פרוטוקול ישיבת ועדת בעלי חיים וטבע עירוני - עצים בשטחי העיר תל-אביב-יפו 12.11.2014
| הועדה לעניין בעלי חיים וטבע עירוני |
|---|
| ישיבה בנושא |
| עצים בשטחי העיר תל-אביב |
| שהתקיימה ביום ד' - ,2112211.21 שעה ..201 |
| בחדר ההנהלה, בניין העירייה, קומה 21 |
ישיבה מיום 21.22.21 2
רחל עמרם סטנוגרמה
עוזרת חבר המועצה עו"ד ראובן לדיאנסקי שוש בלו
עמוד 2 מתוך 12
| נכחו ה"ה: | נ | |||
|---|---|---|---|---|
| נכחו ה"ה: עו"ד ראובן לדיאנסקי - יו"ר | נ | |||
| עו"ד ראובן לדיא נסקי - יו"ר בהשתתפות: מר שמואל קצלניק – מנהל אגף שפע | ||||
| מוזמנים ה"ה: | ||||
| ח ברי הועדה ה"ה: | ||||
| חברי הועדה ה"ה: | ||||
| לירון מעוז | מינה רייס | גב' שלי דביר – חברת מועצה | גב' שלי דביר – חברת מועצה | |
| מוטי לוי | בלהה קלישר | גב' גבי לסקי - חברת מועצה | ||
| מיכאל פרנס | דליה בארי | מר שמואל קצלניק - מנהל אגף שפע | ||
| זהר צבי | יהודה דרור | מר חיים גבריאל - האגרונום העירוני | ||
| חנה קוגן | סיני אלכסנדרוביץ | גב' מיכל נהרי - אגרונומית בכירה באגף שפ"ע | ||
| רחל עמרם | אדריכל שחר צור | מר שגיב לוי - מנהל הועדה | ||
| ש | ||||
| מ ר אדי רפטוב - מנהל תכנון ובקרה | ||||
| שמרל חאטדייב רתפ הטתובפ ע-ו ל | ||||
| ש ל חטיבת התפעול |
| גב' מיכל נהרי - אגרונומית בכירה |
|---|
| גבבא'ג מף ישכלפ "נהער י - אגרונומית בכירה |
ישיבה מיום 21.22.21 1
על סדר היום:
עצים בשטחי העיר תל-אביב
* * *
עמוד 1 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 3
מר ראובן לדיאנסקי- היו"ר:
אני פותח את ישיבת הועדה לעניין בעלי חיים וטבע עירוני. הישיבה הזו תתקצר בחמישים אחוז, מאחר והנושא הראשון שזה תוכנית האב בנושא טבע עירוני, שגיבש מנהל ההנדסה והיה אמור להיות מוצג על ידי אדריכל העיר, יידחה למועד אחר.
קצת העמסתי על סדר היום, מאחר והנושא הזה, גם טעון, גם מעניין וגם יש הרבה על מה לדבר. אני מבקש שהדיון על אף שהנושא הזה חם, שיתנהל בצורה מסודרת, עניינית, מכובדת.
נמצא איתנו כאן, שמוליק קצלניק- מנהל אגף שפע, חיים גבריאל שהוא האגרונום העירוני, מיכל נהרי- אגרונומית באגף שפע, אדי- רפטוב - מנהל תכנון ובקרה של חטיבת התפעול, שגם אחראי על נושא הקיימות, חברת מועצה- שלי דביר וחברי ועדה ומוזמנים.
נתחיל מזה שבקדנציה הקודמת, אני טיפלתי, לוויתי ועסקתי, לא מעט בנושאים של עצים. היו לנו לא מעט התדיינויות בקדנציה הקודמת. הנושא הזה הוא חשוב לי ולעוד הרבה מאוד תושבים. הוא נושא שעוסק באיכות חיים על כל ההיבטים. עוד אציין שגבי בקשה ממני עוד לפני חצי שנה שנכנס ישיבה בנושא של עצים. שלי הגישה לפני כחודשיים הצעה לסדר במועצת העיר ואני התחייבתי שהנושא יובא לדיון. אין ספק שיש כאן ממש קשר טוב ועקבי בין חברי המועצה לבין הפקידות העירונית, ללא קשר לקואליציה ואופוזיציה.
אנחנו נתחיל בסבב קצר של שמות ואז נצלול ישר לעניין:
* * * המשתתפים מציגים את עצמם * * *
גב' שלי דביר:
נעים להכיר, שמי שלי דביר, אני עו"ד, חברת מועצה, בהתנדבות פה כמו כולנו. דואגת מאד לעצים בעיר.
אני הגשתי את ההצעה לסדר על הדיון הנוכחי, וכשיגיע תורי אני אומר מה הביא אותי להגיש את ההצעה לסדר.
גב' גבי לסקי:
שמי גבי לסקי, גם עו"ד. אני יועצת ראש העיר לענייני קיימות ובמסגרת הזו גם בקשתי מראובן לאחר עבודה בקדנציה הקודמת שלו לקיים בתחילת הקדנציה הזאת גם דיון על נושא זה. מנסה לגבש ביחד איתם נוהל בנושאים של גיזום, כריתה, שימור וכל הדברים הללו.
מר שמוליק קצלניק:
מנהל אגף שיפור פני העיר בעיריית תל אביב.
עמוד 3 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 1
מר' שגיב לוי:
אני גם עו"ד, פעיל סביבתי חברתי, עובד ב"תנו לחיות לחיות".
מר' חיים גבריאל:
אני אגרונום של אגף שפע.
גב' עינת גפן:
אחראית חינוך והדרכה ברשות לאיכות הסביבה, ואני גם מתנצלת בשם משה בר סיני שלא יכול היה להגיע ואני מייצגת אותו.
גב' בלהה קלישר:
אני בלהה ומנסה לדאוג לעצים בתל-אביב כבר כ-21 שנים. אני שמחה שיש עכשיו יותר אנשים שמתעניינים בזה.
גב' גבי ספקטור:
אני גרה פה בשכנות בעירייה למעלה מ-33 שנה ופעילה בענייני בעלי חיים, טבע ואיכות חיים בכלל.
גב' רחל עמרם:
אני עוזרת לעו"ד ראובן לדיאנסקי.
גב' לירון מעוז:
אני עובדת בארגון חיים וסביבה.
מר מיכאל פרנס:
שמי מיכאל פרנס תושב בעיר.
מר זוהר פרי:
אני מתעניין באיך משלבים טבע עירוני ופיתוח עירוני.
מר מוטי לוי:
עמוד 1 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 1
אני מוטי לוי, תושב נווה עופר, לשעבר "המשטרה הירוקה". גם אני אותו מוטי שחיבק את העץ, באותו מאבק שהיה בגינה, בעיתון "הארץ" למי שזוכר.
מר שמוליק קצלניק:
אני מכיר את התמונה. אני זוכר אותה, זה היה בעיתון "הארץ".
מר מוטי לוי:
נכון, אני זה שהייתי שחיבק את העץ חזק והאזור הזה ניצל בשלב זה. אני שמח לגונן על העצים ואעשה כמיטב יכולתי.
גב' חנה קוגן :
אני תושבת העיר ומאוד מדאיג אותי העניין של לכלוך בעיר ובגינות. אני גרה בשלמה המלך.
גב' מיכל נהרי:
אגרונומית המחלקה לגנים בעיר.
מר סיני אלכסנדרוביץ:
אני 13 שנה כותב מכתבים נגד גיזום העצים בתל-אביב, קרחת שעושים לעצים בתל אביב, ומשאירים אדמה ללא צל ואת האזרחים הולכי הרגל בלי צל, בייחוד בקיץ.
מר דרור יהודה:
הפורום הירוק, חבר בועדת טבע עירוני מטעם מרץ. פעיל ותיק בענייני אקולוגיה בשכונות רמת החייל.
יש לי קצת ניסיון מעשי בהצלת חיים מידי הכורת.
גב' דליה בארי:
אדריכלית במקצועי, תושבת תל אביב. יו"ר "אדם טבע ודין".
עמוד 1 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 1
גב' ניבה רייס:
תושבת העיר, עוסקת בעיקר בענייני בעלי חיים.
גב' דורית עובדיה:
אני דורית עובדיה הירוקה. אני העוזרת של סגן ראש העיר, תושבת העיר.
מר אדי רפטוב:
אני מנהל תכנון ובקרה של חטיבת התפעול ואנחנו מרכזים את עבודת המטה של העירייה בנושא קיימות.
מר שחר צור:
אני תושב תל אביב, אדריכל נוף במקצועי, מרצה וחוקר יערנות אורבנית בטכניון. מתעסק בעיקר עם תת-
הקרקע ועם דור העתיד של העצים בתל אביב.
* * *
מר ראובן לדיאנסקי- היו"ר:
אחרי שאנו היכרנו ועשינו סבב, נראה עכשיו מצגת והסבר מצידו של שמוליק לגבי הטיפול בעצים, בכלל עצים בעיר, מן הסתם בעיקר בשטחים הציבוריים. ואחרי המצגת נעבור להתייחסויות ואז כל אחד יוכל גם לומר משהו.
מר' שמוליק קצלניק:
הצגת הדברים מלווה במצגת
המצגת פה היא רק כבסיס לדיון, מבחינת הפרטים והנתונים כדי שנהיה באיזושהי צורה אחודה להמשך הדיון. יש עוד מצגת אחת ויגיד לי ראובן אח"כ בהמשך, אם ירצה שנציג אותה.
בגדול, "ערכו של היער האורבני" בתוך העיר תל-אביב:
עמוד 1 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 7
העצים מהווים מרכיב בולט בנוף העיר - בעיקר בשדרות ובצירים ראשיים, גם בפארקים. ומרכיב שהוא מאד בולט בשלד העירוני.
העצים מהווים את "שלד" הגן
לעצי העיר ערך אסטטי רב
הסוגים השונים מגוונים את הנוף העירוני
מופע העצים משתנה עם השתנות עונות השנה
העצים מגנים על הסביבה מפגעי האקלים
העצים מקטינים זיהום אויר
לעצים ערך כלכלי-נדלנ"י ידוע.
הטיפול בעצים בעיר
המחלקה לשיפור הגנים והנוף מטפלת בעצים, הם מטפלים בכמעט ב-7333 דונם, החל משלב גידולם במשתלה ושתילתם, ובהמשך טיפול בעץ הבוגר ושימור של העץ המבוגר.
עצי העיר מטופלים במסגרת הנהלים העירוניים , בשנת 1332 הופק נוהל חדש שמספרו 932 לטיפול ושימור עצים הנטועים בעיר תל אביב-יפו.
עצי העיר מטופלים במסגרת מכרזים שונים: מכרז אחזקת שטחים מגוננים, מכרז השקיית עצים צעירים ומכרז גיזום.
בשנים האחרונות ניטעו בעיר כ- 33,333 עצים (חלקם בחורשות זמניות)
הטיפול בעצים בעיר תל-אביב יפו
• המחלקה לשיפור הגנים והנוף מטפלת בעצים החל משלב גידולם ובמשתלה ושתילתם, ובהמשך טיפול בעץ הבוגר ושימור של העץ המבוגר. הם מטפלים בכמעט 7333 דונם.
• ויש עוד 3133-3733 דונם של פארק גני יהושע, גני הטבע ובגין, שמטופלים על ידי חברת גני יהושע שלמעשה זו גם זרוע של האגף בכל נושא של טיפול בעצים.
• אנחנו מטפלים בכל השלבים של העץ, מההתחלה, שימור העץ המבוגר.
עמוד 7 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 9
• ישנם נהלים - הנוהל המרכזי הוא נוהל ,932 לטיפול ושימור של עצים. זה נוהל די חדש, כאשר רק לפני שנתיים אושר סופית, גם בשילוב כל הגורמים העירוניים, כולל שלך, ראובן.
• עצי העיר מטופלים במסגרת מכרזים שונים - יש מכרזי החזקה, מכרזי השקיה, מכרזי גיזום, מכרזי טיפול. יש מכרזים שונים שמטפלים בעצים ונפרט זאת בהמשך.
• בכ- 21 השנים אחרונות או מתחילת הקדנציה של רון חולדאי, נטעו בעיר כ 33 אלף עצים, שזה בין 3333-1333 עצים בשנה.
• נוהל 932 - נועד לפרט את אופן הטיפול בעצים הנטועים ברחבי העיר תל אביב, לפרט את תהליך הבקשה לקבלת רישיון העתקת עצים.
• הנוהל הזה מותאם אחד לאחד לפקודת היערות, ועשינו את ההתאמה כדי שלא תהיה סתירה בכל בעיה שתיווצר בעתיד.
• הוא גם מפרט את תהליך הבקשה לקבלת רישיון לכריתת עצים.
• הוא מפרט את בעלי התפקידים המוסמכים לעניין הטיפול בעצים.
כמו שאמרתי קודם, נוהל 932 - חוקים והוראות - מופקע:
o מפקודת היערות.
o מתקנות היערות
o מצו היערות
o מחוק התכנון והבניה
o חוקי העזר
o ונוהלי העבודה שהיו קיימים במשרד החקלאות בעבר וקיימים גם עכשיו.
o חוק התכנון לפקודת היערות.
o ופרק תכנון 23 - הנחיות ותנאים לנטיעת עצים.
לפניכם גם קצת תמונות - כמות העצים שנטעו בעיר - אתם רואים את המגמה שהתחילה בשנת 1333 בערך, צברה כוח וכמויות בשנת 1333-1331 ולקראת 1339 ישנה קצת ירידה ואנו נוטעים כ 2333 עצים בעיר, מהסיבה העיקרית שכמות השטחים שנשארה לנטיעה היא מאוד קטנה כרגע.
כל מקום שניתן לנטוע אנחנו נוטעים, ואנחנו משתדלים לנטוע כמה שיותר.
עמוד 9 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 2
הנתון לגבי 1321 הוא עוד לא סופי, כי עוד לא נגמרה השנה, אנו נדע על זה לקראת סוף השנה בתחילת ינואר .1321
עצי הרחוב:
אני כרגע מפריד את הנושא של העצים:
o לעצי רחוב
o עצים בפארקים
o עצים במוסדות
o ועצים בבתים פרטיים.
סך כל העצים בשטחים העירוניים -
יש כ-32,33 עצים, הם מטופלים במסגרת מכרז ההשקייה. עם צמיחתם, הם עוברים מקבוצת צעירים לקבוצה בוגרים, להמשך טיפול כעצים בוגרים.
לכל עץ מכל סוג שהוא, יש טיפול אחר במעבר מעץ צעיר לעץ בוגר. אם תרצו הרחבה, גם חיים וגם מיכל יכולים לתת מידע בנושא הזה.
קצת חלוקה לאזורים: אזור צפון, אזור דרום, אזור מרכז. אנחנו יכולים לראות נתון שהוא מעניין מאוד,
אזור מרכז, שלמעשה מהווה בשטח שלו 13,333-11,333 דונם בעיר, ויש לו את כמות העצים הגדולה ביותר.
החלוקה לפניהם, מי שירצה עוד נתונים נביא לכם בהמשך. במרכז התחיל כל השדרות.
עצים ושטחי החזקה
סך הכל יש לנו עצים שנמצאים בשטחי החזקה ובשטחים ירוקים.
יש לנו כ 12,333-13,333 עצים.
החלוקה על פי השקף שבפניכם. באזור צפון בניגוד לאזור מרכז, שרוב העצים באזור מרכז ברחובות ובשדרות העיר, בנושא הפארקים ובשטחים ירוקים, מרבית העצים נמצאים באזור צפון.
11,333 עצים מתוך 12,333 עצים שנמצאים בתוך פארקים ובגנים. זאת אומרת שיש יותר עצים באזור צפון, בפארקים ובגנים.
יש לנו גם מוסדות חינוך, במוסדות חינוך יש הרבה מאוד עצים - 21 אלף עצים.
עמוד 2 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 23
לפניכם החלוקה על פי אזורים, העצים האלה מטופלים על ידנו במסגרת מכרז גידול ויש גם את ההחזקה הרגילה שמבצעים. אנחנו מתחזקים גם את כל מוסדות החינוך- גם את בתי הספר וגם את גני הילדים.
במסגרת ההחזקה שלנו, בבתי ספר וגני ילדים, אנו מתחזקים את העצים .
ישנם חברות עירוניות, כמו גני יהושע, פארק דרום, יפו העתיקה - שם יש גם כ 21.1 אלף עצים.
העצים האלה גם מטופלים על פי:
העקרונות התכנוניים שלנו
על פי העקרונות האגרונומים שלנו.
בשיתוף פעולה מלא עם חברת גני יהושוע.
אני גם נמצא בדירקטוריון של חברת גני יהושע וגם ראובן. העצים מטופלים בשיתוף פעולה מלא. יש גם שיתוף פעולה מקצועי, של חיים גבריאל ומיכל מול האגרונומים ואנשי המקצוע בגני יהושע.
עצים ומוסדות ציבור:
יש מוסדות ציבור גדולים.
בתי ספר לטבע ובתי חולים- יש שם גם כ 7,333 עצים.
סה"כ העצים ברחבי העיר, אם אנו סוכמים אותם -
יש כ 133 אלף עצים, מתוכם כ- 223 אלף בשטחים פרטים.
זאת אומרת, שמדובר בערך בחצי חצי, בין השטחים הפרטיים לבין העצים שנמצאים בשטחים עירוניים, בשטחים ציבוריים.
נציג את המצגת השנייה - פארקים גנים ועצים - פה אנחנו נכנסים יותר לתהליך הביצוע, תהליך העבודה עצמו.
יש כאן איזשהו תרשים זרימה שמאפיין את תהליך הפנייה לכריתה והעתקת עצים, באגף שפור פני העיר.
מר חיים גבריאל ירחיב בעניין.
עמוד 23 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 22
מר חיים גבריאל:
יש תהליך מובנה בכל מה שקשור בקבלת רישיון לכריתה. למעשה היום, כל עץ חייב ברישיון. התהליך הוא כזה שהמפקח שרואה את העץ בשטח, פונה אלינו- אלי או למיכל, ואנחנו בודקים את העץ מבחינה אגרונומית ואנו באים כדי לבדוק את העץ ולתת לו פתרונות שהעץ יחיה, זאת אומרת, אנחנו לא באים לתת לו רישיון לקטיעה. אנחנו נותנים הנחיות לגבי תחזוקת העץ, ובמידה שאנו מוצאים שלעץ אין סיכוי לשרוד, אז אנחנו כותבים את חוות הדעת שלנו לשמוליק ושמוליק מבחינתו מקבל את ההחלטה, כאשר מדי פעם הוא גם יכול לבוא ולבדוק בעצמו, ולאחר ששמוליק מאשר, אם זה עץ מסוכן, או עץ יבש לגמרי, מאשרים את זה ומבצעים את הכריתה. אם זה עץ שלא מהווה סכנה, נניח יושב על ביוב, או משהו שלא מסוכן, אבל מצד שני צריך לכרות אותו- אז מפרסמים זאת באינטרנט למשך שבועיים.
מר שמוליק קצלניק:
או בתהליכי בנייה או בתהליכי עבודת תשתית.
מר חיים גבריאל:
בתהליכי בנייה זה גם מקביל, רק ששם כל תהליך הבנייה מתבצע במכון רישוי בנייה ויושב במכון לרישוי בנייה אגרונום שהוא מטפל בכל הנושא של הוצאת רישיונות מול שמוליק. אנחנו מבחינה מקצועית בקשר, אבל זה שני תהליכים מקבילים-
• אנחנו מטפלים בכל הנושאים של השטחים הציבוריים, בכל מה שקשור בעבודות פיתוח שטח, אם צריך לסלול כביש או כל העבודות הציבוריות.
• במכון רישוי בנייה מטפלים בכל הנושא של היתרי בנייה.
גב' מיכל נהרי:
אני רוצה רק להוסיף מילה קטנה, שחיים שהוא דיבר זה הזכיר לי, אנחנו כאגרונומים ממליצים, אבל קרה גם ששמוליק פקיד היערות לא אישר, ואני לא מדברת על עצים מסוכנים, כי על עצים מסוכנים הוא סומך על דעתנו, אבל עצים שמפריעים, שהוא חושב שאנחנו יכולים למצוא פתרון אחר, אז הוא יכול גם לא לאשר.
מר שמוליק קצלניק:
עמוד 22 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 21
כי חוות הדעת שלהם היא חוות דעת אגרונומית- כן - כן, לא - לא. ולפעמים ישנם גם פתרונות תשתיתיים, פתרונות תחבורתיים, פתרונות אחרים שלא כל כך מכירים אותם, שאפשר אותם לתת ולהציל גם את העץ.
אם העץ כמובן בריא.
גב' גבי לסקי:
מה פתאום כאגרונומים תתנו חוות דעת- כן, כאשר העץ בסדר?
גב' מיכל נהרי:
תראי, פונים אלנו למשל, כשעץ נמצא במדרכה ולא נשאר מעבר לאדם עם עגלת נכים, או לאמא עם עגלה.
גב' גבי לסקי:
את זה אני מבינה, אבל כאגרונומית - למה את צריכה לתת את חוות הדעת הזו?
גב' מיכל נהרי:
זה התהליך וזה מגיע אלנו, אין קונסטרוקטור שהבקשה מגיעה אליו.
מר שמוליק קצלניק:
הם נותנים חוות דעת לגבי אם העץ חי או עומד למות - זה נושא אגרונומי. בגלל זה אני נמצא פה, ואני הרבה פעמים מוצא דרכים אחרות לפתור את הבעיה. אומר שגם חוות הדעת שלי היא גם לפעמים לא חוות דעת סופית. אני יכול להיות חוות דעת ואנו מפרסמים את זה באתר האינטרנט 12 יום ואחרי-זה אם יש איזושהי הערה או מחלוקת של אחד מהתושבים או קבוצה של תושבים - הנושא הזה נדון במשרד החקלאות אצל פקיד היערות הארצי.
גב' מיכל נהרי:
איפה זה מתפרסם?
מר שמוליק קצלניק:
עמוד 21 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 23
זה מתפרסם באתר העירוני, זה מתפרסם בגוגל, אפשר לעשות עצים ומוצאת את כל ההיתרים שהוצאנו, אין שום בעיה. וככה זה מתנהל כרגע, בשקיפות מלאה.
אמשיך בסקירה -
היתרי כריתה והעתקה ב -1339 1323 - אנחנו התחלנו להיכנס לאיזשהו סדר עבודה בשנים האחרונות, שכן המשמעות של האכיפה גברה בשנים האחרונות. עד לפני כמה שנים - אנשים, קבלנים, אם היו רוצים, היו יכולים לעשות כמעט כל מה שהם רוצים בעיר. הקנס לא היה משמעותי, האכיפה של משרד החקלאות כמעט שלא הייתה בכלל. בשנים האחרונות נכנסנו לאיזושהי רוטינה, שיטת עבודה, בנושא של כריתות והעתקות עצים.
מר ראובן לדיאנסקי- היו"ר:
היה גם תיקון לחוק.
מר שמוליק קצלניק:
נכון, היה גם תיקון לחוק.
מר ראובן לדיאנסקי- היו"ר:
אנחנו רואים את הקפיצה מ ,1332-1323 בכל מה שקשור להעתקות של עצים, של עץ מפריע למשל לתוכנית בנייה.
מר שמוליק קצלניק:
זה קפץ כמעט פי .21 ואני לא מאמין שפי 21 גדלנו בהיקפי הבנייה בעיר. פשוט נכנסנו להליך יותר סדור, עם אכיפה הרבה יותר מתוגברת, עם קנסות הרבה יותר גדולים. וקחו גם בחשבון שב-1332 הייתה שנת הבצורת.
1323-1322 הייתה לזה גם את ההשפעה של הכריתות והעתקות.
קצת על פרויקטים שעשינו בשנים האחרונות -
o גני שרונה - נושא של השימור של העצים.
עמוד 23 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 21
o קריית ספר- פרויקט מאוד חמוד- אם לא הייתם בו, אז כדאי להגיע אליו.
o הטיילת בגבעת העליה - גבעת עליה זו הטיילת שמתחברת למדרון יפו.
o מתחם התרבות.
גב' מיכל נהרי:
מה שרצינו להראות בחלק הזה של המצגת, שבעיקרון אנחנו בוחרים את העץ הנכון למקום הנכון. כשאנו שותלים עצים ברחובות, אז בדרך כלל אנחנו הולכים על עץ אחד אחיד. אבל כששותלים עצים בפרויקטים, בעיקר פרויקטים ייחודיים, כי אז בעצם נכנסים עוד שיקולים חוץ משיקולים אגרונומים. למשל הצילום האחרון שהיה כאן של כיכר התרבות - את הכיכר תכנן האומן דני קרוון, ובבחירה של הצמחים, הייתה התייחסות לסביבה. למשל, יש שם שורה של עצי ברוש, היא מתייחסת לשורות שהפרידו את החלקות החקלאיות בעבר. או למשל, גני שרונה - היה תהליך מאוד ארוך, שבעיקר חיים היה שותף לו, של שימור עצים. למרות שמוקם כזה פרויקט גדול, שרוב העצים ישמרו. והיה שם צילום של עץ אורן שהוא נטוי לגמרי, אבל יש לו תמיכה כזו ששומרת עליו.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
וכשדיברנו על עצי צל, הזכרת את עצי הברוש. (מי שיש לו הקיפים גדולים לא יכול לקבל צל).
מר שמוליק קצלניק:
אני לא הייתי מזלזל כל כך בכיכר. הכיכר הזאת זה אייקון תרבותי. יש שם הרבה מאוד אנשים, נכון שמגיעים אחרי הצהרים, יש שם עצים שיתפתחו ויתנו עוד צל בעתיד. אני נמצא שם כמעט כל יום, יש שם הרבה מאוד אנשים. אמנם נכון, כרגע יש עוד את השמש, העצים עוד לא התפתחו, אז בשעות הצהרים אין, אבל בערב- זה להיט של מקום. המקום הזה עמוס באנשים.
גב' גבי לסקי:
בערב, כיוון שאין צל.
בוועדת התכנון אני בקשתי להכניס לדברים כאלה, שלא יאפשרו למתכננים להכניס כל עץ שהם רוצים, אלא שבמקום כזה חייב עץ נותן צל.
עמוד 21 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 21
מר שמוליק קצלניק:
יש שם עצים נותני צל. יש שם סיגלונים, למעלה ברחבה.
מר ראובן לדיאנסקי- היו"ר:
יובהר שלאגף שפע אין שום אחריות לכיכר התזמורת בהיבט התכנוני. לא שמוליק קצלניק תכנן את כיכר התזמורת.
מר שמוליק קצלניק:
לא תכננו, אבל אישרנו את התוכניות.
מר ראובן לדיאנסקי- היו"ר:
בסדר אז אישרתם את התוכניות, אבל בסופו של דבר זה בא די מבושל. ואני מניח שהיה אפשר לתכנן את זה אחרת, אם היו פונים למתכנן אחר, זאת עובדה קיימת. אני לא מתכנן ולא אדריכל, אבל אם אני כתושב העיר הייתי צריך לתכנן את הכיכר הייתי מתכנן אותה הרבה יותר ירוקה, עם הרבה יותר עצים, כי במקום כזה שבו יש מעט מאוד שטחים ירוקים לציבור, זה היה מאוד נעים ומאוד נחמד, שיהיה יותר צל, והרבה יותר דשא ואפשרות לנפוש בלב העיר. אבל זה לא המצב.
מר שמוליק קצלניק:
המקום הזה הוא פסל סביבתי, זה פסל, הוא מוגדר כפסל של האומן דני קרוון. מי שליוותה את הנושא הזה זה משרד ליטל סמוק- משרד ידוע מאוד. זה פסל סביבתי, שמשלב גם את הגינון וגם את העצים.
אמשיך בסקירתי -
גידול בשטחים הירוקים - מ-2222 ועד ,1321 הנושא של כמות השטחים הירוקים הוכפלה בעיר תל אביב. אני רק רוצה לסבר את אוזניכם, כי העיר היא בערך 13 אלף דונם, מתוך זה - מעל 23 אלף דונם אלה שטחים ירוקים, כלומר כמעט 13 אחוז מהעיר היא עיר ירוקה. עכשיו, אם תבדקו את הנתון הזה מול ערים אחרים אחרות, הוא נתון שפשוט לא יודעים אותו. גם מול ערים אחרות בקרבת מקום, כמו גבעתיים, רעננה וכדומה, הם לא מגיעים ל 23 ולא 21 אחוז.
עמוד 21 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 21
אספר קצת על פרויקטים שעשינו בשנים האחרונות:
o פרויקט יוניצמן
o בית אלוט
o מתחם גבעון
o בית הבילויים
o כוכב הצפון
o גני שרונה
o לואי מרשל
o בית יד לבנים
o הגוש הגדול(מרק שגאל)
o איתן ליבני
o נחל הדרים - פרויקט ירוק יפה שנעשה בזמן האחרון.
o בריכת חורף מכללות
אנחנו עובדים בצורה מקצועית- יש לוח עבודה, תוכנית עבודה, לטיפול בעצי הרחוב של רחוב הציירים.
כל הנושאים שלמעשה אנחנו צריכים לעשות ובאיזה חודשים אנחנו מבצעים אותם - על כך תספר לכם מיכל.
בבקשה מיכל.
גב' מיכל נהרי:
יש לנו תוכנית עבודה למעשה לגבי כל העצים בעיר. אבל כמו שראיתם במצגת הקודמת אנחנו מחלקים את צורת העבודה לעצים צעירים, לעצים בגודל בינוני ועצים בוגרים. כאן אנחנו הבאנו כדוגמה את התוכנית עבודה לטיפול בעצי רחוב צעירים. אפשר לראות ביחס לחודשי השנה מה העבודה שאנחנו עושים.
בחודשי החורף - אנחנו נטפל במגנים, ניצבע אותם, נחזק אותם. לקראת עונת ההשקיה, במרץ ואפריל - אנחנו נעצב את העצים, נדשן אותם וכך הלאה ועיקר העבודה שלנו היא עם עצים צעירים ברחובות, במהלך הקיץ זה השקיה. בשיא הקיץ אנחנו נשקה את העצים ארבע פעמים בשבוע, בחודשים אחרים קצת פחות.
עמוד 21 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 27
מר שמוליק קצלניק:
יובהר שעצים שאין להם מערכת השקיה אוטומטית, מדובר פה על השקיה ידנית, שזה אחוז מאוד נמוך מכמות העצים שיש ברחובות, הרוב זה ממוחשב היום.
בגדול על הנושא של המחשוב, יש לנו מערכת בקרה שהיא ממש שולטת על כמעט 22 אחוז מהצמחייה שיש בגנים וברחובות. המערכת הזו למעשה נמצאת במטה של מחלקת גנים ונוף. יש חמישה אזורים, כאשר לכל אזור יש רכז השקיה שעובד מול המפקחים בפועל בשטח. המערכת היא אוטומטית לחלוטין ועובדת על פי ספיקות, סוגי צמחיה, עונתיות. אנחנו מקבלים און ליין בזמן אמת כל קוב מים שמושקה בעיר, אנחנו יכולים להפסיק ולסגור את המערכת בלחיצת כפתור. אנחנו המובילים בתחום של ההשקיה, בנושא הזה בארץ.
יש כבר כמה ערים שהגיעו גם כן כבר כמעט להשקיה של 233 אחוז, אבל הם לא נמצאים ברמה המקצועית שלנו. נושא ההשקיה הוא מאוד מקצועי, יש לנו אנשי מקצוע בתחום הזה.
מספר נתונים - אנחנו היום משקים פי שתיים שטחים בכמעט אותה כמות מים שהייתה לפני 1 ו-1 שנים. זאת אומרת שיש התייעלות של כמעט 13 עד 13 אחוז בכמות ההשקיה לדונם. וזה דבר שהשקענו בו הרבה מאוד כסף והרבה מאוד מחשבה, אבל הוא הוכיח את עצמו דווקא בשנים השחונות, שהיו לנו ב-1 השנים האחרונות.
קריאה:
עם איזה מים אנחנו משקים? האם עם מים משניים?
מר שמוליק קצלניק:
אנחנו משקים עם מים רגילים לגמרי. אין מים משניים או מי קולחין.
היינו מאוד רוצים לעשות את זה, למשל במדרון יפו ניסינו ללכת על איזשהו פרויקט של התפלה, הוא לא היה כלכלי מבחינת כמות המים, אבל הוא מאוד היה חשוב מבחינת הציבוריות וגם כן, לעשות איזשהו ניסיון, ופשוט לא הצלחנו. הרגולציה והבירוקרטיה עם משרד הבריאות בנושא הזה הייתה בלתי אפשרית. וגם אחרי שהגענו כבר לאיזשהם דברים, האבסורד שעיריית תל אביב הולכת להשקיע מיליונים במערכת התפלה, והם דרשו על כל קוב מים שהתפלנו במי הים את אותו מחיר שאנחנו משלמים על מים רגילים. זאת אומרת, גם עמוד 27 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 29
נשקיע, גם נתייעל כי מבחינתם זה משאב טבע טבעי. זה כמו גשם, כמו שאיבת מים מהאקוויפר או מהים, זה פשוט מדהים.
קריאה:
מי דרש?
מר שמוליק קצלניק:
משרד הבריאות. משרד הבריאות הלך על התקן הבריאותי, משרד התשתיות לא נתן לנו להגיע למצב כזה של המחיר של קוב של מים. מים רגילים ומים להתפלה מבחינתנו כצרכן, היו עולים אותו הדבר, ואנחנו היינו צריכים להשקיע את כל מערכת ההתפלה ואת כל מה שקשור בזה.
בכך סיימנו.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
גילה, בבקשה.
גב' גילה:
רציתי לשאול אם יש מעקב אחרי הישרדות של עצים שמעתיקים אותם, כי הרבה פעמים מרגיעים אותנו ואומרים לנו - נעתיק אותם למקום אחר ומה אז?
מר זוהר פרי:
יש לי שאלה לחברות המועצה ולחברי העירייה. האם יש נוהל כזה שבעלי מקצוע נניח, שרברבים או חשמלאים או אחרים, מקבלים הנחיה שהם מתייחסים לעצים הקיימים בשטח שהם פעילים, בעבודות התשתית - האם הם צריכים לדווח שיש עצים כאלה או אחרים ושהם רוצים הנחיות, אם יש משהו שצריך לעלות יותר כסף. האם יש הנחיה כזו, ואם אין, אז יש לי הצעה לעשות כזו.
גב' דליה בארי:
עמוד 29 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 22
בהקשר של העתקת עצים שדובר כאן, אני רוצה לשאול - לפני כמה שנים בזמן שבנו את מכון הלב של "איכילוב", שני עצי פיקוס שיש מכתב שלך ל'אדם טבע ודין', שהם יועתקו ויוחזרו למקום עם תום הבניה. עד היום זה לא קרה. האם זו הצורה של העתקת עצים?
מר שמוליק קצלניק:
תקבלי על זה תשובה.
גב' שלי דביר:
השאלה שלי גם מתיישבת עם העתקה, כיוון שממידע אני קיבלתי, ושוב אני רוצה לאמת אותו או להפריך אותו, אבל ממידע שאני יודעת, שמרבית העצים המועתקים וגם מרבית העצים הצעירים שנשתלים כיום, לא שורדים לאורך יותר מ 1-7 שנים. זאת אומרת, אני לא מדברת רק על העתקת עצים, אני מדברת אפילו על עצים צעירים. אנחנו ראינו את כמות העצים שנשתלו, אבל לא ראינו בפילוח את כמות העצים ששרדו את השתילה הזו. ואני רוצה לדעת אם יש לכם בכלל נתון כזה של מעקב, של מהם כמות העצים ששורדים העתקה ומה כמות העצים החדשים בכלל ששורדים?
דבר שני, שהוא לא מהוה שאלה - אני כשביקשתי את הדיון, רציתי שאתם, שכולנו ביחד, נגבש בעצם סקר עצים לשימור, שנגבש את הקריטריונים של מה יהוה עץ לשימור, שלא משנה מה, לא משנה איזה תוכניות עתידיות יהיו.
מר שמוליק קצלניק:
זאת הועדה לנושא הזה?
גב' שלי דביר:
אז זה מה שאני שואלת.
מר שמוליק קצלניק:
הנושא הזה כל כך מורכב, בסדר.
עמוד 22 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 13
גב' שלי דביר:
בכל מקרה, הכוונה המקורית הייתה שיהיה סקר, שבו יהיו קריטריונים של: ותק העץ, הנדירות שלו, הצל שהוא עושה, החשיבות שלו וכדו', ולמפות בעצם. אם אני לא טועה, קיבלתי את המידע מהחברה להגנת הטבע, שבירושלים ובבאר שבע נעשו סקרים כאלה. זאת אומרת, יש ערים שכבר עשו את זה, אנחנו לא נהיה הראשונים.
מר שגיב לוי:
אני רק רוצה להוסיף לך קטגוריה, על מגוון בעלי החיים שגדלים בו.
גב' שלי דביר:
בדיוק, יש אין סוף קטגוריות כאלו, לכן נתתי רק את הנדירות והשאר כדוגמה, אבל השאלה שלי האם יש כוונה לעשות סקר רציני עירוני כזה? ואם כן, מי יגבש את הקריטריונים שלו?
מר שמוליק קצלניק:
קיימת ועדה לנושא הזה, אנחנו עכשיו מובילים את הנושא הזה.
גב' שלי דביר:
אז תושבה מעולה, אני רוצה לדעת את זה.
גב' גילה:
יש לי עוד שאלה, לגבי הגיזום של העצים - אני הבנתי שחברות חיצוניות גוזמות. רציתי לדעת אם מקבלים פר ק"ג גזם? מה הקריטריון של התשלום של זה?
גב' שלי דביר:
ויש לי עוד שאלה אחרונה: מהנתונים שקיבלתי מכם בזמנו, הבנתי לדוגמה שב-1323 הוגשו 129 בקשות לכריתות, כשמתוכן רק אחת נדחתה.
עמוד 13 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 12
מר שמוליק קצלניק:
אני אסביר לך את זה.
גב' שלי דביר:
כתוצאה מכך, אושרו 921 עצים לכריתה ו-713 עצים להעתקה. זה אומר לי, שמתוך 929 בקשות, יש לנו רק דחייה אחת. אני הסתכלתי היום אחד אחד, עברתי, הרוב זה היה סיבות,
מר שמוליק קצלניק:
זו גם טעות. אני לא מדבר באירוניה אלא ברצינות. אני אתחיל בשאלה הזו, כי חשוב לי מאוד.
גב' שלי דביר:
לאזרח מהצד זה נראה חותמת גומי.
מר שמוליק קצלניק:
את בונה טילי טילים שהם לא נכונים. ההליך עצמו של האחד הזה, אני לא יודע אם זה היה אפילו אחד. אני מנסה להגיע למצב של מאה אחוז היתרים.
גב' שלי דביר:
על מאה אחוז בקשות?
מר שמוליק קצלניק:
על 233 אחוז בקשות, ואני אגיד לך גם למה.
גב' שלי דביר:
כולם בקשות לבניה.
מר שמוליק קצלניק:
עמוד 12 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 11
לא משנה.
ההליך עצמו, יש בו את כל החסמים הנדרשים. זאת אומרת, כשאני נותן לך את הנתונים האלה הם נתונים אחרי כל ההליך בסופו של דבר. אחרי כל הערערים, ואחרי שאני הורדתי 13 אחוז מע"מ ואושרו אולי 1 נגד %.13
גב' שלי דביר:
אז לא מציגים נכון את הנתונים.
מר שמוליק קצלניק:
על כן אני מנסה להסביר לך.
גב שלי דביר:
כי ביקשתי מה היו הבקשות ומה היו ההיתרים.
מר שמוליק קצלניק:
אני לא יודע מה הציגו לך, אני אגיד לך מה הנתון שיש לך כרגע. הנתון שלך הוא נתון, אחרי הסינון הסופי, אחרי כל ההלכים, אחרי כל הועדות ואחרי כל הערערים, זה לא יכול להיות שלא יהיה מאה אחוז מול מאה אחוז. האחד הזה מבחינתי הוא לא ברור. זאת אומרת זה נתון סופי, זה אחרי הערער ואחרי והכול. עד לנתון הסופי הזה, אני מעריך שהיה איזשהו סינון - כמה הוא? - צריך לבדוק, אבל הנתונים שלך כרגע הם נתונים אחרי סינון סופי. לכן כל מה שאמרת כרגע, זה לא רלוונטי. את צריכה לקבל את הנתונים, מה היה בהתחלה, כמה זה יסתנן. גם הנתונים ההתחלתיים הם גם לא נתונים מדויקים - למה? כי אם מצלצלים אליו ואומרים לו - צריך להעתיק, לכרות 23 עצים. הוא יגיד לך: ברחוב הזה אין לך סיכוי שאני אכרות 23 עצים, ופה נסגר הטלפון- אלו נתונים שבכלל אין להם תיעוד. הנתונים שלך הם מסוננים, סופיים, ולכן גם האחד הזה הוא מוזר, צריך לבדוק מה הוא.
אשיב לנושא העתקת עצים, מעקב והישרדות. שילבתי את שני הדברים האלו ביחד; כשאנחנו מעתיקים עצים ובמשרד החקלאות, יעיד גם חיים - הם קוראים לי מטורף לחלוטין בנושא הזה. כי אני טענתי כל הזמן, בניגוד עמוד 11 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 13
לחוות דעת של הרבה מאוד מומחים במשרד החקלאות- שאפילו עץ אינווליד, יש לו זכות לחיות. יש לנו מספיק שטחים להעתיק אותם ולשים אותם, ואם כבר הם נמצאים שם, אנחנו יכולים גם לתחזק אותם ואפילו עצים שמוגדרים עצים אינוולידים, כעצים שאין להם שום סיכוי, מבחינה אגרונומית אין להם מימד כדי להשאיר אותם. אני הולך פה לא לקולה אלא לחומרה, בניגוד לחוות דעת של פקיד היערות הארצי. חיים
תמיד אומר לי: 'בוא שמוליק, תשמע, זה גם כסף או זה עולה כסף, יש לזה השקעה כספית, אל תעשה את זה-
ואני אומר בדברים האלו - בואו נעשה את זה.
איך אנחנו בודקים באמת שהעצים שמועתקים שורדים? לא עשינו אף פעם בדיקה, מה האחוז המדויק של העצים שהעתקנו אותם שורד. אני יכול להגיד לכם יותר מזה- היום כשאנחנו מעתיקים עצים, אנחנו צריכים למצוא להם שטחים להעתיק אותם אליהם, אין היום הרבה שטחים להעתיק עצים. שתלנו פה, בעשר שנים האחרונות כאלף חורשות בשטחים פרטיים, כדי למנוע את כל הנושא הזה של פינוי פסולת בנין ושפיכת פסולת בנין. אותם עצים היום, כשכבר גדלו ובני 1-9 הולכים לבנות בהם היום בתים. אז יש מגרשים של ,133 333 ו133 עצים, ולפעמים 13 עצים, שנצטרך להעתיק אותם לכל מיני מקומות. ראיתם שקצב הנטיעות של העצים בשנים האחרונות ירד, כי אין מקומות. כשאני מקבל, נגיד, מגרש אחרי היתר בניה, שאני רוצה להעתיק 13-73 עצים, שאני שתלתי אותם לפני 7-23 שנים - קשה לי למצוא מקומות להעתיק את העצים.
אני מעתיק את העצים היום לשטחים פתוחים שבצפון העיר, יש שטחים פתוחים אחרי רמת אביב, דרום העיר, ובמקומות מסוימים שאני מוצא בכל מיני גנים שעץ מת או יש עוד מקום לשתול עוד עץ, אז אני שותל את העצים האלו שם. לא עשינו אף פעם בדיקה לאורך זמן, מהו האחוז של העצים ששורד או לא, אני לא יודע את האחוז הזה, אולי לחיים יש את הנתונים האלה, אבל אני לא יכול להגיד לכם שעל פי סוגי העצים, אמר לי חיים בזמנו, שיכולת ההישרדות של עץ לפי הסוג שלו, היא בין 73-93 אחוז, והוא יפרט יותר מבחינה מקצועית, אבל אין מצב של %233 הישרדות של עץ בכל העתקה.
גב' דינה:
עצי הסיסם של אבן גבירול שורדים?
מר שמוליק קצלניק:
עצי הסיסם בגני יהושע, והם נורא חמודים, את יכולה לראות אותם, ליד הספארי.
עמוד 13 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 11
גב' שלי דביר:
זו הבעיה שהם גני יהושוע, שאם כל דבר מועתק לגני יהושע, אז במרכז העיר אין עצים.
מר שמוליק קצלניק:
גם העצים שלא הועתקו לגני יהושע ונמצאים בכיכר מסריק, מצבם מצוין.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
חיים, תגיד כמה מילים על העתקה והשרידות של העצים.
מר חיים גבריאל:
אני אוסיף על מה ששמוליק אמר, אכן עץ שהוא בעל ערך והחיוניות שלו טובה, אנחנו מאוד משתדלים, בכלל בכל הפרויקטים להעתיק את העצים בליווי של אגרונום.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
תדבר מקצועית על השרידות של העץ.
מר חיים גבריאל:
קודם כל מאוד חשוב בקרה. בכל הפרויקטים אנו מחייבים שההעתקה תתבצע בליווי של אגרונום כדי שהקבלן יכין את העץ כמו שצריך, ויעתיק אותו כמו שצריך.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
מה זה כמו שצריך?
מר חיים גבריאל:
גוש גדול ולא שיכסח את העץ על הגזע אלא, יגזום אותו יפה ויעתיק אותו בלי שריטות ובלי שברים ובלי קרעים.
זה צריך ליווי מסודר שהקבלן יעשה בצורה מסודרת.
עמוד 11 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 11
מר שמוליק קצלניק:
אני רוצה להגיד שפעם זה לא היה. אנחנו מחייבים היום בכל פרויקט של מבנה ציבור, של מנהל חינוך, כמו שיש מהנדס חשמל וכמו שיש מהנדס קונסטרוקציה וכמו שיש מהנדס אינסטלציה, אנחנו מחייבים שיהיה אגרונום שילווה את כל נושא כריתת העצים.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
זה נכון לכל מה שקשור לבניה לפרויקטים של בניה- אני רואה את זה בוועדה המקומית, שיש ליווי צמוד של אגרונום.
מר חיים גבריאל:
בנוסף לזה עצים שהם בעלי חיוניות ואנחנו שולחים אותם למקומות המתאימים, אפשר לבוא לראות שהם נקלטים. אני יכול להביא לכם דוגמה לפרויקט שעשינו לאחרונה, כאשר העברנו סדר גודל של 133 עצים ממינים שונים משכונה שצריכים להקים, בשכונת המשתלה, ואפשר לבוא לראות, כשם ששמוליק אמר, ששותלים עצים זמנים עד שיבנו, אחר כך צריך לפנות את העצים האלו. העתקנו 133 עצים ממינים שונים, העברנו אותם לפארק דרום ואפשר לבוא לראות, שהעצים יפים מלבלבים.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
צריך רק להסביר דבר אחד בהקשרים של שטחי בור, שזה משהו שבאמת, אגף שפע והעירייה מקבלים ריקושטים, שלא באשמתם, שבאמת עושים פרויקט יפה של שתילת עצים בתוך שטחי בור, בשטחים שבהם אפילו יש כבר לצורך העניין תב"ע, ואותו אדם לא מממש את הזכויות שיש לו על השטח ואחרי כמה שנים פתאום הוא מוציא את כל ההיתרים, אישורים והוא רוצה לבנות שם, ואז הוא פונה לעירייה ואומר להם, תוציאו את העצים מפה ופתאום רואים באמת את העירייה והקבלנים שעובדים בשירות העירייה מוציאים את העצים, ואז כולם כועסים שהעירייה הורסת גינה.
מר שמוליק קצלניק:
חורשה בת 21-13 שנה
עמוד 11 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 11
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
היה דבר כזה בנאות אפקה לפני כ- 1 שנים.
קריאה:
אבל זה מגרש פרטי.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
אבל לעירייה יש סמכות, לשים את היד על שטח פרטי כזה עד שמתחילים.
מר שמוליק קצלניק:
עד שמתחילים לעבוד. אבל אחרי זה צריך להעתיק את העצים.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
אבל אחרי 21 שנה, אתה בתור תושב אומר זו גינה ציבורית, אתה לא יודע מה הייעוד של הקרקע.
מר חיים גבריאל:
רוב הגנים בעבר למעשה נבנו בצורה כזאת, שתלו עצים ואחר כך, אחרי כמה שנים הפכו אותם לגנים ציבוריים, כששמו דשא, ספסלים וכדו' וכך הפך לגן ציבורי גדול. אז בגנים כאלה שאנחנו מעתיקים עצים, יכול להיות שעץ אחד או שניים לא נקלט, אבל בפרויקט הבא מוסיפים לו.
גב' שלי דביר:
חיים, לא מעניין אתכם מקצועית לעשות את הסטטיסטיקה, בשביל הצרכים שלכם?
מר שמוליק קצלניק:
אני אגיד לך מה הבעיה, אם הייתי במצב של מחסור בעצים, אז היה באמת כדאי לעשות את הסטטיסטיקה הזאת ולראות מה לא טוב. אנחנו נמצאים במצב כזה שיש לנו היום עודף של עצים ברחבי העיר, בגלל עמוד 11 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 17
השטחים הללו שאנו מפנים. ואנחנו מנסים לראות מה אנחנו עושים עם השטחים הללו שאנו מפנים, מה עושים עם העצים האלה. יש סוגי עצים על פי הישרדות. חיים, תרחיב ותאמר לה איזה עצים שורדים יותר ואיזה עצים שורדים פחות, ומה אחוז ההישרדות הממוצע פחות או יותר.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
לפני שאתה מפרט, הרציונל שלה, לפחות לפי איך שאני רואה את זה, יש בזה היגיון מסוים ולמה? כי אתה מוציא הרבה מאוד כסף על העתקה עצים. אם אתה מוציא הרבה כסף והעצים האלה בסופו של דבר מחזיקים 3-1 שנים ומתים, כי אז יכול להיות שלא שווה להוציא את כל הסכום הזה על העתקת עצים.
מר שמוליק קצלניק:
אני אענה ואומר שעשינו את התחשיב הכלכלי והוצאנו מיליוני שקלים בפינוי פסולת בניין ברחבי העיר. רוב הפסולת היו בשטחים פתוחים, בדרך כלל בפרטיים, שלא היה קיים בקרה. בעקבות השתילה של החורשות האלו , כמעט שאין שפיכת פסולת בשטחים פתוחים ברחבי העיר. התקציב שלי בנושא פסולת בניין, הצטמצם בצורה מדהימה בעקבות הפרויקט הזה שעשינו אותו כרגע. ראובן, אנחנו מדברים על המשתלות הכי טובות בעיר, אני גם מקבל את העצים, אני שותל אותם ואחרי זה אני שולח אותם ומעביר אותם לפרויקטים אחרים, ואם אני מעביר אותם, אני מעביר אותם על חשבון היזמים, אז זה win .win
מר חיים גבריאל:
צריך לקחת בחשבון גם שהיזם גם שותל עצים בפרויקט. זה שהוא העתיק את העצים, זה בנוסף.
מר שמוליק קצלניק:
זה המשתלה הכי גדולה שיש לי בעיר היום.
היום אנחנו במצב יותר בעייתי בגלל קצב הבנייה שיש בעיר, אבל מוצאים לזה פתרונות.
אשיב בקשר להעתקת עצים ברחוב וייצמן.
גב' דליה בארי:
היה צורך להחזיר אותם למקום, זה מה שכתוב במכתב שלך.
עמוד 17 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 19
מר שמוליק קצלניק:
נכון. אשיב שעל פי ההיתר המקורי, למעשה ארבעה או חמשת העצים הועתקו ממול איכילוב, ולמעשה הם היו צריכים לחזור חזרה אל מול מכון הלב. בפועל, הוצאנו שתיים והם לא חזרו.
גב' דליה בארי:
והשטח מוצף שמש וחבל.
מר שמוליק קצלניק:
הם לא חזרו מסיבה אחת פשוטה, שרצינו להחזיר את העצים, זאת אומרת היזם/הפרויקטור עצמו צריך להחזיר את העצים חזרה למקום, גם תיאם איתנו סיור שם בשטח, זה היה לפני כמה שנים, אולי שנתיים או שלוש, אחרי שסיימו את מכון הלב, והתברר שישנה בעיה, והבעיה היא חניות נכים.
גב' דליה בארי:
אין שם חניות נכים, אני גרה שם, אני מכירה טוב את המקום, אין שם חניות נכים, יש שם חניות רגילות ואופנועים.
מר שמוליק קצלניק:
אז אני לא יודע, אני גם מכיר את המקום. היינו שם בסיור בשטח, הם הסבירו לנו שהולכות להיות חניות נכים, מדובר על מכון לב, יש שם גם חניות לאופניים ולהורדת חולים וכדומה. אם היו שותלים את העצים, לא היו יכולים לחנות במקום שמה, כי היו צריכים לבוא עם הכביש למדרכה, עד הכביש.
גב' דליה בארי:
אתה יודע מה קורה שם? חונים על המדרכה חנייה בלתי חוקית, מי שבא לו, כמו בכל תל-אביב. בדיוק על המקום שהוציאו את העצים.
מר שמוליק קצלניק:
עמוד 19 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 12
ואנחנו השתכנענו, היינו בסיור שם אחרי זה עם חגי שניר וישראל גלון. אני טענתי בסיור שהיינו ם ביחד, שלדעתי אפשר לבוא לקראת, ואפשר להשאיר את העצים איפה שהם נמצאים היום, ולא להחזיר אותם לוייצמן.
גב' דליה בארי:
לא היה צריך להוציא אותו.
היה צריך להוציא אותם בגלל עבודה, ולא היה צריך לעשות את זה בגלל המצב הנתון. אמר לי ישראל גלון -
אני חולק עליך, ואני אגיש על זה ערער. אמרתי לו בבקשה, תעשה את זה. הנושא הזה נמצא כרגע בידיים של משרד החקלאות.
גב' דליה בארי:
הנושא של העצים?
מר שמוליק קצלניק:
הנושא הזה הועבר למשרד החקלאות לפקיד היערות הארצי, אני פקיד היערות העירוני, והוא מטפל בנושא הזה, אם הוא רוצה להגיש עתירה או רוצה לתבוע את אותו יזם בנושא הזה, אמרתי לו מבחינתי, שיעשה את זה, זה הכול.
גב' דליה בארי:
תגיד לי, האם זה לא באינטרס עירוני, שמדרכה תהיה מוצללת?
מר שמוליק קצלניק:
האינטרס העירוני גם כן ניתן לשיקול בנושאים אחרים לגמרי. יש גם נכים, יש גם את המקום הזה שם, יש גם להוריד חולים מול מכון הלב.
מר יהודה דרור:
סליחה, הגברת טוענת שאין מקומות לנכים, אז צריך לבדוק.
עמוד 12 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 33
מר שמוליק קצלניק:
אני אבדוק את הנושא הזה, לדעתי ועד כמה שאני זוכר, אז כן.
גב' דליה בארי:
לא מורידים חולים מול מכון הלב.
מר שמוליק קצלניק:
מכון הלב וחדר המיון הם שני מקומות נפרדים.
מר שמוליק קצלניק:
אנחנו לא הכובע הנכון בנושא הזה. יש לפנות למשרד החקלאות, עם כל הכבוד. כל הנושא של העצים הוא לא באחריות עירונית. אולי לעירייה יש אינטרס בנושא, האינטרס של העירייה הוא פה לא העניין.
גב' דליה בארי:
אתה אומר שהכתובת היא משרד החקלאות.
מר שמוליק קצלניק:
בדיוק. ניתן לפנות משרד החקלאות, מר ישראל גלון, להפנות אליו ולומר לו: יש התחייבות עירונית לפינוי, יש התחייבות לפקיד היערות העירוני לשתול את שני העצים האלו, למעשה זה לא בוצע בפועל, בבקשה תפעל בנדון.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
זאת ההתחייבות שלך בכובעך כפקיד היערות או כמנהל אגף שפע?
מר שמוליק קצלניק:
לא, אני יכול לבצע את הפרויקט, זה לא פרויקט שלי.
עמוד 33 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 32
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
אבל היא אומרת שיש מכתב - האם שלך כפקיד היערות או שלך כמנהל אגף שפע?
מר שמוליק קצלניק:
אני אסביר - אגף שפע לא שייך לעניין בכלל, זה לא פרויקט של אגף שפע. היזם, שזה בי"ח איכילוב, הגיש היתר, במסגרת ההיתר היה צריך להעתיק שני עצים ולהחזיר. אני כפקיד היערות אישרתי לו את זה ולמעשה הוא לא החזיר את שני העצים האלו. ועכשיו היא אומרת לי: למה אתה כפקיד היערות העירוני, לא דואג להחזיר את שני העצים האלו בחזרה למקום. אני אומר לכם שהנושא הזה נבדק, היינו בשטח והנושא עכשיו נמצא בידיים של משרד החקלאות, מר ישראל גלון.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
דליה, שמוליק אמר לך שישראל חולק עליו וחושב שצריך להחזיר, אז תדברי עם ישראל
מר שמוליק קצלניק:
שיפעל בנושא הזה.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
מתי נפגשתם?
מר שמוליק קצלניק:
לפני שנתיים או שנה וחצי, נפגשנו עם ישראל דנון.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
ומאז הוא לא הגיש ערער?
מר שמוליק קצלניק:
עמוד 32 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 31
לא. אולי יש לו .case יש להם את השיקולים שלהם. אני מציע שתבדקי את זה איתו.
אשיב לשאלה, שכן דיברנו על נושא של עצים לשימור - איך דואגים בעבודות תשתית ובבתים שנבנים במסגרת היתר בנייה, איך אנחנו דואגים שהעצים נמצאים בפיקוח ובבקרה ומהווים חלק בלתי נפרד מהאישור לגבי ההיתר או התיאום של אותה עבודה ברחוב או באותו בניין - זאת השאלה פחות או יותר נכון?
מר זוהר צבי:
כן.
מר שמוליק קצלניק:
אומר שיש שני תהליכים שנמצאים בנושא של היתר:
2. יש תהליך אחד שזה תהליך היתר בנייה, שבו בונים בתים במסגרת הבנייה של הבתים יש מצב כזה
שבאמת עוקרים עצים. זה תהליך ההיתר - התהליך הראשון.
1. התהליך השני - זה תהליך תאום מהנדסים. תאום מהנדסים זה תהליך שמדובר בו על עבודות תשתית
ברחבי העיר. אני מדבר כאן על תאום מהנדסים.
הנושא של העצים בתאום מהנדסים הוא פרק בלתי נפרד של אישור של אגף לשיפור פני העיר, כמו כל אגף אחר בעירייה. זאת אומרת, אין עבודה שמבוצעת בעיר, במסגרת התיאום ההנדסי שיש בה עצים, שאותה לא בודק חיים גבריאל או אחד מהאגרונומים שאנו עובדים איתם ביחד. זאת אומרת כל עבודה לפני שמחליטים, ויותר מזה - בהליך הראשוני נושא העצים בשלבים של הטרום תכנון, אם יש מצב שבמקום הזה יש הרבה מאוד עצים, עוד לפני התכנון בכלל, מדברים על האופציה איך משמרים על העצים בצורה הטובה ביותר.
מר חיים גבריאל:
אני רוצה לתת שתי דוגמאות להבנת העניין, למשל בריינס היו צריכים לאורך המדרכה לחפור ולהחליף תשתיות. אז במסגרת הפגישה לפני התכנון, נפגשנו במקום אמרנו שאם חופרים שם זה יגרום נזק לעצים ואז הם שינו את כל עבודות התשתית בצורה כזאת, שלמעשה עשו את כל העבודות בלי לחפור שם.
דבר נוסף - מול המוזיאון, יש את השיקמים ואז היו צריכים לחפור לאורך המדרכה תעלה כדי להשיג סיב אופטי. למעשה עבודה כזאת וחפירה לאורך המדרכה הזו הייתה גורמת נזק חמור לעצי השיקמים. לפיכך ביקשנו מהם לעשות חפירה אופקית, בצורה כזאת שלא יצטרכו לפתוח תעלה פתוחה. למעשה, הבדיקות עמוד 31 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 33
והסיורים האלה נעשים יום יום, כאשר התושבים לא מרגישים את זה, כי בעצם באים מסכמים על הדברים ובזה נגמר הסיפור.
מר זוהר פרי:
האם בגינת ג' כשהיה קו ביוב - האם עשו את זה?
מר חיים גבריאל:
אשיב לשאלתך שכן במסגרת התוכניות, אנחנו ליווינו את התוכניות בשלבים המוקדמים וביקשנו להפסיק את החפירות מעבר ל 1 מטר. בקרבת העץ שמטפל בביוב, שם יעשו עבודה מיוחדת בחפירה עם מחפר סילוני, זה מכשיר שבלחץ אדיר מעיף גרגירי חול ולא פוגע בשורשים ובתשתיות.
מר זוהר פרי:
אנחנו מדברים על הנחת קו ביוב חדש, שמתכננים להניח אותו מתחת לעצים ותיקים קיימים.
גב' שלי דביר:
ולמה לא מטר מהעצים?
מר חיים גבריאל:
אז אני מסביר את השיטה.
מר שמוליק קצלניק:
אני מכיר את השיטה הסילונית ודחיקה וכול אלה, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה בכלל, זה לא המקום לדיון פה. אתמול ישבתם יחד עם מנהלי הפרויקטים, עם המהנדסים של הפרויקטים וקיבלתם את כל התשובות לכל השאלות.
מר זהר צבי:
הם אמרו שאסור לדבר על זה, על השאלה הספציפית הזו.
עמוד 33 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 31
מר שמוליק קצלניק:
תעלה את השאלה הזו בכתב, תקבל על זה תשובה בכתב, אני מניח שזה מה שאמרו לך אתמול, נכון?
מר זהר צבי:
בסדר.
גב' גבי ספקטור:
התשלום פר גזם או פר עץ?
מר שמוליק קצלניק:
באשר לשאלה לגבי התשלום, אם הוא פר גזם או פר עץ - אשיב שהתשלום הוא לא על פי משקל, התשלום הוא פר עץ. אין תשלום על פי משקל.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
שאלה אחרת- כאשר גוזמים את העצים ולוקחים את הגזם, יכול להיות שחלק מהגזם עדיין אפשר למכור אותו בשוק הפרטי- החופשי כמו להסקה למשל - כן או לא?
מר חיים גבריאל:
הפיקוס והסיסם ההודי הם לא כל כך ראויים, זה לא העצים שכל כך מחפשים, כי בדרך כלל מעדיפים עצי זית ואורן.
מר שמוליק קצלניק:
בעקרון, הם מעדיפים שניתן להם שוברים כדי שהם יוכלו לקחת אותם לחירייה ולא לשלם את הפינוי. הנושא של הגזם הוא המרכיב הכי מרכזי מבחינת העלות כספית.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
עמוד 31 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 31
הקבלן לא יכול למכור את הגזם?
מר שמוליק קצלניק:
האינטרס של הקבלן הוא הפוך, אנחנו נלחמים איתו לגזום כמה שפחות.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
תגיד לי חיים - יש את עצי התמר שמניבים פירות - מה עושים עם הפירות שלהם?
מר שמוליק קצלניק:
הפירות האלה בדרך כלל לא ראויים למאכל.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
והם ראויים למאכל של בהמות? העירייה יכולה איכשהו למכור את זה.
מר חיים גבריאל:
לא מתעסקים בזה.
מר שמוליק קצלניק:
אם כבר נלך על זיתים, ולמה לא עושים מסיק זיתים בעיר? זה בעצם אחד הפרויקטים שאנחנו עכשיו רוצים לעשות.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
זה אפשר לעשות עם תושבים וזה יכול להיות משהו נחמד.
מר מוטי לוי:
אני רוצה להעלות שתי סוגיות: סוגיה אחת לגבי הגינה היפה שעשיתם מאחורי רחוב אירוס בנווה עופר, בבית הבילויים, אני גר שם במקרה, מה שקרוי חורשת האירוס.
עמוד 31 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 31
לפי דעתי, בעצים הגדולים שעשיתם, עשיתם תמיכות והם גדלו יחסית יפה וישר, אבל לגבי עצי הפרי -
ההדרים הנמוכים (לימקוואט , קומקוואט) אציין שיש שם הרבה ילדים שרצים שם והעצים די קטנים, על כן אני מציע לשים להם תמיכות.
מר שמוליק קצלניק:
אני מצדיק אותך. מבחינתנו, לשתול עצי פרי ברחבי העיר, זה דבר חשוב ומהווה מבחינתנו עבודה הרבה יותר מורכבת בטיפול השימור והגיזום, טיפול בפרי ופינוי הפרי, כי אנחנו לא מוכרים את הפרי הזה.
מר מוטי לוי:
אני אומר שיש שם הרבה ילדים שרצים, ולמען ביטחונם רצוי שייצבו את העץ וייתמכו בו.
מר שמוליק קצלניק:
נבצע את זה, אין כל בעיה. אנחנו רושמים זאת לפנינו.
מר מוטי לוי:
יש שם גם שלושה עצי תמר, הגן הוא יפיפה, אני גר שם הרבה שנים ורק צריך לשמור עליו. חשוב שמפקח יגיע לשם מדי פעם וישים עין.
מר שמוליק קצלניק:
מה קורה שם בלילות ובסופי שבוע, הבנתי שיש שם תלונות על רעש ובלגאן.
מר מוטי לוי:
ועד השכונה וגם המשטרה מטפלת בכך. אנחנו מנסים לעשות משהו בנושא הזה, כי הגן יקר לנו.
הנושא השני שאני רוצה להעלות - אני זוכר שבפורום הירוק עלה נושא של 'אמץ עץ', ניסו לקדם את זה, בזמנו אילן גולדשטיין ניסה לקדם את זה וזה נתקע ואני שואל האם אפשר לקדם את הפרויקט הזה עתה?
מר שמוליק קצלניק:
עמוד 31 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 37
אני אשמח לקדם פרויקט כזה יחד עם בתי הספר וגני הילדים. בואו נרים את הכפפה. אני רוצה להגיד לך יותר מזה, אנחנו באים עכשיו מבתי ספר ואנחנו מנסים לשנות דברים וגם התחלנו להכניס את הנושא ולהביא את הילדים למצב כזה שיקראו 'נאמן ירוק', 'נאמן עצים', כאשר ילד כבר מהבסיס, מכיתה א',ב' ג' יתחיל בגני השכונה שלו ובגני בתי הספר ויקבל איזשהו תג כמו בצופים של 'נאמן עץ' או של 'נאמן ירוק' ובדומה ויעסוק בכל הנושא של דיווח על עצים, כמו עצים חולים, השקיה של עצים או עץ שנפגע וידווח על זה ישירות למפקח שאחראי על העצים באותה השכונה. אימצנו את זה בבי"ס אחד ברמת אביב, התחלנו לעשות את זה בעוד בי"ס בצהלה. אנחנו נשמח להמשיך ולאמץ את זה בבתי ספר בכל רחבי העיר. מבחינתנו, מה שקורה לילדים בגיל הצעיר, זה מה שיהיה לעצים בעוד 21,13 שנה, ואם אפשר להרים את זה ולפתח את זה, כי עם אילן ניסינו לפתח את זה ולא הצלחנו בזמנו, אבל אם נצליח להרים את זה עוד פעם - הלוואי.
אשיב לשלי בקשר לשאלתה לגבי סקר העצים. יש פה קבוצה של אנשים שהגיע אלינו לפני שנה, מתוכם חברת המועצה לשעבר מלכי, נציבות של החברה להגנת הטבע, נציגי ציבור ועוד כמה אנשים שישבו אצל מנחם לייבה לפני שנה ושאלו - למה אין סקר עצים בעיר. אומר שלנו יש את כל הנתונים לגבי העצים בעיר, כמו נתוני גיל העץ, סוג העץ, מתי טיפלו בו בפעם אחרונה - הכול יש לנו. אבל הם רוצים, שמתוך כל סקר העצים שיש לנו בעיר ויש לנו במערכת האקסל, שנחליט מה הם העצים שהם עצים לשימור בתל אביב. ההגדרה לעץ לשימור בתל אביב היא קצת בעיתית, כי עץ לשימור בירושלים או בצפת או בחיפה, הוא לא עץ לשימור גם בתל אביב. סוגי העץ הם שונים, גם גיל העיר מבחינה היסטרית הוא גיל שונה, כמו למשל בירושלים יש עצים בני מאות שנים ובתל אביב זה לא קיים. גם סוג העץ הוא מאוד חשוב לגבי השימור, כי יש עצים שהם עצים נדירים ויש עצים ותיקים, אבל למעשה אין להם שום ערך נופי. אז אמרנו, בוא נמצא איזושהי נוסחה ונעשה את זה ביחד. הנוסחה שנמצאת בירושלים היא לא טריוויאלית לגבי תל אביב, כי אם נעשה את הנוסחה שבירושלים, לא יהיה שום עץ לשימור בתל אביב. לקחנו את הנוסחאות שיש בירושלים, על פי הנוסחה בירושלים, אין שום עץ לשימור בתל אביב, גם מבחינת הגיל וגם מבחינת הסוג. הנוסחאות שנמצאות בערים אחרות כרגע, לא רלוונטית לתל-אביב. איזה נוסחה כן רלוונטית לתל אביב? על כן אמרנו ניקח עצים מעל X שנים, כמו עצים בגילאים של שמונים, שבעים או מאה שנים, ניקח עצים מסוימים שהם כמו הפיקוס, השקמים, סוג מסוים של אקליפטוסים, ניקח גם עצים שהם לא נדירים מבחינה בוטאנית, אגרונומית, אבל הם נדירים בתל אביב, כמו עץ השעם שנמצא בכיכר העיר בתל אביב, שהוא העץ היחיד שנמצא בתל אביב.
אמנם הוא לא עץ נדיר בגוש דן, אבל הוא עץ נדיר בתל אביב. נמצא כמה קריטריונים ונגדיר אותם. חלק גדול עמוד 37 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 39
מהעצים שרצינו להגדיר אותם נמצאים בספר שהוציא אבי לוי, בחוברת על העצים לשימור בתל אביב. אפשר גם לפתח את זה, אפשר גם להוסיף את זה.
גב' שלי דביר:
איך אפשר לפתח את זה? איפה?
מר שמוליק קצלניק:
את יכולה להצטרף לוועדה הזו ונשב על זה ביחד. ואז נגיע לאיזשהו בסיס מסוים. מה נעשה עם הבסיס הזה?
אותם עצים שבאמת עצים לשימור שנמצאים בהחלטה של פקיד היערות העירוני, לא תהיה פה החלטה של פקיד היערות העירוני, אותה ועדה או ועדה אחרת שתבחר, היא תשב על העצים ותשקול גם מבחינה עירונית מה לעשות עם העצים. לעצים האלו יהיה עוד איזשהו שלב מסוים, אם ירצו לעשות איזושהי עבודה באזור או העתקה של העץ או כריתה של העץ, יהיה עוד מדרג, כדי לראות מבחינה ציבורית מה קורה עם העץ הזה.
אנחנו נמצאים כרגע בחילוקי דעות לגבי מה זה עץ לשימור. אנחנו הצענו כמה דברים והם הציעו ש 21 אחוז מהעצים יגיעו לוועדה. אי אפשר על מאות בקשות לכריתות העצים להעביר כל דבר לוועדה, יהיה פה פקק ציבורי של אישור העתקים בצורה מטורפת, אי אפשר על כל עץ להגיע לוועדה, זה היה בסופו של דבר מה שהם הציעו, ואנחנו הצענו את מה שהצענו להם, שזו ההצעה השניה, כרגע אנחנו נמצאים במחלוקת לגבי הנושא הזה. אני אשמח מאוד שתבואי לוועדה הזו.
גב' שלי דביר:
אני אשמח לבוא לוועדה הזו.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
אחד הסיכומים של הוועדה שלנו, יהיה להקים וועדת משנה שתעסוק בעצים. בוועדת משנה הזו תהיה חברה גבי לסקי וסטלה אבידן ואני כיו"ר הוועדה, ואנחנו נגבש את הקריטריונים יחד עם העבודה שתיעשה.
מר שמוליק קצלניק:
אני רק מבקש שזה יהיה מקביל, שתהיה ועדה אחת, יש מספיק. אני לא רוצה לעבוד עם שתי ועדות.
עמוד 39 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 32
גב' שלי דביר:
אז אני רוצה שמלכי תהיה גם וועדה שלך.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
הוועדה מורכבת מחברי ועדת טבע עירוני, אנחנו נזמין אנשים כי אנחנו נוהגים לפתוח את השורות גם לאנשים שרוצים להביע דעות, שלא תמיד נופלות בקנה אחד עם דעותינו.
גב' שלי דביר:
זה אפילו חשוב מבחינה דמוקרטית שיהיה משהו שהוא לא בדיוק בדיעות שלכם.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
אני אזכיר לך, שלפני שנתיים הגשתי עתירה נגד העירייה בכל מה שקשור לטיפול בעצים. אני מלווה את העניין תקופה די ארוכה, הגם שהעתירה נדחתה על ידי בית המשפט.
גב' גבי לסקי:
יש לי מספר שאלות; תוך כדי דיבור אמרת שיש בתל אביב עודף עצים, ואני לא מכירה את המושג הזה עודף עצים.
מר שמוליק קצלניק:
את לא השלמת את המשפט שלי, כי אמרתי עודף עצים בשטחים פרטיים, בשטחי בור שפיתחנו אותם כחורשות זמניות. שתלנו עשרות אלפי עצים, השטחים האלה נבנים ואז אני מקבל אלפי עצים כל שנה שצריך להעתיק ולשנע אותם.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
זה מסביר את הכל.
עמוד 32 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 13
גב' גבי לסקי:
הבנתי.
אעבור לשאלה שניה - מהטבלה שהראית לנו, יש קפיצה ענקית בהיתרים שניתנים לכריתה והעתקה.
קריאה:
יש ירידה בשתילות ויש עליה בעקירות.
מר שמוליק קצלניק:
הסברתי גם למה, כי שיטת הרישוי והפיקוח השתנה ב-,1323 זו הייתה השנה ששינינו את המעקב ואת הבקרה. פעם לא היה מצב כזה שקבלן היה בכלל מתייחס לעצים בשטח הבנייה שלו, הם אפילו לא היו מסומנים בתוכנית הטופוגרפית. זאת אומרת כשאדם היה בא לבנות בית, העצים זה לא היה דבר שבכלל היה מתייחס אליו והוא לא היה מעביר את זה לוועדה המקומית להתייחסות. היום זה שונה לחלוטין, היום כל עץ נרשם, כל עץ מבוקר ובגלל זה הכמות גדלה בצורה משמעותית. זה לא יכול להיות שכמות הבנייה גדלה בין 1332-1323 פי .23
גב' גבי לסקי:
הבנתי. אבל השאלה היא, שאם יש לכם נתונים בהמשך לדברים של שלי - של כמה בקשות הוגשו מלכתחילה וכמה אושרו בסופו של תהליך.
מר חיים גבריאל:
אופי העבודה הוא כזה, שמבקשים ממני, ממיכל ומאנשי המקצוע לבוא לשטח כדי לבדוק את הנושא של העץ. הם פונים אלינו לצורך קבלת אישור כריתה. אנחנו לא באים כדי לתת להם אישורי כריתה. אנחנו באים, בודקים, ואם לא, אז זה לא נרשם. ב-%23 מהמקרים אנחנו נותנים להם פתרון ובזה נגמר הסיפור.
מר שמוליק קצלניק:
כך שה-%23 בכלל לא נרשמים אצלנו, זאת הבעיה.
עמוד 13 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 12
מר חיים גבריאל:
אנחנו לא מתעסקים בביורוקרטיה של למלא את הטופס וכו'.
מר זוהר פרי:
אני אתן דוגמה קונקרטית, כמו למשל גינת דוריאנוב, לגבי כמה עצים שבסוף הוחלט לא לכרות אותם - איך הם נרשמים, אם בכלל?
מר שמוליק קצלניק:
אם זה לא נכרת - זה לא נרשם בכלל. עץ שלא מאושר, לא מקבל טופס ,1 שכן אני חלק מהטופס 1 ומהרישום.
מר זוהר פרי:
השאלה אם אתם בודקים בשטח אחרי שנה שנתיים - מה קורה עם העצים שם?
מר שמוליק קצלניק:
אבל העצים כבר נמצאים בשטח, כי אחרי שהוא בנה ועשה את הכיכר ואת הגינה - לא סביר להניח שהוא יכרות את העץ.
גב' שלי דביר:
הוא שואל אם אתה מטיל עיצומים על מישהו שכרת בלי היתר?
מר שמוליק קצלניק:
אני אספר לכם על המקרה שקרה לי לפני כשעה וחצי, כשעברתי פה ב-בן גוריון ,91 בחזית לכיוון בן גוריון ,91 ועד הבית, פרטי, גדמו עץ לגמרי, כאשר כל הגזם וכל הענפים פזורים בכל הרחוב לאורך כל הכביש, ללא היתר, ללא אישור. ראשית, הבאתי את הסיירת הירוקה לפה, הם לקחו את הפרטים של הקבלן, לקחו את הפרטים של יושב ראש ועד הבית ומחר תגיע הסיירת הירוקה של משרד החקלאות למקום, כדי להגיש נגדו דוח ואישום פלילי בנושא הזה.
עמוד 12 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 11
חשוב שתבינו שלמפקחים בעיריית תל-אביב אין להם שום סמכות להגיש כתב אישום פלילי למשרד החקלאות, הנושא הזה תחת משרד החקלאות, אבל הם באו בשביל לקחת את הפרטים.
מר שגיב לוי:
שאלה: כשאתה מוציא עצים מאותן גינות פרטיות ששתלנו בהם ואין לך לאן להעתיק אותם - האם אפשר לנסות להעתיק אותם למקומות פרטיים. כמו למשל, אם לי הייתה חצר והיית אומר לי: יש לי עץ בן 13 שנה לשים אצלך - הייתי אומר לך באהבה רבה.
מר שמוליק קצלניק:
אני אגיד לך מה אני עושה; אין לי מקום להעתיק אותם לגנים קיימים, כי מה שאני יכול להביא לרחובות או לגנים הקיימים, אני עושה. יש לי שתי שטחים, כפי שאמרתי לך, שנקראים שטחי איסוף של עצים בשטחים פתוחים - אחד בדרום ואחד בצפון. עצים שאני לא מוצא להם פתרון בגנים, בפארקים או ברחובות ששם, אני מעביר אותם לשטחים בצפון ודרום העיר.
מר שגיב לוי:
זרקתי נקודה למחשבה, שאולי שווה בדיקה.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
נמצא פה שחר, שזו הפעם הראשונה שאני רואה אותו. הוא דיבר איתי בטלפון, הוא סיפר על עצמו שהוא אדריכל נוף, נראה לי שיש לו דברים מעניינים לומר, מקווה שאני לא טועה. הוא יציג מצגת בפנינו.
אדריכל שחר צור:
המצגת מלווה בשקפים
אני רוצה להעלות איזה נושא, קודם כל להביע התרשמות בתור אזרח, אני גר בתל אביב ברחוב הפרדס, היה פעם פרדס, היום יש מספר סיסמים. כאזרח הכול נשמע נופת צופים ואני רוצה להעלות איזשהו נושא, שאני חושב שחיים גבריאל מכיר, אני אעלה את הדברים על קצה המזלג, אני אגיד בתור התחלה שיש עוד הרבה למה לשאוף בנושא של ניהול היער העירוני וחייתי משהו כמו 9 שנים בחו"ל, הסתובבתי בעולם והיום אני עמוד 11 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 13
חוקר את הנושא הזה בטכניון, ורק בשביל להראות לכם על מה אני מדבר - זה אתר של עיריית מלבורן שבתוכו אפשר לראות את ההפניה לנושא של ניהול היער העירוני. אם אני לוחץ פה על האזור הזה, אני מגיע למעשה למפה הזאת שמוצגת בפניכם. המפה הזאת שאתם רואים פה, היא למעשה ממפה את כל העצים של מלבורן. אני רוצה להראות לכם את המקרא של הדבר הזה, שכן יש נתון מאוד חשוב, עץ זה דבר חי, יש לו חיים מוגבלים. הצבעים שאתם רואים פה, הצבעים הירוקים הם עצים שיש להם עתיד של לפחות עוד 13 שנה. הצבעים הכתומים, זה עצים שלא נשארו להם יותר מ-1 שנים. אני מראה את זה בשביל להראות את רמת ניהול המידע.
מר שמוליק קצלניק:
איך אתה מקבל את הדיווח?
מר שחר צור:
הדיווח מתקבל על ידי אנשים שעושים סקר בעיר, יש אפליקציה שנקראת tree I שמכניסה נתונים ישירות על ידי אזרחים, זה לא צ'יפרים על העצים.
מר שמוליק קצלניק:
אנחנו מתקדמים לכיוון של צ'יפרים על העצים ובודקים את זה בכמה מקומות.
מר שחר צור:
זה יהיה פנטסטי .
אני רוצה להגיד עוד אמירה, תל אביב היא ירוקה, אין על זה שום ויכוח, אבל אנחנו נהנים היום מפירות של עצים שנטעו האבות שלנו והסבים שלנו. התחזית שלי היא, שתל אביב הולכת לכיוון מידבור, מבחינת העצים, אם היא לא הולכת לשנות כיוון.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
על מה מתבססת התחזית שלך?
עמוד 13 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 11
מר שחר צור:
אני אסביר על מה אני מדבר. פעם האמנו שלמערכת השורשים של העץ, היא בעצם מן תמונת מראה. מראה המחקר היום, שלמעשה ארכיטקטורת השורשים של העץ, שהשורשים שלו לא יורדים יותר ממטר והם הולכים לפחות פי שלוש מקוטר העץ, תלוי מה סוג העץ.
נטיעת העץ בעיר היא איננה טבעית לעץ. העץ אם הוא יכול, הוא הולך ומתפרס מתחת לפני הקרקע וארכיטקטורת השורשים נראית כמו משהו כזה, כפי שמוצג בשקף שלפניכם. כשאנחנו נמצאים בעיר, וזוהי הגישה הרווחת בישראל, ואני לא מדבר רק על תל-אביב, אני חוקר את כל ערי ישראל ואני חייב להגיד שזה מאוד אופייני גם לתל-אביב - אנחנו שותלים את העצים ואני מדבר עכשיו על אותם עצי רחוב, מדובר על 33 אלף ששמוליק הזכיר קודם, אנחנו שותלים אותם בבור נטיעה של מטר על מטר, במקרה הטוב של 2.13מ' על 2.13 מ'. לפני 33 או 13 שנה, לעצים היה לאן לברוח ולהתרחב לתוך הגינות של תוכנית גדס או לאותן גינות של מעבר לדברים. היום כאדריכל נוף, עד לפני כמה שנים במפרטי העבודה, אנחנו מורים על הידוק של הקרקע מסביב ל-%,21 כשהמשמעות הזאת שהעצים לא יכולים לשבור את אותו בור נטיעה.
מר שמוליק קצלניק:
אתה יודע שכבר שזה לא הפרט שקיים היום.
מר שחר צור:
אני מיד יגיע גם לנושא הזה.
ואז מה קורה? - תוך 1 עד 7 שנים, העצים האלה מתנוונים וזה מבוסס על מחקרים שנעשו בחו"ל. לא נערך מחקר בארץ שבוחן את הדברים האלה, ובהחלט יש מקום לדבר הזה. העץ מת ולמעשה זה מה שאתם רואים כבשקף שלפניכם - זאת תמונה מתל אביב מרחוב ז'בוטינסקי, אני חושב שמדובר פה ב'אולמס קטן עלים', הגם שאני לא בטוח, כי לא ראיתי את העץ שהוא היה גדול, אבל אם תסתכלו על מערכת השורשים, חיים ושמוליק- תסתכלו כמה מערכת השורשים מוגבלת, העץ הזה למעשה התנוון בגלל שלא היה לו מקום לשורשים. עץ חדש ניטע באותו הבור, ולכן אני אומר, שאותו נתון של נטיעת 33 אלף עצים בתקופת חולדאי, אין לו משמעות אם אנחנו נוטעים את העצים באותם בורות קטנים או באותה תשתית.
מר שמוליק קצלניק:
עמוד 11 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 11
אתה אומר של-33 אלף אין משמעות, אבל לעץ האחד הזה שראית פה - כן יש משמעות?? - אתה מקצין את הדברים וחבל.
מר שחר צור:
אני בכוונה מקצין כי אנחנו מעלים את הנושא לדיון. מי שמגדל צמחי בית ואוהב צמחי בית, זה כמו שאנחנו מעבירים צמח בית מעציץ לעציץ, לעומת זאת את העצים אנחנו נוטעים בעציץ, זה כמו 'שגר ושכח', אנחנו נוטעים אותו בעציץ קבוע, בדרך כלל עם מטר קו"ב אדמה, ולמעשה אנחנו אומרים לעץ, - תסתדר מפה עד כמה שאתה יכול לגדול.
כך שאם אני מסתכל על המצב המצוי היום, המצב הרצוי והמצב שקורה היום בגישות המתקדמות בעולם -
זה המצב הרצוי, זה נקרא ריצוף מרחף, עם זה היום הפרט הסטנדרטי הישראלי שנותן אחד מטר קוב לעץ.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
אתה טוען שבמרחב הציבורי לא שותלים היום עצים לפי הדגם של הריצוף המרחף? - לא בתוכניות בינוי אלא במרחב הציבורי?
מר שחר צור:
בדיוק כך. הפרט שאתם רואים למעלה, משתמשים בו ב %29 מהפרויקטים שמבוצעים בישראל (לא בתל אביב, אלא בישראל). זה הפרט הסטנדרטי. מה שאתם רואים למטה, זה פרט טיפוסי של אחת המערכות, במקרה הזה זה זו מערכת אמריקאית.
מר שמוליק קצלניק:
חיים יכול להרחיב לך קצת על הפרטים החדשים.
מר שחר צור:
בסדר גמור.
אני רוצה להעלות נתון נוסף ממחקרים שהתחילו בשנת 2223 על ידי אדריכל נוף שקרוי ג'יימס אורבן, מצאו שיש יחס ישר בין גודל העץ לבין כמות האדמה. אם תסתכלו על העץ שמודגש פה בשקף שלשפניכם - עץ עמוד 11 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 11
בקוטר גזע של 13 ס"מ, צריך לפחות 33 מ' קו"ב אדמה. כלומר אם אנחנו רוצים עצים גדולים, צריך לתת לעצים הרבה אדמה. המשמעות היא חדה וחלקה, כלומר אם אנחנו נותנים 1 מטר קו"ב, אנחנו מקבלים עץ קטן בקוטר 3 מטר, אם אנחנו נותנים קצת יותר - 21 מטר קו"ב, אנחנו מקבלים עץ של 1 מטר, אם אנחנו רוצים עץ גדול, אנחנו מקבלים 33 מטר קו"ב. העיר צריכה עצים גדולים, הגם שאני לא אומר שבכל מקום -
רחובות קטנים צריכים עצים קטנים. אבל מה שקורה היום בתל-אביב ובכלל ואני מכיר את מה שחבריי אדריכלי הנוף עושים, כשהם למעשה לא משקיעים בדור העתיד של העצים.
נושא נוסף שקשור לזה קשר הדוק - זה נושא של ניהול מי נגר. היום בעולם משתמשים בפרטים האלו, שלמעשה מקטינים את מערכות הובלת הנגר רחוק, חוסכים בעלויות של כל המובלים הגדולים שנמצאים כאן ומובילים את הנגר.
קריאה:
תסביר בבקשה, כי אני לא מצליח להבין את התמונה.
מר שחר צור:
מה שקורה כאן, שזאת היא אבן השפה והנגר במקום ללכת לצינור העירוני, במקום ללכת לחוף הים או לשפד"ן, זה נכנס לעצים. זה נקרא attenuation , זה בעצם השהיית מים מתחת לשורשי העצים.
קריאה:
ואיך זה מסתדר עם היתושים אצלנו?
מר שחר צור:
אין יתושים כי מדובר במערכת תת-קרקעית.
לסיכום, אני רוצה להגיד שכן נכון שדובר פה על החשיבות של בסקר עצים, ואני חושב שזה חשוב מאין כמותו ואני יכול להביא גם דוגמאות מאיך זה נעשה בעולם, שזה חלק אחר מהמחקר שלי.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
עמוד 11 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 17
זה בהזדמנות אחרת.
מר שחר צור:
אז בהזדמנות אחרת, אני אשמח לבקר גם בתת הועדה הזו.
מצד שני, כל מה שקורה עם הדור העתידי ועם ניהול המרחבים הציבוריים שלנו, הוא מיוחד בנושא של עצי רחוב שנותנים לנו את הצל, הם נמצאים בחזית המפגש של האזרחים עם העצים. חשוב מאוד לעבור לדור הבא. הנושא הזה מקודם גם במשרד החקלאות, גם עם מתכננת המחוז ואני גם מרצה את הדברים האלה לאדריכלי נוף. בקורס פקידי היערות שהולך להיות ב- 1 בדצמבר, יקבלו אותה הרצאה, כמובן מורחבת, עם כל נושא הפרטים.
מר חיים גבריאל:
אנחנו גם מנסים לקדם את זה אצלנו.
מר שמוליק קצלניק:
שיבינו כולם, כי מה ששחר אומר לגבי הפרט הקיים, הפרט הסטנדרטי שהיה כאן פעם - זה היה באמת פרט בעייתי מאוד. אבל היום בעיר תל-אביב, אנחנו בוחנים היום כמה פרטים, שמעגנים את מה שאמרת כרגע, כמו יותר מרחב, אפשרות של ניצול אדמה מתחת לריצוף, אפשרות של חדירת מים הרבה יותר על ידי ריצוף מחלחל ודברים כאלה. עשינו אתה זה בהרבה מאוד פרויקטים שלנו בעיר תל אביב ואנחנו בודקים מה הוא הפרט הנכון ביותר לנו.
מר שחר צור:
הנקודה התחתונה היא בפרק 23 מתוך ההנחיות העירייה שכתב סגן אדריכל העיר - בבצ'יק, למעשה מוגדרות הנחיות שלפיו יוני שרוני - אגרונום העירייה בוחן את הפרויקטים.
מר שמוליק קצלניק:
יוני שרוני לא אחראי על פרויקטים, יוני שרוני לא נותן רישוי לעבודות תשתית. יוני שרוני נותן אישורים רק לעבודות להיתרי בנייה, הוא לא קשור לדבר הזה בכלל.
עמוד 17 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 19
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
אני יושב בוועדת המשנה לתכנון ובניה, ולפני שבועיים בא לדיון השיפוץ של בית ראובן, ששם יש שני פיקוסים גדולים. ראש העיר בא לפני שנה, כשבאו המנהלים של המוזיאון ואמר אם עצי הפיקוס האלה לא נשמרים שם - אין פרויקט, כפי שהם גם ציטטו את זה במהלך הדיון. הם נתנו תוכנית שמתבססת על כך שכל החזית שם, הולכת להיות מבוטנת והם מחזירים את הפיקוסים לשני עציצים כביכול. ועכשיו מה שאני לוקח, בין היתר, מההרצאה שלך, שחר, שלא ידעתי שזה דבר שהוא נחוץ, שזה כל מה שקשור לנפח הקרקע. ככל שנפח הקרקע מצומצם יותר - העץ יהיה דל וקטן ולא יתפתח. וזה חשוב להערכתי בכל מה שקשור לתוכניות בנייה ותשתית בעיר, כשיזמים מגיעים לוועדת המשנה לתכנון ובניה ואומרים שהם הולכים להחזיר את הפיקוסים והפיקוסים האלו יצמחו, אבל בפועל אם הוא לא ייצר נפח קרקע מספיק חזק, ואת זה חברי הוועדה, מרביתם לא יודעים - אז יש עם זה בעיה. אבל בסדר, זה היה מעניין.
גב' שלי דביר:
אני מציעה שתזמינו את שחר לועדת המשנה שלכם.
מר שמוליק קצלניק:
אבל מה שאתה אומר כרגע ואנחנו לקחנו לתשומת לבנו בשנים האחרונות, אנחנו מפתחים את הדבר הזה, אנחנו מנסים למצוא מה הפרט האופטימלי וזה מאוד חשוב.
מר שחר צור:
יש צוות היגוי של משרד החקלאות שעובד היום סביב הקווים של הרכבת הקלה ומחפש את הפרט הזה.
מר שמוליק קצלניק:
נכון, וגם אדון בבצ'יק התמחה בתחום הזה, הוא עוקב אחרי הנושא הזה, הוא מלווה את הנושא הזה.
גב' גבי לסקי:
לבבצ'יק יש בכלל תוכניות על נגר - לעשות באיילון.
עמוד 19 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 12
מר שמוליק קצלניק:
זה משהו אחר, וזה גם כן.
מר יהודה דרור:
אני בכל זאת רוצה להסיט את הנושא לגיזום השוטף של העצים בתל אביב. לפי דעתי, מזה 13 שנה שאני מתריע עליו והוא שערורייה אחת גדולה ולא רק מבחינה אסטטית, כי באים ועושים כאסח-כאסח ואחר כך כמובן העץ משתקם וצומח אחרי שנתיים-שלוש או ארבע, וזה ראינו גם בשדרות אבל בעיקר ליד המוזיאון בתל אביב, בכל שדרות שאול המלך, ואין צל ועוד בקיץ.
גב' שלי דביר:
אני מתנצלת אבל אני נאלצת לעזוב.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
תודה שבאת.
שמוליק, בהמשך למה שהוא אומר, אני רוצה שתיתן התייחסות כלשהי לעניין הפיקוח. הרבה פעמים אתה, חיים, מקבל טלפונים ושמוליק בטח, שפתאום רואים קבלן פלוני אלמוני באזור מסוים, אגב כשם שנאמר, גם בשלמה המלך היה את הסיפור הזה ובאזורים אחרים, ופתאום אנחנו מזעיקים או את שמוליק או את חיים ואומרים: 'שומו שמיים, הם גוזמים בצורה ניכרת ואגרסיבית'. שאלתי היא - האם יש הנחייה באגף שפע, שבכל עבודת גיזום בעצים בשטחים הציבוריים, בטח ובטח כשמדובר במאסות של עצים, לא כשמדובר בעץ אחד או שניים למרות שליבנו עם כל עץ ועץ. אבל כשמדובר באמת על רחוב כמו ריינס, כמו שלמה המלך ואחרים - האם יש איש שלנו, עובד עירייה, לא עובד קבלן, שעומד מסתכל ובודק ורואה שהגיזום באמת יהיה כמו שאנחנו רוצים שיהיה ולא גיזום מופרז.
מר חיים גבריאל:
עמוד 12 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 13
מה שקורה מבחינת העצים בתל אביב, כי המדרכות צרות והבתים קרובים מאד למדרכות. בעבר שתלו עצים שהם בעלי צמיחה מאוד מהירה, כמו סיסם הודי או מכנף נאה, שגדלים בקצב מטורף ואז יש שני דברים:
o או שהם חוסמים חלונות ומרפסות, שכן יש לנו המון פניות שמתלוננים שלא נכנס אור או אויר.
o מצד שני יש בעיה בטיחותית, שאני לא יודע עד כמה אתם מעורבים ויודעים, אבל בכל שנה אנחנו כאנשי מקצוע שקרובים לנושא הזה רואים שנופלים בין 133 ל-133 עצים או ענפים כבדים בשנה בתל אביב.
אנחנו מטפלים בנושא הזה מקרוב מאד, גם מבחינה זו שאנשים רבים מתלוננים.
במהלך השנים אנחנו מכירים את החשיבות של העצים ונושא גיזום זה אחד מהפעולות החשובות ביותר. בכל אזור יש לנו מפקח שעבר קורס גיזום ויש לו תעודה ממשרד החקלאות. יש כמה מפקחים בכל אזור ומפקח אחד אחראי על כל העצים. בנוסף, גם המפקחים האחרים משתלמים ועוברים קורסים.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
המפקח שעובד עירייה?
מר שמוליק קצלניק:
ברור, כי אין לנו מפקחים קבלנים.
מר חיים גבריאל:
המפקחים הם עובדי עירייה, אין לנו מפקחים קבלנים. כמו בדוגמא של רחוב שלמה המלך, שהיה שם מעורב גם המפקח, שעמד שם.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
אז איך קרה שגזמו את העץ בצורה לא סבירה? הגיזום שם היה גיזום חזק.
קריאה:
כך גם בארלוזורוב.
עמוד 13 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 12
מר חיים גבריאל:
זה לא עניין שלא סביר. כשאתה מסתכל מול העץ, יש ענפים יבשים ויש ענפים שאם אתה לא מקצר אותם, כי אז הם ישברו. אנחנו דווקא עשינו את זה לקראת החורף כדי שבאביב הסיסם ההודי, יש לו צמיחה מטורפת.
באביב בחודש מרץ, אפריל, אתם תראו שהוא יצמח מהר מאוד והוא יתמלא מהר.
מר שמוליק קצלניק:
אני מבין את מה שאתה אומר, חיים, אני יכול על כן להסכים עם חלק מהדברים שאתה אומר. אבל אני רוצה לומר לך דבר אחד - אנחנו מבצעים גם סקרים בעירייה ולצורך העניין, אתם לא מייצגים את כל הציבור. על-
פי הסקרים מעל %93 מהציבור סבורים שעבודת הגיזום שמבוצעת בעיר, וזה סקר שבוצע על ידי מינה צמח -
סקר שלא הינו מעורבים בו בכלל. הציבור חושב שהגיזום בוצע כמו שצריך בעיר. אז אני לא לוקח את מה שאמרה מינה צמח עם ה-%93 ואני לא לוקח את כל מה שאתה אמרת, עם כל הכבוד. תקשיב, יש לנו אנשי מקצוע, וכשם שאתה לא מתערב בנושא של ביוב, בתשתיות, חשמל או כל דבר אחר שאתה לא מבין בו, כי כל מפקח אצלנו עבר קורס גיזום והוא גוזם מקצועי וכך הם עובדים. אני יכול לתת לך תשובה מקצועית, התשובות הם מקצועיות לגמרי, הבקרה והפיקוח הם של אנשי מקצוע. יכול להיות גם מקרים ששיקול הדעת לא היה נכון ויכול להיות גם מקרה שהוא לא היה במקום, קורים מקרים. אבל אני אומר לך שהגיזום בעיר תל אביב, הוא גיזום מקצועי.
אתה אגרונום במקצוע שלך?
מר יהודה דרור:
לא.
מר שמוליק קצלניק:
אבל אתה יכול להביע את הדיעה.
מר יהודה דרור:
עמוד 12 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 11
אני הולך הרבה ברחוב ובמדרכה וכשאני רואה בחודש יוני-יולי שמתחילים לכסח את הצמרות ואני נשאר בשמש, וזה היה בכל המקומות בתל אביב, כמו בשדרות שאול המלך, ברח' יהודה המכבי, רח' אייכמן ועוד.
מר שמוליק קצלניק:
זה בסדר גמור שעשו את זה ביולי ואוגוסט, אני אגיד לך גם למה, כי שיקול הדעת, שאנחנו חייבים לגזום גם על פי תקופות של השנה. המטרה שלנו בשדרות וברחובות מרכזיים בעיר זה לגזום לקראת סוף הקיץ -
באוגוסט, ספטמבר, כדי לאפשר כניסת קרני שמש לשדרות בתקופת החורף וצמיחה של העצים בחזרה עם העלווה שלהם בתקופת הקיץ. אם זה יוני, יולי, אוגוסט - אז זה יכול להיות שהייתה בעיה של הגיזום בתוכנית העבודה, אולי היו עיקובים שלא היו תלויים בנו- זה יכול לקרות. יש לנו תוכנית גיזום מסודרת, על פי רחובות, עוד פעם אתם יכולים לזלזל בה, זה בסדר ועל פיה אנחנו עובדים. יש לנו את אנשי המקצוע הטובים ביותר ותמיד יש השגות.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
גבי בבקשה.
מר יהודה דרור:
יש עוד אלמנט, צומח עירוני שהוא דואג לעצים והוא המטפס על חזיתות העצים, שהוא אלמנט ים תיכוני או אלמנט אקולוגי, הוא תורם הרבה לאווירה יותר נעימה וכו' - האם יש התייחסות מערכתית במטפסים על חזיתות של בניינים, בנייני ציבור.
גב' חנה קוגן:
שאלה: כעקרון גומות של עצים על המדרכות, הם איזשהו סוג של פח אשפה, כי יש שם צואה של כלבים, שאריות אוכל ודברים כאלה. יום יום אני רואה את אותו זבל ואני לא יודעת מי אחראי על זה ואני שואלת -
מי עובד על זה?
גב' לירון מעוז:
עמוד 11 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 13
השאלה שלי גם אליך, ראובן. האם יש ומה היא התייחסות עירונית, מדיניות עירונית לגבי שתילה של עצים והפחתה של פלטות גזי חממה זאת אומרת , אנו מדברים פה המון על עצים והערך שלהם להוסיף ירוק לעיר או שיהיה נעים ללכת, אבל יש להם ערכים והאם יש מדיניות מניעה?
מר שמוליק קצלניק:
זה נושא שאפשר להרחיב עליו את הדיבור.
גב' גבי ספקטור:
הייתה התייחסות בתרשימים גם לגינות בבתים משותפים ופרטיים. רציתי לשאול האם העירייה מתכננת או חושבת על איזשהו אירוע או תחרות שייתן מוטיבציה לבתים משותפים, לנהל בצורה טובה, נעימה ואסטטית יותר את הגינות שלהם. יש מקומות, יש המון בתים שהגינות מאוד מוזנחות וזה משקף את הצביון לרחובות.
מר שמוליק קצלניק:
את מתכוונת לגינה המנצחת או הגינה היפיפייה בעיר לתחרות או פרס.
גב' גבי ספקטור:
אני אגיד משהו אחד, שכן הדבר היחידי שהעירייה כרגע עושה בשנתיים האחרונות בצורה אגרסיבית, לפחות באזור שלנו שהוא צמוד לעירייה, שהפקחים עוברים ונותנים דוחות על ענף שיוצא, כאשר האופנועים חונים על המדרכות, יש אופניים, יש פילרים של חברת החשמל, יש ביתנים של בזק, אבל הכי שאכפת להם הוא הענף שגדל.
מר שמוליק קצלניק:
את לא מקצינה.
גב' גבי ספקטור:
אני ראיתי בעצמי את הפקחים הולכים ורוצים לראות אם יש להם אפשרות ללכת ישר לאורך הגדר. זו קיצוניות אחת.
עמוד 13 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 11
מר שמוליק קצלניק:
מה את מציעה במדרכות שהם ברוחב של פחות משני מטר, שהשיחים יגיעו עד הכביש? שלא יהיה מעבר?
המוטו שלי בנושא הזה שהמדרכות הם צריכות להיות פנויות לציבור, לרוכבי האופניים, לילדים ולכן צריך לנקות את המדרכות. אני מסכים איתך שיש הרבה אלמנטים שפוגעים בזה, ביניהם גם הפלישה של הצמחיה למרחב העירוני.
גב' גבי ספקטור:
אני אומרת שבא פקח ובאופן קבלני יום קודם מכין לו את הטפסים האלה, הולך ומדביק על כל הבניינים, והוא לא מבחין בין גינה שמטופחת ושמטפלים בה באופן שוטף לבין הגינות המוזנחות שקודם הזכרתי. אני כבר הייתי שם אישית, כשזה קרה.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
גבי, אני מציע הצעה אופרטיבית, כשאת רואה דבר כזה תצלמי, תשלחי לי, תדברי איתי.
מר שמוליק קצלניק:
את אומרת שיש מקרים של גינה מאוד מטופחת, שכאשר הצמחייה קצת פולשת לכיוון המרחב הציבורי ומקבלים הזהרות לדוחות.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
מי שאחראי לזה הוא הפיקוח העירוני, יש פה הפרדה.
גב' גבי ספקטור:
אני הייתי שם בעצמי. אני יכולה לומר גם, שהנושא הקודם כן שייך לשפע.
מר שמוליק קצלניק:
עמוד 11 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 11
אני יכול להגיד לך דבר אחד, שהייתי בסיור לפני שבוע עם הפיקוח העירוני ואז שאלתי את השאלה שאת שואלת, אמרתי: זאת גינה שהיא נראית בסדר, זאת גינה שהיא מאוד מטופחת וזאת גינה שהיא נראית זוועתית וצריך לתת לה כן את האזהרה שיטפחו אותה. ושאלתי את מנהל המרחב - איך אתה מחליט מה כן ומה לא? - אז אני אומר לך שהוא השיב ואמר לי - גינה שהיא נראית במצב סביר ורואים שהיא מטופלת ושהפלישה היא לא פלישה רצינית, הוא אמר, הגם שאני לא יודע מה קורה בפועל, אבל הוא אמר שהם לא נותנים הזהרות ודוחות.
גב' גבי ספקטור:
ממש לא.
מר שמוליק קצלניק:
זה היה מנהל המרחב של הפיקוח העירוני, לא של הרובע.
יכול להיות שאת צודקת, כי אני לא יודע, אבל רציתי לבדוק את שיקול הדעת שלו בנושא הזה, ואם את צודקת - אכן צריך לבדוק את הנושא הזה. האינטרס הכולל שלנו, בסופו של יום הוא שהגינות הפרטיות יהיו מטופחות.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
אומר שהרעיון הוא טוב, לגבי מתן תמריץ או ליצור איזושהי מערכת יחסים בין העירייה לבין ועדי בתים. יש לנו משתלה עירונית ויכול להיות שאפשר או לתת או למכור בהנחה משמעותית שתילים לשתילה או לעשות יום כזה, כמו מבצע וצריך לבדוק, כי יכול להיות שניתן למכור במחירים יחסית זולים מאשר במשתלה פרטית. ניתן יהיה לעשות יום כזה, כמו נניח יום שישי אחד בכל העיר או ברובע מסוים או לעשות פיילוט בשכונה מסוימת.
קריאה:
אפשר לעשות גם על המרפסות, כשם שבאירופה זה עובד יפה.
גב' גבי לסקי:
עמוד 11 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 11
קודם כל, אני רוצה לומר תודה לראובן על הישיבה, כי היא באמת ישיבה חשובה, אז תודה לך וגם לחברים האחרים שפה.
בסך הכול עלו פה כמה דברים מאוד מעניינים. אני חושבת שבאמת צריך לקחת גם את הרעיון שלך גבי ספקטור. אחד הדברים שאפשר גם לערב שם הוא להכניס קומפוסטורים לתוך הבתים, או לעשות כמו למשל נטיעות של צמחי בר בכל מיני מקומות בעיר. אז אני חושבת שהעירייה צריכה יותר לעודד צמחיית בר ופחות צמחיה קנויה וכל מיני דברים כאלה.
מר שמוליק קצלניק:
רואים את זה מבחינה תקציבית, שכן נתנו לדברים האלה הרבה יותר תקציבים משנים קודמות, לכל הנושא של צמחית בר, שזה נושא שמיכל מובילה וחבל שהיא לא נמצאת כאן עתה.
גב' גבי לסקי:
לפי דעתי, יש כל מיני דברים כאלה וזה רעיון מצוין שנראה לי שבאמת צריכים לראות מה עושים.
דבר שני שגם עלה פה, שגם היה רעיון מקסים, זה הנושא שלך, שמוליק, של פרוייקט "אמץ עץ". גם זה נראה לי עוד משהו ששווה לקדם את זה.
בעניין הגיזום - עדיין לא קיבלתי תשובה בדיוק. אני מאמינה לזה שאתה אומר אנשי מקצוע, אני כן כתושבת העיר רואה שגיזום הוא מוגזם ויכול להיות שאנחנו יכולים גם כן לדבר על מה לעשות כדי שעד סוף הקיץ לפחות יהיה לנו צל ומה אנחנו עושים כדי שהגיזום לא יהיה כל כך גדול. נכון שלא התושבים שרוצים את העצים השלמים, הם אלה שמייצגים את כל התושבים, ולכן יכול להיות שכמו שאנחנו כן מיידעים באתר העירוני לפני כריתה העתקה של עצים, בכדי לאפשר לתושבים לערער, או מה שזה לא יהיה - יכול להיות שגם בענייני גיזום צריכים לערב את התושבים בשלב מוקדם יותר.
מר שמוליק קצלניק:
למה?
גב' גבי לסקי:
עמוד 11 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 17
אני אגיד לך למה, כי אחת הסיבות שאתם אומרים, שבגלל שאין לי אור מהעץ, כאשר רוב התושבים מהבית אומרים, שהם לא רוצים אור אלא שהם אומרים שהם רוצים את העץ, הגם שיש מקרים בטיחותיים שזו לא שאלה.
מר שמוליק קצלניק:
השיקולים הם מקצועיים גרידא ולכן אני לא חושב שצריך לפרסם אותם. אני חוזר ואומר, כי למשל יש אנשים שרוצים להשאיר את הפיקוסים בגובה של 29,22,13 מטר, ואז יגיד האדריכל שבעיר כמו תל-אביב אתה לא יכול לטפל בעצים בגבהים כאלה, אין מנופים לדברים האלה בכלל ואתה לא יכול להיכנס. לכן כשאני מוריד עץ של ,21 21 מטר, אתה תגיד לי: 'אתה גודם אותו', 'אתה הורג אותו לגמרי'. אין שום שיטה לשמר עץ ולטפל בו בגבהים כאלה, בעיקר בעיר כמו תל אביב שהכול פה נורא צר ואי אפשר להיכנס עם מנופים, ואני עוד לא מדבר על העלויות הכספיות של המנופים גבוהים. אכן יש לנו גם שיקולים אחרים, כמו יש שיקולים בטיחותיים, תעבורתיים ואני לא יכול ליפול על רחוב ולעשות סקר בין כל התושבים, עם כל הכבוד ועוד בנושא גיזום.
גב' גבי לסקי:
כמו שאתה גם לא עושה סקר לגבי כריתה. אתה מעמיד את המידע ומי שזה מעניין אותו בודק את זה.
מר שמוליק קצלניק:
אני זוכר שמישהו פה דיברנו על סקר - מי רוצה/מי לא רוצה, שנעשה הצבעה ונחליט.
גב' גבי לסקי:
לא הצבעה, ממש לא. אבל יידוע.
מר שמוליק קצלניק:
אנחנו מיידעים על עבודות גיזום שיש ברחוב, שמים פתקים בכל הבתים, מיידעים אותם. מיידעים.
עוד דבר אחד (סתם אני אומר), כי בכל הרחובות בעיר, צד אחד לפחות בכלל לא תלוי בי, אלא שהוא תלוי בחברת החשמל, בחוק חברת החשמל. מכאן ש- %13 כבר אין שאלה.
עמוד 17 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 19
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
חיים, תוסיף בבקשה, בקצרה רבה על גזי חממה.
מר חיים גבריאל:
יש עדיפות שיקולים לבחירת עץ במדרכה. צריך לבחור עץ שהוא לא מטנף את המדרכה, או שמינימום מלכלך, כי אין דבר כזה שלא מלכלך. צריך לבחור עץ שהשורשים שלו לא אגרסיביים. כלומר יש הרבה שיקולים, כאשר אחד השיקולים החשובים ביותר מבחינתנו זה עץ שיש לו צמרת רחבה שנותנת צל למדרכה. כלומר העצים שאנו שותלים, כמו באבן גבירול עץ המיש, שזה עץ מאוד גדול, שבעתיד יהיה עץ מאוד גדול, וכמו סיגלונים, או עץ קרבל או ספיון השעווה שאלה עצים שבעתיד יתנו צל רחב וזו המטרה.
גב' לירון מעוז:
זה משהו שמנחה אתכם לבחירת עצים לשתילה?
מר שמוליק קצלניק:
במקומות שיש מעבר של הולכי רגל - זה ברור, כי זה הדבר הראשון שמנחה אותנו, בעיקר באזורים שיש בהם מעבר להולכי רגל. באזורים שאין מעבר של הולכי רגל, כמו איי תנועה, כי לא אחת שואלים - למה אתם שותלים את הדקלים באיי תנועה? והתשובה היא שהדקלים באיי תנועה, הגם שאין להם את הנוף ומצד שני הם גם לא מפריעים, כי יש את הנושא התנועתי ויש את הנושא של הרמזורים.
גב' לירון מעוז:
אבל הם למשל, לא תורמים יותר מידי.
מר שמוליק קצלניק:
כי שם לא צריך, אבל במדרכה עצמה, אנחנו נקפיד לשתול עצים עם נוף נרחב. יש שיקולים שונים, כי אם נשתול עץ באי תנועה עם נוף רחב, כמות התאונות דרכים והטיפול בהם תהיה כמעט בלתי נסבלת. יש הרבה שיקולים בעניין הזה.
עמוד 19 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 12
לבסוף, אשיב גם לנושא של צואת הכלבים והנושא של טיפול בגומות שהוא נושא מאוד כאוב, בעיקר הנושא של צואת הכלבים. אם תבואי לבעלי הכלבים ותשאלי אותם - למה אתה עושה את מה שאתה עושה? הם יגידו לך בדרך כלל, אין שטחים ירוקים, זה המקום הכי קרוב אלי לבית, אני יורד עם הכלב, אני עושה את זה.
קריאה:
אז צריך 'להרביץ' להם ואני אומר, אולי, בתור אחד הפעילים המרכזיים לכלבים.
מר שמוליק קצלניק:
זו תופעה שהולכת ומתרחבת ברחבי העיר, בגלל כמות הכלבים הגדולה שיש בעיר. אנחנו מדברים היום על בין 33 ל-13אלף כלבים בעיר.
גב' גבי ספקטור:
זה בעיקר בגלל חוסר החינוך.
מר שמוליק קצלניק:
הנושא הראשון זה החינוך. הנושא השני זה האכיפה. תגברנו, הכפלנו עכשיו את כמות הפקחים שעוסקים בתחום של צואת הכלבים והסיירת הירוקה, כמות הדוחות גדלה באופן משמעותי. אבל אם כמו שהגברת אמרה, לא יהיה את הנושא של החינוך וההסבר כבר מגיל קטן של אותם ילדים, כשהאבא והאמא הולכים עם הכלב והכלב עושה את הצואה והאבא או האמא לא אוספים את צואת הכלב, וכאשר הילד ישאל את האבא -
למה אתה לא אוסף את זה, כמו בתקופת הפרחים בשנות ה 93 וה23 - הנושא הזה לא ייגמר ולא יסתיים.
אתה יכול לאכוף, אתה יכול לתת דוחות, אתה יכול לעשות את כל הדברים האלה ואנחנו נלחמים נגד הדבר הזה, אבל אם לא יהיה חינוך ואם זה לא יהפוך לדבר שאנחנו נלמד גם את האנשים וגם את הילדים לא לעשות את זה - כי אז לא יעזור כלום. כמות הכלבים היום בעיר היא כמו עיר ממוצעת בשרון של 13 או 13 אלף כלבים, שזו כמות גדולה מאד.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
עמוד 12 מתוך 12
ישיבה מיום 21.22.21 13
זה לא קשור לכמות הכלבים, זה קשור בעצם העובדה שאנשים באמת לא מרימים מפאת חוסר יחס נאות ומחוסר חינוך.
מר שמוליק קצלניק:
בוא נגיד שרק אחוז אחד לא מרימים ונגיד ש- %22 מבעלי הכלבים מקיימים את החוק ומרימים את הצואה.
אחוז אחד זה 133 מופעים ביום. קשה מאוד לאכוף, כי אם יש לי שמונה או עשרה סיירים ברחבי העיר, עם כמות כזאת של מופעים, את מבינה מה היא יכולת האכיפה.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
חברים, אני רוצה להודות לכם שבאתם, אני רוצה להודות לשמוליק, לחיים ולמיכל. אני בטוח שנושא העצים ימשיך להעסיק אותנו. אני בטוח שאנו נמשיך לראות גיזומים שלגבי חלקנו הם נראים מופרזים מדי, נמשיך להעסיק אחד את השני בעניין הזה.
מר שמוליק קצלניק:
מה שברור וחשוב שהמטרה היא משותפת. אנחנו לא נגד.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
בסופו של דבר, יש לנו לפעמים, דרך הסתכלות קצת שונה.
מר שמוליק קצלניק:
וזה בסדר.
מר ראובן לדיאנסקי-היו"ר:
אפשר לומר שבגדול הוא דיבר פה על 233 אלף עצים במרחב הציבורי, אז לגבי המרבית הכוללת של העצים, הטיפול הוא בסדר, הוא טוב. יש פה ושם אזורים, בעיקר בלב העיר, שיש לעיתים, לטעמי לפחות, יש גיזום שהוא מסיבי מדי ופוגעני מדי. למרות שיש את חוק חברת החשמל, אני חושב שאנחנו צריכים להגיע להידברות גם עם חברת החשמל בעניין הזה, כי הם עושים כבשלהם ואנחנו נוציא להם מכתב או אפילו נערוך עמוד 13 מתוך 12