פרוטוקול ועדת תחבורה בינוי ותשתיות בנושא בטיחות הולכי רגל

פיי תל ופד

5 > :אריבטושה

> - 'פ4:01? | עידיית תל-אביב-יפו

7% להבי מיטל

סגנית ראש העידייה ויוייר סיעת מרצ

טי בטבת, התשעייה

1 דצמבר 2014

סימוכין: 51607114

פדוטוקוק ועדונ נחבולה, בינוי ותשתיות - בנושא בטיחות הועכי תלגע -

24

רון חולדאי:

אני מודה על הוכות שניתנה לי לדבר כאן. אין ספק שנושא בטיחות בדרכים, תתבורה ותחבורה ציבורית

וחשימוש באמצעי תחבורח אלטרנטיביס עומד על הפרק לא רק בתל אביב אלא בכל הערים באר>. אותם הנושאים מטרידים את כל הערים בעולם ואת כל המטרופולינים, כולנו עוסקים באותן הבעיות ולפעמים יש דרכים אחרות לפתור אותן, אך בסופו של דבר העולם הולך לאורבניוציה, צפיפות יתר וחפנמת העובדה שהרכב הפרטי הוא לא האמצעי האידאלי לתחבורה אלא יש למצוא דרכים אחרות להניע בני אדם. כולם נמצאים במצב שאין מציאות אידאלית, אצל כולם יש ליצור מה שניתן במציאות חקיימת. כשאומרים ליצור את חמציאות כפי שחיא, יש המון מגבלות - יש מגבלות פוליטיות ומגבלות כספיות, ומגבלות של מציאות שנכפתה ממקודם, כמה וכויות דרך, רוחב המדרכות, ויש גם את המציאות של מדינת ישראל שתל אביב יפו חיא מרכו מטרופוליני מבלי אפשרות להשפיע על מה שנמצא מחוצ לה. כמו לראש העיר שאינו יכול להשפיע על מזּכירתו שמגיעה מרעננה לתל אביב. ולכן, בסופו של דבר, כשמישהו מסתכל על חנושא של תחבורה ותחבורה ציבורית, צריך לוכור שאנו לא עוסקים ברצונות ערטילאיים, אלא עוסקים במציאות הקייימת וצריכים לראות מה אנו יכולים לעשות ביכולות שלנו. למרות כל הויכותים וההערות, גם כשמגיעיט לבטיחות בדרכים אנו לאורך השנים עושים בדיוק מה שאמרתי - אנו מתייחסים למציאות הקיימת. למרות שבמדינת ישראל לראש העיר אין סמכות, נעשה מה שניתן לעשות בכלים הקיימים.

למרות הביקורת שיש היום לגבי תנייח על מדרכות, לפני 16 שנה כשהגעתי לכאן המדרכות היו הפקר בכל העיר. אמרו לנו אז שאי אפשר לתסוט את החניות בדיונגוף כי העיר תיפקק והמסחר בדיונגוף *מות. עשינו את מה שעשינו והמסחר בדיונגוף התחיל לחיות. אותו הדבר קרה באלנבי ובשדרות רוטשילד. במבחן הבטיחות, מי שעוקב אחר כל מח שקרה מבחינת התוצאות הבסיטיות של בטיחות בד'רכים, יודע שהורדנו בצורה משמעותית את כל המספריט של תאונות, מספר הרוגים וכוי, עד כדי 50%. כי עבדנר בצורת שיטתית, חקרנו צמתים שתיו בהם בעיות ושינינו אותם מבנית. הכנסנו ככרות לאורך השנים, חקרנו אזורים שונים, איפה קורה מה ועשינו מה שידענו שאפשר לעשות, וכתוצאה מההצטברות של העשית הגענו למציאות שלנו היום. עכשיו, הצטברו לנו הרבה בעיות. אחת הבעיות המאוד קשות שיש בעיר תל אביב היא שמספר הילדיט הוכפל, מספר גני הילדים הוכפל, מטפר המקומות בהם יש בבוקר צפיפות בלתי נסבלת לאורך הכבישים היא הרבה יותר גדולה מלפני 15 שנה כי פשוט יש יותר מקומות שיש בהם גני ילדים בעיר תל אביב יפו, בצורח דרמטית. ולכן צריך לעשות היום הוא את מה שעשינו בעבר, כלומר להסתכל על המציאות, לתקור אותה בצורה מקצועית, לנסות לא להגיע לשמיט אלא לאר>, ולעשות את אותם דברים שבתהליך ארוך טווח מייצרים שינוי. בדיוק כמו שעשינו עס האופניים, שבהתחלה לא נסעו פה באופנילס והיום נוסעים. ואז נוצרה בעיה של בטיחות בדרכים כי המדרכות נכבשו כי יש כלים לא מורשים כמו אופניים תשמלייס ונוצר הברדק שבעקבותיו יש הרבה רעש וקשיים וצריך להתמודד איתם ואנו צריכים להוסיף תשתית ולשכנע את הממשלה שתתן לנו סמכות לאכוף כדי שאנו נוכל לטפל בזה כי אנו לא סומכים על המשטרה שממילא לא עושה את וה. לכל מיני דברים מהסוג הצאה צריך לטפל בהם, להתמודד מולם, לעבוד מולם, ולראות איך מתקדמים. ולשם כך, חשוב מאד הדו שיח עס כל מי שנמצא. מצד אחד האזרת שאומר ירק תן לי איפה לשים את האוטו שלי בלילחיי, ואחד שאומר 'ילא, בבוקר כשאני קס אני רוצה מקום על המדרכה בשביל לעבור עט הילד שלי בבטתחיי, אנו צריכים לתיות עס מציאות שבה כולם חיו בנל, אנו צריכים לספק את השירות לכולם, לכן חשובה מאד ההתדיינות הזו.

ודבר אחרון, צריך לוכור - עוצמת הצעקה לא מעידה על עוצמת הכאב. צריך לבדוק באופן ענייני, לראות מהי הבעיה.

להבי מיטל

טגנית ראש העירייה ויוי"ר סיעת מרצ

מיטל להבי:

במעמד ראש העיר, באכפתיות שגם הוא בהתלט מגלה עס כל המודעות לעניין הצה, אנו מתכנסים הפעם לדבר על הליכה, בפעם הקודמת דיברנו על אופנלים, באמצע היה כינוס שמדבר על שותפות מטרופולינית עם שאר הערים במטרופולין. אני מחזיקת תיק התחבורה, וכל פעם אני חושבת שתתבורה זה כלי תחבורה, אמצעי תחבורה, ואני רוצה שוּה יהיה תיק התנועה ולא תיק התתבורה, ואז נתחיל לדבר על איך מתניידיס בעיר. התנועה אומרת שגם לאנשים יש מקום, ואנו רוצים הפעם להתמקד בנושא הולכי הרגל, נושא סופר מרכוי, למעשה נושא דגל של העירייה ל-2015, אנו רוצים לייצר שינוי משמעותי בנושא הזה, גס בנושא תשתיות, גס בנושא מרתב נעים יותר להליכה, וגם בהטמעת תרבות חדשה של הליכה ברגל, כדי שחיא תהיה מובנת מאליה ותקבל את מלוא הגיבוי ומלוא ההשקעה שצריך בעניין הצת.

אני תמיד אוהבת להתתיל בחנון העיר, לחזור לתזון העיר שאושר ב-2004, הגדיר את העיר כמרתב ציבורי מזמין שתעודד את פעילות הולכי הרגל, ובעצם תל אביב יפו תחזיר את תושביה ומבקריה לרחוב העירוני.

זה מפני שאנו אומרים שהליכה ברגל היא יותר בטוחה, היא מביאה חיים לרתוב העירוני, ותייס מוסיפים תחושת בטחון, אנו מדברים על בריאות, על כושר גופני, על לנשוט אויר נקי.

לפני כחודש הייתי בכנס במודיעין, ושם סיפרתי בדרך לנעמי שנסעה איתי י*תמצאי בנאדם הולך ברתוביי.

ההבדל בין עיר שיש בה הליכה ברגל לעיר שיש בה הולכים ברגל הוא ניכר. או מתנה שבתל אביב יש חליכת רגלית וזה יתרון אדיר שיש לשמור עליו, לטפת אותו ולחוק אותו.

אני מציגה נתוני מחקר של חיתידה האסטרטגית של תל אביב, שבדקה את מספר הולכי הרגלבתל אביב יפו בכמה נקודות, המספרים הס בלתי רגילים, לא יאומנו, מדובר על מושג של יירכבת הולכי רגליי הולכת ברחובות תל אביב. כמעט 20,000 איש באלנבי ביום אחד, 15,000 במנתס בגין, 8,700 בשינקין, 7,700 בדיונגוף. בנקודות האדומות יש מעל 15,000 הולכי רגל ובכתומות בין 10,000 ל-15,000. אתמול יואב לרמן פרסם מחקר שנעשה בבת יס על הולכי רגל, אני תושבת שבמספרים הכי גדולים הגיעו ל-500 הולכי רגל במקומות הכי חומים בעיר. להבין שבתל אביב יש כמויות של 20,000 ביום בנקודה בעיר, וה הרבה מאד.

הסופרים בדקו איוה סוג אוכלוסיה צועדת ברגל, ואנו רואים באיוה רחובות יש הכי הרבה הולכי רגל ילדים, ובאיוח יש הכי הרבה של קשישיט. ופתאום, רואים שהמלך ג'יורגי הוא המלך של הילדים, ונחלת בנימיו היא נחלתס של הקשישים מבתינת הנתונים. בצורה מאד דרמטית רואים שיש רחובות שהם של הולכי רגל צעירים ויש של מבוגרים.

לפני כמעט עשור, החברה להגנת הטבע, יחד עט אדרי נתן בבצ'ייק מהמחלקה האסטרטגית לקיימות, גלית ירושלמי, יערה שרייברמן וסטלה אבידן שהיתה אז רכות תתבורה בעיריית תל אביב-יפו, חרטו מושג, שחיה בזמנו דמיוני, יימטרו רגליי - ציירו את הרחובות הראשיים בעיר וגילינו שהמושג הוא אמיתי. 20,000 הולכי רגל וה שווה ערך ל-400 אוטובוסים מלאים ו-130 קרונות מטרו ברגליים. עוד אפשר לראות במתקר המלא של היתידה האסטרטגית, שהרחובות ממש מאופייניס. ברחי בגין אנו רואים את השיא בשעות הבוקר כשמגיעים לעבודה ובשעות אחרי הצהריים כשחווריס מהעבודה. בשדי רוטשילד ובמיוחד בנמל תל אביב, השיא הוא בלילה. ויש רחובות כמו הברזל שלא הולכים בו ברגל אלא בשעות הצהריים כשהולכיס לאכול צתרייס.

כל המדדים נבדקו גם ביחס לתנועה במהלך היום. מדהים לראות איך שהליכה ברגל מתפרשת על כל שעות היום בתל אביב, אבל שיש רחובות מאופייניס בצורה ברורה, ונוכל להעור בגה כדי לווסת את התנועה, כי במקומות שאנו מבינים שעיקר התנועה נעשית אחר הצהריים, נוכל לווסת יותר טוב.

יחד עס ואת, מרבית הציבור עדיין מגיע לעבודה ברכב. שיעור ההולכים ברגל לעבודה ירד בהשוואה ל-

7, מ-160%6 ל-12% אבל אחוז הרוכבים באופניים עלה בצורה דרמטית ומשמעותית, ואלו הס סוגי ההתניידות שאנו רוצים לעודד. עדיין הרוב המוחלט מתנייד ברכב פרטי ואנו שואפים לשנות את חמגמה.

לא פשוט להיות הולך רגל בתל אביב. אמר את זה ראש העיר, חלקכם נמצאים כאן בגלל הנקודה הזו. יש לנו קשיים וסיכונים כמו צמתים שבהם התיכוך בין הולכי הרגל ליתר משתמשי הדרך, שבהם יש צפיפות, שבהם יש יותר היפגעות של חולכי רגל. תתפלאו, רוב תאונות הדרכים שבהן יש נפגעים הולכי רגל לא קורות בהליכה היומיומית על מדרכה או ברחובות, אלא בצמתים. הו נתון מובהק ברמה הארצית. אנו שואפים להתמקד בצמתים בעייתיים בהם יש מעברי חציה עתירי ביקוש, ובהם גס אנו צופים ביקושים יותר גדולים של הולכי רגל וגם בעיות של התנגשות וחיכוך גדול בין הולכי רגל לכלי רכב.

חיכוך נוסף שמוכר לכולנו והוזכר קודם ע"י ראש העיר, הוא תיכוך בין הולכי הרגל לרוכבי האופניים.

חיכוך שהולך וגדל. הוא אחד מהבעיות הגדולות בעיר, בכל ברכה יש צרת. כ-10% מתושבי תל אביב עושים

דחוב אבן גבירול 69, תל-אביב-יפו 64182 טלפון: 03-5218440, פקם: 23-5216085, !161-840 וצצ

4

אביבעו/3

-יפן 0?]% עיריית תל-אביב-יפו

להבי מיטל

םגנית ראש העירייה ויוייר סיעת מרצ

שימוש יומיומי באופניים וזה יוצר חיכוכיס, אנו רוצים לעודד את השימוש באופניים יותר ויותר וזה אומר שהתיפוך בין משתמשי הדרך המוחלשים, הולכי הרגל, ורוכבי האופניים עומד לגבור.

כל בוקר אני מקבלת תמונות על חוויית ההליכה לבתי הספר. רכבים לסוגיהם חונים על המדרכה ותוסמיס את מעבר הולכי הרגל. לא רק רכבים, אלא גם פתי אשפה, מפעל הפיס, מתקני המיחזור, ויש ממשק מסוכן וקשה עס כלי תחבורה גדולים (אוטובוסים) וקטניס (האופנועים), בין אס הס חונים ובין אס הס נוסעים.

כשמסתכלים על אחוצי הרוגים בתאונות דרכים ביחס לאוכלוסיה (שמרוכויס ע"י הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), רואים שאוכלוסיית חילדים מגיל 0-4 והקשישים מעל 65 - שיעור ההיפגעות שלהם

אומר שגם אס נצמצם את תאונות הדרכים, נושא הולכי הרגל דורש התייחסות מ*וחדת.

בתל אביב, בניגוד למגמה הארצית והעולמית, לא רק שיש ירידה בתאונות דרכים, יש גם ירידה של תאונות

היה שבילי האופניים, ונמשיך לעודד את זה, בקדנציה הוו האתגר הוא גם לעודד את התחבורה הציבורית מצד אחד אבל גם להביא לעיר נגישה יותר ובטותה יותר להולכי רגל. \

אז מה אנו מתכוונים ועושים בנושא הליכה ברגל! קודם כל יש מדיניות תכנון. היא הולכת ומגדירה העדפה של הולכי רגל על הרכב הפרטי, יצירת תשתית מתאימה להליכה בטוחה, והעצמה של המרחב הציבורי.

כשאנו מתייחסים לדבר הוה צריך להתייחס איך להקטין את הפגעות הולכי הרגל ולהתייחס לשלושה

אפיקים אסטרטגיים: ההליכה עדיפה, התשתית של ההליכה, והמרחב הציבורי שצריך להעצים אותו

לטובת הליכה.

יש לנו תכנית מתאר שאושרה ע"י הועדה המקומית, הופקדה במתוו וכעת בשמיעת התנגדויות. אחד העקרונות שלה, הוא התייתסות לשטת מנחל הירקון ועד לרחוב סלמה, כולל נתחים מפלורנטין ויפו העתיקה, כאזור העדפה להולכי רגל, שהיתידה האסטרטגית *חד עס המערכת התכנונית מפתתיס את כל העקרונות שיתרגמו את ההגדרה של אזּור מוטח הולך רגל לכלים מעשיים. חלק מהכלים גת עידוד תחבורה ציבורית, מיתון תנועה, שיפור תשתיות לאופניים. חלק מהתכנית האסטרטגית הוא ספירת הולכי רגל בתל אביב, שיבוצעו שוב ב-2016 באזורים נוספים בעיר, ואלו כלים שנותנים לנו לתכנן בראייה ארוכת טוות ובצורה מושכלת ברחובות שבהם הולכים ברגל. באלנבי הודעועתי מהאויר שנשמתי, מהמסה של האוטובוסים, שרשרת בלתי פוסקת, לא אויימתי מאופניים.

עוד דברים שקשורים ליחידה האסטרטגית ולמינהל ההנדסה, התכנון ארוך הטווח מייצר לנו את התוצרים שאנו רואים ביומיום. ישנה סדרה של תכניות לחיבור מורת ומערב תל אביב-יפו. החל מתכנית שאושרה תקציבית לחבר בין תוף הים של יפו לפארק אריאל שרון, כלה בגשר יהודית שמתוקצב השנה, גשר בנחלת יצחק שמקודס תכנונית, ואנו לאט לאט מייצרים אצבעות ירוקות בכל מיני מקומות בעיר, כמו למשל בין רחי ראול ולנברג לרחי הברל לפארק הירקון, שאמורות להוביל את הולכי הרגל שהיא לא מסה תחבורתית אלא תנועתית. ישנה סדרת מתקריס שאנו עורכים באזור פלורנטין, כדי לייצר מסלולי הליכה בתוך חצרות בתים, באזורים המשותפים. חלק מהרעיונות בעלי פוטנציאל *ישום יותר רחוק, קשה ותלוי שיתוף פעולה עס אזרתים, וחלק מחס תלוי בקידום התכנון, בקידום משאבים, ובתוצרים כמו בגשר יהודית. יש לנו גם

₪ | שג 7 8₪] =

רחוב אבן גבירול 88, חל-אביב-יפו 2 טמלפון: ם03-521844, פקם: 5, 61 1/.00%ש61-8+./\עעצ

: 7 .

0% תל פד 5"

:אביבעועָה

6" 'פד 370?. עידיית תל-אביב-יפו

₪ להבי מיטל

מגנית דאש העירייה זיויד סיעת מדצ

הנדסיים ושיטות מרתיקות לכת, אחד מהם הוא אזור בצפון הישן - אבן גבירול ארלוזורוב שלמה המלך הדסה, ובאזור רובע 5, נווה צדק ששם יש רחובות מאד צפופים. זה יחיה פיילוט ברמה גבוחה ותר מהשילוט 30 קמייש, אס נראה שזה עובד, הכוונה היא שבאותו האזור שיוגדר כמוטה הולכי רגל, הדרך להפוך אותו למוטה הולכי רגל זה ע"י מיתון תנועה כי אנו צריכים להוריד את האופניים לכביש ולא רוצים אותם על הכביש, והדרך לעשות את היא ע"י עיכוב תנועת כלי הרכב.

לרח-תיכנון ושילוב שבילי אופניים. כל פרוייקטי התשתית שמבוצעים היום בעיר יהיו עם שבילי אופניים נפרדים. אנו סולליס באופן יזום 10 ק"מ של שבילי אופניים מדי שנה.

קמפיין להפרדה בין רוכבי אופניים להולפי רגל עומד לצאת, מלשכת הדובר בסיוע חרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בינואר 2015. אמנה להורדת האופפליס מחמדרכות נמצאת בקידום לינואר, בקידום

בסופו של דבר זה יעלה גם לפייסבוק. תודה לרשות הלאומית למניעת תאונות דרכים שתקציביה נמצאים

לא חוקי כי חניה על מדרכה היא לא חוקית בעקרון, לכן נלך על אזורים, ונגדיר את אוורי האכיפה עס הסתכלות על הרחובות הקטנים ולא רק על הגדולים. החטימה על המדרכות כפי שמוצגת בתמונה היא לא ברשות אלא עבירה מפורשת. פניתי ליואב כי איץ מספיק אכיפה בשדרות ירושלים. יואב שלח לי נתונים שניתנים כ-2000 דוחות בחודש.

נפגשתי עס הלובי של כל המפעילים בארצ. בלונדון, כמו בתל אביב ובכל העולם, יש מגמה של עלייה בפגיעות הולכי הרגל ורוכבי האופניים. אחוזים מאד ניכרים עד כדי כך בלונדון חיתה מחאה גדולה בנושא וראש עיריית לונדון הכריו על 2620 3/1802 ואימץ טכנולוגיה ישראלית של חברת מובילאיי, והביא להפחתת דרמטית של 80% בהיקף תאונות הדרכים בתוך שלושה חודשים. בתהליכי העבודה, המיסוי הממשלתי מכיר במובילאיי, שיתוף הפעולה עס המפעילים מביא לכך שהם מכירים בצורך חזה. המפעילים מתקינים את המובילאיי באוטובוטיס שנוסעים במועצות האזוריות ולא בערים, אנו רוצים להגיע למצב שטכנולוגיה שמנטרת תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים תותקן בכל הרכבים הגדולים והציבורייס, קרי אוטובוסים ומוניות, באוטובוטיס במיוחד כי בהם יש זויות ראיה אפס ושטחים מתים רבים, ואו אתוז התאונות הוא גבות.

מפני שעיריית תל אביב-יפו רוצה להערך לרגע שבו מדינת ישראל לא רק תאמר שהרכיבה על אופניים צריכה לחיות במקום שאין שבילי אופניים הם צריכים לרדת לכביש, ואנו לא רוצים לראות עלייה של תאונות רוכבי אופניים, אמצעי מיתון התנועה והניטור על רכבים הס אלו שיאפשרו סביבה בטותה לרוכבי האופניים כשהם ירדו לכביש, וימנעו תאונות דרכים עס הולכי רגל. אנו רוצים להטמיע את המערכת בכל האוטובוסים במטרופולין גוש דן והמרכז.

הסברה וחינוך הס תלק מהעבודה השוטפת שלנו לצד תכנון ארוך טווח. יש לנו מרכזי הדרכה לבטיחות בדרכים, יחד עס הרשות הלאומית לבטיתות בדרכים. יש פרוייקט 'יאופני עריסיי שבו אנו משקיעים ו

₪ 3 ₪ ו -/ שארו / 5 ₪ ₪] =

רחוב אבן גבירול 89 תל-אביב-יפו 64162 טלפון: 03-5218440, פקם: 5, )|1/.0001ש161-8./\/עעע

להבי מיטל

הגנית ראש העירייה ויוייר סיעת מרצ

0 ₪ לשנה ומלמדים רכיבח נכונה ובטוחה, נכנסים לכל בתי הספר (חטיבות). הילדים מאד אוהבים את הפרוייקט למרות שמלמדים אותם תמרורים וחוקי חציה והליכה בטוחה, כי מתנסים בשטת. אנו מתכוונים להרחיב אותם עס תכנית יימדריכים בדרכים", לייצך מנחיגות בית ספרית לנושאי בטיחות ורכיבח באמצעות שיתוף פעולה עם ארגונים נוספים.

משמרות הוהב - פרוליקט ידוע שצריך להיות מבוצע בכל בתי הספר, אנו בודקים למה יש בתי ספר שלא מרימים את הפרוליקט, לפעמים וה קשור למובילות של מנחלת בית הספר או למועצת החורים, ליכולת שלהט להרים את הפרוייקט, ואנו רוצים לעודד את וּח בכל מקום שצריך.

פרוייקט הליכה בטותה לבתי הספר - יתן לנו מענה לסוגיות של קבלת החלטות תכנוניות ותפעוליות לרחובות מוטי הליכה של יוממיס במסלולים קבועים.

וש מספר מחוללי תנועה קבועים בעיר, כמו תעסוקה ובית ספר. אנחנו היינו רוצים להשתמש בנושא בית הספר כמוקד לשינוי תרבותי בדרך להגעה לבית הספר. אנו מעריכים את אלו שהולכים לבתי הספר ברגל, וחושבים שצריך לעודד את זה ויוצאים לפרוייקט שיעודד את זה בצורח מושכלת. וחו שינוי לא רק התנהגותי אלא שינוי כל התרבות ובחוויה במפגש שנוצר בין הורים, נהגים, ילדיים והולכי רגל, בתי הספר הס הדרך הכי טובה להטמעת שינוי גם דרך הילדים, גס דרך ההורים, ואנו משתמשים בו כדי לייצר פרוייקט ליצירת כלים להערכת הסדרי נגישות לבתי ספר.

אנו רוצים לעודד הליכה עס תשתית בטיתותית להליכה, גס תשתית פיוית, גס תפעולית, אכיפה בדרך שיפור וקידום בטיחות הדרכים, הפרעות בדרך כמו חניה וחסימות, אנו רואים בזה כלי להפחתת הגודש בדרכים ואנו רוצים שהוריט יראו ויהיה להם כדאי ללכת ברגל, ה כלי להפחתת ציהום אויר, כמובן שיפור בריאות הילדים. חלק מהטענות על חניה על המדרכה הן בשעות הבוקר ולכן אנו יוצאים לפרוייקט. יבחרו 4 בתי ספר לפיילוט שימפה מאיפה באים חילדים, מחס אוורי הרישום, מסלולי ההליכה. כשאני הייתי אמא צעירה, והלכת: עם הילדים לבתי הספר, הילדים באופן טבעי הלכו במטלול שבו אני נהגתי, לא ייצרנו מסלול הליכה. הס הלכו בדרך הכי קצרה וברורה ולא בדרך הכי בטיתותית. למשל הלכנו על גרוזנברג ולא על נחלת בנימין. היום כשאני מסתכלת על וה מזוית מתזיקת תיק התחבורה, אני אומרת שצריך לייצר את האסטרטגיה להליכה לבית ספר, ואנו מתכוונים להכנס לפרוייקט כוה, אתרי הפיילוט נכנס לשינויים פלזיים ותפעוליים. מבחינת העירייה, היחידה האסטרטגית, מינהל בינוי ותשתיות שאמון על הנושאים הפיוייס, גס אגף התנועה וגם מינהל התינוך והנהלות בית הספר, והרשות לתחבורה תנועה וחניה שהיא הרשות המתכללת, אגף רבעים ושכונות, המרכו למחקר חברתי, אגף הדוברות, אגף התקציבים, חטיבת התפעול שאמונה על הפיקוח והתברואה, על כל העשייה התפעולית שאנו צריכים לעשות כדי לעשות הליכה בטוחה.

הפרולייקט של עיריית בת ים נעשה בשיתוף פעולה עס האוניברסיטה, שאב לרמן, ואב רופא - גם אנו הולכים לפרוייקט משותף עס האקדמיה ועם ארגון ייבטרסיי שמוביל בנושא הפגעות ילדים, ונציגות

רכב דו גלגלי על המדרכה, אנו מקווים שאגף סלע שלנו לא יתעסק רק בהליכי שיטור רגילים אלא יכנס גס לאכיפה מוגברת בנושאי תנועה. אנו קוראים לזּח ייאכיפה מגינהיי. להולכי הרגל יש וכות על כלי הרכב על המדרכות. אנו רוצים להגיע לאכיפה על פי מיקום גאוגרפר באזורים בעייתיים, בסמיכות למוסדות חינוך.

צריך לעשות את זה בזהירות, כי חלק ממה שמחולל את הבעיות באזורי מוסדות חינוך חס ההורים עצמם.

אכיפה מוגברת בשעות מסויימות ואכיפה ככלי משלים להגנה על הולכל הרגל. אנןּ שואפים ביחד לצמצום משמעותי של מספר הנפגעים, שינוי תרבות ההתניידות בעיר, תיווק הרתוב העירוני, והפיכת תל אביב יפו, דווקא בגלל נתוני הפתיחה שלה, כעיך של יימטרו רגליי, לעיר מודל ארצית להליכה ברגל. עס כל הבעייתיות, וה לא פשוט, זה פרוייקט גדול בפני עצמו. לצד העליה של מספר הולכי הרגל, יש ליצור עיר בטוחה.

₪ 8 וה 5 | אא-ו

רחוב אבן גבירול 69, תל-אביב-יפו 84182 טלפזן: 03-5218440, פקם: 5, ו שס).ע1 עה-181./\עעצצ

לא *פ801? עידיית תל"אביב-יפו

בו להבי מיטל

מגנית ראש העירייה ויוייר פיעת מרצ

ישי שכטר:

האמירה שאנו עוברים מלדבר על תחבורת ללדבר על ניידות הוא מעבר אסטרטגי, מעבר מלדבר על אמצעים ללדבך בשיח של תכליות, לדבר על הזכות לניידות, הזכות להזדמנויות שוות, וכות בטיסית ומניעת וזכות ניידות היא דבר מגונה. נושא חבטיחות בהחלט גס נחשב. אנו מדברים על הצורך באיוונים, אין אחד שגובר על חשני, אם אחד פגיע יותר אנו מונעים את זכות הניידות.

חגית אורלין, ''מחז'רים את מדלכות תל אביב להולכי הרגליי: שם הדף הוא יימתזירים את מדרכות תל אביב להולכי הרגליי. לא לוקתים, לא רוכשים - מחזירים את מה ששיך לנו מלכתתילה, לפי ההגינות וההגיון. אנו צריכים להאבק כדי להחוּיר מה שהיה שייך לנו.

מיתון תנועה מאד חשוב - זה נותן פתח להרבה דברים עד שיתיו שבילי אופנייט ופתרונות אתרים. את אומרת שיתקיים פיילוט בנווה צדק ובצפון חישן. מתי וה יעבור למרכז העיר! שהוא בעצם מרכו הבעיה.

עוד שאלה - אנו שמים את מבטחנו בסלע. מנכ"ל העירייה מנחם לייבה הבטית לנו שסיירת סלע, לאחר שתסיים את הפעילות בדרום תל אביב, תתמקד במרכו העיר במוקדי החיכוך. כרגע אני מבינה שה לא בטות שוה יקרה, מתכיס להעברת סמכויות מהמדינה אליכם. גם אריק שוע ורובי זלוף בסיור ברובע הבטיחו לי מספר פעמים שסלע תהיה ברובע ותאכוף את כל הבעיות שאפרט להלן.

אתם מדברים על תאונות - כמו שמכון גרטנר אמר, על כל נפגע שמגיע לבית חולים ונכנס לסטטיסטיקה, תשעה מטופלים בקהילה. תכפילו את המספרים בעשר. אתם מדברים על תאונות, לא מדברים על התתושות שלנו, על הפחד, על הרווחה, על הזכויות שלנו. כשאני מפחדת וו גם תאונה.

חסימת כלי רכב - הפתרון הוא פשוט, לאפשר חניה בשני גלגלים.

יש פתרון לילדים בשעות הבוקר. אבל בשעות הצהריים אין פתרון; וגם בערב כשזוג הגמלאים רוצה לצאת לבילוי, גם אתרי שבע בערב הרחוב חסום. לקשישים בבוקר ולנכח שמוציאים אותו לטיול, גם מגיע לעבור ברחוב.

אופנועים זו מכה בעיר, אני תוהה איך הולכים לחסיר אותם מהחניות, בכל מקום בעיר הס נוסעים על המדרכות.

אני חוששת שהתכנית לנתיבים בטוחים לילדים בבוקר לא תעבוד.

נועה תורג'מן:

תודה על המצגת המרתקת. אין סיבה שבעולם שבשעה שמונה בבוקר תחנה מכונית על מדרכה, שני גלגלים

ליאת צבי, 'דרור רוצה לעבור'":

מבקשת לא להרשות חניה על המדרכה עד תשע בבוקר. גם המוקד אומר שמותר, זו מדיניות רשמית של העירייה. צריך לשנות ואת מחר בבוקר.

דוד מיתר, רובע לב העיר:

מציע להקים פורום קבוע של תושבים ואנשי עירייה שיתכנס פעם בחודש-חודשיים וידון בהצעות הרבות שישנן.

מה שהכי מעצבן אותי וּה שמוקד 106 מבקש את מספר הרישוי של הרכב או של אופנוע שתונה, מי שנוטה להתלונן זו טרדה מאד גדולה - יש כתובת, שישלתו פקח.

| ₪ ורש 2

דחוב אבן גבירול 69, תל-אביב-יפו 64162 טלפוזן: ס03-521844, פקס: 5, 1 00).ע161-81.//\עע/צ

+ -

בי" תל ופד

: אביבטועה

1. עיריית תל-אביב-יפ 1

> להבי מיטל

סגנית ראש העידייה וינייר פיעת מרצ

נהרגים מזיהוס אויר בגוש דן מאשר פגיעות כאלה ואחרות. נושא התתבורה הוא מורכב מול הרשולות חממשלתיות, אך העירייה יכולה לבצע ניטור שקוף, לשים מוטות שמראים את זיחוס האויר - אסור לעשות פעילות אירובית באלנבי. ההעדפה של הולכי הרגל למרחב ידידותי להולכי רגל, תלוי גם באיוה

ציפי ברנד, חברת מועצת העיר מטעם 'שימו לב הורים"':

כמה דברים שאפשר לבצע במיידי: שאלתי בועדת הביקורת את ואב ירדני מה עושים עס הרכבים בתשע בבוקר, לדעתי וו החלטה מיידית שאפשר להוצלא, לא לאפשר חניח על מדרכות, להעביר את המסר ליואב ירדני. רכבים לא צריכים לחנות על מדרכה בכלל. לא הצלחתי לקבל תשובה ברורה לגבי המדיניות העירונית.

עוד דבר לסיים במיידי - פחי אשפה לא צריכים להיות בשום שעה על המדרכות. להעביר החלטה מיידית לאגף התברואה.

שיפוצ ותחזצוקת מדרכות - במיוחד ברובע בני דן יש מדרכות ושנות משנות החמישים שלא שופצו. ילדים נופלים, מבוגרים נופלים ואין שום סיבה שוה יקרה. תבדקו את הסטטיסטיקות, יתכן שוה יותר מפגיעות אוטובוס. ה מתקציב התבייר. יש לעשות מיפוי מחיר ולתקן את המדרכות.

לגבי מדיניות העירייה - סיסמאות של הנעה ירוקה, צריך להתנייחס למדיניות העירונית של הנגשת גני הילדים לתושבים. אס נשלת תושבים לגנים מרוחקים, אין שום יכולת לתושב לשנע את הילדים שלו שלא ברכב. יש לטפל באוורי הרישום.

אורי הכהן, משרד החינוך (ממונה על התיכונים):

מעלה את נושא האופנליים החשמלליים. גם אני אופנוען במשטרה ואין לנו מה לעשות תוץ מלהוציא את האויר מהגלגליס. נער בן 6 יכול לרכב על הכביש, וו אחת הבעיות שבתל אביב במיוחד יש בעיה גם מבחינת צפיפות התנועה וגם מבחינה אקולוגית.

דיברתי עס אבא שאמר שזה פתר לו בעיה, פעם הייתי מסיע את חילדים והיום הבן לוקח את הבת לגן, מרכיב אותה מאתור, ונפתרה הבעיה.

עכשיו מועברת תכנית לומודים למנחלי בתי הספר כך שכל מורה יכול להעביר. עדיין חובה לנסוע עס קסדה, חובה עד גיל 18. בבתי הספר לא נותנים להכנט בלי קסדה, אז ראיתי ילד שנכנס עם גלגל עליו, התיק בצד השני, לוקח את המושב ביד ואת חבטריה ביד השניה, בגלל הגניבות.

נוסעים באין כניסה, חניה על מדרכות בכל שעות היממה, צריך לגרור את הרכבים האלה. כלי רכב תונים על שבילי אופניים. קטנועים זו קטסטורפה, הס נוסעים ומתמרנים בין כלי רכב ועל מדרכות. אופניים חשמליים - בעורת עיריית תל אביב יש תקנה חדשה, אבל אין מי שיאכוף אותה. אופניים צריכים להיות על שביל אופניים, אך גם הולכי רגל הולכים בשבילי אופניים וצריך גם פה פקת כדי שיויז את האנשים.

חגית אוריין:

צריך לתנך גם את הנהגים, שיתלקו את הכביש.

ב ₪ וד. ג | אבו ₪ ₪ =

רחוב אבן גבידול 59, תל-אביב-יפו 2 טלפון: 03-5218440, פקס: 5, 1 שסף-עעם-161 )וע

להבי מיטל

סגנית ראש העירייה ויוייר פיעת מרצ

ישי שכטר:

האמנה חיא שינוי תרבותי, לעומת השינוי האינסטרומנטלי באכיפה. אגב חסרים פה לדיון נציגי התוניס שיגידו שאין אפשרות לחנות בעיר. (לכולנו יש מכוניות) - אבל אף אחד לא מעלה את המצוקה הצו.

אני רוכב אופניים, ואני גם הולך רגל. גרתי תשע שנים בלונדון ואני רואה את ההבדלים מתל אביב.

התשתית הקיימת בתל אביב היא ירודה מאד ביתס לתשתיות אופמיים בעולם. מפריע לי איך שאבן גבירול

עשרים בדקה, וזה הרס את הרתוב. אני נפגע פעמיים, פעם אחת בתור אבא שלא יכול לקחת את הילדים שלו לאבן גבירול כל מישהו יחתוך אותם, ופעם שנייה כאתד שרוכב וזח הנתיב שלו לעבודה, ולא יכול לנסוע על המסלול הזה, אני רוכב על הכביש. וה לא משנח שלא עושים את וּח יותר, צריך לתקן את הטעות הזו. אבן גבירול הוא רק סימפטום. מומין את מיטל לחבי לסיור בעיר על תל אופן.

מירה ברנע, נציגה בועדת התחבורת:

אני גרה ברחוב בול, ואנל מפחדת ללכת באבן גבירול. כשיורדיס מהאוטובוס, שגם הוא חונה בצורה לא נכונה, צריך להסתכל ימינה ושמאלה על המדרכה. גם כשעובריס את הכביש לבול פתאום יש מעבר של אופניים.

בנוסף פתי הזבל, של השגרירות המצרית ברחוב בוּל, על המדרכה הצרה.

שתל אביב תבין שאי אפשר לקבל חניה חינם ברתוב לתושבים. אין עיך מתוקנת, בוודאי בצפיפויות שאנו מגיעים אליהן, שמאפשרת חניה חינם ברתוב לתושבים. בתל אביב יש מצב עוד יותר חמור, שתושבים יכולים לקבל מספר תווים. בערך % מתוי התניה הט אלה שמעל הראשון, שני ומעלה. מספיק שבהחלטה מינהלית אומרים שנותנים תו חניה אחדד לדירה, וכבר יש פוטנציאלית 30% פחות מכוניות, כי מי שמשתמש

הקברות טרומפלדור, ואין לי בעיה למצוא חניה במשך היום; הבעיה היא רק בלילה. הבעיה של החניה היא לא מחוסר חנלה אלא מעודף מכוניות, אשר נוצר בראש ובראשונה מדירות של שותפים שלכל אחד מהם יש תו חניה, ואנשים שמחזיקים מכונית שנייה ושלישית.

סטלה אבידן, יו'/ר ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל:

לא רק במרכו העיר, גם בשכונות יש בעיות חניה- למשל ליד חיכל נוקיה ובלומפילד, וה נורא כאשר יש משחקים והצגות. ו בדיחה לצלצל למוקד שאומר שאם הוא לא תוסס כניסה, פקת לא יניע. גם ככה עד שיגיע הבנאדם יצא מהמשחק, גס אס חוא תוסם. במקומות כמו בלומפילד ונוקיה חייבים לדאוג לעודד אנשים להגיע בתחבורה ציבורית, חנה וסע, להגביר את עלות התניה, לעשות חקיקה, כך שלא יחנו בתוך

התצרות שלנו. לעודד תחבורה ציבורית ולשלב בין הכרטיסים.

מיכל בר דורון, '"בטרם"י:

מייצגת כאן את הילדים. התכנית שמיטל הציגה היא אחת מתוך אסטרטגיה. אני עובדת עס 28 רשויות

בישראל, ואין עוד רשות שלקחה על עצמה בעוצמות האלה. נכון שאין עיך עשירה כמו עיריית תל אביב שמסוגלת. צריך לחלק בין פעולות של הטוות הקצר לבין הטוות הארוך, ואם בטוות הארוך לילדים

= ₪ ורבו - ' ו" ₪ 1 רב"

רחוב אבן גבירול 69, תל-אביב-יפו 2 טלפוזן: 03-5218440, פקס: 5, ו .161-3010 ש\/\צ

להבי מיטל

סגנית דאש העירייה ויוייר סיעת מדצ

ולקשישיס תהיה דרך ללכת אזּ גם לרוכבי האופניים תהיה דרך לנסוע. צריך לברך על העשית ולהפריד בין מה שעושים עכשיו לבין מה שיעשו במשך קדנציה. מעבר ללהגביל, צריך לעשות דרכים ידידיותיות יותר.

רונן, ועדת בינוי ותשתיות:

לגבי זמני רמזורים, הולכי רגל צריכים תיומון סביר. בצומת בית מעריב אס לא חוצים בתומון מדוייק מתכים שלושה מחזורים.

דבר נוסף, יש מעט מאד הפרדות מפלסיות של הולכי רגל. מעברים תת קרקעיים, פשוטים וזולים. זה עובד טוב באזור תחנת הרכבת ארלוזורוב.

חגית אוריין:

הבעיה העיקרית בתל אביב היא רכיבה של בגירים על אופניים חשמליים.

אייל, פעיל ציבורי בענייני אופניים:

הפתרון הכי טוב לאופניים הוא מיתון תנועה ולצירה של שבילי אופניים על הכביש, מופרדיס בפלסטיק. ה בא על חשבון נתיב של מכוניות. מאד קל פשוט וזול ליישום. אנו נשמח מאד לרדת מחמדרכות ולרכב על הכביש בנתיב כזה.

אסף קראם:

העירייה חינכה במשך השנים את הציבור לרכב על המדרכות. עכשיו כשכמות הרכיבה על האופניים גדלה

כל כך יש לתנך חורה לרכב על הכביש.

מיכל טאוטיג, היחידה לתכנון אסטרטגי:

אנחנו עומדים להתחיל עכשיו תכנית לאזור שבתכנית המתאר הוגדר כאזור להעדפת הולכי רגל. תכנית המתאר קבעה הנחיות כלליות, לא נכנסה באופן גורף למושגים, הס מפותחים במסגרת תכניות מדיניות שמתוכננות בהמשך. יש שלושה אפיקי תכנון: ביסוס העדפה של הולכי רגל על תשבון רכב פרטי, ובניגוד למה שיודן אמר, הרבה נתיבי אופניים הס על חשבון רכב פרטל, לא תמיד בסכום אפס עס הולכי רגל, והמגמה הזו הולכת ומשתרשת ואנו נבסס אותה בתכנית חמדיניות; האפיק השני הוא תשתית הליכה נוחה, כלומר שהתשתית שיש תהיה פנויה ממחסומים ככל האפשר, העדפה ברמווריס, והאפיק השלישי הוא העצמת המרחב הציבורי. מרחב הולכי הרגל הוא לא רק מרתב תנועה אלא מרחב של חתיים העירוניים. זה המרחב שבו אפשר לעצור, לשבת, להפגש, לייצך קחילתיות, ככרות, חזיתות פעילות, (פארקים), וננסה להעצים גם את הרוב הזה.

מיכל, האחראית על הבטיחות:

כמו שנאמר כאן, לאורך השנים אנו בוחנים את הדברים, נכון שאנו מתבססים על מקור הנתונים של המשטרה אך אנו בוחנים מגמות לאורך שנים. אגף התנועה ערוך מקצועית לתת מענה גס בהיבט התשתיתי וגם בהיבט הסברתי. החזון הוא חזון לאפס אך העיר פעילה, יש דייריסם חדשים ונקודות חיכוך חדשות שפעם היו פחות מועצמות, אנו מכניסים דברים חדשים לאורך חשנים כמו מיתון התנועה.

נועה תורג'מן:

העניין של חניה על המדרכות עד תשע בבוקר וה משהו שהתמיר וצריך לבטלו מיידית.

מיטל להבי:

מודה לכל מי שבא.

תחבורה זה לא זצבנג וגמרנו. אני מאד מסכימה עם מה שאמר יודן. חלק מהעניין ו רא**ח ארוכת טוות ולכן אנו בונים עכשיו פורום מוניציפילי של כל מחזיקי התיקים במטרופולין, כדי לעבוד מול הממשלה בצורה אחודה, בדרישות שלנו לייעול התתבורה הציבורית, כי לצד וה שאנו רוצים להפתית את השימוש ברכב הפרטי באמצעות מגבלות על חניה אנו רוצים ליעל את התתבורה הציבורית כדי שבכלל תהיה אלטרנטיבה. בלונדון יש תתבורה ציבורית בכל ימות השבוע 24/7, ואצלנו הרכבת התחתית מתוכננת במיליארדים לא לנסוע בשבת, ולא לנסוע בלילות, ומאד קשה לנו מול כל הדברים האלה. אני רואה בכם את הגורם שמאיר את עינינו בבעיות, כי ּה לא המכוניות שוורמות בורידיס של העיר אלא האנשים. כל מילה שנאמרח פה תוכה לסופר תשומת לב.

= ]₪ ₪ 2 / 4 7 ₪ 00 ₪

רחוב אבן גבירול 69, תל-אביב-יפו 64182 טלפון: 3-5218440ם, פקס: 5, 0/1 עוַעב-101.א\עצצ

] ₪ 1

-*פ401? = עיריית תל"אביר-יפ 1

7 להבי מיטל

סגנית ראש העידייה זיוייר סינת מרצ

מי שמתכה לנסים בתחבורה, זה לא יקרה, לא בשנה אחת של קדנציה, אני מקווה שבחמש. היתרון פת הוא שהשלטון המקומי הוא הרבה יותר יציב מהשלטון הממלכתל. למרות שוח לא בסמכותנו זה באחריותנו, כל אתם התושבים שלנו לחוביל מהלכים. הדברים האלה נידוניס גס בלשכת ראש העיר, זה נוגע בנו ונוגע לנו

ווה אכפת ווה אחד הנושאים הכל מרכזיים שנמצאים על תהליכי תכניות העבודה. פורום האכיפה קיבל החוראה מראש העיר לבדוק את הנושא הזה ולהציע מדיניות חלופית,

כמו שטיפלנו במפעל הפיט נטפל גם בפתי האשפה, אנו עובדים מול ענף התברואה. אבל אגיד כשאנו חיים ביחד, אפשר לפעול ולא רק לצלם את הפח אלא גם לחזיו אותו הצידה. עיר אה מקום שנהדר לתיות בו, הוא של כולנו. צריך להבין שאנו צריכים לחיות ביחד. בגלל זה האמנה שעבדנו עליה חשוב לי שהיא תנוסת עם הציבור, וכל מילה שאמרתם חשובה, לא רק נרשמה אלא גם צולמה, תועדה, תועלה לפרוטוקול ותזכה

לחתייחסות.

כבוד

(ום' ₪

לחבי מיטל

סגנית ראש העירייה

לתחבורה, בינוי ותשתיות

עיריית תל-אביב יפו

₪1 ובו ₪ | .גו ה ₪ מ =

רחוב אבן גבירול 69, תל-אביב-יפו 64162 טלפון: 03-5218440, פקס: 5,ָ ו שסף.עועה-161 עשעצש\