פרוטוקול ישיבת מועצת העיר - 20

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה (01/90/92)

השתתפו : נ. וולוך היו"ר

וה"ה: א. טולקובסקי

מ. גיצין מ. ברוך רון נ. אלנתן

א. סולר א. ארד פנקס ר. לדיאנסקי מ. להבי

ג. לסקי א. מדואל ר. חולדאי י. ויצמן

נ. סביליה מ. בן ארי צ. ברנד פרנק ג. שרעבי -דמאיו

א. גלעדי ש. דביר ח. גורן י. המאירי

א. יוחנן וולק ד. להט ד. ספיר א. זמיר

נעדרו ה"ה: נ. לוברט, כ. עוזרי, ש. מסלאווי, ק. גולדווסר, י. בן יפת, ש. גפן

נכחו בישיבה:

מנחם לייבה

מנכ"ל העירייה

וה"ה:

ע. אהרוני, סגנית מנהל אגף תקציבים וכלכלה, ע. אברהמי, סמנכל לתכנון ארגון ומע' מידע,

מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע, מ. גילצר, גזבר העירייה, א. וינר , ס' בכירה ליועמ"ש, א. כהן ,

ע' דובר העירייה, א. פרץ, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל, ע. סלמן , היועמ"ש, ג. שמרלינג, דובר העירייה.

הישיבה נפתחה בשעה: 91:91

מזכירת המועצה סטנוגרמה

גלילה בן-חורין ישראלה אגמון

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 0 -

סדר היום:

9. שאילתות; (עמ' 3)

0. הצעות לסדר יום; (עמ' 93)

3. דברי ראש העירייה; (עמ' 33)

2. פרוטוקול ועדת נכסים מס 4/0292; (עמ 29)

5. אישור זוכה במכרז מס 059/0293 למכירת זכויות העירייה והאיגוד ל- 5 יח"ד

(מתוך 31 יח"ד) בחלקה 02 בגוש 4913 בשכונת כוכב הצפון; (עמ' 21)

3. אישור זוכה בהליך מו"מ למכירת קרקע הידועה כחלקה 32 בגוש 4203 ברחוב

מיכאל אנג'לו ביפו ולהקמת בניין למגורים לדיור בר השגה בהתאם לתנאי מכרז פומבי מס' 021/0293; (עמ 55)

4. פרסום מכרז לניהול והפעלה של מגרש כדורגל לתקופה של 92 שנים בשכונת

קריית שלום , תל אביב – יפו; (עמ' 53)

1. פרוטוקול הוועדה להקצאת מקרקעין מס 33/0292; (עמ 54)

1. פרוטוקול ועדת כספים מס 93/0292; (עמ 39)

92. שינוי מועד ישיבות המועצה ה– 02; (עמ' 31)

99. מינויים ושינויים בתאגידיםעירוניים; (עמ' 42)

90. מינויים ושינויים בוועדות עירוניות; (עמ' 44)

93. הסמכת מפקחים; (עמ' 41)

92. נאומים מהמקום; (עמ' 41)

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 1 -

מר וולוך-היו"ר:

ערב טוב.

אני פותח את ישיבת המועצה מן המניין מס' 02.

שאילתות, כבוד ראש העירייה

929 .שאילתות:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כבוד יו"ר המועצה, חברי מועצה נכבדים.

מר וולוך-היו"ר:

גבי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גב' גבי לסקי.

שאילתא מספר 05 של חברת המועצה הגב' שלי דביר

בבדיקה עם אחוזות חוף עולה כי בחניונים השייכים לעירייה והמופעלים על ידה, אין צורך להגיע למשרדי החניון לצורך הצגת תו הנכה. הזיהוי נעשה דרך האינטרקום ומערכת המצלמות.

גב' דביר:

האם הדבר נכון גם בחניון איכילוב?

מר בנימיני:

איכילוב הוא לא חניון עירוני.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אינני יודע. אינני יודע, אבל אם תפני את הבן-אדם שדיבר אתך אל העירייה אנחנו נבדוק את זה על כל אחד בנפרד. נבדוק ונטפל.

גב' דביר:

אכן.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 2 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שאילתא מס' 03 של הגב' שלי דביר

העירייה פועלת בהתאם לצוואה ומטרות ההקדש, והשקיעה משאבים רבים הן להסדרת השימושים המתאימים במקום , ופינוי יתר השימושים-שאינם תואמים את מטרות הצוואה.

גב' דביר:

מה, שאילתת ההמשך זה- האם נעשה שיתוף ציבור לגבי התכנון העתידי של הבניין.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גבירתי, אנחנו פועלים לפי הצוואה.

גב' דביר:

הצוואה נותנת מספר חלופות- בית יתומים,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

רגע, רגע. אני מבקש. את עורכת דין וכשאת מצטטת צוואה מן הדין שתצטטי את כל הדברים שכתובים בצוואה ולא רק את מה שלצרכי הרצון שלך. אני מחזיק בידי את הצוואה וכתוב כאן שהוא ישמש כבית יתומים, כמעון ילדים, כמושב זקנים, או כמועדון מגורים לסטודנטים נצרכים, או גם כמוזיאון. כך כתוב.

גב' דביר:

בינתיים זה משמש את אגפי העירייה השונים במשך שנים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

והעירייה, והעירייה מייעדת את הבניין, הדבר אף פורסם בעתון, להיות מוזיאון לבאוהאוס.

העירייה הקדישה את הבניין לדבר הזה, ממשלת גרמניה תרמה 0.2 מיליארד אירו

קריאה:

מיליון.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 2 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

0.2 מיליון , מיליון אירו, לטובת 92 השנים הקרובות-הפעלתו כמוזיאון, וזה מה שאנחנו נעשה.

הבניין עצמו, אם את כבר רוצה בכל זאת, אילו היית שואלת גם היית מקבלת.

גב' דביר:

לא. כי לעת עתה הוא פועל, הוא לא פועל כמוזיאון בינתיים, הוא פועל לטובת אגפים עירוניים וזה לא היה מטרת ההקדש.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא , לא, לא, את טועה.

גב' דביר:

במשך שנים רבות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את טועה, את טועה, את שוב טועה ומטעה.

גב' דביר:

מתארת מציאות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא לא לא, את טועה ומטעה. הבניין שימש את החברה למוסדות חינוך לאורך הרבה מאוד שנים.

החברה למוסדות חינוך יצאה לפני זמן קצר , לפני זמן קצר מהמקום הזה. ואנחנו הקפדנו לאורך כל השנים לנסות למצוא לזה שימושים. היה שם גם גני ילדים לפי דעתי, או פעוטונים, לא זוכר מה היה.

בכל אופן, מן הראוי שאם את רוצה לדעת דברים- תשאלי בצורה עניינית ולא דרך שאילתות, אז לא אבייש אותך גם בזה שאפילו את הצוואה ציטטת לא נכון.

שאילתא מס' 04-01 של חברת המועצה הגב' ציפי ברנד

תשובה לשאלה 02:

תאגיד מי אביבים הוא תאגיד הפועל מכוח החוק, חוק מיוחד שאני וראשי רשויות נוספות התנגדנו לו מסיבות שונות. כי חשבנו שראוי להשאיר את זה בבעלות העירונית ולא לקחת את יכולות הניהול ולהכפיף את זה לבירוקרטיה של רשות המים, יצירת משק סגור וכד'.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 6 -

יחד עם זאת, משחוקק החוק פעלנו ליישומו, והתאגיד הוקם תוך עריכת הסכם עם המדינה על דרך הפעלתו בסוגיות שונות-כמו גבייה וכח אדם.

לתאגיד מי אביבים מאפיינים ייחודיים-כמו תשתיות וותיקות, בתל-אביב אני מתכוון. תשתיות וותיקות מאוד, כח אדם עירוני שהעברנו אותו לתאגיד, ועוד. כל הבעיות האלה שונות מתאגידים אחרים ולכן ההשוואה עמם אינה במקומה. כך או כך, גם הנתונים שציינת אינם נכונים. לדוגמא, הגביה לא נעשית על ידי קבלנים, היא נעשית על ידי העירייה-בהתאם להסכם ההקמה. ועלותה היא לא כפי שציינת אלא 0.02 מיליון בלבד. ולכן לא ברור לי מה.

עכשיו, יש בעיות בתאגיד מי אביבים, אנחנו יודעים שיש בעיות, ואנחנו עובדים ומתקנים בו, ורק לאחרונה-לפני שבועיים- נבחר מנכ"ל חדש לאור העובדה שהייתה שם בעיה. אנחנו משתדלים לשפר, כן.

גב' ברנד-פרנק:

אתה מודע לדו"ח של רשות המים שמעמיד את התאגיד הזה כמעט,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מודע לדוח של תאגיד המים בוודאי, גם קראתי אותו. לחלקו אני מסכים, חלקו-אני יודע למה הוא נכתב, מסיבות שהן לאו דווקא ענייניות, אבל זה לא משנה כרגע, זה לא בשאילתא כרגע. אם היית מתעניינת באמת-היית מתעניינת מחוץ לשאילתא, בשאילתא-זה לא ניתן להסביר דברים מורכבים כל כך. תודה. מה עוד?

גב' ברנד-פרנק:

חסרה שאילתא שלי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא, לא חסרה שאילתא שלך. את שאלת שתי שאילתות בשאילתא אחת,

גב' ברנד-פרנק:

לא. אני שאלתי שאילתא נוספת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ולכן ולכן, תשובה לשאלה 01,

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 2 -

גב' ברנד-פרנק:

לא אדוני ראש העיר,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא?

גב' ברנד-פרנק:

אני שאלתי שאילתא נוספת וראיתי את התשובה הזאת,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כרגע , אבל אני עונה כפי שאני עונה, מפני שהסבירו לך את העניין. הסבירו לך שאת שואלת יותר מידי שאלות, ביקשו אותך לתקן, לא תיקנת, אני עונה על שתי שאילתות.

גב' ברנד-פרנק:

לא.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ולכן אני עונה על השאלה מס' 01.

עלויות רכישת המים ממקורות וכן התעריפים הנגבים מהצרכנים נקבעים על ידי רשות המים, לא על ידי העירייה. ולכן, אם יש לך בעיה בעניין הזה- תפני בבקשה לרשות המים.

גב' ברנד-פרנק:

אדוני ראש העיר, אני, פנתה אלי גלילה מזכירת המועצה ואמרה שהשאילתא ארוכה מידי . וממה שהבנתי ממקרים בעבר, פשוט מחקתם את השאלה השנייה, ואני הגשתי עוד שאילתא, כשהשאילתא שהגשתי הייתה השאילתא הראשונה. אתה בחרת לא לענות לה.

מר וולוך-היו"ר:

ציפי, ציפי, מאחר ואת זכאית.

גב' ברנד-פרנק:

אני הגשתי,

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 1 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

רגע רגע,

מר וולוך-היו"ר:

לא. אז בפעם הבאה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עמדו אתך והסבירו לך שהשאילתא הראשונה, כיוון שהיא ארוכה מידי, מחולקת ל-0 שאילתות

גב' ברנד-פרנק:

היא הייתה השנייה. אדוני ראש העיר-זו הייתה השאילתא השנייה. השאילתא הראשונה שהגשתי,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תלמדי לשאול שאילתות,

גב' ברנד-פרנק:

תפסיק ללמד אותי.

מר וולוך-היו"ר:

ציפי, ציפי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

למה את אומרת תפסיק?

מר וולוך-היו"ר:

ציפי, תקבלי חוות דעת מהיועץ המשפטי, ובמידה ובאמת, אז בפעם הבאה תגישי את השאילתא השנייה.

גב' ברנד-פרנק:

לא, לא בפעם הבאה, אני רוצה לקבל עכשיו.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 1 -

מר וולוך-היו"ר:

לא, את לא יכולה לקבל עכשיו- כי לא התכוננו לשאלה, לתשובה הזאת. זה לא הולך ככה.

גב' ברנד-פרנק:

השאילתא, אתם יודעים אותה בעל-פה: למה אין שום ייצוג אופוזיציוני בוועדות בעיר, כמעט, למעט וועדות סטטוטוריות, לא בתאגידים עירוניים ולא באף מקום. למה אין אופוזיציה בעיר. זה לא סתם שהשאילתא הזאת-שנשלחה ראשונה באי-מייל לגלילה- לא נענתה, ונבחרה לענות על השאילתא השנייה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

רגע אחד, אני רוצה לענות לך.

גב' ברנד-פרנק:

אני רואה את התשובה.

מר וולוך-היו"ר:

ציפי, ראש העירייה רוצה לענות לך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני רוצה לענות לך.

מר וולוך-היו"ר:

קח ממנה את המיקרופון.

מר לדיאנסקי:

איך ידעת שהיא נשלחה ראשונה? איך את יודעת?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא כל דבר הוא שאילתא, תיגשי אלי אחר כך ותשאלי אותי.

גב' ברנד-פרנק:

אדוני, אני הצעתי לך מספר פעמים.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 92 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בשאילתות-ביקשו אותך לעמוד בנתונים של שאילתות, וכל פעם את עושה מה שאת רוצה.

גב' ברנד-פרנק:

לא, אני הצעתי לך.

מר וולוך-היו"ר:

אין, אין טעם להתווכח על זה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תבואי אלי אחר כך,

מר וולוך-היו"ר:

זה לא נושא לוויכוח.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ואני אסביר לך במדויק.

גב' ברנד-פרנק:

אני ביקשתי ממך כמה פעמים פגישות, אז בוא נשב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

באמת אענה לך, באמת אענה לך.

מר וולוך-היו"ר:

ציפי, הבטיח לך ראש העירייה שיענה לך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תבדקי אותם. באמת, אני רוצה ללמד אותך.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 99 -

שאילתא מס 05 של חברת המועצה

גב' שלי דביר מתאריך 00/90/0292

נוהל הצגת תעודת נכה בחניונים הציבוריים השייכיםלעיריית ת"א הגיעו אלי תלונות מתושבי עיר נכים שמלינים על כך שבחניונים ציבוריים בת"א, הם נדרשים להציג את תג הנכה במשרדי החניון על מנת ליהנות מחניה חינם השמורה לנכים לפי החוק.

כלומר, הנכים נדרשים להגיע למשרד שלא ממוקם במקום נגיש עם הרכב, ולהציג את תג הנכה.

בכל המקרים הנ"ל הפרטים האישים של הנכה נרשמים ע"י אנשי החניון העירוני.

אבקש לשאול -

9. מדוע שלא תינתן הנחיה עירונית שמספיק להציג את תג הנכה ביציאה/כניסה ביחד עם תעודה

מזהה אל מול השומר ביציאה/כניסה לחניון ללא לקיחת פרטיהם האישיים ?

תשובת ראש העירייה

בבדיקה עם אחוזות החוף עלה כי בחניונים השייכים לעירייה, המופעלים על ידה, אין צורך להגיע למשרדי החניון לצורך הצגת תג הנכה. הזיהוי נעשה דרך האינטרקום ומערכת המצלמות.

שאילתא מס' 03 של חברת המועצה

גב' שלי דביר מתאריך 00/90/0292

ייעוד בית ליבלינג ואשרמן בהתאם להוראות ההקדש

בית ליבלינג ואשרמן ברחוב אידלסון 01 הוקדש לעיר תל אביב יפו על ידי הבעלים, הגב' טוני ליבלינג ז"ל, במטרה שישמש "כבית יתומים/מעון לילדים/מושב זקנים/מגורים לסטודנטים נצרכים". למרבה הצער, חרף הצוואה המפורשת הקובעת מה מטרות ההקדש, בחרה העירייה לשכן במבנה משרדי עירייה ופונקציות עירוניות שונות של אגפיה.

ברצוני לשאול –

9. באיזה תאריך מתכוונת העירייה לייעד את המבנה ל"בית יתומים/מעון לילדים/מושב

זקנים/מגורים לסטודנטים נצרכים", בהתאם להוראות צוואת הגב' ליבלינג ז"ל.

תשובת ראש העירייה

העירייה פועלת בהתאם לצוואה ומטרות ההקדש והשקיעה משאבים רבים הן להסדרת השימושים המתאימים במקום ופינוי יתר השימושים שאינם תואמים את מטרות הצוואה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 90 -

שאילתא מס 04 +01 של חברת המועצה

גב' ציפי ברנד פרנק מתאריך 00/90/0292

אדוני ראש העיר

בבדיקה שערכה רשות המים הסתבר שתאגיד המים מי אביבים ששייך לעיריית תל אביב קיבל את הציון הנמוך ביותר בארץ . כמו כן פורסם בתקופה האחרונה כי מי אביבים הינה חברה בזבזנית –

הדוגמאות שניתנו כוללות שכירת מבנה עבור 22 עובדים (ללא פונקציות של קבלת קהל ) ברבע מיליון שקל לחודש! , עלויות קבלני גבייה מגיעות ל 92 מיליון ש"ח בחודש

כיצד אתה מסביר את הדוח של רשות המים ואת המקום האחרון מחוץ לנורמה בו תופס התאגיד העירוני של תל אביב איזה צעדים אתה נקטת כראש עיר מאז החלה החקירה המשטרתית במי אביבים?

מה עלות קניית המים של מי אביבים ממקורות מול המחיר לצרכן בפועל, כיצד אתה מסביר הפרשי עלות זו?

תשובת ראש העירייה

תשובה לשאלה 02:

תאגיד מי אביבים הינו תאגיד הפועל מכוח חוק מיוחד שאני וראשי רשויות נוספות התנגדנו לו מסיבות שונות (השארת הבעלות העירונית אך נטילת יכולות הניהול והכפפה לבירוקרטיה של רשות המים, יצירת משק סגור ועוד).

יחד עם זאת, משחוקק החוק פעלנו ליישומו והתאגיד הוקם תוך עריכת הסכם עם המדינה על דרך הפעלתו בסוגיות שונות כמו גבייה וכוח אדם. לתאגיד מי אביבים מאפיינים ייחודים כמו תשתיות ותיקות, כוח אדם עירוני ועוד שאינם דומים לתאגידים אחרים ולכן ההשוואה עי מם אינה במקומה. כך או כך גם הנתונים שציינת אינם נכונים (לדוג' - הגבייה אינה נעשית על ידי קבלנים אלא על ידי העירייה בהתאם להסכם ההקמה ועלותה 0.02 מיליון₪ בלבד).

תשובה לשאלה 01:

עלויות רכישת המים ממקורות וכן התעריפים הנגבים מהצרכנים נקבעים על ידי רשות ה מים בלבד ולכן עלייך להפנות את השאלה אליה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 91 -

920 .הצעות לסדר היום:

9. עו"ד שלי דביר- שקיפות מסמכי תאגידים עירוניים.

מר וולוך-היו"ר:

אני מבקש להמשיך, אני מבקש להמשיך:

הצעות לסדר היום:

עו"ד שלי דביר- שקיפות מסמכי תאגידים עירוניים

איפה היא?

אה, בואי שלי.

גב' דביר:

ערב טוב לכולם.

ההצעה שלי מדברת על שקיפות מסמכים של תאגידים עירוניים, ואני רוצה להסביר מה הביא אותי בעצם להציע את ההצעה ומה מהותה.

כמו שאנחנו רואים בפרוטוקולים של וועדות כספים, אנחנו נדרשים כמעט מידי פרוטוקול בוועדת כספים להעביר תקציבים לתאגידים עירוניים כמו "יובל חינוך", ואתרים, ואחוזות החוף, ולמעשה חלק ניכר, אם לא כמעט רוב תקציב העירייה מנוהל על ידי התאגידים העירוניים.

התאגידים העירוניים הללו חולשים על הרבה מאוד כספים שאנחנו מעבירים להם מידי חודש בישיבות כספים.

אני ניסיתי לפנות למספר תאגידים עירוניים בבקשה לקבל מסמכים לגיטימיים. אני חושבת שאני לא צריכה להרחיב כאן את הדיבור ולהסביר את החשיבות של עקרון השקיפות. עקרון השקיפות יש לו מטרת על, מטרת העל שלו היא-שאין מחטא יעיל מאור השמש ואין רופא טוב מאור החשמל. ולכן כשדברים חשופים לביקורת וחשופים לשקיפות-חזקה על דברים שיתנהלו בצורה תקינה יותר וחזקה על דברים שיתנהלו בצורה ראויה יותר. והנה המחוקק ידע לחוקק את סעיף 922א' לפקודת העיריות, ועל פי סעיף 922א' לפקודת העיריות-באמת נקבע שהעירייה חשופה במסמכיה, היא צריכה לתת את מסמכיה ומידע מתוך המסמכים לחבר מועצה שמבקש זאת. זה פחות או יותר, אני לא מצטטת מילה במילה אבל זה הרציונל של סעיף 922 א', זה סעיף שמעודד שקיפות. אבל כשפניתי לדוגמא לחברת "אתרים" בשביל לקבל מידע ומסמכים על חוזה ההשכרה של החוף לדוגמא, מתי הסתיים. אני אפילו לא רוצה לדעת נתונים תקציביים, אני רוצה לדעת מתי הסתיימו חוזי ההשכרה, כל מיני פרטים מאוד מאוד נקודתיים-שאני חושבת שמאוד לגיטימי

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 92 -

שכל אחד פה בחדר יקבל אותם, התשובה שקיבלתי: חברה עירונית איננה כפופה לסעיף 922 א אין לך דרך לפנות אלינו. המשכנו הלאה, גם חברתי לסיעה –רחל גלעד וולנר-שהייתה חברת מועצה בקדנציה הקודמת-הגישה בקשה לחברה עירונית, כי יום אחד-כשהיא עברה בחוף גורדון, היא ראתה שחוף גורדון כולו מושכר לחתונה פרטית , לימים התברר שזה חתונה פרטית של אחד מבעלי המלון ששוכנים על החוף. היא רצתה לראות את חוזה ההשכרה של חוף גורדון לאותה חתונה פרטית, היא רצתה לדעת מי שילם, אמרו לה ששולמה חשבונית, היא ביקשה לראות את החשבונית, שוב פעם התשובה מהתאגיד העירוני, זה היה אתרים, 921 א' לא חל המצב הזה הוא מצב לא תקין. במצב שבו מצד אחד אנחנו מעבירים כל הזמן כספים לתאגידים עירוניים ומנהלים את החניונים שלנו דרך אחוזות החוף, מנהלים את כל חוף הים דרך אתרים, מנהלים את פארק יהושע דרך חברת גני יהושע, מנהלים את מוסדות הספורט דרך חברת היכלי הספורט, מנהלים את החינוך דרך חברת יובל חינוך, כל כך הרבה דברים מנוהלים-בין בקטנה ובין בגדולה- דרך התאגידים העירוניים, לא יכול להיות שלא תהיה שקיפות למסמכים ולמידע, בעיני מסמכים דרך אגב עירוניים לחלוטין, ולמידע כלפי חברי המועצה. זה משהו שהוא אינטרס- לא שלי, הוא אינטרס של כל אחד מהאנשים שיושבים כאן בחדר כחבר מועצה- שיהיה לנו את היכולת לפקח, שיהיה לנו את היכולת לקבל מידע.

ועל כן מהי ההצעה? ההצעה מאוד פשוטה. ממש כמו בחברה מסחרית, ברגע שבעל מניות. אני מדברת, זה נורא מפריע. ממש כמו שבחברה מסחרית בעל מניות יכול להכניס לתקנון של החברה המסחרית שבה הוא שולט-תנאים שונים , ההצעה שלי היא שבכל חברה עירונית שבה עיריית תל-

אביב מחזיקה מעל ל-22% אחזקות, ויש כאלה יש חברות עירוניות שאנחנו מחזיקים בהן מעל 22% אחזקות, אז אנחנו כבעלי, בעצם בעלי השליטה בחברה, ממש כמו בחברה מסחרית, כבעלי השליטה –נשנה את התקנון, ונכניס לתקנון של החברת בת העירונית שלנו סעיף שאומר שכמו 922 א' העירייה מאמצת את חובת הגילוי כלפי, כלפי חברי המועצה. אני חושבת שזה משהו ששווה לשקול אותו, אני חושבת שזה משהו שמעודד שקיפות, ואני מבקשת שתתמכו בהצעה לסדר הזאת. יכול להיות שאחרי שנביא את זה לדיון יהיו אולי איזהשהם שינויים ואיזשהם ווריאציות.

אבל אני חושבת שההצעה לסדר הזאת היא ראויה, בוודאי ובוודאי היא גם אפשרית באופן חוקי, במקום שבו אנחנו מחזיקים מעל ל-22% מהאחזקות אפשר להכניס לתקנון של התאגידים, ואת זה אני בדקתי, אפשר להכניס לתקנון של התאגידים הוראות שאנחנו כבעלי השליטה בחברה בתאגידים העירוניים חפצים בייקרם. אז אם אין לנו מה להסתיר, ואני בטוחה שאין לנו מה להסתיר, אז אין שום סיבה שהדבר הזה לא יובא לדיון, ואני מבקשת שזה יובא, שאותו סעיף 922 א', האימוץ שלו יובא לדיון בפני חברי המועצה

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 92 -

מר וולוך-היו"ר:

תודה רבה.

גב' דביר:

זאת בעצם ההצעה לסדר.

זאת ההצעה לסדר שלי, אבל מכיוון שנשארו לי 2 ומשהו דקות לדבר ומכיוון שלא הכל הם כללים לפי הספר,

מר וולוך-היו"ר:

לא לא לא לא, את רק מדברת על הצעה לסדר.

גב' דביר:

אני רוצה לנצל את זכות הדיבור שאני נמצאת פה.

מר וולוך-היו"ר:

לא לא לא, אין לך זכות דיבור.

גב' דביר:

אני מצטערת.

מר וולוך-היו"ר:

אני אפסיק לך את המיקרופון.

גב' דביר:

אני רוצה לדבר על זכות הדיבור, על תושבי גבעת עמל.

מר וולוך-היו"ר:

לא לא, סליחה, יש רק הצעה לסדר. אחר כך תוכלי לבקש רשות דיבור באחד הנושאים ותדברי על מה שאת רוצה, כרגע זה רק ההצעה לסדר.

לא. כרגע זה הצעה לסדר, אחר כך-במסגרת סדר היום באחת הוועדות תעלי, אם תרצי, תעלי.

בבקשה.

ראש העירייה בבקשה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 96 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא, לא נתקלתי בעבר שיש בעיה. ולאור העובדה שלא נתקלנו בבעיה של שקיפות,

גב' דביר:

אתה לא מהאופוזיציה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את תרשי לי לדבר, אני לא הפרעתי לך.

ומאחר ולא נתקלתי בבעיה, אני גם חושב שאין בעיה. אני רק מבין שצריך לפעול לפי התקנון ולפי הזה- מקבלים את הנתונים וקיבלו אותם לאורך כל השנים.

אבל מאחר ואת שואלת שאלה שאני לא התכוננתי אליה ואני לא יודע.

גב' דביר:

זו הצעה, זו לא שאלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תסלחי לי, את תפסיקי להפריע לי כל הזמן, תפסיקי להפריע לי.

אבל היות ולא התכוננתי, אז אני מוכן שהיועץ המשפטי יבדוק את העניין, אנחנו נבדוק את הדברים בצורה מסודרת ונראה מה צריך לעשות, כי אני לא רואה שום בעיה בנושא שקיפות עם החברות העירוניות, לא נתקלנו בעבר בבעיה לקבל נתונים.

מר אלנתן:

היא דיברה על אתרים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא לא, גם בחברות לא עירוניות לא הייתה באמת בעיה עד היום. זה לא סיפור.

גב' דביר:

יש בעיה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש חברי מועצה. תקשיבי לי.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 92 -

גב' דביר

אז רון, אני אראה לך את המכתבים. באתי לפה אחרי 2 פניות

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את שוב מפריעה לי.

גב' דביר:

2 פניות

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את שוב מפריעה לי, את שוב מפריעה לי, את שוב מפריעה לי ולא מקבלת את הכללים שנהוגים פה. כאן נהוג שאת הולכת ומדברת , אני

גב' דביר:

נהוג לא לומר שאין בעיה כאשר חברת מועצה באה ואומרת שיש בעיה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

להוריד את ההצעה מסדר היום.

מר וולוך-היו"ר:

שלי, אני חושב שאולי כדאי שאת תורידי את ההצעה, כדי, כי הבטיח ראש העירייה שהוא יבדוק את הנושא והוא ייתן תשובה.

גב' דביר:

אני מקבלת,

מר וולוך-היו"ר:

את מקבלת?

גב' דביר:

אני מקבלת את זה שהוא יבדוק את הנושא.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 91 -

מר וולוך-היו"ר:

לא, אז אין טעם לדון.

גב' דביר:

אני לא מורידה את ההצעה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

להוריד, להוריד, נו גמרנו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

תצביע תצביע.

מר וולוך-היו"ר:

מי בעד הצעתה של שלי דביר?

נא ללחוץ. ללחוץ מי בעד, מי נגד, מי נמנע.

אני מזכיר- נוכחות בהצבעה, ובעד או נגד או נמנע.

מר המאירי:

נתן. לא לא, בסדר, בסדר.

מר וולוך-היו"ר:

ההצבעה הסתיימה.

גלילה?

99 נגד 9 בעד 0 נמנעו

ה צ ב ע ה

בעד- 0 חבר מועצה

נגד- 99 חברי מועצה

נמנעים- 0 חברי מועצה

(עקב תקלה טכנית –לא באה לידי ביטוי הצבעתה של שלי דביר בסיכום תוצאות ההצבעה כפי

שנקלטו במערכת ההצבעה האלקטרונית)

ההצעה ירדה מסדר היום.

החלטה: ההצעה ירדה מסדר היום.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 91 -

0. גב ציפי ברנד פרנק-כח אדם בחינוך.

מר וולוך-היו"ר:

הצעה לסדר היום של חברת המועצה ציפי ברנד פרנק-כח אדם בחינוך.

בבקשה ציפי.

גב' ברנד-פרנק:

טוב. ראש העירייה, חברי מועצה, הורים יקרים.

היום-עם קואליציה של 01 חברי מועצה אתם הולכים להצביע על תקציב 0292. התקציב הזה משקף מדיניות עירונית ברורה- שנותנים לחינוך את המינימום שנותנת המדינה, לא יותר מזה.

מיישרים קו עם התקן. אין בעיר יומרות גדולות- לייצר פה לתושבים מערכת טובה יותר ממה שהמדינה נותנת.

מדינת תל-אביב עושה משטרה פרטית, מוצאת לנכון לעשות עוד דברים, אבל בחינוך היא מסתתרת מאחורי תקני המינימום של משרד החינוך- בתקני הצפיפות בכתות, בתקנים בגני הילדים, בתקנים בתיכוניים, ובחטיבות הביניים.

תקציב החינוך הוא קטן משמעותית מהדרך בה הוא מיוצג בסל העוגה הכללית, רק 222 מיליון בתכל'ס מכספי משלם הארנונה הולכים לחינוך בעיר, כל השאר זה כסף שמגיע מתשלומי הורים או ממשרד החינוך.

למה סגרת לי את המיקרופון?

מר וולוך-היו"ר:

לא.

גב' ברנד-פרנק:

לא? או.קי.

חינוך שהמדיניות שלו היא -נותנים את המינימום, רק את התקן, את המינימום בכתות, בגנים, בתיכוניים וביסודיים.

אנחנו ניסינו בחודשים האחרונים לשכנע אתכם, להביא אתכם לגנים, שתשמעו על המשבר בגיל הרך, לא רק בסיורים מתוכננים של ראש העיר או סגנו. אתם ניסיתם להבטיח להורים שאף גן לא

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 02 -

יישאר יתום, שבסופו של דבר אתם תפתרו את המשבר הזה, אבל נכון לאתמול אני התעדכנתי, רק שני גנים קיבלו אישור להשאיר סייעת נוספת מתוך 922 גנים שהיה בפועלמחלקת הגנים בעירייה קיבלה עשרות פניות מגננות בשבועות האחרונים- שמתריעות על הכאוס שהולך להיות

בגן. גננת אחת סיפרה למשל שבגן שלה של 12 ילדים, גן משולב של גילאי 1 וגילאי 2 – יש שלושה זוגות תאומים, שלושה ילדי שילוב, היא לא מצליחה לפתוח את השנה בסוף דצמבר, היא קיבלה תשובה שלילית, המקרה לא קיצוני מספיק. אמרו לה שתפנה את ילד השילוב לוועדות. נו, גננת בגן רגיל בלי אשכול גנים, בלי מנהלת גן, צריכה עכשיו לרוץ אחרי וועדות. נשמע לכם סביר? אז זה שני התקנים שעד נכון להיום אושרו.

הגננות במלכוד, הן לחוצות לאבד את מקום עבודתן או לחילופין להיחשב לחלשות. גננת מוערכת, מובילה ממרכז העיר, מוכרת היטב במערכת העירונית, העבירה לי אי-מייל לפני שעתיים והחלטתי להקדיש לה את הישיבה הזאת. היא כתבה ככה, להקריא לכם פשוט: רצינו להכניס אתכם לעולם שלנו, עולם גן הילדים, ולשתף אתכם מה ילד בן 1 יכול לעשות. כשרוני לגן מגיע בבוקר- לרוב הוא נפרד יפה מההורים שלו, אבל לפעמים לא. רוני רוצה חיבוק חם מהגננת שלו ומהסייעת שלו-כי היה לו קצת עצוב לעזוב את אמא או אבא בבוקר. אבל הוא צריך לעמוד בתור-

כי יש עוד הרבה ילדים כמוהו, וגננת יש אחת וסייעת יש אחת. הגיע זמן משחק חופשי ורוני מבולבל, יש הרבה ילדים בגן, והוא לא תמיד יודע במה לשחק או איך משחקים, ורוני רוצה לשחק במשחק שתפוס, ואז הוא נהיה אלים, ולפעמים לנו המבוגרים זה נראה בברור שהוא רוצה ויודע איך לשחק והוא מסתדר, וההתמודדות שלו מול קבוצת השווים, אבל מה לעשות, אנחנו רק שתיים, גננת וסייעת. תנו פה כבוד לגננת שכתבה לכם את זה ממרכז העיר, ואני מוכנה גם לתת את הפרטים שלה אחר כך בדיסקרטיות.

אחרי ששיחק- מגיעה שעת ארוחת הבוקר. רוני,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה זה נקרא לתת בדיסקרטיות?

גב' ברנד-פרנק:

אני מוכנה לתת לך את הפרטים שלה-שתדבר אתה. לא על הזמן שלי.

לא, אני מוכנה לתת לך, לבקש את אישורה ואני אשמח שהיא תיפגש אתה מחר, ותסביר לך את זה. אתה מוכן?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מוכן. וודאי.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 09 -

גב' ברנד-פרנק:

בסדר. אני מארגנת לך מחר פגישה איתה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בסדר, אל תתרגשי, אני נפגש עם הרבה גננות, גם אתה.

גב' ברנד-פרנק:

יאללה, בשמחה. בשמחה.

אחרי ששיחק- מגיעה שעת ארוחת הבוקר. רוני צריך לשטוף ידיים, לא מגיע לכיור, הוא צריך לקחת עזרה, את התיק, את הבקבוק, הוא צריך להתיישב במקום, אז לפתוח קופסת אוכל, ומה לעשות- כמו שאמרתי בפעם הקודמת, זאת האבולוציה: ילד בן 1 לא יכול לעשות את הדברים האלה מבחינה אבולוציונית, לא משום סיבה אחרת. אי אפשר גם לחנך ילד בן 1 לעשות את זה אם תצליחו להיכנס לעולם שלנו, לגן של הקטנטנים, תגלו כמה קשה להוריד מכנסיים ותחתונים, לעלות על האסלה, לטפס על השרפרף, להצליח להתאפק בלי שיברח, לתלוש נייר טואלט, לנגב, כש-12% מהילדים לא יודעים לנגב, לא כי הם לא רוצים, הם לא יכולים. אנחנו גננת וסייעת אחת אני קצת אקצר פה את הדברים שלה.

כמובן- לא נשכח שבימים אלו הילדים לא יוצאים לחצר ונמצאים בתוך הגן כל היום, זה קשה לרוני, יש עוד הרבה ילדים כמוהו, אנחנו גננת וסייעת אחת. אנחנו מאוד רוצות להיות שם בשביל כל אחד ואחד מהילדים, לתת לכל אחד את היחס שבאמת מגיע לו, את החיבוק החם והאוהב, את ההכוונה, את העזרה ואת ההשגחה הראויה, אבל בגן יש הרבה ילדים ואנחנו רק שתיים. וכאמור, ראש העיר אמר, אני אדאג מחר שהגננת הזאת תוזמן לפגישה בלשכתו.

חברי מועצה, אני מאמינה במערכת הציבורית. מערכת ציבורית טובה היא החוסן שלנו, זאת לא המצאה שלי. החינוך שניתן בגיל הרך הוא הבסיס לכל השאר אחר כך. ילד שבגיל הרך יתאמץ לקבל תשומת לב, שלא נצליח לראות אותו, ילד שיתאפק כי יפחד שיכעסו עליו בשירותים או יברח לו לעיני כולם-כי הסייעת רק סגרה כפתור של בגד חורפי לילד אחר, יישארו לנו, לילדים האלה כווית, יישארו תסכולים, ובסופו של דבר המערכת הזאת תהיה אלימה יתר. וכן, נכרם ליבי-

כשקיבלתי השבוע מכתב מהורי בית ספר כאן במרחק של מטר מהעירייה, שמספרים על אלימות קשה בבית הספר היסודי. גם את זה אתה מכיר ראש העיר?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הם לא היו בגיל 1 בגןעירוני.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 00 -

גב' ברנד-פרנק:

אבל זה התוצאות, זה התוצאות של מערכת אלימה אדוני . האנשים האלה בכתות א' ב' היום זה הטרום טרום שאנחנו קיבלנו אחרי טרכטנברג.

בסדר, היות ושנת, עכשיו, בואו נגיע להצעה שלי. היות ושנת 0292 תסתיים בעודף תקציבי ככל הנראה, אבל בעודף הזה אנחנו כאמור לא יכולים להשתמש, אבל אני מציעה שנסתכל שוב חברי המועצה על דו"ח, על דוח, סליחה, הרבעון השלישי למשל, שלפי ההערכה יש שם פערים של כמעט 62 מיליוני שח' בין התכנון לביצוע בפועל, שבעיקר נוגעים לשכר העירוני, אני חושבת שפערים כאלה בין תכנון לביצוע-בסופו של דבר- אם אנחנו מעריכים נכון קדימה ומסתכלים על 0292, אני גם הלכתי והסתכלתי על הדוחות של משרד הפנים, על הדוח האחרון שהיה ל-0291-שהצביע על פער של 62 מיליוני שח'- פערים בין תכנון לביצוע, אני חושבת שכרגע אנחנו צריכים להעביר את ההצעה לסדר- לטייב או לתקצב טוב יותר, להוסיף סייעת נוספת בגני הילדים ולשקול בכלל את תקני המינימום שאנחנו בעיר נותנים לטובת החינוך, ולהסתכל על התקציבים של התכנון והביצוע ולנסות למצוא לזה תקציב לשנה הקרובה, ל-6 החודשים הקרובים לשנת 0292.

זו ההצעה שלי

מר וולוך-היו"ר:

תודה.

גב' ברנד-פרנק:

למה? הסתיים לי הזמן? יש לי עוד 0 דקות וחצי, חבל

מר וולוך-היו"ר:

יש לך עוד בנושא הזה?

גב' ברנד-פרנק:

כן.

מר וולוך-היו"ר:

בבקשה.

גב' ברנד-פרנק:

אני יכולה לדבר על הנושא הזה שעות על גבי שעות, כבר השקעתי בזה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 01 -

מר וולוך-היו"ר:

כל המוסיף גורע.

גב' ברנד-פרנק:

אני חושבת באמת אדוני ראש העיר, ואני פונה אליך שוב, אני יודעת שפניתי אליך בוועדת הכספים, אנחנו בעדך. אנחנו חושבים שעיריית תל-אביב, וכל ההורים שעומדים פה בחוץ הם בעדך. וזה לא אנשים לעומתיים וזה לא אנשים אופוזיציוניים, זה באמת אנשים-יש פה מנחלת יצחק ומצפון העיר ומרמת אביב ג', וזה חוצה עיר-המחאה הזאת, אם אפשר לקרוא לזה מחאה.

זה אנשים שבסה"כ רוצים שהמשבר, ויש משבר בגיל הרך, ואני מחר אדאג לפגישה הזאת, אני אשמח אפילו שתיפגש איתה. שהמשבר בגיל הרך הזה, אנחנו כעיר נדאג למערכת טובה יותר. ואם באמת יש את המעט כסף הזה, אפשר לבוא –לשקול, לתת אותו השנה, ואנחנו נלך אחריך אם אתה תוביל. באמת אני חושבת שצריך להוביל במדינה הזאת את שינוי התקנים ואת ההסתכלות המחודשת על התקנים לגיל הרך, ובכלל למערכת החינוך. הציבור הזה בא הנה כי הוא מאמין בך והוא מקווה עד הרגע האחרון, והם לא סתם, זה הורים שלקחו בייבי סיטרים והשאירו את הילדים שלהם בבית, מי שלא הביא את זה הנה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה את אומרת?

גב' ברנד-פרנק:

נו בסדר, אני אומרת את זה בשביל שתדע לך, שזה ציבור שמאמין וחושב,

מר וולוך-היו"ר:

ציפי, זו הצעה לסדר אם לדון.

גב' ברנד-פרנק:

בסדר, זו הצעה גם רגשית, זה אנשים שבאים במשך 2 חודשים

מר וולוך-היו"ר:

לא, זה ברור לי, זה ברור לי אבל מבחינת הסדר הפרוצדוראלי.

גב' ברנד-פרנק:

לבניין העירייה. זה לא רע להגיד לפעמים גם דברים.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 02 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נתן, נתן, היא קיבלה את הזמן שלה, תן לה.

מר וולוך-היו"ר:

לא לא לא, אני מבין אותה, אני מבין לליבה.

גב' ברנד-פרנק:

הוא נהנה לשמוע, הוא נהנה לשמוע.

מר שרעבי:

זה גם חוצה עיר: שכונת התקווה לא קיימת, יד אליהו לא קיימת.

גב' ברנד-פרנק:

גל, זה בזמן שלך תדבר, אתה לוקח לי זמן.

מר שרעבי:

רק נחלת יצחק ורמת אביב קיימת.

גב' ברנד-פרנק:

גל, שנייה, גל, גל תרגע. לקחו לי פה חצי דקה אני רוצה אותה.

אנחנו רוצים, אנחנו רוצים, אנחנו רוצים.

מר שרעבי:

פסטיבל מספרי סיפורים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

היא לא תתרגל אף פעם.

גב' ברנד-פרנק:

חבר'ה, תרגעו. אנחנו באמת פה, אני מדברת בשם ציבור שלם.

מר וולוך-היו"ר:

אנחנו מבקשים, לא רוצים.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 02 -

גב' ברנד-פרנק:

עוד פעם הסטרית, מה יש לך ממני כל היום? זה נראה לך בן אדם היסטרי?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן.

גב' ברנד-פרנק:

אין לך מושג.

מר וולוך-היו"ר:

לא נכון, לא נכון.

גב' ברנד-פרנק:

נו באמת.

אנחנו רוצים, באמת אדוני ראש העיר, אנחנו באמת פה באנו, אתה יודע- זה הורים ש-2 חודשים באים הלוך ושוב, הלוך ושוב, תופסים אותך בחדר הכושר היום בבוקר, תופסים אותך בככר העיר וכו', יש את הכסף הזה וגם אתה הודית שיש את הכסף הזה. זה עניין של סדרי עדיפויות, ואני חושבת שאנחנו פה כחברי מועצה צריכים להתגייס להכתיב בעצם רגע, להסתכל על מה תל-אביב צריכה להציע, כמו נס ציונה, כמו רחובות, כמו רעננה, כמו נתניה, כמו שורת הוועדות כספים שאישרו את זה בחודש האחרון, ולהוביל את המהפכה בחינוך הגיל הרך ושינוי התקנים דרך העיר תל-אביב לכל הארץ.

מר וולוך-היו"ר:

תודה.

גב' ברנד-פרנק:

אדוני ראש העיר, בוא תענה לתושבים שבאו לשמוע אותך.

מר וולוך-היו"ר:

תודה רבה, תודה רבה ציפי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 06 -

יש גבול

כבוד היו"ר חברי המועצה.

יש גבול לצביעות. עולים כאן ונותנים נאום פלסתר שאין בו שום דבר מן האמת – לגבי מערכת החינוך של העיר תל-אביב יפו. אומרים- לא נותנים מעל התקנים, לא נותנים תוספות, נותנים רק 222 מיליון שח', כאילו שבעיר תל-אביב אין מערכת חינוך. מה לעשות? יש מערכת חינוך. מערכת חינוך שנותנת מענים מתחילת הדרך ועד , דרך אגב, עד ששמים את העיניים. ובכולם כמיטב היכולת נותנים תוספות במערכת החינוך העירונית. העיר תל-אביב יפו מחזיקה את הצופים, הורים לילדים בגיל הזה עומדים וצועקים-צריך לצופים. הורים בבית ספר תיכון אומרים-צריך עוד תגבורים לבגרות. הורים לילדים קטנים במקומות מסוימים אומרים- צריך צהרונים אחרי הצהרים- להחזיק את הילדים. העירייה הזאת משקיעה בחינוך לאורך הרבה מאוד שנים, והרבה מאוד.

יותר מזה: הנושא שמדובר כאן, אני כבר אמרתי, אני יודע שצריך, צריך הרבה דברים. כולם

צודקים, גם ההורים בחוץ צודקים. מה לעשות? אלה שצועקים היום יצעקו לי בעוד שנתיים שצריך את השיעורים בבית הספר היסודי.

גב' ברנד-פרנק:

אבל יש עודף.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את לא תפריעי לי.

ולכן, הנושא הזה הועלה על ידך בכל מיני פורומים, דנו בו הרבה מאוד. לא רק זה, היום הוא מופיע בדיון על התקציב לדיון. אז מה עכשיו? נעשה עוד דיון? לא נעשה עוד דיון.

יש, אי אפשר לבוא עם נושא אחד-אובססיבי. אנחנו עכשיו בדיון התקציב הזה לוקחים ומכניסים עוד 12 גנים, הולכים לבנות עוד 12 גני ילדים, הולכים לבנות עוד אולמות ספורט, צריך עוד אנשים שינהלו ויתחזקו את אולמות הספורט, שיתחזקו את גני הילדים, כל זה עולה כסף. מה את באה אלי עם סעיף בתקציב?! יש הרבה מאוד סעיפים בתקציב. הנושא נשקל, נדון, נידון עם אנשי מקצוע. תביאי לי את הגננת-אני אדבר גם עם עוד גננת. דיברתי עם כל כך הרבה גננות, הייתי בכל כך הרבה גנים, ואף פעם לא באתי מתוכנן, באתי תמיד לא מתוכנן. אבל את תעמדי כאן ותגידי לציבור-כאילו את יודעת, כי את הרי יודעת את הכל, תגידי – ביקוריו המתוכננים של ראש העיר.

אבל זה לא ככה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 02 -

אבל צריך לדעת-גם התושבים האלה, כמו כל תושב, צריכים לדעת שכולם צריכים הכל , וצריך לדעת גם לקבל לא כתשובה. אי אפשר לנהל את העניין בחיים לפי נושא אחד. יש לנו עוד הרבה נושאים, יש הרבה סדרי עדיפויות , ואי אפשר להיות ממוקד ולבוא ולהגיד- על זה אני הולך. יותר

מזה: אני מכיר קבוצות וגם אנשים כמוך לאורך הרבה מאוד שנים ביום שיענו לך על צורך אחד יצוץ הצורך השני והוא יהפוך להיות אובססיבי והיסטרי כמו זה. ככה זה עובד תמיד.

ולכן דנו, דיברנו, אני לא יודע מה יקרה בעוד שנה, אני לא יודע מה יקרה בעוד חצי שנה, כרגע-

בסדרי העדיפויות של העיר הזאת כל הנושא הזה נדון על ידי כל החברים המכובדים האלה פה, כולל במקומות שבהם את השתתפת, נתנו לך להביע את דעתך, אז את שוב משלה הורים ומביאה אותם לכאן כדי לצעוק?! למה? למה? למה? למה את עושה להם את זה?

גב' ברנד-פרנק:

אני לא משלה, אני לא משלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא, לא. יש פה קבוצת אנשים ממקום מסוים, אני מכיר את הציבור התל-אביבי, אני מסתובב ביד אליהו ומסתובב בתל ברוך צפון, ומסתובב ברמת אביב ג' ומסתובב, אני מכיר את העיר על בוריה, אני מסתובב בה בכל הגנים בכל העיר, בכל קבוצות ההורים. לא, את בשלך.

ולכן צריך להגיד לך ולהגיד להורים: יש דבר שקוראים לו סדרי עדיפויות, סדרי עדיפויות, וצריך לקבל לא כתשובה.

ולכן אנחנו מורידים את ההצעה מעל סדר היום.

תודה רבה.

מר וולוך-היו"ר:

את עומדת על כך שנצביע ציפי?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ולא צריך לשקר לציבור כל הזמן.

מר וולוך-היו"ר:

כן?

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 01 -

גב' ברנד-פרנק:

למה זה לשקר לציבור?

מר וולוך-היו"ר:

חברים, אנחנו מצביעים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כאשר את אומרת שמערכת החינוך שלנו לא נותנת OVER, את משקרת, את משקרת

גב' ברנד-פרנק:

אני לא משקרת , תסלח לי- אני לא משקרת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את משקרת, משקרת, משקרת.

מר וולוך-היו"ר:

סיימתם, ראש העירייה, סיימתם את הדיון.

גב' ברנד-פרנק:

קריאות

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גם זה לא נכון, גם זה לא נכון, גם זה לא נכון, את משקרת.

גב' ברנד-פרנק:

רון,

קריאות

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את משקרת.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 01 -

גב' ברנד-פרנק:

אני לא משקרת.

מר וולוך-היו"ר:

ראש העירייה אני מבקש. ראש העירייה.

גב' ברנד-פרנק:

אתה משקר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה נתנו עד עכשיו? מה נתנו עד עכשיו. מה נתנו עד עכשיו? זה משרד החינוך נתן?

גב' ברנד-פרנק:

מה נתת עד עכשיו, את ה-2 חודשים האלה

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נתנו את ה-2 חודשים מעל מה שמשרד החינוך נותן

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

השקעה פר תלמיד מהגבוהות בישראל, השקעה פר תלמיד מהגבוהות בישראל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ההשקעה פר תלמיד הגבוהה בישראל, ואת תשקרי לציבור.

גב' ברנד-פרנק:

רשויות מקומיות נתנו עכשיו שנה מלאה לגילאי שלוש.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

איפה? 2 רשויות

גב' ברנד-פרנק:

לא 2, יותר מזהאני הקראתי לך.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 12 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה קורה בירושלים, בבאר שבע, בראשון, מה קורה?

גב' ברנד-פרנק:

מה קורה בנס ציונה? ומה קורה ברמת השרון?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הן עיריות עשירות, הן עיריות עשירות. כן.

קריאה:

זה 2 מתוך 022.

גב' ברנד-פרנק:

ואנחנו עירייה ענייה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מסביר שאנחנו יודעים לנהל, והעיר הזאת הייתה פושטת רגל, הייתה פושטת רגל, והיום היא מנוהלת כמו שצריך, כי אנחנו לא נותנים, לא נותנים לכל גחמה לנהל אותנו.

גב' ברנד-פרנק:

ובחינוך,

מר וולוך-היו"ר:

ראש העירייה, תרשה לי להמשיך את הישיבה.

חברים, אנחנו מעלים להצבעה את ההצעה של ציפי ברנד-פרנק.

נוכחות בהצבעה.

מי בעד ההצעה שלה, מי נגד, מי נמנע.

בסדר יהודה? שלי?

כולם הצביעו?

ההצבעה הסתיימה.

1 בעד 92 נגד

ה צ ב ע ה

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 19 -

בעד- 3 חברי מועצה

נגד-92 חברי מועצה

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מי לא הצביע? מתחילים לגמגם? או.קיי.

החלטה: ההצעה ירדה מסדר היום.

3. מר איתי פנקס-ארד-דרכים אלטרנטיביות להנצחה.

מר וולוך-היו"ר:

ההצעה ירדה מסדר היום. תודה.

הצעה לסדר היום של איתי פנקס-ארד-דרכים אלטרנטיביות להנצחה.

איתי בבקשה.

כן.

מר פנקס-ארד:

אני מקריא:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני לא מבין , מה כל כך מהר מפחדים מבחירות?

הם ילדים טובים, מתחילים לגמגם.

קריאה:

לא גמגמנו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן גיצין, אנחנו רגילים לזה, אנחנו רגילים לזה, ואם תמשיכו- זה בסדר.

מר גיצין:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 10 -

לא נמשיך

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אם לא תמשיכו,

מר פנקס-ארד:

למעלה משנה חלפה מאז הבחירות האחרונות למועצת ולראשות העיר.

מר וולוך-היו"ר:

חברים. כן איתי.

מר פנקס-ארד:

בניגוד לנוהל טרם הוקמה וועדת שמות והנצחה עירונית. שתי הסיבות הן: ריבוי המועמדים להנצחה לעומת הכמות הקטנה של רחובות חדשים בעיר, וגם פעלתנות לא מבוטלת של וועדות, של הוועדה בקדנציות הקודמות. המצב הנוכחי מונע אפשרות להנציח אמנים, ספורטאים, אנשי ציבור וארועים היסטוריים וגם מונע אפשרות לצמצם את הפער העצום בין מספר הגברים והנשים שמונצחים ברחובות העיר. שמות של אייקונים ישראלים כמו שולמית אלוני, אריק איינשטיין, ראש העיר לשעבר-שלמה להט המנוח, חיים חפר, וגם הרב עובדיה יוסף- לא יוכלו להפוך לשמות ברחובות שלנו בעתיד הנראה לעין.

אני מציע לעשות חשיבה מחודשת על אופן ההנצחה בעיר. איתור ויישום אלטרנטיבות חדשות, וכן הרחבת אלטרנטיבות שכבר קיימות היום. בין הרעיונות האפשריים- הקמת היכל התהילה התל-

אביבי שישלב אתר אינטרנט-עיר הנצחה בבניין העירייה, פעילות במערכת החינוך, הנצחה באמצעות שילוב בלוח שנה עירוני, קריאת אירועים עירוניים על שם דמויות רלבנטיות, ובעיקר הגברה מאוד משמעותית של הנצחה על גבי בתים בהם פעלו המונצחים ובהם התרחשו אירועים משמעותיים. כך ייווצר פסיפס של היסטוריה חזותית-שכל מי שמסתובב בעיר יוכל לחוות.

יש עוד מימד לאלטרנטיבות להנצחה. כשכיהנתי בוועדה לשמות והנצחה בקדנציה של 0221, אני זוכר היטב את הלחץ שהיה בין החברות והחברים לשינוי שמות של רחובות שאינם קרויים על שם אישים, מפני שלשם של פרח , מקצוע, או אירוע היסטורי-אין מי שיגן או יתקומם כנגד החלפתו.

המצב הזה הביא לשינוי שקט, שלילי בעיני,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לזה קוראים גיבורה מקומית.

מר פנקס-ארד:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 11 -

במסגרתו שמות רחובות רבים שביטאו שאר רוח- נושאים היום שמות של עסקנים שרובם הם חסרי משמעות לרוב מוחלט של תושבי העיר וגם למי שמבקר, למרות שאין ספק שאותם אישים תרמו לא מעט במעשיהם-בעודם בחיים.

משיחה עם גורמים רלבנטיים בעירייה הבנתי שהבעיה לא נעלמה מעיניהם, הראיה היא עיכוב בהקמת הוועדה. אני ממליץ על הקמה של צוות מקצועי בשיתוף נציגי מועצת העיר, וצוות שיבחן את האלטרנטיבות ובמקרה הצורך גם ימליץ על שינוים בכללי ההנצחה השונים הנהוגים כיום.

תודה.

מר וולוך-היו"ר:

אתה רוצה שזה יהיה לדיון במועצת העיר? זה הרי הצעה לסדר, זה לא נושא להצעה לסדר.

מר פנקס-ארד:

הצעתי להקים צוות.

עו"ד סלמן:

לא. אין הצעה כזאת.

גב' דביר:

לאיזה וועדה?

מר וולוך-היו"ר:

בבקשה ראש העירייה.

כן? להעביר? בבקשה.

מר פנקס ארד:

הצעתי להקים צוות, להעביר להנהלה, ואחרי זה,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

רבותי, קודם כל אני רוצה להגיד את דעתי-שבעניין הזה אני מעדיף את ניו יורק על תל-אביב. אני חושב שהפסיכוזה של ההנצחה היא עוברת כל גבול בארץ הזאת, ולא צריך לראות, איך אומרים?

הנצחה היא או בספר כתוב-במילה הכתובה, או על קברו של אדם. אבל, התפתחה פה תרבות מימי

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 12 -

קדם והתרבות הזאת- לא חשבו מקודם מה יקרה, וכאשר יגורנו באנו לנו-העיר שלנו התפתחה והגיעה לאותו מקום שבו אין לנו רחובות יותר. יש לנו היום איזה 922- איש שמחכים שיחליטו עליהם בוועדת השמות וההנצחה מהקדנציה הקודמת עוד, הם כולם מחכים להנצחה ולרחובות

לכשיקומו. ואז מתחילים לחפש כל מיני פתרונות אחרים, ואז אומרים-בוא נקרא לככרות ונקרא לקירות ונקרא לעצים ונקרא לזה, ואני אומר- למה צריך לקרוא כל כך הרבה?!

אני חושב שהנושא שהועלה כאן הוא נושא חשוב, הנושא הזה הוא נושא חשוב וראוי שנחשוב עליו. אני התכוונתי ממילא לפנות לאיזה אקדמאי שיעמוד בראש איזושהי וועדה ויעשה איזה חשיבה על הנושא הזה, כי הוא כבר באמת, כבר מאבד את טעמו.

לנו יש כל כך הרבה דברים, יקירים ואזרחי כבוד וזה, ואנחנו מנציחים היום על בתיהם של אמנים, ומיד אחרי זה כבר רוצים על כל מי שישנו בעיר- רוצה כבר. ואני מסתובב בבירות העולם, אני מסתובב בערים אחרות ואני לא מתרשם שהמצב הוא כמו כאן. אז אולי בגלל העובדה שאנחנו מדינה חדשה וצעירה ומתפתחת, ועוד אין לנו מסורת, כן, שהתפתחה לאורך שנים, אז גם כתוצאה מזה הגענו לאיזושהי בגרות שצריך לבצע חשיבה על הנושא הזה.

אז אני מציע שבאמת נעשה חשיבה על הנושא הזה כמו שאמרת, אם כולם מקבלים-אז נחליט פה אחד.

מר וולוך-היו"ר:

מקובל עליך?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

והתוצרים יגיעו להנהלה.

מר לדיאנסקי:

תעביר את זה להנהלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא. התוצרים של העבודה יועברו להנהלה לצורך הדיון.

מר לדיאנסקי:

לא, אתה חייב להעביר את זה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 12 -

מר וולוך-היו"ר:

ראש העירייה, מטילים עליך להקים את הוועדה או את ההרכב של מי שידון בזה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא חשבתי שזה אתה, ידעתי שזה אני, אין מה לעשות, נגזר עלי.

מר לדיאנסקי:

ראש העיר, לא כל הרחובות בעיר צריכים להיקרא על שם בני אדם, יש עוד שמות.

מר וולוך-היו"ר:

על חיות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ראשית, גם כשזה קורה- כנראה שזה לאו דווקא בן אדם. אבל כאשר החליטו, כאשר, כאשר נכנסנו לתחום והמחסור הוא קיים, אז יש עדיפות לזה. אני רואה ערים- אורן, ורד, שושנה, הכל בסדר.

מר לדיאנסקי:

בדיוק, נכון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא קרה שום דבר. וזה פוטר אותנו מהלחצים, מהלחצים של זה, ומיד כשמתחילים לחצים אז מתחילים-זה שייך לזה וזה שייך לזה, ומתחילים פוליטיקה, ומי יהיה, כולנו מכירים את זה, כולנו עברנו את זה. אז אני מציע באמת לקבל, ונקים וועדה שבראשותו של איזה אקדמאי שיציע לנו הצעות איך לעבור- להמשיך את ההנצחה, ויבוא לציון גואל.

מר וולוך-היו"ר:

תודה רבה.

החלטה: ההצעה לסדר היום- התקבלה.

יוקם צוות שידון בנושא. התוצרים יובאו לדיון בהנהלה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 16 -

923 .דברי ראש העירייה:

מר וולוך-היו"ר:

ראש העיר תיקח את הדברים שלך בבקשה ותשוב שוב לבמה.

דברי ראש העירייה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

קודם כל אנחנו רוצים להביע תנחומים.

תסגור את הדלת, תסגור את הדלת, רובי , תסגרו את הדלת.

אני רוצה בשמכם להביע תנחומים לרב אלנתן על מות אביו- יעקב ז"ל.

אלף אלפי הבדלות- אנחנו מברכים את קרנית גולדווסר על הולדת הבת אור, וגם יעל בן-יפת-

שילדה את הבת אלינור.

רבותי, סוף סוף אני הייתי אומר-הסעיף שעליו אני מדבר הוא דיור בר השגה בפרויקט ברח'

מיכאל אנג'לו ביפו.

אנחנו ממשיכים במאמץ לקדם פרויקטים של דיור בר השגה, והיום מובא לאישור מועצת העיר זוכה במכרז להקמת פרויקט נוסף בן 02 דירות המיועדלאוכלוסייה הערבית ביפו. הדירות שיוקמו בפרויקט יימכרו לזכאים מקרב האוכלוסייה הערבית ביפו בהתאם לקריטריונים ובמחירים אשר ינועו בין 212,222 שחלמיליון שח'. תהליך הוצאת היתרי הבנייה לפרויקט יחל באופן מיידי ואנחנו מקווים שהבנייה תחל במהלך 0292 .

כידוע, במהלך השנה האחרונה אוכלסו כבר 12 דירות בשכר דירה בר השגה בפרויקט ראשון מסוגו בארץ- בגני שפירא, וכן ביד אליהו, ובחודש הקרוב יתאכלסו עוד 2 דירות ברות השגה בפרויקט מגורים פרטי ברח' מיכאל אנג'לו ביפו.

בנוסף אנחנו מקדמים פרויקטים נוספים על קרקעות עירוניות בשוק עלייה-כ-22 דירות, ברחוב לוחמי גליפולי-01, ובמגרש 1 ביד אליהו. אה 01 דירות ובמגרש יד אליהו , יחד זה 01. ועוד 0,622 דירות נמצאות בתכניות חדשות המובאות לוועדה המקומית- כמו מגדל הצעירים, השוק הסיטונאי, צפון מערב ועוד.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 12 -

המאמץ העירוני שלנו לא יכול אמנם לפתור את הבעיה, אבל הוא בהחלט יכול לשמש מודל עבור רשויות אחרות, ואני מאוד מקווה שגם ממשלת ישראל תתגייס לעניין והדבר יוביל לכך שיהיה דיור בר השגה.

דיור בר השגה ודיור ציבורי הם גם כלי לערב אוכלוסיות בתוך העיר, והדבר נכון מבחינה אורבאנית. אני רק מקנא בקופנהגן- שהוציאו לאחרונה תכנית שבמסגרתה-בכל מקום בעיר הם

מערבבים בין 1 האוכלוסיות, בין עשירים, אנשי מעמד הביניים ודיירים סוציאליים-כדי שייפגשו כולם בסופרמרקט ובגן הילדים.

חנוכת היכל הספורט העירוני החדש בדרייב-אין:

בשבוע שעבר חנכנו את היכל הספורט העירוני החדש בדרייב אין.

אולי אפשר לבקש אותם שקט?

בשבוע שעבר חנכנו את היכל הספורט העירוני החדש בדרייב אין. ההיכל החדש מכיל 1,222 מקומות ישיבה והוא כולל אזור תפעולי משוכלל ומתקדם הכולל חדרי הלבשה, מקלחות, חדר כושר, חדרי שופטים, חדר עיתונאים, וחדר VIP מתחת ליציעים. היכל הספורט החדש נבנה בזמן שיא על ידי הרשות לפיתוח כלכלי-שנה וחצי דרך אגב, זה-עוד לא היה דבר כזה. הוא בוצע במימון עירוני מלא של כ-922 מיליון שח' והוא יתופעל וינוהל על ידי חברת היכלי הספורט.

חוץ ממשחקי כדורסל יהיו בו גם, יהיו בו אירועי ספורט ברמה בינלאומית, הוא גם יוכל לשמש למופעי תרבות, הופעות וכנסים.

כלל הקבוצות התל-אביביות תוכלנה לשחק באולם הזה, והפועל תל-אביב בכדורסל- משתמשת עיקרית, תוכל לראות בו את ביתה.

בשבוע הבא, בשבוע הבא אנחנו נחנוך את אולם 0 במרכז הירידים. זה אולם מיוחד במינו, הוא מציע את החלל הגדול ביותר במזרח התיכון לקיום מופעים וארועים- של עד 92,222 אישבו זמנית. הוא מעמיד את מרכז הירידים בשורה הראשונה של מרכזי ירידים ומציב את תל-אביב יפו ואת ישראל על המפה הבינלאומית בתחום התערוכות, הכנסים והאירועים. הוא משתרע על 2 דונם, הוא מתנשא לגובה של 02 מטר ללא עמודים, וניתן לחלוקה לארבעה אולמות עצמאיים באמצעות מחיצות אקוסטיות ייחודיות. בנוסף מוקמים באולם עצמו 1 אולמות לכנסים ודיונים בגדלים שונים-שמאפשרים לקיים מספר רב של כנסים רבי משתתפים בו זמנית.

מדובר בפרויקט בנייה מורכב ורחב היקף-שארך 2 שנים והושקעו בו 122 מיליון שח'. 22 מיליון שח' במימון העירייה והיתרה במימון בנקאי ותזרים המזומנים השוטף של מרכז הירידים.

רבותי, אנחנו ממשיכים להיות מוכרים על ידי העולם בגדול:

בתחרות עיר חכמה בחרו בנו ל-SMARTEST CITY, התמודדו שם 022- ערים מרחבי העולם-

בברצלונה. העירייה הציגה את התפיסה הדיגיטאלית שאנחנו מובילים, זה כולל את כרטיס

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 11 -

התושב החדש, זה כולל את כל השירותים שהוא נותן, ומאפשר לתת שרות אישי מותאם לפי מקום מגורים, תחומי עניין, מצב משפחתי ועוד.

מיזם הדיגיתל מאגד בתוכו גם את האפליקציה הסלולארית, אינטרנט אלחוטי חופשי ברחבי העיר, מערכת מידע גיאוגרפי- GIS, תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי מידע פתוחים רישוי מקוון ועוד.

בסוף חודש נובמבר אונסק"ו-ארגון החינוך והמדע אישר את קבלתה של העיר תל-אביב יפו לרשת הערים היצירתיות- CREATIVE CITIES בתחום המדיה והתרבות הדיגיטאלית, והפעילות האינטנסיבית בעיר שאנחנו מעודדים אותה בתחום יזמות ההייטק בשנים האחרונות, ובעיקר-

הפריחה הגדולה בתחום אמנות המדיה, הם שזיכו את תל-אביב יפו בחברות ברשת הזאת.

ובזה סיימנו להיום, לישיבה הזאת, לא להיום.

מר וולוך-היו"ר:

תודה לך ראש העירייה ויישר כח.

דברי ראש העירייה למועצה - 01.90.92

• תנחומים לסגן ראש העירייה- הרב אלנתן - מות אביו (יעקב ז"ל)

• ברכות לחברת המועצה יעל בן יפת להולדת הבת

• ברכות לחברת המועצה קרנית גולדווסר על הולדת הבת

9. דיור בר השגה– פרויקט ברחוב מיכאלאנג'לו ביפו

אנו ממשיכים במאמץ לקדם פרויקטים של דיור בר השגה והיום מובא לאישור מועצת העיר זוכה במכרז להקמת פרויקט נוסף בן 02 דירות המיועד לאוכלוסייה הערבית ביפו. הדירות שיוקמו בפרויקט יימכרו לזכאים מקרב האוכלוסייה הערבית ביפו בהתאם לקריטריונים ובמחירים אשר ינועו בין כ- 212 אלף₪ ל-כ-מיליון ₪. תהליך הוצאת היתרי הבנייה לפרויקט ייחל באופן מיידי ואנו מקווים שהבניה תחל במהלך 0292.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 11 -

כידוע, במהלך השנה האחרונה אוכלסו כבר כ-12 דירות בשכר דירה בר השגה בפרויקט ראשון מסוגו בארץ בגני שפירא וכן ביד אליהו ובחודש הקרוב יתאכלסו עוד 2 דירות ברות השגה בפרויקט מגורים פרטי ברחוב מיכאל נג'לו ביפו.

בנוסף אנו מקדמים פרויקטים נוספים על קרקעות עירוניות בשוק העלייה (כ- 22 דירות), ברחוב לוחמי גליפולי (01 דירות) ו"במגרש 1" ביד אליהו ועוד

כ-0,622 דירות בתוכניות חדשות המובאות לוועדה המקומית כמו מגדל הצעירים, השוק הסיטונאי, צפון מערב ועוד.

המאמץ העירוני שלנו לא יכול אמנם לפתור את הבעיה אך הוא בהחלט יכול לשמש מודל עבור רשויות אחרות וממשלת ישראל, שאני מקווה כי בסופו של דבר תוביל את הנושא עבור כלל אזרחי המדינה.

0. חנוכת היכל הספורט העירוני החדש בדרייב-אין

בשבוע שעבר חנכנו את היכל הספורט העירוני החדש בדרייב-אין. ההיכל החדש מכיל 1,222 מקומות ישיבה וכולל אזור תפעולי משוכלל ומתקדם הכולל חדרי הלבשה, מקלחות, חדר כושר, חדרי שופטים, חדר עיתונאים וחדרVIP מתחת ליציעים. היכל הספורט החדש נבנה – בזמן שיא על ידי הרשות לפיתוח כלכלי, במימון עירוני מלא של כ- 922 מיליון₪ והוא יתופעל וינוהל על ידי חברת היכלי הספורט.

מלבד משחקי כדורסל ואירועי ספורט שניתן יהיה לקיימם ברמה בינלאומית יוכל ההיכל לשמש גם למופעי תרבות, הופעות וכנסים.

כלל הקבוצות התל אביביות תוכלנה לשחק באולם זה והפועל תל –אביב בכדורסל, כמשתמשת העיקרית בו, תוכל לראות בו את ביתה.

3. חנוכת אולם 0 במרכז הירידים

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 22 -

בשבוע הבא נחנוך את "אולם 0" במרכז הירדים

האולם החדש יציע את החלל הגדול ביותר במזרח התיכון לקיום מופעים ואירועים לקהל של עד 92,222 איש בו זמנית . האולם צפוי להעמיד את מרכז הירידים בשורה הראשונה של מרכזי היר ידים הטובים בעולם ולהציב את תל אביב-יפו ואת ישראל על המפה הבינלאומית בתחום התערוכות, הכנסים והאירועים.

האולם הראשי משתרע על פני שטח של כ- 2 דונם ומתנשא לגובה של 02 מטר ללא עמודים ונ יתן לחלוקה ל - 2 אולמות עצמאיים באמצעות מחיצות אקוסטיות ייחודיות. בנוסף, מוקמים באולם 1 אולמות כנסים ודיונים בגדלים שונים שיאפשרו לקיים מספר רב של כנסים רבי משתתפים בו זמנית.

מדובר בפרויקט בניה מורכב ורחב היקף , שארך 2 שנים, והושקעו בו כ - 122 מיליון₪ ( 22 מיליון ש"ח במימון העירייה והיתרה במימון בנקאי ותזרים המזומנים השוטף של מרכז הירידים).

2. הכרה בינלאומית בתל אביב-יפו

• בתחרות העיר החכמה שהתקיימה בברצלונה במחצית חודש נובמבר, במסגרת הכנס העולמי המוביל לערים חכמות, ובה התמודדו 052 ערים מרחבי העולם, זכתה עיריית תל אביב -יפו במקום הראשון על מיזם ה"דיגיתל".

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 29 -

העירייה הציגה בכנס את התפישה הדיגיטאלית שאנו מובילים בשנים האחרונות – הכוללת בין היתר את כרטיס התושב החדש, אשר כיום מחזיקים בו יותר מ- 12 אלף תושבים ואשר מאפשר לכל תושב לקבל שירותים ומידע במייל, ב- SMS ובאתר אישי המותאם במיוחד בשבילו לפי מקום מגוריו, תחומי עניין, מצב משפחתי ועוד.

מיזם "דיגיתל" מאגד בתוכו גם את האפליקציה הסלולארית, אינטרנט אלחוטי חופשי ברחבי העיר, מערכת מידע גיאוגרפי (GIS), תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי מידע פתוחים, רישוי מקוון ועוד.

• בסוף חודשנובמבר, הכריז אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, על קבלתה של העיר תל אביב-יפו ל"רשת הערים היצירתיות"creative city בתחום המדיה והתרבות הדיגיטלית (Media arts). הפעילות האינטנסיבית בעיר שאנו מעודדים אותה

בתחום יזמות ההייטק בשנים האחרונות, ובעיקר, הפריחה הגדולה בתחום אמנויות המדיה – הן שזיכו את תל אביב-יפו בחברות ברשת זו.

922 .פרוטוקול ועדת נכסים מס 4/0292:

מר וולוך-היו"ר:

חברים, אנחנו עוברים לאישור

פרוטוקול ועדת נכסים מס' 2/0292.

גב' דביר

אני רוצה לדבר נתן.

מר וולוך-היו"ר:

כן שלי.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 20 -

מר שרעבי

או, או.

גב' דביר:

גל תנשום עמוק, זה על כל נושא הפעם.

אמרתי שתנשום עמוק, כי אני אעלה הרבה הפעם, אני מכינה אותך שתנשום עמוק.

מר שרעבי:

אני שמח לשמוע אותך בכל פעם מחדש.

גב' דביר:

תודה.

חברים, אני ניסיתי לדבר בהצעה לסדר, ניסיתי לדבר בהצעה לסדר והשתיקו לי את המיקרופון, ואני מנצלת את ה-2 דקות שיש לי בפרוטוקול ועדת נכסים לדבר על סוגיה מאוד חשובה.

היום-ה-01 בדצמבר, חוץ מישיבת מועצת העיר קרה היום דבר, נפל דבר בעיר, והדבר בעיר שנפל היום זה שפונו שלוש משפחות בכוח מהבית שלהן בגבעת עמל ב'. חבל לי מאוד שראש העירייה עזב כרגע את החדר, חבל מאוד שבדברי ראש העירייה אנחנו מדברם על פרסים בינלאומיים, אנחנו מדברים על פרסים בברצלונה, אנחנו מדברים על אולם היכל הספורט, אנחנו מדברים על 9,229 דברים, אבל מן הראוי היה שביום שבו נזרקות משפחות לרחוב , ואני רוצה שיהיה ברור-

נזרקו אנשים בני 22, בני 12, חלקם נכים, חלקם עם כסא גלגלים. ביום כזה מן הראוי שמועצת העיר לא יכולה לעבור לסדר היום, דברי ראש העירייה לא יכולים שלא להתייחס לפינוי שהיה פה.

ולמה אני עולה עכשיו- בפרוטוקול ועדת נכסים? הנה-אני פותחת את הנושא הראשון על סדר היום-מבצע בעל הבית, ומה אני קוראת בתיאור? עיריית תל-אביב יפו החכירה בשנות ה-22 119 דירות שנבנו בשכונת נחלת יצחק. הדירות הוקמו על ידי קבלנים, נרכשו על ידי הדיירים בהתאם להסדרים שהיו עם העירייה. גם בגבעת עמל ב'- השטח היה שטח עירוני. גם השטח שפונו, שפונה כיום הוא שטח שאם מסתכלים בנסח הטאבו נמצא בבעלות של 0/1 של עיריית תל-אביב.

המשפחות שפונו היום זה משפחות שפונו משטח שעדיין, כל עוד לא הושלם האיחוד וחלוקה, שטח בבעלות עירונית. העירייה ידעה לעשות את הדבר הנכון כאן-כמו שאנחנו רואים בנושא מספר 9.

מר גלעדי

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 21 -

שם זה הארכת חכירה

גב' דביר:

אני מנצלת את ההזדמנות כי לא נתנו לי לדבר על גבעת עמל, אז אני מנצלת את ההזדמנות.

מר גלעדי:

את מתבלבלת.

גב' דביר:

אני לא מתבלבלת, אני יודעת בדיוק מה זה הארכת חכירה, נכון, ואני יודעת מה זה הארכת חכירה. אני רק אומרת, אני אומרת שבשנות החמישים, בשנות החמישים-עובדתית בשנות החמישים-שטח עירוני-העירייה ידעה לעשות את הדבר הנכון.

מר גלעדי:

אבל היא בנתה.

גב' דביר:

להתקשר עם יזם, נכון, ולתת לתושבים לרכוש. גם בשנות ה-22 ישבו תושבי גבעת עמל, באותו תקופה שהחכירה הזאת מתחילה ארנון, ישבו תושבי גבעת עמל ב' על הקרקע. הם ישבו בדיוק באותה תקופה על

הקרקע, רק שם העירייה לא ידעה לעשות, שם העירייה לא ידעה לעשות את הצעד הנכון, שם העירייה לא ידעה לעשות את הקשר עם היזמים, כל מיני חברות שהחזיקו בקרקע יחד עם העירייה. מה לעשות, שם העירייה ידעה,

זה על חשבון הזמן שלי נתן.

מר וולוך-היו"ר:

ארנון אל תפריע לה.

גב' דביר:

נתן, זה על חשבון הזמן שלי.

מר וולוך-היו"ר:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 22 -

מיקי

גב' דביר:

תודה מיקי.

בגבעת עמל ב' העירייה החזיקה בקרקע שנים רבות, ארנון-לא היה שם פרדס ולא תפוזים-היו שמה אנשים, ישבו שם אנשים כל היום. כמו שידעו לבנות בחכירה במקומות אחרים, ואני מפנה בדיוק לפרוטוקול הזה שמתאר לנו איך בנו דירות, 119 דירות לחכירה על קרקע עירונית, חבל טראגי ועצוב שעיריית תל-אביב לא הקימה את הכפפה בכל השנים שעברו מאז קום מדינת ישראל, והתקשרה עם יזמים לבנות באותו מקום שיש לה בעלות. לא נשכח, 912 דירות בגבעת עמל ב' הולכות לעיריית תל-אביב יפו, 912 דירות. האם אי פעם דיברנו על זה שהדירות האלה יכולות להיות-גם הן דיור בר השגה? לא דיברנו על זה. האם דיברנו על החלק העירוני של עיריית תל-אביב במחדל של גבעת עמל ב'? לא דיברנו על זה. מה שאני רוצה לבקש , ואני אחזור שוב פעם, ואני מראש אומרת שאני אחזור שוב פעם,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה היא רוצה?

גב' דביר:

אני רוצה לדבר על גבעת עמל ב', כן, אני מצטערת שלא היית פה לשמוע את הדברים, ואני גם מצטערת שבדברי ראש העירייה התעלמנו מהאירוע הטראגי שקרה היום בתחומי העיר. זה משהו שמן הראוי לא לטאטא אותו מתחת לשולחן וחובה היה להתייחס אליו. המצב הוא מצב קשה.

ואני באה לכאן עכשיו ספציפית בבקשה מאוד ברורה: יש שלוש משפחות שכרגע נמצאות ברחוב פשוטו כמשמעו, ברחוב. אני חושבת שמחובת כולנו לדאוג לדיור חלופי שיינתן להם בתקופת המו"מ. יש מתקנים עירוניים לזה, אנחנו מארחים אורחים מחו"ל לפעמים, החובה שלנו זה לדאוג. המינימום, אני חושבת שעשו להם כל כך הרבה עוולות, ואין לי את הזמן לפרט את כל העוולות, המינימום שאנחנו צריכים לעשות בשביל התושבים שנזרקו הבוקר לרחוב זה לדאוג להם לדיור חלופי, ומעבר לכך לבטל את הסכם הפינויים שעיריית תל-אביב כרתה בשנת 0291 עם אברמוביץ. זה גם משהו שאנחנו חייבים לעשות אותו, וזה מה שרציתי להגיד בעניין הזה.

מר וולוך-היו"ר:

תודה שלי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גם כאן כל פעם מופיע הרובין הוד החדש, והרובין הוד החדש הוא יודע הכל.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 22 -

גב' דביר

לא, הוא יודע שיש אנשים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הוא יודע הכל, הוא יודע הכל. הוא יודע למי מגיע מה ומתי. הוא לא מאמין בחוקי מדינת ישראל, הוא לא מאמין בבתי המשפט של מדינת ישראל,

גב' דביר:

דווקא כעו"ד,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

והוא מגיע מידי פעם, והוא מגיע מידי פעם- לא כשיש מצוקות באמת אלא כשיש מצוקות מתוקשרות. מפני שברגע זה רבותי היקרים חברי המועצה, יש למשל אנשים ללא דירה במאהל. יש אנשים ללא דירה גם לא במאהל, יש איזה 0,222 ממתינים לדיור סוציאלי של משרד השיכון אנשים ללא דיור. על פי איזה קריטריונים מצפה הרובין הוד שאני אקח כסף של הציבור ואחלק

אותו? מדוע למשה ולא לדוד? האם יש לי כלי לבחון למי מגיע? יש לי. הכלי הזה הוא בית משפט ישראלי. הוא הגוף שבפניו הביאו את כל הנתונים למי מגיע כמה ולמה, ולאור הנתונים-בית משפט ישראלי, על פי החוק הישראלי קבע למי מגיע. ואז מגיע רובין הוד ושם אתכם ואותי במצוקה, כי מה הוא אומר הרובין הוד?

גב' דביר:

שתדאג ל-1 משפחות-שלא ישבו ברחוב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מכיוון שיש לי בעיה כרגע ואני חברה שלהם, ואני, חברת הכנסת ישבה אתם, אז לכן מגיע להם.

לא מגיע למסכן האמיתי שאולי נמצא במקום אחר,

גב' דביר:

הם ישבו שם 22 שנה, זה לא

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 26 -

הרובין הוד גם לא יודע להקשיב, רובין הוד גם לא יודע להקשיב, כי גם הוא החליט ובזה נגמר מעכשיו- הוא צדק אולטימטיבי, אין שיקול דעת. אין העניין עצמו. אנחנו לא עוסקים בדבר שהתחיל היום, גם לא אתמול, גם אינני יודע אם האיש שפגשה הגב' הרובין הוד הזה- לא יודע אם יש לו דירה או אין לו דירה. מאוד יכול להיות שאם נבדוק- יתברר שאולי יש לו דירה.

גב' דביר:

ואם אין לה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אין לי דרך לבדוק.

גב' דביר:

ואם אין והיא ברחוב?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ואין לי, ואין לי, ולכן הנושא נבדק על ידי בית משפט ישראלי. ולכן את לא באה למקום הנכון גבירתי. את מפריעה לי.

גב' דביר:

יש גם שיקולים שהם לבר משפטיים, רון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הגברת הזאת, לא יעזור כלום, היא את שלה תגיד, אבל כשמישהו יגיד את שלו היא תפריע לו כל הזמן, ככה זה, זה סדר הדברים, ככה היא רגילה, מה לעשות?!

גב' דביר:

שיקולים לבר משפטיים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 22 -

ולכן, ולכן, ולכן, אל תשימי גבירתי הנכבדת כל עול של מצוקה שאני עומד בו יום-יום ואין לי פתרון בשבילו- מול הציבור הזה. כשיהיה לך פתרון,

גב' דביר:

יש לי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כשיהיה לך פתרון -איך אני אדע- מי זה מי, מה זה מה וכמה מגיע, יותר טוב ממה שקבע בית המשפט הישראלי- אז תבואי אלי, מפני שלי יש עכשיו הרבה מסכנים שאני רוצה לחלק להם כסף ציבורי.

גב' דביר:

לא הצעתי לך לחלק כסף ציבורי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל אני מדבר על כסף ציבורי.

גב' דביר:

לא הצעתי לחלק כסף ציבורי ,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כל הדברים הם כסף ציבורי

גב' דביר:

הצעתי שהם ישנו במקלט ציבורי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ולכן, ולכן, ולכן גבירותי ורבותי,

גב' דביר:

לא הצעתי כסף ציבורי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 21 -

כל בן אדם, כל בן אדם שנמצא ברחוב ומגיע לגורמים הסוציאליים של עיריית תל-אביב יפו-יש לנו את הדרכים שלהם אנחנו נותנים לחסרי הבית. יש לנו גגונים ויש לנו פחונים ויש לנו כל הדברים כדי לתת. ואת מה שאנחנו יודעים לתת-את זה ניתן, כמו שאנחנו נותנים לכולם.

ולכן אי אפשר להביא לפיתחנו את מה שאיננו קיים. מה מגיע לכל אחד מהאנשים-נקבע בבית המשפט, נקבע בבית המשפט, ולכן אני מציע לכולנו. תאמינו לי, יש לי כאב גדול על כל בן אדם שנזרק לרחוב, יש לי כאן אנשים ברחובות בלי סוף, הרבה מאוד והרבה יותר מידי. אין לי פתרונות לדיור ציבורי, דיור סוציאלי להרבה מאוד משפחות, אין לי מענה, אין לנו מענה, אבל לא יכול להיות שיופיע כל פעם רובין הוד שיודע לתת יותר, כי הוא יודע, ולהעמיד את כולנו בפני המצב הזה.

אז אני מציע לכולנו, אני מכיר את הבעיה, להירגע למרות הכל ולהמשיך ולהעביר את ועדת נכסים כפי שהייתה, לפי ההחלטה.

תודה רבה.

מר וולוך-היו"ר:

תודה על ההסבר.

חברים, אנחנו מאשרים, אנחנו מביאים לאישור פרוטוקול ועדת נכסים מס' 2.

נוכחות בהצבעה

בעד נגד או נמנע.

ראש העירייה- נא להצביע.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נוכחות בהצבעה ובעד.

מר וולוך-היו"ר:

כולם הצביעו? הצבעת? ההצבעה הסתיימה.

09 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים

ה צ ב ע ה

בעד- 09 חברי מועצה

נגד-אין

נמנעים-אין

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 21 -

החלטהפרוטוקול ועדת נכסים מס' 4/0292 – מ א ו ש ר

מחליטים ברוב של 09 קול, לאשר את פרוטוקול ועדת נכסים מס' 4/0292 מתאריך 92/90/0292.

(נספח א

925. אישור זוכה במכרז מס 059/0293 למכירת זכויות העירייה והאיגוד ל-5 יח"ד (מתוך 31 יח"ד) בחלקה 02 בגוש 4913 בשכונת כוכב הצפון

מר וולוך-היו"ר:

אישור זוכה במכרז מס' 029/0291 למכירת זכויות העירייה והאיגוד ל-2 יח"ד מתוך 11 יח"ד בחלקה 02 בגוש 2916 בשכונת כוכב הצפון.

את רוצה לדבר? בבקשה

גב' דביר:

שלום.

אני קראתי את דברי ההסבר לאישור הזה ואני רוצה לבקש מכולכם שאנחנו בעצם נתנגד אליו.

כמו שאנחנו רואים מדובר פה ב-2 יחידות עירוניות בשכונת כוכב הצפון. כשאנחנו מדברים כבוד ראש העיר- על דיור בר השגה במיכאל אנג'לו ביפו ובעוד מקומות-מבחינתי כל שטח עירוני וכל יחידות עירוניות צריכות להיות עתודה לדיור בר השגה או לדיור ציבורי. אני לא מקבלת את הגישה שדיור בר השגה צריך להידחק לדרום העיר, אני לא מקבלת את הגישה שדיור בר השגה צריך להיות רק במקומות שבהם שווי הקרקע באופן יחסי הוא פחות.

מר זמיר:

יש 0,222 יחידות ב-0222, זה צפון העיר

גב' דביר:

מצוין. נכון, מצוין. דיור בר השגה צריך, דיור בר השגה צריך להיות בכל מקום בעיר, גם בשכונת כוכב הצפון-שיש לנו פה 2 יחידות שאנחנו, תקראו את דברי ההסבר. גם בשכונת כוכב הצפון-שיש לנו פה חמש יחידות שאנחנו מוותרים עליהן.

מר לדיאנסקי:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 22 -

0.2.

גב' דביר

0.2. ככה עושים. חברה עירונית צוברת 0.2 פה ועוד 2 ועוד 922 ועוד 9,222 וככה חברה עירונית צוברת. ככה בניו יורק חברה עירונית צוברת.

מר לדיאנסקי:

שיכינו לך נימוקים יותר טובים.

גב' דביר:

חברה עירונית צוברת דירות ועוד דירה ועוד דירה ועוד דירה.

מר גיצין:

ק ר י א ה.

גב' דביר:

זה לא משנה. ברגע שיש. שים לב מה אתה מבקש, מתבקש לאשר. בפרויקט הספציפי הזה אתה מתבקש לאשר מכירה של 2 יחידות דיור במתחת ל-92%.

מר גיצין

שלי, כל זה לא היה קורה,

גב' דביר:

אני מבינה היטב, אתה מבקש למכור פה במתחת ל-92% מהשווי, לא סתם אנחנו

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני יודע, אל תסבירי לי, אני יודע ,

גב' דביר:

יפה. לא סתם אנחנו הרי, אנחנו ביטלנו, מיקי-אתה לא ישבת בוועדה הזאת נכסים, אנחנו ביטלנו את המכרז הזה. המכרז הזה בוטל,

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 02

מתאריך ז' טבת תשע"ה01/90/92)

- 29 -

גב' להבי

בית משפט חייב אותנו.

גב' דביר:

בית משפט לא חייב אותנו, חייב אותנו לדבר, זאת לא על פי החלטת בית משפט.

בית משפט רק חייב את השימוע, תאמיני לי-הכל בדוק.

אנחנו מוכרים פה 2 יחידות במחיר שהוא למטה מ-92% ממחיר השוק. בהתחלה אלי לוי הגיע אלינו לוועדת נכסים שנבטל את

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]