ישיבת הנהלת העירייה - 7

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול הנהלה מס' 7 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 7 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 03/02/2015

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

א. זמיר י. המאירי א. סולר ג. שרעבי

ד. להט מ. להבי א. טולקובסקי

וה"ה:

מ. לייבה, ע. אברהמי, א. פרץ, ע. סלמן, ד. לב, א. לוי, ד. לוטן, ר. אורן, ע. גביש, ל. בן חמו,

א. וינר, א. קלר, א. כהן, מ. בנימיני, ג. מכורש, ג. בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 2 -

על סדר היום:

.1הקצאת מקרקעין.

2. תיקון הודעה על החלת חוקי עזר – עיריית תל-אביב-יפו.

3. היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע"ו.

***********************

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 3 -

21. הקצאת מקרקעין:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כמה חברי הנהלה יש לנו?

מר להט:

7 חברי הנהלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו מתחילים את ישיבת ההנהלה.

יש לנו שלושה סעיפים, הראשון הוא הקצאת מקרקעין.

מר אלי לוי-בבקשה.

מר לוי:

הנושא הראשון-אנו רוצים להקצות כדונם בשכונת נחלת יצחק, ברחוב עמק הברכה מס' ,48 לצורך הקמת מעון וגנים של עמותת "אביב התורה" בשכונת נחלת יצחק.

אנחנו מדברים על שטח שהיום בחלק ממנו קיימים מעונות של אביב התורה במבנים ישנים מאוד, חלק זה מבנה ששימש ומשמש כבית כנסת-שפנינו אותו והעברנו אותו לפרויקט החדש בתל-אביב הצעירה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה זה תל-אביב הצעירה?

מר לוי:

בנחלת יצחק, המגדלים שם.

מר זמיר:

מגדלי תל-אביב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הוא ערבב.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 4 -

מר אסף זמיר:

עם מגדלי הצעירים.

מר לוי:

מגדלי תל-אביב.

מר להט:

בית הכנסת נכנס לתוך המגדלים שם?

מר לוי:

כן.

פנינו את בית הכנסת מהמקום שליד בית הספר.

מר להט:

פנינו? איזה פנית אותו? הוא התפנה לבד.

זה לא קשור בכלל לזה.

מר לוי:

זה קשור.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתה מוכן להסביר- שיבינו מה אתה אמרת?

מר לוי:

כן.

במגדלי תל-אביב אנחנו הקמנו בית כנסת לצורך העתקת בית כנסת שנמצא בעמק ברכה ,48 ליד בית הספר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הקצינו כדי להעביר אותם לבית כנסת אחר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 5 -

מר לוי:

בדיוק. המטרה הייתה לפנות את בית הכנסת הזה ולהעביר אותו לתוך המגדלים שבנינו שם, במטרה לפנות את המבנה הזה ולבנות שם כתות מעון וגני ילדים. כאשר בשלב הראשון אנחנו רוצים לעשות השמשה זמנית של גני ילדים של העירייה, עד שייגמר התכנון והם יקבלו את ההיתר, ואז יהרסו ויבנו את הכתות של המעון וגני הילדים העתידיים.

זו כלל העסקה.

נכון הוא שבזמן שהעברנו את העמותה מבית הכנסת הנוכחי לבית הכנסת החדש והם אכלסו את בית הכנסת החדש- עדיין נשארו מספר מתפללים קשישים בתוך המבנה הזה- בעמק ברכה ,48 אבל הוצאנו להם הודעת פינוי ואנחנו נפנה אותם. ייקח עוד שבוע, ייקח עוד שבוע וחצי, אנחנו בסוף נפנה את בית הכנסת הזה. ואת המבנה שקיים נקצה זמנית לגני הילדים של העירייה, כאשר העמותה תעשה את התכנון המפורט ותקבל היתר- אנחנו נפנה את גני הילדים של העירייה והם יבנו את המעונות.

אנחנו אמורים להקים שם 6 כתות מעון. זה מאוד נדרש, יש שם ביקוש מאוד גבוה לכתות מעון.

במסגרת הבנייה הזאת הורסים בסמוך למגדל המים 3 כתות קיימות-שהן במצב מאוד גרוע, בצריפים ישנים מאוד, ולכן הבנייה החדשה מתכללת בעצם גם את מה שיפונה וגם את הצרכים החדשים שקיימים בשכונה.

גב' להבי:

אתה או אני?

מר שרעבי:

אני אשאל את השאלה, אני לא מתבייש לשאול את השאלה.

גב' להבי:

אני גם רוצה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

רגע אחד, תפסיקו לנהל לי את הדיון. את רוצה להביע דעה?

גב' להבי:

כן. הוא פשוט התחיל לדבר ולא ידעתי מי ידבר ראשון.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 6 -

מר שרעבי:

אני אתן לך.

גב' להבי:

אני לא הבנתי אלי-האם מדובר בגנים עירוניים או בגנים של עמותה. כי התחלת להגיד שמשמישים גנים עירוניים, מפנים גנים עירוניים, מחזירים גנים עירוניים.

מר לוי:

בשלב הראשון אנחנו מפנים את המבנה, מעבירים אותו.

גב' להבי:

מה יש שם היום?

מר לוטן:

אני אסביר:

ברחוב טירת צבי יש שתי כתות עירוניות במצב מאוד מאוד מביך.

מר זמיר:

מאוד.

מר לוטן:

אנחנו מחפשים מקום כדי להרוס ולהקים שם 4 כתות בשכונת נחלת יצחק. מה שביקשנו מאגף הנכסים-זמנית לקבל את אותו מבנה בית כנסת, להכשיר בו שתי כתות גן מטירת צבי.

מר זמיר:

עירוניות.

מר לוטן:

עירוניות.

להפיל את הצריפון שקיים בטירת צבי ולהקים במקומו 4 כתות גן. זה עירייה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 7 -

מר לוי:

זה שלב ראשון.

גב' להבי:

שלב שני?

מר לוי:

בשלב השני, כאשר דרור יסיים לבנות את טירת צבי ויפנה את המבנה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את 4 הכתות העירוניות, כתות הגן העירוניות, הוא יסיים את ה-.4

מר לוי:

הם ייבנו בטירת צבי, ואז-כשהם ייבנו הוא יפנה את המבנה הנוכחי בעמק ברכה,

גב' להבי:

את השתיים בשטח בית הכנסת.

מר לוי:

ואז את השטח הזה ניתן לעמותת אביב התורה והם יבנו 6 כתות מעון.

מר להט:

מה זה מעון?

מר לוי:

מעון ילדים.

מר להט:

זה גן?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מעון זה מעון ויצ"ו, זה לילדים עד גיל .3

מר להט:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 8 -

הבנתי. טרכטנברג.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה לא טרכטנברג, זה ההפך מטרכטנברג. טרכטנברג מתחיל מגיל ,3 זה עד גיל .3 זה מה שנקרא מעון. מעונות בארץ הם פרטיים, אבל את החלל הזה מלאו עמותות שבתפיסת העולם בעבר: א. כי הייתה הסתדרות ונעמ"ת בעצם כמעט סיפקה מעונות לכל הארץ, וגם אמונה של המפד"ל וויצ"ו וכן הלאה, אז ההתייחסות של הציבור הייתה כאילו שזה ציבורי. אבל זה לא בדיוק, זה פרטי, כי גם משלמים.

גב' להבי:

שאלת המשך בבקשה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל ההסתדרות הייתה מסבסדת קצת.

גב' להבי:

שאלת המשך-אחרי שהבנתי שזה יהיה מעון ל-0 עד -3 שיבוא אחרי הגנים העירוניים.

בדרך כלל אנחנו נותנים את המעונות לעמותות כמו ויצ"ו, אמונה כמוסד דתי , או נעמ"ת. איך נכנסת לתוך זה אביב התורה? זה נראה לי כמו,

מר להט:

מה זה "אביב התורה"? מה זה העמותה הזאת?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני אסביר.

גב' להבי:

זה נראה לי כמו לייעד את זה לקהל יעד מסוים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

קודם כל אביב התורה זה גוף שכבר נמצא שם.

מר אלי לוי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 9 -

שיש לו אישורים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש להם שם מעונות ברמה כזאת או אחרת.

הוא נמצא בתוך סביבה, ואגב- מדובר באוכלוסייה דתית, לא חרדית.

קריאה:

מעורבת.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

גם מעורבת.

גב' להבי:

אתה בונה הרבה לחילונים שם.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

היתרון שלהם לעומת גופים אחרים הוא-שהם מביאים את כל הכסף, את כל הכסף, והם פתוחים לכלל הציבור-הדתי וגם החילוני, ללא שום אפליה וללא שום דבר. אלמלא כן אי אפשר לבנות מעונות כי אין לנו הקצאה של מעונות, את יודעת את זה, עסקת בזה.

גב' להבי:

אני יודעת.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כלומר, כשבא מישהו שיודע לגייס תרומות ולהקים מעונות-יבורך. זה סה"כ נותן שרות לתושבי המקום , הדתיים- נכון, רובם בהגדרה הם דתיים, אבל גם החילוניים.

מר להט:

אין לי בעיה עם הדתיים, דתיים זה לא רע. השאלה שאני שואל היא רק- האם העמותה הזאת היא מוכרת? טובה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זו עמותה מוכרת.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 10 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

היא פועלת כבר היום.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

להערכתי היא מימי אבא שלך.

מר להט:

אני שואל אם היא חיובית, זה מה שאני שואל.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

היא חיובית., היא מאוד מאוד חיובית.

מר להט:

אני לא מכיר אותה.

למה אני מכיר את בית הכנסת? כי הייתי שם, כי זה היה עוד מהתקופה של אבא שלי, הבטיחו להם אז.

מר שרעבי:

שאלה אחת פשוטה וקטנה: היום, היום, כאשר יש מעונות היום, נכון? מגיעים לשם גם ילדים האזור? לא מגיעים לשם חבר'ה בהסעות וכל מיני דברים כאלה כמו שקורים במקומות אחרים.

מר לוי:

לא לא, אין הסעות שם.

מר שרעבי:

היית שם? ראית? בדקת?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

למיטב ידיעתנו יש רשימת המתנה מהאזור- גם היום.

מר לוי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 11 -

חסרים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

למיטב ידיעתי, אני לא בדקתי ברמה האישית, יש רשימת המתנה.

קריאה:

עידן יגיד לך.

גב' להבי:

עידן לא יודע כי זה מעונות, זה מתחת לגיל.

מר גביש:

העירייה מפעילה מועדוניות בגני הילדים, חוץ מזה.

גב' להבי:

זאת אומרת-זה חינוך מוכר שאינו רשמי.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זו עמותה טובה וידועה והיא קיימת כבר עשרות שנים, עשרות שנים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה מה שנקרא מפד"לניקים, ויש שם אוכלוסיה גדולה של מפד"לניקים, וגם האוכלוסייה הרגילה שולחת.

מר שרעבי:

מעולה, בסדר גמור, זה מה שחשוב-שהתושבים שלנו יקבלו את המענה ולא יגיעו אנשים מבחוץ.

מר המאירי:

יש פתרון לקשישים שיפנו מהתפילה?

מר אלי לוי:

כן.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 12 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הרי בונים בית כנסת.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מה שקרה כאן, באנו לבית כנסת לכולו, סגרנו אותו כעמותה ואמרנו-נבנה לכם בית כנסת חדש במקום אחר. מה שהיה צריך לעשות, אלי היה קצת יותר מידי רחמן. הוא היה צריך להגיד להם-

טקס קבלת המפתחות-הנה מפתח, סוגר את זה ונגמר העניין. מה שקרה, בתפר הזה נכנסו כמה קשישים שהם פולשים. הפתרון ניתן להם, אי אפשר עכשיו לנהל עם כל אחד בנפרד בית כנסת.

נגמר. מבחינתנו אגב, אני אמרתי לאלי, מבחינתי- תבוא בלילה ותשים מנעול חדש ויותר לא נכנסים לשם.

מר להט:

ההפך, קיבלו בית כנסת.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הם קיבלו בית כנסת. עכשיו יבוא מישהו ויגיד- זה רחוק לי.

מר לוי:

הם קיבלו בית כנסת, היה להם קודם 200 מ"ר, הם קיבלו 400 מ"ר מפואר,

מר להט:

הייתי שם.

מר לוי:

עשינו להם את הכל, אפילו את הריהוט אני סידרתי להם.

גב' להבי:

סוף סוף כספי החטיבה להתיישבות מגיעים רק לתל-אביב ולא רק מעבר לקו הירוק, לפחות על זה נברך.

מר לוי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 13 -

הנושא השני הוא הסדר עקרונות בין עיריית תל-אביב ל FOUNDATION ASPER -THE ליזום וקידום פרויקט להקמה ותפעול של מרכז תרבותי ואמנותי למורשת יהדות-"מוזיאון השגי העם היהודי", במתחם צפונית לבית הלוויות.

אנו רוצים לחתום על הסכם ייזום של פרויקט-שמטרתו הקמה של מרכז ציבורי למורשת היהדות- מוזיאון השגי העם היהודי. העמותה הזאת או הקרן,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה תחום בזמן נכון? יש להם זמן קצוב.

מר לוי:

בוודאי.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כמה זמן?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני אשאל שאלה מאוד פשוטה. לא אכפת לי, רק שיהיה ברור שאם תוך פרק זמן מסוים הם לא משיגים את הכסף-אין להם את ההקצאה לאורך מליון שנה. כמה זמן קבענו להם?

מר להט:

רון, סליחה שאני שואל: אנחנו מכירים את הבעיה בנושא של מוזיאונים. למה הם לא הולכים לבית התפוצות?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אין מקום בבית התפוצות. בית התפוצות הוא בתוך האוניברסיטה. הם לא באו לעשות את זה בבית התפוצות, הם באו להקים משהו אחר. אפשר לשאול את השאלה הזאת, אני לא אומר שאין בה משהו, גם אני הייתי רוצה. שאלתי אותם- למה אתם לא הולכים לבית התפוצות? בואו תכנסו פנימה. בקיצור,

מר להט:

הם יכולים להחזיק את זה עכשיו 20 שנה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 14 -

אבל זה משהו אחר, זה תפיסת עולם אחרת, זה נושא אחר.

מר להט:

הרי מה הבעיה בדברים האלה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה הבעיה בדברים האלה? שהם לוקחים את האחריות על התפעול.

מר להט:

ואז בעוד 10 שנים הוא בא ואומר לך-אני נסגר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא. לכן אמרתי-אם ייסגר, יעבור אלינו.

גב' טולקובסקי:

תן לו 3 שנים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא. אי אפשר לערבב דובדבנים בתפוחי אדמה. הוא שאל שאלה שלא נוגעת לשאלה הזאת שאני מדבר עליה. אני מדבר על השאלה של קציבת הזמן.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לייזום.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לייזום, שיוכיחו רצינות בהשגת הכסף, כי אחרת הם יכולים להחזיק אותנו הרבה מאוד שנים.

מר להט:

נכון. ואני שואל את שאלת המשך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 15 -

אתה שואל על משהו שהם יצטרכו להוכיח אותו- לכשהם ישיגו את הכסף, והם עשו את זה. ואז הם יצטרכו להוכיח שהם מסוגלים. כי התנאי הבסיסי שלנו אתם זה-שהתחזוקה זה הם, זה לא אנחנו.

מר אלי לוי:

וגם התפעול.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תחזוקה בשבילי זה הכל.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני חושב שאת הייזום צריך לקצוב ב-3 שנים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שלוש שנים זה לא מספיק.

גב' להבי:

לייזום, לא לתכנון, לא לביצוע.

מר אלי לוי:

זו הייתה הבעיה שלי. מכיוון שאין שם תב"ע.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

שלוש שנים כדי שהוא יוכל להגיד GO NOT OR .GO שלוש שנים זה הרבה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

3 שנים זה לא הרבה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אתה רוצה 5 שנים?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 16 -

בשלוש שנים אי אפשר להראות רצינות ולהשיג כסף-כאשר מדובר פה על סכומי כסף אדירים של מאות מיליוני דולרים.

מר אלי לוי:

נכון.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

5 שנים נראה לך סביר? אפשר גם להאריך את זה. אם נראה שהוא עומד או-טו-טו בפני זה, אפשר להאריך.

מר אלי לוי:

אל תשכח, זה לא הקצאת קרקע, זה ייזום.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מנסה להסביר, ואני לא בעד ונגד , אני רק מנסה להסביר את הבעיה של החבר'ה האלה. הם

אומרים כך: לנו יש רעיון. אנחנו קרן גדולה, אנחנו תורמים סכומים גדולים של עשרות מיליוני

דולרים, ואנו מדברים על פרויקט של מאות מיליוני דולרים. אנחנו באים לאנשים ורוצים להתרים אותם, זה קרן גדולה, והם שואלים אותנו: חבר'ה, תוכיחו לנו שהקרקע שלכם, כי אם הקרקע לא שלכם אנחנו לא ניתן לכם כסף. ככה זה עובד בעולם הזה של הפילנתרופיה, אנשים לא נותנים אלא אם כן הוכחת שבאמת עיריית תל-אביב, קרי הברון- הקצה את הקרקע עבור הפרויקט. זה הסיפור. ואז נכנס העניין- האם הדבר הזה שאנחנו נכריע- אם יסוכם אתם- זה יספק אותם. ואם זה לא סוכם אתם אז אנחנו רושמים על קרח. זה מה שאני שואל. לכן הייתי מציע שאם לא ישבת אתם- שב אתם ותביא לנו משהו שמוסכם עליהם, תוך כדי כמובן התדיינות. אבל לא עוזר לי שאתה נותן ל-3 שנים, כי זה לא מה שהם ביקשו.

מר אלי לוי:

בשלב זה הם זקוקים הרי למסמך שאומר- תראו, יש לי איזו התקשרות עם העירייה לייזום פרויקט, ועל סמך זה אני עכשיו הולך לאסוף כסף ולהביא מתעניינים. אני עדיין לא הקציתי את הקרקע, אפילו אין לי תכנית עדיין.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 17 -

אני מבין.

מר אלי לוי:

ולכן אני אומר-בואו ניקח 3 שנים שהיא תקופה שהוא צריך לבוא ולהגיד- הנה, התב"ע או-טו-טו מתאשרת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

סליחה, אני מבין אותך מצוין. האם נראה לך שהעשייה הזאת יכולה להיעשות וצריכה להיעשות בלי לדבר אתם-האם זה בכלל מספק אותם. הם באו עם דרישה מסוימת.

אי אפשר לבוא לכאן.

מר אלי לוי:

אני אדבר אתם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מבקש לא לדון בזה, אני מבקש לדבר אתם, כך היה צריך להתנהג פה-במקרה הזה, כדי למצוא את הדרך –האם בכלל יש טעם לעשות את זה. זה מה שאמרתי לך כשבאת אלי, אמרתי לך- אתה צריך לשבת אתם כדי לראות , למצוא איזושהי דרך כשמצד אחד אנחנו נותנים להם דמי רצינות, ומהצד השני הם נותנים דמי רצינות. אי אפשר לעשות את זה חד צדדי.

אני מבקש.

מר אלי לוי:

בסדר.

מר להט:

בנושא הזה- זה סכומים אדירים שמדובר עליהם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו יודעים שזה סכומים אדירים.

מר להט:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 18 -

התחייבויות כאלה זה לא דבר פשוט. גם קראתי מה המטרות-השגי העם היהודי, דברים כאלה.

בית התפוצות הוא הרי על פי חוק.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עזוב, על פי חוק אחרי שאני יזמתי. בימי אבא שלך הוא לא היה על פי חוק.

מר להט:

נכון. הרבה אחר כך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בתקופתי, כתוצאה מהעובדה שאני יצאתי משם.

מר להט:

מי העביר את החוק?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אריק שרון.

מר להט:

נכון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני יודע טוב מאוד.

מר להט:

למה?

החלטה: א. הקצאת שטח של כדונם למעון ילדים "אביב התורה" במתחם לבנייני ציבור ברח'

עמק ברכה מס' 49 בשכונת נחלת יצחק- מ א ו ש ר.

ב. הסדר עקרונות בין עיריית תל-אביב ל FOUNDATION ASPER -THE ליזום וקידום

פרויקט להקמה ותפעול של מרכז תרבותי ואמנותי למורשת יהדות-"מוזיאון השגי העם

היהודי", במתחם צפונית לבית הלוויות- מנהל אגף נכסי העירייה, מר אלי לוי, ידון שוב עם

נציגי הקרן ויביא לאישור הנהלה את המתווה המוסכם על כל הצדדים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 19 -

22. תיקון הודעה על החלת חוקי עזר – עיריית תל-אביב-יפו:

עו"ד וינר:

חוק הרשויות המקומיות-אכיפה סביבתית- מאפשר לרשות המקומית להסמיך פקחים לאכוף עבירות מסוימות-במקום באמצעות חוקי העזר-באמצעות חקיקה ראשית. יש בחוק רשימה של חוקים שנחשבים חוקים סביבתיים-שאותם אנחנו יכולים להסמיך את הפקחים שהוכשרו לצורך זה- לאכוף באמצעות החקיקה הראשית.

מועצת העירייה קיבלה החלטה בשעתו שלא לאכוף על ידי החוק הזה אלא להיצמד לחוקי העזר, והחריג היחידי היה לעניין שילוט פרוע. בהצעה הזאת אנחנו מציעים להוסיף עבירה נוספת שתיאכף על ידי חוק שמירת הניקיון ולא חוק העזר, והיא העבירה של השלכת פסולת בניין בכמות גדולה בשטח פתוח, כדי להתמודד עם התופעה .

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

החוק הראשי מסמיך לקנוס בסכומים יותר גבוהים.

עו"ד וינר:

נכון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מבקשים החבר'ה משפ"ע לקנוס את השלכת פסולת, לתת הרשאה לפקחים לקנוס על פי חקיקה ראשית-שהסכום הוא גבוה יותר.

אני ממליץ לאשר.

גב' להבי:

רק שאלה קטנה: מה זה סעיף ג'- אספקת מים ועקירת עצים? מה זה רלבנטי?

גב' וינר:

את יכולה להפנות אותי למסמך?

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 20 -

בדף שנתתם לנו, אחרי סעיף 7 (ד)()1 שאנחנו מוסיפים את השלכת הפסולת, כתוב גם סעיף אספקת מים ועקירת עצים. האם גם זה חלק מהסמכויות של הפקחים?

עו"ד סלמן:

כן.

חוק אכיפה סביבתית מקנה סמכויות מוגברות. זה גם גובה הקנסות וגם הסמכות של הפקחים לאכוף את החוק היא יותר חזקה.

גב' טולקובסקי:

אז יש פה 2 שינויים.

מר לוי:

שלושה שינויים.

עו"ד וינר:

נכון, שלושה.

אני התייחסתי לסעיף העיקרי.

גב' להבי:

את יכולה להסביר מה זה אומר אספקת מים ? מישהו שגונב מים? מישהו שאין לו שעון מים? מה זה אספקת מים?

עו"ד וינר:

לא. זה עבירות שעניינן זיהום מקורות של מים.

ועקירת עצים-היום חוק העזר הוא חסר שיניים, אנחנו לא עושים בו שום שימוש.

גב' להבי:

אבל עקירה, לא גיזום.

עו"ד סלמן:

עקירה שלא כדין של עץ. זה סביבתי, תבינו, החוקים האלה הם חוקים שהמטרה שלהם היא הגנה על הסביבה- מפני זיהום, מפני חבלות.

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 21 -

אנחנו מכירים את חוק הסמכת הפקחים, עבדנו עליו בקדנציה הקודמת.

עו"ד סלמן:

עקירת עצים זה למנוע עקירת עצים. יש סמכות לפקח לאכוף על מי שעוקר שלא כדין או למנוע עקירה שלא כדין.

גב' להבי:

אני רק מחדדת שזה עקירה ולא גיזום, כי אחר כך אנחנו נסתבך- עם כל אחד שגוזם עץ בחצר שלו ויצטרף אישור.

עו"ד וינר:

באופן עקרוני אנחנו ממליצים-את כל חוק העזר בנושא של עקירת עצים-לא לעשות בו שימוש יותר. חוק העזר היום הוא חסר שיניים.

גב' להבי:

בכמה כסף מדובר?

עו"ד איילת וינר:

אין לי משמעויות תקציביות.

גב' להבי:

הקנסות.

גב' טולקובסקי:

לא תקציביות, הקנסיות.

גב' להבי:

מה גובה הקנס.

עו"ד וינר:

אני מבינה את השאלה, פשוט אין לי את הנתונים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 22 -

תסתכלי ותביאי.

גב' להבי:

במקום ככה, ככה.

עו"ד סלמן:

באכיפה מינהלית זה יכול לעלות ממאות שח' לאלפי שח'. זה השינוי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אושר.

החלטה: תיקון הודעה על החלת חוקי עזר – עיריית תל-אביב-יפו- מ א ו ש ר.

התיקון יובא לאישור המועצה.

23. היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע"ו

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו עוברים לסעיף השלישי והוא- היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע"ו.

מר זמיר:

אנחנו הולכים לראות עכשיו הצגה- איך אנחנו פותחים את שנת הלימודים בספטמבר מבחינת בינוי והרשמה . יש פה גם התייחסות לתכנון של שנים קדימה. זה נעשה אחרי הרבה עבודה וניסיון שלנו להתאים את קצב הבינוי לעלייה הגוברת בכמות הילדים בעיר.

כשהתכנית הזאת תושלם אנחנו נהיה ברוויה יחסית של מבני חינוך, של כתות, של גנים.

גב' לב:

אני לא יכולה להגיד שאנחנו נהיה ברוויה, אנחנו נהיה במצב סביר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו לא נהיה, אנחנו נהיה באיזושהי שליטה של מענה על הצרכים.

גב' לב:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 23 -

(הצגת הדברים מלווה במצגת) השנה אנחנו עומדים בצפי. השקף שאני מציגה כאן הוא שקף מתחילת השנה- כ-57,500 תלמידים במערכת החינוך העירונית, מתוכם 14,000 בגני הילדים, כ-

26,000 בבתי הספר היסודיים, ב-60 בתי ספר יסודיים ו-15 בתי ספר של החינוך המיוחד, ו-17,500 תלמידים בחינוך העל יסודי ב-25 בתי ספר על יסודיים.

נתוני הרישום נכון להיום, להבוקר- 9,400 ילדים כבר נרשמו לגני הילדים לפי הפיצול שאתם רואים כאן על גבי השקף.

מר להט:

הרישום הוא עכשיו?

גב' לב:

הרישום עכשיו.

מר להט:

לא במרץ?

גב' לב:

לא.

מר אסף זמיר:

הוא התחיל לפני שבוע.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תרוץ לרשום.

גב' לב:

מתוך פוטנציאל של 16,000 תלמידים , יש לנו עוד 8-9 ימים לרישום ואנו מאמינים שנגיע כמעט עד הסוף, אחר כך יש טפטופים עד ספטמבר בעצם- של כניסה.

%78 מהם נרשמו באינטרנט ואנחנו מאוד מרוצים מזה, מקווים אפילו להגדיל, או מציעים להגדיל את האחוז הזה לקראת שנה הבאה בדרכים בירוקרטיות. וכ-2,000 נרשמו במרכז הרישום.

בנוסף לזה היו לנו קרוב ל-9,000 פניות למוקד הטלפוני בשבוע האחרון, 2,100 התכתבויות בפייסבוק ועוד 1,300 פניות במייל. יש לנו הרבה אנשים שיושבים על הקווים-גם האלקטרוניים, גם האינטרנטיים וגם כמובן הטלפוניים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 24 -

הגידול במספרי התלמידים: הצפי לשנה הבאה הוא 59,000 במערכת העירונית, שזה גידול

בסביבות ה-2,000 לעומת השנה הקיימת. אנחנו רואים שיש לנו כאן גידול ב-5 השנים האחרונות –

של %.13.5

גב' טולקובסקי:

בשנה?

גב' לב:

בין שנה לשנה הבאה- 2,000 תלמידים.

גידול במספרי כתות גן: השנה אנחנו עם 511 כתות, נגיע ל-541 כתות, %74 במהלך 10 השנים

האחרונות, כשאני חושבת שאנחנו מתחילים להגיע לאיזשהו פלאטו בגידול בגני הילדים, עכשיו המאמץ הגדול שלנו הוא שהשכבות האלה צריכות להיקלט בתוך בתי הספר היסודיים.

אנחנו מדברים קודם כל על צפי רישום בגני הילדים באזורים שבהם צפויים עודפי רישום. במרכז העיר מספר הכתות הקיים הוא 30 כתות, יש לנו חוסר ב-6 כתות, 4 כתות ייפתחו בדב הוז.

גב' להבי:

.2

קריאה:

.4

גב' לב:

ו-2 בדובנוב . כל הדברים האלה כבר בתהליך עבודה.

בדב הוז , 2 מתוך ה-4 מיועדים לילדי החטיבה הצעירה של בית ספר "תל נורדאו"- שבו לא תהיה חטיבה צעירה בשנה הבאה.

בנחלת יצחק חסרה לנו כתה אחת לגילאי ,3 והיא כנראה תשובץ מחוץ לשכונה.

את 2 הכתות-כפי שהסביר קודם אלי , בטירת צבי צריך להרוס ולבנות במקומן ,4 כך שאנחנו מקווים שתוך שנה אנחנו נעמוד שם בצורך בתוך השכונה.

רמת אביב הירוקה גם היא עושה שינוי דמוגרפי, הרבה מאוד משפחות צעירות, חסר שם כיום-לפי הצפי שלנו- 2 כתות לגילאי ,3 והם כנראה ישובצו ברחוב צ'רטוק-שזה קצת מחוץ לשכונה, אבל אין לנו כרגע תשובה יותר טובה.

מר לוטן:

בנווה אביבים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 25 -

גב' לב:

בסמוך.

מר לוטן:

בנווה אביבים.

גב' לב:

הגידול במספרי בתי הספר לקראת השנה הזאת והשנה הבאה: כרגע אנחנו נמצאים בתשע"ה ב-

,122 בשנה הבאה יתווספו בתי ספר, ולקראת ספטמבר 2016 יהיו 126 בתי ספר, ואני מיד אראה איפה הם.

בתי הספר החדשים:

מר לוטן:

אני רוצה להגיד לחברי ההנהלה שבסוף 2011 תחילת -2012 כאשר נציגי העירייה נפגשו עם אנשי משרד החינוך-דיברנו על בסביבות 130-140 כתוך גן לטרכטנברג תשע"ו- .2015 אני יכול לומר היום שאנחנו-העירייה בנתה, הכשירה, התאימה 150 כתות שיהיו לתשע"ו. 150 כתות. אם תעשו את המספרים- זה לא בדיוק מה שקודם נראה מבחינת הגידול כי אנחנו גם הרסנו כתות ישנות, גם נתנו לחינוך המיוחד מענה, כלומר- זה רק לתשע"ו, כאשר תשע"ז-2016 כבר בקנה, בתהליך.

מתוקצבות ,מתוכננות ובבניה עוד 40 כתות גן. עוד ,40 כך שתדעו כרגע איפה אנחנו עומדים.

אנחנו עבדנו בצורה, ואני מדגיש את זה, באמת טובה עם משרד החינוך, הפגישות בין העירייה לבין המשרד הניבו תקציבים נכבדים מאוד, וכמעט בין %40 ל-%50 מהתקציב הצלחנו להשיג ממשרד החינוך-הודות לעבודה מאוד טובה עם מינהל ההנדסה- שהציג את הנתונים יחד עם מינהל החינוך, ולמעשה זה נתן PUSH משמעותי תקציבית לפרויקט.

דבר נוסף: על פי הנחית הנהלת העירייה, מי שזוכר לפני כמה שנים, העירייה בנתה בעיקר

אשכולות כתות גן, קרי 5 כתות עם חדרי ספח-שזה תפיסה חינוכית וגם מבחינת קרקע- מאוד משמעותית. רק לאחרונה נבנו 8 אשכולות פלוס 3 כרגע בדרך, וזה דבר מאוד משמעותי מבחינת התפיסה החינוכית-שאותה מוביל עידן כמובן-בגני הילדים בעיר.

זה לגבי גני הילדים, מה קורה תשע"ו, קרי 23 כתות לתשע"ו ועוד כ-40 לתשע"ז-.2016

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 26 -

לגבי בתי ספר: אני לא אעבור על כל הרשימה הגדולה מאוד שאתם רואים פה, אבל נדגיש: כוכב

הצפון-בית הספר 12 כתות יהיה מוכן ממש בתחילת שנת הלימודים, אולי חודש אחרי כן- תשע"ו, הוא בבנייה מאוד משמעותית של הרשות לפיתוח כלכלי.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

תציג קודם את מה שקראת לו-האתמול.

גב' לב:

מה היה עד עכשיו.

מר לוטן:

אנשים קוראים, אתם רואים את הדברים המדהימים שהעירייה בנתה – תשע"ה, באמת אתם רואים פה רשימה אדירה- גם של בתי ספר שנבנו וגם הרחבת בתי ספר. אגב, מה שעשינו בשנים האחרונות כעירייה- לא רק אולם ספורט, תמיד אולם ספורט עם עוד כתות, ובצורה כזאת גם נתנו שרות לתושבים מבחינה קהילתית, וגם לבתי הספר. חסן ערפה –דוגמא נהדרת לאולם הכי מפואר בעיר תל-אביב יפו-גם כתות וגם אולם, את כל השאר אתם רואים.

לגבי תשע"ו, כאמור- כוכב הצפון, פלורנטין, שוק סיטונאי, הר נבו-נמצאים בתהליכים שונים של בנייה, והם יהיו מוכנים בתשע"ז- .2016 זה מה שאמר סגן ראש העיר- למעשה הרוויה, לא רוויה אבל בוא נאמר-המענה המשמעותי של בתי ספר יהיה בשנה הבאה. ואתם כבר רואים את התכנון של בתי הספר הנוספים- בצוקי אביב- שזה אזורי ח"ן, מי שלא יודע, צמרות איילון, ורמת אביב ג'- שאנחנו כעירייה מתלבטים האם להקים שם בית ספר נוסף.

לגבי הרחבת בתי ספר: רשימה מאוד מאוד נכבדה. נדגיש שכרגע בתשע"ו-2015 ב"גולומב"- זה

בית ספר באזור של מה שנקרא- שכונת נווה אליעזר, זה יהיה מוכן.

בית ספר לטבע וסביבה – האגף החדש יהיה מוכן.

"נתיב" – זה חינוך מיוחד, יהיה מוכן.

ואנחנו מקווים שגם צהלה, ובלפור בלב תל-אביב, מה שהיה מבנה מד"א- מאז"ה ,13 מי שיראה שם- מתפתח בצורה משמעותית.

גב' להבי:

אתם מצרפים גם את גינת שטראוס?

מר זמיר:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 27 -

כן.

מר לוטן:

כן. גינת שטראוס תהיה חלק.

גב' להבי:

יש לך כושר שכנוע יותר טוב ממני.

מר לוטן:

היא תהיה חלק מבית הספר, אבל גם לטובת הקהילה.

מר זמיר:

היא תהיה חלק מבית הספר- לטובת הקהילה, וזה עיכב את הפרויקט בשנה, ועשינו תהליך שיתוף ציבור,

מר לוטן:

ממש.

מר זמיר:

ואחרי שהגענו לתובנות היה שכן שתבע, הגיש ערר וזה דחה, עדיין, אחרי כל זה.

מר לוטן:

אני לא מספר את כל מה שאנחנו עוברים פה.

גב' להבי:

הבן שלי בצבא וסוף סוף הצלחתי.

מר המאירי:

רק שאלה אחת: אני רואה פה את בית ספר לטבע ואני לא רואה פה את בית ספר לאמנויות. בשני

בתי הספר האלה יש עודף ענק של ביקוש על ההיצע.

מר זמיר:

אני אענה לך: אנחנו לא מגדילים את ההיצע- לא בזה ולא בזה כי הם בתי ספר יחודיים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 28 -

בית ספר לטבע הוא בית ספר ישן שצריך חיזוק מבני, ובית ספר לאמנויות נראה כמו מוזיאון, הוא לא צריך שום דבר.

גב' להבי:

חדש.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

גם את בית ספר לטבע לא מגדילים, עושים אולם ספורט.

מר זמיר:

זה מה שאני אומר, אנחנו לא מגדילים את ההיצע.

מר לוטן:

בטבע למעשה היו חסרות כתות ואנחנו כרגע נכשיר עוד כתות, חסר לתקן הקיים, לא להרחיב אותו, ואולם ספורט. באמנויות – אנו ממש בשנה הנוכחית עשינו שיפוצים נוספים במבנה היפה שיש שם, בוא נאמר- בתי הספר האלה מתחילים להיות באותה רמה מבחינת איכות השרות לתושבים.

אלה הדברים שיהיו מוכנים בתשע"ו. כל השאר: גרץ, מירון, משתלה וכד'- בתי הספר האלה נמצאים כרגע בתהליכי תכנון ובנייה והם יהיו מוכנים בתשע"ז-.2016

מר להט:

איך מתקדמים עם דרויאנוב?

מר לוטן:

הוא מתקדם מאוד יפה, ואתה מוזמן, מאוד יפה. לדעתי זה יהיה מוכן כבר אפילו בפברואר .2016 המבנה, כולל גם הילדים- מדהים, זה שינוי דרמטי.

גב' להבי:

אז איך רושמים עכשיו לשנה הבאה לבית הספר, לשם?

מר זמיר:

היא תכף תסביר.

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 29 -

כי באו אלי.

גב' לב:

אני אסביר הכל.

מר לוטן:

אלה הפרויקטים הגדולים- תשע"ו ו-ז'.

מר המאירי:

פה יוצא בממוצע בין 40 ל-50 תלמידים בכתה, אם חישבתי נכון.

מר זמיר:

לא חישבת נכון.

מר לוטן:

לא, ממש לא.

מר זמיר:

זה ,40 זה לא בין 40 ל-.50

מר המאירי:

יש גם ,50 153 זה .50

מר זמיר:

תכף היא תסביר לך. לא יהיה, לא יהיה מעל .40

גב' לב:

המספרים שאתם רואים פה הם מספרי ברוטו, כתוב את זה גם על גבי השקף, זאת אומרת- אלה הפוטנציאל של ילדים שנמצאים בגני החובה שלנו. אנחנו לא מדברים על תושבים חדשים באזורים השונים. אנחנו רואים שזה מספרי ברוטו כי- בניסיון שלנו יש גם מעבר לבתי ספר ייחודיים, גם מעבר דירות, גם תושבים ששוכרים דירה הם ניידים, ואנחנו פחות או יותר יודעים שאנחנו נעמוד במספר כתות א' שכתובות מצד ימין. אז גם אם יש הרבה, זה עוד לא אומר דבר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 30 -

עוד דבר שעשינו השנה- לאור הבינוי והתוספת של בתי הספר אנחנו שינינו את אזורי הרישום-כדי שנוכל בסופו של דבר להגיע לבתי ספר שבהם הצפיפות נמוכה יותר והיכולת שלנו לשמור על המתכונת של 3 כתות בשכבת גיל-שזה המצב האופטימאלי-תישמר, גם כלפי ההורים, גם בהבטחות שהבטחנו להורים, וגם על מנת ששטח האדמה יהיה סביר למספר הילדים.

קודם כל בגבריאלי בשנה הבאה, כרגע יש 120 ילדים, זה עדיין מספר ברוטו, אנחנו מעריכים שלא תהינה שם יותר מ-3 כתות וגם לא תהיה צפיפות. חלק מהילדים עוד יצאו משם, מבלפור תצא כמות גדולה של ילדים, אנחנו גם נעודד יציאה משם.

מר להט:

זה 50 ילדים בכתה.

גב' לב:

לא.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא. יש טבע, יש אמנויות, יש הרבה מאוד.

גב' לב:

זה בראשוני.

מר להט:

הדבר הפוזיטיבי בסיטואציה הוא-שבלפור היה בית ספר בלתי נדרש לחלוטין עד לפני 3-4 שנים.

מר זמיר:

זו לא דרישה, היא מסבירה לך שזה מגני הילדים באזור שמסיימים חובה והעירייה רושמת- בין אם הם רוצים ובין אם לא.

מר להט:

הבנתי.

אבל בכל מקרה- בית הספר היום נעשה פתאום נדרש, מה שלא היה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 31 -

מר זמיר:

נכון. ממספר טעמים-שאחד מהם הוא החיבור של המבנה ברח' מאז"ה,

גב' לב:

תל נורדאו: מה שאתם רואים כאן, יש 3 כתות מלאות צפי תלמידים של .128 גם אם יהיו שם 35

ילדים בכתה זה מבחינתנו כתה א' מלאה. זאת הסיבה שאנחנו מוציאים משם את החטיבה הצעירה- כי אנחנו רואים שבית הספר צומח ל-3 כפול .6

גב' להבי:

ולאן מעבירים אותם?

גב' לב:

הם עוברים לדב הוז, ממש במרחק 50 או פחות, 20 מטר מבית הספר. אבל זה לא חטיבה צעירה יותר, ויהיו שם 18 כתות בית ספר בתל-נורדאו.

בגרץ אנחנו נמצאים במצב טוב מבחינת מספר הילדים, וזה מפני שאנחנו פותחים את הר נבו, את בית ספר שהיה פעם בית ספר מצדה, בית ספר הר נבו. אנחנו בשלב זה בונים שם 2 כתות בשכבת גיל עם אפשרות של הרחבה. יש לנו כבר היום-כשעשינו את אזור הרישום, פוטנציאל של 84 ילדים להר נבו, ואנחנו צריכים לתת מענה לשנה הקרובה, וכתוב איפה הוא יהיה: הם יתארחו בבית ספר יהודה המכבי-ששם יש עדיין כתות פנויות.

גב' להבי:

איפה זה הר נבו?

מר זמיר:

ברח' הר נבו, ליד בזל.

גב' להבי:

מצדה.

קריאה:

מה שהיה מצדה.

גב' לב:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 32 -

אוסישקין- שהיה בית ספר לכתה אחת צמח ל-2 כתות , גם הוא – מבחינת מספר הילדים בסביבה- 2 כתות סבירות מאוד, אבל עדיין אנו צריכים שם הרחבה, וכרגע מתוכננות 6 כתות בבנייה. אנחנו מקווים שנעבור את השנה הקרובה- שיש בה גם בנייה וגם כתות. יש לנו שם גם כתות חינוך מיוחד, אנחנו מגיעים שם ל-13 כתות שזה עומס גדול. אנחנו מקווים שאנו נוכל להרחיב את החצר לכיוון גני יהושע-לכתות הבוגרות, וככה נקטין את הצפיפות בחצר.

השוק הסיטונאי, כרגע- לפני שאוכלס אזור השוק הסיטונאי עצמו והמגדלים בשרונה, יש לנו כבר כתה אחת, בית ספר נבנה ל-18 כתות, יש בשוק הסיטונאי צפי של 2,000 דירות, כשכל המגדלים יהיו גמורים-אין ספק שבית הספר הזה, במקרה הטוב- יוכל להחזיק את השכונה עצמה.

מר להט:

זה 3 כתות בשכבה?

גב' לב:

כן.

פלורנטין-דרויאנוב.- נבנה עם 3 כתות בשכבה פלוס 3 כתות גן. כרגע הפוטנציאל ברוטו הוא ,107 אנחנו חושבים שייפתחו בין 2 ל-3 כתות כי אנחנו נתחשב באיחוד אחים, ילדים שלמדו קודם בתל-נורדאו או בבלפור ולכן אנחנו נראה איך אנחנו סוגרים את העניין הזה.

ועוד אזור מאוד צפוף זה רמת אביב הירוקה. הזכרנו אותו קודם-שיש בו 3 כתות, וגם שם הוצאנו את שני הגני החובה- החטיבה הצעירה, ושמנו אותם קרוב מאוד לבית הספר, ממש בסמיכות לבית הספר.

הסיפור הוא כרגע- שאנחנו מאוד מאוד מקווים לעמוד בלוח הזמנים מבחינת גמר השיפוץ של מאז"ה -13 המבנה של מגן דוד, הוא קריטי מבחינת פתיחת שנת הלימודים. חוץ מזה אנחנו לא צופים, כלומר-אם זה יהיה אז הכל טוב. בית הספר בדרויאנוב או בפלורנטין עומד להסתיים, והשוק הסיטונאי כנראה יהיה מוכן לספטמבר שנה הבאה, כך שאנחנו בסה"כ בסדר.

מר להט:

ספטמבר .2016

גב' לב:

כן.

גב' להבי:

זאת אומרת שבלפור- לטובת 4 הכתות האורחות- מקבל גם את המבנה במאז"ה וגם את החצר?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 33 -

מר זמיר:

כן.

מר להט:

הגינה תהיה לבית הספר או שהיה תהיה פתוחה?

מר זמיר:

לבית הספר.

מר לוטן:

ומה שעשינו, השארנו גם מקום לתושבים וסיכמנו עם התושבים שבערב זה יהיה הכל לטובת הקהל. זה גינת משחקים, זו תהיה גינת משחקים מאוד יפה, אבל בבוקר חלק יהיה לתושבים וחלק לבית הספר, ובערב זה רק לתושבים.

מר זמיר:

זה לא המקום היחיד בעיר שזה קורה בו. גם בתל-ברוך צפון יש מעבר שבבוקר הוא סגור לטובת בית הספר ואחר הצהרים פותחים אותו, וזה מתפקד בסדר.

גב' לב:

אני סיימתי.

מר זמיר:

שאלות?

גב' להבי:

כן.

.1עדיין נראה שהמון המון מהלחץ שבמרכז העיר,

גב' לב:

בלב העיר.

גב' להבי:

לב העיר- מרכז העיר, גם אוסישקין הוא בית ספר צפוף עם דרכי הגעה מאוד קשים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 34 -

קודם כל, כל הכבוד על בית ספר מצדה או הר נבו, זה פריצת דרך לדעתי.

אנחנו בצפי עם השוק הסיטונאי ועם הר נבו פותרים את זה, או שנראה שצריך עוד בתי ספר?

מר אסף זמיר:

לא. אנחנו נצטרך לפתח עוד בית ספר באזור, אגב, צריך להוסיף-לא רק את הר נבו, צריך להוסיף גם את צמרות איילון-שגם ייקח חלק מזה.

גב' להבי:

כן. מעבר לאיילון.

מר זמיר:

לפי התחזיות שלנו אנחנו נצטרך בסוף עוד בית ספר יסודי בלב העיר, ואנחנו בוחנים כמה מקומות אלטרנטיביים-שאגב אחד מהם, אפרופו, הזמין ביותר והמהיר ביותר הוא מרכז מאירהוף-שנבנה כבית ספר.

גב' טולקובסקי:

זה עניין של החלטה.

גב' להבי:

אני רציתי להציע הצעה. יכול להיות שאת מוזיר-אם נפנה אותו,

מר זמיר:

מוזיר קטן מידי, הקרקע קטנה מידי והוא צפונה מידי.

גב' להבי:

אני לא יודעת. מנחם כבר הראה שבאנטיגונוס אפשר לבנות.

מר זמיר:

אנטיגונוס יותר גדול ממוזיר.

גב' לב:

מוזיר לא רק קטן מיד,

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 35 -

מר זמיר:

הוא צפונה מידי, הוא לא רלבנטי.

גב' להבי:

מה שאני באה לומר זה- שמה שיש לנו הרבה במרכז העיר זה בתי ספר תיכון. וכל העיר מתניידת למרכז – לבתי ספר תיכון. השאלה היא אם באיזושהי חשיבה ארוכת טווח אפשר לחשוב על לבנות תיכון בדרום העיר, במזרח העיר, בצפון העיר ולהעתיק את מקומו של אחד מבתי הספר התיכוניים לאזור אחר ולהכניס במקומו. כי תיכוניים גדולים במרחב די גדול –יש את המבנים שקיימים, והם מייצרים המון תנועה למרכז העיר. אז אם אנחנו רוצים לפזר קצת את האוכלוסייה או להשאיר אותה בכל מיני אזורים, אז אפשר לחשוב לטווח יותר ארוך, אני לא אומרת כהצעה, להמיר תיכון ליסודי ולבנות תיכון חד באזור אחר.

מר זמיר:

אני אענה לך: .1 זה שיש הרבה תיכוניים במרכז העיר זה נהדר, כי זה רק אומר שכשכל הגידול

המטורף הזה יגיע לכתה ז'- יהיה לנו איפה לקלוט אותם. אנחנו נגיע למצב שבו לא נקלוט מקצוות העיר במרכז העיר כי תיכוני מרכז העיר יתמלאו בילדים ממרכז העיר.

2. אם נכנס לפרקטיקה- תיכון לא מתאים לבית ספר יסודי.

3. המקום שיש כאילו רוויה הוא בצפון הישן. בכל לב העיר יש תיכון אחד שזה עירוני א' וצריך

אותו. אבל זה לא משנה. יש לנו קרקע שאנחנו בוחנים איפה, זה לא דבר שלא יקרה, בסוף נצטרך ונבנה עוד בית ספר במרכז העיר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

קודם כל התשובה היא כן. היא שכן, אנחנו שוקלים כל הזמן. אנחנו אומרים לכולם-אנחנו שוקלים כל הזמן, אנחנו משתדלים לעבוד בצורה נבונה ולהחליט החלטות נכונות. וכמו שאמרתי לך בעבר, גם בתקופות שבהן זה היה סוער, אמרתי-כשיהיו ילדים יהיה בית ספר. והעובדה היא שעכשיו יש ילדים, אז בדרויאנוב יש בית ספר, הוא נמצא בבנייה והוא ייגמר בתקופה לא ארוכה מהיום. וכך יקרה גם לגבי בתי ספר תיכוניים. בדיוק באותה מידה שאנחנו עכשיו הולכים לבנות בית ספר יסודי על גינת לוינסקי, ושם היה בית ספר ביאליק והרסנו אותו, והעברנו את הילדים.

העיר זה דבר דינאמי ונושם כל הזמן, ואנחנו משתדלים יחד להחליט החלטות נבונות. מי שיש לו הצעה נבונה יציע אותה, תישקל.

גב' להבי:

זה הפורום להציע, לא?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 36 -

מר להט:

רציתי לשאול שאלה אפרופו דפנה, בעניין הצפיפות בכתות. הצפיפות בכתות בתל-אביב- מצד אחד זה ברור כי יש ילדים וזה נפלא, אבל מצד שני-40 ילדים בכתה אנחנו יודעים שזה דבר לא פשוט.

מה קובע משרד החינוך?

מר זמיר:

40 ילדים בכתה.

מר להט:

מותר לנו להוריד את הצפיפות, או שאסור?

גב' לב:

אסור.

גב' להבי:

מותר לנו, אבל זה עולה הרבה יותר.

אבל אותי לא מדאיגה הצפיפות בכתות כמו שמדאיגה אותי הצפיפות בבתי הספר.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בחצר.

גב' להבי:

מ"ר לנפש.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הוא שאל שאלה, אפשר לענות?

גב' להבי:

כן.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 37 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בואו נגיד את זה ככה. עד לא מזמן, עד לא מזמן ולדעתי גם היום-אם תרצה מאוד –אפשר להוריד את הצפיפות בכתה. רק צריך להבין דבר אחד- העלות של הורדת צפיפות בכתה היא אסטרונומית.

מר להט:

לכן אני שואל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן. והשאלה- כמו בכל דבר- זה סדרי עדיפויות ועניין של איכות החינוך לצורך העניין.

דרך אגב, אם אני הייתי יכול להעלות את שכר המורים ולבחור מורים טובים-זה פי 1,000 יותר חשוב מאשר צפיפות בכתות.

מר זמיר:

נכון.

מר להט:

אני מסכים אתך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ואני לא חושב שצעדים מלאכותיים של הורדת צפיפות בכתות הם הדבר הדרמטי. אבל בכל זאת, מי שרואה מה שקורה בתל-אביב, קודם כל בסופו של דבר, כשבודקים את המציאות, לא מקבלים את הצעקות שנשמעות. אלא במקרי קיצון- הצפיפות הממוצעת היא לא 40 ילד בכתה בתל-אביב, היא סדר גודל של 30 ילדים, 32 .

מר להט:

תלוי איפה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא. זה לא תלוי איפה.

מר להט:

לגבי ממוצע- יכול להיות שאתה צודק, אבל את היודע.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 38 -

אני מתכוון לזה. אני גם מתכוון לזה שאנחנו באמת בדרום העיר דואגים שהצפיפות בכתות תהיה נמוכה יותר.

מר זמיר:

26 בדרום העיר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני לא זוכר. זה שונה ביסודי, זה שונה בתיכוניים ובחטיבות ביניים.

הבעיה של צפיפות בכתות היא בעיה של מדינת ישראל. ודרך אגב, הרבה מאוד פעמים אנחנו שוכחים שמדינת ישראל שונה בצורה דרמטית ממדינות אחרות שאנחנו מנסים להשוות את עצמנו אליהן, בגלל פקטור אחד הכי גדול בעולם-אחוז ילודה וגידול האוכלוסייה. בפינלנד האוכלוסייה לא גדלה, גם לא בשוויץ, גם לא בגרמניה, אז אין להם בעיות לבנות בנחת ואין להם בעיות להתארגן בנחת, והן גם מדינות שמצבו את עצמן ברמה של מדינות-נקרא לזה- מדינות עשירות יותר מאשר מדינת ישראל, שלא לדבר על זה שהן מדינות שגם הפער החברתי הוא הרבה יותר קטן.

אבל לגבי הצפיפות בכתות-אני לא חושב שיש לנו את האפשרות-בצורה דרמטית או בצורה משמעותית- לשנות באמת את הצפיפות בכתות. במקומות ספציפיים שבהם אנחנו חושבים שזה מאוד ראוי-אנחנו עושים את זה.

מר להט:

לכן שאלתי. בזמנו הייתה ביקורת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל זה נכון שלאחרונה, על רקע הדיבורים על דיפרנציאליות וכל מיני דברים אחרים, נאסר, משרד החינוך- לפני שנה-שנתיים הוציא חוזר שאסור לנו, אז אפשר להגיד שאסור לנו. אז עכשיו אסור לנו. אבל להגיד לך שזה הדבר הדרמטי? לא. זה לא בגלל האסור לנו – לא בוצע, ובמקומות שאני יכול-אני יודע לקחת כתה ולהוציא ילדים לקבוצות, ולתת את הטיפול.

גב' לב:

וזה מותר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 39 -

וזה מותר ואנו עושים. אני דרך אגב חושב שמרווחי הגמישות של להשאיר ילדים בכתה אורגנית-

40 אבל להוציא אותם וכדומה – נותן גם פתרונות חינוכיים מצוינים. ולכן טענתי תמיד שיש לנו בעיה עם הבירוקרטיה-כאשר הייתי מנהל גימנסיה הרצליה, שאין בעיה ללמד שיעור הסטורה עם 80 תלמידים בכתה, וכימיה עם פחות, כי במקום שצריך את המעבדה וכן הלאה. אבל מרווחי הגמישות במערכת הציבורית הם בעייתיים, והסכמי העבודה עם המורים לא מאפשרים גמישות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני רוצה מילה-כלל אצבע. כאשר אנשים מדברים על צפיפות בכתות הם לא מבינים על מה הם מדברים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נכון.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

נניח נעשה עגול- יש 1,000 כתות בבתי ספר יסודיים. אם אני מוריד משהו שכמעט לא יורגש בכל המערכת החינוכית, ילד אחד בכתה אני מוריד בממוצע, נניח שיש היום 32 ויהיו ,31 יש לי 1,000 ילדים ביד, מתמטיקה, אלף ילדים. אלף ילדים זה שני בתי ספר נוספים. ילד אחד הורדתי.

גב' להבי:

ועוד 25 מורות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

ועוד ועוד ועוד ועוד . המספרים הם במכפלות עצומות. צריך להבין. צריך לזכור שהבעיה בעיר שלנו בחלק מהמקומות היא שאין לנו שטח. זה אפילו לא כסף, לא אמצעים, לא שום דבר, שטח אין לך.

מר להט:

מה שאני אומר, אנחנו לא נכנסים לויכוח ערכי בהכרח, ויכול להיות רון-שאתה צודק. אבל בסופו של דבר יש תהליך בעולם כולו-שאנחנו חלק ממנו, ובאיזשהו מקום אנחנו צריכים להיות חלק מה-,OECD אני מעריך, באיזשהו מובן.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 40 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה לא תהליך בכל העולם, זה לא נכון.

מר להט:

ממוצעים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא, זה לא נכון, זה לא נכון, אבל זה לא נכון לגבי העולם. בעולם יש 7 מיליארד אנשים,

מר להט:

ב-OECD .

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בואו נבדוק כמה מתוכם לומדים בכלל, כמה מתוך אלה,

מר להט:

אני מדבר על ה-OECD .

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אז אני אומר – מי שרוצה להיות ב-OECD , שייקח על עצמו עוד כמה כללים של ה-OECD . אי אפשר לבוא ולהגיד- אני לוקח מה-OECD דבר אחד.

מר להט:

אנחנו חלק מה-OECD .

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו חלק בעייתי מאוד. אנחנו החלק ב-OECD שבו הפער החברתי הוא הכי גדול.

מר להט:

נכון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 41 -

שממדי העוני הכי גבוהים, של 1,001 דברים. אז מי שרוצה להיות OECD שיגיד מה הוא רוצה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

תסתכל על האוניברסיטאות. תוצר המערכת החינוכית זה האוניברסיטה. תסתכל נניח באנגליה ובישראל ותשווה את זה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תיקח כמה אחוז מהתוצר הולך לביטחון. אז אי אפשר לבוא ולהגיד. זה גם כן חלק מהתחשיב. ה-

-OECD תיקח כמה מתוך התוצר מושקע במערכת הציבורית. ב-OECD זה %40 ואנחנו ב-%.30 כן. אז מי שרוצה שוק חופשי ורוצה הכל, ,OECD בבקשה, צריך להחליט מה אתה רוצה מה-

.OECD זו אמירה. למה אף פעם לא משתמשים כדוגמא את ניגריה, למה לא משתמשים בסין?

למה OECD?

מר להט:

ניגריה לא נשמע לי טוב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

למה OECD? תסבירו לי.

מר להט:

אנחנו חלק מה-OECD , כי אנחנו חיים ב-OECD , מה לעשות?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אז אני אומר לך שבסינגפור לפני 60 שנה היו 42 ילדים בכתה והיום יש הרבה פחות, למה? כי הם ידעו לנהל את עצמם ככה.

מר להט:

כאשר אשתך למדה בבית ספר "הכרמל" היו 50 ילדים בכתה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כי שם אומרים ועושים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 42 -

מר המאירי:

כי בפינלנד מקבלים בעלי תארים ספציפיים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כי שם יש גם דירה לכל אזרח.

מר להט:

אני חושב שאנחנו כן צריכים לחשוב על הנושא הזה באופן כללי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כי שם גם לא לועסים מסטיק.

מר להט:

מי שלועס- חוטף.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

למה אתם כל הזמן משתמשים בדוגמא אחת בעולם, שפריץ של העולם-שחושב שהוא העיקר.

מר להט:

עזוב את סינגפור, סינגפור זה לא דוגמא טובה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תיקח דוגמא.

מר להט:

.OECD אנחנו שייכים לעולם ה-OECD .

מה שאני אומר זה דבר כזה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אז אני אומר-אי אפשר לקחת את הדוגמא של ה-OECD כי אנחנו לא לוקחים את הדוגמא של

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 43 -

ה-OECD . אנחנו משתייכים ל-OECD אבל אנחנו לא מתנהגים על פי הכללים של ה-OECD .

תראה מה קורה ליוון במסגרת ה-OECD .

מר להט:

על יוון אני יכול להסביר לך- מה שנקרא- את הבעיה של יוון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

דרך אגב, ביוון יש מערכת חינוך, יש מעט ילדים, יש זכויות למורים וכן הלאה וכן הלאה, ולכן הם פשטו את הרגל.

מר להט:

דרך אגב, זה דוגמא לשלטון של הוועדים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לכן אני אומר שאי אפשר לקחת דוגמא אחת ובה להשתמש, כי באותה מידה אני יכול להגיד לך שבמערכת החינוך הזאת שכולם מתלוננים עליה, עדיין הצפיפות לסטארט-אפ פר נפש כאן באזור הזה- היא הכי גבוהה בעולם.

מר להט:

היא מספר 2 בעולם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מספר 1 בעולם. הצפיפות פר נפש היא הכי גבוהה בעולם.

מר להט:

נכון.

מה שאני אומר זה דבר כזה: בכל אופן יש תופעה שהיא כלל עולמית. כמו שאמרתי, בימי אשתך שלמדה ב"הכרמל" היו 50 ילד בכתה, ויצאו אנשים בסדר. ואז זה נשמע הגיוני.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

והיום לא יוצאים בסדר?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 44 -

מה זה בסדר? לפי איזה קריטריונים בסדר? אתה אומר לילד-תן לי שלום, הוא נותן לי כיף, זה בסדר? בעיני לא.

גב' לב:

מה שחשוב בעיני בסופו של דבר זה- שאנחנו מסוגלים ובצורה חוקית או בלי לעורר שדים, נניח במקצועות הליבה- במקצועות המתמטיקה, הלשון, להוציא לרוחב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו עושים את זה כל הזמן.

גב' לב:

וזה מה שאנחנו עושים.

אין כתה א' של 40 ילדים שלומדת בגוש של 40 ילדים לקרוא. זה מה שאנחנו עושים, בלי לעשות רעש ומהומה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

והחינוך המדעי שלי עולה לי פי 2 מאשר עולה.

מר המאירי:

אצל החרדים הכתות יותר קטנות אבל אין ליבה.

מר להט:

באמנויות יש 40 ילדים שלומדים במכה אחת, לא?

גב' לב:

לא אמרתי. רשומים בכתה 40 ילדים. אבל הם מקבלים תגבור של בן 10 ל-15 שעות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

והילדים הזרים בגני הילדים מקבלים את הצהרונים חינם. ואין לי לאן לשלוח אותם.

מר להט:

טוב. לא נפתור את זה כרגע.

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 45 -

חוץ מההיבטים הפיזיים של הבינוי וכו', יש עוד היבטים של הערכות מבחינה פדגוגית? כח אדם.

גב' לב:

קודם כל אנחנו שוב בקליטה גדולה מאוד של אנשים, והחלפה של כרגע אנו יודעת על בין 3 ל-5 מנהלים, גם ביסודי וגם בעל יסודי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

החלפה של 3-5 מנהלים זה לא הרבה.

גב' לב:

כן. אבל זה אחרי כמה סבבים שאנחנו החלפנו 8 ו-10 בשנה.

מר להט:

מה אנחנו הולכים לעשות עם הנושא של תשלומי הורים וחוזר שר החינוך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה השאלה?

מר להט:

טבע ואמנויות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו נסתדר, אנחנו נסתדר. אנחנו נמצא דרך כדי להמשיך ולקיים את בית ספר לטבע ובית ספר לאמנויות, המשמעות שלא לא לשלם היא לסגור את בתי הספר.

מר להט:

הם בהיסטריה מוחלטת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מי?

גב' לב:

ההורים היו אצלי, הם לא בהיסטריה. העניין הוא גם רוחבי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 46 -

יש עכשיו הרבה עתירות, לא מתוך התל-אביביים, התל-אביביים עוד נוצרים את הנשק של העתירה- של הורים בערים אחרות שרוצים לשמר את הנושא הזה של האיכותי, מוביל את העניין בית הספר הריאלי בחיפה, ההורים מתנגדים.

מר להט:

הם הגישו בג"ץ.

גב' לב:

וגם העמותות החברתיות מגישות בכיוון השני.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ממלכתי דתי, יש הרבה דברים. זה לא מתחיל בבית ספר לטבע ובית ספר לאמנויות. זה BOARD THE .ACROSS

דרך אגב, אם מדינת ישראל הייתה מסוגלת להתיישר ולייצר מערכת חינוך ציבורית לכל- על פי פרמטרים קבועים לכל-אני הייתי שמח מאוד, אבל אני לא רואה שהיא הולכת בכיוון. מצד אחד היא מכריזה הצהרות פופוליסטיות מהסוג- להפסיק תשלומי הורים, ומצד שני היא מאפשר לכל אחד להקים לו בית ספר ולקבוע את הקריטריונים ואת הזה, ואת הפה, ואת השם, דבר שהוא הורס את מערכת החינוך הציבורית.

גב' להבי:

לא מסתכלים למציאות בעיניים, בקיצור.

רציתי לשאול משהו על יפו-הנושא של הדו לשוני. אני מבינה שההחלטה היא להכניס את הדו לשוני לתוך עירוני ז', והטענה האחרונה שאני שומעת מההורים, ואם זה לא נכון- אני אשמח, זה שבעירוני ז' אסור לדבר ערבית.

מר זמיר:

זה לא נכון.

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 47 -

אז תן לי מילה על זה.

מר זמיר:

אני אתן לך מילה וחצי: זה פשוט לא נכון.

גב' להבי:

זה היה פשוט בשידור.

מר זמיר:

זה פשוט לא נכון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אה, היה בשידור? את יודעת כמה דברים אני שומע בשידור?

גב' להבי:

רון, אנחנו רק שואלים.

לא, אני אומרת שזה היה בשידור, לא ששמעתי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אסף יענה.

מר המאירי:

אני לא. אותי לא שמעת.

מר זמיר:

אנחנו העברנו את בית ספר "ויצמן" השנה לתוך מבנה, בית יסודי בקרית חינוך יפו בעירוני ז' , ואנחנו מאוד רוצים לחזק את בית הספר הזה, הוא בית ספר ציבורי, ממלכתי, אזורי, יהודי-ערבי, יש בו אוכלוסיות מהחלשות ביותר ביפו וגם אוכלוסיות פחות חזקות, כי רוב החזקות הן לא שם.

והדו לשוני-הצענו להם להיכנס להיות כתה א' עם מסלול שם, אפילו הצענו לעמותה הצעה מרחיקת לכת- שכל כתות א' יהיו דו לשוניות, גם אלה שעולות לויצמן-אחרי שדיברנו עם ועד ההורים של ויצמן, וגם אלו שלהם, ולהתחיל ולבדוק צומח בתוך בית הספר, אבל על פי פרמטרים עירוניים של בית ספר רגיל- לא על אזורי ולא ייחודי אלא בית ספר רגיל. והם לא מסכימים. והם

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 48 -

לא מסכימים לצערי-כי זו קבוצה גדולה וטובה והיא יכלה מאוד לחזק את החינוך הציבורי-

הממלכתי הרגיל הטוב ביפו, ואנחנו עדיין עומדים על כך שאם הם רוצים-יש להם את היכולת להמשיך את הדבר הזה בתוך בית הספר הזה. הצענו להם להקים קבוצה עם גישור בין הורי ויצמן להורי הדו-לשוני ובית הספר ומינהל החינוך-כדי לבנות מסגרת שכולם יסכימו עליה-יהודית ערבית בלי שמות מפוצצים מעבר לזה. הסכמנו, בניגוד למדיניות שלנו- להכניס פנימה את העמותה הזו-שתוסיף עוד מורים, והצענו שזה יהיה BOARD THE ,ACROSS והורי ויצמן גם שמחו. והם לא הסכימו, בינתיים הם לא מסכימים.

גב' טולקובסקי:

למה בדיוק הם לא הסכימו?

מר אסף זמיר:

שהדבר הזה יקרה בעירוני ז'.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני אגיד לך למה הם לא הסכימו ומה הם רוצים.

הם רוצים להקים בית ספר ייחודי, ואני לא מוכן להקים בית ספר ייחודי.

גב' טולקובסקי:

אז למה כן הסכמתם? הסכמתם להכניס אותם?

מר אסף זמיר:

לקבל את כולם לבית הספר היסודי של קריית חינוך יפו.

גב' טולקובסקי:

בויצמן בעצם.

מר אסף זמיר:

זה לא ויצמן, זה עירוני ז'. לעשות את כל שכבת א' וצומחת-במידה שזה יהיה מוצלח- דו לשונית, יחד עם העמותה.

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 49 -

כולל האמצעים הדרושים לזה מבחינת הוראה דו לשונית.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הוראה דו לשונית הם צריכים לספק, לא אנחנו.

גב' טולקובסקי:

בעזרת העמותה, העמותה תספק.

מר זמיר:

כל עוד העמותה נותנת-כן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כל עוד הם נותנים.

מר זמיר:

אבל, גם אמרנו לעמותה עוד דבר- שהעמותה אמרה שהיא לא בטוחה, אמרנו שאנחנו לא ניתן שההורים של הדו לשוני יצטרכו לשלם יותר מאשר משלמים הורים רגילים ביפו. ההורים. כי אז אתה מייצר עוד בית ספר שאנחנו לא רוצים לייצר אותו-שלא כל אחד ביפו, בקהילה הזאת שכל כך חשוב להם לבנות- יכול לרכוש אותו. אז מה שהעמותה יודעת להביא מבחוץ ולתגבר כעמותה-

אהלן וסאהלן, לפתוח את השער בפניהם אנחנו מסכימים, לעשות ניסוי דו לשוני, לקבל את כולם לשם בוועדה משותפת, אנחנו השקענו בזה 100 שעות עד עכשיו, והם לא מוכנים בעירוני ז', ואני לא רואה מקום אחר- בהתחשב בשלל הדעות והגישות-שיהיה אפשר לתת להם את זה.

גב' טולקובסקי:

מה הסיפור שאסור להם לדבר ערבית?

מר זמיר:

אין סיפור. אין סיפור.

גב' טולקובסקי:

בהפסקה מותר?

גב' לב:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 50 -

וודאי. אני רוצה להגיד משהו בנקודה הזאת.

גב' להבי:

יש אגדה על עירוני ז, שבאולם הכניסה יש,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עזבי, זה הכל אגדות אורבאניות.

גב' לב:

יש מורים בבית הספר הזה שהם דוברי רוסית, בייחוד המורים למדעים ומתמטיקה. בכתה יושבים ילדים שגרים ביפו-שהם דוברי רוסית. בא מנהל בית הספר ואמר- השיעורים יתנהלו בשפה אחת. לא תסביר המורה ברוסית מהר לילד שיודע רוסית את מה שהוא לא מבין, וגם הילדים-הערבים שיושבים בכתה לא ידברו ביניהם את השפה.

גב' טולקובסקי:

אני מסכימה לכך.

גב' דפנה לב:

מדובר אך ורק על השיעורים. אף אחד לא דיבר על המסדרונות, לא על ההפסקות, לא על הטיולים.

גב' טולקובסקי:

אני חושבת שזה חוסר נימוס לדבר בשפה שלא כולם מבינים, אין לי שום בעיה עם זה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כל הסיפור הוא – איך לא להפריע למורה שלא מבין איך אנחנו מדברים.

גב' טולקובסקי:

לגמרי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה הסיפור. ומזה עושים אגדה אורבאנית-שאסור לדבר ערבית. כששני ילדים מתחילים לדבר ערבית, והמורה גם לא מבין, והם גם צוחקים עליו,

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 51 -

גב' טולקובסקי:

זה לא מנומס.

זה מינימום של נימוס- לדבר בשפה.

גב' לב:

זה גם מפריע למהלך השיעור.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ולכן אין פה שום סיפור.

הסיפור של בית הספר הזה הוא אותו סיפור כמו האנתרופוסופי וכמו הדמוקרטי, וכמו בית הספר האדום ובית הספר הצהוב- של קבוצות הורים שמנסות לבדל את עצמן מכלל האוכלוסייה. זאת הבעיה, זאת הבעיה ואי אפשר לעטוף אותה בשום דבר אחר. כל הסיפורים האידיאולוגיים הם לא אידיאולוגיים, הם לא עומדים במבחן האמיתי. זה הניסיון לבוא ולהגיד- אנחנו רוצים לבדל את עצמנו מאוכלוסייה אחרת כדי לא להיות מעורבים בתוך זה. אז עוטפים את זה: נעשה את זה דו לאומי וזה. אבל, הילדים יהיו עשירים והילדים יהיו משלמים וכל הדברים האלה. ואז כשנוצר בית ספר אומרים, רגע אחד , עכשיו אנחנו רוצים להיות עירוני, ואנחנו נכתיב לך מי יהיה המנהל ואנחנו נכתיב לך מי יהיו המורים, ואנחנו נכתיב לך איך יהיה. אנחנו עצרנו את זה כי אני שומר על מערכת החינוך הציבורי לטוב ולרע. אני משתדל לעשות את הכי טוב שאני יודע , אני לא יודע לעשות אותה כמו כל הגורמים שיודעים לעשות בתי ספר אנתרופוסופיים. אני לא מספיק חכם, אני לא יודע. הם משיגים הישגים שאני לא יודע להשיג אותם, וזו הוכחה שאני לא יודע איך הם מוכיחים אותה.

מר זמיר:

בחריג אחד, והוא בניגוד לדברים האחרים, שפה אין איזו תפיסת עולם חינוכית אחרת אלא תפיסת עולם חברתית, ויש פה אידיאולוגיה שהיא מקובלת על העירייה- של ערבי-יהודי וביחד, ולכן לא סגרנו בפניהם את הדלת, בניגוד לדברים האחרים, אלא אמרנו-אנחנו מוכנים להחיל את זה- בגלל האידיאולוגיה של החיים המשותפים ביפו והמורכבויות, בתוך קריית חינוך, בואו לקריית חינוך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ואני רוצה להגיד עוד דבר על מערכת החינוך בעניין הזה, כי זה נורא חשוב להבין את זה: גם מערכת החינוך משחקת בדו פרצופיות. כי כשאני מקים בית ספר יסודי ב"ויצמן" ואני רוצה שהוא יהיה בית ספר מעורב של יהודים וערבים, אומרים לי-אתה לא יכול לקבוע מכסה של ערבים

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 52 -

ומכסה של יהודים. אבל כשמקימים את בית הספר הזה- אז משרד החינוך פתאום שותף, מברך, עניינים, סיפורים, ופתאום זה מותר. אז הוא גם ייחודי והוא גם משלם והוא גם קובע, וזה גם רק האוכלוסייה החזקה, וזה מותר פתאום?! אני לא מבין את הצביעויות האלה. כי אני מאוד בעד הדבר הזה. אני ניסיתי לייצר בבית ספר ויצמן, אני עסקתי בבית ספר ויצמן מהימים הראשונים, עוד לפני שהיתי בראשות העירייה, עוד כשהייתי בגימנסיה-באו לשאול את דעתי בעניין והייתי מעורב בו.

בקיצור, אני סותר את עצמי. כרגע דיברנו על בית הספר לאמנויות ובית הספר לטבע, אני לא ייצרתי אותם, קיבלתי אותם, נשארתי אתם, אני חי אתם, אני מוכן לקבל אחוז מסוים של בתי ספר ייחודיים-שגם להם יש איזשהו שסתום שמאפשר לי לפתור בעיות בתוך העיר, כל מיני בעיות, אבל, אבל- אני לא מוכן לפרק את המערכת ולעשות אותה לסגרגציה מוחלטת.

מר להט:

רון, אני מסכים אתך %.100 אני אישית נגד העמותות הפרטיות, אני נגד. אני חושב שזה הרס החברה הישראלית. אני כן חושב, דרך אגב, כן צריכים לחשוב על פתרונות שחייבים להיות עירוניים, לא במסגרת עמותה פרטית זו או אחרת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גם אני מסכים אתך. אבל כאשר מדובר בבית הספר הזה, הנה זה שוב, מה הם באים? יש עמותה שיודעת להביא משאבים נוספים, היא יודעת להביא עוד מורה ולאפשר שני מורים בכתה, וכל מיני דברים-שהם, איך אמרתי קודם מבחינת עלויות?

גב' לב:

גם הם מבוססים על גביית כסף מהורים.

בירושלים,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בירושלים כל החינוך הוא כזה.

מר זמיר:

נכון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בירושלים כל החינוך מופרט.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 53 -

גב' לב:

כי כשיש %70 חרדים,

מר להט:

אני מאוד הייתי שמח-שאותו בית ספר דו לאומי יהיה עירוני לחלוטין. יכול להיות שאנחנו צריכים לשקול,

גב' לב:

אבל אין אפשרות כזאת.

מר להט:

אני אומר עוד פעם: אנחנו צריכים לשקול האם,

גב' לב:

כלכלית אין אפשרות כזאת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אמרתי לך, לא רק כלכלית. היה לי בית ספר דו לאומי, זה היה ויצמן. אבל לא אפשרו לי לקיים אותו.

מר זמיר:

הוא הפך חד לאומי.

גב' להבי:

צריך שאפשר יהיה לקבל על רקע של דת- .50-50 אם אין לך יכולת לקבוע את הכמויות, אז זה בלתי אפשרי.

גב' לב:

מספיק בג"ץ אחד בשביל לסגור את בית הספר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נכון.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 54 -

גב' להבי:

אז איך עושים את זה בירושלים? איך עושים את זה בכל מקום אחר? איך עושים את זה בנווה שלום או בכל מקום אחר?

גב' לב:

בנווה שלום תעזבי.

גב' להבי:

עזבי. בירושלים?

גב' לב:

בירושלים, 12 או 15 שנה בית הספר הזה קירטע, עכשיו יש לו איזה פריחה אבל נראה אותו מחזיק מעמד.

גב להבי:

קרטע זה אומר- החזיק מעמד גם כן.

גב' לב:

בסדר. אבל קרטע במובן של-בקושי החזיק מעמד.

ומאבקים פנימיים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

במקביל לזה שבתל-אביב לא אישרו, בריאלי בחיפה החזיקו בתי ספר יסודיים פרטיים עם תשלומי הורים גדולים מאוד לאורך הרבה שנים, וקיבלו את זה. מה אני יכול לעשות? יש הרבה חריגים בארץ הזאת.

מר זמיר:

יש עוד משפט אחד שהוא חשוב שתבינו: אם מצב החינוך הממלכתי ביפו היה נטול כל בעיות-

מבחינת כמויות ורישום והכל, כולם היו שמחים ומאושרים והיה מגיע דבר כזה לפתחנו-אז זה היה דיון. אבל כמות הילדים שם ביפו לא יכולה לשאת גם את זה וגם מערכת ציבורית ממלכתית רגילה, וזה מבריח מתוכה ובעצם מרוקן ומשאיר רק קבוצות קטנות וחלשות מאוד במערכת הציבורית, וזו הבעיה הכי גדולה שלנו. לכן אנחנו רוצים לחזק את קריית חינוך.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 55 -

מר להט:

בנושא הזה, אני חושב שהדוגמא של ארה"ב בדיוק מראה מה קורה כשיש בתי ספר שהם פרטיים לחלוטין.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נכון. בתי הספר הממלכתיים,

מר להט:

הם איומים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

איומים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

גם באירופה, יותר גרוע.

מר להט:

באירופה זה פחות קיצוני.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש סרט תיעודי, תסתכל באינטרנט.

גב' להבי:

אסף, הוצאת בעניין הזה איזה נייר עמדה, משהו בכתב? מסודר?

מר זמיר:

לא. מהטעם הפשוט- שאנחנו באמצע תהליך שהיה מאוד ארוך, ושאני הייתי תמים לחשוב שבאמת כולם יגידו – בואו נלך על זה יחד בצורה חיובית. ורק לאחרונה-כשהייתי בחו"ל- הם החליטו שהם לא מוכנים להירשם.

קריאה:

מי?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ד שבט תשע"ה ()03/02/2015

- 56 -

מר זמיר:

קבוצת הדו לשוני.

גב' לב:

כן. אבל יש לי פגישה אתם בתחילת שבוע הבא, לדעתי חלק מהם יירשמו.

מר זמיר:

חלק גם לדעתי. לדעתי, אם נעמוד על כך שזה הדבר שהולך לקרות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני אומר-לאורך השנים עם ההשתנות של יפו בנייה חדשה נכנסת, גם בכמות וגם באיכות, והמספרים הולכים וגדולים- דבר שמשנה את הצרכים מבחינתנו, שאנו צריכים היום . לגבי הפתרונות עבור אוכלוסיה הרבה יותר גדולה. חברים תודה.

הישיבה נעולה

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה