ישיבת הנהלת העירייה - 10

		מר רון חולדאי	השתתפו :
ד. להט	י. המאירי	נ. אלנתן	וה"ה: א. זמיר
		מ. ברוך רון	ר. לדיאנסקי
וה"ה:
מ. לייבה, ר. זלוף, מ. גילצר, ע. סלמן, א. ארז, ב. מילר, ד. לוטן, מ. טייטלבאום, א. שוע, ת. כורם, מ. בנימיני, ג. בן-חורין

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול מס' 10 מישיבת הנהלה

רשמה: ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 2 -

סדר היום:

.1הקצאת מקרקעין.

2. הצגת פעילותו של אגף סל"ע.

*******************

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 3 -

26. הקצאת מקרקעין:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שלום לכולם.

השעה ,16.10 יש לנו ישיבת הנהלה.

יש לנו שני נושאים שמונחים פה על השולחן.

אחד מהם זה הקצאת מקרקעין. מר אלי לוי אמור היה להיות כאן ולהציג לנו את זה.

מר מוטי טייטלבאום:

מוטי טייטלבאום מאגף נכסים, במקום אלי לוי.

אלי לוי נמצא בוועדת אחזקות.

מדובר בהקצאת קרקע בשטח של כדונם, 1,000 מ"ר ברחוב בוקשפן ,3 רמת אביב ג'- לצורך הקמת מעון יום. ההקצאה היא לטובת ארגון נשות חרות, הקמה והפעלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

איזה ארגון?

מר מוטי טייטלבאום:

ארגון נשות חרות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש גם ארגון כזה?

מר מוטי טייטלבאום:

כן. זה ארגון שמקביל לויצ"ו, לנעמ"ת, לאמונה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מבין, אני מעולם לא שמעתי עליו.

מר מוטי טייטלבאום:

יש להם מעונות יום פעילים במקומות אחרים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 4 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בסדר גמור. רק שאלתי.

מר זמיר:

אני שואל: הם מפעילים בסוף מעונות כמו ויצ"ו ונעמ"ת?

מר מוטי טייטלבאום:

כן.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מאושר על ידי הגופים הרגולטוריים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה צריך להיות גוף מאושר.

מר מוטי טייטלבאום:

מדובר על קרקע בשטח של כדונם, להקמה של מעון יום של 4 כתות מעון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש לי שאלה, והיא שאלה מקצועית.

מי קבע של-4 כתות צריך דונם? למה אי אפשר להקצות רק חצי דונם, לאור העובדה שיש לנו בעיות קרקע.

מר מוטי טייטלבאום:

מדובר פה בשתי קומות.

גב' תמי כורם:

אפשר לתת תשובה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני שואל באמת.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 5 -

מר מוטי טייטלבאום:

תמי היא הגורם המקצועי יותר.

גב' תמי כורם:

ישנן נורמות תכנוניות, ישנו תדריך הקצאות ארצי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

סליחה, תציגי את עצמך.

גב' תמי כורם:

תמי כורם, מהיחידה לתכנון אסטרטגי, מינהל הנדסה.

ישנו תדריך הקצאות ארצי , נורמות ארציות לגבי הנושא של מעונות-כמה שטח צריכה להיות כל כתת מעון, כתת בית ספר, גן ילדים וכו'. באמת ברמה הארצית נעשית היום עבודה על מנת לגבש נורמות חסכוניות יותר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שאלה: המילה נורמות לא מחייבת אותי. תקנים שהמדינה קבעה בחוק מחייבים אותי. אני מדבר על הנושא הזה כבר הרבה שנים, וגם היחידה האסטרטגית של עיריית תל-אביב יפו-שנמצאת במינהל הנדסה- שמעה ממני את הדברים האלה בצורה מאוד מאוד ברורה, וודאי וודאי שאנשי מינהל החינוך שמעו את זה. אני רוצה להבין, וכשאני שואל-אני שואל שאלות כשאני יודע את ההבדל בין נורמה לבין תקן. ואני שואל עוד פעם: האם אפשר להקצות ל-4 כתות מעון חצי דונם.

גב' תמי כורם:

לא.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הימנעי בבקשה מלומר לי לא לפני שתחשבי ותראי האם זה אפשרי או לא.

אסביר: למיטב ידיעתי-על מגרשים קטנים יותר בונים היום שטחים מאוד גדולים בתל-אביב יפו-

מבני מגורים, תעשייה ודברים אחרים, על חצי דונם. ואני רוצה שהדברים ייבדקו-לא מבחינת-

ירצו –יאכלו, לא ירצו-לא יאכלו, אלא הוראה. תבדקו את זה אמיתית. אל תספרו לי על הנורמות.

אני רוצה לחסוך קרקע, אני עומד במצוקה. אני לאחרונה לקחתי בית ספר שתכננו אותו והיה תכנון יפהפה, ואמרתי-התכנון יפה, הוא רק לא טוב לעיר הזאת, כי הוא בנוי כמו בקיבוץ, בכוכב

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 6 -

הצפון שם. תכננו את הבניין, 3 קומות, הכי מצומצם שישנו ותשאירו שטח ציבורי לעתיד, יש לנו עיר מתפתחת , אין לנו קרקע.

אז עכשיו אני שואל עוד פעם: מה המניעה החוקית מלבנות 4 מעונות על חצי דונם?

גב' תמי כורם:

שוב, יש כאן בעצם הנחיות של משרד הכלכלה. מי שאמור לאשר את זה זה משרד הכלכלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הוא לא סוגר לי את הלולים, אז מה הוא מתערב פה?

מר מוטי טייטלבאום:

הם המממנים, הוא גם נותן מימון לצורך העניין.

גב' תמי כורם:

הנורמה שלהם היא למעון 3 כתות-דונם. אנחנו כאן מתכננים מעון בשתי קומות, של 4 כתות, בשטח של דונם.

מר זמיר:

יש לי הצעה: גני ילדים היום- שמצריכים גינה-אנחנו בונים על שטח יותר קטן. יכול להיות שאם

תיעשה בדיקה אפשר לצמצם את השטח.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

השיחה הזאת לא מתנהלת בשביל לפתור את הבעיה של שני הגנים האלה.

אני מנחה אתכם לא לספר לי סיפורים , אלא לעשות עבודה כדי שדברים יקרו. והעובדה שהם לא קרו-זה נזיפה חמורה. והעובדה שאני היום על פי תקן צריך להקצות-מפני שאתם לא עשיתם עם משרד הכלכלה עבודה כדי שהם יבינו שבתל-אביב צריך לשנות את התקנים על פי זה, זה נ' שלי, אני שגיתי.

לא צריך דונם ל-4 מעונות. מעון זה אפילו לא גן ילדים, במעון לא צריך חצר של-אני לא יודע מה.

אני מבקש. אנחנו נאשר עכשיו 750 מ"ר, נראה אם לא יאשרו, תבדקי. אולי 750 מ"ר כן יאשרו?

בדקת?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

נבדוק, אין בעיה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 7 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אולי 600 מ"ר כן?! כל מ"ר פה שווה סכומי עתק.

אני מבקש בפורום מנכ"ל הקרוב- שתדברו על זה עוד פעם.

תראי מה אני עושה עכשיו, מאירהוף. למה אני עושה את זה? כי אין לי. ומי שחושב שברמת אביב ג' יש כי כרגע יש, זה לא אומר שיהיה.

מר להט:

אם זה ב-3 קומות, אפשר יהיה לעשות את זה בחצי דונם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

במדינת ישראל לפני 30 שנה לא היתה בעיה בשום מקום. תבין, הבעיה- גם אם היום היא קיימת, היא לא קיימת בשטחים שאדון בנט ידבר על זה. היא לא קיימת. היא לא קיימת בבאר שבע.

מר להט:

אני אתך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

היא קיימת אצלנו. אנחנו, אין מה לעשות, מתמודדים עם אורבניזציה ראשונים.

מר להט:

אני אתך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני יודע שאתה איתי.

מר להט:

לכן שאלתי, אולי מספיק חצי דונם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לכן אני מסביר לך: העניין של מספיק, כשאתה לא מתמודד אתו, גם לקח לנו זמן עד שהצלחנו

לשכנע שאפשר לעשות גן ילדים עם חצר על הגג, לא היה פה דבר כזה קודם. אז הגענו עם זה ואישרנו. ודברים מתקדמים כי אנחנו נתקלים בהם ומעלים אותם. אבל צריך מישהו להעלות

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 8 -

אותם. וכשהעלנו את זה ודיברנו על זה- אני ציפיתי שגם במעונות יטפלו, ובמעונות לא טיפלו.

טיפלו בגני ילדים ובבתי ספר, גם זה לא מספיק, אבל לצורך העניין זאת המציאות. צריך לטפל בנושא של מעונות.

גב' תמי כורם:

צמצמנו לעומת הדרישות שלהם, מול הדרישות של משרד הכלכלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני לא זוכר מה קורה בדיזנגוף, נדמה לי ששם אנחנו גם נמצאים על פחות מדונם, עם יותר מעונות על דונם.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

הם מאוד קשים, אבל צריך לטפל בזה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אין לי ספק שהם קשים. אלה היחידים שקשים? תשאל את עוזי על דיון של אנשים קשים. רק לפני הדיון שוחחנו עם אנשים קשים. ככה זה. גם אצלנו יש אנשים קשים דרך אגב, ככה זה. תמיד כאשר מסתכלים על האחרים צריך לראות איך זה נראה, ולנסות שזה ייראה אחרת על ידי האחרים. זה בעצם העניין.

אני מאוד לא אוהב את השגרה הזאת-שלוקחת דונם.

אישרנו? מה אישרנו? אישרנו 750 מ"ר. שיסתדרו.

עו"ד סלמן:

או לאשר הפחתה בכפוף לתקן.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא. בכפוף למה שנצטרך להגיע אתם, נצטרך ללחוץ עליהם.

עו"ד סלמן:

לבדוק אפשרות להקטין את השטח ל-4 כתות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 9 -

גב' תמי כורם:

הם מאוד קשוחים בדרישות לגבי החדר של מנהלת המעון, המטבח, חדר משק, וכל הפונקציות האלה צריכות להיות בקומת קרקע.

עו"ד סלמן:

יש להם גם חוק, חוק הפיקוח על מעונות.

החלטה: מאשרים הקצאת שטח של 750 מ"ר למעון יום ברמת אביב ג'.

27. הצגת פעילותו של אגף סל"ע:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תוצג כאן עכשיו הפעילות של אגף סל"ע-שהוא אגף חדש, שכבר פועל בעיר כ-4 חודשים וצובר נסיון , והיה חשוב שניפגש עם הנהלת אגף סל"ע ונבין מה הם עושים, איך הם עושים, ואני ממליץ לחברי המועצה לעשות מה שאני עשיתי, והם ברצון יעשו את זה, תצטרפו לאחת הניידות ותעשו סיור של שעה-שעתיים יחד אתם.

מר להט:

יש לנו פגישה אישית.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פגישה כן, אבל לצאת בפועל לשטח ולהסתובב אתם.

רק תוודאו שיהיו כבלים.

מר אבינועם ארז:

מכל מלמדי השכלתי, ויש עכשיו 30 ניידות שיש בתוכן כבלים להתנעה.

צהרים טובים.

למי שלא מכיר אותי אני אבינועם, מנהל אגף סל"ע.

משמאלי יושב בני-סגני.

(הצגת הדברים מלווה במצגת) אנחנו נציג לכם קצת את אגף סל"ע ואת הפעילות שלו ב-4 החודשים האחרונים, כדי לחבר אתכם לנושא. ובאמת, כמו שאמר ראש העיר, אני מזמין כל אחד

ואחד מכם: א. לבוא ולהתרשם מהפעילות. לבוא ולשבת אתנו, נשמח לארח.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 10 -

יעוד האגף הוא- שמירה על הסדר הציבורי, העלאת הבטחון האישי עבור תושבי העיר, בעלי עסקים והבאים בשעריה.

תפקיד הסיירת לבטחון עירוני הוא- הגברת הבטחון האישי של תושבי העיר, בעלי העסקים והמבקרים.

הסיירת פועלת בכל ימי השבוע לאורך כל שעות היממה, בשיתוף עם משטרת ישראל, הפיקוח העירוני, מרכז השליטה של מצלמות האגף לביטחון ושירותי החרום של העירייה.

הסיירת פועלת מכוח סמכות העירייה בפקודות העירייה , והתחומים שאנחנו עוסקים בהם הם:

שמירה ואבטחה נייחת וניידת במרחב הציבורי ובמתקני הרשות.

סיוע למשטרת ישראל בפעולותיה לשמירת הציבור והסדר הציבורי.

מניעת פגיעה ברכוש של הרשות המקומית.

והגברת הבטחון לתושבי ומבקרי העיר, בדגש על שכונות מעורבות באוכלוסיות זרות.

תפיסת התפעול הכללית שלנו מדברת על זה שאנחנו עובדים בתאום עם משטרת ישראל, סיורים משותפים המשלבים סייר ושוטר ברכב עירוני משולט.

סיורים בשטח בעיר ברכב משולט וברגל.

תיאום וגיבוי לכל כוחות הפיקוח בעיר.

ואנחנו עובדים בשיתוף משל"ט מב"ט, המשל"ט שצופה ורואה בעיר ואנו מוזנים ממנו.

אנחנו עובדים בעצם קצת לפי שיטה צבאית שהיא השיטה של שלושת המעגלים:

המעגל הראשוני הוא סיור רגלי בעיר. רוב הטענות שבסוף באות גם למשטרת ישראל היא- על זה שהמשטרה היום היא יותר רכובה. אנחנו מורידים את האנשים שלנו, האנשים שלנו מסיירים בשכונות של העיר , הולכים ברגל, עוברים רחוב רחוב, סימטה סימטה ומקבלים תגובות מאוד מאוד טובות מאנשים..1 תגובות כמו-לא ראינו אתכם, לא ראינו אף פעם אנשים כאלה ברחובות, לא ראינו משטרה. חלקם גם מתבלבלים וחושבים שאנחנו משטרה. יוצא סיור לסייר בשכונה ומגיב לארועים. הסיור השני בעצם, באותו תא שטח, שני סיירים ברכב. אנחנו עוד מעט נכנסים גם לזה שהם יהיו על קטנועים. הם מסיירים באותה גיזרה ונותנים גם מענה במידה שיש ארוע.

ובסוף, באותה גיזרה יש עוד סייר ושוטר ברכב עירוני, רכב של סל"ע, כי במידה שמתעוררת איזושהי בעיה שבמסגרת הסמכות שלנו אנחנו לא יכולים להגיב לה, לדוגמא נערים בגינה ציבורית שאנחנו צריכים לשפוך להם את האלכוהול, מגיע שוטר בקריאה מאוד קצרה , מצמצם טווח ושופך להם את האלכוהול. זו בעצם תפיסת שלושת המעגלים.

מר להט

בכל משמרת- כמה מסיירים ברגל ?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 11 -

מר אבינועם ארז:

בכל משמרת בערך כ-12 איש מסיירים בגזרות השונות, ובמיוחד היום בדרום.

בסל"ע יש שני מרחבים: מרחב השיטור העירוני ומרחב הסיור.

נציג את הדברים כדי להסביר מה זה מרחב השיטור העירוני:

במרחב השיטור העירוני, אנחנו עובדים כאשר אנחנו יוצאים בעצם מגזרת השכונות. העיר מתחלקת ל-5 מרחבים לשיטור העירוני- לפי תחנות המשטרה במרחב העיר תל-אביב יפו, ובעצם מהגזרה שאנחנו יושבים בשד' החי"ל- יוצאים כל יום 2-3 ניידות לגיזרה. לגיזרת תל-אביב צפון, לגיזרת לב תל אביב, גיזרת שרת, גיזרת שכונות וגיזרת יפו. הצורה שאנחנו עובדים היא-שיושב שוטר ממשטרת ישראל וסייר והוא מקבל קריאות משני גורמים: האחד- מ-.100 ברגע שהוא יוצא לפעילות ואומר- כאן אביב ,314 אז היא יודעת שהוא יוצא לגזרת תל-אביב צפון. היא נותנת לו משימה, למשל-הפרעת רעש, מתפרעים בגינה, אלימות, אדם חשוד, הוא קולט את המשימה.

הסייר שלנו מדווח למשל"ט סל"ע שהם קיבלו משימה, היא צובעת את הניידת- שהניידת כרגע בפעילות, מגיבים, נותנים, מקבלים תיעוד מלא על הארוע, על הארוע מדווחים גם ל-100 וגם למשל"ט סל"ע, מדווחים, מסיימים את הפעילות. אני אומר- זמני ההגעה לארועים-לדוגמא הפרעות רעש, אם בעבר זה היה בסדר העדיפות האחרון של משטרת ישראל, אנחנו מגיעים בסביבות 1/4 שעה- 1/2 שעה לבית. שכנה שמתלוננת על זה שהשכן שלה היום מפעיל קריוקי ב-

24.30 בלילה, בערך תוך רבע שעה מגיעים אליה, זה השוני הגדול בנושא הזה.

מר לדיאנסקי:

יש לכם רכובים על אופנועים גם?

מר אבינועם ארז:

יהיו לנו עוד מעט. כרגע יש חמישה קטנועים בדיגום, וזה יהיה עוד מעט.

בעבודה שלנו אנו מיפינו כל גיזרה וגיזרה. כאן על גבי השקף זו למשל גיזרת תל-אביב צפון. ישנם מאפייני הגיזרה והנקודות החמות. מי שקרא את הכתבה בשישי שבת על הקרימינולוג שמקבל את פרס ישראל בנושא הזה, הוא אבי השיטה של הנקודות החמות . אנחנו יודעים איפה הנקודות החמות-הרגישות במרחבים. אנו גם מקבלים מהתושבים, דרך שיחות עם התושבים ודרך אגף רבעים ושכונות- את המקומות הבעייתיים שהם מציינים כמקומות בעייתיים מבחינתם, מקומות של רעש, מקומות של התקהלות, מקומות של אלימות, והכל הכל ממופה. למשל, גזרת תל-אביב צפון-אלה הם האזורים המרכזיים שאנו נמצאים בהם. אם אנו יודעים שיש אזורי בנייה ויש שם שוהים בלתי חוקיים-אנחנו נמצאים שם. למשל, היה בית ספר שוועד ההורים פנה וביקש שאנחנו נהיה שם בבוקר כי הם פוחדים, כי יש בנייה ליד, אנחנו נמצאים שם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 12 -

מר המאירי:

למה כללתם שם בסיסים צבאיים?

מר אבינועם ארז:

כי זה מקומות חשובים. אנחנו לא נכנסים אליהם.

דרך אגב, היה לנו ארוע לפני שבוע- שבקריה הגיע חיל שהשתחרר וחנק את המפקד שלו, וגם לזה הגענו עם שוטר ועצרו אותו. זה כבר לא תחת השיפוט של חש"צ, העבירו אותו אלינו , התלוננו במשטרה אבל אנחנו לקחנו אותו. זו פעם ראשונה אגב שקרה לנו דבר כזה.

נכנס למרחב הסיור:

מה שמייחד את מרחב הסיור הוא- שזה שני סיירים עירונים בעלי סמכויות של פקחים-

שמסיירים ללא שוטר.

הייעוד של המרחב הוא- יצירת סביבת חיים מוגנת ואיכותית שמעניקה רמה גבוהה של ביטחון אישי וקהילתי במרחב העיר תל-אביב, בדגש על שכונות הדרום.

אם קודם ראינו שהעיר מחולקת ל-5 רבעים, פה אנחנו עובדים בדיוק על פי הרובעים שהעירייה מתחלקת. למשל, הנקודות החמות של רובע ,8 רובע דרום, אנו רואים פה בדיוק את המקומות שישבנו עם אגף רבעים ושכונות- שפנו לוועדים של השכונות, פנו לאנשים והם אמרו" גינה ציבורית- יש לנו הפרעות רעש, יש אלכוהול, שבירת בקבוקי זכוכית. מרכז חלוקת אדולן-יש שם מחולל פשיעה ואלימות. רחוב לבנדה- הפרעות רעש ואלימות. טיילת נווה שאנן. המקומות האלה הם בתכנית עבודה מאוד מאוד מסודרת. אנחנו מקבלים פניות מאנשים. אני אתן כדוגמא פנייה דווקא מצפון תל-אביב, שברחוב מסוים מתלוננים שיש פריצות. כמובן שזו עבודה של המשטרה, אבל אנחנו מיידעים את הסיירים-שיגיעו לאזור הזה, שיראו אותם יותר. אדרבא, אנחנו אפילו מתקשרים לאותו אזרח ואומרים לו-אנחנו במקום, רד אלינו, תראה לנו, תן לנו את חוות דעתך, שהאזרח יבין שהוא שותף מלא לתחושת הבטחון בקטע הזה.

פה עובדים סיירים. הייחוד בנושא הזה שהם בלי שוטרים, הם ממש חורשים את הרחובות-

במיוחד בדרום, הולכים ברגל, נוסעים ברכבים והם מגיבים לכל ארוע שיש. אם היה בערב חג הפסח ארוע שבו תקף סודאני אזרחית, היו לנו שני ארועים כאלה בשבוע שעבר באותם רחובות, שני הסיירים קפצו עליו, עצרו אותו, הזעיקו את המעגל השלישי של משטרת ישראל, והאיש נעצר.

התברר שאנחנו יודעים לזהות את המוקדים, אנחנו פועלים, מפעילים את העוצמה של הכוח-

בשילוב של כל הזרועות, ובמיוחד בדרום. באזור שרת ובאזור שכונות-העבודה שלנו- עם היס"מים, עם הבילוש, אנחנו מגיעים למצב כזה שבתקתוק של המירס הסיירים-שכבר מתמחים בגיזרה, יודעים לזהות את השותפים שלהם מבחינת אנשי החוק, והמעגלים הם קצרים מאוד. זה אומר שהם מגיבים. למשל, בשבוע שעבר ראינו שפתאום כוח של מג"ב רץ, גם הסיירים רצו. היה שם ארוע שבו תקפו שוטר, גם הסיירים רצו. ברגע שהם מבינים שהם ביחד, שיתוף הפעולה עובד ביחד.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 13 -

מר לדיאנסקי:

הם מחזיקים נשק?

מר אבינועם ארז:

אנחנו עוד לא מחזיקים נשק. אושר לנו.

מר לדיאנסקי:

כי רצתם.

מר אבינועם ארז:

בסוף גם ההופעה, הדמות, הסמכות.

מר המאירי:

וטיזרים?

מר אבינועם ארז:

גם לא טיזרים.

הנשק הכי טוב בינתיים בארועים האלה היה גז פלפל. בשני ארועים שהיו צריכים להשתמש בגז פלפל, הסיירים השתמשו בגז פלפל. ואני אגיד עוד דבר: אחרי שאותו בן אדם קיבל את גז הפלפל-

הסיירים עזרו לו, שטפו לו את הפרצוף ובסוף הוא הודה להם-גם אחרי שהוא קיבל גז פלפל.

מר לדיאנסקי:

איפה נמצא התהליך של הנשק?

מר אבינועם ארז:

מבחינת הנשק כבר אושרנו כנשק ארגוני. אנחנו החלטנו כמדיניות, בסופו של דבר האנשים שלנו עוברים בדיקות מאוד מקפידות. הבדיקה הכי מקפידה היא של משטרת ישראל למידע פלילי. הם קיבלו גם את האישור של משרד הפנים בחתימה, העברנו להם את הרשימות. אנחנו החלטנו בגלל שאנחנו עצמנו לא מכירים את האנשים שלנו, שאנו רוצים שתהיה תקופת ביניים של חצי שנה שבה נוכל לדעת בוודאות שעל הבחור הזה אני סומך, כדי שבסוף לא יקרה משהו והוא יחליט שהוא רמבו. לכן אנחנו החלטנו על חצי שנה שהמנהלים עוברים, בוחנים ויודעים, ואז כשהם חותמים, וכמובן בנוהל עירוני מסודר שיש, ואז הוא יקבל נשק. מדובר ב- 100 כלי נשק.

אני אציג לכם קצת את הפעילות במספרים:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 14 -

קודם כל, היום התקן של אגף סל"ע הוא 206 סיירים, כולל הכל. אנחנו נמצאים על 164 סיירים, אבל יחד עם המשטרה אנחנו מונים כ-208 אנשים.

השלמת התקנים בסוף לא תהיה בגיוס מחזור ד' בסוף מאי כפי שכתוב כאן על גבי השקף, אלא לקראת אוגוסט-ספטמבר. אנחנו החלטנו שאנחנו קצת משנים את התהליך, אנחנו רוצים לעשות לאנשים בחינה-שהם יהיו שותפים לזה, כי אנחנו רואים בדרך שיש לנו גם אנשים שהם לא מתאימים, ואנחנו רוצים שהאנשים שיהיו במחזור ד' יהיו המתאימים ביותר.

סה"כ הארועים: אנחנו מדברים על 7,628 ארועים עד ה-11 באפריל, כאשר אנו רואים שהגורם

הדומיננטי הוא מוקד .100 ההסבר בנושא הזה הוא-שחלק מהתושבים עדיין לא יודעים שהם יכולים להפעיל אותנו דרך מוקד .106 הדוגמא הטובה היתה אתמול כשהיינו בשכונת שפירא, הם הבינו שהם יכולים לקרוא לנו דרך מוקד ,106 וסה"כ- ברגע שידעו את זה- אני מאמין שהקריאות דרך מוקד 106 יעלו. אבל גם הקריאות של מוקד ,100 בסופו של דבר כשהוא מתייצב הוא מדווח לאזרח ואומר- שלום, מדבר דני מאגף סל"ע, אני נעניתי לקריאה שלך דרך מוקד ,100 והוא מטפל בדבר. ובסוף מתייצבים אצלו בבית, וגם כשהם מתייצבים –האדם רואה ניידת שכתוב- סיירת לבטחון עירוני, בסוף זה מזוהה עם העירייה גם אם הקריאה היא דרך מוקד .100

מר לדיאנסקי:

ואז בעצם מתייתר הצורך בהפעלת המשטרה כגוף נפרד?

כי הפעילות שהמשטרה היתה צריכה לבצע, אני רואה שכמעט מחצית מהפעילות ומהארועים זה כתוצאה מהפניה של .100

מר אבינועם ארז:

כל העבירות שהן כתוצאה מהפניות של -100 הן עבירות שנקראות בסל העבירות-עבירות של איכות חיים וסדר ציבורי, שבעבר הם היו אמורים לאכוף אותם, אבל הם היו בסדר עדיפות כזה-

שבסוף, אם אתה התקשרת על הפרעת רעש כי השכנה שלך קנתה קריוקי ב-149 שח' ב-

,YELLOW ובשעה 24.00 היא החליטה שהיא רוצה להיות ביונסה, ואתה צלצלת ואמרו לך: יש קודם כל רצח , יש שוד, יש סמים ואלכוהול, אתה בעדיפות ט', היום אתה בעדיפות א'. וברגע שהמשטרה הקצתה את 50 השוטרים ואנחנו היקצנו את 50 הסיירים שלנו- ביחד אנחנו נותנים את המענה.

מר לדיאנסקי:

השוטרים מוקצים ואנחנו משלמים עבורם?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 15 -

מר אבינועם ארז:

לא לא. המשטרה שילמה, זה מה שנקרא- בחוק ייעול האכיפה, המשטרה שילמה והקימה גוף שנקרא- יחידת השיטור העירוני, עם מחלקת השיטור העירוני של העירייה. כל אחד הקצה את הכמויות, וזה בתוך אגף סל"ע- יש את השיטור העירוני ויש את הסיור. המשטרה עשתה, ואני אומר עוד פעם- המשטרה עמדה בכל מה שהיא היתה צריכה לעשות בנושא הזה.

ניתחנו את הארועים ואנו רואים שרוב הארועים הם בלילה, אבל בסוף העיר כל הזמן עובדת והעיר כל הזמן פעילה.

חילקנו את 7,628 הארועים לפי סל העבירות שאגף סל"ע עובד . למשל, העבירה הדומיננטית בעיר תל-אביב היא גרימת רעש. אנחנו יודעים שיש גרימת רעש מבית- 1,058 ארועים, גרימת רעש במרחב הציבורי -981 ארועים, עסקים – ,506 וגרימת רעש מהתקהלויות- 182 ארועים.

מר להט:

בכמה זמן זה?

מר אבינועם ארז:

ב-4 החודשים האחרונים. זה אפילו לא 4 חודשים זה, 3.5 חודשים.

מר להט:

במספרים זה הרבה? זה מעט?

מר בני מילר:

ועוד לא הגענו לקיץ.

מר לדיאנסקי:

זה 30,000 ארועים בשנה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני רוצה להגיד משהו כללי.

אם יש דבר בתרבות הישראלית שהוא מכה -זה נושא שקוראים לו רעש. התרבות שלנו היא

נוראית מבחינה זו: ילדים צועקים במקום לדבר, הקלות הבלתי נסבלת של,

קריאה:

הצפירות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 16 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתה נוסע היום בערים בעולם- לא שומעים את הצפירות, לא צופרים.

מר אלנתן:

ואם אתה שומע- זה ישראלים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתה יכול אולי לשמוע אחת לתקופה, כאשר באמת קרה משהו דרמאטי.

מר להט:

סכנה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל לא בחיי היומיום.

מר לדיאנסקי:

לא מכבדים את המרחב של האחר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתה יכול להסתובב בערים, ברלין או טוקיו, ערים גדולות, צפופות, שקט, רק אצלנו כל אחד מגיע לו לעשות את הכל, גם עם הקול שלו, גם עם האוטו שלו, גם עם האופנוע שלו, זה נורא.

כמו כל דבר, מתי דברים מגיעים לחקיקה במדינת ישראל? כאשר הם מתחילים להפריע לציבור ברמה שהם לוחצים על הנבחרים. היות שהבעיה מופיעה בחריפותה תמיד אצלנו הרבה יותר, כשאנחנו מתחילים להעלות את הבעיה- בציבור הרחב לא מבינים על מה אנחנו מדברים, וזה בכל הנושאים. אפרופו, גם בנושא השטחים שדיברנו עליו קודם. מתי מתחילים לדבר על זה? אנחנו ראשונים כדי להיחשף להם. גם בנושא הזה וגם בנושאים אחרים- לאורך כל הזמן אנחנו הסופג הראשון של כל בעיה. לכן, כשאנחנו מדברים עם המשטרה על אכיפת רעש, לא תמיד הם מבינים על מה אתה מדבר. זה לא נראה להם בעיה, הם לא שומעים את זה בארץ, זה לא איזה דבר. אבל פה בעיר זה צפוף וקיים. יש המון תופעות שמופיעות באופן מובהק במרכזו של המטרופולין-

בעוצמות הרבה יותר גדולות. ולכן נוצר פער ביכולת של המשטרה להבין-שיש פה בעיה של נסיעת אופניים על המדרכה, כי הם לא נתקלו בעבר בדברים כאלה. הם לא נתקלים בבעיה הזאת בהרצליה, ברעננה או בבאר שבע, היא לא מהווה חלק מהחיים. במקום שבו באמת נוצר ה-

CLASH הגדול- זה העוצמה בתל-אביב. ולכן ההתנסות הזאת שאנחנו עושים היום, שלא רציתי

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 17 -

לעשות אותה –מתוך כך שלא רציתי שעיריית תל-אביב תהפוך להיות המממנת של שיטור , כי במדינת ישראל שיטור זה כמו צה"ל, זה לאומי, זו התנסות מאוד מיוחדת, אבל מצד שני היא מביאה לאותו מקום שאתה שאלת. אותם דברים שמפריעים לנו- שאני התרעתי, וזה ליווה אותי וצעקתי ואמרתי, חבר'ה, תעשו משהו, זה תמיד היו הדברים שעבור המשטרה הם בסדר עדיפות אחרון. אותם יותר מעניין הרצח, אותם יותר מעניין הטרור.

מר לדיאנסקי:

כי זה בזוי להתעסק ברעש.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה לא בזוי, אבל זה לא ה-.GLORY זה לא ה-GLORY הגדול לטפל ב-7 ארועי רעש בלילה. אז זה גם לא בוער.

לעומת זאת, אנחנו עבור הדבר הזה הפכנו את הפירמידה, הפכנו את הפירמידה של סדרי החשיבות. בהסכמה, עם העובדה שהקמנו את הכוח ושמנו את התקציבים, הפכנו גם את הפירמידה. ודרך אגב, אמרתי להם: חבר'ה, אל תהיו לי מאצ'ו ואל תפענחו לי רצח, אל תביאו לי צל"שים, תטפלו בבעיות הקטנות של בני אדם בעיר. והם לא מתביישים להעביר זקנה את הרחוב, והם לא מתביישים לתת את הכבל, והם לא מתביישים להגיע. אתמול היתה שיחה בשכונת שפירא ודיברו שם על העניין של ללכת ברחוב. יש לך בעיה, צלצלי אלינו-אנחנו נבוא לקחת אותך. זאת אומרת, יש פה נסיון לקחת ו לעשות משטרה שירותית, זה בעצם העניין. ומשטרה שירותית-יש לה

שני היבטים: אני טוען שגם המשטרה עצמה, אחד הדברים הבסיסיים במשטרת ישראל-שהם לא

מצליחים להבין שאם הם יתנו לציבור הרגשה שהם משרתים אותו-רמת האמון בהם תגדל. הם תמיד מופיעים מהצד של-אני, אבל זה כבר סיפור אחר של תפיסה- מה זה משטרה. אבל לצורך העניין הדבר הזה נועד כדי לתת לאנשים את ההרגשה שיש מישהו שהוא באמת שומר עליהם.

העניין של 106 מול 100 הוא כרגע עניין טכני. זאת אומרת, יש שני מוקדי קריאה , ואנשים בהיבט הקודם של העניין-כשהם צלצלו על רעש ל-,106 שנים אמרו להם- צלצלו ל-100 או אנחנו נצלצל במקומכם, אנחנו עשינו את זה כך. והיום יש מציאות שאנחנו צריכים לייצר, ולאורך הזמן תגיע ההפנמה בציבור גם לאן מצלצלים. זה הסיפור, ולכן היה חשוב לי כרגע לומר את הדברים.

מר אבינועם ארז:

צריך לזכור בסוף שאם ניקח את הפרעת הרעש, לפני שנה וחצי- גדי וייכמן ז"ל בבאר שבע- נרצח בגלל הפרעת רעש.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 18 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

באותה מידה זה יכול לקרות, ומזה צריך להיזהר, עם החבר'ה שלך. הרי זה מפגש בין בן אדם לבין בן אדם במקום שבו-לך תדע מה יש לו בראש.

מר אבינועם ארז:

נכון.

כחלק מסל העבירות אנו מדברים על אנשים מסוכנים לציבור. ועכשיו ישנו הנושא- גם של הקבצנים, גם של הרוכלים, גם של הנרקומנים וגם של אנשים חשודים וחמושים. אני אתן את

הדוגמא הכי פשוטה: אנחנו מקבלים היום טלפון ואומרים- אדם עם סכין מסתובב ברחוב. תוך 10

דקות איתרו את האדם. מי זה היה? טבח ממסעדה, שהולך עם סכין קצבים ביד. האדם שמסתכל ברחוב לא יודע מי זה, אותו אדם גם לא הלך עם חליפת הפסים שחור לבן שמאפשרת לזהות אותו. ראו אדם הולך עם סכין קצבים ביד. כשאדם רואה דבר כזה- הוא מצלצל. תוך 10 דקות מגיעים אליו, מאתרים אותו, מגיעות 3-4 ניידות מאותו אזור והוא פתאום לא מבין. ואז הוא אומר- לקחתי את הסכין מהבית ואני בדרך, אמרו לו-בפעם הבאה תלך אתו בתיק-כדי שלא להפחיד את הציבור.

במחסומים-כאשר אנו בודקים לאנשים תעודות זהות, פתאום מתברר שיש שוהים בלתי חוקיים שהם דרושים לחקירה ולמעצרים, ועוצרים אותם.

גם בנושא הזה של נרקומנים. היום-כאשר נרקומן מגיע והוא מחליט שהוא נכנס לפתח של בית, והוא מתיישב בפתח של בית והוא עושה את הצרכים שלו- מתקשרים גם ל-100 וגם ל-,106 ומפנים אותו משם. זה בסוף באמת הדברים שמפריעים לאנשים.

יש פה כל הסוגים- מתקיפות של אנשים, קטטות. אנחנו מתערבים בכל קטטה , אנחנו באים ומתערבים, אנחנו מפרידים, זה לא משנה מי מתקוטט.

אדם במצוקה, והארוע האחרון-הטרי מהיום-זה אחד שהרביץ לחברה שלו והוא נעצר, היא התלוננה עליו.

איומים, מישהו שמרגיש מאוים כי הוא הולך ברחוב.

חטיפת תיקים.

התעללות בחסר ישע.

צעקות לעזרה.

הטרדות מיניות –מעשה מגונה, גם בדברים האלה-זה דברים שאנו באים. אחד חושף את אבר מינו בפרהסיה ופתאום מגיעות שתי ניידות ועוצרות אותו.

מר להט:

אני מבין שבזמן האחרון חטיפת התיקים בעיר הפכה להיות מכה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 19 -

מר אבינועם ארז:

היום קראתי את הסיפור שבמרחב יפתח עצרו את הכנופיה מיפו שעשתה את הדברים האלה, ואני מקווה שזה ירד. אבל גם אנחנו עוסקים בזה.

מר להט:

באיזה אזורים יש היום חטיפות תיקים?

מר אבינועם ארז:

בשוק הפשפשים היתה כנופיה של בני נוער שעשו את זה, היום עצרו 13 בני נוער ביפו.

מר להט:

13 בני נוער מאיפה?

מר אבינועם ארז:

מיפו.

מר להט:

הם יפואים?

מר אבינועם ארז:

כן. זה מה שהוציא משטרת ישראל בפרסום בפייסבוק.

פעמון אזעקה. למשל היום כשיש פעמון אזעקה שצופר לך בשעות הלילה, מגיעים למקום, דרך המערכת של משטרת ישראל מצלצלים לו ואומרים לו: תסגור את האזעקה באוטו, ואם אתה לא כאן- תדאג שמישהו יגיע ויסגור. .2 תגיע לעסק שלך, העסק שלך מצלצל . והדברים האלה נסגרים.

תארו לעצמכם שמישהו-הפעמון מצלצל לו כל הלילה?!

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ועכשיו הוא יוצא מאשדוד.

מר אבינועם ארז:

זה מטופל.

חילקנו, ואם אנו רוצים לדעת איפה, האזורים המרכזיים הם מרכז העיר כמובן.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 20 -

מר לדיאנסקי:

סיימת עם הטבלאות?

מר אבינועם ארז:

קיצרתי לכם חלק.

מר לדיאנסקי:

מה עם פגיעה ברכוש ציבורי, השחתת גינות וכל זה?

מר אבינועם ארז:

אני אתן את הדוגמא הכי פשוטה: גם אזרחית וגם אגף שפ"ע אמרו לי- תשמע, בגן "וונדה"

הבעירו לנו גם את הספסל וגם את המתקן. מה שאנחנו עושים, אנחנו מצייחים כח פעולה למקומות האלה, ואנחנו , תסלחו לי אם זה נשמע צבאי, משכיבים מארב כוכב כדי לבוא ולראות מי זה הוונדליסטים. עד שבסוף, לאחר שאנשים צופים על המקום הזה שבוע-שבועיים,

מר לדיאנסקי:

תפסתם?

מר אבינועם ארז:

גם תפסנו ועוד מעט נגיע גם לתפיסות הרציניות.

מר רובי זלוף:

צריך לזכור גם שאנחנו מתקדמים עם מצלמות בעיר, ויש לנו כבר פענוחים טובים של כל מיני דברים, ואנחנו מזהים ומגיעים לאנשים. אנשים לא מזהים את המצלמות שלנו בחלק מהמקומות, ובכל זאת אנחנו מגיעים לתוצאות טובות עם מב"ט. הוא מקבל גם ישירות ממב"ט ארועים שהוא יכול להתחבר אליהם.

רק לידיעה, יש לנו כבר כ-560 מצלמות בעיר.

מר להט:

ומה הצפי? מה המטרה שלנו?

מר רובי זלוף:

קודם כל לגמור את המקומות,

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 21 -

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

כל העיר.

מר רובי זלוף:

בסוף כל העיר תהיה מרושתת פחות או יותר.

מר זמיר:

מתי המצלמות האלה ישמשו אותנו לאכיפת חנייה?

מר רובי זלוף:

לאכיפת חנייה זה מצלמות אחרות.

מר זמיר:

זה לא יהיה אותן מצלמות?

מר רובי זלוף:

לא. זה מצלמות שכבר עובדות, ואנו משתמשים בהן בחלק.

מר להט:

היתה כתבה שלשום על הנושא הזה, לא?

מר זמיר:

אני יודע שעל פי בית משפט, לכאורה אסור לנו.

מר רובי זלוף:

במה שקיים היום מותר, לא להרחיב.

מר אלנתן:

ראיתי במפה שהצגתם-שאתם לא מכסים את כל רובע .8

מר אבינועם ארז:

זה תמיד יהיה בהלימה עם הרובע.

מר אלנתן:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 22 -

את קריית שלום לא ראיתי שם.

מר אבינועם ארז:

ברור שכן. כל האזורים בתל-אביב.

אגב, אתה יכול לנסות , לבקש שמישהו מקרית שלום יצלצל ויגיד שמרביצים לו, ותראה תוך כמה זמן נגיע.

מר אלנתן:

בעבר, כאשר קיבלתי איומים ברצח, זה לא עזר, עד שראש העיר לא התקשר למפקד המחוז לא הגיעה משטרה. אתה זוכר את הסיפור הזה? אתה התקשרת ואז התחילו לבוא.

מר אבינועם ארז:

אם שאל מר להט קודם על הכמות של הסיורים הרגליים, אתה רואה את כמות הסיורים הרגליים. כאשר אנו מדברים על סיור רגלי- מדובר על 8 שעות עבודה. ,154 תעשה בכפולות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כמה ק"מ הם עושים רגלית כל יום?

מר אבינועם ארז:

יש לנו חבר'ה שהורידו כמה ק"ג.

מר אלנתן:

מה הממוצע של הסיירת? כמה זה יוצא?

מר אבינועם ארז:

אני מניח שהם עוברים את ה-5 ק"מ במשמרת.

וצריך לזכור שהאנשים שלנו הם לאו דווקא אנשים צעירים, יש לנו גם חבר'ה בני 45 ו-,55 וגם הם הולכים את -8 ק"מ.

מה שחשוב, צריך לראות שגם בלילה החבר'ה עובדים רגיל. אנחנו מדברים על משמרת לילה מ-

23.00 עד 07.00 בבוקר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 23 -

מר להט:

זה הרבה, זה 8 שעות.

מר אבינועם ארז:

אנחנו רואים את התפלגות העומסים בחלוקת החודשים. עוד מעט אנחנו נכנסים לתקופת הקיץ, ואנחנו מניחים שתקופת הקיץ תהיה עוד יותר עמוסה. בזמנו הקמנו את קש"ת, בתקופת הקיץ נראה שיהיה זינוק בפעילות שלנו.

הארועים המרכזיים, ובדרך כלל כל חודש אנחנו מרכזים את ה-5 ,TOP וריכזנו לכם כמה דברים:

איתור חולה אלצהיימר והשבתו למשפחה שלו.

איתור נעדר בגזרת יפו.

טיפול בקטטות המוניות.

מעצר דרושי חקירה ושוהים בלתי חוקיים במחסומים.

איתור ומעצר סוטה מין שהסתובב ליד בית ספר בשדרות החי"ל. פנתה גברת נחמדה ל-106 וטענה שיש אזרח שמטריד את הבת שלה ומציע לה הצעות מגונות. היינו שם שלושה ימים עד שהילדה זיהתה. המשטרה הגיעה, לקחה אותו, בסוף היא לא התלוננה כי היא לא רצתה שלילדה יהיה נזק נפשי, אבל מספיק שחקרו אותו והוא נעלם.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם "הורים ערים". בחג הפורים היינו עם 25 ניידות בעיר בלילה. אני יכול להגיד שחג הפורים הזה היה יותר שקט מבחינת קטטות.

היה לנו ארוע לפני שבועיים בפארק דרום-שרץ אזרח בפארק וביקש סיוע כי אשתו כורעת ללדת כי לא היה לו רכב. היא נכנסה לניידת, בניידת בקעו לה המים, היא הגיעה לוולפסון, ואם זה בן- יכול להיות שיקראו לו סלע.

מר לדיאנסקי:

סלע איתן.

קריאה:

או סלעית.

מר אבינועם ארז:

מעצר תוקף מינית-דוגמת הארוע שראיתם בפייסבוק, ביו-טיוב, היו לנו שני ארועים כאלה שנעצרו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 24 -

והארוע של מעצר מפגע-שהוא כרגע תחת צו איסור פרסום, זה בחור שכנראה הגיע מאזור ירדן

והגיע לתל-אביב. בוואלה בחדשות: חשד -שוהה בלתי חוקי ניסה לתקוף אדם. סיירת עיריית תל-

אביב עצרו הערב שוהה בלתי חוקי שככל הנראה ניסה לתקוף אזרח ישראלי תוך כדי קריאות, "אללה-אכבר" בצומת חשמונאים מנחם בגין, בעיר. הסיירים התעמתו אתו, הוא פשוט נפל על הסייר הלא נכון, ההוא הוריד אותו בבעיטות לרצפה ועצר אותו.

אם אנחנו מדברים על הנושא של השרות-אנחנו מדברים על השתתפות ביום המעשים הטובים.

חילקנו משלוחי מנות במרכז השיקומי רעות.

חלוקת חבילות מזון למשפחות נזקקות לקראת חג הפסח.

חלוקת פרחים לתושבי העיר לקראת חג הפסח.

וקצת כדי שתראו את התמונות: מאיפה התחלנו. אתם רואים כאן תמונה ,בנובמבר יום הקליטה הראשון במרלו"ג.

תמונה בבית דני.

פעילות בקהילה.

והרמת כוסית לכבוד פסח.

זהו בזה סיימנו.

מר להט:

אחרי 4 חודשים כאשר אנו מדברים על ישיבת ההתנעה שהיתה לנו בחודש דצמבר, איך אנחנו עומדים ביחס לציפיות?

מר אבינועם ארז:

אני חושב שזה יהיה יומרני מצדי לבוא ולהגיד אם אנחנו עומדים בזה. אני חושב שאחרי שנה אפשר להגיד מה הכיוון.

מר להט:

4 חודשים זה מוקדם מידי?

מר אבינועם ארז:

כן.

גב' מהרטה ברוך-רון:

איך תמדוד את זה באמת?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 25 -

מר אבינועם ארז:

קודם כל , מצד אחד יש סקר. היה כבר סקרון קטן שבדק את נושא איכות השרות שלנו, והסקר היה ברמה מאוד מאוד גבוהה.

.1אפשר לבדוק את זה דרך מפגשי תושבים.

.2יהיה גם סקר.

מר רובי זלוף:

כל 4 חודשים אנחנו לוקחים %10 מקריאות השרות ואותן אנחנו דוגמים עם סקר חיצוני ובודקים את אלה שהתקשרו לבקש סיוע מסל"ע, מ-1 עד ,5 עם שאלות-איך בעצם הם קיבלו את השרות ואיך הם מרגישים, מה שביעות הרצון שלהם מהשרות. כל 4 חודשים אנחנו עושים %10 מהקריאות שלהם, דוגמים, וכך אנחנו מבינים איפה הוא חי בין 1 ל-.5 היום זה עוד מוקדם, ובינתיים בדקנו פה ושם, אבל אחרי שנה נבין באיזה סרגל הוא נמצא מ-1 עד .5

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו נצטרך גם לבדוק את עצמנו בממדים אחרים-מקצועיים מעשיים. למה אני מתכוון? נניח לצורך הענין שיש לנו השנה 1,000 קריאות על רעש. אנו נצטרך לבדוק את עצמנו-אולי בעקבות הפעילות הזאת והזאת-אולי זה משפיע ויש לנו פחות קריאות לרעש. אולי בהתחלה-כתוצאה מהאמון – יש לנו 2,000 קריאות בשנה.

מר זמיר:

יותר. יותר- משקף אמון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה תלוי.

מר זמיר:

זה כן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה כן ולא. יש בתהליכי אכיפה תהליך של גאוס. בהתחלה זה יותר כי מאמינים, בשלב השני אתה מרתיע אז יש גם פחות כתוצאה מההרתעה. זה כמו עם נקיון.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 26 -

מר זמיר:

למרות שבתל-אביב יפו יש תודעה גבוהה היום- ליכולת של אנשים להתלונן על דברים, באופן כללי אגב, אבל גם בנושא הזה. ואני לא שותף לדעתכם שבעיר שיש בה ביום מליון וחצי איש, ו-2,000 עסקים של אוכל, ו-10 חודשי קיץ וים, אני לא נפלתי מהמספרים של תלונות הרעש.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה רק ההתחלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא, אני אגיד לך מה. התושב הישראלי לא מתלונן על הרעש שיש לו כל היום.

מר אלנתן:

כי עד היום לא היה טעם להתלונן.

מר לדיאנסקי:

בן אדם שהרים טלפון הוא מאמין במערכת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני באמת כועס, כועס על משטרת ישראל, היא מזניחה את כל מה שקשור לתהליכים התנהגותיים ברחוב- החל ממעברי חצייה, דרך רעש, דרך צפירות, דרך 1,001 דברים.

מר להט:

רון, זה האכיפה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אכיפה, אכיפה בתחומים האלה. אבל מתהדרים באכיפה בדברים שלפעמים הם שוליים.

מר להט:

חזרתי מארה"ב, מלוס-אנג'לס, הייתי שם עכשיו, שם לא מעזים, כי המשטרה שם היא כזו, והם אוכפים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 27 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בכל ארה"ב- שוטר זה שוטר. בארה"ב תפיסת העולם היא- אנו מדינה של מהגרים, מה שמאחד את כולם זה שני גורמים-האחד זה-הCONSTITUTION והשני זה המשטרה-האכיפה, כי אחרת אין תרבות משותפת. רק אכיפה.

מר המאירי:

אין ספק שצריך לברך על היוזמה בנושא הזה. אני מכיר את הנושא הזה מהחברה לבטחון בראשון לציון-שפועלת כבר חומש מהדברים האלה, ולכן רציתי לשאול, מהנסיון שלהם, כמה שאלות:

האם כאשר יש לחץ ואז הבעיה היא קריטית, ובמוקד העירוני יש שיחות ננטשות וגם במשטרה אותו דבר, האם יש מספר טלפון שאפשר לחייג אליכם ישירות?

מר אבינועם ארז:

אנו כל הזמן לומדים מכל התהליכים. כמו שנסענו עם ראש העיר והבנו שיש לנו בעיה- בגלל שאין לנו כבלים - לתת שרות לאזרח, גם בארועים האלה שאנחנו רואים, אנחנו מקימים בתוך זה עוד גוף שיהיה זמין למה שנקרא-לבעיות הלחץ. כרגע מה 100 עושה? היא מכניסה אותו למחסנית.

הוא מסיים טיפול-היא נותנת לו את הקריאה הבאה, והיא לא נותנת לו לצבור יותר מ-3 קריאות ממתינות. בסופו של דבר- אם אנחנו מבצעים את הטיפול ומדווחים, וקריאה מסתיימת תוך שעה גג, יש דברים שהם לא דחופים. רעש זה דחוף, כי אם היא עכשיו שרה, עוד שעתיים היא תתעייף, לא יעזור שום דבר. בגלל שהסיירים למשל לא עובדים עם המשטרה, והם יותר זמינים בדבר הזה, והם יכולים- מה שנקרא, לתת את המענה, אנחנו פשוט מפנים את הקריאות למחלקת הסיור במה שנקרא ארועי רעש או במה שנוגע לחוק עזר עירוני והיא מטפלת. מה שלא צריך המצאות של שוטר- אנחנו יודעים לחלק את המשימות במשל"ט שלנו.

מר המאירי:

בנושא של הסיור הרגלי, אני מזכיר שהשלטים העירוניים אוסרים נסיעה ברכב על חוף הים, בפארק הירקון למשל וכו'. שם צריך לדעתי, גם נוכח הנסיון של הרציחות שהיו בעבר, והיתקלויות, לשים דגש על סיורים רגליים. אני מזכיר שהמשטרה על חוף הים עושה גם סיור רכוב על סוסים.

מר זמיר:

אני רוצה לדעת, מה ההצעה לגבי הסוסים?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 28 -

מר המאירי:

אני מדבר על שימת דגש על סיורים רגליים במקום שאי אפשר להגיע עם רכב.

מר רובי זלוף:

אני אתן לך תשובה גם בעניין הזה- כדי שיהיה ברור.

אנחנו לא עוסקים עם פרשים, אבל יש לנו טרקטורון מיוחד בחוף, עם צ'קלקה מסודרת של כחול כתום, והוא רץ על רצועת החוף על רצועת הים, על החול, ועושה שם סיורים רכובים כדי למנוע.

לא של סל"ע, של פיקוח חופים יחד עם משטרה, פיקוח חופים ומשטרה.

מר המאירי:

נקודה נוספת שהיא חשובה היא-האם יש מעקב על כל רכב –איפה הוא נמצא?

מר אבינועם ארז:

כן.

המעקב הוא לא לצורך מעקב אחרי העובדים, העניין הוא מבחינה בטחונית. אנחנו רואים, ברגע שהמשל"ט מסתכל על המפה ורואה את הניידות, הוא גם יודע להכווין את הניידת הקרובה למשימה. יש לנו בדיוק מעקב , לכל אחד יש את הטרפיק-לוג, ברגע שיהיו הקטנועים-גם אחריהם נוכל לעקוב, ונגיע למצב כזה שיותר מבחינה בטחונית לעובדים, גם לאלה שהולכים רגלית, אם חלילה מישהו יתקוף אותם- אנחנו נדע בדיוק את המקום שלהם. כך שיש לנו מעקב.

מר המאירי:

הנקודה האחרונה שרציתי להעיר עליה: אנחנו מחזיקים בארץ שיא של דרי רחוב. יש תלונות לא מעטות על החריגות שלהם.

וכן, אנו עומדים עכשיו לקראת ל"ג בעומר. גם לקראת ל"ג בעומר יש נוהלים של מדורות, האם נוהגים על פי הנוהל?

מר זמיר:

מה ההצעה בנוגע לל"ג בעומר ודרי הרחוב?

מר המאירי:

בשני המקרים-לשים דגש על הדברים האלה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 29 -

מר זמיר:

מה אתה רוצה שיעשו עם דרי הרחוב? מה ההצעה לטיפול בדרי הרחוב?

מר אבינועם ארז:

אני אומר מה אנחנו עושים . עם דרי הרחוב אנחנו עושים עבודה בשיתוף עם מי שמתעסק עם דרי הרחוב.

ולקראת ל"ג בעומר-עשינו כבר דיון הכנה, ואנחנו נותנים דגש עם על ל"ג בעומר וגם על ערב יום העצמאות, על המסיבות . לכל חג או דברים מיוחדים שמאפיינים את העיר. צריך להבין שלעיר יש שעון חיים מאוד מסודר, לא הצגתי פה. סוף השבוע בעיר הוא סוף שבוע מאוד מאוד עמוס, הוא נרגע ביום ראשון בצהרים. הוא מתחיל ביום חמישי בצהרים, הוא נרגע ביום ראשון בצהרים.

ובדרך כלל משעה 10.00 העיר מתחילה, מה שנקרא- לקבל את הצביון העמוס, ואתה רואה את זה.

יש סיירים למשל-שאוהבים מאוד את משמרת הלילה, כי היא משמרת ערנית ותוססת, לעומת משמרת הצהרים שהיא יותר רגועה.

גב' מהרטה ברוך-רון:

אחת התופעות שמאפיינות את העיר היא של כרטיסי הביקור.

מר אבינועם ארז:

אנחנו לא מתעסקים עם זה , אלא אגף הפיקוח.

מר אלנתן:

הוא מתעסק עם זה?

קריאה:

לא.

מר אלנתן:

למה לא?

גב' מהרטה ברוך-רון:

למה לא בעצם?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 30 -

מר זמיר:

אני רוצה להגיד משהו בעניין זה. זה נושא שמאוד הטריד אותי, ואני הגעתי למסקנה, לאחר שדיברתי עם יואב ודיברתי עם רובי, אני הגעתי למסקנה הנוראית-שכל עוד יש בעיר זנות והיא לא מוסדרת-כזאת שחוקי לפרסם אותה, כל עוד זה המצב-המנגנון הכלכלי שעומד מאחורי הדבר הזה הוא כזה, שהתופעה הזאת לא תיפסק.

מר אלנתן:

למה?

מר זמיר:

אני אגיד לך למה. כי הם מגיעים לרמה שהם לוקחים את הכרטיס, הם מגיעים לבן-האדם ונותנים לו 30 דוחות-כדי להרתיע. והוא במקרה כזה מיד הולך ומשלם אותם-כדי שזה לא יגיע לבית משפט, לא ייחשף, כלום. כלומר, גם כשאתה כבר תופס והולך ונותן-הם משלמים את הדוחות. זה רק אומר כמה העסק הזה כלכלי, כך שגם המנגנונים שמצליחים לייצר-פה מפחידים, פה תופסים, אבל זה לא דבר שייעלם. אם השרות קיים בעיר הזאת-יפרסמו אותו.

גב' מהרטה ברוך-רון:

כמה דוחות ניתנו לדעתך בנושא הזה?

מר זמיר:

המון. זה לא עזר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני יודע כמה זה כואב, אבל יש משפט שאומר: תן לי את היכולת להיות מספיק פיקח כדי להבין מה אני מסוגל לעשות, תן לי את הכוח לעשות את מה שאני לא יכול לעשות, ותן לי את החכמה להבדיל ביניהם. הכרטיסים האלה הם ביכולת להבין שאתה לא יכול לפתור את זה. בשום מקום בעולם לא פתרו את זה, גם אצלנו לא יפתרו את זה.

אפשר להקטין את כמות תאונות הדרכים לאפס? אפשר. אפשר להקטין את כמות תאונות הדרכים? אפשר, אבל זה מגיע על חשבון תרופות מצילות חיים. לתת עוד לתרופות מצילות חיים-

זה על חשבון צהרונים לילדים. מה יותר חשוב?

לכן אני אומר לך באמת-גם לי כואב לראות את זה, אני יכול לומר לך שכאשר אני מסתובב היום בעיר אני לא רואה את זה כמגיפה.

מר רובי זלוף:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 31 -

אני אומר מבחינת העיר-שיהיה ברור: .1 כדי להשלים את התמונה-זה ירד בצורה ניכרת מאוד, כי כבר הכל חשוף לך באופן אישי ואתה לא צריך את זה בכלל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן . הטכנולוגיה עושה את זה.

מר רובי זלוף:

2. המשטרה לא פועלת נגד העניין הזה אלא פועלת נגד בתי הבושת, הסמים וכו', היא לא פועלת

נגד עניין הכרטיסים.

הכרטיסים עצמם לא מזהים עבירה, הם לא יכולים לזהות עבירה פלילית לפי 205 ג', זה הסעיף שלהם, הם לא יכולים לזהות עבירה פלילית דרך הכרטיסים ולכן הם לא יכולים לתקוף את הכרטיסים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גם המשטרה לא פועלת נגד בתי בושת, אלא אם כן יש עילה לפעול נגד בית בושת- או שזה מפריע, או שזה גורם וכו'.

מר רובי זלוף:

אני רוצה לסכם את הסוכריה שלנו בעניין: אנחנו פועלים נגד זה בחוק שמירת הסדר והנקיון.

כלומר, אם אנחנו נזהה מישהו שנוסע באופניים, וכך הם עושים, וזורק , אנחנו תופסים אותו, מוכיחים שהוא עשה את זה, וכרגע אנחנו בתיק אחד בבית משפט על אחד שתפסנו אותו, צילמנו אותו, שמפזר את הכרטיסים. אני בטוח שלא יצא מזה כלום בבית משפט, אבל הוא יותר לא יעשה את זה.

מר לדיאנסקי:

זה קנס?

מר רובי זלוף:

זה כתב אישום, זו עבירה.

עו"ד סלמן:

לא. זה השלכת פסולת.

מר רובי זלוף:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 32 -

זה עבירת קנס?

עו"ד סלמן:

כן.

מר רובי זלוף:

אני רוצה שתבינו את הסיפור. הסיפור שלי הוא לא שהוא ישלם את הקנס, הסיפור שלי הוא –

לצאת אחרי שאני גומר בבית משפט כשהצדק לטובתי, ואז לפרסם את זה ברבים, זה הרעיון, כדי

שיהיה ברור: אם אתה תזבל-אנחנו נתפוס אותם.

מר לדיאנסקי:

כן, אבל היתה לו ברירה לשלם את ה-,200 ,300 500 שח' ולחסוך את המשפט.

מר רובי זלוף:

אתם מסתכלים על הכרטיסים. אתם מכירים את הצבעים לפני הפסח-ששמים את השלטים?

מר לדיאנסקי:

1,600 שח'- צבע את כל הבית.

מר רובי זלוף:

אנחנו שכרנו דירה ברחוב ברודצקי , קראנו לצבעי כזה שיבוא, חיכינו לו בדירה, הבן-אדם בא, נתן הצעת מחיר, סגרנו אתו, הבאנו אותו לבית משפט, השופט אמר לנו: מה? אתם מתעסקים בשטויות?

אני אומר לכם שהכמויות של המודעות הפרועות יורדות, הכמויות של הצבעים האלה יורדת בצורה ניכרת, כל הכרטיסים האלה –זה כבר לא מה שהיה פעם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גם בגלל העובדה שאנחנו פשוט מנקים פיזית.

מר לדיאנסקי:

יש לי כמה שאלות:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 33 -

קודם כל –אין ספק שהסיירת הזאת מגדילה את האמון של הציבור בעירייה, ואם הפקחים בעיני חלק מהציבור זה הרעים שנתנו דוחות, הסיירת הזאת הם הטובים שנותנים שרות ומגינים על הציבור, פה זכיתם בפרס גדול לעומת הפיקוח.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גם הפקחים נותנים שרות.

מר לדיאנסקי:

לא, בתפיסה של איך שרוב הציבור רואה את זה.

כשאתם למשל מגיעים למקום, נניח על עבירה של רעש, והגעתם פעם שנייה ופעם שלישית,

מר רובי זלוף:

הוא יקבל דו"ח.

מר לדיאנסקי:

אבל יש איזשהו הליך מול התביעה המשטרתית לכתבי אישום?

מר רובי זלוף:

כן. אם שלוש פעמים הוא המשיך להרעיש, בפעם השלישית מגיעה כבר הרשות לאיכות הסביבה, בודקת את הדציבלים, ומוגש כתב אישום נגדו.

מר לדיאנסקי:

דבר נוסף: אני חושב שזה אמנם עוד מוקדם, אבל כשראיתי אותך מתחיל לפרוס את המצגת, אחד

הדברים שחשבתי עליו הוא-שזה נושא שהוא קלאסי למחויבות אישית של תלמידים בגילאי -17

18. זאת אומרת, שבשלב מסוים לא רחוק, כחלק ממחויבות אישית שיש להם בכתות יא'-יב', הם

יעשו את המחויבות האישית עם הסיירת, והם יכולים לתת תרומה מאוד גדולה, וגם להגדיל את הנפח של הפעילות-כמעט בלי שום השקעה כספית מבחינתנו.

דבר אחרון שאני חושב שיכול לתרום: א. המדים הם מאוד יפים, אבל בלי שמות?

מר בני מילר:

השם בייצור.

עד היום היו תגים שנופלים כל הזמן ואנחנו רוצים משהו יותר איכותי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך א' אייר תשע"ה ()20/04/2015

- 34 -

מר לדיאנסקי:

וגם, כמו מכבי אש ומד"א שיש להם כל מיני סמלים כאלה, זה דברים שיכולים לתרום, זה נותן יותר סמכותיות כלפי הציבור.

מר אבינועם ארז:

תודה רבה.

מר לדיאנסקי:

בהצלחה.

הישיבה נעולה

______________ ______________

גלילה בן חורין מנחם לייבה

מזכירת המועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה