החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 3 עד 15 למרץ 2016

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העוררים: קופמן רוני, רובינשטין ליאור

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור האמור לעיל הערר מתקבל. המשיב יתקן את המועד בו יתחיל פטור של לא ראוי לשימוש החל מיום 27/4/15.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 03.03.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדר, דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. 3

יו"ר: עו"ד מאור יהודה חברה: עו"ד קדמיטירלי חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

י שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה פללית ער מט' 100013053 שליד עיףיית תל אביב- יפו

בפני הברי ועדת ערר:

לוייר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: עו"ד ורו'יח אבשלום לוי

העורר: | אליאסי יהושע, למעי ידידיה

- נגך -*

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

ובעניין: | הברת התהנה המרכזית החדשה בת'/א בע''מ (בהקפאת הליכים) , להלן : ''התמת''ת'י

החלטה

1. תיק וה הוא אחד מרבים הבא לדיון בפנינו, כמו בפני ועדה נוספת בראשות היוייר אלון צדוק,

המעלה סוגיה קשה הן בחיבט המשפטי, והן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאיבדו רכושם, אינם צעירים לימיט ומרביתם, אלה שנותרו בחליםו, תולים ואינם בעלי יכולות לנהל משפטים ארוכים ויקריס מול התמחיית או הנאמנים מטעם בית המשפט.

2 לא נעמוד על השתלשלות האירועים מאצ רכישות שבוצעו ע"י אנשים שונים בינם לבין חברת כיכר לוינסקי בע"מ, שעם פירוקה נרכש פרויקט התהנה המרכגית על ידי תברת הפציבה שלימים גם חיא פורקה.

3 נכון להיום פרולקט התחנה המרכזית החדשה מצוי בידיהס של רו"ח חלים קמלל, רו"ח עליות שרון ועוייד יוסף בנקל, בתוקף תפקידם כנאמנים בהקפאת הליכים של התמחיית.

4. לאחרונה, הצליחו הנאמנים למכור את אותו פרויקט מטובך, העומד על תילו שנים רבות

כאבן שאין לה חופכין לחברת נצבא ההזקות 1995 בע"מ. [נפנה לפרייק 25351-01-12 בבית המשפט המחוצי מרכו-לוד.]

5. בהלבט הפרוצדוראלי ההלטנו ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 ועררים נוספים

לפי רשימה שצורפה, שלתמחיית יוותר שלקול דעת אס לחתייצב בדיונים לפנינו ולהציג עמדתו

.10

.1

מבחינת התומר הראילתי שמצוי ברישומיו, או שלא. ההלטתנו מצורפת כאן כחלק בלתי נפרד מהחלטתנו לגוף הערר.

בייכ התמתיית ההליטו להתליצב לדיון ולהמציא ראיות ומסמכים מצדם, כפי שמצויים בתיק כל רוכש/עורר, לשם הצגת תמונה עובדתית בפני הוועדה- וטוב שעשו כך.

לודגש עניינית בתיק זה כי ב''כ התמח'/ת מצא לנכון להודיע בישיבת יום 21.2.2016 כך:

'שאין בהשתתפותה בפנינו משום ויתור על טענות הצדדים להליך או הסבמה לפגיעת בזכויותיה מכל סוג''. בהמשך לההלטתנו מיום 7.12.2015 הג''ל, הרי שלתמה'ית באמצעות הנאמנים, הזכות להגיש ערעור מנהלי ככול שההלטתנו כאן אינה לרוהה או שסוברת שיש בהחלטתנו פגיעה בוכויותיה.

מכאן תצא המלצתנו למשלב להגיע לפתרון מערכתי בולל בסוגיה אחת שהיא ענייננו: חבות תשלום הארנונה מול עוררים ספציפיים, התמה'/ת או נאמניה , או הרוכשים החדשים.

מצאנו לציין עובדה או שכן ידוע לוועדה שבמקרים בהם נתקבל ערר ספציפי, המשיב המציא חיובי ארנונה על שס התמתיית.

יוער בדרך אגב בלבד כי לדעתנו הצנועה, היה מקום לבקש היתר מבית המשפט של הפירוק, לפעול כנגד התמחיית, לשגר חיובי ארנונה, או להגיש תביעה או לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם כנגד התמהיית, מעצם הלותה במצב של הקפאת הליכים. כך אולי יחסך ומן שיפוטי יקר הן בערכאות והן בוועדות ערר שקרוב לוודאי יהזרו לדון בחיוב התמחיית בארנונה באותת תיקים בהט נתקבל ערר ספציפי מטעם עורר/רוכש החנות או מל מיורשלו.

עניינו של הערר כאן נסב על היובס של מחויקים בגין ארנונה ביחס לייחנותיי אותה רכשו לפנל עשרות שנים בתחנה מרכזית החדשה בתל אביב ואשר לטענת חמשיב הס מחזיקים בה.

הכרעתנו נדרשת רק ביחס לאתת מהסוגיות הנוגעות למתחם גה וענינה חיובם בארנונה של רוכשים שרכשו חנות במתחט. ברור שלא נדון האם לעוררים ו:כויות קנייניות בחנות, בין רשומה ובין זכות אובליגטורית - נושא וח קרוב לוודאל לידון בערכאות אחרות.

. במרבית התיקים באי כת המשיב, טוענים בין היתר, כי הנכס ווכה בפטור בגין י:כס

לא ראוי לשימושי לתקופה של 12 שנים ברציפות, אשר אחריה קיבל פטור נוסף לתקופה בת שנתיים, החל מיום 1.1.2013 ועד ליום 31.12.2014 - לפיכך, החל מיום 5, , ולמשך תקופה בת 5 שנים, כל עוד לא יחול שינוי במצבו של הנכס, *חויב הנכס לפי הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות [נוטסח חדש] על פי התעריף המזערי,

.3

64

.5

.6

7

.8

9

לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס טרם מתן הפטור, בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) תתנשסייו - 2007 .+

טענה זו נכונה משוסם שהמהוקק מצא לתחום את מתן הפטור שעל פי סעיף 330 לפקודת העיריות באופן שקצב מועדים ההל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ס.ח. 2374 תיקון מסי 131 שתחילתו מיום 1.1.2013.]

לכאורה אין כל בעיה, שכן 'מחויקי בחנות בתחנה המרכוית החדשה מחויב בארנונה מכוח הוקתו בנכס. הכאב גדול מקום שאנו צריכיט להכריע האם לקבל את טענת העורר, או למצער מל מיורשיו בפנינו, שהוא מעולם לא סיבל מפתחות בנכס נשוא הערר, מעולם לא פתה עסקו ולא השתמש בתנותו אותה קנה במיטב כספו, ויותר מכך שנים על שנים אין כל גישה לנכס, הנכס אינו שלם ותקין, לא היום ולא אצ מלפני כ- 45 שנה.

כך מרבית העוררים בפנינו כלל לא שילמו לתמה'ית: 'דמי ניהולי, למרות שנתבקשו לכך. גם בסוגיה זו לא נעסוק שכן אין זה מתפקידנו להכריע האם העורר אמור לשלם ידמי ניהולי על נכס שאינו בחוקתו ובשימושו.

בקצה השני של הסוגיה, עומדת טענת המשיב כי הדין והפסיקה עומדים לצדו וכל מעשיו כשרים ותואמים למציאות. משכך נותרה השאלה מי מבין השניים צודק, האם העורר לפנינו או שמא המשיב.

סעיף 325 לפקודת העלריות (נוסח חדש) (להקן : ייהפקודהי) קובע:

'חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאהר מכן לא *היה הייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעיט מלפני מסירת ההודעה/.

סעיף 326 לפקודה, קובע:

'נעשה אדט בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בבל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירת או העברה חייבים המופר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה באן השפרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העסקת באמור, ובת יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה באמור, *היו המופר, המעביר או המשפיר הליבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, להיה המשביר הליב בארנונה'י

נבטט מקצת מהפסיקה. בע''א 2520-05-12 שרעבי ג' עיריית רהובות ואח' שם נקבע:

יעל פי סעיפי הפקודה הנזכריט לעלל, מוטלתת תובה על בעלים, או על מחזיק, של נכס החילב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מההצקת הנכס (להלקן : ייהודעת הדללהי) כתנאי לאי חיובו בתשלום

ארנונה בגין הנכט מאותה עת ואללך. כל עוד לא נמסרה הודעה, כאמור, יחויב אותו מחציק או בעליו של הנכס בארנונה בגין הנכס.

ביסוד ההסדר המטלל הובת מסירת הודעה, כאמור, על מחציקים או בעלים של נכס טמון חרציונאל כי הם בבחינת יימונע הנזק הצוליי. הנטל המוטל עליהם למסור הודעת חדילה חינו נטל קל ביותר. אילו היתה נקבעת קביעה הפוכה, שלפיה על הרשויות המקומיות לבדוק, באופן אקטיבי, את זהות המחציקים בכל נכס ונכס, על פני תקופות שונות, היה חדבר מטיל על הרשויות המקומיות נטל כבד מנשוא שעלותו גבוחה ביותר, והממומן מכספי הציבורי.

0. על תכלית ההסדר הקבוע בסעיפים 325, 326 לפקודה, נפנה לעייא 739/89 אהרון *' גויבקשוילי בי

עיריית ת'/א-יפו, פייד מה(3) 769 (1991) 775 שם נקבע:

'ניכך בפקודו העיריות [נוסח חדש] כל מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור הגורם המהווה 'ימחזיקיי לגבי נכס מסוים לצורך תשלוסם הארנונה. בדרך כלל רשאית היא להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינוי מצבי.

1. בבריימ 1008/06 יצחק טרבטינגוט נ' מנהל הארנונה של עלריית תל אביב יפו, נקבע שהרציונל הל גם

בכל האמור בחדילת הצקה של מחזיקים וכל על מנהל הארנונה להטתפק בהודעה על חדילת הצקה של שוכר, על פי סעיף 325 לפקודה, ולגרוע את השוכר מרישומיו ואין בסמכותו להכריע בין הודעת שוכר בדבר ייחדילת התזקחיי לבין הודעה מאוחרת יותר אס נשלתת מטעם בעליו של נכס אשר סותרת את ההודעה המקורית שכן אין להפוך את מנהל הארנונה לגורם הבוחן את מהימנות המסמכים המוצגים לו ואין וה תפקידו לרדת להקר האמת.

2. העירייה טוענת כי בנסייבות המקרה הקונקרטי שלפנינו, פעלה כדין ובסבירות עת הותירה את

רישום העורר כמחזיק בנכס לאור המידע והמסמכים שהיו בידיה ולא יכלה לדעת כי העורר או מי מטעמו אינם מחציקים בנכס. *וער כי רישום החזקה הלנו על שם אליאסי יהושע בלבד.

3. לאחר שסקרנו את העובדות שנטענו ושהוכחו בפנינו, אנו קובעים כי יש לקבל את הערר.

4. העובדות שהוכהו הן כדלקמן:

א. מדובר בנכס חמצוי בתחנה המרכוית החדשה שנרכש ע"י אליאסי יהושע , למעל ידידיה,

חנות מספר 3170 ברחי לוינסקי 108 ת''א, רשום אצל חמשיב כנכס מס' 2000132613 ח-ן לקוה 10047663

ב. התמחיית הציגה בפנינו מקבא ראיות ומסמכים שנתקבלו על ידנו וסומנו כמוצג תמחיית/1

כמפורט כך:

* חוזה מכר חתום מיוט 9 בספטמבר שנת 1988 בינה לבין הרוכשים. (נספת א).

* מכתב התמחיית מיום 19.5.1994 ששוגר לרוכשים המודיע לחם לסור בתוך 45 יום לקבלת ההזקה בנכס ולהסדיר את נושא התשלומים. (נספת בי ).

* מכתב העורר, מר למעי, לתמחיית מלוס 28.6.94 בו מודיע על סירובו לקבל ההזקה בנכ שכן אינה נמצאת במקום המאפשר הפעלה מסתרית וטוען על הפרות תנאי התוזה בינו לבין התמחיית. (נספת ג').

.5

6

7

.8

2

.0

*מכתב התמתיית לרוכשים מלוט 23.6.1996 בו נדרשים לסור ולקבל את ההזקה בחנות.

(נספת די)

*מכתב מיום 4.7.96 מטעם התמהיית לרוכשים, בו חם מציינים שסיימים חובות הן בגין הרכישה והן בגין דמי הניהול. (נספת ה').

* חיובי התמחיית בגין ידמי ניהולי לעורר יהושע בלבד. (נספת ו')

ג | המשיב נתן פטור לנכס מתשלום ארנונה לתקופה המירבית הקבועה בסעיף 330 לפקודת

העיריות כרשוס במכתבו מיום 6.5.2015 ומתייב בארנונה על פי התעריף המזערי החל מיום 1.1.2015.

ביום 21.2.2016 התקלים דיון בפני הועדה.

בייכ התמחיית אישר בפנינו כי אין יותר מסמכים מאלה שסומנו על ידנו כמוצג תמחיית/1 ואישר כי העורר לא קיבל את הנכס, אין פרוטוקול קבלה מטעמו או אישור שהעורר שילט את חובותיו בגין רכישת התנות, ככול שאלה קיימים. הכל בהסתמך על מסמכיו שהוגשו לוועדה.

בנו של העורר בן צבי אליאסי, הגיש תצחיר בשם הרוכשים, אביו ומר ידידיה, והעיד בפנינו, כתשובה לשאלות בייכ התמחיית, כך: ייאם אתה שואל אותי למה אבי לא קיבל את החנות, אני משיב כי ידוע לי שהחנות מעולט לא נגמרה בנייתה. המתחם סגור. אני באופן אישי חייתל שס לפני כמה שנים. לא ניתן להגיע אליה ולא גמרו את התקרה."

הגבי סימה אברביה, מטעם התמחיית, ענתה לשאלות הוועדה, בגו הלשון: יאני מאשרת כל נספת א' בתצהיר כרמלית מטעם המשיב היא טבלה המפרטת בעלות על הנכסים ולא בהכרת על מסירת החצקה. לפי מקבץ המסמכים שהגשנו לוועדה לא מצאתי כי קיים אישור בכתב מטעם העורר שקיבל את המפתחות מאתנו או התזקה בחנות. אין לי כל מסמך כדוגמת טופס 5 החתום ע"י העורר המעיד כי החזקה ו/או מפתחות המושכר נמסרו לידי העורריי.

כרמלית חממי מטעם המשיב העידה בפנינו כמענה לתקירת בייכ העורר כי: ייבהתייחס לסעיף 2 בתצהירי, הבסיס היתידי לאמור בשאלת ההזקה נובע מנספח אי שצורף לתצהלרי...עפ"י נספת ג' שצרפתל לתצהירי אני לא יכולה לקבוע בוודאות שההוקה נמסרה או לא נמסרה לעורריי.

החוקר מאור שמאי מטעם המשיב העיד בפנינו בתשובותיו לבייכ העורר, עיקר הדברים

לדעתנו כך: 'יבהתייחס לסעיף 10 [צ.ל. 3 ] בתצחירי, ממש לא פרצת: לתוך ההנות. התנות

נמצאת במתחם הסגור ואין גישה לחנות. לא קיימת גישה לנכס...בהתייחס לתמונות שאתה

מציג לי, רואים את כל המתחם שחוא סגור. רואיט את השערים הסגורים והחסלמה למתהם.

החנות פיוית לא צולמה כי הגישה חטומר'י.

1. לא מצאנו כי יש לחליב את העורר/רים בתשלום ארנונה מעצם היותו בעל הגיקה הקרובה

ביותר לנכס רק בגלל שהוצג חוזה רכישה התוס על ידם משנת 1988 ומא לא נעשה מאומה.

2. זכות קניינית וו, ככל שהיא קיימת מול נאמני התמחיית, או ככול שתוכרע לטובת מי

מהרוכשיס בתביעות בין בת'ימ- ארגון בעלי עסקים בתחנה המרכזית בתל-אביב לבין חברות התמחיית, או לאחר אישור הסדרי נושים שיגישו הנאמנים, לטעמנו אינו יכול כיום לשמש בסיס לחיוב העורר בארנונה.

3. נתנו אימון הן בדברי העורר והן בדברי ימה שהרוכשיט לא קיבלו החזקה בנכט ומכל מקום

אין בנמצא ולא הוגש כל מסמך חיכול להעיד כי התזקה בחנות נמסרה לעורריט והם עשו שימוש כלשהו בחנות. חוקר המשלב אישר גס שהמתחם סגור נעול בשערים והגישה תסומה.

4. מבל האמור לעיל דין העור להתקבל .

ניתן היום, 3 במר\ 2016, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 <וס מיום קבלת הההלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(טדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם ההלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

--

| |

לוייר: עו"ד יחוחחַ מאור חבך: עו"ד ורו'יח אבשלום לול חברה: ע לקדם

קלדנית : ענת

בפגי ועדת הערר על קביעת ארנונה בללית 9 מס' 160012216 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני הברי ועדת ערר:

ירייר: יהודה מאור, עו"יד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

העורר: מוסזדה אהלון

- כמ -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

ובעניין: | חברת התהנה המרכזית החדשה בת'/א בע'/מ (בהקפאת הליכים), לתלן : ''התמה'"יתיי

ההלטה

1. מספר עובדות השונות בתיק צה ממרבית תיקי הנכסים בתחום התחנה המרכצית החדשה,

שנדונו בפנינו בחודש ינואר ש.ז. הס שהביאו אותנו למסקנה, עם כל הצער בדבר לדחות את הערר, אף שהעורר היה בשעתו 'עולה חדשי, עת קיבל את המפתחות לנכס, היה אמור להסתייע בגבי בן ציון שושנה שחתמה על מסמכים בתור מלופת כוחו של מר נאסר יעקובזר, שותפו לרכישה של העורר.

א.

העובדות והמסמכים שהוצגו בפנינו הס כדלקמן:

מדובר בנכס המצוי בתחנה המרכזית ההדשה שנרכש ע"י מוסודה אהרון ונאסר יעקובור באמצעות מיופת כותו גב' בן ציון שושנה בתאריך 15.6.1993 [נספח אי למוצגי התמחיית ]. חוזה מקורי נחתם לראשונה עס חברת כיכר לוינסקי עוד ביום 23.11.1969 מדובר בחנות מספר 4133 ברתי לוינסקי 108 תייא, רשום אצל חמשיב כנכס מסי 8 ה-ן לקוח 10050861 על שם העורר בפנינו כמחזיק.

אין תולק כי החוזה נחתם ע"י יאסרי על פי יפוי כוח שנתן לגבי בן ציון שושנה, וחתימת העורר עצמו, מופיע על יפוי הכוח שמסרו שניהם לטובת עוחייד שטיפלו בשעתו בתנויות במתחם התהנה המרכנית.

העורר אלשך בפנינו כי חתימתו מופיעה על יפוי הכוח לצד חתימת הגבי שושנה בן צלון מיופת הכוח של נאסר שותפו לרכלשה. ביפוי כוח נרשם מסי החנות נשוא הערר כחנות 13

בתאריך 13.11.1994 חתם העורר ביתד עס גבי שושנה מיופת הכוח של נאסר, על טופס מס' 5 המחווה פרוטוקול קבלת התנות נשוא הערר. צורף כנספת ג' למוצגי התמחיית.

ור | נספת ב' , למוצגי התמהיית, מיום 30.5.1994 מכתב התמתיית לרוכשים המודיע להם שהנכס מוכן למסירה.

| נספה די למוצגי התמחיית מהווה אישור לחב' הניהול כי הנכס 4133 מאושר למסירה לידי חרוכשים.

ח. | נספת ה' למוצגי התמחיית מהווה אישור נוסף, התתום ע"י העורר והגבי שושנה כרוכשי

התנוות שהם קיבלו את ההזקה בחנות ומבקשים אישורם לביצוע עבודות בחנות, על חשבונם.

ט. | נספת ו' מהווה דרישות תשלום בגין תובות לדמל ניהול.

במהלך השנים הוענק לנכס פטור בגין נכס לא ראוי לשימוש. נפנה לסעיפים 4, 5, לכתב התשובה לערר שהוגש לוועדה ביום 1.4.2015

לא. | אין תולק כי המשיב נתן פטור לנכס מתשלום ארנונה כרשום במכתבו מיום 4.1.2015 ששוגר לעורר, ומחייב בארנונה על פי התעריף המזערי ההל מיום 1.1.2015 (סעיף 3 למכתב המשלב.)

אין אנו מתעלמים ממה שכתב העורר בעררו שהוגש לנו בתאריך 2.2.2015 הימנה עולה מצוקתו הרבה הן מפאת גילו ומצבו הבריאותי, ומהעובדה שהנכס מעולם לא היה בשימוש כלשהו.

בעדות העורר לפנינו, ביום 21.2.2016 אומר העורר כך:

ייחתימתי מופיעה על טופס 5 מוצג גי למוצגי התמתיית. אני מאשר כי קבלתי את מפתהות החנות, אני מעולט לא פתחתי את החנות ולא ניהלתי שם עסק. בשלב המסירה של המפתה בשנת 1994 הליתי עולה חדש, אמרו לי לשלם עבור כל המערכות, השמל,מים וכוי...ואני שללמתי. לאחר מכן אמרו לי לבוא לחתום על הטופס של קבלת מפתת ואני קבלתי מפתה. גם לאחר שקבלתי מפתת לא נגשתי למקום שבו צריכה להלות החנות. אני לא נכנסתי לתנות ולא בדקתי אותה. אני מאשר כי חתימתל מופיעה על יפוי הכה שם מופיע שמספר החנות 4133 . לא היה לנו בנכס חשמל ותשתיות. בכל האזור של החנות לא היה מוכן לאיכלוס בכלל.".

כמענה לשאלות בייכ התמחיית משיב העורר כך:

ייאנחנו שמנו פתק על דלת הכניסה בחוצ בו הודענו שהנכס מיועד להשכרהיי.

הגב' סימה אברביה מטעם התמחיית מוסיפה ואומרת בדיון כי העורר וכור לה כאחד שאף שילם לתמח'ית דמי ניהול. עוד טענה בפנינו כי למיטב ידיעתה המנעול על דלת הנכס אינו מטעם התמחיית.

מר אייל שר *שראל מטעם המשיב ביין בעדותו כי: יילמיטב ידיעתי ניתן פטור לנכס כנכס לא ראול לשימוש במשך חשנים משנת 99 וחיוס הם מחויבים לפי התערליף המצערל."

0

2

.3

4

5

.6

לדעתנו הוכח כי העורר ונציגת שותפו (נאסר) לרכישה, הגבי שושנה , קיבלו מפתחות לנכס כעולה ממוצג - טופס 5- שמעיד על מסירת התזקח לידיהם; כך מוצגים ד', הי לנספה תמחיית/1 . העורר עצמו מאשר כי קיבל ההזקה ומפתחות החנות, ברס לא עשה בה כל שימוש.

חמשיב מחייב נכס זה חתל מיום 1.1.2015 בתעריף המזערי כקבוע בסעיף 330 לפקודה, לעוד 5 שנים ולאחר תום התקופה, במידה והנכס יוותר באותו מצב קרי לא יהא ראוי לשימוש, לא יחויב בסכום כלשהו.

המשיב בכתב תשובתו לערר מיום 1.4.2015 ונספח אי שצורף לו, מכתב מנהל הארנונה, תאר נכונה את המצב המשפטלי החל על הנכס, לאור תיקון סעיף 330 לפקודת העיריות.

. יוער כי המחוקק מצא לתחוט את מתן הפטור שעל פי סעיף 330 לפקודת העיריות באופן

שקצב מועדים החל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ס.ח. 2374 תיקון מט' 131 שתחילתו מיום 3)]]

לא מצאנו מקום להתערב בהתלטת המשלב , לשנותה או לבטלה.

כל ואת יאמר למרות שאנו מקבלים את דברי העורר כאמת לאמיתה, שמעולם לא פתת עסק במקום והמקום עדיין לא שמיש, לא מיום הרכישה ההיסטורי ולא עד עצם היום הצת.

בכל מקרה נכס שכלל אינו ראוי לשימוש ועומד בשיממונו וקיבל את כל הפטורים בעבר, אותם העניק המהוקק והחזקה בו נמסרה לעורר, חייב עדין בתשלום ארנונה לאחר תיקון התקיקה של סעיף הפטור, קרי 330 לפקודת העיריות.

מצאנו להעיר הערת סיוט תוך הבעת השתאות כיצד התמחיית, מנפיק דרישות הלוב לעורר בגין דמי ניהול, לתאריך פברואר 2016 [ראה מוצג ע/1 אותו צירף לנו העורר], כשאין כל ניחול במקום. יודגש כי סימה אברביה משיבה לשאלת בייכ חמשיב: יאני מאשרת לפי מיטב ידיעתי כי יצאו חיובים בגין דמי ניהול משנת 2011 עד 2016 ולצערי אינם בתיק המוצגים שלנויי.

על כך יאמר, נפלאות דרכי בורא עולם, כיצד בייכ התמחיית רואה כעת, בפעם הראשונה מסמך כזה [ע/1) והאט הנאמנים בכלל יודעים על דרישות תשלום בגין דמי ניהול, למועד דהלום!

7 שוב תצא קריאתנו אל הנאמנים וחמשיב להסדיר את נושא תשלום הארנונה, לפחות ממועד מינוי הנאמנים, ולא לחמשיך לשבש חייהם של הזקנים, ההולים ותפנסיונרים המופיעים לפנלנר.

סוף דבר

הערר נדתה. לא מצאנו לתליב בהוצאות.

ניתן היום, ‏ 3 במרף 2016, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בת* משפט לענלינים מנחליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 לוס מיום קבלת ההחלטה.

0

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקןמינת (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז -- 1977 תפורסם החלטו זו מאתר האינטרנט של המשיב.

--

לוייר: עו"ד להוההָ מאור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לול חברה: עוי לי קדם צּ

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונת כללית ערר מס' 140013772 שליך עיריית תל אביב-יפו

בפני חבר? ועדת ערר:

לוייר: יחודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

הבר: עו"ד ורו'יח אבשלום לול

העוררים: | משה לול, זאדה דוד, אברהמי אליהו

- ד +

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

ובעניין: | הברת התהנה המרכזית החדשת בת'א בע''מ (בהקפאת הליבים) , להלן : 'התמה'/תיי

החלטת

1. תיק זה הוא אחד מרביט הבא לדיון בפנינו, כמו בפני ועדה נוספת בראשות היוייר אלון צדוק,

המעלה סוגיה קשה הן בהיבט המשפטי, והן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאיבדו רכושם, אלנס צעירים לימים ומרביתם, אלה שנותרו בחלים, חולים ואינם בעלי יכולות לנהל משפטים ארוכים ויקרים מול התמהיית או הנאמנים מטעם בית המשפט.

2 לא נעמוד על השתלשלות האירועים מאצ רכישות שבוצעו ע"י אנשים שונים בינם לבין תברת כיכר לוינסקי בע"מ, שעם פירוקה נרכש פרויקט התהנה המרכזית על ידי הברת הפציבה שלימים גם היא פורקה.

3 נכון לחיום פרויקט התחנה המרכצית החדשה מצוי בידיהס של רו"ח תיים קמיל, רוייה עליוה שרון ועוייד יוסף בנקל, בתוקף תפקידם כנאמניס בהקפאת הליכים של התמחיית.

4. לאתרונה, הצליחו הנאמנים למכור את אותו פרויקט מסובך, העומד על תילו שנים רבות

כאבן שאין לה הופכין לחברת נצבא התזקות 1995 בע"מ. [נפנה לפרייק 25351-01-12 בבית המשפט המחוצי מרכז-לוד.]

5. בהיבט הפרוצדוראלי התלטנו ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 ועררים נוספים

לפי רשימה שצורפה, שלתמהיית יוותר שיקול דעת אס להתייצב בדיונים לפנינו ולהציג עמדתו מבחינת החומר הראליתל שמצוי ברישומיו, או שלא. החלטתנו מצורפת כאן כהלק בלתי נפרד מההלטתנו לגוף הערר.

6. בייכ התמחיית ההליטו להתייצב לדיון ולהמציא ראיות ומסמכים מצדם, כפי שמצולים בתיק

כל רוכש/עורר, לשם הצגת תמונה עובדתית בפני הוועדה- וטוב שעשו כך.

7. *ודגש עניינית בתיק זה בל ב''כ התמח'/ת מצא לנכון להודיע בישיבת יום 21.2.2016 כך:

''שאין בהשתתפותה בפנינו משום ויתור על טענות הצדדים להליך או הסבמה לפגיעה בוּכויותיה מכל סוג''. בהמשך להחלטתנו מיום 7.12.2015 הנ''ל, הרי שלתמה'/ת באמצעות הנאמנים, הזכות להגיש ערעור מנהלי בכול שההלטתנו באן אינה לרוחה או שסוברת שיש בההלטתגו פגיעה בזכולותיה.

8. מכאן תצא המלצתנו למשיב להגיע לפתרון מערכתי בולל בסוגיה אהת שהיא ענליננו: חבות

תשלום הארנונה מול עוררים ספציפיים, התמה'/ת או נאמניה , או הרוכשים החדשים.

9. מצאנו לציין עובדה גו שכן ידוע לוועדה שבמקרים בהם נתקבל ערר ספציפי, המשיב המצלא

חלובי ארנונה על שס התמהיית.

0. יוער בדרך אגב בלבד כי לדעתנו הצנועה, היה מקום לבקש היתר מבית המשפט של הפירוק,

לפעול כנגד התמתיית, לשגר חיובי ארנונה, או להגיש תביעה או לנקוט בהליכים משפטלים כלשהט כנגד התמחיית, מעצם היותה במצב של הקפאת הליכים. כך אולי יתסך זמן שיפוטי יקר הן בערכאות והן בוועדות ערר שקרוב לוודאי <חזרו לדון בחיוב התמחיית בארנונה באותה וניקיס בהם נתקבל ערר ספציפי מטעם עורר/רוכש ההנות או מי מיורשיו.

1. עינינו של הערר כאן נסב על חיובס של מהזיקים בגין ארנונה ביחט לייחנותיי אותה רכשו לפנל

עשרות שנים בתחנה מרכוית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הם מחציקים בה.

הכרעתנו נדרשת רק ביחס לאחת מהסוגיות הנוגעות למתתס זה וענינה תיובם בארנונה של רוכשיסם שרכשו חנות במתהם. ברור שלא נדון האם לעוררים זכויות קנייניות בחנות, בין רשומה ובין וכות אובליגטורית - נושא זה קרוב לוודאי *ידון בערכאות אחרות.

2. במרבית התיקים באי כח המשיב, טוענים בין היתר, כי הנכס אוכה בפטור בגין שכם

לא ראוי לשימוש' לתקופה של 12 שנים ברציפות, אשר אחריה קיבל פטור נוסף לתקופה בת שנתיים, החל מיום 1.1.2013 ועד ליום 31.12.2014 - לפיכך, החל מיום 5, , ולמשך תקופה בת 5 שנים, כל עוד לא יחול שינוי במצבו של הנכס, יהויב הנכס לפי הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] על פי התעריף המזערי, לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס טרם מתן הפטור, בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) התשסייז - 2007 .

.3

14

5

.6

7

.8

9

טענה וו נכונה משום שהמחוקק מצא לתחום את מתן הפטור שעל פי סעיף 330 לפקודת העיריות באופן שקצב מועדים החל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ס.ה. 2374 תיקון מסי 131 שתחללתו מיום 1.1.2013.]

לכאורה אין כל בעיה, שכן 'מהזיק' בחנות בתתנה המרכוית החדשה מחויב בארנונה מכות חוקתו בנכט. הכאב גדול מקום שאנו צריכים להכריע האם לקבל את טענת העורר, או למצער מי מיורשיו בפנינו, שהוא מעולם לא קיבל מפתחות בנכס נשוא הערר, מעולם לא פתח עסקו ולא השתמש בהנותו אותה קנה במיטב כספו, ויותר מכך שנים על שנים אין כל גישח לנכס, הנכס אינו שלם ותקין, לא היום ולא או מלפני כ- 45 שנה.

כך מרבית העוררים בפנינו כלל לא שילמו לתמחיית: ידמי ניהולי, למרות שנתבקשו לכך. גם בסוגיה זו לא נעסוק שכן אין וה מתפקידנו להכריע האם העורר אמור לשלם ידמל ניהולי על נכס שאינו בחזקתו ובשימושו.

בקצה השני של הסוגיה, עומדת טענת המשיב כי חדין והפסיקה עומדים לצדו וכל מעשיו כשרים ותואמיס למציאות. משכך נותרה השאלה מל מבין השנלים צודק, האם העורר לפנינו או שמא המשליב.

סעיף 325 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (לחלן : ייהפקודהי) קובע:

'הדל אדם ביום מן הימים להיות בעלט או מהזיקם של קרקע או של בנין שהוא הב עליהם בארנונת לפי הוראות הפקוזדה, ימסור הוא או נציגו החיעה על כך בכתב לעיריה ולאהר מכן לא יהיה הייב בשיעורי ארגונה נוספים; אין האמור גורע מהבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.

סעיף 326 לפקודה, קובע:

'נעשה אדם בעלו או מהזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא הליב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאהר שנעשה בעל או מחזיק של הנבט, אלא שאם היתה באן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהס - ואם היתה כאן השכרת לתקופה של שנה או יותר הליבים המשביר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העסקה באמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, *חיו המופר, המעביר או המשכיר הייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר הלו הייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, *חיה המשביר הליב בארנונה'י

נצטט מקצת מהפסיקה. בע'/א 2520-05-12 שרעבי ג' עיריית רחובות ואח' שם נקבע:

יעל פי סעיפי הפקודה הנזכרים לעיל, מוטלת חובה על בעליט, או על מהזיק, של נכס התייב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על הדילתו מהתוקת הנכס (להלן: ייהודעת הדללהיי) כתנא לאי חיובו בתשלום ארנונה בגין הנכס מאותה עת ואילך. כל עוד לא נמסרה הודעה, כאמור, יתויב אותו מתזיק או בעליו של הנכס בארנונה בגין הנכס.

ביטוד ההסדר המטלל הובת מסירת הודעה, כאמור, על מחציקיס או בעלים של נכס טמון הרציונאל כי הם בבחינת יימונע הנזק הצוליי. הנטל המוטל עליהם למסור הודעת חדילה הזנו נטל קל ביותר. אילו היתה נקבעת קביעה הפוכה, שלפיה על הרשויות המקומיות לבדוק, באופן אקטיבי, את והות המחציקים בכל נכס ונכס, על פני תקופות שונות, היה הדבר מטיל על הרשויות המקומיות נטל כבד מנשוא שעלותו גבוהה ביותר, והממומן מכספי הצלבורי.

0. על תכלית ההטדר הקבוע בסעיפים 325, 326 לפקודה, נפנה לעי/א 739/89 אהרון */ מיבקשוילי בי

עיריית ת''א-יפו, פייד מה(3) 769 (1991) 775 שם נקבע:

עיכר בפקודת העיריות [נוסת חדש] כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור הגורם המהווה יימחציקיי לגבי נכס מטוים לצורך תשלום הארנונה. בדרך כלל רשאית היא להסתמך על רישום ועל הודעות מתושבית בדבר שינוי מצבי.

1. בבריימ 1008/06 יצחק טרכטינגוט נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו, נקבע שהרציונל חל גם

בכל האמור בהדילת הזקה של מחזיקים וכי על מנהל הארנונה להסתפק בהודעה על חדילת חוקה של שוכר, על פי טעיף 325 לפקודה, ולגרוע את השוכר מרישומיו ואין בסמכותו להכריע בין הודעת שוכר בדבר ייחדילת ההוקהיי לבין הודעה מאוהרת יותר אס נשלחת מטעם בעליו של נכס אשר סותרת את ההודעה המקורית שכן אין להפוך את מנהל הארנונה לגורם הבוהן את מהלמנות המסמכים המוצגים לו ואין זה תפקידו לרדת להקר האמת.

2. העלרליה טוענת כי בנסיבות המקרה הקונקרטי שלפנינו, פעלה כדין ובסבירות עת הותירה את

רישום העורר כמחויק בנכס לאור המידע והמסמכים שהיו בידיה ולא יכלה לדעת כי העורר או מי מטעמו אינם מתציקים בנכס.

3. בדיון יום 21.2.2016 הסכימו הצדדים, על מנת ליעל את הדיון ולהחיש מתן ההלטתנו, כי כל

המסמכיט שצורפו ע"י הצדדים ישמשו כראיה מבלי צורך לתקור מי מהם על המסמכיט שהוצגו, מבלי להגיש טיכומיס בכתב לטענותיהם.

= 24. לאחר שסקרנו את העובדות שנטענו ושהוכהו בפנינו, אנו קובעים בי יש לקבל את הערר.

5. העובדות שהוכתו הן כדלקמן:

א מדובר בנכס המצוי בתחנה המרכזית ההדשה שנרכש ע"י לוי משה, ואדה דוד, אברחמ?

אליהו, החנות מספר 1114 ברתי לוינסקי 108 ת'יא, רשום אצל המשיב כנכס מסי 8 הח -ן לקות 10046054

ב. התמת"ת הציגה בפנינו מקב ראיות ומסמכים שנתקבלו על ידנו וסומנו כמוצג תמחיית/1

כמפורט כך:

* חוזה מכר חתום מיום 4 בפברואר שנת 1989 בינה לבין הרוכשים. (נספת אי).

* מסמך פנימי של התמחיית מיום 16.12.1993; אישור מהנדס הפיקוה למנהל הקומה כל העבודות בחנות נשוא הערר הסתיימו. (נספת בי ).

* טופס גמר חשבון מיום 9.5.93 המפרט יתרת ההוב של הרוכשים, לרבות אישור על קיומו של הוב על תשבון רכישת החנות. (נספח ג')

*מכתבי התמחיית מיום 21.12.1993 ; 10.2.1994 | 21.12.93 ; 16.5.96 בו נדרשים לסור ולקבל את ההזקה בחתנות ולהסדיר את עניינס לרבות חוב בגין רכישת הנכס, ולקבל ההזקה. (נספהים די, הי, ו', צי .)

*מכתב מיום 24.6.96 מטעם הרוכשים לתמתיית בו הם מציינים שהחנות לא הושלמה על פי המפרט הטכני להוזה, אינה מתאימה להפעלה מסחרית ויה*ו מוכנים לקבל החזקה להקטנת נוקיהט ומבלי שהמסירה תהווה וויתור על תביעותיהס. כנגד אישור כזה יהיו מוכנים לקבל את החוקה בתנות. (נספה ה').

*מענה מהתמחיית מיום 1.7.96 בו מודיעים לרוכשים שהם דוחים כל טענותיהם כמפורט בנספח חי וטוענים עוד כי הנכס כשיר להפעלה מסחרית. (נספה טי.)

* חיובי התמחיית בגין ידמי ניהולי . (נספת לי)

ג. | המשיב נתן פטור לנכס מתשלום ארנונה לתקופה המירבית הקבועה בסעיף 330 לפקודת

העיריות כרשוס במכתבו מיום 26.8.15 ומחייב בארנונה על פי התעריף המוערי החל מיום 5.

6. ביום 21.2.2016 התקיים דיון בפני הועדה.

7. בייכ התמחיית אישר בפנינו כי אין יותר מסמכים מאלה שסומנו על ידנו כמוצג תמחיית/1

ואישר כי העורר לא קיבל את הנכס, אין פרוטוקול קבלה מטעמו או אישור שהעורר שילם את חובותיו בגין רכישת החנות, ככול שאלה קלימים. (נספת ג'י.)

8. העידה בפנינו הגבי סימה אברביה המשמשת כגובה בתמחיית, כך:

'/מדובר על קומה 1 שאינה פעילה.!

9. הגבי לוי חיה אשתו של משה לוי העידה בפנינו כך: יישני השותפים נפטרו אברהמי וואדה. אנו

מעולם לא קבלנו את הנכס נשוא הערר, אין לנו מפתחות ואין לנו שום גישה לנכס. מעולם לא ניהלנו שס שום עסק ו/או כל שימוש אחר.?

0. לא מצאנו כי יש לחליב את העורר/רים בתשלום ארנונה מעצם היותו בעל הויקה הקרובה

ביותר לנכס רק בגלל שהוצג חואה רכישה התוס על ידם משנת 1989 ומאצ לא נעשה מאומה.

זכות קניינית צו, ככל שחיא קיימת מול נאמני התמחיית, או ככול שתוכרע לטובת מל מהרוכשים בתביעות בין בתיימ- ארגון בעלי עסקים בתחנה המרכזית בתל-אביב לבין חברות התמחיית, או לאחר אישור הסדרי נושיס שיגישו הנאמנים, לטעמנו אינו יכול כיום לשמש בסיס לחיוב העורר בארנונה.

1. נתנו אימון בדברי היה לוי שמעולם לא קיבלו התזקה בנכט ומכל מקום אין בנמצא ולא חוגש

כל מסמך היכול להעיד כי החצקה בהנות נמטרה לעוררים או למי מיורשי הנפטרים, והם עשו שימוש כלשהו בתנות. נציגת התמחיית אישרה גס שקומה 1 בו מצוי הנכס אינה פעילה.

2. מבל האמור לעיל דין הערר להתקבל .

ניתן היום, ‏ 3 במרף 2016, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לענילנים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהלייט (טדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קלימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 65 לוס מיוט קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם ההלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

/ 7 /

לוייר: עו"ד יהודה מאור חבר: עו"ד ורו'יח אבשלום לוי הברה: עווששעךל 2/קדם

שְ

/\ קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת תערר על קביעת ארגונה בלליתת ערר מס 160012402 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני הברי ועדת ערר:

לוייר: יהודח מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: עו'יד ורוייח אבשלום לול

העוררת: | תמם שאול זל ואילנה תמם

- ד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

ובעניין: חברת התהנה המרכזית החדשה בת''א בע'ימ ה.5. (בהקפאת הליבים), ו

החלטת

1. תיק וה הוא אחד מרבים הבא לדיון בפנינו, כמו בפני ועדה נוספת בראשות היוייר אלון צדוק,

המעלה סוגיה קשה הן בהיבט המשפטי, והן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאיבדו רכושם, אינם צעירים לימים ומרביתם, אלה שנותרו בתייס, חולים ואינם בעלי יכולות לנהל משפטים ארוכים ויקריס מול התמחיית או הנאמנים מטעם בית המשפט.

2 לא נעמוד על השתלשלות האלרועיס מאצ רכישות שבוצעו ע"י אנשים שונים בינם לבין חברת כיכר לוינסקי בע"מ, שעם פירוקה נרכש פרויקט התחנה המרכזית על ידי חתברת הפציבה שלימים גס היא פורקה.

3 נכון לחיוס פרויקט התחנה המרכצית החדשה מצוי בידיהס של רו"ח חלים קמיל, רו"ח עליוה שרון ועוייד יוסף בנקל, בתוקף תפקידט כנאמנים בהקפאת הליכים של התמחיית.

4. לאתרונה, הצליחו הנאמנים למכור את אותו פרויקט מסובך, העומד על תילו שנים רבות

כאבן שאין לה הופכין להברת נצבא החזקות 1995 בע"מ. [נפנה לפרייק 25351-01-12 בבית המשפט המתוצי מרכז-לוד.]

5. בהיבט הפרוצדוראלי החהלטנו ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 ועררים נוספים

לפי רשימה שצורפה, שלתמחיית יוותר שיקול דעת אם להתייצב בדיונים לפנינו ולהציג עמדתו מבחלנת התומר הראייתי שמצוי ברישומלו, או שלא. החלטתנו מצורפת כאן כחלק בלתי נפרד מהחלטתנו לגוף הערר.

.6

.10

1

10

בייכ התמתיית ההליטו להתליצב לדיון ולהמציא ראלות ומסמכים מצדם, כפי שמצויים בתים כל רוכש/עורר, לשם הצגת תמונה עובדתית בפנל הוועדה- וטוב שעשו כך.

יודגש עניינית בתים זה בי ב''כ התמח'/ת מצא לנכון להודיע בישיבת יום 21.2.2016 בד:

*שאין בהשתתפותה בפנינו משום ויתור על טענות הצדדים להליך או הסכמה לפגיעה בוּכויותיה מכל סוג''. בהמשך לההלטתנו מיום 7.12.2015 הנ''ל, הרי שלתמח'ית באמצעות הנאמנים, הזכות להגיש ערעור מנחלי כבול שההלטתנו באן אינה לרוחה או שטוברת שיש בהחלטתנו פגיעה בזכויותיה.

מכאן תצא המלצתנו למשיב להגיע לפתרון מערבתל בולל בסוגיה אהת שה*א ענייננו: הבות תשלום הארנונה מול עורריס ספציפיים, התמה'/ת או נאמניה , או הרוכשים החלשים.

מצאנו לציין עובדה וו שכן ידוע לוועדה שבמקרים בהט נתקבל ערר ספציפי, המשיב המציא חלובל ארנונה על שס חתמחיית.

*וער בדרך אגב בלבד כי לדעתנו הצנועה, היה מקום לבקש היתר מבית המשפט של הפירוק, לפעול כנגד התמחיית, לשגר חיובי ארנונה, או להגיש תביעה או לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם כנגד התמחיית, מעצם היותה במצב של הקפאת הליכים. כך אולי יתסך זמן שיפוטי *קר הן בערכאות והן בוועדות ערר שקרוב לוודאי יחזרו לדון בתיוב התמחיית בארנונה באותה תיקים בהם נתקבל ערר ספציפי מטעם עורר/רוכש התנות או מי מיורשיו.

עניינו של הערר כאן נסב על חיובם של מחציקים בגין ארנונה ביחס לייהנות'י אותה רכשו לפנל עשרות שנים בתהנה מרכוית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הס מחזיקים בה.

הכרעתנו נדרשת רק ביהס לאחת מהסוגלות הנוגעות למתתם זה וענינה היובס בארנונה של רוכשים שרכשו חנות במתתס. ברור שלא נדון האם לעורריס זכויות קנייניות בחנות, בין רשומה ובין זכות אובליגטורית - נושא זה קרוב לוודאי יידון בערכאות אחרות.

במרבית התיקים באי כח המשיב, טוענים בין היתר, כי הנכס ווכה בפטור בגין שכט לא ראוי לשימושי לתקופה של 12 שניכו ברציפות, אשר אחתריה קיבל פטור נוסף לתקופה בת שנתיים, התל מיום 1.1.2013 ועד ליום 31.12.2014 - לפיכך, החל מיום 5, , ולמשך תקופה בת 5 שנים, כל עוד לא יחול שינוי במצבו של הנכס, *תויב הנכס לפי הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] על פי התעריף המזערל, לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס טרכו מתן הפטור, בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשולות המקומיות) התשסייו - 2007 :+

.3

4

.5

.6

7

טענה זו נכונה משום שהמהוקק מצא לתתוס את מתן הפטור שעל פי סעיף 330 לפקודת העיריות באופן שקצב מועדים החל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ס.ח. 2374 תיקון מסי 131 שתתילתו מיום 1.1.2013.]

לכאורה אין כל בעיה, שכן 'מחציק' בחנות בתחנה המרכצית החדשה מחויב בארנונה מכוח חוקתו בנכס. הכאב גדול מקום שאנו צריכים להכריע האם לקבל את טענת העורר, או למצער מל מיורשיו בפנינו, שהוא מעולם לא קיבל מפתחות בנכס נשוא הערר, מעולם לא פתה עסקו ולא השתמש בחנותו אותח קנה במיטב כספו, ויותר מכך שנים על שניט אין כל גישה לנכס, הנכס אינו שלם ותקין, לא הלום ולא א% מלפני כ- 45 שנה.

כך מרבית העוררים בפנינו כלל לא שילמו לתמחיית : 'דמי ניהולי, למרות שנתבקשו לכך. גם בסוגיה זו לא נעסוק שכן אין וה מתפקידנו להכריע האם העורר אמור לשלם ידמי ניהולי על נכס שאינו בחזקתו ובשימושו.

בקצה השני של הסוגיה, עומדת טענת המשיב כי הדין והפסיקה עומדיט לצדו וכל מעשיו כשריט ותואמיס למציאות. משכך נותרה השאלה מי מבין השניים צודק, האם העורר לפנינו או שמא המשיב.

סעיף 325 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: ייהפקוזיהיי) קובע:

'הדל אדם ביוט מן הימים להיות בעלם או מהזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, *מסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא *היה הליב בשלעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מטירת ההודעה/.

.8

סעיף 326 לפקודה, קובע:

'/נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, *הא ח*יב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מהזיק של הנכט, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה הייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם חיתה כאן השכרה לתקופה של שנה או *ותר חייבים המשכיר או נציגו -- למטור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונת, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשביר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חליבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אהת, *הה המשפלר הייב בארנונת'י

9

נצטט מקצת מהפסיקה. בע'/א 2520-05-12 שרעבי נ' עיריית רחובות ואח' שם נקבע:

יעל פי סעיפי הפקודה הנצכרים לעלל, מוטלת חובה על בעלים, או על מתויק, של נכס התליב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מההזקת הנכס (להלן: 'יהודעת הדילתיי) כתנאי לאי חיובו בתשלום ארנונה בגין הנכס מאותה עת ואילך. כל עוד לא נמסרה הודעה, כאמור, יחויב אותו מחזיק או בעליו של הנכס בארנונה בגין הנכס.

ביסוד ההסדר המטיל הובת מטירת הודעה, כאמור, על מתזיקיס או בעלים של נכס טמון הרציונאל כי הט בבחינת 'ימונע הנוק הזוליי. הנטל המוטל עליהם למסור הודעת חדילה הינו נטל קל ביותר. אילו היתה נקבעת קביעה הפוכה, שלפיה על הרשויות המקומיות לבדוק, באופן אקטיבי, את והות המחציקים בכל נכס ונכס, על פני תקופות שונות, היה הדבר מטיל על הרשויות המקומיות נטל כבד מנשוא שעלותו גבוהה ביותר, והממומן מכספי הציבורי.

0 על תכלית ההסדר הקבוע בסעיפים 325, 326 לפקודה, נפנה לעייא 739/89 אהרון *' מיבקשוילי

נ' עיריית ת'/א-יפו, פייד מה[(3) 769 (1991) 775 שט נקבע:

ציכר בפקודת העיריות [נוסה הדש] כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המלידה באיתור הגורם המהווה יימתציקיי לגבי נכס מסוים לצורך תשלום הארנונה. בדרך כלל רשאית היא להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינוי מצבי.

1

.2

3

4

5

בבריימ 1008/06 יצחק טרכטינגוט נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו, | נקבע שהרציונל חל גם בכל האמור בחדילת הוקה של מחזיקים וכי על מנהל הארנונה להסתפק בהודעה על חדילת חזקה של שוכר, על פי סעיף 325 לפקודה, ולגרוע את השוכר מרישומלו ואין בטמכותו להכריע בין הודעת שוכר בדבר ייחדילת החוקהיי לבין הודעה מאוחרת יותר אם נשלחת מטעם בעליו של נכס אשר סותרת את ההודעה המקורית שכן אין להפוך את מנהל הארנונה לגורם הבוחן את מהימנות המסמכים המוצגים לו ואין אה תפקידו לרדת לחקר האמת.

העירייה טוענת כי בנסיבות המקרה הקונקרטי שלפנינו, פעלה כדין ובסבירות עת הותירה את רישום העורר כמחציק בנכס לאור המידע והמסמכים שהיו בידיה ולא יכלה לדעת כל העורר או מי מטעמו אינם מחציקים בנכס.

בדיון יום 1.7.2015 , 23.7.2015 הופיע מר תמם אפרים והודיע לוועדה כי אביו שאול גייל נפטר וטען בשם אביו גּ'יל ואמו שהט מעולם לא קיבלו את ההוקה בנכס והסם עדלין חליביס כספיט עבור החנות ולא סיימו לשלם עקב וה שהחנות לא ראויה לשימוש. ביום 26.10.2015 קבענו כל דבריו של אפרים כפי שנרשמו בפרוטוקולים יחשבו כעדות בשבועה מטעמו.

לאחר שסקרנו את העובדות שנטענו ושהוכהו בפנינו, אנו קובעים כי יש לקבל את הערר.

העובדות שהוכחו הן כדלקמן:

א מדובר בנכט המצוי בתחנח המרכזית החדשה שנרכש ע"י המנוח תמם שאול צייל ואשתו ליאורה, חנות מספר 4131 ברח' לוינסקי 108 ת"א, רשום אצל חמשיב כנכס מס' 2000134428 ח-ן לקוח 10050849

ב התמח''ת הציגה בפנינו מקב ראיות ומסמכים שנתקבלו על ידנו בתאריך

5 ששצורפו לתצהיר מטעם מר מיקל ויו מנכ"ל התמחיית כמפורט כך:

* חוזה מכר חתום מיום 9.7.1993 בינה לבין הרוכשים. (נספת א).

.6

7

.8

.9

.0

.1

80

* חיובי התמחיית בגין דמי ניהול (נספהים ב' עד ה) [יוער כי מנספת ה' להטכט הרכישה (התמורה) עולה כי סך של 12,035.25 ₪ אמור להיות משולם במועד קבלת החזקה בנכט.]

המשיב נתן פטור לנכס מתשלום ארנונה לתקופת המירבית הקבועה בסעיף 330 לפקודת העיריות כרשוס במכתבו מיום 11.2.2015 ששוגר לאפריס תמם ומחייב בארנונה על פי התעריף המצערי החל מיום 1.1.2015

ביום 21.2.2016 התקלים דיון בפני הועדה בו שמענו עדות הגבי טימה אברביה מטעם התמתיית

אשר אישרה כך: ‏ "לפי המסמכים לא נמסרו מפתחות לנכס. לא נמצא מכתב למסירת

ההזקתיי.

התמחיית לא מצאה אישור כדוגמת טופס 5 אצלח המעלד על מסירת החנות. לידי חרוכשים, ואין פרוטוקול קבלה מטעמם או אישור שהעורר שילם את חובותיו בגין רכישת החנות, ככול שאלה קיימים, כמפורט בנספח התשלומים/התמורה שצוין לעיל. שוכנענו כי הרוכשים נותרו חליביס כספים לתמתיית ואלה לא שולמו מאחר והתזקה בחנות לא נמסרה לידיהם.

בייכ המשיב חור על טענותיו בכתב התשובה לערר וציין כי אין לו מסמכים נוספים, פרט לדויית ביקור בנכס מיום 31.10.2014 שנערך בתמחיית בנוכחות בן ישי, לדוייח צורף דויית אקסל מרוכו חימנו ניתן לראות ליד ציון מספר הת-ן של הנכס. כי קיימים וכוכיות, ברוליס ופסלות. [ראה מש/?] ; על פּי מש/1 צוין ליד חנות 4131 כי הבעליט הט הרוכשיט תמאם שאול וליאורה וכי החנות לא פעילה.

מדברי אפרים תמם, בנו של שאול המנוה וכעולה מהערר, שוכנענו כי התזקה בחנות לא נמסרח לידי מי מהוריו, החנות לא חייתה ראויה לשימוש, לא נעשה בה שימוש, והוריו נותרו חליבים כספים בגין הרכישה שאמורה הליתה לחיות משולמת כנגד מטירת הנכס על פי תנאי הסכם הרכישה.

לא מצאנו כי יש לחייב את הרוכשים, האלמנה, או את עיובון המנות שאול צ'יל, בתשלוט ארנונה מעצם היותם בעלי הציקה הקרובה ביותר לנכס רק בגלל שהוצג חוזה רכישה התוס על ידם משנת 1993 ומאז לא נעשה מאומה.

זכות קניינית זו, ככל שהלא קיימת מול נאמני התמתיית, או ככול שתוכרע לטובת מל מהרוכשלם בתביעות בין בת'ימ- ארגון בעלי עסקיט בתתנה המרכגית בתל-אביב לביו חברות התמחיית, או לאתר אישור הסדרי נושים שיגישו הנאמנים, לטעמנו אינו יכול כיוסם לשמש בסיס לחיוב העורר/ת בארנונה.

3. גם לפי אישור התמתיית ומסמכיו, ניתן לראות בוודאות שמעולם העוררות ובעלה חהמנוּח, לא

קיבלו החזקה בנכס ומכל מקום אין בנמצא ולא הוגש כל מסמך היכול להעיד כי התוקה בחנות נמסרה לרוכש בשעתו, או לאלמנתו מכוח ירושתה, ומי מהם עשה שימוש כלשהו בחנות.

4. מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל .

ניתן היום, 10 | במר\ 2016, בהעדר הצדדים.

בהתאט לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתל משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס''א-2000, לרשות הצדדים קיימת צכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנחליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין

בוועְדֶת ערר) התשלייז - 1977 תפורסט ג באתר האינטרנט של המשיב.

/

4 2%

| /

לוייר: עוץ? יהודה מאור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי הברת: עלייל/ע 7

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140013197 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

העוררים: 1. ישראל שמעון ת.ז. *********

2. לוטפי שמעון ת.ז. *********

3 עזבון לוטפי להב דוד ''ל עי'י בנו להב שמעון

-- ‏נגך‎ -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

ובעניין: | חברת התחנה המרכזית החדשה בת''א בע''מ (בהקפאת הליכים) , להלן : ''התמח'/ת/!

החלטת

1. העובדה השונה בתיק זה מייתר תיקי הנכסים בתחוט התחנה המרכזית החדשה, שנדונו

בפנינו בחודש ינואר ש.ז. היא שהעורריס לפנינו חתמו על טופס קבלת החזקה בנכס נשוא הערר בתאריך 24.10.1993 ; ועל טופס בקשה לביצוע עבודות בנכס בו אישרו קבלת החזקה, קודם לכן ביום 21.10.93.

2 בישיבת יום 17.1.2016 הסכימו הצדדים כי הוועדה תיתן החלטתה על פי מכלול המסמכים שצורפו לתיק, הן אלה שצורפו לתצהיר מר מיקי ציו מהתמחיית, שהוגש ביום 12.1.2016 ; הן אלה שצורפו לתצהיר הגבי רוית דורון מטעם המשיב שהוגש ביום 10.1.2016, לרבות מוצג מש/1 שהוגש ביום הדיון ע"י בייכ המשיב, והן ע"י תצהיר העוררים 1 ו- 2 שהוגש וסומן כמוצג ע/1.

3 דיוני הוועדה נתקיימו בתאריכים: 8.10.2015 , 19.11.2015 , 17.1.2016

4. העובדות והמסמכים שהוצגו בפנינו הס כדלקמן:

א. מדובר בנכס המצוי בתחנה המרכוית החדשה שנרכש ע"י לוטפי דוד ת.ז. *********

ולוטפי שמעון ת.ז. ******** בתאריך 16.2.1989 [נספח אי למוצגי התמחיית]). מדובר בתנות בקומה ראשונה, מספר 1135 ברח' לוינסקי 108 תייא, רשום אצל המשיב כנכס מסי

ט.

לא.

יב.

3 הרחרר-ן לקות 10486893 הרשום על שם העוררים בפנינו כמחזיקים. בנספת אי הנייל צורף חוזה נוסף מיום 23.3.1989 בו רשומים 3 העוררים כרוכשי הנכס.

בתאריך 21.2.1989 נשלת מכתב לתמחיית ע"י לוטפי דוד ולוטפי שמעון בו מודיעים לתמחיית ששטח החנות גדול יותר משטחו כמצוין בחוזה וכי הם מוכנים לקבל את תוספת המייר ולשלם את ההפרש בגינו. צורף כנספת בי לתמחיית.

בתאריך 24.10.1993 הועברה החנות לידי העוררים. נספחים גי, די, הי לתצהיר התמחיית.

נספת ו' חתום ע"י 3 העוררים מיום 21.10.1993 מאשר ככתוב בו כי העוררים קיבלו את התזקה בחנות ומבקשים אישור התמחיית לבצע עבודות בנכס.

במהלך השנים הוענק לנכס פטור בגין נכס לא ראוי לשימוש והודעות על כך נמסרו לעוררים. צורפו כנספים ג',די,ה', וי לתצהיר מטעם הגבי רוית דורון מטעם המשיב.

ביום הדיון, מר להב שמעון מאשר, לאחר שעיין וקרא את נספת די לתמחיית, כי העוררים קבלו את החזקה בחנות על פי הפרוטוקול מלוס 24.10.1993. האמור אושר למרות שבדיון יום 19.11.2015 נרשם מפיו ומפי הגבי חנה להב כי מעולם לא קיבלו מפתח לחנות ולא עשו בו כל שימוש.

לוטפי שמעון וישראל שמעון מאשרים בתצהירס שהוגש לנו וסומן ע/ע כי הנכס מעולט לא היה פעיל. אין בתצהירס כל אישור שקיבלו את התוקה בנכס ואף ביקשו לבצע בו עבודות השלמה- כעולה ממסמכי התמחיית, אם בכלל בוצעו עבודות כאלה על ידם.

מעיון במסמך מש/1 החתום ע"י לוטפי שמעון עולח כי לטענתו אין לו מפתח לנכס, הנכס כלל לא ברשותו ומדגיש בפני המשיב כי הנכס איגו רק שלו ולכן מבקש מהמשיב לחליב לא רק אותו, אלא גס את הבעלים הנוספים. כך בעדותו בפנינו ביום 17.1.2016 מאשר את האמור במסמך מש/1 ומבקש שירשמו את כל רוכשי הנכס כמחציקים לצורכי ארנונה.

לשאלת הוועדה מאשר מר לוטפי שמעון כך: ''אנחנו חתמנו על המסמבים. בפועל לא קבלנו מבתחות. לא קבלנו חזקה ולא הפעלנו שם מעולם חנות'י. ממשיך ומדגיש כך:

'אני חוזר ומצהיר למרות החתימה שמופיעה לא קבלנו אני ושותפי לנכס מפתח לנכטי נשוא הערר'י.

הגבי סימה אברביה מטעם התמתיית, העידה כך: *אני טוענת כי כל עורר שתתס על מסמך כדוגמת טופס 5 שצורף למסמכי התמחיית קיבל מפתח בו במקוטיי.

הגבי רוית דורון מטעם המשיב, העידה בפנינו בוו הלשון:

'יהחל משנת 99 העירייה פתחה רישומים לצורך חיוב הארנונה של כלל הנכסים בתחנה.

עד אז כל החנויות הפעילות היו רשומות. ככל הנראה הנכס נשוא הערר לא היה פתוח בין 93 ל- 99. החנות נמצאת בקומה ראשונה, ככל שידוע לי (משנת 2007) קומות ראשונה ושנייה נחשבו כמתחם סגור ונחסמו'י.

איו חולק כי המשיב נתן פטור לנכס מתשלום ארנונה כרשוס במכתבו מיוםס 5.1.2015 ששוגר לשמעון לוטפי ולעיובון להב דוד ּ''ל, ומחייב בארנונה על פּי התעריף המזערי החל מיום 1.1.2015.

10

.1

12

.3

4

אין אנו מתעלמלם מדברי העוררים שהנכס לא היה פעיל , לא נפתח מעולם ולא ניתן היה לנהל שם שום עסק. תימוכין לגרסה מצאנו גס בעדות הגב' רווית דורון מטעם המשיב.

אין חולק כי הנכס מצוי בקומה ראשונה. אין תולק מעדויות ששמענו בתיק וּח כי נכס העוררים בקומה זו לא תופעל על ידי מי מחם.

לדעתנו הוכח על אף טענות העוררים כי לא קיבלו מפתתות הנכס, כי המסמכים מעידיט אחרת.

העוררים חתומים על לפחות 2 מסמכים המאשרים כי קבלו חזקה. (נספחים די ו- וי למוצגי התמחיית.) כך נתנו אימון בדברי הגב' סיימה אברביה מטעסם התמתיית כי כל עורר שחתום על מסמך כדוגמת נספת די קבל מפתח בו במקום. בנוסף לכך, לוטפי שמעון מאשר בעדותו:

ייעשינו חוזה והנכס שלנו, לכן הארנונה צריכה לחיות רשומה עייש כולם.!י

המשיב מתייב נכס זה החל מיום 1.1.2015 בתעריף המוערי כקבוע בסעיף 330 לפקודה, לעוד 5 שנים ולאתר תום התקופה, במידה והנכס יוותר באותו מצב קרי לא יהא ראוי לשימוש, לא יחויב בסכום כלשהו.

חמשיב בכתב תשובתו לערר מיום 10.9.2015 תאר נכונה את המצב המשפטלי החל על הנכס, לאור תיקון סעיף 330 לפקודת העיריות.

יוער כי המחוקק מצא לתחום את מתן הפטור שעל פי סעיף 330 לפקודת העיריות באופן שקצב מועדים החל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ס.ת. 2374 תיקון מסי 131 שתחילתו מיום 3

לא מצאנו מקום להתערב בהתלטת המשיב , לשנותה או לבטלה.

מסמכי קבלת התזקה החתומים ע"י העוררים, שכאמור לא כפרו באמיתותם, אינו מאפשר לנו לפטור את העוררים מתשלום ארנונה לאור קביעת המחוקק.

בכל מקרת נכס שכלל אינו ראוי לשימוש ועומד בשיממונו וקיבל את כל הפטורים בעבר, אותם העניק המתוקק והתזקה בו נמסרה לעוררים, תייב עדין בתשלום ארנונה לאחר תיקון החקיקה של סעיף הפטור, קרי 330 לפקודת העיריות.

5. לסיום יוער שככל ומי מהעוררים מעוניין לתקן את שמות המחציקים בנכס בין כל הרוכשים

לרבות מי מהיורשים, ואופן החלוקה ביניהם, ימציא ראיותיו למשיב לשם תיקון התיובים.

בשלב וּה כאמור רשאל המשליב לגבות הארנונה כקבוע בתוק ממי שרשום בספריו כמחזיק בנכס.

סוף דבר

הערר נדחה. לא מצאנו לתייב בהוצאות מי מהעוררים.

ניתן היום, ‏ 10 במרף 2016, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לענליניס מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם התלטה או באתר האינטרנט של המשיב.

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי חברה: עו"ד שירלי קדם

קלדנית: ענת לוי

-בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140010350

שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: עו"ד ורוייח אבשלוסם לול

העוררת: דניאל דליה

-- ‏נגד‎ -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

ובעניין: חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ

(בהקפאת הליכים) , להלן : ''התמח'ית'י

החלטת

1. תיק וה הוא אחד מרבים הבא לדיון בפנינו, כמו בפני ועדה נוספת בראשות היוייר אלון צדוק,

המעלה סוגיה קשה הן בהיבט המשפטי, והן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאיבדו רכושם, אינם צעירים לימים ומרביתם, אלה שנותרו בחיים, חולים ואינם בעלי יכולות לנהל משפטים ארוכים ויקרים מול התמתיית או הנאמנים מטעם בית המשפט. \

2 לא נעמוד על השתלשלות האירועים מאז רכישות שבוצעו ע"י אנשים שונים בינם לבין חברת כיכר לוינסקי בע"מ, שעם פירוקה נרכש פרויקט התחנה המרכזית על ידי חברת תפציבה שלימים גם היא פורקה.

3 נכון לתיוס פרויקט התחנה המרכזית החדשה מצוי בידיהס של רויית חיים קמיל, רו"ח עליוה שרון ועוייד יוסף בנקל, בתוקף תפקידם כנאמנים בהקפאת הליכים של התמחיית.

4. לאחרונה, הצליחו הנאמנים למכור את אותו פרויקט מסובך, העומד על תילו שנים רבות

כאבן שאין לה הופכין לחברת נצבא החזקות 1995 בע"מ. [נפנה לפרייק 25351-01-12 בבית המשפט המחוצי מרכז-לוד.]

5. בחיבט הפרוצדוראלי החלטנו ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק זה וערריס נוספים לפי רשימה

שצורפה, שלתמחיית יוותר שיקול דעת אס .להתייצב בדיונים לפנינו ולהציג עמדתו מבתלנת

7

10

1

.12

החומר הראייתי שמצוי ברישומיו, או שלא. החלטתנו מצורפת כאן כתלק בלתי נפרד מהחלטתנו לגוף הערר.

בייכ התמחיית החליטו להתייצב לדיון ולהמציא ראיות ומסמכים מצדם, כפי שמצויים בתיק כל רוכש/עורר, לשם הצגת תמונה עובדתית בפני הוועדה- וטוב שעשו כך.

יודגש עניינית בתיק זה כי ב''כ התמח'/ת מצא לנכון להודיע בישיבת *ום 21.2.2016 כך:

''שאין בהשתתפותה בפנינו משום ויתור על טענות הצדדים להליך או הסכמה לפגיעה בזכויותיה מכל סוג''. בהמשך להחלטתנו מיום 7.12.2015 הנייל, הרי שלתמח'ית באמצעות הנאמניט, הזכות להגיש ערעור מנהלי ככול שהחלטתנו באן אינה לרוחה או שסוברת שיש בהחלטתנו פגיעה בזכויותיה.

מכאן תצא המלצתנו למשיב להגיע לפתרון מערכתי בולל בסוגיה אחת שהיא ענייננו: חבות תשלום הארנונה מול עוררים ספציפיים, התמח'/ת או נאמניה , או הרוכשים החדשים.

מצאנו לציין עובדה זו שכן ידוע לוועדה שבמקרים בהם נתקבל ערר ספציפי, המשיב המציא חיובי ארנונה על שס התמחיית.

*וער בדרך אגב בלבד כי לדעתנו הצנועה, היה מקום לבקש היתר מבית המשפט של הפירוק, לפעול כנגד התמחיית, לשגר תיובי ארנונה, או להגיש תביעה או לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם כנגד התמחיית, מעצם חיותה במצב של הקפאת הליכים. כך אולי יחסך ומן שיפוטי יקר הן בערכאות והן בוועדות ערר שקרוב לוודאי יחזרו לדון בתיוב התמתיית בארנונה באותה תיקים בהם נתקבל ערר ספציפי מטעם עורר/רוכש התנות או מי מיורשלו.

עניינו של הערר כאן נסב על חיובם של מחזיקים בגין ארנונה ביחס לייחנותיי אותה רכשו לפני עשרות שנים בתחנה מרכצית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הם מחציקיס בה.

הכרעתנו נדרשת רק ביחס לאחת מהסוגיות הנוגעות למתחם זה וענינה חיובס בארנונה של רוכשים שרכשו חנות במתתם. ברור שלא נדון האם לעוררים זכויות קנייניות בחנות, בין רשומה ובין אכות אובליגטורית -- נושא וח קרוב לוודאי יידון בערכאות אחרות.

במרבית התיקים באי כת המשיב, טוענים בין חיתר, כי הנכס גוכה בפטור בגיו עכס לא ראוי לשימושי לתקופה של 12 שנים ברציפות, אשר אחריה קיבל פטור נוסף לתקופה בת שנתיים, התל מיום 1.1.2013 ועד ליום 31.12.2014 - לפיכך, התל מיום 5, , ולמשך תקופה בת 5 שנים, כל עוד לא יחול שינוי במצבו של הנכס, יחויב הנכס לפי הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] על פי התעריף המזערי,

3

4

5

17

לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס טרם מתן הפטור, בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) התשסייו - 2007 .ו

טענה זו נכונה משום שהמחוקק מצא לתחום את מתן הפטור שעל פי סעיף 330 לפקודת העיריות באופן שקצב מועדים החל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ס.ת. 2374 תיקון מסי 131 שתחילתו מיום 1.1.2013.]

לכבאורה אין כל בעיה, שכן 'מחויקי בחנות בתחנה המרכוית החדשה מחויב בארנונה מכוח חזקתו בנכס. הכאב גדול מקום שאנו צריכים להכריע האם לקבל את טענת העורר, או למצער מי מיורשיו בפנינו, שהוא מעולם לא קיבל מפתחות בנכס נשוא הערר, מעולם לא פתח עסקו ולא השתמש בחנותו אותה קנה במיטב כספו, ויותר מכך שנים על שנים אין כל גישה לנכס, הנכס אינו שלם ותקין, לא היום ולא א מלפני כ- 45 שנת.

כך מרבית העוררים בפנינו כלל לא שילמו לתמחיית: ידמי ניהולי, למרות שנתבקשו לכך. גם בסוגיה זו לא נעסוק שכן אין זה מתפקידנו להכריע האם העורר אמור לשלם ידמי ניהולי על נכס שאינו בחזקתו ובשימושו.

בקצה השני של הסוגיה, עומדת טענת המשיב כי הדין והפסיקה עומדים לצדו וכל מעשיו כשרים ותואמים למציאות. משכך נותרה השאלה מי מבין השניים צודק, האם העוררת לפנינו או שמא המשיב.

סעיף 325 לפקודת העיריות (נוסת חדש) (להלן: ייהפקודהיי) קובע:

'חדל אדט ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מטירת ההודעה'.

.8

סעיף 326 לפקודה, קובע:

''נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למטור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשביר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשביר חייב בארנונה

9

נצטט מקצת מהפסיקה. בע'/א 2520-05-12 שרעבי נ' עיריית רחובות ואח' שם נקבע:

יעל פי סעיפי הפקודה הנזכרים לעיל, מוטלת חובה על בעלים, או על מחציק, של נכס החייב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מהחזקת הנכס (להלן: 'יהודעת חדילה'י) כתנאי לאי חיובו בתשלום ארנונה בגין הנכט מאותה עת ואילך. כל עוד לא נמסרה הודעה, כאמור, יחויב אותו מחזיק או בעליו של הנכס בארנונה בגין הנכס.

ביסוד ההסדר המטיל חובת מסירת הודעה, כאמור, על מתזיקים או בעלים של נכס טמון הרציונאל כי הם בבחינת יימונע הנזק הצוליי. הנטל המוטל עליהם למסור הודעת חדילה הינו נטל קל ביותר. אילו חיתה נקבעת קביעה הפוכה, שלפיה על הרשויות המקומיות לבדוק, באופן אקטיבי, את והות המחציקיס בכל נכס ונכס, על פני תקופות שונות, היה הדבר מטיל על הרשויות המקומיות נטל כבד מנשוא שעלותו גבוהה ביותר, והממומן מכספי הציבורי.

0. על תכלית ההסדר הקבוע בסעיפיט 325, 326 לפקודה, נפנה לעייא 739/89 אהרון *' מיבקשוילי

נ' עיריית ת''א-יפו, פייד מה(3) 769 (1991) 775 שם נקבע:

'ניכר בפקודת העיריות [נוסח חדש] כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור

הגורם המהווה יימחזיקיי לגבי נכס מסויט לצורך תשלום הארנונה. בדרך כלל רשאית היא

להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינוי מצבי.

1, בבריימ 1008/06 יצחק טרבטינגוט נ' מנהל הארגונה של עיריית תל אביב יפו, | נקבע שהרציונל חל גס בכל האמור בחדילת חוקה של מחזיקים וכי על מנהל הארנונה להסתפק בהודעה על חדילת חזקה של שוכר, על פי סעיף 325 לפקודה, ולגרוע את השוכר מרישומיו ואין בסמכותו להכריע בין הודעת שוכר בדבר ייחדילת החוקהיי לבין הודעה מאוחרת <ותר אם נשלחת מטעם בעליו של נכס אשר סותרת את ההודעה המקורית שכן אין להפוך את מנהל הארנונה לגורם הבוחן את מהימנות המסמכים המוצגים לו ואין ה תפקידו לרדת לתקר האמת.

2. העירייה טוענת כי בערר כאן רשמה את העוררת כמתזיקה בנכס, בהסתמך על מוצג מש/2

מתאריך 2.2.2009 לפיו רשמה את העוררת במקומו של שלום דניאל. בתאריך 18.6.2009 הגיש דניאל שלום תביעה נגד עיריית תל-אביב, מוצג מש/1 וטען בתביעתו כי עדיין הוא רשום כמחזיק במקום גרושתו, העוררת, וכי הוטל עיקול על חשבונו. על פי מוצג מש/4 מיום 9 ששוגר לבייכ דניאל שלום, מודה המשיב כי טרם נרשמו חילופי המחזיקים, בכל מקרה נרשם שם כי הפטור בגין נכס לא ראוי יווכה עייש העוררת מתאריך 1.1.2009 ועד 3

3. העוררת שיגרה מכתב למשיב, הוצג בפנינו כמוצג מש/3 מיום 13.1.2014 בו מציינת כי הנכס

ריק לא היה פעיל מעולם ואינו פעיל כעת, ומבקשת המשך קבלת הפטור כפי שהיה בשנים קודמות.

84

5

.6

7

.8

9

.0

כמענה למוצג מש/3 הודיע המשיב לעוררת במכתבו מיום 25.2.2014 כי ממצאי הביקורת מטעמו מגלים כי נעשה שימוש בנכס ובשלט הנכס נרשם ייבית ספר לאומנות תיאטרון בובות'י.

העוררת הגישה תלונה למשטרה על פלישה והסגת גבול בתאריך 17.3.2014 - המסמך צורף לערר שהוגש מטעמה.

בדיון יום 17.7.2014 טענה העוררת בפנינו כך: יאני קיבלתי הודעה מעיריית תל אביב שמישהו פלש לאותה תנות שאני הבעלים שלה. פניתי לחברת התמחיית והם הפנו אותי למשטרה והגשתי תלונה והם אמרו לי שהם לא מטפלים בזה. אני לא קיבלתי את החוקה על החנות מעולם! רכשנו את החנות בשנת 1969 ואף פעם לא קיבלתי מפתח ולא נכנסתי לנכס נשוא הערר. עכשיו אני יודעת שמישהו פלש לחנות בעקבות מכתב של התתנה המרכזית החדשה.

בייכ המשיב טענה: *העוררת מחויבת בארנונה בעקבות הודעה של התמחיית שבה הודע כי

העוררת מחציקה בנכסיי.

בתאריך 11.6.2015 כמענה לשאלות בייכ חמשיב, ענתה העוררת כך: 'יהתחנה שלחו לי הודעה שנעשה שימוש בנכס. הס שלתו לי את ההודעה לפני כשנה וחצי ופניתי אליהם (לתחנה) טענתל בפניהם שלי אין חזקה בנכס והם עצמם צריכים לטפל בפינוי של הפולשיס. פניתי למשטרה, הגשתי תלונה. וה מה שהם אמרו לי לעשות. פניתי למשטרת ראשון ויש אישור על זה. הס אמרו שזה לא מתפקידם לטפל בפלישה. לא הגשתי תביעת פינוי של הפולש. אני הבעלים של הנכס ויש לי גס שותף שהוא חולה הלצהיימר. אני אומרת שקנינו את הנכס, אך לא קבלנו חזקה ויש לי אישור של התחנה על זה. הוא נתן לי אישור שהמקום לא נפתח מעולם, אין לי את זה כרגע ביד...אני משיבה שאני לא יודעת מי הפולש. לדעתי וה עניין של התחנתיי.

מכתבו של מיקי זיו שנמסר לעוררת, נושא תאריך 23.3.2014 מציין : בהמשך לבקשתך בביקורך אצלנו, הרי שככל הידוע לנו, הנכס לא היה פעיל מאז פתיחת התחנה.י

בייכ התמחיית עונה לשאלת הוועדה בדיון מיום 21.2.2016 כי על פי נספח 1 שצורף לתצהיר מיקי זיו ועל פי תיק המוצגים שהוגש הוא מאשר כי החוזה לא נחתם עם דליה. גס ההודעות ששוגרו שוגרו לדניאל שלוט ועבדה צבלי.

1. שמענו עדות הגבי סימה אברביה מטעם התמתיית אשר אישרה כך: *' אוסיף כי עפ"י תיק

המוצגים לא מסרנו למשיב שום הודעה שממנה ניתן לחסיק שדליה צריכה להיות רשומה כבעלת הנכס ו/או המחזיקה בו...לא מצאנו כל הודעה כזו, גם לא הודעה שלפיה הרוכשים ששמט נקוב בחוזה הם המחניקים.'

2. בייכ המשיב טענה בדיון כי יאת המסמך שהוגש לעירייה בשנת 99 ע"י התחנה, מדובר שהלוגו

על המסמך הוא של עיריית תייא כאשר המספרים המופיעים במסמך מולאו ע"י התתנה.

מסומן מש/1.יי [יוער כי נרשם בטבלה שמו של דניאל כבעלים של חנות 4132 ]

3. רישום העוררת בוצע על פי הסכם גירושין בין בני הצוג שהוגש במסגרת תביעה [מוצג משש ] .

4. חמשלב צירף כמוצג מש/2 את ההודעה על חילופי מחזיקים.

5. לאחר שסקרנו את העובדות שנטענו ושהוכיחו בפנינו, אנו קובעים כי יש לקבל את הערר.

6. בנוסף לאמור לעיל הוכח בפנינו כך:

א מדובר בנכס המצוי בתחנה המרכזית החדשה שנרכש ע"י דניאל שלום ועבדה צבי, חנות מספר 4132 ברתי לוינסקי 108 תייא, רשום אצל המשיב כנכס מס!

3 חח -ן לקוח 10397163

ב. התמחיית הציגה בפנינו מקב\ ראיות ומסמכים שנתקבלו על ידנו בתאריך

5 ששצורפו לתצחיר מטעם מר מיקי יו מנכ"ל התמחיית , וכן תיק

מוצגים מטעמם, כמפורט כך:

* חוזה מכר חתום מיום 18.3.1991 בינה לבין הרוכשים, שלום וצבי . (נספת אז).

* הודעה לרוכשים מיום 8.7.1996 כי חנותם 4132 מוכנה למסירה (נספת בי)

* הודעה לרוכשים מיוט 19.8.1996 כי חנותם 4132 מוכנה למסירה (נספת גי)

*חיובי התמחיית בגין דמי ניהול (נספת ד').

*הרוכשים דניאל שלום ועבדה צבי, שיגרו מכתב לתמחיית מיום 1.8.96 בו מודיעים כי בניית החנות טרם הושלמה על פי הוה הרכישה וכי האצור בו נמצא הנכס אינו כשיר להפעלה מסחרית.

7. המשיב נתן פטור לנכס מתשלום ארנונה, ברס לאחר ביקור בנכס ביום 31.10.14 וביום

5 ולאחר שנראה כי בנכס ציוד ושילוט של בית הספר לאומנות תיאטרון בובות, ביטל את המשך הענקת הפטור.

8. נציגי התמחיית לא מצאו אישור כדוגמת טופס 5 אצלה המעיד על מסירת התנות לידי

הרוכשים, ואין פרוטוקול קבלה מטעמם או מטעם העוררת.

9. נתנו אימון בדברי העוררת ושוכנענו כי החזקה בחנות לא נמטרה לידי מי מהרוכשים במקור,

החנות לא הייתה ראויה לשימוש, לא נעשה בה שימוש, ולא היה ידוע לה על קיוםס פולש אלא מהודעת המשיב. כך גס עולה ממסמכי התמחיית והעדויות מטעמם.

0. לא מצאנו כי יש לחייב את העוררת בתשלום ארנונה מעצם היותה בעלת הויקה הקרובה

ביותר לנכס רק בגלל שהוצג חוזה רכישה חתום על ידי הרוכשים במקור והעברת הזכויות בחלק הנכס אגב גירושיה.

1 זכות קניינית, ככל שהיא קיימת מול נאמני התמחיית, או ככול שתוכרע לטובת מי מהרוכשים בתביעות בין בתיימ- ארגון בעלי עסקים בתחנה המרכזית בתל-אביב לבין חברות התמחיית, או לאחר אישור הסדרי נושיס שיגישו הנאמנים, לטעמנו אינו יכול כיום לשמש בסיס לחיוב העוררת בארנונה.

2. גם לפי אישור התמחיית ומסמכיו, ניתן לראות בוודאות שמעולם העוררת, הגרוש שלה או

שותפו לרכישה, לא קיבלו התוקה בנכס ומכל מקום אין בנמצא ולא הוגש כל מסמך היכול להעיד כי החזקה בחנות נמסרה לרוכשים, או לגרושתו- העוררת כאן וכי מי מהם עשה שימוש כלשהו בחנות.

3. מכל האמור לעיל זדין הערר להתקבל .

ניתן היום, ‏ 10 במר\ 2016, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בת* משפט לעניינים מנחליים, התש''ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין

בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם הלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

1

לוייר: עויי+ יחודה מאור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לול חברת: (ירלי קדם

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140012332 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת ערר:

לוייר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: שירלי קדם, עו"ד

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לול

העוררת: | הוכרמן אסתר (אדית) ואח/

- גד --

המשיב: | מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

ובעניין: חברת התחנה המרכזית החדשה בת''א בע"מ

(בהקפאת הליבים) , להלן : ''התמח'/תיי

החלטת

1. תיק וה הוא אחד מרביס הבא לדיון בפנינו, כמו בפני ועדה נוספת בראשות היוייר אלון צדוק,

המעלה סוגיה קשה הן בהיבט המשפטי, והן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאיבדו רכושם, אינם צעירים לימים ומרביתם, אלה שנותרו בחיים, תולים ואינם בעלי יכולות לנהל משפטים ארוכים ויקרים מול התמחיית או הנאמנים מטעם בית המשפט.

2 לא נעמוד על השתלשלות האירועים מאצ רכישות שבוצעו ע"י אנשים שונים בינם לבין חברת כיכר לוינסקי בע"מ, שעם פירוקה נרכש פרויקט התתנה המרכזית על ידי חברת תפציבה שלימים גס היא פורקה.

3. נכון להיום פרויקט התתנה המרכצית החדשה מצוי בידיהם של רו"ח חיים קמיל, רו"ח עליזה

שרון ועוייד יוסף בנקל, בתוקף תפקידם כנאמניס בהקפאת הליכים של התמחיית.

4. לאחרונה, הצליחו הנאמנים למכור את אותו פרויקט מסובך, העומד על תילו שנים רבות

כאבן שאין לה הופכין לחברת נצבא התזקות 1995 בע"מ. [נפנה לפרייק 25351-01-12 בבית המשפט המחוצי מרכז-לוד.]

5. בחיבט הפרוצדוראלי החלטנו ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 וערריס נוספים

לפי רשימה שצורפה, שלתמתיית יוותר שיקול דעת אס להתליצב בדיונים לפנינו ולהציג עמדתו מבתינת החומר הראייתי שמצוי ברישומיו, או שלא. התלטתנו מצורפת כאן כחלק בלתי נפרד מהתלטתנו לגוף הערר.

7

.10

1

2

בייכ התמחיית החליטו להתייצב לדיון ולהמציא ראיות ומסמכים מצדם, כפי שמצויים בתיק כל רוכש/עורר, לשם הצגת תמונה עובדתית בפני הוועדה- וטוב שעשו כך.

יודגש עניינית בתיק זה כי ב''כ התמח'ית מצא לנכון להודיע בישיבת יום 21.2.2016 כך:

!'שאין בהשתתפותה בפנינו משוט ויתור על טענות הצדדים להליך או הסכמה לפגיעה בזכויותיה מכל סוג'י. בהמשך להחלטתנו מיום 7.12.2015 הנ'יל, הרי שלתמח'ית באמצעות הנאמנים, הזכות להגיש ערעור מנהלי ככול שהחלטתנו כאן אינה לרוחה או שטובית שיש בהחלטתנו פגיעה בזכויותיה.

מכאן תצא המלצתנו למשיב להגיע לפתרון מערכתי כולל בסוגיה אחת שהיא ענייננו: חבות תשלום הארנונה מול עוררים ספציפיים, התמח'/ת או נאמניה , או הרוכשים החדשים.

מצאנו לציין עובדה וו שכן ידוע לוועדה שבמקרים בהם נתקבל ערר ספציפי, המשיב המציא חיובי ארנונה על שס התמחיית.

*וער בדרך אגב בלבד כי לדעתנו הצנועה, היה מקום לבקש היתר מבית המשפט של הפירוק, לפעול כנגד התמתיית, לשגר חיובי ארנונה, או להגיש תביעה או לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם כנגד התמתיית, מעצם היותה במצב של הקפאת הליכים. כך אולי יתסך וּמן שיפוטי יקר הן בערכאות והן בוועדות ערר שקרוב לוודאי יתזרו לדון בתיוב התמחיית בארנונה באותה תיקים בהם נתקבל ערר ספציפי מטעם עורר/רוכש החנות או מי מיורשיו.

עניינו של הערר כאן נסב על חיובם של מחציקיס בגין ארנונה ביחס לייחנותיי אותה רכשו לפנל עשרות שנים בתחנה מרכזית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הם מחזיקים בה.

הכרעתנו נדרשת רק ביחס לאתת מהסוגיות הנוגעות למתתם גה וענינה חיובס בארנונה של רוכשים שרכשו חנות במתתס. ברור שלא נדון האם לעוררים זכויות קנייניות בחנות, בין רשומה ובין וכות אובליגטורית - נושא זה קרוב לוודאי יידון בערכאות אחרות.

במרבית התיקים באי כח המשיב, טוענים בין היתר, כי הנכס וכה בפטור בגין עכס לא ראוי לשימוש' לתקופה של 12 שנים ברציפות, אשר אחריה קיבל פטור נוסף לתקופה בת שנתלים, החל מיום 1.1.2013 ועד ליום 31.12.2014 - לפיכך, החל מיום 5 , ולמשך תקופה בת 5 שנים, כל עוד לא יחול שינוי במצבו של הנכס, יחויב הנכס לפי הוראות סעיף 330

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]