החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 16 עד 31 לינואר 2017

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| יח בטבת תשעז

1177

מספר ערר: | 11:23 / 140015174

מספר ועדה: | 11473

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: אמיר אריאלי, בני למפר, ליאור למפר, גיל ורדי, שפירא רן, יעקב יוספן, שלמה גת, ניסים מזרחי.

החלטה

אילולא היו מבקשים העוררים למחוק את הערר היה עלינו להעביר אותז לדיון בפני דיון אחר בשל הכרות של יו"ר ההרכב עם חלק מהעוררים. אולם מאחר והעוררים מבקשים למחוק את הערר, הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 16.01.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר באינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד ו חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חברי-צ"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140013262 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו'יר: עו"ד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו'/ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררים: יעקב ורות פייס

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטה

עניינו של ערר זה נכס בשטח של 188.48 מ"ר אשר מנהל הארנונה סיווג אותה כמרפסת ואילו העוררים טוענים כי יש לסווגו בשטח עפ"י סעיף 1.3.1ו' לצו הארנונה.

מדובר בדירה אותה רכשו העוררים בבניין ברחוב קלמן מגן 5 בתל אביב ואשר מחויבת בסך כולל של 304.1 מ"ר אשר כשני שליש מהחיוב נובע מכך שמרפסת הצמודה (לטענת המשיב)

לדירה מהווה חלק בשטח של כ 188 מ"ר.

נציין ככר בפתח הדברים כי וועדת הערר בהרכבה הנוכחי נדרשה לעררים ביחס לשני נכסים סמוכים לנכס נשוא ערר זה בתיק 140014003 ובתיק 140014038 ונתנה החלטתה

הסופית באותם עררים.

מאחר ומדובר בנכסים דומים כמעט זהים ובטיעונים דומים וכמעט זהים שהעלו הצדדים לעררים תתבסס החלטה זו על ההחלטות שניתנו בעררים הנ"ל .

העוררים טוענים כי מדובר במצב אבסורדי, כי הם רכשו את הדירה במקור עם מרפסת מקורה בשטח של כ 13 מ"ר ורק לאחר מכן ובעקבות שינוי תכנוני שנקבע ביוזמת הקבלן שמכר להם את הדירה ואושר על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבנייה של עירית תל אביב התווסף לדירה נשוא הערר שטח גדול בתור מרפסת שלטענתם מהווה גג.

העוררים, בהשגתם ובכתב הערר מציינים כי רכשו מהקבלן שמכר להם את הדירה כחלק מגג ולא מרפסת כמשמעותה בצו הארנונה.

לטענת העוררים :

"העוררים יטענו כי בפועל עקב שינוי שבו העירייה העניקה למוכר זכות לבניית קומה נוספת- רביעית מעל קומות המסחר , למעשה גג המבנה המסחרי התרומם בקומה שלמה נוספת ובכך הפכה מרפסת דירתם הצנועה במקור שהייתה 13 מ"ר !! בשל צירוף שטח הגג של המבנה המסחרי לשטח גג פתוח ונרחב ידיים ששיטחו גדול פי שניים מן

זה

הדירה עצמה ...

המשיב דחה את טענת העוררים בנימוק שהנכס נשוא המחלוקת מחויב בארנונה כחלק משטח הנכס בהתאם לסעיף 1.3.1 ב' לצו הארנונה כמרפסת. מנהל הארנונה ציין בתשובתו להשגה כי המרפסת אינה עונה על התנאים שקבועים בסעיף 1.3.1 ו' לצו הארנונה.

סעיף 1.3.1 ו' לצו הארנונה קובע:

"שטח גג מרוצף בבניני מגורים המשמש דירה אחת בלבד ויש אליו גישה מאותה דירה, נכלל בשטח הדירה בשיעור שלא יעלה על 30% משטח הדירה הצמודה לגג או משטח המפלס שמתחת לגג (בדירות שלהן יותר ממפלס אחד) , למעט מרפסות."

המשיב טען כי:

"דירת העוררים מצויה בקומה החמישית מתוך כ 30 קומות אשר נמצאת מעל מרכז מסחרי, לעוררים גישה בלעדית לשטח זה והוא מהווה הלכה למעשה שטח מרפסת

2

המצוי בשליטתם ובבעלותם"".

ביום 9.6.2015 החליטה ועדת הערר בראשות היו"ר יהודה מאור להעביר הדיון בתיק זה להרכב הנוכחי של ועדת הערר "למען האחידות במתן ההחלטות לגבי אותה סוגיה משפטית ועובדות דומות".

בעת הדיון המקדמי בעררים הקודמים שנדונו באותו העניין בפני ועדת הערר המלצנו למשיב לבחון את עמדתו לאור נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה .

המשיב הודיענו ביום 27.7.2016 כי לא ניתן להגיע להסכמות וכי אין הוא חוזר בו מעמדתו.

עוד הודיענו המשיב כי הוסכם כי המשיב ייבחן אפשרות לפנות לשר הפנים ושר האוצר במסגרת בקשה לאישור חריג במטרה לבחון אפשרות להגביל את שטח החיוב למרפסות בדירות כדוגמת דירתו של העורר באותו הערר.

ביום 19.9.2016 בעת הדיון המקדמי בערר זה בפני ההרכב הנוכחי של הועדה הסכימו הצדדים כי אין צורך בשמיעת ראיות בתיק זה וביקשו להגיש סיכומים אליהם יוכלו לצרף מסמכים בטרם תינתן החלטתה הסופית של הועדה.

בסיכומיהם שבו העוררים על טענותיהם ביחס לפרשנות המונח "מרפסת גג" וטענו כי כאשר בוחנים כיצד לסווג שטח מסוים לצרכי ארנונה יש להביא בחשבון גם את יעוד השטה והשימוש בו, אין מדובר רק במשמעות המילולית .

העוררים בעררים הקודמים שנדונו בפנינו הפנו למצוין בתוכניות ובהיתרי הבנייה שניתנו למגדל המגורים בו מצוי הנכס ולכך שהשטח הצמוד כונה "מרפסת גג" .

גם העוררים בתיק זה הפנו לכך שבתשריטי הדירה ובתשריטי ההיתר צויין השטח שבמחלוקת כ"מרפסת גג".

עוד הפנו העוררים בעררים הקודמים הנ"ל לפרוטוקול הועדה המקומית לתכנון ולבנייה מיום 8 המתייחס בין השאר להנחיות ביחס לעיצוב וסיומת קומות עליונות , קומת הגג במגדלים וטיפול בגגות נמוכים וגגות עליונים של המבנים.

העוררים ביקשו אותנו ללמוד מכך שהועדה המקומית ערכה אבחנה בין קומות הגג העליונות לגגות הנמוכים שאין מדובר במקרה זה במרפסת גג כי אם חלק מ"הגגות הנמוכים."

2

עוד הפנו העוררים בעררים הנ"ל להגדרת "מרפסת גג" בתקנות התכנון והבנייה (חישוב

שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים) התשנ"ב 1992 שם נקבע :

"מרפסת גג" - חלק ממישור גג שטוח המופרד באמצעות קיר משאר הגג והמוקף מעקה, אשר רצפתו מחוברת לרצפת דירה או אולם הנמצאים על הגג האמור ודלת מעבר בינהם"

מצאנו בהחלטתנו הקודמות כי צורת בינוי שונה מבחינה בין מרפסות יתר הדירות במגדל לבין השטח נשוא הערר וכי הנכס נשוא המחלוקת מהווה מכסה עליון בבניין ביחס לחלק המרכז המסחרי.

בערר זה העלו העוררים טענה כי לא ניתן מבחינת דידי התכנון והבנייה לראות בנכס מרפסת אלאל גג וזאת בשל הוראות החוק והתקנות המגדירות מרפסות. לטענת העוררים גם הגדרת מרפסת גג בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאים ואגרות ( התש"ל -1970 )

תומכת בעמדתם .

העוררים העלו עוד טענות הקשורות במערכת החוזית ביניהם לבין הקבלן והסבירו את העובדה שמצאו עצמם עם מרפסת גג לטענתם ולמעשה, בניגוד לרצונם .

המשיב בסיכומיו הפנה להחלטות קודמות של ועדות הערר בהרכבים שונים וכן לפסיקת בית המשפט אשר תומכות לטענתו בפרשנות אותה הוא מייחס להגדרת שטח הגג.

המשיב טען כי גם מבחינת פונקציונליות השטח ואופן השימוש הפוטנציאלי בו יש לקבוע כי מדובר במרפסת ולא בגג.

לטענת המשיב השטח שבמחלוקת מהווה המשך ישיר לדירה וכי אין מחלוקת כי עניין לנו במרפסת לכל דבר ועניין "בדומה לכל מרפסת אחרת בבניין".

למעשה חלוקים ביניהם הצדדים שבפנינו (כמו בעלי הדין בעררים הקודמים הנ"ל) בשאלה פרשנית המתייחסת להוראות סעיף 1.3.1 ו' לצו , או במילים אחרות ביחס להגדרת "גג".

האם רק נכס הנמצא בשטח העליון של בניין יוכל להיחשב גג לצרכי ארנונה או גם מרפסת פתוחה אשר מעליה אין המשך לבניין ( גם אם אינה בקומה האחרונה) תיחשב מרפסת גג.

האם יש לראות בנכס נשוא הערר חלק מ ה"גג התחתון" כהגדרתו במסמכים שהוצגו מתוך

החלטות הועדה המקומית לתכנון ולבנייה או מרפסת הקשורה בדירה ללא קשר למבנה

התחתון שהדירה נמצאת מעליו.

מיותר לציין כי להכרעה בסוגיה זו משמעות נכבדת שכן תשלומי ארנונה בגין גג נמוּכים יותר מתשלומי ארנונה עבור מרפסת שאינה מרפסת גג.

לטענת העורר מחוקק המשנה התכוון לכלול גם מרפסות מהסוג הנדון בפנינו בתוך המרפסות המוגדרות בסעיף 1.3.1 ו' לצו הארנונה .

בבואנו להכריע במחלוקת בין הצדדים עלינו לדון בשני מישורים :

האחד , לבחון את הוראות צו הארנונה ולבדוק האם המשיב יישם אותן כראוי במקרה זה.

השני, לבחון לא רק את הפרשנות המילולית הנובעת מהוראות צו הארנונה כי אם על פי מבחן השכל הישר עלינו לבחון את אופי הנכס והשימוש בו הלכה למעשה בהתייחס להוראות הצו.

הכלים שבידינו מצויים בחומר הראיות שהובא על ידי הצדדים (ממצאי ביקורת, תמונות;

תשריט) ומסיכומי טענות הצדדים כפי שהובאו בפנינו

לאחר עיון בחומר הראיות ולאחר ששמענו את עד העוררים, הגענו למסקנה כי במחלוקת המוגדרת כאמור לעיל בין העוררים למשיב הצדק עם העוררים.

נקדים נדגיש ונציין כי אין במסקנתנו או בהחלטתנו להשליך על פרשנות סעיף 1.3.1 ' לצו הארנונה במקרים של בניינים מדורגים או מרפסות מדורגות או לכל מקרה אחר.

החלטתנו מתייחסת לנכס נשוא ערר זה ובנסיבות המיוחדות לו מבחינת הבינוי ולפוטנציאל השימוש בנכס זה.

עוד נדגיש כי אין אנו חולקים על החלטותיה] הקודמות של ועדות הערר כפי שהובאו וצוטטו על ידי המשיב אלא שהגענו למסקנה כי החלטות אלה אינן רלבנטיות למקרה שבפנינו שכן אין מדובר במקרה שבפנינו במרפסת בבניין מדורג או במרפסת רגילה .

לדעתנו גם המקרה שהובא להכרעה בעמ"נ (מחוזי ת"א) 7095/11 טוניק נגד מנהל הארנונה של עיריית תל אביב אינו דומה למקרה שבפנינו שכן שם מדובר בשטח שהוגדר כחלק אינטגראלי מהמשרד הסמוך לו ועובדתית הוא נבנה כשטח מקורה ולא דומה למקרה שבפנינו.

הגענו למסקנה כי מיקומו של הנכס במקרה זה מעל לחלק המסחרי הנמוך ממגדל המגורים ובשטח שהוגדר על ידי רשויות התכנון והבנייה כחלק מ ה"הגגות הנמוכים" (ראה סעיף 8.1 לתכנית מס' 3000 ב- 8 דרום הקריה בינוי לביצוע ליחידת תכנון מס' 8 דרום הקריה , שינוי לתכנית מס' 3000 א-8 בינוי לביצוע ליחידת תכנון מס' 8 דרום הקריה.

הגדרת הגגות הנמוכים על ידי רשויות התכנון והבניה תומכת בפרשנות הרואה את הנכס שבפנינו כחלק המכסה העליון של הבניין הנמוך בו נבנו החלקים המסחריים, המשרדים וקומת המגורים ואשר בניגוד לקומות המגורים במגדל המגורים הוא מכוסה ב"גגות נמוכים"

משלו. כלומר על גג הבניין המסחרי נמצא הנכס נשוא הערר מה שמאפשר לראות בו שטח גג בבניין מגורים המשמש דירה אחת בלבד המהווה חלק מגג צמוד ולא מרפסת בת חיוב.

פרשנות מילולית של הגדרת "גג" מתייחסת לחלק העליון המכסה בניין. מכסה עליון או קו עליון.

במילון אבן שושן מוגדר גג : " המכסה העליון בבניין".

מקום בו אין מחלוקת מילולית אין צורך להידרש לפרשנות מהפסיקה או דברי חקיקה נוספים.

למעלה מהצורך נציין כי החלטות ועדות הערר שצוטטו על ידי ב"כ המשיב בסיכומים שהוגשו

מטעם המשיב משכנעות כי ועדת הערר לא ראתה עד היום מרפסת דוגמת המרפסת נשוא הערר כמרפסת גג.

במקרה שבפנינו לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בשטח המשמש את העוררים בלבד והגישה אליו היא מדירת העוררים. אין חולק כי הנכס אינו משמש את כלל הדיירים בבניין או חלק ממערכותיו.

יחד עם זאת בנסיבות המיוחדות לנכס זה יש לסטות מהפרשנות שיוחסה בהחלטות ועדות הערר הקודמות למרפסות שנדונו בהחלטות אותן ציטט המשיב.

לאחר השינוי התכנוני , נמצאה לפתע הדירה מעל ה"גגות הנמוכים" שנולדו בשל השינוי התכנוני.

התעלמות מכך שמדובר ב"גגות הנמוכים" הנמצאים במפלס הדירה תעשה עוול לנישומים ואינה עולה בקנה אחד לא עם הגדרתה המילולית של מרפסת ולא עם השימוש או פוטנציאל השימוש בשטח נשוא הערר.

בעלים של דירת מגורים בכלל ודירות המגורים בפרויקט נשוא הערר בפרט אינו עושה שימוש בשטח מרפסת של 200 מ"ר באותה רמת שימוש כפי שעושים שאר דיירי הבניין בשטח מרפסת של כ 13 מ"ר.

גם פוטנציאל השימוש אינו זהה.

יותר נכון לקבוע שמרגע שנכפה על העוררים מצב תכנוני לפיו דירתם נמצאת מעל הגגות הנמוכים של המבנה המסחרי, המשרדים וקומת המגורים שנמצאים מתחת לדירתם הוצמד לדירתם שטח גג אשר חסר פרופורציה לדירתם ואשר לא ניתן לעשות ברובו שימוש.

בעניין זה אין לקבל את גישתו הדוגמטית והבלתי מתפשרת של המשיב.

טיעוני המשיב בתארו את הנכס נשוא הערר מנותקים מהעובדות שהובאו בפנינו ואשר עליהן כאמור אין מחלקות.

המשיב טוען בסיכומיו כי "מרפסת מתאפיינת במידת נגישות גבוהה מהשטח העיקרי ולכן בפוטנציאל לשימוש שגרתי ורגיל יותר כגון מנוחה , עישון , הצבת ריהוט גן וכו"..

עוד הרחיק לכת המשיב וקבע:

"אין מחלוקת כי בענייננו עניין לנו במרפסת לכל דבר ועניין בדומה לכל מרפסת אחרת בבניין מגורים "

הוכח כי במקרה שבפנינו לבניין יש לפחות שני סוגי גגות.

במקרה שלנו מדובר ללא ספק ב"גגות הנמוכים".

מכל האמור לעיל יש לקבוע כי שטח הנכס נשוא הערר שבפנינו מהווה שטח גג מרוצף המצוי בקומה עליונה מעל הגגות הנמוכים בבניין ויש לסווג שטח זה בהתאם לסעיף 1.3.1 ' לצו הארנונה

לפיכך דין הערר להתקבל.

משלא נתבקשנו לעשות כך , אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדיסם היום 16.1.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה צו באתר האינטרנט של המשיב.

ל'יר: . אלון צדוק חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לול חבר: עןוד גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | יט בטבת תשעז

7-..1

מספר ערר: | 13:26 / 140015370

מספר ועדה: | 11474

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

העורר/ת: גל ענת סימונה

-ג1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן בזה תוקף של החלטה להסכמת המשיב לקבל את הערר.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 17.01.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארגונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | יט בטבת תשעז

1.007

מספר ערר: | 13:01 / 140016013

מספר ועדה: | 11474

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

העורר/ת: ד"ר ד. קליין ניתוחים פלסטיים ואסטתיקה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש.

ניתן בזה תוקף של החלטה להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 17.01.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כָללִית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

הו ב

'"ר* וון" * רו ו לוי

יז ר: עו ד קניון אורה חברה: רו ח מרמור רונית חבר: עו"ד זרו"ח אבשלום לו

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140014559 שליד עיריית תל אביב-יפו

ויר

חבר:

3 עו'יד אורה קניון

עו'יד ורוייח אבשלום לוי

חברה: רו"ח רונית מרמור

העורר: שלמה פתיחת

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

התלטהת

הנכס נשוא הערר נמצא ברה' התקומה 44 ת''א, שטחו 201 מ"ר והוא מסווג בסיווג ייבנייניס שאינם משמשים למגוריסיי, לרבות משרדים, שירותים ומסחריי.

העורר טוען שהנכס לא ראוי לשימוש. בשל כך ניתן לנכס פטור מתשלום ארנונה עד סוף שנת

4. אולם החל מ- 1.1.15, בעקבות תיקון סעיף 330 לפקי העיריות, החלה העירייה לתייב

אותו בתשלום ארנונה כתוק עפ"י תיקון סעי 330 לפקודה.

לטענת העורר יש לרשום את הנכס על שמו יחד עס שלושת אחיו. הוא טוען כי העירייה שינתה את רישום המחציקים בנכס על סמך אישור וכויות מעמידר משנת 2007, שהוצג לה ע"י אתיו של העורר, זאת על אף שקיים פסק דין משנת 2000 שנתן תוקף לפסק בוררות משנת 1999 לפיו יש לרשום את הנכס על שמות ארבעת האתים.

העורר מוסיף כי בנוסף לאישור זכויות של עמידר משנת 2007, יש בידיו אישור וכויות מעמידר מיום 22.11.10, ממנו עולה שקיימת הערת אזהרה עפ"י פסק הבורר לפיה הזכויות בנכס הן של ארבעת האחים.

בהטתמך על האמור לעיל העורר מבקש לקבוע כי יש לחייב את ארבעת האחים בתשלום ארנונה בגין הנכס הנדון.

המשיב טוען כי מטענות העורר עולה שקלים סכסוך רב שנים בין האחים לבית פתיחה הנוגע לשאלה מיהם בעלי הזכויות בנכס.

לטענת המשיב והו מקרה מובחק של טכסוך בין מתזיקים שאינו בסמכות הועדה ולכן על העורר לפנות לערכאה המתאימח לברור עניינו בפניה.

6

המשיב מפרט את השתלשלות הענייניםס ביתס לרישומו של הנכס בספרי המשיב, שהובילו

לערר דנן:

א. שלמה פתיחה ומאיר פתיחה היו רשומים כמחזיקים בנכס נשוא הערר ברישומי הארנונה

החל מלוס 1.8.1978 ועד סוף 2007.

ב. מיום 1.8.2008 הנכס רשום עייש העורר בלבד - שלמה פתלחה.

ג. | במועדים 8.6.2015, 9.7.2015 התקבלו פניות מאת בייכ העורר, עו"ד רונן אחרוני, שמייצג

את שלמה פתיחה, בבקשה לשנות רישום המחזיקים בנכס, באופן שיהיו רשומים כמחזיקים כל ארבעת האחים - העורר, אליהו פתיחה, מאיר פתיחה ואברהם פתיחה.

לבקשתו צורף פסק הבוררות.

ד. בקשתו של עו"ד רונן אהרוני נענתה בחיוב, ואכן בוצעו חילופי מחויקים בנכס מ: שלמה

פתיחה ל: שלמה פתיחה, אליהו פתיחה, מאיר פתיתה ואברהם פתיחה, וזאת החל מיום

5 (מועד הפנייה הראשונה של עו"ד אהרוני בבקשה לבצע חילופי מחציקים).

ה. ביום 18.1.2016 נתקבלה באגף לחיובי ארנונה פנייה מאת אחיו של העורר, אברהם

פתיחה, בצירוף אישור וכויות מאת עמידר משנת 2007 (נספת ח2 לכתב הערר), ממנו עולה כי העורר, שלמה פתלחה, הינו בעל הזכויות היחיד (100%) בנכס.

ו. | בעקבות פנייתו של אברהם פתיחה, בוטל הרישום עייש כל ארבעת האחים, והמשיב רשם

את העורר כמחזיק יחיד בנכס, וזאת לאור העובדה, שהמטמך שהמציא אברהם פתיחה הינו עדכני יותר מפסק הבוררות שהמציא עו"ד רונן אחרוני.

המשיב טוען כי אישור הזכויות הנוסף מעמידר מיום 22.11.10 לא הומצא למשיב עד הגשת הערר דנן.

חמשיב שינה את הרישום בהתאם למידע שהומצא לו ע"י העורר. בעקבות שינוי הרישום ביקש אחיו של העורר מהמשיב לתקן שוב את רישומיו עפ"י מסמכים המצויים ברשותו ומשפעל המשיב בהתאם, פנה עתה העורר למשיב וטען שיש לתקן שוב את הרישומים.

בנסיבות אלה טוען המשליב כי אין מנוס מהמסקנה שביחס לנכס דנן קייים טכסוך משפחתי בין האתיס לבית פתיחה.

דיון ומסקנות

פנייה של כל אחד מהאחים באשר לרישום זכויותיהם אצל המשיב גררה את פנייתו של הצד השני בטענה כי הרישום שנעשה הוא שגוי ויש לשנותו.

מטיעוני הצדדיט עולה שאכן אין מנוס מהמסקנה שעסקינן בסכסוך משפחתי בין האחים לבית פתיחה, באשר לזכויותיהם בנכס דנן.

בנסיבות אלה אנו נדרשים להכריע בטענת המשיב כי אין לועדה סמכות לדון בערר.

נקדים ונאמר כי דעתנו בעניין וה כדעת המשיב. כפי שיפורט להלן, אף אנו סבורים כי הטענות שהועלו ע"י העורר אינן בסמכות הועדה.

דיון ומסקנות

0 סמכותה העניינית של ועדת הערר מעוגנת בסעיף 3 לחוק הערר לפיו:

(א) יימי שחוייב בתשלוט ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשגג

עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלת :

(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום ;

(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו;

(3) הוא אינו מחזיק בנכט כמשמעותו בסעיפים 1 ו- 269 לפקודת העיריות;

(4) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדרים התשנייג - שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחציק בנכסיי.

הטענות שהועלו על ידי העורר בערר דנן, אינן נמנות על אלה המפורטות בסעיף 3 (א) לחוק הערר.

1. בערר דנן עסקינן בסכסוך בין האחים לבית פתיחה בשאלה מי מהם וּכאי להירשם כבעלים

של הנכס נשוא הערר.

ענין לנו בסכסוך חוזי מורכב שאינו נוגע לדיני ארנונה.

הלכה היא כי כאשר קלימת מחלוקת אובליגטורית בין הצדדים באשר לזהות הבעלים של נכס או לוהות המחציק בנכס, ההכרעה בה אינה בסמכות מנהל הארנונה או ועדת הערר. בעתיימ (חיפה) 37332-11-11 משה הרשקוביצ נ. עיריית נהריה ואתי קבע ביהמייש המחוזי בחיפה:

ייבמקרה מעין זה, בו קיימת מחלוקת באשר לוּהות הבעלים על הנכס, אל לה לעירייה או לרשות המינהלית לשמש טריבונל שיפוטי ולהכריע במחלוקת המשפטית העולה בין הצדדים.

זאת מקום ואין לה הכלים לעשות כן.

אלא שעל העירייה להיצמד להוראות פקי העיריות ולפעול על פיהם'י

ממשיך ביהמייש וקובע:

יי...כאשר המחלוקת לגופו של עניין באשר למחזיק בנכס, עליה להתברר בין הצדדים החלוקים על סוגיית ההחצקה בנכס, במסגרת הליך אזרחייי.

ואילו בעעיימ 2611/88 שאול בנימין נ. עיריית ת'יא קבע ביהמייש העליון מפיו של כבי השופט

רובינשטיין:

יי... ככל שיש בפי המערער טענות כלפי בעל הנכס, אם בטענת זיוף ואם בטענה אחרת, האכטניה המתאימה לטענות אלה היא במסגרת תביעח אזרתית אל מולסיי.

הלכה דומה נקבעה בעתיימ 594/02 אנגל מרכצי מסחר בע"מ נ. עיריית חיפח שס נקבע:

יילמרות האמור, השאלה היא, מה מידת המעורבות שצריכה להיות לרשות מינהלית המוטמכת לגבות מס, כאשר מתגלע טכסוך בין צדדים לנכס בשאלה, מי חיה למתזיק בנכס ומתי חל השינוי בהחזקה צו, וכאשר אין חולק כי היימחציקיי לצורך חיוב במס ארנונה הוא המחזיק הפונקציונלי ולא המחזיק המשפטי. כעיקרון, הליך מינהלי אינו בא לפתור או להכריע, לפחות לא באופן ישיר, בסכסוך בין אנשים פרטיים. מעצם מהותו, ההליך המינהלי, חולש על מחלוקות המתגלעות בין הפרט לבין הרשות. כאשר יש מחלוקת בין פרטים, שההכרעה בה יכול שתשפיע על חיובם של מי מהפרטים כלפי הרשות, צריכה חרשות להמשיך

12

3

8

ולמלא חובותיה, תוך ראיית טובת כלל הציבור ותכלית החובה אותה היא מוציאה לפועל, מבלי להתערב במחלוקת בין הפרטים מצד אחד, ותוך הבהרת האמור לצדדיט שבמתלוקת מצד שני. ואת ועוד, הרשות אינה מוסמכת להכריע בחילוקי הדעות בין הפרטים הניציס.

בהעדר הסמכה מפורשת, משוללת אפוא הרשות להכריע בסכסוכיס שבין היחידים'י.

וכך בריימ 1008/06 טרכטינגוט נ. מנהל הארנונה של עיריית תל אביב:

ייהמבקש מבקש להעביר לידי הרשות המנהלית את התכרעה בטכסוך החוזי שלו עם השוכר.

ואולם מסעיף 325 אנו למדים שהנתיב המנהלי אינו הנתיב הנכון לשם בירור סכסוך וּה, מה גם שהשוכר כלל אינו צד בהליך המנהלי, ולפיכך גם אינו יכול לטעון טענותיו בעניין...

מקובלת עלי קביעת בית המשפט המחוזי ולפיה אין להפוך את העירייה לצד לסכסוך בין משכירים ושוכרים. אלה הצדדים האמיתיים לייסכסוךיי, | וצד הרוצה בכך :כול לנקוט בהליכים משפטיים ולהבלא ראיות.?

הלכה דומה נפסקה בעתיימ (חייי) 37332-11-11 משה הרשקוביץ נ. עיריית נחריה. ביהמייש

קבע:

ייבמקרה מעין וה, בו קיימת מחלוקת באשר לוחות הבעלים על הנכס, אל לה לעירייה, או לרשות המינהלית לשמש טריבונל שיפוטי ולהכריע במחלוקת המשפטית העולה בין הצדדים, אאת מקום ואין לה את הכלים לעשות כן. אלא שעל העירייה להיצמד להוראות פקודת העיריות ולפעול על פיהניי.

ביהמייש ממשיך וקובע:

ייכאשר המחלוקת לגופו של עניין באשר למחציק בנכס, עליה להתברר בין הצדדים התלוקיס על סוגיית ההחזקה בנכס, במטגרת הליך אזרחייי.

מהאמור לעיל עולה שהמחלוקת בין האחים אינה בטמכות ועדת הערר, אלא בסמכות בית המשפט האזרתי.

משקיבל המשיב הודעה על חילופי מחציקים בנכס, פעל המשיב בהתאם לאמור בסעיפים 325 ו- 326 לפק'י העיריות, ורשס את העורר כדין כמחזיק בנכס. המשיב אינו נדרש להכריע בין הגרסאות השונות באשר לוהות הבעלים של הנכט, וההכרעה ביניהן היא לא בסמכותו ולא בסמכות ועדת הערר.

המסקנה העולה מהמקוב\ היא, שאין לועדה סמכות לדון בערר, ולכן אנו דוחים את הערר על הסף.

אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדיים היום 17.1.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתל משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס'יא-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 ?וס מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה עת)(סדרי דין

בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

7

*ו'יר: עו'יד אורה קניון חברה: רו'/ח רונית מרמור חבר: עוי'ד ורו''ח אבשלוט לוי

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

/ מספר ערר

מספר ועדה

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר: אלימלך יהודה

- ג ג ד -

מגהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור הסכמת הצדדים הערר מתקבל.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.01.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר ה

ד צדוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

כ בטבת תשעז

17

140015380 / 3

175

\

חברעו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

על קביעת ארגונה כללית)(סדרי דין בוועדת

נט של המשיב.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

" שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : כ בטבת תשעז

17

מספר ערר: | 11:51 / 140015289

מספר ועדה: | 11475

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: בהט יפית

- נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו /

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.

הערר מתקבל חלקית החל מיום 1/5/16.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.01.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו בא ינטרנט של המשיב.

₪

יו"ר: ועד צדוק ‏ אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: ער טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תארי : כבטבת תשעז

7

מספר ערר: | 11:59 / 140015366

מספר ועדה: | 11475

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: רומנו יפעת

- נב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.01.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת עהק) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האוגטרנט של המשיב.

7 חס צדוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כ בטבת תשעז

177

מספר ערר: | 12:47 / 140014959

מספר ועדה: | 11475

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום \

חבר: עו"ד גדי טל \

העוררים: יבנת אפרת, ליבנת צ'רנינסקי הלל

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר יימחק ללא צו להוצאות.

אין בסמכותנו לפסוק בנושא ריבית, אולם העורר רשאי לפנות למחלקת הגביה ולבקש לנהוג עימו לפנים משורת הדין במקרה זה,

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.01.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האי;טרנט של המשיב.

5 2

יו"ר: עו"ז צדו? א / / חבר;: עו"ז ורו"ח לוי אבשלום חבר: עו' גדי 0?

|[

/

א שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס'ערר: 140014855 שליד עיריית תל אביב- יפו

יויר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו'יד גדי טל

העוררת: מכללת רידמן בע"מ

בנגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטה

העוררת הגישה בשנת 2016 ערר על החלטתו של מנהל הארנונה לדחות השגה שהגישה בגין נכסים בהם היא מחזיקה ברחוב חיים לבנון 26 בתל אביב. (נכסים מספר 8, , 2000249183 , 2000249198 , 2000249208, 2000385472 )

בערר מבקשת העוררת לשנות סיווג הנכסים הנ"ל לסיווג מוסדות להכשרה מקצועית. על פי סעיף 3.3.24 לצו הארנונה.

העוררת לא מזכירה בכתב הערר כי ועדת הערר ובית המשפט לעניינים מנהליים כבר דנו באותם הנכסים ובאותה העילה ורק מציינת כי היא "שוקדת על המצאת המסמכים המבוקשים בסעיף 2-3 בתשובה להשגה"

מנהל הארנונה בתשובתו הדוחה את השגת העוררת, גם הוא, לא התייחס להליכים שהתנהלו בשנות מס קודמות ביחס לעסקה של העוררת והוא דוחה את השגת העוררת בטענה כי לא הועברו לרשותו אישור המעיד על הכרה מטעם משרד החינוך/שירות התעסוקה כ"מוסד מוכר".

בכתב התשובה לערר שהוגש ביום 1.6.16 ביקש המשיב לדחות על הסף את הערר בטענה של מעשה בית דין שכן ועדת הערר נתנה כבר החלטה מנומקת ביחס לאותם הנכסים במסגרת | עררים | קודמים | לשנות | המס ‏ 2011-2014 | בעררים | מספר 9 ,,140006821, 140010700 .

עוד הפנה המשיב להחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בערעור שהגישה העוררת על

החלטות ועדת הערר בעררים הנ"ל ובתיק עמ"נ 13758-05-15 מכללת רידמן נ' מנהל

הארנונה עירית תל אביב יפו .

המשיב מפנה לכך שבית המשפט דחה את כל טענות העוררת וקבע כי יש לדחות את העררים לאחר שנבחנה החלטת ועדת הערר.

נכריע לפיכך בטענת מעשה בית הדין וזאת לאור החלטת ועדת הערר מיום 16.9.2014 אשר ערר עליה לבית המשפט לענינים מנהליים נדחה ביום 27.10.15 ..

בסיכומי הטענות לא מתכחשת העוררת לכך שכבר ניתנה החלטה על ידי ועדת הערר באותו העניין או על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים אולם טוענת כי נכס אחד מתוך רשימת הנכסים בערר לשנת המס 2016 אשר את דחיייתו על הסף מבקש המשיב לא נכלל בדיונים במסגרת העררים שהוכרעו בעבר וממילא לא במסגרת הדיון בבית המשפט.

עוד טוענת העוררת כי "כלל ידוע שכל שנת מס עומדת בפני עצמה ואין לטעון להשתק כזה או ₪0

אחר...

העוררת טוענת כי לא היה לה את יומה ביחס לנכס אחד מתוך רשימת הנכסים שלא נדונו בעבר בפני ועדת הערר ו/או ערכאת הערעור אולם היא לא טורחת להציג טיעונים או ראיות ביחס לנכס זה המצדיקות את האבחנה בינו לבין יתר נכסי העוררת ככל שהדברים נוגעים לשאלת הסיווג.

טענת העוררת כאילו חלק מהנכסים שנכללז בערר שהגישה לשנת המס 2015 לא נדונו כיון שהערר אוחד עם העררים לשנות המס 2014 - 2011 ואילו הועדה בהחלטתה הקודמת לא התייחסה לנכסים אלה מוטב היה אילולא הייתה נטענת.

החלטת ועדת הערר ובית המשפט בעקבותיה ניתנו בעררים המאוחדים לרבות הערר לשנת המס 2015. הנסיון להחריג את הנכסים שנדונו בעררים המאוחדים מנכסים שנדונו בשנים קודמות הינו חסר בסיס אם לא לאמר מטעה.

בסה"כ מונחת בפנינו בקשתו המנומקת של המשיב המתבססת על הכרעה קודמת מפורטת ועובדתית של ועדת הערר אשר נבחנה בעיניו הביקורתיות של בית המשפט לענינים מנהליים וקיבלה הלכה למעשה את הגושפנקא של ערכאת הערעור עת נדחה ערעורה של העוררת .

לעומת בקשה זו סיכמה העוררת את טענותיה המצדיקות לטענתה שלא להיעתר לבקשה לדחיה על הסף לקיום דיון לגופו בערר, אלא שלא מצאנו דבר או חצי דבר המקים בסיס לקבלת עמדת העוררת.

טענות העוררת הינן טענות כלליות וסתמיות.

עיינו בכתבי הערר ובסיכומי העוררת ולא מצאנו דבר וחצי הדבר התומך בעמדתה. העוררת לא טענה כי חל שינוי עובדתי או שינוי כלשהו בשימוש אותו עושה העוררת בנכס , ממילא גם לא הפנתה לקצה קציה של ראיה בעניין זה.

כל שעושה העוררת היא לנסות לאבחן נכס אחד מתוך כלל הנכסים אשר בעניינו טרם ניתנה החלטת הועדה ולהשתמש בנימוקים כלליים ובלתי רלבנטיים למקרה שבפנינו.

העוררת טוענת טענה בעלמא, מבלי לפרט אותה ובלי לתמוך אותה בתשתית עובדתית מינימלית.

בסיכום טענותיה טוענת העוררת כמעט בעלמא כי ההלכה בדבר "מעשה בית דין" אינה חלה בעניינים פיסקאליים וכי כל שנת מס עומדת בפני עצמה .

אלא שהעיקרון לפיו לא חל מעשה בית דין או השתק פלוגתא בעניינים פיסקאליים מסויג לנסיבות בהן חל שיגוי במצב העובדתי או במצב המשפטי הנוגע למחלוקת נשוא הפסיקה או ההחלטה הקודמת.

בהיעדר שינוי במצב העובדתי או המשפטי - קיים מעשה בית דין.

ראה לעניין זה מספר מקרים בהם נדרשו בתי המשפט לסוגיה זו , ובכולם פסקו כי הטענה לפיה כל שנת מס עומדת בפני עצמה אינה מצדיקה דיון מחודש בכל שנת מס בהחלטות שניתנו על ידי ועדות ערר או ערכאות אחרות, כל זאת מקום בו לא הוכח כי חל שינוי עובדתי או משפטי.

ראה לעניין זה :

עת"מ 12900-03-09 סאיקלון מוצרי תעופה בע"מ נגד המועצה האזורית אשר.

עמ"נ (מחוזי ת"א) 268/08 קרן ביטוח בזקי טבע בחקלאות בע"מ נ' עיריית תל אביב

ע"א 823.08 חזן נ' רשות המיסים

ע"א 59970-12-12 מועצה מקומית מעלה אפריים נ' דינרמן חברה לבניין ופיתוח.

בשים לב לפסקי הדין הנ"ל ולהלכה בדבר השתק פלוגתא הרי שאין חולק כי במקרה שבפנינו מדובר באותה הפלוגתא שעלתה בהתדיינות הקודמת (הצדדים אינם חלוקים בנקודה זו) ואף אין חולק כי נערך דיון בין הצדדים באותה הפלוגתא בפני ועדת הערר ולעוררת היה את יומה בפני ועדת הערר.

הניסיון לטעון כי נכס בשטח של כ 97 מ"ר (מתוך סך נכסים בשטח של כ 1300 מ"ר) לא נדון בפני הועדה הקודמת או בית המשפט יכול היה להישמע בקשב אילולא היה נטען בעלמא וללא כל בסיס עובדתי. העוררת לא הציגה כל טענה ביחס לשימוש בנכס זה או ביחס לאבחנה שיש לעסוק בין נכס זה לשאר נכסי העוררת בעניינם כבר ניתנה החלטה סופית והוגש ערר שנדחה.

ועדת הערר סיימה את מלאכתה עת דנה בעבר בפלוגתאות בין הצדדים בהכרעה המפורשת והחיונית לאותה המחלוקת תוך קביעה פוזיטיבית וקביעות עובדתיות לפיהן העררים בעבר נדחו ואין לסווג את הנכס כפי בקשת העוררת.

לא זו אף זו החלטת ועדת הערר עברה תחת עינו הביקורתית של הבית המשפט לערעורים אשר מצא כי לא נפל כל פגם בהחלטת ועדת הערר .

ברור כי וועדת הערר אינה יושבת כערכאת ערעור על החלטותיה שלה.

בנסיבות אלה בהן העוררת לא טענה וממילא לא הוכיחה כי חל שינוי משפטי או עובדתי בין ההתדיינות הראשונה להתדיינות השנייה דין הערר להידחות על הסף.

קשה לסיים את הדיון בתיק זה מבלי להביא הסתייגות מהתנהלות העוררת אשר הגישה ערר כללי, ללא האסמכתאות הנדרשות להוכחת טענותיה ומבלי שהיא מזכירה את החלטותיו הקודמות של אותו הטריבונל, בבחינת שיטת "מצליח".

מכל האמור לעיל מצאנו כי דין הערר להידחות על הסף.

העוררת תישא בהוצאות המשיב בסך 2,500 ₪.

ניתן בהעדר הצדדים היום 18.1.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנחליים, התש'יס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לענייניט מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יוסם מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייג - 1977 תפורסם התלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

0

יו"ר: עו'יד אלון . חבר: עו"ד/רו/'ח אבשלום לוי חבר: . גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : כה בטבת תשעז

221][7

מספר ערר: | 10:49 / 140015392

מספר ועדה: | 11477

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: עופר לוי - ניהול וייזום נדל"ן בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור המוסכם על המשיב הערר מתקבל.

הנכס יסווג בסיווג מגורים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.01.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

.

יו"ר: עו"ד ו

ת ""חברה: עו"ד קדם שיף חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: עגת לוי

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כה בטבת תשעז

2.7

מספר ערר: | 11:57 / 140015401

מספר ועדה: | 11477

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר: גורן יהודה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו מברכים את הצדדים על כי השכילו להגיע להבנות ביניהם ונותנים להם תוקף של החלטה.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.01.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: ₪3 חברה: עו" רל חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר: גלומב קלמן

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כה בטבת תשעז

27

140015394 / 8

07

אנו מברכים את הצדדים על כי השכילו להגיע להסכמות ביניהם ונותנים להן תוקף של החלטה.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.01.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה-כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

// (2 22

יו"ר: מית חברה: "דק 3/שרלי

הבול עו"ד ובו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

1 שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | כו בטבת תשעז

22007

מספר ערר: | 09:46 / 140014096

מספר ועדה: | 11478

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר: פורת אביגדור

-נ ג ד-

נהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף החלטה להסכמה בין הצדדים.

הערר מתקבל חלקית בלבד בהתאם לאמור לעיל.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 24.01.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

5-ל

אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כו בטבת תשעז

22]0[7

מספר ערר: | 12:06 / 140015398

מספר ועדה: | 11478

בפני חברי ועדת הערר;

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר: בשי יוסף

-גב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאחר ששמענו את העורר הגענו למסקנה שאין מדובר בדירה כאמור בסעיף 1.1 ד לצו הארנונה ועל כן הערר מתקבל והדירה תסווג בסיווג מגורים לשנת המס 2015 בסיווג מגורים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 24.01.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

| \

יו"ר: עו"ד צזוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : כו בטבת תשעז

22.7

מספר ערר: | 12:17 / 140015383

מספר ועדה: | 11478

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון \

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: המבורגר רנטה

- נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאחר ששמענו את הצהרת העוררת, הגענו למסקנה כי אין מדובר בדירה העונה על תנאי סעיף 1.1 ד לצו הארנונה ועל כן הערר מתקבל והנכס יסווג בסיווג מגורים בשנת המס 2015.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 24.01.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ק אלון חבר: עו"ד ו

שם הקלדנית: ענת לוי

יז"ר: עו"ד

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140012231 שליד עיריית תל אביב- יפו 8

16

*ו'/ר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו'יד/רו/יה אבשלום לוי

חבר: עו'יד גדי טל

העוררים: בכר נזאר, בכר חאלד, אינתיסאר בכר, בכר עאדל נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטה

עניינם של העררים שבכותרת הינו נכס ברחוב סלסלה 15 תל אביב אשר חויב על ידי המשיב בארנונה על שמם של העוררים (בכל אחד מהעררים) וזאת בשל המידע המצוי בידי המשיב לטענתו יש בהעדר יכולת לבצע מדידה בשטח.

אלא שטענות העוררים מתייחסות לשנות מס הקודמות לשנות המס בגינן הוגשו העררים .

העורר בתיק 140012231- בכר נזאר , נכס מספר 2000370949 :

המשיב רשם עורר זה כמחזיק בנכס מיום 1.6.1999.

לאחר שנתקבלה אצל המשיב החלטת בית הדין השרעי ביפו מיום 13.10.92 ביצע המשיב חילופי מחזיקים מיום 1.1.2008 וזאת על פי בעלי הנכס ו/או בעלי הזיקה הקרובה ביותר לנכס .

לטענת העורר הוא החזיק בנכס עד לשנת 1999 ובעקבות הודעה שקרית שנמסרה לעירייה הוא נרשם כמחזיק משנת 1999 ועד 2008 .

בדיון המקדמי ביום 9.6.2015 הצהיר ב"כ העורר בתיק 140012231 כי העורר אינו מחזיק בנכס ברחוב סלסלה 15 משנת 1999.

העורר בכר נאזר צרף לכתב הערר שלו העתק ממרשם האוכלוסין ממנו עולה כי משנת 1999 הוא מתגורר ברחוב התפוח 13 ולא בנכס נשוא הערר.

פסק הדין של בית הדין השרעי צורף כנספח לכתב הערר ואין הצדדים לערר חלוקים ביחס למועד כניסתו לתוקף - 13.10.92 .

לטענת העורר מאז שנת 1999 מחזיקים רק חלק מהיורשים במכלול הנכסים שעל פי פסק הדין.

העורר פרט את שמותיהם: בכר דרוויש מחזיק דירה, בכר אחמד מחזיק דירה , בכר עדאל מחזיק

דירה, בכר באסם מחזיק בשתי דירות .

לטענת העורר היורש עדאל בכר פנה בשנת 1999 למשיב והודיע הודעה כוזבת לפיה העורר ויורש נוסף מחזיקים בנכס על אף שאינם מחזיקים בו.

לטענת העורר, העיריה רשמה אותו כמחזיק בנכס לאחר שערכה ביקורת במקום ולא הצליחה להיכנס לשתי דירות שהיו סגורות.

העורר מלין על כך שהעירייה נאותה לשנות רישום המחזיקים בנכס על פי עמדתו אלא שמסיבות לא ברורות ושרירותיות היא בחרה להחיל את השינוי משנת 2008 ולא משגת 1999 כמתבקש על ידו.

לטענת העורר מקום בו העיריה החליטה לפעול על פי פסק דינו של בית הדין השרעי היה עליה להחיל את השינוי משנת 1999 ולא משנת 2008 .

העוררים בתיק 140012328 - חאלד בכר ואינתיסאר בכר-. נכס מספר 2000370949

העוררים טענו כי משנת 1989 אינם מחזיקים בנכס נשוא הערר ואף מסרו את שמות המחזיקים בנכס.

לטענתם, המחזיקים במכלול הנכסים הינם : ניזאם ומוכרם בכר, יוסף בן ניזאר בכר, מוסטפא דרוויש בכר ונסרין אשתו , תגריד בת דרוויש בכר, מרווה בכר כלתו של עדאל בכר, מחמד בן ניזאר בכר, דרוויש ומטיעה בכר , אחמד בן דרוויש וסוג'וד בכר, באסם בכר."

לטענת העוררים חאלד בכר העביר את החזקה בנכס בשנת 1989 לנזאר ועו"ד מוחמד בכר והוא לא מתגורר בנכס מאז.

ביום 21.4.2015 הורתה יו"ר ההרכב הגב' אורה קניון על איחוד ערר 140012328 וערר מספר 1..

העוררים בתיק 140013266 - בכר בהיגה ובכר עדאל - נכס בשטח של 134 מ"ר - נכס מספר 69

גם בערר זה טוענים העוררים כי אינם מחזיקים בנכס וגם בערר זה טוען המשיב כי שינה את המחזיקים בנכס בעקבות החלטת בין הדין השרעי ביפו.

עוד טוען המשיב כי מדובר בסכסוך בין מחזיקים.

בדיון המקדמי ביום 2.9.2015 החליטה ועדת הערר בראשותו של יז"ר ההרכב דאז עוה"ד אמיר לוי להזמין כצדדים שלישיים שעלולים להיפגע מהחלטתה את בכר באסם , בכר מוסטפא, בכר אחמד ובכר דרוויש.

ביום 4.11.2015 התייצב ב"כ העוררים לדיון והציג ייפוי כח מאת העוררים בכר מוסטפא, בכר אחמד ובכר דרוויש.

בכר בסאם זומן ולא הגיע.

בדיון הודיע ב"כ העוררים כי העוררים עדאל ודרוויש חולקים ביניהם את השטח של 134 מ"ר נשוא הערר באופן בו מחזיק עדאל בשטח של 68 מ"ר ודרוויש בשטח של 66 מ"ר.

ב"כ העוררים הסכים לתיאום ביקורת בנכס שתוודא את הצהרתו.

בעקבות הדיון נתקבלה הודעתה של ב"כ המשיב מיום 24.11.15 אשר ביקשה מהוועדה להורות על מדידה של המתחם כולו שכן מדידת הנכס נשוא הערר בלבד לא תסייע לפתור את המחלוקות סביב הנכס.

בהודעתה הבהירה ב"כ המשיב כי המחלוקת בתיק זה הינה נכס 2000370949 בשטח של 134 מ"ר.

על פי הודעת ב"כ המשיב המשיב שינה את רישום המחזיקים בנכס רטרואקטיבית משנת 2008 על פי החלטת בית הדין השרעי ובעקבות כך נרשמו המחזיקים בנכס (בינהם העוררים).

לעניין זה הפנתה ב"כ המשיב למכתבה של הגב' שגית יעקב מיום 26.11.2014 .

עוד יצוין במכתב זה כי בעקבות החלטת בין הדין השרעי הופסקה החזקתם של בכר באסם ובכר בזאר עד ליום 91.12.2007.

התיק נקבע לדיון מקדמי נוסף ליום 8.6.2016 ובעקבות אי התייצבות העוררים עדאל בכר ובהיגה, הורתה ועדת הערר על מחיקת הערר.

העוררים הגישו בקשה לביטול ההחלטה והסבירו כי לא קיבלו זימון לדיון זה.

עוד הזכירו כי הופיעו לדיוני הועדה והסכימו בינם לבין בכר דרוויש על חלוקת הנכס בינהם כאמור לעיל.

לטענת העוררים אף תיאמו עם נציגי העירייה ביקור בשטח לוודא את החלוקה בינהם.

בעקבות בקשה זו בוטלה מחיקת הערר והתיק נקבע לדיון מקדמי נוסף בפני ההרכב בראשותה של היו"ר קדם שירלי.

לדיון התייצבו בכר דרוויש ובכר בהיגה.

הם שבו על הצהרתם בדבר החזקתם המשותפת בנכס נשוא ערר זה ועל הסכמתם למדידת הנכס.

בתום הדיון החליטה ועד הערר כי הרכב הועדה הדן בשני התיקים האחרים הוא שיקבל החלטה גם בתיק זה.

לאחר שהועבר אלינו תיק זה ביקשנו מהצדדים בתיקי הערר 140012328 | 140012231 להודיענו האם יש להם התנגדות כי החלטתנו בעררים אלה תחול גם על הערר בתיק 140013266 .

הצדדים לא התנגדו.

בטרם ניתן התלטתנו בעררים 140012328 | 140012231 נקבל החלטה בערר 140013266 שהועבר להחלטתנו על ידי ההרכב בראשות היו"ר שירלי קדם.

מחומר הראיות המצוי בתיק ופרוטוקול הדיונים שנערכו בפני ההרכבים ברשות עוה"ד לוי וקדם עולה כי אין למעשה מחלוקת בין הצדדים.

מדובר בנכס בשטח של 135 מ"ר אשר בפני הועדה הופיע ב"כ המחזיק בכר דרוויש ופרט את אופן חלוקת ההחזקה בנכס על פיו מחזיק בכר דרוויש מרשו ב-66 מ"ר ובכר עדאל ב- 68 מ"ר.

המשיב טען באותה ההזדמנות כי אין באפשרותו לקבל את הצהרת המחזיקים לאור הקשיים במדידת הנכס.

אכן עולה מהדיונים בעררים כולם כי המשיב נתקל בקשיים במדידת הנכסים אולם הקושי הזה אשר עולה גם כי הוא נוגע למערכות היחסים המורכבות בין יחידי המשפחה, לא מנע מהמשיב לשנות את שמות המחזיקים בנכס רטרואקטיבית משנת 2008 וזאת על פי החלטת בין הדין השרעי.

לפיכך , ומבלי שייגרע מהחלטות המשיב ובעניין ערר זה בלבד מתקבלת בקשת המחזיקים לחלוק בינהם את האחזקה בנכס נשוא הערר הזה בלבד וזאת כפי שהודיע ב"כ המחזיקים בדיון ביום 5 בתתאם לייפוי כח שהציג מאת בכר מוסטפא, בכר אחמד ובכר דרוויש, וכפי שהודה בכר עדאל ביום 2.9.2015 בדיון בפני הועדה בראשות עו"ד אמיר לוי.

לפיכך מתקבל הערר חלקית באופן שבו הנכס נשוא ערר מספר 2000370949 יירשם באופן בו

מחזיק בכר עדאל בשטח של 68 מ"ר בלבד מתוך כלל שטח הנכס נשוא הערר ואילו ביתרת שטה הנכס מחזיק על פי הודאתו בכר דרוויש (בשטח של 66 מ"ר).

החלטה בענינם של העוררים בתיק 140012231 בכר נזאר , בכר באסם:

גם העורר וגם המשיב בכתב הערר ובכתב התשובה מתייחסים לנכס מספר 2000370949.

כאמור לעיל , בערר 14003266 הכרענו כי דין הערר להתקבל חלקית באופן בו תירשם אחזקתם המשותפת של בכר עדאל ובכר דרוויש בנכס זה.

בערר זה טוען העורר כי אינו מחזיק בנכס מאז שנת 1999.

למעשה מבקש העורר כי החלטת המשיב לרשום אותו כאחד המחזיקים על פי החלטת בית הדין השרעי תבוטל שכן הלכה למעשה אינו מחזיק בנכס מאז שנת 1999 מועד בו עבר לגור בנכס סמוך ברחוב התפוח.

בתיק שבפנינו העורר הצביע בעת הדיון ביום 9.6.2015 על תצלום אויר בו מסומן הנכס נשוא הערר ואילו הנכס בו הוא מתגורר 8.

העורר הצהיר באותו הדיון כי הוא מוכן לשאת בתשלומי ארנונה בגין הנכס המסומן 8.

בעקבות מדידה שנערכה בנכס ביום 21.6.2015 הגיש המשיב את ממצאי המדידה והביקורת ובעקבות זאת אף הוגשה תגובת ב"כ העורר.

העורר שב על עמדתו כי הוא מסכים לרשימת המחזיקים בנכס 4 כפי שצורפה לדוח ממצאי הביקורת זומאחר והוא המחזיק בנכס 8 אשר לא נמדד מעולם לטענתו הוא שב ומבקש לקבל את הערר לפיו אינו מחזיק בנכס 4 וקורא למשיב לחייבו בארנונה בגין נכס 8.

המשיב התנגד לבקשת העורר בהודעתו מיום 13.10.15 שכן לטענת המשיב מבקש למעשה העורר לקבל את הערר ובהעדר ביקורות בשאר היחידות לא ניתן להיעתר לבקשתו.

בעקבות זאת הורינו לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית,

העורר הגיש תצהיר עדות ראשית אליו צירף ראיות התומכות בעמדתו לפיה משנת 1999 אינו מתגורר עוד הנכס נשוא הערר אלא בנכס הסמוך ברחוב התפוח 13.

הוא הצהיר כי התגורר בנכס נשוא הערר עד שנת 1999 ואילו משנה זו הוא מתגורר בנכס ברחוב התפוח 13.

בסעיף 8 לתצהירו הפנה בכר נאזר לרשימת המחזיקים בנכס נשוא הערר ובין השמות ציין את שמות העוררים בערר 140003266 : בכר עדאל ובכר דרוויש.

לאור האמור לעיל ולאור הכרעתנו בערר 140003266 ( על בסיסי הצהרת הצדדים והסכמתם) הרי שדין ערר 140012231 להתקבל ויש לקבוע כי העורר בכר נזאר לא החזיק בתקופה המיוחסת לו בנכס 2000370949

העוררים בתיק 140012328 - חאלד בכר ואינתיסאר בכר-. נכס מספר 2000370949

הנה כי כן גם בערר זה וגם בתשובת מנהל הארנונה לעוררת בכר אינתיסאר מפנים הצדדים לנכס מספר 2000370949.

זהו הערר השלישי בגין אותו מתחם אולם כל שלושת העררים מתייחסים לאותו מספר הנכס.

4

גם העוררים בתיק זה הפנו לכך שהם מתגוררים ברחוב יהודה הימית 34 ביפו ואין הם מחזיקים [ [

בנכס המיוחס להם על ידי המשיב, היינו נכס מספר 2000370949 .

בתצהירו של חלאד בכר הוא מפנה לרשימת המחזיקים בנכס נשוא הערר למיטב ידיעתו. בין המחזיקים שאת שמם מוסר העורר נמצאים המחזיקים שקיבלו על עצמם את החזקה בנכס על פי הצהרת בא כוחם בערר 140013266 .

העורר צירף לתצהירו תשריט ממנו עולה כי בכר דרוויש ובכר עדאל (מי שנקבע כי הם מחזיקים בנכס

9) אכן מחזיקים בחלק מהמתחם על פי הפירוט שצויין על ידי העורר על גבי התרשים.

לאור האמור לעיל ולאור הכרעתנו בערר 140003266 (על בסיס הצהרת הצדדים והסכמֶתם) הרי שדין ערר 140012328 להתקבל ויש לקבוע כי העוררים בכר תאלד ובכר אינתיסאר לא החזיקו בתקופה המיוחסת להם בנכס 2000370949.

סוף דבר - ביחס לנכס 200370949 נמצא כי המחזיקים הם , על פי הצהרתם ו/או בא כוחם ועל פי ההסכמה ביניהם ביחס לחלקים שהם מחזיקים בנכס זה -- בכר דרוויש ובכר עדאל.

תכלית המחוקק, להביא לכך שהמחזיק האמיתי בנכס ישלם את הארנונה בגין ההחזקה בו לא מתמלאת בשעה שהמשיב בוחר לחייב באופן כללי מספר מחזיקים בנכס אחד, רק בשל העובדה שלא ניתנת לו האפשרות לקיים ביקורות מדויקות בכלל חלקי הנכס.

העוררים בתיקים 140012231 ו 140012328 הרימו את נטל ההוכחה הכבד הנדרש, במיוחד לאור העובדה שהעוררים בתיק 140013266 ו/או בא כוחם על החזקתם בנכס כפי שפורט לעיל.

משאלו הם פני הדברים יש לקבל כאמור את העררים בתיקים 140012328 | 140012231.

אין בכך בכדי להשליך על שאר המחזיקים בנכסים הסמוכים לנכס 200370949 באותו המתחם.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדיט היום 24.1.2017,

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש'יס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומאות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורטמ החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

₪

0 צדוק חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי חבר: עוי'ד גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מט' ערר: 140014784 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו'יר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו'יד/רו'יח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררים: בר לבב אופיר שני ענבל

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

העוררים מבקשים להפחית מטך השטח בו מחויב הנכס ברחוב הגדנייע 19 שני שטתים :

שטח פרגולה בגודל 13.89 מ"ר.

שטח מרפסת מקורה בגודל של 6.86 מ"ר.

חיוב הפרגולה :

העוררים טענו כי אין כלל וכלל מדובר בפרגולה במקרה דנן שכן מדובר בפרגולה ייצפהיי שבכלל אינה מהווה פרגולה ואינה עונה על הגדרות פרגולה על פי חוק התכנון והבניה, היא אינה תחומה בקירות ואינה יוצרת הצללה שכן/א?נה מקולה כלל/,

המשיב דחה את בקשת העוררים ובתשובתו להשגה מיום 6.4.2016 נימק ואת בטענה כל :

לעייפ צו האלנונה סעיף 1.3.1 2/ג פרגוכה תחויב במלואה אס יש לת שני קירות או יותל.</

חיוב המרפסת המקורה :

העוררים טענו נגד הגדרתו העקרונית של שטח זה כמרפסת שכן מדובר בשטח חצר לא מרוצף המהווה חלק מהחצר הקדמית. הוא אינו משמש כמרפטת ולא הוגדר בהיתר הבניה כמרפסת.

העורריט הפנו לכך שכוונת מתקין סעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה לא הייתה לחייב שטתי חצר במקרה שהקומה מעל השטח הזה בולטת אלא מרפסות מקורות.

מנהל הארנונה בתשובתו להשגה טען כי המרפסת מחויבת כחלק משטח הנכס בהתאם לאמור בסעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה וכי תיוב המרפסות בארנונה נעשה ללא קשר לעובדת היותן מקורות או פתוחות.

בכתב התשובה לערר הוסיף המשיב נימוק חלופי לדחיית הערר בעניין הפרגולה והפנה לכך שלכל הפחות מדובר במרפסת גן כהגדתה בסעיף 1.3.1 לייב לצו הארנונה שכן מרפסת גן מחויבת כאשר א הינה מקורה.

המשיב צירף לכתב התשובה לערר את דוח ממצאי הביקורת שערך בנכס חוקר החוצ אייל פינטו

ביום 5.7.2016 :

ביחס לפרגולה ציין חוקר התוץ מטעם המשיב:

= "יקונסטרוקציית עץ מעל משטח דק בעלת מלווחים של 80 סמ ללא קלדנ , גישה דרך לת ניטרינת מזכוכית/

ביחס למרפסת המקורה ציין חוקר החוץ מטעם המשיב :

*שטח מקודה (עי מרפסת קומה מעל) בעל משטה דריכה, אבניסם משתלבות (אבן ירושלמית)

(עשבית?/

לדוח ממצאי הביקורת צורפו תמונות של הפרגולה ושל שטח המרפסת המקורה.

בדין המקדמי ביום 21.11.2016 שבו העוררים על טענותיהם.

בייכ המשיב השיבה לטענה כי הפרגולה אינה מקורה כך : *לטענתמו יש הצללה והפלגולת משמשת לייעודה למשטת המשמש להצללה/.

עוד הוסיפה בייכ המשיב לטעון כי גם אס תתקבל טענת העוררים כי אין מדובר בפרגולה יטען חמשיב כי מדובר בשטת מרפסת מכוטה בעצ דק ויש לחייבה ללא קשר לשאלת הקירול.

ביקשנו מבייכ המשיב בהחלטתנו בתום הדיון לשוב ולשקול את עמדת המשיב לאור ממצאי הביקורת של המשיב עצמו לפיהם מדובר בשטת יללא קירוליי וכן לאור ממצאי התוקר מטעם המשיב ביחס למרפסת המקורה לפיהם מדובר באבנים משתלבות ועשביה.

בלקשנו את המשיב לשוב ולשקול את עמדתו גס לאחר שעלינו בתמונות שצורפו לדות ממצאי הביקורת.

ביום 22.11.16 הודיענו המשיב כי הוא עומד על טענותיו כי מדובר בפרגולה ויילמצעריי עסקינן במרפסת גן.

באשר לשטח המרפסת טען המשליב כי מדובר בשטח מקורה תהא הגדרתו אשר תהא.

לאור הודעת המשיב הורינו לצדדים לסכט את טענותיהסם בכתב על סמך הממצאים העובדתיים שבתיק.

החיוב בגין הפרגולה:

העוררים העלו טענה בדבר הרחבת חזית פסולה ככל שהדבר נוגע לטענת המשיב לפיה יש לחייב את הפרגולה בהיותה מרפסת גן גם אם יימצא שאין מדובר בפרגולה.

טענת העוררים מקבלת משנה לתוקף לאחר עיון בסיכום טענות המשיב.

המשיב מתייחס בסיכומים שהגיש בעיקר לטענה כי מדובר במרפסת גן וכמעט ואינו מתייחט לטענתו המקורית כי שטח זה חויב כפרגולה.

קשה להשתחרר מהרושס כי עמדת המשיב הושפעה מהדיון המקדמי שנערך בפני הועדה בו ערכו הצדדים בירור עובדתי סביב ממצאי הביקורת של המשיב עצמו.

הכלל האוסר הרחבת חצית נועד למנוע מצב בו במהלך התדיינות משפטית יורע מצבו של צד מהצדדים לדיון שכן לא יכול היה להתייחס לטענות הצד השני בעת שנערך לדיון המשפטי.

זהו בדיוק המצב שנוצר בעת בירור הערר שבפנינו.

בתשובתו להשגה נימק חמשיב בצורה ברורה את חיוב הפרגולה בשל העובדה שמדובר בפרגולה בעלת שתי קירות או יותר.

בכתב התשובה עלתה לראשונה טענה נוספת ואילו בסיכומים הפכה טענה גו לטענתו העיקרית של המשיב ואילו הטענה ביחס לפרגולה הפכה לטענה חלופית : ללחילופין יטען המש:ב, כי עטקינן למצער בפרגולה בתתאם להנלאות סעלך 1.3.1 5/ג ,.%

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית מס' ערר: | 140013844 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו/ר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררת: מטאורה חברה לפיתות בע'/מ

בנגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

העוררת הגישה ערר בגין חיובה בארנונה ביחס לנכטיס בבניין ברחוב נחום הנביא 18 תל אביב.

העוררת טוענת כי שטח הקומה הראשונה (נכס מסי 2000190038) הינו 107.5 מ"ר .

לטענות העוררת השגתה בעניין וה לא נענתה על ידי מנהל הארנונה בתשובתו להשגה ועל כן על 9 הוראות סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשלייו- 1976 יש לקבוע כי השגתה נתקבלה ויש לקבוע כי שטת הקומה הוא 107.5 מ"ר ולא 115 מ"ר.

טענתה השנייה של העוררת נוגעת לבקשת העוררת לפטור אותה מארנונה על פי סעיף 330 לפקודת העיריות .

עוד טענה העוררת בכתב הערר כי אם ייקבע שאין מקום לפטור את הנכס מארנונה מכוח סעיף 0 לפקודת העיריות אוי יש לסווג את השטח תחת סיווג מגורים בהתאם לסיווג הזול ביותר על פי ייעודו התכנוני של הנכס הריק.

בתשובתו להשגה סרב המשיב לבקשת העוררת לפטור אותה מארנונה על פי סעיף 330 לפקודה בטענה שהנכס אינו עומד בתנאי סעיף 330 לפקודת העיריות.

לעניין שטת הקומה השיב מנהל הארנונה כי :'יצימיס הקלובים תתואם מלידת בנכס יי.

ביום 2.5.16 נערך דיון מקדמי בתיק.

בייכ העוררת שב על טענות העוררת והגדיר את המועדים לגביהם קיימת מחלוקת בין העוררת

למשיב כדלקמן:

העוררת טוענת כי מאתר והנכס היה ריק בתקופה 1.6.2015-6.8.2015 יש לחייבו על פי הייעוד הזול ביותר האפשרי מבחינה תכנונית -- היינו מגורים.

מיום 6.8.2015 ועד למועד בו קיבל הנכס פטור - 5.11.15, מבקשת העוררת פטור מארנונת על פי סעיף 330 לפקודת העיריות.

בייכ המשיב התייחסה בדיון המקדמי לטענות העוררת כדלקמן:

בתשובת מנהל הארנונה להשגה ניתנה התייחסות לנושא שטח הנכס ובעקבות ואת אף נערכה מדידה מחודשת ועודכן שטח הנכס בהפחתת שטת של 2 מטר.

לא ניתן להתייחס לטענת העוררת כי הנכס היה ריק בחודשים יוני- יולי שכן פנייתה הראשונת למשיב בענלין וה נתקבלה אצל המשיב ביום 26.8.2015 .

1

טענת העוררת בדבר חיוב על פי הייעוד הזול ביותר מהווה הרחבת חוית פסולה שכן טענה גו לא הועלתה בהשגת העוררת.

בעת הביקורת הראשונה הנכס עדיין היה ראוי לשימוש וככל הנראה השיפוץ החל רק לאחר מכן.

העוררת הגישה את תצהירו של טומס לייטרסדורף .

הוא העיד כי ב 6.8.15 החלו עבודות השיפוצ בנכס ואילו עבודות השיפוץ המשיכו על ידי חברת מייקאובר 23 בע"מ אשר המשיכה והשלימה את עבודות השיפוץ וזאת החל מ 25.9.15 .

המשיב הגיש את תצהירו של חוקר השומה רוני וקנין.

לתצהליר החוקר צורף דוח ממצאי הביקורת שערך בנכס ביום 30.8.2015 .

לדוייח צורפו תמונות שצילם עד המשיב במעמד הביקורת.

ביום 31.10.2016 נחקרו עדי הצדדים על תצהיריהם .

עד העוררת העיד בחקירתו כי התמונות שצורפו לדות ממצאי הביקורת של המשיב וסומנו מ/1 -

מ/4 מתייחסות לחלק בנכס לגביו לא ביקשה העוררת פטור על פי סעיף 330 לפקודת העיריות .

בתמונות אלה נראה משרד פעיל.

תמונות מ/5- מ/10 הן המתארות את הנכס לגביו נתבקש הפטור , כך לטענת עד העוררת.

העד אישר כי השטח שבמתלוקת לגביו ביקשה העוררת את הפטור הינו שטח בגודל של 65.53 מ"ר ומסומן בצחוב בדות ממצאי הביקורת.

עד המשיב נשאל בחקירתו על ידי בייכ העוררת האם לדעתו ניתן היה לעשות שימוש בנכס נשוא

המחלוקת כפי שהוא מצטייר בתמונות מ/4-מ/10 וחשיב :

שקדעתי ניתן היה לעשות שימוש בנכס במצבו זה. ניתן לגור בנכס במצבו . לאיתי אנשים שגלים בנכסים במצב גלוע יותר ..%

נכריע בטענות העוררת ארת לאחת :

טענת העוררת כי יש להפתית את שטח קומת הקרקע בשל העדר מענה להשגה :

עיינו בתשובת מנהל הארנונה להשגת העוררת, תשובה מיום 16.9.2015 ולא ניתן לאמר כי מנהל הארנונה לא השיב להשגת העוררת בעניין זה שכן בפתת תשובתו הודיע מנהל הארנונה לעוררת כי ללבקשתכס, בימים הקרובים תתואם מדילה בנכס מספר 2000190038 /

אין חולק כי מאוחתר יותר לאחר המדידה, עודכן שטח הנכס.

העוררת בחרה משיקוליה שלה שלא להשיג על קביעת מנהל הארנונה בעקבות המדידה העדכנית.

אין ה המקרה אליו כיוון המחוקק בעת קובעו את הסנקציה התמורה בקבועה בסעיף 4 בי לתחוק הערר.

סוף דבר המשב השיב להשגת העוררת בנושא שטח הנכס.

במסגרת הערר לא הביאה העוררת ראיות התומכות בעמדתה ביחס לגודל הנכס..

משכך הם פנל הדברים, דין הערר בעילה זו להידחות.

טענת העוררת ביחס לחלוב הנכט בטלווג מגורים עד ליום 26.8.2015 :

כאמור בגין התקופה 1.6.2015-6.8.2015 טוענת העוררת כל מאחר והנכס היה ריק יש לחייבו על פי הייעוד הגול ביותר האפשרי מבחינה תכנונית - היינו מגורים.

המשיב טוען כי טענה גו מהווה הרתחבת חצית פסולה שכן לא הועלתה במסגרת השגת העוררת.

העוררת טוענת כי אין מדובר בהרתבת חזית שכן עילה גו נולדה בעקבות תשובת מנהל הארנונה להשגה.

אין לקבל את עמדת העוררת.

טענה שלא הועלתה בהשגה ומועלית לראשונה בכתב הערר מהווה הרחבת חזית.

אין צורך להכריע במקרה זה האם מדובר בהרתבת חצית פסולה שכן לגופה של הטענה לא ניתן להיעתר לסעד אותו מבקשת העוררת שכן ההודעה בדבר מצבו של הנכס נמסרה בדיעבד לאחר תום התקופה בגינה מתבקש הפטור ו/או הסיווג הנמוך לפי ייעוד מגורים.

על פי עמדת העוררת מיום 1.6.2015-6.8.2015 מאחר והנכס היה ריק יש לתייבו על פי הייעוד הזול ביותר האפשרי מבחינה תכנונית -- היינו מגורים.

אין תולק כי פניית העוררת הראשונה למשיב ביחס למצב הנכס נשלחה ביום 24.8.15 והתקבלה אצל המשלב ביום 26.8.2015 .

עד העוררת בתקירתו אישר את למעשח :

*אני ביקשתי גם מהאדריכל (גם מעוהלד להודיע לעירייה על שיפוצים (אני לא *ודע לאמל בדיוק איזה מכתב נשלח על :ד מי.....אניי מאשר כי השטח שבמחלוקת הינו השטת של 65.53 מליד כפי שמסומן צהוב גם בתשריט שצודך להודעה מלום 26.8.15..<

הכלל הוא שיש למסור הודעה לעירייה בדבר מצב הנכס מראש ולא בדיעבד .

במקרה שבפנינו לא נמסרה הודעה בכתב במועד בדבר מצבו של הנכס והעבודות שנערכו בנכט ולא היח בידי העירייה לאמת את מצבו העובדתי של הנכס והתאמתו לקריטריונים הקבועים בסעיף 330 לפקודת העיריות או לתקנות המקנות לנכס זכאות לפטור.

העוררת לא הניחה תשתית ראליתית או משפטית המצדיקה בנסיבות המקרה סטייה מהכלל לפיו פטור על פי סעיף 330 לפקודה או פטור לנכס ריק יינתן מיום מתן ההודעה . העוררת לא טענה וממילא לא הניחה תשתית עובדתית המצדיקה העתרות להחלה רטרואקטיבית של הפטור על אף שההודעה למשיב נמסרה רק ביום 26.8.15 .

עיון בתווה שצירף עד העוררת עס חברת מייק אובר ממנו עולה כי עבודות השיפוץ יחלו ביום 5 אף מעלה ספק ביחס למצבו של הנכס בתקופה שקדמה למסירת ההודעה מיום 5,.,

דרישת ההודעה כאמור הינה דרישה מחותית, היא תיונית שכן על בסיסה יכולה הרשות לבחון בומן אמת האם יש לגרוע מהקופה הציבורית הכנסה ממיסים בשל הנזק שנגרם לבניין נשוא הבקשה, או חיותו נכס ריק .

העוררת לא עמדה בנטל המוטל עליו בעניין וה ולא הצליחה לשכנע את הועדה כי עמדה בנטל הכבד יותר, לפיו , מצוי עניינה ה בגדר היוצא מן הכלל לכלל, וכי מוצדק לסטות בעניין וה מהכלל.

אשר על כן אנו דותחים את הערר ככל שהוא מתייחס לתקופה הקודמת ליום 26.8.15 ולבקשת העוררת לסווג את הנכס לפי סיווג מגורים בתקופה זו.

3

בקשת העוררת להחלת הפטור על פי סעיף 330 מיום 6.8.2015 ועד למועד בו קיב 2 הנכס פטוב -

5:

עד העוררת אישר כי השטח שבמחלוקת לגביו ביקשה העוררת את הפטור הינו שטח בגודל של 3 מ"ר כמסומן צהוב בדות ממצאי הביקורת.

התמונות שהוצגו ביחט לנכס זה והעד אישר זאת בחקירתו, סומנו מ/5 -מ/10

העוררת אף עימתה את עד המשיב עס תמונות מטעמה (ע/1-ע/12) והוא אישר שאלה תמונות המשקפות שיפו רציני. תמונות אלה צורפו כנספת 1 לתצהיר עד העוררת.

עדותו של עד העוררת בעניין זה לא נסתרה.

*צוין כי לא קיבלנו את תשובתו של עד המשיב ביחס לתמונות מ/5-מ/10 . על פי המבחן האובייקטיבי שנקבע בפרשת המגרש המוצלת לא ניתן לקבל את תשובתו של עד המשיב בדיון לפיה *ניתן לגור בנכס במצמ!/. התמונות מ/5 - מ/10 מעידות על נכס בשיפוץ מסיבי שלא ניתן לעשות בו שימוש, ודאי לא לגור בו.

לפיכך יש לקבוע כי העוררת הניתה תשתית ראייתית מניחה את הדעת ביחס למצב הנכס בתקופה בגינה מתבקש הפטור ומאחר והודעה נמסרה למשיב ביום 26.8.2015 יש לקבוע שהעוררת ביססה בראיות או בנימוקים ראויים את בקשתה להתיל את הפטור מיום 26.8.15 .

מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל חלקית באופן בו יינתן פטור על פי סעיף 330 לפקודה בגין שיפוץ יסודי של הנכס רק ביחס לנכס בשטח בגודל של 65.53 מ"ר כמסומן צהוב בדוח ממצאי הביקורת וזאת מיום 26.8.2015 ועד ליום 4.11.2015 .

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 24.1.2017,

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש'יס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתל משפט לענליינים מנחליים (סדרי דין), תשסי'א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשולות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייץ - 1977 תפורסם התלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

/ !\

יו'יר: עו"ד אדון צדוק חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי חבר: עו"ד גדי טל

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140014784 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

*ו'יר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו'יה אבשלום לוי

חבר: עו'יד גדי טל

העוררים: בר לבב אופיר שני ענבל

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

העוררים מבקשיסם להפתית מסך השטת בו מחויב הנכס ברחוב הגדנייע 19 שני שטחים :

- שטת פרגולה בגודל 13.89 מ"ר.

שטח מרפסת מקורה בגודל של 6.86 מ"ר.

חיוב הפרגולה :

העוררים טענו כי אין כלל וכלל מדובר בפרגולה במקרה דנן שכן מדובר בפרגולה יצפחיי שבכלל אינה מהווה פרגולה ואינה עונה על הגדרות פרגולה על פי חוק התכנון והבניה, היא אינה תחומה בקירות ואינה יוצרת הצללה שכך/אלנה מקודה כלל/.

המשיב דחה את בקשת העוררים ובתשובתו להשגה מיום 6.4.2016 נימק ואת בטענח כל :

שעייפ צו הארנונה סעיף 1.3.1 ג פלגוכה תחויב במלואה אס יש לת שני קילות או ?ותל./

תיוב המרפסת המקורה :

העוררים טענו נגד הגדרתו העקרונית של שטח וה כמרפסת שכן מדובר בשטח חצר לא מרוצף המחווה חלק מהחצר הקדמית. הוא אינו משמש כמרפסת ולא הוגדר בחיתר הבניה כמרפסת.

העוררים הפנו לכך שכוונת מתקין סעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה לא הייתה לתייב שטתי חצר במקרה שהקומה מעל השטת הזה בולטת אלא מרפטות מקורות.

מנהל הארנונה בתשובתו להשגה טען כי המרפסת מתויבת כתלק משטח הנכס בהתאם לאמור בסעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה וכי חיוב המרפסות בארנונה נעשה ללא קשר לעובדת היותן מקורות או פתוחות.

בכתב התשובה לערר הוסיף המשיב נימוק חלופי לדחיית הערר בעניין הפרגולה והפנה לכך שלכל הפחות מדובר במרפסת גן כהגדתה בסעיף 1.3.1 יייב לצו הארנונה שכן מרפסת גן מחויבת כאשר הינה מקורה.

המשיב צירף לכתב התשובה לערר את דוח ממצאי הביקורת שערך בנכס תוקר החוצ אייל פינטו

ביום 5.7.2016 :

ביתס לפרגולה ציין חוקר החוצ מטעם המשיב :

ל%קונסטרוקציית עץ מעל משטח דק בעלת מרוותים של 80 סיימ ללא קידוי , גישה דרך דלת (יטלינה מזכוכית?