פרוטוקול ישיבת מועצת העיר - 28

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

השתתפו : נ. וולוך היו"ר

וה"ה:

א. מדואל

מ. ברוך רון

א. סולר

מ. גיצין

י. וינקלר א. טולקובסקי ר. לדיאנסקי א. יוחנן וולק

א. גלעדי ח. גורן ר. חולדאי ש. דביר

נ. סביליה מ. להבי נ. אלנתן ג. שרעבי-דמאיו

ש. גפן ש. מסלאווי ד. להט א. זמיר

י. ויצמן י. בן יפת ק. גולדווסר ג. לסקי

ד. ספיר כ. עוזרי

נעדרו ה"ה: נ. לוברט, א. ארד פנקס, י. המאירי, צ. ברנד פרנק

נכחו בישיבה:

מנחם לייבה

מנכ"ל העירייה

וה"ה:

מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע, ע. גולן, מזכירת ועדת כספים, א. וינר, ס' בכירה ליועמ"ש, א. חלפון,

חשבת הקצבות ותמיכות, א. כהן, ע' דובר העירייה, א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה, א. מור, מנהלת אגף תרבות, ע. סבן , ס' גזבר ,א. קטקו, מנהל לשכת תאגידים, ד. קרני, משנה ליועמ"ש, ג. שמרלינג, דובר העירייה.

הישיבה נפתחה בשעה 18:09

מזכירת המועצה סטנוגרמה

גלילה בן-חורין ישראלה אגמון

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 2 -

סדר היום:

1. שאילתות (עמ 3)

2. דברי ראש העירייה (עמ' 7)

3. פרוטוקול ועדת נכסים מס 10/2015 (עמ 15)

4. בקשה לאישור ניהול משא ומתן עם ספקים פוטנציאלים, לאחר ביטול

מכרז פומבי 52/2015 לאספקה ,הצבה, התקנה ומתן שירותי אחזקה ותיקונים למתקני נעילת כלי אצירה (עמ' 20)

5. מתן רשות שימוש והפעלה לחברת בניין הקאמרי בע"מ בנכס הידוע

כ – "קולנוע הוד" ברחוב דיזנגוף 101, על מנת לשפצו, להשמישו ולהפעילו כאולם תיאטרון שיהווה חלק מתיאטרון בית לסין, לתקופה של 5 שנים חסר יום (עמ' 23)

6. פרוטוקול ועדת כספים מס 20/2015 (עמ 24)

7. פרוטוקולי ועדת תמיכות מס 4/2015 +5/2015 (עמ 38)

8. מינויים ושינויים בתאגידים עירוניים(עמ' 40)

9. מינויים ושינויים בוועדות עירוניות (עמ' 41)

10. נאומים מהמקום (עמ' 44)

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 3 -

מר וולוך-היו"ר:

אני פותח את ישיבת המועצה מן המניין מס' 28.

אני מבקש את כולם, כל הנוכחים, לסמן נוכחות בישיבה בבקשה לסמן נוכחות בישיבה, כל חברי המועצה.

אלון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה עם הליכוד? גיצין?

מר שרעבי:

איפה דן להט?

212 .שאילתות:

מר וולוך-היו"ר:

שאילתות, ראש העירייה בבקשה.

שאילתא מס' 38 של חברת המועצה-הגב' שלי דביר מתאריך 20.7.2015:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כבוד יו"ר המועצה, חברי מועצה נכבדים:

שאילתא מס' 38 של חברת המועצה-הגב' שלי דביר.

עיריית תל-אביב יפו פועלת בהלימה להנחיות משרד החינוך ונמצאת בתהליך גיוס של סייעות.

נכון להיום גויסו כ-100 סייעות ועד תחילת שנת הלימודים תיקלטנה עוד כ-50. תהליך הגיוס כולל פרסום, מיון, הכשרה ייעודית עשירה בתוכן וקליטה בעירייה. עוד יצויין כי מרבית הסייעות שישולבו במסגרת יישום החלטת הממשלה בדבר סייעת שנייה הן סייעות בעלות וותק של שנה במערכת, ומרבית הסייעות החדשות ישובצו בשלב ראשון כממלאות מקום.

גב' דביר:

אפשר שאילתת המשך?

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 4 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אפשר.

מר וולוך-היו"ר:

בבקשה.

גב' דביר:

האם יש כוונה עירונית להפעיל גם הכשרה מקצועית לסייעות?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני אמרתי כן.

מר זמיר:

כבר עושים את זה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל אני כבר אמרתי, כן.

גב' דביר:

אני לא שמעתי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בגוף התשובה שלי.

אני חוזר על מה שאמרתי: תהליך הגיוס כולל פרסום, מיון, הכשרה ייעודית עשירה בתוכן וקליטה בעירייה.

גב' דביר:

היה פה כל כך רעש,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בסדר, אני לא בא בטענות. אני באתי בטענות? אני אמרתי-כן.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 5 -

שאילתא מס 39 של חברת המועצה גב' שלי דביר מתאריך 20.7.2015.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שאילתא מס' 39 של חברת המועצה-הגב' שלי דביר:

עיריית תל-אביב יפו מהווה חלוץ בתחום השמירה על זכויות העובדים המועסקים על ידי קבלנים בשרות העירייה.

מעבר לעובדה שהעירייה ניהלה תהליך של קליטת מאות עובדים להעסקה ישירה במהלך השנים האחרונות, נעשתה עבודה מקיפה להבטחת זכויות עובדי הקבלן-עוד לפני שהדבר הפך להנחיה או

הועלה על סדר היום על ידי ההסתדרות.

צוות עירוני מיוחד שהוקם פועל ומפקח על כך, ומבצע פעולות שונות להבטחת שמירת זכויות העובדים ומפרסם דו"ח שנתי בנושא. לעניין פיטורי עובדים אצל הקבלנים לקראת חופשת הקיץ-

לא נתקבלה אצלנו כל תלונה או מידע על כך ובכל מקרה הנושא הוסדר במסגרת ההסדר של המדינה עם ההסתדרות.

לעניין עובדי יובל-חינוך-החברה היא חברה עירונית שאינה חברת כח אדם ועובדיה אינם עובדי קבלן אלא מועסקים על ידה ישירות. העובדים, לרבות המורים- מקבלים את שכרם בהתאם להסכמי העבודה שנערכו עמם, לרבות כל התנאים הסוציאליים. בהתאם להנחיה עירונית העובדים אינם מפוטרים באופן גורף בחודשי הקיץ.

מר וולוך-היו"ר:

תודה.

שאילתא מס' 38 של חברת המועצה

גב' שלי דביר מתאריך 20/7/2015

בעקבות החלטת הממשלה להוסיףסייעת שניה בכיתות גן של בני 3-4 החל מספטמבר הקרוב אודה לקבלת פרטים בדבר היערכות עיריית תל אביב-יפו לקליטת הסייעות.

1. כמה סייעות נוספות גייסה העירייה עד כה וכמה סייעות חסרות עדיין, והאם יש

כוונה להעביר להן הכשרה מקצועית כלשהי?

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 6 -

תשובת ראש העירייה

עיריית תל אביב -יפו פועלת בהלימה להנחיות משרד החינוך ונמצאת בתהליך גיוס של סייעות.

נכון להיום גויסו כ- 100 סייעות ועד תחילת שנת הלימודים תיקלטנה עוד כ-50. תהליך הגיוס כולל פרסום, מיון, הכשרה ייעודית עשירה בתוכן וקליטה בעירייה. עוד יצוין, כי מרבית הסייעות שישולבו במסגרת יישום החלטת הממשלה בדבר "סייעת שנייה" הן סייעות בעלות ותק של כשנה במערכת כאשר מרבית הסייעות החדשות ישובצו בשלב ראשון כממלאות מקום.

שאילתא מס' 39 של חברת המועצה

גב' שלי דביר מתאריך 20/7/2015

בימים אלה מתקיים מאבק ארצי בהובלת ההסתדרות לצמצם התופעה של העסקה פוגענית באמצעות חברות קבלניות כח אדם.

האם ישנם עובדי קבלן תחת העירייה המפוטרים לרגל חופשת הקיץ וכמה כאלה ישנם (למשל המורים המועסקים על ידי חברת יובל חינוך)?

תשובת ראש העירייה

עיריית תל אביב-יפו מהווה חלוץ בתחום השמירה על זכויות העובדים המועסקים על ידי קבלנים בשירות העירייה. מעבר לעובדה שהעירייה ניהלה תהליך של קליטת מאות עובדים להעסקה ישירה במהלך השנים האחרונות, נעשתה עבודה מקיפה להבטחת זכויות עובדי הקבלן, עוד לפני שהדבר הפך להנחיה או הועלה לסדר היום על ידי ההסתדרות. צוות עירוני מיוחד שהוקם פועל מפקח על כך ומבצע פעולות שונות להבטחת שמירת זכויות העובדים ומפרסם דו"ח שנתי בנושא.

לעניין פיטורי עובדים אצל הקבלנים לקראת חופשת הקיץ – לא נתקבלה אצלנו כל תלונה או מידע על כך ובכל מקרה הנושא הוסדר במסגרת ההסדר של המדינה עם ההסתדרות.

לעניין עובדי יובל חינוך – החברה היא חברה עירונית שאינה חברת כ"א ועובדיה (כ-2,000 במספר אינם עובדי קבלן אלא מועסקים על ידה ישירות. העובדים, לרבות המורים, מקבלים את שכרם בהתאם להסכמי העבודה שנערכו עימם לרבות כל התנאים הסוציאליים. בהתאם להנחיה עירונית העובדים אינם מפוטרים באופן גורף בחודשי הקיץ.

מר וולוך-היו"ר:

דברי ראש עירייה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 7 -

213 .דברי ראש העירייה:

מר וולוך-היו"ר:

מאור, דברי ראש העירייה.

ראש העירייה בא לקחת.

גב' לסקי:

מה זה אומר- מאור, דברי ראש העירייה?

מר וולוך-היו"ר:

זה בינו לביני, מה את?!

מר סולר:

מאור ביקש לדבר,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הם יודעים שהוא כותב לי, אז אומרים שהוא ידבר במקומי.

טוב.

יו"ר המועצה, חברי מועצה נכבדים:

בעזרת ה'- תחילת העבודות להקמת התחנות התת קרקעיות בקו האדום של הרכבת הקלה מתחילות.

קריאה:

או אה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בימים אלה מתחילות העבודות להקמה של התחנות התת קרקעיות בקו האדום של הרכבת הקלה. הקו האדום אמור לשמש עמוד שדרה במערכת הסעת ההמונים במטרופולין גוש דן.

אורכו של הקו כ-24 ק"מ והוא עובר דרך חמש רשויות מקומיות: פתח-תקווה, בני ברק, רמת-גן, תל-אביב יפו ובת ים. 12 ק"מ של הקו יעברו בתוואי תת קרקעי-שזה מכביש גהה ועד אזור מנשיה

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 8 -

נווה צדק. בתחום תל-אביב יפו תיחפרנה 5 תחנות תת קרקעיות: ארלוזורוב, שאול המלך, שד יהודית, קרליבך, אלנבי, והעבודות שהחלו, והעבודות, והעבודות שהחלו יתרכזו לאורך הצמתים בדרך בגין, אלנבי ויהודה הלוי.

רבותי חברי המועצה: מדובר בפרויקט לאומי המתוקצב ומנוהל על ידי המדינה. ואין זה סוד

שלאורך השנים הייתה, ויש לנו הרבה מאוד ביקורת על ההתנהלות, התכנון ולוחות הזמנים של הפרויקט. די לציין שבשנת 2000 חתמנו על מסמך העקרונות להקמת הקו האדום-שאמור היה לקחת עד 10 שנים מיוםהחתימה. מאז, למרות השנים הרבות שחלפו, עדיין לא בוצעו, ויש פיגורים גדולים בהקמת תשתיות וביצוע נושאים שהיו אמורים להיות מוכנים לפני תחילת העבודות, ואשר אמורים להפחית את המטרדים ולעודד מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית.

כך למשל-עד היום לא הוכנו נתיבי תחבורה ציבורית ראויים בדרכים הבינעירוניות-המגיעות ויוצאות ממרכז העיר. עד כה לא הוכנו הכוחות והאמצעים הטכנולוגיים לאכיפה בנתיבים האלה.

בעיות אלה ורבות אחרות, יחד עם חוסר התיאום בין המשרדים, הרשויות והגורמים העוסקים בנושא- מייצרים אי וודאות רבה –שחלקה מובעת בציבור.

עם זאת, חשיבותה הרבה של מערכת הסעת המונים במטרופולין לאיכות החיים ולעתידם של תושבי העיר ואזרחי המדינה כולה- בהיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים- הביאה אותנו כעירייה להניח בצד את הביקורת שיש לנו ולעשות ככל הניתן על מנת שהפרויקט החשוב הזה יתממש, וזאת למרות הקשיים הצפויים.

ההערכות לקראת העבודות כוללת פעולות שחלקן עדיין בהכנה, אשר נועדו לצמצם את המטרדים, כגון יידוע הציבור על העבודות, קביעת הסדרי תנועה, תגבור התחבורה הציבורית-אוטובוסים ורכבות. די לציין שהיו אמורים להיות עוד 200 אוטובוסים חדשים לתוך התחבורה הציבורית בתל-אביב וחלקם הגדול הוא בהזמנה.

הקמת חניוני חנה וסע עם הסעות-שאטלים ייעודיות-שאמורים היו להיות במרחב מסביב לעיר, חלקם הגדול, כתוצאה מחוסר הכנה, הוא חניונים בתוך העיר- כמו חוף תל-ברוך, גני יהושע, קריית שאול. יש גם נוספים: בפתח-תקווה ומצפה מודיעין.

אנחנו מצפים להגברת אכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית, וכן מענה לפניות הציבור וסיוע לתושבים ובעלי עסקים בתוואי העבודה.

העירייה יזמה הקמה של חמ"ל אחוד- בו ייקחו חלק כל הגורמים הרלבנטיים, הוא כבר בעבודה ומתחיל לעבוד, נת"ע, משרד התחבורה, משטרת ישראל, מפעילי התחבורה הציבורית, נתיבי איילון והרשויות המקומיות. החמ"ל יוקם אצלנו- במרתף העירייה וייתן מענה החל מתחילת אוגוסט- לניהול התחבורה במרחב המטרופוליטני במהלך העבודות.

אני מאוד מקווה כי למרות כל הקשיים והבעיות-הפרויקט הלאומי החשוב הזה יקרום עור וגידים ובסופו של דבר יביא לשינוי אמיתי במטרופולין כולו.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 9 -

ואם מותר לי, לאחר שסיימתי את הסעיף הזה, אני רוצה להתריע, להתריע , להתרות ולהזהיר רבותי, העובדה שבתחילת החודש הבא יכנסו הדחפורים, יהרסו את גשר קרליבך, יתחילו לחפור את התחנות, לא מבטיחה שבעתיד הפרויקט ייפסק ואנחנו נשאר עם החפירות באמצע הרחובות.

וצריך להבין שבמדינת ישראל , בשיטה שבה היא מנוהלת והדרך שנוהלו פרויקטים ומנוהלים פרויקטים-אנחנו צריכים לדאוג היטב שאנחנו לפחות נסייע ככל שניתן כדי שהפרויקט לא ייפסק אלא יימשך, כדי שבעתיד באמת יהיה לנו פרויקט לשביעות רצון כולנו.

רבותי: עולה כאן גם במועצה, במועצה, הנושא של הפרדת הבעלות המשותפת של העירייה והמדינה בחברות העירוניות. העירייה והמדינה מחזיקות בבעלות משותפת על חברות שונות הפועלות בעיר, ומזה שנים אנחנו מבקשים לבצע הפרדה של הבעלות המשותפת הזאת, מאחר שבמקרים רבים היא אינה מאפשרת לנהל את החברות השונות באופן מיטבי לטובת הציבור-

כתוצאה מניגודי אינטרסים ולחצים פוליטיים כאלה ואחרים שהופעלו לאורך השנים.

לפני כשנתיים הגענו להסכמה עקרונית על הפרדת הבעלות ונתקבלה החלטה של הממשלה בנושא.

מאז נוהל תהליך ארוך שהוביל לגיבוש המתווה המפורט-שהוא המובא היום לאישורכם, לאחר שאושר בוועדת הכספים ולפני כן בהנהלת העירייה.

על פי המתווה תעביר המדינה לעירייה את אחזקותיה בחברות "אתרים"- שזה 50%, בניין הבימה- 50%, אולם נחמני- 50%, ומת"ש- מרכזי תעסוקה שיקומיים- 50%. כאשר חברת "אתרים" בבעלות העירונית המלאה תרכוש מהמדינה את אחזקותיה בחברות "אוצר מפעלי ים" -

83%, והחברה לפיתוח יפו העתיקה- 49%.

במקביל תעביר העירייה למדינה את אחזקותיה בחברת "נתיבי איילון- 50%, ולגבי חברת "חלמיש"-הוסכם כי היא תפורק או תירכש על ידי אחד הצדדים, כאשר הדיור הציבורי יועבר לניהול המדינה באמצעות אחת מהחברות הממשלתיות העוסקות בכך, וקרקעות כפר שלם יועברו לניהול העירייה על בסיס עקרון של "משק סגור", לאחר שתתקבל החלטת מועצת רשות מקרקעי ישראל אודות קריטריונים לפיצוי התושבים.

שווי העסקה מוערך בכ-600 מיליון שח', כאשר העירייה מתקצבת בשלב זה כ-50 מיליון שח'

לרכישת מניות המדינה ב"אתרים", בניין הבימה, "נחמני" ומת"ש, לאחר ניכוי התמורה בגין מניות העירייה ב"נתיבי איילון". "אתרים" תשלם עוד כ-200 מיליון שח' לרכישת מניות המדינה באוצר מפעלי ים והחברה לפיתוח יפו העתיקה, וכן תשלמנה החברות עוד כ-350 מיליון שח'

לרשות מקרקעי ישראל בגין הסדרת החכירה של הקרקעות. בפועל החברות הנוגעות בדבר תיקחנה הלוואות למימון העיסקה וההחזר ישולם מתזרימן השוטף.

אני רואה במהלך זה הזדמנות חשובה לייעל ולשפר את השרות הניתן לציבור במספר נושאים עירוניים- כמו רצועת החוף- שתנוהל לכל אורכה באופן אחוד על ידי העירייה, כמו גם בתי התרבות המרכזיים בעיר וכן מרכזי ההעסקה של המוגבלים.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 10 -

תיקון חוק העזר העירוני- מרכולים בשבת.

ב-6 ליולי התקיים דיון בבית המשפט העליון בעתירות השונות הנוגעות להחלטות מועצת העיר על תיקון חוק העזר העירוני בעניין פתיחת המרכולים בשבת. כזכור, אנחנו נדרשנו לנושא לפני שנה וחצי כבר, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון שביקר אותנו על מדיניות אכיפת חוק העזר הישן שהונהגה בעיר לאורך השנים. שופטי בית המשפט העליון הבהירו כי מועצת העיר –ראוי שתסדיר את המצב באמצעות תיקון חוק העזר והתאמתו למצב הרצוי, וכך עשינו.

העיקרון שהנחה ומנחה אותנו הוא- שמירה על מה שאני קורא- הרוח התל-אביבית של השבת בעיר- אשר באה לידי ביטוי במציאות חיים מאוזנת- שרובם המכריע של תושבי העיר חיים עמה בשלום וחיו עמה בשלום. מחד נשמרת השבת והערך הסמלי הסוציאלי שלה כיום מנוחה בו אין פעילות מסחרית, עסקית או תעשייתית המאפיינת את העיר במהלך השבוע, אך מנגד ניתנת האפשרות למספר שירותים לפעול- על מנת לאפשר לכל אחד לבלות את היום החופשי כרצונו.

לצערי ולדאבוני, למרות הסמכות הבלעדית שניתנה לנו בחוק כמועצת העיר להסדיר את הנושא-

החליט שר הפנים להתערב בשיקול הדעת שלנו.

בהחלטת שר הפנים בעניין התיקון הראשון לחוק אושר חלקו של התיקון העוסק בפתיחת מסחר

בשלושה אזורים מוגדרים בעיר: חצי האי הירקוני, נמל יפו, והתחנה, ובחנויות נוחות, אך לא

אושר החלק העוסק בפתיחת קיוסקים ומרכולים. חלקו של התיקון שאושר- פורסם לאחרונה ב"רשומות" ואף קיבל תוקף.

בעניין המרכולים והקיוסקים- התקבלה על ידינו החלטה על תיקון שני לחוק העזר- הלוקח בחשבון את ההערות המינהליות של השר ומאפשר פתיחה חלקית של מרכולים וקיוסקים ברחבי העיר בשבת. בעניין תיקון זה החליט שר הפנים דאז- גדעון סער- בשלהי כהונתו, לדחות את החלטתו ולהעבירה לשר שיבוא אחריו. אנחנו סברנו כי מבחינה משפטית החלטה זו-בהעדר מימוש זכות הטיעון הקבועה בחוק- משמעותה בפועל היא אישור החלטתנו.

לגבי ההחלטות השונות הוגשו מטעם צדדים שונים, לרבות העירייה, עתירות שונות לבג"ץ, מכל מיני כיוונים. בעתירה שהוגשה על ידינו דרשנו לפרסם את התיקון השני לחוק-כאשר טענתנו העקרונית נשענת על הסמכות שניתנה בחוק למועצת העיר להחליט בנושא.

בדיון שהתקיים, כאמור, ביום 6 ליולי, הגענו להסדר באמצעות, בהמלצת בית המשפט, לפיו תינתן לשר הפנים הנוכחי תקופה של 90 יום לגבש החלטה בעניין התיקון השני לחוק העזר-העוסק, כאמור, במרכולים וקיוסקים. אני מקווה כי לאחר החלטת השר נוכל להשלים את התהליך ולהסדיר סוף סוף את המצב החוקי בעניין.

דרך אגב, הערת אגב, העובדה שנתנו לנו את ה-90 יום להסדיר עם השר, בכך לא נפסלה על ידי בית המשפט האפשרות שלנו לעתור לבג"ץ, ונשמרות כל זכויותינו לעצם חוקיותו של הצו גם בהעדר הסכמת שר הפנים.

אירועי עונג שבת:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 11 -

אני שמח לבשר, ואני חושב שזה נושא חשוב מאוד, דבר שמי שעודד אותו, יזם אותו והביא לפתיחתו הוא חבר המועצה גיצין-הוא אירועי עונג שבת. והתחלנו לקיים את אירועי עונג שבת-

מפגשי תרבות ורוח למבוגרים ולילדים-הכוללים מופעים מוזיקליים ,הרצאות, הקראת שירה ושעות סיפור לילדים-ללא תשלום. האירועים האלה מתקיימים בשבת בבוקר במרכז פליציה בלומנטל והם נועדו לחדש את מסורת מפגשי עונג שבת שאירח חיים נחמן ביאליק בשנות ה-20 של המאה הקודמת- במטרה לאפשר לתושבי העיר להשתתף באירוע תרבותי ברוח היהדות.

האירועים הם חלק מתכנית של שיתוף פעולה בתחום –בין עיריית תל-אביב יפו והפדרציה היהודית של ניו-יורק- ה- UJA-אותה מוביל חבר המועצה , כפי שהזכרתי- מיקי גיצין.

תודה רבה.

דברי ראש העירייה למועצה - 27.7.15

1. תחילת עבודות להקמת התחנות התת קרקעיות בקו האדום של הרכבת הקלה

בימים אלו מתחילות עבודות ההקמה של התחנות התת קרקעיות בקו האדום של הרכבת הקלה. הקו האדום, אמור לשמש "עמוד שדרה" במערכת הסעת ההמונים במטרופולין גוש דן. אורכו של הקו כ - 24 ק"מ והוא עובר דרך 5 רשויות מקומיות (פתח- תקווה, בני ברק, רמת גן, תל-אביב-יפו ובת ים) כאשר כ- 12 ק"מ של הקו יעברו בתוואי תת קרקעי מכביש גהה ועד אזור מנשיה/נווה צדק. בתחום תל אביב -יפו תיחפרנה 5 תחנות תת קרקעיות (ארלוזורוב, שאול המלך, שד' יהודית, קרליבך אלנבי) והעבודות שהחלו יתרכזו לאורך הצמתים בדרך בגין ואלנבי/יהודה הלוי.

מדובר בפרויקט לאומי, המתוקצב ומנוהל על ידי המדינה, ואין זה סוד שלאורך השנים הייתה ויש לנו הרבה ביקורת על ההתנהלות, התכנון ולוחות הזמנים של הפרויקט. עוד בשנת 2000 חתמנו על מסמך עקרונות להקמת הקו האדום.

מאז, למרות השנים הרבות שחלפו, עדיין לא בוצעו ויש פיגורים גדולים בהקמת תשתיות וביצוע נושאים שהיו אמורים להיות מוכנים לפני תחילת העבודות אשר יפחיתו את המטרדים ויעודדו מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית. כך, למשל, עד היום לא הוכנו נתיבי תחבורה ציבורית ראויים בדרכים הבינעירוניות המגיעות ויוצאות ממרכז העיר. עד כה לא הוכנו הכוחות והאמצעים הטכנולוגיים לאכיפה בנתיבים אלו. בעיות אלו ורבות אחרות יחד

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 12 -

עם חוסר התאום בין המשרדים, הרשויות והגורמים העוסקים בנושא מייצרים אי ודאות רבה.

עם זאת, חשיבותה הרבה של מערכת הסעת המונים במטרופולין לאיכות החיים ולעתידם של תושבי העיר ואזרחי המדינה כולה בהיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים הביאה אותנו, כעירייה, להניח בצד את הביקורת שיש לנו ולעשות ככל הניתן על מנת שהפרויקט החשוב הזה יתממש, למרות הקשיים הצפויים.

ההערכות לקראת העבודות כוללת פעולות, שחלקן עדיין בהכנה, אשר נועדו לצמצם את המטרדים כגון יידוע הציבור על העבודות, קביעת הסדרי תנועה, תגבור התחבורה ציבורית (אוטובוסים ורכבות), הקמת חניוני חנה וסע עם הסעות (שאטלים) ייעודיות (חוף תל ברוך, גני יהושע, פתח תקווה, מצפה מודיעין, מועצה מקומית אזור, קריית שאול), הגברת אכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית וכן מענה לפניות הציבור וסיוע לתושבים ובעלי עסקים בתוואי העבודות ועוד.

בנוסף, יזמנו הקמה של חמ"ל אחוד בו ייקחו חלק כל הגורמים הרלוונטיים –

נת"ע, משרד התחבורה, משטרת ישראל, מפעילי התחבורה הציבורית, נתיבי איילון, הרשויות המקומיות ועוד. החמ"ל יוקם במרתף העירייה וייתן מענה החל מתחילת אוגוסט לניהול התחבורה במרחב המטרופוליטני במהלך העבודות.

אני מקווה כי למרות כל הקשיים והבעיות הפרויקט הלאומי החשוב הזה יקרום עור וגידים ובסופו של דבר יביא לשינוי אמיתי במטרופולין שלנו.

2. הפרדת הבעלות המשותפת של העירייה והמדינה בחברות

העירייה והמדינה מחזיקות בבעלות משותפת על חברות שונות הפועלות בעיר.

מזה שנים אנו מבקשים לבצע הפרדה של הבעלות המשותפת מאחר ובמקרים רבים היא אינה מאפשרת לנהל את החברות השונות באופן מיטבי לטובת הציבור.

לפני כשנתיים הגענו להסכמה עקרונית על הפרדת הבעלויות השונות ונתקבלה החלטת ממשלה בנושא. מאז נוהל הליך משא ומתן שהוביל לגיבוש המתווה

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 13 -

המפורט אשר מובא היום לאישורכם, לאחר שאושרבוועדת הכספים ולפני כן בהנהלת העירייה.

על פי המתווה, תעביר המדינה לעירייה את אחזקותיה בחברות אתרים (50%), בניין הבימה (50% ,)אולם נחמני 50%) ומת"ש- מרכזי תעסוקה שיקומיים (50%) כאשר חברת אתרים, בבעלות העירונית המלאה, תרכוש מהמדינה את אחזקותיה בחברות אוצר מפעלי ים (83%) והחברה לפיתוח יפו העתיקה (49%).

במקביל, תעביר העירייה למדינה את אחזקותיה בחברת נתיבי איילון (50%) .

לגבי חברת "חלמישהוסכם כי היא תפורק או תירכש על ידי אחד הצדדים כאשר הדיור הציבורי יועבר לניהול המדינה באמצעות אחת מהחברות הממשלתיות העוסקות בכך וקרקעות כפר שלם יועברו לניהול העירייה על בסיס עקרון של "משק סגור" לאחר שתתקבל החלטת מועצת רשות מקרקעי ישראל אודות קריטריונים לפיצוי התושבים.

שווי העסקה מוערך בכ- 600 מיליון₪, כאשר העירייה מתקצבת בשלב זה כ-

50 מיליון₪ לרכישת מניות המדינה באתרים, בניין הבימה, נחמני ומת"ש לאחר ניכוי התמורה בגין מניות העירייה בנתיבי איילון. אתרים תשלם עוד כ-

200 מיליון ₪ לרכישת מניות המדינה באוצר מפעלי ים והחברה לפיתוח יפו העתיקה וכן תשלמנה החברות עוד כ- 350 מיליון ₪ לרשות מקרקעי ישראל בגין הסדרת החכירה על הקרקעות. בפועל, החברות הנוגעות בדבר תיקחנה הלוואות למימון העסקה וההחזר ישולם מתזרימן השוטף.

אני רואה במהלך זה הזדמנות חשובה לייעל ולשפר את השירות הניתן לציבור במספר נושאים עירוניים כמו רצועת החוף שתנוהל לכל אורכה באופן אחוד על ידי העירייה, כמו גם בתי התרבות המרכזיים בעיר וכן מרכזי העסקת מוגבלים.

3. תיקון חוק העזר העירוני– מרכולים בשבת

ב 6 ליולי התקיים דיון בבית המשפט העליון בעתירות השונות הנוגעות להחלטות מועצת העיר על תיקון חוק העזר העירוני בעניין פתיחת מרכולים בשבת.

כזכור, אנו נדרשנו לנושא לפני כשנה וחצי בעקבות פסיקת בית המשפט העליון אשר ביקרה את מדיניות אכיפת חוק העזר הישן שהונהגה בעיר לאורך

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 14 -

השנים. שופטי בית המשפט העליון הבהירו כי מועצת העיר רשאית להסדיר המצב באמצעות תיקון חוק העזר והתאמתו למצב הרצוי.

כך עשינו. העיקרון שהנחה ומנחה אותנו הוא שמירה על ה"רוח התל אביבית"

של השבת בעיר אשר באה לידי ביטוי במציאות חיים מאוזנת שרובם המכריע של תושבי העיר חיים עמה בשלום.

מחד – נשמרת השבת והערך הסוציאלי שלה כיום מנוחה בו אין פעילות מסחרית, עסקית או תעשייתית המאפיינת את העיר במהלך השבוע אך מנגד -

ניתנת אפשרות למספר שירותים לפעול על מנת לאפשר לכל אחד לבלות את היום החופשי כרצונו.

לצערי, למרות הסמכות הבלעדית שניתנה לנו בחוק, כמועצת העיר, להסדיר הנושא החליט שר הפנים להתערב בשיקול הדעת שלנו.

בהחלטת שר הפנים בעניין התיקון הראשון לחוק אושר חלקו של התיקון העוסק בפתיחת מסחר בשלושה אזורים מוגדרים בעיר (חצי האי הירקוני, נמל יפו והתחנה) ובחנויות נוחות אך לא אושר החלק העוסק בפתיחת קיוסקים ומרכולים. חלקו של התיקון שאושר פורסם לאחרונה ברשומות וקיבל תוקף.

בעניין המרכולים והקיוסקים התקבלה על ידנו החלטה על תיקון שני לחוק העזר הלוקח בחשבון את הערות השר המינהליות ומאפשר פתיחה חלקית של מרכולים וקיוסקים ברחבי העיר בשבת. בעניין תיקון זה החליט שר הפנים דאז, גדעון סער, בשלהי כהותנו, לדחות את ההחלטה ולהעבירה לשר שיבוא אחריו. אנו סברנו כי החלטה זו, בהעדר מימוש זכות הטיעון הקבועה בחוק, משמעותה בפועל היא אישור החלטתנו.

לגבי ההחלטות השונות הוגשו, מטעם צדדים שונים, לרבות העירייה, עתירות שונות לבג"צ. בעתירה שהוגשה על ידנו דרשנו לפרסם את התיקון השני לחוק כאשר טענתנו העקרונית נשענת על הסמכות שניתנה בחוק למועצת העיר להחליט בנושא.

בדיון שהתקיים כאמור ביום 6 ליולי הגענו להסדר, בהמלצת בית המשפט לפיו תינתן לשר הפנים הנוכחי תקופה של 90 ימים לגבש החלטה בעניין התיקון השני לחוק העזר העוסק כאמור במרכולים וקיוסקים. אני מקווה כי לאחר החלטת השר נוכל להשלים את התהליך ולהסדיר סוף סוף את המצב החוקי בעניין.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 15 -

4. אירועיעונג שבת

לאחרונה התחלנו לקיים את אירועי "עונג שבת" – מפגשי תרבות ורוח למבוגרים ולילדים הכוללים מופעים מוזיקליים, הרצאות, הקראת שירה ושעות סיפור לילדים ללא תשלום. האירועים המתקיימים בשבת בבוקר במרכז פליציה בלומנטל נועדו לחדש את מסורת מפגשי "עונג שבת" שאירח חיים נחמן ביאליק בשנות ה- 20 של המאה הקודמת במטרה לאפשר לתושבי העיר להשתתף באירוע תרבותי ברוח היהדות.

האירועים הם חלק מתוכנית של שיתוף פעולה בתחום בין עיריית תל אביב-יפו והפדרציה היהודית של ניו-יורק (UJA )אותה מוביל חבר המועצה, מיקי גיצין.

מר וולוך-היו"ר:

תודה לך.

חברים, אנחנו עוברים, אנחנו עוברים להצבעות על הנושאים השונים:

214. פרוטוקול ועדת נכסים מס 10/2015:

מר וולוך-היו"ר:

פרוטוקול ועדת נכסים מיום 10 2015. וועדת נכסים מס 10 מה-12.7.2015.

יש הערות

גב' דביר:

יש לי רק שאלה.

מר וולוך-היו"ר:

בבקשה.

רוצים לשמוע מה את שואלת.

מר גיצין:

לא שמענו את השאלה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 16 -

מר וולוך-היו"ר:

רגע אלי, צריכים לפרוטוקול.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא, זה לא עובד ככה.

גב' דביר:

ביקשתי פשוט לפני ההצבעה- שאלת הבהרה מאגף נכסים.

ביקשתי שאלת הבהרה מאגף נכסים כי אנחנו מתבקשים בעצם לאשר את זה, את השינוי בהסכם-

ומתן טופס 4 לפני השלמת ההתחייבויות. אז רק רציתי להבין את השינוי ולדעת בעצם מה אנחנו מוודאים-שהם ישלימו את כל ההתחייבויות שלהם.

מר אלנתן:

הם נותנים ערבות בגובה העבודה.

מר וולוך-היו"ר:

אלי.

מר אלי לוי:

ראשית-השטח בנוי במלואו. כל מה שנותר בעצם זה עבודות גמר. חלק מהבעיה נובעת מהעובדה שחלק מהמו"מ של מי שאמור להיכנס למקום התעכב, ולכן הפרוגרמה הסופית התעכבה. לצורך זה לקחנו ערבות בנקאית של 5.8 מיליון שח'-שזה מהווה סכום כמעט פי 2 מהעלות האמיתית של העבודות, ואם הם לא ישלימו אותם- אנחנו נעשה אותם בסכום ונחלט את כל הסכום.

וזה הערבות.

מר וולוך-היו"ר:

תודה.

חברים אנחנו, אנחנו מצביעים על הפרוטוקול.

מר אלנתן:

אנחנו סומכים עליך אלי.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 17 -

מר וולוך-היו"ר:

נא להצביע.

גב' לסקי:

לא יוצא לי.

גב' להבי:

זה לא יוצא לי.

מר וולוך-היו"ר:

הנוכחות.

מר גיצין:

אני היחיד שהצבעתי בעד.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני לוחץ ולא עוזר לי כלום.

קריאה:

אולי תבוא ללחוץ בשבילי?

מר וולוך-היו"ר:

דקה,דקה.

ק ר י א ו ת

מר וולוך-היו"ר:

גלילה, נמחקה הנוכחות בהצבעות גם. נוכחות בישיבה נשאר, בסדר, נוכחות בהצבעות.

ק ר י א ו ת

מר אלנתן:

פה אחד, פה אחד.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 18 -

מר וולוך-היו"ר:

חברים, ההצבעה הסתיימה?

גב' להבי:

לא לא לא, לא נתפס. שנייה נתן.

מר אלנתן:

תצרפו אותה.

מר וולוך-היו"ר:

שלך לא עובד,

אז אנחנו נוסיף אותך.

קריאה:

ראובן, זה הצבעה כפולה, ראובן-זה הצבעה כפולה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

איפה ארנון גלעדי?

טוב, יוסיפו אותך. נו, נתן.

מר וולוך-היו"ר:

למי לא עבר?

גב' להבי:

שלי לא עבר.

מר וולוך-היו"ר:

שלך לא עבר.

חברים, בעד 24 , אין מתנגדים, אין נמנעים, כולל מיטל ה צ ב ע ה

בעד- 24 חברי מועצה

נגד- אין

נמנעים - אין

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 19 -

מר סולר

כבוד היו"ר, גם אתה לא נמנית.

גב' גולדווסר:

כן, גם אתה.

גב' לסקי:

גם אתה לא הצבעת.

מר וולוך-היו"ר:

אני הצבעתי כן.

גב' גולדווסר:

אין לך נוכחות בישיבה.

מר וולוך-היו"ר:

גם זה ביטלו לי כבר?

גב' גולדווסר:

אתה אפילו לא בישיבה.

מר וולוך-היו"ר:

נורא, נורא. עכשיו?

מר אלנתן:

לדיאנסקי, איך קראו להוא שהצביע הצבעה כפולה בכנסת.

גב' לסקי:

חזן, האבא.

קריאות

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 20 -

מר וולוך-היו"ר:

חברים, אנחנו עוברים לסעיף הבא.

אלנתן.

הם יעידו שהשתתפתי.

החלטה: פרוטוקול ועדת נכסים מס' 10/2015- מ א ו ש ר

מחליטים ברוב של 24 קול, לאשר את פרוטוקול ועדת נכסים מס 10/2015 מתאריך 12/07/2015.

(נספח א

215. בקשה לאישור ניהול מו"מ עם ספקים פוטנציאליים, לאחר ביטול מכרז פומבי 52/2015 לאספקה, הצבה, התקנה ומתן שרותי אחזקה ותיקונים למתקני

נעילת כלי אצירה :

מר וולוך-היו"ר:

בקשה לאישור ניהול מו"מ עם ספקים פוטנציאליים, לאחר ביטול מכרז פומבי 52/2015 לאספקה הצבה, התקנה ומתן שרותי אחזקה ותיקונים למתקני נעילת כלי אצירה ,בהתאם לתקנה 22ח לתקנות העירייה- מכרזים-התשמ"ח-1987, על ידי מועצת העירייה בבקשה להצביע.

קריאה:

מי בעד?

מר וולוך-היו"ר:

עשיתי כבר 6 פעמים, עשיתי

קריאה:

לא , לא.

גב' גולדווסר:

אין לך נוכחות בישיבה, אתה לא יכול להצביע.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 21 -

קריאה

קטסטרופה-הדבר הזה.

קריאה:

חבר'ה, הגיע הזמן לעבור להצבעה ידנית.

מר מדואל:

עוד פעם זה לא עובד.

גב' גולדווסר:

או, נתן הגעת לישיבה.

מר וולוך-היו"ר:

גם הצבעתי בעד?

גב' גולדווסר:

לא, אתה עוד לא הצבעת, רק הגעת.

מר ספיר:

אף אחד לא הצביע, זה ממש לא,

מר שרעבי:

מי הצביע בשם פרנק?

גב' וולק:

אצלי זה לא מגיב בכלל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

סליחה, סליחה, כרגע אתם יודעים לפתור את זה?

מר שצ'רבקוב (חב' ברקאי):

לא כרגע.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 22 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתם לא יודעים לפתור את זה, נעבור להצבעה ידנית.

מר וולוך-היו"ר:

אלון, אלון-מה אתה עושה שם?

בבקשה לשבת.

מר סולר:

אני בעד.

מר וולוך-היו"ר:

לא. אנחנו עושים הצבעה ידנית.

חברים, מכיוון, מכיוון שיש תקלה, מיטל, כיוון שיש תקלה- אנחנו נעשה הצבעה ידנית, בהרמת יד. מי בעד הסעיף הזה-בבקשה ירים את ידו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בעד – 24 .

מי נגד

ה צ ב ע ה

בעד- 24 חברי מועצה

נגד- אין

מר וולוך-היו"ר:

פה אחד.

מר אלנתן:

רגע, יש לך 26, איך זה פה אחד

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

25.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 23 -

מר וולוך-היו"ר:

25.

החלטה בקשה לאישור ניהול מו"מ עם ספקים פוטנציאליים, לאחר ביטול מכרז פומבי

52/2015 לאספקה, הצבה, התקנה ומתן שרותי אחזקה ותיקונים למתקני נעילת כליאצירה –

מ א ו ש ר.

מחליטים ברוב של 25 קוללאשר לאגף התברואה לנהל משא ומתן עם ספקים פוטנציאליים העומדים בתנאי הסף של מכרז פומבי 52/2015 לאספקה ,הצבה, התקנה ומתן שירותי אחזקה ותיקונים למתקני נעילת כלי אצירה שבוטל. המשא ומתן ינוהל בתנאי החוזה ובמחירים כפי שהופיעו בחוזה זה, אשר צורף למכרז 52/2015 שבוטל תוצאות המשא ומתן ואישור ההתקשרות בחוזה (ללא מכרז, כאמור בתקנה 22(ח) הנ"ל) יובאו לאישור ועדת המכרזים.

(נספח ב')

216 .מתן רשות שימוש והפעלה לחברת בניין הקאמרי בע"מ בנכס הידוע כ"קולנוע הוד" ברחוב דיזנגוף 101, על מנת לשפצו, להשמישו ולהפעילו כאולם תיאטרון

שיהווה חלק מתיאטרון בית לסין, לתקופה של 5 שנים חסר יום:

מר וולוך-היו"ר:

מתן רשות שימוש והפעלה לחברת בניין הקאמרי בע"מ בנכס הידוע כ"קולנוע הוד" ברחוב דיזנגוף 101, על מנת לשפצו, להשמישו ולהפעילו כאולם תיאטרון שיהווה חלק מתיאטרון בית לסין לתקופה של 5 שנים חסר יום

נא להצביע בהצבעה ידנית, ביד.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מי בעד? פה אחד אגב? פה אחד?

גב' לסקי:

עלי כן.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

פה אחד, או.קי, פה אחד.

ה צ ב ע ה

בעד- פה אחד

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 24 -

מר וולוך-היו"ר:

תודה.

החלטה: מתן רשות שימוש והפעלה לחברת בניין הקאמרי בע"מ בנכס הידוע כ"קולנוע הוד"

ברחוב דיזנגוף 101, על מנת לשפצו, להשמישו ולהפעילו כאולם תיאטרון שיהווה חלק מתיאטרון בית לסין, לתקופה של 5 שנים חסר יום- מ א ו ש ר.

מחליטים לתקן את החלטת המועצה מיום 3/6/2013 וליתן את רשות השימוש וההפעלה לחברת הקאמרי את הנכס הידוע כקולנוע הוד המהווה את תת חלקה 1 בחלקה 16 בגוש 7091 , המצוי ברחוב דיזנגוף 101, על מנת לשפצו, להשמישו ול הפעילו כאולם תיאטרון שיהווה חלק מתיאטרון בית לסין, לתקופה של 5 שנים חסר יום מיום אישור המועצה ביום 03/06/2013 עד ליום 02/06/2018.

השימוש בנכס הינו ללא תמורה בגין פעילות התיאטרון (נספח ג')

217 .פרוטוקול ועדת כספים 20/2015:

מר וולוך-היו"ר:

פרוטוקול ועדת כספים מס' 20/2015.

יש לך הערות ? בבקשה שלי

שאלה:

מה?את הולכת לדבר? על איזה סעיף?

גב' דביר:

פרוטוקול ועדת כספים, על הסעיף של העברת חלקי המדינה, החברות העירוניות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

רגע, אבל לפני זה אני רוצה להגיד הערה שפשוט עדכון לגבי הפרדת אחזקות.

לגבי מת"ש, בגלל ענייני ממשלה וכך הלאה, עדיין לכאורה זה לא חלק מההסכם. זה משהו, מת"ש זה יחידה קטנה מאוד. כיוון שוועדת ההפרטה, וועדת השרים להפרטה טרם קיבלה אישור להעברת מת"ש. זאת אומרת, בגדול זה בהסכם המקורי, אבל בגלל פרוצדורה –כרגע לכאורה אנחנו לא דנים במת"ש. צריכים לזכור שזה דבר שולי בתוך הסיפור.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 25 -

מר אלנתן

אנחנו לא יכולים לאשר את החלק שלנו?

מר וולוך-היו"ר:

כן בבקשה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא משנה. אין טעם לאשר משהו שהוא בעצם, שהוא עוד לא קיים. אבל במידה ומת"ש- הם יעבירו את זה, אגב, זה עניין שהם צריכים לסגור את זה עם שר הרווחה, במידה שזה ייעשה-

אנחנו נצביע מחדש על העניין. זה משהו קטן, זה לא,

מר וולוך-היו"ר:

כן שלי.

גב' דביר:

שלום לכולן וכולם.

אני רוצה לדבר רק על, זה לא לדבר, זה להעיר שתי הערות קטנות בכל מה שנוגע לתאגידים

העירוניים:

הערה ראשונה נוגעת לשקיפות. הייתה לי פעם הצעה לסדר כאן שנדחתה-שדיברה על שקיפות בתאגידים עירוניים, מכיוון שהרבה מאוד כספים עירוניים בתכל'ס, והרבה מאוד סמכויות עירוניות מנוהלות על ידי התאגידים העירוניים. נכון להיום, כמו שאתם זוכרים, סעיף 140א-

שהוא סעיף השקיפות שיכול לאפשר לכל חברת מועצה וחבר מועצה לבקש מסמכים, את מסמכי העירייה, פעמיים אני ניסיתי לגבי "אתרים", ניסיתי לגבי "אחוזות החוף", התשובה שאני מקבלת שוב ושוב זה-שסעיף 140א' לא חל על התאגידים העירוניים. זה אומר שבעצם אנחנו עירייה שמצד אחד מתיימרת להיות המובילה בארץ בענייני שקיפות, אני לא חושבת שיש משהו שגם מסתירים, ואני לא חושבת שצריך להסתיר, ולכן שוב אני מוצאת את ההזדמנות כאן לדבר על זה- שאם אנחנו עכשיו ביתר שאת מעבירים עוד יותר אחוזי אחזקות, זאת אומרת, עד עכשיו החזקנו 50-50 לדוגמא ב"אתרים" , עכשיו אנחנו הולכים להחזיק 100% .אז אם החברות האלה עוברות להיות 100% בבעלות עירונית-קל וחומר בן בנו של קל וחומר מה שנקרא, זה שאנחנו באופן וולנטרי נחיל בתאגידים העירוניים האלה את חובת השקיפות. אני לא רואה למה לא, כי במקום, אני לא רוצה גם לצטט פתגמים נדושים-כמו- אין מחטא טוב מאור השמש וכדומה וכדומה, כולם מכירים את האימרה של השופט ברנדייס, אבל מי שלא מפחד- אין לו מה להסתיר, ולכן שקיפות בתאגידים עירוניים זה דבר קריטי בעיני- שאנחנו יכולים לאמץ בהחלטה. הפעם הקודמת הייתה-שאין לנו

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 26 -

אפשרות לכפות את זה על המדינה, אבל אם עכשיו המדינה לא הולכת להיותשותפה שלנו בהרבה מאוד חברות-אז וולנטרית-בחברות שאנחנו מחזיקים 100% מהבעלות- בוודאי, בוודאי שאנחנו צריכים לדרוש שקיפות, להחיל אותה על עצמנו , ואני לא רואה סיבה להתנגד לשקיפות.

דבר נוסף זה חובת המכרזים: על פי הידוע לי חוק חובת מכרזים חל על חברות ממשלתיות, אותן חברות שבהן הממשלה מחזיקה 50% ומטה, הוא לא חל נכון להיום על תאגידים עירוניים. יש תקנות מכוח חוק חובת המכרזים שאמורים להתקין את תקנות חובת המכרזים על תאגידים עירוניים, הם כבר שנים רבות לא מותקנות, ולכן אין בתאגידים עירוניים כיום חובת מכרזים.

המכרזים שכן חלים-חלים מכוח חוזר מנכ"ל משרד הפנים אבל זה לא מכוח החוק ולא מכוח תקנות מכרזים-שמי יודע מתי שר הפנים יתקין אותם.

גם כאן, כמו בשקיפות, זה סוגיה נוספת שאותי מטרידה. מכיוון שאם היום "אתרים" לדוגמא-כן כפופה לחוק חובת מכרזים- כי היא חברה ממשלתית, היא מוחזקת 50% על ידי הממשלה, ברגע שהיא תעבור להיות 100% תאגיד עירוני- לכאורה לא חל עליה חוק חובת מכרזים.

מר סולר:

תאגיד עירוני שאין בו מכרזים?

גב' דביר:

מה? לא, אין, זה לא על פי חוק. זה לא על פי חוק חובת מכרזים, וגם המכרזים שמאושרים, אלון לשאלתך, יש מכרזים, הם מכרזים לא מכוח החוק ולא מכוח התקנות, הם מכוח חוזר מנכ"ל, ושוב- הם לא באותם תנאים של המכרזים שאנחנו מקיימים פה בוועדת מכרזים. זה לא באותו, לא באותם היקפים. אז גם את זה אני חושבת שאנחנו צריכים לקחת לתשומת לבנו, שגם אם החוק או התקנות או חוזר מנכ"ל, מה שלא יהיה,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ניקח לתשומת לבנו.

גב' דביר:

מה? לא. לקחת לתשומת לבנו פרקטית ולעשות על זה דיון, לקיים על זה דיון והחלטה. אני חושבת שקל וחומר-אם תאגיד עכשיו-שהיה תחת חוק חובת מכרזים מכוח האחזקות הממשלתיות עובר להיות פטור כביכול בגלל האחזקות, ה-100% אחזקות עירוניות, מבחינה של תקינות שלטון החוק זה גם משהו שכמובן עירייה תמיד יכולה להנחות את התאגידים העירוניים באופן וולנטארי לערוך מכרז מסכום כזה וכזה, ואני חושבת שאנחנו צריכים לעשות כאן בחינה. שוב פעם, אני לא

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 27 -

באה עם הצעות ופתרונות, אני חושבת שזה משהושצריך להעלות אותו ולבחון אותו, כי זה שני דברים שזה הפועל היוצא של מה קורה לתאגיד שעובר להיות בבעלות עירונית.

מר וולוך-היו"ר:

זה לא קשור לפרוטוקול הזה.

גב' דביר:

מה?

מר וולוך-היו"ר:

זה דבר כללי.

גב' דביר:

לא, זה ספציפית.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה נכון ,זה נכון, מאוד שזה לא קשור, אבל לא חשוב.

מר וולוך-היו"ר:

זה לא קשור לפרוטוקול.

ההערה במקומה- שייקחו את זה לתשומת לב.

מר גיצין:

אני חבר וועדת מכרזים ב"עזרה ובצרון".

מר וולוך-היו"ר:

כן אהרון.

מר מדואל:

ערב טוב.

יש לי שתי הערות לפרוטוקול ועדת כספים.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 28 -

קודם כל בנוגע לסעיף 16- למתווה העברת החברות, אני מודיע שאני מתנגד לפרוק חברת "חלמיש" והעברת הקרקעות לידי עיריית תל-אביב , ופרוק הדיור הציבורי מבלי שהובטחו

עו"ד קרני:

מר מדואל , אני סבורה שאתה לא יכול, אתה לא יכול-לא יכול לא להשתתף ולא להצביע.

מר מדואל:

אני חושב שאני כן יכול להשתתף ולהצביע.

עו"ד קרני:

אני חושבת, כמו שאני יודעת,

מר מדואל:

אני חושב, אני אגיד. רק השבוע, לפני שבועיים בהצבעה של הגז בכנסת- בישראמקו, אנשים בעלי מניות בחברות קיבלו זכות הצבעה. בעלי מניות, כלומר רווח אישי ישיר. אני נציג ציבור בעניין הזה, עם כל הכבוד. תלמדי את ההחלטה של היועץ המשפטי האחרון של הכנסת.

עו"ד קרני:

אני אומרת שבגלל שאתה חבר מועצה,

מר מדואל:

אני אומר, בנוגע לניגוד עניינים וכאלה, אז אני אומר לך-שבהצבעה האחרונה לגבי מתווה הגז בכנסת- חברי כנסת שהם בעלי מניות מוצהרים בחברות של הגז שעסקו בהם,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל הם קיבלו. היא אומרת לך שאתה לא.

עו"ד קרני:

אני יכולה להקריא לך את הסעיף.

מר מדואל:

אז אני אומר, אני מכיר, אני מרשה לעצמי להקיש משם לגבי פה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 29 -

מר וולוך-היו"ר:

אהרון, אהרון, המועצה פועלת לפי חוות דעת של היועץ המשפטי, לא לפי חוות דעת אישית שלנו.

עו"ד קרני:

אני יכולה להקריא לך את הסעיף.

מר מדואל:

אני חולק לחלוטין על חוות הדעת המשפטית. אני לא אשתתף בהצבעה, לדבר אני יכול- לגבי הסעיף הראשון למרות שאני חושב,

עו"ד קרני:

אני אקריא.

מר מדואל:

בסדר, את יכולה להקריא, אנחנו יודעים שהמעמד של היועצים המשפטיים היום הוא גם נתון בסימן שאלה, יש הרבה ערעורים, הרבה מחלוקות, יש נטייה להשתיק נבחרי ציבור שנבחרו מתוקף האג'נדה שלהם, יש מגמה להשתיק אותם, זה לא קורה למושבים, לא בקיבוצים, אמרתי לך מה קורה בגז בכנסת, אז אני חושב שחוות הדעת שלך-אולי כדאי שתתעדכן, כי מה שקרה בגז בכנסת-באופן ברור ,כלאמר הראה שהעידן הזה של ניגודי עניינים-יש לו פתח מאוד מאוד רחב.

ועכשיו העניין השני זה לגבי,

עו"ד קרני:

רק שנייה, רק שנייה, אני אקריא לך את זה בכל אופן-בסדר.

מר מדואל:

או.קי, אם את מתעקשת?!

עו"ד קרני:

אין לי שום מגמה להשתיק אף אחד.

מר מדואל:

לא, אם את מתעקשת, בבקשה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 30 -

מר וולוך-היו"ר:

תקשיב.

עו"ד קרני:

אני לא מתעקשת, יש בחוק.

מר מדואל:

לא, אין לי עניין בהקראה, אבל אם את מתעקשת-בבקשה.

עו"ד קרני:

חבר מועצה ימנע מהשתתפות בדיון , מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה –אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, לגרום לו להימצא במישרין או בעקיפין במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר מועצה לבין ענייניו האישיים. חבר המועצה לא יטפל בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הממשלה.

קריאה:

המועצה.

עו"ד קרני:

המועצה.

מר מדואל:

או.קי. טוב, הנושא הוא לא אישי, הנושא הוא ציבורי פה-עם כל הכבוד, ואם זה נושא אישי או נושא ציבורי-אפשר להכריע אחר כך. לא מקבל את חוות הדעת אבל אני לא אשתתף בהצבעה לגבי המתווה.

עכשיו נושא שני,

מר וולוך-היו"ר:

הוא יכול להצביע?

מר מדואל:

חד משמעית. אני דוחה אותה, כי אמרתי לך, פנו, פנו, אני יכול להגיד שפנו אלי ממשרד מבקר המדינה לגבי זה ואנחנו הצגנו את מצע הבחירות שלנו ואת האג'נדה שהצגנו בבחירות, וסה"כ,

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 31 -

גב' דביר

אתה תחליט אם זה ניגוד עניינים, ניגוד העניינים הוא סובייקטיבי,

מר מדואל:

בעיני המתבונן.

עכשיו נושא שני זה עניין התמיכות בילדי זרים, אני העליתי את זה גם בוועדת כספים. אני מברך על הקמת המעונות לילדי זרים, הדבר מתבקש, כמו שהקימו להם בתי ספר וחינוך חובה, אבל דבר אחד טרד את מנוחתי ואפילו קומם אותי במידה מסוימת, זה עניין שכר הלימוד. כל מי שיש לו ילדים בגני ילדים, נעמ"ת, ויצ"ו, בכל הארגונים- מתחת לגיל 3, יודע שיש קריטריונים שקופים וברורים של משרד הכלכלה, מופיעים באתר באינטרנט. יש חברה שמפעילה את ההנחות האלה של שכר- לימוד, אתה אמור למלא טפסים, טפסים מסוימים, להציג תלושי שכר, להמציא אישורים מאישורים שונים, ולפי זה נקבע גובה שכר הלימוד. אני לא רואה שום סיבה שבעולם, למרות שהיה לי דין ודברים בישיבה, ונימקו לי-חלק כן- חלק לא, לא ראיתי בטענות האלה ממש-

למה לא להחיל את הקריטריונים גם על הורי ילדי הזרים.

מר גיצין:

כי אין להם אישורי עבודה.

מר מדואל:

מה? יש להם תלושי שכר, אין קשר. והם חייבים. כמו שאמרתי בישיבה , הרי קודם כל למה עכשיו רושמים להם את הילדים לגנים? מהטענה שזוג ההורים עובדים עד 18.00 בערב. אז הם עובדים ומי שעובד בלי תלוש שכר זאת כלכלה שחורה, אנחנו לא הולכים לעודד את זה. לכן, הם אמורים להמציא תלושי שכר ולכולם יש תלושי שכר, ומי שאין לו-דואג מהר מאוד לאחר פיטוריו שיהיה לו.

גב' לסקי:

או נו, באמת.

מר מדואל:

אני דורש להחיל עליהם את הקריטריונים. אגב, הבנתי ששכר הלימוד עומד על 800 שח' לערך לילד, יכול להיות שבמסגרת הקריטריונים של משרד הכלכלה הם יוכלו להגיע אפילו ל-600 שח או אולי ל-2,200, תלוי בקריטריונים

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 32 -

לכן אני מתנגד לסעיף, אני מברך על פתיחת ילדי הגנים אבל דורש שיוחלו עליהם קריטריונים זהים ושקופים- כמו על ילדי הישראלים.

תודה.

גב' לסקי:

נתן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גבי, גבי, בשביל מה?

גב' לסקי:

אני חברת "חלמיש", אני רוצה משהו להגיד פה. הישיבה קצרה היום אז אם אני אגיד משהו לא יקרה כלום.

שלום.

אני רוצה רק לומר דבר אחד בנוגע לאחזקות ב"חלמיש".

אנחנו, פה כתוב בסעיף 3.11.1 שהדיור, יחידות הדיור הציבורי שבידי "חלמיש" יועברו כולם-או למדינה או לחברת "עמידר". אני רוצה לומר שבדירקטוריון של "חלמיש" שאני חברה בו מטעם העירייה- אנחנו החלטנו שיש לנו העדפה להעביר את זה ל"עמיגור", לא ל"עמידר", בגלל הסיבות שיש לנו בעניין-איך, איך הדיור הציבורי מנוהל על ידי "עמידר" והן על ידי "עמיגור". אני מבקשת שהעירייה-בעניין הזה תתעקש ותסכים שאנחנו נרשום העדפה לעמיגור ולא ל"עמידר". זה לא סוד ש"עמידר" מוכרת את הדיור הציבורי,

מר גלעדי:

עמיגור היא לא חברה ממשלתית אבל.

גב' לסקי:

מה?

מר גלעדי:

עמיגור היא לא ממשלתית.

גב' לסקי:

אבל כתוב פה, או.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 33 -

היא ממשלתית, ממי זה

עמיגור? ברור שכן.

מר גלעדי:

לא, לא, היא חברה סוכנותית, היא לא ממשלתית.

גב' לסקי:

אז זה ההחלטה של דירקטוריון חלמיש, דרך אגב, אז אני מצטערת.

קריאה:

עם כל הכבוד לדירקטוריון חלמיש,

גב' לסקי:

מטעם העירייה, זה מטעם העירייה.

ההחלטה זה לחברה משכנת אחרת, והחברה שאנחנו ביקשנו להעביר אותה זה לעמיגור. אם עמידר מוכרת דיור ציבורי לעמותות ולכל מיני אנשים,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זאת הסיבה שביקשתי אותך לא לעלות. אין רלבנטיות. דיברת על הנושא בהתייחסות של הציבור, זה בסדר גמור.

גב' לסקי:

אז בסדר, אז ש,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש סיכום, והסיכום הזה עבר בוועדת כספים, ועבר בוועדת הנהלה ולא עולים עכשיו- שיש לי איזה רעיון,

גב' לסקי:

זה לא, זה לא רעיון. זה לא רעיון.

זה לא רעיון, זה לא רעיון, זה החלטה של הדירקטוריון.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 34 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה החלטת ממשלה. מה זה שייך?

גב' לסקי:

אני, ישבו שם אנשים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אז מה?

גב' לסקי:

מה זה אז מה?

מר גיצין:

אבל למה יש סתירה לעומת ההחלטה של הדירקטוריון?

גב' לסקי:

למה?

מר וולוך-היו"ר:

כן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אין שום קשר בין ההחלטה. אז קבעו העדפה, נו אז מה? הממשלה לא החליטה לאן היא לוקחת את זה.

גב' לסקי:

אנחנו כעירייה – יש לנו אינטרס שהדיור הציבורי, כן, שעד עכשיו אנחנו ניהלנו-גם מטעם העירייה, ימשיך להתקיים בצורה הטובה ביותר. אני, אין לי שום הבטחה-לא מהמדינה ולא מעמידר-שהדבר הזה יקרה בצד הטוב ביותר, ויש לנו אחריות שהדבר הזה יימשך, ואני מבקשת לבדוק איך אנחנו ממשיכים ועושים את זה.

מר וולוך-היו"ר:

אהרון, הסעיף, הנושא השני שאתה הסתייגת –בקשר לשכר לימוד,

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 35 -

מר מדואל

אני רק רוצה,

מר וולוך-היו"ר:

איפה זה מופיע? רגע.

מר מדואל:

לא, הערה קצרה. היועצת המשפטית אמרה לי שבמתווה של הגז בכנסת אישרו לו, אז למה כאן זה לא מאושר?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עזוב, מה אתה,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כתוב בצורה מפורשת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו לא יודעים מה קרה בכנסת והיא לא יודעת. אנחנו מכירים את החוק והחוק כפי שהוא- יש ניגוד אינטרסים ברור, והדבר הזה נאמר.

מר וולוך-היו"ר:

לא, זה על חלמיש.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה נאמר לך. אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.

גבי,

גב' לסקי:

כן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מתכוון למה שאמרתי.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 36 -

הנושא של הפרדת האחזקות נדון בכל הערכאות על ידיכולם, כולל הדירקטוריונים של "חלמיש".

עדיין, יש החלטות שעברו, כי בסוף- לאחד יש דעה כזאת, לאחד יש דעה כזאת. מרגע שהדיור הציבורי עובר מאתנו אל המדינה- המדינה היא שתחליט. ואם את תחליטי ל"עמיגור", אז המדינה לא יכולה לדרוש מ"עמיגור" להעביר אחר כך מ"עמיגור"? אין לך שליטה-כי זה עבר למדינה. ולכן תבינו פעם אחת שיש דברים שאפשר לדבר, אבל ברברת לא משנה את המציאות. ברגע שהדיור הציבורי עבר למדינה הוא אצל המדינה. ממילא מי שמנהל את הדיור הציבורי במדינת ישראל היה המדינה. גם בעבר-כאשר הוא היה ב"חלמיש"-שאת היית בדירקטוריון שלו, מי שניהל את מדיניות הדיור הציבורי בחלמיש היה משרד השיכון ולא עיריית תל-אביב. ואת הדברים האלה הגיע הזמן, שמי שהייתה , ישבה בדירקטוריון של חברת "חלמיש"-שתדע את זה.

ולכן, אין רלבנטיות. מה שהוחלט וכתוב בהסכמים הוא הדבר שיישאר.

עכשיו, יכול דירקטוריון "חלמיש" להמליץ למדינה את מה שהוא רוצה להמליץ. אז מה? אנחנו לא קובעים למדינה. ברגע שאנחנו נפרדים-אנחנו נפרדים, זהו. מרגע זה.

עכשיו, לשמחתי, יש כל מיני דיבורים בחברת "עמידר" לאחרונה-שדווקא להגביר ולהוסיף וזה. זה לאחרונה. כן יעשו, לא יעשו, שוב עניין חברתי ועניין של החלטה של ממשלת ישראל. אני יודע מה הם יחליטו?

ולעניין הגני ילדים: גם אם אתה רוצה-עדיין המדינה היא הקובעת, היא נותנת את הכסף והיא

זאת שמממנת וקובעת גם את הקריטריונים. אנחנו בסה"כ צינור כדי להקל. ואני רוצה להגיד כאן בצורה מאוד פשוטה- שאני לא אעמוד מנגד מול ילדים שנמצאים בתנאים שנמצאים הילדים. ולכן אנחנו נעשה את כל מה שצריך בהתאם, כפי שנקבע בהחלטות בעניין הזה. נקודה.

מר וולוך-היו"ר:

תודה.

חברים, לפני, לפני ההצבעה הערה. בסעיף 3.6.9- מקורות מימון לתב"ר מתחם שרונה- נפלה טעות סופר ויש איזשהו תיקון. יש תב"ר של 4 מיליון שח' אבל החלוקה היא- רשות מקרקעי ישראל-2.4 מיליון שח', קרן היטל השבחה 1.6 מיליון שח'.

אנחנו. גלילה, אפשר כבר? זה כבר עובד? לא.

אנחנו נצביע, נמשיך להצביע ידנית. מי בעד לאשר את פרוטוקול ועדת כספים?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בעד-14? זהו 14.

מי נגד

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 37 -

קריאה:

יש פה עוד 2.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אז עוד 4.

קריאה

גם אני.

מר וולוך-היו"ר:

נמנעים?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

עוד 4, הוספתי גם אותך. ועוד 1, עוד 5 .19 בעד

עוד פעם? אתה בעד?

מר לדיאנסקי:

אני הצבעתי.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אתה בעד? 4 נגד 1,2,3, מי הרביעי

מר וולוך-היו"ר:

מי הרביעי? שלושה, שלושה.

מר בנימיני:

מי השלישי?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

השלישי זה,

מר בנימיני:

נגד אין שלושה, יש שניים.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 38 -

אמר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אז איך שלושה?

מר וולוך-היו"ר:

שלי ואהרון וראובן.

מר לדיאנסקי:

לא. אני בעד.

מר וולוך-היו"ר:

אז רק 2 נגד. 2 נגד.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

19 בעד 2 נגד

ה צ ב ע ה

בעד- 19 חברי מועצה

נגד- 2 חברי מועצה

החלטה: פרוטוקול ועדת כספים 20/2015- מ א ו ש ר

מחליטים לאשר את פרוטוקול ועדת כספים מס' 20/2015 מתאריך 30/6/2015.

בסעיףמס' 369 בפרוטוקול ועדת כספים בסעיף הדן בשינוי מקורות מימון לתב"ר מתחם שרונה, נפלה טעות סופר בחלוקת מקורות המימון העדכניים.

יש לתקן את מקורות המימון כדלקמן:

רשות מקרקעי ישראל – 2.4 מלש"ח (במקום 2.5 מלש"ח

קרן היטל השבחה - 1.6 מלש"ח (במקום 1.5 מלש"ח

218 .פרוטוקולי ועדת תמיכות מס 4/2015 +5/2015:

מר וולוך-היו"ר:

הסעיף הבא- פרוטוקולי ועדת תמיכות מס' 4/2015 , 5/2015.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 39 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מדואל, לא אמרת שלא תצביע?

מר מדואל:

אתה יכול להוריד את ההצבעה על המתווה, הצבעתי גם נגד התמיכות. תפריד את ההצבעות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בסדר. רק שתדע לך שהסנקציה, יש כאן סנקציה מאוד חמורה שכדאי שתקריאי אותה.

מר מדואל:

או.קי. זה עניין משפטי, נתמודד עם זה משפטית.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

חבל.

מר וולוך-היו"ר:

אנחנו מצביעים על הפרוטוקולים של וועדת תמיכות. מי בעד בבקשה? ירים את ידו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

פה אחד?

גב' דביר:

מה?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

ועדת תמיכות. פה אחד.

ה צ ב ע ה

בעד- פה אחד.

מר וולוך-היו"ר:

תודה.

ק ר י א ו ת

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 40 -

מר סולר

זה שזה פה אחד לא אומר שאתה צריך לבוא עם פה אחד מלא.

מר זמיר:

כל האוכל בפה אחד.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא אמרת שאתה בדיאטה-אסף.

מר זמיר:

זה ירקות.

החלטה: פרוטוקולי ועדת תמיכות מס' 4/2015 +5/2015- מ א ו ש ר

מחליטים לאשר את פרוטוקולי ועדות תמיכות מס' 5/2015+4/2015 מהתאריכים 10/06/2015 , 14/06/2015 ,25/06/2015, ו- 13/07/2015.

(נספח ה

219 .מינויים ושינויים בתאגידים עירוניים:

מר וולוך-היו"ר:

חברים, מינויים ושינויים בתאגידים עירוניים.

להוסיף את אלון סולר, להוסיף את אלון סולר כמ"מ יו"ר היכל הספורט.

נא להצביע בעד בבקשה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

פה אחד? פה אחד.

ה צ ב ע ה

בעד- פה אחד.

מר וולוך-היו"ר:

שלי תכבדי אותנו, שבי עוד שתי דקות.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 41 -

החלטהמינויים ושינויים בתאגידים עירוניים- מ א ו ש ר.

מועצת העירייה החליטה מתוקף סמכותה לפי סעיף 4 לצו העיריות (הקמת תאגידים) תש"ם-

1980, תקנות העיריות (נציגי העירייה בתאגיד עירוני), התשס"ו-2006 (להלן- "התקנות"), ופקודת העיריות (נוסח חדש) ובכפוף לאישור הועדה לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונה מטעם עיריה בגוף המנהל של תאגיד עירוני (להלן - ועדת המינויים) בדבר כשירות המועמדים לשמש בתפקיד דירקטור, למנות את נציגי העירייה במועצת המנהלים של

התאגידים כמפורט להלן:

מינויים במועצות המנהלים של התאגידים

חברת "גני יהושע"

מר דוד צור – נציג ציבור (יו"ר)

גב' יולנדה פרגר – ע"ע

מר יואב דוד – ע"ע

חברת "היכל התרבות"

גב' ליאורה מינקה – נציגת ציבור

גב' גילה נחום – ע"ע

חברת "המשכן לאמנויות הבמה" ו"בניין הקאמרי"

גב' חנה תמיר – נציגת ציבור

חברת יובל חינוך

גב' עדי וינברג - נציגת ציבור (הארכה)

חברת היכלי הספורט

מר אלון סולר – חבר מועצה , מ"מ יו"ר

220 .מינויים ושינויים בוועדות עירוניות:

מר וולוך-היו"ר:

מינויים ושינויים בוועדות עירוניות, יש כמה שינויים.

כרמלה עוזרי- מחליפה את קרנית גולדווסר בוועדת משנה לתכנון ובנייה.

מר אלנתן:

קרנית היא חברה?

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 42 -

מר וולוך-היו"ר:

כרמלה יורדת כמ"מ של אסף זמיר וראובן לדיאנסקי.

במקומה-גל שרעבי כממלא מקום בוועדת משנה לתכנון ובנייה של אסף זמיר ולדיאנסקי.

אתה כבר לא ממלא מקום של עוד מישהו?

מר שרעבי:

אל תדאג, זה בסדר.

מר וולוך-היו"ר:

של כולנו. טוב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ממלא מקום שלי.

מר וולוך-היו"ר:

גבי לסקי ממלאת מקום של איתי פנקס בוועדת המשנה לתכנון ובנייה.

בוועדת הנהלה-אפרת טולקובסקי – ממלאת מקום של מיטל להבי.

בוועדת נכסים- מיטל להבי ממלאת מקום של גבי לסקי.

נא להצביע.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

פה אחד.

גב' דביר:

אני נמנעת.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

נמנעת.

למעט אחד.

ה צ ב ע ה

בעד- רוב חברי המועצה הנוכחים

נמנע-1 חבר מועצה

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 43 -

גב' דביר

כי לא נותנים לי להיכנס לשום וועדה.

מר וולוך-היו"ר:

כן כן, וודאי וודאי וודאי.

החלטה: מינויים ושינויים בוועדות עירוניות- מ א ו ש ר.

מחליטים:

בהתאם להוראות סעיף 147 לפקודת העיריות ובהמשך להחלטת המועצה מיום 26/11/2013 ,

מחליטה המועצהלבחור בה"ה:

1. אופירה יוחנן וולק

כחברה בוועדת הנהלה.

בהתאם לכך יעמוד מספר חברי הוועדה על 16.

2. אפרת טולקובסקי (מרצ) , מ"מ של מיטל להבי (מרצ

הצעת החלטה למועצה בשיבתה כוועדה מקומית

שינויים בוועדת המשנה לתכנון ובנייה

מועצת העיר בשיבתה כוועדה מקומית מחליטה:

בהתאם לסעיפים 18 (ה) ו– 48 א' לחוק התכנון והבנייה , התשכ"ה – 1965 , ובהמשך להחלטת

המועצה כוועדה מקומית מיום 26/11/2013:

לבחור בה"ה

1. כרמלה עוזרי (צד) , במקומה של קרנית גולדווסר (תא 1.)

2. גל שרעבי (תא 1) , מ"מ של אסף זמיר (רוב העיר) וראובן לדיאנסקי

(מהפך ירוק) , במקומה של כרמלה עוזרי (צד).

3. גבי לסקי , (מרצ) , מ"מ של איתי פנקס (מרצ

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 28

מתאריך י"א אב תשע"ה (27/07/2015)

- 44 -

בתוקף סמכותה בהתאם להוראות סעיפים 150 לפקודת העיריות להחלטת המועצה מיום 30/12/2013, מחליטה המועצה על בחירת חברים לוועדות רשות

שונות כמפורט להלן:

ועדת נכסים

1. מיטל להבי (מרצ) ממ של גבי לסקי (מרצ)

221 .נאומים מהמקום:

מר וולוך-היו"ר:

חברים, נאומים מהמקום. האם יש למישהו?

תודה רבה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 18:55

______________ ______________

יו"ר מנכ"ל

ערכה: גלילה בן חורין, מזכירת המועצה