פרוטוקול ישיבת מועצת העיר - 29

עיר: תל אביב-יפו
ועדה: מועצת העיר
קטגוריה: מועצת העיר
תאריך: 10/08/2015
שעת התחלה: 18:11
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריך כ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

השתתפו : א. זמיר היו"ר

וה"ה: מ. ברוך רון א. סולר מ. גיצין

י. וינקלר ג. לסקי ר. לדיאנסקי א. יוחנן וולק

י. המאירי ח. גורן ר. חולדאי ש. דביר

נ. סביליה מ. להבי א. פנקס ארד ג. שרעבי-דמאיו

ש.גפן ש. מסלאווי א. גלעדי ק. גולדווסר

י. בן יפת

נעדרו ה"ה: נ. לוברט, נ. וולוך, צ. ברנד פרנק, ד. ספיר, ד. להט, נ. אלנתן,

א. טולקובסקי, א. מדואל, כ. עוזרי, י. ויצמן

נכחו בישיבה:

מנחם לייבה

מנכ"ל העירייה

וה"ה:

ע. אברהמי, סמנכ"ל לתכנון ארגון ומ"מ, מ. בנימיני, ע' בכיר לרה"ע , מ. גילצר, גזבר העירייה,

א. כהן, ע' דובר העירייה, א. לוי , מנהל אגף נכסי העירייה, ע. סלמן, היועמ"ש , א. פרץ, סמנכ"ל

משאבי אנוש ומינהל , ג. פרוייקט, מנהל אגף לגביית ארנונה ומים, ע. פרידלר, מנהל אגף הכנסות מבניה ומ"מ מנהל אגף התקציבים, ד. קרני, משנה ליועמ"ש, ג. שמרלינג, דובר העירייה,

א. שבתאי פרנק, ס' מנהל אגף לתפעול.

הישיבה נפתחה בשעה: 18:11

מזכירת המועצה סטנוגרמה גלילה בן-חורין ישראלה אגמון

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 2 -

סדר היום:

1. בחירת יו"ר לישיבה (עמ' 3)

2. הצעות לסדר יום; (עמ' 5)

3. דברי ראש העירייה; (עמ' 26)

4. הסדר עקרונות בין עיריית ת"א-יפו לבין The Asper Foundation

להקמת "מוזיאון השגי העם היהודי" (עמ' 37)

5. פרוטוקול ועדת כספים מס 21/2015 (עמ 42)

6. פגרת המועצה (עמ' 53)

7. מינויים ושינויים בתאגידים עירוניים(עמ' 55)

8. נאומים מהמקום (עמ' 56)

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 3 -

222 .בחירת יו"ר:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חברי המועצה, שלום לכולם.

חברי מועצה נכבדים, אני מבקש ממך לשבת, אנחנו צריכים להתחיל.

מר גפן:

אתה ממלא מקום של נתן וולוך?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מבקש. מה לעשות? אני תמיד הייתי ממלא מקומו של נתן וולוך.

1.אני מבקש את כולם להכניס נוכחות בישיבה. מאור, תלחץ בשבילי נוכח

מר זמיר:

רון, תלחץ בשבילי נוכח.

גב' לסקי:

גם אני עוד לא לחצתי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אז אני מבקש מהחבר'ה שאחראים על זה- שידאגו שתהיה לחיצה.

מר המאירי:

עכשיו זה בסדר.

גב' להבי:

זה בסדר. הם גם ספרו לנו מה הייתה התקלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כמה יש לנו נוכחים? 16.

אנחנו פותחים את הישיבה

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 4 -

מר המאירי

יש 17 רק אצלי זה לא עובד

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בכוח זה לא עוזר, אל תלחץ בכוח.

או.קי, יש 17, אנחנו פותחים את הישיבה

לאור היעדרותו של נתן וולוך אנחנו צריכים לבחור מנהל לישיבה. אני מעביר את הניהול לאסף-

שינהל את הישיבה במקומי. אני לא חושב שאנחנו צריכים להצביע, נכון?

עו"ד סלמן:

לא. אפשר, אם זה מוסכם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אם זה מוסכם. מוסכם? מוסכם. קדימה, בוא.

מר זמיר-היו"ר:

אני מעריך את זה.

גב' דביר:

פה אתה צריך להעריך.

מר המאירי:

לא סתם, זה פה אחד.

מר גפן:

לא. היה לו ניסיון מהישיבה הקודמת.

מר זמיר-היו"ר:

תודה על הבעת האמון.

מר גיצין:

גפן, אל תדליק את מה שלא צריך להדליק.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 5 -

מר זמיר-היו"ר:

אני שמח לפתוח ישיבת מועצה מן המניין מספר 29 ,10.8.2015.

כל מי שנמצא ולא לחץ נוכח בישיבה- שילחץ.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות לאחל בשם כל מי שנמצא כאן בישיבה מזל טוב לסמנכ"ל העירייה אבי פרץ- ליום הולדתו , שנמצא כאן אתנו.

והחלמה מהירה לנתן-שלא נמצא כאן עכשיו.

ואנחנו נתחיל מהצעות לסדר של הגב' שלי דביר- חברת המועצה..

גב' דביר:

לא. זה דברי ראש העיר.

מר זמיר-היו"ר:

דברי ראש העיר זה אחרי הצעות לסדר, תמיד.

223 .הצעות לסדר יום:

1.שלי דביר-הגדלת השטח הפתוח לציבור ללא כסאות בתשלום בחופי הים של תל-אביב יפו:

גב' דביר:

ערב טוב.

ההצעה הראשונה שלי היום-כמו שאתם רואים,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יומה של שלי דביר.

גב' דביר:

מה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יומה של שלי דביר.

גב' דביר:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 6 -

מה לעשות? תציעו הצעות לסדר, אני מחכה, מצפה, משתוקקת,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הענקנו לך.

גב' דביר:

ואין.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הענקנו לך.

גב' דביר:

בכיף.

כמו שאתם רואים על הכותרת-ההצעה הראשונה שאני רוצה לדבר עליה זה הגדלת השטח הפתוח לציבור ללא כסאות בחופי הים של תל-אביב יפו, ולשם ההתחלה אני רוצה לקרוא לכם סקר שפורסם ב-29.7, רק שבוע שעבר, על מדידות, מה שנקרא- מדידות חופי הקיץ של, בתל-אביב.

בתל-אביב פריסת הכיסאות ומיטות השיזוף לאורך ורוחב שטח החופים נמדדה כגדולה והצפופה ביותר בחופי הארץ, ולא נותר בהם כמעט מקום עבור מתרחצים שרוצים לבלות בים בלי לשלם עבור כסא או מיטה. כך למשל בחוף צוק צפון- 6,900 מ"ר חוף, אין אפילו מטר אחד פנוי מכיסאות להשכרה. הכיסאות שנמדדו פרוסים עד 2 מטר מקו המים ואינם מותירים מקום פנוי לישיבה ללא תשלום. לשם ההשוואה- מדידת אשתקד של יולי 2014 מצאה שטח של 4,100 פתוח שהיה לבילוי ללא תשלום. המרחק הממוצע של כסאות מקו המים היה שנה שעברה 6 מ', שוב לעומת השנה הזאת- של 2 מטר

חוף תל-אביבי נוסף שנמדד ונבדק –שאינו מזמין לבילוי חינם-הוא חוף מציצים. שטח חוף מציצים הוא 12,500 מטר, אבל רק 3,000 מתוכם-שזה 24% זה שטח פנוי מכיסאות להשכרה. אבל היכן? בואו נראה איפה. פריסת הכיסאות שם איננה מסודרת, כך שאין בחוף הזה שטח בכלל שפנוי מכיסאות, מכיוון ששם זה לא מרוכז אלא מפוזר על פני כל החוף. ישנה רצועה צרה מאוד בקדמת החוף שפנויה מכיסאות, אבל היא איננה מאפשרת ישיבה בחינם. הנתונים של החוף הזה לא השתנו במדידה שנערכה ביולי 15 לעומת המדידה אשתקד בחוף בוגרשוב בתל-אביב הותירו משכירי הכיסאות רק 25% מהשטח הפנוי לבילוי בחינם, כלומר-

נותרו 2,000 מטר מתוך רצועת חוף של 8,000 מטרהכסאות, גם פה, אינם מרוכזים- אלא מפוזרים לאורכו ולרוחבו של החוף, והשטח היחיד שנותר פנוי מכיסאות, והמדידה הזאת נכונה

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 7 -

לכל יוני ויולי, השטח היחיד שנותר פנוימכיסאות הוא במרחק רב מאוד – של 40 מ' מקו המים רק שם ניתן היה לפרוס שמיכה. הקו הראשון של הכיסאות בקו המים היה שם במרחק ממוצע של 2.5 מטרים, ממש בתוך המים, באופן שלא איפשר ישיבה. זה היה חוף בוגרשוב.

בחוף הבננה ביץ' בתל-אביב המצב דומה. מתוך 14,000 מטר, רק 5,000 מטר שהם 36% פנויים מכיסאות. השטח הפנוי לעומת השטח התפוס, השטח התפוס נמצא 3 מטר מקו המים, לעומת השטח הפנוי-אותם 36% שהם ברובם במרחק גדול מאוד של 30 מטר מקו המים.

לעומת זה, החופים המצטיינים הם דווקא לא בתל-אביב. אנחנו רואים חופים מצטיינים-כמו חוף דור המוכרז, חוף דדו המוכרז בחיפה-שכולם פנויים לגמרי מכיסאות ומזמינים בילוי שאינו כרוך בתשלום.

מדרום לתל-אביב למשל, בחוף סי-פאלוס בבת ים, 95% מהחוף–שהוא כמעט 4,500 מטר פנויים מכיסאות. זה שיפור דרמטי לטובה של עיריית בת-ים, כי בבדיקה של יולי 2014 רק 17% מהחוף היה פנוי מכיסאות. אז הם קיבלו את הדו"ח והשתפרו מ-17% ל-95%.

כולנו יודעים שחופי הים שייכים לציבור. הם בטח לא שייכים לזכיינים שמפעילים אותם, הם לא שייכים לרשויות המקומיות, הם שייכים לציבור. לכולנו מגיע לבלות בחופי הים, ובחינם, על זה אין ספק. זה המקום הציבורי, זה מקום הבילוי הציבורי היחיד שיש בקיץ. דמי הזיכיון שנגבים על ידי מפעילי הכיסאות הם דמי זכיון מוגזמים- וזה מדיר את רגליהם של מי שרוצה לבלות בחוף ציבורי בחינם. זה גם הבילוי היחיד בעצם שהרבה מאוד משפחות-ידם משגת.

הדבר הזה מאלץ הרבה מאוד נופשים לעבור לחופים בלתי מוכרזים-ששם בעצם אין שרותי הצלה, מה שכמובן גם מגביר את הסכנה של המתרחצים בעצם-שעוברים לחופים הבלתי מוכרזים. את כל הנתונים הללו אני הבאתי מתוך סקר שערכה עמותת "צלול" ופרסמה אותו בסוף יולי 2015 .

אני יודעת ומודעת היטב להליך המשפטי שהעירייה ניהלה כנגד הזכיינים בחופים

עו"ד סלמן:

ההליכים.

גב' דביר:

ההליכים, לא אחד, ההליכים המשפטיים שעיריית תל-אביב ניהלה כנגד הזכיינים-על מנת בעצם להתווכח על מחירי ההשכרה, אם אני לא טועה, של הכיסאות, השמשיות.

עו"ד סלמן:

ההליכים הם עדיין,

גב' דביר:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 8 -

ההליכים עדיין תלויים ועומדים. אז אני לא באה ומתערבת בהליכים שתלויים ועומדים משפטית-

כנגד מחירי השכרה של מיטות, כסאות ושמשיות. מה שאני כן אומרת-זה שאנחנו צריכים לעשות כאן חושבים, ועל זה אני רוצה להביא את ההצעה לסדר, לעניין השטח הפתוח, לא לעניין הכיסאות

אלא פשוט לעניין השטח הפתוח. כי אם אנחנו נקבל כאן החלטה, ושוב-אני אפילו לא רוצה לתת אחוזים ולא רוצה לתת מספרים, כי אני חושבת, זה בדיוק עניין של הצעה לסדר, אני רוצה שזה יובא באופן מקצועי, שיחשבו על זה הגורמים המתאימים או שנחשוב על זה כולנו ביחד. אבל אנחנו צריכים לחשוב החלטה- מה האחוזים של נתח החוף, וכמובן להגדיל אותם, שצריכים להישאר ריקים מכיסאות. מה האחוזים של נתח החוף- לא רק אותם 2 מטרים שהיום יש בהחלטת מועצה מסוכת המציל לכל צד, אלא גם מה נתח החוף שצריך להישאר מקו החוף, מה נתח החוף בכלל שאנחנו רוצים. ואני רוצה להציע שאנחנו בתל-אביב נתחיל עם לפחות 50% מחוף הים, זה ההצעה שאני מביאה, ש-50% מהשטח, אנחנו צריכים לשאוף לזה, צריך להיות שטח פתוח. ושוב, לפי הנתונים שהראיתי לכם עכשיו, וזה מדידות, כאילו-כל מדידה שהבאתי נערכה לפחות 20 פעם באותו חוף, זה לא על סמךאירוע בודד או משהו כזה. לא יכול להיות שאנחנו אומרים שהשטח הוא פנוי, כן, אבל הוא פנוי 40 מטר אחורה מהחוף, או 30 מטר אחורה מהחוף כי כאן בעצם אנחנו עובדים על עצמנו.

אז זהו, אז זאת הצעה לסדר- להגדיל את השטח הפתוח לציבור וגם לראות את האזורים בחוף הים, ואני רוצה להביא את זה למועצת העיר, אני חושבת שזה צריך לעלות לדיון של חברי המועצה.

ההצבעה על זה עכשיו בנפרד?

מר זמיר-היו"ר:

לא. אני מבקש להגיב. מי? איתי-יו"ר ועדת התפעול העירונית יגיב.

מר פנקס ארד:

שלי, כשקיבלתי לידיים את התיק יחד עם תיקי התפעול-אני יכול להגיד לך שהנושא כבר היה עמוק בסדר היום- ממנחם דרך רובי ואבי ליכט- מנהל האגף, הנושא של כמות החוף הפנוי ממתקני, ממתקנים כמו כסאות ומיטות שיזוף. הנושא היה כבר- לא רק בטיפול, אלא כבר עם תכנית מאוד מפורטת של איך משנים את המצב ומצמצמים את האלמנטים של מתקני החוף, השירותים האלה. והוחלט כבר השנה להחיל מדיניות חדשה- עם מפות, עם שרטוטים, עם מדיניות מאוד מאוזנת של בין מקום לשימוש חופשי וחינמי לבין המתקנים. לצערנו, ברגע שניסינו להחיל את המדיניות על הזכיינים הם הלכו לבית משפט, זה לא רק עניין של מחירים, המחירים היו רק בנוגע לתושבי תל-אביב מחזיקי דיגיתל, אלא הייתה מדיניות שלמה שכללה, אולי אפילו בראש

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 9 -

ובראשונה- חלוקת השטח בין הזכיינים לבין שימוש חופשי וחינמי. וזה בלי להזכיר את העובדה שתל-אביב תמיד הייתה עם חופים פתוחים, עם שרותי חוף טובים, עם חופים הכי נקיים שיש בארץ, אסור לשכוח את כל הדברים האלה. משחקים שמחולקים, באמת רמה מאוד גבוהה-שרק עולה ועולה.

לצערנו בית המשפט לא איפשר לנו להחיל את המדיניות הזאת.

גב' דביר:

אני שואלת אם הוא פסל את זה באופן גורף?

מר פנקס ארד:

הוא פסל את המדיניות. כל, כל השינוי, כל השינוי שרצינו להוביל הוקפא ולא התאפשר לנו לבצע אותו. ואנחנו כמובן-ההליכים, כפי שעוזי אמר, ההליכים האלה נמשכים, אבל אנחנו החלטנו לעשות גם מעשה מעבר לזה: כל חוף שמסתיימת בו , מסתיים בו הסכם הזכיינות ועובר בעצם למכרז חדש- את שרותי החוף, את מתקני החוף העירייה תספק, במינונים שהיא בוחרת, כך כבר קרה כבר השנה בחוף הצוק דרום, ושם דרך אגב, דיגיתל שעובד במספרים מאוד קטנים, סדר גודל של 2 שחלכיסא, יש כבר תלונות על זה שאין מספיק כסאות ואין מספיק מיטות שיזוף להשכרה.

העירייה עושה את זה ולכן גם אין פה שיקולי רווח והפסד. ברור שאין רווח מ-2 שח' השכרה התפעול אוכל את הכל בקלות, אבל אז זה אומר שהעירייה-זה בידיה להחליט כמה מהחוף יהיה לשימוש.

גב' דביר:

אתה לא חושב שהבידייה הזה צריך להיות החלטת מועצה?

מר פנקס ארד:

מה זאת אומרת? אם אנחנו עושים, קודם כל יש למנכ"ל העירייה ולאגפי העירייה המקצועיים סמכויות לשנות דברים בעיר, וזה נראה לי דבר די טריוויאלי. מן הסתם- ההיבטים התקציביים של זה גם עלו לאישור וועדת כספים ובפועל גם למועצת העיר. אני חושב שזה דבר שאת אמורה לברך עליו ולא לשאול-למה הוא לא הגיע לפה. זה בדיוק, זה בדיוק השיקול דעת, זה בדיוק השיקול דעת שיש לאגפים המקצועיים בעניין הזה ומסתבר שהשיקול דעת שלהם תאם במקרה הזה את הראש שלך. בשנה הבאה הולכים להשתחרר עוד שלושה חופים מהזכיינות.

גב' דביר:

מתי? אתה יודע מתי?

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 10 -

מר פנקס ארד:

בעונת, בעונה הקרובה.

מר זמיר-היו"ר:

חבר'ה, זה לא, זה לא דיון.

מר לדיאנסקי:

קח אותה לסיור.

מר פנקס ארד:

בקיצור, קורים הדברים שאת מייחלת להם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

להוריד מסדר היום.

מר לדיאנסקי:

האגף הפמיניסטי,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ועל כן להוריד מסדר היום, תודה רבה.

מר פנקס ארד:

אולי היא תוריד. שלי, אפשר להסיר את זה? אני מזמין אותך לסיור, אם תרצי בחופים, ולראות.

בסדר?

גב' דביר:

השאלה, אני רוצה באמת להבין,

מר פנקס ארד:

אז אנחנו נשב אחרי זה, נשב על זה אחרי זה,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה אף פעם לא ייגמר. להוריד,

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 11 -

גב דביר:

עוזי, ההליכים המשפטיים שממשיכים?

מר זמיר-היו"ר:

סליחה. הציע איתי להוריד את זה מסדר היום ולקיים אתך סיור במקום-להסביר. אם זה מרצה אותך, אם את מתרצה מזה-אז בסדר, אם לא- אנחנו נקיים הצבעה, וזה גם בסדר. לבחירתך שלי.

הצבעה. או.קי, אז אנחנו נצביע.

מי בעד לקבל את הצעתה של שלי דביר- יצביע.

קודם כל נוכחות בהצבעה כולם, ומי שבעד יצביע בעד, ומי שבעד להוריד את הנושא מסדר היום בהתאם להצעתו של איתי פנקס- יצביע נגד.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני לא מבין.

קריאה:

אתה נגד.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אתה נגד.

מר זמיר-היו"ר:

ההצבעה הסתיימה?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כולם הצביעו?

גב' להבי:

יש פה בעיה עם הלחצן.

מר זמיר-היו"ר:

כן?

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 12 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מי לא הצביע? גפן?

מר זמיר-היו"ר:

בסדר, הוא ניסה.

ההצבעה הסתיימה. אנחנו נעבור לנושא הבא.

הנושא ירד מסדר היום.

החלטה: הנושא ירד מסדר היום.

2. שלי דביר-אימוץ החלטה עירונית של איסור בנייה 100 מ"ר מקו הים בעקבות כוונת

הממשלה לשנות את האיסור ולצמצם אותו ל-30 מ"ר

מר זמיר-היו"ר:

הנושא הבא- שוב שלי דביר.

גב' דביר:

הנושא הבא- גם קשור לחופים שלנו.

כולנו שמענו שבוע שעבר את ההחלטה או היוזמה יותר נכון-של בינת שוורץ להעביר את תמ"א/1 , ובמסגרת תמ"א1, במסגרת תמ"א1- אחת מההצעות הן לצמצם את השטח שאוסר בנייה היום בתמ"א/13- של 100 מ"ר מקו הים ל-30 מ"ר

גב' גולדווסר:

זה לא נכון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שקט.

מר לדיאנסקי:

שלי, ההצעה שלך, את אומרת לאמץ את ההחלטה העירונית של 100 מטר, אז אנחנו

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

ההצעה, תמ"א/13 היום למיטב הבנתי-מי שרוצה לתקן מוזמן אחר כך, על זמנו שלו.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 14 -

תמ"א13 נכון להיום אוסרת על בנייה במרחק של 100 מטרים מהים. הכוונה הממשלתית היא של חלק מהגורמים, עוד פעם, זה בזיג זג הולך-הלוך חזור הלוך חזור, אבל עדיין בינת שוורץ מדברת על לשנות את זה ל-30 מ"ר מקו הים, זה נכון להיום בבוקר. ואני אומרת-שגם אם הממשלה לא רואה באיזשהו סנריו תכלית לאמץ את אותה החלטה של תמ"א/1- לשנות ממרחק ה-100 מטר ל-30 מטר, העירייה כראשות מוניציפאלית-תמיד יכולה להגדיר שבתחום שלה היא

מחמירה ואוסרת בנייה 30 מטר מקו הים- אפילו אם תמ"א/1 תאפשר את זה. וזאת בעצם ההצעה. ההצעה אומרת שאנחנו בעיריית תל-אביב נוציא הצהרה, שאותנו לא משנה, או נכון יותר ההצעה לסדר מדברת על זה שלא משנה אם יאשרו ברמה הממשלתית או לא יאשרו ברמה הממשלתית את אותם,

מר גלעדי:

אצלנו תהיה מגבלה.

גב' דביר:

בדיוק. אם יאשרו או לא יאשרו את קו ה- 30 מטר– לחופים התל-אביבים זה לא אמור לשנות, כי כמו שאמר ידידי- ארנון גלעדי, כן, תמיד אנחנו יכולים לקחת על עצמנו מגבלות. כמובן שזו מגבלה שאני חושב שאנחנו צריכים להתהדר בה, שבחופים התל-אביביים, לא משנה מה יחליטו רשויות התכנון, לא יהיה בנייה 100 מטר מקו החוף

מר גלעדי:

את רוצה להיות יותר חמורה,

גב' דביר:

חד משמעית אני רוצה להגן על החופים באופן יותר חמור ממה שמגיעים,

עו"ד סלמן:

זה בלתי אפשרי.

מר זמיר-היו"ר:

או. קי.

תודה רבה.

יענה ראש העירייה בבקשה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 15 -

גב' גולדווסר

אני אסביר לך אחר כך, אבל זה לא נכון-מה שאת אומרת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ראשית, כבוד היו"ר.

מר זמיר-היו"ר:

כן. תודה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חברי מועצה נכבדים.

מדיבורים, לא, אסור לי להגיד, היום כבר אסור שום דבר להגיד-אז אני לא אגיד.

ראשית הנושא איננו רלבנטי למועצת העיר-שאיננה מוסמכת בנושא, אלא לוועדת התכנון והבנייה.

גב' דביר:

אני רוצה להעביר את זה לוועדת התכנון והבנייה. זו ההצעה לסדר- להעביר.

עו"ד סלמן:

אי אפשר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שש. שש. את מפריעה לי.שש. שש. את מפריעה לי, אני לא הפרעתי לך. אני לא הפרעתי לך.

גם אם היית רוצה-היית צריכה להגיד את זה, לא אמרת את זה, אז עכשיו תני לי לדבר. בסדר?

מר בנימיני:

אי אפשר להעביר מהמועצה לוועדה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שנית, לא נתקבלה החלטת ממשלה לצמצום האזור הקבוע בחוק בחופים.

שלישית, לגופו של ענין- הנושא אינו רלבנטי לעיר תל-אביב יפו- שבה כבר נקבעה תכנית מאוד ברורה ומפורטת- לאיסור הבנייה בחוף, מה גם שרובו המכריע של קו החוף כבר בנוי. גם תכנית המתאר העירונית שתאושר מקרוב ממילא מקבעת את מגבלות הבנייה בחוף הים.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

אין. אי אפשר לדון על זה, אי אפשר להצביע על זה.

מר זמיר-היו"ר:

אי אפשר להצביע על זה. עוזי?

גב' דביר:

אסף, אסף, אם זה לא היה ברור- אני מבקשת להעביר את זה לוועדת תכנון ובנייה.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 17 -

מר זמיר-היו"ר:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל הסיפור קיים.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 18 -

3. שלי דביר-הקמת וועדה עירונית שבין חבריה גם נציגי ציבור, לטיפול בבעיות של תושבים

ובעלי עסקים בעקבות חפירת הרכבת הקלה:

גב' דביר:

טוב.

כמו שאנחנו עוברים נושא עכשיו, עדיין אני חושבת ואני עדיין מתייחסת להצעה הקודמת, עם כל הכבוד אני חושבת שתמיד רשות מוניציפאלית יכולה לצאת ולדאוג בהחמרה-אם היא באמת רוצה להגן על, על הנכסים שלה.

עו"ד סלמן:

לא, היא לא יכולה.

גב' דביר:

מה? טוב.

כן.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

לא.

הרבה מאוד דברים לא ידועים, והרבה מאוד דברים מתחילים לקרות, מצד שני יש דברים שאנחנו אומרים-שאולי זה איזשהם דיבורים של הפחדות, ואולי כן ואולי לא, ויש דברים שכבר קורים בשבוע הנוכחי. כבר עסקים נפגעו. אני דיברתי לפחות עם 30 עסקים לפני ישיבת המועצה הזאת, שכבר התחילו להרגיש. מוסכים שהתנועה פחות מגיעה אליהם. יש מוסך אחד שכבר לא נכנסה אליו מכונית אחת מהבוקר, הרבה מאוד עסקים שכבר מתחילים להרגיש את כובד המכה- נקרא לזה. ואני חושבת שבדיחות כאן-כשמדובר בפרנסה של בעלי עסקים, אינן במקומן , אבל אני לא באה לחנך אף אחד, כל אחד יחשוב על איך הוא רוצה להתנהג.

אבל מעבר לשלב הזה, אני חושבת, וזאת ההצעה, שאנחנו כעירייה וכמועצה, ואני פונה אל כולנו, אל כל החברים שלי פה כמועצה. אנחנו שליחי ציבור, אנחנו לא יכולים להפקיר אנשים שילכו ויפנו לנת"ע, בגלל שזה פרויקט ארצי, ושהם ינהלו את המאבק שלהם מול נת"ע כי נת"ע אחראית על הפרויקט. נכון, נת"ע היא זאת שאחראית על הפרויקט, אין שום ספק בזה, אבל עדיין האנשים- צריך להיות להם גב, והגב שלהם צריך להיות אנחנו. אנחנו כביכול הנציגים שלהם.

אנחנו לא יכולים לשלוח את בעלי העסקים ולהגיד להם-לכו תריבו עם משרד התחבורה- בלי שיהיה איזשהו גב מוניציפאלי לזה. אנחנו לא יכולים לשלוח את הדיירים ולהגיד להם-יש לכם

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 20 -

רעש, יש לכם בעיות כאלה ואחרות-שאני אפילו לא יודעת למנות אותן, ולהגיד להם- יופי, לכו לממשלה. אנשים צריכים שרות עירוני, הם צריכים את הגב המוניציפאלי ואת הגב של העירייה, ולא לדעת שיש איזשהו חמ"ל של נת"ע שיכולים לפנות אליו ולהעביר אליו את תלונות הציבור.

ולכן, בשביל אותו גב מוניציפאלי ובשביל אותו גב עירוני-אני בהחלט, ולא סתם כתבתי פה, אני חושבת שמעכשיו והלאה –ברור לי שהנציגים גם יתחלפו, אבל חייבים להקים וועדה עירונית-

שבין החברים שלה לא רק יהיו אנשים טכניים-אנשי העירייה, אלא גם נציגי ציבור- מכם-

היושבים פה בחדר למעשה, שזה התפקיד. התפקיד הוא לרכז. מה התפקיד של חבר מועצה?

התפקיד של חבר מועצה, בין היתר, זה לשמוע את הציבור, לשמוע בעיות, להעלות אותן לגורמים המקצועיים ובעצם לתווך את אותן בעיות ולנסות כמה שיותר להקל ולעזור.

מר לדיאנסקי:

אז תעשי את זה.

גב' דביר:

ולכן אני חושבת שצריך להקים וועדה עירונית-שבין חבריה גם, שבין חבריה גם נציגי ציבור, שאותה וועדה בעצם תהיה מוסמכת לנסות ולטפל בבעיות של תושבים ובעלי עסקים.

מה שאני מציעה-זה להקים תת וועדה משותפת של וועדת התחבורה יחד עם ועדת רישוי עסקים אולי, או כל משהו אחר- אם יש למישהו הצעה אחרת, אבל וועדה משותפת שתהיה תת וועדה בתחבורה ושל רישוי עסקים, ולמעשה הציבור ידע שיש לו כתובת מוניציפאלית. וזה מאוד חשוב לאותת את זה גם-שאנחנו כעירייה נאותת שיש כתובת מוניציפאלית שהיא לא כתובת אקראית והיא לא כתובת,

מר גפן:

ערטילאית.

גב' דביר:

היא לא כתובת ערטילאית והיא לא כתובת חד פעמית-אלא היא משהו מוסדר ובנוי, יש לך שם נציגי ציבור. הפרויקט הזה הולך להיות עוד 6 שנים, חלקנו לא נהיה כאן עוד 6 שנים, אנחנו אולי לא נהיה חברי מועצה, יהיו חברי מועצה אחרים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא. אני מתכוון להיות פה.

גב' דביר:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

ולכן אני מציעה שאנחנו נקים את הוועדה הזאת-שהיא תהיה וועדה מוסדרת, לא ערטילאית, שכולם ידעו שיש להם את הכתובת, שיוכלו לפנות אליה.

תודה.

מר זמיר-היו"ר:

תודה רבה.

תענה סגנית ראש העירייה- מיטל להבי- יו"ר ועדת תחבורה, מחזיקת תיק התחבורה.

גב' להבי:

טוב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני לא שמעתי אותך פעם אחת פונה בצורה מסודרת על איזושהי בעיה. אף פעם.

גב' להבי:

הלו.

אז קודם כל יש כתובת.

אבל למרות זאת אני אתחיל בפתיח ואני אגיד שמדובר בפרויקט לאומי, מאוד מורכב, כולל גורמים רבים, מנוהל על ידי הממשלה באמצעות חברת נת"ע, ואנחנו כל הזמן ערים לבעיות ולקשיים שהפרויקט גורם לתושבים, לבעלי עסקים, לבעלי נכסים וגם לתעסוקות.

הגישה הכללית היא שנת"ע היא הגורם האחראי, והיא הגורם המתכלל של הפרויקט. בגלל זה גם, כשהקמנו את החמ"ל העירוני בקומה למטה, מי שמרכז את הפעילות בחמ"ל- למרות שזה בתוך מבנה עירוני, ואת הקשר עם המשטרה ואת הקשר עם נתיבי-ישראל ונתיבי איילון, יחד עם מרכז

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 23 -

בקרת התנועה שלנו-זה נת"ע כדי שיהיה גורם שיתכלל פרויקט שהוא פרויקט שהוא מעבר לגבולות העיר שלנו, נוגע גם לערים נוספות, הרבה מעבר למה שרואים בקו האדום, אלא יש לו רשת עתידית שגם נוגעת ל-15 ערים, וכל מה שייקבע בקשר לצומת קרליבך-בגין- נוגע באותה מידה לצומת בית-הילל ז'בוטינסקי. ולכן אנחנו מלווים את הפרויקט ואנחנו חושבים שיש מקום לרכז תחת שולחן אחד, וזה השולחן של נת"ע, וכמובן עם עזרה ועם תמיכה שלנו.

אני חייבת להגיד שהייתה פה וועדת התחבורה של הכנסת , ביחד אתה היינו בפגישה בלשכת המסחר, עמד שם סגן נשיא לשכות המסחר- אריה זייף ואמר שהוא בדעה שהנושא הזה צריך לעלות לכנסת עם הצעה לבדיקת ירידה בפדיון של העסקים כבסיס לשיפוי.

אני הבוקר הייתי במשרד התחבורה עם קבוצת תושבים ממזרח העיר- שחוששת לנושא העבירות בין מזרח העיר למערב העיר. מחר מתכנסים אלי בעלי המוסכים ממונטיפיורי עם גורמים מהעירייה- כדי לפתור בעיות של נגישות לאזור המוסכים.

אני חייבת לספר שמנכ"ל העירייה-דיברתי אתו על נושא של קירוי מעברים עבור בעלי עסקים ביחד עם אגף רישוי עסקים, ושתהיה לזה תמיכה מכיוון עיריית תל-אביב.

מה שאני נותנת בדוגמאות האלה-זה להראות-שכמו שאמרת- יהיו 300 סוגים של בעיות. לכל קבוצת אוכלוסייה-אם זה תעסוקה והבנקים והביטוח, או אם זה העסקים הקטנים ואם זה תושבים-יש בעיות אחרות. אין דין התושבים בסמיכות לציר כדין התושבים במזרח העיר, או כדין התושבים ביפו. ולכן אנחנו מרכזים גם ברק"ל-בעיריית תל-אביב – אצל רונית חורש, ובכלל ביחידה של הרק"ל, גם מגיעים אלי, ולכל בעיה נבחנים הפתרונות האפשריים באמצעות גורמי המקצוע העירוניים- כתמיכה לנת"ע. אבל BY DEFINITION האמירה שלנו אומרת- זה פרויקט לאומי, מי שצריך לתת את המענים, גם כשאני הולכת היום למשרד התחבורה ואני אומרת – תייצרו קווי אוטובוס עבור התעסוקה ב-CITY או עבור התושבים במזרח העיר, מי שצריך לתת את הפתרונות זה בסופו של דבר הפרויקט הממשלתי.

גב' דביר:

הוועדה צריכה לתווך את הפתרונות.

גב' להבי:

אנחנו מתווכים את הפתרונות, אנחנו מתווכים את הפתרונות. אני מוכנה להזמין אותך לישיבות שכבר מתואמות-במגוון נושאים, ולכל נושא שמעניין אותך את מוזמנת לבוא, אני מוכנה להזמין אותך גם דרך קבע, בשמחה רבה. אני לא רואה מקום להקים וועדה נוספת-כי יש בעיות שנוגעות לעצים ויש בעיות שנוגעות לעסקים ויש בעיות שנוגעים לאוטובוסים, וכל בעיה צריכה את הטיפול שלה באיזה,

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 24 -

גב' דביר

כמו שיש ועדה לתפעול עירונית.

גב' להבי:

בכל אופן-התשובה שלי היא להוריד את זה מסדר היום לאור העובדה שהנושא הזה מטופל במגוון רבדים, קודם כל על ידי הרכז הגדול נת"ע, ובטח ובטח על ידי כל המשאבים של העירייה שעומדים לטובת העניין הזה-כדי להפחית את המטרדים.

תודה רבה.

גב' דביר:

כמו שיש ועדת תפעול שמתפעלת תאורה וביוב ודברים כאלה.

מר זמיר-היו"ר:

או.קי, אנחנו ניגש להצבעה.

אני רק רוצה להגיד לך שלי- שאני- משלושת ההצעות האלה עולה, שלושתם נושאים שאנחנו דנים בהם כל הזמן בהנהלת העירייה, פורום סגנים.

גב' דביר:

אנחנו פותרים בעיות.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 26 -

מר סולר

בהמשך לדיווח שניתן על ידי בישיבה הקודמת של מועצת העיר, בשבוע שעבר החלו העבודות להקמת התחנות התת קרקעיות של הרכבת הקלה. אני רואה בכך נקודת ציון חשובה והיסטורית-

בשל החשיבות הרבה שיש להקמת מערכת הסעת המונים במטרופולין שלנו.

עד כה העבודות לא גרמו לבעיות מיוחדות בתחום התנועה, אולם עלינו לזכור מספר גורמים-כמו העובדה שאנחנו נמצאים בתקופת חופשות הקיץ- שבמהלכה בדרך כלל עומסי התנועה מופחתים.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 27 -

העובדה כי העבודות החלו רק באתר אחד בעיר, וכמובן הפרסומים המוקדמים שגרמו לציבור להימנע מהגעה לאזור.

אני מאמין שההשפעה תגבר ותורגש עם התקדמות העבודות בתחנת קרליבך- צומת מעריב, שצפוי להיסגר בסוף השבוע הזה, והעבודות ביתר התחנות על ציר מנחם בגין, ארלוזורוב, יהודית ושאול המלך וגם ברמת גן - צפויות להתחיל בחודשים הקרובים.

אני מקווה מאוד, ואני אומר את זה גם בכאב אבל גם בציפייה-שהמחויבות של הממשלה לפרויקט - שבאה לידי ביטוי בהכרזתו של שר התחבורה השבוע, תלווה בהשקעה הראויה בכל אותם הדברים הנדרשים שלא הושקעו עד כה- כדי לתמוך בהקמתו, ובראש ובראשונה בתגבור ושיפור מערכת התחבורה הציבורית במטרופולין-כדי שניתן יהיה להפוך את תקופת העבודות להזדמנות למעבר משמעותי של הציבור לשימוש בתחבורה הציבורית על חשבון הרכב הפרטי.

אני רוצה, לאור ההצעה של שלי דביר- להסביר לה מילה אחת. יש לי אמפטיה עצומה לכל מי שסובל בעיר מכל דבר, וגם מאנשי עסקים שסובלים מהרכבת הקלה. אין הבדל בין מי שסובל מדבר אחר לאלה שסובלים מהרכבת הקלה . יש להם ערוצים לפנות, ארגנו את הערוצים כדי לפנות, אבל הטיפול יכול להיות רק כשאנחנו יודעים באמת מה הבעיה, ועדיין אין בעיות. מה זאת אומרת אין בעיות? רק אחרי שהנושא, תהיה הערכות מחדש, נוכל להבין מי נפגע וכמה. אנחנו כבר למדנו דרך אגב, משפט שאני נוהג לומר אותו קרוב, בדרך כלל, שלא גודל הצעקה כגודל הכאב. יש אנשים שלא סובלים וצועקים חזק, ויש אנשים שסובלים הרבה וצועקים מעט. לכן צריך יהיה לבדוק מי נפגע, ומי שנפגע נצטרך לעזור, לנסות לעזור לו כמיטב יכולתנו. והעניין של ההיפגעות דווקא מרכבת קלה או היפגעות רק מזה או מזה- זה לא בהכרח להוסיף וועדות. וועדות לא עוזרות. אנחנו מאוד פרקטיים , מאוד ענייניים. השבוע בא אלי המנכ"ל ודיבר איתי על זה שפנו הסוחרים לגבי פרגודים באזור העבודות, אמרתי בוודאי, נעשה את הכל כדי למצוא את הדרך החוקית והמשפטית, למרות הקשיים, למצוא להשאיר להם את הפרגודים. לא חיכינו לוועדות ולא חיכינו לבירבורים, יש בעיה, הוצגה לנו, אנחנו הולכים ומנסים לפתור. וכך נעשה. לא גודל הצעקה והדיבורים הם הבעיה עצמה, צריך לבדוק את הדברים ולראות מי באמת, כי הרבה הרבה טרמפיסטים יש לנו גם, כל מיני, ולכן אנחנו צריכים לבדוק לגבי כל אחד- מה באמת קרה לו, והוועדה הזאת לא תוכל לבדוק שום דבר, וועדות לא בודקות.

היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע"ו:

רבותי, ב-1 בספטמבר יתחילו אצלנו ללמוד 75,000 תלמידים, שמתוכם 60,000 תלמידים במערכת החינוך העירונית. 15,000 תלמידים ב-540 כתות הגן ובחטיבות הצעירות 27,000 תלמידים ב-61 בתי ספר היסודיים ו-15 בתי הספר של החינוך המיוחד, ו-18,000 תלמידים ב-25 בתי ספר על יסודיים-עירוניים ומשותפים.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 28 -

גם השנה ממשיכה מגמת הגידול במספר התלמידים- עם הצטרפותם של עוד 2,400 תלמידים נוספים למערכת החינוך העירונית-שזה גידול של 4% בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת וסה"כ גידול של 20% ב-6 השנים האחרונות

הגידול המבורך במספר התלמידים-המלמד, בין היתר, על אמון שניתן במערכת החינוך העירונית, מחייב אותנו להתגייסות מיוחדת למתן מענה לתלמידי העיר, וכן לתכנן קדימה כדי לתת מענה לשנים הבאות.

לצד שיפוץ ושדרוג מוסדות חינוך קיימים, ובכלל זה עבודות הנגשה, בטיחות, תחזוקה, חידוש והצטיידות, אנחנו מרחיבים בתי ספר יסודיים-את בלפור, את גולומב, את צהלה ואת נתיב. אנחנו פותחים בית ספר יסודי חדש בשכונת כוכב הצפון ובית ספר ממלכתי דתי על יסודי לבנות בשכונת יד אליהו. כמו כן נבנים אולמות ספורט חדשים בבית הספר לטבע, המשתלה וכפיר.

גם המענה לילדי הגן מחייב בינוי ופיתוח מואצים. ב-3 השנים האחרונות גילצר, אני מברך אותך על מה שעשית ואתה לא מקשיב לי?

ב-3 השנים האחרונות הוקמו ברחבי העיר יותר מ-150 כתות גן חדשות, ולקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה, זאת הנוכחית, אנחנו מקימים 35 כתות גן נוספות אתגר מיוחד בהערכות מערכת החינוך לשנת הלימודים הקרובה הינו בתחום גיוס כוח האדם ובעיקר גיוס והכשרת 150 סייעות הנדרשות לטובת יישום החלטת הממשלה בעניין תוספת הסייעת השנייה.

עוד אציין כי אנחנו ממשיכים בהשקעה מיוחדת לפיתוח צוותי החינוך ושיפור תהליכי הלמידה המתקדמים והחדשניים.

תכנית התקשוב העירונית הנכנסת לשנתה החמישית והמתקיימת בכל בתי הספר היסודיים ובמרבית בתי הספר של החינוך המיוחד-תורחב השנה גם ל-22 חטיבות הביניים בעיר. המאמצים והמשאבים הרבים שאנחנו משקיעים במערכת החינוך העירונית לאורך זמן- מביאים לשיפור מתמיד בשביעות הרצון ובהישגי התלמידים בתחומים רבים, כגון עליה ניכרת בתוצאות מבחני המיצב, בשיעורי ההתמדה וכן בנתוני הזכאות לבגרות. נדמה לי שציינתי בפני הפורום הזה כי ב-

18 בתי הספר העירוניים עלה שיעור הגידול בבגרות מ-78% ל-93% ב-10 השנים האחרונות רבותי, תקציב המדינה נדון כרגע על ידי ממשלת ישראל.

ובלילה שבין יום רביעי לחמישי אישרה ממשלת ישראל את הצעת התקציב לשנת 2015-2016 שאמורה לעבור לאישור כנסת ישראל. לאישור הזה קדם מאבק לא קל שניהלנו עם מרכז השלטון המקומי בכוונת האוצר- שזכתה לתמיכה של מספר ראשי רשויות- שלא מבינים על מה מדובר, ומנסים להנהיג שיטת תקצוב דיפרנציאלי, כך קוראים לזה, של העברות הממשלה בגין שרותים ממלכתיים של חינוך ורווחה, כלומר-שהמדינה תשלם לנו פחות ואנחנו נהיה מחויבים לתת,

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 29 -

כלומר- לחץ על עליית הארנונה. לפי שיטה זו-תשלומי הארנונה בערים שונות אמורות לממן את השירותים הממלכתיים שאמורים להיות ממומנים על ידי המדינה, בעיקר מתקבולי מס ההכנסה.

מדובר בשינוי חמור בהתנהלות המדינה, כי המשמעות היא- התנערות ממחויבותה להספקת חינוך חינם לכל. אנחנו סבורים כי זהו תהליך שבניגוד לניסיון לציירו כתהליך חברתי, ייצר עיוותים חברתיים קשים.

בסופו של דבר, לפחות לעת עתה, המאבק המשותף נשא פרי, כי הוציאו את הסעיף מההחלטה שאושרה על ידי הממשלה והעבירו אותו לוועדה משותפת של מרכז, וועדה, אפרופו שלי, העבירו את זה לוועדה. לוועדה משותפת של מרכז השלטון המקומי ואגף התקציבים-שתדון בהגדרת סל חינוך ורווחה בסיסיים עבור כלל אזרחי המדינה. כי מה אנחנו אומרים? לפני שאתם עושים העברות תקבעו מהו הסל שמגיע לכל תלמיד, שיהיה ברור מה מגיע. ברגע שיהיה ברור מה מגיע לכל תלמיד על ידי המדינה, אין לנו שום בעיה, וההפך- אנחנו מברכים על כל תוספת שניתנת בירוחם. אבל לא יכול להיות שאתם תגידו לנו, תגידו לנו שאנחנו מחויבים לתת מהארנונה את כל מה שאתם אומרים.

אני רוצה לציין שהפעם-העמידה המשותפת של כלל השלטון המקומי, חוץ מהכמה רשויות בראשות ראש עיריית ירושלים- שנפלא ממני עמדתו, העמידה המשותפת הזאת הביאה בסופו של דבר לתוספת משמעותית של גם , של 300 מיליון שח' במענקי האיזון שניתנים לרשויות המקומיות הזקוקות לכך.

הדיווח של הסעיף הבא נובע מסיור שערכתי יחד עם ארנון גלעדי בשפד"ן, הוא היו"ר, לפני, אתמול אני חושב.

מר גלעדי:

אתמול, אתמול.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתמול. והתרשמותי העמוקה באמת, לא בזה, הביאה אותי להוסיף סעיף לדיווח. והדברים האלה הם מאוד מאוד חשובים- כי בימים האלה משלים איגוד ערים דן לביוב ואיכות הסביבה-האיגודן-

פרויקט מורכב של הקמת מתקן לטיפול ושיקוע ראשוני של השפכים במכון הטיהור. הטיפול הזה כולל איסוף פסולת שהתווספה לשפכים-כמו מגבונים, סמרטוטים, חול וכיו"ב, מחזור חלק ניכר ממנה , מכל הפסולת הזו, ולאחר מכן מבוצע שיקוע ראשוני על מנת לצמצם את העומס בריאקטורים הביולוגיים במכון הטיהור. במקביל מוקם בקצב מואץ פרויקט חדשני- להקמת מתקן מעכלים אנארוביים-אשר מטרתו להפסיק את הזרמת בוצת השפד"ן לים ולהפוך אותה לדשן חקלאי. מדובר כ-500 טון ליום בריכוז של 20% מוצקים-שהמשמעות היא להוציא מהשפד"ן

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 30 -

משהו כמו 50-70 משאיות ביום, להוציא את החומר הזה כדי לשמש כזבל בחוץ. בעתיד דרך אגב הפסולת הזאת עוד תיובש ל-8% ואז באמצעות 3 משאיות אפשר יהיה להוציא את הכל הרצת הפרויקט תתחיל בסוף החודש-כאשר היעד להפסקת הזרמת הבוצה לים מתוכנן לסוף שנת 2016, ומי שיודע כמוני כמה תלאות עברנו בדרך 1. לאשר 2. להביא לביצוע, לבחור את הדרך הנכונה, 1,001 ריבים, בעיות של רגולציה וכו', יודע עד כמה, דרך אגב, באיומים משפטיים על השפד"ן-שלא עמד בתאריכים שהוקצו לו כתוצאה מרגולציה חיצונית.

מר לדיאנסקי:

התאריכים של הפסקת ההזרמה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן, כן. כן. היה תאריך, ואז באה יד ימין ואמרה- אנחנו נתבע אתכם לדין, אבל יד שמאל-היא זאת שלא אפשרה.

מר גלעדי:

רון, אני חושב שגם צריכים לברך את איתי-שהוא התחיל את המהלך הזה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מקבל, מברך ומודה.

מר לדיאנסקי:

גם שלמה בדירקטוריון.

קריאה:

אבל איתי התחיל את המהלך הזה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

רבותי, הפרויקטים האלה- עלותם מסתכמת, מה שדיברתי כרגע מסתכם ביותר ממיליארד שח', והם מצטרפים להשקעות נוספות עצומות- גם הן לפי דעתי קרוב למיליארד שח', של קווי הביוב שהונחו ונחפרו בשנים האחרונות-שזה הקו המזרחי- מפתח תקווה עד השפד"ן, קו איילון.

ארנון אתה?

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

אתה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

במסגרת חוקי מדינת ישראל, נשאלה שאלה טובה. במסגרת חוקי מדינת ישראל, כמו שמשלמים מים משלמים גם עבור הולכת הביוב. ההכנסות שמתקבלות מהמיסים שלך, שלי, שלו ושלה, מצטברת הכנסה שבמסגרתה מאפשרת לבצע את ההשקעות המדוברות.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 32 -

המערכת ממומנת מתשלום מיסי אזרח עבור אגרת ביוב

גב' דביר:

אבל לא רק של תל-אביב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

של כל משתמשי המערכת הנוכחית. המערכת הנוכחית היא מערכת שהיא בבעלות, לצורך העניין, של 7 ערים-שהן יושבות בדירקטוריון ומנהלות את הפרויקטים, ומחוברות אליה משהו כמו 23 ערים

מר גלעדי:

עוד 16 רשויות

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עוד 16, אז כמה זה יוצא יחד 23 רשויות, נו, ראש העיר בכל זאת יודע משהו. עוד 23 ערים שמשתמשות בזה. בעתיד הקרוב, הקרוב , כבר מדובר על תוספת של ערים נוספות שבעבר היה להם מת"שים נפרדים-שהולכים להצטרף לשפד"ן כתוצאה מהעובדה שמתברר שיש להם הרבה מאוד עלות , שמתיישן המת"ש, שיש הרבה מאוד דברים. דרך אגב, בהרצליה עד היום המת"ש שופך את המים לים, במקום להיות מחובר.

אבל מי שרוצה ללמוד על זה, אני בטוח שארנון יקח אותו ברצון ויעשה לו סיור.

מר לדיאנסקי:

אולי הוא ייקח את כולנו לסיור, תקבע לחברי מועצה סיור.

גב' דביר:

אבל ארנון, נותר רק לתבוע תביעה ייצוגית, רק נותר לתבוע תביעה ייצוגית , כי כתוב על זה מתכלים והם לא,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

רבותי, לא הצעות לסדר עכשיו.

מדובר במפעל מטרופוליטני העוסק בנושא. אני רוצה להגיד כאן, תרשו לי, אני מדבר על משהו נורא חשוב עכשיו. כי מהיום שאני פה יש לי את הבעיה עם הדבר הזה, אבל אני רוצה להגיד

בצורה הכי ברורה לחלוטין: זה חכמה קטנה מאוד כל הזמן לדבר מצד אחד על המסכן התורן או

על התרבות. הנושא של מערכת ביוב טובה כתשתית עבור תושבי המטרופולין הזה, העובדה שביוב

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 33 -

לא זורם ברחובות ושאין מחלות, ושזה דופק ועובד ושיש ניצול של כל המים כמו שצריך-זאת משימה שחשובה לאיכות חייהם של תושבי המטרופולין הזה יותר מהרבה מאוד דברים שכולם אוהבים לעסוק בהם. לא רואים, לא יודעים, וכשאומרים ביוב- זה מיד גם מסריח. בעיני הנושא הזה של ההשקעה במערכת הביוב במטרופולין הזה- הייתה מתחילת הקדנציה משימה- לעשות מערכת שתעבוד ותהיה מסודרת. אני מוכרח לומר שגם איתי וגם ארנון וגם כל מי שעוסק בזה, עם כל המאמצים, הגענו לזה.

עכשיו, כל המאמצים המטרופוליטניים האלה הביאו לידי כך שיש פה מערכת שאפשר להתכבד בה וזה מאוד מאוד חשוב.

גם ברשות נחל הירקון-שיש בה איזה 22 רשויות מקומיות שמשתפות פעולה, הצלחנו במאמץ. גם ברשות נחל הירקון-שגם שם משתתפות 22 רשויות מקומיות יחד ברשות אחת, הצלחנו להביא לידי כך שהירקון, המים בו השתפרו, דגים חזרו לשוט בו, נופשים הולכים סביבו וכן הלאה וכן הלאה.

רוצה לומר שהפתרון במדינה שבה יש כל כך הרבה רשויות מקומיות הוא עניין של מפעלים מטרופוליטניים. ואני במקרה הזה מדבר על רשות תחבורה מטרופוליטנית, הייתה יכולה לייצר פה

מערכת תחבורה הרבה יותר יעילה במטרופולין הזה, דרך אגב, אפרופו, התחלת הרכבת הקלה.

בקיצור, דוגמא לשיתוף פעולה של רשויות המטרופולין, איגום המשאבים והניהול האחוד מאפשרים לייצר תועלות וערך מוסף לכלל הציבור. אני מאוד מקווה שהממשלה תאמץ את המודל הזה ותקים את רשות התחבורה המטרופוליטנית.

מר לדיאנסקי:

אני יודע שאפשר לייעד את ארנון גלעדי להיות יו"ר,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אם זה יתרום לכך שהרשות הזאת תקום, אז אני מייעד אותו להיות היו"ר.

מר זמיר-היו"ר:

תודה רבה.

ק ר י א ו ת

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל אני לא רוצה לפטר אותו מהאיגודן.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 34 -

דברי ראש העירייה למועצה- 10.8.15

1. עבודות הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה

בהמשך לדיווח שניתן על ידי בישיבה הקודמת של מועצת העיר החלו בשבוע שעבר העבודות להקמת התחנות התת קרקעיות של הרכבת הקלה. אני רואה בכך נקודת ציון חשובה והיסטורית בשל החשיבות הרבה שיש להקמת מערכת הסעת ההמונים במטרופולין שלנו.

עד כה, העבודות לא גרמו לבעיות מיוחדות בתחום התנועה אולם עלינו לזכור מספר גורמים כמו העובדה שאנחנו מצויים בתקופת חופשות הקיץ שבמהלכה בדרך כלל עומסי התנועה מופחתים, העובדה כי העבודות החלו רק באתר אחד בעיר וכמובן הפרסומים המוקדמים שגרמו לציבור להימנע מהגעה לאזור. אני מאמין שההשפעה תגבר ותורגש עם התקדמות העבודות בתחנת קרליבך –

צומת מעריב שצפוי להיסגר בסוף השבוע והעבודות ביתר התחנות על ציר מנחם בגין (ארלוזורוב, יהודית ושאול המלך) וברמת גן הצפויות להתחיל בחודשים הקרובים.

אני מקווה שהמחויבות של הממשלה לפרויקט, שבאה לידי ביטוי בהכרזתו של שר התחבורה השבוע, תלווה בהשקעה הראויה בכל אותם דברים הנדרשים כדי לתמוך בהקמתו ובראש ובראשונה – בתגבור ושיפור מערכת התחבורה הציבורית במטרופולין כדי שניתן יהיה להפוך את תקופת העבודות להזדמנות למעבר משמעותי של הציבור לשימוש בה על חשבון הרכב הפרטי.

2. הערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע"ו

ב-1 לספטמבר יחלו את שנת הלימודים תשע"ו כ- 75,000 תלמידים בעיר שמתוכם כ- 60,000 תלמידים במערכת החינוך העירונית. 15,000 תלמידיםב- 540 כתות הגן העירוניות ובחטיבות הצעירות, כ- 27,000 תלמידים ב- 61 בתי הספר היסודיים ו- 15 בתי הספר של החינוך המיוחד

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 35 -

וכ- 18,000 תלמידים ב- 25 בתי הספר העל יסודיים העירוניים והמשותפים.

גם השנה ממשיכה מגמת הגידול במספר התלמידים עם הצטרפות של כ- 2,400 תלמידים נוספים למערכת החינוך העירונית– גידול של 4% בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת וסה""כ גידול של כ- 20% בשש השנים האחרונות.

הגידול המבורך במספר התלמידים, המלמד בין היתר על אמון שניתן במערכת החינוך העירונית, מחייב אותנו להתגייסות מיוחדת למתן מענה לתלמידי העיר וכן לתכנן קדימה כדי לתת מענה לשנים הבאות.

לצד שיפוץ ושדרוג מוסדות החינוך הקיימים, ובכלל זה עבודות הנגשה, בטיחות, תחזוקה, חידוש והצטיידות, אנו מרחיבים בתי ספר יסודיים (בלפור, גולומב, צהלה, נתיב), ופותחים בית ספר יסודי חדש בשכונת כוכב הצפון ובית ספר מלכתי-דתי, על-יסודי לבנות בשכונת יד אליהו.

כמו כן, נבנים אולמות ספורט חדשים בבי"ס לטבע, המשתלה וכפיר.

גם המענה לילדי הגן מחייב בינוי ופיתוח מואצים. בשלוש השנים האחרונות הוקמו ברחבי העיר יותר מ- 150 כיתות גן חדשותולקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה, אנו מקימים 35 כיתות גן נוספות.

אתגר מיוחד בהיערכות מערכת החינוך לשנת הלימודים הקרובה הינו בתחום גיוס כוח האדם ובעיקר גיוס והכשרת כ- 150 סייעות הנדרשות לטובת יישום החלטת הממשלה בעניין תוספת הסייעת השנייה.

עוד אציין כי אנו ממשיכים בהשקעה המיוחדת לפיתוח צוותי החינוך ושיפור תהליכי הלמידה המתקדמים והחדשניים. תכנית התקשוב העירונית, הנכנסת לשנתה החמישית ומתקיימת בכל בתי הספר היסודיים ובמרבית בתי הספר של החינוך המיוחד, תורחב השנה גם ל-

22 חטיבות הביניים בעיר

המאמצים והמשאבים הרבים שאנו משקיעים במערכת החינו ך העירונית, לאורך זמן, מביאים לשיפור מתמיד בשביעות הרצון ובהישגי התלמידים בתחומים רבים כגון עלייה ניכרת בתוצאות מבחני המיצ"ב, בשיעור ההתמדה וכן בנתוני הזכאות לבגרות.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 36 -

3. אישור תקציב המדינה על ידי ממשלת ישראל

בלילה שבין יום רביעי לחמישי בשבוע שעבר אישרה ממשלת ישראל את הצעת תקציב המדינה לשנים 2015-2016 אשר אמורה לעבור לאישור כנסת ישראל.

לאישור זה קדם מאבק לא קל שניהלנו יחד עם מרכז השלטון המקומי בכוונת האוצר, שזכתה לתמיכה של מספר ראשי רשויות, להנהיג שיטת "תקצוב דיפרנציאלי" של העברות הממשלה בגין שירותים ממלכתיים של חינוך ורווחה. לפי שיטה זו תשלומי הארנונה בערים שונות יממנו את השירותים הממלכתיים שאמורים להיות ממומנים על ידי המדינה בעיקר מתקבולי מס ההכנסה. מדובר בשינוי חמור בהתנהלות המדינה שמשמעותו התנערות ממחויבותה לאספקת חינוך חינם לכל. אנו סבורים כי זהו תהליך שבניגוד לניסיון לציירו כתהליך חברתי – מייצר עיוותים קשים ואי צדק חמור.

בסופו של דבר המאבק המשותף נשא פרי והביא להוצאת הסעיף מההחלטה שאושרה על ידי הממשלה והעברתו לוועדה משותפת של מרכז השלטון המקומי ואגף התקציבים שתדון בהגדרת סל חינוך ורווחה בסיסיים עבור כלל אזרחי המדינה.

בנוסף חשוב לציין כי העמידה המשותפת של כלל השלטון המקומי הביאה לתוספת משמעותית של כ- 300 מיליון ש"ח במענקי האיזון הניתנים לרשויות המקומיות הזקוקות לכך.

4. הקמת מערכות מתקדמות לטיפול ומחזור שפכים באיגודן

בימים אלה משלים איגוד ערים דן לביוב ואיכות הסביבה (האיגודן)

פרויקט מורכב של הקמת מתקן לטיפול ושיקוע ראשוני של השפכים במכון הטיהור. הטיפול כולל איסוף פסולת שהתווספה לשפכים כמו מגבונים/סמרטוטים, חול וכיוב' ומחזור חלק ניכר ממנה. לאחר מכן

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 37 -

מבוצע שיקוע ראשוני על מנת לצמצם את העומס בריאקטורים הביולוגיים במכון הטיהור.

במקביל, מוקם בקצב מואץ פרויקט חדשני להקמת מתקן מעכלים אנארוביים אשר מטרתו להפסיק את הזרמת בוצת השפד"ן לים ולהפוך אותה לדשן חקלאי (כ- 500 טון ליום בריכוז 20% מוצקים). הרצת הפרויקט תתחיל בסוף החודש כאשר היעד להפסקת הזרמת הבוצה לים מתוכנן לסוף שנת 2016.

הפרויקטים האמורים שעלותם מסתכמת ליותר ממיליארד ש"ח מצטרפים למערכת קווי הביוב שהונחו ונחפרו בשנים האחרונות (הקו המזרחי, קו איילון ושדרוג הקו המערבי) והם מספקים היום מערכת הולכה, טיפול וטיהור שפכים והשבת מים מטוהרים לחקלאות בעלת יתירות מספיקה לכ- 30 השנים הבאות. מערכת זו מספקת היום כ- 70% מתצרוכת המים לחקלאות בדרום הארץ

מדובר במפעל מטרופוליני העוסק בנושא חשוב הנוגע לאיכות החיים של כולנו ומשמש דוגמא לכך ששיתוף פעולה של הרשויות במטרופולין, איגום המשאבים והניהול האחוד מאפשרים לייצר תועלות וערך מוסף לטובת כלל הציבור. אני מקווה שהממשלה תאמץ את המודל הזה, המתבצע בהצלחה גם באיגוד הערים לתברואה ואף ברשות נחל הירקון, לתחומים נוספים ובראשם נושא ניהול התחבורה במטרופולין.

225.הסדר עקרונות בין עיריית תל-אביב יפו לבין ASPER

IONTFOUNDA להקמת "מוזיאון השגי העם היהודי":

מר זמיר-היו"ר:

(נקישות פטיש). חיפשתי סיבה לעשות את זה.

תודה.

אנחנו נעבור עכשיו להצבעה על הנושא הבא בסדר היום. תודה לראש העירייה.

הסדר עקרונות בין עיריית תל-אביב יפו לבין ASPER FOUNDATION להקמת "מוזיאון השגי, השגי העם היהודי".

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 38 -

יש למישהו הערות או שאנחנו יכולים לעבור להצבעה?

תוסיף את ההצבעה שלי, זה לא עובד.

מר זמיר-היו"ר:

אני מבקש להוסיף את ההצבעה של ראובן לדיאנסקי.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 39 -

גב' להבי

גם אני, גם אני.

מר זמיר-היו"ר:

ומיטל להבי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חברים, מתי זה יהיה מסודר כבר?

מר בנימיני:

זה מסודר. הם סגרו את ההצבעה, הם לא לחצו בזמן.

מר זמיר-היו"ר:

ה צ ב ע ה

בעד- 16 חברי מועצה

נגד- אין.

החלטה: הסדר עקרונות בין עיריית תל-אביב יפו לבין ASPER FOUNDATION להקמת

"מוזיאון השגי העם היהודי"- מ א ו ש ר.

מחליטים לאשר את הסדר עקרונות בין עיריית ת"א -יפו לבין The Asper Foundation לייזום וקידום פרויקט להקמה ותפעול של מרכז תרבותי ואומנותי למורשת היהדות "מוזיאון השגי העם היהודי"- במתחם מערבית לרידינג וצפונית לבית הלוויות.

אושרו העקרונות לייזום הפרויקט ושיתוף הפעולה לתקופה של 3 שנים כמפורט במסמך של אגף הנכסים המצ"ב .

הקצאת הקרקע והקמת הפרויקט וההסכמים הנובעים ממנו יובאו בנפרד לאישור מוסדות העירייה המוסמכים ובכפוף לאישור המועצה.

הסדר עקרונות בין עיריית ת"א-יפו לבין The Asper Foundation לייזום וקידום פרויקט להקמה ותפעול של מרכז תרבותי ואומנותי למורשת היהדות "מוזיאון השגי העם היהודי"- במתחם מערבית לרידינג וצפונית לבית הלוויות

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 40 -

העיר תל -אביב-יפו מהווה מרכז תרבותי ואמנותי ובמרחבה פזורים מוזיאונים, גלריות, אתרים היסטוריים ותרבותיים. לצורך הרחבת המשימות התרבותיות והחינוכיות בעיר מבקשות עיריית תל אביב יפו (להלן: "העירייה") ו- The Asper Foundation (להלן"הקרן") ליזום

פרויקט שבמסגרתו יוקם מרכז ציבורי למורשת היהדות במתחם (להלן: "המוזיאון" או "הפרויקט").

לקרן ולצוות הקרן שנים רבות של הניסיון המיוחד הרלבנטי, והידע, אשר נבעו, בין השאר, מחסות הקרן ומעבודתה בקידום וגיוס תמיכה בקשר לגיבוש הרעיון, ייזום והקמת המוזיאון הקנדי לזכויות האדם בעיר וויפינג, שבקנדה, אשר נפתח בשנת 2014, ואשר מהווה המוזיאון הלאומי החמישי בקנדה והראשון מחוץ לאזור הבירה, אוטווה.

כמו כן, לקרן היכולת הכלכלית הנדרשת בהקמת מוזיאונים.

הקרן גם תומכת שנים רבות בפרויקטים פילנתרופיים בארץ. כפי שעשו הקרן וצוות הקרן בייזום ובקידום המוזיאון הקנדי לזכויות האדם, הקרן תתרום סכום מנהיגותי משמעותי לפרויקט המוזיאון וצוות הקרן יוביל את המאמץ לגייס את כל הסכומים הדרושים להקמת פרויקט המוזיאון ולתפעולו, והכל בשיתוף פעולה עם עמותה או חברה לתועלת הציבור אשר תוקם לצורך כך.

במסגרת ייזום הפרויקט וקידומו נערכו ישיבות ודיונים בין נציגי העירייה לנציגי הקרן בשיתוף קרן ת"א לפיתוח, לשם בחינת ההיתכנות והצורך בהקמת מרכז ציבורי למורשת היהדות ונבחנו הצרכים והנתונים באזורים שונים ברחבי העיר תל אביב-יפו.

בהמשך לאיתור השטחים מציעה העירייה לקדם תכנית בנין עיר במתחם בין הרחובות ישראל רוקח, אבן גבירול ונחל הירקון והממוקם צפונית לבית הלוויות העירוני בשטח של כ - 38 דונם המהווה חלקות שונות בגושים 6635 ו- 6798 אשר בבעלות העירייה לשימושים ציבוריים הכוללים מבני תפעול (להלן: "המתחם").

מתוך שטח המתחם מומלץ כי הפרויקט יוקם על שטח של כ- 22 דונם לצורך ייזום וקידום הפרויקט נכונים הצדדים לפעול על פי העקרונות כדלקמן:

1. העירייה תקדם במתחם תכנית לשימושים ציבוריים שיכללו, בין היתר, את הקמת

המוזיאון בשטח של כ- 22 דונם, או כפי שיקבע בתוכנית בעת אישורה (להלן"התכנית").

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 41 -

2. הקרן, ביחד עם החל"צ או העמותה שתקום, תקדם את תכנון הפרויקט, הקמתו ותפעולו

של המוזיאון בעזרת קרן תא יפו לפיתוח.

3. הקרן, ביחד עם החל"צ או העמותה שתקום, תגייס את עזרתם של תומכים אחרים לבניה

ולפעולות גיוס כספים על מנת לגייס את מלוא המימון לתכנון והקמת הפרויקט מימון מלא בסכום משוער של 200,000-250,000 מליון (להלן: "עלות המימון).

4. הקרן תקדם את הקמת עמותה או חברה לתועלת הציבור לצורך הפעלה וניהול המוזיאון

5. לאחר אישור התוכנית וכתנאי לה, העירייה תקדם הקצאה של שטח הפרויקט לעמותה או

לחל"צ הנ"ל, במוסדותיה על פי נוהלי ההקצאה הנהוגים בעירייה ובדין. בכפוף לגודל המימון ותקופת ביצוע הפרויקט תקבע העירייה את תקופת ההקצאה. בכל מקרה תקופת ההקצאה תעמוד בתקופה המקסימלית המותרת על פי נוהלי משרד הפנים והעירייה.

6. לאחר אישור התב"ע ואישור המוסדות המוסמכים, הקצאת הקרקע וחתימת ההסכם

שיערכו עם העמותה/חל"צ שתוקם על ידי הקרן לצורך הקמה, יערך הסכם לניהול, הקמה ותחזוקת הפרויקט.

7. שיתוף הפעולה בין העירייה לבין הקרן לצורך ייזום וקידום הפרויקט יהא למשך 3 שנים

מיום החלטת המועצה למתו וה אשר במהלכם תקדם הקרן את ייזום פרויקט באמצעות תכנון והצגה של הפרוגרמה והשימושים העתידיים וכן תכנון וגיוס הכספים להקמת המוזיאון. במקביל לפעילות הקרן העירייה תפעל, בהתאם לסמכויותיה, לקדם את התוכניות ועם אישורם את הקצאת הקרקע, כאמור.

8. הסדר הייזום יעמוד על תקופה של 3 שנים כאמור לעיל

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 42 -

226 .פרוטוקול ועדת כספים מס 21/15:

גב' דביר

אסף, אני רוצה לדבר.

מר זמיר-היו"ר:

בסדר גמור.

אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר היום –פרוטוקול ועדת כספים.

מי מעוניין לדבר?

שלי דביר, בבקשה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא יכול להיות. לא יכול להיות.

גב' דביר:

תמיד יש הפתעות. תמיד.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא יכול להיות.

גב' דביר:

תמיד יש הפתעות בחיים. תמיד.

תמיד יש הפתעות.

אני רוצה לדבר על שלושה סעיפים בפרוטוקול. כמה יש לי? 5 דקות קודם כל סעיף 812 בעמוד 28, כמו שאנחנו רואיםאנחנו מצביעים היום, סעיף 812 בעמוד 28 על העברה של 3.164 מיליון שח', תוספת שמיועדת להקמת 150 משרות חולפות של סייעות שניות ו-

26 משרות חולפות לסייעת בסבב ו-8 משרות יומיות לסייעת מ"מ

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

את רוצה לברך, לא?

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 43 -

גב' דביר

וכמובן שאני רוצה להודות לציפי ברנד בנושא הזה, שותפתי, שהובילה, שהובילה את המאבק הזה- ושאפו גדול. הארצי והמוניציפאלי.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ממש לא נכון.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 45 -

אנחנו חולקים עליך, כי אני-באידיאולוגיה שלי, לא נאבקת על גב של ילדים בני 3, מה לעשות כמה שמאבק לא יהיה נכון, אני לא נאבקת על גבם של ילדים בני 3. יפה, תודה

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

למה צריך להוציא כאן החלטה?

גב' דביר:

לא החלטה, אני רוצה לדעת למה המבנה הזה חוזר. הייתה הבטחה שהוא יחזור למועדונית.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא תמיד אנחנו יודעים למה המבנה חוזר.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 48 -

גב' דביר

כן.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 49 -

גב' דביר

רק רציתי להבהיר.

אז למה כתוב כאן קאונטרי קלאב? זאת השאלה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה שם המקום, שם, שם של המקום..

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

המקום זה הקאונטרי קלאב הישן.

גב' דביר:

הבנתי. אז לא הולך להיות שם, זה לא.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

זה הולך להיות מול.

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 51 -

גב' להבי

ה-2.5 מיליון זה לטובת,

גב' דביר:

אז אני מציע, אלא אם כן למישהו יש משהו אחר לומר, אנחנו ניגש להצבעה. אני מבקש מכולם ללחוץ נוכחות להצבעה. אם אתם תומכים באישור פרוטוקול ועדת כספים- ללחוץ בעד.

גב' להבי:

פרוטוקולישיבות המועצה העשרים

ישיבה מן המניין מס' 29

מתאריךכ"ה אב תשע"ה (10/08/2015)

- 52 -

אני לא מצליחה ללחוץ, אני מוחה

מר זמיר-היו"ר:

תראו, בואו נעצור רגע עד שכולם מצליחים ללחוץ.

גב' להבי:

גם אלה שבחדר האוכל, תקראו להם.

מר זמיר-היו"ר:

לא משנה, אין מינימום בכספים שצריך, נכון?

מר גיצין:

אני בעד.

זה לא אנ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]