ישיבת הנהלת העירייה - 13

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 13 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 13 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 07/09/2015

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

נ. אלנתן י. המאירי ג. שרעבי ד. להט

מ. להבי מ. ברוך רון א. יוחנן וולק א. טולקובסקי

ג. לסקי

וה"ה:

מ. לייבה, ר. זלוף, ע. אברהמי, ג. שמרלינג, א. מור, א. אגמון, א. בוכבינדר, ש. משה, ד. קרני, ד.

לוטן, ת. כורם, ש. מזרחי, א. הורוביץ, מ. בנימיני, ג. מכורש, ג. בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 2 -

על סדר היום:

.1דיווח ראש העירייה.

2. הצגת המינהל הקהילתי.

3. הקצאת מקרקעין.

********************

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 3 -

33. דברי ראש העירייה:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שלום לכולם.

אנחנו מתחילים בישיבת הנהלה, ואני רוצה להגיד שני דברים:

האחד-כדי שלא תשמעו מאחרים, תגידו לי מזל טוב- כי נולדה לי נכדה אתמול.

כל הנוכחים:

מזל טוב.

גב' טולקובסקי:

איזה מספר?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מבני הצעיר. מספר 9 למספר הנכדים שלי. 3 מכל אחד, 5 בנות ו-4 בנים.

דבר שני: למי שקורא את "הארץ".

מר המאירי:

היה שם מאמר שלך.

גב' לסקי:

התכסחת עם ירושלים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בעתון "הארץ" היה מאמר שלי. אני גם שלחתי מכתב לכל שרי הממשלה, חברי הכנסת ומכתב לניר ברקת-ראש עיריית ירושלים- שמתייחס לסיפור שלכאורה נקרא- תיקצוב דיפרנציאלי, שמנסה לשנות את חוקי עולם. ואני אסביר לכם בשתי מילים. א. אני אדאג שכל אחד מכם יקבל את המכתב. אני רוצה להסביר בעקרון על מה מדובר- כי זה נראה מאוד יפה לבוא ולהגיד-אני דואג לחלשים, אתם יש לכם, תנו לנו. זה נשמע נהדר. עד כדי כך זה נהדר- שאפילו חברי מפלגתי הם מאוד בעד זה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 4 -

גב' טולקובסקי:

כן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה זאת אומרת הם בעד זה? הם בעד זה לבוא ולהגיד- יש ערים עשירות כמו חדרה או באר שבע, שמסיימות מאוזן בסוף השנה, ולכן אפשר לבוא ולהגיד שאפשר לתת להן פחות לחינוך מאשר לעיריית ירושלים, בטענה של העברה מעשירים לעניים.

אני רוצה להסביר את זה בשלושה אופנים עקרוניים-מדוע הדבר הזה הוא דבר שלא ייעשה.

הראשון הוא-לנקוט בשיטה הזאת משמעותו למוטט את המוטיבציה של כל אחד מראשי הערים להיות בסדר, או להתאמץ כדי להיות בסדר.

השני נוגע לעובדה שבעצם הארנונה לא נועדה בכלל לממן חינוך, הארנונה נועדה לממן את השרותים המוניציפאליים וחינוך אינו אחד מהם. העובדה שערים נדחקו להוסיף לחינוך מהארנונה- נבעה מהעובדה שהייתה הרגשה שהמדינה איננה עומדת בחלקה במה שנגזר מהדבר שקוראים לו- חינוך חינם. הדיפרנציאציה, מה שנקרא, במדינה- היא דרך מס פרוגרסיבי שקוראים לו מס הכנסה. אם עיר מסוימת היא עיר של עשירים-שם משלמים הרבה מס הכנסה, ועם המס הכנסה הזה מממנים את החינוך בכל הארץ, כולל בערים חלשות. זה דבר אחד.

והדבר השלישי-שהוא הכי חשוב, הוא הניסיון לא פעם אחת- ברמה הערכית, לספר לנו את הוויכוח העקרוני שמתקיים במדינות בכל העולם המודרני-בין אלה שאומרים, אני הולך להסתבך אבל אולי אני אצליח להסביר. האם מערכת השירותים של המדינה היא אוניברסאלית, או היא בודקת כל אזרח בנפרד לפני שהיא נותנת לו את מה שמגיע לו. לכאורה המערכת שהייתה במדינת ישראל בשנות ה-50 של שכר לימוד מדורג- הייתה הרבה יותר צודקת, כי בדקו כל אזרח-מהי ההכנסה שלו, ואם היה לו הוא שילם עבור חינוך ילדיו, ישירות, אחד לאחד. המדינה הסוציאליסטית באה ואמרה,-לא, כי היא הייתה סוציאליסטית אז. היא באה ואמרה- לא, חינוך הוא עניין אוניברסאלי- שחובת המדינה לתת לכולם, ולכן- אנחנו לוקחים על עצמנו לתת. מה המשמעות? כי בעצם אם אתם אומרים מדורג- זה אומר שאם הורה- אין לו, אז הילד שלו לא לומד, ולכן אנחנו נדאג לתת לכולם ללמוד ונשלם לכולם. מי שבא בשם הצדק- שכל אחד ישלם את מה שהוא יכול-בסופו של דבר מביא לזה שיש חינוך פרטי. זה בעצם כל הרעיון של חינוך חינם-כולם מקבלים חינוך והמדינה נותנת יותר למי שמגיע לו. בין אם מפני שיש לו בעיה איך להגיע- כי אין לו רגליים, אז הוא מקבל הסעה ב-100,000 שח' בשנה, כדי להביא אותו לבית הספר עם נהג צמוד, ומה שאני אומר-זה אמת, לא שלפתי, זה נכון.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה מספר נכון.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 5 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בין אם מביאים אותו ב-100,000 שח', ובין אם הוא הגאון מוילנה והוא לא צריך מורה בכלל.

ולכן הגישה של אלה שאומרים שצריך שעכשיו, ממחר בבוקר, כל ילד נוסף בעיר תל-אביב יפו-לא ישלמו עליו חינוך. מה זה נוסף? על המספר הקיים. 1,000 הילדים של העובדים הזרים שנמצאים היום בעיר תל-אביב יפו יגיעו לפרקם ויכנסו למערכת החינוך, תבוא המדינה ותגיד-אתם יכולים להסתדר.

אני משתמש בדוגמאות מפה ומשם, אבל אני משתמש בחדרה. מעמד בינוני, עובדים, משלמים מיסים, ראש העיר עשה שינוי גדול והביא לידי איזון תקציבי של העיר, יש לו כמה גרושים והוא עושה קצת בבתי הספר שלו, ומכיוון שהוא מאוזן- ממחר בבוקר הוא יקבל עבור הילדים של חדרה פחות?! וחדרה תצטרך להעלות את הארנונה לתושבים- שמצבם הסוציו-אקונומי הוא עוד פחות מאשר בערים שאינן מאוזנות?!

והרעיון הזה, אני שמתי את ראשי להיות חיל החלוץ במקום שאני חוטף עליו פוליטית קשה מאוד, אבל חייבים להסביר את זה וחייבים להבין.

האבסורד הכי גדול שמופיע במכתב, והוא אומר את זה לניר ברקת. ביום שמדינת ישראל אומרת-

יש לי עודף מיסים ואני מוותרת על 6 מיליארד שח', אתה בא לגזול את כבשת הרש?! תבוא ותגיד, אל תורידו %0.5 ממס חברות.

גב' טולקובסקי:

%.1.5

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני אומר, תוריד %,1 אל תוריד %,1.5 תשתמש ב-500 מיליון האלה שיהיו לך עכשיו ביד, תבקש אותם, זה הרבה יותר מאשר השנה הראשונה-שאתה רוצה 100 מיליון לקחת מערים אחרות. אני

כבר אומר לכם: בעיר תל-אביב יפו היינו מתקיימים גם עם זה. אני פעם באתי אליו ואמרתי לו,

בואו נעשה הפוך על הפוך, בואו נגיד למדינה- לא רוצים מכם כלום. נכון?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

עדיין אתה חולם על זה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 6 -

מר המאירי:

זה הרבה כסף.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

למה אני אומר את זה? לא מפני שכך נכון אלא מפני שנמאס לי כבר ברמה ערכית- לריב עם אנשים שלא מבינים את הדברים הכי בסיסיים- למה מגיע לבני אדם. זה בדיוק אותה שאלה- למה קצבת זיקנה היא לכולם. למה קצבת זיקנה היא לכולם? תמיד צחקתי-דוברת מקבל תלוש- 2,200 שח'

בחודש. דוברת נפטר מזמן, הוא היה מנכ"ל כלל, בזמנו היו מעט טייקונים במדינה, הוא היה אחד מהם.

כל השאלות האלה הן הדבר העיקרי, ולכן אני באתי ואמרתי-אני אשים את ידי באש, אין לי ברירה אלא להוביל את המאבק הזה, לשמחתי-הדברים מתחילים לחלחל לטעמי. אני כבר הופעתי בכנסת, הייתי מושא לדיון בכנסת סביב הנושא הזה, וחשוב לי, זה מאוד חשוב שגם אתם תתבטאו על הדברים האלה כי לציבור קשה להבין את זה.

גב' טולקובסקי:

תרשה לי להגיד, אני כבר אתמול, מנכ"ל ,TASC הם עשו איזושהי עבודה כנראה בנושא.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מי?

גב' טולקובסקי:

מנכ"ל .TASC זו חברת ייעוץ שעשתה כנראה עבודה לאוצר –עבודה שהובילה במחשבה הנגזרת שלה לנושא הזה, היה לי ריב מאוד גדול אתו על זה.

אני מסכימה אתך לגמרי. ביסודות המיסוי אתה לומד שאי שוויון זה עם מס פרוגרסיבי- מס הכנסה. המיסים שקשורים למיקום –קשורים למערכת התכנון, להמון המון שיקולים ותכנון. מס זה כלי שמתערב, מקלקל לא מעט וגם אמור לשפר, וצריך לתכנן אותו נכון. כל הנושא של מס מקומי קשור לתהליכי התכנון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל את זה צריך להסביר גם ליו"ר המפלגה שלך, כמו ליו"ר המפלגה שלי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 7 -

גב' טולקובסקי:

אנו הרי צועקים בכל מקום, וזה הופך להיות כלי שאנשים מאמינים לו-שחוסר המוטיבציה של העיר להוסיף יחידות דיור בגלל העלות השולית הגבוהה- היא הסיבה למחירי הדירות. אז לא משלמים את זה במס בחינוך, משלמים את זה במחירי הדירות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל כאשר אנחנו כותבים את זה, אז אומרים לנו,

גב' טולקובסקי:

האוצר יודע את זה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא האוצר, הצרה היא עם הציבור, כאשר אנחנו כותבים את זה אומרים לנו- ראשי ערים מאיימים.

גב' טולקובסקי:

אז אני אומרת להם שהם לא מאיימים, הם צודקים. הם לא מאיימים. ראש עיריית פתח-תקווה אומר- אין יותר יחידות דיור, נקודה. הוא אומר, אין, אין בנייה. הם לא משלמים,, ועכשיו ייקחו לו עוד חלק מהכספים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל זהבה גלאון לא מבינה את זה, גם בוז'י לא.

גב' טולקובסקי:

מה אני אעשה?

גב' לסקי:

לא. אבל על פי מחקר של מולן למשל, יצא באופן מאוד מאוד ברור וגלוי-שכל ילד בהתנחלויות-

מבחינת חינוך ופעילות אחרי החינוך- מקבל מהמדינה,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תעזבי עכשיו, זה לא מעניין אותי , לא להעביר את זה להתנחלויות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 8 -

גב' לסקי:

כי זה כסף מהמדינה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עזבי את זה, את מעבירה את הוויכוח למקום הלא ראוי, כי גם בירוחם,

גב' לסקי:

לא, זה ראוי מאוד, כי הכסף הולך לשם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אז בואי אני אגיד לך: אשכולות 4 עד 6 כולל מקבלים יותר מכולם. הבעיה היא עם הערבים והחרדים באשכולות 1 עד .3 זאת הבעיה.

גב' לסקי:

לא. עדיין יש אי שוויון בגלל זה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש אפליה של הערבים, במיוחד במקומות שכוחי האל, ויש את החרדים. עכשיו, יש סיבה שהארנונה של תושב תל-אביב-חרדי- תשלם את מחיר המחדל של עירייה כמו אלעד?

גב' לסקי:

זה מה שקורה. זה בדיוק מה שקורה.

מר המאירי:

אני מניח שאמרו לך שראש עיריית ראשון אמר בשפה צבאית-שהוא היישר לכל מילה שכתבת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני יודע.

גב' טולקובסקי:

בקיצור אני מסכימה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 9 -

מר אלנתן:

אגב, באלעד התושבים משלמים כפול מאשר בתל-אביב, ארנונה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בסדר, אבל בירושלים- %50 מהתושבים משלמים ארנונה.

מר אלנתן:

מי שמשלם, משלם כפול.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

דרך אגב, בבת ים משלמים יותר מאשר בתל-אביב.

אני לא מזלזל בעיוותים, אני לא מזלזל.

מר אלנתן:

דווקא בערים החרדיות משלמים הכי גבוה. תעריף הארנונה למגורים שלהם הוא הכי גבוה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יכול להיות, יכול להיות.

מכל מקום- חשבתי שנכון שאני אדבר על זה.

מר להט:

רון, שאלה אחרונה בנושא הזה: מי הם הגורמים בכנסת שתומכים ברעיון שלך?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני רוצה להסביר:

הדבר התחיל ממספר גורמים, כולל מחברי כנסת, כולל פופוליסטים- שלא מכירים את העניין, ועיקר היוזם שלה הוא פרופ' יוסי-יונה מהמפלגה שלי-שיזם והפך להיות מאוד אטרקטיבי גם לחברי כנסת מהליכוד וכו', והחתים 63 ח"כים, והביאו הצעת חוק פרטית.

בצד השני, מקדמת דנא מתקיים דיון- שמוביל אותו כרעיון גדול- בוחבוט, יו"ר השלטון המקומי וראש עיריית מעלות-תרשיחא, שאפילו כיו"ר השלטון המקומי, מהתנסותו כיו"ר- הוא תמיד נדחק לפינה ולא אמר את זה למרות שהוא היה בעד זה, כי הוא הבין שבלי התמיכה שלנו הוא לא ישיג.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 10 -

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

הוא תמך, חצי תמך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא משנה, מבית מדרשו. והיום מי שלקח את זה, לדעתי, ניר ברקת ואני כמוביל-פתאום עליתי על המוקד- כי אני לצורך העניין מתיימר להיות סוציאל דמוקרט.

גב' טולקובסקי:

אתה גם מדינת תל-אביב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

והדבר השני הוא העונש שאני מקבל על העובדה שתל-אביב נחשבת להצלחה, היא עיר של עשירים, להם יש את הכל, היא מושא לקנאה, כל הדברים האלה.

גב' טולקובסקי:

לקחת מראשון לציון זה לא סקסי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נכון.

אבל להחזיק 8 סגנים.

מר אלנתן:

זה חוק.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה חוק, כן.לא, החוק לא מחייב.

מר אלנתן:

זה לא חולון-שהוא שם רק סגן וחצי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 11 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני לא סמוך על שולחנה של הממשלה בעניין, אני לא מבקש שמישהו יתמוך בי, אני לא עושה פורומולה . אתה, על חשבון המדינה אתה בא וצועק, וחוץ מזה- תראה לי את הדיפרנציאציה שהערבים מקבלים את מה שמגיע להם, זה עירך, על זה אני מדבר.

גב' לסקי:

בירושלים, הרוב.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

בשכונות מזרח ירושלים, איזה קבלן ניקיון נכנס לשם.

גב' לסקי:

כמה בתי ספר חסרים שם, כמה גנים חסרים שם.

גב' טולקובסקי:

לא היה שבנו מקווה עכשיו במזרח ירושלים?

מר אלנתן:

גם החרדים בירושלים מקופחים מאוד.

מר בנימיני:

האוצר מקדם את הדברים האלה כבר 10 שנים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן.

הנושא הזה עולה חדשות לבקרים, רק שהפעם הדבר הזה תפס. ואני-יו"ר פורום ה-15 ואני לא יכול להישאר בחוץ.

קריאה:

וודאי שאתה לא יכול להישאר בחוץ.

מר להט:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 12 -

תסביר לי רק את הלוגיקה, למה אומרים שהארנונה לא נועדה בכלל לחינוך? למה אומרים את זה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מפני שזה נכון.

מר להט:

בגלל חינוך חינם?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן. לצורך העניין ארנונה לא מופנית לבריאות, אבל אבא שלך אמר- שלמרות זה, היות שיש בעיות, ובגלל ההיסטוריה של טיפות חלב בעיר תל-אביב יפו, העיר תל-אביב יפו תממן את טיפות החלב, לפחות בחלקן. זו הייתה העדפה. אבל בעקרון, בחלוקת העבודה בין המדינה- יש שרותים ממלכתיים: חינוך, רווחה וכן הלאה, שאינם. עם השנים , ואז הגיעו גם להבנה והסכמה ואמרו-

-O.K אחיד לכולם. יהיה %25 ו-%.75 אבל המנגנון לממן את תקציבי עיריות, הוא באמצעות מה שקוראים-אם אין להם את האמצעים- המדינה צריכה לבוא ולהיכנס באמצעות מענקי האיזון. כי אם מדינת ישראל הייתה לוקחת ונותנת עוד 2 מיליארד לרשויות המקומיות כדי לעמוד בצרכים האלה, עכשיו גם היה צריך לבדוק- האם ראשי הערים משתמשים כיאות בכסף הזה ומביאים תוצאות בחינוך כתוצאה מהכסף הזה, או מפני שהם מקבלים מענקים- בשחיתות הקיימת-בכל מיני דרכים הכספים עוברים לכל מיני מקומות.

34. הצגת המינהל הקהילתי:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הנושא הזה שאנחנו מדברים עליו-הוא אולי שייך איך שהוא לעניין הזה.

במסגרת השירותים שאנחנו נותנים בעיר תל-אביב יפו-במסגרת נושאים ערכיים שדיברנו עליהם, הגענו למסקנה, ודרך אגב, מי שהיה בוועידה שלנו היום, הדברים שנשאו היום ראשי ערים, יש כאן כנס של ההביטאט מהאו"ם, עולה הנושא של מה המשמעות והחזון של ראשי ערים וכן הלאה. ואחד הדברים שבהם כולם מתמודדים כמובן כראשי ערים –הוא- איך נותנים חיים טובים יותר לבני אדם, ובמסגרת הזאת – של איך נותנים חיים טובים יותר לבני אדם, עולה הנושא של-

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 13 -

איך מפתחים מערכת קהילתית בתוך עיר שמעצם טבעה, מעצם החיים, סוג הבנייה וסוג החיים הזה של חיים בעיר הוא בצורה כזאת או אחרת- מנוכר, זרוק.

גב' אורית הורוביץ:

זה לא קיבוץ.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה לא קיבוץ, כן, ואני תמיד אומר בהפוך-מה שאני רוצה ליצור זה מצב של קיבוץ בעיר. שוויון לא, אבל שיתוף אולי כן. ובטווח הליכה ברגל –את כל מעטפת השירותים, ועוד כמה דברים.

וחשבנו שאם אנחנו רוצים לעשות צעד אחד קדימה ולהביא לידי מיקוד בתחום, והיות שגם מערכת החינוך העירונית הולכת וגדלה בצורה מאוד משמעותית, ומוטת השליטה של מי שמנהל אותה היא מאוד מאוד גדולה, יהיה נכון לראות איך מייעדים או מאגמים את כל האורגאנים שעוסקים בתחום הזה והיום מפוזרים בחלקים שונים של העירייה. דרך אגב, תהליך כזה עשינו בתחילת הדרך כאשר הגעתי הנה-שמוטת השליטה הייתה מאוד גדולה והכנסנו נושאים לתוך הרובריקות שלהם . ולהקים את מה שעכשיו יוצג כאן-חיזוק הקהילתיות בעיר תל-אביב יפו באמצעות שינוי ארגוני.

ולהתחיל את הנושא: יש שאלות, יש דברים, להזיז את הגבינה בכל עניין ומובן-בהרבה היבטים

להרבה אנשים- זה לא דבר קל, אבל אם רוצים לעשות אותו-זה הזמן לעשות אותו, כי אני כן חושב שהנושא הזה הוא נושא חשוב- לטובת מה שאני קורא- איכות החיים של התושבים שלנו, שגם אם הם לא אומרים את זה, כשהם מקבלים-הם מגלים עולם שלם של תוכן סביב העניין הזה- שיש להם עם מי להיפגש, איפה להיות איפה לקבל שרותים, ובסופו של דבר להגיע למצב של קיבוץ: כמה שיותר שרותים, באיכות הכי טובה, במחיר הכי זול.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) בעצם מה שהוביל את העירייה זה מה שכאן ראש העיר ככה אמר-

השאלה מה יעשה את החיים בעיר טובים יותר. זו השאלה בעצם.

למה שאלנו את השאלה הזאת? קודם כל זו שאלה שאנחנו שואלים תמיד- מה יעשה את החיים כאן יותר טובים, אבל אחד הדברים שזיהינו, ואני חושב שזה לא רק אנחנו זיהינו אלא רבים רבים, אני חושב שגם אתם וגם אחרים מזהים-שאנחנו בתחום מה שנקרא במושג הרחב שלו-

תחום הקהילה, ואני עוד אכנס לזה, אנחנו לא מיצינו את מה שהעיר הזאת מסוגלת לתת. והדבר שהוא אפילו יותר חריף מזה-שגם באזורים לכאורה העשירים ומעמד הביניים, הצפון הישן, הצפון- יש כמיהה מאוד מאוד חזקה לחיי קהילה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 14 -

אגב, גם כשהקימו כאן את מוסדות הקהילה בעיר, לא סתם בדרום יש יחסית הרבה מאוד מוקדים, הרבה מאוד מרכזים, מתקנים עירוניים, וכאן בצפון הישן כמעט ואין כלום. זה לא סתם קרה הדבר הזה, מפני שהמחשבה היתה, בינינו-בטעות, שהם לא צריכים, הם מסתדרים, יש להם כסף, הם ישלחו את הילד לחוג, יש להם את החברים שלהם, לא צריך כאן קהילה. אנחנו מזהים שלא רק שצריך, צריך גם צריך.

והדבר הנוסף שזיהינו-שהעירייה היא לא בנויה מבחינת המבנה הארגוני שלה, מבחינת התפיסה של המבנה הארגוני-היא לא בנויה לטפל באופן הדוק, אינטגרטיבי, שלם בתוך מה שאנחנו רואים-

כמרחב של קהילה.

היום קודם כל אין סמכות אחת-אחודה . יש הרבה מאוד יחידות עירוניות-כל אחת עם התפיסות שלה, כל אחת עם הזווית שלה. יש שיתוף פעולה אבל תמיד הוא מאולץ, תלוי אנשים, לא תמיד אמיתי. הגזרות בין הגופים השונים לא תמיד ברורות, יש פערי תשתית גדולים מאוד, ואין ניצול של המתקנים העירוניים באופן מלא. למרות שכולם במינהל החינוך- יכול להיות מצב שבית הספר והמרכז הקהילתי-שניהם מקיימים אותו חוג ונאבקים ביניהם- במקום להעשיר את החוגים, במקום להיות מתואמים. יכול להיות גם מצב-שאם יבוא לבית הספר משהו יותר כלכלי-שלא קשור לקהילה אלא חיצוני, תמורת כסף, תמורת העשרת קופת בית הספר-בהחלט זה לגיטימי שהוא ייתן את הפעילות למישהו שלא תורם באופן ישיר לקהילה, אבל תורם למצב הכלכלי.

כלומר, יש כאן הרבה מאוד גופים, הרבה מאוד שחקנים, הרבה מאוד שחקנים חזקים, לא רק שחקנים, שחקנים חזקים, ולא בטוח שכולם בועטים לאותו כיוון.

הדבר הזה הביא אותנו כאן למחשבה- איך צריך לארגן את העניין הזה שנקרא קהילה. ויש הרבה מאוד קהילות חדשות בעיר. יש הרבה מאוד קהילות שצומחות על רקע עניין משותף. עניין משותף יכול להיות חנייה, עניין משותף יכול להיות ילדים, משפחות צעירות, צרכים חברתיים, צרכים כלכליים, סביבתיים, והרבה מאוד קהילות צומחות כאן, אבל אין את העירייה. והעירייה לא מתכוונת בפעילות שלה להפריע לפעולות יפות שקורות בתוך הקהילה בלי שאנחנו כאן מוליכים אותן. כמובן, הדברים האלה מאוד חיוביים ואין כוונה להפריע, הכוונה היא לנסות להיות מעורב, לכוון, לייצר את האינטגרציה וכך הלאה.

אנחנו מזהים, אמרתי בהתחלה, התושב רוצה להיות יותר מעורב, התושב רוצה מחיר שווה לכל נפש, גם זה דבר שעל ידי יצירת האינטגרציה אפשר להוזיל את המחירים. התושב רוצה את הכל קרוב לבית. אם תשאלו את התושב- הוא יגיד לך, עזבו אותי, מה זה העיר מבחינתי? אתה יכול לבנות 10 היכלי תרבות ועוד הרבה מאוד דברים. אותי- בתוך המרחב שאני גר- מעניין בית הספר, מעניין אותי גן הילדים, מעניין אותי המרחב הקהילתי, מעניינת אותי גינת הכלבים, מעניינת אותי הגינה, מעניינים אותי השכנים, מעניינת אותי פעילות קהילתית, מעניינת אותי הסביבה, זה מה שמעניין אותי, זה כל העיר מבחינתי. זה שיש לידי עיר יפה, שוקקת, מחשבת, מעניינת-שהכל

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 15 -

זמין-זה בסדר, אבל תנו לי את המרחב שלי- להיות מושלם. אני גם רוצה אינטראקציה. תנו לי את האינטראקציה הזאת , האינטראקציה בין בני אדם, אני רוצה את זה, אני רוצה את זה. אנשים אומרים- אנחנו רוצים את זה, עשינו גם הרבה מאוד שאלונים, קבוצות מיקוד וכך הלאה. אנחנו רוצים את זה, תן לי, זה מה שמעניין אותי, עזבו אותי מכל הדברים. והוא רוצה לראות את העירייה שם.

ואני אומר שבעצם- אם אנחנו מסתכלים על החזון העירוני, יצרנו פה הרבה מאוד תשתית פיזית, טובה, איכותית, עתירת משאבים. מבחינת אסטרטגיה של עיר-שהולכת לכיוון הדבר הרך שנקרא קהילה, זה לא זיקוקי דינור. אולי מבחינת החיסרון לכאורה הפוליטי-זה לא זיקוקי דינור, זה לא דבר שאני אומר-רגע, אנחנו עכשיו מטפלים בקהילה. זה דבר שנשען על איזו אמת ברמה של כל פרט מול העירייה. אין כאן זיקוקי דינור, לא חותכים סרט של- יש קהילה. זה תהליך סזיפי, איטי, קשה, מורכב, רגשי, אנושי, חברתי, ציבורי, וזה היפה שבו. אנחנו מרגישים שהיום יש בשלות בעירייה לטפל בנושא מובהק שהוא נושא רך. ואם תשאלו עכשיו- בתוך סדר העדיפות העירונית, בתוך המשולש הזה שנקרא –חינוך, קהילה ורווחה, שלושה נושאים לכאורה שיש בהם את האלמנט הרך, שהם מכפילי כוח והם יוצרים עיר איכותית, יוצרים תושבים מרוצים, יוצרים קהילה מרוצה, יוצרים ציבור מרוצה, ובעניין הזה- הקהילתיות היא הצלע השלישית שמביאה להערכתנו לתרומה אדירה של העניין. וזה מתחיל. וכל הסיפור כאן הוא-איך תהיה לנו עיר עוד יותר איכותית.

צריכים לזכור עוד דבר, דבר שאולי לא תמיד כולם מבחינים. כדי לייצר את התשתית הזאת שנקראת קהילה, יש כאן תהליך ארוך שאולי התחיל לפני 6-7 שנים, שבאופן שיטתי הושקעו בתשתיות של קהילה- תשתית אחרי תשתית. ניקח מתקן אחרי מתקן רק בדרום העיר: מרכז קהילתי בית בארבור-דיברו עליו 30 שנה. בית דני לא נראה כפי שהוא נראה קודם. בני ברית ביפו-

נראה אחרת. רק"ע משופץ לגמרי. בבת ציון- מרכז קהילתי נהדר חדש. דב הוז- שהיה מבנה נטוש ובלי כוחות- בעוד חודשיים –שלושה הולך להיפתח מרכז קהילתי מאוד חדשני, וכך הלאה. וכך הלאה- בצפון-המרכז הקהילתי בצהלה-שיש שם מרכז להתמחות בריקודים, הופך את פניו. מרכז ביכורי העתים- הולך להיות עכשיו מתקן חדש. אנחנו בונים קאונטרי קלאב ברמז-ארלוזורוב, בונים קאונטרי נוסף בשוק הסיטונאי. יוצא שבגלל מגבלה של הבעלים-אנחנו אפילו מקבלים חזרה לעירייה כנראה את הקאונטרי ברמת אביב ג'. אנחנו בעלי הקרקע, ובגלל חובות שהבעלים לא יכול לשלם לנו-זה עובר כנראה חזרה לעירייה.

שאלה:

מה?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 16 -

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

חובות כאלה- חכירה, ארנונה, בעיות, הוא יחזיר חזרה ויהיה לנו עוד מתקן יפה. שידרגנו כמעט

כל תשתית: אנחנו בונים ברמת אביב הישנה- מרכז קהילתי חדש, בית פרנקפורט שינה את פניו,

ועוד ועוד ועוד ועוד. זאת אומרת- יצרנו את הדבר הקל. אגב, זה הדבר הקל. יצרנו תשתית גדולה ואמיתית של מתקנים ראויים וכך הלאה. ומעבר לזה, בתפיסה החדשה שלנו- כל מתקן עירוני-

משרד, זה יכול להיות מרחב של רכז תברואה, פיקוח, רווחה, כולם לטובת הציבור. לא סתם ולא במקרה בבניין העירייה יש פעילויות . לכאורה, מה זה כאן? מרכז ריקודים לקשישים או משחקיה לילדים? לא סתם. זה לא נעשה במקרה. זה נעשה כדי גם להגיד לכל העירייה-חברים יקרים, כל מתקן באשר הוא- הוא מתקן לטובת הציבור. זה לא משנה איך קוראים לו: זה יכול להיות גן ילדים , זה יכול להיות בית ספר, זה יכול להיות אולם ספורט, זה יכול להיות משרד עירוני, זה יכול להיות מרכז לקשיש-שפועל בדרך כלל ביום ולא בערב, זה יכול להיות מועדון קשישים-שגם פעיל ביום בדרך כלל, ולא בערב, וכל מתקן עירוני, כמובן-בהסתכלות האמיתית.

מר להט:

עד לפני 9 שנים לא היה כלום, אני מזכיר לך.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

כל מה שאמרתי-עשינו בתהליך שכיוון לדבר האמיתי. זה היה קל, אתה יודע למה זה קל?

מר להט:

אני רוצה לציין שהתהליך הוא ארוך.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

המתקנים הוקמו לפני עשרות שנים.

מר להט:

התהליך הוא ארוך. בלי לגרוע מכבודו של איש. סגרתי סוגריים, תמשיך.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא. אני רוצה להסביר כאן-שלא תהיה אי הבנה. היה מישהו שהקים את הדבר הזה שנקרא-

התשתית הקהילתית, מרכזים קהילתיים בעיר. אגב, הדגש היה בעיקר דרום העיר ומזרחה, שם

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 17 -

הוקמו. מעט מאוד הוקמו. הצפון החדש עוד לא היה בשיא עוצמתו, ומעט מאוד מתקנים הוקמו בצפון הישן.

מר להט:

הבנת מה שאמרתי.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מה שאני אומר, אבל המתקנים האלה-מה לעשות, אחרי 30 או 40 שנה הם כבר לא מה שהיו פעם.

והדבר הזה, והרשימה שמניתי-זה הכל דברים שהם לאחרונה, ויצרו תשתית, והוקמו אחרי הרבה

מאוד שנים: קאונטרי קלאבים, מרכזים קהילתיים חדשים ומתקנים חדשים שלא היו קודם.

מר להט:

ברור.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

גם העיר גדלה.

אבל זה היה הדבר הקל.

הדבר האמיתי זה הדבר הרך, הדבר שקשור לבני אדם ולא לתשתית, ובזה עסקינן.

ובעצם אנחנו אומרים: תחת המטרה של שיפור איכות החיים בעיר אנחנו מדברים בעצם על

שרותים, קהילתיות- יחד נייצר את איכות החיים. ואנחנו מדברים-קהילה חזקה זה עיר חזקה.

לא צריכים להיות פרופסור כדי להבין את זה. קהילה חזקה זה עיר חזקה, וקהילה של חזקה זה רצון של תושבים להיות חלק מקהילה חזקה. אין את הדבר הזה של-כל איש לבדד ישכון. כן רוצים להיות ביחד, יותר מכפי שאנחנו חושבים ומאמינים. אנחנו רואים איזה קהילות מתפתחות סביב ילדים וגן ילדים, בית ספר וכיו"ב, או צופים, ואנחנו רוצים לפתח את זה כחלק מהווית החיים, וזה הסיפור האמיתי שאנחנו מדברים עליו. וכמובן, העירייה היא כאן בשטח והיא זו שצריכה לייצר את היוזמה, את השותפות, את הארגון, תוך כמובן חדשנות ויצירתיות, וליצור את האינטראקציות המתקדמות, ולזה אנחנו חותרים.

ואנחנו שברנו את הראש – איך נכון לעשות את זה. איך נכון לעשות את זה? מה נראה לנו חסר במבנה הנוכחי. עכשיו, אני אומר כבר מראש- המבנה הנוכחי הוא לגיטימי. הוא לגיטימי. הוא לא לא לגיטימי. המבנה הנוכחי, אני מזכיר לכולם איך הוא בנוי: הוא בנוי כך שיש מינהל חינוך-

קהילה, הנושא שמוביל הוא הנושא: החינוך, הקהילה. כמובן התרבות-שעומד כדבר שעומד בפני

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 18 -

עצמו, והקהילה מאורגנת לפי הנושא. גוף שמטפל בכל המרכזים הקהילתיים-הוא הגוף שמטפל בכל הקאונטרים, בספורט וכיו"ב.

חשבנו ואמרנו: רגע, איך אנחנו עושים את השינוי? מה בעצם חסר? מה שחסר בעצם-המבנה

הקהילתי תומך בנושא, הוא לא תומך בדבר שבעינינו הוא הדבר העיקרי-זה המרחב. הוא בנוי על נושאים, הוא בנוי על אוסף של מתקנים שלא מחוברים זה לזה בתוך מרחב נתון. המרחב-אין לו תמיכה ארגונית במבנה הארגוני הקיים של העירייה. כאן הרגשנו את החוסר, כאן הרגשנו את הבעיה, כאן הרגשנו את חוסר החיבור, כאן הרגשנו את הוקטורים השונים שהעירייה עובדת, וכך ניגשנו לעניין. ובעצם ניגשנו לעניין ואמרנו לעצמנו: מה נכון לעשות ואיך נכון לטפל בעניין? וראינו את כל הנושאים. מה זה קהילה? שאלנו את עצמנו- מה זה קהילה? קהילה זה כמובן המתקנים, קהילה זה תרבות, קהילה זה אמנות, זה יזמות, זה אירועים, זה משפחות, זה צעירים, זה יוקר מחיה, זה מה שמעסיק את הקהילה, זה מפגש בין הקהילה, זה שיח, זה כל הדברים. זה שותפות.

הקהילה היא גם גוף שיכול לתרום לאיכות ההחלטות בעירייה, וכך הלאה וכך הלאה וכך הלאה.

ואמרנו-בואו נראה איך אנחנו מארגנים את כל הדבר הגדול הזה, בואו נראה איך אנחנו מארגנים את זה במרחב קהילתי. זה המוקד של המבנה של המינהל הקהילתי החדש. זה המוקד. תפיסה דומה אגב- יש למינהל שרותים חברתיים: איך התפיסה של מינהל שרותים חברתיים? בעצם יש אגפים, מרחבים, יש לשכות מרחביות, 9 לשכות חברתיות, כשכל המתקנים של השירותים

החברתיים תחת אותו דבר: טיפת חלב, מועדון קשישים, וכל מה שיש בתוך המרחב הגיאוגרפי-

בתוך שרותים קהילתיים-שייך לעניין הזה. אגב, גם הצבא מאורגן כך-לפי מרחב גיאוגרפי שמעליו יש מטה שתומך ברמה הכללית, ומרחב גיאוגרפי שיש בו את כל החילות והכוחות והצרכים והמינהלות והלוגיסטיקה, וכל מה שקשור- בתוך מרחב נתון. זה המוטו של המבנה, ויש במבנה כאן הרבה מאוד דברים: זה מתנדבים ועסקים וקשישים וצעירים ונוער ומשפחות צעירות, וקליטת עליה וספריות, ו-1,001 דברים תחת העניין , כשהכל זה הקהילה. ואם אנחנו נדע לקחת ולייצר משהו אחוד, הדוק, מכוון, שיודע לדבר ויודע לחבר בין הדברים-אנחנו במקום אחר. זה המוטו של העניין. ואנחנו אומרים: אנחנו נייצר על ידי כך לפי מה שאנחנו מאמינים, ואנחנו מאמינים בעניין, נייצר מרחב שבו יש הדברות, עשייה, שיתוף ציבור, העצמה, קידום, כל המילים היפות האלה-שבעצם אומר- חברים יקרים, החיים בתוך תל-אביב גם בנויים לכך שאני חי בשכונה הכי טובה, אני חי באזור הכי טוב, אני מספק לי מה שאני צריך.

זה גם יאפשר הרבה מאוד דברים שחשבנו בעתיד להגיד: אם אני יודע שהמרחב הקהילתי הוא מרחב ההתייחסות, בואו נגיד גם כעירייה- מה אני צריך לתת בתוך מרחב נתון. רון דיבר על זה רבות-אם אתם זוכרים- מה המרחק של כל דייר לנדנדה, מה המרחק לגינת כלבים, מה המרחק לשירותים ציבוריים בגינה, מה המרחק לבית ספר, לגן ילדים, למועדון קשישים, לכל מה שאתם רוצים. כי יש מרחב והוא ההתייחסות של העירייה, והוא מנוף להרבה מאוד דברים טובים

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 19 -

שאפשר לקדם בתחום הקהילה- לקהילה יותר חזקה, ובעצם לייצר כאן קהילה שיש לה משמעות, עם רשת חברתית חזקה. והיום יחסית, בעולם הדיגיטאלי שאנחנו חיים בו, יחסית מאוד קל לייצר כאן את התמיכה , נקרא לזה, דרך המדיה החברתית , לייצר את העניין המשותף, לחלק אם זה גם לפי קבוצות התייחסות וקבוצות אינטרס ו-1,001 דברים, בכל חלוקה שנרצה, אבל-כשהמוטו הוא קהילה בתוך מרחב נתון. ואז אני מייצר כאן בעצם את השינוי הקונצפטואלי של התושב כשותף, שהוא מחובר, שהוא יוזם פעילות, שהוא שותף לפעילות, שמתייחסים אליו, שהוא אוסף לא אקראי של מתקנים אלא אוסף מכוון, מחובר, מדבר עם עצמו, עם מבנה שתומך בזה. אגב, עם מנהלים שנמדדים על פי היכולת שלהם באזור נתון לייצר את איכות החיים, כי עדיין יש שוני בעיר בין איכות החיים במקום X למקום ,Y ויש כאן תחרות בריאה. נגיד- ,O.K יש מרחב ,X יש מרחב ,Y בואו נראה במרחבים האלה- מה קורה לתושבים, מה קורה לקהילה, מה קורה לציבור, איך הם מרגישים. יש כאן הרבה מאוד דברים שבמבנה ארגוני שמסתכל על המרחב- יכולים אנחנו כעירייה לעשות. וכמובן גם לתכלל אמצעים, לכוון אמצעים ועוד הרבה מאוד דברים.

אגב, אין יכולת היום, במבנה הנוכחי, אין יכולת אמיתית להסתכל על צרכים כלליים של הקהילה.

התכנון יכול להיעשות כמעט ברמה של ראש העיר- מנכ"ל עירייה ולא ברמה פרטנית, כי כל אחד רואה את העולם שלו, כל אחד רואה את הבעיות שלו, כל אחד רואה את תכנית העבודה שלו, וכך הלאה.

גם המרכז הקהילתי – בית דני לא נבחן על בסיס מה שקורה בשכונת התקווה רבתי, הוא נבחן על בסיס מה שקורה בבית דני. ואנחנו אומרים, לא, בית דני הוא לא המטרה, הוא האמצעי, מה שחשוב זה איך החיים בשכונת התקווה רבתי, וכך הלאה וכך הלאה.

וכמובן-ננסה להגיע למצב שנייצר את האיזונים בין המרחבים השונים של העניין, ננצל את האמצעים יותר טוב. אגב, ישנו היעד של העירייה למחיר שווה לכל נפש, ואנחנו בהחלט גם רואים כמטרה נלווית למטרה הראשית של הקמת אותו מרחב, גם לנסות ולהוזיל את החיים בעיר, והדבר הזה בהחלט אפשרי.

מר אלנתן:

יותר מאשר כיום?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

גם יותר מאשר היום. המחירים, בעיקר בצפון העיר-הם לא זולים, הם לא זולים במיוחד, והיינו רוצים גם את זה לנסות ולקדם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 20 -

וכמובן אנחנו אומרים: כל התפיסה אומרת מרחב מבחינת כל מה שיש במרחב, שיתופי הפעולה

הם שיתופי פעולה מרחביים, יש בוס של מרחב וכך הלאה.

אם אני אעשה אילוסטרציה של העניין, בעצם כאילו לתוך הסיפור הזה נכנסים כל מי שהוא גופים שלהערכתנו יש להם תרומה לתחום הקהילה- מאגף רבעים ושכונות , ואגף התרבות, ואגף קהילה-

נוער וספורט, ועוד-תכניות שיתוף הציבור, ומשאבי קהילה וכך הלאה.

יש כמה דברים שהם דילמות, שצריך עוד לבחון אותם וזה לא חד וחלק.

דילמה אחת, וכאן יש דעות לכאן ולכאן, ולא כאן – אם כי אפשר להשמיע דעות, אבל אנחנו נעשה כאן עבודה מתודית מסודרת כדי לייצר כאן החלטה אינטליגנטית על סמך עבודת מטה נכונה לדילמה-האם העבודה הקהילתית צריכה להיות במינהל שרותים חברתיים או במינהל הקהילה.

ויש את העניין של נוער עד גיל -18 שכאן גם צריך לחלק את זה לתנועה העירונית- תנועת הצופים, יש את התנועה מנש- שזה תנועת נוער עירונית, זה מן מועדוני נוער או תנועת נוער , נקרא לזה איך שאנחנו רוצים- שהם סוג אחר של פעילות. הם גם יותר נמצאים פיזית, חלקם הגדול נמצא פיזית בתוך המרכזים הקהילתיים ממש.

מר שרעבי:

מה זה הדבר הזה של גיבוש שיטת העבודה עם המשלמה ליפו?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

לגבי המישלמה אנחנו כבר נגיע לזה, אני אגיד לך מה הדילמה.

גב' להבי:

זה כבר אזור גיאוגרפי, זה כבר מרחב גיאוגרפי.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני אסביר מה הדילמה לגבי המשלמה ומה הפתרונות שאנחנו מנסים לגבש.

קודם כל אנחנו סבורים, ראש העיר סבור-שהמשלמה ליפו-שהוקמה עם כניסתו של רון חולדאי לתפקיד-יש לה תפקיד מאוד מאוד משמעותי בכל הקשור ליפו כעיר שבה ישנם קונפליקטים-

יהודים, ערבים, ויש לה תפקיד מאוד משמעותי לפיתוחה של יפו-על הייחודיות של יפו. יפו היא לא כמו כל שכונה אחרת בעיר, ואני חושב שההתייחסות של יפו והמשלמה-שהיא גוף מתאם, אינטגרטיבי-שיודע לעשות הרבה מאד דברים לטובת יפו,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 21 -

תגיד- לתכלל, זו מילה יפה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מתכלל. אני חושב שבחלוף זמן יש לנו גם פרספקטיבה לראות האם הוא הגשים את מה שמי שהקים אותו חשב, אנחנו סבורים שכן. האם יפו-שהתקדמה כמו שהיא התקדמה – יש למשלמה תרומה? יש גם יש. לכן יפו כגוף, המשלמה ליפו כגוף-הוא גוף שאנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד-

הוא לא חיוני. מה זה משלמה בעצם? יש לו חלקים מרבעים ושכונות, זאת אומרת-כל הסיפור של פעילים, מתנדבים, קהילות כאלה ואחרות, יש בו את הגרעין שעושה. יש בו גרעין שעוסק בתחום שיווק יפו- תיירות וכיוצא באלה, ויש בו גוף שעוסק- בעיקר מתכלל את הנוער, חינוך, קהילה וכך הלאה, ויש בו גוף שעוסק בתשתית, וגוף שעוסק באוכלוסייה הערבית וכך הלאה, ותחת מנהל משלמה-שמעמדו הוא מעמד של מינהל, בכפיפות יחד עם כל המינהלים האחרים- למנכ"ל ולראש העיר. והייתה אפשרות לבוא ולהגיד- יש מינהל קהילתי, בואו נבטל את המשלמה ליפו, נקים-

נקרא לזה אגף או אגף משודרג ביפו ויהיה לו גם פונקציה של רבעים ושכונות, פונקציה של קהילה, פונקציה של זה, כמו כל אגף. סברנו שזה לא נכון, סברנו שהדבר הזה שנקרא משלמה ליפו-חשוב שימשיך להתקיים כגוף במתכונת שהיא קיימת היום. אבל, היום המשלמה לא אחראית על מרכזים קהילתיים, אין לה שום אחריות על מרכזים קהילתיים.

גב' טולקובסקי:

וגם לא על החינוך.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

גם לא על החינוך.

גב' טולקובסקי:

הרבה דברים אין לה.

קריאה:

גם לא על הרווחה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

קהילה, נוער וספורט, אז אמרנו את הדבר הבא: הלו לא יתכן להקים בתוך המינהל הקהילתי גוף ביפו-שייקח מתוך המשלמה את כל מה שהמשלמה עושה. היא עוסקת בהתנדבות, היא עוסקת

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 22 -

בפעילים, היא עוסקת בציבור, בכל זה, זה לא הגיוני. לכן הפתרון שאנחנו כאן מצאנו, אמרנו את

הדבר הבא: הוא פתרון דומה, הוא הרחבה של אותו פתרון חריג שכאשר עשו את המבנה הארגוני

עם כניסתו של רון לתפקידו-היה מבנה חריג, המשלמה היה מבנה חריג. מה פתאום- פתאום משלמה, שנמצאת בחפיפה עם גופי העירייה, שאין לה אחריות ישירה, יש לה אחריות עקיפה, שבתשתית יש לה אחריות כזאת ובמשהו יש לה אחריות אחרת, היא עוד שחקן נוסף-שניסו לראות בחלוף הזמן-האם לשחקן הנוסף הזה יש לו כאן פונקציות. אותו סוג של פתרון אנחנו רוצים לעשות גם עכשיו לגבי יפו. ומה סוג הפתרון? לבוא להגיד-תראו, יש מינהל קהילה ופנאי ויש משלמה. המשלמה תקבל תחת אחריותה אותם 4 או 6 מוסדות קהילתיים שקיימים ביפו. היא תהיה אחראית גם על המוסדות האלה. המטה המקצועי עדיין יהיה בתוך מה שנקרא מינהל הקהילה. זאת אומרת, נניח יש חוג מוזיקה בתוך בני ברית ביפו, עדיין המנחה המקצועי הוא גוף עירוני מקצועי למוזיקה בכל גופי העירייה.

גב' טולקובסקי:

מחלקת המוזיקה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מחלקת המוזיקה. אגב, מחלקת המוזיקה יכולה להיות פעילה גם בקנו"ס, היא יכולה להיות פעילה גם בתחום החינוך. היא יכולה להיות פעילה גם בתחום הארועים,זה לא שהיא צריכה להיות דווקא בתחום הקהילה, הקהילה זה דבר אחד. ואז בעצם יש כאילו מינהל קהילתי קטן ביפו, דומה במבנה העקרוני למינהל הגדול של כל העירייה. כל ההנחיה המקצועית המהותית-

ברמת על של המטה- יהיה דרך מינהל הקהילה, והוא בעצם מקבל עוד עוצמה, מקבל עוד אחריות, מקבל עוד יכולת, ובעצם בתחום הקהילה הוא יכול למצות כאן את כל הסיפור הקהילתי ביפו בצורה הרבה יותר טובה מכפי שהוא ממצה היום. כי תזכרו, מה היום? היום זה בעצם גופים שאן להם מנהל, המנהל שלהם זה משהו רחוק מאוד, קשה מאוד, על הרבה מאוד,

מר שרעבי:

למי אין מנהל?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

היום, למתקן קהילתי קונבנציונאלי אין מנהל במובן הישיר-אלא מנהל שהוא רחוק, שנמצא באגף, על עשרות מתקנים. אין כאן ניהול שוטף, בוא נאמר ככה.

גב' להבי:

אבל יש מנהל מתקן. מנחם, אתה רוצה לתאר את הכל אבל לא להגזים בתיאורים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 23 -

מר שרעבי:

מנחם, מנחם, מנחם סליחה, סליחה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

תתייחס אחר כך.

מר שרעבי:

מה זה תתייחס אחר כך? מה זה תתייחס אחר כך? אתה עומד כאן עכשיו, אתה אומר דברים שהם מאוד קשים, סליחה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מה קשה לך?

מר שרעבי:

טוב, אני אתייחס אחר כך, בסדר, אני אתייחס אחר כך.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

בוא, אני אבהיר את דברי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה הבעיה? אסור לדבר פה במדינה הזאת?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

היום יש מחלקה, מחלקת מרכזים קהילתיים, O.K?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

למה אתה קופץ? גם אם לא מוצא חן בעיניך- מה קרה?

גב' טולקובסקי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 24 -

לא, כי לפי מה שאנשים ביפו אומרים לי- המנהל שממונה על מי שמנהל את המקום הוא רחוק, הם לא מצליחים,

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

נכון.

גב' להבי:

אם צריך ניהול קהילתי-זה קודם כל ביפו, בואו נתחיל מיפו, קודם כל ביפו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בואו נתחיל קודם כל ביפו ולא נקפוץ לכל מיני מקומות.

גב' להבי:

לא, אני רק אומרת לך את התחושה הכי קשה בעיר, שחסר מינהל קהילתי.

גב' טולקובסקי:

כשאמרתי משהו על יפו, התחלתי להגיד דבר אחד על יפו : בגלל שיש את ההיסטוריה של המשלמה, אני חושבת שלפחות היה צריך לעשות איזשהו כינוס, יש שם אזרחים מדהימים היום ביפו, אנשים מאוד מאוד מעורבים, לעשות איזשהו מפגש לדבר על הנושא הזה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מתוכנן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

א.מקיימים ו מתקיימים דיונים.

רבותי, המשלמה ביפו היא כשלעצמה דבר חריג, היא הוקמה כחריג והיא חריג. ודיונים מהסוג הזה שאנחנו נמצאים-עם עוצמות וגבינות שמזיזים, התקיימו, שמוליק זוכר את זה, כאשר היה צריך לדבר על הקמת המשלמה ביפו. בזמנו כאשר עסקנו בנושא הזה , דרך אגב, מי שעמד בראש הגוף שהקים את המשלמה וגם עמד בראש המשלמה ,בכלל רצה ליצור איזה מן עירייה ביפו.

בסופו של דבר המשלמה נכנסה וקיבלה את הפורמאט כפי שהיא עובדת מתוך דבר אחד עקרוני והוא העיקר- שאני חשבתי וחברי במועצה הסכימו אתי-שביפו , בגלל הבעייתיות שלה ומה שהיא מייצגת ואיך שהיא- ראוי ונכון שעיריית תל-אביב תיתן יחס מיוחד-גם במסגרת המבנה הארגוני

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 25 -

וגם בתקציבים. והמשלמה ביפו, אם אתם מסתכלים עליה, היא SIDER OUT ארגוני, היא יצור מיוחד. ודרך אגב, לשמחתי-המשלמה ליפו, בניגוד לכל מיני מינהלות שהיו קודם וזה, היא במידה רבה מאוד הצלחה. אני מוכרח לומר שיחס התושבים ורמת האמון לעיריית תל-אביב היום לא דומה לחלוטין למה שהיתה לפני 15 שנה, לכל מי שיודע על מה אני מדבר.

עכשיו, יש ביפו כאלה שאומרים, כולל אינטרסנטים וכולל כאלה שאינם אינטרסנטים, שאומרים-

המשלמה השלימה את תפקידה, מן הדין לפרק את המשלמה ולעבוד ביפו כמו בכל שכונה בעיר.

כלומר, לצורך העניין, אם מקימים מינהל קהילה, להחיל את אותה שיטת פעילות על יפו ולוותר על המשלמה. זו גישה אחת. הגישה השנייה אומרת, שלי, שבעיני-כלפי התושבים ביפו, כלפי האוכלוסיה ביפו וכן הלאה- ראוי לשמור את המשלמה. ברגע שאתה אומר – לשמור את המשלמה, זה אומר גם לפעול בעניין הארגוני בצורה שהולמת את המיוחדות של המשלמה. ואז פתאום נשאלות שאלות שבעבר לא כל כך נשאלו. איך לדבר? תאמין לי –יש לי ביפו ויש לי בכל מקום-כאלה שמדברים אחד, ואחד שמדבר שם, כולם חושבים שהם צודקים. החיים בנויים מזה שאחד יש לו דעה ואחד יש לו דעה אחרת. מותר להביע אי הערכה לעבודה שאתה מעריך מאוד, ולהפך, זה מותר, מותר גם לך. לכן לא צריך להתחמם. זאת הבעיה שעומדת בפנינו, וזה לא עניין שיש בו פתרון בית ספר, וזה לא עניין שמישהו כן צודק ואחר הוא לא צודק, זה בסוף הערכה ערכית-עניינית לצורך מציאות מסוימת-האם נכון לעשות כך או אחרת, ולכן כך תתייחסו לזה.

עכשיו, אין מקום בעיר שבו מתקיימים כל כך הרבה מוקדי שיח עם הקהילה כמו במשלמה ביפו.

גב' טולקובסקי:

כן , אבל,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כן כן, לא לא, כן, אני אומר לך כן. אני לא אומר לך שאין כאלה שאומרים,

גב' טולקובסקי:

אולי לא מספיק. אפרופו השיחה בהתחלה, אולי במקומות אחרים אין מספיק לגמרי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני לא אומר, ואני מבטיח לך שתמצאי כאלה שאומרים שאף אחד לא מדבר אתם, אני מכיר את זה. כשאתה אומר היום למישהו בעיר לא, זה –אף אחד לא מדבר אתי. כשאתה לא מצליח מה

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 26 -

שהוא רוצה לעשות- זה אף אחד לא עושה שום דבר. ככה זה. אז לכן אני בטוח שאת מוצאת את אלה שאומרים לך-שזה לא בסדר וזה לא בסדר ולא מדברים אתם.

גב' טולקובסקי:

לא לא,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל בתור מי שמלווה את המשלמה ליפו, כולל משתתף באופן אישי במעגלי שיח בתוך יפו לאורך השנים- אני יכול להגיד לך שבאמת התקיימו הרבה מאוד מעגלי שיח והרבה מאוד דיבורים על כל מיני דברים שקשורים ביפו בהרבה מאוד דברים, וגם לא לחינם יש מרכז צעירים ביפו ולא במקום אחר. אחד במרכז העיר לכלל העיר ושני ביפו-בגלל המיוחדות והרגישות לצורך העניין.

לכן, אלה הן השאלות שעומדות, אין להן פתרון בית ספר. כולם צודקים. יש כאלה ביפו שאומרים-הגיע הזמן לפרק את המשלמה. יש כאלה ששואלים-מה זה משלמה? מה זה משלמה?

אתם יודעים מה זה?

קריאה:

מהמילה השלמה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא. משלמה זה משהו כדי שישאלו מהו, והוא מכיל בתוכו את השלם ואת השלום ולהשלים, ו-

1,001 ואחד דברים.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

גם-מי שאל למה. משלמה-זה נשמע דומה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני אומר לכך-בגדול-כדי שתבינו על מה מדובר, כדי שיבינו שזה משהו מיוחד., כדי לא לקרוא לזה עוד פעם מינהלת. זה המשלמה, זו מילה חדשה- שהמציא אותה- איך קראו לו? רוליק.

גב' להבי:

ישראל פלג, זה שהיה מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 27 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כמו שהוא המציא בעבר את המילה מטמנה, אז הפעם הוא בא ואמר- גם פה צריך לשים מילה מיוחדת-שישאלו מה זה, למה זה, כי צריך להסביר.

גב' להבי:

זה הוא המציא את המילה מטמנה? אני משתמשת בה הרבה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני רוצה להגיד מילה , למי שלא זוכר או בקיא מספיק במבנה הארגוני. היום, היום יש מחלקה למרכזים קהילתיים, מחלקה גרעינית, שהיא אחראית על 22 מרכזים קהילתיים. לפי הבנתי, ואפשר לחלוק על זה, גוף מטה שנמצא רחוק-שצריך להיות מנהל ישיר של 22 גופים-יש כאן בעיה, נקודה. אפשר לחשוב אחרת.

גב' להבי:

לא הבנתי. מנחם-אתה יכול לחזור על המשפט האחרון, לא הבנתי.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני אומר-יש היום במבנה הנוכחי, כדי להבין מה קורה, יש היום מחלקה למרכזים קהילתיים. יש ,22 אם אני זוכר את המספר הנכון-יש ,22 שחר, כמה יש, 22 מרכזים קהילתיים?

מר שחר:

כמעט .30

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא, בלי קאונטרים.

גב' להבי:

לא משנה, .30

גב' איריס מור:

יש 22 ספריות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 28 -

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אז יכול להיות אפילו .30 יש שם מנהל מחלקה, זה לא משרה הכי בכירה בעירייה. מנהל המחלקה לכאורה- על פי ההגדרה, הוא מעל המרכזים הקהילתיים. אני, לטעמי-זה לא באמת ניהול אופרטיבי, על 30 מרכזים קהילתיים.

גב' להבי:

אבל על כל מרכז יש לך גם מנהל מרכז. אתה שכחת את מנהל המרכז?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

לכל אחד יש מנהל.

גב' להבי:

ויש לך ועדת היגוי, ויש לך דירקטוריון, ומועצה ציבורית, יש אללה-איסטור.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

המילים האלה הן מילים יפות.

גב' להבי:

נכון. אנחנו יודעים שאנחנו אלופים במילים יפות.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני מדבר אתכם תכל'ס. המילים יפות, הוועדה הציבורית יפה, הכל יפה, הכל נחמד. הטענה שלנו היום – שאפשר מבחינת הניהול, גם מבחינת הניהול של אוסף המרכזים , האתרים, המתקנים הקהילתיים- ניתן לעשות את זה אחרת, זה מה שאנחנו אומרים.

ולכן אני מגיע לשקף האחרון-שהוא בעצם אילוסטרציה, זה לא מבנה כי עדיין אנחנו כאן עובדים על זה , ואמרתי את הדילמות שיש בשלושה נושאים. אנחנו מדברים על מבנה של שלושה אגפים:

אגף צפון, מרכז, דרום מזרח, ויש מרחבים קהילתיים. מעליו יש מטה, יש אגף תרבות ואמנות-כי המינהל הוא מינהל קהילה, תרבות ופנאי, וגופי מטה שעל כל העיר ועל כל המרכזים. כלומר, אין מנחה מוזיקה בכל הגופים האלה וכך הלאה, יש רשות- מחלקת ספורט שנמצאת כגוף על כל הספורט בכל העיר, כולל גם הנחיה אופרטיבית של כל המרכזים, ובעצם הופכים- ממבנה נושאי-

סקטוריאלי למבנה גיאוגרפי. עם מרחב חזק, אגב, כל מרחב קהילתי, מרחב זה פחות או יותר מקביל למנהל מחלקה, שולט כבר לא על 30 מתקנים אלא על ,6 ,8 9 במקרה אני חושב הכי גרוע,

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 29 -

שזה עדיין לא מעט, אבל עדיין יש כאן מבנה הרבה יותר מהודק, יש כאן כל מה שאמרתי, כל המצגת הזאת, עם יכולת לבוא ולהגיד היום-המרחב זו נקודת ההסתכלות שלנו. המרחב הקהילתי, הקהילה בתוך המרחב- על זה אני מסתכל, זה המבנה, בזה הוא תומך, וכל הדבר הזה עוטף אותו. זה הרעיון שאנחנו חושבים שהוא שינוי משמעותי, זה להזיז את הגבינה, שינוי משמעותי עם יכולות גדולות מאוד של העירייה לשפר ולהעלות את נושא הקהילה לרמות אחרות, זה הסיפור. כמובן, בתוך כל מרחב יבוא לידי ביטוי מה שרבעים ושכונות עושה- הפעילים, המתנדבים, הפעילות הקהילתית, הפעילות הציבורית, הפעילות החברתית, הפעילות של מבוגרים, של צעירים, של קשישים, כל הדבר האדיר הזה שיש בתוך הקהילה- יבוא לידי ביטוי בתוך המרחב. זו התפיסה, זה הרעיון שיביא אותנו למקום אחר.

עד כאן. אלו דברי.

מר המאירי:

נוכח היקף הגופים המעורבים הנוגעים בדבר- חשוב מאוד פה לעשות חלוקת סמכויות.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

ברור.

גב' להבי:

זה פותח את ההסכמים הפוליטיים גם. בוודאי, הוא נוגע בתרבות, הוא נוגע במינהל קהילתי, מה?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

עוד אין מבנה ארגוני, זה סכימה, אילוסטרציה של רעיון-שאותה אני מציג. מה שבסופו של דבר-

יהיה מבנה ארגוני מפורט-שגם אותו נציג בהמשך, עם תהליכים מובנים, עם חלוקת אחריות מובנית, עם נהלים ברורים, עם כללים ברורים, עם תכלול עם גופים אחרים שמחוץ למינהל-

ברורים, והדבר הזה ייעשה כאשר גם אישרנו עכשיו בוועדת כספים פרויקטור-שהוא מנהל המינהל, שבעצם צריך מישהו כמו בצבא- אתם זוכרים –כאשר מקימים משהו,

גב' טולקובסקי:

היה באמת פרסום בעתון.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מקימים, מביאים את המפקד והוא מתחיל לארגן את החטיבה.

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 30 -

אישרתם בוועדת כספים?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אגב, רק שתבינו את העניין, לא דיברתי, שכחתי לדבר על זה: עשינו גם מחקר מאוד גדול-מה קורה בעולם. בהרבה מאוד מקומות, ונעזרנו ביועץ אסטרטגי ויש עבודה גדולה מאוד, פשוט לא מצאתי לנכון להציג את כל העבודה. ערים מכובדות בעולם הולכות לכיוון הזה, מבינים את החשיבות של הקהילה. ערים נחשבות מבינות את העניין הזה שנקרא קהילה. עשינו כאן, יש לנו מחקר השוואתי, איך, נדמה לי סידני, ובוסטון, שחר, איזה ערים?

מר שחר:

סידני, בוסטון, שטוקהולם, ועוד 7 ערים אחרות ברמה יותר נמוכה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זאת אומרת, לא באנו ואמרנו-בואו נמציא את העולם מחדש, נעזרנו במודלים שקורים בעולם.

אגב, נעזרנו ברועי פולקמן-שהיום הוא חבר כנסת, הוא היה יועץ אסטרטגי. הוא בא מעיריית ירושלים ועסק בתפקיד הזה, הוא זה שהיה יועץ אסטרטגי שלנו. תוך כדי, לקראת סיום התפקיד, לקראת סיום העבודה הוא נבחר לכנסת והיום הוא חבר כנסת. העיסוק בקהילה גם מקדם, אנשים התקדמו ואפילו נבחרו כחברי כנסת, אז כדאי לעסוק בזה.

אז זהו, אלה דברי, זה הרעיון.

גב' להבי:

אם הוא היה תלוי במצביעים מתל-אביב-הוא לא היה מגיע.

מר להט:

מנחם, יש דיון?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

כן.

מר להט:

מתי יש דיון? עכשיו?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 31 -

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

עכשיו, כן. אתם רוצים לדון עכשיו, אחר כך, מתי שאתם רוצים.

גב' טולקובסקי:

לגבי מה?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

לגבי הרעיון, לגבי הדברים, אולי הוא לא חשוב, אולי כן חשוב, אולי צריך בדרך אחרת, אולי המבנה לא מתאים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

קודם כל שאלות והערות.

מר המאירי:

בכמה סדר גודל של עובדים מדובר?

גב' טולקובסקי:

נוספים על הקיים.

מר שחר:

.220

גב' להבי:

220 עובדים?

גב' טולקובסקי:

נוספים.

מר שחר:

נוספים, 20 אולי, תוספת.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 32 -

בואו נגדיר את זה- בין 10 ל-,20 כי המבנה הוא מבנה אחר. בין 10 ל-.20

מר להט:

מדובר על תוספת תקציב, למיטב הבנתי, של 14 מיליון שח' בגין המינהל.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

14 מליון שח', כן.

גב' טולקובסקי:

כל שנה.

גב' להבי:

כל שנה עוד קצת.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה עוד מוקדם להגיד אבל זה יכול להיות באזור הזה. כמובן, המבנה הוא מבנה שעוד צריך לבדוק הנדסית, לראות שבאמת הדבר הוא נכון, וכך הלאה.

גב' טולקובסקי:

הנדסית?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

הנדסית. הנדסית זה אומר-בתקינה שבודקים את היקף העבודה, הבדיקה נעשית על פי תקינה.

הנדסית זה מושג שאומר- תקינה שנעשית בהערכה או תקינה שנעשית על ידי בדיקה.

גב' להבי:

הנדסה אזרחית.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

בדיקה הנדסית של התקינה, זה הביטוי.

גב' טולקובסקי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 33 -

המכרז לראש המינהל יצא? ראיתי בעתון.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

כן.

גב' טולקבוסקי:

ומה זה יהיה? בן אדם פנימי לדעתך? חיצוני.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

המכרז הוא מכרז חיצוני, חיצוני פנימי.

גב' להבי:

אשה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו בעד נשים.

גב' טולקובסקי:

כבר יודעים מי זה?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא. כשיהיה מכרז נדע.

גב' טולקובסקי:

הן אומרות שהם יודעות מי זכתה במכרז.

גב' להבי:

לא.

מר להט:

הם יודעים מי זכה במכרז בסינמטק.

היום קוראים בעתון, יודעים הכל, זה תענוג.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 34 -

אם קוראים, כנראה הכל נכון.

מר להט:

שאלה לי מנחם:

א.קשה להתייחס לעבודה כל כך גדולה,

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

של אלפי שעות.

מר להט:

ב-3/4 שעה ולנסות תת חוות דעת מלומדת, קטונתי.

יש לי שאלה, נאמר כך: די ברור לי שהאגף שקיים היום-חינוך, תרבות וקהילה-הוא אגף גדול מידי וצריך לפצל אותו

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מינהל.

מר להט:

המינהל הזה הוא מינהל גדול והוא לא בהכרח קשור אחד לשני.

אני רוצה לשאול שאלה: אני מסתכל על ה-CHART הזה, על התחזית, וגם פה אתה רואה שאגף

תרבות ואמנות הוא לא ממש אינטגראלי בתוך הדבר הזה, האם חשבתם על הנושא הזה? כי אני רואה שאגף התרבות הוא מופרד לחלוטין.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אגף תרבות קודם כל הוא אגף מאוד חשוב.

מר להט:

סופר חשוב.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 35 -

סופר חשוב, וניתחנו את העניין הזה של אגף תרבות ואיפה מיקומו הנכון- באופן מלא. מה יש באגף התרבות. באגף התרבות בעצם- יש לו מחלקת מופעים- שהיא המחלקה הגדולה והמשמעותית באגף התרבות, היא עוסקת במופעים לקהילה בצורה ברורה, במישורים כאלה ואחרים,בכלל העיר וגם באזורים מסוימים בעיר. זה ברור.

יש לו עוד מחלקה חשובה, מאוד קטנה, אני חושב שיש בה 2-3 אנשים,2 אנשים, שנקראת מחלקת אמנויות- צלילית,

גב' איריס מור:

שלושה אנשים, צלילית ועוד שניים.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

כולל מזכירה.

גב' איריס מור:

כן, כולל.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זו המחלקה שהיא מה שנקרא- הליבה לכאורה של התרבות. מה היא עושה? היא עוסקת בכל מיני יזמות אמנותית, תרבותית, מול גופי התוכן , וכך הלאה וכך הלאה.

גב' איריס מור:

תמיכות.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מול הקאמרי, הבימה, תמיכות, כל הגופים. מה הקשר לחינוך? יחסית לא גדול. אנחנו רואים אגב-

לחינוך כמעט אין קשר.

מר להט:

אני מסכים אתך.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

כאן יש שתי דילמות: אפשר להכפיף אותו ישירות למנכ"ל, או להכפיף אותו למינהל קהילה.

מר להט:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 36 -

זאת השאלה שלי.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

לגבי השאלה הזאת: אני, בניגוד למה שחושבים, הכפיפות-שהיא לא בתוך מינהל-היא לא מקדמת

את העניין, אני חושב שהיא פוגעת בעניין. כי בסופו של דבר אותם גופים שהם בכפיפות ישירה-

הקשר מטבע הדברים- של מנהל-היא יחסית נמוכה, היא לא יכולה להיות. אתה מסתכל אגב בדבר שאני חושב שאפשר לקדם, למה אפשר לעשות חיבור אמיתי, נכון, חזק ואמיץ בין התרבות, איך צריכים להיות בנויים כל המופעים, הופעות, ארועים, אגב-זה לא רק אירועים, זה יכול להיות שוק קח תן,

מר שרעבי:

יוזמות.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה יכול להיות יוזמות, זה יכול להיות הרבה מאוד דברים. איך גופי התרבות כגופים שתורמים לקהילה. כי אחד הדברים שאנחנו רוצים לקדם, למשל-דבר מאוד חשוב, דיגיתל אגב, אחד הרעיונות של דיגיתל. מה זה דיגיתל שאנחנו מנסים עכשיו להיכנס? להנגיש תרבות לקהילה בתל-

אביב. איזה קהילה? קהילה בדרום העיר ומזרחה שפחות צורכים את התרבות. זה יעד מאוד חשוב של העירייה. איך תעשה את זה? החיבור הזה של קהילה, מרחב קהילתי, גוף תרבות חזק, ואגב- רוב הדיספלינה שהוא עובד היא דיסיפלינה שהיא על עירונית ולכן האגף הזה נשמר כמו שהוא, לא נוגעים בו. ואז- יש כאן חיבור מאוד נכון לקהילה.

גם לחינוך יש חיבור, גם לחינוך אגב, לכל דבר שנגיד- יש גם חיבור. ולכן אני אומר- בתוך הדילמה הזאת של-איך נביא לידי ביטוי את העושר התרבותי של העיר- גם בתחום הקהילה, חשבנו שהחיבור הזה הוא יותר נכון- בטח מהחיבור לחינוך.

מר להט:

בית לסין למשל? דברים עירוניים . הם כפופים למינהלת?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

גם היום –גופי התרבות הם לא כפיפים של אגף תרבות.

גב' לסקי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 37 -

הם תאגידים.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

בית לסין הוא תאגיד עצמאי. אגב, דווקא בבית לסין השליטה שלנו היא שליש ולא יותר מזה.

הקאמרי-שהשליטה שלנו מלאה-הוא לא כפוף לאגף התרבות. בגדול הוא גוף שכאילו לכאורה-

הגוף המנחה העירוני מול הקאמרי-הוא אגף התרבות, בתמיכות וכך הלאה- יש לאגף התרבות חלק. הוא לא עוסק רק בנושאי תרבות אלא גם בתקציבים של הקאמרי. אבל האם אגף התרבות יכול באמת, או תפקידו לתפעל ולהיות המנהל של הקאמרי? וודאי שלא.

גב' איריס מור:

יש מרכזי תרבות בעצם.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מרכזי התרבות אגב, יש מרכזי תרבות-שגם כאן אנחנו עושים את האבחנות. יש מרכזי תרבות שיש להם משמעות ארצית וגם עירונית, למשל בית ביאליק. בית ביאליק הוא לא מרכז תרבות שקשור לאזור רחוב ביאליק. אבל יש למשל מרכז אחר, למשל יד לבנים . יד לבנים-מרכז תרבות, הוא גם מרכז קהילתי של האזור, אין משהו אחר, זה תפקידו האמיתי, ואז הוא חלק מאותו מרחב ציבורי. ניקח לדוגמא את הקונסרבטוריון בשטריקר, הוא על אזורי, הוא ארצי, הוא עירוני.

הוא ימשיך להיות בהנחיה המקצועית , ואפילו היום אני חושב שהוא של חינוך בכלל.

קריאה:

לא, היום הוא של קנו"ס.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

של קנו"ס, אז הוא ימשיך, אין בעיה.

גב' לסקי:

והספריות?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

הספריות-באגף התרבות. ספריות זה משהו קהילתי פר-אקסלנס. מה זה ספריות? זה משהו קהילתי.

גב' איריס מור:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 38 -

זה גם וגם.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אגב, כל דבר בקהילה, גם מחול, כשיהיה לימוד מחול בתוך המרכזים שלנו כאן-יש לזה קשר לבית הספר. אנחנו רוצים להנחיל גם את המחול בתוך בית הספר, גם מוזיקה בתוך בית ספר. אנחנו עירייה אחת, לא מוקמת כאן עירייה אחרת . עדיין יש מנהל אחד, ראש עיר אחד, ועדיין יהיה כאן את הצורך, והתחלתי ואמרתי, אחד המשפטים הראשונים שאמרתי-המבנה הנוכחי הוא לגיטימי, הוא נכון, הוא נכון, הוא נכון לשיטה.

מר להט:

אני מוכרח לומר שמנהלי המרכזים הקהילתיים עובדים בצורה מצוינת. בחלקם הגדול.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

כן, נכון, מנהלי המרכזים הקהילתיים עושים עבודה נהדרת, מצוינת, שביעות הרצון מהמרכזים הקהילתיים היא מאוד גבוהה בכל הסקרים, אין ספק.

מר להט:

נכון.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אבל מה הרעיון המארגן כאן? הרעיון המארגן של כל הסיפור הזה- שיש הבדל בין אוסף של מרכזים קהילתיים שנותנים שרות מצוין לציבור, לבין מרחב גיאוגרפי שמתפקד כדבר שלם. זה הדבר. זה הדבר. כי אני יודע לתת מענים אגב, מוצרי המדף של המרחב הקהילתי הם הרבה יותר מאשר מרכז קהילתי. זה הדבר. אגב, קח קבוצת כדורגל שנמצאת נניח בשכונת התקווה, היא חלק מתוך הסיפור הזה.

מר להט:

מנחם, איזה מדד יש לנו-כשבעוד שלוש שנים נקום ונשאל האם הצלחנו או לא.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 39 -

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

כאשר אנחנו נציג את המבנה הסופי , בתוך העניין יהיו מובנים מדדים להצלחה, כולל סקרים, כולל פרמטרים להצלחה.

מר להט:

אני רוצה להבין- לאיפה אנחנו חותרים בעוד 5 שנים- שאנחנו נדע- הגענו.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש לנו עכשיו סט של מדדים, לא הצגתי אותו. יש סט למדדים שנבחן-האם הדבר הזה הוא נכון.

אגב, לא צריך באמת להיות גאון גדול כדי להבין-שאם תיקח עכשיו את הדבר הזה שנקרא מרחב, ניקח את כל המתקנים שקיימים, ניקח את כל מה שעשינו במשך השנים האחרונות-כדי להוסיף, אחרי הרבה מאוד שנים שלא עשו כאן. הוקם לפני- 30 שנה? אני לא יודע מתי הקימו את המרכזים הקהילתיים.

מר להט:

את בית באבור הקים עוד רבינוביץ אני חושב, לא?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני חושב שהמרכזים הגדולים הוקמו לפני 30 שנה.

מר שרעבי:

בתקופה של לפני 25-30 שנה. בית דני היום בן .35

גב' לסקי:

בית תמי הוא צעיר יחסית.

מר שרעבי:

בתקופה של צ'יץ' –רבינוביץ.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אם מסתכלים אגב בפרספקטיבה היסטורית, הוקמו מרכזים קהילתיים שהיו דוגמא לכל הארץ לזמנם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 40 -

מר שרעבי:

נכון.

מר להט:

ביכורי העתים היה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

ואחרי הרבה מאוד שנים, זה השלב הבא. אפשר להיות בשלב הקודם גם הרבה מאוד שנים, זה התפתחות אבולוציונית של הדבר הזה שנקרא קהילה למשהו אחר. עכשיו תבינו, אין לנו עודף כסף, אבל אנחנו חושבים שזו הבשורה לקהילה. אני אומר-הדבר הזה של חינוך, רווחה, קהילה, אם נדע לעשות את זה הרבה יותר איכותי, הרבה יותר מהודק, הרבה יותר מתוכלל, הרבה יותר עוצמתי, אנחנו יכולים להיות בעיר שהיא קצת אחרת. זה הרעיון.

קריאה:

לא צריכים להיות קיצוני.

מר שרעבי:

נכון, יש היום מבנה, המבנה הוא מאוד מאוד טוב, המבנה פועל בצורה יוצאת מגדר הרגיל. נכון, וזה ברור לכולנו, איך אומרים-גם אם ניתן לבית ספר שיש לו היום 5 תקנים, ניתן לו עוד 10 תקנים, אנחנו נגיע לתוצאות הרבה יותר טובות.

אז קודם כל באמת יישר כח על העבודה שנעשתה, ונעשתה עבודה מאוד מאוד טובה, ואנחנו רואים אותה, ואני מעריך ומאמין שבאמת גם בשטח זה יפעל הרבה יותר טוב, כי ברור שאם יהיה מישהו שיהיה אחראי על 9 מרכזים קהילתיים- זה יהיה הרבה יותר טוב מאדם שאחראי על 30 מרכזים קהילתיים.

אבל, ותיקנת את דבריך בשלוש דקות האחרונות, בדבר אחד מאוד מאוד מרכזי. בעיר תל-אביב יפו פועלים מרכזים קהילתיים שהתושבים מאוד מאוד מאוד מרוצים מהם, וגם היום, וגם היום, ואני נמצא בדרום העיר, ואני נמצא הרבה מאוד שנים בדרום העיר, התושב הוא שותף, התושב יוזם פעילות, ואני חושב שבאמת לקחת את מה שקורה בדרום העיר באמת ולהעתיק אותו בצורה מאוד מאוד טובה לכל העיר- זה מאוד מאוד חשוב, כי בדרום העיר יש הרבה מאוד פרויקטים, מה שאין בצפון העיר, כמו שאמרת. אבל חשוב ביותר זה לא לשכוח דבר אחד, וזה כאן באמת צריך לבוא לדיון, וזה הנושא של העבודה הקהילתית, ולא משנה איפה הוא ישב, אם זה ישב במינהל

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 41 -

הקהילתי או שזה ישב במינהל לשרותים חברתיים-זה לא משנה איפה זה ישב. אבל צריכים לדעת דבר אחד-שנושא העבודה הקהילתית צריך לטפל באוכלוסיות המאוד מאוד חלשות-כי זה וזוהי הדרך וזוהי הסיסמא- להוציא אותם מהמצוקות שלהם ולהביא אותם לתוצאות מאוד מאוד טובות, וזה מה שקורה עם העבודה הקהילתית בעיר תל-אביב יפו היום. אנחנו רואים, ואני חווה הרבה מאוד הצלחות של תושבים-שהיו במצב סוציו-אקונומי מאוד מאוד מאוד מאוד קשה, ודרך העבודה הקהילתית, ודרך בתי ספר לפעילים ודרך כל מיני פרויקטים-כמו אם לאם בקהילה-

שלקחו אותם, טיפחו אותם, סייעו להם ועזרו להם-הוציאו אותם באמת מהבוץ והביאו אותם לתוצאות מאוד מאוד טובות. ולכן צריכים לבחור את הדרך-איפה כל דבר צריך להיות, אבל חייבים באמת לשבת.

היתה כאן דרך אגב הצגה של דבר מאוד מאוד טוב. מדברים על זה הרבה מאוד זמן, באמת, היום אנחנו יושבים ורואים את הדברים בצורה מאוד טובה. אני חושב שצריך להיות עוד דיון-שאנשים ישנו על זה לילה, אחרי שישבת ודיברת והעברת כאן סקירה, ונשב בעוד דיון, נעלה את כל הדברים בצורה מסודרת. ואני חוזר ואומר עוד פעם: התכנית היא תכנית טובה מאוד, יישר כח למי שעשה אותה ולכל החברים שפעלו ועשו את הדברים האלה. תמיד אפשר לשפצר את הדברים, כי בסופו של יום אנחנו מדברים על עבודה עם בני אדם שהם התושבים שלנו, שבאמת צורכים ומרוצים מהשירותים שהם מקבלים, מה שנותר זה רק לשדרג.

תודה.

גב' טולקובסקי:

אני מסכימה לחלוטין.

גם אנחנו חלק מהמערך הזה שמייצג בכל זאת את הציבור בצורה כזאת או אחרת ואני חושבת שצריך להיות דיון, אבל הכיוון נראה לי מאוד מעניין.

מר שרעבי:

כיוון טוב מאוד.

גב' טולקובסקי:

שינויים זה דבר חשוב וזה שינוי ראוי ביותר.

אני אשמח להיות חלק מהדיון.

גב' לסקי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 42 -

אני גם כן רואה, באמת. הרעיון הזה של להפוך את תל-אביב, אני מאוד אוהבת את הרעיון של ראש העיר של קיבוץ בתוך העיר, ובאמת הרחבת המרחב הקהילתי, ובאמת-כמו שאני כל הזמן מדברת על תכנון מגדרי, צריכים לדבר על תכנון קהילתי בתוך המרחב הזה.

והשאלה שלי היא-איך בתוך כל העבודה הזאת, איפה התושב והתושבת מבחינת השיתוף. כי יכול להיות, כמו שבדיוק המרכז שדיברת עליו , הגנים החדשים בדב הוז, שם למשל יצא מדהים ועם שיתוף ציבור אדיר, נעשה מפעל מאוד מאוד מאוד מפואר של שיתוף ציבור והתושבים והתושבות, אני שומעת, הם מאוד מאוד מרוצים ממה שיצא שם. איך אנחנו מכניסים גם את המחשבה של המינהל החדש לגבי הצרכים, יכול להיות שכל קהילה צריכה משהו אחר, אז יכול להיות שגם המבנה-כשאנחנו בונים את זה- צריכים לתת דגשים שונים, אבל זה צריך להעשות תוך כדי שיתוף הקהילות במקום, אז איך אנחנו עושים את זה?

גב' להבי:

קודם כל –כאשר אני מסתכלת על זה, אז אני מבינה שכבר כאילו יפו היא מחוץ, ואנחנו מדברים על שלושה מרחבים.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זו לפחות ההצעה שלנו.

גב' להבי:

.O.K

אני הרי האחרונה שאגיד שקהילה זה לא דבר חשוב ושיתוף ציבור זה לא דבר חשוב, ואם רוצים לעבור מהתייעצות לשיתוף-אנחנו- מה זה נברך. אבל אני באמת רוצה לשאול שאלה: יש לנו מינהל רבעים ושכונות-שהוא מינהל שעובד טוב.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אגף.

גב' להבי:

אגף, ,O.K אפשר להפוך אותו למינהל, זה גם רעיון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 43 -

זה מה שאנחנו עושים.

גב' להבי:

כן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה מה שאנחנו עושים.

גב' לסקי:

מה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו עושים מינהל רבעים ושכונות.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

הוא נקרא קהילה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הוא נקרא קהילה. זה מה שאנחנו עושים.

גב' לסקי:

ומרחיבים אותו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בדיוק.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה בדיוק הרעיון.

גב' להבי:

.O.K

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 44 -

אז יש לנו אגף רבעים ושכונות, שבזמנו היו תכניות כאלה ואחרות לעבות את הפעילות שלו ולמצב את הפעילות שלו ברבעים ובשכונות. נעשו עבודות בעבר- שדיברו על בחירות בוועדי שכונות ותקנונים של שכונות, היה אצלך בידיים שמוליק, עבדו על זה לדעתי שתי קדנציות לפחות. ואני מנסה להבין איפה יושב פה רבעים ושכונות בתוך כל העניין הזה, וגם איך אמור להיות תהליך העבודה. מפני שהיום-כל אחד מאתנו שנתקל באיזשהו תחום עבודה , אם זה היה השבוע-גבי סיירה בנושא תאורה ובטחון נשים, אז רבעים ושכונות ובת"ש יצא אתה. או אם זה אני בתחום התחבורה, אז רבעים ושכונות ויש את הוועדה הרובעית, ואת הידע של רבעים ושכונות איך לעשות את הדברים. מה שאני מנסה לראות ולהבין זה- איך אתה רואה שהדברים האלה יעבדו במתכונת החדשה, אם יש רעיונות ואם התחבטתם בעניין הזה. ועד כמה לאנשי מקצוע מהסוג של עובדים קהילתיים, כי בזמנו, עוד בקדנציה הקודמת דיברנו על זה כל הזמן שעובדים קהילתיים הם העצמה קהילתית, עובדים קהילתיים-שזה האנשים המקצועיים שיודעים לעשות את הפעולות האלה של העצמה קהילתית- עד כמה הם נמצאים בתוך זה ומה המקום שלהם בתוך זה. אפשר להעביר אותם בתור ת, ת, ת, ת, ת ויכולים להעביר אותם בתור מנהלים של תהליכים.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

ראש העיר אמר- מה זה הדבר הזה? מה זה התפיסה הקהילתית החדשה: קחי את רבעים ושכונות-שבעצם אומר שעסקו בתחום מסוים, אבל המבנה היה מבנה שמחובר לתוך אזור גיאוגרפי נתון, ותכניסי את כל מה שקשור באותו אזור-הקהילה והמרכזים הקהילתיים, והקאונטרים והפעילות וגני הכלבים, הכל, כל זה, והנה- זה המילה קהילתי. זה מה שעשינו.

עכשיו, בתוך כל אגף ובתוך מרחב-יהיו אותן פונקציות שקיימות היום בעצם. אותו גוף מתכלל של רבעים ושכונות, של מתנדבים ופעילים והנושא הרך של שכונות ושיתוף ציבור, וצרכים בתחום הפיזי והתשתיתי ובעיות בטחון ובטיחות וגינה, וכל זה -יש בתוך המבנה הארגוני- במעמד לפחות זהה למעמד הקודם של הרבעים ושכונות- מבחינת ההיררכיה העירונית. לפחות זהה, אם לא יותר מזה, אבל אני אומר –לפחות זהה. זאת אומרת, כל הדבר הזה בא לידי ביטוי. לא הצגנו את זה כי זה מבנה רעיוני, אבל בוודאי ובוודאי שכן. ובעצם, כל מה שחלמו-בואו נראה איך בעצם רובע הופך להיות משהו גדול-זה המשהו הגדול הזה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שימו לב: כשהקימו את רבעים ושכונות-הקימו את זה כגוף נפרד, זו אותה מערכת שפרוסה בעיר.

רבעים ושכונות קיבלו משרדים נפרדים, אבל באותו רובע היה מרכז קהילתי והיה משרד של רבעים ושכונות. מה עשינו בשנים האחרונות? אמרנו-זה לא טוב, הם צריכים להיות במקום שנמצאים האנשים, צריך להכניס אותם פנימה. הגענו למקום שבו כמעט הצלחנו את כולם

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 45 -

להכניס פנימה לתוך רבעים ושכונות, ועכשיו אנחנו עושים בעצם את הצעד היותר גדול- להפוך את מה שנקרא- רבעים ושכונות- למינהל קהילה, שזה בעצם שילוב של שני הדברים ביחד, ולהפוך את כל הגורמים שעוסקים בקהילה -שיהיו מאוחדים באותו אזור ויוכלו לעבוד בצורה יותר יעילה.

מר מזרחי:

קודם כל תכנית מאוד מעניינת-ששווה בהחלט בחינה רצינית.

אבל במה שאתה אמרת רון, וגם אתה מנחם- שתי מילים חסרות פה, לא רבעים ולא שכונות, גם לא פורום של וועדי שכונות. זאת אומרת, כאילו המערכת הזאת מתבטלת ולא קיימת ומקימים מבנה חדש. זה מה שקורה. אני לא ראיתי בשום מקום,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה זה שייך לוועדי שכונות? וועדי שכונות ייבחרו גם ככה.

מר מזרחי:

גם במבנה הקיים צריך להמשיך לטפח ולאפשר לתושבים לבחור את הנציגים שלהם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בוודאי. זה חלק מהעניין.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

בוודאי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה לא מבנה ארגוני, זה דרך פעולה.

מר מזרחי:

אבל אפילו במשפט אחד זה לא נאמר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

O.K . מקבל את ההערה

גב' להבי:

בירושלים-ממנה למדנו, זה נקרא מינהלים קהילתיים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 46 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מקבל את ההערה.

מר מזרחי:

דבר נוסף שחסר פה: כאן אתה כאילו מפריד עכשיו ל-4 אזורים בעיר, יש משלמה ועוד שלושה

אזורים. פה צריך להדגיש גם את הפעולות המרכזיות שצריכות להתקיים בכלל במסגרות, כמו למשל- חלוקת מלגות למצטיינים בקהילה, כלומר, פה גם צריך להביא לידי ביטוי את הביטוי המרכזי של הפעולה הזו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

השינוי הוא כדי שיקרו הדברים שאתה אומר.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

בדיוק. יש לך מינהל למעלה.

מר מזרחי:

אני אומר שצריך לציין את זה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה ברור.

מר מזרחי:

אני בטוח שחשבתם על זה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

כל מינהל, היום כל מינהל עובד ברמת כלל העיר- תלוי באיזה נושאים. יש נושא- נניח מגדר, מה?

יהיה עכשיו מגדר למרחב כזה ומגדר למרחב כזה? הוא נושא על,הוא נושא חשוב ברמה העירונית.

מר מזרחי:

אבל צריך גם להדגיש את זה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 47 -

זה ברור, זה מובן מאליו.

מר מזרחי:

הדבר האחרון זה הנושא- יש מנהלים, יש אגפים, יש מנהלי אגפים, איך הם משתלבים בתוך המערך הזה- כדי שיבואו לידי ביטוי-גם הכשורים שלהם וגם היכולות שלהם. איך הדבר הזה יבוא לידי ביטוי?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אתה יודע איזה הזדמנויות הדבר הזה פותח לאנשים? זה פותח הזדמנויות אדירות לאנשים-

לשידרוג גם ברמה האישית, גם ברמה של העושר העיסוקי. תבין מה קורה כאן. מה שקורה כאן זה בעצם -מבנה של רובע- שהוא עוסק בדברים מסוימים- מקבל עושר עצום-של כל הרבדים של מה שנקרא- רובע, שכונה, קהילה, תושבים , כל הדברים. ויש כאן עושר עצום וגם אפשרות לקידום, מי שראוי, בצורה מדהימה, כי זה פותח כאן לא מעט אפשרויות.

מר מזרחי:

מנהל אגף היום-איפה הוא משתלב פה בסיפור הזה?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש מכרזים.

מר מזרחי:

למשל אריק,

גב' להבי:

אריק לא מתמודד בכלל.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אף אחד, או כמעט אף אחד בגדול- לא ירד ממעמדו הנוכחי. ואנחנו נמצא. יש לנו אנשים מצוינים.

אגב, אני הסברתי גם ואמרתי, זה לא נובע מחוסר נוחות כלפי המערך הקיים. המערך הקיים, וזה לא אני אומר-זה גם הסקרים אומרים ואנשים אומרים, וכולם. יש לנו אנשים מצוינים- גם ברבעים ושכונות, גם בקהילה, נוער וספורט, זה לא נובע מתחושה שכאילו משהו לא עובד, זה נובע מתחושה שכאן הגענו למצב האבולוציוני שניתן לייצר כאן עוד תנופה, שניתן לייצר משהו אחר. יש

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 48 -

לנו כאן את העוצמות לעסוק בדברים הרכים. כי הכי קל לעסוק בדברים כשהכל רץ מעצמו. זה האתגר הגדול, ולפרט כפרט זה נותן הרבה מאוד הזדמנויות, לאנשים הטובים, ואנשים לא ייפגעו.

אגב, אנשים מעורבים בתוך העניין, הצגנו לכולם. מטבע הדברים-כאשר אתה עושה ומערבב את הקלפים מחדש-אנשים חוששים .

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מבקש. קיימנו דיון ראשוני, אנחנו עדיין לא מסכמים.

אני דוחה את אחד הנושאים לפעם הבאה, ואני צריך את עניין המקרקעין לסיים לקראת המועצה.

אני מבקש לעבור לסעיף מקרקעין.

בבקשה.

גב' להבי:

אני רק רוצה להעיר הערה אחת נוספת בבקשה, שערבוב הקלפים נוגע לא רק לעובדים שמועברים מיחידה ומאגף אחד או ממינהל אחד למינהל שני, אלא גם להסדרים הפוליטיים-שתיק מסוים שייך למישהו, וחלק מסוים נלקח מרווחה, או חלק אחר נלקח.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נדון אתך פוליטית על הנושאים במקום אחר.

גב' להבי:

,O.K תודה רבה.

35. הקצאת מקרקעין:

מר אגמון:

אנחנו מבקשים- מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל" לשני שטחים בבית אריאלה. אנחנו מדברים שם על אולם עיון ועל מחסן, אנו מדברים על 5 שנות הפעלה, פשוט הארכה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מי עושה את זה?

מר אגמון:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 49 -

אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה המתקן ההוא?

מר אגמון:

זה בתוך בית אריאלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה המוזיאון שלהם?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

הגנזים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הגנזים הזה שהעברנו להם?

מר אגמון:

כן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מישהו מתנגד? אם לא-אושר.

מר אגמון:

המשך מתן רשות שימוש והפעלה לרשת "עמל". בבית הספר שבח מופת- לתקופה נוספת של 5 שנים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא הצלחתי להבין למי.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

שבח מופת.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 50 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הלאה.

מר אגמון:

המשך מתן רשות שימוש לעמותת "נוער מתחברים למשפחה" במבנה במרתף של 144 מ"ר. מדובר על חיזוק הקשר במשפחות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה משהו חדש?

מר אגמון:

לא, זה המשך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

המשך והארכה, אושר. הלאה.

מר אגמון:

רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "אותות-דלת לחיים חדשים". פה מדובר על משהו חדש, הפעלת הוסטל לאוכלוסייה הטרנסג'נדרית בדירה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אושר . הלאה.

גב' טולקובסקי:

למה רק עכשיו מאשרים את זה?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה לקח זמן. התנגדויות, עניינים , סיפור.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את רוצה לדרוך עלי? לא מספיק לך לדרוך, את גם מועכת?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 51 -

גב' טולקובסקי:

לא, זה,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נו מה לעשות? אני אשם שיש בירוקרטיה.

גב' להבי:

ככה זה לוקח-הבירוקרטיה, את מבינה, גם כשהוא רוצה משהו יש בירוקרטיה.

מר אגמון:

מתן רשות שימוש ניהול והפעלה ל"עמותה לקידום החינוך בתל-אביב יפו"-למרכז הורים ילדים "גפן". מדובר על תקופה של 5 שנים, נוער בסיכון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הארכה?

מר אגמון:

לא.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חדש?

מר אגמון:

חדש, נוער בסיכון.

יש לנו 4 נושאים של איתורים:

מעון יום אמונה ברחוב בובליק.

גני ילדים בשכונת תל-ברוך צפון.

גני ילדים בשכונת נופי ים.

ואולם ספורט בנופי ים.

גב' להבי:

איפה זה בובליק?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 52 -

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

כאן. בצפון הישן.

גב' להבי:

ואמונה רוצים בבובליק?

מר אגמון:

אמונה רוצים.

גב' לסקי:

כמה ילדים יש שם בסוף?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אגב, אמונה זה לא רק לציבור הדתי.

גב' לסקי:

לא, זה לא רק לציבור הדתי, אבל זה עם תכנים דתיים מסוימים.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא לא לא.

גב' כורם:

זה במקום גן ילדים שהיה אמור להיבנות להם באזור הבור- ברחוב פנקס.

גב' להבי:

מול בית החייל.

זה הקרקע שלהם?

גב' כורם:

זה במקום אותו מקום.

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 53 -

ומפנים לנו את הבור?

גב' כורם:

זה היה אמור להיות מרכז תרבות, בעקרון, הם לא מימשו את הבנייה.

גב' להבי:

מה יהיה עם האדמה מול בית החיל?

גב' כורם:

אפשרויות אחרות.

גב' להבי:

אבל זה חוזר אלינו? זה שלנו עכשיו? סבבה ,שווה את העיסקה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה חוזר אלינו, אגב, יהיה קצת מאבק אבל זה יחזור אלינו.

גב' להבי:

בסדר, זה קרקע שווה, זה בור שווה שווה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אנחנו רוצים להשתמש בו לשימוש ציבורי.

גב' להבי:

בסדר, לזה התכוונתי, שזה שימוש ציבורי בעל נפח, לא סתם.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זהו סיימנו?

מר אגמון:

כן.

גב' לסקי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 54 -

אפשר רק להגיד משהו לסיום?

גב' להבי:

נו, לסיום.

גב' לסקי:

שאחרי שראש הממשלה אמר שאנחנו סוגרים את הדלת שלנו בפני פליטים חיצוניים, אנחנו צריכים לבקש שידאג לפליטים שקיימים פה על ידי קבלת תקציבים לעיר תל-אביב-כדי שאנחנו נוכל לטפל בהם כמו שצריך.

גב' להבי:

נכון.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה נכון.

החלטה: הקצאת מקרקעין מאושר כלהלן:

א.מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל" בשני

שטחים בבית אריאלה, הארכה ל- 5 שנים חסר יום.

ב. המשך מתן רשות שימוש והפעלה לרשת "עמל". בבית הספר שבח מופת- לתקופה נוספת של

5 שנים, חסר יום.

ג. המשך מתן רשות שימוש לעמותת "נוער מתחברים למשפחה" במבנה במרתף של 144 מ"ר,

הידוע כמרכז הקשר העירוני הורים ילדים, ברח' המלך ג'ורג' ,37 שכונת לב תל-אביב.

המשך רשות שימוש לתקופה של שנה, המתחדשת מדי שנה, 5 תקופות, ע"פ שקול דעת

העירייה.

ד. רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "אותות-דלת לחיים חדשים". הפעלת הוסטל

לאוכלוסייה הטרנסג'נדרית בדירה עירונית בקומה ,1 ברח' המלך ג'ורג' 33 בשכונת לב תל-

אביב, לתקופה של 5 שנים חסר יום.

ה. מתן רשות שימוש ניהול והפעלה ל"עמותה לקידום החינוך בתל-אביב יפו"-של מרכז הורים

ילדים "גפן". נוער בסיכון, בשני חדרים ואולם משחקים הנמצאים בקומה שנייה של מבנה

עירוני בן שתי קומות הידוע כ"טיפת חלב" ברח' עירית 17 שכונת יפו ג'. לתקופה של חמש שנים

חסר יום.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ג באלול תשע"ה ()07/09/15

- 55 -

איתורי שטח ציבורי-מאושר כלהלן:

א. מעון יום אמונה-ברחוב בובליק

ב.גני ילדים בשכונת תל-ברוך צפון.

ג.גני ילדים בשכונת נופי ים.

ד. אולם ספורט בנופי ים.

הישיבה נעולה

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה