פרוטוקול מליאת הועדה המקומית (תוכנית בניין עיר) - מליאה מספר 15-0003
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
החלטת מליאת הועדה המקומית מתאריךהנדון:
חברי מליאת הועדה המקומית לתכנון ובניה במליאתה לכבוד
משתתפים:
15- פרוטוקול מספר
נעדרו:
פנקס.
: ארנון גלעדי, יהודה המאירי, יניב ויצמן ואיתי ארד-הצטרפו לאחר פתיחת הישיבה לסקי, עו"ד, ניר סביליה, אלון סולר וגל שרעבי-דמאיו.
טולקובסקי, ד"ר, שמואל גפן, ראובן לדיאנסקי, עו"ד, אהרון מדואל, דן להט, עו"ד, גבי גיצין, חיים גורן, שלי דביר, עו"ד, אופירה יוחנן וולק, מיטל להבי, אסף זמיר, עו"ד, אפרת מר רון חולדאי, דורון ספיר, עו"ד, הרב נתן אלנתן, יונתן וינקלר, ציפי ברנד פרנק, מיכאל
נוכחים:
מסלאוי וכרמלה עוזרי.
נתן וולוך, מהרטה ברוך רון, יעל בן יפת, קרנית גולדווסר, הרב נפתלי לוברט, שלמה נושא:1
משרד האוצר מלי פולישוק, עו"ד
מנהלת פרויקטים רוחביים ועררים אגף רו"פ פרידה פיירשטיין, אינג', משקיפה מטעם פרחי, מ"מ ע. ראש העירייה אילן רוזנבלום, עו"ד, ע. ראש העירייה מאור בנימיני, עו"ד, מנהלת תכנון מרכז אגף תכנון העיר לריסה קופמן, אדר', מתכננת צוות תכנון מרכז רבקה תכנון העיר וסגנית מה"ע אורלי אראל, מנהלת אגף רו"פ וסגנית מה"ע איריס לוין, אדר', מהנדס העיר עודד גבולי, אדר', משנה ליועמ"ש הראלה אברהם-אוזן, עו"ד, מנהלת אגף
הוחלט:
נמנע
נגד
וינקלר ודורון ספיר.
סביליה, חיים גורן, רון חולדאי, אופירה יוחנן – וולק, גל שרעבי-דמאיו, אלון סולר, יונתן בעד
על כנה )פרוט בעמוד 21.10.2015
15-הצבעה האם להשאיר את החלטת ועדת המשנה לתכנון ובניה
4 -מהלך הדיון פירוט בעמודים
חוזר הוגש ע"י חבר המועצה עו"ד דן להט.
תא
15-0018
ברוב של
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
נושא 2
הוחלט
נמנע
טולקובסקי, מיכאל גיצין ודן להט.
נגד
זמיר, יניב ויצמן, יונתן וינקלר ודורון ספיר.
אסף סביליה, חיים גורן, רון חולדאי, אופירה יוחנן-וולק, גל שרעבי-דמאיו, אלון סולר, ניר בעד
מיום
החלטה מס 2-15-הצבעה האם להשאיר את החלטת ועדת המשנה לתכנון ובניה
19-מהלך הדיון פירוט בעמודים
המועצה עו"ד דן להט, עו"ד שלי דביר וגב' ציפי ברנד-פרנק.
15-15-בקשות מספר
יתכנו
תוקף
מהנדס העיר
עודד גבולי, אדר'
רשם:
החלטה מס 2-15-0025
ברוב של
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
על סדר היום
שוש בלו אלה דוידוף
סטנוגרמה מרכזת בכירה לועדות מליאה ומחוז
באולם האירועים, קומה
מתאריך ט"ז בטבת תשע"ו
15-מספר ישיבה
פרוטוקול מליאת הועדה המקומית לתכנון ולבניה
מינהל הנדסה – אגף תכנון העיר
עיריית תל-אביב – יפו
דורון ספיר-היו"ר:
ע"י חברי המועצה עו"ד דן להט, עו"ד שלי דביר וגב' ציפי ברנד-פרנק.
15 -15 -בקשות מספר 2
לדיון חוזר הוגש על ידי חבר המועצה עו"ד דן להט תא 1
מדואל 16
דורון ספיר 15
גבי לסקי 14
דן להט 13
מיטל להבי 12
ראובן לדיאנסקי 11
אופירה יוחנן וולק 10
אפרת טולקובסקי 9
אסף זמיר 8
שלי דביר 7
חיים גורן 6
מיכאל גיצין 5
שמואל גפן 4
ציפי ברנד 3
וינקלר 2
הרב נתן אלנתן 1
* * * * **מקריא את השמות הבאים
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר דורון ספיר-היו"ר
נושא ראשון -
יש לנו שני נושאים על סדר היום.
אנחנו פותחים את ישיבת מליאת הוועדה. יש לנו קוורום.
תא 1
לדיון חוזר שהוגש על ידי חבר המועצה עו"ד דן להט
מר דן להט:
בקשה לדיון חוזר שהוגש על ידי חבר המועצה, עו"ד דן להט, בבקשה.
נושא ראשון על סדר היום: תא
הרב נתן אלנתן:
בוא תציג את הפרויקט קודם.
מר דורון ספיר-היו"ר:
אבל מכירים, דני. לא מכירים?? כולם מכירים.
מר דורון ספיר-היו"ר:
מי מציג?
אוקי, אז בבקשה. אפשר להציג את זה בקיצור. חברים, אנחנו נציג את זה כדי שכולם יהיו בידיעה.
גב' גבי לסקי:
כן, בבקשה. אנא הצג את התוכנית בקיצור.
משה צור נכנס להציג.
מר דורון ספיר-היו"ר:
מי שלא חבר מועצה יכול להיכנס להציג דברים עדין?
מר משה צור:
זו תוכנית שלו - תוכנית שהם הגישו, במליאה.
העם אל השדרה, מקרל נטר, מבן זכאי, והופכת את זה לגיד עירוני אמיתי של מרקם עירוני. אנחנו הקרקע, שמראה את הציר ואת החיבורים בתוכו. היא מקצרת את הדרכים מהרחובות שחוצים, מאחד זה מבט ממערב לכיוון מזרח, של מה שיהיה לעומת החצרות המוזנחות שראינו קודם. כאן תוכנית קומת השטחים האלה הם בתי קפה ומסעדות וחנויות, חנויות קטנות, שכולם יושבים על הכיכר ובתוך הכיכר.
ושהייה. וכאשר אנחנו הופכים את המקום הזה לחלק ממרקם עירוני תוסס ופעיל, כאשר כל הדפנות של של ציר אורך וצירי רוחב שיוצרים מרקם עירוני, יוצרים גיד עירוני שמשמש מרחב הליכה ושוטטות אוסף של חצרות פנימיות קטנות ופרופורציות שונות, פיאצטות רומנטיות ואיכותיות, מחוברות, בחיבור היום מוזנחות ברמה ממש מקוממת, אנחנו מתכוונים לפנות את כולם, להפוך את זה למתחם אחד, עם מזיזים צפונה למרכז השטח, כדי ליצור את השטח לכיכר הזאת. לכיוון החצרות האחוריות שבמתחם ובריכות מים, בתי קפה ומסעדות. לצורך זה אנחנו גם, מתוך שלושה מגדלים שאנחנו מציעים, אחד אנחנו שתכניס את כל האנשים אל המתחם. הכיכר היא בהמשך רחוב רמח"ל ותכלול מקומות ישיבה, פיתוח העירוני לא מפותח ולא נגיש לציבור. אנחנו רוצים לפתוח קודם כל כיכר פתוחה לכיוון שדרת רוטשילד, להחיות את המתחם הזה, שבחלקו הגדול הוא כרגע בקומת הקרקע. המפלס המטרה שלנו, דבר ראשון, 12.8
המתאר תא
אחה"צ טובים. אני אציג בקצרה. אנחנו במתחם רוטשילד, כאשר אנחנו עוקבים בדיוק אחרי תוכנית www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
גב' אפרת טולקובסקי
6.65
כאן עשינו סקיצה של מבט ממזרח למערב. לכיוון אחד העם אנחנו ממשיכים בנייה מרקמית בגובה של אביב אל השדרה בצורה הרבה יותר פעילה ויותר נגישה ויותר תוססת.
לדיור בהישג יד, וקומת הקרקע הזו מבטיחה מרקם עירוני תוסס שמחבר את כל החלק הצפוני של תל-
בודדים שזה המצב היום, משמרים בניינים, מקצים
מממשים את ההפקעות, רושמים זיקות הנאה, מרחיבים מדרכות, מבטלים כניסות רכב נפרדות למגרשים
מר משה צור:
אז זה
גב' מיטל להבי:
לא
מר משה צור:
אין לך אף מגדל על אחד העם?
מר דורון ספיר-היו"ר:
התוכנית הזו אם היא תיושם. תודה רבה.
חושב שאיכויות של המרחב הציבורי וקומת הקרקע מדברות בעד עצמן, מה הפוטנציאל הגדול מאד של הבניינים האחרים, בוודאי לא חורג אלא משלים אותו. זה מבט מדרום, שהוא מבט פרספקטיבי. ואני של כל sky lineפותחים עכשיו את החלון, זה מה שהיינו רואים כשזה יהיה בנוי. רואים שזה מתיישר עם ה אותו מהשדרה כדי ליצור את כיכר הכניסה שהצגתי לפתיחת המצגת ו העם, שמביא את האיכות שלו. בסך הכול, אם תראו את תוכנית הבינוי, יש הוא הופך להיות רחוב עירוני אמיתי, עם שני נתיבי תנועה. אנחנו משמרים בניין לשימור שנמצא על אחד מתה. אנחנו מרחיבים את הרחוב, חניה מקבילה, ופותחים חזיתות פעילות ומסחריות לכיוון אחד העם, אין לי אף מגדל על אחד העם. אחד העם מפותח. היום אחד העם עם נתיב נסיעה אחד וחניות ניצבות ודופן
הרב נתן אלנתן:
אני מבקש להמתין בחוץ.
מר דורון ספיר-היו"ר:
למה להמתין בחוץ? זה דיון סגור?
מר מיכאל גיצין:
אם יש שאלות, אז בבקשה.
כי הוא נציג היזם, הוא יישב בחוץ.
מר משה צור:
הנאה.
התייחסת בדברים שלך – יינתנו זיקות הנאה באופן ככה גורף – אם אפשר לשמוע, להבין איזה זיקות
גב' גבי לסקי:
וזיקות הנאה זה מה שהתוכנית מוסיפה, שלא היו קודם. היו קודם חצרות פרטיות מוזנחות ולא פעילות.
כן, בוודאי. אתה יודע מה זה שאלה טובה למרצה, שיש לו תשובה. אתה רואה כאן, ההפקעות זה באדום
מר מיכאל גיצין:
אולי הן לא פעילות כיוון שהן מוזנחות?
שנייה, ובין שלושת המגדלים, המרחב יהיה של,
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר משה צור
מר דורון ספיר-היו"ר:
שמעשירות את הפעילות העירונית עליו.
המרחב יהיה כולו לשירות הציבור, נגיש לציבור ופעיל ותוסס, ועם פיתוח אינטנסיבי ועם דפנות מסחריות
גב' מיטל להבי:
עוד מישהו רוצה לשאול?
מר משה צור:
כן. מה ההיבט התנועתי שם מסביב?
מר שמואל גפן:
תהיה הרבה יותר טובה. אחד העם יהיה פחות עמוס.
במפלס תת הקרקע, לעומת אשפה ופריקה וטעינה במפלס הרחוב. בסך הכול, התוכנית מבחינת תחבורה וכולל פריקה וטעינה הנפרדות למגרשים הבודדים, שזה היה מטרד שכל פעם אחד נכנס ואחד יוצא, הרבה יותר חלקה. הכול בזכות שאנחנו מחברים את זה לחניון אחד. זה כולל את כל ביטול הכניסות תהיה עוד תנועה, מה שאנחנו מעריכים שלא תהיה בכלל, אז הרחוב יכול לקלוט אותה והיא תזרום בצורה שתורים להמתנה בכניסה, אם בכלל יהיו, הם יהיו על חשבון הרמפה. הוספנו נתיב לאחד העם, שגם אם הוספנו עוד כניסה מרחוב נוסף שמאפשרת התפזרות של כל התנועה כולה, הרמפות יותר ארוכות ככה ויוצא חזרה צפונה, בכלל לא עובר באחד העם ולא מעמיס את התנועה לא באחד העם ולא ברוטשילד.
כשהמתחם כולו מחובר, מי שלמשל בא מדרום ורוצה להיכנס לחניון, נכנס בכניסה חדשה מיבנה שיצרנו לחניון הזה היום שקיים, שאנחנו ביטלנו אותו, חייב לנסוע באחד העם ולצאת לאחד העם. היום, רוצה להיכנס לחניון הזה, הוא חייב לנסוע ברוטשילד ויוצא לרוטשילד. לעומת זאת, מי שרוצה להיכנס ויוצרים גם רמפות יותר ארוכות. ועל ידי כך אני רוצה להסביר שהיום בחניונים נפרדים, כאשר מישהו אנחנו ניישם את התוכנית הזאת, אנחנו מחברים את כל החניונים יחד ומוסיפים עוד כניסה גם מיבנה משפרים. כי אם היום, היום יש כניסה אחת מרוטשילד וכניסה אחת מאחד העם לחניונים נפרדים. כאשר מה שמותר לי היום ולא יוזם תב"ע חדשה. בקיצור, אנחנו לא מוסיפים תנועה. מצד שני, אנחנו מאד קודם כל, יחסית ל-תב"ע הקיימת, התוכנית מוסיפה
מר משה צור:
למה הוא יהיה פחות עמוס?
גב' מיטל להבי:
ולא צריכים להגיע אליו.
הוא יהיה פחות עמוס כי יש אופציה להיכנס גם מיבנה. וגם כשנכנסים מרוטשילד נוסעים בתוך המתחם
מר משה צור:
חניה?
אתה יכול להסביר לי איך מ
גב' מיטל להבי:
נכנסים ,התעסוקה יוצאים.
למגורים היא בכיוון הפוך. כשבבוקר המגורים יוצאים, אז התעסוקה נכנסים. ובבוקר, כשהמגורים סליחה, נכון, רגע, אני אתקן את עצמי, אני דיברתי על תעסוקה. למה דיברתי על תעסוקה? כי תנועה
מר משה צור:
בתל-אביב כולם יוצאים ונכנסים באותו זמן.
גב' מיטל להבי:
בכיוונים הפוכים, ומשתמשים באותן תשתיות, רק מנצלים יותר טוב את התשתיות.
עדיין, אני גר במרכז תל-אביב, אני עובד בתל-אביב, ועדיין התנועה למגורים והתנועה לתעסוקה הם רק בשעה
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר משה צור
גב' מיטל להבי:
בכיוונים הפוכים.
מר דן להט:
ברוטשילד כולם באותו כיוון.
מר משה צור:
במרכז עזריאלי?
משה, אתה רוצה לומר לי שאתה אומר שאין שינוי תנועתי עם
מר דן להט:
קודם כל, זה לא
מר משה צור:
סה"כ
מר מנדי:
מנדי, כמה נוספים?
מר משה צור:
95,000
מר דן להט
וחלק מזה מגורים.
מר משה צור:
סה"כ
גב' מיטל להבי:
מוסיפים מכוניות, רק משפרים,
אני אומר, כיוון שתוספת הבנייה שאנחנו מוסיפים לא מוסיפה חניה לעומת ה-תב"ע שבתוקף, אנחנו לא
מר משה צור:
איך אתה לא מוסיף מכוניות?
גב' מיטל להבי:
על התעסוקה.
מר משה צור:
על ה
גב' מיטל להבי:
כן, אבל אמרתי שהם נוסעים בכיוון הפוך.
מר משה צור:
מקומות חניה נוספו?
על כיווני התנועה תענה לי אחר כך. לגבי התעסוקה – הוספת בערך
14
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
גב' מיטל להבי
מר משה צור:
הבנתי. זאת אומרת, הם יבואו באוטובוס.
מר דורון ספיר-היו"ר:
בהסעת המונים. אנחנו באזור מוטה תחבורה ציבורית.
מר מיכאל גיצין:
שאלה אחרונה.
גב' מיטל להבי:
סוגיית ההצללה – נשאלה בעבר ולא ראיתי שיש עליה מענה – מה ההשלכות הסביבתיות?
מר נתן אלנתן:
תחבורה ציבורית.
אם היית נותן פיתרונות של תחבורה ציבורית אולי הייתי יודעת לענות לך. אני לא יודעת לענות על
גב' מיטל להבי:
את לא אמורה לתת פיתרונות, את לא מהנדסת תנועה.
מר נתן אלנתן:
לא, אני לא מהנדסת.
גב' מיטל להבי:
את לא אמורה לתת פיתרונות.
מר משה צור:
אני רק אומרת לך שאין פה פיתרונות.
מר מיכאל גיצין:
יותר טוב לבניינים שמצלים.
רק חייב להגיד שעו"ד דן להט, בדיון בוועדה המקומית, אמר שצל זה דבר חיובי, וככל שיש יותר צל יהיה אני יכול להגיד שני דברים על נושא ההצללה: א. יש נספח הצללה, הוא נמצא במשרד מהנדס העיר. ואני
מר דורון ספיר-היו"ר:
אבל יש לי את דעתי ואני לא מחויב לדעתו של דן להט. זה לא מענה.
מר משה צור:
אם אין עוד שאלות נוספות, אנחנו נקרא לעו"ד דן להט. דן, בבקשה.
מר דורון ספיר-היו"ר:
תודה רבה על ההקשבה.
מר דן להט:
בבקשה, תודה. אתה יכול לצפות בחוץ.
גר בקרל נטר והחצר שלי לא כל כך מלוכלכת.
שומע אותה אני נחרד יותר. ולהגיד על זה, משה )שהוא שומע אותי שם(, להגיד שהחצרות מלוכלכות, אני אני רוצה לומר לכם שאני שומע את התיאור של התוכנית הזאת כבר פעם שלישית בערך, וכל פעם שאני www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
קריאה
מר דן להט:
מה? אתה גר שם?
מר מיכאל גיצין:
חיים שיש בעיר הזאת, רבותי, הכי חיים. אז אני רוצה להבין מה צריכים להחיות באזור הזה.
דברים, אבל זה שהוא מוזנח? מלוכלך שמעתי, מוזנח, שמעתי חצרות ולהחיות. זה אחד האזורים הכי כן, עדין גר שם, למרות שאני מכרתי את הבית. להגיד שהאזור הזה מוזנח? אמרו על הבית שלי הרבה
מר דן להט:
אתה מסכים שהצד האחורי של אחד העם, האזור של החניות המאונכות, הוא מוזנח?
מר שמואל גפן:
והמטרה הרביעית – שילוב מבנים לשימור בתכנון המתחם.
מתוך
מטרה שלישית ו'סופר' חשובה – דיור בר השגה
מסלול אחד, שבקושי מתפקד, ועכשיו רוצים להפוך אותו לשני מסלולים.
על רחוב אחד העם בנסיגה של
זכויות ושינוי הבינוי במתחם. יש פה שילוב של בניית שני מגדלים של שתיים – כפי שאמר פה משה צור, נציג היזמים, חיזוק ה-מע"ר, שימו לב למילה חיזוק, על ידי תוספת למרכז של העיר. אין מרכז אחר.
הנושא הראשון. המטרה הראשונה והחשובה מכל היא להכניס שטח יושב מרכז עזריאלי
מרכז עזריאלי זה, אם אני לא טועה
ומסחר. ואני אסביר לכם כבר עכשיו, שתבינו על איזה סדרי גודל מדובר, זה מרכז עזריאלי על משה, זה נקרא בעיני כ
מדובר בתוספת שטחי בנייה של כ
כפי שמופיע בדו"ח, את
לאלה שלא הבינו מה שהיה במצגת הזאת, שהייתה מצגת מאד מאד זריזה, אני רוצה לסכם לכם את זה זה נושא קריטי.
הפרוטוקולים וראיתם את התוכניות ואתם יודעים אחד לאחד על מה אתם הולכים להצביע היום. שתבינו, את וקראתם לפרטיה הזאת בתוכנית בקיאים שכולכם משוכנע ואני לאישורנו, המצפה אביב חברות וחברים נכבדים, כפי שאתם הבנתם, מונחת לפנינו היום להצבעה תוכנית בנייה של אזור לב תל-
אני אתחיל ואני אומר ככה:
והוא אחד מהיותר מהותיים, אני נמצא פה
גבירותי ורבותי, צר לי שראש העיר לא נמצא איתנו, כי הנושא הזה הוא בעיני בהחלט נושא 'סופר' מהותי,
ממש לא. תבוא לשם – תראה את המקום. אני שם כל יום.
מר דן להט:
דן, איך רחוב אחד העם יהפוך לדו-סטרי?
מר שמואל גפן:
לחזק. אנחנו רוצים לחזק. להחיות,
לא דו-סטרי, דו מסלולי. איך? אני לא יודע איך. תשאל את משה צור. תשאל את היזמים. היזמים רוצים
מר דן להט:
רגע, לכל האורך?
בדיור בר השגה – מטרה נעלה.
תוכנית מתאר קיימת כבר שנים רבות. ייעוד המתחם לאזור תעסוקה – דבר נפלא. ומתן מענה למחסור הזדמנות פז יש פה, חד פעמית המונחת לפתחנו. התוכנית, רבותי, היא תוכנית חוקית. אין על זה ויכוח.
כן. שני מסלולים. לכאורה, וגם שאלו אותי – למה שלא נאשר ונקדם פרויקט בנייה מזהיר שכזה?
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר דורון ספיר-היו"ר
חיזוק?
לחזק? ה-מע"ר הזה, רבותי, הוא סואן, הוא סוער, הוא מלא, הוא מפוצץ. על מה אתם מדברים? איזה פעם את המילים – 'צריכים לחזק'. מה לחזק? תסבירו לי. מה צריך לחזק ב-מע"ר? תגידי לי, אורלי, מה ודווקא היום קם מישהו ומחליט לקדם תוכנית שהיא לא רלוונטית לחלוטין. דווקא היום אני שומע עוד מהקצה אל הקצה, מרכז העיר חי. התושבים נוהרים למרכז העיר. מחירי הדיור באזור מרקיעי שחקים.
באמת אז לחזק את המקום. אבל היום, אחרי
הזאת, אף אחד לא העז לקדם אותה כי הייתה להם תחושה שזה גדול מדי למקום הזה. והמטרה הייתה שמרכז העיר היה מת. תושבים ברחו לפרברים. עסקים עברו לרמת-גן. אבל גם אז, כשתכננו את התוכנית רבותי, אני רוצה להסביר לכם משהו. המדובר בתוכנית שהתחילה בשנות ה מעל הראש שלהם, הם היו 'מתהפכים בקברם'.
אבל אני אומר לכם שאם רוטשילד, חכמי יבנה, אחד העם ובצלאל יפה היו מתוודעים לתוכנית שזוממים חושב היזם. היזם הוא בסדר, הוא רוצה את המקסימום, אין לי שום טענה אליו. לא אליו ולא לאדריכל.
ואתה ואתה ואתה מה טוב לתוכנית הזאת. מה המקסימום שאנחנו חושבים שצריכים לתת לה. לא מה ? אני צריך להחליט so whatאלא כולם ביחד צריכים ליצוק תוכן. ולכן, כשאומרים לי התוכנית קיימת מסגרת מקסימום. אבל מי יצוק לה תוכן? אנחנו צריכים ליצוק תוכן. לא יזם, לא מהנדס ולא ראש עיר.
מר גבולי, וגם לראש העיר שלצערי הרב לא בא לפה, מה נאמר בתוכנית המתאר? אנחנו מאשרים מסגרת, אומר שעלינו להיכנע לתוכנית? אם כך, איפה שיקול הדעת שלנו? ואני מזכיר לכם, גם למהנדס העיר ידידי נכון, התוכנית קיימת. אמר הרב נתן אלנתן – התוכנית קיימת, צריכים לאשר אותה. אז מה? האם זה ממקום של דאגה ערכית לדורות הבאים ולנו. ואני מדגיש את זה – זה ממש דיון לדורות הבאים ולנו.
או אסור, זה לא בעד חוקי או לא חוקי, זה דיון ערכי. זה דיון ערכי איפה אנחנו רוצים לחיות. זה דיון והתשובה היא מבחינתי חד משמעית, זה לא דיון על מגדלים, זה לא בעד או נגד מגדלים, זה לא בעד מותר אני סבור שהזדמנות הפז הזאת איננה נוצצת כלל. ההיפך, זו תוכנית מחשיכה. זו תוכנית רעה. נקודה.
אם כך, מדוע אני כל כך מתנגד לתוכנית הזאת? לא הרבה ראו אותי יוצא בשצף קצף כזה נגד כזו תוכנית.
מר דן להט:
אתה חוזר על דברים שאתה אומר.
מר דורון ספיר-היו"ר:
שלילי. אני לא חוזר על שום דבר.
מר דן להט:
חיזוק ה-מע"ר אמרת לפחות
לתת לשמור על הייחודיות של העיר תל-אביב יפו בעיר הלבנה, שלא סתם אונסקו הכיר בה ככזאת.
מה היה הרעיון? הרעיון הוא לשמר אופי. הוא לשמר אזור. הוא לשמר מהות. הוא לא לשמר בניין. הוא תקופה שלא תשוב עוד. כך כתוב בתוכנית השימור.
משיכה אטרקטיבי המספר את סיפורה של העיר תל-אביב יפו. ובתים היפהפיים מספרים את סיפורה של העיר תל-אביב יפו. לשמר, כך כתוב, מבנים אלו מהווים אבן שואבת לתיירות מקומית ותיירות חוץ. מוקד מאחורי תוכנית השימור? מטרת תוכנית השימור כתוב שם, היא להבטיח את שימור המורשת הבנויה של אם תסתכלו מה כתבו פרנסי העיר על תוכנית השימור שנכתבה גם היא בשנות ה יודע את עברנו, ההווה שלו דל והעתיד שלו לוט בערפל.
נפוליאון, שעם ללא עבר הוא עם ללא עתיד. ויותר מזה, יגאל אלון אמר פעם למיטב זיכרוני, שעם שאינו עברה. האזור הזה, כך התחילה העיר תל-אביב יפו, לא בשום מקום אחר. וכבר אמר אם אני לא טועה האופי של מרכז העיר שלה. על הריאה הירוקה הקטנה, על הנוף והיא חייבת, חייבת לכבד ולשמר את הפסקה', שיש לי איזה קשר משפחתי לסיסמא הזאת, יש גבולות משלה. העיר שלנו צריכה לשמור על גידולה לרוחב ולגובה. עיר היא לא מיכל כיבול לתושבים. כן ירבו דרך אגב, ואני בעד. גם ל'עיר ללא המאזניים את שימור בנייניה העתיקים, שימור אופייה ואופיים של אזורים ייחודיים בתוכה, אל מול להתלות למעלה. חוזקה של עיר נמדד ביכולת התבונית שלה, ברגישות שלה, ברגישות לשים על כף חיזוק של עיר לא נמדד במידת עומק היסודות הנחפרים בתוך האדמה כדי לאפשר לעשרות קומות
עכשיו הבנת, אתה רואה? עכשיו הבנת.
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר אלון סולר
כך, על הצל שיטילו עליהם כל המגדלים הגדולים האלה?
דובר קודם על צל. תגידו לי, מה יגידו כל הבתים של יבנה, רוטשילד, אחד העם, בצלאל יפה, הנמוכים כל במיטב עשרות קומותיה. חד וחלק.
התוכנית הזאת המפלצתית שמונחת עתה על שולחננו, היא פשוט דורסת את כל היופי הזה ברגל גסה, הקטנים, בתי קפה. אנשים חיים שם, חיים. לא באים מה שנקרא מהפריפריה, חיים באזור. נמצאים שם.
שאני רואה בתמונות האלה, שזה הכול מה שנקרא פלסטיק אחד גדול. כל היופי של האזור הזה זה הבתים קומות, לא יותר זה. וכל זה, תסלחו לי, כבר היום יש שם את בתי הקפה היותר יפים, את כל בתי הקפה האזור שעליו אנחנו מדברים, זה אזור שבו נמצאים היום, בשקט וברוגע יחסי, בתים נמוכי קומה
מר דן להט:
אמרו שאתה ביקשת את זה.
מר דורון ספיר-היו"ר:
אמרו לי שאני נגד צל, אמרתי בדירה הפרטית שלי, צל זה לא רע.
מר דן להט:
סליחה, לא להפריע לו, זה על חשבון הזמן שלו, וזה כבר עבר.
הרב נתן אלנתן:
ואני גר באזור.
שאנחנו רוצים לעשות? אני חייתי במנהטן, אם אני ארצה אני אגור במנהטן. אני רוצה לגור בתל-אביב יפו אני שואל אתכם, רבותי, ראיתם את התמונות, תגידו לי, כאן זה מנהטן? אנחנו השדרה ה לא על חשבון הזמן שלי.
מר דן להט:
אז אל תגור.
הרב נתן אלנתן:
אתה בכלל מנוע, ידידי הצעיר, אתה מנוע מלהצביע.
מר דן להט:
אני לא מנוע.
מר דורון ספיר-היו"ר:
אתה הודעת, כך כתוב בפרוטוקול, שאתה מנוע מלהצביע, אלא אם כן השתנתה המניעות.
מר דן להט:
אתה מוכן להתייחס לעניין?
מר דורון ספיר-היו"ר:
רגע, אני אתייחס לכל דבר ודבר.
מר דן להט:
אתה כבר על זמן שאול.
במתחם העירייה – תחרות אדריכלים, ושאלות, ותהיות. ואיפה הוא יושב? על גדת איילון, נגישות המיקום האסטרטגי של מרכז עזריאלי, ששנים לקח לתכנן אותו, עם שיתוף ציבור, ואם אני זוכר פה ואמרתי בתחילת דברי, זהו פחות או יותר מרכז עזריאלי. ואתם הולכים להשוות בין 120,000 תוכנית הבנייה הגרנדיוזית הזאת מיועדת, כפי ששמענו, למשרדים, מגורים, שטחי ציבור. בקיצור היום בונים, בונים, בונים בונים. ועוד איפה? בלב העיר.
תראו לי מגדל אחד. בלונדון תראו לי מגדל אחד. אבל פה? כל אחרי שדרות רוטשילד היא השדרה ה
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר דורון ספיר-היו"ר
טוטאלי של לב העיר תל-אביב יפו.
קשקוש. ממש. ואני קורא לכם, חבר'ה, תבינו את המהות על מה אתם מצביעים היום. זה שינוי אופי שיוריד את מחירי הדיור
שירותים חברתיים, רבותיי, בתי ספר, קופת חולים, גנים, תשתיות, חשמל, מים. מדברים על דבי. זה מה הקיימים והתושבים העתידיים. בתוכנית אין רמז לסוגיית התחבורה והחניה, חוץ מ הזאת לא מזכירה כלל את הבעיות העתידות לשבש את חייהם של תושבי האזור ולהכביד על התושבים פנימה והחוצה? הם לא מסוגלים היום, על מה אתם מדברים, תגידו לי, על מה אתם מדברים? והתוכנית כולם שם. אתם מעלים על הדעת שרחובות שד' רוטשילד ואחד העם יוכלו לנקז את כל התנועה הזאת אני מאשר את התוכנית. אני עוד לא שמעתי התייחסות רצינית אחת לנושא הפקקים, שימררו את חיי 120,000
טוטאלית, הכול ניתן להגיע אליו, הקיבולת שלו מבחינת כלי רכב היא מדהימה. ושאף אחד לא יגיד לי שב
מר דן להט:
דן, אתה חייב לסיים.
הרב נתן אלנתן:
עוד?
הזה הוא פקוק, הוא פקק אחד, מתחילת שדרות רוטשילד ועד הסוף. הוא היום פקק, על מה אתם מדברים הזה בצהריים, אשר לטענת העירייה והיזמים דורש חיזוק? אפשר לחשוב שהאזור הזה מת. חבר'ה, האזור ואני עדיין גר שם. כל בוקר לצאת משם ולהיכנס זה קשה. למי מכם היתה את הזכות לנסות להגיע לאזור אחד לא יגיד לי שהיא לא משנה. כן, רבותי, היא תאמלל את החיים. גם היום החיים באזור הזה לא קלים, הזאת, צריכים להיות חתומים על התוכנית הזאת? על תוכנית שמשנה ללא היכר את אופי העיר? ושאף ברצון התושבים ומבלי לקחת בחשבון את סבלם מבנייה בהיקפים שכאלה. האם אנחנו, כחברי המועצה התוכנית הזאת היא בניגוד מוחלט לאופי של העיר הזאת. היא נעשתה ללא התייעצות, ללא התחשבות, לא
מר דן להט:
אני כל בוקר נוסע ברוטשילד.
מר דורון ספיר-היו"ר:
נתן אלנתן, אתה נוסע כנראה ב
מר דן להט:
משפט אחרון.
מר דורון ספיר-היו"ר:
לא משפט אחרון.
מר דן להט:
דן, אתה מדבר כבר פי
מר דורון ספיר-היו"ר:
זה נושא קריטי.
מר דן להט:
בסדר, לכן נתתי לך פי
מר דורון ספיר-היו"ר:
בפעם הקודמת לא דיברתי, זה על חשבון.
לא, אין חשבונות. דן, אתה חייב לסיים.
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר דן להט
מר דורון ספיר-היו"ר:
אני לא יכול לדבר. לא נותנים לי לדבר.
מר דן להט:
כי אתה מדבר יותר מדי ואתה חוזר על עצמך וזה משעמם את החברים.
מר שמואל גפן:
לא. רבותי, אני מציע לכם לנסות לעבור מהצד המזרחי לצד המערבי של העיר. תנסו לעשות את זה.
מר דן להט:
היום זה לא דוגמא.
מר שמואל גפן:
מה זה לא דוגמא?
מר דן להט:
בגלל החפירות.
מר דורון ספיר-היו"ר:
מה זה לא דוגמא?
מר דן להט:
בבקשה, דן, משפט אחרון.
קריאה:
אז דבר ראשון, תדעו, מכרתי את הדירה שלי. לא גר במקום. אני אגור באזור, אבל אני עכשיו לא גר.
מה לא שמעתי?
לרבות הטענות של היועצים המשפטיים, שלי יש ניגוד עניינים. למה? כי זה מפריע לי, כי אני גר במקום.
אבל אני רוצה לחזור לנושא אלי האישי, כי שמעתי וקראתי, גם בפייסבוק וגם בכל מקום, את הטענות, לחיות.
ואני לא מדבר על נושא הרכבת הקלה שנעשית שם היום. זה שני פרויקטים שנבנים ביחד בחוסר אפשרות
מר דן להט:
תישאר בדרום העיר אבל.
מר דורון ספיר-היו"ר:
הדבר הזה.
מוצלחת, תצביעו בעד. אבל מי שמבין את המהות הזאת, חייב לעצור את כולכם חושבים שהיא כל כך מר אלנתן. זה שיש תוכנית עוד לא אמר שחבר המועצה צריך לאשר אותה. תסתכלו, תקראו, תבינו. אם הבעייתיות ולשם כך אני נבחרתי, כדי להיות לפה לאנשים שגרים שם. חבר מועצה הוא לא חותמת גומי, ממני להתנגד לתוכנית. דווקא ההיכרות שלי עם המקום היא זו שנותנת לי לגיטימציה מוחלטת להבין את רבותי, לנושא שמופיע פה ביום רביעי אפרופו ניגודי עניינים. העובדה שאני גר במקום לא יכולה למנוע אני אגור בדרום העיר, הכול בסדר. אבל דן להט הוא לא הבעיה פה והוא לא הנושא. וזה עכשיו חשוב,
מר דן להט:
דן, אני מבקש להפסיק.
קשה להצביע נגד מה שנקרא, דבר שאתם נדרשתם להצביע בעד. אני מבקש מכם, תבינו את המשמעויות גודל כאלה. רבותי, זה לא רק שהיא לא יכולה, היא לא צריכה ואסור לה. ואני יודע שההחלטה שלכם היא זה צריך לשנות. מי שקובע פה זה התושבים, לא אף אחד אחר. העיר פשוט לא יכולה להכיל פרויקט בסדרי תושביה, אך ורק לתושביה. לצערי בתקופה האחרונה אני מתחיל לחשוב שהיא נועדה לטובת יזמיה, ואת משפט אחרון. כפי שאמרתי לכם, גם עיר ללא הפסקה צריכה קצת שקט. עיר נועדה, קודם כל, לרווחת www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר דורון ספיר-היו"ר
רבותי, אני את שלי אמרתי. כל מה שנותר לכם עכשיו זה להצביע.
אופי. השוק הסיטונאי היה במקום שוק, מה היה שם? כלום.
לא דומה בכלל לפרויקט הזה. המיקום שלו, אין לו משמעות על העיר. איפה ששדרות רוטשילד, זה שינוי של התוכנית הזאת. לא הובאה תוכנית בסדרי גודל כאלה עד היום והשוק הסיטונאי הוא לא דוגמא, כי זה
מר מיכאל גיצין:
יש פה שאלה אחת.
מר דן להט:
רק פה, את בעיית התחבורה הפרטית על ידי חניות.
האם אתה חושב, הטענה התחבורתית, אחרי שראיתי את זה, יש בה בעיה. הרי לא תוכל לפתור באמת, לא
מר מיכאל גיצין:
ברור. ברור.
מר דן להט:
איזה מרחב, בתור מי שאכפת לו, אתה יכול לתת לבנייה רוויה שהוא לא בסמיכות לתחבורה ציבורית?
גב' אפרת טולקובסקי:
בוא אני אענה לך, מיקי.
מר דן להט:
זה הולך להיות לב ליבו של התחבורה הציבורית של גוש דן המשולש הזה.
גב' אפרת טולקובסקי:
מכוניות נכנסות כל יום למרכז עזריאלי?
מיקי, יש מונח, מה שנקרא, 'כל כלי כיבול יש לו מקסימום יכולת
מר דן להט:
שלושת קווי הרכבת התחתית הולכים להתנקז לאזור הזה. זה לב ליבו של הגוש האורבאני.
מר דורון ספיר-היו"ר:
אתם מבינים את הבעיה שיש שם?
מר דן להט:
דן, תודה רבה לך. אנחנו נשמע עכשיו את אורלי אראל.
מר דורון ספיר-היו"ר:
יש לי עוד הרבה מה לומר.
גב' מיטל להבי:
סיימת את הדברים.
מר דורון ספיר-היו"ר:
דורון, אני רוצה גם לדבר.
גב' מיטל להבי:
את לא יכולה לדבר עכשיו, כי עכשיו צריכים לשמוע את אורלי אראל ואחרי זה נקיים דיון.
אז מתי אני יכולה לדבר?
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר דורון ספיר-היו"ר
גב' אורלי אראל:
צריך לשמוע תשובות, לא? איך תדברי בלי תשובות?
מר דן להט:
הקו האדום והקו הסגול, אפשר להגיע לשטח של,
המדיניות של מע"ר שדרות רוטשילד, הוועדה קבעה שב-מע"ר שדרות רוטשילד ניתן להגיע יחד עם הפעלת לגבי זכויות הבנייה שהתוכנית הזאת מאפשרת, כשהתוכנית הזאת אושרה בוועדה המקומית: על פי שיש בסביבה.
הייחודי הזה, את המגוון שהאזור הזה נותן, ואת השילוב שיש בו בין תעסוקה, מגורים ושימושים אחרים והצורה היחידה שבה יש לתל-אביב לאפשר ולעמוד בתחרות הזאת, להציע את האזור מסחר ומגורים.
לאפשר בעתיד תוספות בנייה כדי לעמוד בתחרות מול הערים בסביבה שגם הן מפתחות שטחי תעסוקה, לחזק את האזור הזה, זה כשאנחנו אומרים בתוכנית שאנחנו רוצים לחזק את ה-מע"ר של תל-אביב, מלונאות, מסחר, בתי קפה, כל מה שאנחנו, ודן, אתה הצגת את זה, כל מה שאנחנו אוהבים בתל-אביב.
הייחוד שלו. הייחוד שלו שהוא גובל ונמצא בתוך אזור שבו יש עירוב שימושים של מגורים, תעסוקה, גובל באזור המגורים של לב העיר. ובעבודה שאנחנו הכנו בזמנו על ה-מע"ר של שדרות רוטשילד, זה הם הגבול הצפוני של מע"ר שדרות רוטשילד, וככזה הוא גובל באזור מגורים. כל מע"ר שדרות רוטשילד בתוכנית המתאר, האזור הזה כלול ב-מע"ר שדרות רוטשילד. הגבולות של ה-מע"ר הם, רחוב אחד העם הבנייה.
הזאת נותנת. היזם, בהנחייתנו, הגיש תוכנית שתואמת אחד לאחד את תוכנית המתאר. זה לגבי זכויות המתאר, הן מבחינת היקף זכויות הבנייה, הן מבחינת גובה, הן מבחינת התועלות הציבוריות שהתוכנית התוכנית הזאת, כפי שאושרה בוועדה המקומית, היא בעצם עונה אחד לאחד על העקרונות של תוכנית אביב.
הביקוש ותמיד ההיצע צריך להיות בערך פי
במדינה. הצורה שבה אפשר לעשות את זה, זה לאפשר היצע לתעסוקה ושטחים נרחבים, כדי שיענה על המתאר זה לשמור על המעמד הכלכלי העסקי התרבותי והמסחרי של תל-אביב, הן במטרופולין והן הזאת שמושתתת הן על תמ"מ
בחנו, הצוות המקצועי חזר ובחן את המדיניות של הוועדה המקומית לגבי שדרות רוטשילד. למדיניות אני חוזרת שוב – בזמן הכנתה של תוכנית המתאר של תל-אביב שדנו בה בוועדה המקומית מספר פעמים, המקומית לגבי מע"ר שדרות רוטשילד.
תוכנית המתאר של תל-אביב תא
אביב תא
אני רוצה להזכיר או לספר לכל מי שלא מכיר ולא הכיר את העבודה שנעשתה על תוכנית המתאר של תל-
גב' אורלי אראל:
מתי מתוכנן הקו הסגול
מר דן להט:
אנחנו מדברים על תכנון. אבל גם התוכנית הזאת לא נבנית מחר.
אדר' עודד גבולי:
אורלי, מתי מתוכנן הקו הסגול?
מר דן להט:
איזה
אדר' עודד גבולי:
אני שואל אותך, מתי אתה חושב שהקו הסגול יעבוד?
- הם יתחילו לטפל בקו הירוק והסגול באופן מעשי. TPM-בהפרעה, אני לא מדבר איתך על ה הקו הירוק והסגול, אנחנו מאד מקווים שכשיגמרו פחות או יותר את כל החפירות של הקו האדום, www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר דן להט
אדר' עודד גבולי:
כמו שמטפלים ב
גב' אורלי אראל:
בינתיים אני רואה שאת הקו האדום מבצעים בתל-אביב. אף אחד לא האמין.
מר דורון ספיר-היו"ר:
לאשר אותה בהתאם להחלטות הוועדה המקומית.
תועלות ציבוריות רבות שהתוכנית הזאת נותנת. ולכן אנחנו, כמו שהמלצנו בוועדה המקומית, ממליצים מתוך ה
תוספת של
ציבוריות ולאשר כזאת מן תוכנית. התועלות הציבוריות כמו שאנחנו רואים אותן בתוכנית הזאת הן האלה הם שטחים לתעסוקה ו
הנדרשים לעיר. אני מזכירה שהתוכנית הזאת עונה בהיקף הזכויות שלה והיא קובעת ש התוכנית הזאת, כפי שאנחנו רואים אותה, יש לה תועלות רבות, הן מבחינת מענה לשטחי תעסוקה המקומית קבע שאפשר להגיע בשדרות רוטשילד.
אנחנו עוד בכלל לא מגיעים לרף של החצי מיליון מ"ר שטחים עיקריים שמסמך המדיניות של הוועדה מה שבנוי ושהורסים אותו. לכן, בבדיקה הזאת, התוכנית הזאת מוסיפה קיימים שהורסים אותם, לכן, התוכנית עצמה כוללת
על הבינוי הקיים, חלק היא הורסת, אבל היא מוסיפה שהוועדה אישרה, המתחם הזה יכול להכיל עוד כ
שטחים עיקריים, גם במגדלים הקיימים וגם בבנייה המרקמית. זאת אומרת, שלהגיע למסמך המדיניות היום, בבדיקה שעשינו עכשיו, לקראת הדיון הנוכחי, אנחנו נמצאים בסדר גודל של המגדלית.
להגיע לחצי מיליון מ"ר שטחים עיקריים ב-מע"ר שדרות רוטשילד, הן בבנייה המרקמית והן בבנייה 2013
שוב, המסמך הזה הוכן ב
רוטשילד וזה לאחר הבדיקות, הן הסביבתיות והן התחבורתיות שנעשו למסמך המדיניות. ואני חוזרת על פי מדיניות הוועדה הקומית, אפשר להגיע עד לחצי מיליון מ"ר שטחים עיקריים ב-מע"ר שדרות
גב' מיטל להבי:
כן, גב' להבי.
מישהו רוצה לומר משהו?
תודה רבה.
הרב נתן אלנתן:
בתקופתו של דן, לא הייתי כמה קדנציות אחרי דן, אני פשוט מכירה את ההיסטוריה העירונית.
של הרבה מאד בנייה, אני לא הייתי אז חברת מועצה, אני מדברת מתוך קריאה של חומרים, לא הייתי את הנושא של זכויות הבנייה במגדלים ל
מע"ר רוטשילד היא תוכנית עם היסטוריה של כמה עשרות שנים. אני זוכרת את הזמן שבו דן דרין העלה מהערים ושאנחנו צריכים לתמוך בדברים האלה, אבל בתשומת לב ובצורה אחראית. הוזכר כבר שתוכנית אני לא נגד מגדלים. אני חושבת שמגדלים זה חלק מהאלטרנטיבה הטובה לחסוך את הפרבור ואת היציאה הפיקוק שקיים בכבישים עצמם.
מהגנים ומכוניות עומדות בדרכים, המצב הוא כזה שאפילו ללכת בתוך השדרות זה מצב לא נעים בגלל שגם שדרות רוטשילד נמצאות בשיא הקיבולת ושבשעות אחר הצהריים, כשהורים מביאים את הילדים תיפקק ברחוב ותאט את תנועתה, בקושי תגיע לאזור. מי שמכיר את שדרות רוטשילד מהצד השני, יודע רחוב אחד העם הוא רחוב חד-סטרי, הוא רחוב שמספיק שעוברת בו משאית אחת כדי שכל התנועה תודה רבה. ערב טוב לכולם. גם אני גרה באזור הזה וכל בוקר אני בדרכי לעירייה עוברת ברחוב אחד העם.
גב' מיטל להבי:
מי שעשה את זה היה איתן סולמי ולא דן דרין.
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
הרב נתן אלנתן
איתן סולמי. לא משנה. בתקופתו של ברקוביץ, בקיצור ולעניין.
גב' מיטל להבי:
יוסקוביץ.
מר דורון ספיר-היו"ר:
אני לא מבינה איך צמחו זכויות נוספות שהן לא במסגרת ה מגדלים בתוכניות מאושרות, בתוכניות מופקדות ובתוכניות עתידיות. כל רשימת המגדלים מופיעה פה. אז מסודר. הוא דיבר על תשתיות ועל עומס תנועה. הוא דיבר על כ סיפקנו עוד
אמורים להיות שם, נהיה
המאבק שלא להגדיל את אחוז המגורים בטל בששים. כי הנה פתאום מ מה אנחנו עושים? אנחנו מגדילים פה את שטחי ה-מע"ר בעשרות אלפי מטרים מרובעים. כתוצאה מזה, כל חשבון ה-מע"ר.
עררים שלמים, סביב הנושא גם של ארנון גלעדי בזמנו, סביב הנושא להגדיל את שטחי הבינוי למגורים על נעשתה אז טבלה שתוקנה שוב ב
בבתי ספר ובגני ילדים. וכל התכנון ניסה להיות מאד מאד אחראי ובגלל זה דיברו על של
מאד אחראית, מתוך מודעות לכך שיש גודש תנועתי באזור הזה ולכן דיברו על מע"ר ועל תעסוקה בהיקף הזה, דווקא מהצד של אנשי המקצוע, ישבו וכימתו את הנושא של הבנייה בצורה שניסתה להיות מאד בכל אופן, כשישבו על תוכנית מע"ר רוטשילד, ולי יצא להשתתף באחד העררים על הנושא של ה-מע"ר יוסקוביץ, כן.
גב' מיטל להבי:
אני חושב שאורלי הסבירה את זה יפה מאד.
מר דורון ספיר-היו"ר:
המסחר.
שימושים מעבר למה שיש. אחד העם הוא מספיק סמוך לרוטשילד, לא צריך להוסיף לו את כל שטחי שגר באזור הזה. יש רחובות שנכון לשמור עליהם, בגלל שהם חד-סטריים, באותו קנה מידה, ללא תוספת הקטנים. אני אומרת חד משמעית, הכנסת העסקים בצורה שמתוארת פה לאחד העם, היא לא לתועלת מי ואומרים – תעשו לנו טובה, תשמרו את העסקים ברחובות המרכזיים ואל תכניסו אותם לרחובות כל פעם שעסק מנסה לצאת קצת לרחוב מאז"ה או לאחד הרחובות הצדדיים, מזדעקים התושבים כשתהיה לו חזית מסחרית וכל הדבר הזה. כידוע, יש לנו את מסמך מדיניות העסקים במתחם רוטשילד.
עכשיו אני רוצה עוד דבר אחד. הראו לנו כאן ציור מאד מאד יפה של רחוב אחד העם, איך הוא ייראה
גב' מיטל להבי:
מיטל, משפט אחרון.
מר דורון ספיר-היו"ר:
דופן לחיים במרכז העיר ואנחנו צריכים לשמור עליהם. תודה רבה.
הגידול שלה ועיר היא לא מיכל כיבול אלא מרחב חיים. ואנחנו צריכים פה לזכור שיש איכויות יוצאות משפט אחרון, אני אצטרך למשפטים שאמר להט על הנושא של חוזקה של עיר ברגישות שלה אל מול
אדר' עודד גבולי:
תודה. יש עוד מישהו שרוצה לדבר לפני הצבעה? מהנדס העיר, בבקשה.
אותו אחר כך בפלטות, מה שנקרא שחזור. ובנוסף לזה, מה שעוד הרבה יותר הפתיע אותי זה שפתאום, 20-מעל שני בניינים לשימור
שהוועדה המחוזית אישרה אותו, עם בניין מגורים גבוה או בניין תעסוקה גבוה, שמרחף מעל בתי שימור, המטה שלי, ועברנו באחד העם, אז יש לי פה גם תמונות. היתה לי הרגשה לא טובה, כי היה שם פרויקט השבוע יצא לי לעשות סיור באחד העם, סתם, לא בכוונה. היינו בסיור בלוינסקי, סיור מדהים אגב, של www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר דורון ספיר-היו"ר
מרשימות. תודה.
האורבאני. ואני חייב להגיד שבמסגרת הזאת גם הצוות המקצועי וגם האדריכל, לפי דעתי הגיעו לתוצאות מגדלים, יש לו מטלות של שימור, יש לו מטלות של מבני ציבור, יש לו מטלות של פיתוח שטח והפיתוח לעשות את זה אחרת. מי שיש לו פטנט אחר – שיבוא ויגיד. הפרויקט הזה, לא רק שהוא עושה ומייצר קשורים לטקסטורה של העיר ולמרחב האורבאני הנמוך שלה, ולצידם בניינים יותר גבוהים. אי אפשר האדריכלית שזה מובן מאליו, הוא מייצר סוג של אינטימיות וסוג של חיבור של בניינים שהם בעצם שהוא קשור למרחב הציבורי והוא נמוך והוא מלווה את הרחוב, והוא מייצר לא רק את האסתטיקה תראו, אין דרך אחרת לייצר אורבניזם נכון. במקרים האלה שאני מדבר עליהם, חוץ מהיצירה של שימור לשימור.
מאד של בניינים שהם משופצים, מאחד העם מערבה ומזרחה, רחוב שלם שהוא משופץ כולו על ידי בניינים השימור, ולפי דעתי זה עשה משהו מאד מעניין. אני לא מדבר על זה שמעבר לבניין הזה יש שם שורה גדולה אני חייב להגיד את זה כי זה אמיתי, פתאום לא כל כך הפריע לי שיש בניינים גבוהים שמרחפים מעל
להלן תוצאות ההצבעה -
מי בעד להשאיר את החלטת ועדת המשנה על כנה?
המשנה על כנה – יצביע בעד.
ההצבעה היא – האם להותיר את החלטת ועדת המשנה על כנה? מי שבעד להשאיר את החלטת ועדת ולהחזיר את הנושא לוועדת המשנה, עם הוראות ובלעדיהן? זו לשון החוק.
אנחנו ניגשים להצבעה, ברשותכם. ההצבעה היא – האם להשאיר את החלטת ועדת המשנה על כנה תודה רבה.
מס
הצבעה/סעיף
הצבעה נושא בעד נגד נמנע
31.1
תא
רוטשילד
יבנה
העם
בצלאל
מתחם
חברות
הביטוח
בקשה
לדיון
הוגש
חבר
המועצה
עוד
ש
נ
א
א
מ
נ
ח
ר
א
ג
דמאיו
א
י
ד
סך
ש
צ
פרנק
מ
ג
ד
סך
ר
לדיאנסקי
סך
החלטה
כנה.
ברוב של
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
15 -15-בקשות מספר 2
הוגשו ע"י חברי המועצה עו"ד דן להט, עו"ד שלי דביר וגב' ציפי ברנד פרנק.
מר דורון ספיר-היו"ר:
גב' ציפי ברנד-פרנק:
המועצה עו"ד דן להט, עו"ד שלי דביר וגב' ציפי ברנד-פרנק.
תודה רבה. אנחנו עוברים לנושא הבא – יהודה הלוי
מר דורון ספיר-היו"ר:
אנחנו יכולים כל אחד מאיתנו לעלות לדבר ולהציג?
גב' ציפי ברנד-פרנק:
יוסיף.
שנאמרו. שלי, את רוצה לדבר? כי רצוי שההתנגדות הכי גדולה קודם כל תישמע, ואז מי שירצה להוסיף רצוי שאחד, אבל כן, תתחלקו בזמן פשוט. תשתדלו לדבר כל אחד במסגרת שלו ולא לחזור על דברים
מר דורון ספיר-היו"ר:
לא, אנחנו חילקנו בינינו.
גב' ציפי ברנד-פרנק:
חילקתם? בבקשה. אם לא תחזרו אחד על דברי השני זה בסדר ותעמדו במסגרת הזמן.
מר דורון ספיר-היו"ר:
מה זה מסגרת הזמן?
שלי דביר.
סביר. אמרתי, דן היה לו
מר דורון ספיר-היו"ר:
מה פתאום? הוא דיבר
גב' ציפי ברנד-פרנק:
לא, לא, הוא לא דיבר
מר דורון ספיר-היו"ר:
זה לא קשור, לגמרי.
גב' ציפי ברנד-פרנק:
בבקשה, ציפי, יש לכם
את זה משימושים עירוניים לשימוש של תחנת משטרה. הקמת תחנת משטרה נוספת. ועדת התכנון רחוב לינקולן. בקשה של יזם נדל"ן לשנות ייעוד של מבנה ברחוב יהודה הלוי מי שלא מכיר את הסיפור, אנחנו מדברים למעשה על כל אזור לינקולן, על אזור שכונת קרית ספר, על ארוכות.
נוגע לשינוי של מרקמן של שכונות בלב העיר, של שינוי מהותי שישפיע עלינו, על התושבים, לאורך שנים אנחנו הולכים למעשה להמשיך ולדון פה, למעשה אפשר להגיד שאופי הדיון עכשיו שוב נוגע ללב העיר, שוב www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר ראובן לדיאנסקי
זה שאותו יזם מנסה להעביר. ולמעשה היום, אתם חברי המועצה, נוספת בעיר תל-אביב, במקום שלידו יש עוד מספר תחנות משטרה, ותיכף אני אכנס לפרטים של המהלך למעשה איזו שהיא קבלה של יוזמה פרטית של יזם פרטי לקחת ולהחליט איפה תהיה תחנת משטרה שימוש משטרתי לצמיתות. צריך להבין רגע, יש פה בקשה, ואני חושבת שבמהות הדיון פה זה העברה.
החליטה להשתמש בסמכותה ולהרחיב את רשימת השימושים כפי שביקש היזם, כדי לאפשר במקום
גב' ציפי ברנד-פרנק:
המשטרה לא אישרה את זה??
כדי חוסר סבירות קיצוני של הבחירה להרחיב את רשימת השימושים ולכלול בה תחנת משטרה לצמיתות, קודם כל, ברור שאין כל ביטוי לצרכי התושבים בשיקולים שהנחו את החלטת ועדת המשנה לתכנון, עד היזם ואחר כך אנחנו נפרט את הבעיות המשפטיות והתכנוניות שעולות מהבקשה הזאת.
אני רוצה קודם כל שאנחנו נשקול את ההיבט הציבורי של ההחלטה לשנות את הרשימה בהתאם לבקשת כמה וכמה פסול כאן בעיר תל-אביב, שאנחנו עומדים לקבל את ההחלטה הזאת.
מותאמת הלכה ומעשה לצרכים של יזמים פרטיים. זה מצב שלטעמנו הוא פסול במדינה מתוקנת ועל אחת מבקשת להזכיר שוב, כי אנחנו מתבקשים לאשר מצב, וזה מה שחשוב לטעמנו, שבפריסה המשטרתית יש הרבה בעיות, ותיכף גם שלי תפרט אותן – בעיות ציבוריות, משפטיות, תכנוניות של הבקשה. ואני הצדדים.
לשכור אותו באופן זמני. לכן, החלטה זו היא במסגרת מתחם הסבירות ואינה פוגעת במאזן הנוחות של של המתנגדים לתוכנית. וגם משטרת ישראל עצמה לא מבקשת את המבנה, אגב, לצמיתות, אלא מתכוונת ישראל בקביעת מיקום תחנות המשטרה
של הצמיתות, לתת אפשרות להארכה כמקובל בשימוש חורג, לאור העובדה שגם בעבר שגתה מדינת אפשרות להארכה כמקובל בשימוש חורג. זאת אומרת, להגביל את זה ל ליהודה הלוי
יובילו למסקנה החד משמעית שאין אלטרנטיבות והמשטרה, זה המקום היחיד שיש לה להגיע אליו, ההחלטה הסבירה במצב כזה זה לקיים שורה של דיונים מסודרים. ורק אם השורה של הדיונים האלה למעשה אנחנו כחברי מועצה נחליט איפה ימוקמו תחנות המשטרה.
ולא יכול להיות שבסופו של דבר, כתוצאה מהחלטה של יזם פרטי או כתוצאה משיקולים כלכליים, ככה כששמעתי את הסיפור הזה, ששמענו את הסיפור הזה זה היה נשמע לנו מופרך על פניו. לא יכול להיות.
שבסופו של דבר יזם פרטי יקבע מקום של תחנת משטרה בעיר תל-אביב. פשוט זה לא יעלה על הדעת.
לפרטים של איך הדבר הזה התנהל, שהנסיבות שכפתה עלינו מדינת ישראל הן לא הגיוניות. לא יתכן בקשה נוספת היא תיקון פרק הזמן שבו מאושר השימוש המשטרתי. אין מחלוקת, ותיכף ניכנס פה לצמיתות? אפשר פה להיענות לבקשת התושבים.
שייערכו בזמן, אף אחד מהצדדים לא ייפגע. וזה חשוב לזכור. זאת אומרת, מה זה לקדם את השיפוץ בזמן שאנחנו פה מדברים. כך שגם אם ייעצר תהליך אישור הבקשה לטובת הדיונים המשטרה לא תתפנה או לא תפנה את התחנה הקיימת לפני ה אפשריות ובירור הטענות שיפורטו. גם לפי הדברים של נציג הממשלה בדיון שהתקיים, יש מספיק זמן, חודשים היא דחייה סבירה. זו דחייה סבירה מבחינה ציבורית לצורך חשיבה נוספת על אלטרנטיבות ואם ממילא רוצה הוועדה המקומית לאשר את התוכנית לצמיתות, לנצח כמו שאומרים, אז דחייה של כל הצדדים. התושבים מבקשים זאת כבר כמה חודשים, אנחנו העלינו את זה גם במועצה הקודמת פה.
יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, במטרה לבחון אתר חליפי למשטרה ו/או שינויים בתוכנית המוצעת בהסכמת השכונה, את נציג מינהל הדיור הממשלתי, את נציג משטרת ישראל, אנשי מקצוע מעיריית תל-אביב ואת נוספים. התושבים, שרובם יושבים פה בחוץ, מבקשים לכנס שולחן עגול שיכלול את היזם, את נציגי קודם כל אנחנו מבקשים שההצבעה תדחה, על ההחלטה הסופית תהיה דחייה של ההצבעה ל בהם כדי לפגוע במתנגדים לה.
באוקטובר
קודם כל, יש לשלושתנו רצון להציע לוועדה המקומית שתי הצעות לתיקון החלטת ועדת התכנון מיום התושבים לתוכנית הזאת.
לשימוש ציבורי, לנהוג משנה זהירות ולבחון באופן מעמיק את ההשגות שלנו, שהגשנו את הערעור ושל שאנחנו נפרט בהמשך, אני חושבת שמחובתנו כנבחרי ציבור, לאור העובדה שמדובר במבנה המיועד ראובן, בוא נרגע. אתם חברי המועצה תצטרכו פה להחליט. גם אם נחליט לא לקבל את ההסתייגויות www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר אסף זמיר
ממשלתיים. גם לפי הנתונים של העירייה עצמה,
למרות המחסור בשטחי ציבור קהילתיים. כידוע לכם, סביב לינקולן יש הרבה מאד מבנים עירוניים,
גב' ציפי ברנד-פרנק:
איזה בניינים עירוניים יש? את יכולה לפרט?
מר אסף זמיר:
בוודאי,
יש שם בלי סוף, ממשלתיים, לא עירוניים. כל האזור שם הוא אזור, אסף, הסתובבת שם? שהם בשימוש,
מר דורון ספיר-היו"ר:
חצי ממה שאמרת לא נכון.
גב' ציפי ברנד-פרנק:
אסף, אני מבקש, לא להפריע.
גב' גבי לסקי:
ברחוב סלמה. למה צריך שם תחנה במרחק של כ
תחנות - יש את תחנת המסגר החדשה, יש את עמדת השוטרים ברחוב לוינסקי ואת תחנת המטה הגדולה אנו עומדים לאשר העברת התחנה בסמוך ל
כמו שאמרנו קודם לכן, חובה עלינו לשקול לעומק את ההיבט של פריסת תחנות המשטרה בעיר. בהיבט זה המחסור בשטחי ציבור בשכונה.
היא היתה עושה כן בוודאי היתה מעדיפה לאשר את מיקום תחנת המשטרה באתר אחר דווקא לאור לטעמנו הוועדה לא בחנה לעומק את החסרים האלה כשהיא החליטה לשנות את רשימת השימושים, ואם ליצירה של שכונה, ליצירה של קהילה.
שלם, כי אין מקום למבנה פרטי. אז יש שם בעיה מאד קשה של מבנים שנועדו לשימוש תושבי השכונה למצוא מקומות. יש שם היום גנים דתיים. בקושי רב הצליח וגם לא לכולם. יש היום גן דתי שנשלח לכפר בחברה חדשה שליד כיכר המדינה בוקר בוקר, עד שמינהל החינוך לא ישב בסוף אוגוסט ובקושי רב הצליח עירונית על זה שאין גני ילדים באזור, שאין מוסדות חינוך באזור. נשלחו משם אנשים לאזורי רישום תן לי רגע לסיים. מבחינת פגיעה במרקם של שכונה, שנה שעברה כשישבנו פה במועצה הועלתה בעיה
גב' ציפי ברנד-פרנק:
גם בחומה ומגדל.
מר דורון ספיר-היו"ר:
יש תחנת משטרה אחת עבר הירקון צפונה ויהיה ריכוז של תחנות משטרה שם. לזה ככה.
כן. בתכל'ס, מה קורה עם כל תושבי הצפון הישן ומרכז העיר שיישארו בלי תחנת משטרה? בואו נתייחס
גב' ציפי ברנד-פרנק:
את כבר על חשבון הזמן של שלי.
מר דורון ספיר-היו"ר:
למה על חשבון הזמן של שלי?
גב' ציפי ברנד-פרנק:
כי עבר הזמן.
מר דורון ספיר-היו"ר:
ספרת גם לאחרים?
בודאי.
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
גב' ציפי ברנד-פרנק
מר דורון ספיר-היו"ר:
מה פתאום עבר הזמן
גב' ציפי ברנד-פרנק:
ספרתי לכולם.
מר דורון ספיר-היו"ר:
שלי, בואי תרחיבי.
היה אמור להיות מופקע לתושבי תל-אביב. למעשה מעולם לא היה דיון האם לממש את הזכות הזו או לא.
ביטוי גם בעובדה, שמחברי הוועדה הוסתר למעשה הנתון, ופה שלי תרחיב עליו, שעל פי ה-תב"ע בניין זה ממש, דורון. חוסר הסבירות הקיצונית של הטיית ההחלטה לטובת היזם על חשבון התושבים בא לידי
גב' שלי דביר:
תודה.
הרב נתן אלנתן:
בדיזנגוף.
נוצר כאן? משרד האוצר ומשרד הביטחון, ברוב חלמאותו, מצטערת לומר, מכרו את מבנה המשטרה שעושים פה. יש פה חטא על חטא על חטא שאנחנו מנסים לתקן אותו בתלאי על תלאי על תלאי. הרי מה נתחיל במשפט אחד, משפט מאד פשוט – אי אפשר לתקן תחלואים ברגליים בהליכה על הידיים. וזה מה
גב' שלי דביר:
בטחון פנים.
מר ראובן לדיאנסקי:
מרכז העיר. זה קצת לא הגיוני שהתחנה הזו תשרת ושלא יהיה בדיזנגוף משהו אחר.
התחנה שנמצאת ברמת החייל. תחנת רמת החייל הולכת לתת מענה בעצם לכל אזור הצפון כולו ולכל אזור משטרה. לפי צרכי התושבים שלנו בצפון העיר. הרי איזה תחנה הולכת לשרת מהירקון עד למרכז העיר?
שתהיה שם בשכונה. לפי מה? לפי צרכי השכונה, וזה ציפי אמרה ואני לא אחזור מעבר לזה. לפי פריסת בחדר אלה שצריכים לקבוע מה השימושים. אנחנו צריכים לדעת מה רשימת השימושים שאנחנו רוצים הזה הוא מבנה ציבורי, יש לו רשימת שימושים ציבוריים, ובהתאם לרשימת השימושים הזאת אנחנו כאן אמרה, ואני לא חוזרת על שתי הנקודות האלה, לנו יש שיקולים ציבוריים. עדיין, עם כל הכבוד, המבנה שמבקשים מאיתנו לעשות, להכפיף את כל שיקול הדעת שלנו ספציפית לטובת היזם. ולמה? כי כמו שציפי מתפנה לו, אנחנו לא יכולים לתת לזה יד ואנחנו לא יכולים להכפיף את כל שיקול הדעת שלנו, וזה מה ליזמים או לשיקול הזה, עם כל הכבוד לשיקול, ואני באמת מבינה אותו, שהמשטרה, מה לעשות, לא אבל מה, שאנחנו כאן חברי המועצה לא יכולים לתת, וזה מה שציפי אמרה כל הזמן, לא יכולים לתת לו את בעיית המגורים שיש בדיזנגוף. זאת כל הקומבינה, זה כל הסיפור.
רוכש נכס ציבורי נוסף ושוב פעם, נכס ציבורי, כולנו יודעים, זה בשווי של נכס ציבורי, ובעצם מתכנן לפתור אבל עדיין הצליח להשביח אותו מנכס ציבורי לנכס למגורים, ונוצרה לו בעיה. ואיך הוא פותר את הבעיה?
אותנו. לך תתמודד עם משטרת ישראל ותפנה אותם. ועל כן, מסכן היזם, באמת צר לי עליו, קונה נכס, נוצרה בעיה – צריך לפתור את סיפור המשטרה, כי המשטרה מצידה אומרת – אנחנו לא מתפנים, לך תפנה זה, אבל משהו שיניב מן הסתם הרבה הכנסות. ובגלל שזה יניב לו הרבה הכנסות והוא רוצה לקדם את זה, לעשות שם שינוי ייעוד, הבניין בדיזנגוף משתנה עכשיו לצרכי מגורים, מלון, מה שלא יהיה, לא יודעת מה המקום. אבל מה? מאז היזם, שקנה את זה כנכס ציבורי, בהתאם השווי שלו היה כנכס ציבורי, הצליח ב
, ואז הם שוכרים את המקום שאותו הם מכרו ושוכרים אותו surprise surprise שהם בעצם צריכים מקום בטחון פנים זה לא היה אז. דחו את מבנה המשטרה בדיזנגוף לפני
השוטרים צריכים להיות ברחוב, לא בתחנה.
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
גב' שלי דביר
מר דורון ספיר-היו"ר:
תעלה בזמן שלך לדיון.
גב' שלי דביר:
חברים, אני מבקש לא להפריע.
מר דורון ספיר-היו"ר:
שהסעיף מבקש.
ונשלחה לכולכם, חוות דעת משפטית, למה שימוש במשטרה הוא לא יכול להיחשב כשימוש מתאים כמו תב"ע ובזה אנחנו יוצרים החלטה תקדימית בעייתית. אנחנו רואים, ויש חוות דעת שהתושבים צירפו הזאת לצמיתות, אז אין כל משמעות בעצם, אנחנו מרוקנים מתוכן את רשימת השימושים שמפורטת ב-
את רשימת השימושים, זה יכול להיות אך ורק לשימוש חורג שמוגבל בזמן. אם אנחנו נאשר את הבקשה את רשימת השימושים המפורטת, ובגלל זה היא גם לא יכולה להיות מאושרת לצמיתות. אם זה לא תואם למעשה הבקשה להשתמש במבנה לצרכי תחנת משטרה, כמו שאמרתי, מהווה בקשה לשימוש שלא תואם את האזור הזה למשטרה.
סטייה ניכרת מתוכנית, אלא שהיא גם מצריכה שינויים מרחיקי לכת מבחינה תחבורתית על מנת להתאים שהכנסת תחנת משטרה משנה את אופייה של הסביבה הקרובה, כמו שניכר בתקנות שמגדירות מה זה בדרך המלך ובדרך הנכונה, מה שהיה צריך לעשות במקרה הזה, זה להביא תב"ע חדשה. וזה בגלל שלא רק ולכן מתן ההיתר אינו אפשרי. לכן ההיתר במסגרת תב"ע קיימת הוא לא אפשרי, ואם כבר רוצים ללכת ולכן, הבקשה לתחנת משטרה מהווה סטייה ניכרת מתוכנית מאושרת, בגין שינוי אופי הסביבה הקרובה, זאת רשימת שימושים סגורה וזה יהיה תקדים מאד מסוכן לפרוץ את רשימת השימושים שקיימת שם.
הסגורה הזאת, העירייה, ובצדק רב, לא אפשרה לפרוץ את רשימת השימושים הסגורה, והיא אמרה – לא, העירייה, שימושי העירייה ויש שם רשימה סגורה. במקרים אחרים שיזמים ניסו לפרוץ את הרשימה , אדמות הטמפלרים, זו תוכנית שבעצם מייעדת את שטחי הציבור האלה לשימושים של Gלקוחה מתוכנית , ה-תב"ע הזאת Gאוזן כבר קבעה את זה, היא קבעה שיש רשימת שימושים סגורה. מדובר בתוכנית אני רוצה לדבר ספציפית ותכנונית. למעשה יש לנו כאן, וזה חוות הדעת של היועצת המשפטית, הראלה אנחנו צריכים לשמור עליו ב
הבא הוא משהו נדיר, הוא מצרך נדיר. ועל כן, כשהקרקע היא מצרך נדיר וכשמבנה ציבור הוא מצרך נדיר, מבקשים אז אומרים – אין שטחים. נכון, אין שטחים, זו באמת שכונה שלהבדיל מהדרום והצפון, הפארק מעבר לזה שזו שכונה שסובלת כמעט הכי הרבה בעיר מחוסר גני ילדים ומשטח ציבורי, ואם אנחנו
גב' שלי דביר:
זה כבר מעבר לזמן.
של משטרה לא מהווה מטרד מבחינת האגף לאיכות הסביבה? לא נעשתה פה בדיקה כזאת – האם מבחינת מפורטים כמו סעיף
במסגרת ה-תב"ע, אז גם שימושים שהם במסגרת ה-תב"ע, ההחלטה צריכה לעמוד בתנאים, בתנאים גם אם אנחנו היינו מסכימים, ונניח וכל מה שאמרתי עכשיו לא נכון והיינו מסכימים שהשימוש הוא כן השתדרגו.
שיש ג'קוזי בכל דירה וג'קוזי בכל חדר. הלוואי. יכול להיות שהסטודנטים במדינת ישראל עד כדי כך ולשטח העליון, אבל מה לעשות, היזם אומר מעונות סטודנטים, אני אישית לא מכירה מעונות סטודנטים למדיניות הרשמית של עיריית תל-אביב. עד עכשיו העלמנו עין מהשרטוטים שמתייחסים ליתר הקומות מתוכנן בצורה שתאפשר בעתיד גם הכנסת מגורים למבנה, שזה בניגוד מוחלט ל-תב"ע ובניגוד מוחלט שאליו הם מיועדים. כמו שאנחנו לומדים על התשריטים והשרטוטים שהוגשו לנו, אנחנו רואים שהחניון לשימוש המשטרתי הוא לא פיתרון אדריכלי סביר. הוא חוסם את ניצול שאר חלקי הבניין לשימושים בלי לקבל את הבהרות היזם לשאר התוכניות. אנחנו צריכים לדעת שהפיתרון האדריכלי המוצע כרגע להכשיר את הקרקע בעתיד לסטייה ניכרת מתוכנית מאושרת, ולכן מתן ההיתר לבקשה אינו אפשרי בכלל עוד קיים חשש, ואנחנו לא יכולים להתעלם ממנו, כי הבקשה לתחנת משטרה וחניון תת קרקעי נועדה לצמיתות.
יש לי עוד שלושה דברים ואני אגיד אותם, או קיי? זו רשימה סגורה ולכן אנחנו לא יכולים לאשר את זה www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר דורון ספיר-היו"ר
לאירוע חירום, תצטרך פשוט לנסוע נגד כיוון התנועה. אין ברירה אחרת, אלא לנסוע נגד כיוון התנועה.
שחסום כמעט מכל צד שלו – לינקולן חסום הרי עד הסוף. כל צד שלו חסום. המשטרה, בשביל להגיע איזה אזור אנחנו מדברים? על אזור שב
שייגרם לתושבים, ולמרות החשש כי הסביבה הזאת לא נגישה בכלל לצרכי המשטרה. ואני מחדדת, על הבקשה לא נעשתה, שוב, בבחינה מלאה של היבטי התחבורה והחניה, למרות השינוי המהותי והנזק מהיזם לתקן את התוכנית.
אפשרי להקים במבנה כזה הפעלה של תחנת משטרה. לכל הפחות יש להחזיר את התוכנית חזרה ולדרוש ה-תב"ע, הרי שהתנאים הפיסיים המוצגים לא מאפשרים את השימוש המבוקש. ושוב, צריך להבין האם האגף לאיכות הסביבה הוא לא מהווה מטרד? גם אם היינו מסכימים שהשימוש המבוקש הוא כן במסגרת
גב' שלי דביר:
משפט אחרון.
מר דורון ספיר-היו"ר:
נעשתה מספיק עבודת חשיבה לראות איפה הם. סתם לדוגמא, מתחם של בית הלוויות שנמצא ב –
הידיים. זה מצב מעוות ויש למשטרה פיתרונות אחרים. יש למשטרה פיתרונות אחרים. ואני חושבת שלא שנכפה עלינו ואנחנו לא צריכים להיות בובות שלו. אנחנו לא צריכים לתקן תחלואים ברגליים בהליכה על אני מסיימת – אנחנו כאן מתבקשים, וזה המשפט שהתחלתי בו, אנחנו מתבקשים כאן לתקן בעצם מצב נתוני הסביבה, נתוני המטרד, נתוני התחבורה וכדומה.
הדיון קודם לכן יש חשש שיאשרו את הבקשה לשינוי ייעוד למבנים לפני שהם ישמעו את כל הנתונים –
האם לאשר החלטה זו, על חברי הוועדה לקבל תשובות לכל אחת ואחת מהשאלות, שהרי אם יקיימו את ומאשרת ליזם וגם למשטרת ישראל לחרוג באופן ניכר מה-תב"ע של המבנה. אין ספק כי לפני שיחליטו המשטרה בעיר. היא תתערב בכך שהיא מרחיבה את רשימת השימושים של המבנה ביהודה הלוי ואני רק רוצה לסיים ולצטט חלק מהמכתב: הוועדה עומדת להחליט האם להתערב בהליך פריסת האוצר.
כי בו המצב שבו יזם פרטי מנייד תחנות משטרה לפי צרכיו, זה תוצאה מהתנהלות מוזרה של משרד בזה אני מסיימת – בעדות של נציג הבנייה לדיור הממשלתי בוועדה לתכנון שהיתה ב ציבורי. ובעצם, החשש הוא שאנחנו כולנו נשתתף בהליך מנהלי לא תקין אם תתקיים ההצבעה כעת.
חייבים לראות מה עמדת הציבור. אי אפשר למחוק פה את תושבי השכונה ולא לקיים פה הליך של שימוש קל וחומר 'בן בנו של קל וחומר', חייבים לקיים הליך של שימוש ציבור )זה ציטוט של השופט חשין ז"ל(, נדרשים פה לעוד אישור של בניין פרטי. מדובר פה במבנה עם שימוש ציבורי, ואני חושבת שבמבנים כאלה, עמדתו, לקיים הליך של שימוש ציבורי, למרות שמדובר במבנה שהשימושים שלו ציבוריים. אנחנו לא והכי חשוב, ואני חושבת שזה הכי חשוב, הבקשה נעשתה בלי בכלל אפשרות מלאה של הציבור להשמיע את התנאים להשלמת הליך היתר מחייבים את היזם להקים שם גם מקלט וצריך לתקן אותם.
גב' אפרת טולקובסקי:
איריס לוין, בבקשה.
תודה לחברת המועצה שלי דביר.
מר ראובן לדיאנסקי:
הם לא רוצים הם אמרו.
גב' איריס לוין:
ואז מבית הלוויות ועד המסגר אין משטרה. זה בסדר??
תואם את התכליות המותרות ב-תב"ע.
שימוש בזמן, ואנחנו נוהגים לאשר לצמיתות היות שמדובר בשימוש, שלפי מה שהראלה תיכף תפרט, עירוני וציבורי הכוללים, ויש שם את הרשימה. במצב שאין שימוש חורג מ-תב"ע לא נהוג להגביל את אנחנו מדברים פה על שימוש שהוא תואם את התוכנית, בסעיף כאשר מדובר בשימוש חורג מתוכנית, יש הגבלת זמן. אנחנו לא מדברים פה על שימוש חורג מתוכנית, ערב טוב. לגבי הנושא של שימוש חורג והזמן של הצמיתות והזמן של השימוש החורג שאושר לצמיתות.
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
גב' גבי לסקי
והוא גם יכול יהיה לפרט,
שמוסמכת להחליט מה מתאים לה ומה לא מתאים לה. ומבחינתנו, ברגע שיהיה פה גם נציג של המשטרה התאמה לדרישות המשטרה - המשטרה עצמה מצאה את הבניין ראוי לצרכיה. המשטרה היא זאת תהיה שום סטייה ניכרת. כרגע זה פשוט חלק מהבקשה. הקומות העליונות אינן חלק מהבקשה.
הקרקע עבור משטרה. אם וכאשר תוגש בקשה לשאר הקומות, אנחנו כמובן נבחן אותה ונביא אותה ולא לא נכללות במסגרת הבקשה הזאת. הוועדה דנה אך ורק בשימוש של שתי הקומות התחתונות ובקמות שימוש בקומות העליונות – החשש שמא יהיו בקומות העליונות דברים אחרים, כרגע הקומות העליונות
גב' איריס לוין:
לא היה.
גב' גבי לסקי:
היה נציג של המשטרה בפני הוועדה.
מר דורון ספיר-היו"ר:
לא היה בנושא הזה. היה פעם במשטרה, היום עובד אצל היזם.
גב' איריס לוין:
היה גם נציג משטרה.
מר דורון ספיר-היו"ר:
היה נציג משטרה שפירט את השימושים.
גב' איריס לוין:
לא להפריע בבקשה.
גב' ציפי ברנד-פרנק:
לגבי נספח התנועה – נספח התנועה אושר על ידי,
שלה והפריסה והמיקום.
מגיש שימוש למשטרה ללא הסכמת המשטרה. המשטרה, זה מתאים לצרכיה והתכנון תואם את הצרכים נציג המשטרה מצא את הבניין ראוי לצרכים שלהם, לצרכים של המשטרה. הם אלה, הרי היזם לא היה
גב' איריס לוין:
הם התייחסו לפריסה? יש לכם התייחסות ספציפית לפריסה?
מר מיכאל גיצין:
נספח התנועה נבדק ואושר על ידי מחלקת התנועה של העירייה.
מענה בהתאם לצרכים של המשטרה.
אנחנו לא התייחסנו לפריסה. הנושא הזה עלה בדיון והמשטרה, היה פה נציג שאמר בפירוש איך זה ייתן
אדר' עודד גבולי:
משטרה תצא ממרחב שכולו חסום.
אבל הוא נתן מענה לשאלה? זאת אומרת, זה שהוא נבדק זה לא אומר שהוא נתן מענה לשאלה של איך
ראובן לדיאנסקי:
אם הוא לא ייתן מענה לא ניתן היתר.
מר דורון ספיר-היו"ר:
אבל, מיקי, העירייה קובעת איך המשטרה תתפרס? באמת??
חברים, אני מבקש בכל לשון של בקשה לא להפריע ולכבד את הדוברת.
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
גב' איריס לוין
בבקשה, איריס.
אדר' עודד גבולי:
יועצי התנועה.
אפשר להציג את זה ויש פה מהנדס תנועה שבדק את הנושא, בהתאם לרכבים, בהתאם לשיקולים של נספח התנועה נבדק בהקשר של כמות הרכבים שאמורים להיכנס ולצאת. הכניסות והיציאות, הנתיבים,
גב' איריס לוין:
נכון. גם המשטרה בדקה את זה.
גב' ציפי ברנד-פרנק:
מתנגדים,
למרות זאת, כן התקיים פה הליך, נתנו לנציגי התושבים לבוא ולהגיד את דברם, למרות שהם לא היו אנחנו לא מדברים פה על הליך של תכנון מחדש.
שולחנות עגולים, גם בהיקפים יותר גדולים, כאשר השימוש, מדובר פה בהוצאה לפועל של שימוש תב"עי.
באישור בקשה להיתר. באישור בקשה להיתר הוועדה לא נוהגת לקיים שיתוף ציבור, לא נוהגת לקיים הנקודה של שיתוף הציבור – לא מדובר פה בהליך תב"עי שמחייב שיתוף ציבור במובן הרחב שלו, אלא
מר דורון ספיר-היו"ר:
יש למעלה מ
גב' ציפי ברנד-פרנק:
סליחה, אני מבקש לא להפריע. לא הפריעו לך, למה את מפריעה?
מר דורון ספיר-היו"ר:
הפריעו לי מאד.
גב' ציפי ברנד-פרנק:
לא הפריעו. שמרתי על זכותך.
גב' איריס לוין:
באמת?
מר דורון ספיר-היו"ר:
והם לא נחשבים כמתנגדים מבחינה סטטוטורית.
הבקשה פורסמה וכל אותם תושבים לא הגישו התנגדות במסגרת החוק, הם לא הגישו התנגדות במועדים
גב' איריס לוין:
זה היה לפנים משורת הדין.
מר דורון ספיר-היו"ר:
לפנים משורת הדין כן ניתן להם, הם הוזמנו לדיון הנוסף,
גב' איריס לוין:
הם ביקשו להגיע ואפשרנו להם להגיע.
גב' שלי דביר:
הם הגיעו לדיון הנוסף והם השמיעו את דבריהם, והוועדה התייחסה אליהם בדיון הנוסף.
יש, דרך אגב, סוקר עצמאי פה בחוץ, שמתנגד לזה. יושב בחוץ.
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
גב' איריס לוין
מר דורון ספיר-היו"ר:
העורף. אלה כל הטענות.
לגבי נושא המקלוט – הטענה שלא ניתנו פיתרונות מקלוט – תנאי להוצאת היתר כמובן יהיה אישור פיקוד
זה לא רלוונטי, מפני שמי שבדק את זה, זה יועץ תנועה מטעם העירייה.
עו"ד הראלה אברהם אוזן:
יש שאלות למישהו? סליחה, איריס סיימה, עכשיו הראלה בנושא המשפטי.
גב' שלי דביר:
לשימושים שמוזכרים.
במגרש וגם היא קובעת בסעיף נפרד שהוועדה המקומית רשאית להוסיף ולאשר שימושים שהם דומים פה קובעת את המגרש כמגרש למבנה ציבור. התוכנית קובעת רשימה של שימושים שונים שאפשר לעשות מאחר והזכרת את שמי, שלי, אני רוצה לדייק את חוות הדעת שנתתי. חוות הדעת אומרת, התוכנית שחלה
עו"ד הראלה אברהם אוזן:
זה סעיף סל שיש לכם בכל תב"ע, אז לא צריך לעשות שינויי תב"ע,
מר דורון ספיר-היו"ר:
אותו לצמיתות.
שקשור למינהל תקין, הוועדה המקומית רשאית לאשר את השימוש עבור המשטרה במגרש ורשאית לאשר במצב שהשימוש הוא סוטה מהתוכנית. ואילו כאן, התוכנית התירה את השימוש. ולכן, לפחות בכל מה לאשר אותו לצמיתות. ו-ב', השימוש במונח סטייה ניכרת הוא לא רלוונטי. סטייה ניכרת זה כאשר מדובר א - אפשר מהרגע שהוועדה המקומית קבעה את הקביעה הזאת, השימוש הוא שימוש תואם תב"ע. ולכן:
יש פה רשימה של שימושים כאלה, זה שימוש שאפשר לאשר במגרש.
שיקול דעת, והיא קבעה שהשימוש של המשטרה, שהוא בעצם שימוש ציבורי מנהלי כמו שיש אפשרות פה, השימושים הקיימים וכן אפשר לוועדה המקומית להפעיל שיקול דעת. הוועדה המקומית דנה, הפעילה תב"ע. זה סעיף שבעצם מצביע על כך שהמחוקק בעת הכנת ה-תב"ע לא יכול היה לראות את כל אני שמעתי את ההערה שלך, זה לא סעיף סל שיש בכל תב"ע. הסעיף הזה הוא ממש לא סעיף סל שיש בכל
מר מיכאל גיצין:
תודה. מישהו רוצה לשאול משהו? בבקשה, גיצין.
גב' שלי דביר:
החומים ולא אנחנו, באמצעות הפקעה או בדרך אחרת, ואחרים, למה לא בעצם יצרנו מצב שיזם, שמערכות פרטיות קובעות לנו מה יהיו מאפייני השטחים חומים. יש פה סוגיה שהיא סוגיה אמיתית – למה אנחנו בתור עירייה, וגם שאלות שנשאלו, אלי לוי נשאל החומים. והיחס שאנחנו מתייחסים בצורה באמת זהירה ואני חושב שמעוררת הערכה לתחום של שטחים אחד מהדברים המרכזיים שאנחנו מדברים עליהם כל הזמן במדיניות העירונית, זה עניין קדושת השטחים
מר מיכאל גיצין:
יש גם סעיף הפקעה פה.
עו"ד הראלה אברהם אוזן:
עם שטחים חומים.
מה אנחנו צריכים והצרכים בעירייה הזאת גדולים. מאד מפחיד אותי הסיטואציה שאנחנו לא מתמודדים זהירים כמו אף עירייה אחרת איך לפרוס את השטחים החומים – גני ילדים פה, בתי ספר – אנחנו יודעים על ידי הפקעה או בדרך אחרת קבענו מה יהיו השטחים החומים. הרי לא יכול להיות שאנחנו, כל פעם והשנייה ממני, כי שאלו אותי – האם העובדה שסעיף ההפקעה לא בא בפני הוועדה המקומית זה איזה השאלה הזאת הופנתה לאחרונה במכתב ויצאו שתי תשובות נפרדות – אחת ממנהל אגף נכסים אלי לוי, www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
מר מיכאל גיצין
העירייה ונוכח העליונות הכלכלית שבביצוע ההפקעה של המגרש הזה.
לאשר אותה. השאלה של ההפקעה היא שאלה שצריכה להיבחן במקום אחר, בין היתר נוכח הצרכים של הוועדה המקומית היא צריכה לבחון – האם היא תואמת תב"ע, אם כן אם לא, ובאיזה תנאים היא מוכנה ציבורי, אני לא חושבת שיש פה מישהו בחדר שחולק על כך, ולכן כאשר הבקשה מובאת לפתחה של לא בקשה לא למגורים ולא לשימושים אחרים שהם לא ציבוריים. השימוש של משטרה הוא שימוש בוחנת את התאמת שימוש ל-תב"ע והשימוש המבוקש קודם כל הוא שימוש ציבורי. לא מדובר במצב, זו ההפקעה עבורו. וזו החלטה שצריכה להתקבל בעצם במועצה, לא בוועדה המקומית. הועדה המקומית צריכה לקבל את ההחלטה האם זה מגרש שדרוש לה להפקעה והאם היא מוכנה לשלם את אדמות בהרבה מאד תוכניות שקובעות שטחים חומים. סעיף ההפקעה הוא לא חובה, הוא רשות. ולכן, העירייה שהוא נתון חשוב שמחייב להחזיר אליה את הדיון? יש סעיף הפקעה ב-תב"ע, כמו שיש סעיף הפקעה
קריאה:
לכן זו לא שאלה משפטית, אלא שאלה של מדיניות.
גב' גבי לסקי:
אבל זה לא מדיניות של הוועדה.
מר דורון ספיר-היו"ר:
החומים,
בשנים האחרונות. עכשיו השאלה היא כזאת, ברגע שיש לנו שטח חום, אנחנו בעצם מפריטים את השטחים מהנתונים של האגף לתכנון אסטרטגי בעירייה, בשכונה חסרים שם גני ילדים ומעונות לגיל הרך, שהחריף
גב' גבי לסקי:
אולי בבעלותנו.
מר דורון ספיר-היו"ר:
אנחנו רוצים לעשות שם.
מלכלך, אז מה העמדה שלנו אז? אנחנו חייבים לקחת את השטחים החומים חזרה אלינו ולהחליט מה פרטיים? לזה אנחנו רוצים להגיע? מחר יגידו שרק תחנות משטרה אנחנו, יזמים לא רוצים גנים כי זה הדעת אומרת שאפשר להקים שם משטרה וזה בסדר, גם אז, מי קובע מהם הצרכים של הקהילה, יזמים צריכה באמת שם שימושים של הקהילה, אנחנו אומרים – זה לא בידיים שלנו. ומישהו אחר, גם אם חוות אבל יש את האפשרות להפקיע. ומה שקורה, שעכשיו גם את השימושים לשטחים חומים, כאשר הקהילה
גב' מיטל להבי:
תודה. חיים כהן, בבקשה, רצית לדבר.
מר דורון ספיר-היו"ר:
אני רק רוצה שהיא תתייחס לנקודות שעלו במסגרת הדיון, שאלתי אם היא תתייחס לזה, לנושא המקלוט.
גב' איריס לוין:
היא ענתה.
גב' מיטל להבי:
אליהם.
התייחסתי. כמו בכל בקשה להיתר, תנאי להוצאת היתר יהיה אישור פיקוד העורף. והתוכנית כבר הועברה
מר דורון ספיר-היו"ר:
זאת אומרת, גם לגבי השטחים המסחריים?
כן. הכול נכתב שם.
www.tel-aviv.gov.ilשד' בן גוריון
31 אגף תכנון העיר
י"ט טבת תשע"ו הנדסה מינהל
גב' איריס לוין
מר ראובן לדיאנסקי:
מה שאנחנו מדברים סביב הבקשה הזאת.
מר מיכאל גיצין:
להגיש תלונה.
במקום שיש בו תחנה. אגב, למשטרת תל-אביב יש גם נקודות מעבר לתחנות הראשיות שלהם שבהם אפשר במקומות שבהם צריכים אותם. ואם אני צריך לגשת לתחנת משטרה להגיש תלונה, אני אסע ואגיש תלונה שהמשטרה תהיה בשטח. אני רוצה שהשוטרים יילכו ברגל, יסעו בניידות, יתנו פיתרונות נקודתיים לגבי הדבר השני שאני רוצה להגיד, שעלה פה, לגבי עניין המיקום של תחנת המשטרה – אני כתושב רוצה בעיני צריכה להיות סביב הפרויקט עכשיו הזה נכון למה שמועלה היום.
הקהילה. אפשר בקומות העליונות ליצור מן מאזן כזה שיהיו שימושים לרווחת הקהילה. לכן, ההסתכלות הקהילתיים. ולכן צריך לנתק. אני עכשיו לא נכנס לאיזה סוג של שימושים. אני מדבר על שימושים לרווחת שבשלב הבא, כשתבוא לפה תוכנית לגבי הקומות העליונות, אנחנו נצטרך לקחת בחשבון את הצרכים שנקרא הציבור וכו'. צריך לזכור, אנחנו דנים עכשיו רק בפרוגרמה סביב תחנת המשטרה. אני חושב לגבי העניין הזה שאת העלית, גבי, וגם אני התלבטתי בו גם בוועדת המשנה, לגבי שטחים לרווחת מה דורון, אני רוצה להגיד משפט. אני רוצה להגיד שלושה דברים במשפט אחד.
מר ראובן לדיאנסקי:
אם זה כך, אז למה פונים בדיזנגוף?
מר דורון ספיר-היו"ר:
אצלך? וכן הלאה. תודה רבה.
הבית שלו. איפה תעשה את זה? תעשה את זה שם. ואז קם הבן אדם שגר שם ואומר – למה אצלי ולא קאונטרי, כולם רוצים בריכה, כולם רוצים ביטחון, כולם רוצים משטרה, אף אחד לא רוצה את זה ליד הדבר האחרון זה לגבי העניין הזה המרכזי שתמיד, ואנחנו נתקלים בזה לא מעט פעמים, כולם רוצים אבל אנחנו לא מנהלים דו-שיח, כי אחרת לא נסיים ואני הבטחתי לחיים משפט.
מר חיים גורן:
חיים גורן, בבקשה.
מר חיים גורן:
המשטרה היא לא צרכים של התושבים??
מר ארנון גלעדי:
שלהם וזה בסדר גמור.
מתנגדים, מהסיבה הפשוטה שתושבים, וזה הדבר הכי ראוי ולגיטימי, רואים את הצרכים של השכונה אומרים. אני חייב להגיד שיכול להיות שגם אני, אני מאמין שרובנו אפילו, אם היינו תושבים שם היינו
אני רוצה להגיד ככה: אני נפגשתי עם התושבים, כמו שאתם יודעים, שמעתי בתשומת לב מה שהם
השכונה, שהוא צריך להיעשות כמובן.
כתחנת משטרה, כן או לא לעשות את זה. ויש פה דיון מקיף יותר שהוא לא מובא לפתחנו כרגע, של צרכי קודם כל, יש פה שני דיונים מקבילים: יש פה את הדיון שכרגע מובא, שזה האישור הקונקרטי למבנה טיפה לסיפור הזה דרך המשטרה, לברר את העניין הזה, ורציתי ככה להגיד בקצרה ממש.
אני לא רוצה להלאות את הציבור, אבל בקצרה מאד, בגלל שגם כיו"ר ועדת הביטחון העירונית נכנסתי לדעתי זו אשליה, ולכן אין טעם לעשות את זה, כי לא נגיע ב מהשרוול. הם בדקו חודשים ארוכים מקומות נוספים. ולכן הטענה לגבי ההשהיה ב לשעבר בנצי סהר וכלה במפקד המרחב, בקצין המשטרה האחראי על הנכסים. זו לא החלטה שנשלפה לגבי המשטרה – חברים, אני דיברתי עם המשטרה, באמת, עם כל הגורמים האפשריים, החל מהמפכ"ל ילדים וכדומה.
בהם במסגרת אחרת ולחלוטין צריך למצוא את הפיתרונות לכל הצרכים, הן של מרכז קהילתי, הן של גני השכונה וגם של העיר. ולכן, הצרכים של התושבים הם דברים לגיטימיים ונכונים שאנ
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]