החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 01 עד 31 באוקטובר

עיר: תל אביב-יפו
קטגוריה: ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך: 07/12/2015
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140013864 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: עו"ד שירלי קדם

חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

העוררים: סימן טוב מתתיהו, כהן מתתיהו

‎ -‏ נגד-

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

ובעניין: חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ

להלן : "התמח"ת".

החלטה

תיק וה הוא אחד מרבים הבא לדיון בפנינו, כמו בפני ועדות נוספות, המעלה סוגיה קשה הן בהיבט המשפטי, והן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאיבדו רכושם, אינם צעירים לימים ומרביתם, אלה שנותרו בתיים, חולים ואינם בעלי יכולות לנחל משפטים ארוכים ויקרים מול התמחיית או הנאמנים מטעם בית המשפט.

לא נעמוד על השתלשלות האירועים מאצ רכישות שבוצעו ע"י אנשים שונים בינם לבין חברת כיכר לוינסקי בע"מ, שעם פירוקה נרכש פרויקט התחנה המרכצית על ידי חברת חפציבה שלימים גם היא פורקה.

פרויקט התחנה המרכזית החדשה מצוי היה בידיהם של רו"ח חיים קמלל, רו"ח עליוה שרון ועוייד יוסף בנקל, בתוקף תפקידם כנאמניס בהקפאת הליכים של התמתיית.

לאחרונה, הצליחו הנאמנים למכור את אותו פרויקט מסובך, העומד על תילו שנים רבות כאבן שאין לה הופכין לחברת נצבא התזקות 1995 בע"מ. [נפנה לפרייק 25351-01-12 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד] , כך גס בוטלו הליכי ההקפאה של התמתיית.

בהיבט הפרוצדוראלי התלטנו ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 ועררים נוספים לפי רשימה שצורפה, שלתמתיית יוותר שיקול דעת אם להתייצב בדיונים לפנינו ולהציג עמדתו

.10

מבחינת החומר הראייתי שמצוי ברישומיו, או שלא. החלטתנו מצורפת כאן כחלק בלתי נפרד מהחלטתנו לגוף הערר.

בייכ התמחיית החליטו להתייצב לדיון ולהמציא ראיות ומסמכים מצדם, כפי שמצויים בתיק בל רוכש/עורר, לשם הצגת תמונה עובדתית בפני הוועדה- וטוב שעשו כך.

מכאן תצא המלצתנו למשיב להגיע לפתרון מערכתי כולל בסוגיה אחת שהיא ענייננו: חבות תשלום הארנונה מול עורריס ספציפיים, התמח''ת או נאמניה , או הרוכשים החדשים.

עינינו של הערר כאן נסב על חיובם של מחזיקים בגין ארנונה ביחט לייתנותיי אותה רכשו לפנל עשרות שנים בתחנה מרכצית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הס מחויקים בה. הכרעתנו נדרשת רק ביתס לאחת מהסוגיות הנוגעות למתחם זה וענינה חיובס בארנונה של רוכשים שרכשו חנות במתתס. ברור שלא נדון האם לעוררים זכויות קנייניות בחנות, בין רשומה ובין וּכות אובליגטורית - נושא וח קרוב לוודאי יידון בערכאות אחרות.

במרבית התיקים באי כח המשיב, טוענים בין היתר, כי הנכס וכה בפטור בגין <כס לא ראוי לשימוש' לתקופה של 12 שנים ברציפות, אשר אחריה קיבל פטור נוסף לתקופה בת שנתיים, החל מיום 1.1.2013 ועד ליום 31.12.2014 - לפיכך, החל מיום 1.1.2015 , ולמשך תקופה בת 5 שנים, כל עוד לא יחול שינוי במצבו של הנכס, יחויב הנכט לפי הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסת חדש] על פי התעריף המשערי, לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס טרם מתן הפטור, בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) התשסייז - 2007 .זו

טענה זו נכונה משום שהמחוקק מצא לתחום את מתן הפטור שעל פי טעיף 330 לפקודת העיריות באופן שקצב מועדים החל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ס.ח. 2374 תיקון מטי 131 שתחילתו מיום 3

לכאורה אין כל בעיה, שכן 'מחזיק' בחנות בתתנה המרכצית החדשה מתויב בארנונה מכוח תזקתו בנכס. הכאב גדול מקום שאנו צריכים להכריע האם לקבל את טענת העורר, או למצער מל מיורשיו בפנינו, שהוא מעולם לא קיבל מפתחות בנכס נשוא הערר, מעולם לא פתח עסקו ולא השתמש בחנותו אותה קנה במיטב כספו, ויותר מכך שנים על שנים אין כל גישה לנכס, הנכס אינו שלם ותקין, לא היום ולא אז מלפני כ- 45 שנה.

כך מרבית העוררים בפנינו כלל לא שילמו לתמחיית: ידמי ניהולי, למרות שנתבקשו לכך. גם בסוגיה וו לא נעסוק שכן אין זה מתפקידנו להכריע האם העורר אמור לשלם ידמי ניהולי על נכס שאינו בתזקתו ובשימושו.

בקצה השני של הסוגיה, עומדת טענת המשיב כי הדין והפסיקה עומדים לצדו וכל מעשיו כשרים ותואמים למציאות. משכך נותרה השאלה מי מבין השניים צודק, האם העורר לפנינו או שמא המשיב.

סעיף 325 לפקודת העיריות (נוסת חדש) (להקן: '*הפקודהיי) קובע:

'חדל אזם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזּיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה'.

סעיף 326 לפקודה, קובע:

''נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברתה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם -- ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשביר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חליב בארנונה 'י

נצטט מקצת מהפסיקה. בע''א 05-12- 2520 שרעבי נ' עיריית רחובות ואח' שם נקבע:

יעל פי טעיפי הפקודה הנזכרים לעיל, מוטלת חובה על בעלים, או על מתציק, של נכס החייב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מהחזקת הנכס (להלן: 'יהודעת חדילה'י) כתנאי לאי חיובו בתשלום ארנונה בגין הנכס מאותה עת ואילך. כל עוד לא נמסרה הודעה, כאמור, יחויב אותו מחויק או בעליו של הנכס בארנונה בגין הנכס.

ביסוד ההסדר המטיל חובת מסירת הודעה, כאמור, על מחציקיס או בעלים של נכס טמון הרציונאל כי הס בבחינת יימונע הנזק הזוליי. הנטל המוטל עליהם למסור הודעת חדילה הינו נטל קל ביותר. אילו היתה נקבעת קביעה הפוכה, שלפיה על הרשויות המקומיות לבדוק, באופן אקטיבי, את אהות המתזיקים בכל נכס ונכס, על פני תקופות שונות, היה הדבר מטיל על הרשויות המקומיות נטל כבד מנשוא שעלותו גבוהה ביותר, והממומן מכספי הציבורי.

על תכלית ההסדר הקבוע בסעיפים 325, 326 לפקודה, נפנה לעייא 739/89 אהרון י' מיבקשוילי גי

עיריית ת'/א- יפו, פייד מה(3) 769 (1991) 775 שם נקבע:

ניכר בפקודת העיריות [נוסח חדש] כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור הגורם המהווה יימתזיקיי לגבי נכס מסוים לצורך תשלום הארנונה. בדרך כלל רשאית היא להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינוי מצבי.

בבריימ 1008/06 יצחק טרבטינגוט נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו, נקבע שהרציונל חל גם בכל האמור בחדילת תזקה של מחציקים וכי על מנהל הארנונה להסתפק בהודעה על חדילת חזקה של שוכר, על פי סעיף 325 לפקודה, ולגרוע את השוכר מרישומיו ואין בסמכותו להכריע בין הודעת שוכר בדבר ייחדילת החזקהיי לבין הודעה מאוחרת יותר אס נשלחת מטעם בעליו של נכס

אשר סותרת את ההודעה המקורית שכן אין להפוך את מנהל הארנונה לגורם הבוחן את מהימנות המסמכים המוצגים לו ואין ה תפקידו לרדת לחקר האמת.

בדיון יום 31.3.2016 נחקר העורר כהן מתתיהו ע"י בייכ המשיב.

מצאנו להדגיש כי העורר העיד על כך שרכש 2 חנויות במתחם. הוצגו בפנינו מוצגים עע , ע/2 ו-

3/9 המעידים על העובדה כי מדובר ברכישת שתי חנויות. האחת, חנות מספר 1120 והשניה חנות מספר 3362.

ביום 23.8.2016 קיבלנו את תגובת בייכ המשיב לפיה מאשר כי ברישומיו נמצאה חנות מספר 1120 ולא נמצא רישום לגבי חנות מספר 3362 אשר לגביה המשיב יקים יחידה חדשה ויחייב בה את התמחיית. יוער כי סוגיית החיוב העתידי לחנות גו אינה בדיון לפנינו, ‏ יחד עם ואת החלטתנו לעניין העוררים בפנינו תחול על 2 החנויות שנרכשו על ידם.

לאחר שסקרנו את העובדות שנטענו ושהוכחו בפנינו, אנו קובעים כי יש לקבל את הערר.

העובדות שהוכחו הן כדלקמן:

א. הנכס האחד מצוי בתחנה המרכזית החדשה שנרכש ע"י העוררים חנות מספר

0 בחרתי לוינסקי 108 תייא, רשום אצל המשיב כנכס מסי 2000131383 ח-ן לקוח 10046071 .

ב. החנות השניה חנות מספר 3362 כאמור אינה רשומה אצל המשיב.

ג. | התמתיית הציגה בפנינו מקבף ראיות ומסמכים שנתקבלו על ידנו ביום 31.3.2016

וסומנו כמוצג תמחיית/1 לגבי חנות 1120 ; ותיק מוצגים נוסף ביום 4.7.2016 בגין

חנות 3362 כמפורט כך:

* חוזי מכר וניהול חתומיט מיום 31 באוקטובר 1988 בינה לבין הרוכשים כהן מתתיהו וסימן טוב מתתיהו, בגין 2 החנויות. (נספת אי).

* מכתבי התמחיית לרוכשיס מתאריכים שונים, המודיע לרוכשים כי התנויות מוכנות למסירה ועליהם לסור לשם הסדרת נושא התשלומים.

* מכתבי התמחיית לרוכשים מתאריכים שונים, דרישה לתשלום חוב בגין יתרת רכישת תחנויות.

* חיובי התמחיית בגין ידמי ניהולי ששוגרו לעורריסם במהלך השנים.

ד. | בייכ התמחיית לא מצאה במסמכיה טופסי קבלת התנויות [טופסי 5] המעידים על

קבלת התזקה ומפתחות התנולות ע"י העוררים.

ה ביכ חמשיב הציגה בפנינו בתאריך 21.2.2016 תצהיר מטעט רוית דורון וצירופיו, הימנו עולה כי על פי הודעת התמחיית מיום 6.7.1999 חנות 1120 הבעלים הינו העורר כהן מתתיהו, בציון הערה כי החנות לא פעילה. (נספת א לתצהירה) וכן

העתקי דוייתות מטעם תוקרי המשיב בהם נרשם כי חנות 1120 לא פעילה-נכס ריק. (נספחים בי ו- גי.)

ור | כאמור לא נמצא רישום אצל המשיב עייש העוררים בגין נכס 3362 .

ג המשיב הודיע לעורר מתתיהו כהן כי החל מיום 1.1.2015 יחויב הנכס בארנונה על פי התעריף המוערי, כנטען במכתבו מיום 9.9.2015

ח. העורר סימן טוב מתיתיהו גצייל הלך לעולמו, כפי שציין כהן בעררו שהוגש לוועדה

ביום 4.11.2015

כאמור ביום 31.3.2016 התקיים דיון בפני הועדה, והעורר כהן מתתיהו מסר עדותו וענה לשאלות בייכ המשיב.

העיד בפנינו העורר כהן מתתיהו ואישר בתשובתו לוועדה כי הוא חתום על תוי הרכישה שצורף לתיקי התמחיית. העורר הציג בפנינו מסמכים כי רכש 2 חנויות כמבואר לעיל.

לשאלת יו"ר הוועדה אמר את הדברים הבאים: יאני מצהיר בפני הוועדה כי לא אני ולא מי מטעמי ולא שותפי מר מתתיהו סימן טוב ז'יל שבתו מופיעה בפנינו, אף אחד לא קיבל חזקה ולא עשה שימוש בחנויות'י.

בהמשך לחקירתו ע"י בייכ המשיב ענה כך: ייפלשו לשתי התנויות. בקומה הראשונה עשו למיטב ידיעתי שימוש כבית כנסת, ברור שלא אני ולא מי מטעמי. בקומה השלישית עשו למיטב ידיעתי מחסנים של נעליים. אני לא יודע מי פלש ומי קיבל דמי שכירות, אולי זה בידיעת התמחיית. אני קבלתי הודעה מהעירייה כי פלשו לנכס. ברור שלא הגשתי תלונה במשטרה כי לא קבלתי חוקה בחנות ואיני יודע בכלל מתי פלשו למקום.י

לאחר עיון בעדות העורר בפנינו, עיון במקבץ מסמכי התמחיית בגין 2 ההנויות, העדר טופסי 5 כנהוג אצל התמחיית מקום שנמסרה החזקה, מצאנו לאמ טענותיו, שמעולם לא קיבל התזקה בנכס ולא עשה בה שימוש. כך גם לא באה כל ראיה הסותרת את הטענה כי אחרים פלשו לתנויות, אינו יודע מתי, ועשו בה שימוש.

שוכנענו שהעורר אינו יודע מי עשה שימוש בחנויות ומי הכניס תפציס לנכסים, או שבכלל נעשה שם שימוש כבית כנסת או מחסן נעליים.

דוייחות מטעם חוקרי המשיב אינם מעידים כי נעשה שימוש בנכס 1120 אלא שנרשם כי נכס וה חנות הקומה הראשונה ריק מכל אדם ותפ\.

יוער בדרך אגב כי בתיקי ערר אחרים בהם העיד מר אייל שר ישראל מטעם המשיב, שוכנענו כי נספח אי לתצהיר רוית דורון תואם את עדותו בתיקים אתריט ולפיה רשימת אנשים וחנויות מתאריך 6.7.99 אינה מהווה ראיה כלשהי שהעוררים קיבלו את החזקה בחנות. כך ובנוסף העדרם של טופסי 5 חתומים ע"י מי מהעוררים, מובילה למסקנה כי העוררים לא קיבלו חוקה בחנויות ולא עשו בהן שימוש.

מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל. אין צו להוצאות.

ניתן היום, סן . 0 6, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 23(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א -- 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיוט מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייץ- 1977 תפורסם התלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד\ויהודה מאור | חבר: עו"ד ורו''ח אבשלום לוי חברה: עוי'ד\|ש רגי קדם

קלדנית: ענת לוי

- 17 -

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני ח

יו"ר: ע

תאריך : כד בתשרי תשעז

מספר ערר: | 07:43 / 140014292

מספר ועדה: | 11427

ברי ועדת הערר:

ו"ד קדם שירלי

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

המשיב

נוכחים:

הצדדים

העורר/ת:

מצא שמואל תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10820182

מספר חוזה: 689429

כתובת הנכס: צ'מרינסקי ברוך 10

-ג ג ד -

: מגהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן ועו"ד רחלי ברלינר

העורר/ת: מצא שמואל

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן ועו"ד רחלי ברלינר

פרוטוקול

: תקופת המחלוקת מיום 3/12/15 עד ליום 2/4/16. לנכס ניתן פטור מיום 2/4/16 עד ליום 31/8/16.

מצא שמואל: אני מצהיר כי אני כתבתי את התצהיר מיום 27/7/16 וכל האמור בו אמת.

מצא שמואל לאחר שהוזהר כדין משיב לשאלות ב"כ המשיב:

ת:

אין לי תמונות של תקופת המחלוקת ואני רוצה לציין שחסרות תמונות או ביקור אחד. אני לא שולל את אמיתות התמונות.

לא ביקשתי לנתק את הנכס מחשמל ומים. קבלן השיפוץ צריך גם חשמל וגם מים.

בתקופת המחלוקת לנכס הייתה רצפה, תקרה וקירות תקינים.

בתקופת המחלוקת היו חפצים בדירה השייכים לגב' קדמון, אלו חפצים שהיא ביקשה לזרוק.

אין לי תיעוד של המועד שהחפצים האלו נזרקו. אני מניח שהחפצים לא בזקו בזמן ארבעת ההודשים שבמחלוקת.

ב"כ המשיב: | אין לי שאלות נוספות.

אלדד משולם לאחר שהוזהר כדין משיב לשאלות העורר:

ת: אני ביקרתי בנכס בתאריכים המצויינים בביקורת, 3/1/16, 15/2/16. אלו הפעמים היחידות שביקרתי בנכס.

ת: בביקורת הראשונה נכח איתי גם ניר לוי שהוא המנהל שלי ובביקורת השנייה הייתי לבד.

ת: אם אתה שואל אותי שבביקורת הראשונה התחיל פירוק המטבח, אני לא זוכר, לפי התמונות גראה שיש מטבח שלם. בשתי הביקורות לא נראו פועלים בנכס. אני לא זוכר שיחה שהתקיימה בנינו, אני עושה הרבה ביקורות.

ת: אני לא יודע אם מישהו אחר מהעירייה היה בנכס.

העורר: אין לי שאלות נוספות.

ב"כ המשיב: | אבדוק ואתן הודעה לוועדה האם הייתה ביקורת נוספת בתקופת המחלוקת וזאת תוך

4 יום מהיום.

הצדדים: לאחר ששמענו את המלצת הוועדה אנו מסכימים כי הנכס יקבל פטור לא ראוי לשימוש

מיום 15/2/16 ועד ליום 2/4/16 וזאת בנוסף לפטור שכבר ניתן מיום 3/4/16.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית ותל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת: מצא שמואל

- גב ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו נותנים תוקף של החלטה להסכמה שהושגה בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 26.10.2016.

כד בתשרי תשעז

22006

140014292 !/ 3

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד קדם שירלש חבר: דר' ר4%אזיו, רו"ח

חבר: ₪ גדי טל

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך | : כד בתשרי תשעז

212006

מספר ערר: | 09:33 / *********

מספר ועדה: | 11427

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת:

חגולי ששון תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10789552

מספר חוזה: 658989

כתובת הנכס: יקנעם 2

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: נעמה חליפה

נוכחים:

העורר/ת: חגולי ששון

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: נעמה חליפה

פרוטוקול

הצדדים: אנו מסכימים כי החלטה בערר זה תחול גם על שנת 2016.

שטח כל הקומה הוא 139 מ"ר. העורר מחויב על כל הקומה בסיווג מסחר.

חגולי ששון לאחר שהוזהר כדין משיב לשאלות ב"כ המשיב:

ת: לקומה הראשונה מגיעים מהמדרגות מברזל. יש לקומה כניסה נפרדת מהחזית.

ת: החלק שאטום הוא החלק שלא בשימוש. המחזיק הקודם שהיה בנכס אטם אותו. בנוסף עשינו הנמכה מברזלים. השוכר הקודם עשה את ההנמכה.

ת: אני משתמש ב- 20 מ"ר מכל כל השטח.

העורר: אני מבקש לציין שהתשריט שהוגש ע"י המשיב אינו מדויק שכן יש 20 מ"ר שאינם בשימוש וכמו שהבנתי עכשיו אני צריך להגיש השגה בעניין לשנת 2017.

ב"כ המשיב: | אין לי שאלות נוספות.

בשלב זה של הדיון לאחר ששמענו את הצדדים הוועדה ממליצה להגיע לפשרה בנסיבות המיוחדות בתיק זה ומבלי להודות בכל טענה ועובדה לפיה יינתן לנכס לפנים משורת הדין סיווג של תעשייה.

הצדדים: אנו מסכימים כי לאור הממצאים העובדתיים שהוצגו בתיק זה ומבלי להודות בכל

טענה ועובדה לסילוק סופי ומוחלט של טענות העורר בתיק ערר זה ומבלי שהמלצת הוועדה תחייב את המשיב להתייחס לשנות המס הקודמות ולכל מחזיק אחר שאינו העורר, שטח העומד על 100 מ"ר (בקומה הראשונה יסווג לצרכי פשרה בלבד בסיווג תעשייה) וזאת החל ממועד תחילת החזקה של העורר בנכס 1/7/15. שאר הנכסים המחויבים ע"ש העורר יחוייבו ללא שינוי. במידה ויחול שינוי בשימוש הנעשה בפועל בשטח שצוין לעיל, הסכמה זו לא תחייב עוד את המשיב.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כד בתשרי תשעז

מספר ערר: | 09:33 / *********

מספר ועדה: | 11427

בפני חברי ועדת הערר;

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר: חגולי ששון

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו נותנים החלטה להשגות שהושגו ע"י הצדדים ואנו מברכים את הצדדים שהגיעו להסכמות אלו, ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 26.10.2016.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 26.10.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

)\ / ₪

יו"ר: ע('ד רלי חבר: דר' רייך +ז, רו"ת [ ה -עלד גדי טל

שם הקלדנית: ענת ל

וו

תאריך | : כד בתשרי תשעז

2.206

מספר ערר: | 11:25 / 140014795

מספר ועדה: | 11427

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת:

לוי אברהם תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10304862

מספר חוזה: 207574

כתובת הנכס: מסילת ישרים 94

חן מוטי תעודת זהות *********,לוי אברהם תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10657119

מספר חוזה: 525740

כתובת הנכס: מסילת ישרים 94

חן מוטי תעודת זהות *********,לוי אברהם תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10657117

מספר חוזה: 526390

כתובת הנכס: מסילת ישרים 94

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ענבל בשן

נוכחים:

העורר/ת: אלשייך שרית, ליאור לוי, שלומית לוי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ב"כ המשיב עו"ד: ענבל בשן

החלטה

לאחר שהוסבר לעוררת כי עליה לפנות לבימ"ש על מנת לפטור את עצמה מתשלום בגין החובות של אביה ז"ל, היא החליטה למחוק את התיק ואנו מוחקים תיק זה ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 26.10.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. .

יו"ר: עו"ד קד של חבר: דר' רייך א רו"ח חבר: די טל

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך | : כד בתשרי תשעז

2206

מספר ערר: | 11:44 / *********

מספר ועדה: | 11427

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת:

צימרמן-גמבורד מרים תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10808673

מספר חוזה: 677817

כתובת הנכס: 3812 5

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ענבל בשן

גוכחים:

העורר/ת: צימרמן-גמבורד מרים

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ב"כ המשיב עו"ד: ענבל בשן

פרוטוקול

הצדדים: לאור המלצת הוועדה אנו מסכימים כי יינתן לנכס פטור כנכס לא ראוי לשימוש החל

מיום 15/12/15 ועד ליום 5/2/16.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : כד בתשרי תשעז

206

מספר ערר: | 11:44 / *********

מספר ועדה: | 11427

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת: צימרמן-גמבורד מרים

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו מברכים את הצדדים שהגיעו להסכמה ונותנים לה תוקף של החלטה.

ניתן והודע בגוכחות הצדדים היום 26.10.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

) |

יו"ר: עו" ירלי חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חבר: עו"ד גדי טל

שם הקלדנית: ענת לוי

וו וו

תאריך | : כד בתשרי תשעז

2206

מספר ערר: | 11:48 / 140014672

מספר ועדה: | 11427

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת:

מנחמוב חנן תעודת זהות ********* מנחהמוב לאה תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10572964

מספר חוזה: 438702

כתובת הנכס: קדושי השואה 10

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנוגה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ענבל בשן

נוכחים:

העורר/ת: מנחמוב חנן,מגחמוב לאה - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ 1

ב"כ המשיב עו"ד: ענבל בשן

החלטה

הדיון להיום קבוע לשעה 11:00. השעה כעת 11:51. העוררים לא התייצבו ולא הגישו כל בקשה מטעמם.

בדיון הקודם מיום 13/9/16 נקבע כי במידה ולא יופיעו העוררים לדיון נוסף התיק ידחה.

לאור האמור לעיל אנו דוחים את הערר.

לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 26.10.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), שס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית

המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות הוקקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ו 7 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. -\\ /,

יו"ר: עעיד שירלי חבר: דר' רייך זיו, רו"ח חבר: (ו"ד גדי טל

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה בללית מספר ערר: 140013461 שליד עיריית תל אביב-יפו 14

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אמיר לוי

חבר: דרי רייך זיו, רו"ח

חברה: עו"ד שירלי קדם

העוררת: מונשט בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

1. במסגרת העררים המאוחדים שבפנינו נדונה פעילותה של העוררת וסיווג השימוש בנכסים

שבחזקתה, כאשר במסגרת ערר 140013461 העוררת החזיקה בנכס ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב, ובמסגרת ערר 140014624 החציקה העוררת בנכס ברחוב קויפמן 2 בתל אביב. הצדדים הגישו בקשה מוסכמת לאיחוד העררים מהטעם שמועלות בהן שאלות דומות הנדרשות להכרעה. לצורך התלטה זו ובהתאם להסכמת הצדדים, נתייחס לשני הנכסים במאוחד.

2 השאלה בה דן המשיב במסגרת ההשגה שהוגשה על ידי העוררת הייתה סוגיית סיווגו של הנכס, כאשר המשיב דחה את ההשגה לסיווג השימוש בנכט כבית תוכנה וקבע כי עיסוקה העיקרי של העוררת הוא במתן שירותי קידום אתרי אינטרנט. משכך סווגה הנכס בסיווג העסקי.

טענות העוררת

3 במסגרת כתב הערר טענה העוררת כי היא הוקמה ביום 1.1.14 ועיסוקה, בין היתר, בתחום התחזוקה, הטיפול והפיתוח של אתרי אינטרנט אלנטראקטיביים של חברות גלובליות.

4. העוררת טענה כי במהלך עבודתה של העוררת עם אותן חברות, היא למדה מהן נקודות

החולשה של אותם אתרי אינטרנט ואילו כלים חסרים להם על מנת למקסם את המטרת שלשמה האתרים קמו.

5. נטען כי העוררת שקדה על פיתות תוכנה אשר תהווה פתרון כולל עבור אותן הבעיות והצרכים

שהחברות נחשפו אליהם.

6. העוררת טענה כי היא מקווה למכור את התוכנה כיימוצר מדףי' אשר יספק את אותם

שירותים שמוצעים על ידי העוררת באופן אוטומטי, כך שהתוכנה ייתושתליי באתרים השונים בכל מקום בעולם ללא צורך במעורבות הלקות.

.10

העוררת טענה כי הקשר שלה עם לקותותיה, מעבר לתמיכה הטכנית ומתן שירות לקותות בסיסי המתחייב מהפיתוח, הינו קשר חד פעמי או קצר מועד, המאפיין ייצור ואינו קשר מתמשך המאפיין מתן שירות, כאשר עיסוקה העיקרי של העוררת הינו ליצור תוכנות למכירה.

לטענת העוררת לפני למעלה מחצי שנה היא גייסה שלושה מתכנתים ובסהייכ מועסקים בחברה 11 עובדים בתחום הייצור והפיתוח של התוכנה, שכולם תומכים בפעילות *יצור התוכנה, והתחילה את שלב הפיתוח הראשוני של התוכנה. נטען על ידה כי היא מצויה בתהליכי גיוס עוד חמישה מתכנתים.

העוררת טענה כי בניגוד לאמור בהתלטת המשיב היא אינה עוסקת בקידום אתרים וכי ייצור התוכנה הינו התלק העיקרי בעיסוקה של העוררת, מבתינה מהותית ומבתינה כמותית וכי יש לסווג את הנכס לצורכי ארנונה בסיווג בית תוכנה.

לחלופין נטען כי יש לסווג את הנכס בסיווג בית מלאכה ומפעלי תעשייה.

טענות המשיב

בכתב התשובה טען המשיב כי הטענה החלופית שהועלתה על ידי העוררת, בדבר סיווג הנכס כבית מלאכה ומפעלי תעשייה, הועלתה תוך הרחבת חצית ודינה להידחות על הסף. מבלי לגרוע מטענתו כאמור, הוסיף המשיב כי בכל מקרה לא מתקיימת בנכס פעילות *יצורית לצורך סיווגו כתעשייה ולא מתמלאיס המבחנים הקבועים בפסיקה בהקשר זה.

לעניין סיווג בית תוכנה, טען המשיב כי בהתאם לממצאי הביקורת שנערכה בנכס ולפרופיל החברה, עיקר עיסוקה של העוררת הינו בתחום קידום אתרי אינטרנט.

נטען כי התנאים לסיווג בית תוכנה כפי שנקבעו בצו הארנונה ובפסיקה, אינם מתמלאים בנסיבות העניין בעניינה של העוררת, שכן התכלית העסקית בנכס אינה ייצור תוכנה אלא קידום אתרים.

המשיב הוסיף וטען כי גם מהבקשה שהגישה החברה לסיווג בית תוכנה עולה כי מקור ההכנסה היתיד של העוררת הינו מתן תמיכה ושירותים ללקוחות על בסיס מוצרי הפיתוח של העוררת וכי העוררת אינה מוכרת תוכנה כמוצר מדף ואף אינה מוכרת רישיון שימוש בתוכנה.

העוררת משתמשת בתוכנה שפיתחה על מנת לתת שירותים ללקוחותיה. העוררת אף מקבלת תשלום מעמלות בגין מכירות שמתבצעות באתרים שקידמה או בנתה.

5. לטענת המשיב עצם העובדה שבנכס מתקיימת פעילות כלשהי בתחום תוכנות המחשבים

וקיים עיסוק בתחום האינטרנט, אינה מספיקה כשלעצמה על מנת שנכט יסווג כבית תוכנה אלא יש להוכיח כי פיתוח התוכנה הוא לב העסק.

6. עוד נטען מטעם המשיב כי גם רשימת העובדים שצורפה מלמדת כי רובם עוסקים בפרסום

ולא בתכנות.

מסגרת הדיון ודיוני הוועדת

7. לאחר שקיימנו דיון מקדמי בערר, נקבע התיק לדיון הוכחות וניתנו הנתיות להגשת תצהירים.

ביום 30.3.16 קיימנו דיון הוכחות, במהלכו נתקרו העדים מטעם הצדדים.

8. בתוסם דיון ההוכתות נקבע התיק להגשת סיכומים בכתב ומשהוגשו, התיק בשל להכרעה.

דיוו והכרעת

9. ארנונה כללית המוטלת על בעלים ומתזיקיס של נכסים בתחומי הרשויות המקומיות חיא מס

הנועד לממן את הוצאותיהן של הרשויות והוא מהווה את המקור העיקרי לתקציב הרשויות.

רשות מקומית אינה יכולה לפעול ללא תקציב ועל כן מחויבת היא לגבות יימסיי ממי שנהנה מפעולותיה. בעייא 1130/90 חברת מצות ישראל בע'ימ נ' עיריית פתח-תקוה, פייד מו(4) 778,

5 (1992) נקבע על ידי בית המשפט כך:

יי... מטרתה העיקרית של הארנונה העירונית היא לאפשר מתן מכלול של שירותים לתושבי העיריי.

0. סעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני תקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנייג- 1992

קובע את הסמכות להטלת ארנונה, כדלקמן:

*(א) | מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על

הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין; הארנונה תחושב לפי

יחידת שטה בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולס

בידי המחזיק בנכס.

₪ השרים יקבעו בתקנות, סכומים מועריים וסכומים

מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל

אחד מסוגי הנכסים, וכללים בדבר עדכון סכומי הארנונה

הכללית.. .יי

1. סעיף 3.3.3 לצו הארנונה מתליחס להגדרת בתי תוכנה כדלקמן:

'י3.3.3 בתי תוכנה

בתי תוכנה, שעיסוקס העיקרי הוא *יצור תוכנה, <חוליבן ...%

2. מרכג הכובד בהגדרת סיווג בתי תוכנה הוא כי עיקר העיסוק בנכס הוא ייצור תוכנה.

לא די כי העיסוק בנכט יהא בתחום התוכנה ובתחום המחשבים אלא כי עיקר העיסוק יהא בייצור תוכנת.

בעניין עמיינ (מחווּי ת''א) 29761-02-10 ווב סנס בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-

יפו (ניתן ביום 8.8.11) (להלן: /,עניין ווב סנס") נקבע כי לצורך סיווג נכס בסיווג של ייבתי תוכנהיי צריכה להתקיים בנכס בעיקר ייפעילות ייצוריתיי של ייצור ייתוכנהיי. נקבע כי המונח *יבעיקריי כוונתו הן למבחן כמותי והן למבחן מהותל. במסגרת המבתן הכמותי, יש לבחון את גודלו של השטח בו מתקיימת פעילות ייצורית לעומת גודלם של השטחים המשמשים לפעילות אחרת ואילו במסגרת המבחן המהותי, יש לבחון האם הפעילות הליצורית היא החלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס.

בהתייחס למבחנים לפיהם ייקבע האם עסקינן בפעילות ייייצוריתיי של תוכנה, ראו עמיינ (מחוצי תייא) 275/07 אינדקס מדיה בע'ימ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו (ניתן ביום 30.6.10), בו נקבע כי יעשה שימוש במבתנים אשר משמשים בתחום סיווג התעשייה והמלאכה כפי שנקבע בעמיץ 186/07 גאו דע ניהול ומידע מקרקעין ונכסים בע'ימ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו (לא פורסם, ניתן ביום 15.11.07),

בעניין עמיינ (מחוזי תי'א) 147/03 מנהל הארנונה של עיריית הרצליה נ' טאי מידל איסט בע'ימ (פורסם ביינבויי 13.7.04) עשה בית המשפט שימוש במבחן ייההנגדה?י לפיו האם הפעילות בה אנו דנים יינמשכתיי אל מרכז הגרוויטציה של פעילות ייצורית או של מתן שירותים. באותו עניין נדונה פעילות של ניהול מנויים של המערכת, עיסוק בניחול תכנים, רכש אלקטרוני, ניהול שרשרת אספקה וירטואלית, הפצת מידע, חילופי מסכים אלקטרוניים בין מערכות מידע. בבחינת ההנגדה, נקבע כי הנישומה אומנם מוכרת ומשווקת את מוצריה בתחום הסחר האלקטרוני על פי הזמנה אך פעילותה טומנת בתובה גס אלמנט ייצורי של פיתוח תוכנה, עליו שוקדים אנשי מחשוב ותוכניתנים. לאור מסקנה צו, דן בית המשפט המבחן העיקרי והוא מבחן יצירתו של יייש ממשי אתר' -

'יהאס פעילותה תורמת לפעילות ייצורית תעשייתית בהיותה

יוצרת או מקדמת יצירתו של יש ממשי חדש או שמח כל

פעילותה היא בבתינת אספקת שירות ללקות שאין בה תוכן

מוחשי חדשיי.

בבתינת העובדות שהובאו בפנינו תוך יישום המבתניס הנדרשים לסלווג הנכס, החלטנו לדחות את הערר.

מחומר הראיות שהונת בפנינו, לרבות מעדותו של מנכ"ל העוררת, למדנו כי העוררת עוסקת בניתוח מידע במטרה לשפר את הביצועיט של הלקוחות באמצעות אתרי האינטרנט. ניתוח זה בוצע על ידי העוררת תתילה ייבאופן ידנייי ולאחר שהעוררת צברה כסף היא החלה לפתת

אלגוריתס באמצעות מפתח שגייסה לתברה. בתחילת שנת 2015 האלגוריתס שפותח כבר היה שמיש. אלגוריתם וה עדיין בפיתות ואינו מוצר מדף. מנכ"ל העוררת אף הבהיר כי הצורה שהעוררת מתכוונת לתמחר את האלגוריתם עדיין אינה ברורה. אלגוריתם זה נועד להחליף את הפעילות 'הידניתי שמתבצעת לנתת את המידע, כפי שביצעה העוררת, אולם זאת לצורך מתן שירות ולא כבית תוכנה שעניינה בייצור תוכנה.

עוד טען בפנינו מנכ"ל העוררת כי העוררת משווקת מוצר אשר מאפשר ללקות להתקשר מישראל אך השיחה תוצג כאילו היא יצאה מארהייב. לא הוצגו לנו ראיות בעניין מהן ניתן ללמוד כי ייצור תוכנה וו הינה פעילות עיקרית של העוררת במכלול פעילויותיה. לענייו זה נוסיף כי העוררת לא הציגה ראיות מספקות להוכתת טענותיה, לרבות דוחות כספיים לבתינת מרכיבי הפעילות, ההכנסות וההוצאות של העוררת, מהן ניתן ללמוד לעיתים רבות האם אכן מדובר בפעילות בתחום הפיתוח וייצור התוכנה או בפעילות שירותית עסקית, הגם שהיא מבוצעת עם כלים טכנולוגיים ובכלל זה תוכנות.

נוסיף כי מעדותו של מנכ"ל העוררת עלה כי החברה מפנה לקוחות חדשים ממאות חברות שונות, וזאת באמצעות האלגוריתם וכך היא מרוויחה. לעוררת יש חוזצים עס החברות וככל שהעוררת תצליח להגדיל את המכירות של אותן חברות, תגדל העמלה בגין כל מכירה. עובדות אלה מלמדות אף הן על אופי הפעילות שמתבצעת בנכס, פעילות עסקית-שירותית שהיא המרכזית ביחס לפעילות של ייצור תוכנה.

עוד נציין את העובדה שבמודל העסקי והכנסות העוררת לשנים 2014-2015 שצורף לבקשה שהוגשה לעוררת לסיווג בית תוכנה, צוין כי בנכס מועסקים 11 עובדים, מהם שישה שהוגדרו בתפקיד ייפרסום ממומןיי. מנכ"ל העוררת ציין בעדותו כי הכוונה לשיווק. בנוסף מועסקים בנכס עובד אחד בתפקיד קידום אורגני/סושיאל מדיה, שלושה מפתתים ומנהל פיתוח. מנכ"ל העוררת ציין בעדותו כי כל איש שיווק הוא מנהל לקוח, אשר לומד את הנישה בו פועל הלקוח, מעניק לו ייעוצ ומבצע את התלטותיו. הינה כי כן, גם מבחינה כמותית, בהתליחס למספר עובדים, עולה כי רובם עוסקים בשיווק ולא בפיתות ובייצור התוכנה.

נעיר כי מנכ"ל העוררת ציין בעדותו כי החברה בתהליך של הכנת בקשה למדען הראשי לפי חוק עידוד השקעות הון. חוק עידוד השקעות הון דן בין היתר בפעולות של ימחקרי ויפיתוחי.

בקשה כגון את לא הוצגה בפנינו ובשלב זה אין לנו אלא לבתון את חומר הראלות כפי שהונח בפנינו. גם טענת העוררת לפיה היא גייסה עובדים נוספים וכי היא מקווה שתוכל למכור את התוכנה כמוצר מדף אינה יכולה לסייע לעוררת להוכחת טענותיה על בסיס התומר שהונח בפנינו. כאמור, לעת הזאת לא הוכיחה החברה כי היא עומדת בתנאיט לסיווג הנכס כבית תוכנח.

3. העוררת טענה בסיכומים מטעמח כי נציג העירייה אישר כי קיימיט מוצרים שפותחו על ידי

החברה. ואולם, השאלה העיקרית אינה האם קיים מוצר שפותת על ידי החברה אלא האם הפעילות העיקרית שמתבצעת בנכס היא ייצור תוכנה ולא פעילות אחרת שמתבצעת באמצעות תוכנות, ובסיוע תוכנות אלה, שבאמצעותן העוררת מעניקה שירותים ללקוחותיה.

זה לב המבחן שעומד לדיון בפנינו וכאמור מן העובדות שהוצגו עולה כי הפעילות העיקרית בנכס הינה מתן שירות ללקוחות באמצעות תוכנה, לקידום מכירות של הלקותות, ולא בייצור תוכנה. לעניין זה ראו את אשר נפסק בעניין ווב סנס, שם נקבע כי למרות שהמערערת עסקה בפיתוח תוכנה של בניית אתרי אינטרנט, עיקר פעילותה הייתה עסקית באופייה ובית המשפט הגיע למסקנה כי היא אינה זכאית לסיווג כבית תוכנה. ראו גס עתיימ 239/08 טרווליסט בע'ימ נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב פדאור 11 (86) 293, בהתייחס לעיסוק של המערערת בפיתוח יימנוע חיפוש אינטרנטייי לחיפוש והשוואת מוצרי תלירות. על אף הטענה לפיה 15 מתוך 20 עובדים בתחברה הינם מתכנתים, נדתתה טענת המערערת ונקבע, בין היתר, כי בבחינת המודל הכלכלי שבו פועלת המערערת, בצדק קיבלה הועדה את עמדת מנהל הארנונה לפיה תכלית פעילותה של המערערת אינה להביא לאינפורמציה מושלמת בשוק מוצרי התיירות וכי המידע המוצג באמצעות מנוע התיפוש אינו מידע כללי על כלל ההצעות והאפשרויות הקיימות בשוק בכל רגע נתון, אלא מידע סלקטיבי המוצג בתמורה לתשלום שמקבלת המערערת מן המציעים בשוק. תכלית הפעילות נועדה לשרת תמורת תשלום את המציעים בשוק.

4. בענייננו הקטגוריה בה סווגה פעילות העוררת, במסגרת הסיווג העסקי הכולל פעילות של מתן

שירותים, היא וּו שמתאימה ביותר לאפיון השימוש שנעשה בנכס על ידי העוררת ואין כל מקום להתערב בקביעת סיווג וה. רכיב ייצור התוכנה אינו הרכיב העיקרי והמכריע בפעילות העסקית של העוררת.

5. אשר על כן החלטנו לדחות את הערר.

6. בנסיבות העניין החלטנו לא לתייב את העוררת בהוצאות.

7. ניתן בהעדר הצדדים ביום 6 [ .₪0

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ולתקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור בפני בית המשפט לענלינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז -- 1977/תפורסב! החלטה זו באתר האלנטרנט של העירייה.

/ / ר / 5

*וייר: ענידא יך לוי ו קדם חבר: דייריאיכ,רטיך, רוייה

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מספר ערר: 140010585 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לף'יר: עו"ד אמיר לוי

חברה: עו"ד שירלי קדם

חבר: דייר זיו רייך, רוח

העורר: גואטה יהודה

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

במסגרת כתב הערר נתקפה החלטה המשיב מיום 17.2.07 שניתנה במסגרת השגה שהוגשה על ידי העורר בגין נכס ברחוב ישעיהו 1/אוסישקין 50 בתל אביב (להלן: *הנכסיי). בערר צויין כי הערר הוגש במועד בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 6.4.14 בעת'ימ 36431-02-14.

טענות העורר

2 בתמצית נציין כי במטגרת הערר טען העורר כי הוא עוסק בניהול רשת מרכולים באיוּור תל

אביב והמרכו ולטענתו, הוא ומר יוסף ראובני ניהלו בנכס, באמצעות חברת סופר ראובני בע"מ (להלן: ייהחברהיי ו/או ייסופר ראובנייי), עסק סופר מרקט בשם ייסופר בבאיי עד לסוף חודש אוקטובר 2007 או בסמוך לכך. הנכס נרשם בטפרי העירייה בתזקת סופר ראובני.

נטען כי עקב סכסוך בין העורר למר ראובני ותביעת בעל הנכס בדבר סיום השכירות, פינתה חברת סופר ראובני את הנכס בתאריך 14.10.07 או בסמוך לכך. העורר הפנה לפסק דין שניתן מפי בית המשפט השלום בתל אביב בתאריך 10.12.06 בת.א. 34756/06 בו נקבע כי חברת סופר ראובני ו/ו מנהלי ובכלל זה העורר ומר ראובני, יפנו את הנכס לא יאוחר מיום 23.10.07.

בית המשפט נתן תוקף של פסק דין לאמור וקבע כי היה והצדדים לא יפנו את הנכס במועד הפינוי, בלא שנהתס הסכם שכירות תקף בינם לבין בעלת הנכס, יגיש בייכ בעלת הנכס פסייקתה מתאימה לחתימה.

העורר טען כי התברה פינתה את הנכס עד ליום 23.10.07 או בסמוך לכך וכי הנכס נמסר לבעליו-מעדני הצפון בע"מ, אשר השכירו את הנכס למר ראובני יוסף או מי מטעמו.

העורר טען כי לאור העובדה שהנכס פונה, לא חלה על החברה ו/או עליו כל חבות בגין חיובי ארנונה לתקופת החוב.

העורר טען כי הוגשה הודעה בכתב לעירייה בדבר חדילת החוקה בנכס וממילא חמשיב ידע על כך.

העורר טען כי נודע לו על כך שקיים חוב בגין הנכס רק לאתר שהתברר לו בשנת 2013 כי הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק שלו.

העורר טען כל לחברת סופר ראובני אין חוב ארנונה לנוכח העובדה שחברה זו לא החזיקה בנכס בתקופת החוב ומי שהחציק בנכס הייתה בעלת הנכט - תברת מעדני הצפון בע"מ, שהפעילה את העסק באמצעות מר ראובני.

העורר ציין כי טענתו מתחוקת לנוכח עדות בעל המניות בחברת מעדני הצפון בע"מ ולאור העובדה שהעירייה הגישה כתב אישום כנגד מר יוסי ראובני וחברת בלוזיני שירותי מזון, בגין ניהול עסק ללא רישיון.

העורר טען כי העירייה מנועה מלנקוט נגדו הליכי גבייה מכוח פקודת המיטים גבייה לאחר שלא הומצאה לו דרישה לתשלום החוב. העורר העלה טענת שיחוי וכן טענה כי הסמכות הופעלה על ידי העירייה בתוסר תום לב.

לעניין תיובו בגין חוב של חברת סופר ראובני, טען העורר כי לא מתקיימים התנאים לנקיטת הליכים כנגד העורר מכות היותו בעל שליטה בחברת סופר ראובני.

בנוסף לאמור טען העורר כי יש לבטל את חיובי ריבית הפיגורים שהוטלו עליו.

טענות המשיב

המשיב טען כי תקופת החוב הינה מיום 1.2.2008 ועד ליום 30.9.2008. בתקופה זו התוּיקה חברת סופר ראובני בנכט והתיוב הוטל על העורר לאור העובדה שבתקופה הרלוונטית הוא היה בעל שליטה בנכס, שכן התחזיק ב-50% ממניות החברה.

המשיב טען כי ועדת הערר אינה מוסמכת לדון בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק חמדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנייג-1992 וכי הטענות היחידות אותן רשאי

.16

להעלות בעל שליטה במסגרת השגה על חוב של חברה היא כי הוא אינו בעל שליטה ו/או כל החוב בשל אותו נכס נפרע.

המשיב טען כי גם טענות העורר בנוגע לתחוסר תום לב בהפעלת סמכות העירייה ובנוגע לחיוב בריבית פיגורים אינן בסמכות ועדת הערר.

המשיב טען כי העורר או החברה לא טרחו להודיע לעירייה על חילופי מחזיקים וכי לא די בידיעת מחלקה כלשהי בעירייה בדבר המחציק כדי לבסס עילה לעניין התוקה לצורכי ארנונה.

המשיב הוסיף כי מתקיימים התנאים לחיובו של העורר כבעל שליטה בחברה ומשכך, דין הערר להידחות גם לגופו.

מסגרת הדיון בערר

במסגרת הדיונים בפנינו הוזמנו לדיון את בעלת הנכס וכן את מר ראובני יוסף. נבהיר כי זימונס לדיון בפני ועדת הערר בוצעה על מנת לאפשר להם להעלות טענותיהם במסגרת חדיון בערר בפנינו, ועל מנת לאפשר לגו להיחשף לעובדות הרלוונטיות. נציין כי וימונס של הצדדים האמוריט לדיון בפנינו אינו גורע מוּכויותיהם על פי כל דין ואין בכך בכדי להרחיב את גדר סמכות ועדת הערר כפי שניתנה לה על פי חוק.

לאחר שקלימנו מספר דיוני הוכחות במהלכן שמענו את העורר, את נציגי העירייה, את נציגי בעלת הנכס ואת מר ראובני, נקבע התיק לסיכומים בכתב. על אף שאפשרנו גס לחברת מעדנל הצפון בע"מ ולמר ראובני להגיש סיכומים מטעמם, הוגשו סיכומים רק מטעם העורר והמשיב.

אי הגשת הסיכומים מטעמט אינה מהווה נימוק כלשהו לצורך ההכרעה במסגרת ערר זה, כאשר השאלה המונחת בפנינו הינה האט יש לפטור את העורר מתשלום ארנונה אם לאו.

נקדים ונציין כפי שנרחיב בהמשך החלטה זו, כי מחלוקות שהתגלעו בין הצדדים בהתייחס לאחריות בגין חוב הארנונה, בהיותן חורגות מגדר סמכות ועדת הערר, צריכות להתברר בפנל הערכאות המוסמכות על פי דין. עוד נציין כי העובדה שבתחילת ההתדיינות בין העורר לעירייה, הוגשה עתירה מינהלית, אינה מקנה לוועדה סמכויות שלא ניתנו לח על פי דין.

הסכמת העירייה לכך שהעורר יגיש ערר ניתנה רק בהקשר של עמידה בלוח הזמנים הקבוע בדין להגשת ערר. לא ניתנה הסכמה לכך שהוועדה תדון בנושאים אשר חורגים מסמכויותיה, לא כל שכן כאשר העירייה עמדה על טענת הסמכות כבר מתחילת ההליך בפנינו.

דיון והכרעת

בארנונה, אשר נועדה לממן את פעילות הרשות המקומית, נושאים תושבי הרשות על פי מאפיינים שונים (סווג הנכס, מיקומו, גודלו וכיוייב). רי רעייא 10643/02 חבס ח.צ. פיתות

3 בע''ימ נ' עיריית הרצליה [פורסם בנבו] (2006):

יהארנונה היא מס מוניציפלי שמוטל על האורח במסגרת התשלומים השוניט בהט הוא מחויב לרשויות השלטון המקומי, ואשר בעורתם, בין היתר, מממנת הרשות המקומית את פעולותיה. ההצדקה להטלת הארנונה נובעת מההנאה ומהתועלת שמפיקים הנישומים מהשירותים העירוניים אותם הס מקבלים, כגון: פינוי אשפה, ניקיון, תאורה וכוי. עס ואת, התמורה הניתנת בעד הארנונה היא עקיפה ולא ישירה. כלומר, הנישומים אינם מחויבים בהכרח במתיר השירותים שהם מקבלים, הם אינם משלמים עבור השירותים עובר לקבלתם, ואף לא ניתן למנוע מנישומים שלא שילמו את הארנונה המוטלת עליהם ליהנות מהשירותים המוענקים תמורת המסיי.

הסמכות להטלת ארנונה קבועה בסעיף 8(א) של חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה

להשגת יעדי התקציב), התשנייג-1992 (להלן: ''חוק הסדרים):

יימועצה תטיל בכל שנת כספיט ארנונה כללית, על הנכסים אשר בתחומה שאינם אדמת בנין; הארנונה תתושב לפי יחידת שטת בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולס בידי המתציק בנכס. זי

החובה לשאת בתשלום הארנונה חל, ככלל, על המחזיק בנכט, כאמור בסעיף 8(א) לתוק ההסדרים.

בסעיף 1 לפקודת העיריות [נוסת חדש] (להלן: ייפקודת העיריותיי) מופיעה הגדרת מחזיק:

'ימחזיקיי - אדם המחציק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון'י.

בפסיקה ניתן פירוש למונח 'ימחציקיי כבעל הוּיקה הקרובה ביותר לנכס. רי לעניין זה רוסטוביץ ואח' ארנונה עירונית (2001) בעמי 255 (להלן: יירוסטוביציי). בעמי 256 צויין כך:

ייבביטוי ימחזּיק באופן אחרי התכוון המחוקק להגדרה הכוללנית ביותר, מעין סעיף סל שיתפוט ברשתו כל מי שיש לו חוקה בנכס, יהיה מעמדו המשפטי המדויק אשר יהיה".

7, סעיפים 325 ו-326 לפקודת העלריות, קובעים חריגים לכלל האמור בקבעם חוקת קונסטרוקטיבית, ואת ההוראות בדבר מתן הודעה לעירייה וחילופי מחזיקים, כדלהלן:

3259 | חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלס או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יחיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסיירת ההודעה.

6. נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו

ארנונה, יחא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיחס - ואם חיתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו -

למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייביט בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו. בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר הליב בארנונהיי. (הדגשה הוספה)

8. המטרה העומדת בבסיס סעיף 325 לפקודת העיריות היא להקל על העירייה בגביית המס, כך

שלא יהיה עליה לבדוק בכל רגע נתון את והותס של המחנציקים בנכסים שבתחומה. מחזיק שלא דיווח כאמור, יחויב, ככלל בתשלומי האונונה ככל שהמחזיק החדש לא יהיה מוכן לשאת בהט. החריג השני קבוע בסעיף 326 לפקודה ולפיו מי שנעשה בעלים או מתציק בנכס ישא בתשלומל הארנונה בגין אותו נכס. אולם, אס הייתה מכירה, העברח, או השכרה לתקופה של שנה, חייבים המוכר, המעביר, המשכיר או מי מטעמם למסור לעירייה הודעה על העסקה ולדווח בה על שם הקונה הנעבר או השוכר. גם כאן, תכלית ההודעה היא להקל על העיריה בגביית ארנונה ולמנוע מהצורך לבדוק מיהם המחציקים בפועל.

9. ראו ברייס 1962/06 שלמה כהן נ' מנהלת הארנונה בעיריית חיפה, תק-על 4(2006) 644, 645

מפי כבוד השופטת נאור:

'יהעיקרון הבסיסי של חיוב הארנונה הוא שהתיוב יושת על המחזיק בנכס (טי 8 לחוק ההסדרים). תכליתו של סעיף 325

לפקודת העיריות הינה להעביר את נטל ההודעה על שינוי חוקה אל המחזיק העוזּב. הוראה זו נועדה להקל על הרשות לגבות את מיסי הארנונה בלא שתידרש לעקוב בעצמה אחר השינויים בחוקה..."

חיוב בעל שליטה

0. כאמור לעיל, החיוב הוטל על העורר לנוכת העובדה שהוא בעל שליטה בחברת סופר ראובני.

1. פקודת העיריות ותתיקת משנה שהוצאה מפהה, מסמיכים הרשות המקומית להטיל חיוב

ארנונה ולפעול לגבייתו. כן נקבעו דרכים לערור על תיוב ארנונה.

2. בעקבות תיקון חקיקה שהתקבל בשנת תשס"ד -- 2004, שתכליתו הליתה לצייד את הרשויות

המקומיות באמצעי גביה יעילה כנגד חייבי הארנונה, הוחלה ייתזקת ההברתהיי המנולה בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה, גם על תיובי ארנונה, וואת באמצעות סעיף 08(ג) לתוק ההסדרים.

3. סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים קובע:

על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמתזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן... ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי טעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית חרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בתברה הפרטית, ובלבד שנתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 9(א) לפקודת מש הכנסה, בשינוייסם המחויבים...

4. סעיף 119א(א)(3) לפקודת מס הכנסה קובע:

... היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם הוכת אחרת להנחת דעתו של פסקיד השומה.

5. קריאת שני הסעיפים יחדיו, מציבה מספר תנאים להטלת חיוב ארנונה על בעל מניות בתאגיד

המחציק בנכט:

א. המדובר בנכס שאינו משמש למגורים ;

ב. המחזיק בו אינו דייר מוגן;

ג. המדובר בחוב בגין ארנונה בלבד ;

ד. החוב ייסופייי, כלומר חלוט;

ה. הנתבע כנגדו מבקשים להרים מסך ההתאגדות הינו בעל שליטה בתאגיד;

ו. התאגיד התפרק או הפסיק פעילותו.

6. בהתקיים כל האמור לעיל במצטבר, קמה חזקה מכח האמור בסעיף 119א לפקודת מס

הכנטה, לפיה הועברו הנכסים שהיו לתאגיד לבעל השליטה, ללא תמורה, ועל כן ניתן לגבות החוב מבעל השליטה. תזקה זו מוגדרת בפסיקה כ- ייתזקת ההברחהיי.

7. כאמור לעיל, חמשיב טען בפנינו כי ועדת הערר אינה מוסמכת לדון בטענת העורר כי אין

המדובר בחוב סופי או בכל טענה אחרת, אשר חורגת משתי השאלות היתידות שהעורר יכול להעלות במסגרת השגה בקשר עם סעיף 8(ג) לתוק ההסדרים, דהיינו שהוא אינו בעל שליטה בחברה או שהחוב נפרע. המשיב טען כי הסמכות לעניין זה נתונה לבית המשפט במסגרת עתירה מינהלית.

8. המשיב הפנה לאמור בסעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית),

התשלייו-1976 (להלן: 'יחוק הערריי), אשר קובע דבר סמכות הוועדה כדלקמן:

יימי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד

טענה מטענות אלה:

(4) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים התשנייג, שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכסיי.

9. אכן, כפי שנקבע בפסיקה מפי בית המשפט העליון, הפעלת סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים אינה

בסמכות ועדת הערר. בעניין בריים 901/14 עבוד ויקטור נ' עיריית חיפה (התלטה מיום

4) נקבע כך:

ייעל פי סעיף 3(א)(4) לחוק הערר שתי הטענות היחידות שיכול להעלות נישום במסגרת השגה בקשר לסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים הן רק שהוא אינו בעל השליטה בחברה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו נכס נפרע בידי המחויק בנכס. טענותיהם של המבקשים חורגות ממסגרת או. כידוע, כאשר הטענה שאותה מבקש נישום להעלות איננה נכללת בסמכויותיה של ועדת הערר, הוא יכול להעלותה אך במסגרת עתירה מנהלית (עעיים 5640/04 מקורות בע"מ ני מועצה אאורית לכיש, בפסקה 6 (5.9.2005)).

.10

הינה כי כן, המחלוקת שהתגלעה בפנינו בשאלה האם העורר לא החציק עוד בנכס ביחד עס מר יוסי ראובני והאם יוסי ראובני ו/או הבעלים של הנכט, הס אלו שהחציקו בנכס בתקופה נשוא הערר, אינה נדרשת להכרעה על ידינו והכרעה בשאלה זו בנסיבות העניין תורגת מגדר סמכות הוועדה. גם טענות העורר בדבר הפעלת סעיף 8(ג) לתוק ההסדרים אינן בסמכות הוועדה, אלא במגבלות סעיף 3(א)(4) לתוק הערר.

הגם שהעורר טען כי בתקופה נשוא הערר חברת סופר ראובני לא החויקה בנכס, בפועל התברר בפנינו כי הוא או חברה גו לא הגישו הודעת חדילה כמתחייב מהוראות פקודת העיריות אלא בתאריך 11.11.08. העורר לא הוכיח אחרת ואף צד לא נטל על עצמו את האחריות לשאת בתשלום חוב הארנונה.

כאמור לעיל, המטרה העומדת בבטיס טעיף 325 לפקודה היא להקל על העירייה בגביית המס, כך שלא יחיה עליה לבדוק בכל רגע נתון את זהותם של המתזיקים בנכסים שבתחומה. כך, מחזיק שלא דיווח על כך שחדל להחזיק בנכס, *חויב, בכלל בתשלומי הארנונה בבל שהמחזיק החדש לא יהיה מוכן לשאת בהם.

בענייננו כאמור, העורר לא הוכית כי ניתנה הודעת חדילה על ידי חברת סופר ראובני במועד הנטען והוא לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש לעניין וּח.

העורר אינו יכול לטעון כי המשיב והעירייה ידעו ויכולים היו לדעת כי החברה לא החויקה בנכס בתקופת התשבון וכי אחרים החזציקו בנכס אולם הם נמנעו מלשנות את שס המתזיק.

כאמור, הנטל על המחזיק למסור לעירייה הודעת חדילה, וכפי שמורה סעיף 325 לפקודת העיריות, המחציק מחוייב בתשלום ארנונה שהוטלו עליו בגין התקופה שקדמה למועד מסירת ההודעה.

אין מקום להטיל על המשיב בשלב וה, כאשר התיוב שהוטל על חברת סופר ראובני חלוט והעירייה נאלצה לפעול בהליכי גבייה כנגד בעלי השליטה בחברה, לדון מחדש בשאלת המחציק, שעה שהחברה לא הגישה הודעת חדילה במועד כמתחייב.

לא וזו אף ואת, התברר בפנינו כי הוגשה בשם חברת סופר ראובני בקשח לפטור מתשלום ארנונה בתקופה נשוא החיוב, עובדה אשר מלמדת אף היא, כי לא הוגשה כל הודעת חדילה בשם בחברה במועד כנטען והחברה המשיכה להציג עצמה כמי שמחציקה בנכס.

הדברים מקבלים משנה תוקף גס לאור עדותו של מר ראובני, עליה מנסה להיבנות העורר בסיכומים מטעמו לפיה חוא מטכיס עס העורר שהוא החויק עימו את הנכס עד לחודש אוקטובר 2007, שכן בד בבד הוא לא נטל על עצמו את התיוב וטען כי בעלת הנכס צריכה לחוב בתשלום הארנונה בתקופה הנדונה. בעלת הנכט מצידה התכחשה לכך שהיא גו שצריכה לחוב בתשלום הארנונה.

כאמור, הדיון בפנינו אינו בשאלת המחזיק כי אם בשאלת חיוב בעל שליטה ומשכך, הגם שהדיון בפני חוועדה תרג מגדר הסוגיה הנדונה על פי סמכות הוועדה, הוועדה מנועה מלקבל את טענות העורר לפיהן יש לפטור אותו מתשלום ארנונה היות ולא היה מחציק באותת תקופה.

העורר אינו יכול להלין על כך שהמשיב המשיך לחייב את חברת סופר ראובני כל עוד לא הוגשה הודעות חדילה כאמור וגם אם נעשה שימוש בשמה של חברה צו בניגוד להסכמתו, אין בסיס לטענותיו המועלות כלפי העירייה.

כאמור, החברה לא הגישה הודעת חדילה כנטען, המשיכה להיות רשומה כמתזיקה, הגישה בקשה בשמח לפטור מתשלום ארנונה ואף לא הגישה ערר בדבר התיוב שהוטל עליה. לו היה מוגש בפנינו ערר בשם התברה בעילת איני מחזיק, יתכן וניתן היה לדון בכלל הטענות כפי שהועלו על ידי העורר, אולם לא כך הם פני הדברים ובהתאמה, אין לנו אלא להכריע בטענות שהועלו במסגרת ערר זה, בהתאם לסמכות הוועדה הנתונה לה בדין.

משכך, המחלוקות הכבדות בין העורר למר ראובני ובין מר ראובני לבעלת הנכס, בכל הנוגע לשאלת המחזציק ולאחריות בגין תוב הארנונה, אינן בגדר סמכות הוועדה לנוכת העובדה שחודעה בדבר שינוי מתזיק הוגשה רק ביום 11.11.08 לפיה החל מיום 1.10.08 חברת בלוגייני שירותי מזון בע"מ שכרה את הנכס התל מיום 1.10.08. מחלוקות אלה צריכות להתברר בפני הערכאות המוסמכות במישור היחסים בין העורר למר יוסף ראובני ו/או לבעלת הנכס, אך לא במישור חיתסים בין העורר לעירייה, בשים לב לעילות הערר הקבועות בדין.

בהעדר הודעת חדילה כלשהי שהוגשה על ידי חברת סופר ראובני במועד הנטען, לא ניתן לקבל את טענת העורר לפטור אותו מתשלום ארנונה מכות היותו בעל שליטה בחברה האמורה, גם אם לשיטתו החברה לא ההציקה בנכס וכי הנכס היה בחוקת יוסף ראובני או בתוקת בעלת הנכסי.

ככל שהעורר לא דאג להגיש הודעה בדבר סיום חזקה של החברה במועד, אין לו אלא להלין על עצמו בלבד או על צד ג' ה או אחר ובכל מקרה, דין המתלוקות שלו עם מר יוסף ראובני או עם צדדים אתרים, צריכות להתברר בפני הערכאות המוסמכות כאמור.

5. כאמור, בפנינו השאלה שעומדת לדיון הינה על פי סעיף 3(א)(4) לחוק הערר, ועלינו לבחון האם

העורר אינו בעל השליטה בחברה או האם חוב הארנונה בשל אותו נכס נפרע בידי המחזיק בנכס. אין מחלוקת כי העורר היה בעל שליטה בתברת סופר ראובני בתקופת החיוב וכי חוב הארנונה לא נפרע בידי המחציק בנכס.

6. בנסיבות העניין החלטנו לדחות את הערר.

7. לאור התוצאה אליה הגענו ובנסיבות העניין החלטנו לא לחייב את העורר בהוצאות.

8. ניתן בהעדר הצדדים ביוסם 0 \ סה

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ולתקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי'יא-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של העיריית.

חיר עהי+>אקיר לור 0 חבר: דייר או רייך, רו"ח

שס הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

המשיב:

נוכחים:

ב"כ העורר:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בן נון (צדוק) יהושע תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10063394

מספר חוזה: 547485

כתובת הנכס: הגדוד העברי 3

בן נון (צדוק) יהושע תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10063394

מספר חוזה: 56887

כתובת הנכס: הגדוד העברי 3

ע"י ב"כ עו"ד: ילין אברהם

-1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: קרן מלר

העורר/ת: בן גון (צדוק) יהושע

בן נון יצחק

ב"כ העורר/ת עו"ד : ילין אברהם

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: קרן מלר

פרוטוקול

כה בתשרי תשעז

6 27

140014682 / 8

השטח בתשריט שהוקף בקו הוא שטח דירה שלמה. זה השטח שבמחלוקת.

השטח הזה היום רשום ע"ש אסתי ליפז בשימוש מגורים החל מיום 29/5/16.

העורר: אני מפנה למכתב מיום 13/10/15 שצורף לכתב הערר שממנו עולה שהנכס מיועד למגורים.

המכתב ממנהל מחלקת פיקוח על הבניה.

ב"כ המשיב:

לאחר שפורטו בפניי העובדות דלעיל, המשיב נותן הסכמתו לסווג את הנכס שהושכר לגב' אסתי ליפז בסיווג מגורים החל מיום 1/1/16.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כה בתשרי תשעז

6 27

מספר ערר: | 11:38 / 140014682

מספר ועדה: | 11426

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: בן נון (צדוק) יהושע

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור הסכמת המשיב מתקבל בזאת הערר, ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 27.10.2016.

יו"ר: עו"ד ] שלומית חבדה: קש שירלי חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: | 140012673 שליד עיריית תל אביב- יפו 66

בפני חברי ועדת הערר:

לוי/ר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רוי/ח אבשלום לוי

חבר: עו'יד גדי טל

העורר: גפן יוסף

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

הצד השלישי: התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

החלטת

הנה נדרשים אנו שוב להכריע בערר נוסף מתוך השורה המתארכת של העררים שהובאו בפני ועדת הערר ואשר ענינו , כמו עניינס של יתר העררים , חיובס של מחזיקים בגין ארנונה ביחס לייחנותי אותה רכשו לפני עשרות שנים בתחנה מרכוּית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הס מחזיקים בה. מתחם התחנה המרכזית בתל אביב הנמצא ברחוב לוינסקי 108 בתל אביב הינו מתחם מוכר וידוע .

ועדות הערר בהרכביהן השונים כבר נדרשו עשרות פעמים בשנים האחרונות להכריע בעררים אשר הוגשו על ידי עוררים שרכשו לפני עשרות שנים חנויות בתחנה המרכצית החדשה.

במסגרת הדיונים נשמעו העוררים, נשמעה עמדת המשיב ונשמעו עמדות נציגי התחנה המרכזית החדשה הן ביחס לסוגיות הפרוצדוראליות הנוגעות לזימון התחנה המרכזית החדשה כצד שלישי שעלול להיפגע מהחלטת הועדה והן לגופה של המחלוקת באשר לזהות המחציק לצרכי ארנונה.

בתיקים שנדונו ניתנו החלטות מפורטות ומנומקות.

להחלטת זו מצורפת החלטתה הטופית של ועדת הערר בתיק 140014592 וה*א מהווה חלק בלת?

נפרד מהחלטתנו בתיק זה. הנימוקים וההכרעה בהחלטה בתיק 140014592 הנל יחולו

בהתאמה גם על תיק זה.

נוסיף , נציין ונפרט רק את הפרטים הטפציפיים הנוגעים לתיק וה כדלקמן:

בכתב הערר שהוגש על ידי העורר נכתב:

שאני גפן יוסף מבעלי נכס בקומה השנייה בתתנה המלכזית החלשה, הנכס נמצא במקום סגול

לתלוטין על: די בנייה ואין אפשרות גישת אללו, אין לו שעון חשמ 2 ולא שעון ואו חיבול

למים....טענתי העיקרית שלא קיבלתי את הנכס בהתאם לתכניות המקוריות כפי שקניתי אותו..+

בהתליחסות לכתב התשובה של המשיב הוסיף העורר וטען :

...תנכס הזה מעולם לא נעשת שימוש, לא לפני ולא לאחר מתן הפטול. מעולם לא קיבכתי טופס אכלוס ?

העורר התייחס בפנייתו ו גם לטענה כי חתם על אישור קבלת הנכס וטוען :

*אמנם חתמתי אבל לא למי שמסד לכם את החתימה שלי...ביקשתי נעליים במידה 43 , שילמתי את חובי וחתמתי לו שאקבל הנעליים לשביעות לצוני, עבסוף קיבלתי נעליים 33 ...%

ביום 22.7.15 התקיים דיון מקדמי בפני ועדת הערר.

העורר שב על גרסתו וטען :

תנכס מצוי בקומת השנייה , הקומה סגורת ואין אליה גישת ומעולם לא נמסלה לי התזקה, גם כשהקבלן ?ונה קיבל עידיו את התחנה (החתים אותנו על מסמכים חלשים על אף שהשלמנו את התמורת לא הוכשרה הקומה ולא קיבלנו הזקה?

לאחר שבא כוח הצד השלישי הודיע בדיון כי בידי התחנה המרכזית פרוטוקול קבלת חנות חתום הורינו על הבאת ראיות וקבענו את חתיק לשמיעת הוכתות.

ביום 20.12.15 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם חמשיב.

ביום 2.5.16 התקיים דיון בפני ועדת הערר.

בפתח הדיון הגיש כאמור העורר מכתב נוסף בו שב והעלה את טענותיו והוסיף ואמר : "לא קיבלתי מעולם אה החנות ולא נמסרה 2 הזקה?

הצדדים הסכימו על הסדר דיוני לפיו כתב הערר והמסמכים שהגיש העורר יחשבו כתצהיר מטעמו , הצד השלישי הגיש באותו המעמד תיק מוצגים מטעמו והמשיב הגיש כאמור את ראיותיו בדרך של תצהיר עדות ראשית .

במהלך אותו הדיון נשאל העורר לגבי טופס 5 אשר צורף כמוצג בי לתיק המוצגים של הצד

השלישי והשיב:

שאנ מציין כי מדובל בתרמית, הייתה סיטואציה של המתנה ופשיטת רגל של חברת כיכד לוינסקי ... אני לא קיבלת? את הנכס על אף מה שמוצג כתתימתי. קבלתי נכס אחל שהתוכניות שלו שונו ובנוסף תוא סגוד ואין לי גישת אליו. החתימה הזו נחתמה לפני שקיבלתי את הנכס ולפני שראיתי שהנכס הועבר למקום אחד. טופס 5 לא נחתם לאחר שתהציגו לי נכס (ראיתי שזו החנות אלא הוא נחתם כי תיכיתי 25 שנים לדבל הזה ולא לאיתי שהתנות מוכנה. בשלב החתימה עוד לא שילמתי את כל תחובות עבור החנות. זאת הייתה הסכמה ש:שלימו את המבנה (אני מתחייב כי אם ישלימו אני אמשיך לשלם. החתימות האחלות הס של השותפים ,למיטב זכרוני החתימה נעשתה במשדדי הבתמ , לא חתמנו על זה בנכס , לא היית? בחנות מעולם?

גם לשאלת בייכ התמחיית באותו העניין השיב העורר:

+כשאת שואלת אותי מדוע תתמת: על הפרוטוקול לעניין מערכת מ'זוג האוניל אני אומד שזאת הבטחה של התמחלת להשלים את החנות עם מיזוג אויר , אין מדובר בכתב שלי ולא נרשם בלוזמת??/.

בהתאם להסכמת הצדדים וכמו בתיקים אחרים בהם נשמעו ראיות בעניין התחנה המרכזית החדשה (מאצ הוגשו סיכומי הצד השלישי בעניין עמדתם בקשר להשתתפות הצד השלישי בהליך זה) אפשרנו כאמור לבייכ הצד השלישי להגיש לוועדה במסגרת הבאת הראיות, את ראיותיו במסגרת תיק מוצגים, ואכן תיק המוצגים הוגש ביום 2.5.2016.

הצדדים הסכימו כי לאחר סיכום טענותיהם תינתן החלטת הוועדה הסופית על סמך תומר הראיות בתיק.

הוספנו להתלטתנו התייחסות ספציפית לנסיבות תיק וה כדלקמן:

/בתיק זה שלא כמו ברוב תיקי התמתלת הוצגו תיום לוועדה (לעולר במסגלת תיק המוצגים מסמכים אשר לכאולה מעידים על קבלת החנות ע'יי העולד. שמענו את העודל היום (בטרם ניתן

החלטה נבקש מהצדדים (במיוחד מהעולר אשר נתשף למטמכים בפתת הליון היום , לסכם

טענותיהם בכתב וזאת בשאלת , האם נמסרה החזקה בחנות לעולד מבחינת לינ האלנונה וזאת בשים לב לטענותיו בכתב הערד ובשים לב למוצג גי ומוצג גי לתיק המוצגים,

אנו ממליצים לעורל בנסיבות אלה להתייעץ עם עולץ דין בטלם יסכם את טענותיו שכן הסוגית הקשודה בתיוב אדנונה אינה בהכרה קשורת בשאר הסוגיות הקשות והכואבות המלוות את לוכשי החנויות בתמתית (אשר לוועדת אין סמכות לדון בתן.

העורר שב כאמור פעמים מספר על גרסתו לפיה מעולם לא קיבל חזקה בנכס ואף הסביר כי השלים את תשלום התמורה למוכרת הנכס ובאותו המעמד הוחתם על פרוטוקול קבלת חנות על אף שלא נעשה אקט כוה של מסירת התנות .

העורר העיד כי הליך החתימה על הפרוטוקול לא התקיים בנכס כי אס במשרדי הבתיימ וכי מעולם לא עשה שימוש בנכס שכן נתגלו פערים בין הנכס שרכש לבין הנכס אותו ביקשח התמחיית למסור לו. .

עוד טען העורר (וטענתו זו לא נסתרה) כי הנכס נמצא בקומה סגורה וכי אין לנכס גישה.

המשיב הגיש את תצהירו של אייל שר ישראל המשמש כרכז חיובים במחלקת שומה ב באגף לתיובי ארנונה והוא הצחיר כי /העיריה רשמה את העולר גפן *וסף כמחזיק בנכס ברהוב לוינסק? 108 ה-( 10047070 חנות 2361 לאוד הודעת בעלת הנכס, התתנה המרכזית החדשה תל אביב בשנת 1999,/

העתק ההודעה בצירוף רשימת החנויות לא צורף לתצהיר עד המשיב .

הצד השלישי הגיש כאמור את האסמכתאות הרלבנטיות במסגרת תיק המוצגים שחגיש:

חוזה המכר מיום 11.12.88 אשר בא בהמשך לתוזה המקורי מיום 20.10.68,

עוד הציגה התחנה המרכזית את חוזה הניהול שנחתם.

מוצג בי לתיק המוצגים חינו כאמור פרוטוקול קבלת חנות מיום 26.7.93 וכן את מוצג גי אישור למסירת חנות מיום 25.7.93 .

מהראלות שהוצגו לנו עולה כי המשיב שינה את רישום המחויקים על פי הודעת הצד השלישי בהתאם לדיוות כלשהו שנמסר לו מהצד השלישי במהלך שנת 1999

ראה הצהרת עד המשליב המצוטטת לעיל.

עוד עולה מכתב התשובה כי המשיב לא בדק את מצב הנכס בעת קבלת הודעת התחנה המרכזית.

כאמור חמשליב ביצע את חילופי המחציקים , כך על פי הודעת מנהל הארנונה , בעקבות פנייתה של חברת התחנה המרכצית החדשה.

העורר כאמור טען כי החוקה בחנות נשוא הערר מעולם לא נמסרה לו , הוא הצביע למעשה על התחנה המרכצית החדשה בתור הנישום המתזיק בנכס ואשר אליו יש להפנות את החיוב.

המשיב פעל בהתאם לייהודעתיי התתנה המרכוית החדשה משנת 1999 ורשם את חילופי המחציקים מינואר 1999. המשיב הפנה לכך שיכול ומדובר בסכסוך בין מחזיסים.

בכתב התשובה לערר לא טען המשיב כי חיוב העורר בארנונה בגין נכס גּה נובע מהעובדה כי קיבל לידיו את הנכס בשנת 1993 כפי /עולה לכאורה ממוצגים בי ו גי לתיק המוצגים.

יתרה מכך אף בתצהיר המשיב מפנה המשיב לייהודעתיי הצד השלישי אשר נמסרה לו בשנת 99 ולא למוצגים בי או גי הנייל .

לאחר שהוצגו מוצגים בי ו - גי חנייל ונשמעה עדות העורר לגביהם מבקש המשיב לראות במוצגים הנייל מסמכים מהותיים אשר בשל תוכנם יש לתייב את העורר בארנונה ולראות בו מחזיק לצרכי ארנונה. (ראה התייחסות המשיב לעניין וה בהרחבה בסיכומים שהוגשו מטעמו)

צא ולמד - מוצגים גי או בי לא היו בפני המשיב עת ביצע את חילופי המחזיקים,. כל שהיח בפני המשיב ככל הנראה הוא הודעה שהגיעה מהצד השלישי ואשר כאמור לא צורפה לתצחיר עד המשלב !!1

במיוחד תמוהה עמדת המשיב לאור העובדה שמתוך הראיות שהוצגו בפני הועדה ואף מעדות העורר אשר לא נסתרה על ידי בעלי הדין האחרים עולה כי החנות מעולם לא הייתח פעילה וכי היא קיבלה פטור מארנונה במסגרת פטור לתנויות במתחם התחנה המרכזית ..

לא נתחמק מדיון במעמדו של מסמך כמו אישור מסירת החנות .

על פניו מדובר באישור לפיו קיבלו בעלי הנכס את החזקה בחנות מאת התחנה המרכזית החדשה בשלהי שנת 1993.

שמענו את עדותו של העורר ביחס לנסיבות החתימה על מסמך גה , גרסה ראייתית הסותרת את תיאור העובדות על ידי העורר לא הוגשה לנו, ממילא קשה להנית כי יש בידי הצד השלישי או המשיב עדים שיכולים להעיד על נסיבות תתימת המסמכים הנייל.

העורר העיד כי המסמך לא נחתם במעמד מסירת החנות וכי הנסיבות בו נחתמו המסמכים היו נסיבות של התחשבנות אשר רק עם השלמתה התברר לעורר ולבעלי הנכס כי הנכס שבכוונת התחנה המרכזית למסור להם אינו הנכס אותו רכשו וממילא הוא סגור ובלתי פעיל.

אלא שאין לקרוא מסמך זה במנותק מהעובדות הנוגעות למצב החנות, מצב המתחם, מועד מסירת ''יההודעהיי למשיב מכוחה קמה הייאחזקהיי לצרכי ארנונה מבתינת העורר.

אם נקרא מסמך גה במנותק מהעובדות והראיות עליהן אין מחלוקת כאמור לעיל נחטא לאמת ככל שהיא רלבנטית לעניין ההחזקה לצרכי ארנונה.

אכן יכול להיות כי למוצגים בי או גי לתיק מוצגי הצד השלישי ישנן השלכות ביחט ליחסים החוויים בין העורר לבין הצד השלישי אולם מבחינת דיני ארנונה, הבסיס לחיוביס נשוא ערר זה, להשגת העורר ולפעולות המשיב לאורך השנים הינו ייהודעתיי הבעלים אשר נמסרה למשיב ככל הנראה בשנת 1999. המשיב הוא שפעל על פיה ולא נכון יהיה לאפשר לו (או לצד השלישל") היום, לאחר שתלפו עשרות שנים ממועד חתימת העורר כביכול על פרוטוקול קבלת התנות ולאחר שחלפו עשרות שנים מהמועד בו ביצע את חילופי המחזיקיט לשנות מעמדתו.

כמו עורריס רבים אחריט הובל העורר לקחת חלק בהליכים שעניינם פטור מארנונה לחנויות לפי סעיף 330 לפקודה בבחינת הסדר שפטר את העוררים מארנונה ומנע מהמשיב להתעמת או לעמת את ועדות הערר לאורך השנים עס החלטתו לרשום את העורר כמו רבים אחרים כמחויקים בחנויות על סמך הודעות ערטילאיות שנמסרו למשיב. להיתפס בעובדה כי העורר כמו עורריס אחריט נאלצו להגיש השגות ועררים בשל חיובס בארנונה על טמך 'יהודעותיי אלה יהיה בבתינת ייהוספת חטא על פשעיי.

לפיכך הגנו קובעים כי אין במוצגים ב' או ג' בכדי לקבוע כי החל מהמועד בו ה נחתמו נמסרה לעוררים החזקה מבחינת דיני הארנונת.

עוד נדגיש כי מהראיות שנשמעו בפנינו עולה כי גם אם נחתם אישור על מטירת החנות הרי שבפועל לא נמסרה הצקה לעורר בחנות, שהרי הטענה שמדובר בנכס שלא ניתן היה להפעילו, וכי הוא מצוי בקומה תסומה לא נסתרה. ראה לעניין וה את עדות העורר.

לפיכך התמונה העובדתית שנפרסה בפנינו בעניין טענות העורר ברורה כאמור:

המשיב ביצע חילופי מחציקיס בשנת 1999.

חילופי המתציקיט לא בוצעו על פי הנתיות ונהלי המשיב לקיום הוראות סעיף 325-326 לפקודת העיריות.

לא נמסרה הודעה על חילופי מחזיקים או חדילת חוקה כנדרש על פי דין.

ההסכם שצירף בדיעבד הצד השלישי בין העורר לתחנה המרכזית החדשה, אין בו דבר וחצי דבר עס מסירת תזקה או עם יום החיוב ו/או עס המועד בו ביצע המשיב את חילופי המחציקים. גם לא הועלתה טענה או הוצגה ראיה לכך שההסכם נמסר למשיב עובר למסירת ייההודעחיי על חילופי המחציקים.

הוראות ההסכמים בין הצד השלישי לעורר מעמידות בספק רב את מהימנות ההודעה שמסר הצד השלישי למשיב בשנת 1999.

העורר לא החזיק בנכס.

כאמור לעיל את החלטת זו יש לקרוא יחד עם נימוקי ועדת הערר בהחלטתה הסופית מיום 6 בתיק 140014592..

מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל -- מתקבלת הטענה כי העורר לא החויק בנכס בתקופות המיוחסת לו על ידי המשיב.

אין בהחלטה גו בכדי להוות סביעה כלשהי ביחס למערכת היחסים בין העורר לבין הצד השלישי.

החלטתנו זו נסמכת על הראיות שהומצאו לנו ונוגעת לתיק וה בלבד. אולם כפי שכבר אמרנו בעבר , יש גם בהתלטה זו משום תמרור אוהרה למשיב כמו גס לצד השלישי לנהוג בוהירות והקפדה רבה יותר באשר לוּכולותיהם של הנישומים דוגמת הנישום העורר בערר גה.

ניתן בהעדר הצדדים היום 31.10.16.

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש'יס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת צכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם (אקלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

/ / 0

0% צדוק חבר: עו'יד/רו'/ח אבשלום לוי חבר: /. גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]