פרוטוקול ישיבת הנהלה 28

עיריית תלֿאביב-יפו

עיריית תל-אביב – יפו

פרוטוקול מס' 82 מישיבת הנהלת העירייה

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

ד. ספיר א. זמיר א. סולר מ. להבי

ח. אבי גיא נ. לוברט י. דיין

וה"ה:

מ. לייבה, מ. גילצר, ע. אברהמי, ר. זלוף, ח. ברקוביץ, ג. פריאל, א. לוי, ש. חובל, א. משי, ד. לוטן,

ר. דלל, מ. גפני, א. וינר, א. וסרמן, א. כהן, מ. בנימיני, ע. וינברג, ג. מכורש, ע. אגמי, ג. בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 8 -

סדר היום:

6. דיווח ראש העירייה:

השביתה ברשויות המקומיות.

פתיחת הסינמטק.

8. הקצאת מקרקעין.

3. חוק עזר לתל-אביב יפו (מניעת רעש) (הוראת שעה) התשע"ב-.8/68

4. עדכון מדיניות היתרי לילה לבתי אוכל ועינוג ציבורי בתל-אביב יפו.

5. הליך רישוי בנייה- תכנית עיריית תל-אביב-יפו לשיפור וקיצור הליך הוצאת היתר בנייה.

1. היתר מיוחד לפי סעיף (8ב) לחוק העזר לתל-אביב יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות)

התש"ם-/.682

*****************

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 3 -

16. דיווח ראש העירייה:

השביתה ברשויות המקומיות.

פתיחת הסינמטק.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

שלום לכולם.

יש לנו ישיבת הנהלה, יום שני ה-1..1 .

יש לנו על סדר היום 5 נושאים, אבל לפני שנתחיל על פי הנושאים שנמצאים לפניכם והנמצאים בניירות שלפניכם, אני רוצה לדווח בכמה מילים על מה שנקרא- השביתה ברשויות המקומיות.

לאחרונה קרו כמה דברים שעוררו את חמתם של ראשי הרשויות המקומיות, שהם כולם, רובם ככולם היו גריעת הכנסות ממה שהיה מקובל בשלטון המקומי, וזה בשנים שבהם יש מה שנקרא תקציב דו שנתי. יש תקציב דו שנתי-אז לא דנים בתקציב אלא נשארים כמו שהיה, ופה שינו את כללי המשחק. והדברים שעומדים ועמדו על הפרק הם-שעכשיו לקראת הפריימריס אנו עומדים בפני גל חקיקה של גלי יוזמות וחקיקה של חברי כנסת,שבתוכם יש הרבה מאוד חוקים שנועדו לפטור מארנונה כל מיני גופים, ולאו דווקא מסכנים. ולמי שלא מבין, בחלקם זה לטובת חרדים.

מר לוברט:

עד כדי כך?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כן.

מר לוברט:

מה אתה אומר?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הדבר השני שקרה פה זה-ששר הפנים, לפני חודשיים-הקים וועדה שבמסגרתה הוא רצה לבחון מחדש את כל נושא הפטורים מארנונה-כדי שהוא יהיה נחמד, וקיבל הכרעה ושינה בתקנות-

שרבים נוספים יקבלו הנחות בארנונה, מבלי שלנו יש את השיפוי על ההנחות האלה. הגדיל השר לעשות בכך שאמר-כל ילד עד גיל 5 ייספר כשני ילדים לצרכי הנחה בארנונה.

מר לוברט:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 4 -

זה בשביל חרדים או שזה בשביל חילוניים?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

לא, זה בשביל חרדים.

מר לוברט:

בשביל חרדים ,הם לא צריכים את זה, יש להם ,11 ,18 בשביל מה הם צריכים את זה?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

נכון לעכשיו הם יקבלו לפי .88

מר לוברט:

אין הבדל כבר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

במסגרת הצורך של משרד האוצר לתת היתר למפעל הפיס להמשיך לפעול, הגיע החשב הכללי אלינו ואמר- רבותי, אם אתם רוצים לקבל מחדש את הרשיון- נשנה את כללי החלוקה. עד היום, בשנים האחרונות-העיריות קיבלו %51 והממשלה %,51 נשנה את זה ל-%01 הממשלה ו-%31 רק הרשויות.

יש דבר נוסף שעלה על הפרק, שהוא גרם לאובדן הכנסות גדול מאוד ברשויות המקומיות, בעיקר בפריפריה, והוא העובדה שמישהו נזכר ועורר את הצורך לקדם נוהל קבלת תרומות מבעלי עסקים, שבמסגרתו עלה העניין שלכאורה מישהו שעובד בתחומי הרשות שלך לא יוכל לתרום לעיר שבה הוא עובד- מתוך העובדה שקיימים ניגודי אינטרסים כאלה ואחרים. לצורך העניין, בתי הזיקוק לא יכולים לא יכולים לתרום לחיפה, וכן הלאה, כל מיני כללים וכן הלאה. ברגע שיצא טיוטת הנוהל- כל בעלי העסקים, היועצים המשפטיים שלהם אמרו להם-עד שלא יצא חוק ברור-

נא להפסיק לתרום,אנו לא מוכנים שיאשימו אתכם במתן שוחד. והדבר הזה, שלא קיים בארצות אחרות, נוהל כזה, ייצר אובדן הכנסה -בוודאי מעבר למיליארד שח' בשנה לרשויות המקומיות.

יש נושאים נוספים שמטרידים את השלטון המקומי, לדעתי לא בצדק, כמו למשל מחיר המים-

שלטעמי הוא שערורייה, אבל הוא לא עניין למאבק של ראשי השלטון המקומי, כי הוא מאבק בכנסת, של האזרחים על מחיר המים . אבל ישנם דברים נוספים- כמו בתחום החינוך ובנושא של כל מיני דברים קטנים אחרים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 5 -

בכל אופן, אני מוכרח לומר כאן- שבמקרה הנדון אנחנו יותר מגבים את מרכז השלטון המקומי מאשר העניין הוא עניין שלנו, לא מפני שאנחנו לא נפגעים אלא מפני שאני חושב שמרבית הדברים שעלו נמצאים בדרך לפתרון. גם מפעל הפיס- בדרך לפתרון, ה- %,51%-51 גם לפי דעתי-ראש הממשלה אמר שהוא יפעל לעצירת החקיקה הפופוליסטית. עם שר הפנים זה יותר מסובך כי זו בעיה פוליטית, ולכן קשה, אבל מרבית הדברים לדעתי די פתורים. וראש הממשלה הציע גם ארכה כדי לקיים איזהשהו מו"מ, 45 יום, אני חשבתי שיהיה נכון לתת את הארכה הזאת, מרכז השלטון המקומי החליט לבצע את השביתה. אני מוכרח לומר שכאב לי וחשבתי שבוודאי לא נכון להשבית את החינוך המיוחד. גם ידעתי את מה שאני יודע תמיד, שכשאנחנו משביתים – אחרים עושים מעקפים, בדיעבד מתברר באמת שזה נכון ואנחנו ממחר לא נשבית את החינוך המיוחד. אבל אנחנו בשלב זה נגבה את מרכז השלטון המקומי בשביתה , וודאי עוד יום. היתה עכשיו ישיבה של מטה המאבק של השלטון המקומי והם החליטו להמשיך במאבק, אנחנו נגבה אותם בשלב זה ונראה איך הדברים יימשכו.

את זה רציתי לדווח לכם.

אגב, אנו פותחים היום את הסינמטק, בשעה טובה ומוצלחת.

18. הקצאת מקרקעין

המשך מתן רשות שימוש , ניהול והפעלה ל"עמותת "הישיבה הגבוהה הציונית דתית בתל-

אביב-יפו, ע"ר ,52-/81-286-1 חלקה 843 בגוש /,166 ברח' הנרייטה סולד ,1 ללא תמורה,

לתקופה של 3 שנים מיום 1.6.8/68 עם אופציה לעירייה להארכת השימוש בשנתיים נוספות.

מר לוי:

הנושא הראשון הוא המשך מתן רשות שימוש , ניהול והפעלה ל"עמותת "הישיבה הגבוהה הציונית דתית בתל-אביב. אנחנו רוצים להמשיך להם את השימוש באולם ברח' הנרייטה סולד, לתקופה של 3 שנים עם אופציה של שנתיים שניתנת לעירייה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מה זה? זה הארכה?

מר לוי:

כן.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- . -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה אותו אולם המפורסם שהוקצה להם בזמנו?

מר לוי:

כן. הישיבה הציונית יושבת שם. אני חייב להגיד שבמשך השנים האלה , בינתיים הישיבה הזאת צמחה וגדלה והיא משרתת היום כבר כ-311 תלמידים שמקיימים שם פעילות שוטפת. אנו, במהלך השנה האחרונה, בחנו את האפשרות להפסיק את הפעילות, אבל הסיפור של הפסקת הפעילות שם בכלל והעברת הנכס לעירייה דורש מערך שינויים מאוד מאוד משמעותי, וגם למצוא מקום חילופי לאותם גורמים, ובסופו של דבר החלטנו שאנחנו כן ניתן להם 3 שנים. מובאת פה הצעה לתת להם את 3 השנים האלה, שבמהלכן, ויש לנו גם סיור עם המנכ"ל- לראות את כל השימושים שאפשר לעשות בעתיד במבנה הזה.

גב' להבי:

רובע ,3-4 אנו מדברים עליו כל הזמן כרובע של מחסור. זה רובע ,4 נכון?

מר לוי:

5. זה באזור של ארלוזורוב ויצמן.

גב' להבי:

ארלוזורוב-וייצמן זה .4

מר לוי:

כן.זה .4

גב' להבי:

ואתם בוחנים את האפשרויות העתידיות לגבי הנכס הזה? כי לא מזמן נתנו הרי ביגאל אלון ,31 ואמרנו שזה יפנה כמה דברים, אמנם פומפדיתא וכו', אבל אני לא רואה- לא שפומפדיתא מתפנה.

מר לוברט:

מה את אומרת? לא הבנתי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 0 -

גב' להבי:

שנתנו את המבנה ביגאל אלון ,31

מר לוברט:

זה מבנה פרטי, זה לא של העירייה.

גב' להבי:

אבל אמרו לנו שמעבירים לשם דברים ושמשהו יתפנה.

מר לוברט:

כן.המבנים השכורים שהיו, כל המבנים השכורים הוחזרו לבעליהם, זה נכון.

גב' להבי:

ולעירייה לא התפנה אף מבנה כתוצאה מכך?

מר לוברט:

היו במבנים השכורים.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

מה זה קשור?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה לא קשור, אז מה?

מר לוברט:

זה קשור לענייני דת, אז זה קשור.

גב' להבי:

לא, לא בגלל שזה קשור לענייני דת.

מר לוברט:

מה קשור הנרייטה סולד- ליונה הנביא,שאת שאלת?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 2 -

גב' להבי:

פומפדיתא והנרייטה סולד יושבים באותו אזור, וזה אזור שאנו מודעים לזה שיש בו מחסור כתוצאה מתמ"א/,32 והדיון במוסדות חינוך אצל המנכ"ל. ואני רק שואלת ביחס למבנים-האם יש לנו אופק של הסתכלות ביחס אליהם, בהקשר לצרכים שאנו כל הזמן מגלים שקיימים באזור הזה, זה הכל.

מר ברקוביץ- מהנדס העיר:

התשובה היא חיובית.

גב' להבי:

התשובה חיובית? בודקים את זה?

מר לוי:

כן. זה חלק מהעניין- שבמהלך 3 השנים האלה אנו רוצים לעשות בחינה של כל המבנים, כולל אגב פומפדיתא, למרות שנאמר שזה לא שלנו, כן שלנו, זה שלנו, ואנחנו מגישים תביעה משפטית על כל הפעילות שקורית שם , ולאחר שנמצה אותה ונדע איך הפעילות, מה משחררים ומה לא משתחרר, אז נוכל לעשות החלטות יותר חכמות ויותר סבירות. בינתיים המבנים האלה תפוסים ואנחנו נמצאים בהליכים משפטיים, וגם הנושא של הנרייטה סולד- גם אם לא נעשה את זה- נכנס בזה להליכים משפטיים, אז עדיף שנעשה את זה בצורה מסודרת לאורך זמן.

מר לוברט:

חוץ משני המבנים האלה ששייכים לדתיים, יש עוד כנגד מישהו הליכים משפטיים?

מר לוי:

כן, ודאי.

אתה תלך ליגאל אלון 31 ואתה תראה שאנו תובעים שם גם אגודות

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה מתן האולם שבו הם נמצאים, הארכה ל-3 שנים?

מר לוי:

נכון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 9 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תודה רבה.

הנושא הבא.

המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "אגודת ספורט שמשון ת"א", ע"ר-52

,/6/12/-5 על מגרש בשטח של כ-65,1/6 מ"ר מתוך חלקה 653 בגוש ,1135 עבר הירקון

בשד' רוקח /,4 ללא תמורה, לתקופה של 5 שנים חסר יום.

מר לוי:

הנושא הבא, המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת אגודת ספורט שמשון תל-אביב. זה מגרש שנמצא היום בשד' רוקח ,41 הוא משמש את עמותת שמשון מזה שנים רבות.נגמרה תקופת ההקצאה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה המגרש בתוך הפארק?

מר לוי:

בתוך הפארק.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בית ספר לכדורגל , בני יהודה, הפועל תל-אביב,שמשון.

מר ספיר:

51 שנה.

מר לוי:

מכיוון שהחוזה הסתיים,

מר לוברט:

תפנה אותם, יש לך שטח ענק שם, אפשר לעשות שם כל מיני..

יש לנו מחסור בעיר, אפשר לפנות אותם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 11 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ביום שתתחילו לשחק כדוגל אני אפנה את זה.

מר לוי:

אנו מבקשים להעמיד את המגרש הזה לשמשון, לא לתקופה ארוכה אלא ל- 5 שנים פחות יום, שבמהלכה יש לנו גם כל מיני מחשבות, אולי להביא כל מיני פעילויות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אתה מאריך את זה?

מר לוי:

כן.

מר זמיר:

אתה שומר שם על אופציה בתוך התקופה הזאת, שנוכל להעתיק את המגרש?

מר לוי:

כן. זה מה שאני מסביר. במהלך התקופה הזאת יש שתי אפשרויות. האחת- יכול להיות שאנו ניקח את המגרש הזה לגמרי כעירוני , וניתן להם יחידות משחק, אימון. אנחנו פשוט נמצאים בבדיקה כלכלית-האם זה כדאי לשמשון לשלם כסף על יחידות משחק. אבל היות שהחוזה בינתיים נגמר, אנו מביאים את האפשרות לתת להם 5 שנים פחות יום, אם זה מה שיביא את ההסדר של האחריות שלהם לגבי המגרש, כי היום-בתקופה הזאת זה כאילו אחריות שלנו.

מר ספיר:

הם לא צוברים זכויות?

מר לוי:

לא.

מר ספיר:

זה השנה ה-.49

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 11 -

מר לוי:

אנחנו נותנים עכשיו 5 שנים פחות יום, זה רשות שימוש והפעלה, זה לא חוזה חכירה, שום זכות קניינית יותר, אין יותר זכות קניינית, יש רק רשות שימוש, ניהול והפעלה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

בשעה טובה ומוצלחת.

מר לוברט:

באיזה ליגה הם?

מר לוי:

יש להם למעלה מ-8,111 ילד שמתאמנים שם. אין להם בוגרים.

מר סולר:

עכשיו הם מקימים קבוצת אוהדים בליגה ג', כי חייבים על פי החוק של ההתאחדות.

מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה של מקלט מס' 1/8 לעמותת "ארטים-צוות אמנות

בינתחומית" ע"ר 52-/48-168-2 חלקה 48 בגוש ,1841 ברח' לוינסקי ,85 ללא תמורה, לתקופה

של 3 שנים חסר יום.

מר לוי:

הנושא הבא הוא- ניהול והפעלה של מקלט ברח' לוינסקי לעמותת "ארטים- צוות אמנות בינתחומית", לניהול ספריה. יש בספריה הזאת פעילות של כ-1,111 קוראים, יש שם שביעות רצון מהפעילות גם במינהל החינוך.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מי ממליץ? אגף האמנויות?

מר לוי:

כן.

ל-3 שנים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 18 -

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אושר.

מחליטים לאשר:

6. המשך מתן רשות שימוש , ניהול והפעלה לעמותת "הישיבה הגבוהה הציונית דתית

בתל-אביב-יפו", ע"ר ,52-/81-286-1 חלקה 843 בגוש /,166 ברח' הנרייטה סולד ,1

ללא תמורה, לתקופה של 3 שנים מיום 1.6.8/68 עם אופציה לעירייה להארכת השימוש

בשנתיים נוספות.

8. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "אגודת ספורט שמשון ת"א", ע"ר

,52-/6/12/-5 על מגרש בשטח של כ-65,1/6 מ"ר מתוך חלקה 653 בגוש ,1135 עבר

הירקון בשד' רוקח /,4 ללא תמורה, לתקופה של 5 שנים חסר יום.

3. מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה של מקלט מס' 1/8 לעמותת "ארטים-צוות אמנות

בינתחומית" ע"ר 52-/48-168-2 חלקה 48 בגוש ,1841 ברח' לוינסקי ,85 ללא תמורה,

לתקופה של 3 שנים חסר יום.

13. חוק עזר לתל-אביב יפו (מניעת רעש) (הוראת שעה) התשע"ב-8/68

עו"ד איילת וינר:

חוק עזר לתל-אביב יפו- מניעת רעש.

אנו רוצים בעצם להתאים את ההוראה בחוק העזר לתקנות הארציות של מניעת רעש, על ידי הוספת המילים- באזור מגורים.

היום האיסור להקים רעש בחוק העזר הוא במקומות מסוימים תחת כפת השמיים, במקום שאינו תחת כפת השמיים ואינו סגור אבל הוא אינו מוגבל לאזור מגורים.בתקנות יש את ההגבלה הזאת ואנו רוצים להכניס אותה גם לחוק העזר. אנו רוצים לעשות את זה לשנתיים על מנת לא לקבע את המצב, על מנת לבחון את זה.

גב' להבי:

בתרגום המשפטי, את מוסיפה או גורעת?

עו"ד איילת וינר:

אני מוסיפה מילים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 13 -

גב' להבי:

ואת גורעת אזורים.

עו"ד איילת וינר:

לא, אני לא גורעת אזורים.

גב' להבי:

אני אשאל ככה: בנמל תל-אביב היום אסור לעשות רעש תחת כפת השמיים, מחר , כשחוק העזר

יוגדר כאזור מגורים- יהיה מותר בנמל תל-אביב לעשות רעש?

עו"ד איילת וינר:

אני לא רוצה להכנס למקום ספציפי.

גב' להבי:

אני שואלת.

עו"ד איילת וינר:

אז אני אסביר משפטית: חוק העזר קובע שאסור להקים רעש בשעות מסוימות ותחת כפת

השמיים. זאת אומרת, היום בכל העיר, עצם זה שמדובר בשעות האלה ותחת כפת השמיים- זה אסור . מחר, אחרי התיקון, את תצטרכי לבחון שמדובר באזור מגורים.

גב' להבי:

זאת אומרת-שאם זה ברח' חשמונאים,שזה לא אזור מגורים.

לא באזור מגורים,בחוף הים- שזה לא אזור מגורים, זה ליד אזור מגורים.

עו"ד איילת וינר:

קודם כל יש את ההגדרה של אזור מגורים, וצריך יהיה לבחון האם מתקיים התנאי של אזור מגורים.

גב' להבי:

זאת אומרת-שאת גורעת אזורים, את לא מוסיפה אזורים, את גורעת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 14 -

מר ספיר:

מצמצמת את תחולת חוק העזר.

גב' להבי:

את מצמצמת את תחולת חוק העזר, תודה אדוני עורך הדין ספיר.

עו"ד איילת וינר:

את גורעת מהאיסור להקים רעש, כן, וודאי.

מר בנימיני:

אבל עושים את זה לתקופה של שנתיים.

עו"ד איילת וינר:

אבל חשוב להדגיש שאת ההוראה הזאת משלימה הוראה אחרת שכבר יש בחוק העזר, שהאיסור להקים רעש באזור מגורים הוא חל גם אם השמעת הרעש היא מחוץ לאזור המגורים, אבל היא גורמת מטרד והפרעה באזור המגורים.

קריאה:

היא נשמעת באזור המגורים.

עו"ד איילת וינר:

לא רק נשמעת, אלא מדובר על הפרעה או מטרד. זאת הוראה שקיימת כבר בחוק העזר ואנו לא פוגעים בה.

גב' להבי:

אז אם היא קיימת בחוק העזר, למה את צריכה לעשות את התיקון הזה?

עו"ד איילת וינר:

כי באזור מגורים לא נעשית שום בחינה. עצם זה שמדובר בכל מקום בעיר, מדובר בשעות מסוימות ותחת כפת השמיים- לא נעשית בדיקה עניינית-האם יש בזה משום מפגע. מדובר במניעת

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 15 -

רעש, זה תחת תקנות מניעת מפגעים- מניעת רעש. אין פה בחינה של האם יש מפגע או לא, יש פה איסור גורף על השמעת רעש תחת כפת השמיים בין השעות 14.11-1..11 ובין השעות 83.11 ל-

.1..11 אני אומרת, בואו נבחן גם תנאי נוסף-אם זה באזור מגורים.

גב' להבי:

אם יש אזור שהוא לא מגורים, שבו-אם תשמיעי רעש תחת כפת השמיים, כמו פארק הירקון למשל, זה לא יפריע לתושבים ברמת-גן.

מר זמיר:

חוף תל-ברוך, כחול.

גב' להבי:

תייחד את חוף תל ברוך.

מר זמיר:

אני מייחד.

אם תשמעי את המוזיקה באזור מגורים זה אומר,

גב' להבי:

כלומר, קודם אני אתן רשיון ואז אני אשמע את המוזיקה?

מר זמיר:

לא.

מר ספיר:

תבקשי לבחון אם זה כך.

גב' להבי:

אתה משנה את המדיניות.

מר ספיר:

לא.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- .1 -

קריאה:

הרעיון הוא בחינת המטרד.

עו"ד איילת וינר:

מבחינה משפטית טהורה נכון יותר לדבר על אזור מגורים, כי אחרת מדובר באיסור גורף- לאו דווקא שגורם מפגע או מטרד.

צריכה להיות איזושהי בחינה עניינית לגופו של עניין- האם בית עסק מסוים יוצר את המטרד שהחוק מבקש למנוע את קיומו.

גב' להבי:

מאחר שיש כל מיני אזורי בילוי, כמו למשל מתחם התחנה, שהוא לא אזור מגורים.

מר משי:

שם יש הוראות אחרות.

גב' להבי:

זה לא כולל את האזורים האלה?

קריאה:

לא.

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

נקבע בועדת ערר לגבי התחנה.

גב' להבי:

איזה אזורים יש לכם בראש?

עו"ד איילת וינר:

לי אין אזורים בראש.

גב' להבי:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 10 -

אז מי שיש לו אזורים בראש ורוצה לעשות את זה בגלל אזורים שיש לו בראש, שיגיד מה יש לו בראש. זה לא התחנה, זה לא זה, זה לא נמל תל-אביב-שיש עליו פסיקה משפטית, זה לא חשמונאים.

שאלה:

מה?

גב' להבי:

יש פסיקה משפטית שאסור להשמיע רעש בגלל תביעה משפטית של כוכב הצפון.

מר משי:

יש בעיר כמה עסקים-שבהם משמיעים מוזיקה בתוך תחומי העסק, שלא שומעים אותה בחוץ.

גב' להבי:

זה מותר.

מר משי:

היום אסור, על פי החוק הקיים-אסור. הרעיון של החקיקה הארצית, שזה תקנות חדשות לגמרי שאושרו רק לפני שנה, עם המפוחים והכל, סייג בכך שאם לא שומעים את זה באזור מגורים וזה לא באזור מגורים-אין מניעה. לכן, כדי שאפשר יהיה לעשות פעילות- כמו מועדון שלוותה, הוא משמיע מוזיקה שנשמעת רק בין הגדרות. לפי חוק העזר היום זה אסור, והכוונה היא שזה יהיה אפשרי, עם כל המגבלות שישנן-שלא שומעים את זה על יד, ולא באזור מגורים. זה לא מחמיר שום דבר.

מר ספיר:

המבחן הוא – שהרעש לא מגיע לאזור מגורים.

מר משי:

אפילו לילה לבן יש לנו בעיה לעשות. זה מאפשר בלילה לבן-לעשות הופעה בחוף הצוק, כי זה לא מפריע לאף אחד, לדוגמא.

מר ספיר:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 12 -

הייתה הופעה מדהימה בחוף הצוק.

מר לוי:

זה לשנתיים, זה .PILOT

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

מה שעומד כאן על הפרק זה נסיון לתת כלי בידי המערכת של רישוי עסקים-באותם מקרים שבהם ניתן לקיים עסקים שיש להם משמעות לצורך העניין- לחיי הלילה של תל-אביב יפו, והיום לא ניתן. אין שום כוונה לפרוץ את הגדר, ולכן גם אנחנו עושים את זה לשנתיים נסיון. אבל, כמו שאמר אלחנן, אם בשלוותה מקיימים איזושהי מוזיקת רקע- אין לנו שום בעיה עם זה, ועם עושים, היה אחד למעלה על הגג, איך קראו לזה? יש לו שם מצחיק כזה, ככר,

גב' להבי:

השעות הטובות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

גם כן, היה שם כזה שלא הפריע לאף אחד. היום על פי החוק זה אסור, והנסיון הוא לייצר את האפשרות שיהיה מותר. כל גישת מדיניות העסקים שלנו מבוססת על הנסיון למצוא מודוס-

ויוונדי בין פעילויות לבין איכות חיים, את זה עשינו לאורך כל הדרך ואנחנו עושים גם היום. ואין שום סיבה לפי דעתי- לא לעשות את הנסיון הזה. אין שום סיבה למה לא לנסות, וללכת ולפתוח קצת את האפשרות ללכת לקראת אותם דברים שבקיץ יש להם אפילו משמעות לגבי איכות חיי הלילה של העיר תל-אביב יפו-באוויר הפתוח. אנחנו צריכים לעמוד עם יד על הדופק ולבדוק אמנם-שלא יהיה בדבר הזה , אלחנן, אני עכשיו מדבר אליך. צריכים להיות עם יד על הדופק- שלא יהיה דבר שפורץ כתוצאה מזה את החגורה באותם מקומות שכבר השגנו השגים ואפשרנו מערכת של חיים משותפים.

אני חושב שכן, ראוי לנסות את הדבר הזה למשך שנתיים, כי לפחות אני ראיתי שהיו מספר מקרים שבהם היו עסקים שהיה בהחלט ראוי ונכון לאפשר להם ולא היתה לנו מסגרת חוקית לאפשר להם, אז אני לא רואה סיבה למה לא לעשות, ולא לנסות לעשות.

אני מציע לאשר.

שמענו, הבנו, אישרנו.

החלטה: חוק עזר לתל-אביב יפו (מניעת רעש) (הוראת שעה) התשע"ב--8/68 מ א ו ש ר

למשך שנתיים מיום פרסומו.

החוק יעלה לאישור המועצה

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 19 -

14. עדכון מדיניות היתרי לילה לבתי אוכל ועינוג ציבורי בתל-אביב יפו:

מר משי:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) אנו מביאים פה הצעה לשינויים במפת פעילות הלילה של העיר, כאשר המתודולוגיה של הכנת החומר היתה-שהחומר הוכן ברמה המקצועית, היתה התכנסות ברמה של סגנים, הוא מובא לפה אחרי התייעצות של המנכ"ל, ראש העיר, סמנכ"לים.

האזור הראשון-בקהילת סלוניקי יש מרכז מסחרי קטן. כל המרכזים המסחריים בעיר אושרו עד שעה ,11.11 אותו שכחנו בתכנית המקורית. הוא אושר ל-3 חודשים לנסיון, וההמלצה היא לאשר את זה באופן קבוע עד שעה 11.11 כבכל המרכזים בעיר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

זה ליד הבית של דורון ספיר.

מר ספיר:

לכן אני לא משתתף בדיון.

מר משי:

מנחם בגין. יש פה מועדון אחד – שפעם היה מועדון סטודנטים, מי שזוכר, "בר ברים", והוא עלה לדיון גם בוועדת ערר. עקב טעות שלנו במקור- קבענו שמותר לו לעבוד עד .84.11 עשינו לו שנה לנסיון, לא ראינו שום בעיה, ולכן ההצעה היא לקבע את השינוי קבוע עד שעה .18.11 רק להדגיש, כל אחד צריך היתר בנפרד. כלומר, זו הרשאה לנו- להוציא היתר, זה לא אוטומטי.

לילינבלום, מי שמכיר, אזור שסק, עלה מספר פעמים לדיונים פה. עובד כבר מעל שנתיים בלי שום תלונה , בלי שום מטרד לאזור הזה, ולכן ההמלצה היתה לאשר את זה לשנה נוספת לנסיון-עד שעה .18.11

מרמורק פינת רוטשילד, מי שמזהה את המקום, יש שם בית קפה ופיצריה-בבית הפינתי. בזמנו לא חיברנו אותו למרמורק כולו, עשינו את זה לחצי שנה נסיון, לא היתה שום בעיה וההמלצה היא לאשר את זה קבוע עד השעה .11.11

מנחם בגין, אזור שהיתה פה המשטרה, משטרת ירקון, ממספר . ברח' הרכבת עד מנחם בגין, לאפשר את הפעילות עד ,18.11 זה אזור שיש בו הכי הרבה חנייה בתל-אביב, יש ממול חניון ענק, אין מגורים סמוכים, וניתן לאפשר בו פעילות עד ,18.11 כאשר ההמלצה היתה- לאשר את זה לשנה נסיון, שבמהלכה גם יראו לאן מתקדם האזור הזה כולו, עם מגמות הפיתוח של המשטרה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 81 -

נחלת בנימין – גרוזנברג עד אחד העם, זה מקום שהמלצתנו לא לאשר, רציתי להביא אותה כאן לדיון- האם לבחון את רח' נחלת בנימין- מהמדרחוב עד אזור הבילוי בשד' רוטשילד-אחד העם, ההמלצה הסופית היתה לא לאשר, להשאיר את המצב הקיים- עד ,11.11 לאור העובדה שיש פה אזור רגיש מבחינת מגורים.

מר זמיר:

אני רוצה לדווח רק שעשיתי ביקור באזור הזה בשבוע שעבר עם חבר המועצה- מר גפן, הוא סיפר לי שנפתח בר לדתיים, הלכנו והעברנו שם ערב, והיה הכל בסדר. מר גפן מאוד נהנה.

מר משי:

היו מספר מסעדות שלא מצליחות לשרוד שם ונסגרו.

נושא מאוד אקוטי שעלה- שכונת פלורנטין, רח' ויטל-שהוא רחוב מאוד קצר , וחצי מרחוב פלורנטין-זה אזור שבלילה התפוצץ לנו מבחינת היקף הפעילות. רח' ויטל למעשה כולו הפך להיות פאב אחד גדול, כמעט אין בו חנויות לאורכו אלא רק פאבים. התלבטנו מה לעשות, היתה הצעה-

האם להגדיר את זה עד 18.11 ולהגביר את האכיפה. ההמלצה המסכמת היא- לא להגדיל את זה מעבר לשעה 11.11 , ולא רק זה- אלא למנוע הקמת בארים ומועדונים חדשים באזור הזה, הוא הגיע לשיא רוויה מוחלטת, זה פשוט טרוף.

רח' הר סיני- מי שמכיר, מאחורי בית הכנסת, זה איזושהי ככר עירונית שעד היום היתה שוממת , ויש בה התעוררות. היתה כוונה לבחון אפשרות לייצר בה איזושהי פעילות בלילה. התלבטנו האם עד ,18.11 ובסוף ההמלצה הסופית היא- לאשר את זה לשנה נסיון- עד .11.11

מר לוברט:

איך אפשר למנוע שם, מגיעות תלונות שבזמן התפילות-הם בחוץ, הם לא בפנים, איך אפשר למנוע שלא יהיה הרעש בחוץ. אני לא מדבר על השעות אלא בכלל על הצורה.

מר משי:

יש שם פורע חוק- שלמרות שהוא כלום - המון צעירים נאספים באזור הזה, בכמות עצומה פה בלילה, הם נאספים.

מר זמיר:

הוא סגור אגב.

מר משי:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 81 -

הוא פותח רק בקיץ.

אבל המדיניות אומרת שלא משמיעים מוזיקה בכלל בחוץ, ועליו יש אכיפה מאוד קשה, שהביאה לסגירתו.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני רוצה להבין, מה אכפת לך שזה בחוץ?

מר לוברט:

הרעש. אני לא מדבר בלילה, ביום אני מדבר על הרעש.

קריאה:

ביום אין כלום.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

ביום לא קורה שם כלום, זה ריק.

מר לוברט:

אלה הטענות שיש שם, שיש שם רעש של מוזיקה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

באים אנשים בלילה, ואני מוצא שזה נחמד. יושבים אנשים בשקט.

מר לוברט:

לא דיברתי על הלילה, דיברתי על היום.

מר משי:

מתחם התיירות, המתחם של שוק הפשפשים, היתה הצעה של המשלמה- להרחיב אותו קצת.

ואחרי סדרת דיונים הגענו למסקנה שלא צריך להרחיב אותו אלא לעצור אותו – במדיניות שקיימת, והוועדה המקומית קיבלה גם מסמך מדיניות- לא לאפשר מועדונים חדשים. התופעה שקרתה שם, ההצלחה של המתחם הזה מתחילה לעלות על גדותיה, אנחנו מוצפים בקשות לעוד בארים ועוד בארים, שכולם דוחקים חנויות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 88 -

מר זמיר:

אתה דוחה את כולם עכשיו?

מר משי:

כן.

והוועדה המקומית קיבלה מסמך מדיניות שסיכם שלא מאפשרים יותר חדשים, ולכן ההצעה היא כבר לא להרחיב את המתחם, מה שאושר- אושר עד ,11.11לא להרחיב אותו, ובמקביל גם ללכת עם הוועדה המקומית ולא לאפשר חדשים בכל המתחם הזה.

ככר התרבות-זה הככר שכולם מכירים. יש שם שני בתי קפה שנפתחו במסגרת הארועים, כאשר הכוונה היא שבתוך הככר יוכלו לשבת עד ,18.11 בלי מוזיקה, בלי רעש.

גב' להבי:

מסביב הכל יהיה עד 11.11 ורק ככר התרבות תהיה עד 18.11?

מר ספיר:

אין שם מגורים.

מר משי:

השניים האלה, כי הם יושבים במרכז הכיכר והם מוגנים, הבתים מגינים, אין להם שום קרבה לבתי מגורים.הבעיה היא- שכאשר אתה קובע ,11.11 בשעה 84.11 מפסיקים לקבל לקוחות, יש בעיה. בעצם-כשאתה אומר ,11.11 בשעה 84.11 אתה מפסיק לקבל.

גב' להבי:

למה?

מר משי:

כי אתה רוצה להזמין, ואומרים לך שהמקום נסגר.

לכן ההמלצה – לאפשר את זה עד .18.11 אין שם בעית מוזיקה, זה סה"כ ככר שצריכה לחיות קצת.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 83 -

אין שם מוזיקה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אולי כדאי להגביל את זה לשנה.

מר משי:

אין בעיה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

להחזיק אותם קצר-שיבינו שזה תלוי בהתנהגות.

מר משי:

נראה לי הגיוני.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אז בואו נחליט שזה לשנה.

מר ספיר:

ובמידה שיש מטרדים-תביא את זה להנהלה חזרה.

מר משי:

בוודאי.

בשנת 1999 כאשר דנו במדיניות, הינו מאוד זהירים, ונפלה הצעה בתוך המדיניות-שאחרי שעה 84.11 אסור לשבת בחוץ בכלל. זו הוראה גורפת שהיא לא סבירה בתל-אביב, היא לא מתאימה לתל-אביב, והיא גורפת לכל העיר. לכן ההצעה היא –לבטל את ההחלטה הגורפת ובמקומה לכתוב שהאיסור לשבת בחוץ אחרי 84.11 יהיה ענייני- לפי אזור המגורים, לפי המטרדים של הגורמים השונים-כמו שאנו עושים היום.

מר זמיר:

גם לפי מהות העסק.

מר משי:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 84 -

לפי מהות העסק.

מר זמיר:

בית קפה רגוע- אין סיבה לא לתת לו.

מר משי:

למעשה זו היתה מילה מתה-כי אי אפשר את תל-אביב לסגור ב-84.11 , לא את חוף הים ולא את מתחמי הבילוי, וההוראה הזאת היתה גורפת על הכל.

גב' להבי:

אני אגיד לך מה קורה אלחנן, מאנשים שעוקבים אחרי הדבר הזה. כשאתה אומר להם שאסור לשבת-הם מקפלים את הכסאות ואת השולחנות. קיפול הכסאות והשולחנות זה אחד הדברים המרעישים בסגירת עסק, כידוע לך. גוררים, מעמיסים אחד על השני וכו'. כשאתה נותן להם לסגור אחרי ,84.11 הגרירה של השולחנות והכסאות וההכנסה לבית העסק, כל מה שכרוך בזה מתחיל מאוחר בלילה.

מר ספיר:

מתי?

גב' להבי:

מתי ש..., מתי שאתה תיתן להם, תיתן להם עד 18.11 בלילה.

מר ספיר:

בשעה 18.31 השינה היא יותר עמוקה.

מר משי:

עדיין זה בידינו. עסק שמטריד לא יקבל, כלומר-זה לא גורף, אבל במקום שזה יהיה אוטומטית אסור, אנו נאסור על מי שיש עניין ולא על כולם. אין טעם לאסור על כל המסעדות בנמל תל-אביב לשבת בחוץ מ-.84.11

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 85 -

גב' להבי:

אתה לא אוכף עליהם.

מר משי:

היום התקנה אוסרת.

מר בנימיני:

החוק לא מתאים למציאות.

מר משי:

במדיניות שנקבעה בשנת ,1999 נכנס פה סעיף שהוא בעייתי.

גב' להבי:

אתה אוכף אותו במונטיפיורי ובגרוזנברג, שם הבעיה, אתה לא אוכף אותו בנמל תל-אביב, אתה גם לא אוכף את השבת בנמל תל-אביב.

מר זמיר:

אבל אי אפשר להמשיך,

גב' להבי:

אז תחריג את האזורים שאתה רוצה להחריג. תחריג את האזורים שאתה רוצה להחריג.

מר משי:

רח' אבן גבירול, אין הגיון לסגור את הבראסרי ב-84.11 בלילה. אנחנו מחריגים. כמות הבעייתיים היא פחות מ-%,5 חבל להחיל גזירה על כולם ורק לא לאכוף אותה. במדינה נורמאלית עדיף להתייחס אליהם לא כעבריינים. אחרת, בא פקח ואומר-אדוני, עד 84.11 , אסור לך, אני אתן לך דו"ח, והם מבולבלים ולא יודעים מה רוצים מהם.

מר זלוף:

אני רוצה להוסיף מילה. מיטל, השוני הגדול הוא שיש שליטה הרבה יותר טובה בעיר מאשר היתה פעם. כלומר, יש לנו שליטה על מי שעושה צרות ועל מי שמפריע, ועל מי שמפר את הוראות הרעש, על מי שעושה בלגאן-אותו אנחנו יודעים לסגור. ואז אותו אנחנו מכמתים לשעות של 84.11 או לא

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- .8 -

נותנים לו בכלל. ולכן הסיפור הוא לבוא בטוב ולא לבוא ברע. כלומר, להגיד- ,O.K יש לך היתר לילה, אבל תדע- אם אנחנו נקבל איזושהי קריאת שרות עליך, תדע לך שאנחנו נועלים אותך , וזה הסיפור. זה הסיפור.

מר זמיר:

צריך להגיד גם-בהקשר למה שאמרת, שבחלק גדול מבעלי העסקים בתל-אביב יש הפנמה, ככל שמקשיחים את יכולות האכיפה- יש הפנמה, ויש הרבה יותר בקשות לרשיונות מאשר היו פעם , ויש הרבה יותר עמידה בתנאים. חמרי ההסברה העירוניים הם הרבה יותר שקופים, אז יש פחות חוליגנים שצריך,

גב' להבי:

אני אגיד לך אלחנן- מה מדאיג אותי. מדאיג אותי מה קורה באזורים של שימושים מעורבים.

באמת לא מדאיג אותי נמל תל-אביב ולא במנשייה, ולא מדאיג אותי במקומות שאתה מגדיר אותם כעיסקיים במהות שלהם-שישארו עד אור הבוקר, גם במדיניות חיי לילה . מדאיג אותי באותו מקום שבקומה הראשונה יש בית קפה ובקומה השנייה יש דירת מגורים. שם זה מדאיג אותי-בגלל ערוב שימושים. אם אתה צריך כלי שיהיה לך כדי לבטל את ההנחיה הגורפת, בסדר, אבל לא יכול להיות שמהצד השני יהיה לך היתר גורף.

מר משי:

אין היתר גורף. היום הפיקוח העירוני וכל כך הרבה גורמים בודקים את זה לפני שאני נותן אותו, שאנחנו יושבים עליהם באמת.

מר זלוף:

כשהיתר לילה יוצא היום,

מר משי:

הוא לחצי שנה, ובודקים אותו כל חצי שנה.

מר זלוף:

לא רק זה, אלא תוך 11 ימים יש תגובה של הפיקוח ושל איכות הסביבה. כלומר, לא יוצא היתר לילה לפני שאנו מקבלים את תגובתם, ואם יש בעיות, ואם יש איזהשהן קריאות שרות כאלה ואחרות של תושבים, יש שליטה מלאה. גם אני, אומר לך את האמת, כאחד שצריך לשלוט בסופו

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 80 -

של יום על מה שקורה פה, אני אומר שבאיזהשהו מקום אפשר ללכת פה בטוב ולא ברע, כי יש פה שליטה שמסוגלת לתת ביטוי.

גב' להבי:

אם זה פרס- זה בסדר, אבל אם זה גורף זה לא בסדר.

מר משי:

זה לא גורף.

גב' להבי:

אם מישהו מתנהג יפה ואתה רוצה לתת לו את זה בגלל שהוא בסדר, זה בסדר.

מר משי:

זה פרס שאני אוכל לתת לו.

מר זמיר:

היום הוא לא יכול לתת את זה למי שבסדר.

גב' להבי:

שיירשם לפחות שמתחת לבניין מגורים תינתן תשומת לב ויישקל בקפידה. באזורי בילוי-בצורה גורפת , מתחת לבנייני מגורים- מוגבל.

מר זלוף:

%111

מר משי:

שני נושאים-בעקבות ביקורת של מבקרת העירייה על כל תהליך ההיתרים, היתרי הלילה. שני נושאים שהועלו על ידי מבקרת העירייה-שביקשה להכניס אותם להחלטה.

האחד- הוועדה מחליטה תוך 3 חודשים. אנחנו לא מצליחים תוך 3 חודשים להביא נושא לדיון, ולכן סוכם שעד שנביא את זה לדיון-יש סמכות לאגף רישוי עסקים להמשיך להתנהג במדיניות הזמנית-כשהוא חייב להביא את זה בהקדם אפשרי לדיון בהנהלה, אבל שלא יהיה מצב של ואקום- שנתנו לנסיון שנה ופתאום לוקחים לעסק את מה שיש לו, זה יוצר קשיים כלכליים וזה

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 82 -

הופך אותו לעבריין. אמרנו- לתקופת הגישור- לאפשר לנו להמשיך לתת להם היתרים, עם התחייבות להביא את זה הכי מהר שאפשר- להנהלה.

הנושא האחרון- שעלה פה על ידי המבקרת, פינות הבתים. לפי התב"ע והיתרי הבנייה, ברחובות המסחריים הבית הפינתי הוא בית מסחרי. הבאתי פה דוגמא - להראות למה הכוונה, לדוגמא-דוד המלך ואבן גבירול. על פי המדיניות זה מסומן בקו אדום, שזה עד -18.11 רח' אבן גבירול, אבל זה בית פינתי. יש פה הבראסרי שיושב בצד הזה, ויש פה עוד מסעדה. הכוונה היא שבמדיניות יסוכם-

שבמקום בו התב"ע והיתר הבנייה קבע שהבנייה מסחרית, המדיניות חלה גם על הבית הפינתי, כמובן-בכפיפות מלאה לביקורת של איכות הסביבה והפיקוח- שהם לא גורמים מטרדים. כיוון שעל פי התב"עות- הפינות בדיזנגוף, בן יהודה, כל הפינות האלה- זה בתים פינתיים שיש להם עסקים-שחלקם פונים לפינה, והבאתי פה דוגמא כדי להבין למה הכוונה.

אלו ההצעות. אנו חושבים שזה יעשה לעיר יותר טוב.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

קודם כל ישר כוח.

אני חושב שמי שמכיר ויודע מה עשינו ב-13 השנים האחרונות בכל הנושא הזה, לא יכול שלא להעריך את השינוי התרבותי שחל בעיר בהתייחסות-הן מצידנו והן מצד בעלי העסקים בעיר-לגבי העניין שיש מדיניות, יש מי שאוכף את המדיניות, וכתוצאה מזה באמת-גם הרבה יותר עסקים בעלי רשיון, בעלי רשיון שמתפקדים בעיר. ככל שמערכת- מתנהגים בה בצורה יותר רגולטיבית, כלומר ממושמעת, כך גם יש יכולת טובה יותר להיות גמישים באותם מקומות שאולי לא התאימו קודם,אבל ניתן היום לאפשר למישהו בכל זאת. ולכן אני חושב ש: א. כל הסיפור של מפת המדיניות-כמו שהכנסנו אותה, עם האישור שאנחנו מביאים מידי פעם לעדכונה- על סמך ההתנהגות שנצברה לאורך אותה שנה- הוכיחה את עצמה. אני חושב שהדברים מוכיחים את עצמם ולכן אני חושב שאפשר לאשר את הדברים כפי שהובאו כאן.

עד כאן.

אם אין הערות, אישרנו.

תודה.

החלטה: עדכון מדיניות היתרי לילה לבתי אוכל ועינוג ציבורי בתל-אביב יפו- מ א ו ש ר,

בשינוי כלהלן:

לגבי ככר התרבות- הוחלט לאשר שינוי שעת הפעילות משעה //./6 לשעה //./8 לשנה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 89 -

15. הליך רישוי בנייה- תכנית עיריית תל-אביב-יפו לשיפור וקיצור הליך הוצאת

היתר בנייה

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

כאן זה כבר מהפכה. זאת מהפכה.

הליך רישוי בנייה- תכנית עיריית תל-אביב-יפו לשיפור וקיצור הליך הוצאת היתר בנייה.

בבקשה מר ברקוביץ. ח. ברקוביץ וא. וסרמן.

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) אני אנסה להציג בצורה פשוטה דברים לחלוטין לא פשוטים.

אם זה היה תהליך פשוט וחקיקה פשוטה-זה כבר היה נפתר מזמן ולא הינו משקיעים כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה מאמץ, ועדיין נשארים במידה מסוימת עם אותה בעיה לאורך כל השנים.

בכל השנים שאני אדריכל-הנושא הזה על הפרק-איך מפשטים ומייעלים את ההליך הזה. היו אין סוף וועדות ממלכתיות שדנו בנושא, אחת המפורסמות היתה וועדת זיילר-שכתבה מילים נוקבות-

על איך אפשר להסתדר עם 11,111 עמודים של חוק, חקיקה, תקנות,תב"עות וכו' וכו'.

אנחנו נכנסים בעבודה הזאת ובשינוי שאנו הולכים לעשות-לשדה חדש- שעד היום לא התעסקנו בו, ואני רוצה להתחיל מהסוף ולהראות לכם את הסקר שנעשה בין מגישי הבקשות-במצב הנוכחי היום, ובו נדרשו, וראיינו אותם לגבי כל התחנות שהם אמורים לעבור בטרם פתיחתו של תיק בקשה, זאת אומרת, כל שלב התיאומים לפני שפותחים תיק בקשה. ומסתבר ששם טמון סיוט לא קטן מבחינתם, כי משך הזמן שהם מבלים עד לפתיחתו של תיק זה בן . חודשים לשנתיים, והזמן הזה הוא תהליך שבעצם מבקש הבקשה זז מתחנה לתחנה ומנסה למלא את כל הדרישות, בטרם יפתח את התיק בכלל. התהליך הזה הוא באחריותו, הוא לא מנוהל על ידינו, ובעל העניין מכתת רגליים מתחנה לתחנה, והוא בעצם האינטגרטור שמנסה ליישב מחלוקות-בין מחלקת תנועה למחלקת אשפה, לעץ שצריך לשמור ולרחבת הכיבוי וכו' וכו', הוא ולא אחר. ברור שהוא משווע לעזרה, אבל עד היום אנחנו בכלל לא הינו שם.

כאן על גבי השקף אתם רואים בטבלה את הציונים שכל תחנה כזאת קיבלה, בצד שמאל זה ב-

,8112 וב-,8111 אם יש שינויים למעלה או למטה זה שינויים מינוריים.

גב' אבי-גיא:

הציון הוא מ-1 עד?

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

מ-1 עד .5

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 31 -

בואו נגיד כך, כשעשינו שיפור בגנזך-התוצאות הן 4.0 בשביעות רצון.

מר סולר:

מי שנותן את זה זה משרדי אדריכלים?

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

כן. עם חברה חיצונית וקהל אקראי.

כאן אתם רואים בצורה גרפית את אותם נתונים. עד 1/8 שנה- %,40 חצי שנה – שנתיים- %,53 וכל זה זה משך שלב תאום התכנון מוקדם.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

עוד לפני הגשה.

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

זה מה שנקרא- לפתיחה, זה בהקדמה.

לאחר מכן נפתח תיק, וועדה וכו' וכו'.

הרבה אנשים אמרו ששלב פתיחת התיק זה כבר השלב הנוח והטוב של התהליך, הם יותר מודעים למה קורה, כי משם התיק מנוהל, ובעצם ברגע שנכנסת מחלקת הרישוי-זה כבר תחילת הגאולה, כי ההליך מנוהל וברור. ועוד הם אומרים בשיחות- שהחלק הבעייתי ביותר זה התחנות החיצוניות- שקשה מאוד לתאם ביניהן.

נעבור לשותפים להליך הוצאת ההיתר. אתם רואים פה בדיאגרמה- שחלקים גדולים מהעירייה ומאגפי מחלקות העירייה שותפים להוצאת ההיתר. חברות עירוניות, גופים חיצוניים, אתם בוודאי מכירים את כולם.

אני אסרוק בקצרה את הכשלים העיקריים, זה המימצאים-אבל אלה הכשלים. יש גורמים רבים שמעורבים, כל גורם עם האג'נדה שלו, לוח הזמנים שלו, ימי ההשתלמות שלו, ימי הגיבוש החברתי וכו' וכו'. אין פה גורם מתכלל. מי שמכיר את כל ימי הקבלה ואת כל לוח החופשות של כולנו-זה הגורם החיצוני שעובר בינינו במשך שנים, ואז הוא מכיר את כל העירייה.

היעדר שליטה ואחריות על לוחות זמנים של תהליך הרישוי וקושי בשיקופו ללקוחות. לא קיים היום. ההתייחסות לתהליך הרישוי היא התייחסות נקודתית של כל גורם, קרי- ביצוע משימות נקודתיות, בדרך כלל בטור- אחרי משימה של גורם אחר. עם הזמן מתקיימת פרקטיקה כזאת-

של- תבוא אלי אחרי שאתה סגור עם זה וזה וזה. כל גורם רוצה להיות מעורב במינימום ההכרחי, המינימום ההכרחי אומר- אל תבלבל לי את המוח עם כל מיני חלופות, תבוא לאחר שסיימת את

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 31 -

כל שאר התחנות ואני אהיה האחרון- כדי שאני לא אעבור על התכנית. אבל כולנו חכמים, כולנו יודעים את התורה וכולם רוצים להיות אחרונים, אז אתם מבינים מה קורה.

המידע ניתן בצורה לא ממוקדת, ללא הנחיות ספציפיות הרלבנטית לצרכים של המגיש. אנחנו מעייפים את הלקוח עם עודף מידע. מה זה אומר עוד מידע? אין לי פילוח שאומר, אם למשל מישהו מבקש חדר על הגג, אז הוא יקבל מכל המחלקות רק את מה שצריך לחדר על הגג. זה לא קיים. אם יש בקשה, אני לא יודע מה הוא יקבל ממחלקת אשפה או ממחלקת התנועה, יכול להיות שהוא יקבל ספר, ואם הוא עומד בספר אז הוא יקבל גם את החדר על הגג, אבל אין פילוח לבקשות.

מאוחר יותר אני אראה לכם שמסתבר ש-%51 מהבקשות שבמערכת – אלו בקשות קטנות, חזרתיות, שאפשר בצורה מאוד פשוטה לנקות על ידי מתן הנחיות נקודתיות ופשוטות, מכל המחלקות בצורה אחודה, ואז לפנות זמן מערכת להתעסק בכל השאר.

העדר מנגנון לפתרון מחלוקות מקצועיות בין תחומיות. הלקוח משמש כמתווך בין הגורמים העירונים. ניסיתי להסביר את זה. מי שלא עבר את זה פעם אחת- לא יודע מה זה סיוט. אתם רוצים דוגמא? סוגרים מקום כניסה למגרש במקום א', כיבוי אש רוצה במקום הזה את רחבת הצבת המנוף לכיבוי,

גב' להבי:

נת"ע רוצה את הרכבת.

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

ובדיוק שם גם רוצים עץ לשימור, וכולם באותו מקום, ומה שאנו שומעים מהיזמים זה-רק תחליטו. הרק תחליטו הזה, להושיב היום את 3 החברים-יכול לקחת חודשיים.

מר סולר:

גם ברישוי עסקים רואים את אותו דבר, זה גם קיים, של הגופים השונים שצריכים לאשר, וכל אחד דורש משהו שהוא מנוגד לשני.

גב' להבי:

גם בגני ילדים, משרד החינוך רוצה.

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

אני שמח שהבעיה מוכרת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 38 -

גב' להבי:

מוכרת,מוכרת.

מר סולר:

לא רק מוכרת, השאלה מי אחראי על פתרונה.

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

אין שימוש בכלים מחשוביים- טכנולוגיה- להפיכת התהליך לפשוט יותר ולקידומו במקביל במספר תחנות. אנחנו עדיין מדפיסים הרבה מאוד ניירות ולא מתחשבים ביערות הגשם. אפילו התכניות, בכמה? ב-0 עותקים?

גב' דלל:

ב-.5

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

ב-5 עותקים, מופצות לכל הכיוונים, כל אחד מעיר הערה, ואז מישהו צריך לקבל הערות מכל התכניות ולעשות איזושהי אינטגרציה, והכל נעשה על גבי גליונות אין סופיים של נייר. למשל, תיקונים בתהליך-אתה מתקן בפעם השלישית, ואתה לא יודע אם מישהו שינה לך את ההערה הראשונה בינתיים. כשזה על נייר, קשה מאוד לדעת.

הרישוי החדש-מרכיבי התכנית:

נגיד עוד הרבה, אבל אתם רואים בכחול על גבי השקף את השולחן העגול, למרות שהוא אליפסה.

בשולחן הזה יושבים כל התחנות שיש להן נגיעה לתוצאה: מים, מבני ציבור, ביוב, פקיד יערות, רישוי תברואה, רישוי דרכים, ייעוץ משפטי-כולם יושבים סביב שולחן, כאשר הלקוח, אם תהיה בעיה בין מספר תחנות- יתאמו לו פגישה עם מספר ספציפי של תחנות, אם תהיה בעיה של תחנה אחת-הוא יוזמן על ידי תחנה אחת. כשמי שמנהל את השולחן העגול הזה אחראי לאינטגרציה הישירה, כי הוא יהיה המנהל הישיר של כל מי משתתף בשולחן הזה. אנחנו לא ננתק את הקשר המקצועי בין כל תחנה לגורם המקצועי שלה, כמובן, אבל השייכות המינהלית והתפעולית תהיה במכון הרישוי.

גב' אבי גיא:

יש דגם לחיקוי באיזו רשות מקומית אחרת , שאנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 33 -

מר זמיר:

מה זה משנה, המצאנו כבר, אנחנו כבר אחרי שלב ההמצאה.

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

יש התחלות כאלה, היה לי נסיון עם משהו דומה שהצליח בחולון, הרבה יותר פרימיטיבי מזה.

הדגם הזה מופיע בעצם ברפורמה שמדברים עליה, בתכנון ובנייה,זה הדגם של מכון הרישוי, כאשר הכוונה היא בעתיד להקים מכונים חיצוניים כאלה, כמו שמשרד התחבורה עשה במכוני רישוי לרכב. הוא הוציא מכרז.

גב' אבי-גיא:

להפריט את הנושא.

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

נכון.

אז המודל הוא המודל משם.

נעבור למרכיבי התכנית:

אנחנו לוקחים למקום אחד ומרכזים את כל הידע במקום אחד- שיהיה אחראי גם לעדכון שוטף של הידע. הידע משתנה כל הזמן, הנחיות משתנות כל הזמן,קשה מאוד לעקוב אחר הכל. כל נושא שאתם מכירים- מהחדרת מים ועד לנושאים של איכות סביבה והחלפות אוויר במרתפים, או כל נושא, יש בו עדכונים כל הזמן וצריך לשמור את כל הידע הזה במקום אחד וזמין וברור. מכון הרישוי הזה -זה המודל לשימור הידע ולעדכונו.

קבלת קהל משותפת כבסיס לדיון משותף, למניעת אינטראקציות מיותרות.

איתור דילמות, וזה אולי השורה האחרונה-החשובה ביותר. איתור דילמות מקצועיות עקרוניות מהותיות וקיום דיון מקצועי עם היחידה המקצועית כבסיס למתן חוות דעת במסגרת הדיונים במכון הרישוי. מקרים מורכבים-חריגים שאין להם מענה במסגרת ההנחיות הקבועות.

הכוונה היא שהמכון הזה, תוך כדי פעולה, ישפר ויפתור דילמות, יתחיל מהעקרוניות, ואז זה כבר עובר במידע בתור תוצאה. זאת אומרת, אנחנו בהליך. אם היום אני בהליך שהולך כל הזמן והולך ונעשה בלתי אפשרי, הכוונה היא להכנס בדיוק לפעולה הפוכה, למכון שעם הזמן ילך וייטיב את הפעולה שלו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 34 -

גב' אבי-גיא:

וגם ממוחשבת?

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

גם ממוחשבת.

אם הכל בסדר, אז בעוד שנה מיום פעולתו יהיו שם פחות התנגשויות ודילמות עקרוניות- כי הוא פתר %,11 וכך עם הזמן זה ילך ויסתדר.

עירייה דיגיטאלית: הגשת בקשה באופן מקוון. כל המשרדים, כל ההנדסה היום בארץ ובעולם

נעשית בצורה ממוחשבת, ובעצם היום מה שקורה הוא שבסופו של תהליך אנו הולכים אחורה 81 שנה. אחרי תהליך שהוא כולו ממוחשב, האדריכל מתכנן עם כל היועצים שלו בצורה ממוחשבת לגמרי, הוא בקשר עם הרבה מאוד גורמים חיצוניים- שאתם הוא מדבר בצורה ממוחשבת, ובסופו של יום הוא מדפיס את זה חזרה על נייר- כדי להביא את זה לעירייה על נייר. הכוונה היא לבצע את כל ההליך בצורה מקוונת ולהגיש בקשה בצורה דיגיטאלית לעירייה, ומשם כל העירייה ימשיך דיגיטאלי. יש לזה השפעות חוקיות נרחבות, צריך לדעת לחתום על פורמאט דיגיטאלי ומסמכים משפטיים מחייבים, וגם את הנושאים האלה נצטרך לפתור, אבל ברור לכם שלהפיץ בקשה בצורה דיגיטאלית ל-15 תחנות ולקבל הערות חזרה ולהשוות אחד על השני, לעשות קומפילציה מכל התכניות, אין להשוות בהליך מחשובי להליך של נייר.

גב' אבי-גיא:

והיום לא עושים את זה בכלל?

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

היום לא עושים את זה.

גב' אבי-גיא:

לא להאמין.

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

אתם מכירים, אצל עורכי דין-יש הליך של העברת טיוטות-שבו הוא מחזיר לך מה הוא שינה, ומופיע לך בצד שמאל- מה שאתה רצית ואיך הוא שינה, ואתה יכול להמשיך בתהליך, אתה רץ במסמך לנקודות המחלוקת. אצלנו כאשר מתקנים תכנית, כאשר אדריכל נדרש לתיקונים- צריך לעבור על הכל, כי בהגשת התיקונים הוא פתאום מחזיר חזרה את השטחים שהוא רצה לזייף

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 35 -

בשטחי שרות, ובתיקון השלישי הוא עוד מעז, ואז המהנדסת נאלצת לבדוק את הכל. בפורמאט דיגיטאלי אין דבר כזה, כל השאר יופיע- שכבה חדשה- שכבה ישנה, ונחסוך זמן.

הרישוי החדש- צמצום זמני טיפול בבקשה להיתר. אם מנתחים את כל הבקשות,רק %81 זו בנייה חדשה, ורק %31 זה תוספת מורכבת, ו-%51 מהבקשות- אלו תוספות פשוטות, של פרגולה, סגירת מרפסת, בניית חדר על הגג. כשאתה מתעסק בכל הבקשות האלה במיקשה אחת- אתה מייצר לעצמך סלט. זיהינו את זה לפני כמה שנים ופתחנו מסלול ירוק- אמרנו- להיתרים מאוד גדולים, ועדיין אין שום סיבה שהפרגולה והחדר על הגג הזה יהיו בתוך המערכת באותו הליך. אין להם את אותן הנחיות, אין להם את אותם מפרטים, הם דברים מאוד פשוטים, וזה מייצר לנו הרבה תקלות. מה התקלה למשל? שבחדר על הגג נדרשים לתאומים שלא דרושים. ראיתי כבר הרבה דברים מוזרים- למה נדרשו בעלי בקשות בחדר על הגג.

גב' אבי-גיא:

קופה מהירה, צריך קופה מהירה, כמו בסופר.

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

כן.

אנחנו מייצרים מסלולים נפרדים לתוספת פשוטה , ולכל השאר מסלולים ייעודיים.

גב' להבי:

איך אתה יכול לקרוא לחדר על הגג תוספת פשוטה-אם זה מחייב חיזוק מבנה.

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

קודם כל את רואה שאני יכול. אם נקרא לזה פשוט אולי זה יהיה פשוט.

אני אגיד לך, זה אומר שמי שיגיש תיק מידע לחדר על הגג, כל המחלקות יתנו מידע רק לחדר על גג.

נעבור לבניין על עמודים:

הפיכת הליך הרישוי להליך מקוון. התחלנו, התחלנו בסריקת תיקים. זה יקח זמן אבל אנחנו בכיוון.

יצירת מסלול ירוק לבקשות לא מורכבות, ראיתם שזה %51 מהבקשות.

תגבור התהליך בכח אדם ושיפוץ מרכז השירות בתהליך. אנחנו קולטים הרבה כוח אדם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- .3 -

הקמת יחידה מיוחדת לטיפול בפרוייקטים רוחביים, בתי מלון, פארקים, בנייה ירוקה, רכבת קלה וכו'.

הקמת מכון רישוי עירוני, מה שהסברתי על השולחן העגול.

תכנון הנחיות ומפרטים כבסיס לתכנון.

אומרים עלינו, עם כל הבעייתיות שבזמן ובתהליך-עדיין בצד השני של המשוואה יש מקצועיות.

ומבחינה מקצועית לא תשמעו ביקורת שיגידו שההיתרים בתל-אביב הם רשלניים והבנייה היא ככה והדרישות הן חפיף. את זה לא שמעתי. אני שומע הרבה ביקורת- על המורכבות ועל הסבל הרב ועל הזמן ועל כפילויות ועל אי התאמות וסתירות, אבל לא על הרמה. והשאלה-איך עושים את הכל קצר תוך שימור הרמה המקצועית. צריך לזכור שהוועדה המקומית מעורבת בכל פרט, ויש לה אין סוף מסמכי מדיניות ורעיונות, ומדיניות להקלות וכו' וכו', וכל זה צריך לחלחל עד להיתר הבנייה הבודד, ואז איך עושים שאיש שנותן מידע בתוך המערך הזה- ידע איזה מדיניות נתנו לפני חודש או לפני 15 שנה. לא פשוט.

הרישוי החדש, אתם רואים כאן את היעדים שלנו. יש פה קיצור ב-%51 לפחות, זה אומר- היתר פשוט בין 4 ל-. חודשים, והיתר מורכב- בין 5 ל-2 חודשים, זהו היעד.

אני חושב שסיימתי. אשמח לענות על שאלות.

גב' להבי:

אני אשמח לשאול.

קודם כל אני ממש מברכת. אני חושבת שמהרגע הראשון שאני יושבת בוועדה המקומית תמיד נאמר לנו, וגם ברפורמה חזי, ציפינו לביבי שיטפל במרפסת, לא בתכנון, ותמיד זו הסוגיה- של הרישוי, רישוי, רישוי.

אני רוצה לשאול לגבי מרכיבי התכנית. הבנתי את המסלול הירוק, ואת הרישוי בהליך מקוון. אני רוצה להבין מה המשמעות של תגבור ההליך בכח אדם מבחינת עלויות, כי אני מניחה שיש לזה עלויות.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

זה נמצא בספר התקציב של .8118

גב' להבי:

אני לא חיפשתי את הסעיף הספציפי.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 30 -

5 מליון שח'.

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

81 משרות.

מר ספיר:

זה היה בשנה שעברה.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

לא. זה עכשיו, בתקציב ,8118 אישרנו את זה, סדר גודל של 5 וקצת מליון שח' כדי לקדם את העניין. זה עדיין לא נותן מענה מלא.

גב' להבי:

אחת הבעיות בכוח אדם בתחום הזה היא-שמהמשכורות מאוד נמוכות יחסית לאיכות שאתה רוצה לקחת. במקרה היתה לי שיחה במקום אחר, הייתי ביום לימודים, וגם כן- אותה תמונה עולה ברשויות אחרות.

השאלה אם אנחנו,

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

יש כאן הסכמה עם ארגון העובדים , האוצר והעירייה – למסלול מיוחד כדי לתמוך בעניין הזה, משהו פורץ דרך, ואנחנו עובדים לפי המודל הזה- שמאפשר משהו שלא מקובל, אבל ניתן מענה כאן בעירייה -להעסיק אנשים איכותיים בתפקידים האלה, בטיפה יותר שכר, ביותר שכר.

גב' להבי:

השאלה לגבי פרויקטים רוחביים. מדברים היום על חוק חינוך חובה חינם, ואנחנו יודעים שנצטרך להכנס לתנופה מאוד מאוד אדירה בעניין הזה, ומרחב המענים שנצטרך לתת הוא מאוד גדול.

במאמר מוסגר אני אגיד- שאתמול נפגשתי עם כמה אנשים מהמחוז ועם ח"כ אורלב- כדי לראות באמת איך, גם במסגרת הרפורמה והתיקונים האחרונים- אנחנו מכניסים את אותם תיקונים שיאפשרו באמת את איתור השימוש החורג.

הייתי רוצה לשאול-האם לאור התנופה שאנו צריכים היום לקיים בתחום הזה-גם כעירייה, גם בתחום של המעונות הציבוריים וגם כדי לייצר פלטפורמה לפרטיים, האם לא היה ראוי שזה יהיה

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 32 -

אחד הנושאים שנדבר עליו כפרויקט רוחב- לדוגמא- של שנה או שנתיים, או עד. הרי יזרמו לכאן-

גם ממשרד החינוך הרבה משאבים וגם מהתמ"ת וגם מהשוק הפרטי, וגם הציפייה בציבור תהיה לרמה אחרת של מענים כתוצאה מהחקיקה של הכנסת לגבי מתן מענה .

אתה יודע שאני מבקשת את זה לאורך תקופה, שתהיה לזה התייחסות כפרויקט רוחבי.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

הפרוייקט הזה, את יודעת שכל נושא הקמת מוסדות חינוך-היה בעבר וגם בהווה פרויקט שניתנה לו עדיפות-עקב ההיבט הציבורי הרחב שלו. ועשינו ונעשה. יש תמיכה מלאה של אגף רישוי ופיקוח על הבנייה בהוצאת היתרים וטיפול-כך שנוכל לממש את הצרכים שלנו בתחום החינוך באופן הכי מהיר וטוב. אין לזה קשר למבנה הארגוני.

גב' להבי:

לא המבנה הארגוני. כמו שאתה מקדם בתי מלון.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

בית מלון זה הצהרה, זה משהו שהוא ברמה הציבורית. ברמה של העירייה-כמו שעשינו בעבר, גם נעשה בהווה וגם בעתיד, מתקנים חשובים של העירייה.

גב' להבי:

מנחם, אני לא מדברת על מתקנים של העירייה. לי ברור של שמתקנים של העירייה יהיו.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

אז על מה את מדברת? על פרטיים?

גב' להבי:

אני מדברת על רישוי גני ילדים באופן כללי, שעדיין לוקח להוציא רשיון שנתיים. זה מה שאני מדברת.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

את מדברת על פרטי?

גב' להבי:

כן.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 39 -

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

המכון, זה מכון, זה מכון, הוא יעזור לגנים הפרטיים כמו שהוא עוזר לגנים העירוניים. אל תחשבי, אם תביאי לפה את מנהל אגף מבני ציבור-הוא סובל כמו שכולם סובלים. כי התחנות החיצוניות-

אם אני מזהה שזו הבעיה העיקרית שלנו,

גב' להבי:

הג"א, כיבוי אש, בריאות.

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

נכון.

אני רוצה להיות זהיר. המחלה שלנו כישראלים זה שכל הפרויקטים בעיר יהיו במסלול הירוק-

בתור, כי כולם חשובים.

גב' להבי:

לא אמרתי כל, אמרתי חינוך.

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

שימי לב שבמבנה הארגוני מתוקננים אנשים, עם מנהל פרוייקטים רוחביים, עם בוחנים לפרויקטים מיוחדים. אנחנו נראה מה המצב שם ונפעיל את המפסק ונראה מה התפוקות. אני לא רוצה לייצר הערב הבטחות- שהירוק יהפוך ליותר גרוע ממסלול רגיל. זה כבר קרה לי לפני שנתיים, חשבתי שהקמתי מסלול ירוק, הגיעו לי יזמים ואמרו לי- תן לי את הרגיל.

גב' להבי:

בכל אופן, זו הבקשה שלי בעניין הזה.

אני מצטערת, אם לא היתי רואה את המסמך אתמול אחר הצהרים אז היתי מדברת אתך לפני, אבל ראיתי אותו אחר הצהרים, והספקתי לקרוא אותו בין לבין.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

אנחנו מדברים פה על דבר עקרוני, לא מדברים כאן האם לטפל במשה או בדני.

גב' להבי:

בעיני זה דבר עקרוני.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 41 -

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

זה לא דבר עקרוני. כאן יש מבנה עקרוני,

גב' להבי:

אבל במבנה העקרוני אתה גם מגדיר איזה פרויקטים הם פרויקטים רוחביים.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

נכון. בהגדרה הזאת גני ילדים הם לא .

גב' להבי:

והסוגיה האחרונה- רק שאני אבין את המינוח. הקמת מכון רישוי עירוני זה מינוח, זה לא הפרדה של הרישוי בשלב הזה, נכון?

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

לא.

גב' להבי:

זה רק מינוח. כי אמרת- כמו מכון הרישוי של משרד התחבורה.

גב' איילת וסרמן:

זה שם של יחידה לכל דבר וענין.

גב' להבי:

בסדר.

מר חובל:

על גן ילדים אגף קהילה מדבר כל הזמן. גן ילדים, אנחנו אישרנו כבר, יש לנו בקנה איזה .1 גני ילדים אנשים לא ממהרים להוציא רשיון. תמיד יוצא שגן ילדים אנחנו לא מטפלים ולא יוצאים.

גב' להבי:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 41 -

לא.

מר חובל:

את יודעת את זה טוב מאוד, שיש .1 גני ילדים מאושרים- שיוציאו רשיון.

דבר נוסף: אם פוליטיקאים היו מוותרים על החשיבות שלהם, אנחנו היום מקצרים ב-4 חודשים

את הוצאת הרשיון. מבטלים ועדת התנגדויות, קוראים את ההתנגדויות בוועדה וגומרים את זה.

רק אתם לא מוכנים לוותר. תוותרו על זה שאתם חשובים. אני לא מבין את זה. אנשים מחכים, ועדת התנגדויות- 4 חודשים, חצי שנה. למה שאנו לא נביא את זה בוועדה- כמו ערים אחרות ונקרא את ההתנגדויות ונוציא רשיון? לא מקבלים התנגדויות. כל הנבחרים- בביקורת הם חזקים, להחליט משהו הם חלשים. למה? אז הם מאבדים את החשיבות שלהם.

גב' להבי:

כמי שלא יושבת בוועדת התנגדויות- אני לא יכולה להגיד לך איזו חשיבות זה נותן.

מר חובל:

אני יודע בדיוק מה אני מדבר.

אני לא מדבר עכשיו חשיבות שלך, אני מדבר של כולם.

גב' להבי:

באופן כללי.

מר חובל:

כן.

אין אף עירייה שמחכים 4 חודשים שישמעו את ההתנגדות של אנשים. אין, אין אף אחד. 4 חודשים מחכים.

מר ספיר:

תאמיני לי , אם אני עושה ועדת התנגדויות רק בתב"ע זה חוסך חצי מהזמן.

מר חובל:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 48 -

לא רק 4 חודשים, בוועדת התנגדויות – מחליטים לשוב ולדון. לשוב ולדון-זה מכריזים שהתיק הזה מת.

גב' להבי:

תעשה יותר ועדות התנגדויות. תעשה כל שבוע.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

איך הוא יעשה? נצא לשטח, נחזור מהשטח, נצא לפה, נצא לשם, תסתכלי על אתרים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

היא רוצה לבקר ולראות.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

תסתכלי על היתר בנייה באתרים.

גב' להבי:

אתרים זה מורכב.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

הכל מורכב. או שרוצים לזרום או שרוצים להקשות.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אני אעלה למליאה.

מר חובל:

אני חושב שאפשר לבטל וועדת התנגדויות, זה יהיה מצוין. אנחנו נביא את זה בוועדת בניין ערים, קוראים את ההתנגדויות, מקבלים או לא מקבלים וזהו. מה הבעיה, אני לא מבין. תוך 5 דקות מחליטים.

גב' להבי:

האמת היא-שאם היה אתנו גם שיתוף בתוך התהליך אז אולי היינו מגיעים לועדות מרחיקות לכת, אבל וועדת התנגדויות זה של הפוליטיקאים, פוליטיקאים לא היו שותפים בהכנת המסמך הזה, הם לא היו חלק מהצוות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 43 -

שאלה אחרונה שלי:

בתוך מבנה כח אדם לא ראיתי את אדריכל הרישוי.הוא קיים בפנים או לא קיים?

מר ברקוביץ-מהנדס העיר:

הוא קיים.

גב' דלל:

הוא במכון.

גב' להבי:

שיהיה בהצלחה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

אנחנו מקווים שזה יתן את פריו.

אנחנו מגייסים כח אדם, אנחנו משנים את המבנה, אנחנו מייצרים מציאות- שבה אני מקווה שזה יתן את פריו. מעבר לעניין של הפוליטיקאים צריך עדיין שהגורמים האחרים יעשו את כל הדברים.

מר חובל:

אין בעיה, אנחנו כבר מוכנים.

גב' להבי:

אני רוצה לדעת כמה זמן הפוליטיקאים לוקחים בתוך הרשיון.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הפוליטיקאים לוקחים הרבה זמן,

גב' להבי:

3 שנים זה בפורום של מהנדס העיר לפני שזה עולה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הגורם העיקרי שמעכב היום פרויקטים בעיר תל-אביב יפו זה הפוליטיקאים, לטוב ולרע.

גב' להבי:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 44 -

שמעת שתכנון לוקח עד שנתיים- לפני שמגיעים לוועדה. אל תאשים אותנו. אם תאום תכנון לפני שהוא עולה בוועדה,

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

אבל בזה אנחנו מטפלים, בזה אנחנו מקצרים, מטפלים.

גב' להבי:

אז תקצרו את זה ואנחנו גם נתקצר. תעשה אתנו את השיתוף הבא- איך מקצרים אותנו ואנחנו נשמח להתקצר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

תקשיבי. יש עוד כמה נושאים בעיר חוץ מגני ילדים. דנים פה בעוד כמה דברים, צריכים רישוי לעוד כמה דברים, מתעסקים פה עם עוד כמה דברים, אנחנו לא עוסקים רק בגני ילדים. אני מבקש, קצת כבוד לעיר תל-אביב יפו ולעיסוקיה. העניין – בסופו של דבר – של גני ילדים, הוא עדיין לא הנושא המרכזי, וההפחדות כאילו חסר וצריכים ודברים, אני מבקש להוריד פרופיל, להיות יותר שותף וקולגיאלי, להבין שכולם כאן עובדים לטובת אותן מטרות, ולא לתפוס טרמפים. אז אני מבקש.

עכשיו לצורך העניין, אנחנו מקווים שהדבר הזה יתן את פריו, ואני מודה לכולם.

תודה רבה.

גם את זה אישרנו.

החלטה: הליך רישוי בנייה- תכנית עיריית תל-אביב-יפו לשיפור וקיצור הליך הוצאת היתר

בנייה- מ א ו ש ר.

11. היתר מיוחד לפי סעיף (8ב) לחוק העזר לתל-אביב יפו (פתיחתן וסגירתן של

חנויות) התש"ם-/682

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 45 -

יש לנו עוד נושא, הנושא הזה לא מדבר על גני ילדים. באמת , צריך להבין, יש עוד כמה נושאים חוץ מגני ילדים בעיר. לא, זה חשוב להזכיר מידי פעם, יש עוד כמה נושאים.

הנושא הוא: היתר מיוחד לפי סעיף (8ב) לחוק העזר לתל-אביב יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות)

התש"ם-,1921 ר. זלוף וע. סלמן.

מר בנימיני:

רק לגבי הרקע המשפטי.

עו"ד איילת וינר:

ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים- בעתירה של בעל חנות מרח' נווה שאנן-באזור התחנה המרכזית הישנה. העתירה הוגשה כנגד עניינים שונים, אבל היא כוונה לביטול הדוחות שקיבל אותו בעל עסק בגין פתיחת העסק בשבת. הטענות הענייניות שלו לגופו של העסק נדחו והוא ערער עליהן לעליון, אבל השופטת קבעה בפסק הדין- שהיא חושבת שיש צורך לדון מחדש בנושא- על יסוד חוות דעת מקצועיות שיבחנו את השינויים הדמוגראפיים שהיו באזור ואת הצרכים של האוכלוסיה של האזור. מר זלוף עשה עבודת מטה כדי שנוכל לעמוד במצוות בית המשפט.

מר זלוף:

מה שאנחנו מזהים ואומרים, שיש לנו מבחינה דמוגראפית מקום שהוא משתנה כל הזמן, הוא לא קבוע, הוא מלא בזרים והאוכלוסיה היהודית יורדת, ולכן אי אפשר להשוות אותו למקום קבוע-

כמו יפו-שיצרנו את האחידות בפתיחת העסקים. ולכן אנחנו פה באים ואומרים, עם כל הכבוד, אנחנו לא מוכנים לעשות פה שינוי ולאפשר פתיחת עסקים בשבת- מעבר למותר היום, ואנחנו רוצים לשמור על מה שקבענו עד היום. זה הסיפור. ולא יתכן שהאוכלוסיה הזרה תשתלט על המקום, והיא תפתח עסקים, והיא תתנהל, ולא ניתן את דעתנו על האוכלוסיה היהודית שיושבת שם- בתוך לב ליבה של התחנה המרכזית הישנה,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

העיר העברית הראשונה.

מר זלוף:

העיר העברית הראשונה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- .4 -

מר בנימיני:

זה גם מנוגד להחלטת המועצה בעניין הזה.

מר זלוף:

וזה מנוגד להחלטת המועצה, זה נכון, זו תוספת חשובה.

שאמרה בעצם-בואו ניתן, בואו נשקיע, נקיים פעילות חשובה מאוד באזורים האלו- כדי להחיות אותם מחדש ולהוביל למצב שבהחלט אוכלוסיה יהודית יכולה לגור שם-במקום הזה. ואם אנחנו נלך לצעד הזה, אנחנו נקטין את הסיכויים שלנו במקום והמשמעות היא משמעות כבדה מאוד.

ולכן אנחנו ממליצים,בהתאם למה שבדקנו, לא לאפשר את פתיחת העסקים בשבת ובחגים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

במקומות שהם אינם יפו.

מר זלוף:

במקומות שהם אינם יפו.

גב' להבי:

אני מסתובבת בכל העיר במקומות שאינם יפו.

מר בנימיני:

עושים דוחות.

גב' להבי:

פעם בחודש, כצורה פרוביזורית, בתאום מראש.

מר לוברט:

למה באמת פעם בחודש, אם החוק אוסר את זה. רובי, הפיקוח עובד פעם בחודש?

מר זלוף:

הפיקוח עובד בהתאם לאמצעים ולמשאבים שיש לו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 40 -

מר לוברט:

כל שבוע ושבוע.

מר זלוף:

אתה רוצה שיעבדו יותר אנשים בשבת?

מר לוברט:

לא. אסור לך על פי החוק להעסיק יהודים בשבת, ואני מבין שלכולם יש היתרים מזמן גולדה מאיר,אבל להעסיק ערבים בזה. אבל ברור שנותנים בכל שבת דוחות. מה זה פעם בחודש, לפי תזמון? לא הבנתי. רמזת משהו? הסברת משהו?

גב' להבי:

אני חושבת באופן כללי מר לוברט, באמת בלי להרגיז אף אחד, שהגיע הזמן לבדוק את הסטאטוס קוו בתל-אביב, גם בנושא תחבורה בשבת,

מר לוברט:

תשאירי את זה לממשלה, תשאירי את זה לביבי וליאיר לפיד.

זה אנשים שחכמים מאתנו.

גב' להבי:

זה לא הממשלה , זה העירייה, וגם בנושא פתיחת חנויות בשבת, גם בנושא הזה הגיע הזמן לבדוק את המדיניות חדש. בלאו הכי, בואו נישיר מבט למציאות,

מר לוברט:

בינתיים אנחנו קשורים לחוקי המדינה וזהו, זה החוק בינתיים. כן מוצא חן או לא מוצא חן,אבל זהו. גם בעיני ראש העיר לא מוצא חן שאין תחבורה בשבת, אבל החוק מחייב אותו . זה החוק.

בעיני לא מוצא חן החוק לשלם מס- אבל אני משלם מס. כל אחד, יש איזה חוק שהוא לא טוב לו, אבל זה החוק וזהו, ואם לא נשמור את החוקים-אז יהיה פה תוהו ובוהו, אז כולם שומרים.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 42 -

איזה חוקים?

מר לוברט:

לא יודע איזה חוקים, מה שיש, לא יודע..

אבל אני מבקש לבדוק את מה שהיא אומרת, שנותנים פעם בחודש פרוביזורי, אני לא יודע מה היא אמרה, צריך לבדוק מה היא אומרת.

אנו מודים לך מאוד מיטל, על שהערת את תשומת לבי-שיש בעיה עם זה.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

יש עוד מישהו שרוצה להתבטא בנושא הזה?

מר לוברט:

אנחנו רוצים לשמוע במה החרדים אשמים עוד. התחלת להסביר לנו, אנחנו רוצים עוד לשמוע, במה עוד הם אשמים?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הצורך שלנו היה לערוך בעניין זה בחינה של חוק העזר דרך בית המשפט, בנסיבות של בעל עסק שטען-שמכיוון שהוא פותח את העסק באזור התחנה המרכזית, ואזור התחנה המרכזית זה לא אזור יהודי, הוא רוצה שישוו את תנאיו למה שהחלטנו לגבי יפו- שהיא אזור שבו חיים ערבים מקדמת דנא וכתוצאה מזה הותר- על פי חוקי העזר של העיר תל-אביב-יפו לפתוח עסקים בשבת ביפו.

מאחר שעיריית תל-אביב יפו לא שינתה את כלל החוקים שלה, ועדיין העיר תל-אביב יפו שמחוץ ליפו, העיר תל-אביב יפו שמחוץ ליפו היא עיר שבא אוכלוסיה מתחלפת, כמו שאמר רובי, לדאבוני מתחלפת קצת פחות מידי, אני לא חושב שבגלל מקרה פרטי צריך לשנות את חוק העזר העירוני.

ולכן, אני חושב שצריך להשאיר את חוק העזר על כנו ולא לאשר בצורה פורמאלית פתיחת עסקים בשבת, שיש בה משום- גם הפרעה לחיי השכנים ביום המנוחה העירוני או הממלכתי.

לכן אני מציע להשאיר את חוק העזר על כנו, ולהודיע לבית המשפט-שאחרי דיון ממצה בנושא, אי לכך ובהתאם לזאת אנו עומדים בכללים שהתבקשנו לעמוד בהם.

גב' אבי-גיא:

רק שאלת הבהרה. מצויין בדברי ההסבר לזה- שהוא יהודי והיא נוצריה, יש לכך איזו משמעות בהליך המשפטי?

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 82

מתאריך כ"א טבת תשע"ב ()611/618/68

- 49 -

לזה אין משמעות. היה פה משום תרוץ או נסיון להשתמש.

עו"ד איילת וינר:

הוא הודה חד משמעית שהוא הוסיף אותה,

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

הוא הוסיף אותה כנוצריה כדי לומר לכאורה- שלא יהודים מבקשים את הבקשה.

גב' אבי-גיא:

כי אתם ציינתם בדברי ההסבר.

מר רון חולדאי - ראש העירייה:

רבותי, תודה רבה לכולם.

אני מודה לכם על הדיון הממצה והמועיל שקיימנו היום.

היתר מיוחד לפי סעיף (8ב) לחוק העזר לתל-אביב יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות) התש"ם-

/-682 מחליטים לאשרר את מדיניות העירייה כפי שנקבעה בהחלטת המועצה מיום /616816881

ובהחלטת המועצה מיום .8616818//8

הנושא יעלה לדיון בישיבת המועצה.

הישיבה נעולה

______________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת המועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה