החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 20 עד 31 ליולי 2017

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140012801

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס 140014352

ערר מס' 140014711

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה : רונית מרמור, רוי'ת

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורוייח

העוררת: שמי בר (י.א) 1993 בע"מ

- גד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

מבוא

1. לבקשת הצדדים אוחד הדיון בעררים 12801 ו- 14352 ביום 5.5.2016

בדיון מיום 30.3.2017 הודיע בייכ המשיב כי נודע לו רק כעת, ביום הדיון, כי קיים ערר נוסף שמספרו 140014711 וביקש שהות עד ליום 20.4.17 למסור את עמדתו.

בייכ העוררת הטכיס במועד הדיון לאחד את שלושת העררים תוך מתן הטכמתו שהוועדה תשקול את טענות הצדדים בשלושת התיקים.

החלטת הוועדה חייתה שבייכ המשיב יודיע האם הוא מוכן שהתצהיריט שהוגשו יהוו בסיס גס להחלטה לשנת המטס 2016 היינו ערר 14711.

במועד הגשת סיכומי המשיב עבור 2 התיקים, הראשונים, שברישא, מיום 8.6.2017 צלין בייכ

המשיב כך: יילמען הסר ספק מובהר כי המשיב מתנגד בשלב זה לאיחוד התיקים שבכותרת

עם תיק ערר 140014711 *י.

יודגש כי לאחר עיון נוסף בשלושת התיקים, מתברר כי חדיון אוחד ממילא בשלושת מספרי התיקים. בקשה אחת נושאת חותמת הגשה לוועדה מלוס 17.4.2016 - עניינה בקשה מוסכמת לאיחוד עררים 12801 ו- 14352 וכאמור הוחלט ביום 5.5.16 ע"י חיוייר לאתדם. השנייה נושאת חותמת הגשה מיום 3.5.2016 עניינה בקשה מוסכמת לאיחוד עררים 14711 ו- 14352 ;

גט כאן הוחלט באותו יום 5.5.16 בהחלטת היוייר לאחד הדיון.

לאור התנגדותו של בייכ המשיב בדקנו את תשובות המשיב להשגות ומצאנו כי יש לכלול בהחלטתנו גם את ערר 14711 שכן, תשובת המשיב בערר זה הינה מתאריך 22.2.2016 ועניינה ערר לשנת הכספים 2016; תשובת המשיב בערר 14352 הינה מתאריך 20.1.2016 ועניינה ערר לשנת הכספים 2015 .

לא מצאנו שוני לא במלל ולא במחות בשתי התשובות שניתנו ויש מקום לקבוע כי החלטתנו תחול על 3 התיקים.

9. לאור התוצאה אליה הגענו בשלושת העררים שבכותרת, מצאנו להמליצ לבייכ העוררת לפנות

אל חמשיב ולהמציא לעיונו תוזה רלוונטי בצירוף תשריט, מיקום החניות ושטתן, ולמי מסרה העוררת (מעצט היותה ייהמשכירהיי) את השימוש בחניות, בין למשרד רו"ח או משקי התקיימ או כל גוף נוסף אחר ובכך לשנות את החלטתו לכל הפחות ממועד מסירת החומר שנדרש ממנה לבדיקתו של המשיב, ככול שלא הוגש ערר לשנת המס 2017 .

0. ככל שהוגש ערר לשנת המס 2017 ראול לעוררת לפנות להשלמת הנדרש ע"י המשיב ואולי בכך

לשכנעו להסבת החיוב על שס אתרים, לכל הפחות ממועד החלטתו בנדון לאחר בדיקת מסמכים כאמור.

1 לא יהא ראוי לבובו ומנס של הצדדיט והוועדה במידה והוגש ערר לשנת המס 2017 ואותן ראיות יהיו בידי המשיב, כדי לנהל דיון חוזר בטענות שכבר הוכרעו כאן.

2. מצאנו לציין במבוא שלמרות דחיות מרובות שניתנו לבקשת הצדדים בנימוק כי מתנהל

מויימ, וחלוף האמן הרב ממועד הגשת הערר הראשון ועד היום, לא הצליחו הצדדים להגיע לפשרה.

3. נדגיש כי פשרה לא הושגה הגם שלעניות דעתנו הסוגיה שנדונה בערר מס 140010794 בפרשת

מ.צ.פ אחזקות נדליין בע"מ; בעמיינ 14032-04-15 בפני | כבי השופטת יהודית שטופמן (שדחתה את הערעור ביום 1.1.2017); וסיום החליך בבריים 1206/17 מפי כבי השופט פוגלמן מיום 21.2.2017 שדחה הבקשה לרשות ערעור על פסק הדין שניתן בעמיין הנייל; זהה בעיקרן של הטענות שט לסוגיה שאנו צריכים להחליט כאן.

ערר מס' 12801

א. ערר זה הוגש לוועדה ביום 4.5.2015 ודן בחיובי העוררת בארנונה עבור שנת המס 2015

ונסב על תשובת המשיב מתאריך 16.3.2015

ב. ערר זה עניינו בשלושה נכסים: (1) נכס מספר 67378 בשטת של 9,101 מ"ר, בסיווג יימגרש

חניה בתשלוםיי; (2) נכס מסי 67403 בשטח של 5,929 מ"ר, בסיווג ''חניח במבנה לא בתשלום; (3) נכס מט' 67508 בשטת של 12,776 מ"ר בסיווג ייחניה במבנה בתשלוטיי .

ג. | שלושת הנכסים רשומים על שם העוררת ברחוב יגאל אלון 76 תל-אביב-יפו.

ד. כתב תשובה מטעם המשיב לערר זה הוגש לוועדה ביוט 2.9.2015

ערר מס' 14352 גם הוא על שנת המט 2015

ה. ערר וה הוגש לוועדה ביום 22.2.2016 ודן בחיוב עבור שנת המס 2015 ונסב על תשובת

חמשיב מתאריך 20.1.2016

ו- | הערר דן בנכס מספר 67508 ; ח-ן לקוח 10154587 באותה כתובת.

1 בערר ות מלינה העוררת גם על הגדלת השטח לחיוב ל- 14,145 מ"ר, במקום 12,776 מ"ר כבערר הקודם ; הסיווג אותו סיווג, חיינו ייחניה במבנה בתשלוסיי.

ח. עיקר התשובה לענייננו, נסבה על העובדה שהעוררת לא המציאה חוזה תקף עדכני ל- 12

חודשים התתום ע"י שני הצדדים, ותשריט שממנו ניתן לזתות את מיקום התניות ושטחן והסבתן על שס מחוציקים אחרים. (טעיף 2 לתשובה). נאמר עוד כי בהעדר המסמכים המפורטים התיוב יוותר על שם העוררת.

ט. בסעיף 3 לתשובת המשיב נקבע על ידו שאין להפחית שטחים משותפים שכן הנכס מוחזק

בשלמות ע"י העוררת משכך לא חל הפטור/הסייג הקבוע בסעיף 1.3.1 חי לצו הארנונה.

ערר מס' 14711 נסב על שנת המס 2016

י. ערר זה הוגש לוועדה ביום 19.4.2016 ונסב על תשובת המשיב מתאריך 22.2.2016

יא. הערר דן בנכס מספר 67508 ; ח-ן לקוח 10154587 באותה כתובת. טענות העוררת זהות לערר 14352

עיקרי טענות הצדדים.

4. שלושת העררים עניינס בשאלת חיובה של העוררת בנכסים, בשימוש חניות הרשומיט על שמת

בספרי המשיב ברחוב יגאל אלון 76 בתל-אביב-יפו.

5. העוררת טוענת כי היה על המשיב לרשום מתציקים אחרים המשתמשים בתניון מכוח חוציט

שונים והארכות לחוזים אלה, שחמציאו לידי המשיב.

6. עיקר תשובת המשיב לענייננו, נסבה על העובדה שהעוררת לא המציאה חווה תקף עדכני ל-

2 חודשים החתום ע"י שני הצדדים לרבות תשריט שממנו ניתן לזּתות את מיקום החניות ושטחן והסבתן על שס מחזיקים אחרים. נאמר עוד כי בהעדר המסמכים המפורטים החיוב יוותר על שס העוררת.

7. עוד טוען המשיב שאין להפתית שטחים משותפים שכן הנכס מותזק בשלמות ע"י העוררת

משכך לא חל הפטור/הסייג הקבוע בסעיף 1.3.1 חי לצו הארנונה.

8. בעררים 12801 ו- 14352 הסכימו הצדדים בהודעתם המשותפת מיום 23.5.17 ולבקש ב'יב

העוררת כי יש למחוק מסיכבומיה את טענתה לעניין *'סיווג יתר שטחי התניון לפי תעריף חניון לא בתשלום'' וביקשה למחוק את הסעיפים 17 - 27 וסעיף 3 בפרק ''הסיבום"י.

דיון ומסקנות.

9. תצהירי עדות ראשית לתיק זה הוגשו ע"י העוררת ע"י מר דוד אורון, להלן: ייאורוןיי בתאריך

5, תצהיר המשיב ע"י חוקר השומה מר אלון רבינר, להלן: יירבינריי הוגש ביום 6 בצירוף ביקורות שערך בנכס בתאריכים 19.10.15 \- 29.3.16

0

1

.2

.3

4

5

.6

7

.8

9

.0

אורון מציין בתצחירו בסעיף 6 ונספת אי בו, כי נמסרו כל המסמכים הנדרשים ע"י המשיב כבר בשנת 2010 יחד עם חווּה מקולי בין העוררת למשרז רו"ח קוסט פורר את גבאי (להלן:

ייקוסטיי), והארכת תוקף להסכם חמקורי.

החוזאה המקורי נושא תאריך 23.12.1999 וחוזה הארכה (תוספת מס' 6 ) נושא תאריך 0

לא צורפו לתצהיר תוספות והארכות לחוצים כמפורט ב- והואיל הראשון לתוספת מטי 6 .

*וער כי גם מהתוספת מס' 6, חוזה הארכה שצורף באופן חלקי [3 דפים], לא מצאנו את נספח בי בו [ראה סעיף 3.2 לתוספת] ממנו ניתן ללמוד מחס שטחי החניה, שטחם מיקומם ומספרם.

המשיב לא יכול היח בהינתן הדעת על התוספת את מי לחייב ממתי ובאיוה שטח. גם כאן לא מצאנו הודעה על חילופי מחציקים כנדרש. הנטען בסעיף 9 לתצהיר אורון מטעם העוררת בו הצהיר כי משרד רו"ח מחזיק ב- 370 חניות נטען ללא ביסוס ראליתי.

לא צורפו לתצהלר חוזים בין העוררת כמשכירת הנכס לבין משקי התקיימ.

בעדותו בפנינו לא הצליח אורון לשכנע אותנו כי שגה המשיב בהחלטתו. כך גס מודה כי בחניון נמצאים רכבים של חונים מזדמניט במקומות לא מסומנים.

לשאלה החדה והברורה מצד בייכ המשיב ששאל את אורון כך: ייאבקש שתפנה אותי לתשריט ו/או למלל בהארכת החוזה שבהן מצוין מיקומן הספציפי של החניות אשר הושכרו למחזיקים השוניםיי, ענה אורון כך: יאני לא יודע. אני לא יכול לאשר כי התשריט המצוי בתצהירי הוא אכן התשריט שצורף להארכה. הארכה היא חוזה קלים. את נספת גי לתצהירי אני לא ערכתי.

מערכת השיווק המצויה אצלנו בחברה עושה זאת יחד עס היועצים המשפטייטיי.

יודגש כי נספת ג' לתצהיר עליו נסמך המצהיר בסעיף 9 לתצהירו, מציג טבלה שממנה לא ניתן לקבוע מה החניות המוחזקות ע"י יקוטטי או משקי התקיימ או אחרים, לרבות העוררת עצמה, לבטח לא ניתן לקבוע מנספת זה מה השטתים של כל חניה וחניה.

תשובה נוספת בעדות מטעמו מאשרת כי נספת ב' לחוה המקורי, לא צורף על ידו וטוען כל:

יילא ידוע לי מדוע לא צורף נספת ב' לחווה המקורליי.

גם לאחר שעיינו בנספח גי שלטענת אורון מפרט ומבסס את טענתו כי המחציקה העיקרית בשטתי החנייה הינה חברת ייקוסט פורר גבאי את קסירריי ונקבע לשיטתו כי רו'יח מחויקים ב- 370 חניות מתוך כלל 516 החניות בשלוש הקומות, לא שכנעו אותנו כי המידע שבטבלה נכון שכן אין בחס פירוט שטחים, לא סומנו בתשריט מיקומן ולא ניתן לקבוע לאיוה מועדיט נכונה הטבלה שהוצגה.

.1

2

.3

4

5

.6

.7

.8

9

מסקנתנו כי מסמך זה אינו יכול לשמש בסיס עובדתי הימנו יכול חמשיב לקבוע מי מחזיק בחניות, ממתי מחציק, ובאיזה שטת ניתן לחייב את המחציקיס השונים.

יודגש כי גם על פי מסמך שחוצג ע"י המשיב וסומן על ידנו כמש/1 המהווה תוספת להסכם שכירות מיום 7.1.2015 -- לא ניתן לקבוע בהעדר תשריט מתאים ומיקום החניות בידי מי התוקה והשימוש בחניות אלה.

יש לשים לב כי ממוצג זה נראה כי מספר החניות הוא 300 במטפר, כרשוםס שם בסעיף 3.3 ;

כך יושם אל לב כי מספר החניות העומד לשימוש השוכר אינו קבוע אלא נזיל, ובאם השימוש יעלה על המכסה ישולמו דמי חניה על פי התעריף הנהוג בחניון מעת לעת. כמפורט בסעיף 2 לתוספת.

ברור לגו כי נתון מספר החניות משתנה מחוזה לחוצה, מתקופה לתקופה, ולא מצאנו דיווח בומן אמת שנמסר למשיב כיצד לחייב מחזיקים אחרים ולתייבם ובאיזה שנת מט.

לא שוכנענו כי העוררת מסרה למשיב לצורך בדיקתו את החוזה המקורי משנת 1999 או שהודיעה למשיב מתי הושלמה בניית 'אתר התנייה', מוני נמסר השימוש לרוייח או לאחרים ועל פי איה תשריט יש לחייב את המשתמשים.

יוער. בחוזח המקורי משנת 1999 הוגדר יישטח החנייחיי כך: 224 מקומות תניה מטוימים, בתחומי מגרש החניה שייבנה באתר (להלן- *שטח החניהיי), מתוכם 62 מקומות בקומת החניה הראשונה, ו- 162 מקומות בקומת החניה השניה, והכל כפי שמותחם ומסומן בתרשיט המצייב כנספח ייביי לחוזה זתיי.

עוד יאמר כי בסעיף הגדרת המושכר נקבע: ייבנוסף כולל המושכר שטח של כ- 316 מ"ר (ברוטו) בקומת הכניסה של המבנה הקיים ברח' עמינדב 1, הצמוד למבנה כהגדרתו לעיל (להלן- ייהמבנה הצמודיי), כפי שמסומן בתשריט המצייב כנספת ייביי לחוזה זה"

נוסיף לנאמר כי לחוזה המקורי לא צורף נספת בי בו נאמר כי מטפר החניות הוא 224 במספר, מתוחמים או ששטתס ברור. כל מח שנקבע שעל משרד רו"ח לשלם לעוררת 5100 לכל חניה בגין כל חודש. [ נפנה לסעיף 9.2.4 לחוזה] .

ועוד. סעיף 10.1 לתוזה המקורי משית על השוכר היינו משרד רו"ח לשלם את המסים לרבות ארנונה על כל המושכר, למעט שטחי החניה. פועל יוצא שעל העוררת היה מוטל לשלם את הארנונח בגין שטתי החניה. בכל אופן, אם לא פרשנו נכון את תנאי החוזה המקורי, הנטל להוכית טענה שונה מלשון התוגה מוטל על העוררת ולא על המשיב או וועדת הערר. העוררת לא עמדה בנטל.

.10

1

2

3

4

5

.6

7

8

9

.0

לא ניתן לדרוש מהמשיב [גם לא את הוועדה] להיות יילחוקר עליי שעליו לבדוק מסמכי הארכות חוזים, או לעיין בתואה המקורי, שלדעתנו אינו ברור מאליו, ממתי עד מתי ובמה לחייב את אותם מחזיקים.

לא שוכנענו ניתן לאמץ גישת העוררת שעל חמשיב להתעמק ולקרוא כל חוצח על כל סעיפיו ותתי סעיפיו, שנמסרים לידיו, ולגלות מיוזמתו אם חיוב חניות מובלע בין השיטין או שניתן לקבוע מיקום ושטח באמצעות חוקריו.

אחריות העוררת כבעלת הנכס וכמשכירה שטחים בנכטיה, הגובה תמורה מלאה כדמי שכירות, לפעול בשקידה ראויה ולהודיע למשיב במועד כי קיימות חניות מוגדרות ומסומנות המושכרות לצדדים שלישיים ולדרוש חיובם בשטחי החניות. אין לנו ספק שאם כך הייתה פועלת העוררת, המשיב היח מטיל על תוקר מטעמו לבדוק טימונן ושטחיהן, כפי שענה בתשובותלו לבייכ העוררת.

העדר הצגת תמונה ברורה לוועדה מי שילם ארנונה בגין החניות ''לאורך השניםיי כנטען, פועלת לחובת העוררת היום.

ההשגה הראשונה מטעם בייכ העוררת [בעניינה הוגש ערר 12801), נושאת תאריך 17.2.2015 ;

נתקבלה אצל המשליב בתאריך 19.2.2015

המשיב ענה לבייכ העוררת בתאריך 16.3.2015 ופירט נימוקיו לדחייה.

העוררת לא המציאה לנו ראיות כי לאור תשובת המשיב מסרה לידיו את מה שנדרש מטעמו, במיוחד לא את המסמכים שנתבקשו בסעיף 2 למענה.

המשיב לא יכול היה להתייחט לטענות העוררת בהעדר המסמכים שדרש.

בטיכומיו טען בייכ העוררת [טעיף 3] כי: יילאורך השנים העוררת החודיעה לעירייה על העובדה שבתניון יש מחזיק מהותי פירמת רואי החשבון ייארנסט אנד יאנג ישראל קוסט פורר גבאי את קסירריי.

אין מענה מדוע לאורך השניט -- טרם ההשגה והערר, מי היה רשום כמחזיק, באיוה שטח, האם העוררת או משרד רויית, והאם החיוב שולם על ידי מי מטעמם. ראיות לנטען לא הוצגו, למועדים הרלוונטים, כלשון העוררת יילאורך שניטיי לא למשיב ולא לוועדה.

לשיטתנו, נספת ייאיי לסיכומי בייכ העוררת, מכתבו מתאריך 8.12.2010 אינו יכול לשמש ראיה כי המשיב צריך היח לקבוע על פי מכתב גה כי רו"ח הס המחזיקים בחניות ולשגר אליהם הודעות תיוב בארנונת.

1

.2

.83

6%

5

.6

7

.8

.9

.0

אס היה צידוק בטענות העוררת, לטעמנו היה עליח להגיש לוועדה בקשה מתאימה לצרף את משרד רואי החשבון כצד גי לערר במטרה שלא ליפגעו זכויות מי מהצדדים. [לא העוררת ולא משרד רו"ח]. לא הוגשה בקשה כצו.

בנוסף ניתן להיווכת כי פרט למשרד רו"ח קיימות חניות מוקצות למשקי התקיימ. [ראה נספת גי לסיכומי העוררת.]

אין חולק כי נטל הראיה חל על העוררת להראות כי עמדה בדרישות חמשיב, המציאה לידיו הוזה הכולל חניות המתאים למציאות, למועדי החיוב הרלוונטים, תוך סימון שטחן, מיקומן ועל ידי מי מוחזקות.

מאחר והעוררת לא הרימה את הנטל הדרוש, הרי שמסקנתנו כאן, [כפי שאושרה בעמיין מ.צ.פ הנייל ] היא כי התניות דנן לא סומנו ע"י העוררת ובחיעדר תשריט או תיחום מדויק של החניות, מיקומן ושטחן, לא ניתן היה לרשום את משרד רו"ח כמו את האחרים כמתציקיס בחניות הספציפיות במקומה של העוררת.

מקובל עלינו הנטען בסיכומי בייס המשיב כמפורט בסעיפים 5 ואילך. העוררת לא עמדה בנטל הנדרש הימנה כדי שיהא חובה על המשיב לשנות אות המחזיקים בחניות.

חנטען בסעיף 46 לסיכומי המשיב [פרשת מ.צ.פ ] מתאים לעניין שלפנינו.

ממכלול הראות שהונחו בפנינו אנו קובעים כי העוררת לא הצליחה לשכנע כי שגה המשיב בכל הקשור לסיווג הנכסים כפי שקבע, או כי שגה בשטחים לחיוב או כי שגה בסירוב לרשום אחרים כמו משרד רו"ח או משקי התקיימ, בחניות ספציפיות בנכס, או כי שגה בחיוב בסיווג חניה בתשלום.

בייכ העוררת מנסה לשכנע אותנו כי יש לחטיק מסקנות לכות העוררת מדוחות המשיב עצמו ומעדותו של התוקר רבינר בפנינו.

לא מקובל עלינו כי חלף ראיות מצד העוררת יבואו טבלאות מצד התוקר מטעם המשיב.

הטבלאות שצורפו לדוחות הוכנו ע"י המשיב, כך גס תצלומיט שהוגשו מטעמו. הדוייח מיום 5 נסמך על תרשימים שנערכו בתאריך 13.2.2007 ; הדוייח מיום 29.3.16 נסמך על תרשימיס שנערכו בתאריך 1.9.2008

לא בדוייחות ולא בטבלה מטעט המשיב, ניתן לגלות מה שטחי התניה במייר המוחזקים אך ורק ע"י רו"ח או משקי התקיימ או שימשו לחונים מודמנים. לא ניתן ללמוד מהם כי בפני המשיב עמדו החוזים/תוספות להם או תשריטים שיגדירו במדוייק מי מחזיק ובאיוה שטח.

כך לא ניתן להסיק מהמידע שנמסר לנו ע"י החוקר במהלך עדותו, כי לא היה כל שינוי עובדתי בהחזקות מצד מי מהרשומים בטבלת.

.1

.2

.3

.6

.5

.6

בעדותו רבינר מאשר כך: ''יהמחזיקיס בחניות נרשמו בהתייחס על המצב בשטח ומה שראיתי שרשום על גבי החניה. אינני מכיר את החוזים ו/או תשריטים שצורפו אליהסיי.

המשיב אינו רשאי לחייב אחרים בשימוש ספציפי בחניות, רק על פי סימונים שנעשו בתניון מבלי שיקבל חוזה לרבות תשריט מצד הבעלים (או המשכיר), אשר מודיע לו מיוזמתו את מי יש לחייב מאיוּה מועד ובאיזה שטח. בפועל ואת תמצית תשובת ובקשת המשיב מאת העוררת לקבל מידע ומסמכים מתאימים כדי יילשחרריי את העוררת מתשלום ארנונה.

לא קיבלנו הסבר מצד העוררת, לאחר שקיבלה את דוחות החוקר וסימוני החניה פיוית בנכס, מדוע לא פנתה בומן אמת ודרשה ציון שטחי החנייה במייר, פירוט מי מחויק בכל חניה והנפקת חיובים מתאימים להם ולא לעוררת; גם אס חל שינוי מידי שנה בכמות החניות שבשימושם הבלעדי.

מבחן ההיגיון והשכל הישר, לטעמנו, היה לפנות למשיב במידה ואין סתירות בהתחייבויות החוויות בין העוררת כמשכירה לשוכרים מטעמה, ולדרוש חיובם במקום העוררת. כפי שהערנו לעיל, נוסח ולשון ההסכם אינו תואם את החיוב בידי רו"ח או אחרים שבעניינס לא הוצגו חוזים כלל.

בהעדר נתונים מדויקים בסוגית האחוז המוחזק ע"י משרד רו"ח או אחרים בשטח כל קומה לא ניתן לקבוע האם יש להחיל את סעיף 1.3.1 חי לצו הארנונה. לא באה הוכחה מטעם העוררת כי אין מחציק בנכסים דנן בשיעור המקנה את קיום החריג בפטור מתשלום.

לאור הנייל אנו קובעים כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב והערר נדחה.

סוף דבר

הערר נדחה על כל טענות העוררת. בנסיבות העניין אנו מחייבים את העוררת בהוצאות המשיב

בסך כולל של 1,500 ₪ .

ניתן היום, 20 ביולי 2017, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת

ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדדי דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

| ₪ ל 6 /

לוייר: / יהודה מאור חברה: רו"ח רונית מרמור | חבר: עו"ד הלוכי לוי קלדנית : ענת לוי

\|

\

|

2

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מט': 140014433 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יחודה מאור, עו"ד

חברה: רונית מרמור, רו'יח

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורוייח

העוררת: כפיר דרך ליטל

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

עניינו של ערר זה הינו בטוגיית וכאותה של העוררת לקבל את הפטור הקבוע בסעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] בגין הנכט נשוא הערר.

אין חולק כי תשובת המשיב מיום 29.11.2015 נסבח לטענת הבקשה לפי סעיף 330 חנייל. כך גם כתב התשובה לערר מטעם המשיב מיום 31.3.2016 .

גם אם צודק בייכ המשיב בסיכומיו כי העוררת הרחיבה את טענותיה וכללה גס בקשה לפטור לפי תקנה 13 לתקנות ההסדרים וואת כיוון שהנכס היה ריק, התלטתנו לדחות את הערר תהא בשתל הסוגיות, שכן לא שוכנענו על פי הראיות בתיק כי נפלה שגגה בהחלטת המשיב.

הנכס בענייננו מצוי ברתוב סוקולוב 32 בתל-אביב-יפו, הידוע בפנקסי העירייה כנכס מספר 6, ח-ן לקוח 10804445 בשטח 71 מ"ר בשלווג יימגוריסיי להלן: ייהנכסיי.

דיון ומטקנות

העוררת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה ביום 14.9.2016

המשיב הגיש מטעמו כעדות ראשית תצחיר מטעם חוקר חשומה רוני וקנין, לחלן: יירונייי בצרוף דוייחות ביקור בנכס מהתאריכיט 19.11.2015 ו- 20.7.2016 +

בדיון המקדמי מתאריך 14.7.16 המליצה הוועדה לצדדים לנטות לחידבר ביניהם בניסיון להגיע לפשרה מוסכמת. זו לא הושגה.

בסעיף 1 בתצהירה מפרטת העוררת כי הבניין בו מצוי הנכס היה בהליכי בנייה במסגרת תמייא 38 אשר אמור היה להסתיים בתאריך 20.11.2015.

לטענת העוררת הנכס אוכלס על ידי דייר עד תאריך 1.10.2015 אך נעוב לאוך ליקויים בבנייה.

.10

.1

ג

.3

בנוסף, עיון במייל ששוגר למשה כפיר מיום 15.11.2014 מטעט חייח מיכאל וקיריל, מוכיח כי נעשה שימוש בנכס גם במהלך עבודות התמייא למרות שפרטו תקלות בנכס אשר יאלצו אותם לא להמשיך ולהתגורר בו.

ככלל, ביצוע עבודות תמייא 38 אינן מאפשרות מגורים תקינים בבניין. לצערנו העוררת לא המציאה ראיות משכנעות כי הביצוע שלל מהדייר שלה בנכס שימוש למגורים. יש מקרים שעבודות תמייא 38 אינן מונעות שימוש בדירה, ודיירים מתגורריט בבניין, למרות אי נוחות הנגרמת עקב העבודות. ניתן לשער כי התקלות , למרות שצוין בסעיף 5 למייל חנייל, שהעבודה לא אמורה הליתה לבצע שום שינוי פנימי בדירה, הס שהביאו להפסקת השכירות.

העוררת בעדותה בפנינו מציינת כי לא נכחה במועדי הביקורת בנכס שנערכו ע"י המשיב ומאשרת כי: ייהעובדות שמצוינות בתווייד ידועות לי כי דיברתי כמה פעמים עם הפקת ושמעתי ממגו על מצב חדירה אבל לא נכחתי בעת הביקורת בנכס. אני הייתי פעם אחת בדירה בדצמבר 2015 ואני ראיתי את מצב הדירה. הכל בדירה היה תסום.י

בייכ העוררת בסיכומיו אינו מכחיש את העובדה כמפורט בסעיף .2 . כי: ייהחל מחודש אוקטובר 5 טענת העוררת כי הנכט היה ריק מכל חפף ואדם למעט דברים אשר לא היה ניתן להוציאם עקב הפיגומים בפרויקט תמ''א 38.'/ [הדגשה לא במקור.]

עיקר טענתה של העוררת מתמקדת בטענתה בסעיף 6 לסיכומיה בזו הלשון: 'ילאחר ביקורת פקח מטעם העירייה, נטען כי בדירה נמצאו מספר רהיטים כגון מיטה ומקרר, ולכן לא ניתן לקבל פטור מארנונה. אציין, כי הבניין היה בהליך פרויקט תמייא 38, וכי חיה מסביב לבניין פיגומיס וכי לא היה ניתן לפנות את הרהיטים מהדירה, וכן חלונות ודלתות הדירה היו אטומים. ובמיוחד שהמעלית לא הליתה במצב תקין עקב שיפוץ המבנהיי.

תצהיר העוררת בסעיף 3 מאמת בעיקרו את הנטען בסיכומי העוררת.

טענה נוספת שנטענה בסיכומי העוררת, שלא באה ראיה בצידה, ובכל מקרח ניתן לראות בה ייהודאת בעל דיןיי היא כי הוגשה תלונה למשטרה על כך שפלשו לדירה. ככול הנראח אלו היו הפועליט שעבדו בבניין והם [קבלן התמייא] שעשו שימוש בחשמל ובמים ושילמו את החשבונות בגין הצריכה.

צא ולמד כי בדירה על אף שחייתה במהלך בניה ושיפוץ במסגרת תמייא 38 נעשה בה שימוש ולא הייתה ריקה מכל אדם וחפף.

4. סקרנו את הדוייחות שהוגשו מטעם המשיב. הראשון, ביום 19.11.2015; חשני, מיום 20.7.2016

5. עיון בשניהם מראה כי בנכס נמצאו שלושה ארונות קיר, שולחן, מיטח וספה, ומחתמונות שצורפו

נראה כי קיים מקרר בנכס.

6. במועד שמיעת הראיות 5.1.17 ציין התוקר מטעם המשיב : י*כשהגעתי לראשונה לדירה ראיתי

שיש ריצוף, מטבח וכל מה שכתוב בביקורת. הכל חוצ מחסימות חלון בגבס. הפתחים של החלונות והדלתות לא היו חסומות...לא נגעתי בתריסים ולא ניסיתי לפתוח לכן אני לא יודע אס אפשר לפתוח אותם...אני יודע שהיו פיגומים אבל לא יודע אם אותם פיגומים חטמו את כל הכניסות לדירה. אני נכנסתי דרך הדלת ודרך הכניסה הראשיתיי.

7. העוררת אף לא צירפה ראיות מתי החלו עבודות התמייא ומתי הסתיימו, שכן מחלוקת לעניין טיב

ביצוע הס די שכיחים במקומותינו, אך אין להסיק כי הדבר מונע כל שימוש בדירה.

8. העוררת עצמה טענה בתצהירה בסעיף 3 כי הבניה הייתה לקויה וכי החברה הפרה חובת והירות

וכי קירות קרסו. הנטל בהוכחת העובדות המעניקות פטור חלים על הנישום. לדעתנו בנטל זה לא עמדה.

9. הוכח לנו כי בנכס היה ציוד, גס אס חוא יימועטיי, הרי שהנכס לא היה ריק מכל אדט וחפף כנדרש

וגם נעשה שימוש בו, כנטען ע"י העוררת , ע"י עובדי הקבלן.

0. למרות שלתצחיר העוררת צורפו חווייד מטעם מומחים מטעמה, נותני חוות הדעת לא באו

להיחקר על דבריהם ומשכך לא ניתן לייתס להם משקל ראייתי משמעותי.

1. עלון בחווייד מטעם חיים לב שצורף כאמור לתצהיר העוררת, מציין בסעיף 4 שם כי יינעשה שימוש

בדירה שאינו קשור לעבודה הנדרשת של פועליסם בדירה. בחדר השינה יש שאריות של בקבוקים ונראה שמישהו נוהג לישון או לנוח שם. במטבח יש שאריות אוכל ושתייה. השירותים מלוכלכים וסתומים עס שאריות ניירות טואלט על הרצפה.י ; בר לב גם מציין לדברי כפיר, [אביה של העוררת] כי דלקו כל האורות בדירה בעת ביקורו בה. מטקנת המפקח מחברת תיים לב מסכמת את חווייד בציינו יי...הדירה מוזנחת ואינה מטופלת, נעשה בה שימוש שאינו ראוי ונמשכת הפגיעה בתכולת הדירה וברצפת הפרקטיי.

2. מהתיאור הנייל שוכנענו כי נעשה שימוש בנכס, ישנה פגיעה בתכולת הדירה ולא נביע דעתנו שאולי

תרופת העוררת בתביעה אזרחית נגד אלה שהשתמשו בדירתה וגרמו לה נוק.

.3

4

5

סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע בזו הלשון: ''נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו...

נקבע לעניין הפטור כי המבחן למתן פטור מתשלום לנכס שנהרס, על פי סעיף 330 הינו יימבחן פיסי אוביקטיבי בעיני האדם הסביריי ויש לקבוע אם הנוק הוא נוק משמעותי. [ראה: בריימ 6 חברת המגרש המוצלח בע"מ ני עיריית תל אביב יפו; עמיין 23951-10-12 עו"ד אבנר כהן ני. עיריית נהריה; עעיימ 9130/11 יורשי המנוח יוסף סויסה ני. עיריית רחובות ועוד).

ממכלול הראיות לא שוכנענו כי נפלה שגגה בהחלטת המשיב. כך גס לא ניתן לקצוב מועד ממתי ועד מתי יש ליתן פטור. בפועל העוררת לא הרימה את הנטל להוכחת טענותיה, לא על פי סעיף 330 לפקודה ולא על פי תקנה 13 לתקנות ההסדרים מאחר והנכס לא היה ריק ונעשה בו שימוש.

סוף דבר.

הערר נדחה. בנסיבות העניין לא חייבנו בהוצאות.

ניתן היום, | 20 ביולי 2017, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניניס מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניניס מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייץ- 1977 תפורסם התלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

שש :

לףיר: עו יהודה מאור חברה: רו"ח רונית מרמור ‏ חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

\

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140014037 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועזית ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: רונית מרמור, רויית

חבר: אבשלום לול, עו"ד ורוייח

מבוא

העורר"ת: תברת בית הירשנברג בע'/מ

- גד | -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

המעיין במסמכי הערר דנן יכול לסבור כי עוסקיט אנו בווטי דברים שכן המחלוקת בתיק נסבה על רישוט העוררת וחלובה בארנונה החל מיום 1.10.2015 בעוד שלטענת העוררת יש לחייבה החל מיום 19.10.2015

לשיטתנו, דין פרוטה כדין מאה, ואם העוררת צודקת בטיעוניה, הרי שיש לתקן את חיובה החל מיום 19.10.2015 ולא קודם לכן.

לאחר עיון בתצחיר מטעם העוררת, (הגבי תמר שוסטרמן, להלן ייתמריי), בעדותה בפנינו, בתצהיר ובעדות מטעם המשיב, (מר אורן כהן, להלן "אורןיי), ובייתר המסמכים בתיק, לרבות סיכומי הצדדיט וסיכומי התגובה לסיכומי המשיב, החלטנו לדחות את הערר .

הערר דנן עניינו חיובי ארנונה בגין נכס ברתוב הירשנברג 4 תל אביב-יפו, הרשום בפנקסי המשיב כמוחזק על ידי העוררת, החל מיום 1.10.2015 , הידוע כח-ן לקוח 10807319 נכס 1 בשטח 83 מ"ר, בסיווג ייבניינים שאינם משמשים למגוריסיי (לחלן:

ייהנבסייי).

אין מחלוקת כי העוררת היא בעלת הנכס ובינה לבין חברת ג.ד. הולידיי 2001 בע"מ, (להלן: '*חולידיייי) ששכרה את הנכט הימנה בהתאם לחוזה שכירות (אחרון) מתאריך 4 ,; שהוארך לפי תוספת לו מיום 31.8.2015 לתקופה של חודש ימים בלבד, עד ליום 30.9.2015.

המסמכים נמסרו לוועדה בתאריך 31.5.2016 על פי רשות שניתנה לה בהחלטת היוייר אחוד גרא מיום 25.5.2016.

קודם למסירת ההודעה על חדילה מחוקה, הייתה הולידיי רשומה בספרי המשיב והחזיקה בו במשך כ- 9 שנים. [ראה סעיף ? לתצחיר תמר]).

8 המשיב ביטל רישומה של הולידיי כמחזיקה בנכס, בהסתמך על הודעה בדבר תילופי מחזיקים שהתקבלה אצלו ביום 20.10.2015 בה נרשם תאריך החדילה/ תאריך השינוי, מתאריך 30.9.2015 [נפנה לנספח אי לתצהיר מטעם אורן מנהל צוות שירות באגף הארנונה אצל המשיב - [מסמך החתום ע"י גיורגי דיסל מנהל בחברת הולידיי ובעל מניותיה כמוכת ע"י המשיב במסמך רשט החברות שהוגש לוועדה בתאריך 2.2.2017].

9 המשיב החל לחייב את העוררת בארנונה במקום הולידיי החל מיום 1.10.2015 וסרב לבצע תיקון כפי שדרש בייכ העוררת. נפנה להחלטת המשיב מתאריך 10.11.2015

0. העוררת טוענת כי תאריך השינוי שגוי שכן העוררת קיבלה מאת השוכרת (הולידיי) את

החוקה ביוט 18.10.2015 [נפנה לסעיפים 3 - 6 לטיכומי בייכ העוררת].

דיון ומסקנות.

1. הוועדה בראשות היוייר אחוד גרא, הורתה בישיבת יום 6.12.2016 להזמין את מר

דיסל/חבי הולידיי כצד גי לערר שכן עלול להיפגע מהחלטת הוועדה. וימונם ע"י מזכירות הוועדה נכשל שכן המסמכיט ששוגרו חזרו בציון הערת הדואר ייהנמען לא ידועיי. העוררת עצמה לא טרתה ובדקה או ניסתה מיוזמתה לאתר ולמסור להולידיי את הצימון לדיון.

2. לאחר עיון בתצהירי הצדדים ובסיכומיהם, אנו מקבלים את טענת המשיב לפיה לא נפל

פגם בחיובה של העוררת בארנונה בתקופת המתלוקת שכן רישומה של העוררת נעשה כדין.

3. יוער וכדי להפיס דעתו של בייכ העוררת, [ראה סעיף 3 לסיכומי תגובתו], לא התליחסנו

לטענוג המשיב כי קיימת 'הנחייה פנימית' הלוקחת בתשבון מירווח של 15 ימי עסקים להודיע על החדילה. הנתייה כזו לא הוגשה כראיה ולא צורפח לעיונינו. גס אס יש לה משקל מנחה ולא מחייב, גם אס יש לשבח רשויות הקובעות נוחליסם מסודרים לעניין העברת חזקה בנכסים, כפי שציינה בייכ המשיב בסעיפים 11- 13 לטיכומיה לא ביססנו החלטתנו על סמך נוהל כזה.

4. סעיף 325 לפק' העיריות קובע: ''חדל אדם ביום מן חימיט להיות בעלם או מחזיקם של

קרקע או של בנין שהוא חב עליהם באונונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעהיי.

5. סעיף 326 לפקודה, מתייחס לארנונה ברכישת בעלות או החוקה וקובע:

יינעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגלעיס ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם חיתח כאן מכירה או העברה תייביס המוכר או המעביר או נציגיהס - ואט היתה כאן השכפרת לתקופה של שנה או יותר חייבים המשביר או נציגו -- למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה

.6

7

.8

.9

הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלט ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונהי

בנוגע לתכלית ההסדר הקבוע בסעיפים 325, 326 לפקודה, מפנה אותנו המשיב, בסעיף 13 לסיכומיו, לעייא 739/89 אהרון י' מיבקשוילי נ' עיריית ת'/א-יפו, פייד מה(3) 769 (1991)

5 (לחלן: יימיבקשוילייי) ומצטט:

ייניכר בפקודת העיריות [נוסח חדש] כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור הגורם המהווה יימחציקיי לגבי נכס מטויס לצורך תשלום הארנונה.

בדרך כלל רשאית היא להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינוי מצביי.

טענת המשיב היא כי לפי הפסייקה, מטרתם של סעיפים 325 ו - 326 לפקודה היא להקל על הנטל המוטל על העירייה לגבות ארנונה, מתוך הכרה בכך, שהטלת נטל של בדיקה אקטיבית באשר לוחותו של המחציק בכל נכס ונכס, חינה גזירה שהרשויות המקומלות לא תוכלנה לעמוד בה.

נצטט מתוך פסק דינו של בית המשפט העליון בעעיים 2611/08 שאול בנימין נ. עיריית תל אביב (פורסם ב ינבוי), עליו נסמך בייכ המשיב בסעיף 14 לסיכומיו, כך:

יילטענת המערער היה על המשיבה לבדוק נוכת פנייתו, מיהו המחגיק בנכס. אין בידינו לקבל טענה וו. סעיף 325 לפקודת חעיריות מטיל על הבעלים או על המתזיק למסור הודעה לעיריח בדבר חילופי התזקה ובעלות, ומשניתנה הודעה זו יילא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מטירת ההודעהיי. על תכלית ההסדר עמד בית משפט

זח:

ייחנה, מטרתם של סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות, להקל את הנטל המוטל על העיריה לגבות את המס, מתוך הכרה בכך שהטלת נטל של בדיקה אקטיבית באשר לזהותו של המחזיק בכל נכס ונכס, הינה גזירה שהרשויות המקומיות לא תוכלנה לעמוד בהיי (בריימ 6 מנחלת הארנונה בעיריית חיפה ני דור אנרגיה (1988) בע"מ (לא פורסם) (השופט דנציגר), וראו גם חוות דעתה של השופטת פרוקצ'יה (להלן פרשת דור אנרגיה - חיפה).

ועוד:

*יהעיקרון הבסיסי של חיוב הארנונה הוא שהחיוב יושת על המחזיק בנכס (ס' 8 לתחוק ההסדרים). תכליתו של סעיף 325 לפקודת העיריות הינה להעביר את נטל ההודעה על שינוי חוקה אל המחזציק העוזב. הוראח זו נועדה להקל על הרשות לגבות את מיסי הארנונה בלא שתידרש לעקוב בעצמח אחר השינויים בתזקה...'י (בריימ

6 כהן ני מנחלת הארנונה בעיריית חיפה (לא פורסט) (השופטת נאור).

עוד מפנה המשיב לבריימ 1008/06 *צחק טרכטינגוט נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו, ומציין כי שס נקבע שהרציונל חל גם בכל האמור בחדילת חזקה של מחציקים

וכי על מנהל הארנונה להטתפק בהודעה על חדילת חזקה של שוכר, על פי סעיף 325 לפקודה, ולגרוע את השוכר מרישומיו ואין בסמכותו להכריע בין הודעת שוכר בדבר

.20

1

2

.3

4

.5

.6

.8

ייחדילת החזקהיי לבין הודעה מאוחרת יותר אס נשלתת מטעם בעליו של נכס אשר סותרת את ההודעה המקורית שכן אין להפוך את מנהל הארנונה לגורם הבותן את מהימנות המסמכים המוצגים לו ואין ה תפקידו לרדת לתקר האמת.

במקרה נשוא ערר וּה, נתקבלה הודעה מטעסם הדייר היוצא, אותו מר גיורגי דיסל, כי הולידיי חדלה מלההציק בנכס במועד הקבוע בהסכמים בין הצדדים. המשיב פעל על פי הודעה זו.

עיון בתצהיר העוררת מוכיח כי קיים סכסוך בינה לשוכר מטעמה אשר מסר הודעת חדילה, ממועד שאינו תואם למציאות.

בתשובת ותמר לשאלת בייכ המשיב האם בטרט השבת הערבות הבנקאית לשוכרת בדקתם האם שולט על ידה הארנונה בגין התקופה מיום 1.10.15 ועד 18.10.15 ענתה בזו הלשון:

ייאני לא בדקתי. התזרנו את הערבות הבנקאית ביום 21.10.15 'י.

תמר הוסיפה בעדותה וציינה: ייהוא שילם לי שכייד עד ליום 18.10.15 ובאותו מעמד הוא

החזיר לי את המפתח. אך לא ערכנו תרשומת ביננו על העברת החזקה. נתתי לו קבלה והצגתי אותה.'

על העוררת היה לבדוק האט נותרו חובות בגין תווה השכירות, במיוחד שהיא האריכה את תקופת החזקה בעוד חודש ימים, מעבר לחוזה האחרון המקורי שהוגש לנו. משכיר המחציר ערבות בנקאית אמור לבדוק את כל החיובים הכספיים בגין הנכס, האם שולמו ע"י המשכיר - במיוחד לאור האמור בסעיף 13 ב. לחוזה השכירות.

תמר בתצהירה מציינת כי: ייהעוררת החזיקה בטחונות של השוכר...ובעקבות תשלום דמל

השכירות וסילוק יתר חובות השוכר בגין האולם החזירה העוררת לשוכר את הערבות הבנקאיתיי. [הדגשות לא במקור.]

שוכנענו כי חלק מחובות השוכר היה לשלם דמי ארנונה כמצוין בחווה. בהתרשלותה לבדוק נכונות תשלום החובות אין לעוררת אלא לחלין על עצמה.

שוכנענו כי מדובר בטכסוך אזרחי ברור בין העוררת לבין השוכרת. יוער כי הסכסוך הינו לתקופה מיום 1.10.2015 ועד ליום 18.10.2015

בסכסוך ּה אין למשיב כל נגיעה ומעורבות וחדרך הנכונה תהא על העוררת לפעול לגביית דמי הארנונת, ככול שלטענתה על השוכר מטעמה לשלם, בבית המשפט המוסמך.

סוף דבר

הערר נדחה. בנסיבות העניין מצאנו לחייב את העוררת בהוצאות המשיב בסך כולל של 850 ₪.

ניתן היום, 20 ביולי 2017, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניניס מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאסם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה/ כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המש

ההחהההההחהה-- ₪ 0 6ם----2--2-].-2--ה-הםההההה=2 2

יו"ר: עוייח [הודה מאור חברה: רו"ח רונית מרמור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך " כו בתמוז תשעז

20007

מספר ערר: | 09:47 / 140015867

מספר ועדה: | 11577

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: שאלתיאל שמואל

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור דברי העורר המחלוקת בתיק זה כרגע אינה מחלוקת מסחרית שכן התשלומים מבוצעים כסדרן בגין שני הנכסים והעורר לקח על עצמו להביא את הדייר שלו לעירייה על מנת לאשר כי הוא השוכר בשני הנכסים.

הערר נמחק ללא חיוב בהוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 20.07.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור ו בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

סדתי דין בוועדת

אי ו

"ד מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | כו בתמוז תשעז

20007

מספר ערר: | 11:40 / 140016596

מספר ועדה: | 11577

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: רוקוייל הולדינגס לימיטד

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 20.07.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

| 2 יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

| \ שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כו בתמוז תשעז

2.07

מספר ערר: | 12:13 / 140016605

מספר ועדה: | 11577

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: סומברג אדם,דניאל שרון

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 20.07.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. ן--.

/

יו"ר: עו[ד מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

\

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס' 140012140

ערר מס' 140014714

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: רונית מרמור, רו"ח

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורויית

העוררים:אברבנאל יוסף ז'יל, בן עטיה שלום ז'/ל, בן עטיה רחל זיל - כמד ‏ -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

1. עניינו של ערר וה הוא הנכס המצוי בתחנה המרכוית החדשה, חנות מספר 3335 ברח!

לוינסקי 108 תייא, רשום אצל המשיב בח-ן לקוח 10048410 נכס 2000133113 על שם העוררים.

2 החלטת האיחוד בשני התיקים שברישא ניתנה ביום 6.10.2016 בנוכתות עו"ד פדלון אשר.

3 בהתלטה צו הורינו לעוייד פדלון, אשר טען כי הוא מייצג אך ורק את אשתו דליה, בהיותה אחת היורשות, להמציא לוועדה כל מידע המצוי ברשותו, במיוחד שבין קבלת *יצוגו של בן עטיה שלום לבין מועד הדיון הלך שלום צייל לעולמו, והיה צורך לברר מי יורשי כל הרוכשים, שלצערנו הלכו לעולמם.

4. אמנם בתיק 12140 ניתנה התלטה [טרם איחודו] ביום 26.5.2016 כי בהסכמת הצדדים

תינתן החלטה לגופו של ערר זה, בהסתמך על החומר המצוי בתיק, ברס מתברר לנו כי לא ניתן להחליט לגוף העניין, מפאת העדר חומר עובדתי, הימנו ניתן לקבל גרסת מי מהצדדים.

5. התמתיית הציגה בפנינו מקבצ ראיות ומסמכים ביום 17.3.2016 לגבי חנות 3335 מהם

ניתן להסיק כי הרוכשים המקוריים כמפורט בחווה, הס העוררים בפנינו שכאמור הלכו לעולמם, ואין אנו יודעים מי יורשי כל אחד מהרוכשים.

6. עוד נפרט כי בדיון יום 30.7.2015 טען עו"ד פדלון כי חלוקת הזכויות בין המשפחות אינתה

שווח.

.10

.1

.2

.3

4

.5

יוער כי קיים מסמך, טופס 5 מטעם התמחיית המעיד על מסירת חזקה לידי מי מהרוכשים המקוריים. עוד נמסר לנו אישור חשבון חברת חשמל בנכס, לפיו רשום כבעל המונה אדם בשם אלכסנדר טוחורוצקין. עוד יודגש כי הוצגו לנו תמונות מחס ניתן לראות כי נעשה שימוש בנכס על ידי מאן דהו שאולי הינו פולש בנכס.

בפועל ניתנו אורכות מרובות לבייכ העוררים עו"ד פדלון להמציא חומר ראייתי ולאפשר לאחר הגשת תצהירי הצדדים וחקירתם בפנינו להגיע להחלטה מושכלת.

על פניו נראה כי. עו"ד אשר פדלון המייצג כאמור את אשתו בלבד, לא פעל על פי

החלטותינו ולמעשה ונח את העררים ולא מצא בחם יותר ענלין.

בתאריך 6.10.2016 הופיע עו"ד פדלון וניתנח לו אורכה להמציא כל המידע הרלוונטי להמשך ניהול חתיק לרבות אסמכתאות את מי הוא מייצג. האם את כל יורשי הרוכשים או רק את אשתו.

כך דרשנו ממנו להמציא הסברים כיצד רשום אותו אלמוני מר אלכסנדר כצרכן התשמל בחנות העוררים.

בתאריך 12.1.2017, ניתנה החלטת יו"ר הוועדה לפיה, בהעדר התייחסות מעוייד פדלון לקבוע בהחלטת יום 6.10.16, לסכם טענותיו ולאחר מכן לקבל סיכומי המשיב והתמחיית.

עו"ד פדלון לא מילא אחר החלטתנו.

בתאריך 20.4.17 בשיחה טלפונית בין מזכירתו של עו"ד פדלון- הגבי קארין, עס מזכירת הוועדה ניתנה תזכורת נוספת למלא אחר החלטתנו.

בתאריך 1.6.2017 , לפנים משורת חדין, נערכה שיחה טלפונית בין חברת הוועדה לבין אותה מזכירה במשרדו של עו"ד פדלון, בה נמסר שאם תוך 7 ימים לא יתקבל החומר הראייתי חנדרש, ימחק הערר.

6. די באמור לעיל , כדי לדחות את הערר מפאת חוסר מעש מצד ב''כ העוררת אשר נטען

כי היא אחת היורשות של המנוח בן עטיה שלום ז''ל - היא אשתו של עו'/ד פדלון; אך בעובדה שבכך ייפגעו זכויות של ייתר היורשים, החלטנו למחוק את העררים.

7. מזכירות הוועדה תשגר את החלטתנו לעו'יד פדלון אשר יעדכן את כל יורשי הרוכשים

המקוריים של הנכסי.

סוף דבר

העררים נמחקים. בנסיבות העניין לא מצאנו לחייב בהוצאות חמשיב.

ניתן היום, 20 ביולי 2017, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייו- 1977 תפורסם החלטה \ באתר האינטרנט של המשיב.

2 רו פ....

לוייר: עוויד יודה מאור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי חברה: רו"ח רונית מרמור

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140013990 שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס' 140014584

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יחודה מאור, עו"ד

חברה: רונית מרמור, רו'יח

חבר: אבשלום לול, עו"ד ורויית

העוררים: אמי> ברוך ואמיץ זהבה

- גד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

ובעניין: חברת התחנה המרכזית החדשה בת'/א בע'ימ להלן : ''התמח'ית'י.

החלטת

תיק וה הוא אחד מרבים הבא לדיון בפנינו, כמו בפני ועדות נוספות, המעלה טוגיה קשה הן בהיבט המשפטי, והן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאיבדו רכושס, אינם צעירים לימים ומרביתט, אלה שנותרו בתיים, חולים ואינם בעלי יכולות לנהל משפטים ארוכים ויקריס מול התמתיית או הנאמניט מטעם בית המשפט.

בתיקים בנדון צוין כי עו"ד חגי הלוי חינו מייצג העוררים. פורמאלית לא אוחד הדיון בעררים שכן דרשנו לקבל יפוי כוח מתאיט ממנו ניווכת לדעת כי העוררים מלוצגים.

בערר 13990 הופיעה הגבי זהבה אמיץ לבדה ולא טענה כי עו"ד חגי הלוי הוא מייצגה. הערר המאוחר יותר 14584 שהוגש שלא במועד החוקי, ע"י עו"ד תגי הלוי, בהסכמת בייכ המשיב לוותר על טענת המועד המאוחר, נרשם כי הוא מצייגם, למרות שעל פני חדבריס ברוך גצייל נפטר לפני ההגשה כך שגם אם קייט יפוי כוח הוא בטל.

קצרה היריעה מלפרט את מורת רוחנו לאור התנהלות עו"דודי להפנות להחלטות שניתנו ב-

6 ו- 10.11.16 בעניקן.

בהיבט הפרוצדוראלי החלטנו ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 וערריס נוספים לפי רשימה שצורפה, שלתמחיית יוותר שיקול דעת אס להתייצב בדיונים לפנינו ולחציג עמדתו מבחינת החומר הראייתי שמצוי ברישומיו, או שלא. החלטתנו מצורפת כאן כחלק בלתי נפרד מהחלטתנו לגוף הערר.

הכרעתנו נדרשת רק ביחס לאתת מהסוגיות הנוגעות למתחם זה וענינה חיובס בארנונה של רוכשים שרכשו חנות במתחם. ברור שלא נדון האם לעורר זכויות קנייניות בחנות, בין וכות רשומה ובין ּכות אובליגטורית - נושא וה קרוב לוודאי יידון בערכאות אחרות.

7

.10

1

2

במרבית חתיקים באי כח המשיב, טוענים בין היתר, כי הנכס זוכה בפטור בגין עכס לא ראוי לשימושי לתקופה של 12 שנים ברציפות, אשר אחריח קיבל פטור נוטף לתקופה בת שנתיים, החל מיום 1.1.2013 ועד ליום 31.12.2014 - לפיכך, החל מיום 1.1.2015 , ולמשך תקופה בת 5 שנים, כל עוד לא יחול שינוי במצבו של הנכס, יחויב הנכס לפי הוראוות סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] על פי התעריף המשערי, לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס טרם מתן הפטור, בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) התשסייז - 2007 ,+

חמשיב נסמך במכתבו מיום 26.8.2015 על אותה טענה והחל לחייב את העוררים בשיעור המזערי החל מיום 1.1.2015 [נפנה לנספח א' סעיף 4 למכתבו.]

אין חולק כי המחוקק מצא לתחום את מתן הפטור שעל פי סעיף 330 לפקודת העיריות באופן שקצב מועדים החל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ס.ח. 2374 תיקון מסי 131 שתחילתו מיום 3

טעיף 325 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: ייהפקודהיי) קובע:

'חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקט של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא *היה חייב בשיעורי ארנונה נוטפים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה/.

טעיף 326 לפקודה, קובע:

*ינעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו -- למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשביר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשביר חייב בארנונהי

נבטט מקצת מהפסיקה. בע''א 2520-05-12 שרעבי נ' עיריית רחובות ואח' שס נקבע:

יעל פי סעיפי הפקודה הנזכרים לעיל, מוטלת חובה על בעלים, או על מחציק, של נכס החייב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מהתזקת הנכס (להלן: ייהודעת חדילה'י) כתנאי לאי חיובו בתשלום ארנונה בגין הנכס מאותה עת ואילך. כל עוד לא נמסרה הודעה, כאמור, יחויב אותו מחזיק או בעליו של הנכס בארנונה בגין הנכס.

ביטוד ההסדר המטלל חובת מסירת הודעה, כאמור, על מחזיקים או בעלים של נכס טמון הרציונאל כי חס בבחינת יימונע הנזק הצוליי. הנטל המוטל עליהם למטור הודעת חדילה חינו נטל קל ביותר. אילו היתה נקבעת קביעה הפוכה, שלפיה על חרשויות המקומיות לבדוק, באופן אקטיבי, את זחות המחזיקים בכל נכס ונכס, על פני תקופות שונות, חיה הדבר מטיל על הרשויות המקומיות נטל כבד מנשוא שעלותו גבוהה ביותר, והממומן מכספי הציבורי.

13

4

.5

.6

17

. על תכלית ההטדר הקבוע בסעיפים 325, 326 לפקודה, נפנה לעייא 739/89 אהרון יי מיבקשוילי ני

עיריית ת''א-יפו, פייד מה(3) 769 (1991) 775 שם נקבע:

שיכר בפקודת העיריות [נוסח חדש) כי מגמתה שלא להכביד על עירייה יתר על המידה באיתור הגורם המהווח 'ימתזיקיי לגבי נכס מסוים לצורך תשלום חהארנונה. בדרך כלל רשאית היא להסתמך על רישום ועל הודעות מתושביה בדבר שינוי מצבי.

בבריימ 1008/06 יצחק טרבטינגוט נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו, נקבע שהרציונל חל גס בכל האמור בחדילת חזקה של מחזיקים וכי על מנהל הארנונה להסתפק בהודעה על חדילת חזקה של שוכר, על פי סעיף 325 לפקודה, ולגרוע את השוכר מרישומיו ואין בסמכותו להכריע בין הודעת שוכר בדבר ייחדילת התזקהיי לבין הודעה מאוחרת יותר אם נשלחת מטעם בעליו של נכס אשר סותרת את ההודעה המקורית שכן אין להפוך את מנהל הארנונה לגורם הבוחן את מחימנות המסמכים המוצגים לו ואין ה תפקידו לרדת לחקר האמת.

העובדות שהוכחו הן כדלקמן:

א. הנכס מצוי בתחנה המרכזית החדשה, חנות מספר 2247 ברחי לוינסקי 108 ת''א, רשום אצל

המשיב בח-ן לקוח 10046845 נכס 2000131968 על שם העוררים.

ב. התמתיית הציגה בפנינו מקבא ראיות ומסמכים ביום 21.2.2016 לגבי חנות העוררים [2247]

כמפורט כך:

* הסכט מכר חתום מיוט 6.10.1988 בינה לבין העוררים. חלף החוזה מיוט 29.4.1968 שנחתם בין העוררים לחברת ככר לוינסקי בע"מ. (מוצג אי), * הסכם ניהול מיום 6.10.1988 בין חברת הניהול לבין העוררים (מוצג א)

* הטכס ניהול עדכני מיום 22.6.1993 לאחר תביעת הבתיימ (מוצג ב').

* טופס 5 ייפרוטוקול קבלת החנותיי חתום ע"י העוררים מיום 22.6.1993 . (מוצג ג).

* טופס 6 ייאישור למסירת חנותיי מיום 18.6.1993 -- שאינו חתום ע"י העוררים. (מוצג די).

* טופס מסירת חנות לאחר השלמת כל העבודות מיום 22.6.1993 שאינו חתום עייח העוררים (מוצג די)

ג. = מכתב תגובה מהבורר בתביעת בתיימ ובקשת העוררים להשתחרר מהליך הבוררות. (נספח ה.

ד דרישות תשלוט דמי ניהול מטעם התמחיית שוגרו לעוררים. (מוצג ו).

אין חולק כי מוצג גי הנייל, נחזה להיות טופט קבלת תזקה בנכט ע"י העוררים.

למרות קיומו של טופס וּח, נדגיש כי העוררת זהבה, שחינה ניצולת שואח בת 91 שנה, בעדותה בפנינו בתיק 13990 מיום 21.2.2016 טענה מפורשות כי אינה זוכרת אם קיבלה היא או בעלה חוקה בחנות, בעלה נפטר לפני 13 שנה; והעידה מפורשות [ונציין שהתרשמנו מדבריה שנאמרו בצלילות דעת] כי המקום סגור, אין גישה, הנכס עצמו ללא תקרה וללא שום תשתיות, ללא קירות וללא דלת ולמעשה אין כאן שום נכסיי,

8. הוחלט בדיון לקבל עדותה כאילו נאמרו בתצחיר ובייכ הצדדים וויתרו בהגינותס מלחקור אותה

.9

.0

1

ג

3

4

על דבריה.

לא נוכל לקבל את מוצג ג' כראיה משכנעת ולקבוע כי אמנם מי העוררים קיבלו את החזקה בחנות ועשו בה שימוש. די לציין כי הצדדים ויתרו על חקירתה ולהפנות שימת הלב כי מועד החתימה על טופס 5 הוא אותו יום בו נחתם ההסכם העדכני לאחר תביעת הבתיימ - מוצג ב', חיינו 22.6.1993.

ניתן לראות במוצג גי כי עבודות החשמל בנכס טרם הושלמו ויש לבצע תיקוני טיח וצבע. לא הוסבר לנו ולא ראינו כיצד העבודות הנוספות הושלמו באותו :וס כמוצהר בטופס מסירת חנות לאחר השלמת כל העבודות.

לא נוכל לפקוד מחדלו של עו"ד חגי הלוי כפי שקבענו בהחלטה מיום 4.8.16 בערר 14584 והעדר התייחסותו למסמכים היינו טופסי 5 , 6 על כתפי העוררים. כך לא נקבל [למרות האמור בסעיף 14 להחלטה מיום 10.11.2016 ] ולמחוק את הערר כפי שביקשה בייכ המשיב ביום 14.9.16 משני נימוקים: האחד, לא בטוח שקיים יפוי כוח לעוייד הלוי מטעם אמיצ ברוך ג'יל, שכאמור נפטר הרבה לפני הגשת ערר וה מטעמו; שנית כי עדות והבה בערר הקודם היינו ערר 13990 יותר ממשכנעת ולמעשה גירסתה נתקבלה ע"י המשיב ובייכ התמחיית בהעדר חקירתה כאמור.

נתנו משקל ראייתי להעדר חקירת המשיב ובייכ התמחיית על עדותה של והבה בפנינו מיום 6,.

נוסיף כי מכלול התיקים שנדונו בפנינו והתייחסו לקומה השניה בפרויקט התחנה המרכצית החדשה, נעדר בהם שימוש בפועל בהיות קומה וו סגורה ומסוגרת והנכסים אינם בשליטת העררים. מקובלת עלינו עדותה של העוררת בדיון מיום 21.2.2016 שהסתיימה במילים ייולמעשה אין כאן שום נכסיי.

מכל האמור לעיל דין העררים להתקבל. אין צו להוצאות.

מזכירות הוועדה תשגר החלטה זו ישירות לכתובת העוררת זהבה אמי.

ניתן היום, 20 ביולי 2017 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 23(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת-<;רנונה כללית)(סדרי דין בוועחֶת ערר), התשלייו- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של|המשיב.

8 (צב(עב 5 /

לף'יר: 27 יהודה מאור | חבר: עו"ד ורו''ח אבשלום לוי חברה: רו''ח רונית מרמור קלדנית: ענת לוי

\ ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : א באב תשעז

07|

מספר ערר: | 12:04 / 140016674

מספר ועדה: | 11578

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררים: לנדסקרונר יורם, לנדסקרונר דינה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 24.07.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

7

חבר: עו"ד גדי\טל

שם הקלדנית) ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| א באב תשעז

7 מנמ 247

מספר ערר: | 11:43 / *********

מספר ועדה: | 11578

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת: מגדל חברה לביטוח בע"מ, נכסי זיסאפל (1992) בע"מ, מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ, נכסי כליל ומיכאל (1992) בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 24.07.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| א באב תשעז

22.77

מספר ערר: | 12:21 / 140016794

מספר ועדה: | 11578

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת: קונרט סרגיי, סובול מרק, ויימן סטניסלב

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאחר שמיעת הצדדים ובהמלצת הוועדה הסכימו הצדדים כי לנכס יינתן פטור לפי סעיף 330 מיום 6 ועד ליום 14/1/17.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 24.07.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה פללית מסי ערר: 133 שליד עיריית תל אביב-יפו

לוייר

חבר:

חבר:

+ | עו"ד שירלי קדם

עו"ד גדי טל

פרופי ויו רייך, רויית

העוררת: | אי.בי.טי ניהול ואחזקה בע'יימ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

ערר אה עניינו נכס המותזק על ידי העוררת ברחוב השלושה 2, תל אביב יפו והידוע בספרי העיריה כנכס מספך 2000414590 ח-ן לקוח מספר 10795193 בשטח של כ- 471.76 מ"ר המסווג תחת סיווג 'ישטחיט טכנליםיי

טענות העוררת :

4

המחלוקת בין הצדדים היא בנוגע לגרמי מדרגות ושטחי מעבר כניסה הממוקמים בשטתי קומה 36 וקומת הגג.

העוררת מפנח לסעיף 1.3.1 חי לצו הארנונה וטוענת כי מדרגות הבנין מטבעט ועל פי החשימוש חנעשה בהן משותפות לכלל המחזיקים, שהבנין אינו משמש למגורים וכן כי אינה מתזיקה ב80% מהשטח הלא משותף בבנין.

התריג מתייחס לשני מקרים שונים, שטח משותף בבנין כאשר ישנו מחזיק אשר מחזיק מעל % מהשטתח הלא משותף בבנין, ושטח משותף בקומה, כאשר ישנו מתזיק אשר מחזיק מעל % מהשטח הלא משותף בקומה.

מפנה לערר מספר 1400011207 בוק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ני מנהל הארנונה בעירית תל אביב וכן אל הערעור שנדחה. פסייד נוסף עמיינ 11515-01-16 עירית תל אביב נמ אס.אל.פי מוצרי מעבדות בע"מ.

המשיב לא ערער על פסקי דין אלו לבית המשפט העליון ומשכך אלו המנחים לענייננו.

יש להפחית את שטחי המדרגות המסומנים בקומה 36, שני חדרי מדרגות שכל אחד 13.4 מ"ר, בסך הכל 26.8 מ"ר. בקומת הגג, שני חדרי מדרגות ששטת כ"א 9.32 מ"ר ובסך הכל 18.64 מייר (סה"כ שטח של 40.2 מ"ר).

יש לפטור את שטחי הכניסה בקומת הגג בסך של של 26.78 מ"ר. בתצהיר המשיב מופיע שטח אה כמשרת את כלל דיירי הבניין והמצהיר מטעט המשיב טען כי וה מה שנמסר לו והוא לא בדק. המצהיר מטעם העוררת טען כי מדובר בשטח המשרת את כלל דיירי הבנין.

יש לבטל, מאותה סיבה את שטתי המעבר המובילים לשטח המדרגות בקומה 36 בסך כולל של 8 מ"ר.

לעניין השטחים הנוספים בקומה 36 וקומת הגג אלו מוגדרים כשטחי מעבר ומהווים שטחים משותפים לבנין כולו. חשימוש בהם הוא בין השאר לשעת תירום.

תמצית טיעוני המשיב:

10

1

2

.3

14

5

ביום 8.5.16 הגיש המשיב הודעה לפיה הופחתו משטת הנכס 51.64 מ"ר המהווים שטחים טכניים (הועברו עייש משרד התינוך) וזאת החל מיוט 25.2.15.

חמשיב הגיש הודעה לפיה הוא מקבל את טענות העוררת לעניין ביטול חיוב שטחי גרמי המדרגות, ועל כן טענה זו מתייתרת.

המחלוקת נותרה בעניין חיוב שטח המצוי בקומת הגג וחיוב שטחי מעבר בקומה 36.

קומה 36- קומח טכנית

קומה זו בחוקתה המלאה של העוררת. המחלוקת היא לשני מעברים בקומה מהם ניתן להגיע לחדר המדרגות וחיוב חדר חשמל.

בסיכומי העוררת נפלה טעות אשר טענה כי השטח המסומן בירוק בתרשים שצורף לדוייח הביקורת הינו שטח מעבר. שטח גה הינו חדר חשמל. כך גס ענה המצהיר מטעם העוררת בדיון ההוכחות כי שטח זה הינו רצפה בתוך חדר חשמל וכך גם ענה עד המשיב.

חדר חשמל בקומה 36.

שטח זה מחויב מכח סעיף 1.3.1 חי לצו הארנונה. המשיב מוסמך לתייב כל שטח המשמש לשטחים טכניים וכך גם הוחלט על ידי בית משפט עליון.

שטחי מעבר ב קומה טכנית- קומה 36.

6. שטתי המעבר אינם משותפים לכל הבניין, מדובר בשטחים בקומה טכנית, טפציפית

המובילים לחדר מכונות וחדר חשמל בקומח. חברת הניהול בעלת הזיקה הקרובה ביותר.

7. אם נלך לשיטת העוררת אצי יש לפטור שטחי המעבר בכל הקומות בבניין וגם מכל בניין אחר

בעיר הרי בכל קומה יש שטח המוביל לחדר מדרגות.

8. גס אם עושים שימוש לצורך מילוט חרי שחברת הניהול חיא בעלת הזיקה חקרובה ביותר.

קומת הגג- קומה טכנית.

9. המחלוקת בעניין וה הינה 2 כניסות מקורות לחדר מדרגות וכניטה אחת מקורה לחדר

מכונות. שטח הגג לא חויב במלואו אלא רק חמבניס הבנויים בן.

0. הכניסה לקומה זו היא למורשים בלבד.

1. הכניסות המקורות עונות על הגדרת בנין בהתאם לסעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה.

דיון והכרעת:

1. ראשית, ובהתאם להודעת המשיב המחלוקת שנותרה נוגעת לשתי סוגיות בלבד.

חדר חשמל בקומה 36

2 סעיף 1.3.1 חי לצו הארנונה קובע כל:

ישטתיס המשמשים למערכות אגרגיה, מיזוג אויר וכיוצא בוה והמותזקים באחריות חברת ניהול או ועד הבית יחויבו במלואטיי.

3 בהתאם לעדויות הצדדים, חדר החשמל בקומה 36 הינו שטח טכני לכל דבר ועניין. שטחים טכניים חט ברי חיוב בארנונה והעוררת היא חברת הניהול של הבניין וככזו עושה בשטחים אלו שימוש ובעלת הזיקה הקרובה ביותר.

4. מר מרגולי, העד מטעם העוררת העיד בפנינו כי קומות 35.5 וקומה 36 נעולות מבחינת בטחון,

שיש בקומה 36 ציוד טכני, ושתחברת הניהול מטפלת בציוד זח.

5. ודאי שהמכונות המצויות בשטתים אלה משרתות בסופו של יום, את כלל דיירי הבניין. אך

חברת הניהול, תפקידה ואתריותה לטפל עבור דיירי הבניין בשטחים אלו וככזו היא אחראית והיא בעלת הציקה הקרובה ביותר לשטחים.

10

1

.12

.3

4

.5

.6

עצם העובדה כי השטחים סגורים כדי שלא יעלו לשם אנשים רק מדגישה את העובדח כל האחריות היא של חברת הניהול ולא של כלל דיירי הבניין אף שהם נחני הקצה.

לפיכך, לא נפל פגם בהחלטת המשיב לתייב את העוררת בשטח חדר החשמל בקומה 36.

שטתי מעבר בקומה 36

כפי שהוכח בפנינו שטחי המעבר אינם משרתים את כלל דיירי חבניין אלה את העוררת. מר מרגולי, העיד בפנינו שרק מי שמגיע לקומה 36 משתמש בשטחים המסומנים בצהוב (שטח חדר החשמל).

שטחי המעבר משרתים את העוררת לטובת המערכות הטכניות של הבנין, העוררת היא המחזיקה בהתאם לצו הארנונה, היחידה בקומה.

טעיף 1.3.1 (ח) לצו הארנונה קובע:

יישטח משותף בבנין או בקומה שרובו אינו משמש למגורים, לא יחויב, למעט בנין או קומה אשר לפחות 80% מהשטת הלא משותף מוחזק על ידי מחזיק אחד. שטחים משותפים אלו יחולקו ויחויבו באופן יחסי בין המחויקיסיי.

הוכת לנו כי העוררת היא המחזיקה היחידה בקומה ולכן צדק המשיב עת חייב אותה בארנונה בגין שטחי המעבר בקומה 36.

אין מקרה וה והה למקרה בזק ויש לאבחן כל מקרה לגופו.

זאת ועוד, ובהתאם לתמונות שצורפו, קומה זו עמוסה במתקניט טכניים, צפופה ואינה נראית כמותאמת ונגישה למילוט בשעת חירום ונדמה כי הבחירה בשעת חירום לא תהיה דווקא באמצעות קומה צו. אף אס יתבצע מילוט מקומה צו, אין עובדה וו בלבד משנה את החלטתנו.

קומת הגג-

המחלוקת דנן הינה לעניין 2 הכניסות המקורות לחדר המדרגות והכניסה המקורה לחדר מכונות.

הכניסה לקומת הגג היא למורשיס בלבד.

המשיב לא חייב את כל קומת הגג אלא רק את חמבניס הבנויים בו.

7. סעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה קובע כי: 'יכל שטח שביחידת הבנין לרבות יציע וכל שטח מקורה

אחר, וכן מרפסות, סככות ובריכות שחיהיי.

8. לפיכך, גם חיוב זה נעשה כדין.

9. לאור האמור הערר נדחה.

0. בהתאם לבקשת הצדדים, ערר וה יחול על שנות המס 2015 ו-2016.

1. אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדיים היום 26.7.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט של המשיב.

ל ירלי קדם חבר שיו גדי טל חבר: פחנפי וזו רייך, רו"ח

קלדנית : ענת לוי

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: פולד דוד

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו נותנים תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 27.07.2017.

בהתאם %; 0 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית סוי דין בוועדת ערר) התשץ"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד\מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית = חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : ד באב תשעז

277.7

מספר ערר: | 09:36 / 140016139

מספר ועדה: | 11581

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: סספורטה אפרת סילביה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 27.07.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

דין בוועדת

- / ב >

"ד מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית = חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך : ד באב תשעז

7 27

מספר ערר: | 12:27 / 140016685

מספר ועדה: | 11581

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: התחנה המרכזית החדשה בתל - אביב בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור הסכמת הצדדים הערר נמחק ללא חיוב בהוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 27.07.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

4 2 3

יו"ר: עו"ד מאְור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מט' 140011699 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועזית ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: רונית מרמור, רו"יח

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורוי'ת

העוררים: כהן עזרא, בהן דוד

- נגד | -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

ובעניין: חברת התחנה המרכזית החדשה בת''א בע"מ

להלן : ''התמחיית'י.

החלטת

תיק וּה הוא אחד מרבים הבא לדיון בפנינו, כמו בפני ועדות נוספות, המעלה סוגיה קשה הן בהיבט המשפטי, והן בפן הכלכלי הסוציאלי, שיש בו משום פגיעה רוחבית קשה באנשים שאיבדו רכושם, אינם צעיריט לימים ומרביתם, אלה שנותרו בחלים, חולים ואינם בעלי יכולות לנהל משפטיםס ארוכים ויקריס מול התמחיית או הנאמנים מטעם בית המשפט.

לא נעמוד על השתלשלות האירועים מאז רכישות שבוצעו ע"י אנשים שונים בינם לבין חברת כיכר לוינסקי בע"מ, שעם פירוקה נרכש פרויקט התחנה המרכצית על ידי חברת חפציבה שלימיס גם היא פורקה.

לאחרונה, הצליחו הנאמנים למכור את אותו פרויקט מסובך, העומד על תילו שנים רבות כאבן שאין לה הופכין לחברת נצבא החזקות 1995 בע"מ. [נפנה לפרייק 25351-01-12 בבית המשפט המחוצי מרכז-לוד.]

בהיבט הפרוצדוראלי החלטנו ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 ועררים נוספים לפי רשימה שצורפה, שלתמחיית יוותר שיקול דעת אס להתייצב בדיונים לפנינו ולהציג עמדתו מבחינת התומר הראלייתי שמצוי ברישומיו, או שלא. החלטתנו מצורפת כאן כחלק בלתי נפרד מהחלטתנו לגוף הערר.

בייכ התמחיית החליטו להתייצב לדיון ולהמציא ראיות ומטמכיס מצדם, כפי שמצויים בתניק כל רוכש/עורר, לשם הצגת תמונה עובדתית בפני הוועדה- וטוב שעשו כך.

עיניינו של הערר כאן נסב על חיובס של מחזיקים בגין ארנונה ביחס לייחנות'י אותה רכשו לפני עשרות שנים בתחנה מרכזית התדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הס מתזיקיס בה. הכרעתנו נדרשת רק ביחס לאחת מהסוגיות הנוגעות למתתס זה ועניינה חיובם בארנונה של רוכשים שרכשו

.10

1

חנות במתחם. ברור שלא נדון האם לעוררים וכויות קנייניות בחנות, בין רשומה ובין זכות אובליגטורית - נושא וה קרוב לוודא? יידון בערכאות אחרות.

במרבית התיקים באי כח המשיב, טוענים בין חיתר, כי הנכס ווכה בפטור בגין עכס לא ראול לשימוש' לתקופה של 12 שנים ברציפות, אשר אחריה קיבל פטור נוסף לתקופה בת שנתיים, החל מיוט 1.1.2013 ועד ליום 31.12.2014 - לפיכך, החל מיום 1.1.2015 , ולמשך תקופה בת 5 שנים, כל עוד לא יחול שינוי במצבו של הנכס, יחויב הנכס לפי הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] על פי התעריף המזערי, לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס טרם מתן הפטור, בהתאם לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) התשסייו -- 2007 .5%

טענה זו נכונה משום שהמחוקק מצא לתחום את מתן הפטור שעל פי סעיף 330 לפקודת העיריות באופן שקצב מועדים החל מיום 1.1.2013 ואילך. [ראה ס.ת. 2374 תיקון מסי 131 שתחילתו מיום 3

לכאורה אין כל בעיה, שכן ימחציקי בחנות בתחנה המרכזית החדשה מחויב בארנונה מכוח חזקתו בנכס, אולם טרם חיובס של העוררים יש לקבוע האט הס המתויקים בנכס. אנו צריכים להכריע האם לקבל את טענת העורריט, שהם מעולם לא קיבלו מפתחות בנכס נשוא הערר, מעולם לא פתתו עסק כלשהו ולא השתמשו בחנותם.

סעיף 325 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: ייהפקודהיי) קובע:

'חדל אדט ביוט מן הימים להיות בעלם או מחזיקט של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יה*ה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מטירת ההודעה/.

סעיף 326 לפקודה, קובע:

ינעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאט היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהס - ואם היתה כאן השפרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו -- למסור לעיריה הודעה על העסקה באמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשביר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו תחייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה'/

נצטט מקצת מהפסיקה. בע''א 2520-05-12 שרעבי נ' עיריית רחובות ואח' שס נקבע:

'על פי סעיפי הפקודה הנזכריט לעיל, מוטלת חובה על בעלים, או על מחציק, של נכס החייב בארנונה, להודיע בכתב לעירייה על חדילתו מהחוקת הנכס (להלן: 'יהודעת חדילהיי) כתנאי לאי חיובו בתשלום ארנונה בגין הנכס מאותה עת ואילך. כל עוד לא נמסרה הודעה, כאמור, יחויב אותו מחזיק או בעליו של הנכס בארנונה בגין הנכס.