ישיבת הנהלת העירייה 32 - שנת 2023

	מ"מ וסגן רה"ע	ד. ספיר	השתתפו :
ח. קראוס שמחוני	ג. שרעבי	ח. אריאלי	וה"ה:
			ח. גורן
וה"ה: ע. סלמן , א. שבתאי פרנק , א. לוי , א. וסרמן , א. מייקין כנפו , א. מרום ,י. פלג , פ. בן צור, ס. קריימר, ג. בן חורין.

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות הנהלה

ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 2 -

סדר היום:

.1הקצאת מקרקעין

2. הצעה לעדכון מפת היתר לילה בנמל יפו 1 ו-3

3. עיקרי תכנית "עיר שווה" לקידום שוויון מגדרי בתל-אביב יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 3 -

82. הקצאת מקרקעין

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

ראש העירייה נעדר לצורך ישיבה של פורום ה-,15 נתבקשתי למלא את מקומו.

אנחנו פותחים את ישיבת הנהלת העירייה מהיום- .16.5.2023 הקצאת מקרקעין- אלי לוי.

מר אלי לוי:

יש לנו כמה נושאים היום:

הנושא הראשון הוא המשך מתן רשות שימוש והפעלה לעמותת "נעמ"ת"- במעון יום בן 3 כתות הידוע כמעון "דובדבן". הנכס הזה נמצא ברחוב שדרות ישראל גורי. יש שם פעילות, יש שם רישום ואנחנו מבקשים לתת להם עוד 5 שנים.

הנושא השני: המשך מתן רשות שימוש והפעלה לעמותת "דרור בתי חינוך ע"ש גמנסיה דרור

החלוץ".

אם אתם זוכרים, אנחנו פינינו את בית הספר הזה מרחוב טשרניחובסקי והעברנו אותם לרחוב יפת .28 הכשרנו את המקום ועכשיו הם מקבלים שימוש ארוך טווח של 5 שנים.

מר ספיר-יו"ר הישיבה:

מה עשיתם עם הנכס שפונה?

מר אלי לוי:

הפכנו אותו לבית ספר עירוני וגני ילדים.

המשך מתן רשות שימוש לעמותת "מחנות העולים". מחנות העולים מחזיקים נכס ברחוב עמנואל הרומי .11 מכיוון שקיבלנו חוות דעת מאוד חיובית על הפעילות שלהם בשטח ועל הצורך, וכדי שהם יוכלו לשפץ את המבנה ולהתאים אותו, ואני מזכיר שבפעמים הקודמות נתנו להם רק שנה, עכשיו, לאור חוות הדעת אנחנו נותנים להם 5 שנים פחות יום.

הנושא הרביעי הוא המשך מתן רשות שימוש לעמותת "עזרא תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל". הם נמצאים בקומת מרתף של בית הכנסת שבמקום, בסמוך לבית הכנסת ברחוב צייטלין .22

הנושא החמישי- המשך מתן רשות שימוש לעמותת סל"ה-סטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין". מדובר בנכס שהיה שייך להסתדרות, קנינו אותו והוא משמש כאולם חזרות ומופעים, ברחוב חנוך .19

הנושא השישי: המשך מתן רשות שימוש, גם כן לסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם

לוינשטיין, בנכס שגם אותו קנינו פעם מנעמ"ת, ברחוב המבשר .22 במקום זה נמצא בית הספר עצמו, שם מלמדים את לימודי המשחק, וגם זאת לתקופה של 5 שנים פחות יום.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 4 -

הנושא השביעי: המשך מתן רשות שימוש והפעלה לעמותת "בית מיחא הראשון מיסודו של ד"ר

עזרא קורין", מרכז שיקומי רב תחומי לפעוטות בגילאי 0-6 עם לקות שמיעה, הפועל במבנה שנמצא ברחוב רדינג .23

אלה דברי.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אם אין הערות, שאלות או התייחסויות, אושר.

החלטה: הקצאת מקרקעין- מאושר כלהלן:

א.המשך מתן רשות שימוש והפעלה לעמותת "נעמ"ת"- במעון יום בן 3 כתות הידוע כמעון

"דובדבן", ברחוב שדרות ישראל גורי. .23

ב. המשך מתן רשות שימוש והפעלה לעמותת "דרור בתי חינוך ע"ש גמנסיה דרור החלוץ" של

בית ספר תיכון "הזדמנות שנייה", ברחוב יפת .28

ג. המשך מתן רשות שימוש לעמותת "מחנות העולים" לצורך פעילות חינוכית חברתית, ברחוב

עמנואל הרומי .11

ד. המשך מתן רשות שימוש לעמותת "עזרא תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל", בקומת

מרתף של בית הכנסת שבמקום, בסמוך לבית הכנסת, ברחוב צייטלין .22

ה. המשך מתן רשות שימוש לעמותת סל"ה-סטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם

לוינשטיין", ברחוב חנוך .19

ו. המשך מתן רשות שימוש לעמותת סל"ה-סטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם

לוינשטיין", ברחוב המבשר .22

ז. המשך מתן רשות שימוש והפעלה לעמותת "בית מיחא הראשון מיסודו של ד"ר עזרא קורין",

מרכז שיקומי רב תחומי לפעוטות בגילאי 0-6 עם לקות שמיעה, הפועל במבנה שנמצא ברחוב

רדינג .23

83. הצעה לעדכון מפת היתר לילה בנמל יפו 1 ו-:3

גב' סוזאנה קריימר:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) מחסנים 2 ו-3 בנמל יפו, הם מחסנים חדשים בנמל יפו.

כפי שאתם מבינים מרחב נמל יפו הוא מרחב לבילוי, פנאי ופעילות, והבקשה שלנו היא להפעיל את מדיניות חיי הלילה במקום עד לשעה ,05.00 כדי לאפשר ליותר יזמים ויותר בתי עסק לפעול קצת יותר מאוחר, מעבר לשעות שכרגע מאושרות לפעילותם.

חשוב לי לתת סקירה- איפה אנחנו נמצאים ומה יש לנו כרגע במחסנים 2 ו-:3

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 5 -

נתחיל עם מחסן ,3מחסן המכולות שאתם מכירים, וכולכם כמובן מוזמנים לחשיפה שתתקיים יחד עם אירוע "צבע טרי" ב-29 בחודש. שלוש קומות של מכולות, כשכל בית המכולות הזה מיועד לפעילות של קהילה, תחת הקונצפט של קיימות.

יהיו שם גם שתי מסעדות, פיצרייה. הרעיון הוא בסופו של דבר למשוך כמה שיותר את תושבי יפו בפרט, ובכלל את כל המבקרים מתל-אביב ומחוצה לה, אל תוך המרחב.

מחסן 2 הוא המחסן המסחרי, שיש בו גם שוק דגים, נמצאים בו מחסני הדייגים. בקומה הראשונה יש שם כבר משחקיה לילדים. שדרת מסחר שהיא מוטית מזון ובילוי. שתי מסעדות-

אחת מזון מהיר ואחת ל-DINING FINE בשילוב של איזשהו בר. בית קפה. תיאטרון "אלמינא"

שנמצא שם, שזה התיאטרון העברי-ערבי לבני נוער וילדים. פקטורי ,54 שפותחים שם מעין ארכיב לאופנה ואמנות. ומועדון הברבי- שזכה במכרז ונכנס למקום.

כפי שאתם רואים פה, במחסן 2 יש את בית המלון, שהוא בית מלון של יזמות פרטית, של האחים דיין. הם הולכים לפתוח שם "קראון פלזה", מלון של 64 חדרים כרגע. הם נמצאים בשיפוצים ואמורים לפתוח בעוד כשנתיים.

מר חיים גורן:

עשיתם בדיקות של רעשים לגבי קרבה למקום מגורים?

גב' סוזאנה קריימר:

בלי שום קשר למועדון הבארבי ולקרבה שלו לבית המלון ולתושבים, הבארבי הולך להיות אקוסטי לחלוטין, ממש הולכת להיות קופסה, ועל זה אנחנו ממש עובדים ועמלים ממש ברגעים אלה. מדובר פה על יועצי האקוסטיקה הכי טובים , גם בארץ וגם בעולם, בשילוב פעולה עם כל יועצי האקוסטיקה-גם של המלון וגם של הפרויקט עצמו.

הרעיון בסופו של דבר הוא לאו דווקא לעשות את הרעש, הרעיון הוא פשוט להיות פתוח, והסיפור הוא שזה יותר פתוח לחלק של המעגנה, לחלק של המספנה. כפי שאתם רואים בהדמיה שמוצגת כאן- הכוונה היא להיות פתוח, לא להיות דווקא בהופעות ואירועים כל הזמן.

כידוע, לנמל יפו יש את היתרונות ויש את החסרונות. אנחנו חווים קצת קשיים בשיווק של חלק מהדברים, וחשוב לנו לתת עוד יתרון לתוך הדבר הזה. בסופו של דבר, רק על מסעדנות אנחנו לא יכולים להסתמך, ואנחנו מנסים לראות איך אנחנו משלבים גם מסעדנות וגם איזשהו בר שיהיה פתוח קצת יותר מאוחר. זה לא אומר שהולכות להיות הפרעות או מוזיקה, ממש לא, יש לנו תושבים, אנחנו מאוד מודעים לכל הדברים שעומדים בפנינו.

מר חיים גורן:

גם הופעות זה בסדר, כל עוד עושים את הבדיקות האקוסטיות שצריך.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 6 -

גב' חן אריאלי:

יש איזושהי התייחסות לאופי המקום, לאופי ההיסטורי שלו, לזה שזה נמצא ביפו, או שזו שכונה מעורבת בתל-אביב? כי לפי תמהיל העסקים שציינת אין לזה זכר.

גב' סוזאנה קריימר:

מדובר במחסנים 2 ו-.3 קודם כל במחסן 3 יש את הסיפור של שוק הדייגים, ואני חושבת שאחד הדברים המדהימים שקרה הוא בכלל להכניס את הדייגים למחסנים משודרגים, משופצים. זה באמת מהלך היסטורי.

מר שרעבי:

זה נראה יוצא מגדר הרגיל, צריך להגיד את הדברים.

גב' סוזאנה קריימר:

זה ברמה ההיסטורית.

מר אלי לוי:

מלכתחילה ניתנה עדיפות לפתרון של הדייגים, ונקבע שזה במחסן .3 יש שם שטח גדול מאוד, ויש שם גם את צופי ים.

גב' סוזאנה קריימר:

יש שם את צופי ים וחינוך ימי.

מר שרעבי:

חשוב לומר לגבי נושא העסקים באזור הזה של נמל יפו, שפה מציאות הוא לא כל כך קלה, היא אפילו עגומה. אנחנו רודפים אחרי אנשים , לא בדיוק רוצים לפתוח שם עסקים.

מר חיים גורן:

צריך להגיד שניתן סכום של 2 מליון שח' לאבטחה, כדי שהעסקים האלה ירגישו מוגנים.

מר שרעבי:

המצב שלנו הוא עגום בהיבט הזה. אם מסתכלים על נמל יפו אל מול נמל תל-אביב, זה לא שמיים וארץ, בנמל תל-אביב זה מוקד עלייה לרגל ובנמל יפו יש לנו בעיה. אנחנו מוציאים מכרזים להשכרה של חנויות, פעם אחרי פעם אחרי פעם , אין מכרז אחד שאנחנו סוגרים עם 4-5 מציעים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 7 -

כמעט כל מכרז אנחנו סוגרים עם מציע אחד, וגם הוא נותן מחיר הרבה יותר זול, וגם אתו צריך לקיים מו"מ. המצב באזור הזה הוא לא טוב.

וזה לא קשור לאלי לוי, הוא בכלל לא מעורב.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

הוא מעורב.

מר אלי לוי:

אני יו"ר וועדת כספים.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

תאמין לי שהוא מעורב.

מה שאני אומר, שמחירים זה עניין של תחרות ושוק חופשי, וצריך לבדוק האם המחיר סביר או לא סביר, ואם לא ניגשים סימן שאולי המחיר גבוה מידי לתנאיי השוק הנוכחיים.

זה דבר אחד.

לגופו של ענין יש פה אזור שהולך לאכלס הרבה מאוד אנשים, בתנועה מאוד גדולה שהולכת להיות פה.

גב' חן אריאלי:

זה מאוד מטריד.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אני אומר, זה מאוד מטריד בהיבט של פוטנציאל המטרד האפשרי מסוגי העסקים: גם בתי קפה, גם אזורי בילוי, גם ברים, גם פאבים.

מר שרעבי:

אולי זה יטריד אחרי שאנשים יתאכלסו ויבואו.

גב' חן אריאלי:

אתה יוצר פה גם בעיה תחבורתית.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אנחנו מייצרים פה מצב שבו התנועה הולכת להיות מאוד משמעותית, החוצה ופנימה. אני פחות מוטרד מהקטע של האקוסטיקה, זה הדבר האחרון שמטריד בעסקים, כמו שאנחנו יודעים, מה

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 8 -

שמטריד זה התנועה החיצונית: אנשים שיוצאים החוצה, שמדברים, שצועקים, ששותים,

שמסתובבים. וזה טוב. אנחנו רוצים שהאזור הזה יחיה ויהיה פעיל, והתכנית היא חיובית מאוד.

השאלה היא איך אנחנו יוצרים את האיזון. כי הבקשה באה לכאן כדי להגדיל את שעות הפעילות מ-02.00 בלילה עד 05.00 בבוקר.

מר אלי לוי:

פעילות שקטה.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

זה מה שמטריד אותנו, בואו תנסו להפיס את דעתנו בנושא הזה.

גב' סוזאנה קריימר:

אם נסתכל על השקף, יש לנו פה את הפאה המערבית שפונה לכיוון המעגנה. אנחנו מדברים על המקומות האלה- שהם מקומות שכולם פונים לכיוון המעגנה. בכל הפאה המזרחית אין בכלל אפשרות-לא של התגודדות ולא של מסחר, ואין שם שום דבר חיצוני שהולך להיות.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

גם החנייה עצמה היא מקום שנכנסים ויוצאים.

גב' סוזאנה קריימר:

אבל אי אפשר לעצור את העיר.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

את הולכת להכניס פה תנועה משמעותית.

גב' סוזאנה קריימר:

אני לא חושבת שזו תנועה משמעותית. אני לא חושבת שבשעה 04.00 בבוקר התנועה הולכת להיות משמעותית.

זה לא הסיפור. הסיפור הוא לנסות למשוך את היזמים.

גב' חן קראוס שמחוני:

מה את מצפה שיהיה שם בין 02.00 ל-05.00 בבוקר?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 9 -

גב' סוזאנה קריימר:

בין -02.00 ל-05.00 בבוקר אנחנו מנסים לראות איך אנחנו לוקחים מרחב של מסעדה, של 200 ומשהו מ"ר, עם שטח ציבורי, שיהיה פעיל.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אני מציע שאנחנו נאשר באופן עקרוני את תוספת השעות.

אני מציע שההנהלה תקבל דיווח אחרי 3 חודשים?

מר אלי לוי:

אחרי 6 חודשים. הם עוד לא נכנסו.

גב' סוזאנה קריימר:

זה אחרי שנכנסים, כי יש עוד זמן עד שהם יוכלו להיכנס.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אחרי 6 חודשים מרגע תחילת הפעילות שם.

גב' איילת וסרמן:

מה זה באופן עקרוני? אנחנו משנים את המפה או לא משנים את המפה?

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

משנים את המפה, מאשרים את זה באופן עקרוני. במידה שאנחנו נראה שיש מהומה ולחץ, תמיד אפשר לחזור אחורנית. אנחנו לא מבטיחים פה שום דבר שיהיה GRANTED .FOR אנחנו אומרים- הנושא הזה ייבחן לאור רמת המטרד שעלולה לנבוע מהדבר הזה.

גב' חן קראוס-שמחוני:

אני חושבת שהיום אנחנו בתקופה שבה, לצערי הרב, עסקים שהיו פתוחים בשעות הלילה-

נסגרים. בעיני זו בעיה. זו בעיה שבעיר שלנו, כשעיר של 24/7 זה הדבר שלנו, נסגרים יותר ויותר עסקים כאלה. אני חושבת שאנחנו צריכים להסתכל על זה בראיה עירונית ולהבין איך אנחנו עוצרים את הדבר הזה ואיך אנחנו משמרים את העסקים האלה, לא כי יש להם היתר אלא כי הם חשובים לנו. חשוב לנו שתל-אביב תעבוד .24/7

ואני רוצה להגיד שצריך לחשוב גם על זה, איך אנחנו מייצרים את זה ומה צריך לעשות כדי שזה יישמר. לא להגיד- אנחנו מאשרים לשנה, אלא להפך, להגיד , אם מישהו יכנס עכשיו אנחנו נותנים

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 10 -

לו 5 שנים קדימה. רוץ על זה, אנחנו אתך, אנחנו רוצים מקומות שיהיו פתוחים עד הבוקר, אנחנו רוצים שהעיר תעבוד .24/7

בעיני, להגיד – לשנה, ואולי וזה, אנחנו לא שם, זה לא המצב.

מר שרעבי:

המושג הזה שנקרא 24/7 הוא יפה והוא טוב , אבל לא במקומות שבסופו של תהליך זה פוגע בתושבים מבחינת מגורים וכל הדברים האלה.

גב' חן קראוס שמחוני:

אבל אין את זה בשום מקום. אין את זה כאן ואין את זה כאן.

מר שרעבי:

המושג הזה של 24/7 הוא טוב, והאגף הזה של הרישוי יודע, בסופו של התהליך לדעת איפה זה לא מפריע ואיפה זה כן מפריע. אני לא חושב שיש מישהו שהוא לא מפריע ומבקש 24/7 ולא מקבל.

גב' איילת וסרמן:

זה רק אם המפה מאפשרת.

גב' חן קראוס שמחוני:

זו הבעיה, שלא מבקשים. זו הבעיה, שאין אותם. אנחנו תל-אביב, ומי רוצה שבשעה 19.00 עסק יהיה סגור- שלא יגור באזורים האלה.

גב' איילת וסרמן:

אין לנו כבר כמעט שטחים צהובים בעיר, וזה השטח הצהוב שאנחנו מבקשים להוסיף, שהוא עד 05.00 לפנות בוקר.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

הבעיה היא שיש פה ריכוז גדול של עסקים חדשים, במסה גדולה מאוד.

גב' איילת וסרמן:

זה הוחלט כבר בעת ההחלטה על הבנייה והשיפוץ, הדיון הזה כבר היה שם.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

ובלבד שהעסקים האלה לא יהוו מטרד.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 11 -

גב' סוזאנה קריימר:

זה תמיד נכון. אני גם לא מצפה שעסקים יהוו מטרד בדיזנגוף.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אני אומר שבעצם, כאשר את לוקחת עסק אחד אפשר לשלוט על הדברים. כאן יש מסה. זה כמו בלונדון מיניסטור, אם את זוכרת. כאשר היה שם עסק אחד- היה בסדר, שני עסקים-היה בסדר, ושלושה עסקים כבר היה יותר מידי. המסה יוצרת את הבעיה.

גב' סוזאנה קריימר:

אתה צודק ב-%100 ומעת לעת צריך לראות איך לשמר את האיזון ,ואנחנו יודעים לשלוט בזה.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אתם חיים עם מה שאמרתי?

גב' סוזאנה קריימר:

כן.

גם לא כל העסקים ביחד פתוחים.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אנחנו רוצים לקבל דיווח.

גב' איילת וסרמן:

זה דווקא טוב לי כי זה יותר משנה. אנחנו משנים את המפה ונגיע מעת לעת, כל כמה זמן שנידרש, ונדווח לכם, אבל מרגע הפתיחה.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

מתי הם עומדים להיפתח.

גב' סוזאנה קריימר:

הצבע הטרי זה החשיפה כביכול, וכל עסק – לוקח לו זמן להתאמה.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

מה לוח הזמנים?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 12 -

גב' סוזאנה קריימר:

אני מניחה שבאביב ,2024 בעוד שנה. לכל עסק יש לפחות בין 9 ל-10 רק לעשות את ההתאמות.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אנחנו לא נראה פעילות לפני עוד שנה?

גב' סוזאנה קריימר:

נראה פעילות, אבל לא כולם ביחד.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

חברים, תודה רבה.

גב' חן קראוס שמחוני:

אני רוצה להגיד פעם נוספת, אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו עוזרים להם להיפתח עד הבוקר, ואולי שיוכלו להכנס לשם בדמי שכירות נמוכים יותר, איך אנחנו כעיר יכולים לעודד את זה ולשמר את העיר הזאת ולא לשים מקלות בגלגלים.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

הם מוסיפים להם עכשיו עד .05.00

גב' חן קראוס שמחוני:

זה לא עוזר.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אם זה לא עוזר, נמצא דברים אחרים. תציעי דברים אחרים- נשמח לשמוע. אם יש לך הצעות אחרות, נשמח לשמוע.

גב' חן קראוס- שמחוני:

להוריד שכירות.

מר שרעבי:

איפה להוריד שכירות?!

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 13 -

תקשיבו, אנחנו מורידים שם את השכירות עד האדמה. הסיטואציה מגיעה לכך שגם כאשר מגישים מכרזים,

גב' חן קראוס שמחוני:

בואו נבקש מהצוות המקצועי להביא הצעות- איך הם חושבים שאפשר להביא עוד מקומות שיפעלו כל הלילה בתל-אביב. אני לא יודעת, אני לא אשת מקצוע, הם הצוות המקצועי.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

בסדר גמור, אנחנו נדבר על זה בהמשך.

תודה רבה.

הנהלת העירייה החליטה לאשר עקרונית את שינוי מפת המדיניות להיתרי לילה כדלהלן:

מחסן 2 בנמל יפו 1 א' ומחסן 3 בנמל יפו 3 -המבנים בשלבי אכלוס ומיועדים למסחר ואזור בילוי

של מועדונים תיאטרון ומסעדות.

מחליטים לאשר עקרונית מהשעה 02:00 עד השעה 05:00 -ממועד פתיחת המחסנים החדשים

לפעילות. הנהלה העירייה תקבל דיווח לאחר 6 חודשים ממועד תחילת הפעילות.

84. עיקרי תכנית "עיר שווה" לקידום שוויון מגדרי בתל-אביב יפו.

גב' אפרת מייקין כנפו:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) חבר המועצה מוטי רייפ לא נמצא פה, והוא מוביל את התכנית.

ושותפות שלנו גם סגנית ראש העיר- חן אריאלי, שהיתה שותפה שלנו, וכולם הביעו עניין ועזרו לנו.

בגדול אני אומר על התכנית- שבעצם לפני ובתקופת הקורונה הבנו את הפגיעה העצומה.

מר חיים גורן:

אני מצטער, אני חייב לזוז הביתה, עכשיו קיבלתי הודעה.

קראתי את החומר ותודה רבה. אני אמשיך להתעדכן.

גב' אפרת מייקין כנפו:

בעצם אנחנו- עיריית תל-אביב יפו והעומד בראשונה – הבינו שהנושא של נשים ושל קידום מעמד האשה זה לא רק נושא של נשים, זה נושא של החברה בכללותה. זה קשור לדמוקרטיה, זה קשור לאיך אנחנו רואים את העיר שלנו, לצדק חברתי. וכאשר ,בתקופת הקורונה ראינו את הנתונים ואת הפגיעה העצומה בציבור הנשים בעיקר, בכל הרמות, החלטנו שצריך לקחת את הנושא הזה ולשים אותו כנושא ליבה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 14 -

הנושא הפך למטרה עירונית, ובהנחיה של הנהלת העירייה וראש העיר התחלנו לעבוד על תכנית חומש, תכנית יסודית, מקיפה, הוליסטית, כלל עירונית, שבוחנת את ההיבטים המגדריים בכל נושא ונושא, בכל תחום, מזהה את המאפיינים הייחודיים והצרכים הייחודיים לנשים, ואת החסמים הייחודיים והאתגרים שבהם, ופורטת תכניות פעולה לטווח הקצר, הבינוני והארוך, לא דיבורים אלא באמת מעשים.

אני אומר בסוגריים, את אותה שיטת עבודה, את אותה מתודולוגיה של עבודה אנחנו נוקטות גם לגבי אוכלוסיות מיעוט אחרות, אוכלוסיות מיעוט מהפן הסוציולוגי, כדי באמת להטמיע את אותה חשיבה שוויונית לתוך ה-DNA העירוני, כדי שהנושא הזה יטופל באופן מקיף.

אי השוויון נמצא בכל מקום, מלווה אותנו לכל אורך חיינו, בכל תחומי החיים, ולכן היתה הבנה שהוא צריך להיות על שולחנם של כל המנהלים והמנהלות בעירייה. התכנית נכתבה אתם, זו תכנית שהמנהלים עצמם מובילים, היא רחבה והוליסטית, ואני אציג את עיקריה.

אני לא חושבת שאני צריכה להרחיב, בטח בפני הקהל שיושב פה, על הפערים בין גברים לנשים, כמה עדיין קיימים וכמה הם נמצאים בכל מקום, וכמה יש בתל-אביב יפו. הפערים גדולים בכל תחום ותחום ותחום, כמעט לאן שאנחנו לא מסתכלים- מסתכלות.

גם חלק מהתפיסה היתה שאנחנו מבינים ומבינות שהנושא של אלימות מגדרית כלפי נשים זה חלק במרחב הפרטי והציבורי, זה בעצם ביטוי עמוק של חוסר שוויון מגדרי בכלל תחומי החיים, וכל עוד אנחנו לא נתפסות כשוות בכלל מרחבי החיים אין מה לדבר על העניין של אלימות כלפי נשים. התכנית היא בעצם אחד מהכלים העיקריים שלנו להטמיע את אותה חשיבה שוויונית, לראות מי נמצא , מי משתתף בתהליכי קבלת ההחלטות, מי יושב סביב השולחן, מי נהנה מהמשאבים העירוניים שמושקעים, מה הצרכים והחסמים היחודיים.

כפי שאמרתי, אני מדגימה פה את הדברים לגבי נשים ,אבל לגבי כל קבוצות המיעוט אנחנו משתמשות באותה מתודולוגיה של עבודה. אני אתן דוגמא, ואחר כך אני יכולה להשאיר לשאלות.

לדוגמא עולם התחבורה: החזון העירוני הוא להקטין את מספר הרכבים הפרטיים בעיר, להגדיל

את מספר רוכבי האופניים, ולכן עיריית תל-אביב יפו משקיעה עשרות מליונים בסלילת שבילי אופניים. יחד עם רשות התחבורה, גורמי המקצוע, המרכז למחקר ביצענו פילוח של סקרי הרכיבה וגילינו שנשים רוכבות משמעותית פחות מגברים. שאלנו בעצם למה? ממה נובעים הפערים הגדולים? וגילינו במחקר שלנשים מאפיינים שונים לחלוטין משל גברים בדפוסי הניידות שלהן.

למשל, מכיוון שנשים הם עדיין המטפלות המרכזיות בבית ובילדים אופן ההתניידות שלהן הוא שונה. הן מאופיינות בהרבה מאוד עצירות, הן עוצרות במסגרות חינוכיות, הן עוצרות במרכזי הקניות , בקופ"ח, בחוגים, וכך הלאה והלאה, והגברים בדרך כלל, אפילו בדפוסי הנסיעה שלהם באופניים, נוסעים מנקודה לנקודה בצורה ישירה. בנוסף, הנושא של הבטחון והבטיחות הרבה יותר משמעותי לנשים. לכן היום יש הקפדה על סלילת שבילי אופניים מופרדים מהכביש, רחבים יותר, ומתוכננים באופן כזה שיגיעו למוקדים שונים- למוסדות חינוך, למרכזים רפואיים, למרכזים קהילתיים. זה לא מושלם, אבל גורמי המקצוע יושבים ומקבלים הכשרות כדי שיבינו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 15 -

את החשיבות של הטמעת אותה עדשה מגדרית. לדוגמא, הרשות לתחבורה יצאה יחד אתנו ליוזמות שונות לקידום רכיבה על אופניים של נשים, מקמפיינים, סדנאות רכיבה, תיקון אופניים ועוד ועוד ועוד ועוד. מדדנו IMPACT של כל הדבר הזה , כי אנחנו עובדות מאוד מדויק בניטור ואיסוף נתונים, וראינו, וזה סתם לדוגמא, שהקמפיין שהשקענו בו הרבה כסף דווקא לא עבד ואילו הסדנאות הקטנות – ההוליסטיות עבדו הרבה יותר טוב, ולכן גם העברנו את הפעילות יותר לכיוון הזה.

דוגמא הכי פשוטה: בדקנו לדוגמא את אחוזי השימוש בתל אופן, האופניים העירוניים שלנו,

וגילינו שנשים כמעט ולא משתמשות בתל אופן. בדקנו, ובבדיקה מהירה גילינו שהם גבוהים, כבדים, נשים כמעט ולא יכולות להשתמש באופניים האלה ובוצעו התאמות.

עוד דוגמא: מתקני כושר ציבוריים שפזורים ברחבי העיר. בדקנו וראינו שכמעט בכל מקום

שנסתכל נשים משתמשות משמעותית פחות מגברים. עוד פעם, חזרנו למחקר ולסקרים וגילינו שחלק מהמתקנים לא מותאמים לגוף האשה, ואפילו המתקנים שנבחרו לא נבחרו ביחד ובהתייעצות עם נשים.

מה שאני מנסה לומר, שהתכנון העירוני- למרות שהוא נחזה להיות נטראלי הוא לא נטראלי, דפוסי השימוש במרחב הציבורי ודפוסי הניידות הם שונים לחלוטין בין גברים בין נשים.

כך למשל כל נושא שלא נדבר עליו, אפילו שירותים ציבוריים. שירותים ציבוריים-עיריית תל-אביב יפו משקיעה המון בגנים ופארקים , כדי שהציבור יצרוך את המרחבים הציבוריים, אבל-גברים אולי ימצאו פתרון, אשה שאין לה שירותים ציבוריים במרחב הציבורי-תימנע ממנה היכולת בכלל לצרוך את המרחב הציבורי, וכמו שאנחנו יודעים- אחר הצהרים נשים יותר נמצאות עם הילדים שלהן, נשים פשוט לא יגיעו ולא יבלו שם זמן רב.

גם בנושאים האלה- מנכ"ל העירייה נתן הנחיות כדי להגביר יותר פריסה ולהבין מה הצרכים של נשים כדי שהשירותים שאנחנו בונים בעירייה יתאימו לצרכיהן של נשים.

אותו דבר, כל נושא כמעט שאני לא אדבר עליו, אפילו תאורה. תאורה, אם היא לא מספיק טובה, אתה אולי תגיד- וואי, איזה באסה, אבל לא תשנה ממסלולך ומסדר היום שלך. אשה שאין לה תאורה פשוט נמנע ממנה לצרוך. היא לא תעבור, היא לא תלך לשם. אני יכולה להגיד לך שיש מקומות שלמים שאני לא אעבור אם חשוך שם, ולכן תאורה היא קריטית. התכנון העירוני שהעירייה גיבשה לעצמה הוא היום רגיש מגדר. המהנדסים, האדריכלים שלנו לוקחים בחשבון את הפרמטרים המגדריים. אפילו תכנית המגדר היום- יש לה פרמטרים מגדריים. אנחנו יחידת מטה ובכל תחום עבדנו כמובן יחד עם גורמי העירייה, אבל גם האקדמיה, החברה האזרחית, תושבים ותושבות, יחד אתם בנינו את התשתית המחקרית, אנחנו מאוד מאמינות בסקרים, בנתונים, קבוצות מיקוד, תצפיות במרחב הציבורי, הכל כדי למפות בעצם את המרחב הקיים, את החסמים בכל תחום ותחום. למדנו הרבה מהעולם, לא תמיד צריך להמציא את הגלגל מחדש.

וכמובן, מה שהיה הכי חשוב למנכ"ל זה לעבור ממילים למעשים. לא דיבורים וסיסמאות אלא

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 16 -

איך הופכים את המידע הזה לפעולות אופרטיביות, שמשתלבות בתכניות העבודה של כל האגפים בעירייה ואפילו משרתות אותם.

יש לנו פה כמה סרטונים שהכנו בכל מיני נושאים שונים, אני אציג אותם אחר כך אם תרצו.

נושא שחשבתי שהוא רלבנטי-ייצוג והנכחה במרחב הציבורי. בין אם מדובר בשמות רחובות העיר, בין אם מדובר בשלטים, בתמרורים שהם עם פנים של גברים. תמרורים, רמזורים, הכל. או בלשון

הפנייה. אומרים לי לפעמים: אפרת, זה שולי, זה סמנטי, מה את נכנסת לקטנות. אני רוצה לומר

שזה לא שולי ולא סמנטי, זו תחושת ההזדהות של הבנות, תחושת המסוגלות שלהן לעתיד- האם הן מרגישות שייכות לעיר הזאת, האם הן מרגישות שהן יכולות להגיע להישגים. או הזדהות עם המרחב הציבורי שהוא עבורן כבית, ולכן אנחנו ממשיכות ועוסקות בזה.

אני אומר, זה לא רק המרחב הציבורי. גם בספרי הלימוד תמיד דמויות הגברים, הם אלה שפורצי הדרך, הם המנהיגים. עשינו מיפוי וראינו שנשים יופיעו תמיד כדמויות מטפלות- גם בשלטים, גם בספרים, בכל מקום. ברדיו מושמעים הרבה יותר שירים של זמרים מאשר של זמרות.

מר שרעבי:

אבל זו לא האחריות שלנו.

גב' אפרת מייקין כנפו:

לא. אני רק מסבירה איך אנחנו חיות. אני מדברת גם על מה שהוא לא אחריות שלנו, אני נותנת רקע.

מר שרעבי:

את צודקת.

גב' אפרת מייקין כנפו:

אני גם רוצה להגיד: אנחנו כעיר, כעיר הליברלית במדינת ישראל, שמניפה את הדגל של השוויון

המגדרי בכלל, העירייה גם רואה את עצמה כשופר לדבר הזה, ולכן יצאו מכתבים גם לשרים וגם למנכ"לים במשרדי הממשלה. לדוגמא, אם אני אדבר גם על מועדוני החשפנות, שזו דוגמא, אבל גם התמרורים. יצאו מפה מכתבים לשרים ומנכ"לים-למה כל הדמויות בתמרורים הן רק של גברים. אנחנו כן רואים את עצמנו כעיריית תל-אביב יפו שמובילים את הנושא הזה ופועלים פנימה בכל מה שאנחנו יכולים לעשות. לדוגמא נוהל השיום תוקן. היום כל הרחובות החדשים שיש להם שמות נקראים כמעט כולם על שם נשים, אנחנו תיקנו, מה שאנחנו יכולים לעשות בבית.

אבל אנחנו רואות את עצמנו גם כשופר לגבי דברים אחרים.

כמובן שכל השילוט התחבורתי שלנו בעיריית תל-אביב יפו, מה שבידינו, כולו אך ורק בדמות אשה. יצאה הנחיית מנכ"ל לשימוש בפנייה בלשון שוויונית, ואנחנו מתקנים גם את השילוט

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 17 -

ברחוב וגם את לשון הפנייה שלנו, אפילו בכותרת, כדי שנשים, נערות וילדות ירגישו שאנחנו רואים אותן.

השנה, בשבוע האשה הבינלאומי השקנו את בית מרים. זה מרכז ראשון מסוגו במדינת ישראל, שכולו מיועד לכינון שוויון מגדרי בעיר. דרך אגב, למדנו שוב הרבה מה קורה בעולם, בעזרתה של חן שסייעה וליוותה אותנו בנושא הזה. מסאן פרנסיסקו ועד ערים אחרות, בדקנו וראינו מה קיים.

בית שכולו מוקדש לפעילות חברתית, קהילתית, חינוכית שתקדם את השוויון המגדרי. החלום שלי הוא שאבא ובת או אבא ובן באים ולומדים על נשים פורצות דרך. זה לא משהו שמדיר, אלא להפך, הוא קורא לכמה שיותר גברים לבוא ולקחת חלק בדבר הזה.

חינוך, פרק עצום. הבאתי לכם את החוברות. באמת פרק מאוד גדול בהובלת מינהל החינוך. כמו שאמרתי, אנחנו בוחנות את ההטיות המגדריות הגלויות, בספרים, בשפה, אבל יותר מזה, ובעיני זה פרק מרתק, את ההטיות הסמויות. כאשר אנחנו מסתכלים אנחנו רואים בעצם, מגיל קטן מאוד בנים מדברים כפול זמן בכתה מבנות. כי הם יותר מתפרצים, כי המורה פונה אליהם יותר מהר, דברים שלי לפחות היה BLOW MIND לשמוע אותם. מגיל קטן ביותר בנים מדברים כפול מבנות.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אז איך קורה שנשים מדברות יותר מגברים?

גב' אפרת מייקין כנפו:

הן לא מדברות יותר מגברים. ביום יום אנחנו מתבטאות ביותר מלל. תסתכל בטלויזיה, פרשנים ופרשניות בכל מקום.

מר פרדי בן צור:

הוא צודק. מחקרית, נשים מדברות 21,000 מילים ביום וגברים 7,000 מילים.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

שימי לב, כמה זמן לוקחת שיחת טלפון בין שני גברים וכמה זמן לוקחת שיחת טלפון בין שתי נשים.

גב' אפרת מייקין כנפו:

זה נכון, אני גם מכירה את המחקר, נשים מדברות 21,000 מילים.

מר פרדי בן צור:

וגברים 7,000 מילים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 18 -

גב' אפרת מייקין כנפו:

אבל עדיין, הן פחות עם בטחון להתפרץ ולהרים יד.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

לגבי התפרצות-אני מסכים.

גב' אפרת מייקין כנפו:

אבל מה שהכי עצוב הוא, שהמורים והמורות פונים יותר לבנים מאשר לבנות. גם הצוותים עצמם:

בואי יפה שלי, חבקו את הילדה, ואתה תהיה גבר- אל תבכה, גברים לא בוכים. זה אצלנו, זה המורות והסייעות שלנו.

מה שחשוב לי להגיד, מי שיצא נשכר מהתכנית הזאת זה לא רק הבנות, זה גם הבנים וגם הבנות, וזה ברור. זה מיצוי הפוטנציאל של כל אחד ללא קשר לזהות המגדרית שלו.

עוד פרק מעניין-פרק ספורט. גם כאן פערים עצומים. ספורט הוא כלי מאוד חשוב לקידום שוויון מגדרי דווקא, כי הוא מפתח בטחון עצמי. ילדות לומדות לאהוב את הגוף שלהן לא לפי מודל היופי של הפרסומות ומודל היופי הקיים, אלא מייצרות דימוי גוף חיובי. זה מאתגר בעניין סטריאוטיפים.

מחקר מעניין של ארנסט&יאנג, שנערך לא מזמן בארה"ב, בדקו את כל המנהלות LEVEL -C , בדרגות הכי גבוהות בארה"ב, מה המשותף ביניהן, מצאו אצל %94 או %96 מהן ספורט הישגי בילדות שלהן. כי ספורט הישגי מלמד נשים. יש לו משמעויות לכולם אבל לנשים המשמעויות שלו הן אפילו עוד יותר מרחיקות לכת- לעבוד ביחד, ליפול ולקום, ולא לפחוד, ועוד הרבה הרבה הרבה דברים.

אם נסתכל על תקציבי הממשלה- 200 מליון מושקעים לטובת ספורט גברים ו-6 או 8 מליון לטובת ספורט נשים. ספורט נשים זה דבר מישני, זה לא מעניין אף אחד.

מעבר לסטריאוטיפים-בנות בבלט ובנים בכדורגל יש פה באמת ביצה ותרנגולת בנושא הזה.

ספורט נשי , כשאתה אומר ספורט אתה אפילו לא חושב שמתכוונים פה לקבוצות של נשים.

ואנחנו בתוך העירייה כן קיימנו חשיבה מחודשת, הסטנו תקציבים גדולים בכלל תחומי הספורט.

לדוגמא מה שעשינו, ואני מקווה שכולם שמעו על זה, זה שבילי ריצה- רצות על בטוח, בעלות גבוהה שעיריית תל-אביב השקיעה בהם. אלה שבילים שמותאמים במיוחד לצרכיהן של נשים.

פותחים את הדלת לכולם, גם נשים עם מוגבלות יכולות ליהנות, גם נשים בגיל השלישי יכולות ליהנות מזה, גם גברים יכולים ליהנות מזה. אמרתי קודם שכל התפיסה היא שפותחים דלת לנשים –פותחים דלת לכולם. אגב, הנושא הזה של שבילי ריצה לנשים בא מתושבות. תושבות פוחדות לרוץ לבד בלילה, וראינו בסקרי הספורט שעשינו כמה מעט נשים רצות לבד. אתה יכול

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 19 -

לרוץ לבד, אני לא יכולה לרוץ לבד, אני פוחדת. עזוב אם זה סובייקטיבי או אובייקטיבי, אני פוחדת, אני לא ארוץ לבד בלילה. זה בא מהשטח, זה בא מצרכים של נשים, זה בא מפחד מתקיפה מינית. יש לנו היום שני שבילים מדהימים, כל אחד 10 ק"מ, אחד בצפון, אחד בדרום. של הדרום עוד יותר טוב, יותר שווה. עם עצירות בנקודות, חבל על הזמן, אני מזמינה אתכם לבוא ולראות.

עם אפליקציית UP SAFE שלנו. אתם מכירים את האפליקציה? עם אפליקציית UP ,SAFE עם תאורה, מראות, עם נקודת הזנקה מדהימה, עם מדבקות- עד לאן הגעת, ואנחנו ננטר ונראה מה השימוש בדבר הזה.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

שבילי הנשים- איך זה מונגש לנשים , חוץ מהתאורה וממה שאמרת?

גב' אפרת מייקין כנפו:

א. סדרו שם את כל האורות כדי שזה יהיה קו רציף, ירוק.

דבר שני, יש שם אפליקציית UP SAFE שעשינו אתם שיתוף פעולה, כשכל מי שרצה מעלה את האפליקציה, ואז היא בקשר עם כל הנשים שרצות סביבה והיא לא פוחדת. בעיני זה מאוד יפה.

מר שרעבי:

יש גם חשיבות מאוד מאוד גדולה בנושא שציינת- נושא התאורה. ואני רואה את זה במיוחד בשכונות דרום העיר. איפה שאנחנו רואים פחות תאורה אנחנו רואים פחות תושבות מסתובבות בשעות הערב. הנושא הזה שאתן דיברתן והעלתן אותו באמת עולה באגף מאור, ואנחנו רואים באמת שינויים מאוד מאוד משמעותיים.

גב' אפרת מייקין כנפו:

הוא שותף שלנו, אנחנו יושבים אתו כל הזמן. הוא ממש שותף שלנו.

מר שרעבי:

אני מדבר על הדבר הזה ליד המרכזים הקהילתיים, בדרכים המובילות למרכזים הקהילתיים, בדרכים שמובילות לכל מיני קאנטרים, לכל מיני תיאטראות בעיר ולכל הדברים האלה. אנחנו רואים באמת תאורה מאוד משמעותית, במיוחד באזורים האלה, וזה גם נותן- גם לנשים וגם לאנשים , וגם לאנשים יותר מבוגרים, תחושת בטחון- שהם יכולים להלך חופשי.

גב' אפרת מייקין כנפו:

נכון.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 20 -

פיתחנו יחד עם ZONE CITY את אפליקציית UP .SAFE שמעתם על אפליקציית UP SAFE ?

יש לי סרטון בנושא שאני אציג בהמשך. ראינו שנשים הורידו את האפליקציה הזאת,

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

כמה הורידו אותה? כמה נשים?

גב' אפרת מייקין כנפו:

אני לא יודעת בדיוק כמה, 15,000 מתוך תל-אביב. זה התחיל בדרום, זה מתפשט. נשים פוחדות בלילה, גם אני פוחדת בלילה, וראינו שנשים דיווחו שברגע שהן הורידו את האפליקציה הן מסתובבות 5 שעות שבועיות יותר במרחב הציבורי.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אני חושב שיש לזה גם יתרונות נוספים: גם קהילתיות.

גב' אפרת מייקין כנפו:

זה יוצר SISTERHOOD , אחוות נשים .

אני אציג כאן סרטון שהקרנו ביום האלימות כלפי נשים. עצרנו את הלימודים בכל בתי הספר והקרנו אותו.

הצגת סרטון .

מר שרעבי:

דרך המינהל לשירותים חברתיים, חשוב וצריך להקרין את זה בכל מועדוני הנשים. כי בסופו של דבר הנשים שמגיעות למועדונים האלה, ונשים שפעילות במינהל לשירותים חברתיים בכל קבוצות הנשים-זה לא נשים שבאות עם רכבים. הן מגיעות למועדון בשעות הערב לבד, וכולם כבר התחברו לדיגיתל, צריך להפיץ את זה לכל הנשים. אפילו בפתיחת כל הרצאה במועדון לומר: בנות, לפני שאנחנו מתחילים את ההרצאה, להוריד את האפליקציה, תראו בתוך שבוע כמות אדירה של משתתפות.

גב' אפרת מייקין כנפו:

אתה צודק.

את יוזמת לילה טוב אתם מכירים? אנחנו מציגים את זה בכל המועדונים שאנחנו עושים בהם הדרכות. יש לנו כל מיני סרטון.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

שם ישראלי יש במקום UP SAFE?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 21 -

גב' אפרת מייקין כנפו:

זו אפליקציה של יזמים. הם אמנם גדלו ב-ZONE CITY אבל זה שלהם, אני לא יכולה לכפות עליהם.

עוד דוגמאות- מה עשינו בתקופה האחרונה:

גם בתחום התרבות והאמנות, יחד עם אגף התרבות ומינהל קהילה, בהובלה של מינהל קהילה-

אנחנו מעצמת תרבות. מצאנו פערים מאוד מאוד מאוד מאוד גדולים בין יוצרים ויוצרות, על הבמות, בתיאטראות, במוזיאונים, הרבה יותר במאים, מחזאים, אמנים, למרות שבדקנו במוסדות ואין מחסור בתחום הזה בנשים אלא להפך, %,98 ומוצגים כאן המספרים. ראש העירייה ראה את המספרים האלה, דפק על השולחן, הנחה מיידית, במקום חד משמעית את כל הגורמים- %50 יוצרים-%50 יוצרות , וזה קורה טוב מאוד. למשל, בחודש שעבר, בטקסי יום הזכרון ובחגיגות יום העצמאות-היה אפילו רוב נשי. וטקס יום השואה, פעם ראשונה, היה בסימן שואת הנשים היהודיות, סופר מוצלח.

מר שרעבי:

גם ביקיר תל-אביב היה רוב נשי.

גב' אפרת מייקין כנפו:

היינו שם לגמרי, וזה בזכותך, ותודה. זו הזדמנות להגיד תודה. והיה מדהים שהיה שם רוב נשים, וזה בא בדיוק בזמן.

בשירים בככר שהיה השנה- %64 נשים מופיעות.

כל הרעיון הוא בעצם לשים לב, להסתכל ולשים לב, כי ברגע ששמים לב זה קורה. וכמו שמסתכלים על נשים- להסתכל גם על אוכלוסיות גיוון אחרות.

פרק נוסף הוא העדר בטחון אישי. מסגירת מועדוני החשפנות, השבוע סגרנו את המועדון האחרון.

כאשר אתם העברתם אז את ההחלטה היו 7 מועדונים לדעתי.

גב' חן אריאלי:

היה נייר מדיניות.

גב' אפרת מייקין כנפו:

הם קיבלו את ההחלטה. אני העברתי נייר מדיניות, אתם קיבלתם החלטה. מאז, איילת וסרמן שהיתה כאן, מגיעות לה באמת מחיאות כפיים על זה. בשבוע שעבר, בהחלטת בית משפט נסגר המועדון האחרון. בעיני זו אחת האמירות החשובות שלנו: אין יותר החפצה, אין יותר ביזוי, אין

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 22 -

יותר מחיאות כפיים לנשים שעוברות מיד ליד כמו מטבע עובר לסוחר. בעיני זו אמירה מאוד חשובה.

יש לנו את יוזמת לילה טוב, שלא אנחנו יזמנו את זה אבל חברנו לחברה אזרחית, חברנו לבעלי עסקים, והיא מתקדמת.

שיפור תשתיות למרחב ציבורי בטוח: כמו שדיברנו על תאורה, ואנחנו באמת יושבים עם ועובדות יד ביד גם עם האנשים של שרונה הרשקו , עם האנשים של רובי, מסופים, רק"ל. מנחם יושב ומדבר על זה עם הרק"ל.

יוזמות טכנולוגיות, לקרוא לכל הסטארטאפים לחשוב איך מתמודדים עם אלימות כלפי נשים ובכלל.

החינוך זה רוב העבודה שלנו, אנחנו עובדות מאוד מאוד צמוד עם מינהל החינוך, וגם עם מינהל קהילה ותנועות הנוער.

הכשרות פנים עירוניות כמובן. הסברה, קמפיינים.

אי אפשר לדבר רק על בטחון אישי בלי לדבר על כל הפרמטרים, כי זה אחד קשור לשני, זה סקאלה.

מר שרעבי:

העבודה שנעשית היא משמעותית. יש כאן שינוי אדיר בשנים האחרונות בתחום הזה, והשכלתן לעבור מינהל-מינהל, אגף –אגף וליצור שיתופי פעולה מאוד מאוד משמעותיים עם כולם, וזה לא קל. כי בכל מקום יש את מי שלא רוצה להתחבר לאף אחד, אבל הצלחתן באמת לשבור את הקירות ולהגיע לתוצאות מצוינות.

מה שחשוב לי, ואני בטוח שזה חשוב לכל המעגל הזה, היום זה יצא לפועל וזה פועל, חשוב לי לשגרר את זה בצורה הכי טובה ולמצוא את הדרכים להגיע לתושבות ולתושבים בשטח, ויש הרבה מאוד מקומות שאתם יכולים להגיע אליהם: למרכזים הקהילתיים, בבוקר לאמהות הצעירות שמגיעות עם הילדים שלהן למרכזים הקהילתיים וחוות את הפעילות של הגיל הרך. בשעות הערב במועדוני הנשים. באירועים של מיקרו סינמה. גם אם יש שם קצת גברים- לא קרה שום דבר.

גב' אפרת מייקין כנפו:

ההפך. חשוב שהוא יבין את הדברים. זה חשוב.

מר שרעבי:

אז הבעל יכניס את זה לאשתו לאפליקציה.

אני חושב שכמו שדיגיתל היום הופך ומתחיל לעבור ממקום למקום, צריך כח האדם שלכם, בואו נגיד שניקח לעצמנו חודש. קודם כל יום האשה, מבחינתי כל הדבר הזה הוא לא יום אחד, עזבו,

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 23 -

צריכים לעבוד על הדבר הזה ,24/7 כל השנה, כל יום, כל רגע. הדבר הזה צריך להיות מאוד משמעותי, להוציא אותו לשטח, להוציא אותו לפועל, יש דברים מאוד משמעותיים.

גב' אפרת מייקין כנפו:

לסיום אני רוצה להציג סרטון-"עיר שווה".

הצגת סרטון.

גב' חן אריאלי:

אני רוצה להגיד שזו כמובן תכנית מדהימה, ואני חושבת שבכלל חוסן עושים עבודה סופר חשובה בעירייה כדי להעביר אותה למימד חדש של תפיסה וגישה, וזה מתקדם מאוד, וזה באמת- להוריד את הכובע בפניכן. זו עבודה קשה מאוד, רוחבית, זה גם עומד להכנס למבנים קיימים ולחלחל, וזו פשוט עבודה מדהימה.

שמחתי להיות חלק מזה ואני תמיד אהיה שותפה.

אני רוצה לשאול שאלה אחרת, לא אליהן. התכנית הזאת הושקה לפני 3 חודשים באירוע מאוד פומבי וגדול, ואנחנו נמצאים פה בישיבת הנהלה 3 חודשים לאחר שהתכנית הזאת בחוץ? מרגיש לי קצת חותמת גומי. אני שואלת למה זה מובא לישיבת הנהלה לאחר שזה הושק החוצה כבר בתכנית גדולה. הסרטון הזה היה בחוץ כבר, כל התכנית הושקה באופן פומבי, האם אנחנו לא אמורים לראות את זה לפני שזה יוצא, כדי שנוכל גם להיות חלק ולהרגיש חלק? נראה לי שאלה לעניין סביב השולחן הזה.

גב' אפרת מייקין כנפו:

זו לא שאלה אלינו. זו לא החלטה שלנו.

גב' חן אריאלי:

הן עשו עבודה מדהימה, הייתי רוצה- כחברת הנהלה וכסגנית ראש עיר שזה יובא לפני הרבה לפני שזה מושק ציבורי.

גב' אפרת מייקין כנפו:

אני רק אומר שחן היא שותפה שלנו מהיום הראשון, והיא תמיד אתנו.

מר שרעבי:

קודם כל, ככל שאני מבין, ישיבת הנהלה היא ישיבה שבה מציגים את הדברים. זו לא ישיבה שבסופו של תהליך יש בה איזשהן החלטות או משהו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 24 -

גב' חן אריאלי:

אבל למה להציג לישיבת הנהלה עירונית משהו שהוא כבר בחוץ 3 חודשים? מתי היתה ההשקה?

גב' אפרת מייקין כנפו:

בדצמבר.

גב' חן אריאלי:

חמישה חודשים.

מר שרעבי:

חבל מאוד שהנוכחות בישיבה הספציפית הזאת היום היא מאוד מאוד דלה.

גב' חן אריאלי:

נכון.

מר שרעבי:

אבל יש סיטואציה שבאה ואומרת שהרבה מאוד פעמים אנשים, לדוגמא, לא הגיעו להשקה, לא הגיעו לאירוע הגדול הזה, ורצו כמובן אולי להציג את זה בפניהם.

גב' חן אריאלי:

כלומר, אני צריכה להתייחס מעכשיו לישיבות הנהלה כיידוע. אני צריכה לדעת חצי שנה באחור על דברים שקורים, דברים פורצי דרך, כמו התכנית הזאת.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אני אסביר לך חן.

ההנהלה היא וועדה מייעצת לראש העירייה. זה המנדט שלה. היא לא וועדה שמחליטה, היא לא וועדה שמקבלת החלטות, היא וועדה מייעצת.

עם זאת, מן הראוי היה שנושא כזה, כמו שאמרת, יגיע לפני, ויגיע לפני ההשקה כדי שנוכל באמת להתייחס.

גב' חן אריאלי:

נושא כל כך חשוב, כל כך גדול, עבודה כל כך עמוקה וממוקדת שנעשתה.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 25 -

אבל עדיין מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. וטוב שהביאו את זה, וטוב שלמדנו. אפשר היה גם לא להביא בכלל.

מר שרעבי:

וחבל גם שהנוכחות דלה, שאלה שלא היו אז- לא נמצאים היום.

גב' חן אריאלי:

אתה יודע, זו גם שאלה לשאול.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אני חושב שזה נושא ראוי, וחשוב שנדע ממנו, וטוב שהביאו אותו.

גב' חן אריאלי:

מאוד חשוב שנדע ממנו, אבל לא חצי שנה אחרי שהוא יוצא, אלא לפני.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

אני מציע שתעירי את זה למי שהיה אמור להביא את הנושא הזה לסדר היום.

גב' חן אריאלי:

אני פונה להנהלת העירייה. מי קובע את סדר היום? אני קובעת את סדר היום של הנהלת העירייה?

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

לא.

אני מציע שתפני למנכ"ל העירייה ולראש העירייה, הם אמונים להביא את הנושאים האלה לסדר היום.

תודה רבה לכן. זה היה מאוד מעניין. למדתי הרבה מאוד, גם אני עצמי לפחות.

גב' אפרת מייקין כנפו:

תודה רבה.

יש כאן חוברת מפורטת יותר שהבאתי.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

תמשיכו לעשות חייל ולייצר יותר שוויוניות לנשים בעיר, יותר בטחון.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 32

מתאריך כ"ה אייר תשפ"ג ()16/5/2023

- 26 -

גב' אפרת מייקין כנפו:

זה טוב לכולם.

מר ספיר – יו"ר הישיבה:

זה בהחלט ראוי, טוב וחשוב.

תודה רבה.

הישיבה נעולה

_____________

גלילה בן-חורין

מזכירת המועצה

ע' בכירה למנכ"ל העירייה