החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 1 עד 18 לספטמבר 2017

עיר: תל אביב-יפו
קטגוריה: ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך: 09/11/2016
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| יד באלול תשעז

מספר ערר: | 12:22 / 140016868

מספר ועדה: | 11590

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

העורר/ת: שי מוצרי איכות בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

כמבוקש.

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכם של פשרה שהושג בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 05.09.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערך על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינ ל המשיב.

יו"ר: עו"ד קניון אורה חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כ באלול תשעז

177

מספר ערר: | 09:15 / 140015790

מספר ועדה: | 11592

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: החשמונאים 105 ת"א בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף החלטה להסכמה בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 11.09.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ע ערר) התשל") - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האי

על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ט של המשיב.

יו"4+-עו"דיצדוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום / תק 2 גדי

שם הקלדנית: |ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כ באלול תשעז

מספר ערר: | 10:16 / 140014670

מספר ועדה: | 11592

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: מיטרני אליעזר, מטרני עליזה (לואיזה), אלון אושרה מתי -נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף החלטה להסכמה בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 11.09.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיו

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתך ה

[

יו"ר: עו"ד דוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: עו"ך טל גדי

(ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

עטרנט של המשיב.

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כ באלול תשעז

מספר ערר: | 12:51 / 140016119

מספרועדה: | 11592

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר: חבני זכריה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

בפנינו ערר על דחיית השגת העורר שעלה טענת אינני מחזיק.

בתשובת מנהל הארנונה מיום 9/11/16 השיב מנהל הארנונה כי טענת העורר לפיה אינו מחזיק בנכסים נטענה בעלמה וללא כל תימוכין או פירוט. עוד הוסיף מנהל הארנונה מידע אודות הגב' חבני הדר.

על תשובת מנהל הארנונה הוגש ערר וביום 29/5/17 בעת הדיון המקדמי הוצג לוועדה תצהיר שהוכתר תחת תצהיר בהודעה בהתאם לסעיפים 325-326 לפקודת העיריות לפיו חן שלבינסקי והדר חבני מצהירים כי הם המחזיקים בנכס 2000343070 ובנכס 2000420945 וזאת מיום 1/1/16.

לאחר הדיון המקדמי (בו נכח גם המצהיר חן שלבינסקי) ביקש המשיב שהות כדי להגיש הודעה לוועדה ומאז הוגשו הודעות ותגובות שהוחלפו בין הצדדים.

ועדת ערר נדרשת לדון בטענת אינני מחזיק בלבד ומכלל הראיות שהובאו בפני הוועדה הוכח ללא ספק כי העורר אינו מחזיק בנכסים הנ"ל. לא נדרשנו במקרה זה לזמן את הצד השלישי שעלול להיפגע מהחלטת הוועדה, שכן הצד השלישי קיבל על עצמו את החיובים תוך שמירה על זכותו לטעון על שאלת הסיווג.

מכל האמור לעיל מתקבלת טענת העורר כי אינו מחזיק בנכס והערר מתקבל ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 11.09.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

"ץ 0 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ע ל קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת 1

ערר) הת - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינ של המשיב.

יו"ו : עו" דוק אלו חבר: עו" וו ו"ח לוי אבשלום חבר: עו! טל גדי 1 1

שם הקלז נית: ענת לוי

ורוו

תאריך | : כ באלול תשעז

177

מספר ערר: | 12:37 / 140015995

מספר ועדה: | 11592

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת:

מורדי מרדכי תעודת זהות *********,מורדי רפאל תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10048734

מספר חוזה: 45956

כתובת הנכס: לוינסקי 108 ג

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: רחלי ברלינר

נוכחים:

העורר/ת: מורדי מרדכי,מורדי רפאל - אין נוכחות

צד ג': התחנה המרכזית החדשה

ע"י ב"כ עו"ד: הדר חשמונאי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: רחלי ברלינר

החלטה

הדיון קבוע לשעה 12:15. השעה כעת 12:40. אין התייצבות לעורר.

זו לא פעם ראשונה שהעורר לא מתייצב לדיון. בתיק אישור מסירה.

בנסיבות אלו נראה כי העורר זנח את הערר.

הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב וב"כ צד ג' בלבד היום/11.09.2017.

1 4

= צדוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית מס' ערר: | 140015350 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו'יר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו'יד/רו'/ח אבשלום לוי

חבר: עו'יד גדי טל

העורר: אסתר לוי

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

הצד השלישי: התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

החלטת

הצדדים לתיק זה אימצו הסדר דיוני, כחלק מהסדר כולל בתיקים רבים ונוספים אשר עניינם חיובט של מחזיקים בגין ארנונה ביחס לייחנות'' אותה רכשו לפני עשרות שנים בתחנה מרכזית החדשה בתל אביב ואשר לטענת חמשיב הס מחציקים בה.

מתחם התחנה המרכצית בתל אביב הנמצא ברחוב לוינסקי 108 בתל אביב חינו מתחם מוכר וידוע.

ועדות הערר בהרכביהן השונים כבר נדרשו עשרות פעמים בשנים האחרונות להכריע בעררים אשר הוגשו על ידי עוררים שרכשו לפני עשרות שנים חנויות בתתנה המרכוית החדשה.

במסגרת הדיונים נשמעו העוררים, נשמעה עמדת המשלב ונשמעו עמדות נציגי התחנה המרכזית החדשה הן ביחס לסוגיות הפרוצדוראליות הנוגעות לזימון התחנה המרכזית החדשה כצזד שלישי שעלול לחיפגע מהחלטת הועדה והן לגופה של המחלוקת באשר לוהות המחזיק לצרכי ארנונה.

בתיקים שנדונו ניתנו התלטות מפורטות ומנומקות.

בהתאם להסדר הדיוני אותו אימצו הצדדים הגישו בתיק שבפנינו העוררת, המשיב והצד השלישי את כתבי הטענות מטעמם, צירפו אליהם את המסמכים הרלבנטיים וביקשו מועדת הערר ליתן

החלטה על טמך חומר הראלות שהגישו.

העוררת הגישה כתב ערר בו העלתה טענות כלליות ביחס למצב הנכט וביססה את טענתה כי לא החזיקה בנכס בכך שלא קיבלה מפתחות לחנות וכי אין לחנות כל גישה.

העוררת הפנתה בכתב הערר לכך שמי שמחציקה בפועל בחנות נשוא הערר הינה התחנה המרכצית החדשה.

המשיב הגיש כתב תשובה אליו צירף בין השאר את הודעת התחנה המרכצית משנת 1999 (נספת גי לכתב התשובה) המהווה לשיטתו את הבסיס לפיו ערך המשיב שינויים בשמות המחציקים בנכס.

המשיב שב על טענותיו לפיהן יש לדחות את הערר בשל כך שהעוררת הינה בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס.

התחנה המרכזית החדשה הגישה בהתאם להסדר הדיוני תיק מוצגים מטעמה שכולל את תוזה הניהול והודעת חיוב דמי ניחול.

להחלטה זו מצורפת החלטתה הסופית של ועדת הערר בתיק 140014592 ותיא מהווה חלק בלתי נפוד מהחלטתנו בתיק זה. הנימוסים וההכרעה בההלטה בתיק 140014592 הנל יחולו

בהתאמה גם על תיק זּה.

נוסיף, נציין ונפרט רק את הפרטים הספציפיים הנוגעים לתיק זה כדלקמן:

בכתב הערר שהוגש על ידי בייכ העוררת נכתב:

*מדובל בחנות ריקה שבנייתה לא הושלמה ושאין אלית גישה, כמו גם ליתר החנויות המצויות בסמיכות אליה?

ש...העוררת מעולם לא קיבלה מהתמתלית את החזקה בתנות ...+

כמו בניקיס אחריט בהם נשמעו ראיות בעניין התחנה המרכצית החדשה (מאצ הוגשו טיכומי הצד השלישי בעניין עמדתם בקשר להשתתפות הצד השלישי בהליך וה) אפשרנו לבייכ הצד השלישי להגיש לוועדה במסגרת הבאת הראיות, את ראיותיו במסגרת תיק מוצגיט, ואכן תיק המוצגים הוגש ביום 26.6.2017.

הצדדים הסכימו כי על סמך כתבי הטענות והמסמכים שהציגו תינתן התלטה טופית על סמך חומר הראות בתיק.

הצד השלישי הגיש כאמור את האסמכתאות הרלבנטיות במסגרת תיק המוצגים שהגיש:

חוזה ניהול מיום 10.8.93.

עוד הציגה התחנה הודעות חיוב בדמי ניהול.

בניגוד לתיקיט אחרים המובאים בפנינו להכרעה בעניין התחנה המרכוית החדשה לא הציגה התמחיית בתיק וה את הסכט המכר ואנו נניח כי נוסח הסכם המכר במקרה של העוררת בתיק וה זהה לחוזיס שהובאו בפנינו בתיקייס האחרים.

מהראיות שהוצגו לנו עולה כי המשיב שינה את רישום המחויקיט על פי דיווח כלשהו שנמסר לו מהצד השלישי במהלך שנת 1999 .(ראה נספח ג / לכתב התשובה מטעם המשיב ).

מצטט מכתב התשובהת:

שויודגש, חילופי תמחזיקים בוצעו כבל בשנת 1922 ! וזאת על סמך הנדעה מסודרת מאת הבעלים, התחנה המדכזית החדשת ..%

עוד עולה מכתב התשובה כי המשיב לא בדק את מצב הנכס בעת קבלת ייהודעתיי התחנה המרכצית ואף לא בדק את הנכס.

כאמור המשיב ביצע את חילופי המחזיקים, כך על פי הודעת מנהל הארנונה ועל פי כתב התשובה בעקבות פנייתה של חברת התהנה המרכזית החדשה.

העוררת כאמור טענה כי החזקה בחנות נשוא הערר מעולט לא נמסרה לה, היא הצביעה למעשה על התחנה המרכצית החדשה בתור הנישום המחזיק בנכס ואשר אליו יש להפנות את התיוב.

המשיב פעל בהתאם לייהודעת'יי התחנה המרכוית התדשה משנת 1999 ורשס את חללופי המחזיקים מינואר 1999. המשיב הפנה לכך שיכול ומדובר בטכסוך בין מחזיקים.

התמונה העובדתית שנפרטה בפנינו בענייו טענות העוררת ברורה כאמור:

המשיב ביצע חילופי מחזיקים בשנת 1999.

חילופי המחזיקים לא בוצעו על פי הנחיות ונהלי המשיב לקיום הוראות סעיף 325-326 לפקודת העיריות.

לא נמסרה הודעה על חילופי מחזיקים או חדילת חזקה כנדרש על פי דין.

ההסכם שצירף בדיעבד הצד השלישי בין העוררת לתחנה המרכזית החדשה, אין בו דבר וחצי דבר עם מסירת חוקה או עם יום החיוב ו/או עס המועד בו ביצע המשיב את חילופי המחציקים. גם לא הועלתה טענה או הוצגה ראיה לכך שההסכם נמסר למשיב עובר למסירת ההודעה על חילופי המחציקים.

הוראות ההסכמים בין הצד השלישי לעוררת מעמידות בספק רב את מהימנות ההודעה שמסר הצד השלישי למשיב בשנת 1999.

העוררת לא החציקה בנכס.

באמור לעיל את החלטה זו יש לקרוא יחד עם נימוקי ועדת הערר בהחלטתה הסופית מיום 6 בתיק 140014592.

מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל - מתקבלת הטענה כי העוררת לא החויקה בנכס בתקופות המיוחסות לה על ידי חמשיב.

אין בהחלטה גו בכדי להוות קביעה כלשהי ביחס למערכת היחסים בין העוררת לבין הצד השלישי.

החלטתנו וו נסמכת על הראיות שהומצאו לנו ונוגעת לתיק וה בלבד. אולם כפי שכבר אמרנו בעבר, יש גס בהחלטה גו משום תמרור אוהרה למשיב כמו גם לצד השלישי לנהוג בוּהירות והקפדה רבה יותר באשר לוכויותיהס של הנישומים דוגמת הנישומה העוררת בערר וּה.

ניתן בהעדר הצדדים היום 11.9.2017

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי'א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

[

יו"ר: עו"ד \ צדוק חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי ו גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייגי ארנונה כללית מס ערר: | 140016394 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו'יר: עו'יד אלון בדוק

חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררת: אינטל ישראל (74) בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

ענינה של החלטה זו היא בקשתה המקדמית של העוררת לקבל את הערר על הטף בטענה כי ועדת הערר (בהרכב אתר ) כבר נדרשה לסוגיה נשוא ערר וה וקבעה בהחלטתה בתיק 140011596 מיום 5 כי יש לסווג את הנכס בסיווג ייבתי תוכנהיי. (להלן: ייהחלטת הועדה הקודמתי).

לטענת העוררת החלטת הועדה הקודמת ניתנה אמנסם בעניינה של העוררת ריפליי טכנולוגיות וידאו בע"מ אלא שהעוררת הקודמת נרכשה על ידי העוררת הנוכחית ולא נעשה כל שינוי בשימוש בנכס, על כן טעה מנהל הארנונה עת שינה מקביעתה של ועדת הערר בהתלטתה הקודמת וסיווג את הנכס בטיווג משרדים,

בתשובת מנהל הארנונה להשגת העוררת ציין המשיב כי העוררת נמנעה מלהיענות לדרישתו להמציא מסמכים ביחס לשימוש הנעשה על ידה בנכט, בהתאם לנוהל שנתגבש אצל המשיב, לרבות דוחות כספיים וכי הימנעות העוררת מלהציג ראיות ביחס לשימוש הנעשה בנכס, די בה בכדי לשלול ממנה את הזכאות לתעריף המוזל המופחת של ייבתי תוכנהיי. עוד ציין מנהל הארנונה כי ניסיונות לתאם ביקור בנכס נענו בשלילה על ידי העוררת.

ביום 16.5.2017 התקיים דיון מקדמי בפנינו. בייכ העוררת טען בלחט כי הטריגר היחיד לשינוי סיווג השימוש בנכס על ידי העוררת חיה החלפת שם המחציקה ושינוי שם בעלי החברה.

ללטענתו אין שום שימוי עובדתי לא במצבת העובלים, לא בעיסוקה ש2 החבדה ולא בכל עיסוק אחד. אומנם הוספו עובדים לחברת אבל מהותית הס עוסקים באותם עיטסוקים שתואלו בההלטת הועדה משנת 2015

בייכ חמשיב שבה על עמדת מנהל הארנונה כי אין מדובר באותו הנישום בעניינו נתקבלה החלטת

ועדת הערר הקודמת :

*+טענת העוררת שמדובד באותה פעילות טעונת בדיקה ועל מנת לבלוק את טענות העורת ביסודיות המשיב מבקש מהעוררת לשתף פעולה ולהעביר למשיב את כע הלאיות שיש בדשותו לרבות דוחות כספיים, דוח רווח והפסד, אישור מהמדען הראש: ובשלב זה תמשיב לא יכול לקבל את טענת העולרת שש תפעילות של החבלה הקודמת היא אותת מעילות.

בסיומו של הדיון המקדמי קיבלה ועדת הערר את ההחלטה הבאה:

,על מניו יש לבדר את טענות הצלדים. מחד יש לבדוק האם העוררת היא אותת עודרת שבעגיינת ניתנת ההלטת ועדת העלר מיום 11.11.15 (שנת המס 2014) ומצד שני האם במחלוקת שגפנינו מעולבים נכסים נוספים או היו שינויים עובדתיים או שינוי אחל המצדיק דיון מחדש בערר.

לצודך העניין תודיע העוררת לוועדה בתוך 10 ימים מהיום האם מדובר באותה עודרת (האם מדובר באותם נכסים או שכלגע מדובר בנכסים נוספים.

לאחד קבלת הודעת העולרת תתקבל ההלטה האם יש ללדון בטענה המקדמית של העודררת למעשה בית דין, ככל שהעודרת תעמוד על טענה כזאת או שיש לברל את הערר לגופו ?+

ביום 2.7.2017 נתקבלה הודעתה של העוררת :

נתמצת את תשובת העוררת לשאלות בגיגן נתבקשה לתת הודעתת:

ביחס לשאלה האם מדובר באותה העוררת מההליך הקודט:

העוררת הודיעה כדלקמן:

*כפי שנאמל בכתב ובע/ם בדיון, העוררת רכשה את חברת ליפליי על כל דכיביה כולל כע העובדים שלת לרבות בנכט בו ישבת שהוא נשוא העניין ונכנסה בנעליה לכל דבל וענלין..<

ביחס לשאלה האם השתנו השטחים עליהם ניתנה התלטתה הקודמת של ועדת הערר נתנה

העוררת את ההודעה הבאה:

...החלטת הוועדה ניתנה ביחס לנכס זה בגודל 342.11 מלל..אינטל רכשה את ליפליי והגדילה את הפעילות ש2 פיתות התוכנה. לשם כך היא שכלה שטחים נוספים במבנת ...>

האם השתנו העובדות מההליך הקודם :

העוררת טוענת כי למעט העובדה שבנכס המורחב יושבים עובדים נוספים "הש עושים פעילות זהה לפעילות של העובדים הוותיקים בתוכנת..%

המשיב התייחס להודעת העוררת בטיכוס טענותיו שהוגש ביום 18.7.2017.

ביחס לזהות בין שתי החברות טען המשיב כי אין לקבל את עמדת העוררת שכן מבדיקה שערך, העוררת הינה ישות משפטית שונה מהישות של חברת רפליי שהייתה צד לערר הקודם בעינינה כבר ניתנה החלטה סופית.

ביחט לטענת העוררת להחלת הדוקטרינה של ייקרבה משפטית , בין המתדיין הקודם לעוררת הנוכחית טען המשיב כי העוררת טענה טענה זו בעלמא מבלי שחיא מוכיחה משפטית את הקרבה בין חברת רפליי לחברה העוררת במקרה שלנו ומבלי שהוצגו ראיות כלשהן בעניין זה.

ביחס למהות הטענה בעניין השתק פלוגתא טען חמשיב כי לא יכול להתקיים מעשה בית דין ו/או השתק פלוגתא מקום בו אין מדובר באותן העילות , אין להניח אפריורית כי השימוש שעושה חברת אינטל כיום בנכס וחה לשימוש שנעשה בנכס בעת שדנה בו ועדת הערר הקודמת, לא הוגשו ראיות התומכות בטענה כי מדובר באותו השימוש, וכי במקרה דנן מדובר בארבעה נכסים כאשר רק שלושה מהם הותזקו בעבר על ידי תברת ריפליי.

נדגיש כי כתוט השני בטענות המשיב חוא שב וטוען כי לו חייתה מציגה העוררת את המסמכים והראיות כפי שנדרשה ובהתאם לנוהל הנוהג אצל המשיב ביחט לבחינת סיווג נכס בשימוש בית תוכנה אפשר היה לוודא האם יש ממש בטענותיה כי מדובר באותו השימוש ובאותם המשתמשיםס ואז ניתן היה לדון בטענת מעשה בית דין ו/או השתק פלוגתא.

בסהייכ מונחת בפנינו בקשתה של העוררת המתבסטת על הכרעה קודמת מפורטת ועובדתית של ועדת הערר אשר בחנה את העובדות שהובאו בפניה באותו הענלין והחליטה לקבל את העררים ולקבוע כי יש לסווג את העסק של העוררת רפליי בע"מ בסיווג בתי תוכנה.

עיינו בהחלטת ועדת הערר הקודמת ומצאנו כי הועדה בחנה עובדונית את השימוש בנכס בהתאם לראיות שהציגו הצדדים תוך שהיא מנתחת את דרך התקשרותה של העוררת דאו עם חברת האם שלה, מסתמכת על אישור המדען הראשלי על ביצוע מחקר ופיתוח על ידי העוררת דאו עבור תחברת האם דאז.

העוררת כיום מבקשת מועדת הערר להחיל את החלטתה הקודמת של ועדת הערר מתוקף הדוקטרינה של מעשה בית דין על המקרה הנדון על אף שאין מדובר באותה העוררת מבחינת הישות המשפטית, אין מדובר באותו הנכס (אין מחלוקת כי לעסקה של העוררת הנוכחית נוספו שטחים ונוספו עובדים) וכל ואת מבלי שהיא מציגה ולו קצה ראיה התומך בכך שמלאכתה של ועדת הערר במקרה וה תהיה והה למלאכתה של הועדה הקודמת (למשל - יכולה הייתה העוררת להציג אישור המדען הראשלי לפעילות העוררת הנוכחית בנכס...)

מצאנו בשים לב לתיאור העובדתי המתואר לעיל כי טענות העוררת במקרה וה הינן טענות כלליות אשר אינן יכולות להביא לכך שוועדת הערר לא תידרש לדיון בטענות הצדדים ותמצא כי יש לקבל את הערר על הסף בטענה של מעשה בית דין.

עיון בכתב הערר ובהודעת העוררת מלמד כי אין בהם משום תמיכה בעמדתה. העוררת מודה כי חל שינוי עובדתי או יישינוי כלשהויי בוהות הישות המשפטית העושה שימוש בנכס והמשיכה בקו בו נקטה בעת הדיון המקדמי בו נמנעה מלהציג מבנה משפטי נתמך בראיות ביחס לקשר בין העוררת הקודמת לעוררת הצו. טענה כללית לפיה העוררת הנוכחית ''רכשהיי את פעילות העוררת הקודמת אינה יכולה לבסס הפעלת דוקטרינת מעשה בית דין ו/או השתק פלוגתא.

קשה להימנע מהרושס שהעוררת העדיפה להימנע מבירור עובדתי של הפעילות הנוכחית הנעשית בנכס תחת צעידה במתווה , שיכול שיימצא כמיותר, של הגשת השגה וערר, בהם יתנהל ברור ענייני בטענותיה.

בשים לב לפסקי הדין ולהלכה בדבר השתק פלוגתא הרי שלא הוכח כי במקרה שבפנינו מדובר באותה מחלוקת שעלתה בהתדיינות הקודמת (הצדדים חלוקים בנקודה גו ואילו גם העוררת מסכימה לכך שמצבת הנכסים והעובדים השתנתה) בשים לב לכך נותרה מחלוקת האם נערך דיון בין הצדדים באותה הפלוגתא בפני ועדת הערר עת דנה בהחלטתה הקודמת.

אין לאמר כי החלטתה הקודמת של ועדת הערר כוללת הכרעה בפלוגתאות הנוכחיות בין הצדדים ולא ניתן לקבוע בשלב וה של הדיון כי ועדת הערר בהחלטת הקודמת הכריעה מפורשות ביחס למחלוקת הנוכתית תוך קביעה פוזיטיבית וקביעות עובדתיות אותן יש להחיל על הערר שבפנינו.

מכל האמור לעיל מצאנו כי דין בקשתה המקדמית של העוררת להידחות.

תחת הרושם כי ההליך המקדמי בתיק זה עלול להיות מיותר, ועדת הערר אפשרה כאמור לעוררת ליתן הודעה ביחס לדמיון או הוהות בין העוררת בערר הקודם לבין העוררת בתיק זה ו/או ביחס לנכסים נשוא הערר הזה לעומת הנכסים נשוא החלטת ועדת הערר הקודמת.

העוררת צריכה הייתה לוותר על טענתה למעשה בית דין לאור מהות הודעתה לוועדה מיום 7 ויש להצטער על כך שלא עשתה כן.

העוררת תישא בהוצאות המשיב בסך 2,000 ₪ בכפוף לתוצאות ההליך בהחלטה הסופית בתיק זה.

ניתן בהעדר הצדדים היום 11.9.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 65 יום מיום קבלת ההחלטה.

בוועדת (עִרר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה גו פאתר האינטרנט של חמשיב.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות ו ות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין

*ו'יר: עו/ד אלון צדוק חבר: עו''ד/רו''ח אבשלום לוי יטל

קלדנית : \ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: | 140014109 שליד עיריית תל אביב- יפו 20

בפני חברי ועדת הערר:

יו'/ר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררת: מגדל חברה לביטות ומגדל מקפת קרנות פנטית

נגד

מנהל הארגונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטה

ערר זה הוגש בגינסם של שלושה נכסים ברחוב ראול ולנברג 24 תל אביב.

העוררת טוענת כי מדובר בנכסים ריקים ומעלה בפני וועדת הערר את הסוגיה הקשורה בשאלת סיווגו של נכס ריק בסיווג הזול האפשרי מבחינת ייעודו התכנוני של הנכס.

מכתב הערר וכתב התשובה עלה כי הצדדים אינם חלוקים רק בשאלת הסיווג כי אם בשאלהח העובדתית הנוגעת להיותו של הנכס ריק .

במשך תקופה לא מובטלת ביקשו הצדדים להשהות ניחול ההליכיסם בתיק זה בניסיון לקדם ביניחט הטדר מוסכם ביחס למחלוקות אולם מאמציהס לא העלו פרי וביום 21.7.16 הגיש חמשיב כתב תשובה.

ביום 14.11.2016 התקיים דיון מקדמי בפנינו.

בייכ העוררות הגדירה בדיון את גדר המחלוקת מבחינת העוררת בציינה כדלקמן:

*הטענות שלנו מתמקדות בשני מישורים. פטור מנכס ריק ביחס לחלק מהנכסים לתקופות שלא נוצלו עדיין, טענות בדבר הסיווג הזול האפשלי..

אנו מסתמכים על היתל הבנייה מספל 2000491 מיום 23.3.2000 גם לשיטת המשיב במקדת זה אין מדובר בייעוד המותר על פי התבי/ע , אלא :יעוד שנקבע בהיתד הבניה על כן יש לסווג את הנכס בסיווג תעשיית.

בייכ המשיב טען בדיון המקדמי כי בחלק מהביקורות נמצא כי חלק מהנכסים אינם ריקים ולגבי

יתרת הנכסים אמר:

/אנו מציעים להגיש דשימת נכסים בה :צוין איזה נכס קיבל פטור ולאיזו תקופת (את עמדת המשיב ביחס לבקשת העודלת ביחס לסינוו.

בהחלטתנו מאותו היום קבענו:

שאנו קובעים את התיק להוכחות בשאלה האם הנכטסים דיקים או לא , לעניין ייעוד הנכס ע/2 היתר הבנייה אין צולך בשמיעת ראיות ודי בהגשת היתד הבנייתי.

חמשיב לא הגיש רשימה כפי שהוצע על ידי באי כוחו בדיון המקדמי . הצדדים הגישו תצחירי עדות ראשית.

העוררות הגישו את תצחירה של הגבי אדווה קובו המשמשת כמנחלת נכסי העוררת.

בתצהירה התלייחטה העוררת לחמישה נכטים.

ביחס לכל תמשת הנכסים ציינה עדת העוררת כי העירייה העניקה להם פטור בגין נכס ריק בתקופות עבר ולפיכך המחלוקת היא המשך הפטור ו/או סיווג הנכס לאחר תום תקופת הפטור.

עדת העוררות לא צירפה לתצהירה ראיות התומכות בטענה כי הנכסים ריקים.

המשיב הגיש תצהירי עדות ראשית של שני תוקרי שומה - אלדד משולמי וליאור בארי אשר צרפו לתצהיריהס את דוחות ממצאי הביקורת שערכו בתאריכים שונים בנכסים.

ביום 14.2.17 חודיע בייכ המשיב כי עקב טעות טכנית צורפו לתצהירו של התוקר ליאור בארי תמונות אשר אינן מתעדות את הנכס נשוא הערר וכי לא ניתן לאתר את התמונות שצולמו באותה הביקורת . לטענת חמשיב '/אין בכך בכדי להעלות או להודיד מן המחלוקת נשוא ערר זת/י,

ביום 20.2.17 נשמע דיון ההוכחות בעררים המאוחדים.

בפתח דיון ההוכחות הודיעונו הצדדים כי אין ביניהט מחלוקת ביחס לכך שהיתר הבניה מספר 1 קובע כי ייעוד הנכס הוא לתעשייה עתירת ידע (הליטק).

בחקירתה הנגדית נשאלה עדת העוררות על מצב הנכטיס, היא שבה וטענה כי הט ריקים אך ציינה בי/אין לי כרגע תמונות להדאות".

בייכ העוררות ויתר על חקירת עד המשיב ליאור בארי שכן לטענתו בעקבות ביקורו נתקבל פטור בגין נכס ריק.

עד המשיב השני , אלדד משולמי, נחקר על תצחירו והשיב :

ילגב אתר צליכה שמסתיים ב 2790 אני לא *ודע אם נעשה שימוש. נכון לזמן הביקורת ראיתי שהנכט ריק. רוב השטח ריק

לגבי אתר צריכה 2785 אני מאשל כי הוא ליק.....

לגבי אתר צריכה שמסתיים ב 2820 ... רוב השטת נמצא ליק מתפץ (אדם למעט חדר אחד עם יכוז כילסאות.....

לגבי אתר צריכה המסתיים ב 2685 רוב השטח ריק מאדם וחפץ למעט פחים מפלסטיק , לא זכור לי שראיתי שם אנשים?

בטרם נתייחס לסוגיות המשפטיות ו/או הסוגיות הנוגעות למועד בו יש להחיל את הפטור המבוקש

נתייחס למצב הנכטים :

צודק בייכ המשיב בסיכומיו כי העוררות לא טרחו להניח בפני ועדת הערר תשתית ראליתית לתמיכה בטענותיהן כי הנכסים היו ריקים בתקופות הרלבנטיות, אלא שנראה כי לא חיה צורך

בהנחת תשתית שכצאת כפי שיפורט לחלן:

בהמשך כתב הסיכומים של המשיב מבקש בא כוחו מהוועדה להגיע למסקנה העומדת בטסתירה לעמדה שהציג העד מטעם המשיב חוקר חשומה אלדד משולמי.

עד המשיב מבקש בסיכומים שהגיש לייתקןיי את הרושם הברור שהותירה עדותו של עד חמשיב במסגרת דיון ההוכחות ממנה עלה כי הנכסים נשוא המחלוקת נמצאו במטגרת הביקור של חוקר השומח מטעם המשיב ריסים.

נכון שעד המשיב ציין בחקירתו כי בנכס אחד היה חדר בו רוכוו כסאות ובנכס אחר חיו פחים מפלסטיק אלא שמעיון בדוח ממצאי הביקורת, בתשריטיט שצורפו אליו ובתמונות עולח כי מדובר בזוטי דברים . הנכס בו נמצא החדר בו רוכזו רחיטיס הינו נכס בשטת של כ 500 מ"ר . עד המשיב אמר כי מדובר בנכט ריק יירוב הנכס ריקיי ... ביחס לנכט בו נראו פתי פלסטיק הרי

שמדובר בנכט בשטח של כ 800 מ"ר לגביו אמר עד המשיב: *...לוב השטח דיק מאדם וחפץ למעט פחים מפלסטיק , לא זכור לי שראיתי שם אנשים.

עיינו בקפידה בתמונות שצורפו לדוח ממצאי הביקורת והרושם חוא ברור. מדובר בנכסים ריקים.

גס אם בחדר אחד נראו שרידי ריחוט שפורק או מספר פתי פלסטיק אין וה משנה ממצבו הכללי של הנכט,

נסיונו של המשיב להתנער מעדותו של עד המשיב עצמו "אומנם בחקילתו ציין משולמי כי לוב שטח הנכס ריק , אך גם אם כך, אין הדבר אומר שהנכס ריק לתלוטין מכל תסץ *... נועד לכישלון.

הוסף לכך את העובדה כי גרסת עדת העוררות לפיה ביחט לכל חמשת הנכסים מצא המשיב כי יש לסווגט בתקופות מסוימות כנכסים ריקים, לא הוומה והרי תמיכה נוספת ברושם שהתקבל עובדתית ביחס למצב הנכטים.

הננו קובעים כי עובדתית נמצא, מדוחות ממצאי הביקורת, עדות עד המשיב ועדות עדת העוררות כי הנכסים ריקים.

נותר לנו להכריע במתלוקת ביחס לסיווג הנכטיס ולתקופות בהן יש להחיל הסלווגיס המבוקשים בשים לב למועד פנית העוררות למשיב.

נתייחס ראשית דבך לשאלת טיווג הנכס :

העוררות טוענות כי בהתאם לפטיקת בתי המשפט יש לחייב את הנכסים הריקים על פי הסיווג הוול בהתאם לשימושיט המוונרים בו על פי דין.

עוד טוענות העוררות כי בית המשפט קבע כי בסיווג הנכס יש להתחשב במצב הנכט ולא בזהות חנישוט ועל כן אין לעובדה כי אחת מהנישומות חינה חברת ביטוח בכדי להביא לסיווג הנכס בסיווג ייחברת ביטות ומבטתים'י

העוררות מפנות למספר החלטות של בית המשפט במיוחד להחלטה בבר'ימ 8828/16 מנהל הארנונה בעירית תל אביב נגד מגדל חברה לביטות החוור לטענתן על ההלכה הקובעת כי אין לתייב או לסווג נכס על פי מיהות המחציק ללא קשר לשימוש בו.

המשיב בטיכומיו טוען כי בית המשפט העליון השמיע את קולו במקרים אחרים ונקט עמדה שונה מפסקי חדין המצוטטים על ידי העוררות, הוא אף מפנה למספר פסקי דין כאלה ועל כן יש להעדיף במקרה זה את עיקרון מיהות הנישום ולחייב הנכס הריק בסלווג חברות ביטוח ולא על פי ייעודו התכנוני.

אין מנוס אלא לבחון בצורה מדוקדקת את פטקי הדין המצוטטים על ידי הצדדים.

נקדיט ונשוב פעם נוספת על המובן מאליו.

ועדת הערר כפופה להלכות היוצאות מלפני בתי המשפט שמעליה ובודאי כאשר יצאה הלכה ברורה תחת ידו של בית המשפט העליון.

ביום 2.2.2017 נתן בית המשפט העליון החלטה בבריימ 8828/16 בעניינו של חמשיב ובעניינח של אחת העוררות בתיק שבפנינו יימגדל חברה לביטות בע"מ!י.

באותו עניין ביקש המשיב רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייניים מנחלייס בו נקבע כי מרכז מסחרי אותו רכשה העוררת מגדל חברה לביטות בע"מ לשם השכרתו שלא לצרכי פעילות הביטות שלה יסווג לא רק על פי מיהות המחציק כי אם על פי מבחן משולב הבוחן את סוג הנכס, שימושו ומיקומו.

בבקשת רשות הערעור ביקש המשיב לקבל את הבקשה בטענה כי ייסיונג חבלות ביטוח ומבטתים הוא סיווג ספציפי שצריך לחול על כל נכס המוחזק על ידי מי שהוא מבטת ועל כן מקום שצו מדובר בנכס המוחזק על ידי מבטת - אין תחולה לכל ס<נוג אחר המופיע בצו האלנונת ואין כלל מקום לבחון קיומט של ס<וגים חלופיים בצו האלנונה./

בית המשפט העליון דחה כאמור את בקשת רשות הערעור מטעם המשיב וקבע בין השאר כך :

*שאלת סיווגו של נכס בהתאם למבתן /*מיהות המשתמש נדונה (הוכרעה בפסיקתו של בית משפט זה, איני סבור כי יש מקום ליתן לשות לערער כדי לדון בסוגייה זו פעם נוספת...<

המשיב מבקש מועדת הערר להתעלט למעשה מהחלטה או של בית המשפט העליון בטענה כי לקיימות החלטות דבות שניתנו בבתי משפט המנוגדות להחהלטת זכ

מבלי לחידרש לדוגמאות אותן הביא המשיב בסיכומיו ( אך נציין כי מדובר בהן בעניינים עובדתיים שונים ובמקרים בהם נדונה שאלה משפטית שאינה והה לשאלות הנדונות כאן) אין לנו אלא לשוב ולאמר את שאמרתנו בפעמים קודמות על כך שידו של המשיב ייקלח על ההדקיי כאשר הוא מבקש מועדות הערר שלא ללכת במתווה הברור הקבוע בתוק יסוד השפיטה, המצווה עליה להכפיף ראשה בפני ערכאות גבוהות ממנה בכלל ובית המשפט העליון בפרט.

החלטתו של בית המשפט העליון אינה משמעת לשתי פנים, ואף במקרה וח היא דנה בעניינם של אותם בעלי חדין.

המשיב לא הביא כל נימוק המשכנע כי יש לאבחן את פסק דינו של בית המשפט העליון מהמקרה העובדתי שבפנינו ואף לא טען לכך.

הוא רק העז לרמוז כי פסק דינו של בית המשפט העליון מוטעה ועל ועדת הערר לברור לעצמה מבין פסקי הדין האחרים את ההלכה הנכונה שתחליף את שיקול דעתו המוטעה של בית המשפט העליון.

אל לנו לתת את ידינו לנוהג נפטד זה.

כפי שאמר בית המשפט העליון בצורח ברורה הסוגיה הנוגעת למבחן יימיהות המשתמשיי הוכרעה!

אס לדעת המשיב טעה בית המשפט העליון בהחלטתו חזקה עליו כי ימצא את הדרך התוקית להעמיד עמדה זו במבחן נוטף, ככל שבית המשפט יאפשר לו זאת.

נכון לעוג הזו. הדברים ברורים.

עלינו לבחון במקרה זה את השימוש, או יותר נכון את העדר השימוש בנכס.

משמצאנו כי הנכסים ריקים ומאחר ולא נטען בשום שלב על ידי חמשיב כי הנכסים שימשו את העוררות לעטקי ביטות (עדי הצדדיט אף העידו כי לא נעשה שימוש בנכס לעסקי ביטוח) הרי שאין חולק כי אין לסווג את הנכסיט על פי מבחן מיהות הנישום כפי שמבקש לעשות ואת חמשיב.

בברס 5045/02 מלק סלומון נ' מנהל הארנונה שליד עיריית חדרה (להלן: ייפסהייד מלקיי) קובע

בית המשפט העליון כך:

/......המסקנה המתבקשת היא, כי אין להמשיך ולחייב את המערער בשיעולי ארנונה, כאילו הוא עדיין עושה שימוש במקרקעין שלא בהתאם לניעודם התכנמני, וראוי להדגיש - אין המדובר במבנים, אשר מעצם מהותם יכולים לשמש אך ולק לצרכים הנוגלים את הגיעוד התכנוני- תוקי של המקרקעין, אלא במבנים שבעיקדון, ניתן לעשות בהם שימוש לפ הייעוד התכנוני- חוקי.

זאת ועוד, היה (בעתיד יתרחש שינוי כלשהו במצבס של הנכסים או במצב השימוש בהם, אין כל מניעה לכך שבעקבות שינוי כזה ישונה, בהתאם, גם ס?ווגם לצרכי ארנונת/

פסייד מלק ניתן ביום 14.7.2003 ובאופן אופרטיבי הורה בית המשפט למשיב באותו העניין לערוך למערער שומת ארנונה לשנים 1999-1998, לפיה יסווגו המבנים כמבנים חקלאיים. בעקבות פסייד מלק נקבעה ההלכה לפיה כאשר מדובר בנכס ריק יש לסווגו בהתאם לייעודו התכנוני והחוקי, ולא לפי השימוש האחרון שנעשה בו.

בעעמ 8804/10 חלקה 6 בגוש 6950 בע''מ נ' עיריית תל אביב אשר ניתן ביום 4.9.2012.

אומר בית המשפט :

/לאחר פסק הדין בפרשת מלק התמודדו מספר בתי משפט מנהליים עם סוגיה דומה בשאלת הסיווג שיש ליתן לנכס ריק. בפסקי דין אלה נקבע כי כאשר לנכס הריק יש מספר שימושים המותרים על פי דין- הרי שיש לחייבו באלנונה בהתאם לסיווג הזול היותר מבין שימושים אלה...במסגרת החלת הייעוד התכנוני של הנכס סבורתני, כאמור, כי יש להחיל את השימוש המותל הזול ביותר מבחינת הנישום.

...סיכומו של עניין באופן כללי לטעמי יש לסווג נכס ריק לפי הסיווג הזול ביותר בהתאם לשימושים המותרים בו על פי הדין. קביעה זו מתחשבת במצבו של הנישום שאינו מפיק מהנכס הריק תועלת כלכלית , מחד גיסא, ותדרבן אותו לנצל את הנכס שכן הוא עדיין משלם בגינו ארנונה מאידץ גיסא.

הצדדים שבפנינו הגיעו להסכמה באשר לתשתית העובדתית ביחס לייעוד המותר על פי החיתר הבנייה של הבנלין.

על פניו, מהחלטת ועדת המשנה לתכנון ולבנייה עולה כי הוחלט להיעתר לבקשה לשימוש חורג , אשר אינו חורג מהוראות התבייע ומכאן ניתן ללמוד כי התבייע מתירה שימוש למגורים אך מאחר והחלטת הועדה מתירה שימוש למסחר בקומת הקרקע אין בידנו די נתונים בכדי להכריע.

אמרנו בעבר כי בבואנו לפרש את הוראות בית המשפט העליון בעניין פס'יד מלק ועעמ 8804/10 חלקה 6 בגוש 6950 בע''מ נ' עיריית תל אביב סבורים אנו כי יש לסווג נכס ריק לפי הסיווג הזול ביותר בהתאם לשימושים המותרים על פי הוראות התבייע, במקרה ה אין אנו נדרשים לסוגייה זו שכן הצדדים הסכימו ביניהם כי בהתאם להוראות היתר הבנייה 200491 החל על הנכס ייעוד הנכס הינו לתעשייה עתירת יידע.

לאור האמור לעיל הגענו למסקנה כי דין הערר להתקבל.

הנכסים יסווגו בסיווג ייתעשייהיי מיום פניית העוררות למשיב ו/או מיום סיום התקופה בה ניתן לסווגם כנכס ריק, הכל בהתאם לפטור שכבר ניתן לכל אחד מהנכסים ולמועד בו פנו העוררות בגינו למשיב.

המשיב יישא בהוצאות העוררת בסך 1,500 ₪

ניתן בהעדר הצדדים היום 11.9.2017

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות הקקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת 01 התשלייז - 1977 תפורסם הח זו באתר האינטרנט של המשיב.

]מ

יו'יר: עו'יח אלון צדוק חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי חבר: עוַי)דָ\גדי טל

קלדנית :\ ענת לוי

וו

תאריך :| כא באלול תשעז

מספר ערר: | 08:15 / 140016606

מספר ועדה: | 11594

ועדת ערר לענייני ארנוגה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

העורר/ת:

אלמוג מגוז בע"מ חברה פרטית 513883744,מגדלי המרכז הנדסה ובנין בע"מ חברה פרטית 514295187

חשבון לקוח: 10841261

מספר חוזה: 733555

כתובת הנכס: 3895 6

אלמוג מגוז בע"מ חברה פרטית 513883744,מגדלי המרכז הנדסה ובנין בע"מ חברה פרטית 514295187

חשבון לקוח: 10841262

מספר חוזה: 733557

כתובת הנכס: 3895 6

אלמוג מגוז בע"מ חברה פרטית 513883744 מגדלי המרכז הנדסה ובנין בע"מ חברה פרטית 514295187

חשבון לקוח: 10841263

מספר חוזה: 733559

כתובת הנכס: 3895 6

-נ ג ד -

המשיב; מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: נבילה כבוב

נוכחים:

העורר/ת: אלמוג מגוז בע"מ,מגדלי המרכז הנדסה ובנין בע"מ - אין נוכחות מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: נבילה כבוב

פרוטוקול

הדיון יתקיים בהרכב חסר של חבר הוועדה עו"ד ורו"ח אבשלום לוי.

החלטה

הדיון להיום נקבע לשעה 08:30. השעה עתה היא 09:20. אין הופעה מצד העוררת או מי מטעמה על אף שהודעה בדבר מועד הדיון נמסרה לה כדין.

זו הפעם השנייה שהעוררת לא טרחה להופיע לדיון שנקבע בפנינו וניתן להסיק מכך שהעוררת זנחה את הערר.

לפיכך אנו מורים בזאת על מחיקת הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 12.09.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) הת את - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ב -

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כא באלול תשעז

מספר ערר: | 13:13 / 140016216

מספר ועדה: | 11594

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

העורר/ת: חן אור

-ב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן בזה תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה הפטור שניתן לנכס עכב היותו לא ראוי לשימוש יוארך עד ליום 7/9/16.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 12.09.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

3 עב כ

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס ערר: 140015122

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: | עו"ד שירלי קדם

חבר: | עויד גדי טל

חבר: | פרופ' ציו רייך, רו"ח

העוררת: אלדן תחבורה בע'ימ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטה

הערר דנן עניינו בנכס ברחוב אנילביץ מרדכי 62 בתל אביב יפו, חידוע בפנקסי העיריה כת-ן לקות 3 נכס מספר 2000250155 בשטח 271.15 מ"ר.

ביוט 26.6.2017 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת, לפיה, הנושא שנותר במחלוקת בערר זה הינו חיוב שטח השירותים הקומתל.

הצדדים הגישו טיכומיס לעניין ה בלבד וחתיק בשל להכרעה.

דיון והכרעת

1. לאחר שקראנו את סיכומי הצדדים אנו בדעח כי יש לקבל את טענת העוררת.

2 בענייננו מוקד חדיון הינו האם האמור בסעיף 1.3.1ח' לצו הארנונה חל בעניינו או שמא עסקינן בשטח אשך אינו יישטה משותפיי.

3 סעיף 1.1 חי קובע כדלקמן:

'ישטח משותף בבניין או בקומה שרובו אינו משמש למגורים, לא לחוליב, למען בניין או קומה אשר לפתות 80% מהשטח הלא משותף מוחזק על

ידי מחזיק אחד. שטחים משותפים אלו, יתולקו ויחוייבו באופן יחסי בין המחזיקיסיי

4. לשון הסעיף מתווה את הדרך בה יש לבחון את הסוגייה כאמור. ראשית, יש לבחון האם שטח

השרותים הינור יישטח משותףיי. על מנת להכריע בסוגייה זו נפרט את המצב העובדתי שאינו

שנוי במחלוקת:

1 מדובר בחיוב העוררת בארנונה בגין חלק יחסי משטת השירותים הקומונייס.

2 השירותים נמצאיט במסדרון הקומתי.

3 השירותים נמצאים מחו למשרד העוררת.

4 בקומה יש מחזיק נוסף אשר עושה שימוש בשירותים.

5 לעוררת אין וכות קניינית או חווּית או בלעדית בשירותים.

6 השרותלם אינם נעולים.

7 האחריות לתפעול ונקיון השרותים אינה של העוררת.

5. הטיעון שהעלה המשיב כי לו היו השירותיטס ממוקמים בתוך הנכס, היו הס ברי חיוב בארנונה

כחלק בלוני נפרד מהנכס, ולפיכך העובדה שהט ממוקמים מחוצה לו ומשמשים את המחויק הנוטף בקומה אינה משנה ממעמדם זה, אינו מתקבל על ידינו. עובדה היא כי השירותים אינם ממוקמים בתוך הנכס וכך יש להתייחס אליהם. כאמור, לו היו מובאים בפנינו ראיות כי על אף העובדה שהשירותים לא בשטח בנכט, העורר עושה בהם שימוש באופן ייחודי, לא מן הנמנע כי החלטתנו הייתה שונה. לעניין זה ראו את האמור בסעיף 9 לפסהייד של כבי השופטת מיכל רובינשטיין בעניין עמיינ (מחוצי תייא) 122/07 אליעד שרגא ושות' ני מנהל הארנונה של עיריית תל אביב (ניתן ביום 10.3.09) (להלן -- ייעניין אליעד שרגאיי,( בדבר ההנתה שיש לסתור

בדבר שטחי שירות שמעצס טיבם הס שטחים משותפים :

יישטחי השירות הינם מעצם טיבס שטחים משותפיט בבניין. על מנת לסתור הנחה זו צריך היה להראות כי הס משמשים לצורך טפציפי את המערער או את הנכס שבו הוא מחזיק. בהתלטתה של ועדת הערר אין כל קביעה באשר לשימוש ייחודי שעושה המערער באותם שטחים מלבד המצוין לעיל- לא מצוין כי המערער פעל בדרך כלשהי על מנת לספת לשטחי משרדו את שטחי השירות ואין כל קביעה לפיה לשטחי השירות צביון כלשהו המזהה אותם עט השטח בו מתזיק המערער, קל וחומר כי אין כל קביעה לפיה המערער גידר את אותם שטחים או צירף אותם בכל דרך אחרת למשרדים שבהחזקתו. החיפך הוא הנכון - ביו שטחי השירות לבין משרד המערער מפרידה דלת עם אינטרקום אשר בה לבדה יש כדי להגדיר את תחומי השימוש וההחזקה של המערעריי.

6. לאור הקביעה כאמור כי מדובר בשטח משותף, לפי הוראות סעיף 1.3.1(ח) לצו הארנונה,

ובהתאם לנסיבות העובדתיות שבתיק וה אשר אין מחלוקת שהעוררת לא מחויקה ב- 80% מהשטחת הלא משותף בקומה, דין טענות העוררת להתקבל.

7 לאור האמור החלטנו לקבל את הערר.

8 בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדיים היום 13.9.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס'יא-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של חמשיב.

/ 4

לו'יר: עו''ד/שירלי קדם חבר: עו//ך גדי טל חבר: פרופי ציו רליך, רו"ח

קלדנית: ענת לוי

בפני

ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מט' ערר: 140015830

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני

חברי ועדת הערר:

לוייך :

חבר:

.10

עו"ד שירלי קדם

עו"ד גדי טל

פרופי זיו רייך, רו"ח

העורר: מימון אביטל

בנגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטת

ענלינו של הערר דנן בנכסים הנמצאים ברתוב גורדון יהודה ליב 1 בתל אביב יפו, (להלן: ''הנכטים').

העורר טוען כי הנכסים אינם מהווים בניין ויש לפטור אותם מתשלום ארנונה.

המשלב טוען להרחבת חצית, לטענתו טענה זו לא הועלתה במסגרת ההשגה שהוגשה על ידי העורר.

ביום 1.2.17 התקיים דיון מקדמי. בדיון זה הוחלט על ידי הוועדה כי הצדדים יגישו סיכומים בטענות המקדמיות.

הצדדים הגישו סיכומיהס והתיק בשל להכרעה.

לאחר קריאת הסיכומים אנו למדים כי, בהתאם להשגה שהוגשה על ידי העורר, שצורפה לסיכומי המשיב, נספת בי, ניתן ללמוד כי העורר פנה למשיב בבקשה יילהאריך את הפטור שניתן לדירות עד לסיום ביצוע עבודות הבניתיי.

חמשיב ענה על השגה זו ביום 9.2.16 ובה קיבל למעשה את השגת העורר.

לא מצאנו במסמכים שפנינו השגה נוספת או כתב תשובה מטעם אגף הארנונה לגבי הטענה כי הנכס איננו נכס ובשל כך יש ליתן לו פטור.

העורר לא המציא כל מסמך נוסף על פניח שכזו.

בהתאם למוצג בפנלנו העורר פנה לראשונה בבקשה לפטור את הנכסים בכתב הערר שהוגש מטעמו.

סעיף 6 (א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כללית) תשל"ו 1976 קובע: ייהרואה עצמו מקופת בתשובת מנהל הארנונה על השגתו, רשאית תוך 30 יום מיום שנמסרה לו התשובה לערור עליה לפני ועדת הערריי.

העורר ציין מגוון טענות מגובות בפסקי דין בסיכומיו אך לא הציג בפני הוועדה בדל של ראייה לפיה

בקשתו לפטור נטענה בשלב ההשגה, בטרם הגשת הערר.

3. העורר טוען בסיכומים מטעמו טענות רבות שאינן רלוונטיות לסוגייה האם הוגשה השגה בעניין או

אפילו מסמך. העורר לא הציג בפנינו כל מסמך, מלבד הערר שהוגש על ידו, בה רשומה הטענה אותה העלה לראשונה, כאמור, במסגרת כתב הערר שהוגש מטעמו, לפיח הנכס אינו מהווח בניין.

4. לא נדרשנו לטענותיו הרבות של העורר שכן אין רלוונטיות ליידין השגה שלא נענית- קבלתחיי- שכן

העורר לא הראה ולא הציג השגה רלוונטית. בנוסף, לא נדרשנו לטענה ייכל פניה לעיריה בעניין ארנונה היא השגהיי- כיוון שהעורר לא המציא בפנינו השגה רלוונטית.

5. לפיכך ולאור האמור, הערר נדחה.

6. ועדת הערר היא ערכאת ערעור על החלטות מנהל הארנונה ואין לוועדה סמכות לדון בטענות אשר לא

הועלו בפני מנהל הארנונה קודם לכן.

7. ראו לעניין זה : עמיינ 4219-08-09 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ ני עירית חיפה

היימ (חיפה) 820/95 מנהל הארנונה בעירית חיפה ני אליעזר ומרים שוורצ

עמיינ (ת''א) 182/05 קואופ תל אביב דן השרון בע"מ

לאור האמור לעיל אנו קובעים כי טענות העוררת בערר וה לא הועלו בפני מנהל הארנונה בשלב ההשגה ועל כן אנו דוחיסם את הטענות על הסף.

אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדיים היום 13.9.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס''א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט של חמשיב.

יו'יר: עוי/ד שיחלי קדם חבר: עו'יד גדי טל חבר: פרופי ציו רייך, רויית

בפני

ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140011500

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני

חברי ועדת הערר:

ייר :

חבר:

עו"ד שירלי קדם

עו"ד גדי טל

פרופי זיו רייך, רו"ח

העורר: מרדכי יצחק

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטה

עניינו של הערר דנן הינו נכס הנמצא ברחוב דרך שלמה 123 תל אביב יפו, הידוע בפנקסי העירייה כנכס מספר 2000193400 ; בשטח של כ- 25 מ"ר בסיווג יימגוריסיי (להלן: ''הנפסיי).

העורר טוען כי איננו מחזיק בנכט ולכן יש להסיר את שמו מרישומי הארנונה. שהוא אדם מבוגר ומתקשה לטפל בענייניו. כמו כן, טוען העורר כי בהתאם לדיני השיהוי לא ניתן כלל לגבות חובות מעבר לשלוש שנים מס אחורנית.

טענות העורר נסמכות על הנחיות היועמייש שיצאו לאתרונה, מפנה לחוור מככייל 5/2012 סעיף 2.3.2.

העורר טוען כי עסקינן בדירה הנמצאת על גג בית משותף, ביחד עס עוד מספר דירות, לא חוקיות.

העורר טוען כי חלה בשנת 2013 שריפה ששרפה את כל היחידות מלבד היחידה שלו. העורר טוען כי על חמשיב להוכיח כי החשבון נשוא הערר מתייחס לדירת העורר ולא לאחת מהדירות הבלתי תוקיות.

העורר טוען כי מר שחר דרור אשר העיד בפני הוועדה אישר כי בשנים הרלוונטיות הוא התזיק ביתידות הבלתי חוקיות על הגג ולכן העורר הוא אינו בעל הזיקה הקרובה ביותר בתקופת הערר.

העורר טוען כי שאלת הרטרואקטיביות הינה בסמכות וועדת הערר שכן היא יינולדהיי מחיוב בעקבות ערר 180007684.

חמשיב טוען על הרחבת חזית אסורה לגבי הטענות שהועלו בסיכומים בנושא הליכי גביה ושיהוי באכיפת חובות.

העורר הוא הבעלים של הנכס. בעקבות התלטה בערר 140007684 חועבר רישום הנכס על שם העורר.

העורר הוזמן לדיון בערר כאמור לעיל, אך בחר שלא להתייצב. בהתאם להחלטת הוועדה שם, חוסב הרישום על שם העורר.

העורר אישר בפנינו כי יש לו יחידה של 24 מ"ר בכתובת נשוא הערר וכי הוא חתם על הסכם שכירות עס ואב אחאי כמשכיר הנכס.

כיום טוען העורר כי הנכס מושכר לרוסי.

העורר טוען כי המחציק בתקופה שבמחלוקת הינו מר שחר דרוד.

מר דרור הופיע בפני הוועדה, ללא תעודה מזהה ו/או אמצעי אחר מוחה, לאתר שהוזמן כצד גי לערר.

מר דרור טען כי הייתה שריפה באזור הנכט וכי רק היחידה של העורר נותרה לאחר השריפה.

כמו כן, טען מר דרור כי אין לו את תוזה השכירות הואיל והחוזה נשרף.

נציין כי לא הוכת לנו כי האדם שחופיע בפנינו אכן היה מר שחר דרור ועדותו אינה אמינה עלינו, ובוודאי שלא נתמכה בשום מסמך ו/או ראיה אחרת אשר היה בה לתמוך בעדותו.

לאחר קריאת הסיכומים ובחינת ההוכחות שהציגו הצדדים למדנו כי העורר הוא הבעלים של הנכס ובעל הויקה הקרובה ביותר בתקופה נשוא הערר ועל כן אין לנו אין לנו להתערב בהחלטת המשיב.

בנסיבות אלה, הערר נדהה.

אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדייס היום 13.9.2017.

בהתאסם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייו - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו'יר: עו"ד ץיחלי קדם חבר: עו/ד גדי טל חבר: פרופי ויו רייך, רו"ח

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: | 140015269 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר 1

יו"ר: | עו"ד שירלי קדם

חבר: | עו"ד גדי טל

חבר: | פרופי זיו רייך, רו'ית

העוררת: דיאיי סי טכנולוגיות רשת בע'ימ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטת

1 עניינו של ערר זה הינו נכס המוחזק על ידי העוררת ברחוב הברזל 25 תל אביב יפו, ורשום בספרי העיריה כנכס מספר 2000392497 בשטח של 348.17 מ"ר בסלווג ייבנייניס שאינם משמשים למגוריטיי

(להלן: ייהנכסיי).

2 העוררת טוענת כי יש לסווג את הנכט כייבית תוכנה'י.

3 דיון והכרעה

1. לאחר ששמענו את הצדדים, עיינו בסיכומים שהוגשו על ידם, כמו גס באסמכתאות אליהן

הופנינו, חגענו לכלל דעה, כי דין הערר להידחוות.

2 בית תוכנה מוגדר בסעיף 3.3.3 לצו הארנונה כדלקמן:

*'בתי- תוכנה, שעיסוקס העיקרי הוא ייצור תוכנה...'/ 3 דהיינו, שני תנאים מצטברים לקבלת סיווג כבית תוכנה לצרכי ארנונה:

1. בנכט מתבצע ייצור תוכנה.

2. ליצור תוכנה הוא העיסוק העיקרי בנכס.

4. על פי חדין והפסיקה לצורך סיווג נכס בסיווג של ייבתי תוכנחיי על העוררת החובה להוכית את

קיומם של שני התנאים האמורים.

ראה לעניין ח:

עמיינ 29761-02-10 ווב סנס בע'ימ נ' מנהל הארנונה - עיריית תל אביב יפו (פורסם בנבו,

1) (להלן: ''עניין ווב סנס ) ;

עמיינ 186/07 גאו דע ניהול ומידע מקרקעין ונכסים בע''מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו (פורסם בנבו, 15.11.2007) (להלן: ''עניין גאו דעי).

וראח גס עמיינ 12244-07-11 אלעד מערכות נ' עיריית ת'/א ואת' (נבו):

לילצורך סיווג נכס בסיווג של 'בתי תוכנה'' נדרש כי תתקיים בו בעיקר 'פעילות

*יצורית'י של ייצור ''/תוכנה'' הסעיף כולל בחובו שלושה מונחי מפתח: /בעיקריי, ''ייצוריי 'יותוכנה'י. המונח '/בעיקר'' מכוון, הן למבחן כמותי והן למבחן מהותי. במסגרת המבחן הכמותי יש לבחון את גודלו של השטח בו מתקיימת בעילות ייצורית לעומת גודלם של השטחים המשמשים לפעילות אחות. במסגרת המבחן המהותי, יש לבחון האם הפעילות הייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכסי (עמ'ינ 29761-02-10 ווב סנס בע'/מ נ' מנהל האונונה בעיריית תא; עת'ימ 239/08 טרווליסט בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית ת'/א)//

לאחר שבחנו את שני המבחנים האמורים, הגענו לכלל דעה כי בנכס לא מנוהל בית תוכנה כהגדרתו בסעיף 3.3.3 לצו הארנונה.

האם בעסק מתבצע ייצור תוכנה!

1. בעניין ווב סנס סקר בית המשפט את מבחני הפסיקה לצורך קיומה של פעילות ייצורית

בנכס וקבע, כי מדובר בחמישה מבחנים, המהוויט אינדיקציות לפעילות <יצורית המבוצעת בנכסים - מבחן ''יצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר' (האם בעסק מתנהל הליך של הפיכת חומרי גלם למוצריס מוגמריט); מבחן טיבו של ההליך העסקייי (מחן אמות המידה של ההליך העטקי המתנהל בעסק, בין היתר, נבחנים טיבו של תהליך חייצור בשלביו השונים, טיבו והיקפו של הציוד בעסק, והיקף הפעילות הכלכלית של העטק); מבחן ''היקף השימוש במוצר המוגמר!! (האם המוצר המוגמר מוצע לשימוש כללי של הציבור הרתב, או שמא יוצר לשימושו של הלקות שחזמינו) ;

מבחן ''השבחת הנכסיי (האם מתקיים בעסק תנהליך המעלה את הערך הכלכלי של המוצר המיוצר בו); ומבתן על דרך ההנגזיה'' (האם מרכז הכובד של הפעילות הנדונה, הוא בייצור מוצרים או שמא במתן שירותים).

כן ראה לעניין וה :

עתיימ 275-07 אינדקט מדיה בע'ימ נ' עיריית תל-אביב (פורסם בנבו, 30.6.2010).

מחומר הראיות שהונת בפנינו עולה, כי פעילותה של העוררת אכן כוללת מרכיב של פיתוח תוכנה, השאלה אם פיתוח וה עולה כדי ייצור תוכנה, כנדרש בצו הארנונה.

3. מהעדויות שהובאו בפנינו עולת, כי העוררת מפתחת תוכנה בעיקר לתוכנח הראשית

הקיימת מזה כעשור, אתר יימיק מקיי ולעוררת מעל ל10 מיליון משתמשיט רשומים ומעל 15,000 מנויים,

ראחת:

עתיימ 239/08 טרווליסט בע'ימ נ' מנהל הארנונה בעיריית ת'/א;

''במקרה זה טענת המערערת, כי 15 מתוך 20 עובדיה הינם מתכנתים ומכך ביקשה להסיק כי עיקר שטחו של הנכט משמש לפיתוח מנוע חיפוש באינטרנט... דא עקא שהבחינה הנדרשת היא גם מהותית. המערערת אינה מייצרת תוכנות (מנועי חיפוש) למכירה, אלא עוסקת במתן שירות מתמשך ללקוחותיה באמצעות ''מנוע החיפוש האינטרנטייי /'שפיתחת'"י.

ערר 140004744 בזק בע"מ נקלבע:

''כשאדם מייצר תוכנות למכירה כסחורה, אז ייחשב כבית תוכנה, ייצור תוכנה שכל תפקידה למכור טוב יותר את השרות בו העוררת עוסקת בעצמה, אינו בגדר פעולה ייצורית''.

ערר 2007-07-059 2008-05-130 גי אינטראקטיב בתל אביב בע"מ נ' מנהל הארנונה

בעיריית ת'/א:

'/... לעיתים המוצר הייעודי המופק עבור הלקוח הינו תולדה של כתיבת תוכנה.

אולם גם כאן אותה תוכנה היוצרת את המוצר אינה נמכרת ללקוח כ''תוכנה/י אלא המוצר מטרתו שונה ... רוצה לומר שלא האינטנסיביות המרובה הנדרשת בעבודת מפתחי התוכנה לייצור המוצר הנמכר על ידי בית העסק או למתן שירות היא המבחן להגדרתו כבית תוכנה, אלא תכליתו העסקית היא הנותנת. אם תכלית זו הינה ייצור התוכנה מכירתה או מתן רשות שימוש בה, יהיה העסק בית תוכנה, ואילו אם לעסק תכלית שונה וכתיבת התוכנה היא רק כלי להגשמת תכליתו לא ניתן יהיה להגדירו כבית תוכנה'י.

4. *פים בהקשר זה גם דבריו של בית המשפט (כבוד השופטת דייר מיכל אגמון-גונן)

בעמיינ 19893-02-12 פורמלי מערכות טפסים תכמים בע'ימ נ' עיריית תל אביב יפו

(פורסם בנבו 7.12.2013):

''המדובר בפעולות תכנות הנדרשות לצורך מתן שירות ללקות. ואכן, המערערת מתאימה את המערכת לכל לקות באופן ספציפי בהתאם לצרכיו ובהתאם למאפיינים שונים נדרשים... הנה כי כן, ככל שמתקיים הליך של פיתוח, הרי שהליך זה מתמצה בהתאמת המערכת לדרישות הלקוח. ברם, אין בכך די כדי להיכנס לגדרו של סעיף 3.3.3 לצו הארנונה של העירייה, הדורש כי /עיקר הפעילות תהיה של ייצור '/תוכנה'י.

עיקר פעילותה של העוררת הוא פיתוח ושדרוג תכנה לפלטפורמת יימיק מקיי. בביאור לדוחויית הכספיים שהמציאה העוררת הפעילות מתוארת כייחברה שעוסקת בחקמת אתרי אינטרנט, שירותי תוכן ובסחר במוצרים נלוויםיי. (נספת וי לכתב הערר).

מנספת חי לכתב הערר שעניינו רשימת עובדים תפקידט והכשרתם, לא ניתן ללמוד כי עיקר פעילות העובדים בנכס מתמצה בכתיבת ופיתוח תכנה.

נציין כי העוררת הציגה בפנינו נספח המפרט את האפליקציות והתוכנות המיוצרות בנכס. המשיב לא סתר טענה זו.

לא מצאנו בדוחויית הכספיים שהוצגו בפנינו פירוט לפיו ניתן ללמוד כי חיקף פעילות העוררת מצביע על פעילות ייצורית וכי עיקר ההכנסות של העוררת הינן מייצור תכנת.

כפי שפורט על ידי העוררת פעילותה אף כי גם ייצורית חינה למטרת שדרוג הפלטפורמה הקיימת. כלומר, מרכו הכובד של פעילות העוררת הינו האתר יימיק מקיי.

העוררת מפתחת תוכנות ופיצירים נוספים שמשדרגים את האתר. לעוררת מנויים רבים אשר משלמים תשלום חודשי לעוררת למשך גמן השימוש בפלטפורמה. המשתמשים לא קונים את התכנה אלא משלמיט דמי שימוש חודשיים כל עוד הס משתמשים בתכנה.

ההכנסה העיקרית של העוררות היא מאותם מנויים.

אנו סבורים כי יש לאבחן בין פעילות של בית תכנה כאשר התכנה עובדת ופועלת מוּה שנים, והחברה משדרגת את התכנה, לבין בית תכנה שזּכאי להפחתה בתשלום הארנונה, כל עוד הוא נמצא בשלב הייצור הראשוני של המוצר.

העוררת עברה שלב זה מכבר. ודאי שהעוררת ממשיכה לפתח כל העת, שכן קשה לשרוד בענף וּח, כדבריה, ללא התקדמות ייצורית אך אנו סבורים כי לא לכך התכוון המחוקק שעה שהחליט לתת הנחה לבתי תכנה.

האם ייצור תוכנה הוא עיסוקה העיקרי של תעוררת בנבטי 1

הגם שדי באמור לעיל כדי לדתחות את הערר, נוסיף, למען הסר ספק, כי העוררת לא הרימה את הנטל להוכיח את התנאי השני, הנדרש על פי צו הארנונה, והוא כי ייצור התוכנה הוא עיסוקה העיקרי של העוררת בנכס, לא מן הבחינה המהותית ולא מן הבחינח הכמותית.

על מנת לקבוע כי ייצור התוכנח הוא העיסוק העיקרי בעסק, יש לערוך בתינה כמותית ומחותית לעיסוק המתבצע בנכס. במסגרת המבחן הכמותי יש לבחון את גודלו של השטח בו מתקיימת פעילות ייצורית לעומת גודלו של השטח בו מתקיימת פעילות אחרת. במטגרת המבהן המהותי, יש לבחון האם הפעילות הייצורית היא התלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס.

ראה לעניין אה פסייד בעניין ווב סנס ופסייד בעניין גאו דע.

העוררת לא עמדה לא במבחן המהותי ולא במבחן הכמותי. העוררת לא הוכיחה, כי עיקר פעילותה הוא ייצור תוכנה, ולא כי הפעילות הייצורית שהיא מבצעת בנכס היא החלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס.

מהמסמכים שהוצגו על ידי העוררת עולה כי עיקר הכנסותיה של העוררת הינן מדמי השימוש החודשיים מהמנויים.

העוררת לא הוכיחה כי רכיב ההכנסות נובע מייצור התכנה.

גם מייתרשים המבנהיי אשר צורף לתצהיר המשיב ולא נסתר על ידי העוררת ניתן ללמוד כי רוב שטח הנכס אינו מורכב מאנשי פיתוח תכנה.

9. אשרעל כן, ולאור האמור לעיל, אנו דוחים את הערר.

0. אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדייס היום 13.9.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנחליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט של חמשיב.

יו"ר: עו"ד יקדם חבר: עוייך גדי טל חבר: פרופי ויו רייך, רו"ח

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140014505

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

עו"ד שירלי קדם

עו"ד גדי טל

פרופי ויו רייך, רויית

ייר :

חבר:

העורר: ווילדובסקי אסף

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטה

עניינו של הערר דנן הינו נכס הנמצא ברחוב חיי אדם 9 בתל אביב יפו, הידוע בפנקסי העירייח כנכט מספך 2000213226; ח-ן לקוח 10223767 בשטח של כ- 506 מ"ר בסיווג ייבניניס שאינם משמשיםס

למגוריסיי (להלן: '*הנכטי/).

תמצית טיעוני העורר

הנכס אינו ראוי לשימוש. העורר הוכיח שקיים ציהוס אויר ואי אפשר לאכלס את הנכס.

העורר הוא המפסיד העיקרי מאי שימוש בנכס.

העורר המציא לוועדה תמונות של המתחט המזוהס וכתבות מהעיתונות וכן התכתבולות מול משרד הביטחון והכל מוכיח כי הזיהום קלים.

תצחיר מנהל הישיבה מטעם העורר הוכיח שהייאברכיסיי עזבו את הנכס לאור כאבי ראש שהתפתחו בצמן שהותם בנכס.

בתוך המתחט המזוהם נמצא בנלין ענק שבגינו לא משולמת ארנונה. חמשיב מפלה את העורר.

על מנת לשכנע שוכרים שהמקום לא מטוכן הציב העורר מיטה וארון, ללא הועיל.

בדיון ההוכתות נציג העיריה הביא שתי מפות אשר אחת מהן לא הייתה חלק במסגרת ההוכחות שהוגשו על ידי המשיב. מצהיר מטעם המשיב לא ידע לענות על כל השאלות אותן נשאל. בהתאם לעדותו מתחם התעשייה הצבאית הוא באזור סיווג 3 והעורר באזור סיווג 1 אף שהנכס נמצא בסמיכות למתחם.

בייכ המשיב לא השיב לפניות הרבות של העורר להמציא לו את המפה שהתבקש להמציא ע"י הוועדה. המשיב המציא מפה לא והה למפה שהוצגה בדיון.

9. על פי הראיות שהמציא המפקת מטעם המשיב ניתן ללמוד כי הבניין אינו מאוכלס. וכן חוצ

משני חדרים כל החדרים נטושים.

0. המקום אינו ראוי לשימוש בגלל זיהום האוויר שנוצר מארובות שיוצאות מבטן האדמה

ומתאווררות לתוך הבניין הטמוך של העורר.

תמצית טיעוני תהמשיב

1. העורר לא טען לליקויים פיזיים אלא רק לזיהום האוויר.

2 במקוט נעשה שימוש והנכס עמוס בחפצים.

3 העורר לא הציג תמונות נוספות מעבר לתמונות המשיב לנכס עצמו, מפנים הנכס.

4. כאשר הנכס אינו ריק אין מקום להעניק לו פטור.

5. המשיב והוועדה אינם רשאים להרחיב את הפטור.

6. גסם העורר מודה בחקירתו שמנסה הוא להשכיר את הנכס.

7. הנכס נשוא הערר מצוי באזור המס בו חויב כדין.

8. לוועדה אין סמכות לדון בתוקיות אזורי חמס.

9 העורר לא הוכיח אפליה ואין טענה זו בסמכות הוועדה.

0. העורר הוסיף תמונות חדשות לאחר שלב ההוכחות ויש להוציאן מהתיק.

דיוו והכרעה

1. לאתר שבחנו את טיעוני הצדדים, הגענו לכלל דעה כי יש לדחות את הערר.

2 סעיף 330 קובע כדלקמן:

'/נהרס בניין, שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים'י

3 מן האמור לעיל עולה, כי סעיף 330 קובע ארבעה תנאים מצטברים לקבלת פטור בגין נכט

שאינו ראוי לשימוש: הנכס נהרס או ניווק, הנזק הינו במידה שאי אפשר לשבת בנכט, בפועל

איו יושבים בנכט, הודעה בכתב נמסרה לעירייה.

4 על פי הלכת המגרש המוצלח, יש לבחון את הנכס על פי מבחן פיי אובייקטיבי, וזאת בעיני

האדם הסביר:

.64

''הגענו לכלל מסקנה כי לצורך סעיף 330 ולעניין התנאי שבניין ''ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו'' די בכך שלא ניתן לשבת בבניין, דהיינו שהבניין לא ראוי לשימוש... העיקר הוא מצבו הנוכחי של הבניין ולא התנהגותו של הנישום והאפשרויות השונות העומדות בפניו. ............ המבחן הראוי להכרעה בשאלת מהו בניין ש''ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו'' הוא מבחן פיזי אובייקטיבי וכדי להיבנס בגדרי הפטור שלפי טעיף 330 חבניין צריך להיות ''ניזק במידה שאי אפשר לשבת בויי לכל סיווג חוקי שהוא לגבי הבניין.

44 השאלה היא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר כי הבניין ''ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו''. אכן ייתכנו מקרים '/אפורים'' וגם אם לא נלך לשיטת /לכשאראנו אכירנו'י, עדיין ניתן יהיה להכריע בשאלה לפי מבחן השכל החישר.

עוד נקבע בהלכת המגרש המוצלח, כי /אין לומר כי כל בניין מוזנח הוא בהכרח בניין בלתי ראוי לשימוש, ומקובל עליי כי הנזק בו עוסק סעיף 330 הוא נזק משמעותי"י, וכי די בכך שניתן לעשות בנכס שימוש כלשהו, אשר תואם את אחד השימושים החוקיים בו, על מנת לקבוע כי הנכס אינו זכאי לפטור על פי הסעיף.

ראה גם:

עתיימ (בייש) 14/09 מנהל הארנונה נ' סולימה יעקב ו278 אחויים (פורסם בנבו) ;

עתיימ (תייא) 279/07 א.ב. גילרן בע'ימ נ' עיריית תל אביב (פורסט בנבו).

מהראיות שחוצגו בפנינו, הגענו לכלל דעה, כי לא ניתן לקבוע, כי הנכס ניווק במידה שאי אפשר לשבת בו.

העורר טוען כי ויהוס חאוויר אינו מאפשר אכלוס של הנכס. מנגד, העורר מודה כי ניסה להשכיר את הנכס, כי שס למטרה זו מיטה וארון בנכס וכן כי הנכס הושכר עד לפני שנתיים.

העורר לא הציג לנו חוות דעת מטעם מומחה לזיהוט אויר אשר יש בה כדי להוכיח את טענותיו.

הטתמכותו על כתבות מהעיתונות וכן מכתבים מלפני עשור ממשרד הביטתון אין בהט כדי להוכית כי הנכס אינו ראוי לשימוש בהתאם לדיני הארנונה.

עוד נוסיף, העורר לא השכיל להביא תמונות מפנים הנכס.

העורר תולה את כל יהבו על ויהוס האויר. רוב טענות העורר בסיכומיו מתייחסות להתנהלות העיריה וכן לזּיהוס האויר בהתאם לעיתונות ומכתביט ישנים.

אנו מסכימים עם טענת המשיב, כי, עסקינן לכל היותר בנכס מוזנח. מהתמונות אותן צירף המשיב לא נוכחנו כי עסקינן בנכס הרוס שלא ניתן לעשות בו כל שימוש.

כאמור, כנגד ראיות אלה של המשיב לא השכילה העוררת להציג ראות שיתמכו בטענותיה כגון חוות דעת מומחה בתחום זיהום אויר וכן תמונות של פנים הנכס או כל ראיה נוספת אחרת שיש בה כדי להוכית את טענתו.

העורר טוען כי סיווג הנכס שגוי שכן אזור חמס לפיו הוא מחויב אינו נכון.

5. העורר לא הוכיח טענה זו.

6. בנוסף, המשיב הוכית כי העורר מסווג בהתאם לצו הארנונה ולמפת אזורי הסיווג.

7. במאמר מוסגר נציין כי לוועדה אין סמכות לדון באם אזורי הסיווג מוצדקיס אם לאו.

8. בהתאם להוכחות שהתקיימו בפנינו נוכחנו כי נכס העורר מסווג בהתאם לאצור הסיווג הקיים

בצו הארנונה ואין בכך כל פגם.

9. עצם חיות נכס העורר בסמיכות לאזור סיווג שונה אינו יכול לסייע לעורר.

0. בנוסף, העורר טוען טענות אפליה. לוועדה אין סמכות לדון בטענות אפליה ועל כן אין אנו

נדרשים לסוגייה זו.

1. נעיר כי העורר האריך את סיכומיו ללא כל אישור הוועדה לחמישה עמודים, במקום שלושה

שהותרו לו בהחלטת הוועדה וכן צירף תמונות שלא היו בפני הוועדה בשלב ההוכחות.

2. אין בתמונות כדי לסייע לעורר שכן היה עליו להגישן במסגרת דיון ההוכחות.

3. לאור האמור הערר נדחה ללא צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדיים היום 13.9.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייו - 1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט של המשיב.

/ /\

יףי/ר: םס חבר: עוי]ץ גדי טל חבר: פרופי זיו רייך, רו"ח

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כב באלול תשעז

מספר ערר: | 10:02 / 140014641

מספר ועדה: | 11595

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: פרופ' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת: רוסגבס בע"מ חברה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

בדיון שהתקיים בפנינו ביום 8/8/17 הועדה נתנה החלטה לאחר שמיעת הצדדים שלא לצרף את פליקס כצד נוסף לתיק זה ודחתה את בקשת העוררת לצרפו.

ביום 25/1/17 הועדה, לאחר שבחנה את טענות הצדדים החליטה כי ערר זה לא יאוחד עם עררים נוספים שהוגשו ע"י העוררת. לפיכך, אנו נעתרים לבקשת העוררת אשר קיבלה את הסכמת המשיב ומוחקים את הערר ללא צו להוצאות.

לאור החלטתנו זו לא נדרשנו לדון בבקשת אמות השקעות בע"מ בשאלה האם לצרפם כצד שעלול להיפגע מהחלטה בערר דנן אם לאו.

ניתן בהעדר הצדדים היום 13.09.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האיגטרנט של המשיב.

חבר: פרופ' רייך זין, רו"ח ר: עו"ד גדי טל

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך :| כב באלול תשעז

מספר ערר: | 12:52 / 140015834

מספר ועדה: | 11595

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: פרופ' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת:

צאירי בצלאל תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10665582

מספר חוזה: 532275

כתובת הנכס: קורקידי 16

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: צאירי בצלאל - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

החלטה

התיק קבוע לשעה 13:00. השעה כעת 13:10. אין הופעה מטעם העורר או מי מטעמו למרות שקיים אישור מסירה כדין בתיק.

ביום 26/4/17 החליטה הוועדה למחוק את תיק הערר ללא צו להוצאות.

ביום 5/7/17 ביקש העורר לפתוח את תיק הערר ולזמן אותו לדיון בפני הוועדה.

ביום 9/7/17 נתנה הועדה הסכמתה לבקשת העורר והתיק נקבע לדיון להיום.

העורר לא טרח להופיע בפני הועדה או לשלוח הודעה מטעמו.

לאור האמור הערר נמחק פעם נוספת ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 13.09.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) ה "ז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. .

1-0 ]טש הנ

חבר: פרופ' דייך זיו, רו"ח חבר: עד גדי טל

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כז באלול תשעז

מספר ערר: | 08:41 / *********

מספר ועדה: | 11597

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: חקוק סטאר בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.09.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיןת (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) ו - 1977 תפורסם החלטה זו באת האִינטרנט של המשיב.

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כז באלול תשעז

מספר ערר: | 12:00 / 140016917

מספר ועדה: | 11597

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: הלוי חיה ברוריה

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

בפנינו ערר בטענה כי העוררת לא החזיקה בנכס בתקופה שמיום 2/8/16 ועד 1/1/17.

בהתאם לפס"ד של ביהמ"ש השלום בת"א מיום 14/12/16 שדן בשאלת החזקה בנכס ומצא כי בתקופה זו החזיק נוי יצחק בנכס.

בהתאם בוצע פרוטוקול לפינוי הנכס ביום 1/1/17 הכל כמצוות ביהמ"ש בתיק אזרחי 59204-09-16.

לפיכך אנו קובעים כי המחזיק או המחזיקים שהחזיקו בנכס והיו רשומים כמחזיקים עד ליום 2/8/16 הם שהחזיקו בו גם עד ליום 31/12/16 וזאת בהתאם לפס"ד ביהמ"ש מול הפינוי בפועל של הנכס ביום 1/1/17.

לשאלת ההוצאות אכן ניתן להבין לליבה של העוררת שכן לפני המשיב היה פסק דינו של ביהמ"ש וניתן היה לחסוך את הדיון היום, אך לאור העובדה שב"כ המשיב השאירה לשיקול דעת הוועדה את ההחלטה היום ולאחר שמדובר בסופו של יום בכספי ציבור, לא נעתר לבקשה להשית הוצאות על המשיב, אולם ראוי שבמקרים דומים בעתיד ישים עצמו המשיב בתור חוקר או מברר של העובדות או המסמכים המובאים בפניו ויחסוך מזמנם של הנישומים שכן שבסופו של יום גם מנהל הארנונה כפוף

להחלטות של ביהמ"ש.

סוף דבר:

הערר מתקבל. אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.09.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתך האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו" - אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כז באלול תשעז

מספר ערר: | 13:06 / 140015732

מספר ועדה: | 11597

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: דנציגר דרור

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף החלטה בין הצדדים

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]