החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 15 עד 31 בדצמבר 2016

עיר: תל אביב-יפו
קטגוריה: ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך: 15/12/2016
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| טו בכסלו תשעז

מספר ערר: | 10:50 / 140014732

מספר ועדה: | 11455

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: ברגר קינג ישראל (ב.ק.י. 2014) בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכמות הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 15.12.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה |כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

, ער 5--

יו"ר: עו"ד מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת אונונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס' 140013917

101

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: רונית מרמור, רו"ח

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

מבוא

העוררת: אגאדיר בן יתודה בע"מ

- גד | -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

העוררת הינה המחציקה של נכס המצוי ברתוב בן יהודה 120 תל-אביב, בו מנהלת עסק של מסעדה, הידוע בפנקסי העירייה כנכס מס' 2000092892; ח-ן לקוח 10465167 בשטח רשום של 197.65 מ"ר (להלן: ייהנכסיי).

לודגש כי החלטתנו בערר שבנדון תחול גם על תיק ערר מסי 140014791 כפי שהותלט ביום 8.9.2016 ע"י היוייר.

בייכ העוררת טען בסיכומיו מיום 5.7.2016 בסעיפים 5 עד 10, כי יש לאמץ את הקביעות שנקבעו בערר 140005069 בהחלטת הוועדה בראשות היוייר אחוד גרא, וטען כי ''מדובר

. בהחלטה מושכלת ולא ניתן לראות בה טעות טכנית'י.

כאן המקום להדגיש כי החלטת הוועדה בראשות חיוייר אהוד גרא מיום 17.7.2012 , דנה בשתי טענות מקדמיות האחת איחור בהגשת ההשגה; השנייה בעניין ההחלה המדורגת של השינוי בסיווג הנכס, ומאחר ונתקבלה טענת הסף כי ההשגה הוגשה באיתור, לא דנו בטענה השנייה. הוועדה, החליטה כאמור לדחות את הערר על הסף.

משכך, אין אנו מקבלים את טענת בייכ העוררת כי יש משמעות להחלטה שם גם על ענללננו.

מעבר לנדרש יאמר כי אס סבר בייכ העוררת כי בערר 140005069 ניתנה התלטה מנומקת המסווגת את שטתי המחלוקת כקבוע בסעיף 1.3.1 יי היה עליו להמציא לוועדה את מהלך הדיון שם, הראיות שהוגשו שם וחלותן לענייננו.

יוער כי הוועדה כאן עיינה מיוומתה בתיק הקודם בעניינה של העוררת ולא מצאה בסיט להחלת המבוקש לפנינו, שכן כאמור שם לא באו כל ראיות לעניין סיווג השטחים שבמחלוקת והערר נדחה על הסף.

דיו

.10

לפי התלטת המשלב מלום 16.9.2015 השטח לחיוב בארנונה הוא 197.65 מ"ר [במעוגל 198 מייר] וכולל שטח של 17.92 מ"ר בו מוצבים שולתנות וכסאות. שטת זה חויב במלואו ולא בשיעור 50% כמופיע בנספח אי לערר. טענת המשיב כי שטח זה מוגבה ומהווח מרפסת והינו שטת אינטגרלי ובלתי נפרד מבית הקפה/מסעדה המותזק ע"י העוררת.

לטענת העוררת יש להחיל את סעיף 1.3.1 *' לצו הארנונה, על שני שטחים: האחד בשטת של 32.65 מ"ר והשני בשטח של 17.92 מ"ר; להפחיתם משטת המסעדה כולו ולתייבס ב-

% בלבד כפי שקובע הסעיף הנייל.

טענת המשיב כי את כל השטתים הנייל, יש לחייב כהתלטת המשיב על פי סעיף 1.3.1 בי לצו, בשיעור כפי שקבע המשיב על כל שטח המסעדה, קרי בסיווג יבניינים שאינם משמשים למגוריסיי.

בפתח הדברים *צוין כי טרחנו וחיברנו את כל השטחים הרשומים בתשריט המשיב ואכן תוצאת חיבורס היא 197.65 מ"ר. חיוב ה כולל את השטחים 17.92 מ"ר + 32.45 מ"ר.

שטתים אלה הס נשוא הערר.

לא מצאנו שבסך השטחים המחויבים, רשום השטח של 26.70 מ"ר המכונה /אזור שולחנות וכסאות' אשר לגרסת בייכ המשיב בסיכומיה בסעיף 10 נטען כי שטח וה אינו במתלוקת בערר שלפנינו ואינו מחויב כלל בארנונח.

בייכ העוררת לא חלק בסיכומיו על טענת בייכ המשיב, או שטען עובדתית אחרת כך שמוסכם על הצדדים ששטת וה [ 26.70 מ"ר) אינו מחויב כלל בארנונה ואינו במחלוקת בערר שלפנינו.

לוער בפתח הדברים כי על פי התמונות שהוצגו בפנינו, השטח שאינו בדיון כאמור, הוא השטת המצולם בתמונות 1 ו- 4 המצורפות לדוייח החוקר ניר אלל מיוט 19.11.14 . עיון בהם מעלה כי שטת זה ממוקם בכניסה, בין אותן יצלחותי המכונות מתקן שתיה לכלבים ועד לשלושת מדרגות העץ המגביהות את מפלס המדרכה ומובילות לתוך המסעדה. שטח זה מתוחם באדניות והן במפלס הרתוב/מדרכה. בשטח זה נראו כסאות ושולתנות.

מאתר ושטת זה אינו בערר, אין אנו יודעים מה הסיבה לאל החיוב של השטח הזה ולא נקבע לגביו כל מסמרות לעת הואת. למרות ואת נצטט מתוך עדות אלל בפנינו שענה לחקירת בייכ העוררת ואמר כך: יבתמונה מסי 1 רואים בחוית מתקן שתיה לכלבים.

המעבר בין שתי אדניות מוביל למסעדה. לפני האדניות מדובר במדרכה שממנה נכנסים למסעדה. בתמונה מס' 4 רואים שני מפלסים. מפלס אחד בגובה המדרכה שכי חיכן שציינתי מתקן שתיה לכלבים. המפלס השני, הוא שטח המסעדה כולה, הן לשטח הסגור והן לשטח הפתוחיי. לשאלת היוייר ענה אלל: ייבהתייחס לתמונה 1 אחרי האדנית זו מדרכה שמובילה לתמונה מסי 19 של החוקר אלון לחלק האחורי של המסעדהי'י.

.20

על פי תשריטי המשיב ועדותו של חוקר השומה בפנינו מר אלל, עולה כי השטת של 26.70 מייר המכונה 'אזור שולתנות וכיסאות' מצוי במפלס הרהוב ושם מוצביט שולתנות וכיסאות המשמשים את המסעדה. שטח גה מחויב באגרת שולתנות וכיסאות ברישוי עסקים, ברם אינו מתויב כלל בארנונה. שטח זה כאמור אינו שנוי במחלוקת בערר וה.

להבנת המחלוקת נביא את הנוסת המדויק של הטעיפיס הרלוונטיים שבצו הארנונה התקף להיום.

העוררת חולקת על דעת המשיב שאת שטחי המחלוקת כאן הצמודים למסעדה, יש לסווג כיימרפסיתיי, וככזו מחויבת בתעריף מלא של ארנונה בהתאם לאמור בסעיף 1.3.1 בי לצו

הארנונה שצו לשונו:

'/בשטח הבנין נכלל כל השטח שבתוך יחידת הבניין, לרבות יציע וכל שטח מקורה אחר וכן מרפסות, טככות ובריבות שחיה"י.

סעיף 1.3.1*/ לצו הארנונה קובע כל:

יישטחים בחצר, במעברים וכדומה המשמשים את בית הקפה או המסעדה, יחויבו ב- 50% משטחם בתעריף המפורט בסעיף 3.2.

סעיף 3.2 לצו הארנונה, קובע כך:

"האדנונה הכללית לגבי בניינים שאינם משמשים למגורים, לדבות משולים שילותים ומסחר, תחושב לפי תעליפים אתחידים, למעט שימושים/סינוגים שנקבע להש תעריך מלוחד כמפורט בסעך 3.3 ......

אין חולק כי בסעיף 3.3 לצו, בפירוט התעריפים המיוחדים, לא נמצא תעריף מיוחד ל:

'מסעדות'.

טענת העוררת לפיה חלק מהשטת נשוא המחלוקת אינו מקורה וקירוי החורף או סגירת התורף כבר הוסר לגרסתה, ושעליו משולמת בנפרד אגרת פרגודים לאגף רישוי עסקים, אין אנו מקבליט כטענה שיש לסווג את כל השטח בין מקורה ובין לא מקורה ב- 50% שכן מדובר בחצר, מעבר וכדי.

העוררת באמצעות המצהיר מטעמה מר אמנון דסה להלן: ידסהי, לא הרימה את הנטל הראייתי המוטל עליה כך שנקבל את טענתה כי שטת המחלוקת מהווה חלק מחצר או מעבר ולכן יש לחייבה כקבוע בסעיף 1.3.1*/ לצו הארנונה.

ראשית, בעדותו בפנינו מאשר דסח כך: 'יבהתייחס לנספת בי לתצהלרי, היתר בניה, אליוף נריה הוא בעלי הנכס- ממנו אנו שוכרים את הנכס. אין לו מסמך המעיד על השטח שבו

פרוסים השולחנות והכיסאות שהוא פרטי או ציבורי. אני פשוט שוכר אותו. אין ברשותי כאן את חוזה השכירות של המסעדה הכולל תשריט שמעיד על השטח שאותו אני שוכר. יי שנית, לאישור שצורף לתצהירו [מכתב הוועדה המקומית לתוייב מיום 18.11.2008 ממוען לרשם המקרקעיף מפורט שטת פתוה, התצר ומתקנים טכניים בחצר המהווים חלק מהשטחים המפורטים בשימוש כל בעלי הדירות. למכתב זּה צורף וסומן בצבע 'צהובי מפרט, אשר לא צורף ע'יי העוררת ואין אנו יכולים לקבוע כממצא עובדתי, מה שטח התצר והשטח הפתות המיועד לשימוש כולם או בשימוש המסעדה.

על העוררת מוטל הנטל להבאת ראיות ועל פיהן לשכנע אותנו שכל השטח שבמחלוקת המקורת והלא מקורה ממוקט בחצר הבניין. בנטל וה לא עמדה.

דסה בתצהירו , טעיפים 4 ו- 5 נסמך על העובדה שהמשיב ערך ביקורת קודמת למועד ערר זה וטוען כי לא חל שום שינוי עובדתי. לטענתו היה על המשיב לתת הסבר לשינוי, שלא ניתן לטענתו בערר זה. כך גם טוען כי שטת של 17.92 מ"ר חויב בעבר בשיעור 50%. אין אנו מקבליט מסקנה גו שכן היה על העוררת להוכית טענותיה בערר שלפנינו. נחזור ונציין כי בערר עליו נסמך בייכ העוררת בסיכומיו [5069] אין כל ראיה התומכת בטענה וו שכן הערר נדחה על הטף.

לא שוכנענו בהתאם לראיות שהציגה העוררת כי שטחי החצר והמעברים שלטענתה הושכרו לה, בין אס הס שטתחי ציבור ובין אם שטח פרטי של הבעלים, כל יש לחליבם על פי הקבוע בצו בשיעור 50% בלבד.

העוררת לא המציאה מדידות מטעמה לפיה נאמצ את טענתה כל אמנם השטת שבמחלוקת מהווה חצר למבנה המסעדה, או שגם תלק הימנו, משמש כמעבר לציבור. כאמור לעלל, להיתר הבניה ולמכתב לרשם המקרקעין, לא צורף תשריט שניתן הימנו להסיק מסקנות לטובת העוררת.

הטענה כי כל השטח שבמחלוקת מצוי במפלס הקרקע, בין /מקורהי ובין אם לאו, אינו משכנע כי מדובר בשטח שאינו חלק מהבניין כולו כמשמעותו בסעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה. מה גס שהשטחים שבמתלוקת אינם במפלס הקרקע.

מר דסה אישר בעדותו בפנינו כי תמונות התוקר [ניר אללז, מטעם המשיב 1, 2, ו- 4 הס השטת של הבניין. לקוחות המסעדה יושבים בכיסאות והשולחנות שרואים בתמונות.

השטח הנראה מתמונות 3, 6, ו- 8 השטח המקורה בפרגוד משמש את לקוחות המטעדה.

בהתייחס לתמונות 9 עד 11 השטח הוא חלק מהמסעדה.

1. לא שוכנענו מטענות העוררת, ואת בהעדר ראיה מצידה, כי כל השטחים שבמחלוקת ,

בהסם הונחו שולחנות כסאות ושמשיות, לשימוש לקוחותיה, ממוקמים ב-'חצר/ הבניין או שחלק מיועד גם למעבר הציבור.

2. כמו כן, נציין כי התרשמנו שהשטחים נשוא הערר כאן, מהווים חלק אינטגרלי ובלתי

נפרד משטח המטעדה. השטתים באותו מפלס, משמשים את המסעדה ולקותותיה ואינה כוללים מעבר לציבור הרחב. בהעדר ראיה כי אין הפרדה בין השטחים 'המוגבהים' ואין מעבר לציבור כאמור, יש לסווג שטתים אלה כחלק מהבניין, בין אס קיים קירוי ובין אם לאו, בין אם שטחי המסעדה כולה באותו מפלס עם השטח נשוא המתלוקת, שכן בנוסת הצו אין דרישה כי מרפסות יחוו חלק מתוך הבניין.

3. חיוב העוררים בהסתמך על הנאמר בסעיף 1.3.1 ב. לצו נעשה כדין שכן כולל הוא שטת

מקורה אחר וכן [וו התיבור] מרפסות, סככות ובריכות שתייה.

סוף דבר

הערר נדחה. בנטיבות העניין לא חייבנו את העוררת בהוצאות המשיב.

ניתן היום, 15 בדצמבר 2016 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 23(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאקס לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדות ערר), התשלייו- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ל :

יו"ר: ען)? יהודה מאור | תברה: רויית רונית מרמור | חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

קלדנית : ענת לול

מספר חוזה: 686710

כתובת הנכס: אב] סינא 41

ד.ש.א דוידזון בע"מ הברה פרטית 512864836,אייזנשטיין מיכל תעודת זהות 5, בנדיק-מינץ שלומית תעודת זהות *********,זקש דן תעודת זהות *********,זקש אופירה תעודת זהות *********,ליברסקו אילה תעודת זהות *********,לנדאו תימור תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10817446

מספר חוזה: 686711

כתובת הנכס: אבן סינא 41

ע"י ב"כ עו"ד: אלקיים דורון

-ג ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: רחלי ברלינר

נוכחים:

העורר/ת: אייזנשטיין מיכל,בנדיק-מינץ שלומית,זקש דן,זקש אופירה,ליברסקו

אילה,ד.ש.א דוידזון בע"מ,לנדאו תימור - אין נוכחות ב"כ העורר/ת עו"ד : אלקיים דורון - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ב"כ המשיב עו"ד: רחלי ברלינר

החלטה

השעה 13:46. אין התייצבות לעוררת על אף שבתיק זימון לדיון שנשלח למשרד ב"כ.

אין זו הפעם הראשונה שהעוררת אינה מתייצבת, ככל הנראה העוררת החליטה לזנוח את הערר ועל כן אין מנוס ממחיקתו.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 18.12.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על,קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט/ש?/קמשיב.

יו"ר: עו"ד צדו / חבר: עו"ד ורו"ח-לני אבשלום חבר: עו"ד טל"גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: | 140015343 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו'יר: עו"ד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו'יד גדי טל

העורר: אבידן יוסף

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

הצד השלישי: התחנה המרכזית החישה בתל אביב

החלטת

הצדדים לתיק זה אימצו הסדר דיוני , כחלק מהסדר כולל בתיקים רבים ונוספים אשר עניינס חיובס של מחציקים בגין ארנונה ביחס לייחנותיי אותה רכשו לפני עשרות שנים בתחנה מרכזית התדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הס מחציקיס בה.

מתחם התחנה המרכצית בתל אביב הנמצא ברחוב לולנסקי 108 בתל אביב הינו מתחם מוכר וידוע.

ועדות הערר בהרכביהן השונים כבר נדרשו עשרות פעמים בשנתליס האחרונות להכריע בעררים אשר הוגשו על ידי עורריס שרכשו לפני עשרות שנים חנויות בתחנה המרכצית החדשה.

במסגרת הדיונים נשמעו העורריט, נשמעה עמדת המשיב ונשמעו עמדות נציגי התחנה המרכצית החדשה הן ביחס לסוגיות הפרוצדוראליות הנוגעות לזימון התחנה המרכוית התדשה כצד שלישל שעלול להיפגע מהתלטת הועדה והן לגופה של המחלוקת באשר לוּהות המחציק לצרכי ארנונה.

בתיקים שנדונו ניתנו החלטות מפורטות ומנומקות.

בהתאם להסדר הדיוני אותו אימצו הצדדים הגישו בתיק שבפנינו העורר , המשיב והצד השלישי את כתבי הטענות מטעמם, צירפו אליהם את המסמכים הרלבנטיים וביקשו מועדת הערר ליתן

החלטה על טמך תומר הראלות בהגישו.

בעת שאישרנו את ההסדר הדיוני בין הצדדים עמדנו על כך שלכתב הטענות מטעם המשיב תצורף ראיה ו/או קצה קציה של הראיה המלמדת על התהליך בו נרשמו העוררים כמתזיקים בשנת 1999 או במועד חילופי המחזיקים בין התחנה המרכזית החדשה לבין העורר בכל תיק ותיק.

העורר הגיש כתב ערר בו העלה טענות כלליות ביחס למצב הנכס וביסס את טענתו כי לא החציק בנכס בכך שלא קיבל מפתחות לחנות וכל אין לחנות כל גישה.

העורר הפנה בכתב הערר לכך שמי שמתציקה בפועל בתנות נשוא הערר הינה התחנה המרכגצית החדשה.

ביום 10.10.2016 הגישה בייכ העורר בקשה לתיקון כתב הערר בח ביקשה לתקן את גרסתו של העורר לפיה החנות ממוקמת באצור הסגור של התחנה המרכוית החדשה , שכן החנות נמצאת באזור הפתוח של התחנה המרכזית.

המשליב הגיש כתב תשובה אליו צירף בין השאר את הודעת התחנה המרכצית משנת 1999 (נספת בי לכתב התשובה) המהווה לשיטתו את הבסיס לפיו ערך המשיב שינויים בשמות המחציקים בנכסי.

המשיב שב על טענותיו לפיהן יש לדחות את הערר בשל כך שהעורר הינו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס

התחנה המרכזית החדשה הגישה בהתאם להסדר הדיוני תיק מוצגים מטעמה שכולל את חווה המכר, תעודת תיוב עבור השתתפות בהוצאות ודרישה לתשלום דמי ניהול.

להחלטה זו מצורפת החלטתה הסופית של ועדת הערר בתיק 140014592 והיא מהווה חלק בלתי נפרד מהחלטתנו בתיק זה. הנימוקים וההכרעה בהחלטה בתיק 140014592 הנ"ל יחולו

בהתאמה גם על תיק זה.

נוסיף , נציין ונפרט רק את הפרטים הספציפיים הנוגעים לתיק זה כדלקמן:

בכתב הערר שהוגש על ידי בייכ העורר נכתב:

*מלשי מעולם לא קיבל את החזקה בנכס ולפיכך אינו מחזיק שניתן לחייבו כלל ודין החיוב והעיקול להתבטע?/

...העורר לא קיבק את המפתחות לחנות (אין כל גישה אליה...אין מרשי בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכסים..%+

כמו בתיקים אחרים בהם נשמעו ראיות בעניין התחנה המרכוּית החדשה (מאצ הוגשו סיכומי הצד השלישי בעניין עמדתם בקשר להשתתפות הצד השלישי בהליך זה) אפשרנו לבייכ הצד השלישי להגיש לוועדה במסגרת הבאת הראיות, את ראיותיו במטגרת תיק מוצגים, ואכן תיק המוצגים הוגש ביום 20.6.2016.

הצדדים הסכימו כי לאחר סיכום טענותיהם תינתן החלטה סופית על סמך חומר הראיות בתיק.

הצד השלישי הגיש כאמור את האסמכתאות הרלבנטיות במסגרת תיק המוצגיט שהגיש:

חוזה המכר מלום 4.5.89 אשר בא בהמשך לתוזה המקורי מיום 17.6.68.

עוד הציגה התחנה המרכזית את חוזה הניחול שנחתם וכן דרישות לתשלום דמי ניהול .

מהראיות שהוצגו לנו עולה כי המשיב שינה את רישום המחציקים על פי דיווח כלשהו שנמסר לו מהצד השלישי במהלך שנת 1999 .(לאה נספח ב / לכתב התשובת מטעם המשיב ).

עוד עולה מכתב התשובה כי המשיב לא בדק את מצב הנכס בעת קבלת הודעת התחנה המרכזית.

כאמור חמשיב ביצע את חילופי המחזיקים , כך על פי הודעת מנהל הארנונה ועל פי כתב התשובה בעקבות פנייתה של חברת התחנה המרכזית החדשה.

העורר כאמור טען כי התזקה בתנות נשוא הערר מעולם לא נמסרה לו, הוא הצביע למעשה על התחנה המרכצית החדשה בתור הנישום המחויק בנכס ואשר אליו יש להפנות את החיוב.

המשיב פעל בהתאם לייהודעתיי התחנה המרכזית החדשה משנת 1999 ורשם את תילופי המחזיקים משנת 1999. המשיב הפנה לכך שיכול ומדובר בסכסוך בין מחציקים.

התמונה העובדתית שנפרסה בפנינו בעניין טענות העורר ברורה כאמור:

המשיב ביצע חילופי מחזיקים בשנת 1999.

חילופי המתזיקים לא בוצעו על פי הנחיות ונהלי המשיב לקיום הוראות סעיף 325-326 לפקודת העיריות.

לא נמסרה הודעה על חילופי מתזיקים או חדילת חוקה כנדרש על פי דין.

ההסכם שצירף בדיעבד הצד השלישי בין העורר לתחנה המרכצית החדשה, אין בו דבר וחצי דבר עם מסירת חזקה או עס יום החזוב ו/או עס המועד בו ביצע המשיב את חילופי המחזיקים. גם לא הועלתה טענה או הוצגה ראיה לכך שההסכם נמסר למשלב עובר למטירת ההודעה על חילופי המחציקים.

הוראות ההסכמלם בין הצד השלישי לעורר מעמידות בספק רב את מהימנות ההודעה שמסר הצד השלישי למשיב בשנת 1999.

העורר לא החציק בנכס.

באמור לעיל את החלטה זו יש לקרוא יחד עם נימוסי ועדת הערר בהחלטתה הסופית מיום 6 בתיק 140014592 .

מכל האמוך לעיל דין הערר להתקבל - מתקבלת הטענה כי העורר לא התזיק בנכס בתסופות המיוחסות לו על ידי המשיב.

אין בהחלטה גו בכדי להוות קביעה כלשהי ביחס למערכת היחסים בין העורר לבין הצד השלישל.

החלטתנו גו נסמכת על הראיות שהומצאו לנו ונוגעת לתיק וה בלבד. אולם כפי שכבר אמרנו בעבר, יש גם בהחלטה גו משום תמרור אוהרה למשיב כמו גם לצד השלישי לנהוג בוהירות והקפדה רבה לותר באשר לזכויותיהס של הנישומים דוגמת הנישום העורר בערר גּה.

ניתן בהעדר הצדדים היום 18.12.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי'א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת הההלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה ו באתר האינטרנט של המשיב.

0 /

*ך/יר+-ע/ דוק חבר: עו"ד/רו'/ה אבשלום לוי חבר: עו"ד

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140013215 שליד עיריית תל אביב- יפו 11

בפני חברי ועדת הערר:

*ר'/ר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו'יח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררת: צפון הירקון בע''מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

בפנינו ערר שהגישה ישרוטל בע"מ (טרם הוחלפה בהסכמת הצדדים על ידי העוררת צפון חירקון בע"מ) בגין חיוב שטח של 15 מ"ר בסיווג בנינים שאינם משמשים למגורים ברתוב הירקון 298 תל אביב.

במסגרת הערר טענה ישרוטל בע"מ כי יש לפטור אותה מתשלום ארנונה עבור שתי מכולות המוצבות בנכס בשטח של 15 מ"ר.

לטענת העוררת מדובר באתר בניה וככואה מדובר באדמת בניין הפטורה מחיוב.

בכל מקרה טוענת העוררת כי המבנים נשוא התיוב משמשים לבניה והינם טפלים לעיקר הקרקע המשמשת לבניה ובשל כך אין לחייבם בארנונה.

מנהל הארנונה השיב להשגת ישרוטל בע"מ והפנה אותה להוראות עתיימ (תל אביב- יפו) 2011-07 וקנין עמרם ובניו קבלני בניין ני המועצה המקומית אלעד שם נקבע כי המונח בניין כולל מבנים ארעיים ואין בארעלותם כדי לגרוע מטמכות מנהל הארנונה להשית עליהם ארנונה.

עוד טען המשיב כי מאחר ומדובר בשטחי התארגנות לביצוע עבודות הבנייה של ישרוטל בע"מ הם אינם פטורים מארנונה והפנה את הצדדים לפסק הדין בעניין עתיימ 20811-03-13 דניה סיבוב ני מועצה מסומית מגיד אל כרום.

לצורך הבנת המסגרת המשפטית לדיון במתלוקת בין הצדדים נצטט מהתלטת בית המשפט בענלק ו ו

עת'/מ (תל-אביב- יפו) 2111-07 וקנין עמרם בע''מ נגד המועצה המקומית אלעד :

... הפסיקה קבעה, כי המונת *במניין כולל מבנים אדעיים, (אין באדעיותם כדי להפקיע את הסמכות להטיל בגינם אדנונת כללית ואת חובת המחזיק לשלם ארנונה בגינם, שכן מבנה הוא /בניין? בין אם הוא בנוי בטון ובין אם בנו? מכל חומל אחר, בין

אם קוא קנוע ובין אם הוא אלע?.

בע''א 276/98 (ת'/א) ב.ס.ט חברה לעבודות בניה ופיתות 2 עיריית ראש העין (לא מולסם, מיום 3.11.99), נדון עניינת ש2 חברת קבלנית שביצעת עבודות בנית ושתקימת מבנים זמנייסם באתד הבניה. בית המשפט קבע כי /זמינותם של המבנים איננה הופכת אותם לבלתי נראים ולבקתי קלימים. המבנים- מכולות הם בגדר בניין כהגדלת סע 269

לפקודת העלד 2 נת."

המבחן שראוי להחיל לגבי פרשנות המונת /בניין? לצורכי מיסני אדנונה, הוא מבחן כלכלי הבוח( האם צמחה למתזיק או לבעלים בנכס תועלת כלכלית המחייבת הטלת

ארנונה לפי תכלית המס (ה? לוסטוביץ, מי וקנין, פי גלעד, כי לב, ארנונה עידונית (ספר לאשון) (המכון לחקד המיסוי המוניציפלי, התשס/א-2001; תיא (למ?) 2005/98 עירית לאש העין כ שיכון ופיתות לישראל בע/מ (לא פודסם, ניתן ביום 19.7.01, מצוי במאגר שנב.")

המכולות שימשו את העותרת כחלק מן המערך הלוגיסטי באתל הבממיה. לא יכולה להיות מחהלוקת כי העותרת הפיקה תועלת כלכלית מהצבתם בשטח. לפיכך, חיוב העותרת בתשלום אלנונה בגלן מבנים אדעיים בתחומה, נעשת כדין, וזאת מכח סמכותת בחוק (מכות צווי תאלנונה של המועצת לשנים 2000-1996 (נספתים ה1-ה5 לתגובת לעתירה המתוקנון)

טענת העותלת, כי רשויות מקומיות אחלות בקן פעלת, לא חייבו אותה בתשלום אדנונת בגין מכולות שהציבה באתלי הבנייה, לא זו בלבד שנטענה בכלליות (בסתמיות, מבעי שצויין באיזה רשויות מדובר (מבלי שהונחה בבסיסה תשתית עובדתית כלשתי, אלא שזו אינה דלוונטית, משהתברר כי תמשיבה פעלה מכוח ההסמכה בחוק, וכי ההלטתת לתייב מבנים מסוג זה, היא סבידה בנסיבות העניין (בש'/א 3003/04 נזים (נסים) עדיקת

ני עילית ילושלים, תק- של 3(2004) 2284.)%

מבתינה עובדתית אין מחלוקת בין הצדדים. גם ישרוטל בע"מ אינה מכחישה כי מדובר במגרש המהווה אתר בנייה אשר מותזק ומתופעל על ידי צפון חירקון בע"מ

ביוט 12.9.2016 נתנו תוקף החלטה להסכמה בין הצדדים לפיה חברת צפון הירקון בע"מ תיכנס בנעליה של העוררת בערר זה ובמסגרת הסכמה זו נותרה להכרעה במתלוקת השאלה המחותית הנוגעת לעצם התיוב של המכולות ושאלת השימוש בהן ולא שאלת מיהות המחציקה.

יאיר שבו, העד מטעם העוררת העיד באותו הדיון ביחס למכולה:

*אינני יודע מי הציב פיזית את המכולה , האם זו חברת הבנית או חבלת הפיקוה...במכולת לא לושבים עובדי צמון הירקון בעי'מ, נעשה בת שימוש במסגלת תהליץ הבניה על ידי הקבלן או עשג הפיקות...הקבלן שעובד בשטח קשור עס חבלת צפון ה:רקו/.

המשיב הניח בפני ועדת הערר דו"ח ממצאי ביקורת שערכה בשטח ביום 22.3.15 אליה צורפו תמונות המעידות על השימוש בשטת ודוחות אלה הוגשו באמצעות תצהיריו של עד המשיב דוד צדוק.

מדוח ממצאי הביקורת, מתצהיר העוררת ומהעדות שנשמעה בפנינו עולה כי אין מחלוקת עובדתית ביחס לכך שהנכס נשוא המחלוקת משמש כמבנה ארעי במסגרת תהליך הבנייה ומוצב על הקרקע עליה מבוצעות עבודות הבניה.

מבחינת החפן המשפטי, ברור מהאמור לעיל (והעוררת לא טענה אחרת או לא הציגה פסיקה סותרת) שבפסיקה נקבע (ראה ענין וקנין ני אלעד לעיל) כי מבנים ארעיים המשמשיסם לצורך התארגנות בעת ביצוע עבודות בנליה למיניהן, אינם פטורים מארנונה והם נכללים בהגדרת נכסים .(ראח גם את עת'ימ 20811-03-13 בעניין דניה סיבוס )

נותרה להכרעתנו השאלה האם השימוש הנעשה במבנים היבילים שהוצבו על הקרקע לבניין כחלק מעבודות הבנייה (הפטורות מחיוב) כשטח התארגנות ו/או שטת משרדים ואו שטח מחסנים המאפשר לעוררת לנהל את ביצוע העבודות ולפיכך משתמשת היא בשטח זה ואף מפיקה ממנו תועלת כלכלית לצרכיה הינו פטור מארנונה כטענת העוררת בשל העובדה שמדובר באדמת בניין הפטורה מחיוב או בשל העובדה שמדובר בשטח שהוא טפל לאתר הבניה אשר אינו מחויב, או כטענת המשיב דין המבנים להיות מתויביס וזאת בהתאם להוראות הפסיקה (וקנין ני אלעד

והחלטות ועדת הערר המצוטטות בסיכומ? המשיב).

נכריע לפיכך במחלוקת על סמך תצהירי הצדדים, שהוגשו לנו, עדויות העדים והראיות שצורפו לתצהירים.

באשר ליסוד השימוש הונחה תשתית ראייתית בפנינו המוכיחה כי העוררת עושה שימוש בשטת שבמחלוקת.

בשים לב לפסיקה שצוטטה לעיל בעניין חיוב מבנים יבילים ו/או קרקע תפוסה אגב ביצוע עבודות בנייה הרי שאין לקבל את טענת העוררת כי מדובר בשימוש נלווה לשימוש העיקרי כי אם, בהתאם לדברי בית המשפט בפסק הדין בעניין עת/מ (תל-אביב-יפו) 2111-07 וקנין עמלס בעי/מ נגד

המועצה המקומית אלע :

" תמכולות שימשו את העותרת כתלק מן המערך הלוגיסטי באתל הבנייה. לא *כולת להיות מחלוקת כי העותלת הפיקת תועלת כלכלית מהצבתם בשטת. לפיכץ, היוב העותלת בתשלום אלנונה בגין מבנים אלעיים בתחומה, נעשה כדין, נזאת מכת סמכותת בחוק ומכות צוני האלנונה של המועצת...%<

המשיב הפנה להחלטות קודמות של ועדות הערר בהרכביהן השונים בעניין א. דורי בניח בע"מ (140013694) ובעניין צ.מ.ח חמרמן בע"מ (140014617).

בהחלטות אלה אימצו ועדות הערר את עמדת הפטיקה המצוטטת לעיל .

לא מצאנו מקום לסטות בהחלטתנו זו מעמדת הפסיקה ומההחלטות הקודמות של ועדות הערר.

מכל האמור לעיל דין הערר להידחות, ללא צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 18.12.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לתחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

יו'/ר: עו'יד אלון צדוק חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי חבר: עו"ד גדי טל

קלדנית : ענת לוי

ש-

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : כ בכסלו תשעז

מספר ערר: | 11:17 / 140015079

מספר ועדה: | 11457

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: דר' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת: מתימו"פ - מרכז התעשיה הישראלית למחקר

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ 1

החלטה

לאור הודעת המשיב הערר מתקבל.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 20.12.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד/קדו שירלי חבר: דר' רייך זיו/ויד חברן עד גדי טל

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140013769

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: | עו"ד שירלי קדם

חבר: עו"ד גדי טל

תבר: רו"חדרי ויו רייך

העורר: ארטור אריאן

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

ערר וה עניינו נכס שהותזק על ידי העורר, ברתוב כייג יורדי הסירה 1, תל אביב, הרשום בספרל העיריה כח-ן 10515807 בשטח של 71 מ"ר תחת הטיווג יבנייניס שאינם משמשים למגוריטיי (להלן: ייהנבסיי).

העורר טוען כי בתקופה מיום 1/3/11 ועד ליום 20/7/11 הוא לא החזיק בנכס ולכן אין לחייבו בתשלום ארנונה בגין חנכס.

תמצית טיעוני הצדדים

1. העורר, באמצעות אמו הגבי רימה סובול אשר מונתה כאפוטרופוס (להלן: 'יהעורריי), טוען כל

חתם על הסכם שכירות לגבי הנכס אך ורק בגלל שהכריחו אותו.

2 לטענתו, נפל לקורבן של סחיטה ואיומים על ידי עבריין בשם, גיל ספיר, אשר הורשע על ידי בית המשפט, ומרצה כיום את עונשו בכלא.

3. העורר לא היה בנכס ולא יודע מה התנהל שם. גיל ספיר הכריח אותו לחתום על הטכס

השכירות, להביא המחאות בשמו וכך עשה.

4. העורר סובל מבעיות נפשיות.

5. גיל ספיר הוא זה שניהל משא ומתן על בעלי הדירה ולא העורר.

6. ההסכם הטופי של יציאת השוכר מהנכס נעשה עם גיל ספיך ולא מול העורר.

7 לעורר לא חייתה כל מעורבות ואף לא היו לו מפתתות.

8 גם בביקורת שבוצעה מטעם המשיב מצאו בנכס ציוד של גיל ספיר.

9. המשיב טוען כי לוועדה אין סמכות לדון בערר גח שכן מדובר בסכסוך בין מחויקים.

0. המשיב פעל כדין. הסכם השכירות שהוצג למשיב כלל את חתימת העורר. העורר הודה כי

חתם על הסכם השכלרות.

1. אין במסמכים שהוצגו מטעם העורר כדי להעיד שגיל ספיר לוקח על עצמו או מודה בתשלום

חוב הארנונה בגין הנכס שבנדון.

מסמבים אשר צורפו מטעם הצדדים

2. צו מינוי אפוטרופוס של העורר.

3. הסכם שכירות בין העורר ובין בעלי הנכס.

4. הסכם סופי לעזיבת העורר את הנכס.

5. מסמכים ממשפט פלילי שהתנהל מול גיל ספיר והעורר.

6 אישור על הגשת תלונה במשטרת כנגד גיל ספיר.

דיון והכרעה

7. לאחר עיון בתומר הראיות, שמיעת העדויות מטעם הצדדים, אנו סבורים כי דין הערר

להידתות.

8. אין אנו מקבלים את טענת המשיב לפיה אין ועדת ערר וו מוסמכת לדון בטענות המועלות

בערר ואת המתלוקת בנדון יש ללבן בין העורר השוכר.

9. ראשית נציין כי אנו דנים בשאלת מי המחזיק בנכס בתקופת הערר.

0. כפי שהעלה העורר בפנינו, לא ניתן חיה לזמן את גיל ספיך לדיון כיווו ששוהה הוא בכלא

ומרצה את עונשו. התרשמנו מדברי העורר באמצעות אמו, אך אין בכל כדי לפטור את העורר מתשלום ארנונה.

1. העורר חתסם על הסכם השכירות, הגיע לפגישה עס המשכירים, הביא וחתס על המחאות

מטעמו לגבי הנכס.

2. פנייתו הראשונה של העורר בקשר לנכס בוצעה רק מספר שנים לאחר מכן, בשנת 2015.

3. העורר לא הגיע לשום דיון שהתנהל בפנינו. אומנם אמו היא האפוטרופוס אך לא הוכח לנו כי

העורר אינו יכול להתייצב בעצמו ולהשמיע את דבריו.

4. לא מצאנו פגם ברישום שבוצע על ידי המשיב.

5. גם בעלי הנכס שהופיעו בפנינו אישרו כי העורר הוא זה שחתם על הסכם השכירות ואף נתן

המחאות מטעמו.

6. העובדה כי העורר לא היה בנכס ולא ניהל את העסקים שהיו שס אינה מעניינה של העיריה.

7. למצער, אף כי אנו מאמינים לדברי העורר אין לנו אלא לדחות את הערר. בנוסף, איננו יכולים

לבחון ולהכריע בשאלות של סחיטה ואיומים, מרמה וזיוף ולכן לא נבחן טענות אלה שעלו על ידי העורר. אנו בוחנים את התנהלות העורר והתנחלות העירייה.

8. מטרתם של סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות, להקל את הנטל המוטל על העירייה לגבות

את המס, מתוך הכרה בכך שהטלת נטל של בדיקה אקטיבית באשר לזהותו של המחזיק בכל נכס ונכס, הינה גוּירה שהרשויות המקומיות לא תוכלנה לעמוד בה.

ראה לעניין זה:

בר"ם 1962/06 שלמה כהן נ' מנהלת הארנונה בעיריית חיפה, (פורסם בנבו):

"העיקרון הבסיסי של חיוב הארנונה הוא שהחיוב יושת על המחזיק בנכס (ס' 8 לתוק ההסדרים). תכליתו של סעיף 325 לפקודת העיריות הינה להעביר את נטל ההודעה על שינוי חזקה אל המחזיק העוזב. הוראה זו נועדה להקל על הרשות לגבות את מיסי הארנונה בלא שתידרש לעקוב בעצמה אחר השינויים בחזקה...".

9 על אף האמור לעיל, וכפי שנקבע בפסיקה, ישנן נסיבות מסוימות בהן נדרש המשיב לערוך בדיקה מקיפה יותר, ולבדוק באופן אקטיבי אס חל שינוי בחוקה בנכס (בריים 867/06 מנהלת הארנונת בעיריית חיפת נ' דור אנרגיה (1988) בע'ימ (פורסם בנבו)).

0. אנו סבורים, כי במקרה דנן, לא יכל המשיב לערוך בדיקה מקיפה יותר שכן העורר פנה אליו

לראשונה בשנת 2015, ולא היה באפשרות המשיב לבצע כל בדיקה מעמיקה 4 שנים לאחר מועד החיוב.

1. לו היה פונה העורר בשנת המס הרלוונטית היה בוחן המשיב את טענותיו וייתכן והיה מסיר

את שמו מחיובי הארנונה אך למצער, אין וה המקרה.

2. ואת ועוד, אין במסמכים שהוצגו לנו על ידי העורר כדי לסייע לעמדתו. העורר לא הופיע

בפנינו בעצמו וכך גס גיל ספיר. אין במסמכים הסכמה או הודאה של גיל ספיך כי עליו לשאת בתשלומי הארנונה בגין הנכס והתקופה דנן.

3. במצב דברים צה, אין לנו אלא לדחות את הערר.

4. אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדיים היום 6 ( -8/ .209 .-

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייט-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לענלינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעוע ארנונה כללית)(טדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם התלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

2 ר\) /

יו"ר: פמיי כ -₪ חנ ד גדי טל חבר: דרי ויו קשך, רו''ח

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מט' ערר: 140015345

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

ייר : עו"ד שירלי קדם

חבר: עו"ד גדי טל

חבר: רו"חדרי זיו רייך

העוררים: רינה הושייה

ישראל הושייה זל

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

עניינו של ערר וּה, כמו עניינם של עררים נוספים ורבים שנידונו בפני ועדות ערר בהרכביהן השונים, הינו חיובס של מחציקים בגין ארנונה ביחס לייחנותיי אותה רכשו לפני עשרות שנים בתחנה מרכצית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הס מתזיקים בה לצורך חיוב בארנונה.

מתחם התחנה המרכזית בתל אביב הנמצא ברתוב לוינסקי 108 בתל אביב הינו מתחם מוכר וידוע.

ערר זה הינו בקשר לתיוב העוררים, הגבי רינה הושייה והאדון ישראל הושליה זייל, אשר רכשו חנות לפני כ- 30 שנה במתחם התחנה המרכנית, חנות ו רשומה בעירייה כח-ן מספר 10048313 ובגינה מחויבים העוררים בתשלום ארנונה החל משנת המס 2015.

בהיבט הפרוצדוראלי נציין כי ועדה בראשות יו"ר יחודה מאור התליטה ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 וערריס נוספים לפי רשימה שצורפה, שלתמחיית *וותר שיקול דעת אס להתייצב בדיונים לפני הוועדה ולהציג עמדתו מבתינת החומר הראליתי שמצוי ברישומיו, או שלא.

בייכ התמחיית התייצבו לדיון והמציאו ראיות הכל כפי שיפורט להלן.

בכתב הערר שהוגש על ידי בייכ העוררת נכתב:

ייהעוררת מעולם לא קבלה חזקה בנכס, אינה מחציקה בנכס ואף אינה משלמת להנהלת התחנה המרכצית דמי ניהול ואחזקהי!י

ביום 7.12.2016 התקיים דיון בנוכחות כל הצדדים.

בדיון ּה, הסכימו הצדדים כי החלטה בתיק תינתן על סמך חומר הראיות וויתרו על הליך הוכחות וסיכומים. בייכ התמחיית הגישה תיק מוצגים מטעמה במעמד הדיון.

המשיב הגיש את הודעת ייהתחנה המרכצית החדשה תל אביביי משנת 1999 לפיה הועברה החהוקה על שם העוררת.

העתק ההודעה בצירוף רשימת התנויות צורף להודעה מטעם המשיב.

התמחיית הגיש כאמור את האסמכתאות הרלבנטיות במסגרת תיק המוצגים שהגיש:

חוזה המכר מיום 21.10.90 אשר בא בהמשך לתוזה המקורי מיום 17.6.69.

עוד הציגה התחנה המרכזית את חוזה הניהול שנחתם וכן הודעות חיוב בגין דמי ניהול .

מהראיות שהוצגו לנו עולה כי המשיב שינה את רישום המחזיקים על פי הודעת הצד השלישי בהתאם לדיוות כלשהו שנמסר לו מהצד השלישי במהלך שנת 1999 .(ראה ההודעה מיום 6.7.99 אשר צורפה כנספח להודעת המשיב).

עוד עולח מכתב התשובה כי המשיב לא בדק את מצב הנכס בעת קבלת הודעת התתנה המרכזית.

כאמור המשיב ביצע את חילופי המחציקים , כך על פי הודעת מנהל הארנונה , בעקבות פנייתה של חברת התחנה המרכזית החדשה.

העוררים, באמצעות בייכ טוענים כי, התוקה בחנות נשוא הערר מעולם לא נמטרה להם. בהתאם לערר, העוררים לא מכירים את התנות, לא ראו אותה מעולם.

המשיב, לטענתו ובהתאם למסמכיט שהוגשו מטעמו, פעל בהתאם לייהודעתיי התחנה המרכזית החדשה משנת 1999 ורשס את חילופי המחזיקים מינואר 1999. המשיב הפנה בתשובה לערר שיכול ומדובר בסכסוך בין מתחזיקים.

המשלב ביצע חילופי מחזיקים בשנת 1999.

לטעמנו, חילופי המתזיקים לא בוצעו על פי הנחיות ונהלי המשיב לקיום הוראות סעיף 325-326 לפקודת העיריות.

סעיף 325 לפקודת העיריות (נוטח חדש), קובע כדלקמן:

/325. | חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלס או מחזיקט של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעירייה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה'י.

סעיף 326 לפקודת העיריות (נוסח חדש), קובע כדלקמן:

/326, | נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בבל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרת לתקופה של שנה או *ותר חייבים המשביר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייביטס לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה.'י.

אכן מטרתם של סעיפים 325 ו 326 לפקודת העיריות הינה להקל את הנטל המוטל על העירייה לגבות מס ומקובל עלינו שאין כוונת המחוקק להטיל על המשיב נטל של בדיקה יסודית ומעמיקה של מחימנות כל הודעה הנמסרת לו בהתאם לפקודה . אלא שההסדר החוקי הבא לידי ביטוי

בסעיפים 325 ו 326 לפקודת העיריות אינו פוטר את המשיב לגמרי מאחריות ואינו משחרר את המשלב לגמרי מנטל מינימלי של בדיקה בסיסית של פרטי ההודעה הנמסרת לו.

בפסק הדין בעניין בריימ 8462/11 מנהל האלנונה בעידרית הלצלית ני מילב פלקון, שם עובדתית היו בידי מנהל הארנונה ראלות ברורות ומפורטות באשר למיהותו של המחציק בנכט בפועל, והוא לא שינה את רישומיו בהתאם. בית המשפט מצא כי היה על מנהל הארנונה לשנות את רישומיו בהתאם לעובדות שהיו ידועות לו ביחס למיהות המחזיק בנכס.

בבריים 867/06 מנהלח האלנונת בעיליית הלפה כ דוד אנלגית בע כבוד השופט מלצר קובע בין

השאר :

...שני חברי הסכימו, עם זאת, כי בנסיבות שבה( ישנה ידיעה פוזיטיבית של הרשות המוסמכת לגביית האלנונה בלבל שינוי זהות המחזיק בנכס בפועל - תהחלטתת להמשיך ולתייב את המחזיק היוצא הינה בלתי סבילה, ואיננה עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות תמוטלת עליה מכוח תפקידה כנאמן הציבור (עיינו: פיסקאות 34-32 לחוות דעתו של חבלי, השופט :'/ דנציגל, פיסקת 0 לתוות לעתה של חבלתי, השופטת ע? ארבל). לעמדת זו הצטרף, בהמשץ, גם חברי, השופט א רובינשטיין ב-עעיס 2611/08 בנימין ני עיריית תל אביב (5.5.2010) (להלן: עניין בנימין), בציינו

כך:

/,,,כשלעצמי סבולני, על פיי תשכל הישד, כי אם אכן ידעה אל נכון המחהלקה הללבנטית על הש:נוי למעשה, די בכך לצולרך תחילת. הפעלתו ש2 המנגנון לשינוי, ולמצער לבדיקה נוספת. על אני לעומס המוטל על העוסקים בגביית אלנונה, בודאי במקום דב נכסים ודב תחלופה... אך במקום שנפתח הפתח לבליקה קלה *הסית נוכה ידיעתה הקונקרטית של הלשות, יש מקום למאמץ מצידה..\ (שס, בפיסקה כה?)%

נדמה כי חיה על המשיב לפעול בהתאם לידיעתו הפוזיטיבית באשר למתתם התחנה המרכצית ולא להעביר חזקה באופן אוטומטי על שם מחויקים שונים, כמו גם העוררים בענייננו.

דין טענת הצד השלישי לפיה יש לראות בעורריס בתור הבעלים על הנכס או בעלי הוּיקה הקרובה ביותר לנכט להידחות שכן הוכת כי הס לא החזיקו בנכס , לא היה מה להחציק שכן אין גישה לנכס כלל ואין בכך שרכשו וכויות לפני יותר משלושים שנים נכס כלשהו ולא קיבלו את הנכט בהתאם להסכמים שתתמו לרכישתו בכדי להקים להם ויקה לנכס לצרכי ארנונה.

לפיכך, אנו קובעים כי לא נמסרה הודעה על חילופי מתזיקים או חדילת חזקה כנדרש על פי דין.

בנוסף, טענות העוררים בכתב הערר אמינות עלינו ואנו קובעים כי העוררים הרימו את הנטל להוכית כי לא החזיקו בנכס בתקופה נשוא הערר.

ההטכם שצירף בדיעבד הצד השלישי בין העוררת לתחנה המרכצית החדשה, אין בו דבר וחצי דבר עס מסירת חזקה או עס יום החיוב ו/או עם המועד בו ביצע המשיב את תילופי המחציקים. גם לא הועלתה טענה או הוצגה ראיה לכך שההסכם נמסר למשיב עובר למסירת ההודעה על חילופי המחזציקים.

הוראות ההסכמים בין הצד השלישי לעוררת מעמידות בספק רב את מהימנות ההודעה שמסר הצד השלישי למשיב בשנת 1999.

מכל האמור לעיל דיו הערר להתקבל - מתקבלת הטענה כי העוררים לא התויקו בנכס בתקופות המיוחסת לה על ידי המשיב.

אין בהחלטה גו בכדי להוות קביעה כלשהי ביחס למערכת היתסים בין העוררים לבין הצד השלישי, התמחיית.

החלטתנו זו נסמכת על הראלות שהומצאו לנו ונוגעת לתיק וה בלבד.

ניתן בהעדר הצדדיים היום 20.12.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייט-2000 ותקנה 23 לתקנות בתל משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יוט מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

*וייח; עוץד/שי זדם חבר: :| גדי טל חבר: דרי ויו רייך, רו''ת

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארגוגה כללית מס' ערר: 140015065

שליד עיריית תל אביב-יפו

לוייר := עו"ד שירלי קדם

חבר: עו"ד גדי טל

חבר: רו"חדרי זיו רייך

העוררת: | ל.י.ר.א.ג נכסים השקעות ואחזקות בע'ימ בגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

במסגרת ערר גה נדון עניינו של נכס המותזק על ידי העוררת ברחוב הרצל 61 בתל אביב יפו הרשום בספרי העיריה כח-ן 10518751 מס' נכט 2000092094 בשטח של 103 מ"ר אשר מחויב על ידי העיריה בסיווג של יימשרדיסיי. (להלן: ''הנכסיי).

לשיטת העורר יש לזכות את הנכס מתשלוט ארנונה בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות שכן הנכס אינו ראוי לשימוש.

הצדדים זומנו לדיון בפני הוועדה ביום 7.12.2016.

העוררת שלחה 'יהודעהיי ביום 6.12.2016 ובה חודיעה כי לא תוכל להתייצב לדיון בפני הוועדה וכי היא מבקשת שהוועדה תדון בתיק ללא נוכחותה.

המשיב תזר על טענותיו והתיק הועבר להחלטת הוועדה.

טענות הצדדים

1. העוררת טוענת כי הנכס זכאי לפטור מארנונה בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות.

2 בנכס מבוצעות עבודות בהתאם לשינוי יעוד הנכס ממשרדים למגורים.

טרם נסתיימה העבודה בנכס לדוגמא, חיטוי ובדיקת צנרת המים בוצעה ביום 26.5.2016, התקנת חלונות ממייד ב- 30.5.2016.

3 אין זה מתקבל על הדעת שהעוררת תחויב בארנונה שעה שהיא לא יכולה להשכיר את הנכס או לעשות בו שימוש לפי היעוד החדש.

4. המשיב טוען כי נכס העוררת זוכה בפטור נכס לא ראול מיום 1.1.2016 ועד ליום 31.3.2016.

המשיב סבור כי אין להעניק המשך פטור שכן בהתאם לביקורות שבוצעו בנכס אין הנכס נמצא במצב אותו ניתן לכנות ייאינו ראול לשימושיי ע"פ הפקודה.

דיון והכרעת

.10

.11

סעיף 330 לפקודת העיריות, קובע כדלקמן:

''נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי אונונה נוספים; אין האמור גולע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן פרעונס לפני מסירת ההודעה'י.

בבריים 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ נ' עיריית תל-אביב - מנהל האונונה (פורסם ביינבויי 30.12.2009) (להלן: ייפרשת המגרש המוצלחי), נקבע כי המבחן לעילת הפטור

האמורה הוא המבחן הפיוי - אובייקטיבי:

'יהשאלה אינה כיצד רואה את הבניין באופן סובייקטיבי הנישום ואין

די בכך שיטען בהודעה מטעמו בעלמא כי הבניין ניזק במייה שאי

אפשר לשבת בו. השאלה היא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר

בי הבניין 'ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו'. אכן, ייתכנו מקרים

'אפורים' וגם אם לא נלך לשיטת 'לכשאראנו אכירנו' (כתרגומו של

השופט רובינשטיין ב- ע''פ 2358/06 סלימאן נ' מדינת ישראל, פטקה

ק''ו, לא פורסם, [פורסם בנבו] ניתן ביום 17.9.2008) לביטוי עוסחא 1"

"ז! 5066 | הסחעג 6!) עדיין ניתן יהיה להכריע בשאלה לפי מבחן השכל הישר'יי.

מביקורת שנערכה על ידי המשיב ביום 11.4.2016 וביום 1.5.2016 ניתן ללמוד כי בשעת הביקורת מצבו של הנכס היה תקין. לא נראו ליקויים וכן לא היו פועלים או עבודות.

דהיינו, הנכס היה במצב ראוי לשימוש.

בנוסף, מהתמונות שהוצגו על ידי המשיב, אנו למדים כי הנכס עומד על תילו, כולל דלת כניסה, חלונות, ריצפה ותקרה תקינים, מטבת מאובוּר כולל ארונות וכן כי יש תשמל בנכס.

בנסיבות העניין אנו סבורים כי העוררת לא עמדה בנטל להוכתת זכאות לפטור מתשלום ארנונה לפי סעיף 330 לפקודת העיריות.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדייס היום 20.12.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בת?

משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי'א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וגאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההתלטה..

+ | (

לוייר: 0 חגר: עויץ] מל טל חבר: דרי )ע ריך, רו''ת

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140014358

שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד שירלי קדם

חבר: עו"ד גדי טל

תבר: רו"חדרי זיו רייך

העורר: כהן ברוך

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

צד ג'- תחנה מרכזית

החלטהת

עניינו של ערר זה, כמו עניינם של עררים נוספים ורבים שנידונו בפני ועדות ערר בהרכביהן השונים, הינו חיובם של מתזיקיס בגין ארנונה ביחס לייחנות'' אותה רכשו לפני עשרות שנים בתחנה מרכזית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הס מחזיקים בה לצורך חיוב בארנונה.

מתחם התחנה המרכזית בתל אביב הנמצא ברחוב לוינסקי 108 בתל אביב הינו מתחם מוכר וידוע.

ערר זה הינו בקשר לחיוב העורר, האדון כהן ברוך אשר רכש חנות לפני כ- 30 שנה במתתס התחנה המרכזית, חנות גו רשומה בעירייה כת-ן מספר 10046711 ובגינה מחויב העורר בתשלום ארנונה החל משנת המס 2015.

בהיבט הפרוצדוראלי נציין כי ועדה בראשות יו"ר יהודה מאור התליטה ביום 7 בדצמבר 2015 בתיק ערר 140010350 וערריס נוספים לפי רשימה שצורפה, שלתמחיית יוותר שיקול דעת אם להתייצב בדיונים לפני הוועדה ולהציג עמדתו מבתינת החומר הראייתי שמצוי ברישומיו, או שלא.

בייכ התמחיית התליצבו לדיון והמציאו ראיות הכל כפי שיפורט להלן.

בכתב הערר שהוגש על ידי העורר נכתב:

לא קיבלתי מפתחות מהתחנה המרכצית, מחויב על נכס שלא עבר אלי ולא היה פעיליי.

ביום 20.12.2016 התקיים דיון בנוכחות כל הצדדים.

בדיון אה, הסכימו הצדדים כי החלטה בתיק תינתן על סמך חומר הראות וויתרו על הליך הוכתחות וסיכומים. בייכ התמחיית הגישה תיק מוצגים מטעמה במעמד הדיון.

המשיב צירף לכתב התשובה לערר את הודעת 'יהתחנה המרכזית החדשה תל אביביי משנת 1999 לפיה הועברה התוּקה על שם העוררת.

העתק ההודעה בצירוף רשימת החנויות צורף להודעה מטעם המשיב.

התמתיית הגיש כאמור את האסמכתאות הרלבנטיות במסגרת תיק המוצגים שהגיש:

חוזה המכר מיום 25.6.1989.

עוד הציגה התחנה המרכזית את תוגה הניהול שנחתם וכן הודעות חיוב בגין דמי ניהול והודעה באשר להסדרת החוב שנותר עבור רכישת החנות.

מהראיות שהוצגו לנו עולה כי המשיב שינה את רישום המחציקים על פי הודעת הצד השלישי בהתאם לדיווח כלשהו שנמסר לו מהצד השלישי במהלך שנת 1999 .(ראה ההודעה מיום 6.7.99 אשר צורפה כנספח להודעת המשיב).

עוד עולה מכתב התשובה כי המשיב לא בדק את מצב הנכס בעת קבלת הודעת התחנה המרכצית.

כאמור המשיב ביצע את חילופי המחזיקים , כך על פי הודעת מנהל הארנונה , בעקבות פנליתה של חברת התחנה המרכנית החדשה.

העורר, טען בפנינו בדיון, שהוא לא קיבל מפתח, שהחזקה בחנות מעולם לא נמסרה לו, שהיה פעם אחת בלבד בחנות, שהתנויות בקומה 2, היכן שהתנות שלו ממוקמת לא נפתחו.

המשיב, לטענתו ובהתאם למסמכים שהוגשו מטעמו, פעל בהתאם לייהודעתיי התחנה המרכזית החדשה משנת 1999 ורשט את תילופי המחזיקים מינואר 1999. המשיב הפנה בתשובה לערר שיכול ומדובר בטכסוך בין מחזיקים.

המשיב ביצע חילופי מחזיקים בשנת 1999.

לטעמנו, חילופי המחזיקים לא בוצעו על פי הנהיות ונחלי המשיב לקיום הוראות סעיף 325-326 לפקודת העיריות.

טעיף 325 לפקודת העיריות (נוסת חדש), קובע כדלקמן:

/325. | חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקט של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעירייה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעיט מלפני מסיירת ההודעה'י.

סעיף 326 לפקודת העיריות (נוסת חדש), קובע כדלקמן:

/326, | נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהס -

ואם היתה כאן השכורה לתקופה של שנה או *ותר חייבים המשביר או נציגו -

למסור לעיריה הוזיעה על העסקה באמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשביר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמון בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה.'י.

אכן מטרתס של סעיפים 325 ו 326 לפקודת העיריות הינה להקל את הנטל המוטל על העירייה לגבות מס ומקובל עלינו שאין כוונת המתוקק להטיל על המשיב נטל של בדיקה יסודית ומעמיקה של מהימנות כל הודעה הנמסרת לו בהתאם לפקודה . אלא שההסדר החוקי הבא לידי ביטוי

בסעיפים 325 ו 326 לפקודת העיריות אינו פוטר את המשיב לגמרי מאחריות ואינו משחרר את המשיב לגמרי מנטל מינימלי של בדיקה בסיסית של פרטי ההודעה הנמסרת לו.

בפסק הדין בעניין בריימ 8462/11 מנהל האדנונה בעילית הלצלית גי מירב פלקון, שם עובדתית היו בידי מנהל הארנונה ראיות ברורות ומפורטות באשר למיהותו של המתזיק בנכס בפועל, והוא לא שינה את רישומיו בהתאם. בית המשפט מצא כי היה על מנהל הארנונה לשנות את רישומיו בהתאם לעובדות שהיו ידועות לו ביחס למיהות המחזיק בנכס.

בבריים 867/06 מנהלת הארנונת בעיליית תלפה כ דול אנלגית בעל/מ , כבוד השופט מלצר קובע בין

השאר :

/,,,שני חבדי הסכימו, עם זאת, כי בנסיבות שבהן ישנה יליעה פוזיטיבית של הלשות המוטמכת

לגביית האלנונה בלבל ש: נוי זהות המחזיק בנכס בפועל -- החלטותנה להמשיץ ולחייב את המחזק

היוצא הינה בלתי סבירה, ואיננה עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות המוטלת עליה מכות תפקידה כנאמן הציבור (עיינו: פיסקאות 34-32 לחוות דעתו של חברי, השופט 5 דנציגר, פיסקה 0 לחוות לעתה ש2 חבלתי, השופטת ע' אדבל). לעמדה זו הצטרך, בהמשךץ, גם חבדי, השופט א:?

לובינשטיין ב-עעיס 2611/08 בנימין ני עיריית תל אביב (5.5.2010) (עהלן: עממין בנלמין), בציינו

כך:

/...כשלעצמי סבודני, על פי השכל הישר, כי אם אכן ידעה אל נכון המחלקה הללבנטית 29 השינוי למעשה, די בכך לצורך תחילת הפעלתו של המנגנון לשינוי, ולמצער לבליקה נוספת. על אני לעומס המוטל ע2 העוסקים בגביית אדנונה, בודאי במקום לב נכסים ולב תחלופה... אך במקום שנפתח הפתח לבדיקה קלה :חסית נוכת ידיעתה הקונקלטית של הלשות, יש מקום למאנץ מצידה..% (שס, בפיסקה כק?);/

נדמה כי היה על המשיב לפעול בהתאם לידיעתו הפוציטיבית באשר למתתס התחנה המרכזית ולא להעביר תזקה באופן אוטומטי על שס מחזיקים שונים, כמו גס העורר בענייננו.

דין טענת הצד השלישי לפיה יש לראות בעורר בתור הבעלים על הנכס או בעל הציקה הקרובה ביותר לנכס להידחות שכן הוכת כי הוא לא החויק בנכס, לא היה מה להחויק שכן אין גישה לנכס כלל ואין בכך שרכש וכויות לפני יותר משלושים שנים נכס כלשהו ולא קיבל את הנכס בהתאם להסכמים שחתם לרכישתו בכדי להקים להם זיקה לנכס לצרכי ארנונה.

לפיכך, אנו קובעים כי לא נמסרה הודעה על חילופי מחציקים או חדילת חוקה כנדרש על פי דין.

בנוסף, טענות העורר בכתב הערר ודבריו כפי שהציג בדיון בפנינו, אמינות עלינו ואנו קובעים כי העורר הרים את הנטל להוכיח כל לא התויק בנכס בתקופה נשוא הערר.

ההסכם שצירף בדיעבד הצד השלישי בין העורר לתחנה המרכזית החדשה, אין בו דבר וחצי דבר עם מסירת חזקה או עם יום החיוב ו/או עס המועד בו ביצע המשיב את תילופי המחזיקים. גס לא הועלתה טענה או הוצגה ראיה לכך שההסכם נמסר למשיב עובר למסירת ההודעה על חילופי המחזיקים.

הוראות ההסכמים בין הצד השלישי לעורר מעמידות בספק רב את מהימנות ההודעה שמטר הצד השלישי למשיב בשנת 1999,

מכל האמור לעיל דיו הערר להתקבל -- מתקבלת הטענה כי העורר לא החציק בנכס בתקופות המיוחסות לו על ידי המשיב.

אין בהחלטה זו בכדי להוות קביעה כלשחי ביחס למערכת היתסים בין העורר לבין הצד השלישי, התמתיית.

התלטתנו וו נסמכת על הראיות שהומצאו לנו ונוגעת לתיק זה בלבד.

ניתן בהעדר הצדדיים היום 20.12.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש'יים-2000 ותקנה 23 לתקנות בתל משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשט"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 2977 תפורסם התלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

לוייר: שו חבר: דרי ו/שרייך, רו''ח

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : כא בכסלו תשעז

212006

מספר ערר: | 10:22 / 140010681

מספר ועדה: | 11458

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: ארגון נכי תאונות עבודה ואלמגות נפגעי עבו עמותה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

בנסיבות העניין אני מאשר את ההסכמה של הצדדים,

ניתן תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סְדַרִי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

עב גר

יו"ר: עו" מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר;

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: פרידיו בע"מ

-גב ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש.

הערר יימחק ללא צו להוצאות.

גיתן והודע בנוכחות הצדדים היום 21.12.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האיגטרנט של המשיב.

ר 5

יו"ר: עו"ד מאוך יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית

כא בכסלו תשעז

22206

********* / 7

חבר: עו 7ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר: פולד דוד

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש.

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 21.12.2016.

כא בכסלו תשעז

2212006

140015137 | 7

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו/ד מאור יהודה חברה: רו" 'ח מרמור רונית

חבר: עו" 2 ורו"ה לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך ‏ : כבבכסלו תשעז

2222006

מספר ערר: | 09:32 / 140013937

מספר ועדה: | 11459

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת:

אולפני תל-אביב (הפקה וייזום פרוייקטים) ב חברה פרטית 512890757

חשבון לקוח: 10527581

מספר חוזה: 392997

כתובת הנכס: גולומב 42

ע"י ב"כ עו"ד: ברזילי מאיר

-ג1 ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליטל בן-צבי

נוכחים:

העורר/ת: אולפני תל-אביב (הפקה וייזום פרוייקטים) - אין נוכחות

ב"כ העורר/ת עו"ד : ברזילי מאיר - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליטל בן-צבי

החלטה

התיק קבוע להוכחות לשעה 9:30. השעה 10:00. העוררת לא התייצבה לדיון. אין זו הפעם הראשונה בה עושה העוררת ככל העולה על רוחה ומתעלמת מזימונים והחלטות.

המצהיר מטעם המשיב התייצב לדיון במועד.

ניסיון להשיג את העוררת טלפונית לא צלח.

לאור האמור אנו דוחים את הערר.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 22.12.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיו רר על קביעת ארנונה כללית)(0 ין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר והאעשרנט של המשיב.

| \ / |

יו"ר: עו"ד ארל!ו לת חברה: עה קדםי)א/בלי חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

וו ורוו

תאריך :| כב בכסלו תשעז

22122006

מספר ערר: | 10:44 / 140014982

מספר ועדה: | 11459

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת:

כפיר אפרים תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10540095

מספר חוזה: 724990

כתובת הנכס: שדרות דוד המלך 57

כפיר אפרים תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10540095

מספר חוזה: 405557

כתובת הנכס: שדרות דוד המלך 57

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכתים:

העורר/ת: כפיר אפרים

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

החלטה

לאחר דיון מחוץ לפרוטוקול הגיעו הצדדים לכלל הסכמה לפיה בהסתמך על הצהרות העורר בעררו יופחת השטח המחויב בסיווג שרותים כללי ל- 7.15 מ"ר.

המשיב הבהיר לעורר כי המשיב שומר על זכותו לשוב ולבדוק את הנכס וכי היה ויתברר כי השימוש העסקי בנכס נעשה בשטח גדול מ- 7.15 מ"ר, ישוב המשיב לחייב את העורר כפי שנעשה עובר לקבלת הערר.

אנו מברכים את הצדדים על כי השכילו להגיע להסכמה ביניהם ונותנים לה תוקף של החלטה.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 22.12.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו וכו של המשיב.

יו"ר: ארליך שלומית חברה: לי חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: עגת לוי

סדרי דין בוועדת

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כב בכסלו תשעז

22122006

מספר ערר: | 12:47 / 140014996

מספר ועדה: | 11459

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ארליך שלומית

חברה: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

איירונסורס בע"מ חברה פרטית 514643626

חשבון לקוח: 10680481

מספר חוזה: 547266

כתובת הנכס: לילינבלום 30

איירונסורס בע"מ חברה פרטית 514643626

חשבון לקוח: 10693866

מספר חוזה: 561027

כתובות הנכס: לילינבלום 28

איירונסורס בע"מ חברה פרטית 514643626

חשבון לקוח: 10783787

מספר חוזה: 653096

כתובת הנכס: יהודה הלוי 23

ע"י ב"כ עו"ד: ישראל ארוגטי

-ג ג ד -

מגהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: איירונסורס בע"מ

ב"כ העורר/ת עו"ד : ישראל ארוגטי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

החלטה

לבקשת ב"כ הצדדים ההחלטה בעמ"נ 2573-11-16 תחייב את הצדדים גם בקשר לערר זה, וערר זה

יימחק.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 22.12.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללי דרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו'ליך שלומית חברה עו ק ירלי חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלרנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כו בכסלו תשעז

220|6

מספר ערר: | 09:39 / 140013792

מספר ועדה: | 11460

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העוזרר: הרוניאן סולימן

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש.

ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 26.12.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באת ינטרנט של המשיב.

וו אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום ‏ ] חברן \נו"ד טל גדי

. הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כו בכסלו תשעז

2206

מספר ערר: | 13:41 / 140015818

מספר ועדה: | 11460

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: אברזל אלישע יעקב

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

העורר שכר את הנכס ביום 1/5/16 ושמענו ממנו כי בחודש הראש ערך שיפוץ יסודי, אלא שלא ידע כי עליו לפנות למשיב בבקשה לפטור ו/או בבקשה לסווג את הנכס בסיווג מלאכה ותעשייה מיום מסירת החזקה. התרשמנו מעדות העורר בפנינו כי בתום לב טעה וכי אכן השימוש שנעשה בנכס מיום שנמסרה לו החזקה תנואם את השימוש שנמצא בביקורת מיום 24/7/16 ועל כן זה יהיה נכון וצודק להעתר לבקשתו ולקבל את הערר באופן שסיווג הנכס כאמור בתשובת מנהל הארנונה מיום 3/8/16 יחול מיום 1/5/16.

סוף דבר:

הערר מתקבל.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנמכחות הצדדים היום 26.12.2016.

0-60 [

יו"ר: עו"ד להק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140015680 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו'יר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו'יד/רו''ח אבשלוסם לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העורר: | משה גולדקלנג

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

העורר מחציק בדירה ברתוב העלייה 17 תל אביב בשטח של 68 מ"ר.

העורר הגיש ערר על החלטת מנהל הארנונה שלא לפטור אותו מארגונה ולדתות טענתו כי הנכס אינו ראוי לשימוש. יצוין כי השגת העורר (שנדתתה על ידי מנהל הארונה) הוגשה בעקבות חיוב העורר בארנונה מוגדלת על פי התקנות המגדירות יימבנה מגורים שאינו בשימושיי.

העורר פגה לראשונה בכתב למשיב ביום 4.5.2016 בבקשה ליתן לנכס פטור על פי סעיף 330 לפקודת העלריות (נכס לא ראוי לשימוש).

העורר מבקש לפטור את הנכס מארנונה בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות בטענה כי מדובר בנכס שניווק ונמצא במצב תתזוקה ירוד. יש צורך לטענתו בשיפוץ יסודי של החלפת אינסטלציה , ריצוף, תיקון חלונות ותאורה על מנת להשמיש את הדירה למגורים.

בכתב התשובה שב המשיב והפנה לתשובתו להשגה .

כמו כן הפנה המשיב לדוייח ממצאי הביקורת שנערכה בדירה ביום 31.5.16 .

בתשובתו להשגה מיום 14.7.16 דחה מנהל הארנונה את בקשת העורר לפטור בטענה כי על מנת לקבל פטור נכס שאינו ראוי לשימוש על הנכס לעמוד בתנאיו של סעיף 330 לפקודת העיריות הוסיף בי /בבדיקה שערכנו במקום מצאנו כי הנכס אינו עומד בתנאיו של סעיף זה לפיכך לא ניתן לאשר הפט(ל.

בכתב התשובה לערר הוסיף המשיב וטען :

/במסגלת ביקולת אשר נעדכה ביום 31.5.16 נמצא כי קיימים בנכס חפצים שונים כגון מקלר, תנוליס ופדטי ריהוט נוספים וזאת כפי שניתן לראות מהתמונות המצורפות לביקורת..+

ביום 7.11.16 בעת הדיון המקדמי הסביר העורר כי שילם ארנונה רגילה בשנת 2015 וכשקיבל את החיוב המוגדל התחיל בשיפוץ הדירה(אפריל 2016).

בייכ המשיב הפנה לכך שלא ניתן בדיעבד לקבל פטור לנכס לא ראוי לשימוש ביחס לשנת 2015.

העורר שב על עמדתו כפי שעלתה בהשגה ובערר לפיה יש לפטור את הנכס בשל מצבו וזאת בהתאם להוראות סעיף 330 לפקודת העיריות.

העורר לא תקף את חיוב הדירה במטגרת סיווגה כנכס מגורים שאינו בשימוש על פי סעיף 1.1. די לצו הארנונה.

הואיל והעורר לא העלה טענה זו בהשגה כמו גם לא בערר לא נידרש לעניין זה.

בסיומו של הדיון המקדמי קבענו כי בטרם ניתן את החלטתנו נאפשר לעורר להגיש מסמכים נוספים אותם הוא מבקש להגיש בתמיכה לטענתו כי הנכס לא היה ראוי לשימוש.

ביום 21.11.16 הגיש העורר מסמך מיום 15/12/2014 החתום על ידי משה קרמר (ככל הנראה במסגרת ייעו\ כלכלי) ואשר בו ממליצ מר קרמר לעורר ליטול הלוואה במטרה לשפצ את הנכס.

העורר הגיש את המכתב בכדי שישי כראיה לכך שבעת עריכתו כשאר ביקר מר קרמר בדירה הוא צפה לדבירי בצינורות אינסטלציה סדוקים, נזילות מים , עובש , רטיבות , תריסים וחלונות שבורים וכיוב...

ביום 23.11.2016 הגיש העורר הצעה מחיר שקיבל לשיפוץ הדירה בסך כולל של 81,200 ₪.

אפשרנו למשיב לתגיב בכתב לשני המסמכים שהוגשו.

ביוט 4.12.2016 הוגשה התייחסותו של המשיב למסמכים הנייל בה שב על עמדתו וקבע כי העורר לא הציג ראיות התומכות בטענתו כי הדירה אינה ראויה למגורים . העורר לא הציג תמונות, לא ביחס למצבה של הדירה היום לא כל שכן ביחס למצבה בתקופה בגינה מתבקש הפטור.

המשיב הגיש כאמור את דוח הביקורת שנערך ביום 31.5.16 בו נקבע בין השאר כל :

/הנכס מלוצף , מטבת מולכב, שירותים ואמבטית מולכבים, לשלשת ציפולים פזורה על לצפת הנכס , תנול אפייה מקרר, מזנון ועליו מונתים ספלים כסאות ועוד.%

לדוח ממצאי הביקורת צורפו תמונות.

הנה כי כן מדברי הצדדים בפנינו , הממצאים שהציגו , דוח ממצאי הביקורת , תמונות הדירה,

והמסמכים שהציג העורר עולה התמונה כדלקמן:

הוראות התוק ברורות ומאפשרות למשיב ליתן פטור לנכס על פי סעיף 330 לפקודת הראיות רק אם נמצא כי מדובר בנכס ריק ואשר אינו ראוי לשימוש.

המשיב אינו יכול לוודא כי הו חמצב בשעה שהביקורת הראשונה בנכס מזומנת לתקופה שלאחר מועד התיוב הרלבנטי.

אין טענה וממילא אין תיעוד לכך שהעורר פנה עוד בשנת 2015 או בסמוך לכך בבקשה לפטור בגין נכס שאינו ראוי לשימוש .

העורר לא הציג אסמכתאות או ראיות התומכות בטענתו כי קודם ליום 31.5.16 היה הנכס במצב שהוא נהרס או ניווק במידה שאי אפשר לשבת בו.

לפיכך נניח כי מצבו של הנכס בשנת 2015 היה והה למצבו במועד הביקורת שנערכה בנכס.

ביחס למצב הנכס ביום 31.5.2016 הרי שהעובדה כי בנכס מאותטן ריהוט כמפורט בדות ממצאל?

הביקורת (עובדה שאין מחלוקת לגביה) מערערת את התנאי הקבוע בסעיף 330 לפקודת העיריות לפיה נכס בגינו יינתן פטור על פי אותו סעיף הינו נכס שלא נעשה בו שימוש. (נעיר כאן כי העורר לא העלה טענה לשימוש בנכס בשנת 2015 , טענה שיכולה היתה לסייע לו בהתמודדות כנגד סווג הנכס ככנס שאינו בשימוש)

העורר מודה כי הוא החל בשיפוץ הנכס רק בשנת 2016 לאחר שקיבל חוות דעת כלכלית שכדאי לו לעשות כך אלא שהרשות אינה יכולה להיות חלק ממכלול השיקולים הפיננסיים של העורר.

מהתמונות שהוצגו לנו לא נראה כי הנכס ניווק ברמה המצדיקה ליתן לא פטור לנכס שאינו ראוי לשימוש . גס אם עולח מהתמונות כי מדובר בנכס מוזנת שלא התגוררו בו ממושכות הרי שאין מדובר בנזק המצדיק את ההנחה כי לא ניתן לשבת בו .

גם המסמכים שהגיש העורר אינם מוכיחים את הטענה כי הנכס לא ראוי לשימוש אלא את הצורך בשיפוץ הדירה.

לא כל דירה מוזנחת תתשב אוטומטית כנכס שאינו ראול לשימוש.

תשומת לב העורר לפסיקה המנחה של בית המשפט העליון בעניין בריימ 10313/07 חברת המגרש המוצלח בע"מ ני עירית תל אביב (להלן: ייפסק דין המגרש המוצלתי), לפיה מצווים אנו לבחון האם הנכס נשוא הערר עומד בקריטריונים אותם ציווה המתוקק בסעיף 330 לפקודת העיריות (נוסח חדש) המצכים אותו בפטור המבוקש.

מכל האמור לעיל הננו קובעים כי דין הערר להידתות.

בנסיבותיו האישיות של העורר ולאור חיוב הדירה בארנונה גבוהה בשל סיווגה כנכס שאינו בשימוש , אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 26.12.2016.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי/א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייץ -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

*ר'יר: עו"ד אלון צדוק חבר: עו"ד/רוי'ח אבשלום לוי חבר: יד גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

/ תאריך : כז בכסלו תשעז

6. 27

מספר ערר: | 10:13 / *********

104

1206

מספר ועדה: | 11461

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

העורר/ת: ששלט השקעות בע"מ

-1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש.

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 27.12.2016.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

9 שב =

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

שם הקלדנית: ענת לוי