פרוטוקול ועדת מכרזים מספר 53

פרוטוקול

1

מס

: יערית צבי אשר. מרכזת הוועדה

: דורין אברהם, רו"ח. מזכירת הוועדה

ויסמן, עמי סבן.

: עו"ד שני לוי גצוביץ, עו"ד עדי שפריר, נעמי לוי, בצלאל טובין, אמיר טובי, עדה שוורץ, אבי נוכחים ה"ה קרנית גולדווסר, אהרן מדואל , שלי דביר, גל שרעבי דמאיו. : נתן אלנתן,חסרים ה"ה יו"ר הוועדה איתי פנקס ארד, ניר סביליה, יהודה המאירי. משתתפים ה"ה:

פניה

מס'

החלטה

יחידה נושא החלטה

דיגיטלי בבית העירייה

שליטה, בקרה וניטור למסכי שילוט הכרזה על זוכה אגף בתי העירייה 240 .1 והתקנת מערכת ניהול, הפצת תכנים מכרז מסגרת פומבי

טי.אמ.אס הכרזה על ספק יחיד אגף התנועה 241 .2 רכישת מוניטורים לקיר וידאו- חברת ובאשכולות גני ילדים

מתן זכות טיעוןעבודות ניקיון במוסדות חינוך אגף משאבי חינוך 242 .3 מכרז מסגרת פומבי

כוללת של משק הצמיגים העירוני הכרזה על זוכה 243 .4 מכרז פומבי מספריחידת הרכב פרוטוקול

2

החלטה מספר

-

לאספקת והתקנת מערכת ניהול, הפצת תכנים, שליטה, בקרה וניטור למסכי שילוט דיגיטלי בבית העירייה מכרז מסגרת פומבי

: עמידת המשתתפים במכרז בתנאים הכלליים במכרז

להלן טבלת עמידת המשתתף במכרז בדרישות המכרז: 3

ברקאי בני ברוקשטיין בע"מ x

מעטפת אומדן העירייה והצעה אחת מהספק שלהלן

תיבת המכרזים נפתחה ב 2

16.11.2015

להגשת ההצעות נקבע ל האחרון והמועד ב פורסם העירייה בבית דיגיטלי שילוט מכרז פומבי מספר 1

להלן מזכרו של מר אלי טרטנר, מנהל אגף בתי העירייה, מיום

ברקאי בני ברוקשטיין בע"מ מסמכים

ערבות בנקאית 9

אישור על ניהול ספרי חשבונות 9

אישור על ניכוי מס' במקור 9

עוסק מורשה 9

הצהרת המשתתף במכרז 9

הצהרה על מעמד משפטי 9

משפטי

חתימת רו"ח / עו"ד על ההצהרה על מעמד 9

תדפיס רשם החברות / מורשה חתימה 9

טופס ביטוחים 9

פרוטוקול

3

:עמידת המשתתף בתנאי הסף שפורטו בפרק ג' הקריטריונים לבחינת ההצעות

ברקאי בני ברוקשטיין בע"מ מסמכים

את הפרויקטים, כאמור

המוצעת במכרז, שלא כקבלן משנה אלא כקבלן ראשי שהוביל והטמעת מערכת שליטה וניהול הפצת וידאו מהתוצרת

כללו אספקה והתקנה של לפחות

האחרון להגשת ההצעות לפחות שלושה פרוייקטים אשר √ המשתתף במכרז ביצע בשלוש השנים שקדמו למועד 3.1

השתתף בכנס המשתתפים במכרז, תפסל

בסעיף

√3.2

תיאור

: להלן טבלת השוואת הצעות המשתתפים המשוקללות במכרז מול מחירי האומדן העירוני 1

כמות

אומדן

מחיר

חברת

ברוקשטיין

מחיר

8,120 6,500 1 SAMSUNG SONY, SHARP ,LG

RS232 HDMIכולל

X10801920 לפחות

LCDמסך

3,990 4,670 40 SAMSUNG LG,SONY, SHARP RS232 HDMIכפתורים

X10801920 לעבודה

LCDמסך

105 400 41 מתלה

2,660 2,500 41 BRIGHTSIGN HD1022 STREAM H264 VIDEO  HTML5 מרחוק

LANתקשורת

LCD RS232 ממשק

X10801920 ,HDMIיציאת

G 32 FLASHנגן

20 50 41  ,LCD

מתקן

6% 5%  .SLAוה

שנתיים

עלות

פרוטוקול

4

היותר

דיון

אומדן היקף הפרויקט הכולל הינו כ 4

שנה

בתום תקופת האחריות שמורה לעיריית תל אביב-יפו אופציית הארכה בחמש שנים נוספות המערכת. המציע רשם כי תקופת האחריות הניתנת היא תקופת אחריות ושירות- במכרז הוגדר החל מאישור מסירת המערכת ועד לתום תקופת הקמה – החל ממועד חתימת החוזה ועד לאישור מסירת המערכת הראשונה תחל במועד חתימת החוזה מול הזוכה ותכלול שני שלבים:תקופת ההתקשרות 3

העירייה ובהתאם למפורט במסמכי המכרז

לאספקת והתקנת מערכת ניהול, הפצת תכנים, שליטה, בקרה וניטור למסכי שילוט דיגיטלי בבית כבעל ההצעה הזולה ביותר וכזוכה במכרז ברקאי בני ברוקשטיין בע"מלהמליץ להכריז על המשתתף ניהול, הפצת תכנים, שליטה, בקרה וניטור למסכי שילוט דיגיטלי בבית העירייה.

לאספקת והתקנת מערכת , עומדי בתנאי הסף במכרזברקאי בני ברוקשטיין בע"מ לקבוע כי המשתתף לאור האמור לעיל נבקש את אישור הוועדה: 2

שעשו פרויקטים בסדר גודל של מיליוני ש"ח או פרויקטים בסדר גודל של מאות פלזמות לפרויקט. ביקשנו סכום תנאים טריוויאליים לחלוטין. לא ביקשנו חברות הגיעו לכנס ספקיםבצלאל טובין:

יחידה.

הואיל ומדובר בהצעת יחיד ועדת המכרזים צריכה לשמוע נימוק מיוחד לגבי הצעה עו"ד שני לוי – גצוביץ:

בשוק הזה אני לא מבינה למה. נעמי לוי:

אין לי שליטה על השוק. בצלאל טובין:

רק שאלה. לא הבנתי, שאלנו אותך אבל עדיין, למה הגיש רק ספק אחד? את זה אני לא מבינה. נעמי לוי:

מדובר כאן באומדן היקף פרויקט של כ5

נוספות כמו שנרשם במכרז בתום תקופת האחריות שמורה לעירייה האופציה להאריך ליתוקן בהתאם.

שנייה תהיה תקופת אחריות ו שירות שכמו שציינו קודם, הוא הציע תקופה ראשונה תהיה תקופת הקמה שזה החל ממועד חתימת החוזה ועד לאישור מסירת המערכת. ותקופה ולהמליץ עליו כזוכה. תקופת ההתקשרות הראשונה תחל במועד חתימת החוזה מול הזוכה ותכלול לאספקה והתקנה מערכת ניהול, הפצת תכנים, שליטה, בקרה וניטור למסכי שילוט דיגיטלי בבית העירייה, האמור לעיל מבקשים את אישור הוועדה לקבוע שהמשתתף ברקאי בן ברוקשטיין עומד בתנאי הסף במכרז במכרז, הוא הציע אחזקה, הוא טען שהוא נותן אחזקה של זולה מהאומדן העירוני. למעט פריט מספר

אומדן העירייה. ההצעה שניתנה טובה לעומת האומדן העירוני, יותר לראות את המחירים שהוא הציע לעומת הספק ברקאי בני ברוקשטיין בע"מ. ובסעיף

בהשתתפות חברת המועצה קרנית גולוודסר .בתיבת המכרזים שנפתחה נמצאה מעטפת אומדן והצעה אחת של בקרה וניטור למסכי שילוט דיגיטלי בבית העירייה. המכרז פורסם ב

פנייה מסדורין אברהם:

פרוטוקול

5

החלטה

תודה רבה. דורין אברהם:

והחוזה יותאם בהתאם, אם בכלל.

האופציונלית, יכולה גם להיות גם

בהתאם לתנאים שקבעה העירייה. כלומר

משכך, מה שנכתב על ידו לא תואם את התנאים שכתובים בחוזה. ומשכך תיקון החוזה, אם ייעשה, ייעשה דווקא האופציה להאריך את תקופת האחריות והשירות בעד

תקופות אחריות ושירות של

זה

המחיר היה עליו להציע אחוז הנחה לכלל הציוד לאחר גמר שנתיים אחריות עבור כלל הציוד. מה שבקראי כתב אני מבקשת להבהיר לגבי ההערה בטופס הצעת המחיר. בפריט מס עו"ד שני לוי – גצוביץ:

תודה רבה. דורין אברהם:

טוב. איתי פנקס ארד:

או - קיי. טוב. דורין אברהם:

האמת היא שאנחנו גם יזמנו התקשרויות לחברות. בצלאל טובין:

ו, איתי פנקס ארד:

אני באופן אישי הכרתי חלקן. הם, אגף המחשוב הכירו יותר. בצלאל טובין:

והכרתם את החברות האחרות שהגיעו? איתי פנקס ארד:

ספקים. הגיעו

אותנו. הוא לא יודע להסביר, פשוט לא יודע להסביר את זה. היינו מאוד מופתעים. זה לא שהגיעו איזה האמת היא ששאלתי את אותה שאלה גם את היועץ של אגף המחשוב שליווה אותנו ומלווה בצלאל טובין:

אף אחד לא מתעניין אבל מגיעים כל - כך הרבה. איתי פנקס ארד:

או - קיי. תודה רבה. נעמי לוי:

כן. היא דווקא עשתה לנובצלאל טובין:

אנחנו מכירים את החברה? זו חברה שהיא מוכרת? דורין אברהם:

מה אתה חושב? בוא תסביר לי. איתי פנקס ארד:

לא. בצלאל טובין:

היו בקשות כלשהן לשנות את תנאי הסף או לעדכן את תנאי הסף? איתי פנקס :

או - קיי. תודה רבה. דורין אברהם:

25 בצלאל טובין

25 דורין אברהם

מינימאלי, ביקשנו פרויקטים עם

דיגיטלי בבית העירייה ובהתאם למפורט במסמכי המכרז.

במכרז לאספקת והתקנת מערכת ניהול, הפצת תכנים, שליטה, בקרה וניטור למסכי שילוט כבעל ההצעה הזולה ביותר וכזוכה ברקאי בני ברוקשטיין בע"ממאשרים להכריז על המשתתף 2

העירייה

והתקנת מערכת ניהול, הפצת תכנים, שליטה, בקרה וניטור למסכי שילוט דיגיטלי בבית , עומד בתנאי הסף של המכרז לאספקת ברקאי בני ברוקשטיין בע"מ מאשרים כי המשתתף 1 פרוטוקול

6

החלטה מספר

וכמפורט לעיל.

רכישת מוניטורים לקיר וידאו- חברת טי.אמ.אס

דיון

)בקר( למרכז בקרת רמזורים.

ועדת המכרזים מתבקשת להכריז על הספק " טי.אמ.אס " כספק יחיד לאספקת מוניטורים ושרת עיבוד וידאו 2

המחירים הינם מחירי חוזה נתיבי איילון ומתקציב נת"ע בסךהוידיאו אבקש לאשר רכישה של

לצורך שמירה על יכולות טכניות והצגה אחידה של מידע המתקבל ממצלמות הבקרה ולאחידות ויזואלית של קיר המסכים הקיימים באחריות במסגרת שנת בדק.

להרחבת קיר וידיאו קיים במרכז בקרת רמזורים הכולל

₪ איילון בסך

למרכז בקרת רמזורים על פי מחירי מכרז נתיבי בחודש מרץ השנה נרכשו 1.2 נרכשו

הספק טי.אמ.אס זכה במכרז חברת נתיבי איילון לאספקת מוניטורים למרכז בקרת רמזורים במסגרת זו 1.1 רמזורים וזאת מהסיבות הבאות

מוניטורים לקיר וידיאו במרכז בקרת הספק "טי.אמ.אס" הינו הספק היחיד בארץ אשר מוסמך לספק 1

להלן מזכרו של מר הרצל נעמן, ס. מנהל מינהל בת"ש, מיום זאת אומרת אם יש מכרז סימן אבל שאלה, אם היה מכרז של נתיבי איילון איך הוא ספק יחיד?נעמי לוי:

ממחירי המכרז.

איילון מבחינתנו כבר סופק. בעצם מה שאנחנו קונים עכשיו זה לא מתוך המכרז אלא רק יש כאן הערה של החשב שהוא רוצה לציין שבעצם המכרז של נתיבי של החוזה מול נתיבי איילון.

התקשרויות עליונה. בעצם פה מאשרים את הספק יחיד. המחירים דרך אגב הם אותם מחירים מוניטורים ושרת עיבוד וידאו בסכום של

הבקרה ואחידות ויזואלית בעצם של קיר הוידאו, מה שהאגף מבקש זה לאשר רכישה של נכון לעכשיו לצורך שמירה על יכולות טכניות והצגה אחידה של מידע ממצלמות אלף ש"ח.

6

אספקת מוניטורים ובמסגרת המכרז הזה נרכשו על ידנו זכה במכרז חברת נתיבי איילון על TMSבמרכז בקרת רמזורים. נכון לכרגע בעצם הספק שהוא הספק היחיד מבחינתם בארץ שמוסמך לספק מוניטורים לוידאו TMS- מדובר על הספקדורין אברהם:

פרוטוקול

7

החלטה

תודה. עדה שוורץ: ,

או - קיי. יש לכם עוד שאלות? או - קיי. תודה רבה. דורין אברהם:

התשלום הוא על ידי נת"ע. עדה שוורץ:

ובכל מקרה זה באותם מחירים שנכללו במכרז של נתיבי איילון. דורין אברהם:

או – קיי. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

מרחיבים אותו עם בדיוק. עדה שוורץ:

הבקשה היא לגבי אותם פריטים שקיימים בחדר הבקרה , את פשוט מרחיבה אותו? עו"ד שני לוי – גצוביץ:

לערבב עכשיו.

של תחבורה ציבורית. חייבים להרחיב את הקיר הזה. מדובר בקיר שהוא באחריות, אי אפשר של מרכז בקרה החמ"ל סגור, אין לנו לאן להציג את המצלמות של מע"צ, המצלמות של הרחפן, שלנו, כי שכל היכולות שהיו בחמ"ל העירוני, לרגל עבודות של הרכבת מעבירים למרכז הבקרה מה שהיה במכרז. עכשיו ברגע שסגרו את החמ"ל העירוני והוחלט ברמה של מנכ"ל עם התוצאות ואז הוסיפו פרק מיוחד לעיריית תל - אביב במכרז של נתיבי איילון, שזה ככה יצא פורסם המכרז אני אגיד למה. מפני שבנתיבי איילון היה מכרז בדרך ולא רצינו לחכות שנים, לפני כמה שנים. עדה שוורץ:

היא שואלת למה רכשנו את הקיר וידאו דרך המכרז של נתיבי איילון? דורין אברהם:

עכשיו הולכים להרחיב אותו. אנחנו, אי אפשר ללכת לבנות, אני רוצה להסביר. יש לנו קיר וידאו עדיין בתקופת אחריות שקנינו מכח המכרז של נתיבי איילון. עדה שוורץ:

שיצא? אם היה מכרז של נתיבי איילון אז איך זה ספק יחיד? אז מה זה המכרז של נתיבי איילוןנעמי לוי:

לללא קשר לנתיבי איילון"...

זה בהערת חשב. בהערת חשב הוא אומר בשורה התחתונה "כלומר מדובר בספק יחיד עו"ד, שני לוי גצוביץ:

שיש עוד ספקים.

וכמפורט לעיל.

בקרת רמזורים לשנה.

מאשרים להכריז על הספק " טי.אמ.אס " כספק יחיד לאספקת מוניטורים ושרת עיבוד ווידאו )בקר( למרכז פרוטוקול

8

החלטה מספר

לביצוע עבודות ניקיון במוסדות חינוך ובאשכולות גני ילדים מכרז מסגרת פומבי

דיון

שיבצע את כל עבודות הניקיון במוסדות החינוך. יכול להיות שמבחינה תפעולית אולי כדאי דווקא להוריד להם של העירייה שצריך לשמוע מה יש למנהל להגיד על זה. כי בשני מכרזים האחרונים, אנחנו ביקשנו זוכה אחד אנחנו מעוניינים. אפשר להוציא אותם מחלק ממוסדות החינוך, להשאיר אותם באחרים. גם אולי צורך תפעולי רוצים או להפסיק איתם את ההתקשרות בכלל או אם אנחנו מעוניינים להקטין להם את היקפי העבודה. וזה אם העבודות כמו שצריך. לנו נכון להיום יש שתי אופציות – הם זומנו להיום למתן זכות טיעון לשמוע אם אנחנו לעורך הדין שלהם, גם זה מצורף לכם בחומר. הם עדיין עומדים על טענותיהם, שהם בסדר והם ביצעו את למכתב המאוד מפורט שלנו, שבו הם דחו את כל הטענות שלנו מכל וכל, אני המשכתי לשלוח תכתובות נוספות ברושים, קיבלנו תגובה בכתב. התגובה שלהם מצורפת. הם גם השיבו לטענות העירייה, במסמך מיום ספר ברושים. אם נסתכל בחוצצים יש פה התייחסויות מפורטות על כל בית הספר. מסודר לכם בחוצצים. על

ב במסירה אישית רגע. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

כל הזמן. עמי סבן:

יהודה המאירי: מתי היא קיבלה?

הקלסר הזה עם ההזמנה לדיון זה, כדי שתדע בדיוק מי נגד מי.

כן, הנה הקלסר. בקלסר שנמצא בפניכם זה מסודר לפי נושאים. גם החברה קיבלה את עו"ד שני לוי – גצוביץ:

יהודה המאירי: גם בכתב?

וכל זה הובא לידיעתם. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

כן. כן. עמי סבן:

יהודה המאירי: וכל זה הובא לידיעתם.

עבודה לא בוצעו עבודות הניקיון היסודי בצורה טובה. אשכול הילדים בגני מלצ'ט ואשכול הילדים בגני ספר לחינוך מיוחד, גם לא היה נקי במסגרת הניקיון היסודי. גם ישיבת בעל"ז לא הייתה ערוכה בצורה טובה, ערוך מבחינת הניקיון היסודי, בבית ספר כל - כך רגיש. ביתר בתי הספר, גם כן בית ספר ברושים שהוא גם כן בית הספר לחברת ניקיון אחרת. ומאז אותה חברת ניקיון מנקה את בית הספר. כלומר ב עד שבסופו של יום ב

לפנייה: כל התנהלות החברה אנחנו ביקשנו שיתחילו לבצע את הניקיון, התחילו לבצע את הניקיון, הם לא ביצעו.

4-ועל זה ניתן הדגש. איך שהם קיבלו את העבודה אמרו להם, פה תשימו את הדגש. נושא זה מפורט בסעיפים זה ילדים ששוכבים במיטות אשפוז. עו"ד שני לוי – גצוביץ: בית ונצואלה זה ילדים בעלי מוגבלויות קשות ביותר.

עמי סבן: קשות.

הם מוסדות חינוך לילדים בעלי מוגבלויות.

צריך לעשות, הסבירו להם שצריך לתת את הדגש בבית ונצואלה. בית ונצואלה כמו מחצית ממוסדות החינוך פה, מה העבודה בבית ונצואלה, הם לא התחילו בביצוע, נציגי האגף ישבו איתם עוד לפני חודש אוגוסט. הסבירו להם ובנות, ישיבת בלע"ז, ברושים, גיל, בית ונצואלה וניקיון אשכולות גני ילדים של העירייה לניקיון

עו"ד שני לוי – גצוביץ: אנחנו רק נזכיר את עיקרי הפנייה שלפניכם. חברת התאמה זכתה במכרז מסגרת שערכה פרוטוקול

9

לא רק זה, שגם תתלוננו למשטרהעו"ד שני לוי – גצוביץ:

זה פלילי אז כדאי שתגידי?

והיא אמרה שעל בית ספר מסוים יש לה משהו להגיד ועדיף שהיא לא תגיד ואת אמרת לה אם עמי סבן:

כן. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

יש לנו סיפור שנפתח עם אותה, זוכרת שישבנו עם אותה גברת מיטל דהן אצלך במשרד? עמי סבן:

כן. משפט חמור. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

כן. משפט חמור מאוד. איתי פנקס ארד:

מה? עמי סבן:

לא שמעתי ולא הבנתי את המשפט האחרון שאמרת. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

יש איתם,

כזו לא רוצה לעשות עסקים. זאת לא, אני חושב שמהפן הערכי אסור להעסיק אותם בעיריית תל - אביב. כל יום המנהל בחברה. יש עוד איזושהי התנהלות לא תקינה בעיניי שהיא כרגע בחקירה. אני עם חברה עמי סבן:

מנהל זה מי שאחראי על בית ונצואלה? איתי פנקס ארד:

לעשות את זה. אני ניסיתי לקבוע עם המנהל פגישה בבית ונצואלה, לא הצלחתי להגיע לשם.

תקלה שלי. אני משפה אותך על מה שההוא עשה במקומי, מהיום תן לי את בית ונצואלה. הם אפילו לא ניסו אני הבנתי אותך, ?- אומרים לי, אתה יודע מהחברה אחרת לבית ונצואלה. אם היא הייתה חברה רצינית הם היו והם גם לא יבקשו לחזור לבית ונצואלה. כי הם מבינים ששם הם הולכים להתרסק. אז היה להם נוח שהבאתי תן לי לתקן. אבל היה להם נוח לברוח מבית ונצואלה. כשלו. עכשיו, אני מצפה מחברה רצינית - או - קיי, כשלתי?

שהכי כאב לנו הם אני לא יכול, אני גם לא רוצה להוסיף. אני גם רוצה להגיד דבר, שני דברים ערכיים. במקום אין יום שאנחנו לא מקבלים מכתבים מבתי הספר. יש פה מכתבים ממנהלות בתי הספר. יותר ממה שכתוב פה -בית ספר אחר, אנחנו חושבים שהם כשלו. הם לא ראויים לעבוד אצלנו.

אנחנו רוצים לסיים את הסאגה הזאת עם החברה הזאת לאלתר. לא שום בית ספר כזה, שום עמי סבן:

נשמע מה יש להם להגיד. דורין אברהם:

יהודה המאירי: ברור שכיוונתי לדעתכם.

להם חברים יקרים תתחילו לתפקד. אתם לא מתפקדים. בואו נשמע.

זה כבר נעשה. מה שאתה אומר כבר נעשה. כבר פנו אליהם מספר פעמים. התריעו בפניהם. אמרו דורין אברהם:

עד עכשיו היה, אנחנו נותנים לכם עוד כחודש נוסף ניסיון. והיה בחודש הזה לא תבצעו אז נפסיק,

יהודה המאירי: לפי מה שאמרת בפתיח, אם אנחנו עושים נניח דבר כזה, אנחנו אומרים להם או - קיי, מה שהיה

עו"ד שני לוי – גצוביץ: כן?

יהודה המאירי: רק שאלה מקדימה.

החברה.

כן. בואו רגע נשמע גם מה יש לאגף להגיד על העבודה שלהם ואיך הם מרגישים עם תפקוד דורין אברהם:

יש להם להגיד. ואחרי זה תקבלו את החלטתכם.

מה שחשוב במתן זכות טיעון זה באמת לשמוע את החברה בנפש חפצה, בלב שלם ולראות מה של חינוך מיוחד.

אשכולות גני ילדים. כאשר התלונות בגני ילדים זה רק על אשכול אחד שהוא אשכול 13 עו"ד שני לוי – גצוביץ

יש להם גם ב, עמי סבן:

חינוך לא כולל ונצואלה. תקן אותי עמי אם אני טועה.

חשוב. יכול להיות שמבחינה תפעולית אולי זה נכון לעשות. יש להם גם אנחנו נקשיב לאגף גם לפני המתן זכות טיעון וגם אחרי המתן זכות טיעון. כל הנושא חלק ממוסדות החינוך.

פרוטוקול

10

לא, אני מחשיב את האשכול. זה האשכולעמי סבן:

סליחה. סליחהעו"ד שני לוי – גצוביץ:

13 איתי פנקס ארד

13 עמי סבן

כמה? איתי פנקס ארד:

הם זכו במכרז על כל בתי הספר. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

כמה יש להם? אצלך כמה יש מקומות? איתי פנקס ארד:

אנחנו לא מרוצים. בתיכון כב'עמי סבן:

ברושים. איתי פנקס ארד:

בוודאי. בבית ספר ברושים אנחנו לא מרוצים. עמי סבן:

יש עוד מקומות שאנחנו לא מרוצים? איתי פנקס ארד:

צריך לשאול את האחראים על המכרז בהנהלת הבית אם הם מרוצים או לא. דורין אברהם:

נכון. נעמי לוי:

נקייה.

ומה השביעות רצון שלהם בבניין העירייה? אצלי החדר נקי. אני יודע? העירייה נראית לי איתי פנקס ארד:

אצלנו. עם חברת פורד שעובדיםהליך משפטי אחר,

יערית צבי- אשר: הם עובדים לא רק בבניין העירייה. החברה הזו, חברת התאמה התמזגה או היה שם איזשהו

פה בבניין העירייה. אנחנו צריכים לשקול את כל ההיבטים. כן חשוב לי לדעת מה קורה איתם כמה, כמה בתי ספר, בואו חבר'ה, תנו לנו בוועדה. אנחנו מקשיבים וכל דבר הוא, בסוף איתי פנקס ארד:

זה לא רלוונטי, אבל יש כאן בקלסר מספיק דוגמאות . דורין אברהם:

בסדר. אני אומר תראו, עמי סבן:

כל מיני סיפורים שאנחנו.. איתי פנקס ארד:

חשבון שעות העבודה שמשולמות לו על ידי העירייה. כן. אבל לא עלעמי סבן:

אלא אם יש על זה סעיף ספציפי בתוך החוזה שאוסר זאת. אישור, זה לא מדוייק. מותר לעובד עירייה לעבוד בעבודה נוספת, ככל שהם מקבלים על זה עו"ד שני לוי – גצוביץ:

מעבר לשרת בבית הספר היו צריכים להביא כוח אדם. יערית צבי- אשר:

גם. עמי סבן:

עובד של החברה לא היה שם. דורין אברהם:

לא, לא. זה גם מבחינתם גם מבחינתם יזום. עמי סבן:

לא בטוח שזה יזום מבחינתם. אולי זה יזום מבחינת העובד. איתי פנקס ארד:

אבל זה לא קשור כרגע. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

הנושא בטיפול עכשיו. עמי סבן:

הנושא בטיפול? עו"ד שני לוי – גצוביץ:

לתובע העירוני. יש על זה, הגשתי, העברתי את כל החומרעמי סבן:

והגשת על זה תלונה? עו"ד שני לוי – גצוביץ:

בוודאי. כן. עמי סבן:

ינקה? במקום שעובד מטעמםדורין אברהם:

מקבל מהם כסף כדי לשמש כמנקה מטעמם בזמן שהוא עובד בבית הספר.

יפה. אז אני לא חיכיתי שהם זה, אני הלכתי לברר מה הסיפור וגיליתי שאחד מעובדי העירייה עמי סבן:

פרוטוקול

11

הקלסר עב הכרם של מתן זכות הטיעון. כןאת כל המסמכים, את המחלקה המשפטית ומחלקת מכרזים. ועמי סבן שאתם עובדים מולו. אתם יודעים למה זומנתם היום? קיבלתם נציג קודם את יו"ר הוועדה, מר איתי פנקס, וחברי הוועדה – ניר סביליה ויהודה המאירי, נציגי דורין אברהם:

גב' מיטל דהן- מנהלת תפעול ועו"ד ארז טיקולסקר- ב"כ החברה.

מר יואב בן יהודה- מנכ"ל החברה, מר ציון בדש- נציג עסקי בארץ של חברת ג'ון פורטר )בעלי חברת התאמה(, נציגי חברת התאמה, השמה ומידע

טוב. אנחנו נכניס את נציגי חברת התאמה. דורין אברהם:

בואו נדבר איתם ונראה. איתי פנקס ארד:

ממנה. לקח זמן אבל היא הייתה מרוצה. כי זה איזשהו מיני בית חולים המקום הזה.

תפקידי בישיבה איתם. ממה שדיברתי עם המנהלת של בית ונצואלה, הייתה לה חברה שהיא הייתה מאוד מרוצה תראה, אני חדש כאן. התחלתי את תפקידי בשבועיים לפני הניקיון היסודי. אגב, התחלתי את עמי סבן:

של חינוך מיוחד. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

)מדברים ביחד( בתי הספר האלה. התכוונותי לבתי הספר. עמי סבן:

זאת אומרת בערך חצי מהמוסדות? איתי פנקס ארד:

להוציא אותם.

אני רוצה להוציא אותם. מאשכול אומן אני רוצה להוציא אותם. מבית ספר גיל אני רוצה עמי סבן:

כן. איתי פנקס ארד:

להוציא אותם, מיסודי התורה ששם היה הסיפור שדיברתי עליו כאן, מברושים אני רוצה להוציא אותם, מכב' אני רוצה להוציא אותם, מבית ספר גיל אני רוצה עמי סבן:

לא הנושא. איתי פנקס ארד:

בית ונצואלה הם כבר לא נמצאים זה כבר לא רלוונטי. עמי סבן:

אני רוצה לעשות סדר עדיפויות. איתי פנקס ארד:

אני לא רוצה, באופן עקרוני אני לא רוצה אותם בכלל. עמי סבן:

אתה אומר שאתה לא רוצה אותם שם. איתי פנקס ארד:

בית ונצואלה, ברושים. עמי סבן:

בית ונצואלה? איתי פנקס ארד:

גנים. אשכול גנים. אשכול אחד. זה אשכולעמי סבן:

אשכול כמה זה? האשכול שאתה רוצה להוציא אותו. איתי פנקס ארד:

אני לא מעוניין לפצל את העבודה. עמי סבן:

מתוך כמה בתי ספר, אשכול איתי פנקס ארד:

כן. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

אפשר בכלל לפצל את העבודה? במכרז קבענו זוכה אחד. יערית צבי- אשר :

באשכול של צרכים מיוחדים העסק הוא בעייתי מאוד. עמי סבן:

גם באשכול? איתי פנקס ארד:

זהעו"ד שני לוי – גצוביץ:

אזעמי סבן:

האשכול הוא גני ילדים, הוא לא בית ספר. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

פרוטוקול

12

אם אני אתחיל בבית יואב בן יהודה: אני אומר עוד פעם זה נשמע כאילו חברת התאמה בגלל שלצורך העניין,

בגלל זה אני שואל אותך. איתי פנקס ארד:

אני, כאילו אני נותן שירות,

בפרוטוקול, בבתי ספר יש ילדים קשיי יום ונכים, ופה אין. וזה קצת גורם לי באופן אישי להתרעמות. זאת אומרת נותנת את השירות הטוב ביותר ועומדים בכל מה שצריך לעמוד, על הצד הטוב ביותר ולא בגלל שכמו שנרמז שנים

בכזאת, בכזה מתן שימוע או זכות טיעון או איך שנקרא לזה. לצורך הדיון גם בבניין העירייה שאנחנו כבר כמעט מוסדי וגם אבטחה. אנחנו מספקים את כל השירותים האלה לעיריית תל - אביב מזה שנים. מעולם לא השתתפנו קצת מסגרת. החברה שלנו היא חברה מאוד ותיקה בהרבה מאוד תחומים. תחום הניקיון וגם ניקיון רחובות, גם

יואב בן יהודה: הוא קשה כי עובדתית יש כאן חלק מהעובדות לטעמי הן לא נכונות. אז ככה שאם אני רגע אתן

הוא קשה. איתי פנקס ארד:

אני אגיד לך למה כי הפרוטוקול הוא פרוטוקול קשה קצת מבחינתו. לא, בסדר.יואב בן יהודה:

והיו כולם מרוצים. איתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: כן. כן. ברור. ברור.

וראיתם את ההתייחסות הרצינית של הוועדה. איתי פנקס ארד:

חברות מאוד ותיקות גם ,

כולם יודעים. אנחנו, זה שתי חברות שעשו מיזוג. אנחנו השתתפנו גם בכמה שימועים שאתה היית בראשם.

/ פורד, אנחנו הבעלים של חברת פורד. יואב בן יהודה: טוב. איתי, אני אגיד כמה מילים. בסדר? חברת התאמה

מתן זכות טיעון. איתי פנקס ארד:

ארז עזוב. יואב בן יהודה:

מצויין שזה מוקלט וזה לא שימוע. עו"ד ארז טיקולסקר:

ארז, תן. יואב בן יהודה: בסדר.

זה לא שימוע. עו"ד ארז טיקולסקר:

זה מתן זכות טיעון. איתי פנקס ארד:

זה לא שימוע? עו"ד ארז טיקולסקר:

מה? זה לא שימוע. איתי פנקס ארד:

נכון. אבל אתה זימנת אותי לשימוע. עו"ד ארז טיקולסקר:

אני מנהל את הוועדה הזאת. איתי פנקס ארד:

חלקו ובסוף אתה תצא מסופק במובן הזה שאתה תקבל גם תשובה לשאלתך.

אחד מאיתנו ישמיע את אתה תשמע. אתם כתבתם לנו מה אתם רוצים לשמוע. כל עו"ד ארז טיקולסקר:

אתה.

זה לא ככה. אני נותן את רשות הדיבור ואני פונה ליואב, בגלל זה צריך שתשמע לא, איתי פנקס ארד:

את מה שאנחנו רוצים לומר. קודם כל, אתה תקבל אבל אתה גם תקבלעו"ד ארז טיקולסקר:

אני רק רוצה תשובה מנציגי החברה איתי פנקס ארד:

אנחנו, אנחנו זומנו כדי שתשמעו אותנו. אז אנחנו, עו"ד ארז טיקולסקר:

אותך. אבל אני רק רוצה להבין מה קרה כי אתם עובדים בבניין העירייה. לא, אני רוצה, אני רוצה לשמוע.

הניקיון של בתי הספר. כלומר, זה לא שאתם לא מנקים טוב בשום מקום. אז מה קורה פה? סליחה. נשמח לשמוע לכם איזה חשד ולי אין שמישהו באגף נגדכם והוא לא אוהב אתכם או לא רוצה אתכם, גם יש הבדלים בין רמת פחות מעניין אותי הדברים המשפטיים. אלא באמת אני, על פניו אם אין לזה, אם אין איתי פנקס ארד: קודם כל

פרוטוקול

13

שעכשיו נתחיל לערב יועצים משפטיים וזה וזה. עמי גם היה חדש, גם הוא היה במה שנקרא בבלגן של פתיחת

יואב בן יהודה: אני, לא. לא. לא בגלל זה. אנחנו לא רצינו, אנחנו לא רצינו, לא רצינו להיכנס באיזשהו תקל כזה

הוא ידע שלא תרצו לשמוע אותי. עו"ד ארז טיקולסקר:

מה, לוקחים לך ככה בית ספר ואתה לא, איתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: כתבנו, ביקשנו פגישה. לא, את עו"ד ארז טיקולסקר לא עירבתי. אנחנו לא,

מה, ולא נלחמת על זה? מכתב? עו"ד ארז טיקולסקר? איתי פנקס ארד:

אף אחד לא דיבר איתנו יותר ויצאנו מבית ונצואלה.

המפתח וקלט את העובד שלנו כי אנחנו גייסנו עובד, קלט אותו לעבודה. לא רצינו לפגוע. קלט אותו לעבודה ומשם הספר. אמרו לנו, שלחו חברה בשם היסודי. אמרו לכו קחו את המפתח מהחברה. בא מישהו ולקח מאיתנו את אמר לנו שאנחנו יוצאים מבית הספר, לא אמר לנו בואו חבר'ה תראו יש בעיה, בגלל זה אני מוציא אתכם מבית לאחרי הצהריים. יש גם את השם שלו. ופתאום שלחו חברה. שלחו חברה לבית הספר. אף אחד לא קרא לנו, לא לאחרי הצהריים. כי אכן עמי אמר לנו שעדיין אין בן אדם. אז הוא צדק, אין בן אדם אבל גייסנו גם בן אדם

יואב בן יהודה: בספטמבר. ב

של איזה חודש? איתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: עכשיו, רגע. גם לא אמרו לנו. בואו נגיד גם את זה. אנחנו ב

לא רוצים אתכם שם, רוצים שאתם לא תמשיכו. איתי פנקס ארד:

או חסרי,

משהו שלא ביצענו כדי לא לבצע בכוונה. או - קיי? בכוונה מכוונת, יד מכוונת כדי לפגוע בילדים חס וחלילה נכים פה איזה אנחנו נותנים את כל השירות. איןהשכר שלנו תמיד בסדר, תמיד העובדים שלנו הם מספר משהו בדו שיח שעושה רע למערכת שלנו שאנחנו לא מערכת רעה. אנחנו גם בביקורות בתל - אביב. תמיד בדיקות צריכים להיות ליקויים, אנחנו לא חברה שרוצה שיהיו ליקויים ואנחנו לא חברה שלא נותנת שירות. יש פה איזה מצדיק. לא יש הבדל בין כלל לא ניגשו לבית הספר לבין ליקויים. עוד פעם אני לאניקינו את בית הספר כלל.

גם זוכר היה את המסדרון מתחת שצריך לצבוע קצת וקצת מתחת לכיור. אבל זה לא שלא כמה ליקויים. אני את בית ונצואלה? זה לא נכון. אנחנו היינו בישיבה אצל מר עמי סבן ב לא ניקו ונצואלה. אני מודה שאכן היו כמה ליקויים בבית ונצואלה, אבל להגיד כלל לא נכנסו לבית ונצואלה? כלל אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שנביא את ההוכחות ונראה לכם, וגם בהתכתבויות בינינו שיש ליקויים בבית ואף אישר להם את השעות, שילמנו להם שכר. אנחנו נראה את השכר אם צריך.

את הבית ספר יסודי פעמיים. יש לנו את הצוותים שניקו את בית הספר, יש לנו את אב הבית שראה את הצוותים לעשות את זה בצורה טובה. למרות זאת, ברוב המקומות עמדנו בצורה מכובדת. גם בבית ונצואלה אנחנו ניקינו שזה לצורך הדיון והעניין, לא מספיק 10-הספר וגני הילדים שקיבלנו באופן יסודי, בסביבות ה צודקים, כתבה לכל מנהלי בתי הספר אנא התייחסו לחברה החדשה. ובעצם אנחנו התחלנו לנקות את כל בתי לנו, כי אם אנחנו לא נספיק לבצע את הניקיונות היסודיים ולכן ליז שלא נמצאת פה היום, כתבה לנו אתם בצד. עניינית קיבלנו הודעת זכייה ביולי, נכנסנו לעבודה באוגוסט אחרי שכמה פעמים כתבנו שאף אחד לא מגיב ניקיונות יסודיים באוגוסט. אבל אני שם את זה לרגע בצד. אני מכיר את עיריית תל - אביב. אני שם את זה רגע שלצורך העניין צריך לשקול עוד פעם מתי מכניסים קבלן חדש לעבודה, כי יכול להיות שזה לא מתאים להכניס את הדברים להגיד כולל מיילים שנכתבו בינינו לבין האגף. אנחנו נכנסנו לעבודה באוגוסט, דרך אגב יכול להיות זה לא רציני גם. ואני אומר את זה כי יש לא, לעומת מה שנאמר פה אני גם יש לי פניו זה לא הגיוני, זה לא נתפס, בית הספר וגם לעיריית תל - אביב לצורך העניין, וזה נשמע פשוט כאילו שעושים משהו בכוונה. עכשיו, זה לא, על ונצואלה יש ילדים עם צרכים מיוחדים ובגלל זה נותנת שירות גרוע וגורמת לילדים צער רב וגם להורים וגם לצוות

פרוטוקול

14

זה בסדר. אבל בהתנהלות הניהולית אתה תראה שלא עו"ד ארז טיקולסקר:

את זה הבנו. איתי פנקס ארד:

השירות הוא

שלאעו"ד ארז טיקולסקר:

בטוח יש המון חומר. איתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: לא עונים. יש הרבה מאוד מיילים שלא,

תכף אתה תראה חומר שאתה כנראה לא מכיר איתי. ואתה תראה, ואתה תראה, עו"ד ארז טיקולסקר:

המייל.

מה תעשה? לא עונים לך. אני אראה לך את יואב בן יהודה: תגיד לי, אתה יכול להילחם במישהו שלא עונה?

אבל אחרי זה למה לא נלחמת על זה? על זה אני מתפלא. חברה גדולה. איתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: עוד פעם. זה עניין של ויכוח. מה זה לא נתתי?

שנייה. אבל אם עניינים של בית ספר ובבית ספר קשה לא נתת את השירות עד הסוף, איתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: לא, מה זה אבל,

כן. זה אף אחד לא.. איתי פנקס ארד:

הזה. להגיד לי שאני פוגע בחסרי ישע?

אתה לא רציני בתחום יואב בן יהודה: אנחנו חושבים שאתה בינוני, אתה בינוני בתחום הזה, עזוב. אתה בינוני.

אנחנו, איתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: אני לא אריב אם תגיד לי תשמע יואב,

על זה אני מדבר בדיוק. איתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: אני אריב על השם שלי.

אני, איתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: איתי, אני אגיד לך על מה אני אריב. אני אריב רק על דבר אחד.

זה נראה, איתי פנקס ארד:

אגיד לך על מה אני אריב. יואב בן יהודה: אני

לא, לא. איתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: תראה, אני אריב איתך על דבר אחד.

מה, ולא תריב אם יוציאו אותך מכל המכרז הזה? איתי פנקס ארד:

של מריבה. רצינו לתת שירות במה שיכולנו.

לטעמי לא מסודר ולא רציני, אבל זה מה שהוחלט. לא רצינו לריב. אנחנו לא אנשים ונצואלה. עשו את זה לדעתי,

יואב בן יהודה: זהו, זה נראה לי קצת לעשות מזה מה שזה, אנחנו מאוד מצרים על זה שלקחו מאיתנו את בית

לא. אנחנו לא רוצים. איתי פנקס ארד:

אכנס עוד פעם למסמכים וזה וזה,

גם אני ותמיד יש בעיה של איזשהו טיפול שצריך לטפל. ולכן אני אומר עוד פעם, מה, ותכף אני אם אתם רוצים ואותנו על הראש. ותמיד מישהו לא מרוצה ממשהו, תמיד יש בעיה של משהו, את ליז. כולם מנהלים של כולם בתי ספר וגני ילדים יש להם לכל עובד יש

בתי ספר וגני ילדים, דרך אגב ברוב גני הילדים מצב מצוין. ברוב בתי הספר המצב בסדר גמור.

שצריך. אני רוצה להזכיר לכם, הכול עוד פעם, לאבשאר בתי הספר וגני הילדים.

הדברים. ביקשנו פגישה, לא קיבלנו תשובה. אמרו לנו בית ונצואלה כבר לא שלכם. זזנו הצידה והמשכנו לעבוד שנה. אמרנו זה השיקול שלו? כתבנו ביקשנו פגישה, לא קיבלנו תשובה. זה הכול כתוב. אתם יכולים לראות את

פרוטוקול

15

יום או יומיים לפני ראש השנה. בשיחהויצרתי קשר עם עמי. כי עמי לא הגיב לחברה בשום דרך, ונפגשתי איתו וזאת חברה יוצאת מן הכלל לטעמי בשוק. אני שמעתי על המשבר מול עיריית תל - אביב יומיים אחרי שזה קרה.

אני דירקטוריון בחברה, לא מתפקד, יש לה מנהלים מצוינים אני לא מנהל את החברה,העיקרון של העניין.

וטובה שתשלם שכר בזמן ותימנע גזל מעובדים שקופים כאלה ואחרים, תוכל לעשות חברה יותר טובה. זה הסיבה שהבאתי אותו להשקיע בהתאמה כמו בהשקעות אחרות של איכות הסביבה וכו', זה שדרך חברה אמינה

ציון בדש: אני קודם כל השותף העסקי של ג'ון פורטר ואני זה שמפורד ואני זה ששכנע את ג'ון להשקיע בהתאמה.

אתה מהצד של ג'ון פורטר? איתי פנקס ארד:

מעולם.

מכרזים. בוועדתציון בדש: אני רוצה, לי קוראים ציון בדש. אני הרבה מאוד שנים בתחום. מעולם לא הייתי

המפתחות בחזרה. אנחנו נעשה את מה שאפשר,

למה על הגב של הילדים? מישהו אחר, לבוא עכשיו ולהגיד אנחנו דורשים לקבל את איתי פנקס ארד:

הילדים?

הגיע בן אדם ואמר קיבלתי הוראה לקחת מכם את המפתח. מה אתה רוצה שהם יעשו? שיריבו על הגב של כמו ששמעת, אליי לא פנו, ניהלו את זה בלעדיי אבל כבר העמידו אותם בפני מצב נתון. עו"ד ארז טיקולסקר:

שלחו חברה. אז מה? איתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: שלחו חברה לקחת מאיתנו,

אני יכול להסביר? ציון בדש:

יואב בן יהודה: לא ויתרנו. אנחנו,

אנחנו לא ויתרנו על שום. ציון בדש:

מקום שהוא כנראה באמת קשה לתחזוקה ולטיפול. או - קיי?

איך מגיע מצב כזה שמוותרים על מקום. נסיבתית המצב שלכם הוא כזה שוויתרתם על איתי פנקס ארד:

אני יכול? ציון בדש:

יואב בן יהודה: אז תכף.

אני לא מבין,.

נראה לי מוזר וזה לא נראה לי מוזר בקטע של אני יודע מה זה, מה זה אני יודע? באמת איתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: נכון.

בהיקפים גדולים הרבה מאוד שנים.

עיריית תל - אביב אני עוד לא שם. אני, חברת התאמה היא חברה גדולה שעובדת עםאיתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: אז עוד פעם, לא היו ילדים בבית ספר כשאנחנו היינו.

זה כאילו זה, לא מספיק טוב בשבילו.

להיבטים הדרמטיים. כי ילד נכה זה לא, יכול להיות שמנקים אבל בוא, בואו לא ניגרראיתי פנקס ארד:

וחלילה במצב של,

נכים חס אחוז. אבל זה גם לא היה 100

מכירים אותי פה אנשים, יש כאלה שמכירים אותי הרבה זמן. אני מעולם לא שיקרתי פה לאף אחד. זה לא היה אני גם יואב בן יהודה: מבחן התוצאה של בית ונצואלה ספציפית אני לא אומר שזה היה

תכף נדבר גם על מבחן התוצאה. עו"ד ארז טיקולסקר:

את העבודה

יהודה המאירי: אבל יש כאן נקודה שהיא זהה בין הגישה שהוא אומר וגם שבמבחן התוצאה אתם לא ביצעתם

מהבעיה אצלכם ואתה תראה את התכתובות שנדמה לי שאתה לא מכיר.

פרוטוקול

16

מה רשום שם למעלהעמי סבן:

תחשוב. שלחת אותו לנו? עו"ד ארז טיקולסקר:

מה עמי סבן:

לנו שלחת אותו? תחשוב. עו"ד ארז טיקולסקר:

כן. עמי סבן:

שלחת לנו אותו? עו"ד ארז טיקולסקר:

לא. אנחנו, עמי סבן:

זה סיכום פנימי שלך או שאתה שלחת לנו? עו"ד ארז טיקולסקר:

לא. מיטל דהן:

לא שאני יודע. עו"ד ארז טיקולסקר:

יואב בן יהודה: קיבלתי סיכום של הישיבה?

הנה, בבקשה, זה הסיכום של הישיבה. עמי סבן:

לראות, אולי יש ליקויים קטנים ואז אני אודיע לך. ואז החלטת לשלוח את היסודי לקחת את המפתח.

את התמונות, אמרת לי תשמע, אני אלך יואב בן יהודה: אוי באמת. עמי, אתה אמרת לי אחרי שהראיתי לך

אני עדיין מחכה לך בבית ונצואלה. עמי סבן:

יואב בן יהודה: ואתה אמרת לי,

ועד עצם היום הזה, עמי סבן:

יואב בן יהודה: נוקה פעמיים.

לא, לא, לא. עמי סבן:

יואב בן יהודה: אחרי שהראיתי לך תמונות שבית ונצואלה,

ו, עמי סבן:

יואב בן יהודה: לא. קבענו שאתה הולך לבית ונצואלה.

נכון. קבענו שניפגש בבית ונצואלה. עמי סבן:

באחת אני הייתי איתך. יואב בן יהודה:

הפתיחה של שנת הלימודים. אצלי. זוכר. קבענו שניפגש בבית ונצואלה.

כל, אנחנו לא התעלמנו מהחברה אף פעם. אנחנו גם קבענו להיפגש. נתחיל מזה שאצלי היו זה לא מה שסוכם אגב. קודם , יש לי גם את הסיכום של הישיבה שלי איתו. הייתה אצלי ישיבהעמי סבן:

זו ישיבה שאתה מכיר? איתי פנקס ארד:

ענו לו. הוא לא ענה להם. בזה זה הסתיים.

לא, לא. אני הגעתי עם עמי להבנה שהייתה פה חוסר הבנה, תקלה, בעיית תקשורת. לא ציון בדש: בדש::

הלכת הביתה. איתי פנקס ארד:

נכון, אני הייתי מגיע לפה מבקש סליחה מכם, מבית הספר והולך הביתה. אני לא רגיל לבוא, מוזכר שם

בוועדה ואם אתה רואה את המזכר, ISSUE ?? הISSUE. על בית ונצואלה. זה ה אנחנו מדברים? והיום. על מה אנחנו נמצאים במזכר מהשהיה עם עמי, לא חשבתי שיתעסקו פה במחזור. אנחנו ב אביב שאנחנו מנקים נראים הרבה יותר טוב מבתי ספר בראשון שהילדים שלי לומדים. עכשיו, אחרי הסיכום הזה לבתי ספר לראות מה קורה וללמוד ולראות איך הם נראים. אני יכול להגיד לך אני גר בראשון, בתי הספר בתל -

ובזה מבחינתי לצערי הרב נגמר העניין. אני אז נכנסתי לראות מה זה בתי ספר, ללמוד, הלכתי הייתה ההבנה, זו סוכם שבית ונצואלה נשאר ביסודי ואנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל, בית ונצואלה אחרינו. זה היה הרושם,

פרוטוקול

17

לענות אני אענה- אני לא במשפט כרגע. שאני אהיה במשפט ואני אדרש עמי סבן:

אתה אומר שיש משהו ביסודי התורה? תגיד לי מה הבעיה ביסודי התורה? עו"ד ארז טיקולסקר:

יואב בן יהודה: חבר'ה, תראו יש ליקויים,

זה כתוב. זה כתוב בשימוע. עו"ד ארז טיקולסקר:

אנחנו נפתח את זה אחר - כך. עמי סבן:

למה לא קיבלת בעיות? עו"ד ארז טיקולסקר:

אתם יודעים טוב מאוד למה לא קיבלתי. עמי סבן:

למה לא קיבלת? עו"ד ארז טיקולסקר:

לא קיבלתי בעיות ביסודי התורה. ככה. אני גם לא רוצה לפתוח למהעמי סבן:

למה? עו"ד ארז טיקולסקר:

לא. בוודאי שלא. עמי סבן:

מיסודי התורה גם קיבלת? עו"ד ארז טיקולסקר:

באמת. מיטל דהן:

כן. אנחנו גם נדבר על יסודי התורה אם אתם רוצים. עמי סבן:

טוען. יש לך גם את יסודי התורה אתהמיטל דהן:

יואב בן יהודה: מכירים את הכול.

מאשכול האון. מכיר? אתם מכירים? עמי סבן:

כן. ממי עוד? עו"ד ארז טיקולסקר:

בית ספר גיל. יש לך בית ספר גיל? או שגם זה הפקידה שלי צריכה לשלוח לך? עמי סבן:

)מדברים ביחד(

מה זאת אומרת? כב' אתה מקבל? עו"ד ארז טיקולסקר:

מנהל בית ספר כב'. עמי סבן:

משתמע מהדברים שלכם שמה שהיה הוא שיהיה. איתי פנקס ארד:

כן. ממי עוד? עו"ד ארז טיקולסקר:

מרב שטרית מנהלת בית ספר ברושים, בבקשה. עמי סבן:

מאיזה בית ספר? עו"ד ארז טיקולסקר:

מהמנהלת. עמי סבן:

ממי? ממי? עו"ד ארז טיקולסקר:

מהמנהלת. עמי סבן:

מאיפה אתה מקבל תלונות? עו"ד ארז טיקולסקר:

יואב בן יהודה: כן. אבל איזה תלונות אתה מקבל?

ספר ברושים, מבית ספר גיל. כל יום נפתח בתלונות עליכם.

אבל אני כבר אמרתי לך שמאז, קודם כל מאז כל יום אני מקבל תלונות. כל יום אני מקבל תלונות עליכם מבית אז אני אביא את המזכירה. עכשיו, העניין הוא אתה צודק, אנחנו אמרנו שאנחנו נפתח דף חדש עמי סבן:

אז תביא את המזכירה. אה, אתה לא יודע מה זה אישורים, יש לי מזכירה.עו"ד ארז טיקולסקר:

כתוב, חבר'ה, אני לא יודע מה זה אישורים. יש לי מזכירה שמתעסקת עם זה. עמי סבן:

לא כתוב, יש לך אישור שזה נשלח בפקס? עו"ד ארז טיקולסקר:

כתוב שם ציון בדש למעלה? עמי סבן:

לנו לחברה. שלחת אותו לנו? לא, לא.עו"ד ארז טיקולסקר:

פרוטוקול

18

יואב בן יהודה: החלפנו בבתי ספר עשרות פעמים כי מנהלת ברושים לא הייתה מרוצה פעם אחת ולא הייתה

6 מיטל דהן

רגע. תנו לי לסיים. יכול להגיד שלא החלפנו עשרות פעמים עובדים בבתי ספר למרות שזה מאוד מאוד קשה.

להגיד שאנחנו לא מגיעים לבית הספר לנקות. אף אחד לא יגיד שאנחנו לא מספקים חומרי ניקיון. אף אחד לא ככה, יש בית ספר ואנחנו מגיעים לבית הספר לנקות. אף אחד לא יכול רגע, ולהבין מה קורה. מה שקורה זה

יואב בן יהודה: שנייה. שנייה, ארז אני רוצה להגיד משהו. עוד פעם, אני רוצה להכניס את כולנו לפרופורציה

תכף אנחנו נראה את כתב ידה. עוד מעט. עו"ד ארז טיקולסקר:

יואב בן יהודה: אני רוצה להגיד משהו.

תכף אנחנו נראה. עו"ד ארז טיקולסקר:

סליחה. זה כתב ידה של, זה המנהלת כתבה. עמי סבן:

את האמת. אבל הוא הבאפר, הוא אומר לי מה הן אומרות מבלי שהן יושבות פה.

מר עמי יכול פה להיות המסך והחוצץ והבאפר ביני ובינם. אני לא יכול לשאול אותם שום דבר פה. כי פה הם יגידו החלטתם לא להביא אותם כי הם יודעים מידע אישי שאנחנו מנקים טוב מאוד. וטוב מאוד זה אומר שעמי יכול, עכשיו אני אגיד לכם למה החלטתם לא להביא אותם כי הם יודעים מידע אישי, אתם עו"ד ארז טיקולסקר:

אנחנו לא במכוון שום דבר איתי פנקס ארד:

החלטתם, ואתם החלטתם במכוון לא להביא את האנשים שיודעים מידע אישי.

אני יודע. וזה טוב מאוד שזה מוקלט כי המשפט הזה הוא מצוין. אתם מחליטים ואתם עו"ד ארז טיקולסקר:

אנחנו מחליטים את מי אנחנו נביא. איתי פנקס ארד:

זה לא בית משפט, זה שימוע ולכן הייתם צריכים להביא את המנהלים ואת המנהלות. עו"ד ארז טיקולסקר:

זה לא בית משפט. - איתי פנקס ארד:

הלו, עד כאן. בבקשה. עמי סבן:

איך אני יכול להתווכח איתך שאת לא היית שם בחיים? ואני לא הייתי שם בחיים. עם מי אני אתווכח?

אני יודע. ואתם לא זימנתם. ואתם לא זימנתם. איזה מן שימוע זה? איזו זכות טיעון ? עו"ד ארז טיקולסקר:

יש את המיילים שלה. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

למהעו"ד ארז טיקולסקר:

תזמינו את המנהלת. תזמינו אתם מנהלת בית הספר. עמי סבן:

לכן מי שצריכה להיות פה זו מנהלת בית הספר. למה היא לא פה? עו"ד ארז טיקולסקר:

גם אתה לא נמצא בבתי ספר. עמי סבן:

יואב בן יהודה: שנייה. הוא לא יודע שום דבר מידע אישי. הוא לא נמצא בבתי ספר כל יום.

למה לא הזמנתם אותה? עו"ד ארז טיקולסקר:

היא לא צריכה להיות פה. עמי סבן:

היא לא פה כי לא הזמנו. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

יואב בן יהודה: ממה? תגיד ממה היא לא מרוצה?

למה היא לא פה? עו"ד ארז טיקולסקר:

היא לא מרוצה מהתפקוד שלכם עמי סבן:

ממה היא לא מרוצה? עו"ד ארז טיקולסקר:

שהיא לא מרוצה. אז על מה הוויכוח?

שורה תחתונה אני מייצג פה את המנהלות של בתי הספר. המנהלת היא הלקוחה אם היא כותבת עמי סבן:

אין בעיה. זה גם , עו"ד ארז טיקולסקר:

פרוטוקול

19

מה אתה רוצה שיהיה רשוםאיתי פנקס ארד:

כנראה נשמט לך. עו"ד ארז טיקולסקר:

או - קיי. עמי סבן:

לא, לא ראיתי את זה בזימון לשימוע פשוט. עו"ד ארז טיקולסקר:

א – יש שביעות רצון. מבית ספר יסודי התורהעמי סבן:

שנייה. עו"ד ארז טיקולסקר:

סליחה. הם אומרים דברים טובים. הנה מסמך. הוא צודק. עמי סבן:

אני יש לי מנקה או מנקה בבית אני אף פעם לא מרוצה ממנה בעו"ד ארז טיקולסקר:

שנייה. יש ימים שיש פה בעיה, ויש ימים שפה יש בעיה.יואב בן יהודה:

שמנהלות בתי הספר הגיעו, אחרת. הוא הסביריהודה המאירי: אבל הוא כרגע, הוא כרגע אמר את זה שלכם ובעקבות זאת הם מוציאים את התלונה, זה לא מה שהם אומרים לנו. את הסיבות כל אחד יבין.

האלה נזכרים כבתי ספר שכביכול יש בהם תלונות ואני אומר לך באחריות שמה שהאנשים אומרים לאיש האגף שנייה. תן לי. כל הממסכים האלה, לא. כי בזימון לשימוע בתי הספר אז שנייה אחת. עו"ד ארז טיקולסקר:

אם הכול היה גרוע, איתי פנקס ארד:

שנייה אחת. תכף אנחנו נדבר גם על האחרים. עו"ד ארז טיקולסקר:

אין מחלוקת שזה בתי הספר. איתי פנקס ארד:

עירוני כב. כל המסמכים האלה חלקם על טפסים של סקרי שביעות רצון וחלקם על מכתבים שיצאו ביוזמת, רצון ומכתבים שאנחנו קיבלנו מבית ספר יסודי התורה. מבית ספר יסודי התורה ב, מגן המערכה יסודי, ומתיכון איתי, אני יכול להגיד שני דברים בבקשה? קודם כל, אני רוצה להציג לך סקרי שביעות עו"ד ארז טיקולסקר:

יותר מפורט ממה שיש פה? עמי סבן:

נשאל את האנשים. איתי פנקס ארד:

יותר מפורט, עמי סבן:

עושים עוד פגישה.

כאילו אם אנחנו רוצה לקבל חומר מפורט. לא, לא. משהו כאילו על טיב הנקיון, בעיות, על הדברים ואז נחליט עמי, אני רוצה בכל המקומות שלא היו מרוצים מהם, אני פה. אני רוצה לעצור רגע איתי פנקס ארד:

שלי לא ברור למה כל הזמן אנחנו במרדף הזה.

אחת מלוכלכת אני יכול להביא אלף תמונות של פינה אחרת שהיא נקייה. אז לכן אני אומר יש פה איזה משהו משהו אחד פה, פינה ילדים ולנקות אותם. ניקיון זה דבר מאוד מאוד קשה לשפיטה. כמו שיש תמונות שמראות הכול צריך להיכנס רגע לפרופורציה. זו לא מלחמה. אין פה מלחמה בינינו לבין האגף. יש פה לקחת בתי ספר וגני סיפקו חומרים, והמחסנים מלאים בחומרים. ואנחנו נותנים פה אחד לא מרוצים כי איחרו להם באספקה של החומרים ביום. ויש הרבה פעמים שאומרים אין אספקה או שלא לא מרוצים כי איחרו להם בבוקר

מה לשפר. אבל אם מסתכלים רגע על הפרספקטיבה ושואלים ממה הם לא מרוצים אז הם יכולים להיות יום אחד מאמץ ויש מה לשפר. תמיד יש מה לשפר. בכל מקום בכל עבודה בכל עסק שמתעסקים ועובדים בו בני אדם יש כל אחד. אני יכול לעשותרצון אצל

העובדת לא ניקתה פה והעובדת לא ניקתה שם. ניקיון זה דבר אובייקטיבי. אני לא יכול להיות אב הבית. בית הספר היה מבריק. אבל היא לא מרוצה. למה היא לא מרוצה? כי העובדת איחרה ב עם המנהל ועם עם ציון בדש בבית ספר ברושיםבבתי ספר, של ניקיון, כי היא לא מרוצה. עכשיו, הייתי בסיור וכל פעם החלפנו עובד. וכולם יודעים מה זה להחליף עובדים ולא הייתה מרוצה פעם שלישית,מרוצה שנייה

פרוטוקול

20

ועם זה אנחנו, זה חמור מאוד בעינייעו"ד ארז טיקולסקר:

אנחנו לא בבית משפט. איתי פנקס ארד:

במודע. עו"ד ארז טיקולסקר:

יכול להיות. יכול להיות. איתי פנקס ארד:

אני לא מזיק. יש על זה מיילים שעמי התעלם מהם במודע. עו"ד ארז טיקולסקר:

אני מנהל את הוועדה הזאת. אתה מזיק להם איתי פנקס ארד:

לא, לא. עמי סבן:

אתה לא רוצה זה. אתה מדבר על סבון ידיים.

אתה לא רוצה לדבר על משפטים, אתה לדבר רוצה לדבר על זה שלא מקבלים ערבים, עו"ד ארז טיקולסקר:

נעים. תקשיב, אני, זה לא לאאיתי פנקס ארד:

לא, לא. זה לא נעים. אני יודע שזה לא נעים. עו"ד ארז טיקולסקר:

מה תגיד? בסדר. הבנו. שמענו. איתי פנקס ארד:

זה לא יעזור, אני אגיד את זה. עו"ד ארז טיקולסקר:

יואב בן יהודה: עוד פעם, מה זה אין סבון ידיים?

למה? זה מדצמבר. מיטל דהן:

לא, לא. סבון ידיים זה נחמד מאוד, אבל כשלא מקבלים ערבי , עו"ד ארז טיקולסקר:

בזה שאין סבון ידיים. איתי פנקס ארד:

איתי, עו"ד ארז טיקולסקר:

אני מקריא, אני מתמקד, איתי פנקס ארד:

אז אם זה חשוב אז תקשיב. עו"ד ארז טיקולסקר:

אני לא אמרתי שזה לא חשוב. איתי פנקס ארד:

שנייה. רגע. עמי סבן:

ניר, אני אומר את זה לעיריית תל – אביב. יש לזה מיילים, אנחנו פנינו לעמי במיילים. עו"ד ארז טיקולסקר:

)מדברים ביחד(

אז אני אומר את זה, אני, אני אומר את זה, עו"ד ארז טיקולסקר:

אני איתו. אני איתו. אבל פתרנו את זה. לא, לא.עמי סבן:

אני רוצה להגיד את זה. אני יודע שזה לא נעים. אני יודע שזה לא נעים אבל תקשיב, עו"ד ארז טיקולסקר:

אין לנו, איתי פנקס ארד:

לא, לא . את זה אני אגיד. את זה אני אגיד ואני מוקלט. אני רוצה להגיד את זה. עו"ד ארז טיקולסקר:

בוא... איתי פנקס ארד:

בעיניי. עכשיו, אנחנו לא מדברים על עובדי שטחים, אנחנו לא מדברים על עובדים זרים, שערורייה אותך. חלק מבתי הספר לא מוכנים לקבל עובדים ערבים. זאת תקשיב לי, זה יעניין עו"ד ארז טיקולסקר:

יש לי יותר מעמי סבן:

אין לךמיטל דהן :

יש פהעמי סבן:

עוד דבר אחד וזה הדבר הכי חמור שאני הולך להגיד. איתי,עו"ד ארז טיקולסקר:

כל מה שיש, עמי סבן:

אבל אני רוצה להגיד לך עוד דבר . עו"ד ארז טיקולסקר:

שום דבר לא נשמט. אנחנו, עמי סבן:

פרוטוקול

21

אז אני מבחינתיעמי סבן:

יואב בן יהודה: המנהל אמר אני לא מוכן לקבל עובד ערבי.

יפה. עמי סבן:

יואב בן יהודה: מי ביקש? המנהל.

אני אמרתי לך לשלם כסף? עמי סבן:

עו"ד שני לוי – גצוביץ: לא עמי ולא העירייה. לא עמי ולא העירייה.

יואב בן יהודה: מה?

על זה אני מקזז. עמי סבן:

יואב בן יהודה: אז תבדוק.

אני לא יודע מי ביקש. שילמתם כסף או לא? עמי סבן:

יואב בן יהודה: מי ביקש שנשלם לו?

תעשה בדק בית אצלך ואצל המנהל. מיטל דהן:

אני שואל היה או לא היה? עמי סבן:

תעשה בדק בית אצלך ואצל המנהל. מיטל דהן:

שלי שקיבל כסף מכם.

היה או לא היה ביסודי התורה ב? סליחה, עובד הקיזוזים היו שהם לקחו עובד ושילמו לו כסף.עמי סבן:

זה לא הקיזוזים? עו"ד ארז טיקולסקר:

לא. זה לא הקיזוזים. עמי סבן:

מיפו. בסדר? עדיין יש לי קיזוזים אי איוש עובד יום. מיטל דהן:

יואב בן יהודה: מיפו.

מתל - אביב. עו"ד ארז טיקולסקר:

ישראלי עם תעודת זהות כחולה כדת וכדין.

זה הקיזוזים שהוא שלח לנו השבוע. עדיין באותם בתי ספר שהוא יודע שאני לא יכולה להכניס עובד ערבי -

אני זוכרת ואני אומרת. קודם כל אין תגובה למיילים בהתייחסות הזו, והנה בבקשה. אי איוש, מיטל דהן:

שלא יכנסו. עמי סבן:

הוא אמר מבחינתי, מיטל דהן:

אמרתי לך בטלפון, עמי סבן:

אני לא מבין. אני לא מבין. עמי אומר דבר שהוא אמר או שהוא לא אמר? איתי פנקס ארד:

הפתרון שניתן להם היה אין בעיה, הם לא רוצים לקבל? עמי סבן:

3 עו"ד ארז טיקולסקר

שזהמיטל דהן:

שני בתי ספר. עו"ד ארז טיקולסקר:

זה לא נכון. עמי סבן:

שני בתי ספר. עו"ד ארז טיקולסקר:

שולח לי עד היום. מיטל דהן:

שנייה. לא נכון. עמי סבן:

בן אדם שולח לי דוחות חוסר בעובד יום. מיטל דהן:

את תביאי פועל, אם הם לא יקבלו אותו זו בעיה שלהם. פועלים ערבים אזרחים ישראלים. מה אני הנחיתי אותך?

שדיברנו על הסיפור הזה שיש בית ספר מסוים אחד בלבד שלא היה מוכן לקבל הייתה פה ישיבהעמי סבן:

פרוטוקול

22

לא, אני מדבר עלעמי סבן:

על בית הספר הזה שהם שילמו או לא שילמו. איתי פנקס ארד:

על מי אתה מדבר? עמי סבן:

עכשיו זה בסדר, יש לו חובש כיפה. מיטל דהן:

איזה חוות דעת הוא היה מקבל מהמנהלת אם הוא לא היה נענה להצעה שלו. איתי פנקס ארד:

בוא נראה, מיטל דהן:

אמרתי את זה יותר מפעם אחת. עמי סבן:

יהיה עובד שיהיה מוכן לעשות את זה. מיטל דהן:

אמרתי לה את זה. יותר מפעם אחת אמרתי. אמרתי את זה או לא? עמי סבן:

יואב בן יהודה: שמעת?

קחו את העובד הזה ושימו אותו במקום אחר. אמרתי לה את זה. עמי סבן:

יואב בן יהודה: בסדר.

זה. לא, שייקחו את העובד הזה וישקיעו במקום שחסר עובד. אין לי בעיה עםעמי סבן:

הם צריכים לעבוד בבית הספר. איתי פנקס ארד:

לא. עמי סבן:

אבל הם בין הפטיש לסדן. איתי פנקס ארד:

אחר. הם החליטו שהם לא רוצים לקבל. אני אמרתי למנהל, בישיבה הקודמת. לא מקובל עליי שעובד ערבי ישראלי לא יכנס לנקות. אזרח ישראלי כמוני כמוהו, כמו כל אחד לא,. אני רציתי שיהיה פיצוץ, אני רציתי שיהיה פיצוץ עם הסיפור של הפועל הערבי כשהיינו פה עמי סבן:

והמנהלת אומרת אני רוצה שמישהו יעבוד. איתי פנקס ארד:

לא. אני, עמי סבן:

ואם לא אז זה,

איתי פנקס ארד: אני בטוח. אבל אתה מבין שיש פה מצב של בין הפטיש לסדן. אתה אומר הם ייקחו את העובד

כשהם צריכים אותי הם יודעים להשיג אותי מהר מאוד. מהר מאוד את ליז, אותי. אבלעמי סבן:

יואב בן יהודה: נכון.

עובדים בתוך בית ספר, שנייה. לא, תנו לי. אל תשכח שהםאיתי פנקס ארד:

נו, אז מה את אתה רוצה? יואב בן יהודה: מה זה?

ועכשיו הם כבר לא מתלוננים. טוב להם. עמי סבן:

יואב בן יהודה: נו?

לא, אני קונס אתכם על זה שאתם שמתם עובד שלי ושילמתם לו כסף, עמי סבן:

יואב בן יהודה: אל תקנוס אותנו.

מה? אין בעיה. עמי סבן:

יואב בן יהודה: אז אל תקנוס אותנו.

אני אמרתי להם. שלא יהיה.עמי סבן:

יואב בן יהודה: אני אומר לך שאין בעיה, אם זה מצידך אז שלא יהיה ניקיון ביסודי התורה.

שהוא פועל ערבי. אם זה בגללעמי סבן:

ומאז, מיטל דהן:

אני אמרתי לה מצידי שלא יהיה ניקיון. עמי סבן:

יואב בן יהודה: אתם תשימו לי פה עובד של,

פרוטוקול

23

בסדר. זאת התנהלות שלא נראית לי ראויה לגוף כזהעמי סבן:

במשבר בית הספר הזה.

זה לא, זה לא מצדיק אתה יודע. זה לא איזה בוננזה שהם פה נבנים ממנה. הם היו איתי פנקס ארד:

בסדר. אז הוא חסך. עמי סבן:

הוא חסך טוב. איתי פנקס ארד:

כי הוא לא משלם לו עוד דברים מסביב כמו שהוא משלם לפועל. אני לא יודע אם זה אותו כסף.עמי סבן:

זה שהיה משבר שם, חוסך. אבל אם הוא ממילא הוציא את אותו כסף.

משכורת אני מבין מה הוא הוא לא משלם משכורת אני מבין. אם הוא לא משלם אם איתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: אתה לא,

אם זה אז הוא משלם משכורת מה הוא חוסך? איתי פנקס ארד:

יואב בן יהודה: מה חסכנו?

חסכו. עמי סבן:

איך הם חסכו? איתי פנקס ארד:

חסכו, חסכו. תאמין לי שחסכו. עמי סבן:

אבל לא חסכו בזה בשום דבר. איתי פנקס ארד:

קל יותר, הלכו שילמו כסף סגרו את הפינה וזהו.

זה, זה לא כזה מסובך. אנחנו בקשר יום יומי עם העובדים האלה. אבל הפתרון היה לא רוצים לקבל מנקה. מה מהיום הזה והזה, אין חוות דעת חיוביות כי הם אז אני יודע שבית ספר יסודי התורה מבחינתיעמי סבן:

אתה מקבל חוות דעת מהמנהלים ואז עם כל ה, איתי פנקס ארד:

אבל אני כש, עמי סבן:

אבל על סמך מה? אתה אמרת בעצמך. איתי פנקס ארד:

מי שמוציא את חוות הדעת זו ליז, זה עובדת שלי. היא מוציאה בסוף. לא נכון.עמי סבן:

ללא מנקה? איתי פנקס ארד:

לא, אבל אני, עמי סבן:

המנהל היה נותן לו חוות דעת חיובית? איתי פנקס ארד:

על זה הוא לא היה מקבל חוות דעת. עמי סבן:

אתה יודע איזו חוות דעת הוא היה מקבל? איתי פנקס ארד:

לא מכניסים אותו לשער בית הספר. מיטל דהן:

יואב בן יהודה: זה

שלא ינקה שם. שלא ינקה. עמי סבן:

עובד ערבי לא יכנס. איתי פנקס ארד:

לא. אני רוצה שהוא כן יכניס עובד ערבי. לא מעניין אותי. עמי סבן:

אתה אומר לו אל תעבוד. אל תשלח לשם את העובד. אבל הוא הציף לך בעיה.איתי פנקס ארד:

כן. אבל אני מצפה ממנו שיגיד לי אדוני שים לב, יש לך פה איזה שטיק, עמי סבן:

לקחת עובד שלו. איתי פנקס ארד:

מנהל. מיטל דהן:

מנהל מנחה אותו, איתי פנקס ארד:

זה מנהל, זה לא מנהלת. עמי סבן:

אם המנהלת מנחה אותם לקחת עובד שלה. איתי פנקס ארד:

פרוטוקול

24

שני, אני רוצה ברשותך לספר לךמיטל דהן:

אם אני מסתכלת לדוגמה על בית הספר גיל, מייל מהעו"ד שני לוי – גצוביץ:

בוונצואלה הבנו. איתי פנקס ארד:

כי אני מהתכתובות מיילים,

אני רוצה שנייה להתעכב על הנקודה הזאת ברשותכם ולשמוע את ההתייחסות שלכם. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

במכרז. מעבר. ואני גם כל פעם שאני מספק,

יותר להביא לאגף שהאגף יחלק ושהאנשים לא יגידו שאני לא נותן חומרי ניקיון, כי אני מספק מעבר למה שצריך

יואב בן יהודה: אני אומר גם לגבי חומרי ניקיון אני מוכן את כל אספקת חומרי הניקיון שאני מביא

והבאתי לו בן אדם חובש כיפה, זה בסדר. מיטל דהן:

יואב בן יהודה: אין בעיה. בסדר.

כבר עצרנו את העבודה. עמי סבן:

כבר עצר. מיטל דהן:

יואב בן יהודה: אני אומר עוד פעם, אין בעיה. קודם כל תעצור את העבודה של הבן אדם הזה, שלא ינקה.

אני לא יודע. מי שילם לו חבר'ה? עמי סבן:

יואב בן יהודה: מה זה אתה לא יודע?

מנהלת בית הספר. מיטל דהן:

יואב בן יהודה: מה זה אתה לא יודע?

אני לא יודע. מי שילם לו כסף? עמי סבן:

יואב בן יהודה: מי ביקש מאיתנו לשלם לו?

מי שילם לו כסף? עמי סבן:

יואב בן יהודה: תביא את מנהלת בית הספר לפה.

אנחנו לא ביקשנו את זה ממנו. מיטל דהן:

יואב בן יהודה: סליחה. אנחנו ביקשנו ממנו?

זה לא קורה? עמי סבן:

יואב בן יהודה: מי ביקש לשלם לו?

אתה בא ואתה אומר לו אתה תנקה, אתה תהיה העובד שלי. עמי סבן:

יואב בן יהודה: נו?

שרת של בית ספר? עמי סבן:

יואב בן יהודה: כן.

יש לי עובד אחראי. עמי סבן:

יואב בן יהודה: אז מה?

לא. אתה לא מבין. עמי סבן:

לא הבנתי. תגיד מה אתה רוצה? שלא נשלם לו?יואב בן יהודה:

במקום, עמי סבן:

יואב בן יהודה: מה זאת אומרת?

ממך כדי לעבוד. שמקבל על עובד שליעמי סבן:

יואב בן יהודה: מה, איזו מאפייה? על מה אתה מדבר?

ככה לא מתנהגים. ככה מתנהלים אולי במאפייה. עמי סבן:

אני לא אומר, יכול להיות שלא. איתי פנקס ארד:

פרוטוקול

25

ידיים. אמרתי לה אולגה, לפני פחות מ

בשלא החלפנו? החלפנו.

רוצה זה שאני אחליף לו

פעמים חסר להם או פריט אחד או שלדוגמא חסר לו לטענתו, חסר לו נייר לניגוב ידיים. כשכל מה שהוא בעצם הוא מקבל. הם הרבה פעמים כותבים חוסר באספקת חומרי ניקיון וגם כתבתי את זה לעמי. זה לא מדויק, הרבה לו את הטלפון שלי, יש לו את הטלפון של שי שהוא מנהל האזור, של המפקחים שלנו, כל מה שהוא צריך נקודתית איתן שהוא אב הבית, בסדר? יש חומרי ניקיון. אמרתי לה אולגה, משהו פה לא יכול להיות. כל האספקה סופקה.

מנהלת בית ספר גיל מתקשרת אליי בשעה

אספקה שמגיעות לבתי הספר. בסדר? לכל בית ספר ובית ספר. אין מצב של חוסר. אם אתמול אולגה פישר, התפעול, אין מצב בסדר? ואני נכחתי ובדקתי ויש לי תמונות ויש לי תעודות משלוח ויש לי הזמנות ותעודת נכחת כיועצת משפטית ושלמה זוהר כמנהל האגף. וציינתי ואמרתי שמאז שאני נכנסתי לעובי הקורה כמנהלת חוזרת עוד פעם. כשאני הגעתי אלייך לפגישה זו הייתה פגישה שבכלל קבעתי אותה כפגישת עבודה, ועדיין את שני, אני אתייחס וגם בשיחה שלי היה איתך ביחד עם עמי ושלמה, בסדר? אני אמרתי ואני מיטל דהן:

יואב בן יהודה: תסתכלי במכרז תקראי.

זה לא מה שאני ראיתי. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

יואב בן יהודה: מנהל יכול לבקש עד

במכרז. מנהל יכול לבקש עדמיטל דהן:

עדיואב בן יהודה: עד

יותר, והשבתם שאין בעיה.

במסגרת המתן זכות טיעון נשאלתם גם מפורשות שאם וככל שזה לא יספיק ויצטרכו עו"ד שני לוי – גצוביץ:

יואב בן יהודה: כן.

עו"ד שני לוי – גצוביץ: יש תמחור שאישרנו אותו, בתנאי החוזה והמכרז אין מגבלה על כמויות.

יואב בן יהודה: יש תמחור. יש תמחור.

יש תמחור שאתם אישרתם.מיטל דהן:

יואב בן יהודה: יש תמחור .

כן. אבל יש תמחור. מיטל דהן:

יואב בן יהודה: יש.

לפי התנאים של המכרז, עו"ד שני לוי – גצוביץ:

הגבלה?

יואב בן יהודה: לפני שאני נותן תגובה אני רוצה לשאול שאלה. האם אנחנו צריכים לספק חומרי ניקיון ללא

לשמוע את התגובות שלכם.

לנו תשובות כאלה, תמיד היו לנו חומרי ניקוי ומגבות נייר". יש דוגמאות כאלה גם מבתי ספר אחרים. אני אשמח כאשר אנחנו פונים לחברה הם אומרים לנו שהמכסה לחומרי ניקיון לחודש הנוכחי נגמרה. בעבר אף פעם לא ניתן הגזמה. מדובר באוטיסטים שזקוקים לעזרה בשירותים, לעתים גם במקלחות. סבון הוא תנאי בסיסי לעבודה.

אשפה, סמרטוטי ספונג'ה. בעבודה עם אוכלוסיית בית הספר מחסור בסבון ידיים יכול להיגמר באסון. וזה לא באופן שיטתי. מגבות לניגוב ידיים אנחנו מבקשים כבר שבועיים, השבוע גילינו שאין לנו סבון ידיים, שקיות מה שרשום פה, זה כזה דבר: "בית הספר סובל מאי סדרים באספקת חומרי ניקיון עו"ד שני לוי – גצוביץ:

סליחה. מיטל דהן:

שנייה. אני רק רוצה להקריא. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

פרוטוקול

26

אבות הביתבתהליכים של מפקח מטעמו שמגיע לבית הספר. זה זה לא מנהלות בית ספר. ברובן זה לא מנהלות בית ספר. אין מנהל בית ספר בסדר שמעורב מיטל דהן:

יהודה המאירי: אז משמעות של מכתבים כאלה של מנהלות בית ספר זה פוסל?

ממש לא.

הביטוי, במשחקי ילדים. אבל הכול כדי להשביע את רצון הלקוח. וזו ההתמודדות. האם אני מקבלת עליה תגובה?

הוא הולך. אתה חושב שאין מגבים? פשוט אב הבית השני בשם ניסן סגר את החדר. אז אני מתעסקת סליחה על פרנקל מתקשר ביום שישי בצהריים חסר לי מגב. אני מוציאה עובד שלי מהבית עם הקטנוע שלו מיטל דהן:

אז סתם המורה, המנהלת מבקשת? עמי סבן:

לבית ספר ברושים אני מספקת, העובד שלי אומר לי למה אתם מביאים? יש פה למיטל דהן:

תמונות גם לנו יש. עמי סבן:

מלאים עד אפס מקום. מיטל דהן:

מלאים לגמרי. עו"ד ארז טיקולסקר:

של מחסנים מלאים. שבכל פעם שיש חוסר יש תמונות זה המצב. אני יכולה להראות לך תמונות תבדקי איתו.

מנהל האזור שלי, הוא שוחח איתה. אמר לה הנה ב

שאנחנו מפסיקים. אנחנו ממשיכים. ואתמול כשהיא התקשרה אליי אמרתי לה תקשיבי, סופק. שלחתי לה את הזה יש צרכים מיוחדים. אבל גם לנו יש תקציבים. כמויות החומרים שהולכים לבית הספר הם, אבל זה לא כדי לשים לו, בוודאי. אבל גם אני, תראה, גם אמרתי את זה לאולגה. אני מבינה שבבית ספר מיטל דהן:

כי, לא. אבל את אומרת שהתקנת לו, החלפת לואיתי פנקס ארד:

בין היתר, כן. מיטל דהן:

הוא לוחץ עליכם באמצעות זה שהוא מזמין כמויות מוגזמות של נייר? או מה? איתי פנקס ארד:

הנייר שהם מספקים, צריך להתאים למתקן הקיים בבית הספר. עו"דשני לוי – גצוביץ:

היו מתקנים. מיטל דהן:

הוא היה במכרז? איתי פנקס ארד:

כן. מיטל דהן:

אתם סיפקתם מתקן מסוים? איתי פנקס ארד:

אני גם לא. מיטל דהן:

לא, אני לא מבין אבל מה הוא רוצה. איתי פנקס ארד:

כדי להשביע את רצונם. מיטל דהן:

אבל למה, מה גורם לך להחליף אם כל מה שהם מבקשים זה נייר? איתי פנקס ארד:

שנחליף את המתקן לניגוב ידיים.

מתקנים לנייר ניגוב ידיים. הם רוצים יש מתקן שהוא בשלוף, יש מתקן שהוא רץ רץ, יש הרבהמיטל דהן:

המתקן ניגוב ידיים. איתי פנקס ארד:

מה זה? המתקן ניגוב ידיים? מיטל דהן:

מה זה קשור לניגוב ידיים? איתי פנקס ארד:

בצבע מסוים. אם אני אראה לך,

רוצים סבון ידיים הם רוצים מפיצי ריח בריח מסוים. הם הם רוצים מתקנים חדשים יותר. מיטל דהן:

למה הוא רוצה? מה הוא עושה עם המתקנים האלה? איתי פנקס ארד:

יסופקו לך נייר לניגוב ידיים. אין בית ספר שסובל ממחסור.

חבילות נייר לניגוב ידיים. אמרתי לה למרות שאני יודעת שיש וכל מה שהוא רוצה זה מתקנים, עד השעה

פרוטוקול

27

הילדים

יכול מאוד להיות שבסטנדרט שקבוע בבית ונצואלה עבודת ניקיון לא טובה היא הפקרת איתי פנקס ארד:

זו הוצאת לשון הרע. ציון בדש:

לא. אם אתה, איתי פנקס ארד:

מה זה מישהו הגזים? זו לא הגזמה. זה אומר שאנחנו הפקרנו ילדים. זו הוצאת לשון הרע. ציון בדש:

אם מישהו הגזים בטענה. איתי פנקס ארד:

הדבר הזה הוא, ציון בדש: בדש::

בסדר. איתי פנקס ארד:

הטענה פה, לא. אני מבקש כי זה, אני הגעתי בשביל הדבר הזה. ציון בדש:

בסדר. איתי פנקס ארד:

תראה, יש הבדל בין לא להיות בכלל, לבין להיות לא מרוצים.

אנחנו נוכיח את זה. לא, לא. אנחנו נוכיח את זה. אנחנו נוכיח את זה. סליחה. אנחנו, לא, לא. ציון בדש:

אין לי דרך לעשות בדיקות. איתי פנקס ארד:

בבית ונצואלה, הוא פשוט שקר. ההמשך שלו זה שאנחנו וניתן להבין את זה, אנחנו נמצאים פה והמזכר שנכתב ב

מה לי יש, לי יש בקשה. מאוד זה מה שהגעתי למעשה לישיבה. פרוטוקול הוועדה ציון בדש:

מעולה. מיטל דהן:

תקשיבי, בקשתך נענתה על ידי יושב ראש ועדת המכרזים, הוא ייצא לסיור בבתי הספר.עו"ד שני לוי – גצוביץ:

יואב בן יהודה: היא לא מרוצה מהכל?

כשאני הגעתי, מיטל דהן:

יואב בן יהודה: לא. אבל אתם, אבל אתה היית בברושים.

זה מה שהיא כותבת. עמי סבן:

יואב בן יהודה: יכול להיות שהיא לא מרוצה מהכל?

אני ממש מתנצלת להגיד את זה. היא אף פעם לא מרוצה. מיטל דהן:

היא לא מרוצה. עמי סבן:

היא לא מרוצה אף פעם. מיטל דהן:

ממה היא לא מרוצה? עו"ד ארז טיקולסקר:

בתי הספר נקיים. מיטל דהן:

מנהלת ברושים לא מרוצה. עמי סבן:

לבית הספר. כדי שנעשה ביקורת בבתי הספר.

ואני ביקשתי ממך ואמרתי לך גם בישיבה איתה תגיד יום, תתקשר אליי בכל שעה. בואי עכשיו מיטל דהן:

לא לטענת המנהלת. עמי סבן:

לא נקי? בית ספר ברושים מבריק.

שנייה. במיטל דהן:

יש לך על דצמבר? עו"ד ארז טיקולסקר:

גם את בית הספר של, את המכתב של מרב מברושים שאומר במיטל דהן:

או - קיי. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

אנחנו לא קיבלנו אותו במיטל דהן:

חבר'ה, איתי פנקס ארד:

פרוטוקול

28

שכתוב כאן שלא הגענו לעבודה לא באנו לעבודה. ציון בדש:

יואב בן יהודה: זה סוג של עבודה. לא, לא.

לא הגענו בכלל. ציון בדש:

תהליך. ישמיטל דהן:

יואב בן יהודה: יסודי זה מונח בניקיון.

לא. ציון בדש: בדש::

יואב בן יהודה: לא.

יסודי זה דבר סובייקטיבי? איתי פנקס ארד:

אומרים, זו לא השאלה. השאלה אומרת אתםציון בדש:

יואב בן יהודה: זה לא אותו דבר.

אבל זו לא השאלה. ציון בדש:

אם מישהו יגיד שאתה ניקית לא טוב, אתה אומר שניקית כן טוב. איתי פנקס ארד:

אני יכול להוכיח. ציון בדש:

איך אתה יכול להוכיח? איתי פנקס ארד:

הטיעון הזה שכתוב פה,

תראה, אם אני מוכיח ואני יכול להוכיח עכשיו, כן? שאנחנו ביצענו ניקיון יסודי בבית הספר, אז ציון בדש:

יואב בן יהודה: אז תגיד לי זה מבוטל אני הולך הביתה.

הפרוטוקול הזה לא יכול להישאר. ציון בדש:

אבל איתי, אנחנו, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שזה יישאר כתוב. עו"ד ארז טיקולסקר:

זה מחזור. איתי פנקס ארד:

אבל אם אתה העלית טענה אז אנחנו רוצים להגיב עליה. עו"ד ארז טיקולסקר:

לא. עמי סבן:

אני לא אומר שהוא יורד מהפרק. איתי פנקס ארד:

אז תגיד בבקשה לפרוטוקול שבית ונצואלה יורד מהפרק ואין טענה. עו"ד ארז טיקולסקר:

אני מבין מה אתה אומר. בגלל שזה לא בית משפט אז זה גם לא, אתם אמרתם שזה חזר על עצמו וזה כל הזמן בית ונצואלה בית ונצואלה. אבל אמרתם,איתי פנקס ארד:

לא, אני רוצה להגיד. תראה, הדבר הזה הוא לשון הרע. ציון בדש:

לא. אני רוצה בטובתך. איתי פנקס ארד:

אני רוצה להגיד את הדבר. לא. אני לא, לא, לא. לא אמרתי את הדברים, כי זה חשוב.ציון בדש:

תקשיב, אתה ביקשת, אתם ביקשתם להפסיק לעשות מחזור. אז אל תעשה את המחזור. איתי פנקס ארד:

ה

יש פה תראה, המזכר הזה, השימוע הזה מתחיל ומתמקד במשהו היסטורי לצורך העניין. של ציון בדש:

יום יומית מבתי הספר.

יהודה המאירי: אני רוצה לתקן אותך רק שפה בין השאר כתוב בפרוטוקול שמתקבלות בעירייה תלונות ברמה

לא, לא. לא היה, אני רוצה להסביר. אני רוצה להסביר. ציון בדש:

זה לא לא נוקה המקום. איתי פנקס ארד:

בכלל. ציון בדש:

לא בוצע ניקיון יסודי בכלל. איתי פנקס ארד:

זה לא כתוב כאן. כתוב כאן על שני עמודים לא בוצע ניקיון יסודי בכלל . ההמשך שלו, ציון בדש:

פרוטוקול

29

ולרע

כמו שאתם, אתם משתמשים באופציה הזאת הפרוטוקול סובל הכול לטוב אני לא, איתי פנקס ארד:

לא ביצעתם בכלל. עמי סבן:

כל פעם הוא אומר משהו אחר. עו"ד ארז טיקולסקר:

לא ביצעתם. עמי סבן:

קצת ואחר - כך הוא אמר שביצענו עוד קצת.

אבל ההחלטה זה על בסיס זה שהאדון אמר שלא ביצענו ניקיון יסודי בכלל. ואחר - כך הוא אמר שביצענו סבבה.

לא. אין בעיה . אבל בהחלטה בטח לא תמצא. ההחלטה זה להזמין לשימוע. זה סטרילי. עו"ד ארז טיקולסקר:

מה אתה רוצה? שאני לא אזמין? איתי פנקס ארד:

ומה שהוא אמר לא נכון. הפרוטוקול הוא שלכם. עו"ד ארז טיקולסקר:

לא, זה פרוטוקול שלכם. ציון בדש:

ההחלטה זה להזמין אותנו לשימוע על בסיס מה שהוא אמר. עו"ד ארז טיקולסקר:

הנה כאן, הפרוטוקול פה. לא, בוא תראה מה כתוב בפרוטוקול. הפרוטוקול זה דבר ציבורי. ציון בדש:

איפה ההחלטה? איתי פנקס ארד:

אחרי שכמה פעמים נאמרו הדברים האלה. עמי אומר,

כתוב. כתוב בוועדה. בוא אני אקריא לך מה כתוב, חבר'ה. אתם רוצים לראות מה כתוב? ככה – ציון בדש:

למי זה גרם להבין? איתי פנקס ארד:

שאנחנו מפקירים ילדים נכים.

סליחה. איתי, סליחה. ההמשך של הטיעון שלך, ההמשך שלו גרם לוועדה שישבה להבין, כן? ציון בדש:

אני לא שקרן. אני עומד מאחורי המילה שלי. עמי סבן:

לא שקרן. עו"ד ארז טיקולסקר:

יסודי. לא היה ניקיון עמי סבן:

תבחר מה נכון. אתה לא שקרן. עו"ד ארז טיקולסקר:

די. די. עמי סבן:

שלך ותבחר מה נכון.

בכלל, פעם שנייה עכשיו אמרת שהיא עובד אחד ופעם שלישית אמרת שהייתה קבוצה. עכשיו קח את עמי, אתה פעם אחת כתבת שלא היה בכלל, פעם שנייה עכשיו אמרת שלא היה עובד עו"ד ארז טיקולסקר:

עכשיו אתה שקרן. עמי סבן:

יותר ממך. יואב בן יהודה:

לא היית שם. עמי סבן:

יואב בן יהודה: גם אתה לא תקרא לנו שקרן. אני הייתי שם. יותר ממך הייתי שם.

שלהם,

חבר'ה, אחרי שעתיים הלכה. ולא היה ניקיון יסודי ואף אחד לא יקרא לי שקרן. כי המפקח עמי סבן:

יואב בן יהודה: אה,

הייתה קבוצה של עובדים ממזרח ירושלים ואחרי שעתיים הלכה. עמי סבן:

לא, הייתה קבוצה של עובדים שעבדה פעמיים. עו"ד ארז טיקולסקר:

יואב בן יהודה: לא היה עובד,

זה שהיה עובדעמי סבן:

טועה. יש הגדרה מה זה ניקיון יסודי, זה אובייקטיבי לגמרי. יואב בן יהודה: זה לא איכות, זה אתה

פרוטוקול

30

אתה לא ביקשת כזה דברעמי סבן:

מה? ציון בדש:

לא נכון. עמי סבן:

ביום אחד, לא מתאים לך? נלך הביתה.

התשובה היא, התשובה היא שאנחנו רוצים להתקפל. אני ביקשתי מעמי בישיבה שהייתי איתו ציון בדש:

אז לפי זה אתם אמורים להתקפל. כאילו, איתי פנקס ארד:

סליחה. אם מישהו לא רוצה שנעבוד איתו? לא נעבוד איתו. ציון בדש:

בית ספר?

מה זה? סליחה. מחברה עם אלפי עובדים לא יודעת לקום ולהתנגד לזה שלוקחים לה איתי פנקס ארד:

זה פשוט לא נכון. והוא יודע שזה לא נכון. ציון בדש:

כמו שנלחמתם בדיון הזה, המצב היה אחרת. אם הייתם נלחמים על בית ונצואלהאיתי פנקס ארד:

שאנשים יראו את הדבר הזה. אבל זה פשוט לא נכון.

3 ציון בדש

לא, בעניין של בית ונצואלה איתי פנקס ארד:

יותר מדי.

לא, אבל איתי אמרת שאנחנו לא נלחמים וכשאנחנו נלחמים אתה אומר אתם נלחמים עו"ד ארז טיקולסקר:

אתם, איתי פנקס ארד:

זה לא משנה עכשיו. זה מאשימים אותנו כאן בדבר נוראי. ציון בדש:

של הקבלן השני אולי שלא ניקה. אין לי מושג. של מי?חוסך?

באוגוסט כשלא היו ילדים היינו, בעו"ד ארז טיקולסקר:

צואה על הרצפה? איך יש לו תמונות? ואיך הוא אומר, והוא כותב שהוא חסך את התמונות מהעירייה? אנחנו לא היינו עם הילדים. איך אתה טוען שהיינו עם הילדים עם

אנחנו ב ציון בדש:

נו, ואיפה ההחלטה? איתי פנקס ארד:

1.9.15.נורא פשוט. אנחנו ב

הילדים המסכנים האלה סובלים ולך תדע איזה מחלות נהיה להם וכל הדברים. עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו המסקנה של מר אלנתן צרכים מיוחדים על הרצפה ויש להם עניין להיראות טוב. מה המסקנה של מר אלנתן?

ציון בדש: שעל הרצפה, סליחה. תן לי לסיים. ויש להם גם עניין להיראות בעירייה טוב. כן? יש שם ילדים שעושים

בסדר. איתי פנקס ארד:

אסביר קודם כל, הלקוח בעירייה זה לא אותו תלמיד נכה.

גם בעירייה. אני ב

מתוך הדבר הזה, איך הדברים לא מסתדרים. אנחנו לפי מה שכתוב בפרוטוקול ובמזכר אנחנו של איך הדברים שנייה, לא. אני רוצה להגיד לך עכשיו את הלוגיקה של העניין. אתה תשמע עכשיו את הלוגיקה ציון בדש:

בסדר. אתה לא היית שם בניקיון היסודי. תעזוב. איתי פנקס ארד:

סליחה . אני חייב להגיד את זה. כאן כתובים את הדברים הבאים.

סובל מאוד. ואני לא אוותר על זה. אני רוצה להקריא בכל זאת את הפרוטוקול הזה. בסדר.ציון בדש:

את זה אתה מתאים עם מלל. איתי פנקס ארד:

בסדר? אומר הפרוטוקול סובל מאוד.

כן. רק מה שאמר לי פעם איזה עורך דין, הפרוטוקול סובל הכול אבל כשהוא אומר מה שהוא ציון בדש:

פרוטוקול

31

למה לא שמיםניר סביליה:

לא. עמי סבן:

יש מצלמות בבית הספר? ניר סביליה:

ילדים סובלים בינתיים. אבל צריך לעשות, אנחנו חייבים לברר עוד קצת את העניין הזה.

מסוימות והיא קשה מבחינות אחרות. אני שוב, אם המצב מאוד מאוד קשה אז, כואב לי לחשוב על זה שאולי אנחנו לא נעשה מזה תיק רצח. לסלק את החברה זו החלטה שהיא קלה מבחינות איתי פנקס ארד:

לסיכום יושב ראש הוועדה ייצא לסיור בין בתי הספר. עו"ד שני לוי – גצוביץ:

אתם רוצים שאני אמשיך להעביר את המיילים כל יום, אני אעביר. עמי סבן:

נציגי חברת התאמה, השמה ומידע

בכוונה. ואולי זה ייתן לנו מושג, אולי לא מספיק. אולי נקרא עוד חומר, אולי נזמין עוד אנשים.

אני מניח שגם מנהלות בית הספר לא יסתובבו עם ערימות נייר וילכלכו את המסדרונות איתי פנקס ארד:

אנחנו נמשיך לעבוד רגיל. עו"ד ארז טיקולסקר:

טוב.

מה שאתם יודעים לעשות אתאנחנו גם נדע שוב, אם פתאום יהיה איזה, אם יושקעו מאות עובדים וזה. תעשו אני מציע לכל הצדדים לנהוג בבגרות ולא לנסות, אנחנו נדע לזהות מאמץ מיוחד לכל כיוון. נדע לשאול גם. שונה.

תהיה חיובית מבחינתכם אז תוכלו להגיד כתוב, יופי. עובדה שאנחנו פה. ואם היא תהיה שונה אז היא תהיה קיי? זאת תהיה ההחלטה. והיא שתעיד על כל מה שנאמר והוחלט, לא הוחלט, כל מה ש

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]