החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 15 עד 31 בפברואר

עיר: תל אביב-יפו
קטגוריה: ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך: 15/02/2017
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

4 תאריך : | יט בשבט תשעז

07|

מספר ערר: | 13:01 / 140015717

מספר ועדה: | 11490

בפני חברי ועדת הערר:

= = 6ו"ר: עו"ד קדם שירלי. הל ם

חבר: פרופ' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העוררים: שפילריין אסתר, שפילריין גדליהו

-נ ג ד.-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאחר ששמענו את העוררים השתכנענו שלא מדובר בדירת מגורים שנטושה. העוררים מגיעים אליה לפחות פעמיים בשבוע, נמצאים ונחים בה. לעוררים בגדים בארונות הבגדים שבדירה.

בנסיבות אלו עולה שלא מדובר בדירה שלא מתגוררים בה ועל כן אנחנו מחליטים לקבל את הערר באופן שישונה סיווג הנכס לסיווג מגורים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 15.02.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

חבר: פרופ' רייך זיו, רו"ח חבר: עו"ד גדי טל

שם הקלדנית: ענת לוי

₪

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140016076

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לןייר : עו"ד שירלי קדם

חבר: עו"ד גדי טל

חבר: פרופי זיו רייך, רו"ח

העורר: מובדט אפלטון

בגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטה

במסגרת ערר וּה נדון עניינו של נכס המוחוּק על ידי העורר ברחוב יערי מאיר 26 בתל אביב יפו הרשום בטפרי העיריה כת-ן 10871087 מס' נכס 2000390309 בשטת של 90.15 מ"ר אשר מחויב על ידי העיריה בסיווג של יימגוריסיי. (להלן: ייהנכסיי).

לשיטת העורר יש לזכות את הנכס מתשלום ארנונה בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות שכן הנכס אינו ראוי לשימוש.

ביום 15.2.17 ביקשו הצדדים לוותר על דיון הוכחות. הצדדים ביקשו לסכם טענותיהם בעל פה וכך היה.

טענות הצדדים

1. העורר טוען כי הנכס זכאי לפטור מארנונה בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות. העורר טוען

כי היה בנכס שני מוקדי נזילות מתמשכות ותמורות מהתקרות. מוקד אחד הצליחו לפתור את הבעיה ובמוקד השני עדיין קיימים נזילות. הדייר הקודם שהיה בנכס ביקש לעזוב בגלל הנזילות.

2 העורר טוען כי אי אפשר להשכיר את הדירה.

3. הבניין הוא בניין חדש והקבלן אמור לטפל בליקויים שנוצרו.

4. המשיב טוען כי הנכס ראוי לשימוש.

י 5. המשיב ערך ביקורת בנכס ביום 12.9.2016 ובה נמצא כי למעט מספר קילופי טיח בחדר הרחצה, מצבו של הנכס אינו מוכה בפטור.

6-מ דובר-בנכס:ש רצפתה-תקרת\וק:רותנבתקנכס = =

צלון והפרעה -7

7. סעיף 330 לפקודת העיריות, קובע כדלקמן:

''נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, *מסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ועם מסירת ההודעה לא *היה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן פרעונם לפני מסירת ההודעה'י.

8 בבריים 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע''מ נ' עיריית תל-אביב - מנהל הארנונה (פורסם ביינבויי 30.12.2009) (להלן: ייפרשת המגרש המוצלחיי), נקבע כי המבחן לעילת הפטור

האמורה הוא המבחן הפיצי - אובייקטיבי:

'יהשאלה אינה כיצד רואה את הבניין באופן סובייקטיבי הנישום ואין די בכך שיטען בהודעה מטעמו בעלמא בי הבניין ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו. השאלה היא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר בי הבניין 'ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו'. אכן, ייתכנו מקרים 'אפורים' וגם אם לא נלך לשיטת 'לכשאראנו אכירנו' (כתרגומו של השופט רובינשטיין ב- ע''פ 2358/06 סלימאן נ' מדינת ישראל, פסקה ק'יו, לא פורסט, [פורסם בנבו] ניתן ביום 17,9,2008) לביטוי שסחא |"

"+ 506 | חסחצ 1) עדיין ניתן יהיה להכריע בשאלה לפי מבחן השכל הישר'י.

9. מביקורת שנערכה על ידי המשיב ביום 12.9.2016 נמצא כי לא נראה שיפוץ בנכס, לא נראו

פועלים. תקרת הנכס נמצאה ללא ליקויים למעט קילופי טיח בשני מוקדים בתדר רחצה.

0. כלומר, עובדתית, הנכס לא הרוס במידה שלא ניתן לשבת בו. אנו מבינים כי קיימים בנכס

ליקויי בניה וסיימת בעיה להשכיר את הנכס לאור הליקויים אותם הוא מציין. אך בעיה זו לא מזכה אותו בפטור מארנונה.

1. על העורר לפנות בערכאות המתאימות, ככל שיתפו 4 כנגד מי שגרם לליקויים אותם הוא טוען.

2. בנוסף, מהתמונות שהוצגו על ידי המשיב, אשר לא נסתרו על ידי העורר אנו למדים כי חנכט

עומד על תילו, כולל דלת כניסה, חלונות, ריצפה ותקרה תקינים, מטבת מאובור כולל ארונות.

נראו קילופי טיח בשני מוקדים בחדר רחצה.

3. אנו סבורים כי במקרה דנן, לא ניתן לקבוע כי הנכס עומד בסעיף החוק יינכס לא ראוי

לשימושיי.

4. בנסיבות העניין אנו סבורים כי העורר לא עמד בנטל להוכחת זכאות לפטור מתשלום ארנונה

לפי סעיף 330 לפקודת העיריות.

בנסיבות העניין אין צו לתוצאות.

ניתן בהעדר הצדדייס היום 15.2.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדיט קיימת וכות ערעור לפי בית המשפט לענליניס מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

2 חבר: עו]יד/גדי טל חבר: יה רו''ח

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : כ בשבט תשעז

מספר ערר: | 10:54 / 140015604

מספר ועדה: | 11491

בפני חברי ועדת. הַעררי=

:-עו"ד-מאור !הודה ו ו

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורררת: מוקוטוב אורית

-נ ג ד-

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 16.02.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כלל!

ערר) השל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

)(סדרי דין בוועדת

יו"ר: עו"ד|מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

: תאריך : כ בשבט תשעז

177

מספר ערר: | 11:41 / 140015606

=---מספר-ועדה:-----11491 ==

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: הר לבן לוי

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור הצהרת העורר והמסמכים שצורפו אנו קובעים כי הערר התקבל והסיווג יוותר כדירת מגורים ולא בסיווג של מבנה מגורים שאינו בשימוש.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 16.02.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללי דרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

. בכר

יו"ר: עו"ד מֶאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

. תאריך : כד בשבט תשעז

מספר ערר: | 10:33 / 140015543

מספר ועדה: | 11492

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

---------------- חבךה:-עו"ד-ורו"ח-לו'-אבשלו ₪ --

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: מילשטוק חנה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 20.02.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לענייגים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מווגן קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקגות הרשויות המקומיוות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו בא ינטרנט של המשיב.

ש אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חברץ\עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: | 140015254 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

למ?ר:-עמיד אלון צדנק..

חבר: עו''ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו'יד גדי טל

העורר: *הודה דוידיאן

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

הצד השלישי: התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

החלטת

הצדדים לתיק וה אימצו הסדר דיוני , כחלק מהסדר כולל בתיקים רבים ונוספים אשר עניינס חיובס של מחזיקים בגין ארנונה ביתס לייחנותיי אותה רכשו לפני עשרות שנים בתחנה מרכזית ‎ - -‏ החדשה בתל אבּיב ואשר לטענת חמשיב הס מחזיקים בה.

מתחם התחנה המרכזית בתל אביב הנמצא ברחוב לוינסקי 108 בתל אביב הינו מתחם מוכר וידוע.

ועדות הערר בהרכביהן השונים כבר נדרשו עשרות פעמים בשנים האתרונות להכריע בעררים אשר הוגשו על ידי עורריס שרכשו לפני עשרות שנים תנויות בתחנה המרכזית החדשה.

במסגרת הדיונים נשמעו העוררים, נשמעה עמדת המשיב ונשמעו עמדות נציגי התחנה המרכזית החדשה הן ביחט לסוגיות הפרוצדוראליות הנוגעות לזימון התחנה המרכזית החדשה כצד שלישי שעלול לחיפגע מהחלטת הועדה והן לגופה של המתלוקת באשר לזהות המחזיק לצרכי ארנונה.

בתיקים שנדונו ניתנו החלטות מפורטות ומנומקות.

בחתאס להסדר חדיוני אותו אימצו הצדדים הגישו בתיק שבפנינו העורר , המשיב והצד השלישי את כתבי הטענות מטעמם, צירפו אליהם את המסמכים הרלבנטייט וביקשו מועדת הערר ליתן

החלטה על סמך חומר הראיות שהגישו.

העורר הגיש כתב ערר בו העלה טענות כלליות ביחס למצב הנכס וביסס את טענתו כי לא החזיק בנכס בכך שלא קיבל מפתחות לחנות וכי אין לחנות כל גישה.

העורר הפנה בכתב הערר לכך שמי שמחציקה בפועל בחנות נשוא הערר הינה התחנה המרכזית החדשה.

המשליב הגיש כתב תשובה אליו צירף בין השאר את הודעת התחנה המרכזית משנת 1999 (נספת בי לכתב התשובה) המהווה לשיטתו את הבסיס לפיו ערך המשיב שינויים בשמות המחציקיט בנכס.

המשיב שב על טענותיו לפיהן יש לדחות את הערר בשל כך שהעורר הינו בעל הוּיקה הקרובה ביותר לנכט.

התחנה המרכזית החדשה הגישה בהתאם להסדר הדיוני תיק מוצגיסם מטעמה שכולל את חוזה המכר.

להחלטה זו מצורפת החלטתה הסופית של ועדת הערר בתיק 140014592 והיא מהווה חלק בלתי נפרד מהחלטתנו בתיק זה. הנימוסים וההכרעה בההלטה בתיק 140014592 הנ"ל :חולו

בהתאמה גם על תיק זה.

נוסיף , נציין ונפרט רק את הפרטיט הספציפיים הנוגעים לתיק וּה כדלקמן:

בכתב הערר שהוגש על ידי בייכ העורר נכתב:

/מלובר בתמות דיקה שבנייתה לא הושלמת ושאין אליה גישה, כמו גם ליתר החנויות תמצויות בסמיכות אלית?

ש...העורד מעולם לא קיבל מהתמתלית את החזקה בתנות ..%

כמו בתיקים אתרים בהם נשמעו ראיות בעניין התחנה המרכזית החדשה (מאצ הוגשו סיכומי הצד השלישי בעניין עמדתם בקשר להשתתפות הצד השלישי בהליך וה) אפשרנו לבייכ הצד השלישי להגיש לוועדה במטגרת הבאת הראיות, את ראיותיו במסגרת תיק מוצגים, ואכן תיק המוצגים הוגש ביום 26.12.2016,

הצדדים הסכימו כי על סמך כתבי הטענות והמסמכים שהציגו תינתן החלטה סופית על סמך חומר הראיות בתיק.

הצד השלישי הגיש כאמור את האסמכתאות הרלבנטיות במסגרת תיק המוצגים שהגיש:

חוזה המכר מיוט 28.11.88 אשר בא בהמשך לחוזה המקורי מיום 25.4.68.

מהראיות שהוצגו לנו עולה כי המשיב שינה את רישום המחציקיט על פי דיווח כלשהו שנמסר לו מהצד השלישי במחלך שנת 1999 .(לאה נספח ב / לכתב התשובה מטעם המשיב).

נצטט מכתב התשובת :

שויודגש, חילופי המחזיקים בוצעו כבר בשנת 1999 / וזאת על סמץ תודעה מסודרת מאת הבעלים , התחנה המלכזית החלשה ..*

עוד עולה מכתב התשובה כי המשיב לא בדק את מצב הנכס בעת קבלת יהודעתיי התחנה המרכזית.

כאמור המשיב ביצע את חילופי המחזיקים, כך על פי הודעת מנהל הארנונה ועל פי כתב התשובה בעקבות פנייתה של תברת התחנה המרכצית החדשה.

העורר כאמור טען כי החוקה בחנות נשוא הערר מעולם לא נמסרה לו, הוא הצביע למעשה על התתנה המרכצית החדשה בתור הנישום המחזיק בנכס ואשר אליו יש להפנות את החיוב.

המשיב פעל בהתאם לייהודעתיי התחנה המרכוית החדשה משנת 1999 ורשם את תילופי המחציקים מינואר 1999. המשיב הפנה לכך שיכול ומדובר בסכסוך בין מחציקים.

התמונה העובדתית שנפרסה בפנינו בעניין טענות העורר ברורה כאמור:

המשיב ביצע חילופי מתזּיקים בשנת 1999.

חילופי המחזיקים לא בוצעו על פי הנחיות ונהלי המשיב לקיום הוראות סעיף 325-326 לפקודת העיריות.

לא נמסרה הודעה על חילופי מחזיקיט או חדילת חוקה כנדרש על פי דקן.

ההסכם שצירף בדיעבד הצד השלישי בין העורר לתחנה המרכזית החדשה, אין בו דבר ותצי דבר עם מסירת תזקה או עם :וס התיוב ו/או עס המועד בו ביצע המשיב את חילופי המחזיקים. גם לא

הועלתה טענה או הוצגה ראיה לכך שההסכם נמסר למשיב עובר למסירת ההודעה על תילופי המחזיקים.

הוראות ההסכמים בין הצד השלישי לעורר מעמידות בספק רב את מהימנות ייההודעהיי שמסר הצד השלישי למשיב בשנת 1999,

העורר לא התציק בנכס.

באמור לעיל את החלטה זו יש לקרוא יחד עם נימוקי ועדת הערר בהחלטתה הסופית מיום 6 בתיק 140014592..

מכל האמור לעיל דיו הערר להתקבל -- מתקבלת הטענה כי העורר לא החגיק בנכס בתקופות המיוחסות לו על ידי המשיב.

איו בהחלטה זו בכדי להוות קביעה כלשהי ביחס למערכת היחסים בין העורר לבין הצד השלישי.

התלטתנו גו נסמכת על הראלות שהומצאו לנו ונוגעת לתיק וה בלבד. אולם כפי שכבר אמרנו בעבר , יש גם בהתלטה גו משום תמרור אזהרה למשיב כמו גם לצד השלישי לנהוג בוּהירות והקפדה רבה יותך באשר לוכויותיהס של הנישומים דוגמת הנישום העורר בערר גּה.

ניתן בהעדר הצדדים היום 20.2.2017

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וּכות ערעור לפני בית המשפט לענייניסם מנהליים וזאת בתוך 45 יוט מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשליי -- 1977 תפורסם ה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו'יר: עו'יד אלון צדוק חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי חבר: עו"ד גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כד בשבט תשעז

277

מספר ערר: | 14:03 / 140015584

מספר ועדה: | 11492

== -בפני-חברי-ועדת-הערר:-==-

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: טנצר טובה (תיאה)

-נ ג ד -

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור הצהרת בנה של העוררת עולה כי אין מדובר בדירה שלא נעשה בה שימוש ועל כן יש לקבל את הערר ולבטל את החיובים נשוא הערר.

הערר מתקבל ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 20.02.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המ

ערר) התשל"ז -,1977 תפורסם החלטה זו בא

יו"ר: עו"ד צדוו\אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: עווד טל גדי

יות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת :אינטרנט של המשיב.

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

-------- - בפגי-חברי-ועדת-העררל ---

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העוררים: סימון אייל, סימון רועי

- נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

ניתן תוקף החלטה להסכם בין הצדדים.

הערר מתקבל חלקית כאמור לעיל.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 20.02.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ער

תאריך כד בשבט תשעז

--מספר-עבר--:--- -13:32-/-********* ==

מספר ועדה: | 11492

על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האונטונט של המשיב.

וק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

דוו

תאריך : כד בשבט תשעז

שו שק מספררערר-: - - -1///19:54 14001455

מספר ועדה: | 11492 |

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר; .

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ה לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת:

חוף אברהם תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10551974

מספר הוזה: 417349

כתובת הנכס: רוזן פנחס 78

-נייג ך-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עוז"ד: יניב טוירמן

נוכחים;

העורר/ת: חוף אברהם - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

החלטה

השעה 13:55. אין הופעה מטעם העורר או מי מטעמו. הדיון היה קבוע לשעה 13:30. למרות שבתיק הוועדה קיים אישור מסירה.

הודעת המשיב מיום 12/12/16 הועברה לתגובת העורר, אך העורר לא הגיב ובעקבות כך נקבע התיק לדיון מקדמי. ככל הנראה זנח העורר את הערר לאור תוצאות המדידה ועל כן יימחק הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 20.02.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעגיינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעגיינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-12000/לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת/ ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האונטרנט של המשיב.

דוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: )"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

= | בפני חברי ועדת הערר: .

וו

תאריך :| כד בשבט תשעז

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

2007

מספר ועדה: | 11492

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת:

מספר ערר: ‏ - 13:58 /140015269------

יניב גוזלן, רואה חשבון חברה פרטית 513217711,עדי לוריא, רו"ח חברה

פרטית 513612754

חשבון לקוח: 10693774

מספר חוזה: 560721

כתובת הנכס: גולדברג 1

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכתים:

העורר/ת: יניב גוזלן, רואה חשבון,עדי לוריא, רו"ח - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

החלטה

השעה 14:00. אין התייצבות לעורר או מי מטעמו למרות שיש אישור מסירה בתיק הוועדה. הדיון היה קבוע לשעה 13:45 וזוהיא הפעם השנייה שהעורר לא התייצב לדיון. בהתאם להחלטת הוועדה מיום

7 בהעדר התייצבות העורר יימחק הערר.

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 20.02.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית

המשפט לענייגים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיו

ו - 1977 תפורסם החלטה;זו באתר

[

זו"ר: עד דוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר: שזן טל

נטרנט של המשיב.

ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

חבר:ען דגדיטל..

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140015663 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

חבר: עו''ד/רו'/ח אבשלום לוי

העורר: הקיקי אילנת

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

הצד השלישי: התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

החלטת

הצדדים לתיק וה אימצו הסדר דיוני, כתלק מהסדר כולל בתיקים רבים ונוספים אשר עניינס היובס של מחציקים בגין ארנונה ביחס לייחנות'' אותה רכשו לפני עשרות שנים בתחנה מרכצית . החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הם מחזיקים בה. -

(יצויין כי הערר הוגש גט בשם עזבון הקיקי מאירסור צייל)

מתתס התחנה המרכזית בתל אביב הנמצא ברחוב לוינסקי 108 בתל אביב הינו מתחם מוכר וידוע.

ועדות הערר בהרכביהן השונים כבר נדרשו עשרות פעמים בשנים האתרונות להכריע בעררים אשר הוגשו על ידי עורריס שרכשו לפני עשרות שנים חנויות בתחנה המרכזית החדשה.

במסגרת הדיונים נשמעו העוררים, נשמעה עמדת המשיב ונשמעו עמדות נציגי התחנה המרכזית החדשה הן ביחס לסוגיות הפרוצדוראליות הנוגעות לזימון התחנה המרכצית התחדשה כצד שלישי שעלול לחיפגע מהחלטת הועדה והן לגופה של המחלוקת באשר לוהות המחציק לצרכי ארנונת.

בתיקים שנדונו ניתנו החלטות מפורטות ומנומקות.

בהתאם להטדר הדיוני אותו אימצו הצדדים הגישו בתיק שבפנינו העוררת, המשיב והצד השלישי את כתבי הטענות מטעמם, צירפו אליהם את המסמכים הרלבנטיים וביקשו מועדת הערר ליתן התלטה על סמך חומר הראיות שהגישו.

העוררת הגישה כתב ערר בו העלתה טענות כלליות ביחס למצב הנכס וביססה את טענתה כי לא החזיקה בנכס בכך שלא קיבלה מפתחות לתנות וכי אין לחנות כל גישה.

העוררת הפנתה בכתב הערר לכך שמי שמחזיקה בפועל בחנות נשוא הערר הינה התתנה המרכצית החדשה.

המשיב הגיש כתב תשובה אליו צירף בין השאר את הודעת התחנה המרכזית משנת 1999 (נספת בי לכתב התשובה) המהווה לשיטתו את הבסיס לפיו ערך המשיב שינויים בשמות המחזיקים בנכס.

המשיב שב על טענותיו לפיהן יש לדתות את הערר בשל כך שהעוררת הינה בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס

התחנה המרכזית החדשה הגישה בהתאם להסדר הדיוני תיק מוצגים מטעמה שכולל את חוזה המכר, תעודת חיוב עבור השתתפות בהוצאות ומכתבים בין התמחיית לבין בייכ העוררת .

*מדובר בחנות ריקה שבנייתת לא תושלמת ושאין אליה גישה, כמו גם ליתד התנויות תמצויות

להחלטה זו מצורפת החלטתה הסופית של ועדת הערר בתיק 140014592 והיא מהווה חלק בלתי נפרד מהחלטתנו בתיק זּה. הנימוסים וההכועה בההלטה בתיק 140014592 הנ"ל :חולו

בהתאמה גם על תיק זה.

נוסיף, נציין ונפרט רק את הפרטים הספציפיים הנוגעיט לתיק זה כדלקמן:

בכתב הערר שהוגש על ידי בייכ העוררת נכתב:

בטמיכות אליה?

...העולל מעולם לא קיבל מהתמתלית את החזקה בתנות ..%

כמו בתיקים אתרים בהם נשמעו ראיות בעניין התחנה המרכצית החדשה (מאז הוגשו סיכומי הצד השלישי בעניין עמדתם בקשר להשתתפות הצד השלישי בהליך וה) אפשרנו לבייכ הצד השלישי להגיש לוועדה במסגרת הבאת הראיות, את ראלותיו במסגרת תיק מוצגים, ואכן תיק המוצגים הוגש ביום 17.1.2017 .

הצדדים הסכימו כי על סמך כתבי הטענות והמסמכים שהציגו תינתן החלטה סופית על סמך חומר הראיות בתיק.

הצד השלישי הגיש כאמור את האסמכתאות הרלבנטיות במסגרת תיק המוצגים שהגיש:

חוזה המכר מיום 5.4.89 .

עוד הציגה התחנה המרכצית את המכתב הקורא לרוכשי התחנה לבא ולקבל חזקה בחנות לרגל פתיחתו הצפויה של בית הקולנוע וחיובים בגין הוצאות משותפות, כמו כן צירף הצד השלישי התכתבות עם בייכ העוררת .

מהראלות שחוצגו לנו עולה כי המשיב שינה את רישום המתזיקיס על פי דיווח כלשהו שנמסר לו מהצד השלישי במהלך שנת 1999 (לאה נספת ב/ לכתב התשובה מטעם המש:ב ).

נבטט מכתב התשובת :

שולודגש, חילופי המחזיקים בוצעו כבר בשנת 1999 ! וזאת על טמך הודעה מסודרת מאת הבעלים, התחנה המרכזית החלשת ..*

עוד עולה מכתב התשובה כי המשיב לא בדק את מצב הנכס בעת קבלת ייהודעתיי התחנה המרכצית ואף לא בדק את הנכס.

כאמור המשיב ביצע את חילופי המחציקים, כך על פי הודעת מנהל הארנונה ועל פי כתב התשובה בעקבות פנייתה של חברת התחנה המרכזית החדשה.

העוררת כאמור טענה כי החזקה בחנות נשוא הערר מעולם לא נמסרה לה , היא הצביעה למעשה על התחנה המרכצית החדשה בתור הנישום המתגיק בנכס ואשר אליו יש להפנות את החיוב.

המשיב פעל בהתאם לייהודעתיי התחנה המרכוית החדשה משנת 1999 ורשם את תילופי המתציקים מינואר 1999. המשיב חפנה לכך שיכול ומדובר בסכסוך בין מתזיקים.

התמונה העובדתית שנפרסה בפנינו בעניין טענות העורר ברורה כאמור:

המשיב ביצע חילופי מחזיקים בשנת 1999.

חילופי המחזיקים לא בוצעו על פי הנתיות ונהלי המשיב לקיום הוראות סעיף 325-326 לפקודת העיריות.

לא נמסרה הודעה על תילופי מחזיקים או חדילת חוקה כנדרש על פי דין.

ההסכם שצירף בדיעבד הצד השלישי בין העוררת לתחנה המרכוּית החדשה, אין בו דבר וחצי דבר

עם מסירת תזקה או עם יום התיוב ו/או עס המועד בו ביצע המשיב את חילופי המחזיקים. גם לא

הועלתה טענה או הוצגה ראיה לכך שההסכם נמסר למשיב עובר למסירת ההודעה על תילופי == == == המתזיקים: ו

----- 7 הוראות"ההסכמיםרבין-הצד-השלישי"לעוררת- מעמידות-בספק -רב"את-מהלמנות ההודעת"שמסר----7-- 7 הצד השלישי למשיב בשנת 1999

העוררת לא התציקה בנכס.

כאמור לעיל את החלטה זו יש לקרוא יחד עם נימוקי ועדת הערר בהחלטתה הסופית מיום 6 בתיק 140014592 .

מכל חאמור לעיל דיו הערר להתקבל - מתקבלת הטענה כי העוררת לא החויקה בנכס בתקופות המיוחסות לה על ידי חמשיב.

אין בהחתלטה גו בכדי להוות קביעה כלשהי ביהס למערכת היחסים בין העוררת לבין הצד השלישי.

התלטתנו וו נסמכת על הַרַאיות שהומצאו לגו ונוגעת לתיק זה בלבד. אולם כפי שכבר אמרנו בעבר ,יש גט בהחלטה גו משום תמרור אוהרה למשיב כמו גס לצד השלישי לנהוג בוהירות והקפדת רבה יותר באשךר לוּכולותיהם של הנישומים דוגמת הנישומה העוררת בערר גּה.

ניתן בהעדר הצדדים היום 20.2.2017

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשט"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

| \

יו'יר: עו"ד אלון צדוק חבר: עו''ד/רו''ח אבשלום לוי חבר: //, גדי טל

קלדנית: ענת לול

ועדת ערר לענייגי ארנונה כללית מס' ערר: 140015242 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

ייר: עו''ד אלון צדוק

חבר:-עמידה/בר'יח-אבשלום-לול

חבר: עו''ד גדי טל

העורר: יעקב סגל

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

הצד השלישי: התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

החלטהת

הצדדים לתיק זה אימצו הסדר דיוני , כתלק מהסדר כולל בתיקים רבים ונוספים אשר ענלינם חיובם של מחציקים בגין ארנונה ביחס לייהנותיי אותה רכשו לפני עשרות שנים בתחנח מרכצית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הם מתזיקים בה.

מתחם התתנה המרכצית בתל אביב הנמצא ברתוב לוינסקי 108 בתל אביב הינו מתחם מוכר וידוע.

ועדות הערר בהרכביהן השונים כבר נדרשו עשרות פעמים בשנים האחרונות להכריע בעררים אשר הוגשו על ידי עוררים שרכשו לפני עשרות שנים חנולות בתחנה המרכצית החדשה.

במסגרת הדיונים נשמעו העוררים, נשמעה עמדת המשיב ונשמעו עמדות נציגי התחנה המרכצית החדשה הן ביחס לסוגיות הפרוצדוראליות הנוגעות לזימון התחנה המרכזית החדשה כצד שלישי שעלול להיפגע מהתלטת הועדה והן לגופה של המתלוקת באשר לוחות המחציק לצרכל ארנונה.

בתיקים שנדונו ניתנו החלטות מפורטות ומנומקות.

בהתאם להסדר הדיוני אותו אימצו הצדדים הגישו בתיק שבפנינו העורר , המשיב והצד השלישי את כתבי הטענות מטעמם, צירפו אליהם את המסמכים הרלבנטיים וביקשו מועדת הערר ליתן התלטה על סמך חומר הראיות שהגישו.

העורר הגיש כתב ערר בו העלה טענות כלליות ביחס למצב הנכס וביסס את טענתו כי לא התציק בנכס בכך שלא קיבל מפתחות לחנות וכי אין לחנות כל גישה.

העורר הפנה בכתב הערר לכך שמי שמחזיקה בפועל בחנות נשוא הערר הינה התחנה המרכצית החדשה.

המשיב הגיש כתב תשובה אליו צירף בין השאר את הודעת התהנה המרכצית משנת 1999 (נספת בי לכתב התשובה) המהווה לשיטתו את הבסיס לפיו ערך המשיב שינויים בשמות המחציקים בנכס.

המשיב שב על טענותיו לפיהן יש לדחות את הערר בשל כך שהעורר הינו בעל הציקה הקרובה ביותר לנכס.

התחנה המרכצית החדשה הגישה בחתאם להסדר הדיוני תיק מוצגים מטעמה שכולל את חוזה המכר, מכתב לדרישת תשלום ייחוב זעוטיי ומכתב בעניין חיוב בדמי ניהול.

להחלטה זו מצויפת החלטתה הסופית של ועדת הערר בתיק 140014592 והיא מהווה חלק בלתי נפרד מהחלטתנו בתיק זה. הנימוקים וההכרעה בהחלטה בתיק 140014592 הנל יחולו

בהתאמה גם על תיק זה.

נוסיף , נציין ונפרט רק את הפרטים הספציפיים הנוגעים לתיק וּה כדלקמן:

בכתב הערר שהוגש על ידי בייכ העורר נכתב:

*מדובר בתנות ריקה שבנייתה לא הושלמה ושאין אליה גישה, כמו גם ליתר החגויות המצויות בסמיכות אלית?

...העולד מעולם לא קיבל מהתמתי/ת את החוקה בחנות ..%

כמו בתיקים אחרים בהט נשמעו ראיות בעניין התחנה המרכזית החדשה (מאז הוגשו סיכומי הצד השלישי בעניין עמדתם בקשר להשתתפות הצד השלישי בהליך וּה) אפשרנו לבייכ הצד השלישי להגיש לוועדה במסגרת הבאת הראיות, את ראיותיו במסגרת תיק מוצגים, ואכן תיק המוצגים הוגש ביום 26.12.2016.

הצדדים הסכימו כי על סמך כתבי הטענות והמסמכים שהציגו תינתן התלטה סופית על סמך חומר הראיות בתיק.

הצד השלישי הגיש כאמור את האסמכתאות הרלבנטיות במסגרת תיק המוצגים שהגיש:

חוזה המכר מיום 29.8.93 אשר בא בהמשך לחוזה המקורי מיום 01.10.73.

עוד הציגה התחנה המרכצית מכתב בעניין ייחוב ועוסיי של העורר לתמחיית ומסמך בקשר לחיוב הרוכשים בדמי ניהול.

מהראיות שהוצגו לנו עולה כי המשיב שינה את רישום המחזיקים על פי דיוות כלשהו שנמסר לו מהצד השלישי במהלך שנת 1999 .(לאה נספח ב ' לכתב התשובה מטעם המשב ),

נצטט מכתב התשובת :

שויודגש , חילופי המחזיקים בוצעו כבל בשנת קקפ / נזאת על סמך הודעה מסודרת מאת הבעלים , התחנה המלכזית החלשה ..<

עוד עולה מכתב התשובה כי המשיב לא בדק את מצב הנכס בעת קבלת ייהודעתיי התחנה המרכנית.

כאמור המשיב ביצע את חילופי המחזיקים, כך על פי הודעת מנהל הארנונה ועל פּי כתב התשובה בעקבות פנייתה של חברת התחנה המרכנית החדשה.

העורר כאמור טען כי החזקה בהנות נשוא הערר מעולם לא נמסרה לו, הוא הצביע למעשה על התחנה המרכזית החדשה בתור הנישום המחציק בנכס ואשר אליו יש להפנות את החיוב.

המשיב פעל בהתאם לייהודעתיי התחנה המרכוית החדשה משנת 1999 ורשם את חילופי המחגיקים מלנואר 1999. המשיב הפנה לכך שיכול ומדובר בסכסוך בין מתזיקים.

התמונה העובדתית שנפרסה בפנינו בעניין טענות העורר ברורה כאמור:

המשיב ביצע חילופי מחזיקים בשנת 1999.

חילופי המחזיקים לא בוצעו על פי הנתיות ונהלי חמשיב לקיום הוראות סעיף 325-326 לפקודת העיריות.

לא נמסרה הודעה על חילופי מתזיקים או חדילת תזקה כנדרש על פי דין.

ההטכם שצירף בדיעבד הצד השלישי בין העורר לתתנה המרכוית החדשה, אין בו דבר וחצי דבר עם מסירת תוקה או עם יום התיוב ו/או עס המועד בו ביצע המשיב את חילופי המחזיקים. גם לא הועלתה טענה או הוצגה ראיה לכך שההסכם נמסר למשיב עובר למסירת *יההודעהיי על תילופי המתחזיקים.

== == == ====הוהאוףת-ההסכמים-ביךהצד-השלישי-לעורר--מעמלדות-בספק-רב-את- מהלמנות-ההודעה שמסר==>= = הצד השלישי למשיב בשנת 1999.

העורר לא החציק בנכס.

באמור לעיל את החלטה זו יש לקרוא *חד עם נימוקי ועדת הערר בהחלטתה הסופית מיום 6 בתיק 140014592 .

מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל -- מתקבלת הטענה כי העורר לא החציק בנכס בתקופות המיוחסות לו על ידי המשיב.

איו בהתלטה וו בכדי להוות קביעה כלשחי ביחס למערכת היחסים בין העורר לבין הצד השלישל.

התלטתנו גו נסמכת על הראיות שהומצאו לנו ונוגעת לתיק ה בלבד. אולם כפי שכבר אמרנו בעבר , יש גם בהחלטה או משום תמרור אוהרה למשיב כמו גם לצד השלישי לנהוג בוחירות והקפדה רבה יותר באשר לוכולותיהס של הנישומים דוגמת הנישום העורר בערר זה.

ניתן בהעדר הצדדים היום 20.2.2017

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתל משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם התלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

יו'יר: עו'יד אלון צדוק חבר: עו'יד/רו//ח אבשלום לוי חבר: עו'יד גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140015247 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

<מיר: עמיד אלון-צדוק. =

חבר: עו'יד/רו'/ח אבשלוט לוי

העורר: שרון נעמי

נגד

מנהל האונונה בעיריית תל אביב -- יפו

הצד השלישי: התחנה המדכזית החדשה בתל אביב

החלטה

הצדדים לתיק וה אימצו הסדר דיוני , כתלק מהסדר כולל בתיקים רבים ונוספים אשר עניינם חיובם של מחזיקיים בגין ארנונה ביחס לייתנותיי אותה רכשו לפני עשרות שנים בתתנה מרכזית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הס מחזיקים בה.

מתחם התחנה המרכצית בתל אביב הנמצא ברתוב לוינסקי 108 בתל אביב הינו מתחם מוכר וידוע.

ועדות הערר בהרכביהן השונים כבר נדרשו עשרות פעמים בשנים האחרונות להכריע בעררים אשר הוגשו על ידי עורריס שרכשו לפני עשרות שנים חנויות בתחנה המרכזית החדשה.

במסגרת הדיונים נשמעו העוררים, נשמעה עמדת המשיב ונשמעו עמדות נציגי התחנה המרכזית החדשה חן ביחס לסוגיות הפרוצדוראליות הנוגעות לזימון התחנה המרכזית החדשה כצד שלישי שעלול להיפגע מהחלטת הועדה והן לגופה של המחלוקת באשר לזהות המחזיק לצרכי ארנונה.

בתיקים שנדונו ניתנו החלטות מפורטות ומנומקות.

בהתאם להסדר הדיוני אותו אימצו הצדדים הגישו בתיק שבפנינו העוררת , המשיב והצד השלישי את כתבי הטענות מטעמם, צירפו אליהם את המסמכים הרלבנטיים וביקשו מועדת הערר ליתן

החלטה על סמך חומר הראיות שהגישו.

העוררת (בתו של המנות יוסף כץ זייל שרכש חנות בתחנה המרכצית החדשה) הגישה כתב ערר בו העלתה טענות כלליות ביתס למצב הנכס וביססה את טענתה כי לא התזיקה בנכס בכך שלא קיבלה מפתחות לתנות וכי אין לחנות כל גישה.

העוררת הפנתה בכתב הערר לכך שמי שמחציקה בפועל בחנות נשוא הערר הינה התחנה המרכזית החדשה.

המשיב הגיש כתב תשובה אליו צירף בין השאר את הודעת התחנה המרכזית משנת 1999 (נספת בי לכתב התשובה) המהווה לשיטתו את הבסיס לפיו ערך המשיב שינויים בשמות המחציקים בנכס.

המשיב שב על טענותיו לפיחן יש לדתות את הערר בשל כך שהעוררת הינה בעלת הציקה הקרובה ביותר לנכס.

התחנה המרכזית החדשה הגישה בהתאם להסדר הדיוני תיק מוצגים מטעמה שכולל את חוזה המכר , תעודת תיוב עבור דמי ניהול ומכתב התמחיית לביצוע העברת זכויות בחנות לפי צו ירושה.

להחלטה ז\ מצודפת החלטתה הטופית של ועדת הערר בתיק 140014592 והיא מהווה חלק בלתי נפרד מהחלטתנו בתיק זה. הנימוקים וההכרעה בהחלטה בתיק 140014592 הנל יחולו

בהתאמה גם על תיק זה.

נוסיף , נציין ונפרט רק את הפרטים הספציפיים הנוגעים לתיק זה כדלקמן:

בכתב הערר שהוגש על ידי בייכ העוררת נכתב:

*ימדובר בתנות ריקה שבנייתה לא תושלמה ושאין אליה גישה, כמו גם ליתר התנויותת המצויות

בסמיכות אלית?

/...העודר מעולם לא קיבל מהתמתיית את החזקת בתנות ..*

כמו בתיקיט אחרים בהם נשמעו ראיות בעניין התחנה המרכזית החדשה (מאצ הוגשו סיכומי הצד השלישי בעניין עמדתם בקשר להשתתפות הצד השלישי בהליך וה) אפשרנו לבייכ הצד השלישי להגיש לוועדה במסגרת הבאת הראיות, את ראיותיו במסגרת תיק מוצגים, ואכן תיק המוצגים הוגש ביום 26.12.2016 .

הצדדים הסכימו כי על סמך כתבי הטענות והמסמכים שהציגו תינתן החלטה סופית על סמך חומר הראיות בתיק.

הצד השלישי הגיש כאמור את האסמכתאות הרלבנטיות במסגרת תיק המוצגים שהגיש:

תווה המכר מיום 13.3.89 שבא במקומו של חוזה המכר מיום 5.6.68 עם כיכר לוינסקי בע"מ.

עוד הציגה התחנה המרכצית את מכתב המאשר את רישום צוואת המנוח יוסף כ גיל בספרי התמחיית בכפוף למילוי טפסיים,וכן מסמכים ביתס לחיוב בדמי ניחול.

מהראיות שחוצגו לנו עולה כי המשיב שינה את רישום המחזיקים על פי דיווח כלשהו שנמסר לו מהצד השלישי במהלך שנת 1999 .(דאה נספח ב/ לכתב התשובה מטעם המשיב ),

נצטט מכתב התשובת :

שןיודגש , חילופי המחזיקים בוצעו כבר בשנת 1992 ! וזאת על טמך הודעת מסודרת מאת הבעלים , התחנה המדכזית החלשת ...=

עוד עולה מכתב התשובה כי המשיב לא בדק את מצב הנכס בעת קבלת ייהודעתיי התחנה המרכנית.

כאמור המשיב ביצע את חילופי המחזיקיט, כך על פי הודעת מנהל הארנונה ועל פי כתב התשובה בעקבות פנייתה של חברת התחנה המרכזית החדשה.

העוררת כאמור טענה כ החוקה בחנות נשוא הערר מעולם לא נמסרה לה , היא הצביעה למעשה על התחנה המרכצית החדשה בתור הנישום המחציק בנכס ואשר אליו יש להפנות את התלוב.

המשיב פעל בהתאם לייהודעת'יי התתנה המרכוּית החדשה משנת 1999 ורשס את חילופי המחציקים מינואר 1999. המשיב הפנה לכך שיכול ומדובר בסכסוך בין מחזיקים.

התמונה העובדתית שנפרסה בפנינו בעניין טענות העורר ברורת כאמור:

המשיב ביצע חילופי מחזיקים בשנת 1999.

חילופי המחזיקים לא בוצעו על פי הנחיות ונהלי המשיב לקיום הוראות סעיף 325-326 לפקודת העיריות.

לא נמסרה הודעה על תילופי מחזיקיים או חדילת חגקה כנדרש על פי דין.

ההסכם שצירף בדיעבד הצד השלישי בין העוררת לתחנה המרכוית החדשה, אין בו דבר וחצי דבר עם מסירת חזקה או עם יום החיוב ו/או עס המועד בו ביצע המשיב את חילופי המחציקים. גם לא הועלתה טענה או הוצגה ראיה לכך שההסכם נמסר למשיב עובר למסירת 'יההודעהיי על חילופי המחציקים.

== --- הוראות-ההסכמים ביך הצד-השלישל-לעוררת -מעמידות בטפק רב-את מחימנות "ההודעת'י שמסרה--7--ה ה הצד השלישי למשיב בשנת 1999.

העוררת לא החזיקה בנכס.

באמור לעיל את החלטה זו יש לקרוא *חד עם נימוקי ועדת הערר בהחלטתה הסופית מיום 6 בתיק 140014592 .

מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל -- מתקבלת הטענה כי העוררת לא החזיקה בנכס בתקופות המלוחסות לה על ידי המשיב.

אין בהחלטה זו בכדי להוות קביעה כלשהי ביחס למערכת היחסיט בין העוררת לבין חצד השלישל.

התלטתנו וו נסמכת על הראיות שהומצאו לנו ונוגעת לתיק וה בלבד. אולם כפי שכבר אמרנו בעבר , יש גם בהחלטה זו משום תמרור אזחרה למשיב כמו גם לצד השלישי לנהוג בוּתירות והקפדה רבה יותר באשר לוכויותיהס של תנישומים דוגמת הנישומה העוררת בערר גּה.

ניתן בהעדר הצדדים היום 20.2.2017

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה גו באתר האלנטרנט שלעקמשיב.

4 ך

*ףיר: 9 אלון צדוק חבר: עו"ד/רו''ה אבשלום לוי חבר: עו"ד גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: | 140015340 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו'יר: עו'יד אלון צדוק

==--320:-ע/9/7 ת-א בשלום-ל(

חבר: עו"ד גדי טל

העורר: מרדכיבך זאב

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

הצד השלישי: התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

החלטת

הצדדים לתיק זה אימצו הסדר דיוני , כחלק מהסדר כולל בתיקים רבים ונוספים אשר ענלינם חיובס של מחזיקים בגין ארנונה ביחס לייחנותיי אותה רכשו לפני עשרות שנים בתחנה המרכצית החדשה בתל אביב ואשר לטענת המשיב הס מחציקים בה.

מתחט התחנה המרכצית בתל אביב הנמצא ברתוב לוינסקי 108 בתל אביב הינו מתחם מוכר וידוע.

במסגרת הדיונים נשמעו העוררים, נשמעה עמדת המשיב ונשמעו עמדות נציגי התחנה המרכוית התדשה הן ביחס לסוגיות הפרוצדוראליות הנוגעות לוּימון התחנה המרכזּית החדשה כצד שלישי שעלול להיפגע מהחלטת הועדה והן לגופה של המחלוקת באשר לוהות המתזיק לצרכי ארנונה.

בתיקים שנדונו ניתנו החלטות מפורטות ומנומקות.

בהתאם להסדר הדיוני אותו אימצו הצדדים הגישו בתיק שבפנינו העורר, המשיב והצד השלישי את כתבי הטענות מטעמם, צירפו אליהם את המסמכים הרלבנטיים וביקשו מועדת הערר ליתן התלטה על סמך חומר הראיות שהגישו.

בעת שאישרנו את ההסדר חדיוני בין הצדדים עמדנו על כך שלכתב הטענות מטעט המשיב תצורף ראיה ו/או קצה קציה של ראיה המלמדת על התהליך בו נרשמו העוררים כמחזיקים בשנת 1999 או במועד חילופי המחציקים בין התחנה המרכצית החדשה לבין העורר בכל תיק ותיק.

העורר הגיש כתב ערר בו העלה טענות כלליות ביחס למצב הנכס וביסס את טענתו כי לא התזיק בנכס בכך שלא קיבל מפתחות לחנות וכי אין לחנות כל גישה.

העורר הפנה בכתב הערר לכך שמי שמתזיקה בפועל בחנות נשוא הערר הינה התחנה המרכזצית החדשת.

המשיב הגיש כתב תשובה אליו צירף בין השאר את הודעת התחנה המרכזית משנת 1999 (נספח גי לכתב התשובה) המהווה לשיטתו את הבסיס לפיו ערך המשיב שינויים בשמות המחתציקיס בנכס.

המשיב שב על טענותיו לפיהן יש לדתות את הערר בשל כך שהעורר הינו בעל הזיקה הקרובת ביותר לנכטי

התחנה המרכזית החדשה הגישה בהתאם להסדר הדיוני תיק מוצגים מטעמה שכולל את חוזת המכר, תעודת חיוב עבור השתתפות בהוצאות ודרישה לתשלום דמי ניהול.

להחלטה זו מצורפת החלטתה הסופית של ועדת הערר בתיק 140014592 והיא מהווה חלק בלתי נפרד מהחלטתנו בתיק זה. הנימוקים וההכרעה בהחלטה בתיק 140014592 הנ"ל *חולו

בהתאמה גם על תיק זה.

נוסיף , נציין ונפרט רק את הפרטים הספציפיים הנוגעים לתיק זה כדלקמן:

בכתב הערר שהוגש על ידי בייכ העורר נכתב:

*מדובר בתנות ריקה שבנייתה לא הושלמה ושאין אלית גישה, כמו גם ליתד התנויות תמצויות בסמיכות אליה?

...העורר מעולם לא קיבל מהתמתת את החזקה בחנות ..<

כמו בתיקים אחרים בהם נשמעו ראיות בעניין התתנה המרכצית החדשה (מאז הוגשו סיכומי הצד השלישי בעניין עמדתם בקשר להשתתפות הצד השלישי בהליך וה) אפשרנו לבייכ הצד השלישי להגיש לוועדה במסגרת הבאת הראיות, את ראיותיו במסגרת תיק מוצגים, ואכן תיק המוצגים הוגש ביום 26.12.2016.

הצדדים הסכימו כי על סמך כתבי הטענות והמסמכים שהציגו תינתן החלטה סופית על סמך חומר הראיות בתיק.

הצד השלישי הגיש כאמור את האסמכתאות הרלבנטיות במסגרת תיק המוצגים שהגיש:

חוזה המכר מיום 23.1.89 אשר בא בהמשך לחווה המקורי מיום 20.5.68.

עוד הציגה התחנה המרכגית את המכתב הקורא לרוכשי התתנה לבוא ולקבל חוקה בחנות לרגל פתיחתו הצפויה של בית הקולנוע וחיובים בגין הוצאות משותפות.

מהראיות שהוצגו לנו עולה כי המשיב שינה את רישום המחויקים על פי דיווח כלשהו שנמסר לו מהצד השלישי במהלך שנת 1999 ,(ראה נספה ג / לכתב התשובה מטעם המשיב).

נבטט מכתב התשובת :

שויודגש , חילופי המחזיקים בוצעו כבר בשנת לפנ ! וזאת על סמך הודעה מסוללת מאת הבעלים , התחנה המלכזית החדשה ..<

עוד עולה מכתב התשובה כי המשיב לא בדק את מצב הנכס בעת קבלת ייהודעתיי התחנה המרכצית ואף לא בדק את הנכס.

כאמור המשיב ביצע את חילופי המחזיקים, כך על פי הודעת מנהל הארנונה ועל פי כתב התשובה בעקבות פנייתה של חברת התחנה המרכזית החדשה.

העורר כאמור טען כי החזקה בחנות נשוא הערר מעולם לא נמסרה לו, הוא הצביע למעשה על התחנה המרכצית החדשה בתור הנישום המחציק בנכס ואשר אליו יש להפנות את התיוב.

המשיב פעל בהתאם לייהודעתיי התחנה המרכוית החדשה משנת 1999 ורשם את חילופי המתציקים מינואר 1999. המשיב הפנה לכך שיכול ומדובר בסכסוך בין מחציקים.

התמונה העובדתית שנפרסה בפנינו בעניין טענות העורר ברורה כאמור:

המשיב ביצע חילופי מחזיקים בשנת 1999.

חילופי המחזיקים לא בוצעו על פי הנתיות ונהלי המשיב לקיום הוראות סעיף 325-326 לפקודת העיריות.

לא נמסרה הודעה על חילופי מתזיקים או חדילת חזקה כנדרש על פי דין.

ההסכם שצירף בדיעבד הצד השלישי בין העורר לתחנה המרכזית החדשה, אין בו דבר וחצי דבר עס מסירת חזקה או עס יום החיוב ו/או עס המועד בו ביצע המשיב את חילופי המחציקים. גם לא הועלתה טענה או הוצגה ראיה לכך שההסכם נמסר למשיב עובר למסירת ההודעה על חילופי המחזיקים.

== -- == == -חוראות ההסכמים ביך הצד"השלישילעורר -מעמידות בספק רב"את מהימנות "ההודעהי שמטר--- == == הצד השלישי למשיב בשנת 1999.

העורר לא החציק בנכט.

כאמור לעיל את החלטה זו יש לקרוא יחד עם נימוקי ועדת הערר בהחלטתה הסופית מיום 6 בתיק 110014592 .

מכל האמור לעיל דין הערר להתקבל - מתקבלת הטענה כי העורר לא החויק בנכס בתקופות המיוחסות לו על ידי המשיב.

אין בהחלטה זו בכדי להוות קביעה כלשהי ביחס למערכת היחסים בין העורר לבין הצד השלישי.

החלטתנו צו נסמכת על הראיות שהומצאו לנו ונוגעת לתיק וה בלבד. אולם כפי שכבר אמרנו בעבר, יש גם בהחלטה גו משום תמרור אוהרה למשיב כמו גם לצד השלישי לנהוג בוחירות והקפדה רבה יותר באשר לזכויותיהס של הנישומים דוגמת הנישום העורר בערר וּה.

ניתן בהעדר הצדדים היום 20.2.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההתלטה.

יףיר: ו צדוק חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי אוה גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ב חב 3: ע/ד/ רת אבשלום.ל3---- הר - - ה

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: | 140014910 שליד עיריית תל אביב- יפו 111

בפני חברי ועדת הערר:

ר: עו'יד אלון צדוק 7 7 7

חבר: עו"ד גדי טל

העוררים: בילי וזיו עירוני

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב -- יפו

החלטת

העוררים הגישו השגה ביחס לתיובי ארנונה בגין נכס אליו עברו להתגורר ברחוב וליג 19 בתל אביב.

בהשגתם העלו טענות ביחסי לחיוב שטח החנייה וביחס לחיוב שטח של 29.09 מ"ר של חצר-אנגלית הנמצאת במרתף.

בתשובת מנהל הארנונה מיום 3.3.2016 הופחת שטח החניה אולם נדחתה ההשגה ביחס לשטת היימרפסת האנגליתיי בטענה שמדובר בשטח שהוא חלק מהמבנה, שטת מרוצף מתוחם מואר אליו יש גישה מהנכס ומהווה חלק בלתי נפרד מהדירה עצמה.

בכתב הערר בתיק 140014910 הועלו גם טענות היחס לתיוב שטח המדרגות הפנימיות (סעיפים -21 8 לכתב הערר).

המשיב טוען כי אין לדון בטענות אלה ויש לדחותן על הסף שכן בהשגת העוררים לא עלה עניין המדרגות ועל כן מדובר בהרחבת חוית פסולה.

בעניין זה יש לבחון את ערר מספר 140015381 אשר הוגש בעקבות דחיית השגת העוררים מיום 6 בעניין המדרגות.

השגתם נדחתה על ידי מנהל הארנונה אשר הפנה אותם בשולי מכתבו לוכות העומדת להם להגשת הערר.

הערר הוגש בהתאסם להגדרת בייכ העורר למען הזהירות, ולמען היעילות ביקש בייכ העוררים לאחדו עם ערר 140014910.

ביום 8.9.2016 הגיש המשיב בקשה לאיחוד העררים בנימוק שהערריס מעלים שאלות דומות הילאור האמור ועשם *עילות הדיון מבוקש לאחד את העדריס ללא צולך בכתב תשובה נפלד וללא צולך בדיון נפרד כך שהכלעת הנועדת בעדר 100014910 תחול גם על העלר דנן המתייהס לשנת 2016/.

ועדת הערר נעתרה לבקשת המשיב בהחלטתה מיום 12.9.2016 .

מדוע מלין כיום המשיב על הרחבת חזית פסולה מטעמם של העוררים בשעה שהמשיב בעצמו ביקש לאחד את העררים ונימק ואת בכך שמדובר בשאלות דומות המצויות במחלוקת בשני העררים.

לו חשב המשיב כי הטענות העולות בערר 140015381 דינן דחייח על הסף, מן הסתם היה מתנגד לאיחוד העררים כבר א+ או מעלה טענות אלה באותו המועד.

הכלל האוסר על הרחבת חזית פסולה נועד למנוע יתרון דיוני לאחד מבעלי הדין, אין וה המקרה ותבל שהמשיב הטריח את הצדדים לדון בטענה וו במקרה הוה.

לפיכך דין הטענה המסדמית להידחות.

ביום 14.9.2016 בעת הדיון המקדמי הודיעונו הצדדים כי הגיעו להסדך דיוני כדלקמן :

<מוסכם עלינו כי העובלות המתואלות בדויית ממצאי הביקולת ביחס להצר האנגלית לרבות הצהלתו של העודל מהיום לפי המתקן המופיע בתמונה המתארת את הלק החצר הסמוך לפתת היציאת הממד תינו משאבת חום (ראה תמונות מענ-מ/2 ) , כמו כן , האזוד הנמצא צפונית לחעון הממד משמש פתת מילוט לממלל/.

בהתאם להודעת הצדדים החליטה ועדת הערר באותו המועד כל :

בהסכמת הצלדים לא ישמעו דאיות בתיק זה וזאת בהתבסס על העובדות המוסכמות כאמול לעיל ?

אפשרנו למשיב להודיע בתוך 30 יום האם ניתן לצמצט את החיוב בגין שטח החצר ולהפחית ממנו שטח של כ 10 מ"ר המשמש לאוורור, אור ופתח מילוט לממייד .

המשיב הודיענו כי לא נעתר לבקשת העוררים.

נותר לנו להכריע בטענות העוררים בעניין הייחצר האנגליתיי וחיוב שטח המדרגות.

טענות העוררים נגד התיוב בשטח ה''מרפסת האנגלית'י:

העוררים טענו שתי טענות חלופיות . האחת כי אין לחייב כלל וכלל את שטח החצר והשנייה טענה חילופית לפיה יש להפחית מסך שטח החיוב שטח של 10 מ"ר מהחצר המשמש למשאבת תום ופתח מילוט לממייד.

עניין חיוב יימרפסות אנגליותיי, כבר נדון בפנינו בעבר .

גם במקרה זה מבקשיט העוררים לגצור גוּירה שווה מהגדרת ייחצר אנגליתיי בתקנות התכנון והבנייה הקובעת כי חצר אנגלית הינה שטח בחצר הבניין שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המדרכה הסמוכה והוא מיועד לספק אור ואוורור לשטחים וחללים במרתף הבנלין.

העוררים מבססיס את טענתם על עמיינ 273/06 אייזן הלן נ' עיריית תל אביב שס הופחתו שטחי החצרות האנגליות משטח הנכס.

העוררים מפנים גם לעמיינ 20420-07.12 חרחס נגד עיריית תל אביב .

העוררים סיכמו את פרק סקירת הפטיקה (לרבות החלטת ועדה הערר בהרכבה הנוכת בתיק 6 והצביעו על כך שעל פי הפסיקה יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו, כאשר התכלית היחידה היא אספקת אויר ואור אין מדובר בנכס בר חיוב בארנונה גס אם יש פתת יציאה למרתף מתוך המרפסת .

גם העוררים מודים כי כאשר יש שימושים נוספים *א?ן לפטוד את החצל.

המשיב מתנגד להפתתת שטח החצר האנגלית מסהייכ השטחים לחיוב בארנונה ומפנה לדות ממצאי הביקורת מיום 28.2.2016 .

מאתר ואין מחלוקת בין הצדדים ביחס לתיאור העובדות נפנה לדותח ממצאי הביקורת :

תרשים המבנה צורף לדות ממצאי הביקורת ועל גבי התשריט ציין תוקר השומה של המשיב את

הערותיו ביחס למרפסות האנגליות :

*שטת מרוצף לא מקולה, מתוחם קידות עד גובה מפלס הקרקע ומעקה גדר מתכת מעל. גישה לשטח זה דרך וטלינת הזזה מזכוכית. ראוי לציין כי בצידה המזרתי הוצבו מנועי מזגן /צייקר .

=כב<=======ל7ב2]ננזה!-גם:שטת-מללוט-מממ//ץ/ =

------==------הד''ח-מפנה-לתמונות-מספר-5-10-אשר-צורפו-לדוח-ממצאל-הביקורת-ומתעדות-את-המרפסת.- דה =

נשוא המחלוקת.

שני הצדדים מפנים את ועדת הערר לפסק דינו של כבוד השופט מודריק בעניין אייון חנייל :

נצטט את החלק הרלבנטי לענליננו :

...חצר אנגליתיי מוגדרת בחלק ד/ של התוספת השניית לתקנות התכנון והבנייה

(בקשה להיתר, תנאיו ואגלות) תשלל - 1970 (לתלן: *התקנותי) כך". שטת בתצר הבניין, שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המלרכה הסמוכה, המיועד לספק אוד (אוודור לשטחים ולחללים במרתף הבניין. ההגדלה שותקת בעניין קיומו של פתח יציאתה מן המלתף אל החצל האנגלית. היא מסתכמת בתיאול התכלית התפקודית (פונקצית)

של החצר האנולית, אילו בדקה הונעדה את ההשלכת שיש לפתת היציאה ש/לנתולת?

בשלב הדיון לפניה על התפקוד של החצרות כפי הגלרתו בתקנות (אילו קבעה שבתתקייס הנתון של פתח היציאה שוב אין לראות בתצלות הללו את התכלית של להצל אנגלית:/ ויש להגדירן כ'/מרפסותיי, היה עלי לשקול האם זו פלשנות טבירת של גורם

מקצועי שעליי לנקוט ריסון עצמי עד שאני בא להתעלב בת /

גם העוררים מסכימים כאמור בכתב הטיכומיט מטעמם כי ההכרעה בענייין חיוב ייחצרות אנגליות'י' צריכה להיות מבוססת על התכלית התפקודית של החצר האנגלית.

הפננו בהתלטתנו בערר 140014006 (בענייו ויינברג) להחלטה קודמת של ועדת הערר בערר 2..

בערר 140003262 התייחסה ועדת הערר לפסק הדין בעניין אייּן הלן וקבעה תוך שהיא מתארת מצב עובדתי דומה למקרה שבפנינו (ייהשטח שבמחלוקת מצוי במפלס התחתון של בית מגורי העורר. השטח שבמחלוקת מרוצף ותחום בקירות, ובינו ובין מרתף הבית ישנו מעבר באמצעות חלון גדול שראשיתו סמוך לרצפת המרתף וסופו סמוך לתקרה'י) כך -

...אין חולק כי מדובר בשטת מלוצף שניתן להיכנס אליו מן המרתך דרך (יטרינה מכאן שהוא מספק למחזיקים בנכס 'ותר מאשר אור (אוודור.... בטלם סיום נציין כי ענינו היטב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (כבי השופט מודריק ) אותו הציג העולר (עמ/נ 273/06) אך לא מצאנו כי יש בו כדי לשכנע בצדקת העולר. נסיבות המקרה שלפנינו שונות בתכלית שכן במקרה שלפמינו אין תולק כי יש יבויאה לשטת הַחצל האנגלית. עובדה זו מביאת לכך שלשטח ההצל האנגלית יש פוטנציאל שימוש מובתק..*

גם בעניין ערר 140003127 , זהבה שם טוב , התייחסה ועדת הערר לפסק הדין בעניין אייזן הלן

הנייל וקובעת כך :

.ואכן אנו סבודים כי כאשר מבנה ומידות התצר האנגלית מלמדים כי לאותה הצר שימושים נוספים מעבר לאספקת אור (אויל למלתף אין לומד שאותו שטת הימו הצר בית מגולים שמחזיקה פטור מתשקוס אלנונה עבור החזקתת?/...

בערר 140004209 בעניין גל אוגר הביעה ועדת הערר את עמדתה ביחס להחלת הוראות תקנות התכנון והבנייה המגדירות שטת חצר אנגלית לעניין הפטור מארנונה וקבעה כך:

+הגלרת חצר אנגלית בתקנות התכנון ותבנייה היא כדלקמן ..... מכאן , שתכליתה היחידה של חצר אנגלית היא אספקת אוד ואוודור. במקרה שלפנינו מדובר בשטת מלוצף ומקודה הצמוד אל מלתף הנכס. בין המלתף והשטת שבמתלוקת :שנו לצף פיסי ופונקציונאלי מלא ולמעשת ניתן להיכנס אל השטח שבמחלוקת , לדרוך עליו להנית עליו מיטקטלין ולעשות כו שלמוש מגונן..<

= כי אם מרפסת שכן בדות ממצאי הביקורת נקבע שמדובר בשטח מרוצף , מקורה רשת ברול, מתוחם קירות עד לגובה מפלס הקרקע ויש גישה דרך ויטרינת הזוה ודלת זכוכית.

גם במקרה גה עמדה ועדת ערר על כך שתכליתן של חצרות אנגליות הינה אספקת אור ואוורור ואילו מקום בו הוכח כי יש יציאה מהדירה לשטח שבמחלוקת ועובדות נוספות המלמדות על שימוש נוסף מעבר לאוורור ואור הרי שאין מדובר בחצר אנגלית.

עלינו בתמונות שצורפו לדוח ממצאי הביקורת ( ואשר הצדדים אינם חלוקים בגינן) והתרשמנו כל אין מדובר בחצר אנגלית במשמעותה בחוק התכנון והבנליה .

מדובר במרפסת אשר אין ספק כי יש אליה גישה משטח הקומה שבאותו המפלס וכמו שקבענו בעבר גם במקרה זה ניתן לאמר כי אילו לא היה מדובר במרפסת המצויה בקומה הנמוכה ממפלס קומת הקרקע לא היו אף העוררים מעלים בדעתם להגדירה כייהצרות אנגליותיי ולבקש בגינה פטור מארנונה.

המרפסת אינה משמשת לאוורור או אור בלבד, שטח המרפסת גדול , גם הוויטרינות דרכן ניתן להגיע למרפסת אינן ויטרינות שמשמשות לאוורור ותאורה בלבד כי אס לאפשר לדיירי הדירה לעשות שימוש במרפסת אשר חינה מרפסת גדולה שנחוה בה שימוש לרבות להצבת מזגן או משאבת תום.

הטענח כי מדובר בשטח מילוט או אוורור לממייד אינה עולה מחתמונות , ודאי שלא בשטח של 10 . מייר. הטענה כי משאבת החום משמשת את הממייד עלתה לראשונה בדיון המקדמי , בעת הביקורת טען העורר בפני הפקת כי מדובר בפתת מילוט של הממייד.

מכל האמור לעיל דין הערר ביתס לשטח המרפסת להידחות , מדובר בשטת אשר אינו משמש רס לאוורור ותאורה של החדר הסמוך לו כי אם מרפסת לכל דבר ועניין.

לאור הממצאיםס המתוארים לעיל אנו דוחי גם את טענתם החלופית של העוררים הגם שהצדדים הסכימו עובדתית כי המתקן המופיע בתמונה משמש כמשאבת חום ונמצא ליד פתח המילוט כביבול מהממייד.

מאחר ואיןו מדובר בחלוקה פיצית של המרפסת הרי שהשימוש בחלק גה של המרפסת לצרכי הצבת משאבת חום תומך בעמדת המשיב ביחס לשימוש במרפסת.

חיוב שטח המדרגות :

על פי טענת העוררים צו הארנונה אינו מתייחס לאופן חישוב שטחן של מדרגות בפנים הדירה ולפיכך יש להידרש למקורות אחרים.

העוררים מפנים לחוות דעת של מודד מוטמך שהגישו ביחס לאופן בו יש לתשב את שטח המדרגות.

העוררים אינם מתעלמים בסיכומיהס מהתלטות קודמות של ועדות הערר אשר התבססו על הוראות פסק הדין הידוע בתור ייפרשת דיקשטייויי שאישר את עיקרון ההשטחה. הם טוענים כי גם אם עיקרון ההשטחה מוצדק הרי שבמקרה שבפנינו הוא יושם בדרך לא נכונה.

פסק הדין הרלבנטי כאמור לעניין וח הינו פסק דינו של בית המשפט הנזכר לעיל בעניין דיקשטיין נגד עיריית רעננה (תייצ 8254-11-13) שס הכריע בית המשפט בבקשה לתובענה ליצוגית

באותו העניין באלה :

''האם ניתן לחייב על פי צו האונונה של המשיבה נושא הדיון, את השטח שמתחת לגרם

777777 = המדרגות הראשון בבנייה (להלן: "שטח המריבה'') במקרה שהשטח שמתחתיר אטום , בנוטף-- 7 לחיובו של גרם המדרגות הראשון באופן של ''יהשטחתויי כלפי מעלה ותבאתו בחשבון שטת - |

הקומה אליו הוא מוביליי.

אמרנו בהחלטתנו הקודמת בעניין דומה בערר 140013892 כי אמנם אין בפסק הדין בעניין דיקטשיין הנייל משום הלכה מנהה או מחייבת במקרה שלנו שכן באותו העניין הובאה להכרעת בית המשפט תובענה ייצוגית הנוגעת לצו הארנונה של עיריית רעננה ולא לצו הארנונה המתייחס לנישומים נשוא ערר זה.

*חד עם ואת , הנושא שנדון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין דיקשטיין ואשר נבחן לעומקו על ידי בית המשפט והה למקרה שהובא בפנינו כך שנכון יהיה להשתמש בפסק הדין בעניין דיקטשיין ככלי פרשני מנחה.

גם בעניין דיקשטיין לא כלל צו הארנונה הוראה מפורשת או ספציפית ביחס לחיוב חלל מדרגות.

הצו , כמו הצו של עירית תל אביב התייתס שם לחיוב כלל שטח דירה לרבות קירות חוצ ופנים

בתוך השטח לתיוב:

בית המשפט על ידי כבוד השופטת מיכל נדייב מגדיר שס את המחלוקת ואת פעולת המשיבה

והגדרה זו נכונה גס למקרה שבפנינו:

''אין מחלוקת כי המשיבה בחישוב שהיא עושה משטיחה כל גרם מדרגות כלפי מעלה , כך גרם קומת המרתף מושטח בקומת הקרקע, גרם קומת הקרקע מושטח בקומה א' , גרם קומה אי מושטח בקומה ב' , גרם קומה ב' מושטח בקומה ג' , גרם קומה ג' מושטח בקומה ד' סך הכל השטח של 5 גרמי מדרגות. ........משאין מחלוקת על שיטת ההשטחה שעושה המשיבה כלפי מעלה , יש לקבוע האם השטח שמתחת לגרם המדרגות הראשון יכול להוות שטח לחיוב על פי צו הארנונה. אני סבורה שכן ואלה טעמיי...

לדעת בית המשפט בעניין דיקשטיין הנייל ובהתבסס על כך שאין מחלוקת כי המשיבה רשאית לחשב את גרמי המדרגות בהשטחתה כלפי מעלה חרי מוטכם כי כל שטח מושטח כזה מקורה על ידיל ההשטחה שמעליו. מכאן שההשטחה של המדרגות העולות מקומת המרתף יוצרות את שטת המריבה . בית המשפט מצא שם כי שטח חמריבה הוא שטת מקורה כהגדרתו בהגדרת שטח בצו הארנונה באותו העניין ומכאן שיש לחייבו בארנונה.

במקרח שלנו, טענת העוררים דומה , ותוות דעתו של המומחה שהוגשה במסגרת הסיכומים אינה מעלה ומורידה לעניין גה שכן המומחה מציע שיטת מדידה אחרת מזו שקיבלה הכשר בעניין דיקשטיין הנייל.

העוררים טוענים כי אין לחייבם שלוש פעמים בשטת החלל שמעל ומתחת למדרגות.

העוררים טוענים כי גם אם יש לקבל את עיקרון ההשטחתה הרי שהוא יושם בצורה שגויה במקרת שבפנינו שכן יש לחייב רק פעמיים את חדר המדרגות מקומת המרתף לקרקע ומקומת הקרקע לקומה הראשונה. מאחר והקומה הראשונה היא הקומה האחרונה ואין ממנה עלייה נוספת יש לטענת העוררים להפתית חיוב אחד של חדר המדרגות ולחייב רק פעמיים.

אלא שהעוררים טועים ביישום הלכת דיקשטיין חנייל לנכס שלהם. אין תולק כי המדרגות נשוא הערר מקשרות בין שלושה מפלסים ( קומת מרתף , קומת קרקע וקומה ראשונה) ועל כן בהתאם לעיקרון ההשטחה יש לחייב את שטח חדר המדרגות שלוש פעמים .

מכל האמור לעיל ולאור נוסח צו הארנונה ככל שהדברים מתליחסים להגדרת בניין לא מצאנו כי יש לשנות מחישוב שטח הנכס כפי שערך אותו המשיב ודין הערר גם בעניין זה להידחות.

בשים לב להתלטתנו בעניין דחיית המשיב לדחות על הסף חלק מהערר לא מצאנו לחייב את העוררים בהוצאות ההליך.

ניתן בהעדר הצדדים היום 20.2.2017

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס''א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענלינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאט לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה צו באתר האינטרנט של המשיב.

לי/ר: :1 צדוק חבר: עו''ד/רו'יח אבשלום לוי הבר | עו'יד גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כה בשבט תשעז

222207

מספר ערר: | 11:09 / 140015614

מספר ועדה: | 11493

כ==רא=======--ב9נ'-ח/בר-|עדת-הערר:

777-ה ו"רניעו"ד-קניון-אורת-- 7-7 --

חברה: רו"ח מרמור רונית

חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

העורר/ת: בר אלי רחל

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אין מחלוקת שהנכס נשוא הערר היא דירה המיועדת למגורים.

נוכח הצהרת בנה של העוררת לפיה בנכס נעשה שימוש דרך קבע למגורים בשנים 2014 ו- 2015 ועד היום. אנו מחליטים לקבל את הערר לשתי שנות השומה 2015 ו- 2016.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 21.02.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו ר: עו ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : כה בשבט תשעז

227

מספר ערר: | 11:28 / 140015615

= 0 מספר ועדה:---1149%

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קניון אורה

חברה: רו"ח מרמור רונית

חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

העורר: ירום דוד

- נ ג ד-

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

7 החלטה

אין מחלוקת שהנכס נשוא הערר הוא דירה מיועדת למגורים.

נוכח הצהרת העורר לפיה בנכס נעשה שימוש דרך קבע למגורים בתקופה נשוא הערר, הצהרה המוצאת תימוכין גם בחשבונות החשמל שהוצגו ע"י העורר המעידים על צריכת חשמל בדירה בתקופה נשוא הערר, אנחנו מחליטים לקבל את הערר.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 21.02.2017.

צר רע כ 2

יו"ר: עו"ד קניון אורה חברה: רו"ח מרמור רונית ‏ ---..חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך | : כה בשבט תשעז

22007

מספר ערר: | 11:39 / 140015616

מספר ועדה: | 11493

פכ=כ======-==בפנו:חברי-ועדת-העהה:=

---77 הוו"ר;-עו"ד קניון"אורת- ------

חברה: רו"ח מרמור רונית

חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

העורר: בן-עמי חיים

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אין מחלוקת שהנכס נשוא הערר הוא דירה מיועדת למגורים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 21.02.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) להוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנו ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באותר האינטרנט של המשיב.

|. 3 2

חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

ללית)(סדרי דין בוועדת

שם הקלדנית: ענת לוי

, ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

ו תאריך: | כה בשבט תשעז

2212207

מספר ערר: | 12:52 / 140015545

מספר ועדה: | 11493

== ========בפ 1'-ברי-ועדת-הערף: -

7-ה וו"ר;עו"דדקניון,אורה- -- --

חברה: רו"ח מרמור רונית

חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

העורר/ת: בר אל ציונה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

-- אין מחלוקת שהנכס נשוא הערר הוא דירה מיועדת למגורים.

נוכח הצהרת העוררת לפיה בנכס נעשה שימוש דרך קבע למגורים בתקופה נשוא הערר, דהיינו בשנת 4 כמו גם בשנת 2015, שוכנענו כי אכן נעשה בדירה שימוש דרך קבע בתקופות אלה ולכן אנחנו מחליטים לקבל את הערר לשנת השומה 2015 ומאחר שהעוררת הגישה השגה גם לשנת השומה 6 אנחנו מחליטים להחיל החלטה זו גם על שנת השומה 2016.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 21.02.2017.

יו"ר: עו"ד קניון אודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח אבשלום לוי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : כז בשבט תשעז

מספר ערר: | 09:04 / *********

מספר ועדה: | 11495

7-77----------יו"רנ-עו"ד-מאור-יהודּה-- ----7 - ---777

העורר/ת: מכבי שירותי בריאות אגודה עותומאנית

-נ ג ד -

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כמבוקש.

ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.02.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללי ערר) תשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד /מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

דרי דין בוועדת

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: שורץ אהרן,בן פורת אלברט,בייפוס רפאל,גפני אלמזג

- | נגד -

מנה הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.02.2017.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דיו בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האלנטרנט של המשיב.

/\צ\ 5 |

יו"ר: עו" ור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

| ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

י תאריך: | כז בשבט תשעז

2007

מספר ערר: | 13:45 / 140015833

מספר ועדה: | 11495

=כש=-====-==---,ב19'-חבר'-1 עדת-הערר:=

------=------יו"רנ-עו"ד-מאור-יהודה- -- - הההה ה הההו חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העוררים: רייכר עתיר יפתח, רייכר עתיר רבקה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.02.2017.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעגניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מגהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

- 2 7-2

מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

יור

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

- שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : כז בשבט תשעז

\ 7ך220

מספר ערר: | 14:34 / 140015838

מספר ועדה: | 11495

== = = -בפני חברי-ו|עדת הערףי->

= יו"ר: עו"ד מאור יהודה --

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר: טחולוב טובה

-נ ג ד -

מנהל הארנוגה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאחר ששמענו את הצהרתו של העורר בפנינו כי השתמש בנכס נשוא הערר למגוריו במועד הרלבנטי לערר וכי הנכס צמוד לדירת הוריו, אנו מקבלים את הערר כך שהנכס יסווג כדירת מגורים ולא בסיווג "מבנה מגורים שאינו בשימוש".

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.02.2017.

יו"ר: עו"ך מאזר יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי