החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 03 עד 27 לפברואר 2020

עיר
תל אביב-יפו
קטגוריה
ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך
09/07/2017
מקור
הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית

שליד עיריית תל- אביב - יפו ערר מט' 140017986

בפני חברי וועדת הערר:

יו'יר - עו'יד אפרת א. קפלן

חבר - עו''ד ראובן הרן

חבר - רו'יח יעקב ישראלי

העוררת: שושנה נתן

- נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב - יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב הבושס 15, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מסי 0 חהתהחר-ן ארנונה מס' 10331317 בסיווג יימגוריםי.

בעלה של העוררת, מר שלום נתן (להלן -- 'יהמנותיי), היה עובד עירייה ותשלום הארנונה בגין מבנה בכתובת הנכס נושא הערר בוצע במהלך השנים באמצעות קיווז מתלוש השכר שלו. לאחר פטירתו קוזו חוב הארנונה מתלוש הפנסיה של המנוח לבקשת בנה של העוררת. העוררים טוענים כי לאור אופן תשלום חוב הארנונה, העוררת והמנוח פעלו בתום לב והיו בטוחים כי מלוא חוב הארנונה משולם על ידם במהלך השנים בגין שני המבנים שבכתובת הנכט. אין חולק כי על גבי השוברים לתשלום חוב הארנונה שנשלחו למנוח ולעוררת צוין כי התשלום ינוכה מתלוש השכר וכי השטת שבגינו מבוצע החיוב הוא 99 מ"ר.

ביום 2/9/2011 נפטר המנוח והוראת הקבע מתלוש השכר שלו בוטלה. ביום 25/10/2011 הוגשה לעירייה בקשה לחידוש הוראת הקבע בגין הנכס באמצעות תלוש הפנסיה של המנוח וכן בקשה לקבל הנחה לאצרח ותיק עבור העוררת. על בקשות אלו חתום מר אילן נתן, בנה של העוררת.

בבקשות לא צוין השטח לחיוב אלא מספר חשבון הארנונה בלבד המתייחס למבנה בו התגורר המנות (99 מ"ר).

המחלוקת בין הצדדים נוגעת למבנה נוסף שהוקם בכתובת הנכס.

ביום 14/5/2017 נערכה ביקורת של המשיב בנכס, במסגרתה נודע לעירייה כי בכתובת הנכס בה התגורר המנוח בבית מגורים שגודלו 99 מ"ר הוקם בית מגורים נוסף, המשמש כדירת מגורים. על פּי הצהרתו של בנח של העוררת, מר צדקיהו נתן, בדיון שהתקיים בפנינו, הוא מתגורר בנכס וה החל מראשית שנת 2009. על פי ממצאי הביקורת שטחו של בית המגורים הנוסף 116.61 מ"ר, וכן הוקמו מחסן וטסככה בשטת כולל של 2 מ"ר. בגין מבנה זה נפתת השבון ארנונה חדש, בנוסף

לחשבון הארנונה בגין המבנה בו התגורר המנות, שמספרו 10925994 על שם מר צדקיהו נתן. מבנה נוסף וּה חויב החל מיום 15/5/2010 ועד ליום 31/5/2015 בשטח 116.61 מ"ר והחל מיום 1/6/2015 עודכן שטח התיוב ל- 126.82 מ"ר בשל תוספת המחסן והסככה. (להלן - ייהנכס נושא הערריי)

ביום 18/6/2017 התקבלה בעירייה פנייה של מר צדקיהו נתן המבקש לרשום את העוררת כמחזיקה בנכס נושא הערר. במכתב זה הוא ציין כי הוא מתגורר בדירה האתורית שנבנתה בשנת 0 ייעם רישיונות מעיריית תל אביביי וכי בעלי הנכס הס העוררת והמנות ולא אף אחד מילדיהם.

על פי הודעת מנהל הארנונה מיום 9/7/2017 שונה שס המחציק בנכס נושא הערר לשמה של העוררת.

ביום 4/8/2017 וביום 13/9/2017 פנה מר צדקיהו נתן לעירייה ובקש לאחד את שני הנכסים ולהעביר את חיובי הארנונה על שס העוררת. בפניותיו הוא טען כי אימו גמלאית וסיעודית ומקבל את שכרה מעיריית תל אביב. במכתב מיום 13/9/2017 הוא ציין כי הוא מטפל בעוררת שהיא סיעודית וכי ייכל הנכס 2 הדירות שייכות לה בלבדיי.

ביום 27/9/2017 השיב מנחל הארנונה למר צדקיהו נתן כי שני הנכסים רשומים על שס העוררת וכי לא ניתן לאחר את הנכסים מאחר ומדובר בשתי יחידות נפרדות.

בנכס שהתגורר המנוח ששטתו 99 מ"ר מתגוררת העוררת, ואילו בבית המגורים שנבנה מאתורי נכס זה, הוא הנכס נושא הערר, מתגורר, על פי עדותו שלו בדיון ההוכחות, מר צדקיהו נתן.

מר צדקיהו נתן העיד כי מעולם לא ראה את חשבונות הארנונה עצמם בהם צוין שטח החיוב (99 מייר) וכי גם אביו לא פתח את חשבונות הארנונה משום שהחשבון שולם מתלוש השכר שלו.

לטענתו, גס בבקשה שהוגשה לאחר פטירת המנוח הוא לא בדק את שטחי התיוב משום שסבר כי התיוב הינו בגין שני מבנים לאור סיווג הנכסים כייבנייניס שאינם משמשים למגוריסיי בלשון רבים.

בדיון העידה גבי לבנת לוי מטעם המשיב, שהעידה כי תשלום סכום הארנונה מתוך תלוש השכר של המנות נעשתה על פי בקשתו שלו, ולא י'באופן אוטומטייי. מתלוש השכר לא ניתן היה לקבוע מה שטח הנכס.

לאחר הדיון בערר הורתה הוועדה למשיב להמציא את טופס הבקשה המקורי להקמת הוראת קבע שהגיש המנוח על מנת שניתן יהיה ללמוד האם ביקש לחייבו בארנונה בגין שני מבנים או בגין מבנה אחד והאט צוין בבקשה השטח לתיוב. בנוסף התבקש המשיב להמציא את הנוהל הכתוב להסדרת תשלום ארנונה על ידי עובד עירייה בניכוי משכרו ככל שקיים. המשיב המציא את 'יהנתיות עבודה הוראת קבעיי וכן את הבקשה לתשלום ארנונה ממשכורת עובד עירייה שהגיש בנו של המנוח, מר אילן מן, ביום 1/7/2011, אולם ציין כי הבקשה המקורית לתיוב שהגיש המנות עצמו לא נמצאה בעירייה.

טענות העוררת

לטענת העוררת יש לבטל את התיוב הרטרואקטיבי בגין הנכס נושא הערר, שנבנה כדין, ומאחר ובמהלך השנים סברו העוררת והמנוח כי מלוא חוב הארנונה משולם על ידם כאשר שילמו ארנונה עבור מבנה אחד בכתובת הנכס.

לטענת העוררת מדובר בטעות של העירייה, והעוררת אינה אחראית לטעות וו. העוררת כיום במצב של חוסר יכולת כלכלי קיומי והיא אינה יכולה לשאת בהתנהלות העירייה.

לטענת העוררת הנוהל שצירפה העירייה מוכיח את הניכוי הלכה למעשה מן המנוח, וברור שהמנוח והעוררת היו תמי לב ופעלו בתום לב מלא ולכן אין טיבה שהט יישאו ברשלנות המשיבה.

באשר לסמכות הוועדה לדון בטענה בדבר חיוב רטרואקטיבי, העוררת טוענת כי מאחר ושאלת חוקיות השומה כולל שאלות עובדתיות ראשוניות על שאלות אלה להתברר בפני וועדת הערר, וכל כדי לתקוף את חוקיות התיוב הרטרואקטיבי בעתירה מינהלית יש לפנות קודם לכן לוועדת הערר על מנת שתקבע ממצאים עובדתיים. לאור האמור טוענת העוררת כי יש לקבוע שהמנוח שילם את הארנונה באמצעות שכרו ובאמצעות תלוש הפנסיה שלו, ולפיכך יש לקבל את הערר.

העוררת מפנה לפסק הדין בעעיים 5640/04 מקורות חברת מים בע"מ ני מועצה איזורית לכיש, שםס נקבע כי קיימת בעייתיות בכך שמי שמעוניין לתקוף את חיובו הן בטענות הבאות בגדר סמכות וועדת הערר כאמור בחוק והן בטענות שמחוצה לו מוצא עצמו נאלצ ללכת בשני מסלולים.

העוררת מפנה גס להייפ 40/12 שם נקבע לטענתה כי הטענה בדבר חיוב רטרואקטיבי נתונה לסמכותם של מנהל הארנונה וועדת הערר. לטענתה אין מניעה כיום להעניק לוועדה סמכות שכזו, מאחר והנימוק להגבלת סמכות וועדת הערר היה כי אין בין חברי הוועדה אדם בעל השכלה משפטית, מצב ששונה מאצ חוזר מנכ"ל משרד הפנים 1/2012. חוקה כי וועדת הערר היא הטמכות לדון בעניין ואין טעם יילטרטריי את העוררת הישישה בגשת ערר ובהגשת עתירה מינהלית.

לאור כל האמור טוענת העוררת כי יש לדון בטענותיה, לקבל את הערר ולבטל את חיובה הרטרואקטיבי בגין הנכס.

טענות המשיב

לטענת המשיב יש לדחות את הערר על הסף מאתר והטענה בדבר חיוב רטרואקטיבי אינה בסמכות הוועדה. סמכות הוועדה קבועה בסעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשלייו -1976, והוא קובע את סמכותה העניינית של הוועדה. בהתאם לסעיף זת מנחל הארנונה וועדת הערר אינט מוסמכים לדון בטענה אודות חיוב רטרואקטיבי בגין הנכס.

חמשיב מפנה לפסיקה בעניין זּח.

לגופם של דבריט, לטענת המשיב מותר היה לתייב חיוב רטרואקטיבי בגין הנכט, מאחר ודרגת האשם הקונקרטי של העוררת היא חמורה בדרגונה, ולכן התקיימו כל התריגים המנויים בפסיקה באשר לחיוב רטרואקטיבי. על פי פסיקת בית המשפט העליון אמנם יש לנחוג *ייד קפוצהיי בחיוב רטרואקטיבי, אולם קיימות תכליות אחרות שיש בהן כדי לסתור במקרים מיוחדיט את החזקה שכנגזד חיוב למפרע, ובכלל זה חשיבות האינטרס בדבר נשיאה שוויונית בנטל חמט, גביית מס

3

אמת, מניעת עקיפתו של החוק, העובדה שאין מחלוקת בין הצדדים באשך לשטת הנכסים שנקבע במדידה והתנהלות הנישום.

המנוח היה עובד עירייה שידע כי חלה עליו חובה לשלם ארנונה ובחיותו עובד עירייה חלה עליו חובת הגינות מוגברת.

בדיעבד התברר כי המנוח הרחיב מחסן שהיה קיים בחצר הבית, שהפך במהלך השנים לנכס נושא הערר, ואת ללא היתר בנייה. ייתכנית לבניית ביתיי שצירפה העוררת אינו מהווה היתר בנייה.

העוררת ו/או מי מבני המשפחה לא דיוותו אודות הרחבת המחסן/ בניית הנכס ויש לראות בכך אשם תורסם.

העוררת הוסיפה כראייה לכך שהנכס קיים משנת 1968 תעודת היוון מהמינהל על שס אורלי עובדיה, בתה של העוררת, המתייחסת לחלקה 85, בעוד הערר מתייחס לנכס המצוי בחלקה -30

1. מכל מקום לא ברור מתעודה זו מהו הנכס הספציפי הגינו היא הונפקה והמועד בו הונפקה

(2009) אינו מתיישב עס מועד הבנייה הנטען (שנות הששיס המאוחרות). מכל מקום, גבי אורלי עובדיה אינה עוררת.

העוררת אינה מכחישה כלל את עצם הבנייה ואישרה גםס את מועד החיוב.

העוררת לא הציגה כל טעם לכך שהיא הייתה וכאית לפטור מתשלום ארנונה למעט טענת ההסתמכות על אי חיובה בארנונה במשך שנים. טענה זו נשללה על ידי בית המשפט העליון בעעיימ 3 עלריית רמת גן ני אריה הראל.

טענת העוררת יוצרת מצב לפיו הסתרת הבנייה מהעירייה אודות הרחבת הבנייה במשך שנים מקימה לה חסינות מחיובה בארנונה אך אין מקום להעניק לה חסינות שכוו לאור דרגת האשם הקונקרטי החמורה של העוררת.

לאור כל האמור טוען המשיב כי החלטתו נכונה ומוצדקת ואין להתערב בה.

לתילופין, המשיב מוסיף כי גסם אס ייקבע שהתקיים מחדל כלשהו, בנסיבות העניין לא התקיימה אצל העוררת ו/או אצל המנות הסתמכות לגיטימית לפטור מתשלום ארנונה במשך שנים רבות וממילא הרשלנות הזיקה לציבור בכללותו ולא כלפי העוררת כפי שנקבע בפרשת הראל חנייל.

דרגת האשם של העוררת מאיינת כל מחדל, ככל שקיים, בעניין החיוב הרטרואקטיבי.

לאור האמור טוען המשיב כי יש לחדות את הערר על הסף ולגופו.

דיון והכרעת

מן החומר שבפנינו עולות העובדות הבאות:

*+ המנות תויב במהלך השנים בגין נכס ששטחו 99 מ"ר בסיווג מגורים. מאחר וחמנות היה

עובד עירייה, תיוב הארנונה נוכה משכרו ולאחר מותו הוא נוכה לבקשת העוררת מן הפנסייה שלו. כל החיובים התייחסו לשטת שגודלו 99 מ"ר.

+ אין מחלוקת כי מאחורי הנכס שחויב במהלך השנים הקים המנוח מבנה נוסף - הנכס נושא הערר. לטענת העוררת הנכס הוקם עוד בשנות הששים. העוררת אינה חולקת על עצם קיומו של מבנה נוסף או על השטח כפי שנמדד בביקורת על ידי חמשיב.

> בנכס נושא הערר מתגורר מראשית שנת 2009 בנה של העוררת, מר צדקיהו נתן, לפי בקשתו הוסב התיוב בגין הנכס נושא הערר על שס העוררת.

*+ אין מחלוקת כי בעקבות ביקורת שנערכה בנכס ביום 14/5/2017 החליט המשיב להטיל על העוררת חיוב רטרואקטיבי בגין הנכס נושא הערר, קרי, המבנה הנוסף שנבנה מאחורי הנכס בגינו שילם המנוח את חיובי הארנונה במחלך חשנים.

המחלוקת היחידה בין הצדדים נוגעת לטמכותו של המשיב בנסיבות מקרה וה להטיל חיוב רטרואקטיבי בגין המבנה הנוסף - הנכס נושא הערר. העוררת לא העלתה כל טענה נוספת מלבד הטענה בדבר אי חוקיות החיוב. בנוסף, העוררת ביקשה שיקבעו קביעות עובדתיות על בסיסן תוכל לפנות לביהמ'יש המוסמך.

לטענת העוררת המשיב אינו מוסמך להטיל חיוב רטרואקטיבי בגין הנכס מאחר ומדובר במחדל שלו, והמנוח והעוררת היו תמי לב וסברו כי הס מחויבים במלוא סכום הארנונה במהלך כל השנים, מאחר וסכום התיוב נוכה מתלוש השכר של המנוח ובהמשך מן הפנסיה שלו.

סעיף 3 לחוק הרשויות חמקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשלייו - 1976 קובע כלהלן:

/3. השגה

(א) מי שחוייב בתשלום ארנונח כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארגונה על יסוד טענה מטענות אלה :

(1) הנכט שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;

(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או חשימוש בו.

(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות.

(4) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדריט התשנייג - שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המהציק בנכס.

(ב) אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון או להחליט בטענה שמעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה או בקביעת טכומיה היה נגוע באי-תוקיות שלא כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) ... +

סעיף 6 לחוק הערר קובע כי על החלטת המנהל ניתן לערור בפני ועדת ערר, ועל החלטת הוועדה ניתן לערער בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.

בעבר התלבטו בתי המשפט בשאלה האם מוסמכת וועדת הערר לדון בטענת א: חוקיות להטיל חיוב ארנונה באופן רטרואקטיבי, אולם בשנים האתרונות נקבע בשורח של פסקי דין באופן ברור

כי ועדת הערר מוסמכת לדון בנושאים עובדתיים וטכנייס בלבד המפורטים בסעיף 3(א) לחוק הערר .

כך, לדוגמא, בעעיימ 5640/04 מקורות תברת המים בע"מ ני המועצה האיזורית לכיש ואתי נקבע

במפורש כל:

ימה הדין כאשר הטענה אותה מבקש החייב בארנונה להעלות איננה נמנית עם הטענות המפורטות בסעיף 3(א) לחוק העררו במקרים אלה על החייב ללכת במסלול שונה. עליו להגיש עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים ובגדרה :וכל הוא לתקוף את התיוב בארנונח בכל נימוק שאינו ממין אלה שבסעיף 3(א) לחוק הערר (בכפוף לאמור בסעיף 3(ג) לתוק הערר, המצוטט בפיסקה 5 לעיל). זּאת, על פי האמור בפרט 1 לתוספת חראשונה לחוק בתי משפט מינהליים, לפיו מוסמך אותו בית משפט לדון יבעניני ארנונה לפי כל דיןיי. עד לחקיקתו של חוק בתי משפט מינהליים בשנת 2000 הייתה הטמכות לדון בטענות שלא לפי חוק הערר בידי בית חמשפט הגבוה לצדק וכן בסמכות מקבילה של בית המשפט המחוזי (ראו: עניין דשנים, עמי 800-799; בגייצ 351/88 טית בית בע"מ ני עיריית פתח תקוה, פייד מב(3) 441 (להלן - עניין טית בית); עייא 2064/02 תשלובת ח. אלונל בע"מ ני עיריית נשר (להלן - פרשת אלוני (טרם פורסם)), פיטקה 6, וכן ראו עייא 2 ראש העיר רמת-גן גי תיק, פייד יו 1262)י.

ברעייא 10643/02 חבס 3.0 פיתות (1933) בע"מ ואחי ני עיריית הרצלית נקבע בי :

...אלא שבינתיים, ככל שמדובר בוועדות ערר על חיוב בתשלום ארנונה, לא רק שלא הורחבה סמכות ועדת הערר, אלא שזו צומצמה. מקריאת סעיף 3 עולה כל המחוקק הסמיך את המנחל לדון בעניינים ספציפיים בלבד המפורטים בסייק (א). טייק (ב) בא להבחיר, על-9י פשוטס של דברים, כי המנהל אינו מוסמך לדון בטענות של אי-תוקיות בכלל הנוגעות לתשלום הארנונה, וסמכות זו תועבר לבית המשפט. על פירוש זה ניתן ללמוד אף מההיסטוריה התקיקתית. סעיף 3(ב) תוקן במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשני/ג-1992. בדיוני הכנסת בקריאה השנייה והשלישית לאישור החוק אמר

יו"ר ועדת הכספיט, חבר הכנסת גדליה גל, את הדברים הבאים :

יהכנסנו תיקוניסם בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשלייו-1976. התיקון העיקרי בא להבהיר, כי למנהל ולוועדת הערר ברשויות המקומיות לא תחיה סמכות לטפל בהשגות ובערריס על מעשי המועצה, שעילת הגשתם היא אי-חוקיות יסודית.

הוועדה מציינת בצער, כי היו רשויות מקומיות שמצאו בעבר דרכיט לעקוף את סעיפי חוקי ההסדרים בדבר ההגבלה על העלאת הארנונות, וזאת אפילו כאשר פורש בחוק כי בעד נכס לא יגבו יותר מאשר גבו בעד אותו נכס בשנה הקודמת.

ועדת הכספים מסתפקת השנה בכך שהסמכות לטפל בהתנגדויות לעקיפות מסוג זה לא תימצא בידי פקידי רשויות מקומיות או אנשי ציבור שאין להם בדרך כלל השכלה משפטיתיי (דייכ התשנייג, בעמי 1459).

יצוין, כי סמכותו של מנחל הארנונה נידונה על ידי בית משפט זה עוד בטרם חקיקתו של סעיף 3(ב), ונפסק כי הסמכות יימצומצמת היא ומוגבלת לנושאים עובדתיים, טכניים ברורים בלבד. שאלות עקרוניות יותר, כמו הקריטריונים שנקבעו לאופן הטלת הארנונה, סבירות גובה הארנונה וכדי, אין הוא רשאי

6

להידרשיי (בגייץ 764/88 דשנים וחומרים כימיים ני עירית קרית אתא, פייד מו(1)

3 799).

מעבר לכך, הפסיקה הכירה בכך שיתכנו מקרים חריגים בהם ייעשויה להיות הצדקה לפתות את שערי בית המשפט בפני האורח המתדיין כנגד הרשות גס מקום שגוף הערר מוסמך לדון ולהכריע במחלוקתיי (עניין עירית נס ציונה, לעיל, בעמי 499). מדובר במקרים בחס יימתעוררות שאלות בעלות חשיבות עקרונית מיוחדת אשר הדעת נותנת כי ההכרעה בהן תינתן לערכאה השיפוטית כבר בשלב הבירור הראשונייי (שס. כן ראו: עייא 6971/93 עירית רמת-גן ני קרשין, פייד נ(5)

8),

עוד ראו בעניין וה: עייא 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ מ עיריית טירת הכרמל, עמיג

3 עופר שערים אוטומטיים מ מנהל הארנונת בעיריית ראשון לציון, עתיימ -45663-01 3 מרום פאר נדליץץ בע"מ מ עיריית תל אביב יפו.

לאור האמור אין מנוס מלקבוע כי בהעדר מחלוקת בין הצדדים לעניין סיווג הנכס, שטח החיוב או זהות המחזיק בנכס, המחלוקת היחידה בין הצדדים נוגעת לחוקיות החיוב הרטרואקטיבי בגין מבנה נוסף שנבנה על ידי המנוח מאחורי נכס שחויב במהלך השנים כדין, באמצעות תלוש השכר והפנסיה של המנוח. טענה זו אינה בסמכותה של וועדת הערר.

בכל הכבוד לטיעוניה של העוררת שמודעת לפסיקה בעניין וה, ואף הפנתה אליה, הכרעה בטענות העוררת אינן בסמכותה של וועדת הערר, ווועדה וו אינה מוסמכת ליטול על עצמה סמכויות שלא הוענקו לה על פי דין.

ידוע כי כדי להצדיק חיוב רטרואקטיבי הנטל מוטל על הרשות להוכיח את צדקת פעולותיה והיכולת להטיל מס על הנישום, אולם ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יתיר את החיוב. על מחלוקת זו להתברר בפני בית המשפט המוסמך.

לעוררת שמורה השכות להגיש עתירה מינחלית כנגד החיוב הרטרואקטיבי ולטעון את טענותיה שנטענו בהרחבה בפנינו.

בהעדר סמכות לדון בטענות העוררת בדבר חיובה הרטרואקטיבי - הערר נדחה. בנסיבות העניין לאור מצבה של העוררת אין צו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום;2.222. 2 .

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס'יא - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 65 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין וא התשלייץ- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

0 0 \ ( / ו !0 |

יו''ר: אפרת א. קפלן, עו'יד חבר: >אעבן/הרן, 8 חבר: יעקב ישראלי, רו''ח קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה בללית

שליד עיריית תל- אביב - יפו ערר מס' 140019619

בפני חברי וועדת הערר:

לור -- עו'יד אפרת א. קפלן

חבר - עו"ד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העורר: *וסף צביאלי

- נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב - יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכסים הנמצאים ברתוב י.ל פרץ 39, תל אביב- יפו, הרשומים בספרי העירייה כנכט מס' 2000140908 ת-ן ארנונה מס' 10062705 ונכס מס' 2000140883 ח-ן ארנונה מסי 2..

העורר קיבל פטור לנכסים לא ראויים לשימוש לפי סעיף 330 לפקודת העיריות נסח חדש/ (להלן = ייפקודת העיריותיי) למשך שלוש שנים החל מיום 12/12/2015 ועד ליום 11/12/2018.

לטענת העורר הנכסים נושא הערר ניווקו משריפה, ולאחר שהוא קיבל את הפטור בהתאם לסעיף 0 לפקודת העיריות, חוא פעל לקבל היתר בנייה שהתקבל ביום 6/9/2016. בהתאם להיתר הבנייה הוחלפו הנכסים נושא הערר וכן נכס נוסף (מספר 2000140878) ב- 18 נכסים חדשים; 17 דירות מגורים וחנות. לטענת העורר העירייה מיוזמתה ביטלה את אחד הנכסים אלא שלטענתו גס הנכסים נושא הערר נהרטו לטובת הקמת יחידות חדשות והיה מקום לבטל גם אותם. מרגע שהחלו עבודות הבנייה במקום, הפך האתר לייאדמת בנייןיי ולפיכך, לטענת העורר, אין למשיב סמכות לחייבו בארנונה. /

בתשובתו להשגה מיום 22/1/2018 דחה מנהל הארנונה את בקשת העורר לבטל את רישומס של הנכסים נושא הערר. מנהל הארנונה ציין כי בביקורת שנערכה בנכסים נמצא כי נכסים אלו לא נהרסו, וכי מאחר והוענק להם פטור לפי סעיף 330, החל מיוט 12/12/2018 ולמשך חמש שנים, הנכס יתויב לפי תעריף מוערי ולפי השימוש האחרון שנעשה בהם לפני מתן הפטור (טיווג מגורים).

מכאן שהמחלוקת שבפנינו היא האם הנכסים נושא הערר מהווים אדמת בניין/ בניין שנהרס לחלוטין ואינם ברי חיוב בארנונה, כטענת העורר, או שהם נכסים שאינם ראויים לשימוש בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות, ולפיכך חייבים בתעריף המזערי בתקופה שבמחלוקת, בטענת המשיב.

בללי

אדמת בניין

סעיף 8 לחוק ההסדרים במשקן המדינת (תיקוני תקיקת להשגת יעדי תקצים) התשמיג -- 1992

(להלן - ייחוק ההסדריסיי) קובע כך:

ארנונה כללית

8 (א) מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית, על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין.

(ההדגשה הוספה - הערה הוועדה).

סעיף ל לחוק ההסדרים מפנה להגדרות שבסעיף 269 לפקודת העיריות.

סעיף 269 לפקודת העיריות מגדיר ייאדמת בניין'' כחגדרה שיורית, ככל קרקע שאינה בניין, אינה

אדמה חקלאית ואינה אדמה תפוטה, כלהלן:

יאדמת בניןיי-- כל קרקע שבתחום העיריה שאינה לא בנין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה;

הגדרת ייבניין'י בסעיף 269 לפקודת העיריות הינה כלהלן:

יבניןי - כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטת שקבעה לכך המועצה למעט קרקע שהמבנה שעליה לא חיה תפוס מעולם, כולו או בחלקו ;

סעיף 1 לחוק התכנון והבנייה התשכיית - 1965 מגדיר ייבנייויי כלהלן:

ייבניןיי -- כל מבנה, בין שחוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברול, עצ או כל חומר אחר, לרבות -

(1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;

(6 קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודריס או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;

המבחן האם מדובר בייבנייןיי לצרכי ארנונח על פי הפסיקה, הוא מבחן השכל הישר וההיגיון של חיי המציאות (ראו למשל עתיימ 124/02 חברת החשמל לישראל בע"מ כ המועצת האזורית מבואות חרמון).

נכס שנהרס או ניזוק

סעיף 330 לפקודת העיריות קובע כך:

יינהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניווק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מתויק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניווקיי.

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בברימ 10313/07 חברת המגרש המוצלח בע"מ מ עיריית תל

אביב -- יפו, נקבע כך:

יימשהגענו למסקנה כי אין לבתון עלות שיפו ייסבירתיי או ייכדאיות כלכליתיי במסגרת השאלה חאס בניין ייניוק במידה שאי אפשר לשבת בויי עדיין יש לבחון כיצד בסופו של דבר בכל ואת תוכרע השאלה. לדעתי מדובר בשאלה עובדתית והמבחן שיש לקבוע הוא מבחן פיסי אובייקטיבי בעיני האדם הסביר. ואכן, כפי שנקבע בעניין אחר ייקרקע יש לשום בהתאם לתנאים אובייקטיבייםי....

השאלה אינה כיצד רואה את הבניין באופן סובייקטיבי הנישום ואין די בכך שיטען בהודעה מטעמו בעלמא כי הבניין ניוק במידה שאי אפשר לשבת בו.

השאלח היא האם מבתינה אובייקטיבית ניתן לומר כי הבניין ייניוק במידה שאי אפשר לשבת בויי. אכן, ייתכנו מקרים ‏ יאפוריםיי וגם אם לא נלך לשיטת יילכשאראנו אכירנויי (כתרגומו של השופט רובינשטיין ב- ע"פ 2358/06 סלימאן ני מדינת ישראל, פסקה קייו (טרם פורסם, 17.9.2008) לביטוי *י מו[ 11 שסמא 1 | 866 1 יי) עדיין ניתן יהיה להכריע בשאלה לפי מבחן השכל הישר. כפי שציין

השופט רובינשטיין בפרשה אחרת :

יימשאין בחוק או בתקנות הגדרה למושג שפירושו נדרש, יש לפרשו על פי המשמעות הרגילה שמייחסות לו הבריות, ולהיעזר במבחן השכל הישר: יכלל ידוע הוא, שכאשר ביטוי חשגור בפי הבריות אינו מוגדר בחיקוק, יש לפרשו לפי המשמעות הרגילה שמייחטים לו בני-אדסי (עייא 753/68 מלכה פרנסיס, ואחי מ בנימין רוזנברג, פייד כג(2) 182, 187 (1969) - השופט, כתארו אז, יי כהן); יכאין הגדרה מיוחדת בחיקוק מסויים מניחים שהמחוקק דיבר בלשון בני-אדם והתכוון למובנו המקובל של המונחי...

ודוק: אין לומר כי כל בניין מוזנח הוא בהכרת בניין בלתי ראוי לשימוש, ומקובל עליי כי הנוק בו עוסק טעיף 330 הוא נוק משמעותי. לעניין מס שבח התעוררה כאמור השאלה מהי דירה המיועדת למגורים לפי טיבה. הפיקה שעסקת בעניין קבעה כי יייש לבדוק את הדירה, כמות שחיא, לצורך מבחן זה, ולראות, אם היא מיועדת ועשויה לשמש בפועל למגורים מבחינת פיסית, דהיינו, מבחינת המבנה ומבחינת הימצאותס של מתקנים המצויים בדרך כלל בדירות מגורים והחיוניים לשם שימוש רגיל וסביר של חדיירים, כגון מתקני תשמל ומים, שירותים, מטבח וכיוצא באלה' ...

הפטור שלפי סעיף 330 מדבר על ייבניןיי ולאו דווקא על דירת מגורים. המונח ייבניןיי הוא מונח רחב יותר ואין הוא מוגבל אך למגורים. כפי שנקבע ייהמונח בנין הינו מונת רחב ביותר, הכולל מבני מגורים, משרדים, בתי עסק, בי מלון וכדומהיי...על כן, גם אס בניין אינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בהכרת יהנה הוא מפטור לפי סעיף 330. יתכן בניין שאינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אך ניתן להשתמש בו בהתחשב בדיני התכנון והבניה, למשל, לצרכי משרדים, מלאכה, תעשייה או כל סיווג אחר שהוא כדין לגבי הבניין. על כן, כדי להיכנס בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך לחיות *יניוק במידה שאי אפשר לשבת בויי לכל סיווג חוקי שהוא לגבי הבניקן...",

בהתאם לפסיקה האמורה, יש לבחון האם הנכסים נושא הערר אינם בניין, כי אס י/אדמת בניין!ו, כטענת העוררת, או שמא הס בניין שנהרס או ניווק בהתאט להוראות סעיף 330 לפקודת העיריות, בגינם על העוררת לשלם את התעריף המזערי הקבוע בחוק.

טענות הצדדים

טענות העורר

* הנכסים קיבלו פטור בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות החל עד ליום 11/12/2018.

*+ העורר קיבל החיתר בנייה ביום 4/9/2016 והנכסים נושא הערר הוחלפו ב- 18 נכטים חדשים - 17 דירות מגורים וחנות.

* בחודש ספטמבר 2016, כאשר החלו באתר עבודות, ביטלה העירייה את אחד הנכסים בבניין, אולם לא ביטלה את הנכסים נושא הערר. מעת שהתלו עבודות הבנייה וההריטסה עבר האתר ממצב של וכאות לפטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות למצב של יאדמת בנייןיי.

* לטענת העוררת מצבם של הנכסים נושא הערר לא שונה ממצבו של הנכס שהעירייה ביטלה מיוזמתה, על פי תצהירו של החוקר שערך ביקורת בנכס, אשר ציין בדוייח הביקורת כי באתר בוצעה הריסה משמעותית , הנכס במצב שלד, קירות ללא טיה וללא חלונות, אין ריצוף, מדרגות מאולתרות, פיגומים ובלוקים חשופים בתקרה. מהתמונות שצורפו לדוייח עולה גם כי אין גג ונראה אור שמש מכיוון הגג בצילום הקומה הראשונה.

*= במהלך העבודות נהרסו חדר המדרגות, פיר המעלית, חלק מקירות הפנים וחלק ניכר מהמרצפות, על מנת לבנות שלושה מגדלי ממיידים. כמו כן נהרסו חלק מהחזית האחורית והקדמית לטובת בניית מרפסות. כל מערכות הבניין נהרסו לטובת בניית מערכות חדשות והוספו חדר משאבות, גנרטור, ספרינקלרים וכיוייב. בנוסף נהרסו חלק מעמודי התמיכה הפנימייט. התוקר העיד בדיון כי לא חיו מדרגות בטיחותיות באתר.

* בנסיבות בהן נדרש טופס 4 ואישור אכלוס ל- 18 יחידות חדשות במקום שלושת הנכסים שחיו בעבר, בהיקף הריסה משמעות, שהותיר את מעטפת הבניין שאף חלקים ממנה נחרטו, ובהתחשב בכך שהעירייה עצמה ביטלה את אחד הנכסים, שמידת ההריטה בו דומה לנכסים נושא הערר, הפך האתר לייאדמת בנייןיי והמשיב אינו מוטמך לחייבה בארנונח בגינו.

העוררת מפנה להחלטת וועדת הערר בערר 140018034 סמטת שביל האור 5 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו, שם נקבע כי אין וה סביר שנישוס שלא הרס את מעטפת הבניין יחויב בארנונה. לטענתה, התלטה זו רלוונטית לענלינה.

על אף שההיתר ניתן לפי תמייא 38, שאינה להריסה, באופן שנותרה מעטפת הבניין, אין בכך כדי להפוך את האתר לייבנייןיי שכן אין צורך בהריסת המבנה כליל כדי שהאתר לא ייחשב כייבנייןיי.

לאור כל האמור לעיל טוענת העוררת כי משהחלו עבודות הבנייה באתר חיה על המשיב לבטל לחלוטין את הנכסים נושא הערר ולפיכך יש לקבל את הערר ולבטל את חיוביה כליל החל מיום 8 ואילך.

טענות המשיב

לטענת המשיב מדובר במבנה שקיבל היתר לתיווק הבניין אך לא קיבל מעולם היתר להריסתו. העד מטעם העורר אישר שמדובר בהיתר לפי תמייא 38 -- לחיווק ולא להריטה.

הבניין עצמו, ולפחות הלקו החיצוני, המהווה את השלד המרכצי, כמו גס יסודותיו, נותר שלם. העד מטעם העורר אישר בחקירתו כי לא נהרסו כל עמודי התמיכה, הקירות החיצוניים ותיסודות, אלא חלק מעמודי התמיכה הפנימיים.

היתר הבנייה עצמו מתיר ביצוע שיפוצים בבניין להנחת דעת מהנדס העיר, ומצוין בו כל בהתאט להחלטת וועדת הערר מדובר בהיתר במסגרת תיווק הבניין הקיים.

השרטוטים שצורפו לתצהיר העורר מלמדים כי שטחים שלמים נותרו שלמים ללא הריסה והמצהיר מטעם העורר אישר זאת בחקירתו.

כל האמור מוביל למסקנה כי מדובר בנכס שאינו ראוי לשימוש, אך מדובר בבניין באופן ברור ואין מדובר באדמה גרידא.

הנכס לא נהרס אלא לכל היותר בוצעו בו עבודות אשר מנעו את האפשרות לעשות בו שימוש, ולפיכך הנכס בא בגדר הפטור הקבוע בסעיף 330 לפקודת העיריות. במשך שלוש שנים העורר נהנה מפטור וּה מבלי שטען כי מדובר באדמת בניין. . כעת, משלא חל כל שנוי עובדתי בנכס, שעל בסיסו קיבל את חפטור, טוען העורר כי אין מדובר בנכס כלל.

לפיכך, לטענת חמשיב, מדובר ברצון להימנע מתשלום מס.

באשר להתלטת הוועדה בערר סמטת שביל האור 4; במקרה דנן דובר בהרס כמעט מוחלט של המבנה, אשר למעט גרם מדרגות ומאחז, שנותרו מטעמי שימור, לא נותר ממנו דבר.

במקרה שם לא היו שלד, מעטפת חיצונית, עמודי תמיכה ויסודות כפי שקיימים בענייננו.

בענייננו עצם העובדה שהעורר לא הרס את הבניין שוללת את האפשרות לקבוע כי מדובר באדמת בניין.

לאור כל האמור, מאחר ומדובר בחיזוק מבנהח קיים שהיה ונותר לעמוד על תילו, ומשהוענק לעוררת פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות, טוען המשיב כי יש לדחות את הערר.

דיוו והברעת

בדוי'ח ממצאי הביקורת מיום 10/12/2018 שנערך על ידי החוקר מר בר בן ישי צויין כך:

ייבביקורת שערכתי בנכס נמצא כי כל הבניין במצב שלא ניתן לעלות לקומות העליונות מטעמי בטיחות.

מחוצ לבניין נראו:

> פיגומיס סביב כל הקומות

* מכולת פסולת בחוף

* קירות המבנה ללא טיח וללא חלונות

בקומת הקרקע נראו:

> אין ריצוף

* קירות בשלבי טיח

* פפגומים

* מדרגות מאולתרות

* בלוקים חשופים בתקרהיי.

בצילומיס שצורפו לדוייח נראה מבנה בשיפוץ מאסיבי, מכוסח בפיגומים וביריעות, מכולת פסולת, רצפת בטון ללא ריצוף, קירות ללא טיח ותקרה או קיר בלוקים חשוף.

בדיון ההוכתות העיד מר ארו בן עמרם, מנהל הכספים של העורר, שהצהיר על העובדות בתצהיר שהוגש מטעם העורר ונתקר על האמור בו. מחקירתו עלו הממצאים הבאים:

* העורר לא קיבל היתר להריסת הבניין, אלא היתר לפי תמייא 38 לחיזוק הבניין.

* העבודות כללו הריסה מאסיבית אולם הבניין לא נחרס כולו.

*+ כל העבודות שבוצעו בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר.

*+ במסגרת העבודות נהרסו חלם מעמודי התמיכה הפנימיים. לא נהרסו כל עמודי התמיכה, הקירות התיצוניים והיסודות.

* החלקים המסומנים בכחול ובאדוס בתשריט שצורף לאחר היתר הבנייה הס אלה שנהרסו. חלקים אחרים בתשריט לא נהרטו.

מחיתר הבנייה שצורף לתצחיר מטעם העורר כנספח אי עולה כי מדובר בהיתר לייחיזוק הבניין ותוספת שטח בקומות הקיימות, תוספת שתי 2 חדשות מעליו מכח תמייא 38 ובנייה חלקית על הגג, טהייכ בבניין 17 יחיידיי. אין חולק כי מדובר בהיתר לתיווק הבניין לפי תמייא 38 ולא בהיתר להריסת הבניין, והמצהיר מטעם העורר הצהיר כי העבודות בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר. בשולי ההיתר נכתב כי 'יאין בהיתר ה אישור לשינויים בשלד הקונסטרוקטיבי של הבניין, למעט אלה הכלולים בהיתר זה, על פי תיק יציבות הבניין המהווה חלק בלתי נפרד מההיתריי.

מכלל הראיות שבפנינו, לרבות התמונות שצורפו לתצהיר העורר, לא ניתן להגיע למסקנה כי אין מדובר בייבניין'י אלא בייאדמת בנייןיי כנטען על ידי העוררת; מן הראיות עולה באופן ברור כי מדובר במבנה שריר וקיים, בעל יסודות, עמודים וקירות (גס אס חלקייט) שעבר שיפוצ מאסיבי, כפי שהצהיר המצהיר מטעם העורר, ואכן אינו ראוי לשימוש. אופי העבודות שנקבעו בהיתר הבנייה במסגרת תמייא 38 חוא חיווס מבנה קיים, וככּה הוא מתאים יותר להגדרה כעבודת שיפוץ יסודי ולא כמבנה חדש. אין ספק שאין מדובר בקרקע ריקה, ולא מדובר בבניין שנבנה יש מאין על קרקע ריקה. מדובר בשיפוץ נרחב ביותר, אשר נעשה על גבי שלד קיים ועמודי תמיכה קיימים שלא נהרסו מעולם. אשר על כן, וכפי שהעיד גס המצהיר מטעם העורר, אין מדובר בבניין שנהרס כליל באופן שהוא מהווה ייאדמת בנייןיי אשר אינה ברת תיוב בארנונה, ואנו קובעים כי הוכח בפנינו כי מדובר בייבנייןיי על פי הגדרתו בסעיף 269 לפקודת העיריות, ולא הוכת כי מדובר בייאדמת בנליןיי.

נציין, כי הפסיקה הרתיבה באופן משמעותי את המונת ייבניקןיי, כך למשל בעייש 682/87 טית בית בע"מ מ מנהל הארנונת בעיריית פתח תקווה, במייצ 764/98 דשנים וחומרים כימיים בע"מ ני עיריית קרית אתא ועייא 975/27 המועצת המקומית עילבון י מקורות חברת מים בעימ.

סו דבל

לאור כל האמור אנו קובעים כי בנסיבות מקרה וה מדובר בייבנייןיי, ודוחים את טענת העורר כל מדובר בייאדמת בנייויי. לאור מצבם של הנכסים, ובהתאם להחלטת חמשיב, מדובר בנכסים שאינם ראויים לשימוש, בהתאם להוראות סעיף 330 לפקודת העיריות.

הערר נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום 2.2.2526..

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועד ערר) התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

חבר: יעקב ישראלי, רו"ח

יחיר: 4 קפלן, עו'יד חבר: הרן, עו"ד

קלדנית : ענת לוי

וו

תאריך | : ח בשבט תשף

00|(

מספר ערר: | 14:16 / 140021040

מספר ועדה: | 12033

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: דר' אחיקם פירסטנברג, רו"ח

חבר: אודי ויבריב, כלכלן

העורר/ת:

שמואלי עמית תעודת זה השאקווווא

חשבון לקוח: 10445983

מספר חוזה: 311700

כתובת הנכס: ריינס 37

שמואלי עמית תעודת זה ו

חשבון לקוח: 10627891

מספר חוזה: 494087

כתובת הנכס: ריינס 37

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: מור רוזנבוים

נוכחים:

העורר/ת: שמואלי עמית

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: מור רוזנבוים

פרוטוקול

העורר: הבנתי את מצבי המשפטי ואני מבקש למחוק את הערר שהגשתי.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ח בשבט תשף

0.2000"

מספר ערר: | 14:16 / 140021040

מספר ועדה: | 12033

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: דר' אחיקם פירסטנברג, רו"ח

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העורר/ת: שמואלי עמית

-נ ג ד-

+ //

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

0 |

כמבוקש. הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 03.02.2020.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

אא > 6 2

יו"ר: עו"ז;יהושע דויט חבר: דר' אחיקם פ /סטנברג ,רו"ח חבר: אודי וינשמ/בלכלן

שם הקלדנית: ענת לוי

א

%

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | ‎ :‏ יבשבט תשף

0

מספר ערר: | 12:11 / 140017964

מספר ועדה: | 12039

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד א. קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן

חבר: עו"ד פלדמן אוהד

המשיב:

נוכחים:

בנה של העוררת:

ב"כ המשיב:

בנה של העוררת:

העורר/ת:

מולר יפה תעודת זהות

חשבון לקוה: 10913340

מספר חוזה: 803861

כתובת הנכס: הא באייר 24

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: אמיר מורצקי

העורר/ת: מולר יפה

מולר דוד - בן העוררת

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: אמיר מורציק

פרוטוקול

אנחנו במצב אבסורדי. פנינו ליועץ המשפטי של העירייה מר עוזי סלמן וקבלנו

תשובה שלילית. יש בכיכר המדינה בעיה להשכיר נכסים ויש נכסים רבים פנויים. הנכס הושכר לפני חצי שנה למעצב אופנה.

לשאלת הוועדה, אני מאשר כי קבלנו הנחת נכס ריק למשך 6 חודשים.

ערר זה המתין להחלטה בפסה"ד בעניין אפריקה ישראל ומשנקבע כי הסיווג בתקופת היותו של נכס ריק יקבע עפ"י היתר הבניה ולא עפ"י השימוש האחרון בנכס אין מנוס מלדחות את הערר. ועדת הנחות דחתה את בקשת העוררת מאחר ומדובר בנכס ריק ולא בנכס פעיל.

לאחר שקבלתי הסבר מחברי הוועדה כי אין לוועדה סמכות לדון בהחלטתה של ועדת ההנחות וכי העוררת זכתה בעבר בתקופת ההנחה המקסימלית האפשרית בחוק לנכס ריק, אבקש למחוק את הערר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ' בשבט תשף

0

מספר ערר: | 12:11 / 140017964

מספר ועדה: | 12039

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד א. קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן

חבר: עו"ד פלדמן אוהד

העורר/ת: מולר יפה

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

למרבה הצער, ועל אף ההבנה למצבה, אין בידינו לסייע לעוררת, שכן היא קיבלה בעבר הנחה לנכס ריק לתקופה המקסימלית האפשרית עפ"י הדין. בקשתה לקבלת הנחה נדונה בפני ועדת ההנחות ונדחתה. וועדה זו אינה מהווה ערכאת ערעור על החלטות ועדת ההנחות.

במסגרת הדיון בערר פנתה העוררת ליועץ המשפטי לעירייה, והיא קיבלה תשובה לפיה השרות המשפטי אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטת ועדת ההנחות, והבהיר, למעלה מן הצורך, כי הנחה אינה ניתנת בגין עצם ההחזקה בנכס עסקי ריק כי אם אך ורק בגין נכס המשמש בפועל לנכס פעיל.

העוררת ציינה בפנינו בדיון היום כי כיום הנכס מושכר, אולם היא מתקשה לשלם את חוב הארנונה בגין התקופה בה היה ריק.

על אף שהדבר אינו בסמכותנו, בשים לב לנסיבותיה של העוררת, אנו ממליצים למשיב לוותר על דמי הגביה ולפרוס את תשלום החוב ככל הניתן ועפ"י הדין.

לבקשת העוררת הערר נמחק.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 05.02.2020.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונק כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפווסם ה זו באתר האינטרנט של המשיב.

8%

חבר: עו"ד פלדמן\אוהד

-

₪ ג ב 3 \- /

יו"ר: עו"ד א. קפלן אפרת

שם הקלדנית: ענת לוי

| וו

2 ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : יא בשבט תשף

00

מספר ערר: | 12:26 / 140020937

מספר ועדה: | 12040

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת:

קורן אורית תעודת שא ----1 שבתאי תעודת זה מממא

חשבון לקוח: 11072475

מספר חוזה: 971947

כתובת הנכס: פומרוק יוסף 6 ב

-1 ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

נוכחים:

העורר/ת: קורן שבתאי, קורן אורית

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר

פרוטוקול

העוררת: מדובר בנכס שהושכר לשוכרים שפינו את הנכס במהלך חודש ספטמבר 2019. הנכס

הושכר רק לאחרונה. במהלך פרק הזמן של חודשיים וחצי התנהל שיפוץ מקיף. אני מציגה שתי חשבוניות המצביעות על תקופת העבודה ועל היקף העבודה. הביקורת שהגיע תיעדה את הנכס בתקופה מאוחרת יחסית.

ב"כ המשיב: | לנוכח המלצת הוועדה לשקול פשרה עם העוררת לגבי חלק מהתקופה, אני אסכים

לפשרה לפיה יינתן לעוררת הנחת פטור לנכס ריק לתקופה של חודש מיום 1/10/19 עד ליום 1/11/19.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : יא בשבט תשף

0(

מספר ערר: | 12:26 / 140020937

מספר ועדה: | 12040

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העוררים : קורן אורית, קורן שבתאי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמה לפיה יינתן לעוררת פטור לחודש אחד בגין עבודות שבוצעו בנכס.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 06.02.2020.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ו חבר: עו"ד 2 הבה עו"ד אהוד| פלדמן

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך | : יא בשבט תשף

0

מספר ערר: | 14:02 / 140021059

מספר ועדה: | 12040

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

העורר/ת:

מדירפ בע"מ חברה פרטית

חשבון לקוח: 11061161 =

מספר חוזה: 959713

כתובת הנכס: הברזל 34

מדירפ בע"מ חברה פרטית

חשבון לקוח: 11061160

מספר חוזה: 959712

כתובת הנכס: הברזל 34

ע"י ב"כ עו"ד: מדירפ בע"מ

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

נוכחים:

העורר/ת: מדירפ בע"מ - אין נוכחות

ב"כ העורר/ת עו"ד : מדירפ בע"מ

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר

החלטה

השעה 14:16. אין התייצבות מטעם העוררת. בשל נסיבות התיק ונוכח הנסיבות הנטענות אנו מורים על מחיקת הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 06.02.2020.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד ו חבר: עו"ד אהוד מטרס 1-- .=

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית מס' ערר: 140019858 שליד עיריית ת'/א - יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו'יר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: דייר אחיקם פירסטנברג, רויית

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העוררת: רוטנברג אלה

-נגד-

מנהל הארנונה בעיריית ת'/א- יפו

החלטת

1. ערר זה עניינו, כאמור בסעיף 2 לסיכומי העוררת, טענה כי יילאור מבחן השכל הישר, פרשנות תכליתית,

והראיות שהוצגו, יש להחיל את סעיף 1.3.1 וי לצו הארנונה על ענייננו. כמו כן, יש להפחית את שטת הבריכה"י.

2 המתלוקת הראשונה היא, איפא, האם שטח אשר סומן ע"י המשיב כיימרפטת לא מקורת'' - בהתאם לסעיף 1.3.1 בי, סומן כראוי, או שמא המדובר ביישטח גג מרוצף'י - בהתאם לסעיף 1.3.1 וי ובמקרה שכזה, חלים על שטח הגג המרוצף הוראות מלוחדות לעניין קביעת שיעור הארנונה.

3 סעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה, קובע כי מרפסת הינה חלק בלתי נפרד מהבניין ומן הסייפא של הסעיף משמע כל מרפסת יכול שתהיה בלתי מקורה. בכל מקרה, כך נקבע, במפורש בפסיקה ובין היתר בעמיינ 106/09 יהודה טוניק ושות' ני מנחל הארנונה של עיריית תייא: ייכל השטחים המשמשים כמרפסת בין שהיא מקורה ובין אם לאו, ברי חיוב בארנונה המה, ולא רק מרפסות מקורות'י.

4 בענייננו, מדובר בבניין חדש ברחוב טרומפלדור 4 בתייא. הדירה ממוקמת בקומה התשיעית במבנן המזרחי, שהוא בן 13 קומות ושטחה 181 מ"ר. שטח נוסף של 121 מ"ר, מלבד שטח הבריכה, מצוי על הגג של קומה 8 של המבנן המערבי. יצויו כי המבנן המזרחי (בן 13 קומות) מצוי בחלקה 3 בעוד המבנן המערבי בן 8 קומות מצוי בחלקה 2, הכל בגוש 6909.

5. הואיל והדירה (181 מ"ר) מהווה את הקומה התשיעית של המבנן המזרחי, הרי היא מצויה באותו מפלס

גובה של הגג של המבנן המערבי המתנשא רק לכדי 8 קומות. במצב דברים זּה, חלוקים ביניהם הצדדים, האם, השטח המהווה ייגגיי למבנן המערבי הינו יישטח גג מרוצףיי, או שהינו 'ימרפסת לא מקורתיי של הדירה המצויה במבנן המזרחי.

6. העוררת טברה בסיכומי התשובה מטעמה כי עסקינן בייספק פרשנייי, אותו יש לפרש לרעת המנסת, קריא,

לטובת הנישום.

אין אנו סבורים כי מדובר כאן בספק פרשני, אלא בשאלת סיווג ההולסם את המקרה, על פי המבחנים הצריכים לעניקו.

7 על פי פסק הדין בעוניימ (ת'/א) 166-09 אורדב בניה והשקעות בע"מ ני עיריית תי/א, מנחה כבי השופט דייר ע.

מודריק לבחון הבחנה שהיא בעקרה תפקודית (פונקציונאלית); ''לאמור לאיזו תכלית נועד חלקו המוגדר של הכיסוי העליון של הבניין, האם לשם קירוי גרידא (שאז '/גג'י יחשב) או לתכלית ''מרפטת'ייי.

מוסיף ביהמייש וקובע: 'ילשט איתור התכלית ניתן להיעזר באמות מבחן שנזכרו בפסיקה כגון: זיקתו של

חלק הבניין אל *חידת בניין מסיוימת, רציפות בין שטח החלק המבונה לחלק שאינו מבונה, נגישות ישירה ואפשרויות השימוש בחלק שאינו מבונה'י.

8 גם בתיק עמיינ 106/09 יהודה טוניק ני מנהל הארנונה של עיריית תייא (כבי השופטת ברוש) נקבע כי המבחן לחיוב בארנונה של שטח ייגגיי אינו מבחן מילולי גרידא, אלא מבחן פונקציונאלי הנגזר משאלת השימוש בשטח. ביהמייש (כמו ועדת הערר שלפניו) מצא כי שטח הגג מהווה מרפסת, על בסיס הממצאיט והעובדות שהוצגו לוועדת הערר (גג מתוחם בקירות, מרוצף, מוצבים מסי עציצים והכניסה אליו, מן המשרד הסמוך, בדלת וכוכית).

פסק הדין בפרשת יהודה טוניק, הובא לבתינה נוטפת בביהמייש העליון בתיק בריימ 7095/11 וכבי השופט פוגלמן אישר את החלטת שתי הערכאות הקודמות ואת השימוש במבחן הפונקציונאלי: *יקביעותיה של הוועדה בנוגע לסיווג הגג, נשענו על הנתונים העובדתיים שהונחו בפניה, שהיו מפורטים דיים בדי לעמוד על טיב ייעוד הגג והשימוש שניתן לעשות בו'י.

.10

.1

12

33

64

5

ומן הכלל אל הפרט: עיינו בתמונות הביקורת מיום 3.2.19 אשר צורפו לתצהיר המשיב ונוכחנו כי שטח

המרפסת מרוצף, למעט שטח הבריכה הפרטית של העוררת (עליה ידובר להלן), על הגג שולחן אוכל וכיסאות. העד מטעם העוררת, מר מיכאל רוטנברג, אישר בחקירתו הנגדית מיום 4.11.19 כי: ''יש יציאה בין השטח שבמחלוקת לדירתנו, זו הדירה היחידה בקומה. דיירים נוספים לא יכולים לכנס לשטת שבמחלוקת. הבריכה נמצאת בתוך השטח הזה ואנו היחידים העושים שימוש בבריכה. בהתייחס לתמונות מדו''ח הביקורת עמוד 7 מתוך 11, השולחנות והכיסאות שרואים בתמונה הם שלנויי.

החוקר מר קובי אשכנזּי הבהיר בחקירתו: ''היציאה אל השטח שבמחלוקת היא אך ורק דרך הדירה, אין גרם מדרגות מתחתיה'י.

לאור העובדות, כפי שהוצגו בפנינו, וביישמנו את המבחן הפונקציונאלי בהתאם לפסיקה המפורטת לעיל, נחה דעתנו כי צדק המש 5ב בסווגו את השטח שבמחלוקת כ''מרפסת לא מקורה'' בהתאם לסעיף 1.3.1 ב.

מסקנתנו הנייל והה לחלוטין עס מסקנות ועדת הערר בתיק 140005720 קצב רונן משה ני מנהל הארנונה בעיריית תייא ויפים דבריה גם לענייננו: ''בנסיבות העניין כאשר מדובר בדירה אשר נמצאת בבניין מדורג, ולה 2 קומות והנכס אינו רום הדירה, לצד העובדות שהתבררו בהתייחס לשטח עצמו ולשימוש אשר נעשה בו, נראה כי סיווג שטח זה כמרפסת ולא כגג הינו סביר ועל פני הדברים נראה כי מדובר בסיווג המתאים... השטח מהווה חלק בלתי נפרד מהנכס והגדרתו הסבירה והמתאימה יותר היא מרפסת על פני גג... נראה כי המשמעות שיש ליתן לשטח תיקבע על פי אופיו ושימושו של השטח כאשר הגג בבניין המדורג, הפך למרפסת בדירתו של העורר'י.

נציין כי סעיף 1.3.1 ו העוסק בשטחי גג מרוצפים בבנייני מגורים, אותו מצא העורר כהולס יותר את עובדות המקרה, מצא עצמו בצו הארנונה הכללית לשנת 2019 כסעיף קטן ה ולא סעיף קטן ו (וזאת עקב השמטתו של סעיף קטן ה שעסק במרתפי וילות).

לעניין חישוב שטח הבריכה, הגם שטענה זו לא ננטשה ע"י העורר, נראה כי הטענה להפחית משטחה ל- 15 מייר בלבד, לא לוותה בראיות, חווייד או הסבר של ממש. מנגד, המשיב נסמך על מדידה שנערכה, לכאורה ובלא שהדבר נסתר, בהתאם לשיטת החישוב התואמת את הוראות צו הארנונה.

טענתה של העוררת לעניין הבריכה מתמצית בסעיפים 13-15 לעררה, כהאי לישנא: ''תטען העוררת כי שטח הבריכה (ככל שיקבע בי היא אינה חלק מן הגג) קטן הרבה יותר מ- 43.72 מי/ר. לא ברור מדוע המשיב קבע שזהו שטחה של הבריכה. העוררת תטען כי גודל הבריכה הוא 15 מ''ר בלבד'י. מן הניסות הלקוני, נראה כי אין בפי העוררת פלפול תיאורטי של סיווג מתקני הבריכה, כסיווג נפרד ועצמאי, אלא רצון לפטור שטח מסוים מארנונה. ברס, בסיכומיו נראה כי העוררת בקשה לנייד שטחים מן הבריכה אל הגג, אשר בפועל קבענו כי חינו מרפסת.

בביקורת שנערכה בנכס ביום 3.2.19, נבדק שטח הבריכה, בנוכחות העוררת ונמצא כי הבריכה מחולקת

לשני חלקים: בריכה רדודה ובריכה מוגבהת. סביב לבריכה, שטח בנוי ובו כיור משאבות בריכה והוא חלק

בלתי נפרד מהבריכה והמרפסת ומשכך בר חיוב בארנונה.

גס בחקירתו הנגדית הבהיר החוקר מר קובי אשכנזי כי: יימדובר בבריכה בשני גבהים שונים. נכון שבתוך שטח הבריכה המסומן 43.72 מ''ר נמצאים כיור ומשאבות'י.

לאור האמור לעיל, אנו דוחים את הערר גס בכל הקשור לענייו שטח הבריכה.

אנו מחליטים בואת לדחות את הערר, בשלמותו ולהותיר את החלטת המשיב על כנה.

בנסיבותיו המיוחדות של מקרה וה, מצאנו לנכון שלא לקבוע הוצאות לחובת העורר.

ניתן בהעדר הצדדים היום 17.2.2020.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש''ט-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי'א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייד = 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

9 ל 4 7

לףיר:

ייד י - חבר: דייר אחיקם טנב רויית חבר: אודי וינריב, כלכלן

קלדנית: ענת לוי

ורוו

תאריך ‏ : כב בשבט תשף

70

מספר ערר: | 10:17 / 140021140

מספר ועדה: | 12049

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: כלכלן, ויינריב אהוד שכנא

חבר: רו"ח פירסטנברג אחיקם , ד"ר

העורר/ת:

אליאסי שיווק בע"מ חברה פרטית ממווושו

חשבון לקוח: 10003317

מספר חוזה: 47824

כתובת הנכס: יהודה הלוי 75

ע"י ב"כ עו"ד ה

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון קלר רפאלי

נוכחים:

העורר/ת: אליאסי שיווק בע"מ- שי אליאסי בעלים

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון קלר רפאלי

החלטה

לאחר שמיעה בלתי פורמלית של עמדות שני הצדדים והצהרתו של מר שי אליאסי כי בנכס מספר 3 בוצעו עבודות בינוי שתחליטן הייתה לחבר נכס זה לנכס מספר 2000119778, המליצה הוועדה לב"כ המשיב להעניק לעוררת " פטור נכס בלתי ראוי " לתקופה של חודש ימים מתוך תקופה של חודשיים, בה עסק הערר.

לאחר הפסקה בת מספר דקות, השכילה ב"כ המשיב להשיג את הסכמת המשיב למתן פטור לחודש ימים ואנו משבחים את המשיב ואת פרקליטתו על כך.

לאחר שהעוררת הביעה את הסכמתה להשגת פשרה זו, אנו נותנים להסכמה דלעיל, תוקף של

החלטה.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים 17.02.2020

וו חי

יו"ר: 2 חבר: דר' אחיקם פירססגברג,רו"ח חבר: אודי וינריב, כלכלן

שם הקלדנית: ליטל אלוש

=

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע

חבר: ויינריב אהוד, כלכלן

חבר: רו"ח פירסטנברג אחיקם

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

זולפין יגאל תעודת זהות שטוו

חשבון לקוח: 10302193 -

מספר חוזה: 206350

כתובת הנכס: מסילת ישרים 22

-נ הג ד -

מגהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון קלר

העורר/ת: זולפין יגאל

ציונה זולפין- רעיית העורר

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון קלר

וו

תאריך | : כב בשבט תשף

10

מספר ערר: | 13:08 / 140020713

מספר ועדה: | 12049

דוו

תאריך ‏ : כב בשבט תשף

10

מספר ערר: | 13:08 / 140020713

מספר ועדה: | 12049

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע

חבר: ויינריב אהוד, כלכלן

חבר: רו"ח פירסטנברג אחיקם

העורר/ת:

זולפין יגאל תעודת זהות

חשבון לקוח: 10302193

מספר חוזה: 206350

כתובת הנכס: מסילת ישרים 22

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון קלר

החלטה

שמענו בקשב רב את העורר ואת רעייתו וכן קראנו את הערר שהגיש. מן הדברים ברור כי העורר הוא בעל הנכס אך לטענתו דייר מוגן הגר בשכנות לנכס פלש גם לנכס נשוא הערר. העורר אינו יכול בשלב

זה למסור לנו את שם הפולש, לדבריו. בנסיבות אלה, אין בפנינו ברירה אלא למחוק את הערר ללא צו

להוצאות.

ברם, המלצנו לעורר להמציא למשיב את שמו של "הפולש" והמלצנו למשיב לאמת את טענת הפלישה ולבחון מועד סביר, מוקדם יותר ממועד היום, כדי לחייב בו את ה"פולש", ככל שיאותר כזה.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 17.02.2020.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום

מיום מסירת \

' ו\ 0 6 -

יו"ר: שי 6 חבר: ויינריב אהזא 4) כלכלן חבר: רו"ח פירסטנברג אחיקם

שם הקלדנית: מירית צחי

+

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע

חבר: ויינריב אהוד,כלכלן

חבר: רו"ח פירסטנברג אחיקם

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

קיקריי מייק

חשבון לקוח: 10436455

מספר חוזה: 302567

כתובת הנכס: לוינסקי 56

ע"י ב"כ עו"ד: שמולביץ אייל

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון קלר רפאלי

ב"כ העורר/ת עו"ד : שמולביץ אייל

צד ג שמעון וצבי בויים- בעלי הנכס

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון קלר

פרוטוקול

וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

כב בשבט תשף

1.00

140019666 / 9

109

הוועדה פונה אל ב"כ העורר ומבקשת שיציג ייפוי כוח וכן היא פונה אל מי שטוען כי הוא העורר אל מר מייק קיקריי ומבקשת שיציג ת.ז או דרכון.

העורר: אין לי ת.ז או דרכון. שמי הוא קנאט צ'יקרה.

ב"כ העורר:

פנו אליי באמצעות ארגון לזכויות אדם לעזור לאדם שלחתי צילום וייפוי כוח לועדת

ערר את ייפוי הכוח המצאתי לתיק הוועדה . מיופה הכוח שחתם בפני יושב כרגע לימיני ושמו קאנט צ'יקר. לשיטתו בזמן הפגישה וגם היום הוחלף שמו למייק קייקר.

| וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כב בשבט תשף

00

מספר ערר: | 12:19 / 140019666

מספר ועדה: | 12049

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע

חבר: ויינריב אהוד,כלכלן

חבר: רו"ח פירסטנברג אחיקם

העורר/ת:

קיקריי מי'ק

חשבון לקוח: 10436455

מספר חוזה: 302567

כתובת הנכס: לוינסקי 56

ע"י ב"כ עו"ד: שמולביץ אייל

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון קלר רפאלי

נוכחים:

ב"כ העורר/ת עו"ד : שמולביץ אייל

צד ג': שמעון וצבי בויים- בעלי הנכס

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון קלר

החלטה

בתיק הוועדה לא מצוי כל ייפוי כוח שהוא, האדם שעורך דין שמולביץ אומר שהוא העורר מסר שם שונה מזה שמצוי במסמך הנראה כערר ואשר מתוכו נפתח שם זה. יתרה מכך המסמך שמתוכו נפתח תיק ערר זה הינו מסמך שאיננו חתום ולמעשה נכתב על ידי הגברת אלונה פורת, המציגה עצמה כמתנדבת במסיל"ה. ליתר בטחון נשאל לקוחו של עורך הדין שמולביץ אם הוא מכיר מסמך זה ונענה בשלילה.

במהלך הדיון גם נשאל מר צבי מרדכי בויים, שהוא היה אחד מבעלי הנכס לדבריו עד שנת 2017 , אם הוא מכיר את לקוחו של עורך הדין שמולביץ והשיב בשלילה.

בנסיבות הקיימות אין בפנינו ערר, אשר מלכתחילה היה ראזי לפתוח בגינו תיק ערר, הואיל והמזכירות פתחה תיק על סמך המכתב מיום 17.2.19, הבלתי חתום, אך שנחזה להיות מטעם מתנדבת בארגון מסיל"ה . גם יצוין כי לצד השם " מייק קיקריי " לא צוין במכתב הנל כל זיהוי נוסף למי שמתיימר להיות עורר, אנו מורים בזאת על מחיקתו של ההליך בלא צו להוצאות .

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 17.02.2020.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז = תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

0 \ 5 ל .שמא 2

יו"ר: ו חבר: דר' אחיקם פירסטנברג/רו"ח חבר: אודי וינרי/2 לכלן

שם הקלדנית: ליטל אלוש

וו

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע

חבר: ויינריב אהוד, כלכלן

חבר: רו"ח פירסטנברג אחיקם

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

פרש קיטשן (2012) בע"מ הברה פרטי קוו

חשבון לקוח: 11008152

מספר חוזה: 904992

כתובת הנכס: בן יהודה 77

פרש קיטשן (2012) בע"מ חברה פרטית ועו

חשבון לקוח: 11008153

מספר חוזה: 904993

כתובת הנכס: בן יהודה 77

ע"י ב"כ עו"ד: לפין רון

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון קלר

כב בשבט תשף

70

140020501 / 4

109

העורר/ת: פרש קיטשן (2012) בע"מ, פרש קיטשן (2012) בע"מ

ב"כ העורר/ת עו"ד : לפין עו"ד רון

עו"ד רוית שהרבני: ב"כ הצד הצד שלישי חברת דיאלוו יזמות בע"מ

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון קלר

פרוטוקול

ב"כ העוררת וב"כ הצד השלישי: לאחר דיון מחוץ לפרוטוקול הגענו להסכמה כדלהלן: העוררת תישא בארנונה מיום 08.10.2018 ועד ליום 28.02.2019 ואילו הצד השלישי (הבעלים חברת דיאלוו יזמות בע"מ) יישא בארנונה החל מיום 01.03.2019 ואילך.

ב"כ המשיב: אני מסכימה.

ודו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : כב בשבט תשף

1.0200

מספר ערר: | 11:44 / 140020501

מספר ועדה: | 12049

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע

חבר: ויינריב אהוד, כלכלן

חבר: רו"ח פירסטנברג אחיקם

המשיב:

העורר/ת:

פרש קיטשן (2012) בע"מ חברה |

חשבון לקוח: 11008152

מספר חוזה: 904992

כתובת הנכס: בן יהודה 77

פרש קיטשן (2012) בע"מ חברה פרטית א

חשבון לקוח: 11008153 /

מספר חוזה: 904993

כתובת הנכס: בן יהודה 77

ע"י ב"כ עו"ד: לפין רון

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון קלר

החלטה

אנו מאשרים את המוסכם בין הצדדים כמפורט, לעיל ונותנים לו תוקף של החלטה.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 17.02.2020.

יו"ר: עו"

| ) ה 2 4 (מ' 1כ)

יטש !הושע חבר: ויינריב אָה, כלכלן חבר: רו"ח פירסטנברג' אחיקם

שם הקלדנית: מירית צחי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך | : כט בשבט תשף

2.0000

מספר ערר: | 13:09 / 140021044

מספר ועדה: | 12048

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד רוית פרינץ

חבר: אודי ויגריב, כלכלן

חברה: אורלי מלי, רו"ח

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

זאב גליקסמן ובנו בעמ חברה רה ןש תרשיש רעננה בעמ חברה פרטית

חשבון לקוח: 10775658

מספר חוזה: 644125

כתובת הנכס: אבן גבירול 124 |

-נ1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: אפרת מרום

העורר/ת: תרשיש רעגנה בעמ, זאב גליקסמן ובנו בעמ

יוסף גליקסמן

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: אפרת מרום

פרוטוקול

העורר: אין מחלוקת בדבר העובדה שקיים מחזיק המחזיק למעלה מ- 80% מהשטח. טענתנו היא שההחזקות שלנו לא השתנו ובכל זאת אנחנו נדרשים כעת לשלם את החלק היחסי מהרכוש המשותף אף שאנחנו וגם אחרים כלל לא עושים בו שימוש.

ב"כ המשיב:

יש חוסר סמכות לוועדה לדון בטענות חוקיות או חוסר צדק של צו הארנונה לפי סעיף 1 ח לצו הארנונה. לפי סעיף זה יש לחייב את העוררת בחלק היחסי של הרכוש המשותף.

העורר: לאחר ששמעתי את דברי הוועדה, אני מבין שאין ברירה אלא למחוק את הערר בהעדר סמכות של הועדה לדון בטענות שעניינן חוסר צדק או חוסר היגיון בניסוח צו הארנונה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כט בשבט תשף

222000

מספר ערר: | 13:09 / 140021044

מספר ועדה: | 12048

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד רוית פרינץ

חבר: אודי וינריב, כלכלן

חברה: אורלי מלי, רו"ח

העורר/ת: זאב גליקסמן ובנו בעמ, תרשיש רעננה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור הסכמת העורר הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 24.02.2020.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל" תָפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

לי הו

8+ חבר: אודי וינריב'2 לכלן חברה: אורָל) מלי, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד רוית פרינץ

חבר: אודי וינריב, כלכלן

חברה: אורלי מלי, רו"ח

המשיב:

נוכחים:

ב"כ המשיב:

העורר:

העורר/ת:

שבתאי יורם תעודת זהות קוו

חשבון לקוח: 11029043

מספר חוזה: 925757

כתובת הנכס: סמטת עובד 16

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקבי

העורר/ת: שבתאי יורם

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקבי

פרוטוקול

וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

וו

כט בשבט תשף

21,000

140021027 / 8

18

0 2

כאמור בתגובה שלנו מיום 20/2 לבקשה לאיחוד עררים לפי בקשת העורר, אנחנו מתנגדים וגם מבקשים למחוק את הערר על הסף וזה גם מופיע בכתב התשובה.

אני רוצה שהערר ישמע בפני הרכב שדן בערר הקודם שלי ושזה יחול גם על הערר שהגשתי פה. אני רוצה להוסיף מסמכים וטענות נוספות לערר שלי.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כט בשבט תשף

]22

מספר ערר: | 12:08 / 140021027

מספר ועדה: | 12048

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד רוית פרינץ

חבר: אודי וינריב, כלכלן

חברה: אורלי מלי, רו"ח

העורר/ת: שבתאי יורם

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

מהדיון היום עולה כי הערר שבנדון הוגש ביחס לשנת 2019 וביחס אליו כבר קיים ערר המתברר בפני הרכב אחר.

למותר לציין כי לא ניתן לקיים שני דיונים בשני עררים המתייחסים לשנת 2019.

ככל שהעורר מעוניין להוסיף טענות ו/או ראיות לערר הקיים לשנת 2019 עליו להגיש בקשה מתאימה בערר המתברר ביחס לשנה זו.

ככל שטענות העורר נוגעות לחיובים לשנת 2020 הרי שיש להגיש השגה ביחס לחיובים אלו וזאת מבלי להוות אישור לגבי המועד להגשת ההשגה.

לאור האמור לעיל הערר יימחק.

הואיל והובהר לנו ע"י המשיב כי מדובר בערר שלישי המוגש ע"י העורר ביחס לשנת 2019, מובהר בזאת כי ככל שהעורר ינקוט בהליכים נוספים ביחס לשנת 2019 הרי שיחויב בהוצאות.

בשלב זה לפנים משורת הדין אין אנו מחייבים את העורר בהוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 24.02.2020.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

2-8 2 ו

יו"ר: עו" ינ חבר: אודי וינרּיב, כלכלן חברה: אורלי מלן, רו"ח

שם הקלדנית: ענודלזי

וזוו וו

תאריך | : כט בשבט תשף

20

מספר ערר: | 13:44 / 140021063

מספר ועדה: | 12048

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד רוית פרינץ

חבר: אודי ויגריב, כלכלן

חברה: אורלי מלי, רו"ח

העורר/ת:

פורר רונלד רוריק תעודת זהות ]וקו

חשבון לקוח: 11073440

מספר חוזה: 972910

כתובת הנכס: אילת 22

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: אפרת מרום

נוכחים:

העורר/ת: פורר רונלד רוריק

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ב"כ המשיב עו"ד: אפרות מרום

פרוטוקול

העורר: אני עוסק בתחומי אמנות שונים שהם: רושם ומצייר, אוצר תערוכות, כותב ספרים. אני כרגע כותב ספר המשך לספר קודם שכתבתי ששמו אמנות ישראלית עכשווית. מעולם לא מכרתי עבודות. אני מידי פעם נפגש עם אמנים וקולגות. יש לי גם עוזר כי אני בן 70 ויש דברים שאני צריך עזרה. הוא מרים דברים ועוזר לי במחשב. אני לא מקבל תמורה עבור העבודה שאני עושה בסטודיו.

ב"כ המשיב: | סעיף 3.3.18 קובע קריטריונים מצטברים. כתיבת ספרים אינה אמנות שנכללת

בסעיף. הוא אוצר אמנות וגם זה לא נכלל בסעיף. בנוסף יש לו עוזר.

העורר: לאחר ששמעתי את דברי הוועדה, אני מסכים למחוק את הערר. אני אגיש השגה לשנת 2020 ובמסגרתה אעלה את כל הטענות שלי ביחס לעיסוק הנוכחי שלי בנכס שהוא אמנות.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כט בשבט תשף

2.(2000

מספר ערר: | 13:44 / 140021063

מספר ועדה: | 12048

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד רוית פרינץ

חבר: אודי וינריב, כלכלן

חברה: אורלי מלי, רו"ח

העורר/ת: פורר רונלד רוריק

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור הסכמת העורר הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 24.02.2020.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

צר ) מל > \/

חבר: אודי וינריב,/2 לכלן חברה: אוחלי מלי, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

וו

תארי : בבאדר תשף

20000

מספר ערר: | 10:06 / 140013765

16

83

83

160

5

מספר ועדה: | 12032

העורר/ת:

מנחם מאיר תעודת זהות קווש

חשבון לקוח: 10764060

מספר חוזה: 632330

כתובת הנכס: לבון פנחס 15 א

מנחם מאיר תעודת זהות ששקווען

חשבון לקוח: 10764141

מספר חוזה: 632417

כתובת הנכס: לבון פנחס 15 א

מנחם מאיר תעודת זהות

חשבון לקוח: 10764154

מספר חוזה: 632427

כתובת הנכס: לבון פנחס 15 א

מנחם מאיר תעודת זהו

חשבון לקוה: 10764226

מספר חוזה: 632494

כתובת הנכס: לבון פנחס 15 א

מנחם מאיר תעודת זהו

חשבון לקוח: 10764231

מספר חוזה: 632499

כתובת הנכס: לבון פנחס 15 א

מנחם מאיר תעודתזהות

חשבון לקוח: 10764259

מספר חוזה: 632527

כתובת הנכס: לבון פנחס 15 א

ע"י ב"כ עו"ד: אלירן חליבה

המשיב:

נוכחים:

ב"כ העוררים:

ב"כ המשיב:

ב"כ העוררים:

ב"כ המשיב:

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן ועו"ד מיכל אליעז

העורר/ת: מנחם מאיר

מזרחי יהונתן

ב"כ העורר/ת עו"ד : אלירן חליבה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן ועו"ד מיכל אליעז

יעל וידל - חיובי ארנונה

עידן תנעמי - חיובי ארנונה

פרוטוקול

עיריית ת"א הגישה תביעות פינוי כנגד העוררים. ניתן פס"ד של כב' השופט חיים טובי המורה על פינוי השטח. לאחר שהוגש ערעור לעליון נדחה מועד הפינוי לחודש מאי

0. לאור הנסיבות המיוחדות של התיק, אני סבור שישנו לקיים סיור בשטח טרם

מועד הפינוי.

המשיב סבור כי אין מקום לקיים סיור בנכס. לאור שנים ביקשה העירייה לבחון את הדברים ובפרט את השימושים בין אם בדיעבד או בין אם בזמן אמת, אך זכתה לשיתוף פעולה חלקי ביותר. לא ניתן כיום להתרשם מה היו השימושים שנעשו בעבר בנכסים ואף לא מהשטחים שהוחזקו ע"י העוררים. הגענו היום עם 4 עדים מטעמנו לרבות חוקר ממשרד חיצוני ונבקש כי הוועדה תביא את העניין בחשבון בזמן פסיקת ההוצאות בתיק.

לעניין אי שיתוף הפעולה שהמשיב טוען, נערכו סיורים עם פקחים מעיריית ת"א בנוכחותי בשנים 2018 ו- 2019 שלא צורפו כחלק מראיות המשיב ששם אני דאגתי אישית לפתוח את הנכסים שהוא רצה לראות.

אבחן האם יש ממצאים נוספים שלא צורפו, אך גם בהם ככל שיש הן כדי ללמד אותנו על השימושים בשנים שקדמו לשנת 2018 שבהן עיקרו של התיק.

החלטה

האזנו בקשב רב לכל הצדדים ואפשרנו אף לעוררים לומר את דברם.

הערר מעורר שאלות רבות וביניהם שאלת החיוב הרטרואקטיבי. לנוכח המחלוקות על רקע הנסיבות המיוחדות של התיק לרבות הפן האנושי שקשור בתיק אנו סבורים שעל רקע הפינוי הקרוב שנקבע בחודש מאי מן הראוי שחברי הוועדה יבקרו במקום ויתרשמו בצורה בלתי אמצעית מהמצב בשטח וזאת על מנת שיהיה ניתן לבסס הכרעה שהיא מבוססת על העובדות נכון ליום הביקור. לגבי מועד הביקור זה יקבע ליום 5/4/2020 בשעה 11:00. חניה בפארק חורשות. (בן צבי 77)

המזכירות מתבקשת מיד לאחר הביקור לקבוע עפ"י יומנה את התיק להוכחות ולהקצות לצורך כך

לפחות לשעתיים. /

| ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 27.02.2020. /

יו"ר: עו"ד ₪7 חבר: עו"ד אהוד ו חבר: עו"ד אהוד פלדמן

. 9

"שם הקלדנית: ענת לוי ,,