החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 1 עד 20 למאי 2019

7%

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140017931 שליד עיריית תל- אביב -- יפו

בפני חברי וועדת הערר:

יו'יר - עו''ד אפרת א. קפלן

חבר - עו"ד משה קורן

חבר -- רו''ח יעקב ישראלי

העורר: | אריק- יצחק מלול

- נגד-

מנהל הארנונה ב עיריית תל - אביב - יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב עמק ברכה 20, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מטי 2000322787 ח-ן ארנונה מס' 10763566 בסיווג יימגוריסי' (להלן - ייהנכסיי).

לטענת העורר אין לחליב את הנכס בארנונה בגין שטח הפרגולה, שגודלו 15.91 מ"ר, שכן שטח וה אינו עונה על הגדרת ייפרגולהיי הקבועה בסעיף 1.3.1 יייג לצו הארנונה.

תמצית טענות הצדדים

טענות העורר

- | לטענת העורר הפרגולה המותקנת בנכס נתמכת על ידי קיר אחד ושני עמודים בלבד.

- הפרגולה אינח יוצרת מבנה מתותס וסגור, והיא מהווה פרגולת הצללה בלבד, ללא הגנה מגשס, שחלקה הגדול תחום במעקה הגג בלבד.

- | טענת המשיב לפיה ייהפרגולה נושקת לקיר ממוליי מתייחסת למעקה בטון בגובה 117 סיימ, שחלקו עשוי וכוכית, והוא מעקה התוחס את כל מתחם הגג מטעמי בטיחות.

- | טענת המשיב לפיה ייהפרגולה צמודה לקיר נוסףיי מתייחסת אף היא למעקה הבטיתות, ואין כל בורג התומך בין הפרגולה ובין מעקה וּה. לטענתו, המעקה אינו ייסוג של קיריי, כנטען על ידי נציג המשיב, וניתן ללמוד על כך מן העבודה שהוא אינו מכונה על ידי נציג המשיב ייקיר תומךיי כי אם על פי התיאור ייצמודה לקיר נוסף 'י.

- לטענת העורר הפרגולה היא בצורת 'יחיי, נתמכת בקיר אחד ושני עמודים בלבד, ולפיכך עניינו שונה מן העניין שנדון בערר 140009465 אליו מפנה המשיב.

- | העורר מוסיף כי בדירה הממוקמת מול דירתו נמצאת פרגולה והה לחלוטין, ולפיכך החלטת המשיב בעניינו מפלה.

- | העורר מוסיף כי הוא אמן, צייר, פרילנסר, מעצב אתרים עצמאי, וכי אין חיגיון בתשלום ארגונה בגין הגג שאין בו כמעט שימוש.

לאור האמור טוען העורר כי אין לחייב בארנונה את שטח הפרגולה.

טענות המשיב

- | לטענת המשיב על פי ביקורת שנערכה בנכט ביום 28/8/2017, נמצא כי שטח הפרגולה מתוחס לפחות בשני קירות, ולפיכך הוא שטת בר חיוב בארנונה בהתאם לסעיף 1.3.1 :ייג לצו הארנונה.

- | המשיב מוסיף כי דין הערר להידחות על הסף מאחר והערר הוגש באיחור של עשרה ימים לאחר המועד הקבוע בסעיף 6(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשלייו - 1976 (להלן - ייהחוקיי), מבלי שהעורר הגיש בקשה להארכת מועד לתגשת הערר ומבלי שנימק את האיחור בהגשתו.

- | לטענת המשיב יש לדחות על הסף את טענת העורר בדבר הפלייתו ביחס לשכנו, הן מאחר וטענה וו לא נזכרה במסגרת ההשגה ובמסגרת כתב הערר, והיא מהווה הרחבת חצית אסורה ויימקצה שיפוריסיי לאתר שלא ניתנה למנהל הארנונה ההזדמנות להתליחט לטענה זו, ומאחר וממילא מדובר בטענה שאינה מצויח בגדר סמכותה העניינית של הוועדה בהתאט לעילות הקבועות בסעיף 3(ב) לחוק.

- | לגופם של דבריט טוען חמשיב כי בהתאם לסעיף 1.3.1 לצו הארנונה, פרגולה תחויב במלואה, אס יש לה שני קירות או יותר. בהתאם לעקרון ההרמוניה החקיקתית, יש לפרש את צו הארנונה לאור הגדרת ייפרגולהיי בתקנות התכנון והבנייה, לפיחן הקירות אליהם מתייחס צו הארנונה הנס קירות צמודים או סמוכים לפרגולה, שלא נבנו יחד עימה.

- בביקורת שנערכה בנכס נמצא כי הפרגולה מתוחמת על ידי שולשה קירות: שני קירות בצידה הדרומי והמורחי הט קירות דירת המגורים, אליהם מחוברת הפרגולה ונתמכת בהם, וקיר נוסף הינו המעקה התוחס את המרפסת בצידה הצפוני והמערבי. נהיר כי לפרגולה לפחות שנל קירות שיוצרים מבנה מתותס וסגור משני צדדיו, וככוו, היא עונה על האמור בצו הארנונה ויש לחייבה במלואה.

- | המשלב מציין כי גס מעקה הבטיחות יכול וייחשב כקיר, ואת הן בהתאם להגדרה המילונית של קיר במילון אבן שושן, אשר אינה דורשת כלל כי מבנה המחיצה יגיע לתקרה על מנת שייחשב כייקיריי, ומפנח לפסיקה בעניין וה. מכאן כי גובה המעקה/ קיר אינו שולל את עובדת היותו אחד משני קירות הפרגולה.

- | לתילופין, טועו המשיב כי השטח נושא הערר הוא בר חיוב בארנונה גס בהתאם לסעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה, אשר מתייחס למרפסת שאינה מקורה, כחלק בלתי נפרד מבניין.

לאור כל אלו טוען חמשיב כי יש לדחות את הערר.

דיון והכרעת

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם הפרגולה המצויה בנכס של העורר ברת חיוב לפי צו הארנונה של עיריית תל אביב (להלן - ייצו הארנונהי).

בפתת הדברים נציין כי לא מצאנו לנכון לדחות את הערר על הסף בשל האיחור בהגשתו, על אף שלפי טענת המשיב בסיכומיו, התשובה להשגה מיום 28/8/2017 נשלחה לעורר ביום 4/9/2017 והערר הוגש ביום 23/10/2017, קרי, לשיטת המשיב באיחור של עשרה ימים. בתיק הערר מופיע מכתב מאת העורר, שאינו נושא תאריך, בו הוא מודיע כי בכוונתו להגיש ערר על התשובה להשגה, וכי הוא מבקש להאריך את המועד להגשתו ב- 30 יום בשל נטיעתו לחוייל ובשל החגים. את המכתב האמור שלח העורר לגבי ורד לוי, אצל המשיב, ולא לועדת הערר, ככל הנראה מאחר ואינו מיוצג. ביום 1/10/2017 נשלח לעורר מכתב מאת גבי גילה חרצי, מנהלת המחלקה, אשר הפנונה את העורר להגיש את הבקשה להארכת מועד בפני ועדת הערר. ביום 23/10/2017 הגיש העורר בקשה להארכת מועד להגשת הערר ייאחרי החגים שממש עוד מטפר ימיט יסתלימויי. בתקירתו מיום

2

8 השיב העורר לשאלת בייכ המשיב כי הוא אינו יודע את התאריך המדויק בו קיבל את התשובה להשגה. מכל אלו עולה כי מדובר לכל היותר באיחור קל בהגשת הערר, ובעורר שחגיש בקשה להארכת מועד, עקב טעות, למשיב, ולא בפני הוועדה. כעולה מתיק הערר שבפנינו, לא ניתנה התלטה בבקשה זו, ודיון מקדמי בערר התקיים ביום 27/2/2018. בנסיבות אלו, איננו דוחים את הערר בשל האיחור בהגשתו.

לגופם של דברים ;

סעיף 3.1.3 ייג לצו הארנונה קובע כל:

ייפרגולה- תחויב במלואה אס יש לה שני קירות או יותריי.

ייפרגולהיי מוגדרת בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשכייט- 1969( להלן -

ייתקנות התכנון והבניהיי) כך:

יייימצללה - פרגולהיי - מבנה בלא קירות, שתקרתו משטח הצללח מישורי ואינו משופע או נטוי, הנסמך על עמודים ובלבד שהמרוותיס בין התלקים האטומים של

משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40%

לפחות ממנויי.

בפסק הדין בעמייג (תי'א) 61534-01-12 נורית ביינרט נ' מנהל הארנונה - עיריית תל אביב נקבע כו

ייעקרון החרמוניה החקיקתית, קובע כי הפירוש שניתן להוראה פלונית צריך להשתלב בפירוש שניתן לשאר

הוראות החקיקה, וכי יש למנוע התנגשות פנימית בין דברי תקיקה שונים. אשר על כן, הפרשנות העדיפה

להוראה 1.3.1 :ייג לצו הארנונה לאור הגדרת המונת ייפרגולהיי בתקנות התכנון והבניה, היא כי הקירות האמורים הנם קירות צמודים או סמוכים לפרגולה ולא נבנו יחד עימה, שכן והי הפרשנות היחידה אשר תקיים את ההוראה ותמנע, כאמור, את הסתירה בין דברי

החקיקהיי.

(ההדגשה אינה במקור - הערת הוועדה).

לטענת המשיב, הפרגולה מתוחמת בשלושה קירות: שני קירות בצידה הדרומי ובצידה המזרחי של הפרגולה הס קירות דירת המגורים של העורר, אליהם מחוברת הפרגולה ונתמכת בהם. הקיר הנוסף, הוא המעקה המגדר את המרפטת ותותס את הפרגולה בצידה הצפוני והמערבי. לטענת העורר, הפרגולה נתמכת על ידי קיר אחד בלבד, בצידה הדרומי, בארבעה ברגים, וכן בשני עמודים; לטענתו, קיים רווח בין הקיר המורתי של הפרגולה ובין סוכך הפרגולה, והוא כלל אינו מתובר אליו בבורג כלשהו. לפיכך, קיר וח לא יכול להיחשב כקיר אליו מחוברת הפרגולה לצורך החיוב. בנוסף, לטענתו, הקיר הנוסף, הוא מעקה הביטתון התוחס את הפרגולה (שגובהו 117 סיימ)

והוא אינו מהווה ייקיריי לצורך החיוב.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדה שהפרגולה מחוברת לקיר אחד בארבעה ברגיס. השאלה הינה האם יש לראות בפרגולה ככזו שמתוחמת בקיר אחד נוסף לפחות, לצורך החיוב בארנונה.

באשר לקיר המזרחי; מן התמונות שהוצגו בפנינו עולה כי קיים רוות צר בין הפרגולה ובין קיר וה.

העורר הציג תמונות בהן נראה חרך דק דרכו חודר אור, ולפיכך, לטענתו, אין לראות בפרגולה כמתוברת לקיר זה. העורר טען בסיכומיו כי מדובר ברווח בגודל חצי סיימ. גם מן התמונות שהציג העורר בסיכומיו, נראה כי קיר זה, גס אס אינו מחובר לפרגולה בבורג, כפי שטען, הוא לכל הפחות

צמוד וסמוך לפרגולה. קשה לקבל את הטענה כי בשל רווח של חצי סיימ בין הפרגולה ובין הקיר, אין לראות בפרגולה ככוו שמתוחמת בין שני קירות.

גם אס הפרגולה אינה מחוברת בבורג לקיר וה, ועל אף קיומו של רווח שגודלו חצי סיימ, הגענו למסקנה כי מדובר בקיר אשר תוחס את מתחם הפרגולה מצידו וּח.

מן התמונות שצירף העורר, כמו גס מן התמונות שצורפו לדוייח הביקורת, עולה כי בהמשך לקיר וה קיים קיר - מעקה ביטחון, שלפי טענת העורר גובהו 117 סיימ. לטענת העורר אין לראות במעקה הביטחון כייקיריי. בצידה השני של הפרגולה, נראה מעקה בטחון, שחלקו עשוי מזכוכית.

בפסק הדין עייש (תייא - יפו) 4272/98 אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ני עיריית חולון - מנהל הארנונה, קבע בית המשפט כי הגדרת המילה ייקיריי במילון אבן שושן אינה דורשת כלל כי המחיצה תגיע לתקרה על מנת שתחשב לקיר, וכי נראה כי אדם סביר יכנה מחיצה בשם קיר גס כאשר חלקו העליון נמוך מגובה התקרה. בהתאם לקביעה צו, כך גס בעניין שבפנינו, אין בגובה הקיר כשלעצמו, כדי לשלול את חיותו קיר התוחס את השטח נשוא הדיון ומהווה את אחד משני קירות הפרגולה.

הוראות סעיף 1.3.1 לצו הארנונה אינן קובעות כי פרגולה תהא ברת חיוב בארנונה רק אס שני קירותיה מחוברים לפרגולה או מקובעים אליה, אלא היא מתייחסת מהותית לעצם התיחוס שנוצר במקרה כזה ולשימושיות שעומדת מאחורי קביעה שכוו.

במקרה שבפנינו, שוכנענו כי הפרגולה מתוחמת לכל הפחות בשני קירות: קיר דירת המגורים מדרום, קיר ממורח אשר בינו ובין הפרגולה קיים רווח בגודל חצי סיימ ובהמשכו קיר בגובה 117 סיימ. די בשניים אלו כדי לחוביל למסקנה כי הפרגולה יוצרת מבנה מתוחס סגור משני צידיו, וכי הפרגולה מקיימת את תכלית החקיקה כברת חיוב בארנונה. מסקנתנו מתיישבת עס הרציונאל שבבסיס תכלית הצו, שכן מטרת מחוקק המשנה הייתה לחייב פרגולה הסוגרת על שני קירות ויוצרת מתחם סגור משני צדדיו, ומתיישבת עס הפרשנות התכליתית הנוהגת בדיני מיסים (ראו עמ'ינ 61534-01-12 נורית ביינרט ני מנהל הארנונה).

באשר לטענת העורר אודות פרגולה והה שאינה מחויבת בארנונה, הרי שמדובר בטענה שלא נטענה במסגרת ההשגה, וככוו מהווה הרחבת חזית אסורה. יחד עס זאת, ממילא מדובר בטענת אפליה, שאינה בסמכותה העניינית של וועדה זו, ומטעם וּה לא נוכל לדון בח.

סיכומס של דברים;

לאחר שקראנו את טענות הצדדים, לרבות את דו"ח ממצאי הביקורת מטעם המשיב, ובחנו את התמונות שצורפו לערר ואת אלו שצורפו לדוייח הביקורת, ולאחר ששמענו את העדויות מטעם הצדדים, הגענו למסקנה כי מדובר בפרגולה ברת חיוב, היוצרת מבנה המתוחס על ידי שני קירות לפחות, וכי יש מקום לחיוב העורר על פי סעיף 1.3.1 לצו הארנונה.

לפיכך החלטנו לדחות את הערר. אין צו להוצאות.

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועד ערר) התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ו 20 ביום 5 5 די "יי ה

יו''ר: אפרת א. לו, יד חבר: משה קורן, עו"ד חבר: יעקב ישראלי, רו''ח

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנוגה כללית ערר מס' 140017499 שליד עיריית תל- אביב - יפו

בפני חברי וועדלת הערר:

רייר - עו'יד אפרת א. קפלן

חבר - עו'יד משה קורן

חבר -- רו''ח יעקב ישראלי

העוררת: הוט מערכות תקשורת בע"מ

‎ -‏ נגד-

מנהל הארנונה בעיריית תל - אביב - יפו

החלטה

עניינו של הערר בנכס הנמצא בקומות שלוש וחמש ברחוב החרוי 8, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מס' 2000380711 תח-ן ארנונה מס' 10458262.

הנכס נושא הערר, ששטחו 443 מ"ר, מסווג על ידי המשיב בטיווג ייבנייניס שאינם משמשים למגוריסיי, בעוד לטענת העוררת יש לסווגו בסיווג יימלאכה ותעשליה'י, בהתאם לסעיף 3.3.1 לצו הארנונה. בנוסף, מבקשת העוררת לאחד את שטח הנכס האמור עם שטחים אחריט המוחזקים על ידה באותו בניין. העוררת היא זו שרשומה כמחויקה בנכס בספרי המשיב, אלא שהנכס נמצא בשימוש חברת ייקודה תקשורת בעיימיי (להלן - ייהחברהיי) החל משנת 2010.

תמצית טענות הצדדים

טענות העוררת

- לטענת העוררת הנכס נושא הערר מושכר לחברת ייקודה תקשורת בעיימיי. חברה זו מפיקה עבור לקוחותיה, גופי שידור (כגון הוט, יס, ערוץ 10 וקשת) תכניות טלוויוּיה, פתיח לתכניות טלוויויה, סרטוני תדמית, פרסומות ועוד. ליבת הפעילות הנעשית בנכס היא לפי הנטען פעילות פוסט פרודקשן, אשר הוכרה בפסיקה כפעילות שטיווגה הנכון הוא יתעשייה ומלאכה"י.

- העוררת טוענת כי תעשיית הטלוויציה הוגדרה זה מכבר כפעילות *יצורית, החוסה תחת הטיווג ייתעשייהיי, בהתאם לאופי התעשליתי של הפקת חדשות, עריכת תוכן, פוסט פרודקשן, אולפני שידור וכיוייב. העוררת מפנה לפסיקה לפיה תהליך הפוסט פרודקשן אינו עומד בנפרד, וחוא חלק מתהליך הפרודקשן עצמו - צילום, כתיבה, עריכה. בנסיבות אלו, לטענתה, יצירת תוכן טלוויזיוני, לרבות הליכי פוסט פרודקשן, צריכה לחיות מסווגת כייתעשייה ומלאכה!י.

- העוררת מפרטת כי התברה מעסיקה אמנים מתחום האנימציה, העיצוב והעריכה, וכי ליבת הפעולה בנכס נושא הערר היא הליך בו חומר גלס מצולם הופך לתוצר קולנועי/ טלוויניוני

1

מוגמר, המוכן לשידור. הליך הייצור כולל את עריכת חומר הגלם המצולס, שילוב טאונד, כתוביות, קריינות, מוסיקה, אפקטים ואנימציה. לטענתה, מדובר בפעילות טכנולוגית מורכבת, המבוצעת על ידי אנשי מקצוע שהוכשרו בהכשרה מקצועית מתאימה.

- | העוררת מפרטת כי הפעילות בנכט נושא הערר מתבצעת ב- 15 חדרי עריכה, ובחדרי טכנאים ומפיקים, באמצעות מחשביט ייעודיים, בעלי תוכנות מקצועיות לעריכה, הפקה, שילוב כתוביות, סאונד ואנימציה. הפעילות במשרדים היא פעילות פוסט פרודקשן, הכוללת עריכת חומר, עריכת וידאו, סאונד, סידור חומרים ודגימתס. בנוסף, נמצאים בנכס נושא הערר עובדים המעניקים תמיכה מקצועית וניהולית לפעילות.

- | לטענת העוררת היא עומדת בכל התנאים שנקבעו בפסיקה לסיווג הנכס כייתעשייהיי; מבחן יש מאין, מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר, המבחן הכלכלי ומבחן ההנגדה. לטענתה, די בכך שעיקר השימוש בנכס הוא ייצורי בכדי לסווג את הנכס כתעשייה.

- | העוררת מוסיפה, כי גס בחדרי חישיבות וחדר המנכייל מתבצעות פעולות של דגימת חומרים ומתקבלות החלטות הנוגעות לעריכה, שילובי סאונד וכתוביות. בנכס נושא הערר לא מתבצעים צילומים (פרודקשן) ואף לא מתבצעים הליכי פרה פרודקשן (ליהוק, ואודישנים), למעט במקרים חריגים ונדירים.

- | העוררת מוסיפה כל לאחר טיווג הנכס בסיווג תעשייה ומלאכה, יש להורות גס על איחודו עם כלל השטחים המותוקיס על ידה בבניין, ששטחם כ- 1700 מ"ר, שכן הס מוחזקיס על ידי מחזיק אחד ומשמשים לפעילות בעלת סיווג זהה.

לאור כל האמור טוענת העוררת כי יש לסווג את הנכס נושא הערר בסיווג ייתעשייה ומלאכהיי ולאתדו עס שטחים נוספים בהם היא מחציקה.

טענות המשיב

- לטענת המשיב, עיקר הפעילות המתבצעת בנכס היא פעילות של הפקת תכניס טלוויטיונים, קרי - פרודקשן ופרה- פרודקשן. מסקנה זו נלמדת, לשיטת המשיב, הן מחיקף השטת המשמש לפעילות כאמור, וחן לאור מספר העובדים המועסקים בה. ככל שמתבצעת בנכס פעילות פוסט - פרודקשן, הרי שמדובר בפעילות טפלה לפעילות העיקרית המתבצעת בנכס, שחיא הפקה ומתן שירותים.

- | המשיב טוען כי פעילות הפוסט פרודקשן אינה מהווה את ליבת העיסוק של החברה, אלא שהתברה מקיימת פעילות משרדית והפקתית שוטפת, שאינה מהווה פעילות ייצורית, כי אס מתן שירותי הפקה ועריכה ללקוחות ספציפיים, בהתאם לדרישותיהס ובכפוף לאישורם.

- | המשיב מדגיש כי החברה מגדירה את עצמה כחברת הפקות, העוסקת בהפקה של תכניות טלוויויה, סרטוני תדמית, פרסומות ועוד. החברה מתקשרת עס פרי לנסרים רבים, ורובט הגדול של עובדי המטה בתברה אינם עוסקים בפעילות פוסט פרודקשן.

חמשיב מציין כי התשריטים שצורפו לדוייח הביקורת, אשר הוגשו על ידי העוררת במסגרת הדיון בערר, ואשר כוללים שלושה חדרים שהוסבו מחדרי הפקה לתדרי עריכה, מהווים הרחבת חצית אסורה, וכי למשיב לא ניתנה ההודמנות לאמת/ להפריך טענות אלה. מכל מקום, סך השטחיט שטומנו בצבע ורוד, ומהווים שטתי הפקה, הנהייח ומנכייל, גבוהים בשיעור ניכר מסך השטתים שסומנו בצהוב, ומשמשים כחדרי עריכה - פוסט - פרודקשן.

המשיב טוען כי פעילות העוררת אינה מקיימת את המבתנים שנקבעו לסיווג הנכס כייתעשייהיי ; היא אינה עומדת במבחן יש מוחשי חדש, שכן חיא מספקת שירותי הפקה, היא אינה מקיימת את מבתן היקף השימוש במוצר המוגמר, שכן מדובר במתן שירות למזמין -

לקוח ספציפי, מבחן ההנגדה אינו מתקלים ואין מדובר בייפעילות ייצוריתיי.

המשיב מדגיש כי פסק הדין בעניין ברודקאסט אינו דן בשאלת סיווגס של נכסים המסיימיס את כל השלביט ביצירת תוכן כתוב או מצולם, כי אס בנכסים בהם מתקיים התהליך הסופי של ייצור תוכן, פוסט - פרודקשן, אשר בסיומו מופא התוכן לציבור הרחב. הפעילות הקודמת לפוסט פרודקשן היא פעילות אשר שונה מהותית מפעילות או.

המשיב מציין כי פעולות שעניינן כתיבה, עריכה, גרפיקה, כמו גס פעולות המבוססות על יצירה רעיונית כלשהי, לא הוכרו כפעילות ייצורית המובילה לסיווג חנכט כייתעשייהיי.

המשיב מוסיף כי העוררת לא הרימה את הנטל להוכית כי קיימת הצדקה פיוית או מהותית לאחד את הנכס נושא הערר עס נכסים אחרים בבניין, וכי אין בשיקול הפחתת נטל המט המוטל עליה כדי להוות עילה לאיחוד הנכסים. לטענת המשיב הוא פעל כראוי כאשר קבע כי הנכס נושא הערר מהווה יחידת שומה נפרדת.

לאור כל האמור טוען המשיב כי יש לדחות את הערר.

דיוו והכרעה

בפסק הדין בעייא 1960/90 פקיד השומה תל אביב 5 נ' חברת רעיונות בע"מ, פייד מה(1), 200 (להלן - ייעניין רעיונותיי), נקבעו המבחנים המרכזיים אשר נועדו לוהות קיומה של ייפעילות

ייצוריתי' בנכס :

א.

ב.

יצירת יייש מוחשי אחד מייישיי מוחש? אחר.

היקף השימוש במוצר המוגמר; פעילות תיתחשב כייצורית אס המוצר נועד לשימוש הציבור הרחב, ולא תיחשב ככוזאת אם היא מיועדת ללקוח שהומינה.

המבחן הכלכלי - מבחן השבחת נכסים; פעילות ייצור חיא עשייה בטובין/ כל חומר מוחשי אחר, אשר משביחה את הערך הכלכלי של אותם טובין.

מבחן ההנגדה/ מבחן מרכז הפעילות; האם הפעילות מנוגדת לפעילות של מתן שירותים ומרכז הכובד של הפעילות נוטה לעבר פעילות ייצור, ולא לעבר פעילות של מתן שירותים.

במרוצת השנים שימשו מבחנים אלו לצורך מתן מענה בשאלת סיווגו של נכס כייתעשייתליי.

בפסק חדין בעעיים 980/04 המועצה האיזורית חבל יבנה נ' אשדוד בונדד בע'יימ נקבע כי המבחנים האמוריסם אינם מבחנים בלעדייסם או מצטברים, כי אם אינדיקציות לסוג הפעילות המתבצעת בנכס, ולהיותה של הפעילות פעילות ייצורית. לפיכך, נקבע כי יש לצקת תוכן להגדרת הסיווג ייתעשייחיי בכל מקרה ומקרה.

באשר לפעילות פוסט פרודקשן;

בעמיינ 46693-10-13 זד פילמס בע'ימ נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב נפסק כי פעילות פוסט פרודקשן בנכס היא פעילות ייצורית מובחקת, ולכן עליה להיכלל בגדר הגדרת ייתעשייה ומלאכהיי. נקבע, כי פעילות ייצורית יכולה להתבצע גס בנכסים קטנים, באמצעות מכשירים

מתותכמים. ביחס למבחן ההנגדה, ציין בית המשפט כי:

יילא בכדי תעשיית הקולנוע והטלוויויה קרויה ייתעשיהיי, מתבצעת בה פעילות יצרנית לכל דבר ועניין במובן הרחב של המילה, כך גס פעילות המכוונת ליצירת סרט/טרטון מחומר הגלם, הוא התומר המצולס/ המוקלט, תוך הרכבת חייפאוליי לעבר המוצר המוגמר, פאול המורכב מצילום, אפקטיס ויוואליים, מוסיקה, אפקטים קוליים ומהווה לכן יצירה בפני עצמה. בהחלט ייתכן כי המוצר המוגמר מבוצע בעיצה אחת עס מומין המוצר, אך בפועל אין בכך כדי להשפיע על עצם היות ההליך ייצורי מה גס שהיוצר בפועל חינו מי שמבצע את כל אותן פעולות המביאות לתוצר הסופי, הוא הסרט. מכאן שמרכו הכובד בנסיבות הינו דווקא ייצורי, להבדיל ממתן שירותי עריכה למוצר בסיסייי.

בפסק הדין בבריים 1676/15 ברודקאסט וידאו ש.ב בע''מ נ' מנהל הארנונה בתל אביב- יפו (להלן - ייעניין ברודקאסטיי), נקבע כי יש לסווג פעילות של פוסט פרודקשן לקולנוע וטלוויזיה, אותה ניתן לראות כהפיכת חומר גלס מצולם לסרט ערוך, כפעילות 'יתעשייתיי:

ייפעילות של פוסט פרודקשן מצריכה עבודה טכנולוגית מורכבת המתבצעת באמצעות מכונות ומערכות בעלות שווי רב. והו מאפיין ייתעשייתייי ולא שירותי... במובן וה פוסט פרודקשן דומה יותר במהותו לפעילות המתבצעת בייבתי תוכנהיי, אשר נכללים בתקנות ההסדרים תתת הסיווג של ייתעשייהיי.

בפסק דין בעניין ברודקאסט הפנה בית המשפט למבחנים שנקבעו בעניין רעיונות, וציין כי הס אינן ממצים את הפרשנות הנדרשת לצורך סיווג נכס פלוני, אלא יש לראות בהם כהוריות לסוג הפעילות, וכי יש לפרש את הדין באופן הולם למציאות הטכנולוגית והכלכלית בימינו. בית המשפט הוסיף שיקולים נוספים, שתמכו בתוצאה זו, ובהם תכלית ההקלה בהקשר של חיוב בארנונה, הסיווג ההיסטורי בעבר והעדפת הסיווג הספציפי על פני סיווג שיורי.

באשר לעניינה של העוררת;

השאלה שבפנינו היא שאלה עובדתית בדבר הפעילות המתבצעת בנכס ; בעוד לטענת העוררת ליבת הפעילות בנכט היא פעילות פוסט פרודקשן, שהוכרה, כפי שפורט לעיל, כתואמת סיווג של ייתעשייה ומלאכהיי, לטענת המשיב פעילות הפוסט פרודקשן, ככל שהיא נעשית בנכס, היא פעילות טפלה לפעילות העיקרית בנכט, שהיא פעילות הפקה, קרי - מתן שירותים.

בדוייח הביקורת שנערך על ידי הוקר השומה באגף לחיובי ארנונה בעיריית תל אביב, מר אלעד גרינבלט מיום 16/5/2017 (להלן - ייזוי'ח הביקורת"), אשר צורף כנספת א' לתצהיר מטעם

המשיב, צוינו הממצאים האמורים להלן:

יי... בשטחים המסומנים בורוד, ירוק וצהוב בתרשימים אי ו- בי נראו:

עמדות מהשב (בשטח המסומן בורוד נראה מסך יחיד לעמדה ובשטח המסומן בצחוב נראו מס' מסכים בכל עמדה), שולחנות, כסאות, ארונות/ ארוניות, ניירת ועוד.

בשטח המטסומן בכחול בתרשים אי נראו: שולחן גדול, כסאות, לוח מחיק, מכשיר טלוויוּיה, ממיר ערוצים, רמקולים ועוד.

בשטח המסומן בכתוס נראה מטבחון פעיל.

נראתת כניסה אחת משטח הלובי הקדמתי לשטח אותו שכרה חבי ייקודהיי בקומת פיי.

במסגרת דו'יח הביקורת, תחת הכותרת ייהתייחסות הלקותיי צויינו דבריו של שחר, מנהל הכספים

בחברת קודה כלהלן:

*י1. חברת קודה תקשורת שכרה את כל שטח קומה 3 - תרשים אי וכן את השטחיט המסומנים בורוד וצהוב בתרשים בי.

2 במקום מבצעים הפקה ועריכת סרטים החל משלב הפרה -

פרודקשן ועד לקבלת סרט מוגמר (לאחר עריכה).

3. הסדרות כוללות: תוכניות ריאליטי, דוקו- ריאליטי, חדשות ועוד.

4. תהליך העבודה כדלהלן: מקבלים הומנה מגוף שידור כגון רשת,

קשת וכדומה--- פרה - פרודקשן: מבצעים תכנון מקדים, גיוס אנשי צוות -- שתקניס, צלמים, ביצוע אודישניס (בשטח המסומן כחול)---

פרודקשיין: מבצעים צילום של הסרט באתרים שונים (מחוץ לנכס)-

-- פוסט פרודקשן -- עריכת הסרט: ביצוע עריכת און ליין/ אוף ליין - עריכת סאונד ווידאו עד לקבלת מאסטר - טרט ערוך.

5. השטחיט המסומנים בורוד בותרשימיס אי ו- בי משמשים כמשרדי

הפקה, הנהייח ומשרדי מנכ"ל.

6. השטחים המסומניט בצהוב בתרשימים אי ו- בי משמשים כחדרי

עריכה -- פוטטפרודקשן.

7 השטח המסומן בירוק בתרשים אי משמש כחדר טכנאים.

8 השטת המטומן בכחול בתרשים אי משמש כחד ישיבות וביצוע אודישניס במידת הצורךי.

לדוייח הביקורת צורפו שני תשריטים בצבע של הקומה השלישית הקומה החמישית בחן פועלת החברה (להלן - ייהתשריטיםיי), וכן צילומים שסומנו בהתאמה לצבעיס בתרשימים.

מעיון בתשריטים עולה כי סך השטחיט שסומנו בצבע ורוד, ומחוויס שטחי הפקה, הנחייח ומנכייל, גבוהים בשיעור ניכר מסך השטחים שסומנו בצהוב, ומשמשים כחדרי עריכה, קרי, פוסט -

פרודקשן.

בדיון ההוכחות שהתקיים בערר, העיד בפנינו נציג חברת קודה, מנהל הכספים, מר תכם (להלן יינציג החברהיי). נציג החברה הגיש הציג את התשריטים שצורפו לדוייח הביקורת, כאשר על גביהס הוא סימן בקווים אדומים שטחים נוספים, הן בקומה השלישית והן בקומה החמישית, שלפי טענתו הפכו לשטתי פוסט - פרודקשן לאחר הביקורת (הוגש וסומן ער/ 1). מדובר בטענה עובדתית שלא נטענה בהשגה, ואף לפי טענת נציג החברה, מדובר בשיגוי שנערך לאחר הביקורת, בחודש נובמבר 2017. מכאן שצודק המשיב כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, ובטענות עובדתיות שלא נטענו קודם לכן, ולמשיב לא הייתה ההזדמנות לאמתן. יחד עס זאת, ככל שחל שינוי כאמור בנכס, שמורה לעוררת הזכות לפנות למשיב לבדיקה נוספת בעניין וה, שלא במסגרת הערר.

מקורות החיים של מר רס לנדט עולה כי חברת קודה תקשורת מוגדרת כייחברת הפקות אשר מתמחה ביצירת תוכן ישראלי מקורי, ייחודי ופורצ גבולות. התברה מפיקה תוכניות ופורמטים אשר פותחו על ידה ולא עוסקת כלל בהפקה ובהמרה של פורמטיס או תוכניות מחוייל לישראל...".

פעילות החברה; בתצהיר שהוגש מטעט העוררת, הצהיר נציג החברה, כי החברה ייעוסקת בהפקה של: תכניות טלוויציה, פתית לתכניות טלוויוּיה, סרטוני תדמית, פרסומות ועודיי (סעיף 6 לתצחיר). זאת על אף שבראשית חקירתו הוא ציין כי ייאנחנו לא חברת הפקהיי, הוא חשיב ביחט לחוזים עס הלקוחות כל ייאנחנו עובדים עס חוזה הפקה. חואה ההפקה מתומחר לפי קוסט פלוסיי.

נציג החברה השיב ביחס ללקוחות התברה כי יייש לנו 6 גופי שידור שהם הלקוחות שלנו: הוט, יס, ערו\ 10 וקשתיי, אולם כאשר נשאל האם וכל להציג תוזּי התקשרות עס לקוחות, הוא השיב כי לא יוכל לחשוף אותם מטעמי סודיות. בנסיבות אלו, העוררת לא הצביעה על טיב ההתקשרות עם לקותותיה ומה כוללת התקשרותה עס לקוחות אלה.

מחקירתו של נציג החברה עולה כי החברה מפתחת תוכן או רוכשת פורמט קיים ומפיקה אותו.

לאחר שלב ייהרעיוןיי ישנם אודישניס וליהוק, איתור אתר צילום, והצילומים נערכים באולפן או בלוקיישניס בחוץ. לשאלת הוועדה הוא השיב יילפעמיס הפרה פרודקשן נעשה מחוצ לנכסיי ובהמשך השיב כי ייאנחנו כמעט ולא עושים אודישנים אצלנו. נכון שלפעמים וה נעשה בחדר

ישיבות. ברוב המקריט אנחנו שוכרים את השרות של המלהק שמבצע ואת אצלו במשרד ולפעמים הדבר מתבצע אצלנו בהיקף קטויי.

עובדי החברה ; נציג החברה ציין כי ייאנו עובדים עס המון פרילנסריסיי אולם לא פירט את מספרט ביחס לסוג השירותים שהם מעניקים. מעדותו של נציג החברה עולה כי לתחברה מטה קבוע הכולל 0 עובדים. מטה החברח כולל מנחל כספים, שתי מנחלות חשבונות, מנכ"ל, סמנכ"ל תוכן, מנהלת משרד, מנהל טכני, מפיקה ראשית ושני טכנאי פוסט, כיום שניהם פרילנסרים. בנוסף, ישנו ספק האחראי על המחשביט במטה. חדרי העבודה של כל אלו מצויים בנכס נושא הערר. מן העדות של נציג החברה עולה, כי למעט שני עובדי הפוסט, רוב עובדי החברה, העובדים באופן קבוע בנכס נושא הערר, אינם עוסקים בפעילות פוסט - פרודקשן, ולפיכך, אין במצבת העובדים כפי שתיאר בפנינו, כדי ללמד על כך שעיקר פעילות העוררת היא פעילות מסוג פוסט - פרודקשן.

באשר לשטחי הפעילות בנכט; נציג העוררת ציין בסעיף 11 לתצהירו כי הפעילות מתבצעת בכ- 15 חדרי עריכה ובחדרי טכנאים ומפיקיס הנמצאים בנכס. בסעיף 12 לתצהיר הוא ציין כי ייבנוסף לחדרי העריכה מצויים בנכס חדרי העובדיט המעניקיס תמיכה מקצועית וניהולית לפעילות הפוסט פרודקשן ובכללם מנכ"ל, הנהלת חשבונות, רכזי עריכה, רכאת מערכת, תחקירנים ועודיי.

נציג החברה נשאל בחקירתו אודות הפעילות המתבצעת בנכס, וחשיב כי רוב הפעילות בהם היא עריכת וידאו, עריכת חומר, סאונד, סידור החומרים ודגימתס. הוא חוסיף כי ייגם בחדר הישיבות ובחדר המנכייל נערכים ונצפים חומריםיי. אמנם לפי טענתו 15 חדרים מאוישים על ידי עורכי וידאו, אולט חוא לא ידע להשיב מהו השימוש בחדרים בו ומנית, ולא יכל להשיב מה מספר עורכי הוידאו העובדים בנכס, שכן לטענתו עורכי הוידאו מגויסים על ידי ההפקה וייההחלטה היא תלויית הפקהיי.

יוצא, כי העוררת לא הצליחה להצביע על התאמה בין 15 החדרים המשמשים, לטענתה, לפעילות עריכה, ובין מספר העובדים בהם, ולא חמציאה די נתונים אשר יכולים להוביל למסקנה כי עיקר הפעילות בנכס היא פעילות מסוג פוסט פרטדקשן.

על פי העדויות ששמענו והנתונים שבפנינו, נראה כי חלק מפעילות העוררת היא אכן פעילות מסוג פוסט פרודקשן, קרי, פעילות הכוללת פעולות עריכה אשר נועדו להפוך חומר גלס מצולם לסרט ערוך, וככוּו מתאימה לסיווג כייתעשייהיי. אלא שהעוררת לא הצליחה להראות כי עיקר הפעילות בנכס היא פעילות כאמור, לא מבחינת שטח הפעילות הנטען, לא מבחינת מספר העובדים העוסקים בפעילות כאמור ולא מבחינת אופי ההתקשרות עס הלקוחות, שכן תוזּיס כאמור לא הוצגו בפנינו. העוררת אף לא טענה מה שיעור הפעילות, מתוך סך פעילותה, שהוא פעילות מן הסוג אשר יכול ויסווג בסיווג תעשייה.

לאור כל האמור, הגענו למסקנה כי העוררת לא הרימה את הנטל להוכית כי רוב הפעילות בנכט נושא הערר היא מסוג ייפוסט פרודקשניי, וכי יש לסווגו בסיווג ייתעשייהיי. מטעם זה אין מקום גס להורות, כמבוקש, על איחוד הנכסים עס נכס נוסף בו פועלת חברת קודה תקשורת בע"מ.

הערר נדחה. אין צו להוצאות.

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועד ערר) התשלייז- 1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט של המשיב.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום 5 | 1 /

0 .

+ ב / 2 ₪

- > |

לוייר: אפרת א. קפלן, |עו"ד חבר: משה קורן, עו"ד חבר: יעקב ישראלי, רו"ח

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנוגה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפז

תאריך : | כז בניסן תשעט

9(

מספר ערר: | 09:59 / 140019185

11

מספר ועדה: | 11896

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת:

בליץ אלקטריק מוטורס. בע"מ חברה פרשיר פ קוו

חשבון לקוח: 10975653

מספר חוזה: 869602

כתובת הנכס: ב"ק ישראל 7

בליץ אלקטריק מוטורס. בע"מ הברה פרטי ה פושמטווו

חשבון לקוח: 10975653

מספר חוזה: 869601

כתובת הנכס: ב"ק ישראל 7

ע"י ב"כ עו"ד: יצחקי דרור

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: קרן גולן אבני

נוכחים:

העורר/ת: בליץ אלקטריק מוטורס בע"מ

רפאל מוזינסקי

משה קריינר

ב"כ העורר/ת עו"ד : יצחקי דרור

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ 1

ב"כ המשיב עו"ד: קרן גולן אבני

פרוטוקול

ב"כ הצדדים: אנו מסכימים על איחוד התיקים ותצהירים שהוגשו בתיק זה יחולו גם על תיק

1

ב"כ הצדדים: | המחלוקת היא אך ורק על השטח של 133 מ"ר שהמשיב סיוג אותו כמשרדים

ועסקים בעוד שב"כ העוררת טוען שיש לסווגם כבית מלאכה.

מחלוקת נוספת היא לעניין השיפוצים, נכס לא ראוי עפ"י סעיף 330 לפקודת העיריות מפברואר עד אפריל 2018.

אנ מוותרים על הטענות המקדמיות.

1

רפאל מוזינסקי לאחר שהוזהר כדין משיב לשאלות ב"כ המשיב:

ת: אני הקמתי את החברה ואנו מייצרים קטנועים חשמליים. זה המקום היחיד שלנו. אנחנו עושים שם פיתוח וייצור אב טיפוס של קטנועים חשמליים. אנחנו לא חברת שיזוק וייבוא כמו חברות אחרות. בארץ אנחנו עושים פיתוח וכל הצוות פיתוח יושב אצלנו שמנוהל ע"י גיא כהן.

ת: כאמור, אנחנו עושים את התכנון בארץ ובונים את אב הטיפוס. הייצור ההמוני מחוץ לנכס הזה ולנכס מגיע מוצר ברמת גימור של כ- 70% ובנכס מתבצעת ההשלמה של הייצור עד כדי הכנת המוצר למכירה ומשלוח. כל הנכס משמש למטרה זו. אין בנכס מכירות או שיווק של המוצרים, אלא זה מתבצע בשטח ע"י סוכן.

ב"כ המשיב: | אין לי שאלות נוספות.

ב"כ העוררת: אין לי שאלות בחקירה חוזרת.

ב"כ הצדדים: | בשלב זה ניהלנו משא ומתן מחוץ לכותלי הוועדה ובסיועו של אריאל שרעבי המודד

מטעם המשיב ובהמלצת הוועדה הגענו להסכמה כי השטח בקומת הקרקע בשטח של 7 מ"ר הסיווג יישאר כמסחר וכל שאר יתרת השטח יסווג כתעשייה ומלאכה.

כמו כן לאור הראיות שהציגה העוררת בתצהירה יינתן פטור לנכס לא ראוי לפי סעיף 0 לפקודת העיריות עד ליום 30/4/18.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | כז בניסן תשעט

0009

מספר ערר: | 09:59 / 140019185

11

מספר ועדה: | 11896

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: בליץ אלקטריק מוטורס

-ב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

לאור הסכמת הצדדים כמפורט לעיל ניתן תוקף של החלטה לאמור הנ"ל אשר יחול על שני תיקי הערר.

הדיון הקבוע ליום 4/7/19 יבוטל.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.05.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סארי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

/ מער (

מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

יור

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית עררים מס' 140018273 שליד עיריית תל אביב- יפו 6

4

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: רונית מרמור, רו"ח

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורוייח

העוררת: איגלו בית קריאייטיב בע"מ

[סלע דן, בן ארי אריה.]

- נגד +

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

התלטת

מבוא.

1. הערר נסב על החלטת המשיב מיום 16.1.2018 בגין נכס מספר 2000275501 ; ח-ן לקוח

4 הרשוט אצל המשיב על שס העוררת, בשטת של 176 מ"ר; ברחוב שטיבל 2 תל-

אביב-יפו, [להלן: ייהנכס במחלוקת/הנכסיי].

2 המשיב סיווג הנכס בסיווג ייבניניס שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים שירותים ומסחריי, כשלדעת העוררת יש לסווגס בסיווג ייתעשיה ומלאכהיי.

3 העוררת מבקשת מאתנו כי נסווג את הנכס בסיווג ייתעשיה ומלאכהיי, תוך שנסמכת על פסק הדין שניתן בפרשת ברודקאסט - לקמן.

4. אין חולק כי נסיבות קונקרטיות של כל עניין ועניין, והוכחתן, היא שתכריע אם מדובר

במלאכה/תעשיה או במתן שירותים.

5 לאחר עיון בתצחיר מטעם העוררת ובנספחים לו, עדותו בפנינו, וסיכומי הצדדים, אנו בדעה כי העוררת לא הרימה את הנטל הנדרש להוכחת עיקר עיטוקה בנכס שהוא ייצרנל ותואם לסיווג הנדרש על ידח.

6. הסקת המסקנה מתוך ראיות העוררת, שלשיטתה עונה על דרישות הייצור, תביא באופן

מלאכותי לסיווג כל מעצב, מאייר, אנימטור, כותב תסריטיס - שיחא יייצירתייי ככול שיהיה, ולהפכו לייצרן שמלאכתו בפעילות תעשייתית.

7 יש לציין כי בפרשת ברודקאסט השאלה שעמדה במרכצ הדיון נסבה על השאלה כיצד יש לסווג לצורכי ארנונה כללית נכס שמתקיימת בו פעילות המכונה ייפוסט פרודקשן"י (081

מ2000000) לקולנוע ולטלוויויה! האם פעילות גו שייכת לסיווג של ייתעשיה ומלאכה'י או שיש לראות בה מתן יישירותיסיי! ויוער, שס כללו נכסי העוררת חדרי עריכה וחדר

שֶָרתּים, אשר התפרש על שטת גדול העולה על 700 מ"ר:

8 מצאנו כבר במבוא, לצטט מתוך פסק הדין בפרשת ברודקאסט וידאו ש.ב בע"מ נגד מנחל הארנונה בתל אביב-יפו [בר'יס 1676/15 לקמן ייברודקאסטיי], ששני הצדדים נסמכו עליו בסיכומיהם, כשכל צד טוען כי העובדות שס תומכות בטיעוניו.

.10

1

.12

.3

4

.5

.6

בסעיף 31 בברודקאסט נקבע כך:

יי ...בבואו ליישם את המבחנים שתוארו לעיל על בית המשפט לתת משקל משמעותי לתמורות שחלו בתחומי הכלכלה, התעשיה, המסחר והתעסוקה מאז שמבחניס אלה הותוו. כמעט חצי יובל עבר מן המועד שבו ניתן פסק הדין בעניין רעיונות, וקשה להפריו בעוצמת השינויים שהביא עמו חלוף הזמן. פעולות שבעבר נעשו באמצעות מכונות תעשייתיות גדולות מתבצעות כיום על-ידי מחשבים. תחומי תעסוקה חדשים נוספו, ותתומיס אחרים שינו את פניהס ללא הכר. אחד הביטויים לכך הוא צמצום הפעילות שסווגה באופן מסורתי כפעילות יייצרניתיי, והחלפתה במתכונת מודרנית מתקדמת.

פעילות תעשייתית אינה מתקיימת עוד רק במתכונת של מפעלים עשנים. חיא יכולה ללבוש גס מתכונת 'יהיי-טקיתיי. את הדין יש לפרש אפוא באופן שיהלוס את המציאות הטכנולוגית והכלכלית דהיום. י.

בסעיף 44 בברודקאסט נקבע כך:

יי סיווג שיורי מול סיווג ספציפי -- בפסיקה הובעה העמדה לפיה ככלל יש להעדיף סיווג ספציפי על-פני סיווג שיורי. אחת הסיבות לכך חיא שסיווג שיורי נועד, בין היתר, למנוע מצב שבו לא ניתן יחיה להטיל ארנונה בגין שימוש מסוים שלא פורט בתקנות ההסדרים, אך הוא לא נועד יילמשוך'' לתוכו נכסים אשר יכולים לחסות תחת קטגוריות ספציפיות אחרות (ראו: עניין מישל מרסייח, בפסקח לי; עניין מלכא, בפסקה 45). והו טעם נוסף -

גס אס לא הטעם חמכריע בנסיבות העניין - לסווג את הנכטיס מושא הבקשה בסיווג של יימלאכה ותעשיהיי.

השאלה המרכצית בעררים שבפנינו, האם הרימה העוררת את הנטל בהוכחת העובדה שעיקר עיטוקה בנכס, במרבית שטחו, חיא פעילות המכונה ייפוסט פרודקשויי -שהוכרה בברודקאסט, כפעילות השייכת לסיווג של ייתעשיה ומלאכהיי; או שיש לראות בה מתן יישירותיםיי.

נציין שוויתור בייכ העוררת לתקור את העד אלעד גרינבלט, חוקר חוץ מטעם המשיב, אינה פועלת לחובתו, שכן עיון בדויית מיום 13.12.2017 בתיאור הממצאים נרשם:

ייבביקורת שערכת? במקום נראו עמדות מחשב, שולחנות, כסאות, מטבחון ועוד. יי

צודק בייכ העוררת ( בסעיף 12 לסיכומיו) כי חדויית: יימכיל פרטים מעטים בלבד בכל הנוגע לפעילות בנכס ולכן אין לו נפקותיי.

למרות ואת הנטל בהוכתת הפעילות הנעשית בנכס מוטלת על העוררת בלבד. כך שגם בהעדר נתונים מהמשיב, עדיין נטל הראיה, ההוכחה והשכנוע מוטל על העוררת, שכן בענייננו לא מדובר בשינוי סיווג שביצע המשיב ממלאכה/תעשיה למתן שרותים.

קודם לפסק הדין בפרשת ברודקאסט, נדונה סוגיה דומה בעמיינ 46693-10-13 וד פילמס בע"מ ני מנהל הארנונה של עיריית תל אביב, לקמן וד פילמס, (אווכרה בברודקאסט).

מחי פעילות הייפוסט פרודקשנויי המהווה פעילות יייצוריתי. בפרשת ברודקאסט

צוטט וד פילמס כך:

יי... כפי שציין בית המשפט המחוצי בעניין וד פילמס, יילא בכדי תעשיית הקולנוע והטלוויויה קרויח יתעשיהי, מתבצעת בה פעילות יצרנית לכל דבר ועניין במובן הרחב של המילהיי (שם, בפסקה 15). בהמשך לכך, אני סבורה כי לצורכי סיווג

ארנונה יש להבתין בין פוסט פרודקשן לבין תתומים אחרים שאליהם ניסה מנהל הארנונה להחשוות, כגון עריכת דין. כפי שצוין לעיל, פעילות של פוסט פרודקשן מצריכה עבודה טכנולוגית מורכבת המתבצעת באמצעות מכונות ומערכות בעלות שווי רב. והו מאפיין ייתעשייתייי ולא שירותי (ראו: עניין וחר, בפסקה 33). במובן זה, פוסט פרודקשן דומה יותר במהותו לפעילות המתבצעת בייבתי תוכנהיי, אשר נכללים בתקנות ההסדרים תחת הסיווג של ייתעשיהיי. גם בכך יש כדי להעיד כי הקטגוריה של ייתעשיהיי חלח כיום גס על מקומות ייצור הרתוקים מן המציאות של מפעלי התעשיה היימסורתייס".

העובדות הרלוונטיות והדיון בפנינו.

17

.8

.9

.20

.1

2

.3

4

העוררת לא שכנעה אותנו כי בנכט, או במרבית שטתו, היא מבצעת בעיקר פעילות של 'יפוסט פרודקשויי, או פעילות ייצרנית אחרת העונה להגדרה של בית מלאכה/תעשיה.

העובדים שפורטו בנספח גי לתצהיר, [ 13 עובדים ] בעיקר עוסקים באנימציה, איור, עיצוב, עריכת סרטוני הדרכה ופרסומת וכוי.

המצהיר מטעם העוררת מאשר כי יי...קריינות מוציאים החוצה, זה לא קורה בסטודין.

העוררת לא הוכיחה לא בתצחירה ולא בעדות בפנינו, כי עיקר הנכס כולל חדרי עריכה, או שברשותה מכונות או מערכות מיכון המאפשרות לח לבצע עבודות טכנולוגיות מורכבות כפי שהוכח בוד פילמס, המאפיינות עבודות של ייפוסט פרודקשויי.

לשיטתנו, טרם הגיעה השעה לקבוע כי כל מאייר, מעצב, קריאייטיב, כותב סרטוני פרסומת או סרטי חדרכה, הנותן שירותים יצירתיים ככול שיהיו, באמצעות מחשב, יוכר בייצרן שיש לסווגו כעוסק במלאכה/תעשיה.

בכך אנו מצטרפים להמלצת כבי השופט מ. מזוז בפרשת זהר נ. עיריית ירושלים, עעיימ

3 אשר ציין בסעיף 39 לפסק דינו כך:

ייבשולי הדברים, אבקש לשוב ולהעלות את הקריאה למתוקק, אשר תורה ונשמעה בפסקי דין קודמים, לפעול להסדרה כוללת של הנושא, על ידי האחדת סיווגים וקביעת הגדרות ענייניות וקריטריונים ברורים ואחידיםס לסיווג בתי העסק השונים לצרכי ארנונה. משעסקינן בהטלת חיובים כספיים משמעותיים על התושבים, מתחייב לתקן את המצב בו כל רשות מקומית מפרשת את התוק והתקנות וקובעת סיווגים ותתי סיווגים לפי הבנתה, מצב המרבה מחלוקות והתדיינויות משפטיות בין נישומים לבין הרשויות המקומיות, התדיינויות אותן ניתן היה למנוע או לפחות לצמצם באופן משמעותל...%

מעיון בנספח א' לתצהיר העוררת שהוא דפים מתוך אתר תאינטרנט שלה, לא שוכנענו כי הס מעידים על פעילות *ייצרנית המאפיינת בית מלאכה/תעשיה.

כך לדוגמא, עולה מהם: ייסרטוני הדרכה: אס דרוש לקהל היעד שלך התמצאות בתחום מסויים לפני חשיפתו למוצר שלך, מאוד מומלץ לבחור בסרטוני הדרכה. סרטון הסבר הוא הדרך הנכונה להציג מוצר חדשני או מורכב בצורה קלילה, מעניינת ופשוטה להבנה.

מדיום האנימציה הופך את חווית הצפייה לקלילה ונעימה יותר, גס אס מדובר בתוכן מורכב. סרטון הדרכה אינו מעייף וניתן לצפות בו בכל עת ללא תלות במדריך כיתח או

5

.6

.7

.8

9

.0

.1

.2

אפילו מסך, ברגע אחד מערך חהדרכה שלכם יכול להיות נגיש ברשת לצפייח מכל מכשיר כלנך,

פרטומת אנימציה: חשוב להיות כמה שיותר אטרקטיבי כשבוחרים בפרסומת

כאטסטרטגיית שיווק - סרטון אנימציח יכול לשרת המון פרמטרים שנילקחיםס בחשבון בעת בחירת אסטרטגיה, אס בעוּרת הומור, אפקט הייוואויי, שנינות וכוי... ניתן לחשיג תוצאות מעולות יחסית בגול ובקלות לעומת הפקת לייב אקשן

סרטון מוצר: סרטון מוצר הוא סרטון אשר כולו סביב המוצר שלך - נוגע בצרכי השוק

ומפרט איך הוא נותן מענה חדשני ופתרון לבעיות בצורה נגישה לצופה, מציג את המוצר שלך באור חיובי ונותן לצופה להבין את מהותו. סרט אנימציה פשוט וקצר - יכול להעביר מסר טכנולוגי מורכב או יבש בצורה מעניינת קלילה ונעימה. סרטון אחד פשוט יכול לחסוך שעות של הסברים, טלפונים, מיילים ואפילו שרטוטים. טרטון מוצר מאפשר תצוגה גראפית, אינטראקטיבית וחווייתית בין לקות פוטנציאלי למוצר שלכם.

כנספת די למסמכי העוררת שצורפו לתצהיר, נמצא תיאור העבודה שבוצעה למטת-

המרכז לטכנולגיה חינוכית, דאזא צס , מתסצזכא 6 , 200006 כמו כן צורפו חשבוניות עיסקה עס אותם לקוחות.

העובדה כי נרשם בחלקם חמונתח ייפוסט פרודקשניי, אינה מהווה תחליף לדרישה להוכית בפנינו שעיקר עיסוקה בנכס בעבודות שכאלה.[כאמור עבודות שהוכרו כמלאכה/תעשייה.]

העוררת עצמה מאיירת משחקים לרבות משחקי מחשב. לא די באיור כדי להפוך את עיסוקה בייצור משחקים או בייצור מוצר שונח מיהמשחקי שנמסר לה.

העובדה כל ייהסרטוניס מופציס ונחשפיט לעשרות ומאות אלפי צופים בערוצי התקשורת השונים ובעיקר בטלוויוּיה ובאינטרנטיי - עדיין אינה הופכת אותם משרות אישי שניתן ללקוחות ספציפיים, למוצריס הנמכריס לכלל הציבור הרחב.

תרשיט העוררת שצורף כנספת בי, לוקה בחסר. לא שוכנענו כי מרבית השטח מיועד לחדרי עריכה לשם ייצור מוצר. כך לא פורט באיזה שטחים נמצא מיכון ומכונות לצורך יצירת מוצר סופי מטעמה. לא נאמר בתצחיר מה בדיוק מבצעים בשטח המוגדר על ידה יימחלקת גיימינג'י ומח בדיוק המלאכה המבוצעת שס. העוררת לא הוכיחה כי בייגיימינגיי מבוצע ייצור.

במאון העוררת שצורף כנספת וי נרשם: ''הכנטות מעיצוב גרפי ושירותי אנימצית'י. גס אס נאמ את תשובת המצהיר כי הכנטות אלה נובעים מ- יהכנסות מהסרטונים ואי אפשר לחלק ביניהם...'. - לא התרשמנו כי ההכנסות נובעות מעבודות ה*יצור בנכס.

לדעתנו ההכנסות במאזן נובעות כפי שנרשט ומקורן מעיצוב ושירותי אנימציה. כפי שציינו לעיל, עבודות עיצוב, ושירותי אנימציה- טרם הוכרו כתעשיה/בית מלאכה.

אין חולק כי השימוש בסעיף הטל בו מפרטים סוגי נכסיםס לצד הכותרת יימשרד, שירותים ומסתריי היא רחבה ביותר, כשבפועל ניתן להכפיף אליה מירב סוגי הפעילות, בשעה שהמונח ייתעשיה/בית מלאכהיי כולל התייחסות לסוגי נכסים מעטים בלבד.

.3

4

.5

.6

.7

.8

כשערכנו השוואה בין העובדות, לרבות שטת ועיקר שימוש בהם, כפי שתיו בפרשת וד פילמס, והר, וברודקאסט, אנו בדעה כי עיסוק העוררת בנכס לא נוטת לכיוון הפעילות התעשייתית-ייצרנית אלא לשירותית.

מצאנו גס לחפנות תשומת לב בייכ העוררת, שהעובדות שהיוו בסיס לפסק הדין בעמיין 300042-02-17 בפרשת תמוז, (בה שימש כמייצג), ולהחלטות בעררים, בפרשת האחים חימן בע"מ ערר מס' 140012056 , ובפרשת ערוץ הופ בע"מ ערר מס' 140010921 אינם והים לראיות שהונחו בפנינו כאן.

אין חולק כי ההתפתחות הטכנולוגית הביאה לאפשרות לסווג כבית מלאכה גם במקוט בו אין רעש מכונות, הלמות פטישים וכדומה. כפי שנפסק בברודקאסט לעיל, 4 המבחנים המשמשים כאינדיקציה לקביעה אם בנכס מבוצעת פעילות ייצרנית, [מבחן יצירת יש מאין, מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר, המבתן הכלכלי של השבחת הנכס - שהינו המבחן העיקרי - ומבחן ההנגדה או מרכז הפעילות כפעילות ייצורית להבדיל ממתן שירותים], אינם מבחנים מצטברים או בלעדיים. אלה יכולים להנחות את חצדדיס, האם וכיצד יסווג נכס שלגביו קיימת מחלוקת.

לא מצאנו צורך לחזור ולנתח את 4 המבחנים הנייל, שכן העובדות הקונקרטיות שבפנינו, לא שכנעו אותנו שיש לקבל את הערר.

עיקר פעילות העוררת מתאיט לפעילות שתוארח בפרשת איי אל וויופוינט, עמיין 0 ששם נפסק, כך: 'יהמערערת, כאמור, עוסקת ביצירת סרטי הדמייה בטכנולוגיה של אנימציה ממוחשבת לפרויקטים בתחום הנדליין. מבחינה זו איני רואה כיצד ניתן, עפ"י הפרשנות המשפטית שניתנה ע"י ביהמייש העליון, לראות בשימוש שעושה המערערת בנכס כשימוש ילתעשיהי או ליבית מלאכהי, עפ"י הגדרתם בפסיקה המתייבת כיום. כלי העבודה של המערערת הס מחשבים, מצלמות ומערכת עריכת קולנועית, ולא נראח לי כי בהיבט וה קיים הבדל בין הפעילות המתבצעת על ידה לבין גו של מחלקת קריאטייב או משרד פרסום אשר לגבי פעילותם נקבע בפסיקה עניפה כי אינה נחשבת למלאכה או לתעשיה...על פי הקריטריונים שעיצב ביהמייש העליון, לא ניתן בשלב וה, ולעת הזאת, להקביל את תוצרת 'הסנדלרי או 'התופרי-שאמנם כבר מה ומן רב שאינם נראים במקומותינו- לסרט ההדמייה שנוצר על ידי המערערת, שמטרתו היא ליצור המהשה ויוואלית לקונים פוטנציאלים כיצד ייראה הפרויקט לכשתסתייס בנלית... "

בענייננו כאמור, העבודות בנכט אף שמבוצעות במחשב, כמפורט בדפי האינטרנט שצורפו כנספת א' מטעם העוררת, לא שכנעו אותנו כי יש לסווגה כבית מלאכה/תעשייה בעיקר משום שלא הוכח בפנינו כי עיקר עיסוקה מהווה עבודות המוגדרות כיפוסט פרודקשןי, שהיא במהותה פעולה ייצורית.

סוף דבר

לאור האמור לעיל, הערר נדחה. בנסיבות העניין אין אנו מחייבים בהוצאות .

ניתן היום, 2 במאי 2019, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניניס מינהליים וואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)/סדרי דין בוועדת ערר), התשלייו- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

\ (\/2 כ בו - 2 ן

יו"ר: שיר יהודה מאור | חברה: רו"ח רונית מרמור חבר: עו"ד ורו'יח אבשלום לוי

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

4

1-*

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

וו

ח באייר תשעט

189

140019377 /| 5

1

עזורי בנונידה תעודת זהות ₪₪₪88₪₪8)ַעזורי דורון-אליהו תעודת זהות

226

חשבון לקוח: 10874403

מספר חוזה: 762671

כתובת הנכס: אלכסנדר ינאי 3

-1 ג דד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליבנת שובלי

העורר/ת: עזורי דורון-אליהו

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליבנת שובלי

פרוטוקול

העורר: לאחר ששמעתי את המלצת הוועדה אני מבקש למחוק את הערר ללא צו להוצאות.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ח באייר תשעט

9

מספר ערר: | 13:05 / 140019377

מספר ועדה: | 11917

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: עזורי דורון-אליהו

- נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו "

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 13.05.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באר האונטרנט של המשיב.

\

\

\

/

יו"ר: עו"ד צדוק 2 חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום אוו טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ורוו

תאריך | : ח באייר תשעט

9

מספר ערר: | 13:57 / 140019321

מספר ועדה: | 11917

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת:

דרעי אורן תעודת זהות פוש

חשבון לקוח: 10969088

מספר חוזה: 862539

כתובת הנכס: נחלת יצחק 36 ו

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליבנת שובלי

נוכחים:

העורר/ת: דרעי אורן - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליבנת שובלי

החלטה

הדיון בתיק היה קבוע לשעה 13:00. השעה כעת 14:00. אין התייצבות לעורר. בתיק אישור מסירה כדין. מדובר בדיון נוסף שאליו לא הגיע העורר. בהחלטת הוועדה מיום 4/3/19 צוין כי במידה והעורר לא יתייצב לדיון הנדחה יימחק הערר. בנסיבות אלו נראה כי העורר זנח את הערר והערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 13.05.2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי

משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום ק ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות ( על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר ה ט של המשיב. /

יו"רי-עו"ד צדוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום ו טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייגי ארנונה כללית מס' עררים: 140015950

שליד עיריית תל אביב- יפו 2

1

בפני חברי ועדת הערר:

*ו'/ר: עו'/ד אלון צדוק

חבר: עו''ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררת: שיבון ביגוי נדל'ן, לוינשטיין נכסים בתחנה בע'ימ נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

המתלוקת נשוא ערר זה נוגעת לשני נכסים'י

נכס מספר 2000393158 ברחוב הגליל 1 תל אביב.

נכס מספר 2000199791 ברחוב הגליל 7 תל אביב.

טענות העוררות כדלקמן:

נכס 2000393158 | הוחזק לטענת העוררות עד ליום 02.7.2017 על ידי מחויק אחר (בנימין שיר חן) ומאותו מועד עותרות העוררות לפטור על פי סעיף 330 לפקודת העיריות בגין נכס לא ראוי לשימוש.

נכס 2000199791 הותזק על ידי מחזיק אחר (קובי צרפתי אשר השכיר אותו לטענת העוררת לנטליה פטרובסקי) עד ליום 1.1.2018 ומאותו מועד עותרות העוררות לפטור על פי סעיף 330 לפקודת העיריות בגין נכט לא ראוי לשימוש.

בייכ המשיב העלתה טענה להרחבת חצית פסולה בקשר לעמדת העוררות לפיה חלק מהנכס הוחזק על ידי הגבי נטליה פטרובסקי בטענה כי גרסה זו לא נטענה לא בהשגה ולא הערר. קבענו פי החלטתנו ביחס לכך תינתן במטגרת ההחלטה הסופית אולם לאור תוצאות ההחלטה לא מצאנו לחידרש לטענה זו.

נכס 2000393158 :

לטענת העוררות נכס זה הוחזק על ליום 02.7.2017 על ידי בנימין שיר חן. העוררות הפנו לנספת גי לתצהיר עד העוררות.

נספח זה כולל פטיקתא שאינה חתומה על ידי שופט אולם נושאת חותמת נתקבל על ידי מזכירות בית המשפט מיום 15.11.2016. אליה מצורף פרוטוקול מסירה מיום 2.7.2017 חתום לכאורה על ידי העוררות והמחויק בנימין שיר חן. בפסיקתא שצורפה והוצגה אין התיחסות לתשלום חובות הארנונה על הנכס אולט העוררות מצחירות כי בכפוף לפינוי הנכס לא תהיינה להן תביעות כספיות כלפי הנתבע.

העוררות מפנות לפסק דין וה ולפרוטוקול כראיה לכך שבנימין שיר חן התויק בנכס עד ליוט 7 ועל כן יש לטענתן לקבל את טענתן כי לא החזיקו בנכס עד למועד זה.

בתצהיר עד העוררות הן לא הציגו כל ראייה לכך שפנו למשיב והודיעו לו על החוקת בנימין שיר חן בנכס.

בסיכום טענותיהן מפנות העוררות להתכתבות כללית בינן לבין המשיב.

למעלה מן הצורך ועל אף שהעוררות לא הפנו אותנו לתלקים ספציפיים במכתביסם אלה, עיינו במכתב העוררות מיום 22.8.2017 ומיום 6.9.2017 ולא מצאנו וכר להודעה של העוררות למשיב על החזקה של בנימין שיר חן בנכס גה או של מחזיק אחר כלשהו. לפיכך גם התייחסות העוררות בסיכומיהן לשאלת חיובו של פולש בארנונה אינה רלבנטית במקרה וּה.

המשיב טען כאמור כי העוררות נרשמו כמחזיקות בנכס וה בהתאם להוראות הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים וזאת מיום 7.11.2016. חמשיב טוען כי העוררות לא עמדו בהוראות הסכם הפשרה ולא מטרו למשיב הודעה על חדילת חזקה ו/או חילופי מחזיקים כדין אלא רק במסגרת התצהיר שהוגש בערר זה.

כאמור לכתב הערר ו/או לתצחיר העוררות לא צורפו כל מסמכים התומכים בטענת העוררות כי פנו למשיב בהתאם לדרישות התוק ו/או הסכם הפשרה והודיע לו על והות המחזיק יובל אוחנה.

בהתאם להסכם הפשרה שנחתם בין המשיב לעוררת בשנת 2017 (להלן: 'יהסכס הפשרהיי) נקבע

בטעיף 2 הי להסכם כך:

+עוד מסכימים הצלדים כי לאחד חתימת ההסכם, העוללות יעבירו למשיב רשימה מעודכנת הכוללת הודעות מתאימות הכוללות מיקום, כתובת, קומת ושטת, ועל השכרת שטחים לצד ג (/או קיומו של פולש ו/או הודעה על נכס לא ראוי לשימוש. המשיב יערוך ביקודת בנכסים ויבחן את הודעות העודרות בהתאם לדין, במידה ותתקבל ההודעה היא תבוא לכלל ביטוי בשטת החשבון המאוחד הדלוונטי של אותו בנין וזאת בהתאם להוראות הדין. במידה ולא תתקבל ההודעה על ידי העירייה שמורה לעודדות הזכות להשיג על החלטת העירייה/.

כאמור מהראיות שהוצגו בפנינו עולה כי העוררות לא פעלו במקרה גה בהתאם להסכם הפשרה ולא מסרו הודעה בהתאט לחוק למשיב.

עלינו להכריע לפיכך בטענת העוררות כי בתקופה שבמחלוקת לא היו ה''מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 (-269 לפקודת העיריות?/.

הגענו למסקנה כי דין ערר העוררות להידתות. משלא מסרו הודעה למשיב על חדילת חוקה או על זהות מחזיק אחר במועד לא ניתן לקבוע כי לא החציקו בנכס בתקופה הרלבנטית. לא הובאו בפנינו עובדות ביחט להסכמה ו/או העדר הסכמה בין העוררות לבין בנימין שיר חן בדבר חובות הארנונה בגין הנכס בתקופת אתזקתו. תזקה על העוררות שלקחו בחשבון את החיוב בארנונה ואת הוראות הסכט הפשרה בינן לבין המשיב עת הגיעו להטדר המוסכם עם בנימין שיר חן.

לא התעלמנו בהחלטתנו מדוח ממצאי הביקורת מחודש יולי 2016 בו רשם החוקר מטעם המשיב כי נמסר לו שבמקום מחזיק הפולש בנימין שיר חן , אלא שלא ניתן לראות בכך הודעה כדין ו/או בהתאם להסכם הפשרה, וממילא העוררות לא טענו למתן הודעה כזו במועד קיום הביקורת.

טעגת העוררות כי לא החציקו בנכס 2000393158 עד ליום 02.7.2017 נדחית

הטענה כי הנכס אינו ראוי לשימוש ויש לפטור אותו בהתאם להוראות סעיף. 330 לפסקודת

העיריות מיום פינוי הנכס על ידי בנימין שיר חן:

העוררות לא צירפו לתצהיר העד מטעמן שום ראייה התומכת בטענתן ביחס למצב הנכס חמשיב הציג את תצהירו של עד המשיב מאור שמאי אליו צורפו דותות ממצאי ביקורת.

ביחס לנכס זה הביקורת האחרונה שנעשתה הינה לפני מועד פינוי הנכס על ידי בנימין שיר חן והתמונות המצורפות לה לא התרשמנו כי מדובר בנכס העונה על תנאי סעיף 330 לפקודת העיריות.

בהעדר ראיות אחרות ו/או הודעה למשיב בזמן אמת על מצב הנכס לא ניתן לקבל את טענת העוררות כי הנכס ראוי לפטור על פי סעיף 330 לפקודה מיום פינויו.

אמרנו כבר בהתלטות אחרות הנוגעות לנכסים של העוררות במתהם, כי בשים לב להוראות הסכם הפשרה והתנהלות הצדדים ביחס לנכטיט נוספים באצור עולה כי העוררות וחמשיב נמצאו בקשר ישיר ותכוף שמשמעותו בדיקת מצב הנכסים. אלא שבמקרה וּח לא ראינו כי המשיב ביקר בנכס לאחר המועד בו הוא פונה על ידי העוררות ו/או הפולש.

סוף דבר הערר ביחס לנכס 2000393158 נדחה

נכס 2000199791 :

לטענת העוררות נכס זה הוחוק בחלקו על ידי קובי צרפתי עד לתודש אפריל 2016 ולאחר מכן על ידי נטליה פטרובסקי אשך פינתה אותו רק בחודש ינואר 2018 .

העוררות מפנות לפסד דין לפינוי הנכס (נספה ד לתצהיר עד העוררות) ולפסק דין לפינוי של חגבי פטרובסקי (כנספת ה).

עד העוררות הודה בחקירתו כי במסגרת פסק דין הפינוי של הפולש קובי צרפתי נוכו מדמל הפינול חובות ארנונה בסך 114,000 ₪. (ראה לעניין וה סעיף 3 להסכם הפינוי שקיבל תוקף פסק דין).

ממה נפשך ! אם העוררות ניכו מדמי הפינוי של הפולש את חובותיו בגין ארנונה על מח ולמה הן מבקשות מהמשיב לפטור אותן מארנונה ולשוב לייפולשיי, בתור המחציק התייב בתשלומי ארנונה?

במכתב העוררות מיום 22.8.2017 מפנות העוררות את חמשיב לכך כי ברחוב הגליל 7 מחזיקים קובי צרפתי בחלק מהנכט והגבי נטליה פטרובסקי בחלק אחר מהנכס.

המשיב טען כאמור כי העוררות גרשמו כמחזיקות בנכס זה בהתאם להוראות הסכם חפשרה שנחתם בין הצדדים ואת מיום 7.11.2016. המשיב טוען כי העוררות לא עמדו בהוראות הסכם הפשרה ולא מסרו למשיב הודעה על חדילת חזקה ו/או חילופי מתויקיס כדין אלא רק במסגרת התצהיר שהוגש בערר זה.

לטענת המשיב אין די במסירת הודעה כללית. העוררות לא עמדו בתנאי החוק והסכמי הפינוי שהציגו במסגרת פסקי הדין בין העוררות לייפולשיסיי מוכיחים כי העוררות הסכימו לאחוקה של הייפולשיסיי עד למועד מסוים ולא מסרו על כך הודעה למשיב.

בהתאט להסכם הפשרה שנחתם בין המשיב לעוררות בשנת 2017 (להלן :הטכט הפשרהיי) נקבע

בסעיף 2 הי להטכט כך:

,עוד מסכימים הצלדים כי לאחר חתימת ההסכם, העודרות יעבירו למשיב דשימה מעודכנת הכוללת הודעות מתאימות הכוללות מיקום, כתובת, קומה ושטח, ועל השכרת שטחיט לצד ג ואו קיומו של פולש ו/או הודעה על נכס לא ראוי לשימוש. המשיב יערוך ביקורת בנכסים ויבחן את הולעות העוררות בהתאם לדין, במידת ותתקבל ההודעה היא תבוא לכלל ביטוי בשטת החשבון המאוחד הרלוונטי של אותו בנין וזאת בהתאם להודאות הדין. במידה ולא תתקבל

ההודעה על: די העילייה שמורה לעודרת הזכות להשיג על החלטת העילייה/.

כאמור מהראיות שהוצגו בפנינו עולה כי העוררות הודיעו למשיב בתודש אוגוסט 2017 ומסרו את שמות קובי צרפתי והגבי פטורבסקי. אין מועד זה עולה בקנה אחד עס טענת העוררות למועדים בהם יש לפטור את העוררות מאחזקה ולהסב את החיוב על שם קובי צרפתי ו/או הגבי פטרובסקי.

עלינו להכריע לפיכך בטענת העוררות כי בתקופה שבמחלוקת לא חיו ח''מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריותיי.

הגענו למסקנה כי דין טענת העוררות להידחות למעט האמור בהמשך ביחס לתקופה שבין

7 ועד ליום 2.1.2018:

ביחס לקובי צרפתי הרי שהעוררות קיווו מדמי הפינוי ששולמו לו במסגרת הסכם הפשרה את חובות הארנונה. בנסיבות אלה ובנסיבות מועד ההודעה שמסרו העוררות ( אוגוסט 2017) על והות המחזיק צרפתי הרי שאין לקבל את טענת העוררות כי עמדו בהוראות הסכם הפשרה או הוראות הדין ויש לדחות הטענה כי העוררות לא התזיקו בנכס.

לגבי הגבי פטרובסקי הרי שניתן לקבוע כי ביום 22.8.2017 מסרו העוררות הודעה למשיב על חדילת חזקה או על והות מחזיק אחר, שכן בסעיף במכתב וה המתייחס לרחוב הגליל 7 קובעות העוררות במפורש כי הנכס מוחזק על ידי נטליה פטרובסקי ואחרות. הן אומנם מפנות לכתב תביעה אולם המשיב לא פעל בהתאם להודעה זו.

ניתן לקבוע לפיכך כי ביחס לנכס וּה, החל מיום 22.8.2017 לא החזיקו העוררות בנכס בתקופה הרלבנטית ואת על אף הוראות הסכם הפשרה. מאחר והעוררות הפנו למכתב מיום 22.8.2017 לא מצאנו ממש בטענת המשיב להרחבת חזית פסולה. בשים לב לנסיבות הכלליות ולהסדר הפשרה בין המשיב לעוררות אפשר לטעון כי הטענה בדבר אחוקת הגבי פטרובסקי לא עלתה לראשונה בדיון בין הצדדים.

טענת העוררות כי לא החויקו בנכס עד ליום 22.8.2017 נדחית ואילו הטענה כי לא החזיקו בנכס מיום 23.8.2017 וממועד וה ועד מועד פינוי הנכס על ידי הגב פטרובסקי ביום 18.1.18 מתקבלת.

הטענה כי הנכס אינו ראוי לשימוש ויש לפטור אותו בהתאם להוראות סעיף 330 לפקודת

העיריות מיום פינוי הנכס על ידי הגבי פטרובסקי:

העוררות לא צירפו לתצהיר העד מטעמן שום ראייה התומכת בטענתן ביחס למצב הנכס.

המשיב הציג את תצהירו של עד המשיב מאור שמאי אליו צורפו דוחות ממצאי ביקורת אולם אף דוח אינו מתייחס לתקופה שלאחר פינוי הנכס על ידי הגבי פטרובסקי.

בהעדר ראיות מכל סוג שהוא לא ניתן לקבל טענת העוררות בקשר לפטור על פי סעיף 330 לפקודת העיריות.

סוף דבר:

הערר מתקבל חלקית ביחס לנכס 2000199791 כאשר מתקבלת טענת העוררות כי לא החויקו בנכס מיום 22.8.2017 ועד ליום 18.1.2018. יתר סעיפי הערר ביחס לנכס 2000199791 נדחים.

אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 13.5.2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש'יס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי'א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאסם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות ה8

בוועדת ערר) וש - 1977 תפורסם החלטה

יות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין

טָאתר האינטרנט של המשיב.

/

*ו''ר: עו"ד וק חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי

|

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140015950 שליד עיריית תל אביב- יפו 12

1

בפני חברי ועדת הערר:

לו'יר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררת: שיכון בינוי נדלין, לוינשטיין נכסים בתחנה בע'ימ נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

המחלוקת נשוא ערר גה נוגעת לשני נכסיסיי

נכס מטפר 2000393158 ברחוב הגליל 1 תל אביב.

נכס מספר 2000199791 ברחוב הגליל 7 תל אביב.

טענות העוררות כדלקמן:

נכט 2000393158 | הוחזק לטענת העוררות עד ליום 02.7.2017 על ידי מחויק אחר (בנימין שיר חן) ומאותו מועד עותרות העוררות לפטור על פי סעיף 330 לפקודת העיריות בגין נכט לא ראוי לשימוש.

נכט 2000199791 הוחוק על ידי מתויק אחר (קובי צרפתי אשר השכיר אותו לטענת העוררת לנטליה פטרובסקי) עד ליום 1.1.2018 ומאותו מועד עותרות העוררות לפטור על פי סעיף 330 לפקודת העיריות בגין נכס לא ראוי לשימוש.

בייכ המשיב העלתה טענה להרחבת חצית פסולה בקשר לעמדת העוררות לפיה חלק מהנכס הותוק על ידי הגבי נטליה פטרובסקי בטענה כי גרסה זו לא נטענה לא בהשגה ולא הערר. קבענו כי החלטתנו ביחס לכך תינתן במסגרת ההחלטה הסופית אולם לאור תוצאות ההחלטה לא מצאנו להידרש לטענה זו.

נכס 2000393158 :

לטענת העוררות נכס זה הוחזק על ליום 02.7.2017 על ידי בנימין שיר חן. העוררות הפנו לנספת גי לתצהיר עד העוררות.

נספח זה כולל פסיקתא שאינה חתומה על ידי שופט אולם נושאת חותמת נתקבל על ידי מוכירות בית המשפט מיום 15.11.2016. אליה מצורף פרוטוקול מטירה מיום 2.7.2017 חתום לכאורה על ידי העוררות והמחזיק בנימין שיר חן. בפסיקתא שצורפה והוצגה אין התיחסות לתשלום חובות הארנונה על הנכס אולם העוררות מצחירות כי בכפוף לפינוי הנכס לא תחיינה להן תביעות כספיות כלפי הנתבע.

העוררות מפנות לפסק דין זה ולפרוטוקול כראיה לכך שבנימין שיר חן החציק בנכס עד ליום 27 ועל כן יש לטענתן לקבל את טענתן כי לא החזיקו בנכס עד למועד זה.

בתצהיר עד העוררות הן לא הציגו כל ראייח לכך שפנו למשיב והודיעו לו על החזקת בנימין שיר חן בנכס.

בסיכום טענותיהן מפנות העוררות להתכתבות כללית בינן לבין המשיב.

למעלה מן הצורך ועל אף שהעוררות לא הפנו אותנו לתלקים ספציפיים במכתבים אלה, עיינו במכתב העוררות מיום 22.8.2017 ומיום 6.9.2017 ולא מצאנו וכר להודעה של העוררות למשיב על החזקה של בנימין שיר חן בנכס וה או של מתויק אחר כלשהו. לפיכך גס התייחסות העוררות בסיכומיהן לשאלת חיובו של פולש בארנונה אינה רלבנטית במקרה וּה.

המשיב טען כאמור כי העוררות נרשמו כמחויקות בנכס וה בהתאם להוראות הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים ואת מיום 7.11.2016. המשיב טוען כי העוררות לא עמדו בהוראות הסכם הפשרה ולא מסרו למשיב הודעה על חדילת חוקה ו/או חילופי מתזיקיס כדין אלא רק במסגרת התצהיר שהוגש בערר וּח.

כאמור לכתב הערר ו/או לתצהיר העוררות לא צורפו כל מסמכים התומכים בטענת העוררות כי פנו למשיב בהתאם לדרישות החוק ו/או הסכם הפשרה וחודיע לו על והות המחזיק :ובל אוחנה.

בהתאם להטכס הפשרה שנחתם בין המשיב לעוררת בשנת 2017 (להלן: ייהסכס הפשרהיי) נקבע

בטעיף 2 הי להסכם כך:

לעוד מסכימים הצלדים כי לאחר חתימת ההסכם, העולרות יעבירו למשיב רשימה מעודכנת הכוללת הודעות מתאימות הכוללות מיקום, כתובת, קומת ושטח, ועל השכלת שטחים לצד 2 ואו קיומו של פולש (עאו הודעה על נכס לא ראוי לשימוש. המשיב יעדוך ביקודת בנכסים ויבתן את הודעות העוררות בהתאם לדין, במידה ותתקבל ההודעה היא תבוא לכלל ביטוי בשטת החשבון המאוחד הרלנונטי של אותו בנין (זאת בהתאם להוראות הדין. במידה ולא תתקבל ההודעה על ידי העירייה שמורה לעולדות הזכות להשיג על החלטת העיריית/.

כאמור מהראיות שהוצגו בפנינו עולה כי העוררות לא פעלו במקרה גה בהתאם להסכם הפשרה ולא מסרו הודעה בהתאם לתוק למשיב.

עלינו להכריע לפיכך בטענת העוררות כי בתקופה שבמחלוקת לא היו ה'מתזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות?/.

הגענו למסקנה כי דין ערר העוררות לחידחות. משלא מסרו הודעה למשיב על חדילת חוּקה או על זהות מחזיק אחר במועד לא ניתן לקבוע כי לא התזיקו בנכט בתקופה הרלבנטית. לא הובאו בפנינו עובדות ביחס להסכמה ו/או העדר הסכמה בין העוררות לבין בנימין שיר חן בדבר חובות הארנונה בגין הנכס בתקופת אתזקתו. חזקה על העוררות שלקתו בתשבון את החיוב בארנונה ואת הוראות הסכם הפשרה בינן לבין המשיב עת הגיעו להסדר המוטכט עס בנימין שיר חן.

לא התעלמנו בהחלטתנו מדוח ממצאי הביקורת מחודש יולי 2016 בו רשם החוקר מטעם המשיב כי נמסר לו שבמקום מחזיק הפולש בנימין שיר חן , אלא שלא ניתן לראות בכך הודעה כדין ו/או בהתאם להטכס הפשרה, וממילא העוררות לא טענו למתן הודעה כזו במועד קיום הביקורת.

טענת העוררות כי לא החזיסו בנכס 2000393158 עך ליום 02.7.2017 נדחית

הטענה כי הנכס אינו ראוי לשימוש ויש לפטור אותו בהתאם להוראות סעיף 330 לפקודת

העיריות מיום פינוי חנכס על ידי בנימין שיר חן:

העוררות לא צירפו לתצהיר העד מטעמן שום ראייה התומכת בטענתן ביחס למצב חנכס.

המשיב הציג את תצהירו של עד המשיב מאור שמאי אליו צורפו דותות ממצאי ביקורת.

ביחט לנכס ה הביקורת האחרונה שנעשתה הינה לפני מועד פינוי הנכס על ידי בנימין שיר חן והתמונות המצורפות לה לא התרשמנו כי מדובר בנכס העונה על תנאי סעיף 330 לפקודת העיריות.

בהעדר ראיות אתרות ו/או הודעה למשיב בזמן אמת על מצב הנכס לא ניתן לקבל את טענת העוררות כי הנכס ראוי לפטור על פי סעיף 330 לפקודה מיום פינויו.

אמרנו כבר בהתלטות אחרות הנוגעות לנכסים של העוררות במתחם, כי בשים לב להוראות הסכם הפשרה והתנהלות הצדדים ביחס לנכסים נוספים באצור עולה כי העוררות וחמשיב נמצאו בקשר ישיר ותכוף שמשמעותו בדיקת מצב הנכסים. אלא שבמקרה זה לא ראינו כי חמשיב ביקר בנכס לאחר המועד בו הוא פונה על ידי העוררות ו/או הפולש.

סוף דבר הערר ביחס לנכס 2000393158 נדחה

נכט 2000199791:

לטענת העוררות נכס וה הוחזק בחלקו על ידי קובי צרפתי עד לחודש אפריל 2016 ולאחר מכן על ידי נטליה פטרובסקי אשר פינתה אותו רק בחודש ינואר 2018 .

העוררות מפנות לפסד דין לפינוי הנכס (נספת ד לתצהיר עד העוררות) ולפסק דין לפינוי של הגבי פטרובסקי (כנספת הי).

עד העוררות הודה בחקירתו כי במסגרת פסק דין הפינוי של הפולש קובי צרפתי נוכו מדמי הפינול חובות ארנונה בסך 114,000 ₪. (ראה לעניין וה סעיף 3 להסכם הפינוי שקיבל תוקף פסק דין).

ממה נפשך ! אס העוררות ניכו מדמי הפינוי של הפולש את תובותיו בגין ארנונה על מה ולמה הן מבקשות מחמשיב לפטור אותן מארנונה ולשוב לייפולשיי, בתור המחזיק התייב בתשלומי ארנונה?

במכתב העוררות מיום 22.8.2017 מפנות העוררות את חמשיב לכך כי ברחוב הגליל 7 מתזיקיס קובי צרפתי בתלק מהנכט והגבי נטליה פטרובסקי בחלק אחר מהנכס.

המשיב טען כאמור כי העוררות נרשמו כמחזיקות בנכס וח בהתאם להוראות הסכם הפשרה שנחתט בין הצדדים ואת מיום 7.11.2016. המשיב טוען כי העוררות לא עמדו בחוראות הסכם הפשרה ולא מסרו למשיב הודעה על חדילת חזקה ו/או חילופי מתזיקיס כדין אלא רק במסגרת התצהיר שהוגש בערר זה.

לטענת המשיב אין די במסירת הודעה כללית. העוררות לא עמדו בתנאי החוק והסכמי הפינול שהציגו במסגרת פסקי הדין בין העוררות לייפולשיסיי מוכיחים כי העוררות הסכימו לאחוקה של חייפולשיסיי עד למועד מטויס ולא מסרו על כך הודעה למשיב.

בהתאם להסכם הפשרה שנחתם בין המשיב לעוררות בשנת 2017 (לחלן :הסכם הפשרהיי) נקבע

בסעיף 2 הי להסכם כך:

,עוד מסכימים הצדדים כי לאתר חתימת ההסכם, העולרות יעבירו למשיב רשימה מעודכנת הכוללת הודעות מתאימות הכוללות מיקום, כתובת, קומה ושטח, ועל השכרת שטחים לצד ג ואו קיומו של פולש ו/או הודעה על נכס לא ראוי לשימוש. המשיב יעלוך ביקודת בנכסים (יבחן את הודעות העוררות בהתאם לדין, במידה (תתקבל ההודעה היא תבוא לכלל ביטוי בשטת החשבון המאוחד הרלוונטי של אותו בנין וזאת בהתאם להולאות הדין. במידה ולא תתקבל ההודעה על ידי העירייה שמודה לעוררת הזכות להשיג על החלטת הענליית,

כאמור מהראיות שהוצגו בפנינו עולה כי העוררות הודיעו למשיב בחודש אוגוסט 2017 ומסרו את שמות קובי צרפתי והגבי פטורבסקי. אין מועד זה עולח בקנה אחד עם טענת העוררות למועדים בהם יש לפטור את העוררות מאחזקה ולהסב את החיוב על שם קובי צרפתי ו/או הגבי פטרובסקי.

עלינו להכריע לפיכך בטענת העוררות כי בתקופה שבמחלוקת לא חיו ה'מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות".

הגענו למסקנה כי דין טענת העוררות להידחות למעט האמור בהמשך ביחס לתקופה שבין

7 ועד ליום 2.1.2018:

ביחס לקובי צרפתי הרי שהעוררות קיווו מדמי הפינוי ששולמו לו במסגרת הסכם הפשרה את חובות הארנונה. בנסיבות אלה ובנסיבות מועד ההודעה שמסרו העוררות ( אוגוסט 2017) על אהות המחזיק צרפתי הרי שאין לקבל את טענת העוררות כי עמדו בהוראות הסכם הפשרה או הוראות הדין ויש לדחות הטענה כי העוררות לא החציקו בנכס.

לגבי הגבי פטרובסקי הרי שניתן לקבוע כי ביום 22.8.2017 מסרו העוררות הודעה למשיב על חדילת חזקה או על והות מחזיק אחר, שכן בסעיף במכתב וה המתייחס לרחוב הגליל 7 קובעות העוררות במפורש כי הנכס מוחזק על ידי נטליה פטרובסקי ואחרות. הן אומנם מפנות לכתב תביעה אולם המשיב לא פעל בהתאם להודעה זו.

ניתן לקבוע לפיכך כי ביחס לנכס ּה, החל מיום 22.8.2017 לא החזיקו העוררות בנכס בתקופה הרלבנטית וזאת על אף הוראות הסכם הפשרה. מאחר והעוררות הפנו למכתב מיום 22.8.2017 לא מצאנו ממש בטענת המשיב להרחבת חוית פסולה. בשים לב לנסיבות הכלליות ולהסדר הפשרה בין המשיב לעוררות אפשר לטעון כי הטענה בדבר אחוקת הגבי פטרובסקי לא עלתה לראשונה בדיון בין הצדדים.

טענת העוררות כי לא החויקו בנכס עד ליום 22.8.2017 נדחית ואילו הטענה כי לא החזיקו בנכס מיום 23.8.2017 וממועד וה ועד מועד פינוי הנכס על ידי הגב פטרובסקי ביום 18.1.18 מתקבלת.

הטענה כי הנכס אינו ראוי לשימוש ויש לפטור אותו בהתאם להוראות סעיף 330 לפקודת העיריות מיום פינוי הנכס על ידי הגבי פטרו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]