החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 01 עד 05 לדצמבר 2019

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140018207 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

*ו'יר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו''ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו'יד גדי טל

העוררת: ויטראז' מרכז א*רועים

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטהת

העוררת מחויקה בנכס ברתוב המטגר 68 תל אביב בשטח של 614 מ"ר, בגינו הגישה ערר על החלטת מנהל הארנונה לדחות את השגתה בערר ביקשה המשך פטור בגין שיפוצים על פי סעיף 0 לפקודת העיריות, מיום 1.11.2017 ועד לסיום השיפוץ בנכס.

לנכס ניתן פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות בשל שיפוצים מיום 1.7.2017 ועד ליום 7

המשיב טען בתשובתו להשגת העוררת כי מבדיקה שערך במקום מצא כי הנכט אינו עומד בתנאיו של סעיף 330.

המשיב טען בכתב התשובה להשגה כי הנכס אינו עוד במצב של נכס יילא ראוי לשימושיי גס אס השיפוצים לא הסתיימו לשביעות רצונו של הלקוח של העוררת. עוד טוען המשיב כי לגופו של עניין בביקורת שערך בנכס נמצא כי הנכס אינו ריק, עובדה השוללת את מתן הפטור לנכס.

בכתב הערר טענה העוררת כי בעת הביקורות שערך המשיב בנכס נמצאו בו כלי עבודה, חומרי עבודה ופועל שעסק בשיפו בנכס.

ביום 24.5.2018 התקיים דיון מקדמי בפני המותב בראשותו של חיוייר עוחייד סטוקהולס והתיק נקבע לשמיעת הוכחות והצגת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית.

העוררת הגישה את תצהירו של ביואן פנחס טיואבי הבעלים של העוררו.

הוא הצהיר כי העבודות בנכס טרם הושלמו /על אחת כמה וכמה בסביבת הנכס ובגישה אלימי.

הוא הפנה למערכת היחסים בין השוכרת של העוררת, לרבות פרוטוקול מסירת המושכר אשר צורף באופן חלקי בלבד לתצהירו מבלי שהוא מצרף את פירוט העבודות שנותרו להשלמה.

כמו כן צירף עד העוררת לתצהירו קבלות עבור שיפוצ הנכס שבוצע לטענתו בתקופה שבמחלוקת.

העד מעיד על עיכוב משמעותי בשיפוץ ומסירת הנכס בשל מחלוקת משפטית שהתבררה בפני בית המשפט לעניינים מנחליים בתיק עתיימ 9549-11-17. הוא צירף לתצהירו את פרוטוקול הדיון בבית המשפט ופסק חדין בעתירה.

המשיב הגיש את תצהירו של חוקר השומה אלעד גרינבלט אליו צורף דוח ממצאי ביקורת שנערכה בנכט ביום 4.1.2018 ואת תצהירו של תוקר חשומה דוד צדוק אשר אליו צורף דוח ממצאי הביקורת שנערכה על ידו בנכס ביום 24.1.2017 .

ביום 20.5.2019 התקיים דיון הוכחות בפנינו.

עד העוררת נחקר על תצהירו.

הוא נשאל לגבי מ/1 , הבקשה שהגיש למשיב לפטור מארנונה אשר בה ביקש להחיל את הפטור מיום 1.1.2018 יימאחר וצריך שיפוץ להתקין מדרגות חיצוניות לפי צו בית משפטיי

והשיב :

כשאת שואלת אותי על ההשגה מ/1 בה ביקשתי פטור מה 1.1.2018 ומדוע בתצהיר רשמתי 7 , אני פניתי לעירייה אחרי הדיון בעתירה המנהלית, הפקחים של העירייה היום באיט כל 30 יום ורואים שהנכס סגוריי.

נדמה כי בשאלה זו ,סביב מ/1 , מתמקדת המחלוקת העובדתית בין הצדדים:

המשיב טוען כי השיפוץ הושלם עד ליום 31.10.2017 ואילו הבקשה המהודשת לפטור, מ/, נובעת כתוצאה מהחליך המשפטי שמנע את מסירת הנכס לשוכרת ואשר כתוצאה ממנו הוסכם על בנלית מדרגות חיצוניות למושכר.

העוררת לעומת וּאת, טוענת כי השיפוץ לא הושלם, ללא קשר להליך המשפטי, וכי יש להמשיך את תחולת הפטור מיום 1.1.2017 ועד למטירת הנכס לשוכרת.

לאחר שעיינו בדוחות ממצאי הביקורת, התמונות שצורפו להם, בתצהיר העוררת לרבות פרוטוקול הדיון בביתּ המשפט ובסיכומי הצדדים הגענו למסקנה כי במחלוקת בין העוררת למשיב הצדק עט המשיב.

העוררת לא הוכיחה קיומם של התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 330 לפקודת העיריות .

מהביקורות שנערכו בנכס בתאריכים: 8.1.2018 ו - 24.12.2017 עולה כי מצבו של הנכס תקין

ללא ליקויים משמעותייט ונראה כי עבודות השיפוצ או הבנייה הגיעו לסיומן.

העוררת לא הציגה ראיות הסותרות את התמונה המתקבלת מדוחות ממצאי הביקורת חנייל ומהתמונות שצורפו להן.

ההתרשמות מהביקורת שנערכה בנכט בתחילת חודש ינואר היא שהעבודות בנכס הסתיימו/קים ליצוף, קירות צבועים, שקעים (מפסקים מותקנים, גופי התאורה מותקנים, חלונות ומחיצות פנים מותקנים, נראה שילוט בכניסה לחדרים וכן נלאו פדיטי ריהוט בכל השטח?/

חוקר השומה מוהה פתיחה של קיר חיצוני והכנה לדלת. נציג העוררת שנכח בביקורת מציין כל בהוראת בית המשפט פתתו יציאה חיצונית לבניין.

עיינו בפרוטוקול חדיון בבית המשפט בתיק עתיימ 9549-11-17, עולה ממנו כי המחלוקת בין הצדדים, שככל הנראה עיכבה את מסירת הנכס לשוכרת, נפתרה בהסכמה על בניית גרם מדרגות חיצוני וכניסה נוספת לנכס.

עד העוררת אמר בתצהירון :

*בנכס בוצעו ביקודות במסגרתן נוכת בוחן החוץ של המשיב כי העבודות בנכס טרם הושלמו, על אחת כמה וכמת בסביבת הנכס ובגישה אלי!/.

בסעיף 8 לתצהירו מסביר עד העוררת כי העיכוב במסירת המושכר לשוכרת נבע מדרישת העותרים לבית המשפט ליצירת כניסה נפרדת לנכס.

העוררת לא הניתה ראיות התומכות בטענתה כי הנכס אינו ראוי לשימוש. היא לא פירטה מה הן העבודות שחיה עליה לסיימן כמפורט בפרוטוקול המסירה, לא צירפה תמונות או ראיות אחרות והחשבוניות שצירפה לתצהיר העורר אינן רלבנטיות לטענה כי בנכס בוצעו עבודות המצדיקות הגדרתו כנכס שאינו ראול לשימוש.

-.

בקשת העוררת להארכת תוקף הפטור - מ/1 מדברת בעד עצמה.

העוררת מבקשת להמשיך להחיל את הפטור /מאחל וצליך שיפוץ להתקין מלדגות תיצוניות לפ צו בית משפט?.

הנימוק הזה אינו מצדיק הארכת תוקף הפטור.

מהראיות שהובאו בפנינו למדנו כי לא נראו במקום עבודות שיפוצ או פועלים בעת ביצוע הביקורות למעט עבודות הקשורות בתוספת המדרגות וכאמור עיון בתמונות שצורפו לדוחות ממצאי הביקורת של המשיב מציג תמונה עובדתית של נכס תקין, חדש ובחלקים רבים מוכן לאכלוס,

עלינו לקבוע האם הנכס במצבו, כפי שעולה מהתמונות ומדוחות ממצאי הביקורת ניווק במידה שאי אפשר לשבת בו.

וזו לשון סעיף 330 לפקודת העיריות:

/נהרס בנין שמשתלמת עליו אלנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ניחולו תוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הלום או נמיזוק..%

בהתאם לפטיקה המנחה של בית המשפט העליון בעניין בריימ 10313/07 חברת המגרש המוצלת בע"מ ני עירית תל אביב (להלן: ייפסק דין המגרש המוצלתי), מצוויס אנו לבחון האם הנכס נשוא הערר עומד בקריטריונים אותם ציווה המחוקק בסעיף 330 לפקודת העיריות (נוסח חדש) המזכיס אותט בפטור המבוקש.

כאמור , הגענו למסקנה כי במקרה ה מצב הנכס אינו עונה על דרישות החוק.

הצורך בבניית מדרגות חיצוניות על פי ההסכמה בבית המשפט אינו מצדיק לקבוע כי מדובר בנכס שלא ניתן לשבת בו.

מצב הרצפה, התקרות ,חלונות, שילוט, ריחוט התקנת מפסקים וכיוב' מטיט את הכף לקבלת ההחלטה כי אין מדובר בנכס שאי אפשר לשבת בו.

מכל האמור לעיל דין הערר להידחות.

משלא נתבקשנו לעשות כן, אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 1/12/2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתל משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 לוס מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם החלטה תר האינטרנט של חמשיב.

יחיר: עו"ד דוק חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי חבר: / גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140019496 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לוייר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו'/ח אבשלום לול

חבר: עו'יד גדי טל

העורר: שביב מוטי מרדבי

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטה

ענלינו של ערר זה הינו חיובו של העורר בארנונה ביחס לשטח של 104 מ"ר ברחוב מטלון 77 תל אביב.

העורר טוען טענת יאני מחוּיקיי בנכס לתקופה שמתתילה ביוט 1.5.2018 ועד ליום 24.6.2018 בטענה כי רכש את הנכס, אך הנכס נמסר לו רק ביום 24.6.2018 ולא כפי שנרשם על ידי חמשיב ביום 1.5.2018.

המשיב דחה את השגת העורר בטענה כי רישום העורר כמתזיק בנכס נשוא הערר בוצע בהתאם להודעת הבעלים היוצא של הנכס אליה צורף הסכט מכר בהתאם לו נקבע מועד מסירת הנכט ליום 1.5.2018.

אין מחלוקת בין הצדדים כי דפוס ב. אורטנר בע"מ הרשומה כמחזיקה מטעם הבעלים הודיעה לעיריה על שינוי הבעלות בנכס ובעקבות הודעתו מיום 26.2.2018 נרשם העורר כמחציק נכנס בנכס מיום 1.5.2018.

המחלוקת כאמור בין הצדדים (לרבות הצד השלישי, הבעלים הקודם של הנכס) נוגעת לתקופה מיום 1.5.2018 ועד ליום 24.6.2018.

ביום 24.6.2019 התקיים דיון מקדמי בפנינו במסגרתו ביקשו הצדדים לזמן לדיון את הבעלים הקודם על הנכס יישותפות במבנה מטלון 77 תל אביביי ומי שמסר את ההודעה למשיב יידפוס אורטנר בעיימיי.

כתבנו בהחלטתנו כי מפרוטוקול המסירה שהציג לנו העורר עולה לכאורה כי פרוטוקול המסירה נערך ב- 24.6.2018 ועל כן התלטנו לזמן את הבעלים המוכר כצד שלישי שעלול לחיפגע מהחלטתנו.

לדיון שנקבע ליום 5.8.2019 לא הת*יצב הצד השלישי בשל תקלחה טכנית בצימונו.

בכדי לחסוך מזמנם של הצדדים קיבלנו את ההחלטה הבאה:

*מר ישראל אודטנר יתייחס בכתב בשמו או בשם ב. אורטנר בע"מ עד ליום 15.9.2019 למועד בו נמסרה החזקה לש ביב מלדכי ובשים לב לכך שבפני הוועדה נמסד פרוטוקול מסירה ממנו עולה כי חילופי המחזיקים בנכס נעשו ביום 24.6.2018 ולא 1.5.2018 . אם מר אורטנר או החברת מטעמו אינם מטכימים כי מועד המסירה צריך להיות 24.6.2018 יגישו את עמדתם מאומתת בתצהיר כדין.

ביכ העודר ימציא במקביל פמשלות החלטה זו את כתב הערר בצירוף הנספחים ובצרוף החלטת זו עם העתק אישוד המסירה לועדת הערר?

המזכירות תקבע לתזכורת למתן החלטה סופית בתיק על :די מותב זה ליום 16,9.2019/

ביום 15.9.2019 הגיש הצד השלישי תגובה להתלטת הועדה מאומתת בתצהירו של מר מאיךר ישראל אורטנר.

חצד השלישי טען כי מועד מסירת הנכס נקבע בהסכם בין הצדדים ליום 1.5.2018.

בשל מחלוקת בין המוכר לקונה לא הגיע העורר לשלם את תשלום התמורה האחרון במועד שנקבע ולא הגיע לקבל את החזקה בנכס.

מהודעת הצד השלישי עולה כי בשל מחלוקת בין הצדדים לא נמסרה בפועל התוקה לעורר.

+הוא בחר מסיבותיו שלו שלא לקבל את החזקה במועד וטען שעל פי ההסכם איחור של עד 30 *ום אינה הפדה /

<משחלף גם מועד הארכה הגיע ביכ העורר למשדד ב''כ המוכדת ביום 18.6.2018 באופן מפתיע וללא תיאום עם שני שיקים בנקאיים על סך יתרת התמורה האמורה שתוסכם כאמור שהיא תישאר בנאמנות. באותו מעמד נמסר לבכ העורד מפתחות הנכט...סמוך ליום 24.6.2018 התקשר אלי העורר וביקש שניפגש בנכס. אני הגעתי באותו תיום לנכס , כאשר העורד היה בתוך הנכס והציג לי מסמך עם כותלת *פרוטוקול מסירת? שהוא רשם בכתב ידו וביקש ממני לחתום עליו. אני סירבתי כי ללעתי הנכס היה מוחזק אצל העורר מיום 1,5.2018 ...+

הנה כי כן הממצאים העובדתליס ברורים:

* העורר לא קיבל את מפתחות הנכס, לא בוצעה מסירה של הנכס ואף לא שולמה התמורת בגין הנכס ביום 1.5.2018.

* יתרת התמורה על פי עטקת המכר שולמה ביום 18.6.2018,

* הצדדים נפגשו בנכס ביום 24.6.2018 ונערך פרוטוקול מסירה, אך בשל מחלוקת משפטית ועטקית לא נחתט פרוטוקול המסירה.

* הבקשת לעירייה ביחס לחילופי המתזיקיס בוצעה לפני יום 1.5.2018 בהסתמך על חוזה המכר ובטרם נודע אס בוצעה מסירת הנכס בפועל במועד שנקבע.

בכתב התשובה טען חמשיב: //כי לאחל בחינת טענות תעודר הובהר כי אין במסמכים אשר צודפו

על ידי העודר כלי להעיד על שינוי במועד החוזי שנקבע למסירת החזקה. כך התכתובות שצורפו על ידי העודר לפנייתו כמעילות לטענתו על איחול במסירת החזקה איגן נושאות כל זיחוי כי אכן מדובר על הנכס נשוא הערר ואינן יכולות להוות ראית לשינוי מועד החזקת החוזי./

המשיב אומנם פעל בהתאם לסעיפים 325-326 לפקודת העיריות ופעל בהתאם להודעת המחזיק הרשום בפנקסי העיריה כי חדל להחציק בנכס אלא שלאחר בתינת המסכת העובדתית והראליתית מתקבלת תמונה שונה לפיה המחזיק היוצא בנכס הודיע על השינוי בתזקה בנכס לפני שהשינול התרחש בפועל, ואילו העובדות בסופו של יום מעידות כי ביום 1.5.2019 לא תדל המחציק הרשום מלהחציק בנכס.

הצד השלישי בהודעתו ובתצהיר שהגיש לוועדה מודה למעשה כי לא מסר את מפתחות הנכס והנכס לא נמסר לעורר ביום 1.5.2018, מסיבות הקשורות במחלוקת פרטית ומשפטית.

אל לו למשיב לחיכנס לעוביה של המחלוקת בין הצדדים, זו ראויה שתתברר בתחום המשפט הפרטי בין העורר לביו הבעליט הקודם של הנכס.

אלא שמרגע שהוצגה למשיב ו/או לוועדת הערר התמונה העובדתית ממנה עולה כי מסירת הנכס לא התבצעה לפני יום 24.6.2018 אין מנוס מקבלת הערר.

העורר הוכיח כי בתקופה שמתחילה ביום 1.5.2018 ועד ליום 23.6.2018 לא החזיק בנכס נשוא הערר.

אין בהחלטתנו זו בכדי לקבוע דבר או חצי דבר ביחס למערכת היתסיסם בין העורר לבין יישותפות במבנה מטלון 77 תל אביביי או לבין מאיר ישראל אורטגר ושמורות לצדדים כל הזכויות והטענות העומדות להם במטגרת היחסים החוציים בינם.

קביעתנו מתייחסת לאחזקת הנכס לצרכי ארנונה, ולזו בלבד.

הערר מתקבל . אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים חיוט 1/12/2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההתלטה.

בהתאט לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם ההלשה"א( באתר האינטרנט של המשיב.

0 0

/

לו'יר: ערי/ / צדוק חבר: עו/ד/רו'/ח אבשלום לוי חבך\ עו''ד גדי טל קלדנית: ענת לוי

₪

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מט' ערר: 140013487 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לו'/ר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו'יד גדי טל

העוררת: סי וי פול מאגרי מידע בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטהת

ביום 8.1.2018 ניתנה החלטה סופית בתיק וה לפיה נדחה הערר, וטענת העוררת שיש לסווגה כבית תוכנה לא התקבלה.

העוררת הגישה ערעור מנהלי על החלטת הועדה.

ביום 5.7.2018 ניתן תוקף פסק דין להסדר פשרה בין הצדדים במסגרתו קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה הדיון יוחזר הדיון לוועדת הערר על מנת לאפשר לעוררת להגיש דו"ח כספי מבוקר על ידי רואה חשבון וזאת בהתליחס לשנת 2015.

ייבאשר לשנות המס 2016-2017 תחליט המערערת כטוב בעיניה, לאחר קבלת ההתלטה המתליתסת לשנת 2015 !י,

ביום 10.2.2019 פנתה העוררת לועדת הערר וביקשה להאריך את המועד להכרעה בסיווג הארנונה לשנות המס 2016-2017 עד לאחר שתתקבל הכרעה באשר לטיווג הארנונה לשנת המס 2015.

בקשת העוררת הועברה לתגובת המשיב אשר התנגד למתן ארכה כמבוקש וטען כי ועדת הערר בהחלטתה מיוט 8.1.2018 סתמה את הגולל על האפשרות לדיון בשנות המס 2016-2017 .

המשיב טען כי הבסיס להסדר הפשרה שאושר בבית המשפט היה הדיון וההכרעה בערר לשנת המס 2015 בלבד.

ביום 18.2.2019 התקיים דיון מקדמי בפני הועדה .

בתום הדיון קייבלנו את ההחלטה הבאה :

*אכן נכון *ותר שיישום החלטת בית המשפט יתבצע קודם כל אצל המשיב ולאחר מכן תובא החלטת המשי 5ב לביקורת ועדת ערר ככל שיהיה צולך בכך. לאור התנגדות המשיב להגשת דוחות לשנת 2016-2017 כעת, התנגדות שאינה מובנת לוועדת העלד, שכן יכול להיות שבדוחות אלה יש תמונה נוספת שיכולה לסייע למנהל הארנונה להכריע לגופו של עניין , ולאור החלטת בית המשפט מיום 17.6.2018 הקובעת שהמערערת תחליט לגבי שנות המס 2016-2017 לאחר החלטת לגבי שנת המס 2015 לשמור על זכותה של העוררת לשוב ולדון בנושא שנת המס -2016 7 לאחר שנקבל החלטה לנושא שנת המס 2015 *//.

ביום 10.3.2019 הגיש המשיב את עמדתן לאחר שהעוררת הגישה לו את הדוייח הכספי לשנת 5,

בתגובתו טען המשיב כי אין בדוייח הכספי לשנת 2015 בכדי לשנות ממסקנותיה של ועדת הערר

ויש להותירה על כנה בעיקר מהנימוקים הבאים:

מניתוח הדוחות עולה כי כלל הכנסותיה של העוררת נובעות ממכירת מנויים למעסיקים הדוחות אינם כוללים התייחסות להוצאות פיתוח.

ניתות הדותות מצביע על כך שהוצאות שכר העובדים העוסקים במתן שירות ומכירות וכן הוצאות הפרסום של החברה הסתכמו ב 67% מתוך סך הוצאות ההנהלה והכלליות לשנה זו.

העוררת הגישה תגובתה להודעת המשיב וטענה כי יש להכיר בפעילות בסיווג בית תוכנה .

העוררת התייחסה להודעת המשיב כדלקמן:

טענות המשיב לא נתמכו בחוות דעת של רואה חשבון ומכאן שטענות המשיב בהודעתו הועלו ללא בסיס וללא תמיכה.

הדוייח הכספי ענינו דוח לרשויות המס ואינו יכול להסביר את אופי הפעילות של התברה.

ההכנסות בדוייח הכספי ממכירת רשיונות תוכנה תומכות בטענה כי מדובר בבית תוכנח.

ניתן לראות מעיון בדוח הכספי כי העוררת לא עשתה שינוי מהותי בפעילותה לאורך השנים, שנים בהן סווגה כבית תוכנה.

בעקבות ההודעות שהגישו הצדדים ובהתאם להחלטת בית המשפט קיבלה ועדת הערר החלטה ביום 8.4.2019 לזמן את הצדדים לדיון בו יטענו הצדדים טענותיהם ביחס לדוחויית הכספיים לשנת 2015.

ביום 22.7.2019 התקיים חדיון בענין הדוייח הכספי.

בדיון העלו הצדדים טיעוניהס בהרתבה.

העוררת שבה על טענותיה והגישה לועדת את הדוחות הכספיים ע/1.

המשיב שב על טענותיו וחוסיף והפנה לכך שאין ביטוי בדוחות הכספיים להוצאות פיתות תוכנה וכי הדוחות מצביעים על כך שאין מדובר בבית תוכנה.

נותר לנו לקבוע, כמצוות בית המשפט, לאחר שעיינו בע/1 ובטיעוני הצדדים בבקשות ובסיכומיס האט יש לשנות מהתלטתה הקודמת של ועדת הערר ולקבוע כי פעילותה של העוררת הינה בתחום ייצור פיתוח תוכנה.

עיינו בהודעות הצדדים, בסיכומי הצדדים ובדוחות הכספיים ליום 31.12.2015 ע/1 והגענו למסקנה כי אין מקום לשנות מהחלטתנו הקודמת.

הדוייח הכספי שהגישה העוררת למשיב ולועדת הערר אינו מבטט תשתית ראייתית התומכת בטענת העוררת כי היא עושה שימוש בנכס לפיתוח תוכנה.

הועדה כבר הכריעה בשאלה האם חל שינוי בפעילות העוררת בשנת 2015 לעומת שנים קודמות. כל

שנותר הוא לבחון את הדוייח הכספי בטעיפי ההכנסות וההוצאות :

ניתוח סעיף ההכנסות וניתוח באור 14 ביחס להוצאות ההנהלה והכלליות (כל ההוצאות הוגדרו כייהנהלה וכלליותי') אינו מצביע על הוצאות פיתות תוכנה או השקעה בפיתות תוכנה או מאפיינים אחרים של בית תוכנה.

הדוח מפרט את היקף ההוצאות לשכר עבודה ונלוות, פרסום שכר דירה, וכיוייב.

בשים לב לראיות שכבר נשמעו בפני הועדה הרי שהדוח הכספי לא מנית תשתית ראייתית שונה או תשתית נוספת התומכות בטענות העוררת.

אשר על כן הגנו דוחים את הערר לשנת המס 2015.

העוררת תפעל בהתאט להתלטת בית המשפט ביחס לעררים לשנות המס הבאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 1/12/2019.

בהתאם לטעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות הַמקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייץ -- 1977 תפורסם החלשה גו/באתר האינטרנט של המשיב.

/

ירייר: עויד א דוק חבר: עו'/ד/רו'יח אבשלום לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140019682 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לרייר: עו"ד אלון צדוק

חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו'יד גדי טל

העוררת: מושקוביצ מירב

גגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

עניין ה כבר נדון בעבר בפני ועדת הערר בפני מותב וה.

ביום 21.5.2018 ניתנה החלטה הדוחה את ערר 140017212 בו ביקשו אותם העוררים שס להפחית מסך החיובים את שטח הפרגולה .

המחלוקת באותו העניין נגעה לעובדה שהפרגולה הייתה מכוסה בפלסטיק קשות שאטום למים.

המחלוקת בין הצדדים באותו העניין נטובה סביב השאלה האם יש לסווג שטח זה במסגרת טעיף 1 ייג לצו הארנונה כפרגולה או שטח בניין כטענת המשיב לפי סעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה.

קבענו בהתלטתנו אצ כי לאחר שעלינו בדוח ממצאי הביקורת , בתשריט ובתמונות ושמענו את עדי הצדדים הגענו למסקנה כי לולא כיסוי הפלסטיק שחונת על הרלסיט מהעף המהווים את סכך הפרגולה היה המבנה עונה לתנאי סעיף 1.3.1 לייג לצו ומסווג כפרגולה.

סברנו כי במחלוקת בין המשיב לעורריס הצדק עס המשיב, מצאנו כי קירוי הפרגולה בכיסוי פלסטיק המונע טפטוף מים משנה את מהותה של הפרגולה והופך שטח זה לשטח מקורה.

אין מתלוקת עובדתית בין הצדדים ביחס לכך שבעקבות החלטת הועדה הסירה העוררת את קירוי הפלסטיק השקוף שהיה מונח על הפרגולת ושטח הפרגולה הופתת מסך התיובים.

ראה לעניין ה מכתבה של הגבי נאוה בן צור לבייכ העוררת מיום 18.6.2018.

המחלוקת נשוא הערר הנוכתי נולדה בעקבות התיקון לחוק ההסדרים במשק המדינה מיום 9 אשר להבנת העוררת שיגה את המצב החוקי הנוגע לתיוב פרגולה ואשר בעקבותיו כיסתה את הפרגולה בכיטוי פלסטיק מחומר שקוף.

העוררת טוענת כי מטרת התיקון לתוק הייתה למנוע חיוב פרגולות אך ורק עקב הנחת קירוי פלסטיק שקוף עליה.

המשיב לעומת זאת בתשובתו הדוחה את השגת העוררת מיום 14.2.2019 סען בי /תיקון מט/ 17 לחוק ההסדרים אשר אליו הנך מפנה בפנייתץ...אינו חל על עיריית תל אביב , שהלי ערב

מרסומו של תיקון זה, נכלל בצו הארנונה של עירית תל אביב שטח מצללת הצמודה לנכס מגורים בחישוב שטחו של אותו נכס לשם הטלת אלנונה כפי שנקבע בתיקון עצמו?.

בכתב התשובה לכתב הערר ביקש המשיב לדחות על הסף את הערר בטענה של יימעשה בית דיניי שכן המחלוקת הזו הוכרעה כבר בהחלטתנו בערר 140017212.

בדיון המקדמי ביום 20.5.2019 הסכימו הצדדים כי המחלוקת ביניהם משפטית ולא עובדתית והוחלט כי לאחר שיסכמו את טיעוניהם בכתב תינתן החלטתנו זו.

ראשית נכריע בבקשה לדחייה על הסף :

בייכ העוררת טוען, והצדק עמו, כי עקב השינוי במצב המשפטי, לא חלה במקרה זה הדוקטרינה של מעשה בית דין.

התיקון לחוק ההטדרים במשק המדינה נכנס לתוקפו ביום 1.1.2019, לאחר החלטת ועדת הערר בתיק 160017212.

טענת המשיב כי אין בתיקון לחוק בכדי לשנות את המצב חמשפטי או את תוצאת ההליך ראויה שתידון אולם אין בה בכדי להצדיק את החלת הדוקטרינה הקיצונית של יימעשה בית דיןיי ואין לחטוס במקרה זה את דרכם של הנישומים לבירור עניני של טענותיהם.

בשל האמור לעיל נדחית בקשת המשיב לדחות על הסף את הערר.

נותר לנו להכריע במחלוקת המשפטית גופח.

המשיב טוען כי תיקון 17 לחוק ההסדרים אינו חל על עירית תל אביב שכן התיקון חל רק על רשויות אשר ערב פרסוט התיקון לא נכלל שטח מצללה הצמוד לנכס בחישוב שטתו של אותו נכס.

המשיב טוען כי צו הארנונה של עירית תל אביב כולל חיוב בגין שטח מצללה/פרגולה גס לפני התיקון לתוק ועל כן התיקון כלל אינו מתּייחס למשיב.

המשיב אמנם מודה כי צו הארנונה מעניק פטור מתשלום לשטח מסוג ות בנסיבות מסוימות אך לא ניתן לקבוע כי שטחי מצללה אינם זוכים להתייחסות בצו הארנונה של עירית תל אביב/.

העוררת טוענת כי כוונת המחוקק בתיקון הנייל לתוק הייתה שרשויות מקומיות שלא מחייבות מצללה הצמודה לנכט המשמש למגורים ערב התיקון לחוק, לא יחייבו את אותה מצללה רק עקב הנחת קירוי פלטטיק עליה.

העוררת מפנה לדברי ההסבר לתוק :

+בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע לקבוע כי אס רשות מקומית לא כללה בחישוב השטת של נכס המשמש למגורים את השטח של מצללה לשם הטלת ארנונת לפי צו האלנונה ערב תחולתו של חתיקון המוצע היא לא תהית רשאית לכלול את שטח המצללה האמולה בחישוב הנכס רק משום שהמצללה כוסתת בכיסוי שקוף שעשוי מחומר פלסטי...<

העוררת צירפה לסיכומיה את פרוטוקול ישיבת ועדת הכספים שדנה בתיקון לחוק ביוט 8

בישיבה התבטאו היועצים המשפטיים והטבירו את מטרת התיקון.

ייאמר כבר עתה.

הדברים ברורים , ומדברים בעד עצמסם.

מטרת המחוקק הייתה לאפשר להניח קירוי שקוף על גבי פרגולות הצמודות לנכס מגורים שלא תויבו בארנונה ערב התיקון לחוק מבלי שהרשויות תחייבנה את אותה הפרגולה בארנונה רק בשל הקירוי.

מקום בו אין מחלוקת מילולית אין צורך להידרש לפרשנות מהפסיקה או להחידרש לפרשנות אותה מנסה המשיב לייחט למתקין הצו.

הניסיון לטעון כי צו הארנונה של עירית תל אביב לא פטר את סוג הפרגולה הצו מתיוב הינו ניסיון מתתכס העומד בסתירה למציאות העובדתית והמשפטית ואין לתת לו יד.

הלכה למעשה, הנכס נשוא הערר שבפנינו היה פטור מארנונה ערב התיקון לתוק, לאחר שהשגת העוררת נדחתה בעבר והילא הסירה את קירוי הפלסטיק.

אס מבקש המשיב שנאמא את פרשנותו הרי שנעקר מתוכן את כוונת המחוקק אשר כיוון לכך כאשר קבע פטור מארנונה למצללה עליה הונח קירוי פלסטיק ואשר חייתה פטורה מארנונה ערב תיקון התוק.

ואם אין די בנוסחו הברור של התיקון לחוק חרי שדברי ההסבר בהצעת החוק ופרוטוקול הדיון בוועדת הכספים מחוקים את עמדת העוררת.

אימוץ הפרשנות של המשיב ייעשה עוול לרצון המחוקק, ועדת הערר מצווה בעת בחינת שיקול דעתו של מנהל הארנונה לשקול שיקולים של טבירות ולנסות להתחקות אחר כוונת מתקין הצו או המחוקק.

גס לו נדרשנו לפרשנות התכליתית של הצו או של התיקון לתוק הייתה מסקנתנו כי יש לקבל את הערר במקרה וה.

סוף דבר, הערר מתקבל .

המשלב יישא בהוצאות העוררת בסך 1,500 ₪ + מעיימ ניתן בהעדר הצדדים היום 1/12/2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתנל משפט לעניינים מנהליים (טדרי דין), תשסי/א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט עענייניס מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאטס לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשליי -- 1977 תפורטס החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו''ר: עו''ד אלון צדוק חבר: עו'יד/רו'יח אבשלום לול ₪ גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140019385 שליד עיריית תל אביב- יפו 5

בפני חברי ועדת הערר:

*ר'/ר: עו"ד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי

חבר: עו"ד גדי טל

העוררת: וי איי פי אבטחה בע'/מ

נגד

מנהל הארונונה בעיריית תל אביב -- יפו

החלטת

העוררת הגישה ערר על החלטת מנהל הארנונה לדחות השגתה ביחס לחיובי ארנונה בגין שטחיט בהם היא מחזיקה ברחוב ריבייל 7 תל אביב.

העוררת טוענת כי יש לסווג את הנכס נשוא הערר בשטח של 27 מ"ר המסווג בסיווג ''חניונים במבנה ללא תשלוסיי בסיווג ייבניין המשמש לחניית רכב בתשלוטיי.

מנהל הארנונה דחה את השגת העוררת ופירט עמדתו בתשובה להשגה מיום 1.11.2018:

* אין מדובר בחניון בתשלום כי אט בנכס המחווה חניה קבועה, ספציפית, משולטת ושמורה לעוררת . אין מדובר בשטת חניון המיועד לכלל הציבור.

* העוררת אף אינה משתמשת בנכט כמפעילת חניון בתשלום ואינה מאפשרת לאחרים שימוש בחניה נשוא הערר.

ביום 04.3.2019 התקיים דיון מקדמי בו נמחקה בקשת המשיב לדחייה על הסף של הערר כנגד הסכמת העוררת כי תוצאות הערר יחולו מיום 29.10.2018, מועד הגשת ההשגה. חתיק. נקבע לשמיעת ראיות.

העוררת הגישה את תצהירו של יוסי ליברמן אתד מהבעלים של העוררת. עד העוררת צירף לתצהירו את תוזה השכירות של העוררת מול חברת הניהול בתניון אשר לטענת העורר מצביעה על הסכומים ששולמו על ידי העוררת עבור השימוש בחניה.

חמשיב הגיש את תצהירו של חוקר השומה גבי מבורך אליו צורף דוח ממצאי ביקורת שערך בנכסל.

דיון ההוכחות ביום 27.5.2019 לא הוטיף הרבה על האמור בתצהירי הצדדים. עד העוררת הודה כל התנייה המצולמת בדוייח ממצאי הביקורת היא החניה נשוא הערר וכי הוא שוכר משרדים במגדל.

עד המשיב הצהיר כי לא בדק האם העוררת משלמת תמורה עבור החניה.

למעשה אין מחלוקת בין הצדדים.

הטכס השכירות שצורף לתצהיר עד העוררת מלמד כי העוררת משלמת תשלום תודשי קבוע עבור התניה.

האם עובדות אלה מצדיקות שינוי הסיווג לסיווג חניון בתשלום !

מהעובדות והראיות שחוצגו לנו לרבות עדויות, תמונות, דוח ממצאי הביקורת, עולה כי הנכס נשוא הערר אינו פתוח לשימוש הציבור הרתב, אין מערכת של גביית תשלום עבור חנייה אקראית או פרטנית בשטת נכס זה והוא משמש רק את העוררת כשוכרת המשרדים כפי שהצהיר והעיד עד העוררת.

אין מחלוקת כי בנסיבות אלה החניון אינו מתאים לסיווגו בסיווג בנייען המשמש לחניית רכב בתשלום.

ודאי שהשימוש בנכט אינו עונה על כוונת מתקין הצו בקשר לסעיף 3.3.15 לצו הארנונה.

הפרשנות אותה מבקשת העוררת לייתס לצו בנסיבות מקרה גה היא פרשנות מילולית דווקנית המתעלמת מכוונת מתקין הצו ואינח מתיישבת עם השכל הישר. הפרשנות חוטאת למטרת מתקין הצו אשר התכוונה להיטיב מבחינת שיעורי הארנונה עס נכטים אשר מסייעים לפתור את מצוקת החניה בעיר ומאפשרים חנייה בתשלום על בטיט מזדמן.

העוררת עושה שימוש בנכס נשוא הערר לשימושה הבלעדי, אצי, גם אס משלמת היא עבור הזכות הזו, אין וה מכניס אותה תחת טיווגם של תניונים בתשלום, אשר מהווים חניונים שנעשה בהם שימוש מודמן על ידי מכוניות מזדמנות.

מכל האמור לעיל דין הערר להידחות.

העוררת תישא בהוצאות המשיב בשיעוך 1,000 ₪.

ניתן בהעדר הצדדים היום 1/12/2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דיו בוועדת ערר) התשלייצ - 1977 תפורסם החלטה \ו באתר האלנטרנט של המשיב.

*ו'/ר: עו"ד אלון צדוק חבר: עו"ד/רו"ח אבשלום לוי חבר /. גדי טל

קלדנית: ענת לול

₪

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140017974 שליד עיריית תל אביב- יפו 6

00

בפני חברי ועדת הערר:

יו'יר: עו''ד אלון צדוק

חבר: עו"ד/רו'ייח אבשלום לוי

חבר: עויד גדי טל

העוררת: גוטקט מותגים

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

העוררת הגישה ערר בעילה של טעות בחישוב שטת הנכס בו תויבה בארנונה.

לטענתה של העוררת שטת הנכס העיקרי הוא 470.72 מ"ר ולא 484.56 מ"ר כפי שחוייב.

עוד טוענת העוררת כי אין לחייבה בשטח של 6.14 מ"ר המהווה חלל מדרגות בקומת הגלריה.

המשיב דחה את השגת העוררת ובכתב התשובה לערר נימק את דחיית ההשגה בכך שחיוב הנכט נערך על פי מדידה שנערכה כדין בעוד העוררת לא תמכה טענותיה במפת מדידה. עוד דחה המשיב את טענת העוררת לפיה לא הפתית מסך השטחים את שטח חלל המדרגות , שכן טענת העוררת בעניין זה התקבלה בחלקה.

בדיון המקדמי שקלו הצדדים עריכת מדידה משותפת אולם ביום 20.2.2018 הודיע בייכ חמשיב כי חהמשיב מתנגד לכך הואיל ואינו רואח טעם בעריכת מדידה נוספת על זו שכבר נערכה.

בעקבות עמדת המשיב הורינו על קביעת התיק לדיון הוכתות והבאת ראיות הצדדיט בדרך של תצהירי עדות ראשית.

העוררת הגישה את תצהירו של לב דבוסקין העובד בחברת ייערך נכסים ומיטוי מקרקעין בעיימיי

עד העוררת הצהיר כי ערך מדידה של הנכס ומצא כי רוחב הנכס הינו 17.3 מ"ר ולא 17.38 מ"ר ואילו מידת האורך עומדת על 27.46 מ"ר ולא 27.66 מ"ר.

עד העוררת צירף תשריט מדידה לתצהירו ושב והעלה את טענת העוררת בדבר הפחתת הלל המדרגות בשטח של 6.14 מ"ר.

חמשיב הגיש את תצהירו של חוקר השומח מוטי מקדשי אשר צירף לתצחירו את דו"ח ממצאי הביקורת שערך בנכס ביום 11.9.17.

ביום 18.2.2019 התקיים בפנינו דיון הוכחות.

בראשית הדיון הצהירו הצדדים כי המתלוקת נוגעת לשטח של 13.84 מ"ר משטח קומת המסחר התחתונה ושטח של 6.14 מ"ר מחלל המדרגות בגלריה.

עד העוררת נתקר על תצהירו.

אין מחלוקת, לאתר עיון בתצהירו של עד העוררת ובתשובותיו במסגרת התקירה הנגדית כי הדרך בה ערך את מדידתו בנכס, בקומת המסחר, הייתה מדידה בין קירות הנכס הפנימיים :

*שאני בא למלוד אני דואה את הנכס, רואה דלתות, כניסות ויציאות (מודד את החלקים הפנימיים לפי הגדרות צו הארנונת /

באשר לקומת הגלריה שב עד העוררת על טענתו כי אין לתייב את שטח החלל במרכז המדרגות אולם לא ידע לאמר האם לאחר מדידתו שב ובדק את טענת המשיב כי הפתית שטח של מטר ממרכז המדרגות.

עד המשיב מוטי מקדשי היטיב לתאר בעדותו את המתלוקת בין הצדדים :

*בהתייחט לתמונות מ/1 עד כ/4 שאת מציגה לי. את המדפים המצולמים בתמונות במ ו מ/4 נכללים במדידה. הקיר שנמצא מאחורי המדפים ועד הבטון , גבולות של הנכס הס מסגרת הנכס, זו לא מתיצה טיפוסית. תיארתי איך גנוי הקיר המקורי בטון פלוס טת כלוא כי זיהיתי בעת הביקודת את הקיר המקולי.;

כמו כן, העד הצביע בעדותו על תמונות מ/6 ומ/7 מהן ניתן ללמוד בדיוק על מיקומו של גיר הגבס בצמוד לקיר הנכס ואת נקודת המפגש בין קיר הגבס לתקרה.

כאמור העוררת טוענת כי יש להפחית את שטח קיר הגבס הצמוד לקיר הבטון מסך חישוב קומת המסחר.

ביחס לחלל המדרגות טוענת העוררת כי יש להפחית את שטח חלל המדרגות.

העוררת אינה מתכחשת לכך שהיא שבנתה את קירות הגבס במסגרת התאמת החנות לצרכיה אלא שמדובר לטענתה בקירות כחלק ממעטפת הנכס.

העוררת טוענת כי העובדה שקיר תגבס אינו מגיע עד תקרת הנכס אינו סותר את הוראת צו הארנונה ואין לראות בו שטת לחיוב שכן העובדה שנקודות החשמל והמערכות מחוברות לקיר ה מבססת את הטענה כי זהו קיר החנות ולא הקיר שמאחוריו.

לאחר עיון בטענות העוררת ובטענות המשיב ברור כי אין בין הצדדים מחלוקת עובדתית כי אס מחלוקת פרשנית משפטית. האם יש לכלול את קירות הגבס במסגרת השטח לתיוב.

סעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה קובע כי בשטח הבניין נכלל כל השטח שבתוך יחידת הבניין לרבות יציע וכל שטח מקורה אתר וכן מרפסות , טככות ובריכות שחליה.

האם עסקינן באלמנט דקורטיבי שנכלל בתוך שטח הבניין או שמדובר בקירות הנכס אשך אינם חלק מהשטח לחיוב כמתואר בסעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה.

לאחר שעליינו בעדויות הצדדים , בתצהירים ובחקירה הנגדית, במסמכים שהוצגו ובכתבי בין חדין הגענו למסקנה כי העוררת לא הרימה את חנטל המוטל עליה בכדי להוכיח טענתה ביחט לשטח אותו חיא מבקשת לפטור מחיוב בנכס בכל הקשור לקומת המסחר ולקירות הגבס.

הגענו למסקנה כי במקרה שבפנינו אין מדובר בהצבת קירות למבנה כי אם בתוספת אלמנט עיצובי כתלק מעיצוב הפנים של התנות אשר אינו משנה את גבולות הנכס החיצוניים או הפנימיים.

התמונות שהוצגו לנו, כמו גם תשובות העדיס מלמדות כי העוררת הציבה קירות גבט אליהם חוברו מדפים, אלמנטים של עיצוב ואף נקודות חשמל אולם אין מדובר בתוספת קיר לנכס המקטינה של שטח הנכס.

התמונות, המעידות כי אין מפגש ישיר בין קיר הגבס לתקרת הנכס מבסטות את טענת המשיב בעניין זח.

עיון בתמונות ועדויות שהובאו בפנינו מותיר את הרושם כי מדובר באלמנט זמני, עיצובי ,במסגרת התאמת הנכס לשימוש על ידי העוררת ולא באלמנטיס קונסטרוקטיביים קבועיט המקטינים למעשה את השטח של הנכס.

ביחס לחיוב שטח המדרגות בקומת הגלריה, לא מצאנו ביסוס לטענת העוררת בעניין זה.

העוררת לא הצביעה באופן ספציפי על שיטת החישוב או השטח אותו יש להפחית. יתרה מצאת, עד העוררת לא ידע לאמר אס טענת העוררת נבדקה על ידה שוב לאחר תשובת חמשיב לפיה הפחית סך מטר אחד מסך חלל המדרגות.

בעניין ה לא מצאנו כי העוררת הרימה את חנטל המוטל עליה.

ביחס לטענת העוררת כי יש להפתית משטח החיוב שטח הנמצא מחוצ לחנות הרי שלא מצאנו להידרש לטענה גו שעלתה לראשונה בסיכומי העוררת. הצדדים הגדירו בהסכמה את המחלוקת בינהם בתחילתו של דיון ההוכחות וטענה זו לא בא זכרה בהשגה או בכתב הערר.

מכל האמור לעיל, דין הערר להידחות.

העוררת תישא בהוצאות המשיב בסך 1,500 ₪.

ניתן בהעדר הצדדים היום 1/12/2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנחלייס, התשייס-2000 וונקנה 23 (ב) לתקנות בתל משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 :וס מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומי (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דיו בוועדת ערר) התשלייץ - 1977 תפורסם התלטה זו באר האלנטרנט של חמשיב.

.

יו צדוק חבר: עו"ד/רו''ח אבשלוט לוי חבררעויד גדי טל

קלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ד בכסלו תשף

9

מספר ערר: | 11:03 / 140020491

מספר ועדה: | 12004

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד רוית פרינץ

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חברה: אורלי מלי, רו"ח

המשיב:

נוכחים:

ב"כ העוררת:

ב"כ המשיב:

ב"כ הצדדים:

העורר/ת:

נכסים ייזום ופיתוח (נ.י.פ.) בע"מ הברה ציבירי ו

חשבון לקוח: 11018584

מספר חוזה: 914652

כתובת הנכס: המסגר 38

נכסים ייזום ופיתוח (נ.י.פ.) בע"מ הברה ציבורי וו

חשבון לקוח: 11018583

מספר חוזה: 914650

כתובת הנכס: המסגר 38

ע"י ב"כ עו"ד: אילן שפיגלר

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: קרן גולן אבני

העורר/ת: נכסים ייזום ופיתוח (נ.י.פ.) בע"מ

ב"כ העורר/ת עו"ד : אילן שפיגלר

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ב"כ המשיב עו"ד: קרן גולן אבני

פרוטוקול

בשל חילופי גברי בעוררת ההודעה על כך שהנכס אינו ראוי לשימוש הוגשה רק

בתחילת אפריל 2019. ברשותנו ראיות לכך שהנכס לא היה בשימוש כבר מחודש ינואר 2019.

לא קבלנו ראיות למצבו של הנכס מינואר ועד מרץ. ככל שיוצגו לנו ראיות ע"י העוררת, אנו נשקול את עמדתנו בעניין זה מבלי לגרוע מהטענות שהועלו בתשובה לערר.

לאחר שהתקיים בנינו דין ודברים ובהמלצת הוועדה, אנו מסכימים כי בגין התקופה שבמחלוקת מיום 1/1/19 ועד ליום 31/3/19 הנכס יסווג בסיווג מהסנים לאור דברי ב"כ העוררת. שאר טענות העוררת נדחות.

ועדת ערר לענייגי ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך : ד בכסלו תשף

9[

מספר ערר: | 11:03 / 140020491

מספר ועדה: | 12004

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד רוית פרינץ

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חברה: אורלי מלי, רו"ח

העורר/ת: נכסים ייזום ופיתוח (נ.י.פ.) בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכמת הצדדים דלעיל. ָ ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.12.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד ל חברה: אורלי מלי, רו"ח | חבר: עו"ד אהוד 0

קלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‏ : ד בכסלו תשף

9

מספר ערר: | 11:36 / 140020283

מספר ועדה: | 12004

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד רוית פרינץ

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חברה: אורלי מלי, רו"ח

המשיב:

נוכחים:

ב"כ המשיב:

העורר/ת;

ויתניה בע"מ הברה צ'בורייה ₪ נכסי ד.מ.ר. (1995) בע"מ חברה פרטיה 0

חשבון לקוח: 11009927

מספר חוזה: 905660

כתובת הנכס: לה גוארדיה 2

ע"י ב"כ עו"ד: פלג רונית

-נג ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: קרן גולן אבני

העורר/ת: נכסי ד.מ.ר. (1995) בע"מ,ויתניה בע"מ - אין נוכחות

ב"כ העורר/ת עו"ד : פלג רונית

מגהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: קרן גולן אבני

פרוטוקול

אני פה על דעת ב"כ העוררת. אנו מבקשים לאחד את הערר שבנדון עם ערר שהגישה העוררת לשנת 2018 ערר מספר 140019715.

2

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : ד בכסלו תשף

29

מספר ערר: | 11:36 / 140020283

מספר ועדה: | 12004

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד רוית פרינץ

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חברה: אורלי מלי, רו"ח

העורר/ת: ויתניה בע"מ, נכסי ד.מ.ר. (1995) בע"מ -נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

1

החלטה

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכמת הצדדים דלעיל. החלטה שתינתן בערר לשנת 2018 תחול גם על הערר שבנדון.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 02.12.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

"ד רות פרינץ שי מלי, רו"ח = חבר: עו"ד אהוד מטרסו 7/7 ₪

א

קלדנית: עגת לוי

וו וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : ו בכסלו תשף

129

מספר ערר: | 11:23 ] 140020527

מספר ועדה: | 11989

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד א. קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן

חבר: רו"ח ישראלי יעקב יאיר

המשיב:

נוכחים:

העוררת:

ב"כ המשיב:

הצדדים:

העוררת:

העורר/ת:

וולף חיה תעודת זה שששקש₪] פרקש כהן עדינה תעודת צנ |

חשבון לקוח: 11028638

מספר חוזה: 925307

כתובת הנכס: בורלא יהודה 20

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: וולף חיה

מגהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

הדירה ניזוקה באופן משמעותי כתוצאה מנזקי מים. הנזקים היו בקירות וברצפה.

היה ברור שהרטיבות פגעה באופן משמעותי בדירה. לצורך כך פתחנו את הרצפה בדירה והתגלה שהנזק חמור. זו דירה ששימשה את אמי לפני פטירתה. בעקבות כך ביקשתי פטור בגין נכס לא ראוי לשימוש. הנכס היה בסכגה בריאותית לגור בו.

לשאלת הוועדה, הדירה לא הייתה ריקה והיא התרוקנה במשך הזמן.

באותם ימים הייתה סיטואציה של בלבול וכאב ולא היינו מודעים להוראות החוק כפי שהסבירה לי כעת יו"ר הועדה. את הדירה רוקנו לפי רוח אמי בהדרגה. חלק מהחפצים נתרמו במשך הזמן לאנשים שזקוקים לכך.

בחודש יוני 2019 התחיל שיפוץ בנכס ובחודש יולי 2019 עברתי אני להתגורר בו.

חוזר על האמור בכתב התשובה. הנכס לא היה ריק במועד הביקורת שנערכה בו ב-

9,. מהתמונות שצרפה העוררת לכתב הערר נמצא כי גם בחלוף זמן עדיין נותרו בנכס רהיטים וחפצים גם אם בכמות מצומצמת יותר. בנסיבות אלו לא ניתן להעניק את הפטור הקבוע בסעיף 330 לפקודת העיריות ואף לא ניתן להעניק לנכס פטור לנכס ריק לפי תקנה 13.

אין מחלוקת עובדתית בתיק.

לאחר שקבלתי הסבר מפורט מיו"ר הוועדה בדבר התנאים למתן פטור מארנונה, אבקש למשוך את הערר.

ועדת ערר לענייני ארנוגה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך ‎ :‏ | בכסלו תשף

19[

מספר ערר: | 11:23 / 140020527

מספר ועדה: | 11989

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד א. קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן

חבר: רו"ח ישראלי יעקב יאיר

העורר/ת: וולף חיה, פרקש כהן עדינה

-גב ג ה- ,

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

על אף טיעוניה הנוגעים ללב של העוררת אודות מצבה במועדים בהם לא ניתן היה להשתמש בנכס בשל הרטיבות בו הסברנו לעוררת את התנאים הקבועים בחוק ובפסיקה בנוגע למתן פטור מארגונה בין אם לפי סעיף 330 לפקודת העיריות ובין אם לפי תקנה 13 לתקנות ההסדרים במשק המדינה.

אפשרנו לעוררת להמשיך לנהל את ההליך, אולם היא הודיעה כי לאור ההסבר המפורט שקיבלה היא מבקשת למחוק את הערר.

לבקשת העוררת הערר נמחק.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 04.12.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארגונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ו - כ ד

יו"ר: עו"ד א. קפלן אפרת חבה; עו"ד"הבן ראובן".. חבר: ישראלי יעקב יאיר,רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

7 6

"ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך :| ז בכסלו תשף

9

מספר ערר: | 12:15 / 140020667

מספר ועדה: | 12002

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת:

בית הטקסטיל מלונות בוטיק בע"מ הברה פרטית וע

חשבון לקוח: 11055990 \

מספר חוזה: 963808

כתובת הנכס: קויפמן יחזקאל 2

ע"י ב"כ עו"ד: שגית אביטל ועו"ד אנה קרייז

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

בוכחים:

העורר/ת: בית הטקסטיל מלונות בוטיק בע"מ

עופר פדה

ב"כ העורר/ת עו"ד : שגית אביטל ועו"ד אנה קרייז

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ 1

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

העורר: אני מצהיר כי החל מיום קבלת חזקה בנכס, 24/2/19, הנכס היה ריק וללא שימוש.

ב"כ המשיב: | לאור המלצת הוועדה, והצהרת העורר, אני מסכים לסווג את הנכס בסיווג של בתי

מלון כוכב אחד החל מיום קבלת החזקה. בנוסף, נוציא ביקורת לבחון את מצבו של הנכס הספציפי המדובר וככל שמצבו יצדיק זאת נבחן בחיוב מתן פטור לפי סעיף 0.

וונדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

4

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

העורר/ת: בית הטקסטיל מלונות בוטיק בע"מ

-ג1 ג ד .+

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים.

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 05.12.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות

(ערר על קביע

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

2200 7

יו"ר: עו" די 7 חבר: עו"ד אה ו /

ז בכסלו תשף

9

140020667 / 5

002

ת ל )(סדרי דין בוועדת

חבר/ עו"ד אהו -

שם הקלדנית: ענת קוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יתודה מאור, עו"ד

חבר: אבשלום לול, עו"ד ורויית

תברה: רונית מרמור, רוייה

עררים מס': 140016744

3

0

0

109

123

העוררת: אלרוב החזקות (1973) בע'ימ

- המד | -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

מבוא

העררים בנדון אוחדו לבקשת הצדדים ודמיס בשאלת חיובה של העוררת בארנונה, בנכסים ברתוב

יעבץ 33 בתל-אביב-יפו, הרשומיםס בספרי המשיב כנכסים כדלקמן:

א. ח-ן לקוח 10663363 ; נכט מס' 2000157216 בשטת 320 מ"ר, מצוי בקומת קרקע בבנילן,

בסיווג יימשרדיסיי;

ב ת-ן לקוח 10897056; נכס מסי 2000197226 בשטת 253 מ"ר, מצוי בקומה 1 בבניין, בסיווג יימשרדיסיי;

ג. | ח-ן לקות 10874842 ; נכס מסי 2000157271 בשטח 118 מ"ר, מצוי בקומח 4 בבניין בסיווג

ימשרדיסיי;

ד. ת-ן לקוח 10994425 ; נכס מס' 2000157276 בשטח 152 מ"ר, מצוי בקומח 5 בבניין בסיווג

יימשרדיסיי ;

להלן: ''הנכסי/הנכסים"י.

ה ח-ן לקוח 11016879: נכט 2000157236 בשטח 137 מ"ר, מצוי בקומה 2 בבניין, בסיווג יימשרדיסי.

בקשה מוסכמת הוגשה לוועדה ביום 19.2.2019, הוסכם על הצדדים כי הס מוותרים על דיון הוכתות ובקשתס הייתה לקבוע מועדים להגשת סיכומים, שכן הס חלוקים בשאלה משפטית בלבד. התלטה בנדון התקבלה ביום 21.02.2019.

עוד סוכם בין הצדדים כי במטגרת סיכומיהס לא תיטענה טענות העומדות בסתירה לטענות כפי שפורטו בתצהירי הצדדים.

תצהיר עדות ראשית מטעם העוררת (מטעם מר אלי ניב) הוגש לוועדה ביום 31.1.2019

תצחיר עדות ראשית מטעם המשיב (מטעם גבי ילנה יוסים) הוגש לוועדה ביום 18.2.2019

סיכומי העוררת הוגשו ביום 7.4.2019 וסיכומי חמשיב הוגשו ביום 1.4.2019 .

טיכומי תשובה מטעם העוררת הוגשו לוועדה בתאריך 1.7.2019

ביום 20.07.2017 אישר חיוייר עו"ד יהודה מאור את בקשת הצדדים לאחד עררים 16744 ו- 17363.

ביום 24.10.2018 אישרה היוייר עו"ד שירלי קדם את בקשת הצדדים לצרף ולאחד את ערר 18760.

ביום 29.11.2018 אישר חיוייר עו"ד יהודה מאור את בקשת הצדדים לצרף ולאחד את ערר 19170, ביום 6.6.2019 אישר היוייר עו"ד יהודה מאור את בקשת הצדדים בערר 140019889 כי הההלטה בעררים המאוחדים (המצויים בשלבי סיכומים) תחול גם על ערר זה.

החלטתנו או, תחול גס על ערר 140020149 כמבוקש בבקשה מוסכמת מטעם הצדדים מיום 89..

פירוט העררים לפנינו

ערר 16744 הוגש לוועדה בתאריך 29.3.2017 נסב על השגת העוררת נושאת תאריך 24.1.2017 שנתקבלה אצל המשיב ביום 25.1.2017 --כעולה מתשובתו להשגה הנושאת תאריך 8.2.2017, ההשגה כאן הוגשה בגין חיוב המשיב לנכס ב. לעיל. [קומה ראשונה]. טענת העוררת כי החל מיום 7 יש לרשום אותה כמחזיקה בנכס במקומה של ויקיסטראט בע"מ , ויש להעניק לח פטור

לתקופה של חצי שנה הואיל והנכס ריק מכל אדם וחפ>.

בסעיף 19 להודעת הערר, טוענת העוררת כי בהיעדר כל שימוש בנכס ומהלותו ריק כאמור, יש לסווגו לכל היותר בסיווג ''מחטנים'י, לחילופין ''סטודיו של ציירים ופטלים"י, או '/בתי קולנוע'י או ''קונסוליות ושגרירויות, ו/או ''מוזיאונים'י. לא באה דרישה לטווגה כ- '/בית תוכנה''.

תשובת המשיב כי לגנכס ניתנה הנחת נכס ריק לתקופה המירבית, ובהיעדר שימוש מחויב הנכס

בהתאם לייעודו המקורי היינו: ''משדדים'י.

ערר 17363 הוגש לוועדה בתאריך 7.6.2017 נסב על השגת העוררת נושאת תאריך 28.3.2017 שנתקבלה אצל המשיב ביום 29.3.2017 --כעולה מתשובתו להשגה הנושאת תאריך 26.4.2017 ההשגה כאן הוגשה בגין חיוב חמשיב לנכס א. (קומת הקרקע) ו- ג. (קומה 4) לעיל.

בסעיף 22 להודעת הערר, טוענת העוררת כי בהיעדר כל שימוש בנכסים ומהיותם ריקים כאמור, יש לסווגם לכל היותר בסיווג ''מחסנים'', לחילופין ''סטודיו של ציירים ופסלים'י, או '/בתי קולנוע'' או ''קונסוליות ושגרירויות, ו/או ''מוזיאונים''.לא באה דרישה לסווגה כ- בית תובגה 'י.

תשובת המשלב כי בהיעדר שימוש מחויב הנכס בהתאם לייעודו המקורי היינו: 'משרדים'"י.

ערר 18760 הוגש לוועדה בתאריך 30.5.2018 נסב על השגת העוררת שנתקבלה אצל המשיב ביום 8 - כעולה מתשובתו להשגה הנושאת תאריך 22.6.2018.

ההשגה כאן הוגשה בגין חיוב חמשיב לנכס א. ; ב. ו- ג. לעיל.

בסעיף 22 להודעת הערר, טוענת העוררת כי בהיעדר כל שימוש בנכטים ומהיותם ריקים באמור, יש לסווגם לכל היותר בסיווג ''מחסנים'י, לחילופין ''סטודיו של ציירים ופסלים'י, או '/בתי קולנוע'' או 'יקונסוליות ושגרירויות, ו/או ''מוזיאונים''.לא באה דרישה לסווגה כ- '/בית תוכנת".

תשובת המשליב כי לנכס ניתנה הנחת נכס ריק לתקופה המירבית, ובהיעדר שימוש מחויב הנכס

בהתאם לייעודו המקורי היינו: *משרדים''.

ערר 19170 הוגש לוועדה בתאריך 26.8.2018 נסב על השגת העוררת נושאת תאריך 19.7.2018 שנתקבלה אצל המשיב ביום 19.7.2018 --כעולה מתשובתו להשגה הנושאת תאריך 24.7.2018.

ההשגה כאן הוגשה בגין חיוב המשיב לנכס ד. (קומח 65 לעיל.

בסעיף 12 להודעת הערר, טוענת העוררת כי בהיעדר כל שימוש בנכס ומהיותו ריק כאמור, יש לסווגם לכל היותר בטיווג ''מחסנים'י, לחילופין '/בת? קולנוע'' או ''קונסוליות ושגרלרולות, ו/או ''מוזיאונים''. לא באה דרישה לסווג נכס זה כ- '/בית תוכנה''.

תשובת המשיב כי לנכס ניתנה הנחת נכט ריק לתקופה המירבית, הייגו מיום 1.12.1996 עד 7 ומ- 1.11.13 עד 31.12.13 ועל פי הדין ניתן להעניק הנחת נכס ריק לתקופה מצטברת מרבית של עד 6 חודשים לאותה תקופת בעלות, ולפיכך אין אפשרות לאשר הנחה לתקופה נוספת.

ערר 19889 הוגש לוועדה בתאריך 26.3.2019 על השגת העוררת נושאת תאריך 14.3.2019. ההגשה כאן הוגשה בגין חיוב המשיב לנכס ה. (קומה ?). בסעיף 15 להשגה טוענת העוררת כי בהעדר כל שימוש בנכסים, ניתן לכל היותר לחייבם בסיווג ''מחסנים'' או ''קונסוליות ושגרירויות'/ או חברות הייטק (תעריף תעשיה) בצו הארנונה, כאשר הזול יותר הוא שגרירות, הייטק ומחסנים לבסוף.

טרם נדון במחלוקת המשפטית הנטושה בין הצדדים, מצאנו להחליט בשתי טענות סף שהעלתה ב''כ המשיב בסיכומיה. האחת, כי אין לדון בטענה כי ניתן לסווג את השטחים שבמחלוקת בסיווג */בית תוכנה (בנוסף לסיווגים שפורטו בהשגה ובתצהיר) -- טענה שעלתה לראשונה בסיכומי העוררת; השנייה, כי אין לדון בטענת בגין הסיווג ''מחטנים'' באופן שהשטח יכומת במצטבר על סמך שטחי הקומות הריקות, הנדונות בפנינו.

התנגדות ב''כ המשיב, פורטה בסעיפים ב.1. ו- ב.2. בסיכומיה, שלטענתה יש בהם משום הרחבת חזית אסורה (שלא הוסכם ביניהט), ובנוסף שסוגית איחוד נכסים אינה בגדר טמכות הוועדה שכן שאלת היותו של נכס יחידת שומה היא בשיקול דעת בלעדי של מנהל הארנונה.

לאחר עיון בהשגות העוררת, בתצהירי הצדדים ובסיכומים אנו קובעים כי יש לקבל את טענות ב''כ המשיב, טענות הסף, בעולה מסיבומיה, (כולל בערר 19889 באמור בהחלטה מיוט 6.6.2018 וכולל בערר 20149 שהחלטתנו חלה עליו כאמור לעיל).

להפיס דעתה של העוררת נדגיש כי גם לגופו של עניין, ''משרדיםיי של 'יבתי תוכנה'', אינם מזכים על אתר את הסיווג הגמוך בצו.

בתצהירי העוררת לא מצאנו כי חברת גוגל ישראל מחויבת במגדל אלקטרה (בנטען בסעיף 23 לסיכומי העוררת) בסיווג '/בית תוכנה'י.

הדיון בפנינו:

1 בהיבט המשפטי נעשתה מלאכתנו קלה לאור פסיקת בית המשפט העליון, מיום 5.8.2018 בברייס 991/16 + בריים 5254/16 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ, בית ארלוזורוב חברה בע"מ , להלן: ''פסק הדין ארלוזורוב/אפריקה ישראליי, בו נקבעה ההלכה לפיה

סיווג נכס ריק יהא על פי השימושים האפשריים בהיתר הבניה; והפסיקה שניתנה לאחר מכן הלכה בעקבותיו.

2 המלאכה קלה אך ורק לעניין הצורך בהתבוננות ובדיקת היתר הבניה לנכס ולא לתב'יע.

3 ההכרעה נדרשה כפי שנוסחה ע"י בית המשפט העליון בפרשת ארלוצורוב, כך:

*הנה כי כן, מהפסיקה הקיימת עד כה עולה כי כשעסקינן בסיווגו של נכס ריק לצרכי אונונה, משאין במבחן השימוש בפועל לסייע לצורך סיווגו, יש ליישם מבחן דו שלבי. בשלב הראשון, מבין כלל השימוש התיאורטיים בנכס, יש לבחור רק את '"סל'' השימושים המתאימים לייעודו התכנוני. בשלב השני, לאחר שאותרה מסגרת השימושים האפשריים על פי הדין, יש לבחור את הסיווג הזול ביותר התואם את השימושים המותרים על פי דין בנכס, /י

4 ועוד נקבע בזו הלשון:

*סיכומו של דבר: משהוצא היתר בנייה לנכס, כל שימוש שנעשה בו שלא על פי ההיתר אינו כדין, וזאת אף אם מדובר בשימוש שהותר בתכנית החלה על הנכס. בהקשר שבו עסקינן, בשלב הראשון שעניינו בחינת 'סל' השימושים בנכס, יש לאתר את אפשדוויות השימוש הקיימות למחזיק בנכס הריק. כנובע מדיני התכנון והבניה, אפשרויות אלו הן רק אלו שהותרו בהיתר הבנייה. מכאן כי שימוש שנעשה בניגוד להיתו, אף אם הוא תואם את התכנית, אינו משום שימוש אפשוי העומד לנישום.... סוף דבר: אציע לחבריי לקבוע כי לצורך סיווג נכס ריק לצרכי אונונה, יש להתחשב אך בשימושים אפשויים לפי היתר הבנייה. אין די בשימושים הקבועים בתכנית החלה על הנכס, כל עוד לא נקבעו במפורש בהיתר בניה. ?

5. ברור כי פסיקת בית המשפט המחוזי הלכה בעקבות ההלכות הנייל. נפנה ל:

עמ'יינ 77742-01-19 בפרשת עירית חיפה ני. ליגת תעשיות בע"מ ואחי;

עמיינ 15149-02-18 מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ ני מנהל ארנונה של עיריית תל אביב;

עמיין 49775-10-17 ביר גלוב נכסים ני. עיריית חיפה. והחלטות רבות אחרות.

6. הוועדה סברה כי טוב יעשה בייכ העוררת אם ישקול צעדיו לאור החלטת העליון בפרשת

בית ארלוצורוב. בייכ העוררת הגיש ביום 26.8.2018 חודעה מטעמו וטען כי גס לאחר פסייד הנדון, הוא בדעה כי יש מקום להמשיך בניהול התיק תוך ששט משקלו על פרשת ליאו בל בעמיין 46043-04-14

7 בפרשת ליאו בל [ברייט 3747/17] , כבי השופט פוגלמן בטעיף 1 שם, הגדיר את המחלוקת

כך:

*' הבקשה שלפניי עוסקת בשאלה שהוכרעה אך לאחרונה בבריימ 991/16 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ ני עיריית תל אביב-יפו [פורסם בנבו] (5.8.2018) (להלן: עניין אפריקה ישראל) ועניינה בדרך סיווגו של נכס ריק לצרכי ארנונה: האם על פי השימוש הזול ביותר הקבוע בתכנית החלה על הנכס או על פי השימוש התואסם את היתר הבנייה. נפסק כי על פי דיני התכנון והבנייה, משהוצא היתר בנייה לנכס, הוא לבדו מגדיר את השימושים

8

10

1

2

.3

4

המותרים בנכס ולא התכנית החלה על הנכס, וכי לפיכך יש לסווג את הנכס לצרכי ארנונה על פי שימוש וח (להרחבה ראו שס, פסקאות 26-22). זי

שם- בסעיף 10 נקבע: יינוכח האמור, איני סבור כי טענת המבקש שלפיהח יש לקבוע את סיווגו של הנכס בהתאם לשימוש הקבוע בהיתר הבנייה החל עליו היא בבתינת הרחבת חזית אסורה. לפיכך, בשים לב לתוצאתו של פסק דין אפריקה ישראל, אציע לחבריי כי נקבל את הערעור במובן זה שנורה על החזרת העניין לוועדת הערר כדי שתקבע מהו סיווגו הנכון של הנכס על פי היתר הבנייה התקף. למותר לציין כי כל טענות הצדדים בהקשר וה שמורות להם. לכן גם לא ראיתי צורך להתיר למבקש השלמת טיעון כפי שביקש בהודעת העדכון יי

החזרת הדיון לוועדת הערר בפרשה הנייל, לא שינונה מההלכה המשפטית, אלא שנקבע

שעל ועדת הערר: "שתקבע מהו סיווגו הנכון של הנכס על פי היתר הבנייה התקף".

פסק דין או החלטת ועדה לגופו של עניין לא הוצגו בפנינו.

נתנו דעתנו לעובדות המפורטות בתצהירי הצדדים. החלטתנו מתבססת על היתר הבנית בלבז.

אנו קובעים כי במצב בו הנכטיס שבמחלוקת לפנינו, ממוקמים במספר קומות, לא ניתן יילנייזייי שימושים מקומה לקומה, באופן שאם נמצא בקומות התחתונות על פי החיתר הבניה, שימוש בטיווג יימתסניסיי, או בקומות בחס מותקנים יישטחים טכנייםיי שסיווגס בדייכ מלאכה ותעשיה; או בקומות החניה, ניתן לקבוע כי בקומות בהם רשום בחיתר ששימושם יימשרדיטיי, ניתן לסווגם כמחסניס או שטתים טכניים או חניות, וכדומח.

אם ירדנו לעומק דעתו של בייכ העוררת, וכפי שסברה בייכ המשיב כאמור בסעיף 22 לטיכומיה, דרישתו לסווג נכסים ריקים, בשיעור ארנונה הנמוך ביותר שניתן, במידה והיתר הבניה עצמו מציין שימוש אשר לפי צו הארנונה שיעורו נמוך ביותר- ולשיטתו אין נפקות אם השימוש למטרה בה הארנונה נמוכה מפורטת בהיתר בקומה שונה מהקומות נשוא הערר.

לשיטת העוררת גם בסיווג יימשרדיסיי העומדים ריקים, (על כך אין מחלוקת), הרי שיש לתור אחרי יימשרדיסיי המשמשים אחרים, להם ניתנת הקלה בארגונה, וכך גם לחליב את העוררת.

פרשנות כצו אינה מקובלת עלינו. מצאנו להביא דוגמאות, למשל:

א סיווג קונסוליה/שגרירות. במצב שנכס כזה בבעלות מדינה ורה ומשמש אותה למטרה זו, הרי תהא זכאית לפטור הקבוע בסעיף 4 לפקודת הפיטורין. ככול ששגרירות שוכרת מקום (אינה הבעלים בנכס) ומחזיקה בו תהא נישומה כקבוע בצו הארנונה בסעיף 3.3.27.; אותה שגרירות ששוכרת נכס אך טרם סיום השכירות, משכירה אותו לאחר בשימוש יימשרדיי אותו נעבר לא ישלם בתעריף המוזל. כך ברור שלא יהא פטור גם אס הבעלות בידיה אך לא נעשה בו שימוש יותר כשגרירות- גס אם נכט כזה יהא ריק ויתבקש הסיווג הנמוך, לדעתנו לא תהא זכאית לכך משום שהשימוש כשגרירות/קונסוליה- חדל בפועל מלהתקיים, ואז יסווג לי השימוש הרשום בהיתר הבניה הרלוונטי לקומה.

ב. בנייץן בו מספר קומות, ועל פי היתר בניה, בקומה הראשונה מותר חשימוש

כמשרדים, ובכל הקומות מעליו, מותר שימוש כחניית כלי רכב. לא ניתן לחייב את הקומה הראשונה, גם אס היא ריקה מכל אדם ולסווגה כחנית כלי רכב, רק בגלל שההיתר מתיר שימוש בקומות ממעל, כחניה.

ג. | אותה אנלוגיה לדעתנו חלה בבניינים קיימים, רבי קומות, שבהיתר הבניה מותר

שימוש כבית מלון, בקומות המפורטות בהיתר; ובקומות אחרות ניתן להשתמש כמשרדים, ובקומות אחרות רשום שימוש כמגורים. לא ניתן לדעתנו, לנייד שימוש, מקומה אי לקומה בי רק בגלל שבחיתר רשום מספר סיווגים קרי: מלון, משרדים, מגורים. [יודגש לא רשום בקומה ספציפית- שימוש מעורב לסוגיו.]

5. הוצג בפנינו ע"י העוררת, היתר הבניה מספר 3/3, נספת 2 לתצהיר אלי ניב, מיום

3 וצוטט בסעיף 6 לתצהירו כך:

*/בניין משרדים בגובה 9 קומות למשרדים ותצוגה מעל 3 קומות מרתפים המכיל: קומות טיפוסיות עבור משודים, קומת כניסה לתצוגה, 3 קומות תחתונות, מכולות, מקום חניה עבור 56 מכוניות ומקלטים ואחסנה. על הגג חדר גנרטורים וחדר מכונות למעליות'י.

6. בייכ העוררת מטכט דעתו בסעיף 28 לטיכומיו כך: 'ילאור כל האמור לעיל, בהיעדר שימוש

בנכסים בענייננו יש להתיל את הסיווג שנקבע לקונסוליות ושגרירויות (קוד 806), לחלופין, חברות הייטק (תעריף תעשיה) ולחלופי חלופין ולכל ה:ותר, יש להחיל עליהט את סווג יימחסניטיי (קוד 773- 770) במצטבר."

7. לעיניין טיווג בניין המוחזק ע"י קונסוליות ושגרירויות, לא מצאנו כי בייכ העוררת היה

מסכים שהמשיב יסווג את אותם יימשרדיםיי בסיווג משרדים המותזקים ע"י חברות ביטות ומבטחיס (3.3.13 לצו) או משרדים בהם בנקים משתמשים כמרכוי הדרכה (3.3.4 לצו).

8. קראנו את החלטת הוועדה בראשות היוייר שלומית ארליך בעניינה של העוררת אחים

עזורי- ערר מספר 140019198 מיום 29.5.2019 .

פנ. לטעמנו ההחלטה שם דווקא תומכת בדעתנו, שכן שם סווג הנכס בהיתר הבגיה כחניון, ולמרות שבוצעו שינויים פיזיים בנכס שמנעו בפועל שימוש כחניון; נקבע כי לצורפי ארנונה בלבד ובהיות הנכס ריק, יש לסווג הנכס כתניון כרשוס בחיתר. תרופת המשיב לנקוט בהליכים בהתאם לחוק התכנון והבניה, מקום שהעוררת פעלה בניגוד לדיני התכנון. (ראה סעיף 7.17 בהחלטה).

0. מטעם המשיב הוצג בפנינו (תצחיר הגבי ילנה יוסים) וכנספח א ו- בי צורף חיתר מיום

6 חהמחווה תוכנית שינויים לבנין בנוי בהיתר מסי 3/3 מיום 26.4.83 השינולים הם בתלוקה הפנימית של השטחיט בקומת הקרקע ובקומות 4, 5, 7 ו- 8 ללא תוספת שטת.

1. בנספת בי מיפרט ההיתר מפורט מילולית ופירוט שטחים: מקלט וחניח, מחסנים , קרקע

(תצוגה), קומות 1 עד 8 משרדים, ובקומה העליונה מכונות.

2 לא מצאנו כי מנספתי הצדדיט קרי היתר חבניה, יש מתלוקת לגבי העובדות. [ שוב תודגש הסכמת הצדדים - לא לחקור על התצהירים.)

.3

4

5

.6

7

.8

ד

0

.1

2

.3

יוער כי המחלוקת בפנינו היא רק לקומות: קומת הקרקע , קומה 1, קומה 2, קומח 4, וקומה 5.

אין מתלוקת לקומות התחתונות בבניין (מתחת לקומת הקרקע) שעל פי ההיתר, חלקם משמש מקלט וחניה, אתטנה/מחסנים.

למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים, כי בהיתר הבניה מצוין שטח המיועד למחטניס, חניה לדיירי הבית בלבד, וחדר מכונות.

עלינו להחליט:

ראשית, האם לקבל את עמדת בייכ העוררת שמפאת העובדה שבהיתר נרשם יימחסניט/אחסנהי יש לאפשר ייניודי? השימוש לקומות ממעל, לגביהם נרשם במפורש יימשרדיסיי;

אם כן, חיש לחבר את שטתי הקומות, באופן שיחול עליהם במצטבר, (טענה שבירורה נמתק. גס לגוף העניין אין לקבלה) התעריף הקובע למחטנים, כמפורט בצו הארנונה בסעיף 3.3.2

שנית, האם ניתן בקומות המשרדים, לסווגם בתעריף המיוחד המוענק לקונסוליות ושגרירויות כמפורט בצו הארנונה בסעיף 3.3.27 ; או, לתלופין כבית תוכנה בסיווג מלאכה ותעשיה, כמפורט בצו הארנונה בסעיף 3.3.3 [טענה שבירורה נמחק בהיותה הרחבת חגית, גם לגוף העניין אין לקבלה]).

העוררת ונחתה בסיכומיה הטענה שפרטה בסעיף 19 לערר, לסווגה לחלופין, כסטודיו של ציירים, בתי קולנוע, מווּיאוניס.

העוררת מבטטת בקשתה לסווגה כשגרירות, ומפנה לאתרי האינטרנט מהם עולה כל במשרדים הממוקמים בכתובות אחרות, כמו: נספח 4 ו-5 שגרירות אוסטרליה ששכנה בבית אירופה, ולאתר מכן במגדל דיטקונט; חברת גוגל חברת היי טק שממוקמת בבניין משרדים (נספח 6).

לא נוכל לאמץ את גישת בייכ העוררת לסווג בשיעור הנמוך ביותר (נכס ריק) את הקומות בהם נרשם בהיתר הבניה, במפורש כי השימוש החוקי בהט חינו יימשרדיסיי, רק מעצם העובדה כי בחיתר נמצא בקומות אחרות סיווג של מחסניט או סיווג אחר: מרתפים, מקלט, קומות תצוגה וכוי, ולנייד הסיווג והשימוש לקומות המשרדים ממעל.

ציון המילה 'ימחסניטיי בהיתר הבניה, מנותק מהשימושים חמותרים כחוק בקומות המשרדים או בקומת הקרקע שהיא לשימוש תצוגה ולובי משרדים. (נפנה לסעיף 3 לתצחיר מטעם המשיב.)

קיומה של המילה יימחסן'' אינו מתיר להפוך כל קומה למחסן אלא אם בהיתר עצמו, בכל קומה וקוּמה צוינה האפשרות שניתן להשתמש בנכס גם כמשרד וגם כמחסן או בשימושים אחרים.

לדעתנו כשאנו בותניס מהו הסיווג המתאים לנכט ריק, יש להתייחס לשימוש הרשום בצדו בהיתר, כל קומה לפי השימוש המותר בח, ולא לשימושיט תיאורטיים אפשריים.

לדעתנו, מעבר לאמור בסעיף 27 לעיל, אין לקבל, פרשנות לפיה הסיווג של סטודיו לציירים ופסלים, או בתי קולנוע, או מוזיאונים, יכול לחיות מנותק מנכסים שבחט קיים ופועל אחד מסיווגיס אלה.

4 האפשדות לשכן בכל קומת משדודים אחד מהנ'ל, אינו מזכה אוטומטית את הסיווג הנמוך בשהנבט ריק.

5. כך, סיווג קונסוליה ושגרירויות -- גס כאלה השוכנים בקומות משרדים, אינם *כולים

להועיל לעוררת, שכן שימושים אלה אמורים להיות מעשיים ולא תיאורטיים ותלויים במיהות המחציק.

6. לא עולה בדעתנו, וחדבר יהא אבסורדי, למשל, שבקומה מסוימת בקומות המשרדים,

תשכן העוררת בעתיד משרד ממשלתי, או כל אדם אחר המחזיק בנכס מטעם הממשלה, ותדרוש מאתנו להעניק לה כעת פטור מתשלום ארנונה, בהינתן הדעה על הקבוע בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין).

?. קושי מובנה יכול להתעורר אס בחיתר הבניה, בתיאור השימוש המותר כדין, בקומה רלוונטית, יהא רשום: משרדים, תעשיה, מגורים. דבר נדיר לכשעצמו, שכן אנו לא בודקים את התבייע החלה, אלא את היתר הבניה והשימוש המותר בכל קומה.

8. בענייננו לא מצאנו בחיתר הבניה סיווגים מגווניט בקומה, כך שהכרעה כוו לא מתבקשת.

39. למעלה מן הצורך ומבלי לקבוע דעתנו באשר לטוגיות שבפנינו, חרינו להעיר כי קראנו את

ההחלטה בעררים 140018256/19690 מיום 5.8.2019, שם הרימה העוררת את חנטל המוטל עליה בטענה שיכולה להיחשב כדומה, והערריס התקבלו.

כאמור, בעררים שבפנינו מעבר לדחייה על הסף של חלק מטענות העוררת, לא הוכיחה העוררת את טענותיה ואף לא נערך דיון הוכתות.

0. ראינו לנכון להעיר לעוררת על ניסוח לא מקובל בסעיפים 22,23 לערר 19889. נפנח את

תשומת הלב של בייכ העוררת כי הסיווג של בניינים שאינם משמשיט למגורים הינו לרבות: יימשרדים, שרותים ומסחריי. נדגיש כי בכל מקרה התבטאותו של בייכ העוררת אינה ראויה.

סוף דבר

הערר נדחה. בנסיבות העניין בהעדר דיון הוכתות, לא מצאנו לחייב את העוררת בהוצאות המשיב.

ניתן היום, ‏ 8 בדצמבר 2019, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 23(ב) לתקנות בתי משפט לעניניס מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות

הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים ואת בתוך 45 יום מיום מסירת

ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיקת (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין

בוועדת ערך), התשלייו- 7 תפורסם הַתלטה ו באתר האינטרנט של המשיב.

לוייר: עוויז יהודה מאור חבר: עו"ד ורו'יח אבשלום לוי חברה: רונית מרמור, רויית קלדנית: ענת לוי

וו

תאריך | ‎ :‏ יב בכסלו תשף

9

מספר ערר: | 14:35 / 140020653

מספר ועדה: | 11996

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

העורר/ת:

כלמינסקי אשר תעודת זה\ה ₪888 כלמינסקי אדלינה תעודת זהות

חשבון לקוח: 9

מספר חוזה: 201861

כתובת הנכס: מייזל זלמן 10

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: כלמינסקי אשר, כלמינסקי אדלינה - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

ב"כ המשיב: | אין התייצבות של העורר ועולה שהוא שלח הודעה שאין לו כוונה גם להתייצב מטעמי

ניידות ומבקש שהחלטה תינתן שלא בנוכחותו. גם לא התייצב מישהו מטעמו כנציג.

בנסיבות אלו אני לא רואה מנוס אלא לדחות את הערר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :יב בכסלו תשף

19

מספר ערר: | 14:35 / 140020653

מספר ועדה: | 11996

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

העורר/ת: כלמינסקי אשר, כלמינסקי אדלינה

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ָ+

החלטה

צר לנו, אך למרות מספר פניות של המזכירות אל העורר הוא בחר שלא להתייצב ואף לא לשלוח מי מטעמו.

אף עיון במסמכים מעלה שספק אם ניתן היה לקבל את הערר אף לגופו.

כך או כך בנסיבות אלה אין לנו אלא למחוק את הערר.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 10.12.2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום - ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב /

ירי סמ חבר: .ףו"ח שמו ז'יטניצקי חבר; עו"ד פלדמן אהוד

35

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך : | יג בכסלו תשף

169

מספר ערר: | 11:03 / *********

מספר ועדה: | 11990

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד א. קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן

חבר: רו"ח ישראלי יעקב יאיר

העורר/ת:

פנחסוב אברהם תעודת זהות

חשבון לקוח: 10963508 -

מספר חוזה: 946246

כתובת הנכס: שדרות חכמי ישראל 46

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקבי ועו"ד אפרת מרום

נוכחים:

העורר/ת: פנחסוב אברהם

רמי טולדנו - מנהל מחלקת יצור במרכז אסיה (מאפיה [

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקבי ועו"ד אפרת מרום

פרוטוקול

רמי טולדנו: = ה- 17 מ"ר שבמחלוקת הן שלוש התמונות שצורפו לתגובת העירייה בהן נראית

ויטרינה, 3 כסאות, דלפק ומקרר משקאות. לטענתנו חלק זה מהווה חלק מהמאפיה ויש לסווגו בסיווג תעשייה ומלאכה.

לשאלת הוועדה, במקום אנחנו מוכרים מאפים גם ליחידים. הוצאנו את הכיסאות מהמקום.

לאחר שקבלנו הסבר מחברי הוועדה לפיו החיוב בגין 17 מ"ר בסיווג "בניינים שאינם משמשים למגורים" אינו נובע רק מקיומם של כיסאות ושלחן במקום, אלא מעצם העובדה שבמקום מתבצעת מכירה ליחידים, ולאור העובדה שרוב שטח המאפיה בסך 7 מ"ר מסווג בסיווג "תעשיה ומלאכה" אנו מבקשים למחוק את הערר.

ועדת ערר לענייני ארגוגה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ יג בכסלו תשף

19

מספר ערר: | 11:03 / *********

מספר ועדה: | 11990

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד א. קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן

חבר: רו"ח ישראלי יעקב יאיר

העורר/ת: פנחסוב אברהם

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו ,

החלטה

לאחר שהסברנו לעורר את סיבת שינוי הסיווג של שטח בסך 17 מ"ר מתוך שטח המאפיה לסיווג "בניינים שאינם משמשים למגורים" ביקש העורר למשוך את הערר.

הערר נמחק ואין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 11.12.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

9

)/ \ )2 - 7

יו"ר: עו"ד'א. קפלן ל

הרן ראו חבר: ישראלי יעקב יאיר,רו"ח

ם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יג בכסלו תשף

19

מספר ערר: | 12:29 / 140020732

מספר ועדה: | 11990

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד א. קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן

חבר: רו"ח ישראלי יעקב יאיר

המשיב:

נוכחים:

ב"כ המשיב:

ב"כ העוררת:

ב"כ המשיב:

ב"כ הצדדים:

העורר/ת:

אחים עזורי - חברה קבלנית לבנין ופיתוה (1 הברה פרטי ה קמוטוקשון

חשבון לקוח: 11053009 0

מספר חוזה: 950987

כתובת הנכס: המסגר 52 א

אחים עזורי - חברה קבלנית לבנין ופיתוח (1 הברה פרטיה שממושקון

חשבון לקוח: 11053010 ₪3

מספר חוזה: 950990

כתובת הנכס: המסגר 52 א

ע"י ב"כ עו"ד: גואטה יצחק

-ג ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקבי ועו"ד אפרת מרום

העורר/ת: אחים עזורי - חברה קבלנית לבנין ופיתוח ב"כ העורר/ת עו"ד : גואטה יצחק

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקבי ועו"ד אפרת מרום

1

פרוטוקול

ב"כ העוררת הסב את תשומת ליבי שבמכתב המשיב מיום 18/7/19 שדחה את

ההשגה בטענת נכס ריק ובסיווג מחסן הייתה פיסקה נוספת בה עדכן את ב"כ העוררת על כך ששטח הנכס עודכן. לא ניתנה זכות השגה על השטח ובגלל זה בכתב הערר הוא העלה את כל הטענות. העורר יהיה רשאי להגיש השגה בגין שטח החיוב מבלי שיטענו טענות בנוגע לחריגות מלוחות הזמנים.

הרכב המוצג במסגרת הביקורת הינו של נציג העוררת עצמה בביקורת.

לאור הצהרת ב"כ העוררת אני מקבלת את הערר בנוגע לחניון נכס מספר 4 כך שיזוכה בפטור לנכס ריק החל מיום 1/5/19 ועד לתום תקופת ההחזקה.

הגענו להסכמה לגבי נכס מספר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]