ישיבת הנהלת העירייה - 15

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 15 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 15 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 18/01/16

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

א. זמיר י. המאירי א. גלעדי ר. לדיאנסקי

מ. להבי מ. ברוך רון א. יוחנן וולק

וה"ה:

מ. לייבה, ר. זלוף, ע. אברהמי, מ. גילצר, ד. קרני, ד. לוטן, ל. שכטר, ר. שני, א. ארז, נ. חיוט,

ז. שרון, ד. ישראל, ר. בן דרור, ש. בכר, א. בן דוד ,א. כהן, ע. וינברג, מ. בנימיני, ג. בן-חורין.

רשמה: ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 2 -

סדר היום:

.1סיכום שנת פעילות אגף סל"ע.

2. הצגת אתר האינטרנט העירוני החדש.

**********************

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 3 -

39. סיכום שנת פעילות אגף סל"ע:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש לנו שני נושאים על סדר היום, האחד הוא- סיכום שנת פעילות של אגף סל"ע והשני-הצגת אתר האינטרנט העירוני החדש. בבקשה.

מר אבינועם ארז:

אחר צהרים טובים.

מי שלא הספיק להכיר אותי-שמי אבינועם, אני מנהל אגף סל"ע מזה קרוב לשנתיים. לצידי יושבת גב' נטלי חיוט-שהיא מנהלת המשל"ט.

מה שאני ארצה להעביר-זה להעביר את סיכום הפעילות של האגף בשנה האחרונה, סיכמנו את הפעילות, ובסופו של הסיכום-יש לנו סקר שנעשה על ידי המשרד לביטחון פנים-שמתמקד במחלקת השיטור העירוני שיושבת בתוך אגף סל"ע, והוא בעצם בודק את ההשפעה של השיטור העירוני על העיר.

נציג לכם את הנושאים האלה.

(הצגת הדברים מלווה במצגת) ייעוד האגף: שמירה על הסדר הציבורי והעלאת הביטחון האישי עבור תושביה, בעלי העסקים והבאים בשעריה.

אגף סל"ע טיפל בשנת העבודה האחרונה ב-41,781 אירועים, כאשר הפילוח שלנו הוא: 26,504 אירועים שקיבלנו בעצם ממוקד .100 אני אסביר לכם מה השיטה: אנחנו מקבלים משלושה גורמים את האירועים שקורים בעיר. המוקד העיקרי הוא מוקד ,100 כאשר הוא מזרים את האירועים לניידות השיטור העירוני שבאגף. ברגע ששוטר עם סייר נמצא בניידת-הוא מדווח לו-

אני נמצא כרגע בגזרת תל-אביב צפון, הוא אומר: אביב, כאן אביב ,314 אני נמצא בגזרת תל-אביב צפון, וברגע שמתקשרים למוקד 100 באירוע שקורה בתל-אביב צפון-הוא מזרים לו ומוריד לו לניידת. הסייר שיושב לידו מדווח ומעדכן את אותו אירוע באגף סל"ע. לבסוף האזרח- תושב העיר-מקבל את אגף סל"ע- שוטר וסייר שמטפל לו באירוע ומדווח. השוני הוא-כאשר מדובר במוקד 106 יש לנו מעקב מסודר באמצעות ה-,CRM כולל חזרה לפונה, מה שלא מתבצע במוקד ,100 זה השוני הגדול. 7,721 אירועים זה אירועים שאנחנו בעצם מקבלים מהשטח. אזרחית שפונה אלינו בשטח, או סיירים שנתקלו באירוע בשטח. סה"כ האירועים האלה, מדובר על 41,781 אירועים לפי סל אירועים שאנו עובדים ואותו אני אציג לכם בהמשך.

חלוקת האירועים בעצם לפי משמרות: אנחנו פילחנו את זה, ואפשר לראות שמשמרת הלילה-

כשמדובר בעצם מ-23.00 בלילה עד 07.00 בבוקר- זה רוב האירועים, 17,205 אירועים, כאשר הבוקר הוא יותר חלש, בצהרים זה מתגבר, אבל העיר בעצם שוקקת אירועים יותר בלילה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 4 -

אנחנו גם פילחנו את זה לפי שעון החיים, לעיר יש שעון חיים שבעצם מכתיב את הפעילות שלה.

אנחנו רואים ששעון החיים עולה בסוף השבוע, בדרך כלל יום חמישי הוא יום האירועים הרב ביותר מבחינת הפעילות, העיר שוקקת. כדי להבין-ביום חמישי בלילה אנחנו מפעילים קרוב ל-30 ניידות תמיד, ואנחנו מטפלים בכל האירועים, כשמה שמאפיין ביותר את האירועים האלה-זה אירועים של- או הפרעות רעש או קטטות, או שיכרות.

מר לדיאנסקי:

יום שישי, לא חמישי.

מר אבינועם ארז:

יום חמישי.

מר לדיאנסקי:

ביום חמישי יש 6,600 וביום שישי .7,500

מר אבינועם ארז:

כאשר האירוע הוא בין יום חמישי לשישי- זה נחשב ליום שישי, במשמרת הלילה. אנחנו סופרים את האירועים לפי השעה. זה משמרת של יום חמישי, ואז זה יום שישי.

מר לדיאנסקי:

כלומר, 02.00 בבוקר ביום שישי זה עדיין יום חמישי.

מר זלוף:

נכון.

מר אבינועם ארז:

אני אומר עוד פעם: אנחנו יכולים גם לבוא ולפלח את התפלגות העומסים בחלוקה לחודשים.

אנחנו רואים שאוקטובר ומאי הם חודשים עמוסים, 4,372 אירועים או 4,415 אירועים. אנחנו עוד מנסים להבין בדיוק. אוקטובר זה חגים, מאי, אני לא רואה איזה חג יש שם, אם זה שבועות, יום העצמאות או ל"ג בעומר.

התפלגות האירועים לפי סל העבירות:

העבירות המובילות אצלנו זה איכות חיים, שזה 18,000 , כמעט 19,000 קריאות על איכות חיים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 5 -

מר לדיאנסקי:

מה זה איכות חיים?

מר אבינועם ארז:

אנחנו עוד רגע נכנס לזה ואני ממש אפרט את כל סל האירועים.

נושא של אלימות ובריונות.

נושאים של סדר ציבורי.

ושונות.

שוב, סה"כ האירועים מתאים למספר שציינתי קודם.

אם נכנס ונעשה DOWN DRILL לנושא של איכות חיים, התופעה שמפריעה לתושב בתל-אביב זה נושא הרעש. גרימת רעש במרחב הציבורי- מדובר על 5,942 פניות-קריאות.

גרימת רעש מבית, גרימת רעש מעסק, תקלות תשתית, פעמון אזעקה: היום אנחנו יכולים להגיע למצב-שלגבי כל פעמון אזעקה שמתקשרים- אנחנו יודעים מי בעל העסק, או בעל הרכב שמופעל, ואנחנו יודעים לבוא ולהגיע ולגרום לזה שזה ייסגר.

גרימת רעש מהתקהלויות, קבצנים, רוכלים, ונפצים וחזיזים, זה סה"כ האירועים כאשר מדובר על הנושא הזה של איכות חיים, וכפי שזה בדרך כלל מופיע בסקרים-נושא הרעש הוא בדרך כלל הנושא הדומיננטי שמפריע לתושבי העיר.

אלימות ובריונות:

אנו מקבלים דווחים על אדם מסוכן, על נרקומנים אשר נמצאים בפתחי הבתים. ואני חייב להגיד שאנחנו עושים שיתוף פעולה מלא עם יחידת דרי רחוב, עם כל גופי העירייה. אנחנו לא סתם עכשיו באים, ועכשיו יש נרקומן ואנחנו באים ואנחנו אומרים לו-תזוז. אנחנו באים, אנחנו מציעים לו את שרותי העירייה. גם בנושא ההומלסים-אנחנו באים ומציעים לו לקחת אותו לגגון או לכל מקום אחר, אין עכשיו מה שנקרא- רק תיקח את עצמך ותזוז כי אתה מפריע או מהווה מטרד, אלא מה שנקרא- סה"כ המערך השלם של הטיפול העירוני. ואני יכול להגיד לכם שיש אנשים שממש לא רוצים , והם אנשים שמוכרים לגורמי הרווחה והכל, ויש אנשים שבאים ומקבלים את הטיפול המלא.

אנשים חשודים, אני יכול להגיד עוד פעם: כאן אנחנו מסכמים את שנת העבודה ,2015 אבל בשבוע הראשון של ,2016 עקב הפיגוע שהיה, הגענו כמעט לכל הקריאות של שנת העבודה 2015 בנושא הזה של אנשים חשודים.

אדם במצוקה: אדם במצוקה- אם זה דרך הקריאות או דרך זה שאנחנו חשים ורואים. אדם

במצוקה –מספיק שהסייר רואה בן אדם מוטל ברחוב. הוא יכול להיות הומלס, הוא יכול להיות

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 6 -

סתם בן-אדם שהתמוטט, אנחנו נזעיק מד"א, ורק אם אותו בן אדם יסרב לקבל את הטיפול-

אנחנו נשחרר אותו. אנחנו לא עוצרים אותו, אבל אנחנו משחררים את הטיפול בו.

תקיפות וקטטות. אנחנו מתערבים כמעט בכל האירועים של קטטות ותקיפות, וזה לא משנה מי תוקף את מי. אנחנו באים. אני אומר שוב-רוב הקטטות שאנו מטפלים בהן הן בין אריתראים לאריתראים, בין סודנים לסודנים, ואנחנו באים ואנחנו מטפלים, ואנשים רואים אותנו כשאנחנו מגיעים ומפסיקים את הקטטות.

הנושא הנוסף של אלימות ובריונות הוא התעללות בחסר ישע. אלה בדרך כלל קריאות שמגיעות מהפן המשטרתי. פעם אחת הייתה אפילו קריאה על גננת שהתעללה בגן הילדים והגיע שוטר ונפתחה חקירה. מדובר על זקנים שטוענים שמתעללים בהם, כל מה שהוא בהגדרה בנושא הזה גניבה, כייסות. אני יכול להגיד שיש לנו הצלחות בנושא הזה. אני רק אציין את האירוע שהיה לנו ביום שבת האחרון בנמל תל-אביב: קיבלנו דיווח על פלאפון שנגנב מאזרח. באנו, הגענו לשם, והסייר הפעיל תוכנה-איפה נמצא האייפון. מצאו את האייפון, עצרו את אותו אדם שלקח. בדרך כלל, ברגע שמגיעים וזה קרוב למקום האירוע- אנחנו מבצעים סריקות, היה לנו מספר רב של הצלחות בנושא הזה של גניבות.

איומים. איומים זה יכול להיות כל אחד. א. מישהו שמרגיש שהוא מאוים כשהוא הולך עכשיו ברחוב. היה לנו סיור בשבוע שעבר עם משרד הפנים, שלאחר שהם נתנו לנו את האישור להמשיך הם באו לראות, והיו שתי חיילות שהגיעו למדרחוב נווה שאנן, ראו את הסיירים וביקשו שילוו אותן כי הן הרגישו לא בטוחות. שתי חיילות עם מדי צה"ל שמבקשות מהסיירים-זה לא משהו שהוא רגיל, אבל גם זה קורה.

הטרדות מיניות, מעשים מגונים-זה יכול להיות גבר אשר חושף את אבר מינו בפרהסיה. הטרדות, הצקות וכד'.

רכבים חשודים: אנחנו מבצעים מחסומים של בדיקת רכבים, ותוך כדי המחסומים אנחנו מגלים

אנשים שאסור להם לשהות בארץ, שאין להם אישורי שהייה, אנשים שהם דרושי חקירה. בדרך כלל שואלים אותי למה אנחנו מבצעים מחסומים, כמעט בכל מחסום בסופו של דבר נעצר מישהו ומובא- או לחקירה או לבדיקה.

עובד ציבור- איום תקיפה: אנחנו מקבלים מכל עובדי הציבור שיש באזור-זה יכול להיות עכשיו

פקיד מס הכנסה או מעובדי הגירה או מעובדי עירייה-שמרגישים מאוימים, הם קוראים, אנחנו מגיעים דרך 106 ואנחנו נותנים להם סיוע.

עוד פעם- חטיפת תיק חפצים, אנשים חמושים, ניסיונות דקירה.

אלה כל הנושאים של אלימות בעיר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 7 -

גב' להבי:

חטפו לי תיק, הלכתי למשטרה, יכולתי לבוא אליכם?

מר אבינועם ארז:

אם חטפו לך תיק ואת מזהה, בדרך כלל בחטיפת תיקים-אם את רואה ניידת מולך את אומרת-

כרגע מישהו חטף לי תיק. זה לא בדרך כלל שאתה בא ומתלונן למשטרה, בדרך כלל האירועים האלה קורים LINE -ONשכרגע מקבלים דיווח מהשטח- חטפו תיק. עושים סריקות, מעלים את אותו אדם שחטפו לו את התיק, הוא יודע מי לקח לו את התיק, ואז סיכויי ההצלחה הם יותר גדולים בנושא הזה.

מר המאירי:

יש לסייר סמכויות שוטר?

גב' להבי:

חטפו לי תיק, הייתה משטרה לידי, אמרו לי- לכי להתלונן במשטרה. זה היה בדיוק בביאליק, הלכתי להתלונן במשטרה. לא משנה- היה פקיד, לא היה פקיד, רשמו את התלונה ובמזל 4 שעות אחרי זה מצא מישהו את התיק וצלצל אלי. מה? יכולתי להגיד לכם- תרדפו אחרי חוטף התיק?

מר אבינועם ארז:

לא.

גב' להבי:

אפילו המשטרה לא רדפה אחריו.

הכי נהנו זה החבר'ה שראו שחטפו לי תיק.

מר אבינועם ארז:

השאלה היא בסופו של דבר- מה המטרה ומה השרות שאתה נותן לאזרח. מה שאנחנו מחנכים את ה סיירים הוא-שאנחנו נותנים שרות לאזרח. אם אני מגיע ואת פונה אלי, ואני אומר לך-תלכי עכשיו למשטרה, תשאלי את השאלה-בשביל מה אתה פה? כנראה את אותה שאלה שאלת את השוטר :- אם אתה שולח אותי להתלונן-אז בשביל מה אני פה?! אז אם אנחנו לא נותנים את השרות- אין לנו בעצם קיימות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 8 -

גב' להבי:

אתה לא מייתר את התלונה כי אנחנו צריכים את התלונה בשביל המסמכים.

מר אבינועם ארז:

נכון. זה בלי קשר. אבל אם אנחנו יכולים לתת מענה תגובתי באותו רגע, ועוד פעם, יש הרבה מקרים שהמענה התגובתי נותן באותו רגע מענה ואותו אדם נעצר. בישיבה הראשונה סיפרתי לכם על צורת העבודה של שלושת המעגלים, כשבסופו של דבר- הקשר ביני לבין השוטר הוא קצר מאוד, ודרך מירס אני מגיע, וגם אם עצרתי מישהו ואני אומר לו כרגע- אני רוצה לבדוק אותך, השוטר מגיע ויכול לעשות עליו גם חיפוש גופני ולהגיע לכך שאנחנו נוכל להביא את אותו חפץ שנגנב.

מר המאירי:

זה אומר שלסייר אין סמכויות שוטר?

גב' להבי:

לא.

מר אבינועם ארז:

לסייר קודם כל יש סמכויות. הוא יכול לבקש ממנו תעודה מזהה. יש שני סוגי סיירים- יש פקח ויש פקח מסייע. פקח מסייע- יש לו סמכות גם לערוך חיפוש-ברגע שיש חשש שנמצא על גופו נשק או משהו כזה. ואני אומר עוד פעם: ברוב המקרים שאנחנו נמצאים המעגלים הם כל כך קצרים-

שהשוטר הוא כל כך זמין בצורת העבודה שאנחנו סיגלנו לעצמנו במשך השנה, שהקשר שלנו עם המשטרה, ועוד פעם צריך לזכור-אגף סל"ע לא בא להחליף את המשטרה, אגף סל"ע בא לסייע למשטרה. ואני יכול להגיד שהדבר הכי טוב בזה הוא-שהקשרים שלנו עם המשטרה הם טובים מאוד וטופחו במשך השנה הזאת-שהמעגלים של צורת העבודה הם שאנשים ברובע למשל, אם אנחנו מדברים על נווה שאנן או מדברים על שכונת התקווה, מערכת היחסים היא-שבקריאה מגיעה ניידת נוספת ומטפלת יחד אתנו בנושא.

מר לדיאנסקי:

אגף סל"ע בא לתת מיידיות וזמינות, מה שהמשטרה לא נתנה פה, בגלל זה הוקם סל"ע, כי המשטרה צריכה לעשות את העבודה והיא לא עושה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 9 -

מר אבינועם ארז:

כן, אבל בסוף- מי שרואה- רואה את אגף סל"ע יחד עם שוטר בחצי מהכוח.

גב' להבי:

זה 40,000 ארועים.

מר אבינועם ארז:

כן. כמעט .42,000

מר המאירי:

חברת הביטחון של ראשון, אתה מכיר אותה, שמה הם נוסעים יחד באותו רכב .

מר אבינועם ארז:

גם אצלנו.

מר גלעדי:

גם פה הם נוסעים.

שאלה:

מה יש לך עם ראשון?

מר גלעדי:

הוא היה מבקר עיריית ראשון .

מר אבינועם ארז:

הפילוח שפלחנו את הקריאות, אנחנו יכולים להגיד איפה רוב הקריאות. רוב הקריאות מדברות על לב תל-אביב- .13,849

מר לדיאנסקי:

כן, אבל אתה יודע שהנתון הזה לא מייצג נאמנה, כי בשלושת הרובעים האלה יש לך 130,000 תושבים וברובע 8 יש לך 26,000 תושבים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 10 -

מר אבינועם ארז:

כן. אבל צורת החלוקה שלנו בעצם מתבצעת על פי חלוקה משטרתית.

מר לדיאנסקי:

לא, מבחינת רוב הארועים. רוב האירועים יחסית למשהו. היקף אוכלוסייה במרכז העיר ובצפון הישן הוא עצום. ברובע ,8 על 25,000 תושבים יש לך 8,000 אירועים.

מר גלעדי:

בהחלטה –כשהקמנו את סל"ע אמרנו-עם הפנים דרומה.

מר לדיאנסקי:

נכון. אבל עדיין זה.

מר זמיר:

הם מסתובבים גם בצפון.

מר אבינועם ארז:

נכון.

מר גלעדי:

כן, אבל אמרנו עם הפנים לדרום.

מר זמיר:

הם מסתובבים בלילה עם השוטרים, נותנים דוחות לעסקים.

מר לדיאנסקי:

תסתכל, 26,000 תושבים, 8,000 אירועים, האם זה לא עם הפנים דרומה?

מר זמיר:

אתה יכול לקרוא להם לירמיהו, לאזור הנמל.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 11 -

מר אבינועם ארז:

אסף, כרגע אמרתי, ואני מציג בדיוק את מה שאמרת כרגע: הפקחים של אגף סל"ע לא רושמים דוחות, מי שרושם דוחות זה השוטרים. אתם יכולים לבוא ולראות שהשוטרים הגישו 4,000 דוחות על איכות הסביבה, שפכו יחד עם הפקחים 9,088 שפיכות אלכוהול בעיר. נעצרו , כולל שוהים בלתי חוקיים- 698 מעצרים, עוכבו לבדיקה ולחקירה 479 ונלקחו עוד 202 מוצגים לצורך חקירה וכד', אלה הנתונים.

מר זמיר:

כשאתה אומר דוחות איכות סביבה זה עם סל"ע? כשאתה אומר ,4,000 כמה היה בלי?

מר אבינועם ארז:

אני יכול לבדוק את הנתון, אין לנו נתון להשוואה.

מר זמיר:

לא שווה לתת להם משימות שהן יותר כאלה שלשמן הם קמו?

מר אבינועם ארז:

איכות הסביבה- מדובר פה גם על נושא הרעש.

גב' נטלי חיוט:

בעיקר רעש.

גב' להבי:

וגם סיגריות. לאחרונה ראיתי גם שהם נכנסים לכל מיני מקומות ומחפשים סיגריות.

מר גלעדי:

הוא לא הבין את השאלה שלך, גם אני לא הבנתי. אנחנו רוצים להבין למה התכוונת: לאפשר רעש ומהומה במקומות שיש בהם אירועים?

מר זמיר:

אני שאלתי מה המשימות שלשמן סל"ע הוקם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 12 -

מר גלעדי:

בטחון ואכיפת הסדר הציבורי. אכיפת הסדר הציבורי זה גם רעש.

גב' להבי:

אם אני הולכת למפגש עם תושבים ביד אליהו, ויורדת מהמפגש ופקחי סל"ע כבר עולים למפגש-

שלא הייתה בו מוזיקה ולא היה בו כלום, ואני דיברתי אתך על זה. שום דבר, שום מוזיקה, שום דבר.

מר אבינועם ארז:

השאלה מי הזעיק אותנו. הרי הם לא באו לבד. כנראה איזה שכן שלא אוהב את השכנה הזאת.

גב' להבי:

שכן שלא אהב שיש 10 אנשים במקום אחד. אז מה לעשות?! זה לא מוזיקה ולא כלום, אז מה?

מר לדיאנסקי:

הגענו לזמן טוב-שבעצם את אומרת שאם יש טיפול ובאים לבדוק, לא באים לעצור, לא באים לקנוס, באים לבדוק, אז זה לא טוב?

גב' להבי:

אני הלכתי כבר, אבל,

מר זלוף:

הסיפור של הרעש בסל"ע הוא לא בדומה לרעש שנוצר ברמה של פיקוח עירוני ברמת איכות סביבה. רעש שמגיע לסל"ע והם רואים שיש בעיית רעש- זה רעש שהוא בעצם מטרד- שיכול להיות בשניות חגיגת בריונות, או אלימות קשה מאוד.

מר גלעדי:

רעש זה מקור לאלימות.

מר זלוף:

קוראים להם מקרים של-תעלה לקומה שנייה, אז הוא בא, מסתכל ואומר-שמע, עם כל הכבוד, מה יש שם? אין שם כלום, ביי, להתראות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 13 -

מר גלעדי:

מה שהוא רוצה לדעת-אם יש עליית מדרגה ממשה בלסנהיים להיום. זה מה שהוא רוצה לדעת.

ויש.

מר זלוף:

אבל ברוב המקרים-ההתערבות שלהם זה במקומות קשים, במקומות שבהם הפכו את המקום לג'ונגל, כולל את המרחב הציבורי, כולל את העסק, מה שבעצם הפך להיות משהו שהוא עוצמתי.

כשיש קריאת שרות הם באים: בוקר טוב, מה קרה? 03.00 בבוקר. מה קרה? הכל בסדר? הזמנת אותנו , תוריד קצת את הווליום, לך לישון, ביי להתראות. זה חלק מהקריאות. אבל יש גם קריאות אחרות-קשות.

גב' להבי:

סיגריות אתה גם מטפל? ה-1,000 שח'?

מר אבינועם ארז:

השוטר,

מר גלעדי:

אתה משאיר משהו לפיקוח העירוני?

מר אבינועם ארז:

קודם כל-אני משאיר הרבה לפיקוח העירוני.

אני רוצה לעשות איזה סדר קטן, ואני אתייחס גם לרעש גם לסיגריות.

קודם כל צריך לזכור שלפני הקמת סל"ע- כל נושא תופעת הרעש היה בסדר העדיפויות האחרון של המשטרה. כשהיו מצלצלים למשטרה ואומרים לה-כרגע יש לי את השכנה שב-24.00 בלילה החליטה שהיא רוצה להיות ביונסה או אדל או כל מי שהיא רוצה להיות, המשטרה הייתה אומרת: יש לי כרגע רצח, יש לי אונס, יש לי שכרות, יש לי כל מיני דברים כאלה, ואליך אני אגיע אחרי שאני אסיים את זה. היא הייתה מגיעה ב02.30 בלילה, וזאת שחשבה שהיא אדל או ביונסה כבר גמרה את מיתרי הקול שלה והלכה לישון, והשכן עדיין נשאר עצבני על מה שהיא עשתה לו.

עכשיו זמן התגובה הממוצע הוא 15 דקות. כשמגיעים, קודם כל-אם זה באמת לא משהו חריג, אומרים: גבירתי, מה שאנחנו מבקשים ממך, הגיעה תלונה, תורידי את הווליום. ואם זה מה שנקרא- אחרי השעות שמותר, לכי לישון עכשיו, או דברים אחרים. זו המהות בדבר הזה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 14 -

צריך לזכור עוד פעם, כמו שאמר רובי, בסוף- ניקח את המקרה המזעזע בבאר שבע- של גדי רויטמן-שנרצח בגלל שהוא ירד להעיר לחבר'ה צעירים שעשו רעש בגינה.

מר גלעדי:

זה היה בכמה מקומות.

תגיד לי-אני יודע שגם המחלקה לאיכות הסביבה עצמה עושה דוחות על רעש.

מר אבינועם ארז:

כן.

מר גלעדי:

השכנה שלי, הם ישבו זוג במרפסת והגיע אליהם פקח מאיכות הסביבה ונתן להם דו"ח-על זה שהם דיברו במרפסת בינם לבין עצמם, לא שהייתה מסיבה. הם נכנסים לתוך הסטטיסטיקה הזאת?

מר זלוף:

הם בסטטיסטיקה אחרת, ואני מבקש לראות את הדו"ח הזה.

מר גלעדי:

אני אביא לך אותו, היה כתוב על זה גם בעתון.

מר זלוף:

אני מבקש לראות את הדו"ח הזה, אני מחכה לו.

מר גלעדי:

ישבו זוג במרפסת והגיע פקח.

גב' יוחנן וולק:

קראתי על זה בעתון.

מר גלעדי:

הם נמצאים בתוך הסטטיסטיקה?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 15 -

מר זלוף:

לא.

מר גלעדי:

כלומר, חוץ מה-4,090 יש עוד נדבך נוסף שהם עושים לבד. יכול להיות שהם חופפים גם?

מר רובי זלוף:

לא.

מר אבינועם ארז:

לא. זה דוחות משטרה פרופר.

מר גלעדי:

נניח לאותו עסק הגיעה משטרה ואחרי שעתיים הגיע פקח איכות הסביבה?

מר זלוף:

זה לא קורה.

יכול להיות שבמקרה מסוים יש איזושהי תלונה על רעש, סל"ע הגיע 3 פעמים ולא קרה כלום, אז הפקח של הרשות לאיכות הסביבה יוצא ובודק בעסקים טעוני רישוי, הוא בודק אם אכן יש פה רעש מוגזם-בלתי סביר, ולפי זה הוא מתנהל אתו דרך רישוי עסק. אין קשר לעניין הזה, הוא לא מתעסק אתו.

מר גלעדי:

תעביר לי-אם יש לך מאיכות הסביבה כמה הם עושים אכיפה.

מר אבינועם ארז:

אני רוצה להציג לכם כרגע ולהתמקד בסקר של המשרד לביטחון פנים.

הם חילקו את העיר למספר גזרות, אני מציג פה בשקף את החלוקה שלהם, אבל מה שחשוב זה להסתכל פה על הצבעים. צריך להסתכל בעצם על ההשוואות של הכתמים האדומים. ככל שהכתם האדום הוא כהה יותר-האירועים הם יותר רבים.

ניתן לראות כי חלה עלייה בצפיפות האירועים ברבעון הראשון, אנחנו מדברים על סל של איכות חיים. ברבעון הראשון של .2015 פה בדקו בשכונות נווה שרת והדר יוסף. לעומת זאת-בשכונת רמת אביב חלה ירידה. עכשיו עושים השוואה, ואז אתה רואה את ההשוואה ברבעון השני, אתם

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 16 -

רואים שהצפיפות של האירועים ירדה. יש ירידה בצפיפות האירועים ברבעון השני במוקדים רבים ברחבי העיר- בשכונות נווה שרת, גני צהלה, רביבים, הדר יוסף, אפקה, נווה אביבים, רמת אביב החדשה, בבלי וכוכב הצפון.

ברבעון השלישי יש עוד ירידה אם לא הסברתי את עצמי-בצד ימין על גבי השקף אנחנו רואים את 2014 לעומת ,2015 שזה אותה מפה. אתם רואים את הגושים הכהים בצד ימין, לעומת מה שנקרא- השינויים, ואתם רואים את השינויים בעיגולים המרכזיים. חלה ירידה בצפיפות האירועים במוקדים רבים ברחבי העיר- שכונות נווה שרת, הדר יוסף, רמת אביב החדשה, בבלי וכוכב הצפון, כאשר פה מדובר על הסל של איכות חיים.

הרבעון הרביעי עוד לא היה כי הם עוד לא גמרו לסכם את השנה.

פה אנחנו מסתכלים על סל האלימות.

מר לדיאנסקי:

מה ההסבר שלך לירידה? כי יש אכיפה ופיקוח?

מר אבינועם ארז:

כן.

מר זלוף:

כי יש יותר נוכחות.

מר אבינועם ארז:

אני לא רוצה להגיד משהו יומרני, אבל בסוף-כשיש בכל פרק זמן בן 22 ניידות לבין 27 ניידות בעיר כל הזמן-זה משהו שמשנה את האווירה בנושא הזה . הנוכחות.

מר גלעדי:

אין ספק. הנוכחות ברחובות היא משפיעה בצורה משמעותית על הורדת הנושא-גם של האלימות, וגם על הביטחון של התושבים. אני שומע את זה ו גם רואים את זה.

מר אבינועם ארז:

ואני אומר עוד פעם: בסוף זה לא סקר שאנחנו הזמנו, זה סקר שאנחנו ראינו אותו בדיוק לפני

כחודש , ואני יכול להגיד שאנחנו רק שמחים פשוט- שזה מאושש את העבודה שלנו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 17 -

רבעון ראשון של -2015 ניתן לראות כי חלה עלייה בצפיפות האירועים, אנחנו מדברים על הסל של אלימות, בשכונות רמת אביב החדשה ובאזור התעשייה, לעומת זאת בשכונות נווה שרת, רמת אביב ג' וכוכב הצפון חלה ירידה. ברבעון השני – ניתן לראות כי חלה ירידה בצפיפות האירועים ברבעון השני של 2015 במוקדים רבים בעיר, בשכונות נווה שרת, נווה אביבים, רמת אביב החדשה, כוכב הצפון ובאזור התעשייה. איפה שאנחנו רואים שזה מוקף בעיגול על גבי השקף-זה נראה לנו על הירידות הגדולות יותר.

ברבעון שלישי- חלה ירידה בצפיפות האירועים במוקדים הבאים: נווה שרת, נווה אביבים, רמת אביב החדשה, כוכב הצפון, מגדלי נאמן ובאזורי התעשייה.

סל איכות חיים, אנחנו מדברים על תל-אביב אזור מרכז, זה רבעון ראשון מול רבעון שני, בעיגולים – מסומנות הירידות הגדולות יותר. ירידה בשכונת מונטפיורי, ברחובות ירמיהו, בן גוריון, אבן גבירול, קינג' ג'ורג', ובאזור מרכז העיר ונחלת בנימין. לעומת זאת-ברחובות נורדאו והגלעד חלה עלייה. הם ממש מפלחים רחוב רחוב בנושא הזה.

אם נמשיך, רבעון שני בתל-אביב מרכז: חלה ירידה בשכונות מונטפיורי, כרם התימנים, חבל שאני אקריא, רואים את זה והמפה פשוט מסבירה הכי טוב.

ובסוף-ברבעון השלישי בתל-אביב מרכז, אנחנו רואים מה היה ב-,2015 כשבעצם היה גוש כהה בכל המרכז, והתמונה-כמו בתחזית, התבהרה.

תל-אביב יפו- סל האלימות במרכז, חלה ירידה בצפיפות האירועים ברבעון.

מר גלעדי:

לגבי אלנבי ,בשנה האחרונה הייתה התייחסות לגבי החלק הצפוני?

מר זלוף:

עדיין יש פער, יש בלגן , פחות ממה שהיה, אבל זה עדין לא התיישר.

מר אבינועם ארז:

עכשיו לדוגמא אנחנו פותחים את רובע לב של מחלקת הסיור-שיעבוד גם על אזור אלנבי , יחד עם המשטרה. אנחנו גם נשים עוד דגש באזור הזה וגם השיטור העירוני עובד, ושמים דגש על אלנבי בנושא הזה, יותר ממה שהיה לפחות לפני שנה- לפני שנכנסנו.

גב' יוחנן וולק:

אבינועם, מה ההסבר לזה שחלה עלייה בנחלת יצחק, נווה כפיר ווינגייט-בצפיפות האירועים, אני מדברת על מזרח תל-אביב.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 18 -

מר אבינועם ארז:

אנחנו מדברים רק על הרבעון הראשון-אז בואו נראה מה היה בהתחלה. כי צריך גם לבוא ולהגיד שבהתחלה ישבנו יותר על הדרום, כי ברבעון הראשון של 2015 היינו על שליש כוח.

דיברת על השלישי או הראשון?

גב' יוחנן וולק:

על הראשון.

מר אבינועם ארז:

אנחנו יכולים לראות עוד פעם את הירידה בצפיפות האירועים.

מר גלעדי:

הסקר הזה נעשה בעקבות הנושא של המוקד העירוני והמוקד המשטרתי?

מר זלוף:

לא.

מר אבינועם ארז:

בעקבות כניסת השיטור העירוני.

מר גלעדי:

את הנתונים- מאיפה דליתם? מהתלונות שהגיעו למוקד 106 או למשטרה?

מר אבינועם ארז:

ממוקד .100

מר זלוף:

זה כמעט ביחד, הם לוקחים 2/3 מההודעות.

מר גלעדי:

או.קי. זאת אומרת, לפי הנתונים של המוקד.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 19 -

מר זלוף:

נכון.

מר אבינועם ארז:

עוד פעם, סל איכות חיים-אנחנו יכולים לראות ירידה ברבעון הראשון בשכונות, ובשכונת קריית שלום חלה עלייה. אותו דבר אנחנו יכולים לראות שלאחר מכן יש עוד פעם ירידה. בעצם מה שחשבו לראות-שהתמונה פשוט מתבהרת מבחינת כמות האירועים, וברבעון השלישי, בדרום העיר, ואת זה צריך להגיד-שבסוף סל"ע- כמו שאמרת ארנון- שם את הדגש בהתחלה בדרום העיר. אנחנו רואים את זה מבחינת צפיפות האירועים, והמפה היום מראה שיש ירידה מאוד תלולה בנושא הזה.

דבר אחרון: סל"ע במדיה- גם הדיגיטלית וגם בתקשורת. אני מניח שנחשפתם גם בשבוע של

הפיגוע וגם לפני זה, עם כתבות רבות דרך הדוברות.

(מקרין קטעים ממהדורת החדשות של ערוץ 10 מה-).3.1.2016 נחסוך לכם את כל המדיה.

מר זמיר:

זה היה ראיון שלך?

גב' ברוך רון:

מה שאותי משמח הוא-שאתם לא מופיעים בתקשורת באירועים דווקא שליליים.

מר אבינועם ארז:

את יכולה להגיד שפעם אחת ניסית להדאיג אותי ואמרתי לך,

גב' ברוך רון:

זיהיתי שם את הסיירת, אבל מה זה באמת הסיירת השכונתית שהגיעה? יש גם סיירות של השכונה?

מר אבינועם ארז:

קודם כל יש סיירות של שכונות- שאנשים באים והם רוצים,

מר לדיאנסקי:

מיזמים קהילתיים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 20 -

מר אבינועם ארז:

אנשים מחליטים שהם רוצים.

מר לדיאנסקי:

זה לא אבטחה פרטית?

מר אבינועם ארז:

זה לא אבטחה פרטית.

מר זלוף:

איפה זה היה? בצהלה?

גב' ברוך רון:

במערכת, כן.

מר אבינועם ארז:

שם זו הייתה חברת אבטחה פרטית, זה לא היה איגוד של מספר אנשים שהחליטו, זה היה חברת אבטחה פרטית. אני אמרתי דרך אגב-שכאשר באנו לצפון תל-אביב, למרכז שוסטר ראינו את "צוות 3" עם עוד 10 ניידות, כשהם בכלל מדברים על להציב צלפים על הגגות. הייתה פאניקה באזור. אני לא ראיתי מישהו שמסתובב עם כלבי תקיפה חוץ מאשר בדבר הזה, אני לא מאמין.

מההסתובבות שלנו אנחנו לא מקבלים הרבה דיווחים שיש. אבל יש שכונות-שאם התושבים מחליטים שהם רוצים לתת אקסטרה אבטחה ויש להם את הכסף מספיק לשלם כל כך הרבה, אני חושב שזה מיותר.

גב' ברוך רון:

השאלה היא-האם יש איזשהן מגבלות, או תקנון שמסדיר גם את הפעילות הזאת.

מר אבינועם ארז:

אפשר לבדוק את זה. מי שבסוף מסתכל ובודק את זה זה מחלקת הביטחון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כולם כפופים לחוקי המדינה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 21 -

גב' ברוך רון:

כאשר כלבי תקיפה קופצים לך מניידת, זה מעורר בי תחושת אי בטחון מאוד מאוד גדולה.

מר גלעדי:

הם רצו לסגור את השערים שם. הם יכולים לקחת חברת שמירה שתסתובב איפה שהיא רוצה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני לא יכול למנוע,

מר גלעדי:

משומר-להסתובב איפה שהוא רוצה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מקבוצה של תושבים לקחת חברת אבטחה ולהעסיק אותה במקום מגוריהם. אני יכול למנוע מהם לעשות את מה שהם ביקשו ממני, למשל לסגור שכונה. לשים שער, שהם ישאלו- מי נכנס- מי יוצא, לזה אני לא מסכים. אבל "מוקד אמון" מפעיל היום ניידות שתפקידם לשמור על הקליאנטים שלו-שהם מנויים בהקשר של אזור מסוים. את זה מותר להם לעשות, ויש כללים-

מה מותר ואיך. ומותר לו לגשת לבית שלך-אם אתה קבעת אתו ואתה מנוי שלו, והוא מגיע לבית שלך והוא בודק עבורך אפילו גם כשאתה לא נמצא.

מר לדיאנסקי:

גם בעסקים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אותו דבר.

כל הדברים האלה, בהנחה שבני אדם פועלים על פי החוק, והם פועלים על פי החוק- זה מותר.

מר זמיר:

אני רוצה להגיד כמה דברים:

.1לא צחקתי קודם, הופעת מאוד יפה וייצגת מאוד יפה את התקופה הזאת.

יש לי כל מיני הערות קטנות שלא נוחות לי, אבל באופן עקרוני הטיפול שלכם וההתארגנות שלכם בשבועיים האחרונים סביב הנושא של אבטחת מוסדות חינוך- הייתה מצוינת. ובכלל אני חושב שבהרבה נושאים התרגלנו פה לרמת מצוינות גבוהה מאוד. כמה זמן היחידה הזאת קיימת?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 22 -

מר גלעדי:

שנה.

מר זמיר:

כי אנחנו מתעסקים עכשיו-אחרי שנה בניואנסים. זה לא טריוויאלי שהיחידה הזאת קמה, שבשנה היא נראית כפי שהיא נראית, שהיא מיושרת לחלוטין, היא כאילו מרגישה שהיא הרבה יותר משנה, ובאחד הנושאים שהכי מורכב להוציא אותו אל הפועל. אני אומר לך שברוב המוחלט של המקרים, החבר'ה, ואני פוגש אותם המון כי אני מסתובב בלילה והם באמת, הם על הכפאק, וזה נראה טוב, והם שרותיים והם נחמדים, וזאת התחלה נהדרת. וכל הכבוד על זה, זה ממש לא טריוויאלי, והמספרים מדברים בעד עצמם. ובאופן כללי- כל הכבוד.

מר גלעדי:

אני גם רוצה להצטרף לאסף, אחרי שנה גם כן. היו לנו לבטים מאוד גדולים בהתחלה עם הנושא של הקמת יחידת סל"ע, היו כל מיני הערות כאלה ואחרות, אבל אין לי ספק שבמהלך תקופה של שנה, ואני די ער לפעילות שלהם, במיוחד באזורים של דרום תל-אביב, הנוכחות שלהם משפיעה באופן משמעותי על הביטחון של התושבים-הן של המבוגרים ,הן של המשפחות והן של הצעירים.

זה נעשה לא תוך כדי נושא של התעמתות או עימות מול התושבים עצמם אלא הרבה מאוד בדרכי נועם, ואני גם נחשפתי להרבה מאוד מפגשים בין אנשי סל"ע לבין תושבים.

אני חושב שסה"כ לאחר תקופה של שנה, תקופה מאוד קצרה- כמו שאסף אמר, עם דברים שלא נלקחו בחשבון, הם הצליחו לעמוד במשימות האלה ואפילו יותר מכל דבר אחר.

אני חושב שיש אפשרות וצורך לבחון ולבדוק-את הנושא של התפעול שלהם, של סל"ע עם הפיקוח העירוני. היות שזה שני ממשקים שלמעשה מתעסקים בסדר ציבורי- שהם יהיו תחת קורת גג אחת. התפעול של הנושא של סל"ע- אין לי ספק שיכול להשפיע בצורה משמעותית על התפעול של אגף הפיקוח.

אני יודע שיש כרגע מהלכים בכנסת לנסות לבטל את החקיקה בנושאים האלה, בנושא של סל"ע, אני חושב שזו תהיה בכייה לדורות מבחינתנו. אני חושב שזה כסף קטן שהתושבים משלמים-אבל הם מקבלים עוצמה משמעותית מבחינת הביטחון האישי, במיוחד באזורים הבעייתיים של דרום העיר. אני חושב שזו תהיה בכייה לדורות אם זה יבוטל, ואני מעמיד את עצמי לרשות המערכת אם צריך לטפל בדברים כאלה או אחרים- יחד עם הממונה על הנושא של הכנסת.

מר המאירי:

אני רוצה להצטרף לשבחים ולהדגיש היבט נוסף שקשור לסיפא שראינו, ואני אומר את זה מהניסיון שלי בוועדות בעירייה, שיתוף הפעולה עם ההערכות לשעת חרום ולקראת אסון טבע.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 23 -

בתרגילים קודמים שעשינו הייתה לנו בעיה עם היקף האנשים בשטח. השיתוף הזה שישנו נותן לנו הרבה יותר אפשרות פעולה בשטח, בסיועכם, וזו נקודה שצריך להדגיש אותה, וזה חשוב מאוד.

נקודה שנייה, ששוב- הועלתה בוועדה לקידום מגזרי, היא- מה שיעור הנשים בסגל ומה שיעור בני המיעוטים, כי יש לזה חשיבות גם על ההופעה בשטח, על ההשפעה, ומי שהעלה את הבעיה של בני מיעוטים גם אמר- הם דוברי השפה הערבית ויש לזה יתרון.

והנושא האחרון: ציינת את היקף השיחות וראינו פה את היקף השיחות המשמעותי דרך מוקד

.100 שוב, בהמשך למה שארנון אמר, מהניסיון שלי בראשון, שם כתוצאה מהשיחות של 100 היה חשש שמה המשטרה מסתייעת בחברה לביטחון במקום שוטרים. האם יש איזושהי בקרה- שלא יטילו עלינו משימות שבעצם המשטרה צריכה לעשות .

מר לדיאנסקי:

אני מצטרף לברכות.

אין ספק שבמדינה נורמאלית המשטרה הייתה צריכה לעשות את העבודה של שמירת הביטחון, ואני חושב שההחלטה הייתה החלטה נכונה. זהו גוף שנותן שרות שהתושבים, כך אני גם שומע, יוצאים עם חוויה חיובית מהממשק ומהמגע עם סל"ע.

להגיד לכם תודה על השבוע הקשה שהיה נוכח הפיגוע בדיזנגוף.

מר זמיר:

אתם צריכים להגיד תודה לראובן-שהצטרף לכוחותיהם ואבטח יחד אתכם.

מר לדיאנסקי:

חבל שאתה לא הצטרפת.

מר גלעדי:

אני ואסף היינו במשמרת האזורית-בכוננות.

מר זמיר:

ארנון היה בכוננות, אותי הפנו יותר לאררט, לכן לא ראית אותי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 24 -

מר לדיאנסקי:

משפט אחד בהקשר הזה של השבוע עם האבטחה בגן הילדים. צריך להזכיר פה את מחלקת הביטחון עם הקב"טים העירוניים, שבמאמץ המשותף הזה הם עשו עבודה מאוד מאוד יפה והם עבדו- מה שנקרא- סביב השעון. ותמשיכו ככה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש לי 2-3 הערות.

כמובן ברכות, ברכות, הכל בסדר, בסוף צריך להגיד את הדברים הבאים:

ראשית צריך להבין שדווקא בשנה ראשונה זה קל, כולם צעירים, כולם בעלי מוטיבציה. הבעיה היא להחזיק כוח כזה לאורך שנים עם המתח הזה, ומה קורה אחר כך-כשמישהו שבר את הרגל, ומישהו שיש לו זה, ובעין, ובאוזן. להחזיק כוחות מהסוג הזה, המשמעות האמיתית היא- להחזיק כוחות כאלה במתח לאורך שנים, לאורך זמן , ובהחלט צריך לתת את הדעת לעובדה- מה קורה לאורך שנים במערכת הזאת, זה דבר מאוד חשוב.

הדבר השני שאני רוצה לבוא ולומר: אנחנו פה, במידה רבה מאוד, חלוץ לפני המחנה, אנחנו איזשהו אתר ניסוי שתהיה לו השלכה כנראה- גם על ההמשך במדינת ישראל, וצריך להבין כמה דברים חשובים שאתם אנחנו מתמודדים בסופו של דבר . אנחנו התחלנו את הכוח הזה בניסיון לענות על משהו מאוד מאוד ספציפי-והוא הרגשת הביטחון בשכונות שבהן יש את הפליטים ומהגרי העבודה, באותם מקומות שבהם לצורך העניין- תחושת הביטחון האישי של התושב היא פחותה, כדי לתת להם קצת הרגשה יותר טובה. כל ההקמה של הדבר הזה- צריך לזכור שבהיבט הכללי של מדינת ישראל הוא פרך ולא פרינציפ. עצם העובדה שאתה צריך לייצר אגרה מיוחדת כדי לשלם את הכוח, עצם העובדה שהכוח עצמו יש לו בעיה לא קטנה של הגדרת סמכות ואחריות בשטח- של פקחים, פקחים עם שוטרים, מי קונה את הציוד, מי מחליט מה עושים, כל הדברים-זה בעצם תהליך שעדיין כולנו לומדים, כולנו בהתנסות, כולנו בחוויות ולפעמים חוויות, אפשר להגיד-

לא פחות מתסכלות, ראיתי חברים שהגיעו בתקופת הפיגוע, הגיעו ובעצם לא יודעים מה לעשות, מה יש לנו לחפש פה?! אז זה דבר אחד.

המקום היחידי שבו עשינו את ההסטה נגע לעניין הזה של פיגוע-שבמסגרתו היה צריך תגבור כוחות-בגלל האזור של צפון העיר במקרה, בשוני המאוד מיוחד של הפיגוע הזה לעומת פיגועים אחרים, שהרבה מאוד אנשים לא יודעים לאפיין אותו. הוא פיגוע שהוא פיגוע מיוחד-בגלל הסיבה שלאחר שהסתיים- נשארה הפצצה במקום, לא ידעו האם המפגע נמצא באזור האירוע, באזור שלנו. ואז נוצר סיפור חדש שצריך להתמודד אתו-כי האיום נבע מהפחד שאותו אדם מסתובב ברמת אביב, ברמת אביב הירוקה, כל מיני סיפורים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 25 -

מר לדיאנסקי:

חמוש.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חמוש , כמו שהוא היה. אם הוא לא היה חמוש- הוא לא מהווה סכנה גדולה.

מכל מקום-זאת הייתה הבעיה והסטנו אותו. למה אני מציין את זה? אני מציין את זה כי צריך לזכור שאחרי הכל זה כוח עם מגבלה מאוד גדולה לגבי הגודל שלו, ויש פיתוי כל הזמן להשתמש בו לדברים אחרים. לדוגמא,

גב' להבי:

תחבורה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מציק לנו העניין של תחבורה, נניח אופניים על המדרכות, אז לצורך העניין- מישהו יכול לבוא ולהגיד- יש לכם איזה 50 שוטרים, בואו תעסקו בעניין. זה נורא מפתה כי זה נורא מציק. והבעיה היא- שאני מזכיר לכם היטב מה נאמר קודם-לפני שהקמנו את הסיירת, כשאמרנו שבדרך כלל מה שקורה הוא-שכשאנחנו נכנסים-המדינה יוצאת. אני מוכרח לומר רבותי-המשטרה יצאה מהשכונות, היא לא נמצאת שם בנוכחות שהיא הייתה שם פעם, ולא יעזור לאף אחד שום דבר.

ואם אנחנו נטפל וניקח על עצמנו דברים אחרים, אז הם יזוזו, כמו שהם נעלמו מאכיפת חנייה. אני זוכר שנים שבהן רק המשטרה עסקה באכיפת חנייה, פקחים כמעט שלא עסקו בזה, אם בכלל, והיום זה עבודה רק של פקחי העירייה. המשטרה עוסקת באכיפת חנייה רק במקרה קיצון מאוד,

מר גלעדי:

רק אם אתה עומד בתוך הצומת ומסכן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

במקרה קיצון, אם זה מפריע לעבודתם-אז זה פתאום חשוב.

ולכן צריך להחזיר את סל"ע- לחזור לעשות את מה שהוא נועד. אבל דבר אחד אני יכול להגיד

בצורה ברורה: העובדה שסל"ע היא סיירת עירונית, הדגש הזה של מה שנקרא- לשרת את צרכי

העיר והעדיפות העירונית-היא מאוד מאוד ניכרת בעבודתם, ועל זה ישר כוח, באמת יפה מאוד.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 26 -

מר גלעדי:

מה אתה אומר על הנושא של שילוב הפיקוח העירוני בתוך סל"ע, הלו זה סה"כ שתי יחידות ששתיהן אמורות לתת את הנושא הזה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני אענה על זה ככה: לפיקוח העירוני יש מספיק עבודה בלי להיות מעורב בסל"ע. יש לי כוח חסר בפיקוח העירוני כדי לבצע את העבודות שנדרשות לבצע כפקח עירוני. אני רק השנה הולך לקלוט-

עוד כמה פקחים? עוד 50? 60?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

.59

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

50-60 פקחים נוספים לכוח הפיקוח , כי חסרים לנו .

מר גלעדי:

כי אנשים יוצאים לפנסיה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא לא לא, תקנים, תקנים.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מעבר למה שיוצאים לפנסיה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תוספת. יציאה לפנסיה-זה יוצאים וממלאים.

מר לדיאנסקי:

אתה מדבר על פקחים בפיקוח העירוני, אתה לא מדבר על הסיירת הירוקה.

מר גלעדי:

לא, אני לא מדבר על הסיירת הירוקה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 27 -

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מעבר לסיירת הירוקה.

מר גלעדי:

אני מדבר על מושג שנקרא- מוטת שליטה אחת לנושא הזה.

מר לדיאנסקי:

70 פקחים.

מר זלוף:

סליחה ראש העיר, יש מוטת שליטה אחת- זה מנהל חטיבת התפעול.

מר גלעדי:

אם זה אצלך, ראובן רגוע.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה דבר אחד, והדבר השני שהוא לא פחות חשוב: אמרתי, היצור הזה שנקרא סיירת סל"ע הוא ייצור מיוחד, הוא יצור על כרעי תרנגולת, כל מערכת החקיקה שלו והניהול שלו קשורה בגורמים נוספים- עיין ערך משטרה. יש לנו שותף שקובע הרבה מאוד מה מותר, מה אסור, באיזה גבולות, גבולות גזרה, מי מותר, מי אסור, ולכן כרגע לא ניתן. הלוואי והיו נותנים לפקחי העירייה הרבה יותר סמכויות ממה שיש להם היום. אני מאוד מקווה שבקרוב, לפחות בנושא האכיפה על אופניים- הנושא הזה מתקדם בדרך חיובית ונקבל את הסמכות לאכיפה על מדרכות. דרך אגב, יכול להיות שכאשר זה יקרה- נצטרך להגדיל עוד יותר את כוח הפיקוח בעיר, כי בסופו של דבר יש פה הרבה רחובות והרבה רכיבות אופניים בעיר, רק שצריך לראות – איך מממנים מה.

מר גלעדי:

גם הרבה חנויות אופניים, כמעט בכל פינה.

מר לדיאנסקי:

גם כל שנה אתה צריך לחדש את התקנות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תודה. הנושא הבא.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 28 -

40. הצגת אתר האינטרנט העירוני החדש:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בסוף הוא יציג לי את מה שראיתי?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש פה עוד כמה אנשים.

מר דרור ישראל:

נציג את עצמנו:

אני דרור ישראל, אני מלשכת הדובר, מנהל תחום האינטרנט והדיגיתל בלשכת הדובר.

יש פה איתי את:

גב' רננה בן דרור:

רננה בן דרור, אני מנהלת הידע, מנהלת את אתר האינטרנט במנהלת הידע העירוני.

גב' שני בכר:

אני שני בכר מאגף המחשוב, מנהלת את צוות הפיתוח של הפרויקט.

מר דרור ישראל:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) אנחנו הולכים להציג לכם למעשה את אתר האינטרנט החדש, שמושק ממש ממש קרוב, אתר שהוא שיתוף פעולה באמת יוצא דופן, אני חייב לציין.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מתי הוא יושק?

מר דרור ישראל:

בעוד מספר ימים.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

תגיד פחות או יותר את התאריך.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 29 -

מר דרור ישראל:

החודש, בינואר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עד סוף חודש ינואר?

מר דרור ישראל:

חשוב לציין שבאמת יש פה שיתוף עבודה מדהים בין שלושת הגורמים-שזה אגף מחשוב, מינהלת הידע ולשכת הדובר, ומעלינו כמובן כל המנהלים שלנו-ערן אברהמי, גידי, זוהר וליאורה ואיציק.

נציג לכם קודם כל למה יצאנו לאתר הזה, כל אחד מאתנו יציג חלק.

גב' רננה בן דרור:

זה האתר הנוכחי היום, אני מקווה שאתם מכירים אותו. כך הוא נראה, יש בו המון המון רכיבים, המון המון מידע, הוא משרת אותנו כבר 5 שנים, הוא משרת נאמנה, הוא מכיל מעל 600 דפים, אבל בשנות אינטרנט- 5 שנים זה הרבה זמן. זה הרבה זמן מבחינת הטכנולוגיה וזה הרבה זמן מבחינת היקפי התוכן שזה יכול להכיל.

וכשאנחנו יצאנו לעשות אתר חדש, וזו הסיבה שזה פרויקט שאנחנו עובדים עליו כבר מעל שנה, זה כי קודם כל עשינו סקירת מצב קיים, ראינו איזה בעיות יש לנו באתר הנוכחי, מה אנחנו יכולים לשפר. עשינו סקירת אתרים גם בארץ וגם בעולם-לראות איזה פלטפורמות יש, איזה רעיונות יש.

תכנון ממשק משתמש וחווית משתמש- זה בעצם אומר איפה ימוקמו הרכיבים, מה תהיה שיטת הניווט-כזאת שתהיה קלה לתפעול ונעימה מבחינת החוויה.

ארגון מידע וכתיבת תכנים- 600 הדפים האלה מחולקים לקטגוריות, היו לנו 5 רמות וצמצמנו ל-4 רמות.

עיצוב כמובן, אנחנו נפרט את זה.

והפיתוח הטכנולוגי.

והסיבות בעצם למה עושים אתר חדש:

הנושא של הרספנסיביות וההתאמה למובייל, התאמה לכל המכשירים הניידים-טבלטים, כל סוגי הטלפונים והחכמים, וזאת בהתאם לנתונים שאנחנו מציגים פה-יש מגמה מאוד מאוד ברורה של עלייה בגלישה באמצעות טלפונים חכמים וטבלטים- לאתר שלנו. בגרף הזה אפשר לראות בעמודה השמאלית את ,2013 החלק הכחול זה גלישה באמצעות המכשירים הרגילים, ואתם רואים את העלייה. התחלנו ב-%,27 היום אנחנו נמצאים בסוף השנה הזאת- ב-%.41.5 זה נתון מדהים. זה אומר שקרוב למחצית מהגולשים שלנו בכלל גולשים באמצעות המכשירים החכמים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 30 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חשבתי שהרבה יותר כבר היום.

גב' רננה בן דרור:

בעולם אגב זה הרבה יותר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה זה בעולם?

גב' רננה בן דרור:

כי זה מאוד תלוי בסוג האתר, במדינה.

מר זמיר:

בלודג' זה יותר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני חושב שדווקא באפריקה זה יותר, כי שם אין טלפוניה, יש רק ניידים.

מר דרור ישראל:

אלה נתונים שמתייחסים לאתר שלנו, לגולשים באתר של עיריית תל-אביב.

מר לדיאנסקי:

האתר הוא אתר מותאם למובייל? אתה נכנס לאתר ואז הוא אומר לך-אתה יכול לעבור לאתר מותאם מובייל?

מר זוהר שרון:

הוא מותאם מראש.

מר לדיאנסקי:

אנחנו מייצרים לו גם ממש אפליקציה?

מר דרור ישראל:

לא, זה לא אפליקציה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 31 -

גב' רננה בן דרור:

בנוסף יש אפליקציה.

מר לדיאנסקי:

יש לי אופציה לראות את ה-VERSION DESKTOP מותאם לאייפון, מותאם לאייפון ואפליקציה. יהיה שלושתם או רק מותאם?

מר דרור ישראל:

רק מותאם.

גב' ליאורה שכטר:

יש בכל מקרה אפליקציה, בלי קשר.

גב' שני בכר:

כל הנושא של הנגשה לבעלי מוגבלויות: כידוע, חוק הנגישות מחייב גם אותנו בעולם אתרי האינטרנט. הוגדרו שלוש רמות של הנגשה, רמה ,A AA ו-.AAA כרשות מקומית אנחנו מחוייבים ל-AA בנושא ההנגשה, המטרה היא בעצם להנגיש אתרי אינטרנט שנותנים מידע ושרותים לאזרחים, להנגיש אותם לכל בעלי המוגבלויות: מוגבלות ראייה, מוגבלות שמיעה, מוגבלות מוטורית וכו'.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הנקודה ברורה. נשמע שיש אמת במה שאת אומרת.

גב' שני בכר:

מה שעשינו בתכנון של האתר, טיפלנו בהנגשה בשלושה מישורים: במישור של פיתוח הקוד, במישור של עיצוב האתר ובמישור של התכנים, בהירות המידע, מסמכים וכו'. כאשר אנו מדברים על מוגבלות ראייה- אנחנו מטפלים גם בנושא של הקונטרסט, צבע הטקסט, צבע הרקע. עבור מוגבלות שמיעה- לכל סרטון באתר שמים כתוביות מתאימות, גם בשפות. לבעלי מוגבלות מוטורית-אנחנו מאפשרים גם התמצאות באתר באמצעות מקלדת בלבד.

הבאתי לכאן דוגמא, קטע קול שאני אשמיע לכם-איך מישהו בעל מוגבלות ראיה יכול להיות באתר באמצעות קורא מסך. (מציגה).

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 32 -

ככה זה נשמע. לקחתי דף מהאתר בשפה האנגלית, בעלי מוגבלות ראיה- כך הם גולשים באתרים בעצם.

מר דרור ישראל:

למעשה יש להם קורא מסך-שמתרגם להם את המסך הויזואלי לטקסט, ואם זה לא בנוי נכון-הם פשוט לא יבינו מה קורה בעמוד.

גב' רננה בן-דרור:

מבחינת ארגון וכתיבת התוכן-כפי שאמרתי-המידע באתר הוא עצום והוא ממש מתרבה. יש שני עקרונות מנחים ששמרנו עליהם באתר הנוכחי ובפנייה לקהלי היעד, תושבים, עסקים ומבקרים, ששמרנו על זה:

התמקדות בשרות ולא ביחידה הארגונית, אנחנו רוצים להציג את השירותים.

אופן היישום מבחינתנו- היה לקחת את כל ה-600 דפים האלה ולבנות אותם מחדש על פי קטגוריות- שיהיו קצת יותר נגישות, קצת יותר פשוטות, לעשות סדר.

ארגון המידע והתאמתו לאינטרנט: אנחנו מקבלים הרבה מסמכים שמתאימים ל-PRINT ואנחנו

מתאימים אותם לאינטרנט.

מר דרור ישראל:

בנוסף לכל הדברים שדיברו עליהם-יש פה היבט נוסף. למעשה האתר עוצב לפני 5 שנים, הוא מאוד מאוד מיושן בנראות שלו ומאוד מאוד מוגבל ביכולות שלו להתפתח, ולכן רעננו את העיצוב, שידרגנו אותו . הכניסה היא שונה. אם עד עכשיו זה היה יותר אתר של העירייה, עכשיו אנחנו רוצים אתר שמשקף את העיר, את הדינמיות של העיר, את החדשנות, את התל-אביביות. כמובן-

תוך התחשבות בממשק משתמש ועיצוב מאוד מאוד נוח וידידותי למשתמש.

דבר נוסף חשוב: אם היום באתר, למעשה, כדי לצרוך תוכן של תרבות היית צריך ללכת ל-3

מקומות שונים, עכשיו איחדנו את כל נושא התרבות בעמוד אחד. יש לנו שלושה מקורות שזה-

OUT TIME כספק תוכן תרבות מוביל, גופי התרבות העירוניים, ולמעשה אירועים שמוזנים במסגרת פרויקט דיגיתל, שזה האירועים היותר קהילתיים. והוספנו לזה אפשרויות חיפוש וסינון מתקדמות- שהיום למעשה לא קיימות ולכן מאוד קשה להתמצא במידע. זה אמור לפתור את זה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 33 -

מר לדיאנסקי:

לא יהיה חיבור בין האתר לבין דיגיתל? האם בטלפון שלי תהיה גם אפליקציה של דיגיתל וגם תכנים באתר העירוני?

מר דרור ישראל:

זה לא אפליקציה. החיבור לדיגיתל – יצרנו בתשתית סוג של חיבור לדיגיתל. אני אראה לכם במסכים היותר גדולים – כי פה קשה לראות, איזה חיבור יצרנו לדיגיתל.

מר לדיאנסקי:

אני שואל- למה צריך בעצם שתי פלטפורמות, למה לא מחברים את זה ביחד?

מר דרור ישראל:

דיגיתל זה לא פלטפורמה. זה גם. בהיבט של דיגיתל-אתה מתייחס לתוכן ולאירועים של דגיתל, הם נמצאים פה כחלק.

מר זוהר שרון:

האפליקציה העירונית זה לא דיגיתל.

מר לדיאנסקי:

האפליקציה של דיגיתל.

מר זוהר שרון:

זו אפליקציה כללית שיש בה המון המון מידע.

אתה לא מזדהה כתושב ולא מקבל את המידע כמו בדיגיתל.

מר זמיר:

הוא שואל שאלה אחרת: האפליקציה של דיגיתל בסוף תהיה התחנה היחידה שתושב יצטרך

לעבור בה, והיא תכלול את כל זה, או לא?

מר זוהר שרון:

לא.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 34 -

האתר העירוני הוא 700 דפים, אתה לא יכול להכניס לאפליקציה 700 דפים. לכן האתר הזה הולך להיות אתר מותאם, ואתה יכול לנווט בכל האתר באמצעות המכשיר הנייד שלך. האפליקציה משרתת הרבה פעמים דברים הרבה יותר ביצועיים, מצומצמים.

מר לדיאנסקי:

למה אתה לא יוצר איזושהי שפה משותפת? אנחנו פיתחנו את דיגיתל ויש לו קונצפט מסוים.

עכשיו אתה מפתח אתר שייקרא- האתר של עיריית תל-אביב ללא הפסקה, ולא חשוב איך הוא ייקרא. למה לא לבנות איזשהו קונצפט רציף-שכל מה שקשור לדיגיתל יהיה גם את דיגיתל, גם אפליקציה דיגיתל, ואז כל העולם שלנו יהיה סביב המונח דיגיתל.

גב' ליאורה שכטר:

יש פה ערבוב במושגים. דיגיתל זה לכאורה אוסף שרותים שניתנים לתושבים שנרשמים למועדון.

את השרותים האלה בפועל- הוא מקבל-או בתוך האתר העירוני-כשהוא מזדהה בתור תושב דיגיתל, אמצעי השיקוף הוא בתוך האתר העירוני-כאשר הוא מזדהה. היום האפליקציה היא אפילקציה שפתוחה לכל- תושבים, לא תושבים, כן חברי דיגיתל, היא לא מבחינה, היא לא יודעת מה אתה, היא אומרת דברים כלליים- שאתה יכול להיות חבר דיגיתל, אתה יכול לא להיות חבר דיגיתל, אין הבדל.

מר לדיאנסקי:

גם האתר יהיה כזה.

גב' ליאורה שכטר:

גם האתר כזה, אלא אם כן הכנסת והזדהית בתור חבר דיגיתל, ואז אתה מקבל את התכנים המותאמים אליך אישית.

בשנה הבאה- מה שאנחנו הולכים לעשות, אנחנו הולכים לחבר בין דיגיתל לבין האפליקציה, ואז-

מהאפליקציה, אם אתה חבר דיגיתל-אתה מזדהה בתור כזה, ואז תקבל-לא רק את כל התכנים אלא תכנים שמותאמים אליך. נעשה לך יותר צמצום לפי המאפיינים שלך, וכך זה יהיה יותר אפקטיבי אליך. אנחנו צועדים לזה שגם האפליקציה וגם האתר, ברגע שהזדהית בתור חבר דיגיתל, תקבל רק תכנים שמותאמים אישית אליך, אם אתה לא מזדהה- אתה מקבל תכנים שהם גנריים. ואז יהיו שתי דרכים להיכנס- או כזה או כזה, תבחר מה נוח לך ומה מתאים לך. יהיו קצת שינויים בין הדברים אבל בגדול תוכל לבחור בין הערוצים-כפי שנוח לך.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 35 -

מר דרור ישראל:

דבר אחרון שאנחנו נציין-זה למעשה- האתר יהיה גם בשפות האנגלית והערבית. למעשה האתר באנגלית ייתן מענה לצרכים של תל-אביב כעיר עולם- לתושבים דוברי השפה האנגלית שגרים בארץ, וכנ"ל לגבי הערבית.

אנחנו נציג לכם עכשיו כמה מסכים מהאתר, אם תרצו שנתמקד במשהו-תגידו ואז נוכל להרחיב.

דף הבית, בשונה ממה שיש היום, הוא דף בית מינימליסטי, מאוד מאוד ממוקד, המטרה היא לעשות את הדברים כמה שיותר פשוטים.

פנייה ל-3 קהלי יעד, כדי שכל אחד ימצא את עצמו, את עולם התוכן שהוא מחפש-במבט ראשון.

שילוב של ווידיאו שישדר אווירה, ווידיאו שיוכל להשתנות בהתאם לנושא של החודש-אם יש לנו מרתון או לילה לבן-ווידיאו שיוכל להשתנות. לגבי מי ששאל על דיגיתל, בשלב ב' יש פה , אתם רואים, חיבור קבוע לדיגיתל, המטרה היא שאפשר יהיה להתחבר לדיגיתל מהאתר הציבורי- ואז להתאים את התכנים בתוך האתר להעדפות שלך- בתור מי שיש לו דיגיתל- תחומי העניין, כתובת המגורים, כל מיני דברים ופרמטרים שונים.

כמו שרננה ציינה, יש לנו שלושה קהלי יעד: תושבים, עסקים ומה קורה בעיר, לכל אחד מהם יש לובי מרכזי. הלובי של "מה קורה בעיר" מרכז במקום אחד את כל האפשרויות של הבילוי, אמנות, תרבות, חופים וכו'. המסך הראשון יציג לנו כתבות על ארועים מרכזיים, סליידר של כתבות שמתחלפות. מתחילים לגלול ונחשפים לעולמות תוכן שונים.

ריכזנו פה את כל ריכוז אמצעי יצירת הקשר, מי שלוחץ פה יש לו ריכוז של כל אמצעי הקשר העירוניים: פנייה לראש העירייה, למועצה, למנהלים, זימון תורי מוקד וכו', היום זה מפוזר קצת בכל מיני עמודים שונים.

דוגמא למסך שמציג את כל אירועי השבוע בחלוקה לימים. מפה עם כל מיני מקומות, שווקים, נסה לגלות את העיר ולראות מה יש, אם אתה עכשיו מגיע לעיר- לראות מה אתה יכול לעשות במגוון תחומים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

על המפה הזאת אתה יכול להעביר את הצילום ולקבל אותה מצולמת? אתה יכול ללחוץ אותה לחיצה ולקבל אותה מצולמת?

מר זוהר שרון:

תמונת לווין.

כן. התשובה היא כן.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 36 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נו?!

מר דרור ישראל:

אלה שקפים, זו מצגת.

מסך שמציג את האירועים בשכונה שלי, כל אחד בחלוקה לקהלי יעד. למעשה, כאשר מישהו יהיה מחובר לדיגיתל, בשלב השני הוא יוכל לראות פה גם אירועים שרלבנטיים עבורו.

מצב הים, שקף שנותן אווירה של מה קורה בעיר, חופים מבחינתנו זה משאב משמעותי. הנתונים האלה יתעדכנו, אנו גם מנסים שהווידיאו יהיה שידור חי-ממש על הים.

גב' יוחנן וולק:

יש שם חופים עם מצלמות.

מר דרור ישראל:

יש לנו מצלמה אחת שהקמנו, אנחנו נשדר את הים.

גב' יוחנן וולק:

מחוף ספציפי?

מר דרור ישראל:

כן. חוף גורדון לכיוון דרום כרגע.

סטריפ שמדבר על יפו-לטייל ביפו, סיפורי יפו, לבלות ביפו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מראשיתו הוא יעבוד גם באנגלית וגם בעברית?

מר דרור ישראל:

כן.

גב' רננה בן דרור:

וגם בערבית.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 37 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הכל?

מר זוהר שרון:

לא הכל, אבל צמצמנו את זה לדברים המרכזיים.

גב' רננה בן דרור:

התכנים הרלבנטיים.

מר דרור ישראל:

ישבנו למעשה עם האנשים הרלבנטיים במישלמה ליפו ובמינהלת עיר עולם, ראינו מה התכנים הרלבנטיים לקהלים הרלבנטיים וזה מה ששמנו.

דוגמא ללובי תושבים.

גב' רננה בן דרור:

בלובי הזה, בשונה מהלובי של האירועים, המיקוד הוא באמת על השירותים, איך נוכל לעזור לך, שרותים נפוצים, אנחנו עושים את זה על פי הסטטיסטיקה. יש גם את המבדקים מדף הבית.

כתבות בנושאי שרות, עדכונים עבורך-שמתעדכנים על ידי מובילים שיש לנו מדיגיתל ברחבי העיר בנושאים השונים, אפשר ללחוץ ולהדליק שכבות. אפשר להכניס פה את הכתובת וזה מצמצם לך.

מר לדיאנסקי:

מה זה עיר ירוקה?

גב' רננה בן דרור:

נושאים של עיר ירוקה: תברואה,

מר דרור ישראל:

בעלי חיים, תברואה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מחזור.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 38 -

מר לדיאנסקי:

טבע עירוני.

גב' רננה בן דרור:

טבע עירוני, לגמרי.

מי שיתחבר מדיגיתל בשלב ב'- כבר יקבל פה רק את העדכונים שהם רלבנטיים לתחום העניין שהוא סימן.

מדריכים, סרטונים. היום יש לנו באתר מספר מדריכים שהם כתובים במלל. (מציגה).

זו דוגמא, אפשר לצפות בזה, ואנו מתחילים לצבור את המאגר.

לובי עסקים: גם- כתבה גדולה שתתחלף פה אחת לתקופה, שלוש כתבות יותר קטנות, בדרך כלל

מהניסיון זה בנושאים של רישוי עסקים. LINLS QUICK -לינקים כאלה לעסק שלי, מידע מקדים על תהליך הרישוי, רישיונות והיתרים. גם כאן יש שימוש במפה עם שכבות שרלבנטיות לעסקים, תעודת זהות כלכלית וסטאטוסים מפייסבוק עסקים- שמתעדכנים כאן.

זהו.

מר דרור ישראל:

תודה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גם אני אצליח להכנס?

מר דרור ישראל:

כן. מכל מכשיר.

מר המאירי:

בהמשך למה שאתה אמרת, בכנס האחרון של הגימלאים אמרו גימלאים שהצורך להשתמש באתר מחזק את המשפחה, הם אומרים-אנחנו צריכים ללכת לנכדים ולהגיד -תעזרו לנו.

מר זוהר שרון:

אני רוצה להגיד לך שהגימלאים זה מספר אחד בשימוש בדיגיתל- במידע ובאירועים בעיר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 39 -

מר המאירי:

אני יודע, הם אומרים גם שזה חוסך להם המון, חוסך להם לבוא. וקיבלו מחמאה גם מלשכת השמאים-שאמרו- לא צריכים להגיע לעירייה, אפשר ככה להכנס לתיקים וכו'.

אבל יש נקודה אחת שאני רוצה להעלות אותה מההיבטים שהעלו- בקשר להערכות לשעת חרום.

מישהו אמר אצלנו, דווקא חוצן שהיה בסיכום של הדיון האחרון אמר: היות ותל-אביב יש לה דבר כל כך יפה ומתבססים עליו, אם הייתי לוחם סייבר, הוא אומר, הייתי מנסה דבר ראשון להפיל את האתר. מה שאני אומר, השאלה היא איך אנחנו ערוכים לחלופות. חולדאי יודע את זה טוב מאוד שבתרגילים של חיל האוויר היום, באמצע תרגיל בחיל האוויר אומרים- תפילו את המחשב, ופתאום אתם רואים אנשים שנשארים בשוק-איך פועלים בלי. האם אנחנו ערוכים לזה?

גב' שני בכר:

אנחנו בשיתוף פעולה צמוד עם אבטחת מידע, וכן האתר עבר בדיקות מחמירות של אבטחת מידע, הקשחות על השרתים, בדיקות עומסים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה כל כך מצליח שהתושבים לא מצליחים להכנס לאתר.

מר המאירי:

המיקום ממוגן?

קריאה:

ממוגן אב"כ.

מר המאירי:

מבחינה תקנית?

גב' ליאורה שכטר:

כן. אחד האיומים הגדולים שלנו הוא-ניסיונות להיכנס בכמות כזאת בו זמנית-שתפיל אותו.

אנחנו בעצם משכפלים את האתר החוצה, לסביבה שהיא סביבה מאוד גדולה, מאוד חזקה, זה נקרא ענן בלשון מקצועית, ששם הסיכוי להפיל אותו הוא זניח, זה אחד המנגנונים הכי טובים היום כנגד מתקפות. זה סוג אחד של מתקפה.

מתקפה שנייה זה מתקפה של ניסיונות לחדור לתוך האתר, לשנות לו את הדף הראשי, לשים שם דברי שטנה כאלה או אחרים, ואז, כמו ששני אמרה, לפני שאנחנו מעלים כל תוכנה, אנחנו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 40 -

מפעילים יועצים חיצוניים שיתקפו את האתר וינסו למצוא את נקודות החולשה, ואנחנו מתקנים לפני שאנחנו עולים.

זה לא אומר שקיים אפס סיכוי שהם יפגעו בו, אבל אנחנו עושים את מירב המאמצים כדי שהוא יהיה מוגן.

מר המאירי:

אני רוצה להרחיב את השאלה: בעקבות הבעיה שעלינו עליה, שוב, במסגרת הוועדה להיערכות לשעת חרום, לגבי המוקד העירוני-שהוא לא ממוגן, הוא לא ממ"ד ולא ממ"ק, ועכשיו אני מבין שמטפלים בזה. האם האתר הזה, המבנים והמיקום שלו- כן מוגן בתור ממ"ד או ממ"ק?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא, זה לא האתר החשוב של העירייה, זה לא אתר כספי, זה אתר אינפורמטיבי. אם לא תהיה אינפורמציה לכמה שעות, לא יקרה שום דבר.

מר זוהר שרון:

האתר נמצא ב-CENTER DATA חיצוני.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני מסביר לך-זה לא הפנטגון, לא מזיזים טילים כאן ולא מסיעים חלליות. כולה-אתר של מידע.

ואם מישהו לא יראה את הים כמה דקות או שעות-לא יקרה כלום. אנחנו מדברים על אתרי כספים -שיש לנו כאן את כל כרטיסי האשראי ו-1,001 טרנזקציות כספיות. זה האתרים היותר דרמטיים של העירייה, שם מיקוד הדגש לשימור ושרידות.

בכל האתרים, מה ששני אמרה, בכל האתרים יש ליווי צמוד של אבטחת מידע, וכל אחד בהתאם לרמות. זה לא טילים, לא מטוסים.

מר לדיאנסקי:

אני רוצה להגיד משהו לגבי אמצעי קשר, ואני רואה את זה גם בדיגיתל-שבחלק מהמוקדים עדיין מופיע אמצעי קשר פקס. מאוד חשוב, אם רוצים להשאיר פקס- שישאירו פקס, אבל בעולם הדיגיתלי-הטכנולוגי-שתהיה אפשרות לתקשר באמצעות מייל למשל. כי אני רואה פה, אני יודע מה- מוקד לפיקוח על הבנייה. אתה יכול לפנות אליהם או בטלפון או בפקס.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 41 -

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה ייגמר.

מר לדיאנסקי:

ואני יכול לעבור עוד כאלה, יש עוד. אפילו פניות לציבור, לראש העיר.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

הבעיה היחידה שיש היא הסיפור של השגות.

מר לדיאנסקי:

אגב מאור, גם פניות לראש העיר.

מר בנימיני:

יש טופס.

מר לדיאנסקי:

לא בדיגיתל, כנס לדיגיתל.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

הבעיה העיקרית ראובן היא בהשגות. הבעיה היחידה שיש לנו, הבעיה העיקרית-שגם אותה צריך לפתור-זה השגות. השגה שתוך 60 יום, השגות על ארנונה.

מר לדיאנסקי:

עזוב את ההשגות, מוקד שילוט, כל המוקדים, כל המחלקות,

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

יחוסל בקרוב.

יחוסל.

מר לדיאנסקי:

גם ככה המייל הוא מאוד ארוך, עד שאתה מקריא למישהו בטלפון את המייל, הוא אומר לך-עזוב אותי,לא רוצה לשמוע.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 42 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הוא אמר לך כבר 5 פעמים- יחוסל.

מר לדיאנסקי:

אבל מתי?תן לי תאריך.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה בתהליך.

מר לדיאנסקי:

עד סוף ינואר?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

עד סוף השנה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עד סוף השנה.

מר לדיאנסקי:

יחוסל, אתה מבין? ב-.6.6

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא לא. מטפלים בזה. יש בעיות לפעמים. עד לפני כמה ימים גם בממשלה משפטית הייתה בעיה, צריך לטפל בזה משפטית. ברגע שהנושא המשפטי יורד- אנחנו יכולים טכנית לבטל את הדבר הזה שקוראים לו פקס.

מר זוהר שרון:

הסיפור של החתימה, זה היה הסיפור הכי בעייתי.

מר רון שני:

חתימה אלקטרונית.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 43 -

גב' יוחנן וולק:

מנחם, התשלומים לבתי ספר.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

מה עם תשלומים לבתי ספר והפרויקט שלנו של תשלומים מקוונים?

גב' ליאורה שכטר:

זה קורה.

מר רון שני:

זה מסומן כפרויקט, אנחנו בתוך תהליך. המטרה היא לאפשר להורים לשלם דרך האינטרנט-

לבתי ספר. זה בתוך תהליך. אנחנו אפילו מצאנו את הדרך. אחת הבעיות זה דווקא סוף התהליך-

התאמת הבנקים לתוכנה שנמצאת בבתי הספר, וצריך לעשות את זה ככה- שהמזכירה-שאיננה מנהלת חשבונות- תוכל לעשות את זה.

גב' יוחנן וולק:

אם אני רוצה לשלם ארנונה-אני מתקשר ל-5218888 ומצליחה לשלם, אז למה שלא תיתן את האופציה הזו? למה לעשות את המזכירות עכשיו?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

הבעיה היא שהתשלום קשור למערכת תפעולית. ברגע שהארנונה היא חלק מתוך מערכת תפעולית, הלו את רוצה- שמישהו משלם וזה זורם לתוך המערכות שלנו. אותו דבר צריך להיות בחינוך. זה הפרויקט שכרגע אנחנו תקצבנו אותו ומנסים לעשות אותו, כאשר במסגרת הפרויקט-

ההחלטה הייתה- יותר לא יהיו תשלומים שלא יהיו דרך אתר האינטרנט.

גב' יוחנן וולק:

אבל זה לא יסתיים עד סוף 2016?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

היא הייתה רוצה שיהיה דבר שקוראים לו-בנק העירייה. אתה מתקשר לבנק ומשלם את כל התשלומים שלך לבנק, הבנק מעביר את הכספים בהתאם לצורך- ללימודים, לחנייה,, לזה, לזה .

זה לא עובד עדיין.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 44 -

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

נכון. מבחינת התושב זה ייראה כמו בנק, הוא לא ידע לזהות אם הוא עכשיו משלם לארנונה, משלם לחינוך, משלם לספריה או לכלביה. כל הרעיון הוא-שמאחורי הבנק הזה יש חכמה שקושרת אותך לאפליקציה הרלבנטית, כי אחרת אתה לא יודע לשייך ואתה מתחיל לחפש את עצמך. וזה אגב, כמעט רוב רובם של התשלומים המשמעותיים של העירייה, עד כמה חודשים?

גב' ליאורה שכטר:

עד סוף השנה זה יהיה מקוון לכל סוגי התשלומים.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה תוקצב, הכל תוקצב.

גב' ליאורה שכטר:

אנחנו מדברים כבר על הקטנים, כי הגדולים הגדולים-חניה, ארנונה, הנדסה- כבר מכוסים, בית המשפט-כבר הכל מאחורינו. השאיפה וההנחיה של מנחם זה לגמור את כולם עד הסוף, והחינוך הוא אבן משמעותית להשנה.

מר זוהר שרון:

צריך להבין פה משהו שנאמר באקראי. יש פה שלוש יחידות שונות עם שלושה מנהלים שונים, שהן פועלות כיחידה אחת, אף אחד לא רב על שום דבר.

מר לדיאנסקי:

למה שיריבו ? למה שיריבו?

יש לי שאלה לגבי המפה הירוקה. אני ראיתי שיש לכם מפה-שאתם מציעים מפה שאפשר, שראש העיר שאל אם אפשר לעמוד על זה ולקבל תמונה. אני הייתי רוצה לראות מפה ירוקה. כלומר, תל אביב היום- יש בה דגש מאוד מאוד גדול על מה שנקרא- קיבוץ בעיר, ויש בה אתרי טבע שמסומנים, ויש פינות כלבים ויש חורשות ויש גינות קהילתיות, וזה באמת, אם תהיה איזושהי מפה כזאת- זה גם יעודד את הקהילתיות שאנחנו רוצים ליצור סביב נושאים ירוקים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תעמוד בקשר עם וויז- שיסמנו אותם, כך ניתן יהיה להגיע לכולם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 45 -

מר לדיאנסקי:

זה רעיון טוב.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש היום.

גב' ליאורה שכטר:

יש לנו ב-GIS גם גינות כלבים, גם שטחים ירוקים, גם זה, כל אחד זה שכבה בפני עצמה. יכול להיות שמה שחסר לך זה איזשהו title כזה של תמונה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה לא מחבר כמה שכבות ביחד.

גב' ליאורה שכטר:

הבסיס קיים והוא מונגש כבר, גם בחוץ וגם בפנים-בכל מקום. יכול להיות שזה לא עטוף בצורה שהיית רוצה-בשביל לייצר חזות.

גב' לדיאנסקי:

נכון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הגעתי, יש כאן- גינות ציבוריות, גינות כלבים, מתקני מחזור, מתקני כושר בגינות. מה אתה רוצה? יש הכל היום. רוצה גינות כלבים? הנה, בבקשה, צ'יק צ'אק הגעתי.

מר לדיאנסקי:

אני רוצה שאנשים יוכלו לבקר באתרים.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

כמה אנשים יש בגינה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש בגן דובנוב, ובחורשת נהרדע, בככר המדינה, בגן וימר,

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 46 -

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

הכל יש.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בככר המדינה מול עקיבא אריה, בטבריה ,1 בחורשת לסין, בגן העצמאות, בגן מאיר, בגינת בני דן, גן קרית ספר, באבן גבירול בגדה הצפונית, פאת השולחן, גן הכובשים, גן כוכב הצפון, שדרות ההגנה, אני יכול להגיד לך גם כמה מטרים. גן כוכב הצפון נמצא 2,079 מטר מפה, גן הכובשים-

2,332 מטר מפה. הכל ישנו, מה אתה רוצה?

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

משה היה צריך להגיע בשעה 16.00 עם הכלב ולא הגיע.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא, כתוב , משה עדיין מחפש.

מר לדיאנסקי:

אני לא מדבר על גינת כלבים, אני מדבר על כל ההוויה הירוקה –הסביבתית שאפשר לשים אותה.

גב' יוחנן וולק

גינות קהילתיות יש?

מר לדיאנסקי:

למשל, החברה להגנת הטבע הוציאה עכשיו מפה, מפה ירוקה של תל-אביב, מפה מאוד יפה. אתה יכול לחלק אותה גם לאנשים שבאים- מה שנקרא- תיירים מערים אחרות שבאים לפה. אני למשל, שיש לי ילדים קטנים, אני מחפש כל יום שבת מה לעשות אתם. אז אני הולך-פעם לבריכה בתיכונט, ופעם בוולפסון, אם זה יהיה מונגש בצורה מאוד נוחה-אפשר יהיה לעודד את התיירות-

גם של תושבים וגם של אנשים שבאים מחוץ לעיר.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

אפשר לקדם את זה, זה רעיון יפה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 47 -

מר לדיאנסקי:

למצוא בתוך תל-אביב את התשובות הסביבתיות-הירוקות, כי יש לנו כבר לרוב, ואפשר למצוא ליד הבית.

מר זוהר שרון:

יש מה שנקרא-סביבה שלי-שאתה יכול להקליד ולקבל המון שכבות מידע.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

הוא אומר-אם מישהו רוצה לטייל סביב העניין הירוק, אפשר לעשות. זה רעיון מאוד טוב, זה רעיון מצוין.

מר לדיאנסקי:

יש גינות קהילתיות, יש אתרי טבע, יש חורשות, יש פארקים, בואו ננגיש את זה.

מר מנחם לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה רעיון מצוין.

מר לדיאנסקי:

יש המון דברים בהקשרים האלה, תנגיש לציבור.

עוד דבר לא ראיתי-יש משהו על ההסטוריה? אנחנו מדברים כל הזמן קדימה.

מר זוהר שרון:

יש ארכיון עירוני.

מר לדיאנסקי:

ההסטוריה של תל-אביב, המייסדים, אולי חברי מועצה לדורותיהם.

מר בנימיני:

את זה אנחנו עושים. שרי עכשיו מכינה תמונות מחזור, ואנחנו נעלה את זה.

מר לדיאנסקי:

כולנו ברי חלוף, אפילו אסף-שהוא צעיר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך ח' בשבט תשע"ו ()18/01/2016

- 48 -

מר זמיר:

עוד 60 שנה.

מר המאירי:

מגיעה הרבה הערכה.

כמו שהוא עכשיו- GOOD SO– FAR .SO

באמת חל שיפור, והערכה רבה.

הישיבה נעולה

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה