ישיבת הנהלת העירייה 16 - שנת 2021

	ראש העירייה	ר. חולדאי	השתתפו :
ח. גורן	צ. ברנד פרנק	א. זבולון	וה"ה: ח. אריאלי
ר. אלקבץ	א. יוחנן וולק	מ. להבי	א. הראל
		ד. ספיר	ג. שרעבי
וה"ה: מ. לייבה , ר. זלוף ,ע. סלמן , א. פרץ מ. גילצר , א. שבתאי פרנק ,א. כהן , ח. נעלי – יוסף , ש. הרשקו ,א. בנימיני , א. שוורץ , א. כהן , א. מייקין כנפו, א. בן דוד , נ. מיירס , א. וייסלברג , א. הרשטיק , ע. רודניצקי , ש. שביט, א. סראג' , ד. שטיינברג ,א. ע. קרת , ג. בן חורין.

עיריית תלֿאביב-יפו

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות הנהלה

ישיבת הנהלה מס' 16 שנערכה באופן מקוון באמצעות אפליקציית zoom )(vc

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 2 -

סדר היום:

.1חוק עזר לתל אביב יפו )מניעת רעש( )תיקון( התש"ף-.2020

2. אתגרי תחבורה בעיר ותכנית אופניים.

.3דיגיתל-התמונה המלאה.

*******************

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 3 -

39 .חוק עזר לתל אביב יפו )מניעת רעש( )תיקון( התש"ף-:2020

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בגלל שהחומר המודפס אינו לפניי, אם אפשר לומר מה הנושאים על סדר היום.

גב' בן חורין:

הנושא הראשון הוא חוק עזר לתל אביב יפו )מניעת רעש( )תיקון( התש"ף-,2020 השרות המשפטי-

איילת או עוזי, מי מהם.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מדובר במניעת רעש בנושא של שעות התחלת עבודות?

גב' בן חורין:

כן, שיפוצים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שיפוצים, במקום 06.00 בבוקר ל-07.00 בבוקר?

גב' יוחנן וולק:

לא. זה 20.00 בערב במקום עד .22.00

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

או.קי.

היה לנו לא מזמן גם אחד מ-06.00 בבוקר ל-07.00 בבוקר.

גב' יוחנן וולק:

זה היה בוועדה הקודמת לפי דעתי, רון.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מי מציג את החוק?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 4 -

עוזי,

עו"ד סלמן:

כן, שומע.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תציג לישיבת הנהלה עכשיו את הסעיף, כדי שנוכל להחליט עליו.

עו"ד סלמן:

בסדר גמור.

זה די קצר, ובדברי ההסבר יש פירוט שלם לנושא.

מה שאנחנו מבקשים לעשות זה לצמצם את השעות המותרות לייצר רעש כתוצאה מעבודות בנייה באזורי מגורים. כך שהסעיף הראשון של התיקון אומר שבמקום שיהיה אפשר עד לשעה 22.00 לחולל רעש, אפשר יהיה לחולל את הרעש הזה עד שעה .20.00 המגבלה עוברת מ-22.00 ל-.20.00 שיפור באיכות החיים, בקיצור.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כן, אני מבין.

יש למישהו התנגדות או מה להגיב בנושא הזה?

שרונה, אני שואל שאלה. הרי אנחנו לא כופים הר כגיגית בלי לדבר עם כל השפצנים למיניהם.

בעיר שלנו עובדים המון ,המון המון אנשים שמשפצים בתים. יש לנו אינטרס שבתים ישתפצו, והשאלה אם כל הנושא הזה עבר איזשהו שולחן עגול, שיח, שיתוף ציבור, אני לא יודע, משהו עם האיגוד למשפצי בתים? זה הסיפור האמיתי פה. כי אחרת אנחנו כאן כופים על הציבור אולי גזירה שלא ניתן לעמוד בה, כתוצאה מעבודה שציבור הקליינטים שלנו- נורא מפריע לו רעש. אבל כל אחד בתורו צריך גם לשפץ בית.

גב' הרשקו:

אתה שואל אותי רון?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 5 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אני שואל אותך, אני שואל את עוזי, אני שואל את כל מי שעסק במלאכה של תיקון התקנה-

להביא לידי כך שיהיה לי חוק עזר.

עו"ד סלמן:

אנחנו עושים את זה אל מול התפעול, מול רובי זלוף, וגם כל הגורמים המקצועיים שיש להם נגיעה לנושא של ביצוע עבודות מצד אחד, ומצד שני תלונות הציבור בנושא, פניות הציבור. התיקונים הם לא דרמטיים, עד כדי כך, שהם מייצרים פגיעה משמעותית.

זה כן לנסות לייצר איזשהו איזון חדש שהוא יהיה נוח לשני הצדדים, גם לציבור שסובל מהרעש, וגם למבצעי העבודות- שהם יצטרכו להפסיק לבצע את העבודות שעתיים יותר מוקדם. אני לא רוצה להגיד דברים שלא בדקתי אותם באופן אישי, אבל ההנחה היא שבלאו הכי רוב העבודות מסתיימות לפני. אז זה הסדרה במסגרת החוק, שזה יהיה מעודכן.

מר ספיר:

אתה רוצה תשובה אמיתית?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מי שואל את השאלה?

מר ספיר:

אם אתה רוצה תשובה אמיתית רוב עבודות השיפוץ מסתיימות בסביבות השעה 17.00-18.00 בערב, ומי שרוצה , משיג גם אישור מיוחד, גם אם זה 22.00 וגם אם זה חצות.

עו"ד סלמן:

זה עבודות לילה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

חברים, זו התשובה הכי חשובה שקיבלתי.

תודה רבה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 6 -

אני מציע לאשר.

האם יש מישהו שמתנגד?

מר הראל:

אני לא מתנגד אבל אני רוצה להגיד מה שאמרתי בפעם הקודמת שדיברנו על זה: מכיוון שהעבודות בעיר כל כך קשות, ולגור בצמוד לאתר בנייה זה כל כך קשה, אני חושב שאנחנו צריכים לוותר על ימי שישי. שיעבדו בראשון עד חמישי, כמו שעובדים, ובשישי-שבת לתת לאנשים לנשום.

זה יקל. כמות השיפוצים היא אדירה, ולתת לאנשים שישי שבת.

עו"ד סלמן:

התיקון בחוק, אגב, מטפל גם ביום שישי, אם אתה מעלה. יום שישי עד היום בעצם הוא כמו יום חול רגיל בחוק העזר, ומה שאנחנו עושים פה, באמת אנחנו הופכים אותו ליום שהעבודות בו מתבצעות עד שעות אחר הצהריים המוקדמות, ונגמרות. לא שזה לא תואם את המצב הקיים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שמענו, הבנו כולנו על מה מדובר. החוק הזה משפר לצורך העניין את רווחת חייהם של תושבי תל-

אביב יפו לעומת מה שהיה קודם לכן, אני מציע לאמץ אותו. החיים ילמדו אותנו איפה צריך לתקן, איפה צריך לא לתקן, כמנהגנו לאורך כל השנים.

עד כאן.

אם כולם מקבלים, בואו נמשיך לסעיף הבא.

החלטה: חוק עזר לתל אביב יפו )מניעת רעש( )תיקון( התש"ף--2020 מ א ו ש ר.

החוק יובא לאישור המועצה

40. אתגרי תחבורה בעיר ותכנית אופניים.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

מי מציג אותו?

גב' בן חורין:

מיטל להבי, אופיר כהן, שרונה הרשקו, חגית נעלי: אתגרי תחבורה בעיר ותכנית האופניים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 7 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

חשוב. קדימה.

גב' להבי:

)הצגת הדברים מלווה במצגת( אני באמת מתחילה מתמונה עם רון חולדאי בתחילת הכהונה, כבר אז דיברנו על היפוך הפירמידה, על העמדת הולכי הרגל ורוכבי האופניים בראש הפירמידה, ואני באמת מרגישה שהנהלת העיר וגיבוי של ראש העיר מובילים אותנו בדרך לשם.

בכלל, בכל הדיון שלנו על תחבורה בעיר אנחנו מדברים על יעדים ומטרות: יעד פיצול הנסיעות שלנו בתחבורה משתנה ממצב קיים של %56 רכב פרטי ל-%30 בשנת 2030 רכב פרטי, ושימו לב לנושא האופניים- שהיעד שלנו מ-%11 לעלות ל-%,25 וזה דורש מאתנו גם חלוקה של זכויות הדרך בעיר באופן שונה. אם היום הרכב הפרטי שולט על %69 מזכויות הדרך, אנחנו מדברים עדיין על היותו שולט ברוב המרחב הציבורי, אנחנו מדברים על %,56 אבל שימו לב מה קורה עם האופניים- שעולים מ-%2 ל-%,6 והתחבורה הציבורית כולל רכבת קלה עולה ל-%6 מ-%,1 וזה מסה"כ שטח העיר של 52,000 דונם ש-%20 מהם הם שטחי דרכים, וזה מה שקורה בחלוקה החדשה.

אם אנחנו נכנסים לתכנית העבודה של עיר אופניים 2025 אז אנחנו מדברים על הכפלת שיעור הרוכבים, על הכפלת הפריסה של שבילי אופניים, על רשת שבילים, שהיא גם בינעירונית, ועל הרבה מאוד מיזמי חלץ- פיילוטים, שחלק מהם נפרט בהמשך, כולל חניוני אופניים. אבל באמת לא מדברים רק על תשתיות אלא גם על מעטפת שכוללת רגולציה, התייחסות לקהלים, קישוריות עם תחבורה ציבורית, כלים שיתופיים וטכנולוגיות, והמטרה היא להגיע מאסטרטגיה ליישום. אם אנו מדברים על אוגוסט 2020 יש לנו – מה קיים, מה נמצא בביצוע ומה לקראת ביצוע., ואת כל מה שאני מראה כאן אפשר לראות באתר אינטרנט ייעודי- AVIV.GOV.IL_,MOBILITY.TEL באתר העירוני למעשה אפשר לראות את כל תכניות העבודה של העירייה בזמן אמת, מה קיים, מה בביצוע, מה לקראת ביצוע, עם לוח דברים, זה אחד הדברים.

את כל תכניות העבודה תפרט תכף שרונה, ואת המצב שבו אנחנו נמצאים מבחינת המציאות התנועתית יפרט אופיר, אני רק רוצה לתת טעימה מהפרוייקטים שאנחנו מקדמים כמעטפת:

אז רציפות בצמתים.

מעגלי תנועה גם לאופניים.

אנחנו מדברים על השבילים הבינעירוניים לתוך תל-אביב, שבעה מהם מבוצעים על ידי "נתיבי איילון", אחד מהם על ידי "נתיבי ישראל".

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 8 -

שבילים טקטיים- מהירי ביצוע, שמתבצעים בין לילה. כל הכבוד למחלקת הדרכים של העירייה.

אנחנו מדברים על רגולציה מקומית שנחשבת כבר כסמן דרך עולמי בנושא הכלים השיתופיים, כשלאחרונה גם השתנו על הכלים השיתופיים את חובת הקסדות כדי לאתגר את הבטיחות. וגם הקמת סיירת סדר שמסייעת בשמירה על הסדר בעיר כדי באמת לעבוד אתנו ביותר שיתוף פעולה, פחות קנסות ואכיפה ויותר שיתופים.

הנה לנו עוד שיתוף פעולה: אנחנו מקבלים לא רק את נתוני נסיעות הקורקינטים בעיר מכל החברות, הצבעים שאתם רואים בצד ימין של המסך זה לפי הצבעים של החברות, אלא אנחנו כבר בשיתוף פעולה עם חברות השליחויות בעיר. מה שאתם רואים בצד הימיני זה נתונים שהגיעו לנו מ-.WOLT אנחנו מקבלים היום את נתוני הנסיעה של השליחים בעיר- גם על קורקינטים ואופניים וגם על אופנועים, אנחנו רואים שיש שוני בטווחי הנסיעה של הכלים השונים, ומתחילים אתם שיתוף פעולה גם בנושא אכיפה והגברת הבטיחות עם השליחים, עם כל החברות שפועלות בעיר.

קאונטר לספירת רוכבים נמצא כרגע בבדיקה ל-.PILOT יש לנו רמזורים לרוכבים במפגשי שביל עם צומת מרומזר, לא רק בטיילת אלא היום כמעט כל שביל עם צומת מרומזר מקבל רמזור לרוכבי אופניים.

מתקני תיקון וניפוח של אופניים יש באופני- דן, ויוקמו גם לאורך השבילים הבינעירוניים שלנו.

מסילות להובלת אופניים במדרגות יש לנו באתרים, אבל יש לנו גם בגשרים וגם בחיבורים עם הערים השכנות, אנחנו הולכים ועושים את זה יותר ויותר בשיתופי פעולה.

חניוני אופניים רובוטי, תת קרקעי, זה החניון הראשון שיוקם בסבידור, בתיאום עם עיריית תל-

אביב, כבר יש היתר, הוא כבר יצא לביצוע.

ויש לנו גם פארקלטים להעמדת חנייה לאופניים ברחובות..

אנחנו מקדמים תאי חנייה מאובטחים לאופניים ביחד עם "אחוזות חוף" בחניונים.

מקדמים גם עמדות חנייה לאופניים בבתים, בשטח המשותף.

סדנאות מכונאות לאופניים לתושבים ביחד עם אגף קהילה.

יש לנו פרויקט לשיפור התחבורה לבתי הספר העל יסודיים, שכולל התייחסות לא רק לתחבורה ציבורית אלא גם לשבילי אופניים. אנחנו מסמנים מאיפה כל תושב, כל תלמיד מגיע ובודקים אם יש לו מה שנקרא לתיכון, לעל יסודי שלו, בין אם באופניים ובין אם בתחבורה ציבורית.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 9 -

ובסוף אני מראה לוגיסטיקה, שזה תקווה להכנס לשינוע סחורות ולוגיסטיקה. אבל אני גם מציינת את גל שרעבי שהציע במועצה לקדם נושא של קלנועיות לקשישים, ואני בהחלט חושבת שעיר אופניים בסופו של יום תציע מגוון של כלים-גם לקשישים, גם למשפחות, גם ללוגיסטיקה, כדי שנגיע ל-%25 לא רק של צעירים בעלי יכולת ושיווי משקל לעמוד על קורקינטים , אלא של אוכלוסיה מגוונת.

אלה שני שבילים חדשים ממש מהשבוע : שביל האופניים החדש בדיזנגוף שהסתיים, הדמייה ברחוב בוגרשוב שנמצאת בביצוע, ואמרו לי להקרין לכם סרטון הדמייה שעשה בחור בשם אריאל הרצוג בהתנדבות, מכיוון שדרות בן ציון אנחנו נכנסים עכשיו לקינג ג'ורג' בשביל אופניים דו סטרי לכיוון מערב. התנועה של הרכב היא רק לכיוון מערב עד הקטע הזה של בוגרשוב- טשרניחובסקי, שם זה משתנה, אי אפשר שרכב פרטי ימשיך ישר, רק תחבורה ציבורית ממשיכה לכיוון מערב, לים, התחבורה הפרטית נוסעת רק לכיוון מזרח, מכיוון גן לונדון למעשה נוסעת מזרחה, ויש לנו פה תחנות אוטובוס מתקדמות באמצע. שביל האופניים, כשהוא מגיע למעשה לכיוון גן לונדון הוא הופך להיות חד סטרי במקטע האחרון , כאן למעשה האופניים נוסעות לכיוון מערב בשביל החד סטרי , ולכיוון מזרח ביחד עם הרכבים. הקטע האחרון של גן לונדון נמצא עכשיו בתכנון, ולמעשה אפשר יהיה להגיע עם אופניים עד לים. אז זאת הדמיה, אני מאוד שמחה להראות אותה, עשו לי אותה באמת בהתנדבות

אפשר לראות שאפשר להמחיש סוג כזה של עבודות לציבור, והציבור באמת קיבל את זה די בהתלהבות ברגע שהוא הבין את העבודה שנעשית בבוגרשוב. לא פשוט להסביר את העניין, אבל באמת במקומות כאלה שהעירייה משקיעה כל כך הרבה וכל כך כבד שווה לעשות את ההסברה כמו שצריך.

אני רוצה להגיד תודה לרון על האמון ועל הגיבוי, למנכ"ל העירייה שאצלו מתקיימות הישיבות וההחלטות, לשרונה, לאופיר כהן ולכל העוסקים במלאכה, וגם ביחידה האסטרטגית לחגית ולעלמה, פשוט עבודה יוצאת מהכלל.

זהו. זה התחלתה של ההצגה, ועכשיו שרונה ואופיר את החלקים הנוספים.

תודה.

מר אופיר כהן:

תודה מיטל.

)הצגת הדברים מלווה במצגת( אני לא יודע מה יותר יפה, ההדמיה שלך עד בוגרשוב או הביצוע שמקודם בקצב רצחני על ידי מינהל בינוי ותשתית. מי שעבר בבוגרשוב, הרחוב ממש בשיאן של

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 10 -

העבודות, אנחנו מקווים שתוך חודשיים יהיה לנו רחוב מחודש, ובאמת לעשות מהפכה תנועתית שלוקחת את החזון התחבורתי ומיישמת אותו הלכה למעשה ברחוב כל כך מורכב כמו בוגרשוב:

הולכי רגל, אופניים, תחבורה ציבורית, עסקים, מסחר, כל הערכים האלה באמת מיושמים בתכנית הזאת שמבוצעת בקצב מהיר מאוד. אז יישר כוח על ההדמיה ויישר כוח על הביצוע.

ברשותכם אני רוצה להחזיר אותנו קצת לקרקע, כי יש לנו באמת חזון ואסטרטגיה, והכל נראה מתוכלל, ולא רק נראה, הוא באמת מתוכלל, אבל צריך להגיד ביושר לכם ולציבור- הדרמה התחבורתית נמצאת ממש בפתחה. אנחנו ככה שמנו לנגד עינינו יחד עם משרד התחבורה, ממש בדקות אלו מתחיל דיון היערכות אחרון עם משרד התחבורה, תאריך יעד ה-29 בינואר, שזה עוד 11 יום בסה"כ, כאשר בתאריך הזה בעצם אנחנו מחברים כמה פרויקטים ומייצרים שינוי מאוד גדול בתחבורה הציבורית ובהסדרי התנועה במרכז העיר. אני רגע אציג לכם את זה כדי שתכירו את המציאות של עוד 10 ימים, ואחרי זה נסתכל לרגע בראיה יותר רחבה על מה קורה בחודשים הקרובים, גם הרבה מאוד שינויים, ואחרי זה כמובן נחזור חזרה אחורה לרמות השירות של האמצעים השונים.

נעבור פרויקט פרויקט על מרכז העיר, שוב פעם, שינויים בהסדרי התנועה במרכז העיר ב-29 בינואר. קווים באדום זה נתיבי תנועה או כיווני תנועה שמבוטלים, צהוב זה כיווני תנועה שנפתחים או מאפשרים תנועה של התחבורה הציבורית. אני אסמן לכם את זה בכחול כדי שיהיה יותר קל לעקוב.

ארלוזורוב- במסגרת הקו הסגול , נכנס לעבודות על מובל המים, בקטע בן בן יהודה לבין אבן גבירול הרחוב ייסגר לתנועה לכיוון מזרח. היום התחבורה הציבורית נוסעת מזרחה, והחל מה-29 בינואר לא תהיה תנועה של תחבורה ציבורית לכיוון מזרח, התחבורה הציבורית תוסט בעיקר צפונה לז'בוטינסקי, ולא רק.

הסדר תנועה שני שנכנס לתוקף ב-29 בינואר זה ביטול של שתי הפניות שמאלה מאבן גבירול לכיוון נורדאו למערב, ומאבן גבירול מצפון לכיוון פנקס למזרח, שתי פניות די חשובות לצפון הישן- שמבוטלות, לטובת העבודות של הקו הירוק של הרכבת הקלה, תפיסת שטח ההתארגנות בקסטל, ועוד ועוד שינויים שיקרו לנו באבן גבירול ממש בחודש הבא.

לצד זה נ.ת.ע, כמובן אגף תנועה ונ.ת.ע פותחים לנו רמזור חדש בבאזל, שיאפשר כניסה של רכבים מדרום לכיוון מערב, זה יקל קצת על הביטול של הפנייה צפונה אבל כמובן לא יספוג את כל התנועה.

הסדר תנועה נוסף שקורה לנו בעוד 11 יום זה שינוי זמני. אגב, כל מה שתיארתי עד עכשיו זה פחות או יותר קבוע, יכול להיות שבארלוזורוב התחבורה הציבורית תחזור לתקופה מסוימת

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 11 -

מזרחה אבל זה יהיה לתקופה קצרה. ההסדר הזה הוא הסדר קבוע בעצם עד אחרי סיום העבודות של הקו הירוק, עוד 7 שנים.

הסדר זמני לחצי שנה זה ביטול התנועה של האוטובוסים על דיזנגוף בקטע בין ככר דיזנגוף לבין בן גוריון. הסיבה שאנחנו מסיטים את האוטובוסים לריינס כי כי אנחנו סוף כל סוף נכנסים לביצוע של שביל האופניים בדיזנגוף. מיטל ציינה את השביל הדרומי שבוצע עד קינג ג'ורג, והחל מה-31 בינואר מינהל בינוי ותשתית נערך ונכנס לביצוע של המשך השביל, מקינג ג'ורג', דרך הככר ועד בן גוריון בשלב הזה. הביצוע של השביל מחייב את הסטת התחבורה הציבורית, האוטובוסים צפונה מדיזנגוף לריינס, הסטה זמנית למשך תקופת העבודות.

והשינוי הגדול ביותר שמחייב הרבה יותר שינוי בתחבורה הציבורית , השינוי של התחבורה הציבורית קורה ב-,29 הסגירה של הרחוב ב-15 בפברואר, אבל מדובר על סגירת רחוב בן יהודה, פחות או יותר לאלתר כרחוב מזרים תנועה, בין גורדון לבוגרשוב בשלב הזה, ב-15 בפברואר העבודות של הקו הסגול של הרכבת הקלה יכנסו לקטע המרכזי של בן יהודה, וכבר ב-29 בינואר הסטות התחבורה הציבורית מבן יהודה עוברות בעיקר להרברט סמואל ולירקון, כבר בימים אלה נבנות לנו תחנות אוטובוסים חדשות גם בהרברט סמואל גם בירקון, באמת שינוי מאוד גדול. כל השינויים האלה קורים לנו עוד 10 ימים, כשכמובן כל מערכות התחבורה הציבורית ולא רק הן מתואמות עם כל השינויים, תכף אני אציג לכם את התמונה.

נכנס רגע ונסתכל ב-OUT ZOOM על כל מה שקורה במרחב בחודשים הקרובים.

אני אציג לכם תמונת מצב כללית. חלק מהדברים שציינתי נמצאים פה, חלק אחר לא. בשקף הזה רואים איפה יש עבודות כרגע, העבודות מוצגות בקו עבה. כמו שאתם מכירים או לא מכירים הקו הסגול עובד על ארלוזורוב, וגם עובד בדרום בבן-צבי, הקו הירוק. החל מהחודש הזה "נתיבי איילון" נכנסו לעבודות של שביל אופניים בנמיר. מינהל בינוי ותשתית ממש מסיים בימים אלה את שביל האופניים של בן יהודה, שמגיע ממש עד אבולעפיה, עד נמל תל-אביב. שביל האופניים ביורדי הסירה כבר נפתח. שביל אופניים נוסף שיפתח בימים הקרובים זה השביל שיורד לים, לחוף גורדון מארלוזורוב, וכמו שציינתי- הסדר התנועה של בוגרשוב, שביל אופניים ונתיב תחבורה ציבורית, כל זה בביצוע לקראת סיום ביצוע.

בחודש ינואר, כמו שציינתי, כניסה לעבודות בדיזנגוף. והסדר תנועה מעניין שאנחנו נכנסים השבוע הזה, הסטנו כבר בשבוע שעבר את האוטובוסים לחשמונאים, והשבוע אנחנו נכנס לעבודות בשביל האופניים במרמורק, שיקל על הביצוע של הרכבת הקלה- הקו הירוק באבן גבירול. נ.ת.ע נכנסים לביצוע בקטע הדרומי בפנחס לבון, לביצוע ממש בסוף החודש הזה-תחילת החודש הבא.

וחודש פברואר חופן בחובו הרבה מאוד פרויקטים תחבורתיים מורכבים, בראש ובראשונה אבן גבירול, שאול המלך- פרויקט של שביל אופניים ונתיב תחבורה ציבורית. רחוב הרצל נכנס

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 12 -

לעבודות במסגרת פרויקט של שביל אופניים ונתיב תחבורה ציבורית-שיספוג את הסגירה של אלנבי בהמשך. וכמובן בן יהודה, מה שציינתי בקטע גורדון-בוגרשוב.

אני ממשיך לחודש מרץ, ובחודש מרץ אולי העיר נמצאת בשיא העבודות. כמו שאתם רואים, הרבה מאוד פרויקטים בעת ובעונה אחת, למזלנו חלקם יסתיימו מהר, אבל אם צריך ככה לספר עליהם בקצרה, למי שלא מכיר- פרויקט שדרת הקריה, הפרויקט הכי גדול של עיריית תל-אביב לדעתי בשנה הקרובה. הופכים את רחוב מנחם בגין, המסגר והרכבת מצירי תנועה לרכב פרטי לרחובות משולבים, כמובן נתיבי תנועה לרכב הפרטי, נתיבי תחבורה ציבורית, שבילי אופניים, עצים , מדרכות, מהפכה של ממש , בהובלה של מינהל בינוי ותשתית על ידי "אחוזות חוף". כניסה לעבודות החל מחודש פברואר-מרץ בקטעים נבחרים בפרויקט של שדרת הקריה.

פרויקטים נוספים שראיתם, שצצו לנו: שבילי אופניים בויצמן, פרישמן, העלייה, נמל יפו, פרויקט של מהיר לעיר בתל גיבורים שהוא מאוד חשוב לנו- להזרים את התחבורה הציבורית מחולון, ממסוף הלוחמים החדש לכיוון מרכז העיר.

ואני חושב שאני אעצור פה כי המצגת היא כמובן אצלכם, ואפשר לראות ככה את הפרויקטים מתגלגלים מחודש לחודש. יש גם שינויים על ציר הזמן, אבל ברור לכם שבחצי השנה הקרובה מרכז העיר נכנס לעומס עבודות באמת מאוד מאוד מורכב. חלק מהפרויקטים מהירים, כמו שאתם רואים, בקיץ כבר חלק גדול משבילי האופניים יבוצעו הלכה למעשה ורמת ההתניידות באופניים תהיה פה אחרת לגמרי. זאת בצד עבודות ארוכות ומתמשכות יותר.

מר גורן:

מתי הפרויקט של המסילה מגיע לים?

מר אופיר כהן:

פרויקט המסילה אמור להגיע לים לדעתי בקיץ, שרונה , אם את יודעת משהו אחר אז תעדכני, אני זוכר שלקראת הקיץ יפתחו את הקטע המערבי. היום אגב אפשר לצאת ממנו לתחנה, פתחנו שם שער למתחם התחנה עצמו, אבל לים עצמו לדעתי מדובר על כמה חודשים קדימה עד שנ.ת.ע יסיימו את העבודות.

אם נסתכל על צפון העיר ברשותכם, באמת המצב בצפון העיר הרבה יותר פשוט, היקף העבודות הרבה יותר מצומצם. אנחנו מדברים בעיקר על עבודות של הקו הירוק. הם נמצאים כרגע בביצוע בשיטרית. החל מסוף החודש יכנסו לעבודות באיינשטיין, גם בקטע המערבי וגם בקטע המזרחי-

מטאגור ועד לחיים לבנון. זה לצד המשך עבודות של מינהל בינוי ותשתית על פרויקט שביל האופניים ונתיב תחבורה ציבורית ברחוב קק"ל מרכז.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 13 -

החל מהחודש הבא, חודש פברואר וביתר שאת לכיוון מרץ, נ.ת.ע. יכנסו לעבודות גם בפארק הירקון וגם בראול וולנברג, וגם בחיים לבנון בקטע הצמוד לאוניברסיטה, לצד שביל האופניים של רדינג ברודצקי שאמור להכנס לביצוע ממש בתחילת חודש פברואר. נ.ת.ע מתכננת גם ,לדעתי הם לא יעמדו בלוחות הזמנים, להכנס לאבן גבירול לאורך כל הרחוב העתידי- צפונה עד הרצליה, כנראה לא נראה שם עבודות בחודש מרץ אבל אלה לוחות הזמנים שנ.ת.ע. מחויבת. אבל כמו שאתם רואים- מרכז צפון העיר יחסית היקף העבודות מתון, בעיקר לאורך הקו הירוק, פה ושם עוד פרויקטים של שבילי אופניים שלא השלמנו במסגרת הרשת. זה סה"כ צבר הפרויקטים העיקרי. האופני-דן אמור להמשיך בנמיר, אבל זה רק לקראת המשך השנה. סה"כ המצב התנועתי בצפון העיר יחסית נשמר ברמת השירות המוכרת לנו היום.

עשינו קצת ניתוח מבחינת רמות שירות כי באמת הדרמה של מרכז העיר ודרומה גדולה. ניסינו ככה למצע את כל העיר לתוך גרף אחד מבחינת רמות התניידות, והגרף הזה מסביר את הסיפור ככה על רגל אחת. הגרף מראה את רמות ההתניידות או את רמת השירות למי שמתנייד בעיר בכל האמצעים יחדיו. בשנים הקרובות, בשנתיים הקרובות בהחלט צפויה ירידה ברמת ההתניידות במרכז העיר, בדרומה, במזרחה ובמידה פחותה בצפון, אבל אנחנו מעריכים שתוך שנתיים רמת השירות בשבילי אופניים ובתחבורה ציבורית תשתפרנה, אז רמת השירות המצרפית תהיה יותר טובה, וכמובן היא תשתפר באופן משמעותי כשיהיו לנו רכבות קלות.

כאשר מסתכלים על הרכב הפרטי, בקו אדום, באמת המציאות היא קצת יותר מאתגרת. רמת השירות של הרכב הפרטי- גם מבחינת זמני הנסיעה וגם מבחינת חיפוש החנייה- לא הולכת להיות קלה יותר, היא הולכת להיות קשה יותר. שוב פעם, יותר במרכז העיר, הפגיעה יותר מתונה בצפון ובמזרח, אבל תהיה פגיעה ברמות השירות. אנחנו מעריכים שככל שרמות השירות באמצעים החלופיים תשתפרנה באופן משמעותי אנשים יעזבו את הרכב הפרטי בחלקם, ואז גם רמת השירות ברכב הפרטי, למי שיישאר מהם, תשתפר.

התחבורה הציבורית, שוב פעם תחווה פגיעה קלה בחודשים הקרובים בגלל כל ההסטות, אבל אנחנו עושים הרבה מאוד מהלכים, תכף אני אראה לכם את חלקם, ורמות השירות בתחבורה הציבורית תישמרנה ותשתפרנה בשנים הקרובות באופן די משמעותי.

וכמובן האופניים. דיברנו הרבה, ותכף שרונה תראה את תכנית העבודה הדרמטית או המדהימה של מינהל בינוי ותשתית.

אז בהחלט יש לנו קפיצת מדרגה בשנה- שנתיים הקרובות מבחינת התניידות קלה, ואחרי זה נשמור על אותה רמת שירות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 14 -

והולכי הרגל, אנחנו כמובן דואגים להם ונמשיך לדאוג להם, גם בהסדרים של רחובות מוטי הליכה וגם בשכונות דלות רכב שתכף אני אראה לכם.

אז התמונה בכללותה היא פגיעה קלה בזמן הקרוב לצד שיפורים משמעותיים בתחבורה הציבורית ובאופניים שיבואו לידי ביטוי בשנים הקרובות, כדי לחולל את המהפכה שמיטל ציינה.

עוד שתי דקות מזמנכם, אני רוצה לשתף אתכם במהלך שבעצם אנחנו עושים ביחד עם כל העבודות. העבודות של הרכבת הקלה באמת מייצרות שינויים בכל מערך התחבורה הציבורית, וביחד אגף תנועה עם משרד התחבורה, "נתיבי איילון" ונ.ת.ע יצרנו פה בעצם מודל הפעלה קצת שונה, החל מה-29 בינואר אנחנו משיקים את פרויקט המטרובוס. לא מדובר על מערך תחבורה ציבורית חדש, זה אותו מערך תחבורה ציבורית מוכר: אוטובוסים, קווי שירות, נתיבי תחבורה ציבורית, אבל המערך עצמו משודרג. גם שירות חדש ליעדים חדשים, גם חיבורים חזקים בין מזרח העיר למרכזה, מזרח העיר למערבה, צפון העיר. אנחנו מייצרים קווים חדשים, בעצם מאריכים קווים קיימים לשכונות הצפון. הרשת הזאת היא רשת יציבה, אנחנו מדברים על רשת שתחזיק מעמד לאורך כל העבודות ולא נצטרך כל הזמן לשנות אותה בגלל שסוגרים לנו רחוב כזה או אחר. זה רשת שמותאמת לשלבי הביצוע של הקו הירוק והסגול. וכמובן התדירות שלה, זה רשת היררכית, יש 15 קווי פרמיום בתדירות של 3-4 דקות בשעות השיא עד 10 דקות בשעות השיא בקווים הפחות תדירים. כמובן, כמו שאמרנו, שירות חדש בטיילת ובחוף הים, שיביא תיירים, מבקרים וכמובן תושבים מכל שכונות העיר לחוף הים בתחנות שממש נבנות לנו כרגע.

אז מערך התחבורה החדש בעצם מושק ב-29 בינואר. מחר כבר תהיה הסברה, דיילים, הרבה מאוד מערך הסברה של נ.ת.ע. אנחנו בדיון עם הדובר סיכמנו שנעשה מערך הסברה יותר משוכלל ככה עם היציאה מהקורונה, עם היציאה מהסגר, כי כרגע הציבור אולי לא ממש קשוב לתחבורה ציבורית, אבל עוד חודשיים, גם כשנראה את העבודות בשטח ובאמת תהיה דרמה תחבורתית בעיר , נראה לי שיהיה קשב יותר גדול לספר את הסיפור ולהציע לאנשים לבחון את התחבורה הציבורית המשופרת במרכז העיר.

גב' להבי:

מתקיימים מפגשים גם עכשיו כדי להציג את השינויים.

מר אופיר כהן:

נכון. נכון. אז נ.ת.ע. יזמה מפגשים עם התושבים, החל ממחר יהיו מפגשים בשיתוף סגנית ראש העיר, מנהלת אגף תנועה, אני כמובן גם אצטרף, אבל מערך התקשורת העירונית ישתף פעולה אבל יתן הסברה יותר מקיפה עוד חודש וחצי, אני מקווה, כשבאמת יהיו עבודות בשטח ויהיה גם קהל שצמא לפתרונות חלופיים בדמות תחבורה ציבורית יעילה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 15 -

אלה העבודות של הרכבת הקלה, סתם רציתי ככה להראות לכם, וגם את אתרי התחנות החדשים שנבנים בטיילת ממש בימים אלו.

על עיר אופניים דיברנו מספיק אז אני לא ארחיב על זה פה.

מעמד הולכי הרגל באמת השתפר בשנה האחרונה, ב-,2019 ברחובות מוטי הליכה שביצענו.

המהלך כרגע שאנחנו מסתכלים עליו לקראת 2021 הוא להסתכל על שכונות. אנחנו מדברים על שכונות דלות רכב, זה מוצר שאנחנו עוד רק ככה מבשלים אותו בחיתוליו, עם הציבור, עם אגף תנועה, עם שפ"ע , עם אדריכל העיר, לייצר פתרון. רובי כמובן מתכלל את התהליך. אבל לייצר תמונת התניידות יותר דלת רכב בשכונות מסוימות בעיר. שמנו לנגד עינינו את כרם התימנים, מרחב נוגה , פלורנטין, נווה שאנן ואולי גם שכונת התקווה-כאזורים שאפשר , בהסדרי תנועה קלים ובפתרונות פשוטים, לייצר התניידות יותר מוטת התניידות קלה או התניידות דלת רכה.

ודבר אחרון: כל המידע שהצגתי לכם, שמיטל הציגה, ששרונה תציג- מופיע בהרבה מאוד עזרים

טקטיים ועזרים ויזואליים שיצרנו ביחד עם הדוברות בחודשים האחרונים. יש את ה- MINI SIGHT שמיטל ציינה, יש אתר אינטרנט נפלא שמינהלת הרק"ל העלתה לאוויר- שאפשר לצלול לכל פרויקט, לכל רכבת, לכל אתר עבודות, לראות מתי הוא קורה, איפה הוא קורה, לראות את הקו הכחול, את הגדרות, החל משבוע הבא נוכל לראות את שלבי הביצוע של הרכבת הקלה ממש בהמחשה על האפליקציה של מינהלת הרק"ל.

אנחנו פיתחנו ביחד עם המרכז לתיאום הנדסי מימשק שנקרא קרוב לבית. אפשר לצלול לכל שכונה, ללחוץ על הכפתור ולראות את כל העבודות שציינתי- מתי הן קורות, מתי הן מתחילות מי מבצע, ממש ככה מידע זמין לציבור- איפה עובדים ומתי עובדים. כמו שאתם רואים יש הרבה עבודות והשאלות מן הסתם הן מורכבות, אז האפליקציה הזאת עוזרת לנו.

עיר אופניים, שיתפנו את הציבור, היו מעל 1,600 הערות של הציבור, עכשיו אנחנו ביחד ככה מעבדים את ההערות- הערה הערה, זו עבודת נמלים שנשלים אותה בתוך חודש.

אז כל המידע זמין לכם. אם תרצו הסבר מפורט, מידע נוסף ממני או מהצוות פה ברשות לתחבורה כמובן נשמח לשתף פעולה אתכם ועם הציבור הרחב.

אז תודה לכם על ההזדמנות.

ואני מעביר את השרביט לשרונה, שאחרי כל הדיבורים, היא עובדת קשה יותר.

גב' הרשקו:

סיפרת %,50 שיתפת בנושאים, שלא נשמיע את כולם שוב עם הדברים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 16 -

)הצגת הדברים מלווה במצגת(

בהמשך למה שאמר אופיר בעצם אני מציגה פה את תכנית עבודה שבילי אופניים. חשוב לי לומר לכולם שאנחנו מדברים על פרויקט שמביא שבילי אופניים או מביא שבילי אופניים, אנחנו קוראים לזה בתכסית רדודה. אנחנו עושים את המינימום הנדרש בתוך הרחוב כדי שנוכל להכניס שבילי אופניים בטיחותיים בהפרדה המתאימה. אם צריך להוסיף תאורה, חציות בצמתים, טיפול בצמתים, רמזורים- הם נוספים, ויש עוד פרויקטים אחרים, אבל אני מדגישה פה את הנושא של תכנית עבודה- שבילי אופניים.

ולדעתי בישיבת מועצת עיר אחרונה שאושר התקציב, בעצם הסעיף לטובת שבילי אופניים דיבר על 100 מליון שח' שאנחנו אמורים לקבל אותם בשתי פעימות של 50 מליון ו-50 מליון, אבל התכנית שלנו מציגה הרבה יותר, כי כמו הדברים שהציג אופיר, אנחנו צריכים להציג את כל הצירים שהם צירים באמת מאתגרים.

אנחנו חילקנו את התכנית בעצם לרבעונים. בסוף אני אכנס לפרויקטים שכרגע בביצוע, אבל מכיוון שהנושא הוא תכנית העבודה 2021 אני מתחילה קודם כל מהשבילים שאמורים להכנס.

באמת אופיר הזכיר את מרמורק. את מרמורק אנחנו צריכים להתחיל בשבוע הבא, וגם את פלומר- שזה ההמשך של בן יהודה שנמצא בעבודה.

לגבי דיזנגוף, כשהתחלנו את תכנית העבודה בעצם כמו שהוצג פה היינו אמורים להתחיל את הקטע הזה מקינג' ג'ורג'. אדום זה מה שכבר בביצוע, זה ממש הושלם בימים אלה- הקטע מתרס"ט עד קינג ג'ורג'. אנחנו אמורים להתחיל בעצם לפי התכנית מקינג ג'ורג' עד בן יהודה, כדי לחבר את השביל שאנחנו עושים בבן יהודה , אבל בשל התקופה ועל מנת להתחשב בעסקים אנחנו בעצם נעשה את הפרויקט בשלב ראשון עד בן גוריון. יש לנו הרבה אתגרים עם משרד התחבורה, עם השביל שאנחנו מתכננים. בעצם בקטע שמקינג ג'ורג' ועד הככר אנחנו עושים שביל דו סטרי בצד אחד, כמו שהתחיל מכיוון אבן גבירול, וההמשך יהיה חד סטרי משני הצדדים.

גם השביל בהרצל הוא שביל משמעותי , ואנחנו אמורים להתחיל לעשות אותו מבן צבי, בהמשך של שביל שעושים אופני-דן שאנחנו מקווים שיסתיים באמצע פברואר, שביל בנווה עופר. הוא מגיע לבן צבי, ואז אנחנו נעשה חיבור מבן צבי ועד בעצם אחד העם, ובאמצע גם את קיבוץ גלויות, סלמה, אילת.

יש לנו גם שביל משמעותי בצפון העיר, ברדינג-ברודצקי. השביל הזה בעצם הוא מרחוב ברזיל בברודצקי, אחר כך ברדינג, יש פה גם חיבור למוסדות חינוך. והקטע הזה בעצם יעשה גם את החלק של חיים לבנון, שוב בחיבור לנמיר, ובהמשך יגיע פה בנמיר שביל אופני-דן, שביל החוף.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 17 -

עוד שביל משמעותי הוא בעצם לאורך חיים לבנון. אנחנו בעצם חילקנו את השביל של חיים לבנון לשני חלקים, אנחנו קוראים לו החלק המערבי והחלק היותר צפוני. חילקנו אותו מכיוון שאנחנו מצאנו שהתושבים פחות אוהבים את הפתרון שאנחנו מציעים להם בחלק הצפוני, אז אנחנו רצים קדימה עם החלק שאין לנו הרבה התנגדויות וכולם מסכימים, מרוזנפלד עד נמיר, זה גם יהיה ברבעון הראשון. אתם רואים פה סדר גודל של 9.5 ק"מ ברבעון הראשון.

הרבעון השני הוא רבעון מאתגר, יש לנו במרכז העיר ,מעבר למה שאנחנו כבר עושים, יש לנו את פרישמן ממלכי ישראל עד הרברט סמואל, רחוב שאנחנו מחכים הרבה זמן לעשות בו שבילי אופניים. ביהודה הימית אנחנו נשפר את השביל הקיים ובעצם נייצר גם בשביל הזה הפרדה בטוחה לרוכבי האופניים, משדרות ירושלים עד הנמל.

מבצע קדש, עוד שביל שמשלים לנו בעצם בין פנחס רוזן, שגם אותו אנחנו נעשה במהלך השנה, ועד בני אפרים.

גם בצוקי אביב, ליד בית ספר צוקי אביב נעשה שביל אופניים, גם בגרינברג וגם ביאיר רוזנבלום.

גם פה אנחנו עיקמנו קצת את השביל מפני שהתושבים ביקשו מאתנו פתרון שונה ממה שאנחנו התכוונו מלכתחילה באזור של בית הספר, ואנחנו באמת עשינו את מה שהם ביקשו.

גם ויצמן הוא רחוב משמעותי-שבו אנחנו נמשיך את ההמשך. הגענו עד פנקס, עשינו את זה מבני דן ועד פנקס ואנחנו נמשיך. אגב, שם עשינו פרויקט בתכסית מלאה מבני דן ועד פנקס, אבל ההמשך שלנו יהיה בעצם שביל בתכסית רדודה בין פנקס לשאול המלך.

וגם פנחס רוזן, עוד שביל שבעצם הראתי לכם אותו קודם, גם אותו אנחנו מתכננים ברבעון השני.

פה יש לנו קצת יותר מ-9 ק"מ.

הרבעון השלישי, אתם רואים פה את התכנית. אופיר מחייך אם מישהו רואה- כי יש לנו פה גם את ריינס, גם את אדם הכהן, אבל אנחנו בעצם בדילמות. אנחנו הולכים לעשות את השביל בדיזנגוף.

גב' להבי:

בואו נאמר שלאור היקף העבודות במרכז העיר והביצוע של שביל בדיזנגוף, כמו גם באבן גבירול, ריינס יתכן שיבוצע באמצעות מיתון תנועה, כי מכניסים אליו גם תחבורה ציבורית, והמחיר יכול להיות מאוד כבד לאזור כולו. אז אנחנו בבדיקה של ריינס.

גב' הרשקו:

ריינס, וגם ההמשך- אדם הכהן ואיציק מאנגר. מה שיש לנו ברבעון השלישי עוד יש לנו זמן לדון ולראות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 18 -

בקינג ג'ורג' אנחנו מתכוונים לטפל, אבל פה מבחינת סנכרון עבודות אין התנגדויות, אנחנו רק נחכה שחברת החשמל תטמין לנו פה ברחוב את הרשת, כי כשהם מגיעים וסוף סוף רוצים להשקיע בעיר אנחנו לא רוצים להפריע להם, אנחנו נותנים להם להשלים את העבודות, אנחנו נעשה אחר כך שביל אופניים ואחר כך נטפל באספלט עם תקציבים של המדינה, של "נתיבי איילון" כי יש לנו פה הרבה תחבורה ציבורית.

גם יגאל אלון אנחנו רוצים לטפל בו. אנחנו היום מבצעים את החלק הצפוני, אני אראה את זה עוד מעט, אבל אנחנו רוצים גם לטפל בחלק הדרומי. "נתיבי איילון" מגיעים בעצם עם שביל השדה שלהם- מהמשך גשר יהודית עד יצחק שדה, ואנחנו רוצים לחבר את המשך יגאל אלון דרומה.

ואם אני כבר מראה בשקף הזה, אז יש לנו בתכנית העבודה חשיבה על לה-גארדיה. על לה-גארדיה אנחנו נקיים דיון יעודי, הוא נמצא פה כשביל אופניים אבל יש פה חשיבה באמת, יתקיים דיון אצל המנכ"ל גם לגבי תחבורה ציבורית, גם לגבי שבילי אופניים, מה בדיוק יהיה פה הפתרון.

מסתבר שברחוב הזה, עם כל השינויים שאופיר הציג, ברחוב הזה אין איזה דרמה תחבורתית אלא אנחנו נצטרך להביא אותה בעצמנו.

וברבעון האחרון, ויכול להיות שזה אולי יוקדם, יש לנו את הציר של יהודה הלוי מאבן גבירול בעצם עד אלנבי , עד העבודות שהשלימו עכשיו נ.ת.ע. ויכול להיות שאת השביל הזה, אנחנו מתכוונים כנראה, התכוונו לעשות אותו בדרך אחרת אבל כנראה שנעשה אותו כשביל טקטי. אגב, הסיפור של שבילים טקטיים זה שיש הפרדה לאורך הרשת, אבל החציות בצמתים, ככל שאנחנו לא מטפלים בצמתים אז בעצם אנחנו נותנים להם, לרוכבי האופניים, או לעלות על מדרכות או להתקרב בעצמם לשטחים משותפים ולחצות דרך מעברי החציה, אבל אנחנו בעצם לא מספקים את הפתרון המלא של הרציפות בצמתים.

אתם רואים פה את התכנית, אני לא אעבור על כל התכנית. התכנית של רבעון רביעי, אנחנו ממש בימים האלה מתחילים לגבש את הפתרונות שלהם, זה האתגרים שהציבה לנו הרשת האסטרטגית.

שבילים טקטיים מראש, אתם רואים פה, הם שבילים שחלקם משלימים צירים שכבר עשינו, אם זה בפינסקר, אם זה בסלומון. הוזכר פה כרגע, קודם לכן, מה שאנחנו באמת עושים, אז אתם יכולים להתרשם מהאורך ומהכמויות. אנחנו בעצם עד קינג ג'ורג' השלמנו, בהמשך, אחרי שנסיים אנחנו נעשה גם אספלט. על בן יהודה גם שמעתם. נכון? דיברנו על הכל.

אני אדבר ואראה לכם את יגאל אלון- מה שעושים היום כי זה לא כל כך הוזכר וקודם הזכרתי את יגאל אלון. אנחנו בעצם מטפלים ביגאל אלון בשני פרויקטים :בין השלום, בין הירידה, החיבור, מעבר החציה לכיוון תחנת הרכבת ועד נחלת יצחק-מוזס מטופל במסגרת של יחידת

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 19 -

פרויקטים משולבים, פרויקט שמייצר תשתיות לתוצרת הארץ, ואנחנו כבר טיפלנו בצומת מרומזר ביגאל אלון-תוצרת הארץ, אבל הפרויקט הזה של שבילי אופניים- תשתית רדודה בעצם משלים את הרשת ממוזס עד ערבי נחל, ואז אנחנו נשלים פה את הציר של יגאל אלון, וכבר התחלנו.

ודובר קודם גם על קק"ל. זה החלק שבין חיים לבנון לבין הירידה לאיילון, וזה ציר שלקחנו מ"נתיבי איילון"- מהיר לעיר, ואנחנו מייצרים אותו, גם את הנת"צ אחר כך וגם את שבילי האופניים.

אנחנו בעצם השלמנו ב-,2020 השלמנו סדר גודל של 17 ק"מ של שבילי אופניים, אתם יכולים לראות אותם ככה בפריסה בכל החלקים בעיר. ויש לנו אתגר גדול, ראיתם כבר חלק מהתמונות.

אגב, אנחנו בתקווה, גם בתוך ככר התרבות, לייצר החלפה של הריצוף לטובת שביל אופניים שיהיה ברור וחד. עשינו שבילים גם בשכונת המשתלה, כולם נהנים מהשבילים שעשינו לים, אבל הכי אנחנו גאים ברציפות של הככר, אנחנו מייצרים פה פתרונות שבעצם מיישמים הלכה למעשה שיטה של הנחיות תכנון של משרד התחבורה. אבל תופתעו לדעת שכשאנחנו באים ליישם את ההנחיות האלה באבן גבירול ובדיזנגוף אז אנחנו נלחמים גם עם משרד התחבורה וגם עם המשטרה- שלא נותנים לנו לייצר פתרונות בעצם על פי מה שכתוב בטיוטה. זאת אומרת זאת טיוטת ההנחיות-כי לפרסם הם לא מפרסמים, אנחנו עושים את זה , ואז הם אומרים לנו- מסוכם – לא מסוכם, ואנחנו מתחייבים על תאריכים וחוזרים חזרה, אופיר מוציא הרבה אנרגיות ביחד עם עירית- מנהלת אגף התנועה, כדי לשכנע את המשטרה על הפתרונות של דיזנגוף. אנחנו מקווים שעד שאנחנו נתחיל את הביצוע, אופיר, הם יחתמו לנו גם על התכניות.

גב' להבי:

אופיר, נראה לי ששינית אותם בעקבות מה שהם דרשו? לא? העברת את השביל מאחורי התחנה ולא מלפני.

גב' הרשקו:

אכן ככה, זה מה שאנחנו עושים.

עד כאן.

מר הראל:

אולי תגידי גם מילה על הצמתים, כי גם בשורה עבור אופניים.

גב' הרשקו:

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 20 -

אה, נכון, נכון, תודה על השאלה, שאלה מצוינת כי לא חידדתי פה את הצמתים. במסגרת תכנית העבודה אנחנו מטפלים גם בצמתים, גם זה בסינכרון עם התכנית האסטרטגית. יש לנו 12 צמתים כבר על הפרק- שאמורים להתבצע עד הרבעון השלישי וגם הם מתוכננים בתוך התכנית, כמו שאמרתי. אגב, רק השבילים זה סדר גודל של 171.5 ועוד קצת על כל השאר לתכנית של 185 מליון שח' לטיפול בצמתים.

אז כשאנחנו עושים שבילי אופניים, גם כשהם בתכסית רדודה, אנחנו היום מייצרים בעצם רציפות מלאה והפרדה מלאה של רוכבי האופניים מכל התנועות, כולל החצייה בצמתים. בשבילים הטקטיים אנחנו לא מטפלים בצמתים, ואנחנו עושים השלמות של שבילים ישנים שאין בהם רציפות חצייה בצמתים ומטפלים. חשוב להבין שהאתגר בצמתים הוא בגלל שאנחנו מטפלים פה בהתאמה של כל הרמזורים בצומת .זה עבודה שהיא מורכבת כי צריך להזיז את מיקום הרמזורים וצריך לתכנן רמזורים מחדש, זה ארוע מאתגר, אבל הוא חלק מהעבודה ומתכנית העבודה שלנו.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

תודה רבה.

תשמעו חבר'ה, זה אולי קצת לקח זמן ואולי כבר משעמם לשמוע. נדמה לי שמה שקורה בשנה האחרונה הוא המהפכה האמיתית, אחרי הרבה שנים שבהם אנחנו התקדמנו בצעדים מדודים, תוך כדי התנסות ותוך כדי בעיות. אני חושב שהבשלנו למקום שבו- גם מבחינה מקצועית, וגם מבחינת השקעה וגם מבחינת תודעה הגענו למקום שבו אנחנו מבצעים התקדמות מאוד מאוד מאוד משמעותית, כדי שאפשר יהיה לומר באופן אמיתי- שתל-אביב יפו הופכת להיות עיר של אופניים.

הרבה מאוד מהדברים שאנחנו מבצעים אותם היום, לפני 5 שנים לא היינו מצליחים לעשות אותם, בגלל שלא ידענו איך, כי משרד התחבורה עדיין לא תיקן תקנות, כי המשטרה לא הסכימה, כי הציבור לא היה מוכן לכך, ואנחנו הבשלנו אולי תקציבית ליכולת לשים את הכל ולהגיע למקום שבו אנחנו נמצאים היום, ואני רואה בזה בהחלט אחת מגולות הכותרת של השנה האחרונה מבחינת תל-אביב של לפני ואחרי, בפרויקט הזה של האופניים.

נדמה לי גם שהנושא של אופניים גם הבשיל, זה לקח גם כן הרבה זמן, בנושא שנקרא תודעה ארצית - להבין שהאופניים הם לא רק בשביל לנסוע מרחוב לרחוב, אלא לרשת את מדינת ישראל בשבילים מתאימים, או יותר נכון את המטרופולין. אתמול הייתי במקרה במועצה אזורית מגידו ושם הם עשו בין הישובים שבילי אופניים, וזה מרחקים גדולים מאוד, בין הישובים. זה קילומטרים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 21 -

נכון, יש עדיין ערים שהן, נקרא לזה, מהדסות מאחור, אבל אופני-דן פלוס מה שאנחנו עשינו כאן פלוס כל הדברים יחד הבשיל לפי דעתי למציאות חדשה בעיר תל-אביב יפו. אני יכול להגיד לכם שהנכדים שלי, כל המשפחה נוסעת באופניים מתל ברוך צפון לנמל וחזרה, כחלק משגרת חיים, לגלוש וכן הלאה, ואפשר לומר שהם עושים את זה גם בבטחון רב מאוד מפני שיש לנו היום גם סדרה גדולה של שבילים שהם שבילים ללא , נקרא לזה, כמעט ללא רמזורים. כל הסיפור של שבילי אוטוסטרדה, כמו לאורך הטיילת – מצפון לדרום בעיר הזאת, או ממזרח למערב לאורך הירקון, זה נכס שלא תמיד קיים במקומות אחרים, והוא חשוב מאוד מבחינת הבטחון של מי שנע בו.

ובקיצור, יישר כוח לכל העושים במלאכה, גם למי שנתן את התקציב, גם לכל מי שתכנן ועבד ועשה, זאת בעיני שנה של שינוי מאוד מאוד מהותי. לכל מי שטרח, עמל ועשה בפרויקט הזה - אני מודה לכולם.

41. דיגיתל-התמונה המלאה:

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

ונעבור לסעיף הבא, אם יש.

גב' בן חורין:

יש . הסעיף הבא- דיגיתל – התמונה המלאה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני אפתח, אני אגיד כמה מילים ואחרי זה נגה ואיציק.

תראו- דיגיתל התמונה הבאה בעצם זה לא עוד אפליקציה וזה לא עוד תוכנת מחשב, זה תפיסת עולם, שבעצם אנחנו נמצאים בפני אפשרות מאוד מאוד דרמטית שכל התווך השירותי של עיריית תל-אביב יפו- עם התושבים ועם העסקים, ייעשו דרך פלטפורמה של המכשיר החכם. כמובן, מי שירצה- גם במחשב, אבל המכשיר החכם, אבל ממש הכל. זה אומר כל פעולה שאתם מעלים בדעתכם: להירשם לגן ילדים, לבטל, להירשם לחוג, לשלם ארנונה , לראות מה מצב הדוחות, ועוד ועוד ועוד ועוד. לקבל אינפורמציה, מול עסקים- לקבל סטטוס רישוי עסקים. אם עסק רוצה לעשות HOUR HAPPY בין שעה 16.00 ל-,18.00 בירה ב-5 שח'- אז גם יוכל לפרסם. עסקים. וגם יש לנו כאן צעד לפיתוח של דיגיתל עסקים שזה פוטנציאל ענק, החיבור הזה של כל הדברים.

ולבשלות שהגענו בעצם לעשות כל דבר שעולה בדעתכם, רק מפאת קוצר הזמן אני לא אציין את כל הדברים כאן, נגה תרחיב, זה דבר שמעמיד אותנו בדבר שהוא פורץ גבולות מאין כמוהו בעולם

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 22 -

אחר, עולם שבעצם מאפשר לנו להגיע לשיאים שלא הגענו קודם מבחינת הקשר, מבחינת המערכת, נקרא לזה הקשר הדיגיתלי או המקוון מול התושבים, זה מקביל לקשרים האחרים.

אז עד כאן. נגה- תתחילי להציג את העניין ואיציק ישלים.

גב' מיירס:

)הצגת הדברים מלווה במצגת( מצוין.

אז נעים מאוד לכולם, למי שלא מכיר אותי- נגה מיירס, אני מנהלת מרכז המידע וידע, ונמצא אתי איציק בן דוד- מנהל אגף המחשוב, אנחנו רוצים להציג את התפיסה החדשה.

מנחם אתגר אותנו, בחודש אוקטובר השנה-,2020 ואמר לנו– אני רוצה לראות תוך חודשיים תפיסה חדשה- של דיגיתל תמונה מלאה, וזה מה שאנחנו בעצם נציג לכם כאן.

המטרות שלנו בעצם- הרחבה של דיגיתל לכל עולם השירותים. הכוונה שכל שירותי העירייה במקום אחד, זמין, נגיש, מותאם לתושב. אנחנו מדברים על תקשורת רב כיוונית עם התושבים, אנחנו מדברים על הרחבת הקשר בין תושבים ועסקים. ואנחנו מדברים על משהו שמאפשר לנו גמישות- גם חשיבתית, גם מערכתית וטכנולוגית, כי השינויים כל הזמן שינויים מתמידים, ואנחנו חייבים לראות איך אנחנו מתאימים את עצמנו לעולם הזה שכל הזמן משתנה לנו.

אז בעצם הגדירו, מנחם הגדיר לנו שלושה עקרונות- שאנחנו נתנו לזה את הסיסמא שאנחנו אתם רצים, שזה ה-,PASSION של פשטות, עד שלוש הקלקות על מנת להגיע לשירות מסוים. על שותפות- אנחנו מדברים על קשר רב כיווני- תושבים, עסקים מקומיים, הרבה הרבה שותפויות.

ונגישות: הכל יהיה ממקום אחד, מהטלפון הנייד או ממחשב, כל אחד בהתאם למה שנוח לו..

ובעצם הקמנו תוך חודשיים 10 צוותי עבודה עם 80 שותפים , שהיו שם בעצם, לכל צוות עבודה-

מנהלת מינהל או מנהל תחום בעירייה הוביל את הצוות, ועשינו חשיבה ביחד מה הכיוונים שאנחנו הולכים אליהם, וכאן אנחנו נציג לכם בגדול את המצגת שהיתה לסיכום.

השינוי הגדול בעצם שהולך להיות בדיגיתל התמונה המלאה מדבר על שינוי של מי קהל היעד שלנו. אם עד היום בעצם אנחנו פנינו לתושבים ואמרנו- בואו תירשמו לדיגיתל, מי שיירשם לדיגיתל יוכל לקבל מאתנו ב-PUSH הודעות ועדכונים, כרגע אנחנו מדברים שכל, כל מי שגר בעיר או כל בעל עסק בעיר יהיה רשום לדיגיתל-התמונה המלאה. אנחנו מדברים על בעצם שכל שירות שאנחנו ניתן כעירייה, התושבים ובעלי העסקים יהיו רשומים. הדבר היחיד שהם יוכלו להגיד –

אם הם רוצים מאתנו תקשורת יומיומית שוטפת ב-,PUSH אבל הזיהוי שלהם יהיה אחד ולכן אנחנו נוכל לתקשר אתם ולהעביר אליהם מידע ושירותים מותאמים אליהם אישית.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 23 -

ובעצם אנחנו כבר נתחיל את התהליך.

גב' להבי:

אני שואלת-זה מאגר רשום? זה מאגר מפוקח?

גב' מיירס:

כן כן כן ,זה מה שיש לנו היום- מאגר דיגיתל. אנחנו מרחיבים את מעגל היום, שהיום יש לנו 200,000 תושבים רשומים בדיגיתל, ואנחנו רוצים להגיע, הפוטנציאל שלנו הוא-350,000 מגיל ,16 ואנחנו רוצים להרחיב, להגיע לכולם בעצם.

הדבר הראשון שאנחנו מתחילים, אנחנו מתחילים עם כל תושב חדש שעובר לעיר. אנחנו בעצם רוצים לעשות לו מעין פתיח כזה, שהוא מגיע לעיר הוא לא בא לעשות מחליפי מחזיקים, זהו, אנחנו באים לתת את התמונה המלאה. ולכן, תושב שהוא רוצה, עוד לפני שהוא עובר את המעבר לעיר אנחנו נתחיל אתו באיזשהו תהליך מלא. כשהוא בא, כאשר הוא מבצע את תהליך רישום לעיר באמצעות חילופי מחזיקים אנחנו נותנים לו כבר את כל התמונה: אנחנו נותנים לו את התו חנייה, אנחנו בעצם מאשרים אתו את התקנון של דיגיתל ושואלים אותו איך הוא רוצה שאנחנו נתקשר אתו. ואז בעצם הוא כבר מקבל מעטפת מלאה, ואת זה אנחנו בונים בתור התחלה.

ובעצם התושב, אחרי שיזדהה, הוא בעצם יקבל אזור כזה. זה אזור סכמתי לגמרי- מה שאתם רואים כאן, זה רק עולמות התוכן שכרגע, בחודשיים האלה העלנו כאן וזה מה שנרצה להציג, אבל תחשבו שאת זה תקבלו בכף היד שלכם. מהטלפון שלכם- כמו אתם נכנסים ורואים בטלפון בעצם הרבה הרבה אפליקציות, זה מה שיהיה לכם. תלחצו על אפליקציה של עירית תל-אביב ותקבלו את החיים שלי בתל-אביב ואת עולמות התוכן.

אז אני כרגע טל, ואני אם המשפחה, ויש לי שני ילדים, ואני כרגע רואה את עולמות התוכן של טל, אבל אם אני אכנס לעולם תוכן של עדן או של איציק אני אקבל את עולמות התוכן שלהם.

אז אנחנו קצת נראה לכם את עולמות התוכן שעליהם דיברנו, ואיציק, בוא ככה תספר לנו איך המבנה של האתר, של הסביבה- עם הנכס שלי.

מר בן דוד:

)הצגת הדברים מלווה במצגת( קודם כל אחר הצהריים טובים, אני איציק בן דוד- מנהל אגף המחשוב.

בעצם אנחנו נמצאים עכשיו, זה רק סקיצה, אבל אנחנו נמצאים עכשיו בתוך הנכס, ומה שאנחנו יכולים לראות פה זה בעצם איזה תשלום או איזה חלקים , איזה מיידעים יש לנו על הנכס. אז

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 24 -

לצורך הדוגמא פה יש את חשבון הארנונה שלי, אני יכול לשלם דרך אותה פלטפורמה, אני יכול לראות נתונים היסטוריים שלי, לראות את השוברים שלי, הדו חודשיים שלי מהחודשים האחרונים. וכמובן שבצד ימין פה יש לנו פעולות אחרות שאני יכול לדעת על הנכס- כמו תיק המידע- ששייך יותר מהנדסה, על הנושא של הנכס, תיק הבניין, אישורים לטאבו, וממש כל שירות, מה שנקרא, שמזוהה עם הנכס.

נמשיך נגה.

גב' מיירס:

הנה, יש לנו את העוזר האישי שלנו- אביב.

מר בן דוד:

כן. אני אגיד איזה משפט על העוזר האישי.

אז מה שאנחנו רואים פה מצד שמאל זה בעצם העוזר האישי, שתפקידו הוא בעצם לקשר את התושב או את הלקוח שלנו באיזושהי שאלה .לדוגמא, אם אני רוצה לדעת איך אני מתקין או איך אני מטפל במרפסת או בסגירת מרפסת. בעצם יש מאחורה איזשהו מנוע שהוא יכול לשלוח לנו לינק, ומכיוו שאני כבר מזוהה לתוך הפלטפורמה – אני נכנס על הלינק ומגיש את הבקשה הזאת למינהל הנדסה. ואני יכול לשאול אותו עוד שאלות- בנושא של חנייה ותו חנייה. ובעצם מה שאנחנו עושים מאחורה, אנחנו מייצרים איזשהו מידע שהוא מאוד מאוד נוח לתושבים בכדי שהם יוכלו ככה לדבר אתנו מאחורי הקלעים.

גב' מיירס:

אז אנחנו חוזרים לעולמות התוכן, ואם אנחנו הולכים לעולם תוכן שני של סביבת המגורים- אז אנחנו נראה כל תושב את סביבת המגורים שלו. הוא יראה כאן שוב, תמיד , קבוע, את הפעולות הנוספות, וכאן הוא יכול לראות את הנקודות בחינוך- על פרויקטים של חינוך.

על סיפורים על השכונה, עשינו בשכונת שפירא השנה שאפשר ממש לתעד פה סיפורים היסטוריים בשכונה. ילדים בבתי הספר שעושים בכתה ד' על השכונה שלי- יוכלו להעלות על גבי מפה מידע ברמה של נקודות. והולכת להיות איזושהי מפה דינמית, ודברים כמובן של העירייה: אם אני נכנסת לטיפות חלב אז אני אוכל לראות את המרחב שלי, את הפרטים על טיפת החלב שלי, את עדכוני דיגיתל על אותה שכונה שלי, וזה בעצם ילווה אותנו- כל אחד על סביבת מגוריו.

עולם תוכן נוסף הוא עולם החינוך, אחד העולמות החשובים. שירלי זרמה אתנו לגמרי ברעיונות.

והכוונה בעצם שכאן אמא תוכל לראות את חינוך הילדים, תוכל לראות את המסלול החינוכי של

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 25 -

הילדים שלה. אם הילדה שגית נמצאת כרגע בגן הילדים-אז היא תקבל כרטיס ביקור על הגן, תמונה חינוכית, אולי אפילו את החלום של מנחם שאפשר יהיה לראות, לשתף כאן על סרטון בשעת יום-הולדת או ביום שישי בצהריים, בנקודות מסוימות שנוכל לתת להורים לשתף, לראות מה קורה בגל הילדים.

או בבית הספר: גם כן תעודת זהות, תמונות חינוכיות, פרויקטים מבית הספר. ואנחנו יכולים

להכנס גם לאזור האישי של עדן, של הילדה.

כאן בעצם זה בעצם מה שמנחם אמר, אנחנו לא הכל מפתחים לבד, אם יהיה כאן, יש כאן אפליקציה של בית הספר עם אזור אישי של הילד, הכוונה שאנחנו נעשה את החיבור הזה, שהחיבור יהיה מזוהה, זאת אומרת, שאנחנו לא נצטרך , ההורה צריך ללכת להרבה מאוד פלטפורמות של כל בית ספר בנפרד, אלא אנחנו, איציק בעצם, אגף המחשוב יעשה את החיבוריות הזאת. ואז לאורך זמן אפשר למשל-התאמות לימודיות, מה שצריכים להגיש כל שנה לבית ספר-

לא יידרש. יש לנו אזור אישי של עדן, זה יכול ללכת לאורך זמן. או ארכיון תעודות שלנו, שנוכל לראות תעודות היסטוריות גם כשנעזוב את בית הספר וכשנרצה פעם להיזכר ולהראות לילדים מה היתה התעודה שלנו, כל הדברים האלה כן יכולים להישמר כאן.

אז זה ככה העולמות של החינוך.

עולם של רווחה, איציק- בוא ספר מה אתם כבר מקימים.

מר בן דוד:

כן. בעולם של רווחה , בעצם לפני כשנה יצאנו לשיתוף פעולה עם משרד הרווחה וישראל-דיגיתלית על הקמת פלטפורמה לעולם הרווחה. זה אומר- אנשים שמטופלים בעולם הרווחה- יש להם אזור, האזור הזה הוא מאוד אישי ומאובטח, שבאזור הזה הם יכולים גם לקבל תכניות מותאמות שיש להם. יש מחשבון זכאות- שבו הם יכולים לבדוק כמה בעצם הם עוזרים לעצמם וכמה משתתפים אתם. ונגה פה, כן מצוין, בעצם פה פיתחנו פלטפורמה שהיא פלטפורמה שמדברת דו כיוונית עם אותו נזקק או אותו לקוח שלנו בעולם הרווחה. כלומר, הוא פותח פה איזשהו סשן אתנו, ומעולם הרווחה- העובד הסוציאלי עונה לו ומגיב לו באותו עולם מאובטח. והעולם הזה כבר מפותח, אני מקווה שבחודשים הקרובים הוא כבר יהיה בייצור.

גב' מיירס:

עולם נוסף- פנאי ותרבות . כל העולם של פנאי ותרבות, על אירועים בשכונה, גם אירועים עירוניים שלנו אבל גם אירועים שתושבי השכונה, שהקהילות יכולים להעלות לכאן.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 26 -

אנחנו יכולים לראות את החוגים שלנו, אנחנו לא צריכים לרדוף אחריהם, כל החוגים של הילדים, כל אחד בפלטפורמה אחרת, כל אחד בהודעה אחרת. כן נוכל לראות כאן. אין טעם כל שנה לשאול- האם אתה רוצה להירשם לחוג כדורסל של הילד, אם הוא רוצה להרשם הוא רק צריך ללחוץ כאן-כן –אני רוצה להמשיך שנה נוספת. ולראות הודעות מהמדריך, הודעות מהחוג, וכמובן שוב פעולות מזוהות.

גב' יוחנן וולק:

רואים את האפליקציה של הקאנטרי לצורך העניין?

גב' מיירס:

הכוונה היא כאן כן, לפתוח את החוגים מתוך האפליקציה של הקאנטרי. שוב, זו הפנטזיה, תכף איציק יגיד מה אנחנו עושים כדי לממש את הדברים האלה.

גב' יוחנן וולק:

,OK תודה.

גב' מיירס:

ועולם של רשת חברתית-שכונתית.

אז כאן נתנו רק כמה דוגמאות, אבל הכוונה היא שבתוך הקהילה, בשכונה יכולים ליצור קבוצות ולתקשר ביניהן. עם שיתוף חנייה, עם בעלי כלבים, עם יופי וטיפוח בשכונה, עם בעלי עסקים מקומיים ותושבי השכונה, ספורט שיתופי, הרבה מאוד דברים.

שכונות מתחדשות: הרבה מאוד תקשורת בין וותיקים לחדשים, כבר ליצור איזושהי קהילה

באותן שכונות שעוברות-שכונות של התחדשות.

דיגי פלוס- אזרחים וותיקים שאנחנו מתחילים לקדם.

זאת אומרת הרבה מאוד עולמות תוכן של רשת חברתית שנוכל לאפשר בצורה כזאת.

עוד עולמות תוכן. אופיר כאן, כאן הכנסנו את כל העולם, עשו הרבה מאוד עבודה בעולם של תנועה וחנייה, ועכשיו אנחנו נתחיל לפרט את זה. יש הרבה מאוד יוזמות, אני לא אכנס כאן. אנחנו נבחר איזה מהיוזמות האלה אנחנו נתחיל לקדם כבר השנה, שבאמת חלקן הן חיבור החוצה . שוב אני אומרת, הרעיון הוא להיות גמישים ולאפשר גם לפתח בחוץ, סטארטאפים בחוץ, ולראות איך אנחנו מחברים פנימה, ושהתקשורת של התושב תהיה מזוהה בפעם אחת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 27 -

ואני רצה. זה העולם של האפליקציה של המוקד שלנו, ומתקני חוף. ואפליקציית דיגיתל, איציק, כמה מילים על אפליקציית דיגיתל.

מר בן דוד:

בעצם אפליקציית דיגיתל זו אפליקציה שמראה לנו את כל ההטבות והמידע ברמה הפרסונאלית.

כלומר, כל תושב יכול לראות מידע שמתאים לו. אם לצורך העניין אני אבא לילדים אז אני אראה מידע והטבעות שקשורים אלי. האפליקציה הזאת תושק בחודש מרץ. מה שרואים כאן בחלק התחתון- אני אוכל לראות פה איזה אירועים הזמנתי, איזה כרטיסים, לאיזה מועדונים אני משתייך, ולמעלה אני גם יכול לעשות חיפוש ספציפי לפי עולם תוכן שאני רוצה בעצם לחפש, מעבר למידע שכבר מותאם לי באופן אישי-פרסונאלי.

גב' מיירס:

מצוין.

אפליקציות נוספות-עולם של עסקים מקומיים. איציק, בכמה מילים.

מר בן דוד:

.OK אז בעצם תפיסת העסקים בכלל כדיגיתל-עסקים, אנחנו רוצים לפרוץ פה איזשהו מחסום.

בעצם אנחנו מייצרים פלטפורמה, פלטפורמה לעסקים שזה מכיל כמה דברים:

אחד, אנחנו רוצים לייצר להם אזור, אזור אישי ואזור- מה שנקרא אזור AREA לעסקים, שבו הם יכולים לעשות את כל השירותים שלהם.

בנוסף, אנחנו כרגע, בשלב הראשון , מתחילים לאסוף מידע, מה שנקרא מידע מהעסקים. עם כל מיני פיצ'רים שהם רוצים להוסיף. כפי שרואים פה לצורך העניין פיצה-פצה- שהיא פיצריה. אפשר להוסיף פה עוד מידע שיווקי על העסק, לדוגמא- אם יש לו מקום להנגשה, אין לו מקום להנגשה, יש משלוחים, אין משלוחים, ולהתחיל לייצר את הפלטפורמה הזאת אצלנו בכדי ליצר את אינדקס העסקים בתוך הפלטפורמה המותאמת הזאת.

בשלב הראשון העירייה תתחיל להנגיש לו מידע- לאותו עסק, וזה יהיה מחובר לאותם עסקים שיצטרפו נוכל להנגיש לו מידע, לדוגמא אם איזושהי פעילות קהילתית, יש איזשהו אירוע קהילתי ויש עסקים שנמצאים בתוך השכונות – אז הם יוכלו לדעת על האירוע הקהילתי. הם יוכלו לדעת אם יש כבישים סגורים, אם יש חסימות-כפי שקודם הציגו פה אנשי התחבורה- על סגירת כבישים או רכבת קלה שנכנסת לאותה שכונה. כלומר, תתחיל להיות תקשורת מאוד מאוד חזקה עם העסק.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 28 -

בנוסף, אנחנו הולכים להקים להם תכנית סדנאות ותוכן, שזה גם לדוגמא התמודדות עם הקורונה, שיווק-איך משווקים בפייסבוק, איך משווקים בלינקדין, איך משווקים דרך ווטסאפ, בכלל כל מיני נושאים שמעניינים את בעלי העסקים. כל זה מובל כמובן על ידי הצוות של מינהל קהילה.

ובנוסף אנחנו נכנסים לעוד פרויקט אחד שהוא מאוד מאוד מעניין, שנקרא מטבע קהילתי, שהתפקיד שלו בעצם לאפשר, על ידי העירייה, לייצר טרפיק בתוך העסקים של העיר, כאשר המרוויחים שם זה התושבים. נגה, יש שם איזה שקף,

גב' מיירס:

כן כן, תכף נגיע אליו.

מר בן דוד:

אז תכף אנחנו נחזור למטבע.

בואו נמשיך

גב' מיירס:

.OK

אז כאן העולם- אמרנו-עסקים מקומיים.

הנושא של שיתוף ציבור. גם כן איציק בכמה מילים, על מה מוצג.

מר בן דוד:

כן. אז קודם כל בעולם שיתוף ציבור אנחנו מחזיקים חממה שנקראת .CITYZONE CITYZONE נמצאת בעתידים, רון הוא יו"ר הדירקטוריון שלהם. זה בשיתוף פעולה- %50 עם עיריית תל-אביב %50 עם אוניברסיטת תל-אביב. בעצם לחממה הזאת מתקבלים כל מיני סטארטאפים- שמקבלים מהעירייה כל מיני אתגרים שמעניינים את העירייה לפצח. אחד האתגרים שהגיעו כבר לשלב הפיתוח, מה שנקרא לפני התקנה-זה הנושא של שיתוף ציבור, שהמערכת הזאת אופיינה עם אנשי העירייה ומינהל קהילה ביחד עם הסטארטאפ ב-

,CITYZONE כולל העיצובים שהעירייה צריכה, ממש מה שנקרא בהתאמה של חוט ומחט.

הפלטפורמה הזאת תאפשר לנו שאלות דיון, לדוגמא שאלת דיון: איזה פעילות היית רוצה לקבל מהמתנ"ס או כל מיני שאלות כאלה. פעולות יותר ממוקדות של סט של שאלות כביכול שאתה עונה כמו סקר, והדבר הזה, בימים אלה אנחנו מנהלים מו"מ עם החברה, עם אותה חברה

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 29 -

שנקראת ,RAIZIT בתקווה שכאשר אנחנו נעבור את המו"מ תהיה לנו מערכת לשיתוף ציבור עם הרשאות, שמינהל הקהילה תוביל, וכל העירייה תוכל להוציא שיתופי ציבור בצורה מסודרת, כמובן גם לתושבים. אנחנו נוכל לזהות גם את התושבים בשלב ב' לתוך הפלטפורמה של דיגיתל, ונוכן להוציא להם את התוצאות גם ברמה ציבורית, כלומר הם יוכלו לגשת לאתר ולראות, וגם נוכל לדחוף להם מיידעים אישיים בכל מיני שיתופים שהם השתתפו, מה העירייה הגיבה, מה התהליכים שהעירייה עשתה, כלומר זה חיבור מאוד מאוד חזק בין התושבים, בין האזרחים לבין העירייה.

גב' מיירס:

יופי.

ועולם תוכן אחרון, תקשורת וקהילות הצגתי קודם. עולם תוכן אחרון שדיברנו עליו זה מעורבות חברתית בהתנדבות. אנחנו שוב מתלבשים על מערכת קיימת של .TRIBU נעשה PILOT בתקופת הסגר על ידי מינהל שירותים חברתיים. כרגע מנסים להפוך את זה מול החברה, גם כן כרגע מול השירות המשפטי כדי למסד את זה, וכדי שכולם, בעצם כל יחידות העירייה. התפיסה אומרת שאם יחידה מסוימת עשתה PILOT עם מערכת, נוכל להתחיל להטמיע בין כל יחידות העירייה ולא שכל יחידה תעבוד עם מערכת נפרדת. יהיה לנו מאגר של מתנדבים והתאמה של צרכים למאגר המתנדבים.

אז בעצם בצורה כזאת, אלה היו עולמות התוכן שלנו, זה מה שהספקנו בחודשיים.

השקף שאיציק ביקש מקודם זה השקף המסכם הזה של דיגיתל עסקים, שנותן את הקשר בין עסקים, עירייה ותושב. מי שמוביל את זה זה מינהל קהילה-בקשר בין קשר עירייה-עסק וקשר עסק- תושב. הרבה מאוד דברים שמקודמים שם במסגרת הזאת.

ולסיכום אנחנו רוצים להראות סרטון קצר שעשינו, שמראה את כל מה שאמרנו עד עכשיו , על איך ייראה בית בתל-אביב.

)הקרנת חלק מהסרטון(.

גב' מיירס:

אני אשלח.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

,OK תורידי את הסרט הזה כי לא שומעים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 30 -

גב' יוחנן וולק:

בכל מקרה, אני רק רוצה לשאול על הסרטון: האם זה מן הסתם לא רק עבורנו אלא גם עבור יציאה החוצה?

גב' מיירס:

עשינו אותו , ברמה פנימית לגמרי,

גב' יוחנן וולק:

אני לא מדברת על העיצוב, העיצוב הוא מקסים, אלא על הנגישות. זאת אומרת- שאם היה גם כתוביות זה היה יותר טוב. זה הכל.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אופירה, כרגע אנחנו נמצאים בפיתוח של משהו שהוא לא עוד מאותו דבר, זה משהו שהוא פורץ דרך ברמות מטורפות. ואנחנו נמצאים בפיתוח מואץ. הציגו כאן את התפיסה. הרעיון זה החיבור לקיים. ואגב, במקומות שיש לנו מערכות שהחיבור אליהם, הקיים, הוא לא מספיק טוב- אנחנו נשפר גם את הקיים. זה כאילו בעצם לוקחים דרך מכשיר אחד קטן, דרך הדבר הזה )טלפון נייד(, שככה זה ייראה. ככה זה ייראה. אבל כל הכפתורים שקשורים לעירייה, אתה נכנס לכפתור. זה כמו בעצם לובי, אתה נכנס ללובי, יש לך חדרים, אתה מחליט לאיזה חדר להכנס: חינוך, קהילה, שיתוף, תנועה.

גב' יוחנן וולק:

אתה מתכוון שזו תהיה אפליקציה אחת מנחם?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אפליקציה זה לא המילה המתארת. בתוך הדבר הזה באופן אוטומטי, כל תושב תל-אביב, באופן אוטומטי כל האפליקציות הרלבנטיות, כמו אפליקציית מפגעים, חנייה, מתקנים בחוף הים וכל מה שעוד יהיה- יורדים באופן אוטומטי, אני לא צריך להוריד. אתה מגיע לחוף הים, מזוהה, עושה ככה, לוחץ כפתור, מיד מחויב בככה.

אנחנו עשינו את זה בקצרה. בעצם תחשבו על עולם שבעצם, כמו שהיום מול בנק-שזה מאוד חד ממדי, אתם עושים , כל אחד עושה בעולם האישי שלו עושה כל מה שהוא צריך מול בנק, כמעט כל מה שהוא צריך מול בנק, כמעט כל מה שהוא צריך.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 31 -

תחשבו שבעירייה, שיש כאן עושר עצום, מגוון כמעט אין סופי של נושאים, הכל מכף היד, כל מה שבן אדם יצטרך. כל מה שבן אדם יצטרך, כל בן אדם שאנחנו נצטרך, והשמיים הגבול. זה משהו שהוא באמת, יש לנו בסיס חזק מאוד, תשתיתי ורעיוני ואפליקטיבי שבעצם מאפשר לעשות את הדבר הזה. זה פריצת דרך מטורפת. זה הרעיון.

מר הראל:

נגה, קודם כל תודה על ההצגה, מאוד יפה, מאוד מרשים. שאיפה מאוד יפה, זה על גבול האוטופי.

אני מתייחס, אני רוצה להתייחס למשפט, את זוכרת, מיס ון דר רוהה-האדריכל שאמר IS LESS .MORE אני חושב שבהייטק המונח MVP הוא מאוד חשוב, הוא שורש העניין. ואני חושב שאולי מה שהצגת היום-כחזון הוא מאוד מאוד טוב, אבל בעיני זה יעד רחוק- שלא הייתי ממהר לפתח עכשיו איציק. זה עוד, אנחנו-אם נתחיל לפתח את כל המערכות ואת כל האינטגרציות, זה פשוט העירייה תעבור לעבוד פה. ואני חושב שאנחנו צריכים לעשות פה שלביות, זאת אומרת למצוא את השלבים. שלב ראשון- להגיד ,OK אני לא בטוח שהמערכת החינוכית- עם כל העולם שלה של ההורים, ושיעורי בית והחוגים, זה צריך להיות בתוך האתר העירוני. ואני לא יודע אם המטבע המקומי. בסופו של דבר ההליך של אינטגרציה כן, אבל כמו שגוגל ופייסבוק-אתה יודע, הם מפרידים. פייסבוק זה חברה אחת ומסנג'ר זה חברה שנייה, כי לאלה יש עיסוק אחד ולאלה יש עיסוק אחר. ולי מה שחשוב פה, אני חושב , מאוד להקפיד זה לא לצאת לדרך ביותר מידי ערוצי תוכן, אלא להתמקד קודם כל בדברים ההכרחיים. שזה באמת, בואי נגיד התשלומים, הדברים הראשונים שבעירייה. אולי לפתח במקביל, ובהמשך לייצר את האינטגרציה, ולא למהר לפתח הכל. כי בסופו של דבר כל דבר כזה, בשביל שהוא יעבוד-הוא דורש כל כך הרבה עבודה וכל כך הרבה הטמעה ותשומת לב מול התושב. עכשיו- את יודעת, את תציגי לו את זה לא יהיה תנועה ולא יהיה לך מספיק משתמשים בשום מקום, כי לא יבינו מה. העיקרון, הדף הראשון היה מאוד נכון, 3 לחיצות, וזה אומר פשטות וזה אומר התמקדות.

בגלל זה אני אומר, - צריך להבין מה נכנס כרגע בעולם התוכן הראשון, לוותר אולי על חצי מהדברים בשלב ראשון ולהגיע לשם. להגיד ,OK נדע לתת מענה של קנסות וארנונה, וזה ,OK ואז בשלב הבא נלך לחינוך. נדע לתת את זה, נדע לתת תרבות, בשלב הבא נלך למטבע מקומי.

גב' יוחנן וולק:

אבל זה מה שיש לך היום. זה מצחיק מה שאתה אומר- כי זה מה שיש לך היום. היום יש לי אפליקציה של 106 לדווח על מפגעים, יש לי אפליקציה לחוף הים, זה בדיוק העניין. זה הדבר שצריך לעשות. העליית מדרגה הזאת של לקחת את כל הדברים האלה ובמקום שיהיו לי 4,5,6 אפליקציות והאתר העירוני שאם אני צריכה לעשות משהו אז אני צריכה ללכת אליו, יש לי מקור אחד. מקור אחד של תכנים, ויהיו שם נושאים ולפיהם אני אכנס. כי אז אחרת- אז מה זה משנה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 32 -

היום יש לך איזה 4-5 אפליקציות שקשורות לעיר, עוד שתי אפליקציות שקשורות לבית ספר של הילדים שלך וכו' וכו' וכו'.

אני דווקא לא מסכימה אתך. אני חושבת שזה חזון.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אופירה רגע, מה שאופירה אמרה זה מה שבעצם- היא תפסה את הנקודה.

מה שאמרת, אתה צודק, אבל עברנו כבר את השלב הזה. זאת אומרת אנחנו לא סתם, אנחנו בערך אני חושב, איזה אולי 10 שנים בסיפור הזה. אנחנו ידענו לפני 10 שנים מה אנחנו רוצים. כשדיברנו על הדבר הזה, לפני 10 שנים דיברנו על זה, אבל לא יכולנו ליישם את זה, כי זה היה, איך אתה אומר, ביס גדול מידי. לא יכולנו לעשות את זה כי זה היה עולם עצום שאי אפשר היה להשתלט עליו. 10 שנים חלפו כדי להגיע לרגע, כמו שאתה אומר: שלב ועוד שלב ועוד שלב ועוד שלב, מה שאופירה כאן תיארה, אבל זה יותר עמוק , אני לא רוצה כאן להכביר. להגיע למצב שבעצם יש בשלות. אגב, זה גם לא – כל זה יהיה בפעימה אחת, זה לא הכוונה. אבל, עברנו את השלבים שמאפשרים לנו כבר, לא צריך להוריד אפליקציות. מספיק שאתה חבר בדיגיתל-אתה לא צריך כרטיס פלסטיק. יש לך את זה. )טלפון נייד(. מספיק שיש לך את זה, אני מוריד לך אוטומטית את ה-106 שלך, את, אני יודע מה? אפליקציה של מתקני חוף ועוד איזה אפליקציה שקיימת, דיגיתל, אתה לא צריך לכלול את זה, אני כבר מוריד לך את זה אוטומטית. אתה לא צריך להירשם, אני רושם אותך אוטומטית. ועכשיו, מה הגדולה של המערכת? שאני לא בעצם מפתח שום דבר תוכני אלא מתחבר למה שעבדנו על זה הרבה מאוד שנים כדי להגיע למצב שאני יכול להתחבר בקלות., כי, היא לא עושה שום דבר חוץ מלדעת. זה כמו אי, מבואה, שיש לך כבר בית שבניתי ואתה עכשיו בוחר איזה חדר להכנס. זה מה שאני אומר לך. יש לך את כל החדרים. אתה כבר לא עכשיו-

אתה רוצה ללכת לחינוך- בניין נפרד, אתה רוצה לראות מה מצב הילדים-בניין נפרד, אתה רוצה בקהילה- לך לבניין נפרד.

מר הראל:

אני אומר שכשזה יגיע לבסוף, אתה תראה שעשיתי אחד בתור תושב ובתור עסק, אחד. שתיים –

בתור חינוך. .3 כדי לבחור- עד שאני אגיע למה שאני רוצה, וואו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא. אתה תבחר את החדר שלך.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 33 -

מר הראל:

אני קונה, מנחם-אני קונה את מה שאמרת- פשטות, שלושה קליקים. רק בואו נזכור שזה עקרון על.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כשאתה נמצא כאן אתה רוצה YNET תלחץ .YNET אתה רוצה את התמונות של דודה שלך-

תלחץ תמונות, אתה רוצה לגוגל לראות משהו- אתה לוחץ. יש לך כמה חדרים, זה הרעיון. עכשיו, אני לא פיתחתי את גוגל, שיש לי כאן גוגל אני לא פיתחתי את גוגל, אני לוחץ גוגל. ואני לא פיתחתי את YNET ואת ואללה, ואת אני לא יודע מה, את מה שאתה לא רוצה, ואת יוטיוב. כל הרעיון, אני אומר לך, אני שם לך עכשיו דבר כזה: נכנסת, כפתור אחד-הגעת לתל אביב, ועכשיו אתה בלובי של תל-אביב, אתה כאן, ועכשיו תחליט איפה אתה רוצה להיות. זה הגדולה שזה למשתמש האינטואיטיבי. המשתמש האינטואיטיבי-אנחנו מאמינים שיוכל לעבוד בזה. לא המשתמש המתוחכם. זה הרעיון, זה הגדולה שלו.

מר הראל:

תראה, בהייטק,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כשבא מישהו, ואמר- אל תדבר מטלפון קווי, בוא נדבר מדבר כזה )טלפון נייד( ועברת לדבר כזה.

זה בדיוק הסיפור. היום, כשאתה עכשיו, אחרי 10 שנים של פיתוח תשתית וחיבור העסקים לתוך הדבר הזה- עכשיו בדיגיתל עסקים, שזה עולם בפני עצמו, בעצם מתחילים לחבר את העולמות.

ברור שזה לא מכה אחת הכל, זה לא הכל מכה אחת-זה ברור, אבל התפייסה היא קיימת בראש ומתחילים לפתח את הדבר. מתחילים לחבר- עוד חדר ועוד חדר, אבל אתה כבר בבניין, אתה לא צריך לצאת מהבניין. עוד חדר ועוד חדר ועוד חדר ועוד חדר, עד כמה שלפי הקצב שנוכל. ונעשה את זה במהירות. ואלמלא היום המערכות מתחת, אילמלא גוגל כמו שאני אומר, גוגל פיתח משהו טוב, אני יכול להתחבר. אלמלא פיתחתי משהו טוב בארנונה-אני לא יכול להתחבר, אלמלא פיתחתי משהו טוב. זה הרעיון.

מר הראל:

זה נכון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 34 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה הרעיון, שאני לא צריך לפתח שום דבר אלא רק לפתח את הגישה לדבר הזה, בשפה שכולם מבינים-שזה השפה הזאת.

מר הראל:

נכון.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש לך מסך ואיך שאתה רוצה תתחבר. זה הרעיון בגדול. ותהיה כאן מהפכה עצומה.

מר הראל:

תודה.

מר שרעבי:

אדוני ראש העירייה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

חבר'ה, הנה עוד נושא שהתחיל בדרך מסוימת, תפס, הפך להיות שגרה ולאט לאט מתפתח והופך להיות כלי. ומעט מאוד מקומות יכולים לתת שירותים ברמה הזאת.

אני חושב שיש כאן התקדמות ודוגמא שתהווה באמת מודל לאיך צריך, ואני מקווה שמדינת ישראל - אולי יום אחד יהיה לה כרטיסים כאלה, מה שנקרא דיגיתל ארצי, כי זה בעצם הרעיון הכולל והחשוב.

זה שלב באמת יוצא מן הכלל. אני זוכר את הימים הראשונים-איך הדברים התחילו ואיך הם גדלו ואיך הם התפתחו, ואני חושב שאנחנו עושים עוד צעד אחד קדימה.

אני שוב, גם פה, לא יכול אלא לברך על התהליך. באמת, יישר כוח, כל הכבוד.

חבר'ה, תודה רבה לכולם.

סיימנו. תודה לכולם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 16

מתאריך ה' שבט תשפ"א )(18/1/2021

- 35 -

מר שרעבי:

תודה, ערב טוב לכולם. תודה.

הישיבה נעולה

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה