ישיבת הנהלת העירייה - 29

		מר רון חולדאי - ראש העירייה	השתתפו:
י. המאירי	ר. לדיאנסקי	מ. ברוך רון	וה"ה: ד. ספיר
		ל. שפירא	א. יוחנן וולק
			וה"ה:
מ. לייבה, ע. גבולי ,א. פרץ, ע. סלמן, א. לוי, צ. בר יוסף, ח. פיניש ,ע. גינוסר ,א. וסרמן ,מ. גילצר א. כהן ,מ. בנימיני, ג. בן חורין.

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול מס' 29 מישיבת הנהלה

פרוטוקול מס' 29 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 12/2/2018

רשמה: ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 2 -

על סדר היום:

.1מפת מדיניות היתרי לילה-הבהרה.

2. התכנית האסטרטגית של תל-אביב יפו – עדכון חזון העיר.

********************

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 3 -

75. התכנית האסטרטגית של תל-אביב יפו – עדכון חזון העיר.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

שלום לכולם.

אנחנו ב-2005 סיכמנו את התכנית האסטרטגית של העיר תל-אביב יפו. ועברו מאז קצת מים בירדן ובירקון. ועברנו תהליך לאחרונה של רענון של התכנית האסטרטגית.

אני חושב שהדבר היפה שעברנו בתהליך הזה, שבכל זאת קרו דברים שעצם העובדה שהם קרו הביאה אותנו לצורך לחשוב אחרת. זה רק מוכיח שבחיים, עצם העובדה שמגיעים לאיזשהו דבר ששואפים אליו- פורץ פתאום אופקים חדשים. ונדמה לי שזה הדבר הכי יפה שקרה בתכנית האסטרטגית, שאומר שהעיר שלנו לא קפאה על שמריה ונשארה באותו מקום.

אני חושב שב-2005 לא היינו יכולים להגיד ולדבר על המושג עיר גלובאלית. אני חושב שלא היינו יכולים לדבר על ה-NATION UP START THE OF CITY UP .START אני חושב שכל ההתייחסות שלנו לכל נושא הקהילה השתנתה, ותפיסות עולם, ואלה דברים מאוד מאוד מעודדים- שיש מה שנקרא, בגדול, שכר לעמל.

נעשתה עבודה שדומה למה שקרה בעבר, עם פחות אמוציות, מסיבות שיש פחות, נקרא לזה, פחות מאבקי סרק שליוו את התהליך הקודם, דבר שאיפשר לנהל את הדיונים בצורה רגועה ולהביא לידי כך שיש לנו היום- התכנית האסטרטגית של תל-אביב יפו-עדכון החזון של העיר, זה מופיע כאן, אחרי 13 שנה. 13 שנה זה הרבה זמן, זה בר מצווה.

אבל לפני שנתחיל בזה, יש לנו חובה לטפל בנושא שנקרא מפת המדיניות היתרי לילה-הבהרה.

.76מפת מדיניות היתרי לילה-הבהרה.

עו"ד סלמן:

התיקון הוא בעיקר משפטי.

אנחנו רצינו להבהיר מצב משפטי כדי למנוע ספקות, וזו מהות התיקון.

ההחלטה הקודמת הפנתה למפה של היתרי הלילה שכוללת רק בתי עינוגים ובתי אוכל, ועכשיו אנחנו מבהירים שניתן לתת אישור פרטני גם למה שהוא לא בית עינוגים או בית אוכל. למרות שכך נהגנו מאז ומתמיד והגישה המשפטית שלנו היתה שזה אפשרי, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה ברור.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 4 -

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

זאת אומרת, יש איזה מועדון שירה שפועל בלילה, שאפשר לתת לו.

עו"ד סלמן:

נכון.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

שהוא איננו בדיוק הסעיף הזה.

אוקיי.

אם אין התנגדות, אנחנו אישרנו.

75. התכנית האסטרטגית של תל-אביב יפו – עדכון חזון העיר

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

השולחן שלך.

גב' בר יוסף:

תודה.

(הצגת הדברים מלווה במצגת ) כמו שנאמר, ב-2005 סיימנו להכין את התכנית האסטרטגית קודמת.

תכנון אסטרטגי הוא מהלך מחזורי, זה לא מעשה חד פעמי, צריך לעשות אותו ולהתחדש כל פעם מחדש, ולאחר 12 שנה הוחלט על עדכון התכנית.

עשינו אותו בתהליך הרבה יותר קצר מהפעם הקודמת, בשנה וחצי. המחצית השנייה של 2016 היתה שנה של התארגנות, גיבוש מתודולוגיה, בחירת נושאים. 2017 כולה הוקדשה להכנת התכנית, המחצית הראשונה להכנת פרופיל העיר, ניתוח מצב קיים ולימוד מערים אחרות.

ובמחצית השנייה-גיבוש של חזון העיר.

חשוב לי לציין שכל המסמכים נמצאים באתר העירוני. הם לקראת יצור חוברת מהודרת כמו שהיתה בפעם הקודמת-גם פרופיל העיר וכל חזון, אבל כרגע כל מי שרוצה לראות את המסמכים, כולל מסמכי הרקע והמסמכים היותר מפורטים, פרופיל, חזון, שיתוף ציבור, הכל נמצא באתר העירוני.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 5 -

מה אנחנו עושים השנה: דבר ראשון זה גיבוש מתודולוגיה, לתרגם את החזון לתכניות עבודה.

כלומר, המסמך הזה לא צריך להישאר על המדף, הוא צריך להיות מסמך עבודה, וצריך לראות איך עובדים אתו כי הוא לא מסמך של 2 עמודים וצריך לראות איך עובדים, ואנחנו עובדים על המתודולוגיה.

דבר נוסף זה גיבוש של פרויקטים בנושא של חוסן. לפני כמה חודשים העירייה הצטרפה לארגון 100 ערי חוסן של קרן רוקפלר. הם עבדו אתנו גם בגיבוש החזון, אבל בעיקר הם מתחילים לעבוד אתנו עכשיו ובחודשים הקרובים על גיבוש פרויקטים לאפשרות התמודדות עם אתגרי חוסן, בעיקר בדגש על חוסן חברתי, וגם זה ייעשה בשנה זאת.

היו 10 נושאים שטופלו במסגרת התכנית האסטרטגית, הם לפניכם:

כלכלה עירונית.

חברה וקהילה

סביבה מקיימת.

תיירות

תרבות

תחבורה

סביבה עירונית

הון אנושי

חינוך

ותל-אביב יפו במטרופולין ובמדינה, וגם בעולם, לא רק במדינה.

כיוון החיים לא מתנהלים בנושאים ספציפיים היה גם צוות שעסק באינטגרציה של הנושאים האלה.

כמובן שכל התהליך היה בשיתוף בעלי עניין לאורך כל התהליך.

חשוב שוב לציין שאנחנו לא מדברים בתכנית חדשה אלא בעדכון של התכנית, ולפיכך אנחנו שמרנו על המבנה של התכנית האסטרטגית הקודמת.

קווים אסטרטגיים, תמונות עתיד ,קווי מדיניות, למעשה מגדירים ברמות שונות מהו החזון העירוני, לאן אנחנו רוצים להגיע, וכיווני פעולה-איך להגיע, מה הכלים שבידינו, שוב כדי שהמסמך הזה יהיה גם כלי עבודה.

אנחנו התייחסנו לחזון ,2005 מה שהיה נכון שמרנו, מה שהיה מיותר ביטלנו, עדכנו והוספנו דברים שלא היו קיימים עוד ב-.2005

כמו בפעם הקודמת, גם הפעם העבודה נעשתה בכוחות עירוניים, אני חושבת שזה מאוד משמעותי ומאוד מעצים את הארגון. כמובן שבכל נושא היו לנו יועצים מומחים, בתחומי העיסוק של התכנית.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 6 -

היתה השתתפות עמוקה ונמשכת של בעלי עניין, נבחרים, היו משהו כמו 25 סדנאות, בכל אחת בין 10 ל-20 משתתפים בעלי עניין בתחומים הספציפיים, וזה לא מעט.

והיה שיתוף ציבור רחב, מקוון, גם לפני סיום השלב של הכנת פרופיל העיר, ושיתוף הציבור הנוכחי היה לקראת גיבוש החזון, היו משהו כ-1,800 אנשים שמלאו. זה מעט יחסית לתושבי העיר, אבל זה לא רע בהיקפים של שיתוף ציבור שאנחנו מכירים.

מר לדיאנסקי:

זה לא מעט, זה המון, בהתחשב בזה שבהרבה שיתופי ציבור בתחום התכנון והבנייה באים 30-40 איש,

גב' בר יוסף:

אז 1,800 זה הרבה.

מר לדיאנסקי:

זה מעולה.

גב' בר יוסף:

אגב, אם זה יעניין מישהו יש לנו את הניתוח של שיתוף הציבור, מאוד מעניין, כולל היגדים פתוחים שהיה אתגר לנתח.

ליוו את התהליך גם שתי וועדות היגוי, שוב בשתי נקודות זמן של התהליך- לפני סיום ניתוח מצב קיים ולפני הגדרת החזון:

האחת-וועדה עירונית, בהשתתפות מנהלים בכירים בעירייה בראשות מנכ"ל העירייה.

וועדה ציבורית-בהשתתפות חברי מועצה ובראשות ראש העירייה.

ניתוח מצב קיים ולימוד מהעולם היה השלב הראשון, התהליך הזה למעשה איפשר לנו להגדיר את האתגרים המרכזיים שאתם מתמודדת העיר. הם מפורטים פה על גבי השקף בכמה נקודות:

איך לשמור על המעמד של תל-אביב יפו כמרכז כלכלי ותרבותי מול התחרות הגוברת מצד ערים אחרות.

הצורך בקידום שיתופי פעולה ברמה הגלובאלית, הארצית, המטרופולינית.

איך שומרים על הרוח היצירתית ועל החדשנות שמאפיינים את העיר.

איך שומרים על המגוון בעיר-של קהילות, של אוכלוסיות, של מגורים, של עסקים, של יוצרים וגופי תרבות. עיר חד ממדית היא עיר לא מעניינת, מגוון מאפשר לנו ליצור עירוניות טובה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 7 -

איך מתמודדים עם העומסים. כולנו נתקלים בעומסים לסוגיהם השונים- של דיור, תחבורה, שטחי ציבור כאלה ואחרים, איך מתמודדים עם העומסים האלה שנובעים מצפיפות הולכת וגוברת.

איך מחזקים את העירוניות בכל העיר. העירוניות לא פזורה בצורה שווה בכל העיר, יש הבדלים בין השכונות, יש עירוניות טובה יותר באזורים כאלה ופחות טובה באזורים אחרים.

חשוב מאוד לשמור על הרוח התל-אביבית, על הפלורליזם והסובלנות, על חיי התרבות והיצירה, על אווירת החופש, הבילוי, המרחב הציבורי, על הרחוב העירוני, כל אלה הן תכונות תל-אביביות שהן אלה שמושכות את האנשים לתל-אביב.

והדבר האחרון זה הסדרת מערכת קשרי הגומלין עם השלטון המרכזי בכל מה שקשור לסמכויות, לתקציבים וכן הלאה.

כל אותם אתגרים שהגדרנו אותם במחצית הראשונה של העבודה, הם למעשה נקודות המוצא לגיבוש החזון, משם יצאנו הלאה.

ממש בקצרה אני אעבור על 4 הקווים האסטרטגיים, אותם קווים אסטרטגיים כמו ב-,2005 לא שינינו בגדול את המהות שלהם. את התכנים שלהם שינינו כמובן.

ארבעה הקווים האלה עוסקים:

הראשון בכלכלה ותרבות.

השני באוכלוסייה.

השלישי במימשל.

והרביעי בסביבה פיזית.

חשוב לציין שחלק מהדברים אנחנו עושים כבר היום. חלק כבר בעבודה, חלק נוצרו בחזון הקודם, חלק הם חדשים, מה שחשוב זה- שלא יהיה לנו כמה ספרים של חזון, שיהיה לנו חזון אחד שלם.

בכמה מילים, כי אני אחר כך אכנס לפרוט של כמה דוגמאות, אבל חשוב לראות את ההבדלים בין חזון 2005 ו-.2017

בקו הראשון שמדבר על מרכז כלכלי ותרבותי, הנושא של חדשנות עלה בכמה תמונות עתיד.

מרכז כלכלי שמוטה חדשנות.

HUB גלובאלי שמייצר חדשנות, ועוד כל מיני, ואני בכוונה כרגע לא מעמיקה אבל תכף ניתן דוגמאות יותר מעמיקות.

הנושא של תיירות ותרבות טופלו בפעם הקודמת אבל מאוד בצמצום, הפעם הרחבנו את הנושא.

בתמונה השנייה שקשורה לעיר לכל תושביה, זה לא רק ההיקף. אתם רואים שההיקף גדול יותר, אבל גם הנושאים השתנו. דיברנו לא מעט על מגוון אוכלוסיות. ב-2005 היה לנו מאוד חשוב- איך למשוך אנשים לתוך העיר. עכשיו אנחנו די בטוחים בכוח המשיכה העירוני אבל חשוב לנו לראות איך אנחנו משפרים את איכות החיים של אלה שגרים בעיר. אנחנו מדברים, אם כך, על מגוון אוכלוסיות, אנחנו מדברים , כמו קודם, על שוויון הזדמנויות וצמצום פערים אבל אנחנו מדברים

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 8 -

גם על מימוש פוטנציאל של פרטים וקהילות. אנחנו יורדים לעומקים שלא טיפלנו בהם בפעם הקודמת.

אנחנו מדברים על אורח חיים מקיים. על עיר דמוקרטית בהיבט של אזרחות פעילה, מעורבות, חיזוק תחושת האמון בעירייה, אלה נושאים שפחות דנו בהם בפעם הקודמת.

בפעם הקודמת לא דיברנו כמעט על יפו, הפעם יש תמונת עתיד שעוסקת ביפו.

לגבי תחבורה, אני לא יודעת אם תשימו לב, בדרך כלל תמונת העתיד האחרונה עוסקת בתחבורה.

בפעם הקודמת תחבורה היתה רק בהיבט הפיזי של העיר, הפעם תחבורה- בכל קו אסטרטגי יש איזשהו היבט של תחבורה, שהוא ספציפי לקו האסטרטגי. תחבורה היא למעשה חוצה את כל התחומים העירוניים.

הקו השלישי עוסק במימשל. היה לנו נושא לגמרי חדש שעסקנו בו והוא מאוד מעניין- הנושא של הון אנושי בתוך העירייה. זה התחום היחידי שהוא עוסק בתוך העירייה, כי שאר הנושאים מדברים על העיר. אבל איך מתאימים את ההון האנושי של העירייה לתחומים שהעיר צריכה, איך מתאימים לעולם העבודה העתידי.

דיברנו שוב על עיר דמוקרטית גם בהיבט של מימשל, כשפה אנחנו מדברים על פיתוח כלים חדשניים לשיתוף הציבור, העולם השתנה מאז לפני 12 שנה. איך מגדילים את שיעור המשתתפים.

דיברנו על 1,800 שזה המון אבל בדרך כלל אנחנו לא זוכים לכזאת השתתפות גדולה.

בפעם הקודמת דיברנו בעיקר על שיתופי פעולה מטרופולינים, הפעם אנחנו מדברים גם על שיתופי פעולה ברמה ארצית וגלובאלית.

נושא חדש נוסף זה יצירה של עיר חסינה בפני מצבי משבר: SHOCKS מה קורה, איך העיר מתמודדת במצבים כאלה.

הקו האחרון, הקו הרביעי עוסק בסביבה עירונית, וגם פה היו לנו כל מיני חידושים:

הנושא של העירוניות. עיר רבת מרכזים, איך לא לשמור את העירוניות רק במרכז. המרכז תמיד יהיה המרכז -עם כל יתרונותיו והערכים הטובים שלו, איך מושכים את זה גם למקומות אחרים.

התחדשות עירונית היא חשובה אבל היא צריכה להיות מאוזנת, צריך לזכור את האנשים שעומדים מאחור.

שוב, המגוון. אנחנו מדברים הרבה מאוד בתכנית האסטרטגית החדשה על מגוון, לא רק של אוכלוסיות, גם מגוון אדריכלי, מגוון של מרחב ציבורי שיענה לאותו מגוון של אוכלוסייה.

טבע עירוני, איכות סביבה, נושאים שעסקנו בהם לא מעט.

החזון מכיל 33 תמונות עתיד, כ-150 קווי מדיניות ולמעלה מ-400 כיווני פעולה. כל אחד יכול לקחת את הספר ולקרוא אותו, החומר מצוי. אבל ניסינו לכווץ את כל ההיגדים הארוכים האלה, ובמקרה זה יצא לנו בסוף 13 נקודות-שכשאתה תפתח את החלון שלך בעוד 10 או 20 שנה-איזה דמות של עיר תקבל.

הדמות כמו שאנחנו בסופו של עניין חשבנו שהחזון יוצר זה עיר כזאת:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 9 -

עיר שמבססת את שגשוגה על חדשנות ויצירתיות.

עיר שהיא חלק מהכלכלה הגלובאלית.

עיר שמשתפת רבים בפירות השגשוג.

עיר שמפתחת כלכלה משלימה.

עיר שבה תרבות ויוצרים מחוללים עירוניות.

עיר של מגורים מגוונים לאוכלוסיות מגוונות.

עיר של קהילות.

עיר שבה חברה דמוקרטית ואקטיביסטית.

עיר שבה העירוניות נמשכת ממרכז העיר לאזורים נוספים.

עיר שבה אמצעי תחבורה מקיימים וחדשניים מחליפים את כלי הרכב הפרטיים.

עיר שמייצרת ומנהלת משאבים.

עיר המשתפת פעולה ברמה הגלובאלית, הארצית והמטרופולינית.

עיר המכינה עצמה להתמודדות עם מצבי משבר וחרום.

זה ממש לנסות לרכז, עד כמה שאפשר, את החזון לכמה היגדים.

לקחנו כל היגד כזה ואנחנו נתאר לכם מה המשמעות שלו ואיך מגיעים אליו, זה 13 נקודות- ככל שתרצו לשמוע, בכל עת אפשר גם להפסיק.

הראשון: עיר המבססת את שגשוגה על חדשנות ויצירתיות. למשל מה הכוונה? ביסוס העיר כמובילה בחדשנות ובהי-טק מקומי וגלובאלי. למשל, אחד הדברים שאנחנו מצאנו כבעיה, אנחנו הי-טק CITY בתוך הי טק ,NATION ויש פה הרבה מאוד פעילות בכיוון הזה, אבל חברות בוגרות בדרך כלל עוזבות את העיר, בעיה שאנחנו רוצים לפתור אותה.

מר שפירא:

עוזבות את העיר למדינה אחרת או לעיר אחרת?

גב' בר יוסף:

למדינה אחרת-זו בעיה של החברות הבינלאומיות בדרך כלל, שגם לוקחות אתן מועסקים-שזו בעיה נוספת. במקרה הזה אנחנו מדברים על חברות ישראליות. יש כמה חברות כאלה שהן דבקות בעיר תל-אביב, כמו WIX למשל, והיינו שמחים שיהיו עוד הרבה כמותן-שהם יגדלו פה וימשיכו לגדול פה, ולא יעתיקו את פעילותן החוצה. שלא יהיה רק סטארט-אפים, שתהיה פעילות גם בוגרת ובשלה יותר. צריך למצוא את הדרך לעשות מאמצים ולראות איך משאירים את אותן חברות.

נושא אחר זה הפיכת העיר לבית גידול ואתר התנסות לפיתוחים חדשניים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 10 -

זה נושאים שכבר מטופלים בעיר, של יצירת מעבדות אורבניות, אזורי בטא-סייטס, אתם בטח מכירים את מה שקורה ב"עתידים", יש כבר פעילות אבל זה נושא שהוא מאוד חשוב.

עיר שהיא חלק מהכלכלה הגלובאלית.

הנושא של שמירת מעמד העיר כמרכז עסקי ופיננסי ובית למטות תאגידים-נאמר גם בפעם הקודמת. מאז קרו כמה דברים. חברות הביטוח-אני חושבת שדי עזבו את העיר, הבנקים גם. זה עדיין חשוב, זו הכלכלה המסורתית וזה עוגן חשוב לעיר, הם מביאים אחריהם מערך שלם של שרותים תומכים, איך משאירים אותם בעיר.

מה שכתוב בצבע השחור למטה על גבי השקף, ניסינו למצוא כיווני פעולה-איך עושים את זה.

למשל על ידי ביסוס ערוצי תקשורת ושיתופי פעולה עם נציגי הענפים האסטרטגיים המסורתיים-

איך משאירים אותם בעיר.

מצד שני, צריך כל הזמן להיות עם היד על הדופק, לראות איך הכלכלה משתנה, מה הענפים החדשים שצומחים, ולראות האם אפשר להתבסס עליהם. להקדים את השינויים במשק הכלכלי-

התל-אביבי ולראות איך מתארגנים לזה.

למשל, על ידי מעקב תדיר אחרי מגמות כלכליות והשלכותיהן על העיר. חיפוש מתמיד אחרי מקורות והזדמנויות בענפים צומחים.

מר שפירא:

האופציות שאתם כותבים על גבי השקף למטה, לדעתך תורמות יותר מאשר שינוי סיווג ארנונה של העסקים האלה? לדעתי זה מה שמעניין אותם, לא?

גב' בר יוסף:

לא תמיד, לא רק. מסתבר שנושא של תחבורה למשל. אנחנו ראיינו לא מעט חברות מסוגים שונים-הנושא שעלה ממש ברמת הכותרת הכי גבוהה היה הנושא של תחבורה. אז לא תמיד הארנונה. בוודאי זה לא מעסיק את החברות הגלובאליות שבאות לכאן והארנונה ממש לא מעסיקה אותם. אז לא תמיד, אבל גם, יש כאלה חברות שכן.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אבל פה בא העניין הבסיסי-שכאשר מוצפת בעיה על ידי נניח אנשי עסקים, ולנו אין סמכות לטפל בה, זה השפעה אקסוגנית.

מר לדיאנסקי:

זה סיפור חייך 20 שנה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 11 -

גב' בר יוסף:

נושא אחר זה קידום ומיצוב העיר כיעד אטרקטיבי לתיירות אורבנית , תיירות עסקית, תיירות תערוכות וכנסים, תיירות מורשת.

כיוון פעולה: שיווק למשל.

זה דוגמאות, אתם תראו שיש בין 400 ל-500 כיווני פעולה, כך שזה ממש דוגמאות שנראו לנו מעניינות.

עיר המשתפת רבים בפירות השגשוג ומפתחת כלכלה משלימה.

יש שכבה מסוימת של תושבים שנהנים מהכלכלה העירונית הטובה שיש, וצריך לראות איך מחלחלים את זה יותר למטה. אחד הכלים המוצעים זה פיתוח של אסטרטגיות בתחום כלכלה משלימה. כלכלה משלימה זה גישה שמחברת בין כלכלה, חברה וקיימות. זה יצירה של דפוסים והתנהגות שמשפיעים על אופן הצריכה ועל הפעילות הכלכלית, ויש כל מיני גישות בנושא הזה. יש כלכלה שיתופית-שהעירייה עוסקת לא מעט בנושא הזה, יש כלכלה מקיימת, כלכלה מעגלית, כלכלה קואופרטיבית, יש נושאים שונים בכלכלה. לכל אותן הגישות יש יכולת לשנות מציאות כלכלית קיימת על ידי למשל-סיוע לשחקנים קטנים, עזרה בהתארגנות, שינוי דפוסי צריכה וכן הלאה. אנחנו חושבים שצריך אולי להעמיק בנושא הזה של כלכלה משלימה ולראות איך היא יכולה לתרום ליותר תושבים בעיר.

הנושא של חיזוק והעצמה של עסקים קטנים ובינוניים בעיר, למשל על ידי טיפול בקשיים שלהם, על ידי שרות SHOP STOP ,ONE הנגשת מידע, סיוע בחוזי שכירות, בגישה להון, וכן הלאה וכן הלאה.

הנושא של פריסת הידע והחדשנות לעבר עובדים , קהילות וקבוצות בעיר שאולי פחות זוכים לזה, על ידי טיפוח מרכזי חדשנות. יש מרכזים כאלה, אבל אולי נוספים שיכולים לסייע.

עיר שבה תרבות ויוצרים מחוללים עירוניות:

נושא של תרבות, אנחנו מאמינים שיוצר עירוניות טובה. קודם כל אנחנו חושבים שהנושא של קידום מעמדה של העיר כמרכז תרבות ישראלי ובינלאומי מוביל הוא חשוב מאוד. יחד עם זאת אנחנו גם חושבים שתרבות תורמת הרבה מאוד לפיתוח קהילה וצריך לראות איך עובדים גם בכיוון הזה.

טיפוח האמנים ואנשי הרוח של העיר כהון אנושי משמעותי. דיברנו על מגוון, זה חלק מהמגוון האנושי- היצירתי בעיר.

שמירה ופיתוח של מרחבים וחללים מגוונים ליצירה תרבותית. אולי לא כל האזורים צריכים לעבור הברקה והתחדשות שתוציא אולי את האיכויות העירוניות שעוזרות להתחדשות. דוגמא זה קריית המלאכה- שיש שם הרבה מאוד אמנים. אני לא אומרת שלא צריך התחדשות, אבל צריך לחשוב איך לא מדירים את אלה שנמצאים שם.

ושימוש במרחב הציבורי לטובת העשרת הפעילות האמנותית והתרבותית.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 12 -

עיר של מגורים מגוונים לאוכלוסיות מגוונות:

קידום תכניות ומימוש פתרונות מגוונים עבור מגוון אוכלוסיות. כבר דיברנו על המגוון האנושי וכמה זה תורם לעיר, למשל על ידי גיבוש מדיניות דיור כוללת לעיר, למפות את הצרכים ולראות איך אנחנו מסייעים להגדלה של מגוון האוכלוסיות.

פיתוח של דגמי מגורים חדשים. דובר לא מעט לאחרונה על דיור שיתופי, אולי יש דגמים נוספים שאפשר לחשוב עליהם.

או קידום התחדשות עירונית חברתית ומכילה. דיברנו על התחדשות עירונית, היא טובה, אבל תמיד צריך לזכור שיש גם תושבים מאחורי זה.

ושוב, וזה משהו שכבר נעשה היום, בחינה חברתית של תכניות התחדשות שמתייחסות לצרכי ודרישות האוכלוסיה הקיימת.

נושא אחר-הוא של קהילות. זה נושא שפועלים בו לא מעט בשנים האחרונות.

עידוד הקמתן של קהילות חדשות, טיפוחן של קהילות קיימות, חיזוק אורח החיים הקהילתי בעיר. אנשים אוהבים להיות בעיר, יחד עם זאת הם אוהבים את המבנה ואת התמיכה הקהילתית.

בהתאם צריך לפתח סביבות עירוניות שמעודדות, שטחים ציבוריים, שטחים בנויים-גם זה נעשה לא מעט בראיה של העירייה שמעודדת חיי קהילה.

ודבר נוסף הוא היערכות קהילתית למצבי משבר.

עיר שבה חברה דמוקרטית ואקטיביסטית.

לטפח ולחזק חברה שכזאת.

לקדם חיים דמוקרטיים פעילים, מעורבות אזרחית ואקטיביזם חברתי.

לחזק את תחושת האמון בעירייה, כלומר ההשתתפות שלכם שווה, היא טובה, היא עוזרת והיא תורמת.

להרחיב בכלל את תהליכי שיתוף התושבים ובעלי העניין בכלל.

אני מדלגת כדי לא להעמיס עליכם. יש הרבה מאוד כיווני פעולה מתחת לזה.

עיר שבה העירוניות נמשכת ממרכז העיר לאזורים נוספים:

לפתח מרכזים נוספים מחוץ למרכז העירוני, עם אותם ערכים טובים של העיר המרכזית. זה גם ייטיב את החיים בשכונות מסביב וגם יקל על הלחץ במרכז העיר.

קידום שיתוף פעולה מטרופוליני לתכנון המרחב. יש לנו את המימשק בין הערים, לשים שם דגש ולראות, אנחנו למעשה רצף עירוני אחד.

פיתוח מגוון מודלים חדשניים לציפוף. העיר מצטופפת והולכת, צריך לראות איך עושים את זה נכון, איך מפתחים מודלים טובים לציפוף. איך עושים התחדשות עירונית ועדיין שומרים על רוח המקום.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 13 -

והנושא של הרחוב העירוני. אנחנו כל הזמן מדברים על היפוך הפירמידה, על כך שתחבורה ציבורית חשובה ,הולך הרגל חשוב, הרכב הפרטי בסוף, איך מחדשים את הרחוב העירוני שיתאים לסדרי העדיפויות המשתנים האלה.

הנושא של תחבורה: דובר לא מעט גם בפעם הקודמת ואנחנו עדיין מדברים על זה, על הקמת

רשות תחבורה מטרופולינית. בכלל תחבורה יותר מנושא אחר- מחייבת תפיסה מטרופולינית ולא של העיר תל-אביב יפו בלבד.

בעיה קשה שמתמודדים איתה ואנחנו מנסים לראות איך פותרים אותה-איך משנים התנהגות, איך גורמים לאנשים לוותר על הרכב הפרטי ולעבור ולהגדיל את החלק של אמצעי תחבורה מקיימים. איך משפרים את התחבורה הציבורית לתוך העיר ובתוך העיר.

אחת מנקודות התורפה זה אזורי התעסוקה בעיר. אזורי התעסוקה בעיר הם אלה שגורמים ליוממות הכבדה בבוקר וליציאה בערב. איך משפרים את הנגישות לאזורי התעסוקה, ובתוך אזורי התעסוקה.

ובנוסף, העיר היא מובילה ומיישמת פתרונות של תחבורה חכמה, תחבורה משתפת.

וגם היערכות עירונית לרכב האוטונומי. זה יגיע, לא מחר אבל זה יגיע וצריך לחשוב מה המשמעות של הדבר.

עיר שמייצרת ומנהלת משאבים:

בתחום שמירת איכות הסביבה, איך שומרים ומטפחים את המערכות האקולוגיות.

מדיניות עירונית לטיפוח הטבע העירוני והמערכות האקולוגיות, כולל בסביבה הימית.

מר לדיאנסקי:

כולל תוכן.

גב' בר יוסף:

זו הסביבה הימית, זה בשבילך.

פיתוח יכולות מקומיות ליצור וניהול משאבים, בכל מה שקשור לאנרגיה נקייה, להספקת מזון מקיים ובריא. צמצום צריכת חומרים וטיפול מושכל בהם, מה שאנחנו קוראים כלכלה מעגלית, וגם בזה העירייה כבר עוסקת.

שיתוף פעולה ברמה הגלובאלית, הארצית והמטרופולינית:

קידום הכנות מדיניות פיתוח רב תחומית למטרופולין . שמענו את דניאלה בוועדה הציבורית האחרונה שהיתה , שיש כוונה כזאת- לעשות תכנית למטרופולין ברמה כזו או אחרת, ואנחנו נשמח להיות שותפים בזה ולסייע. לא צריך לחכות לתכנית גדולה, שיתופי פעולה מטרופולינים בנושאים שונים אפשר לנסות ליזום כבר היום בתחומים שונים.

וכמובן המשך וחיזוק שיתופי פעולה גם ברמה הבינלאומית, זה נעשה גם היום.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 14 -

עיר המכינה עצמה להתמודדות עם מצבי משבר וחרום:

להמשיך לפתח את יכולת התושבים, הקהילות והעסקים בעיר להתמודד עם מצבי משבר, למשל על ידי חינוך לעצמאות התושב במצבי משבר, פיתוח של מערך מתנדבים שיסייע במצבים כאלה.

וגם שיפור ההיערכות העירונית מענה ולהבטחת רציפות תפקודית של תשתיות עירוניות חיוניות-

שעלולות להיפגע במצבי משבר וחירום.

זה ממש על קצה המזלג.

באמת תכנסו לאתר, זה הלינק לחומרים שנמצאים באתר העירוני, ושם-מי שירצה להעמיק-יש מסמכים, יש את מסמך החזון ומסמכים נוספים שמעמיקים יותר.

מר שפירא:

יפה מאוד.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

שאלות, הערות, בקשות.

מר המאירי:

יש הרבה דברים שרשויות אחרות לומדות מאתנו. זה אחד התחומים וחייבים לשבח את מי שעבד ועשה גם את התכנית הקודמת, גם את התכנית הזאת.

מצד שני, בוועדה לייעול ושיפור השירות, מידי פעם מעלים לנו בעיות על הפער בין הרצוי למצוי.

זה לדעתי אחד הדברים שרצוי דיווח תקופתי. יש פה רצוי מצוין, ובאותם מקרים שיהיה דיווח תקופתי אפשר יהיה להשתפר.

נקודה נוספת: לדעתי גם רצוי להכניס תבחינים לביצוע. זאת אומרת, כדי שבין אמר ועשה לא

יהיה ת"ג פרסה.

גב' בר יוסף:

אפשר לענות לזה?

בחזון-לא הקודם ולא זה- לא הוכנסו סדרי עדיפויות או יעדים מדידים. יחד עם זאת יש עבודה שלמה שעקבה אחרי החזון הקודם, ואני מקווה שהיא תהיה גם בשנים הבאות, של תבחינים.

יצאו שתי חברות. היה ב-2010 וב-.2014 נבחרו כ-54 תבחינים אם אני זוכרת נכון-שעקבו איך העיר מתקדמת לקראת החזון. זה עבודה שגם היא נמצאת באתר, וזו עבודה שחייבים לעשות אותה כדי באמת לראות עד כמה אנחנו מתקדמים עם החזון העירוני.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 15 -

מר המאירי:

מה שיש באתר זה DATE TO UP?

גב' בר יוסף:

התבחינים לא, האחרון הוא מ-.2014 הבא צריך היה להיות ב-2018 , לא עשינו בגלל שהיינו עסוקים בהכנת חזון חדש, אבל ב-,2019 2020 יהיה צורך לעשות בדיקה חדשה.

מר המאירי:

ברוך שכיוונתי לדעתכם.

מר לדיאנסקי:

אני השתתפתי בשני הדיונים שקיימנו בצוות ההיגוי, וזו הזדמנות גם להגיד לכם כל הכבוד על העבודה המקצועית, הרצינית והמעמיקה.

כמה הערות קטנות:

באחד השקפים על הרוח התל-אביבית היה כתוב-אווירת חופש. אני חושב שבמיוחד בימים אלה אנחנו צריכים לדבר על חופש ולא על אווירה, אלא לדבוק בחופש ובמניעת כפייה מכל סוג שהוא ולא על אווירה.

זה דבר אחד.

דבר נוסף זה: התייחסת לעיר משתפת פעולה בהקשר הגלובאלי, הארצי והמטרופוליני. אני מניח

שכל שיתופי הפעולה עם אוכלוסיות ותושבים זה בפרק של הקהילה, אבל מה שהיה לי חסר זה שיתופי פעולה עם המגזר השלישי בעיר.

זה נכון שיש שיתופי פעולה בתחומי הרווחה, החינוך וכו', אבל אני חי בתחושה, אחרי 9 שנים כחבר מועצה, שאנחנו לא מנהלים נכון את המערכת של שיתופי הפעולה עם המגזר השלישי. אנחנו הרבה פעמים הופכים להיות מין בנק ,בהיבט החיובי, שאנחנו נותנים לעמותות על פי תבחינים סיוע, אבל אין איזשהו סוג של, לצורך העניין, סיוע או שימוש או שיתוף פעולה או עבודה משותפת בהקשר הזה עם המגזר השלישי-הממוסד.

והדבר הכי חשוב בעיני, והייתי רוצה שתרחיבי על זה, ואם לא עכשיו אז בהזדמנות אחרת, כי באמת מה שהכי חשוב זה לא להשאיר את החוברת בתוך המגירה. ואמרת ששנת 2018 זה שנה שבה יתחילו לתרגם את החזון לתכנית עבודה. זה מצריך הרבה יותר פירוט, כי תרגום חזון לתכנית עבודה זה גם משאבים, וזה הדבר העיקרי בסופו של דבר: כמה משאבים, מה בסדר העדיפויות אנחנו רואים את הדברים המשמעותיים והחשובים שאנחנו רוצים להשקיע בהם כספים ולאיזה כיוון זה הולך, כי בסוף זה הדבר האמיתי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 16 -

גב' בר יוסף:

זה מתחבר ישירות לתהליכים הרגילים של הכנת תכניות עבודה בעירייה.

מר לדיאנסקי:

אז כל מנהל יחידה בעצם מקבל?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא. היות שחלק מהדברים הם דברים שכבר היו קודם. חלק מהדברים זה לדייק יותר את הכיוון שאנחנו הולכים.

מר לדיאנסקי:

מה שקורה ב-TUNING ,FINE זה מובן.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אנחנו כבר בתקציב 2018 וגם בתכנית העבודה של 2018 לקחנו הרבה מהדברים שהופיעו כחלק מהחזון, כחלק מהיעדים, כחלק מכיווני הפעולה, והטמענו אותם בתוך תכניות העבודה, בתוך תקציב העירייה. חלק מתקציב העירייה שהוא מאוד מרחיב בשנת העבודה 2018 , הוא גם הפנמה של אותה תכנית אסטרטגית.

אנחנו, גם בתהליך הרגיל של תכנית העבודה, כל המנהלים בכל הרמות מציגים את תכנית העבודה שמתחברת והיא מובנית. נניח שבתכנית עבודה יש כווני פעולה, כיווני הפעולה מופנים בתוך תכנית העבודה והם מציגים ואומרים: זה כיוון הפעולה, כי תכנית אסטרטגית מטבע הוויתה היא טיפה למעלה, היא לא ברמה של למטה עד הסוף. ואז לוקח כל מנהל חטיבה- מנהל מינהל , ומציע את ההצעות ברמה של ממש פעולות לביצוע, תקציבים שהוא מבקש, סדרי עדיפויות וכך הלאה וכך הלאה, ומה שניתן- מנסים להכיל בתוך הסיפור הזה.

מר לדיאנסקי:

כשהמועצה הבאה,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

עלינו לטובה.

מר לדיאנסקי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 17 -

תשב על תכנית העבודה לשנת 2019 ועל התקציב של ,2019 חשוב,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

היא תישען על התשתית הזאת.

מר לדיאנסקי:

אבל שזה גם ייראה. חשוב גם שאנחנו נציף את העניין שאנחנו עושים תכנית שהיא תכנית חזון,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בהחלט.

מר לדיאנסקי:

אבל אנחנו גם מבצעים בפועל ואנחנו קובעים יעדים ובקרות, ואנחנו פועלים באופן קונקרטי.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בהחלט.

מר לדיאנסקי:

ומה לגבי שני הדברים ששאלתי, על העמותות ועוד דבר אחד.

גב' בר יוסף:

לגבי המגזר השלישי, אני לא זוכרת, אני לא חושבת שיש תכנית ספציפית.

גב' פיניש:

לא הגדרנו את זה כמגזר שלישי, אבל גם בכלכלה וגם בשיתוף ציבור אנחנו מדברים – גם על בעלי עניין וגם על עוד פורומים. לא נכנסנו בדיוק לפירוט הזה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש עמותות שיש קשר מאוד חזק ויש עמותות שהקשר הוא רופף או לא קיים בכלל. הכל תלוי בזיקה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

עם מרביתן אין לנו קשר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 18 -

מר לדיאנסקי:

נכון. ואתה נותן להם כספים באמצעות התמיכות.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

זה נכון.

מר לדיאנסקי:

כדאי לחשוב על לעשות איזשהו איגום.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

בסוף אתה צריך להחליט עם מי אתה עובד. יש נניח עמותה שמחזיקה קבוצת מחול. היא מקבלת ממך על פי חוק.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

יש כ-5,000 עמותות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כאמירה כללית – מה שאתה אומר הוא נכון.

מר לדיאנסקי:

זה בדיוק, המטרה שלי במה שאמרתי היא לא לקדם התייחסות לכל עמותה ספציפית, כי אנחנו לא נצא מזה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כאמירה כללית זה נכון.

מר לדיאנסקי:

אני מדבר באופן כללי, שצריך לנסות ולראות איך אנחנו יוצרים שיתופי פעולה עם עמותות,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אני מסכים

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 19 -

מר לדיאנסקי:

ולא הופכים להיות רק גוף שמעביר כסף ובזה נגמר הסיפור.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כל שיתוף פעולה הוא תמיד ברכה.

גב' יוחנן וולק:

קודם כל כל הכבוד על התכנית, מקסים.

הדבר שחסר לי בה, אמנם דיברת על מגוון אוכלוסיות אבל לא דיברת על הילדים באופן ספציפי בעיר. ואני חושבת שהילדים בעיר הזו צריכים לקבל שקופית לפחות, שאומרת מה החזון שלנו לאוכלוסיה הזאת.

גב' בר יוסף:

אני מציעה להכנס לאתר. יש המון נושאים שלא דיברתי עליהם. לצמצם את ה-150 העמודים האלה, שזה רק הטקסט הכתוב, ל-13 נקודות האלה, גם זה עלה לנו בדמים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הכל כתוב שם.

גב' בר יוסף:

אז דיברנו על אוכלוסיה במשפט אחד, אבל יש התייחסות רחבה לילדים. כדי פשוט לקרוא,

מר לייבה – מנכ"ל העירייה:

לקרוא את המקור.

גב' יוחנן- וולק:

הוא יישלח אלינו?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 20 -

גב' בר יוסף:

הוא נמצא באתר, זה הכתובת, הכל נמצא שם. כולל אם רוצים להרחיב- יש את ניתוח מצב קיים בכל תחום, רחב, פרופיל העיר-קצת יותר מצומצם, הכל נמצא בתוך האתר, ואפשר לטבוע שם.

גב' יוחנן - וולק:

אז לצורך העניין, יש לנו תכנית אסטרטגית לילדים בעיר?

גב' בר יוסף:

לא, זה לא תכנית אסטרטגית לילדים בעיר, אבל זה כיוון פעולה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

זאת איננה התכנית. חזון העיר, אני רוצה להסביר לאנשים אולי דבר פשוט:

כשאדם אומר-החזון שלי או השאיפה שלי זה להצליח ב-10 השנים הקרובות להגיע לראשו של ההר הזה-זו לא תכנית עבודה. זה יעד. זה החזון. מהחזון גוזרים תכנית עבודה: יש אפשרות לעלות מימין, יש אפשרות לעלות משמאל, יש אפשרות לעלות ישר, יש אפשרות לעלות בצורה כזאת. כלומר, אתה קובע את תכנית העבודה ושם מתבטא העניין הזה של, בסופו של דבר, מאחר וכדי להגיע למעלה צריכים לעסוק בארגון של אנשים, משאבים וכן הלאה, אז יש- כמה תקציב צריך, כמה אנשים צריך, איזה אמצעים צריך בנוסף, איך מייצרים את כולם. זה תכנית האב. וגם בתכנית האב לא פעם צריכים לשים יעדי ביניים. אנחנו יודעים שלא נגיע בעשור הקרוב אל ראש ההר ולכן בעשור הקרוב לא נגיע עד סוף ההר, נגיע רק

מר לדיאנסקי:

למחציתו.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

למחציתו. נעשה תכנית עבודה להגיע למחציתו, וכאשר נגיע למחציתו נעשה תכנית עבודה חדשה איך מגיעים למעלה. ותכנית חזון העיר היא- מה היינו רוצים שיהיה פה ולא איך להגיע לשם. איך להגיע לשם זה הנגזר שנקראת תכנית אב לחומש הקרוב, תכנית עבודה- כאשר היא מותנית ביכולות ובאמצעים שעומדים לרשותנו.

גב' יוחנן -וולק:

ובסדרי העדיפויות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 21 -

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

בוודאי שבסדרי עדיפויות.

גב' יוחנן וולק:

ולכן השאלה שלי. אני שואלת האם הילדים בעיר הזאת הם בסדרי עדיפויות שלנו ב-5 השנים הקרובות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה

בוודאי.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

קודם כל תקראי.

גב' בר יוסף:

בחזון אין סדרי עדיפויות.

מר לייבה –מנכ"ל העירייה:

בוודאי שכן, אבל זה לא להגיד כן או לא.

מר ספיר:

יש לי הערה אם אפשר.

צילי, אנחנו רוצים הרי עירייה ישירה עם קשר ישיר לתושב .

גב' בר יוסף:

יש פרק גדול.

מר ספיר:

פה אני לא רואה את זה בעיקרי החזון.

גב' בר יוסף:

נכון. זה הבחירות שלנו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 22 -

מר ספיר:

אנחנו עושים הרבה דיגיתל ואנחנו עושים כל מיני שירותים ישירים לתושב.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

כן, אבל זה היה כתוב בעניין הזה של פיתוח הקהילה. ודיגיתל הוא אמצעי.

מר ספיר:

דיגיתל הוא האמצע, הקשר עם התושב הוא החזון.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

נכון.

מר ספיר:

עיר שבה הקשר בין העירייה לתושב הוא,

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

פתוח, חופשי, נעים, הרמוני.

מר ספיר:

הדיגיתל הוא כלי, אמצעי. ולכן חסר לי החזון של הקשר.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

יש קו פעולה.

מר ספיר:

יש קו פעולה, יש אמירה כללית.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

עיר ממוקדת לקוח.

גב' בר יוסף:

יש כמה ציטוטים בעניין הזה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 23 -

מר ספיר:

מה החפיפה בין הקווים האסטרטגיים לעיקרי החזון? האם עיקרי החזון ממקדים את הקווים האסטרטגים?

גב' בר יוסף:

אתה מדבר על 13 הנקודות?

מר ספיר:

כן.

גב' בר יוסף:

קודם כל החזון עצמו בנוי היררכי. יש שלבים אסטרטגיים, זו הרמה שאתם רואים פה, אחר כך יש קווי מדיניות וכיווני פעולה.

ואני חושבת רון שאתה ביקשת-כשהצגנו לך את זה, סכמו לי את זה, אמרת אז- ב-5 נקודות .

לא הצלחנו, ממש לא הצלחנו, לא הלך, אבל ב-13 הצלחנו. ברור לנו שחסר. וההגדים שאמרנו הם לא אף אחד מההיררכיה. ניסינו בהגדים, שגם חלקם קצת מקפצים, הם נותנים את רוח הדברים.

לכן כשהצגתי את זה אמרתי שזה- כאשר אתה פותח את החלון-איזו עיר תהיה לך.

מר ספיר:

מה שחסר לי זה רמת הפרט. בחזון חסרה לי המילה תושב, פרט.

גב' יוחנן -וולק:

יש את המילה לקוח, ובעיני היא קצת בעייתית.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

תושב, לקוח, יש כמה אסכולות. יש כאלה שחושבים שזה לא טוב, יש כאלה שחושבים שזה טוב.

גב' פיניש:

היה דיון גדול עם דפנה בעניין הזה.

גב' בר יוסף:

יש המון, אני יכולה להקריא לכם כמה שורות:

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 24 -

סעיף ,3.1 אני מפנה אותך ישר, כשתכנס למסמך, מדבר על עירייה ממוקדת לקוח, שמעמידה את ציבור תושביה במוקד פעילותה. השרותים יהיו מבוססים על צרכיהם, יסופקו בצורה גמישה, נגישה ונוחה תוך צמצום של הליכים בירוקרטיים ותוך ראיה ומענה כוללניים לצרכי הלקוח.

השרות יאופיין בשקיפות, וזו רק ההקדמה. יש שני עמודים שלמים.

מר ספיר:

את זה ראיתי. אני אומר, ראיתי אוכלוסיות מגוונות ודמוקרטיה וקהילות, גם הפרט הקטן הזה שנמצא בבית והוא רוצה קשר ישיר לעירייה.

גב' בר יוסף:

יכול להיות שזה המשפט ה-,14 יכול להיות.

מר ספיר:

אני חושב שזה חסר.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

הוא רוצה שבתכנית תכתבי-עירייה ממוקדת שותף ולקוח.

גב' ברוך רון:

אני גם חושבת שכדי שתהיה השתתפות של תושבים ואקטיביזם, חשוב מאוד שנחנך להשתתפות ולאקטיביזם. הקטע של החינוך פה הוא מאוד משמעותי, ובמיוחד שאנחנו מדברים על עיר מגוונת ומכילה. כדי לייצר את המגוון הזה אנחנו צריכים שיבואו לידי ביטוי כלל האוכלוסיות ולא רק אוכלוסיות שהן צעקניות בהגדרה, או יותר מחזיקות בכלי הזה.

גב' בר יוסף:

זה אפילו מופיע במצגת, אבל לא רציתי להכביר יותר מידי במילים.

קידום ערכים של דמוקרטיה וחיים משותפים במערכת החינוך העירונית בשיתוף הורים.

גב' ברון רון:

אני חושבת שהדגש על חינוך הוא מאוד מאוד משמעותי, כי כרגע לא כולם משתתפים באופן שווה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 25 -

גב' בר יוסף:

את לגמרי צודקת, וזה נושא מהותי בתחום החינוך-שיש לו פה לא מעט הגדים.

גב' ברוך רון:

וזה כמובן מתכתב עם החזון שלנו לעיר מגוונת, ששוב, גם בהקשר הזה אני מתחברת לאופירה ואני חושבת שכיוון שיוקר המחייה עולה בעיר.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

הנה, כתוב, ובעלי עניין אחרים.

גב' ברוך רון:

אז אני מחזקת. אפרופו מגוון באמת, אני חושבת שיוקר המחייה בעיר שלנו הולך ועולה, וכדי לשמור על המגוון הזה אנחנו צריכים לעשות פעולות. אני חושבת שבסיפור של ילדים, אני רוצה להתייחס דווקא לגידול ילדים בעיר, במיוחד בשלב של הגיל הרך. זה אתגר מאוד מאוד גדול, ואני חושבת שאולי שווה להשקיע מחשבה-איך מקלים על הורים בשלב הזה.

מר המאירי:

עוד הערה אחת: אם כבר נכנסו פה לפרטים מסוימים, יש דבר שנראה לי בהחלט- הסעיף של

חינוך מבוסס שוויון מקדם ערכים ופורץ דרך. יש לנו בעיה שהעירייה מסבסדת ותומכת תקציבית גם במוסדות חרדים, גם בלתי רשמיים, שאין בהם לימודי ליבה. חלק מהם קורא לזה לימודי לייבה. אני אומר, כשאנחנו מסבסדים ועושים את זה ולא מתנים את זה, זה נוגד את העיקרון הזה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אתה צודק. אלא שאני חי במדינת חוק. אני אף פעם לא נתתי מה שלא הייתי מחוייב בחוק.

מר לדיאנסקי:

חוק נהרי.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

יש במדינת ישראל חוק שקובע מי מקבל מה וכמה, ומדינת ישראל החליטה שמשלמים חינוך גם כשהוא לא נותן ליבה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ"ז בשבט תשע"ח

12/2/2018

- 26 -

מר המאירי:

אני מזכיר רק חולדאי, שלפי הנתונים, ועל זאת גאוותנו, היקף התמיכה לתלמיד בתל-אביב-אין לה כמעט אח ורע בארץ. זאת אומרת, שכשאנחנו נותנים מעבר למה שהחוק מחייב אפשר להתנות חלק מזה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

ולכן אינני נותן למי שאתה מדבר- יותר ממה שאני מחוייב בחוק.

זאת האמת.

הלוואי והיתה לי יכולת להשפיע ולייצר חינוך ממלכתי לכל.

מר המאירי:

בכל מקרה, מגיע לכם יישר כוח.

גב' ברוך רון:

בהחלט.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

חברים, אנחנו מודים לכם.

כנראה שנצטרך לדון בזה בקדנציה הבאה. אני אומר- נצטרך לדון, למרות שעדיין לא נבחרנו.

דרך אגב, יכול להיות מצב שבו בחירות משנות מציאות, שבה אומרים- כל מה שהיה הוא לא רציני, צריך להתחיל את הכל מחדש. זה התהליך הדמוקרטי.

* * * הישיבה נעולה * * *

______________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת המועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה