החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 01 עד 31 למרץ 2018

עיר: תל אביב-יפו
קטגוריה: ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך: 05/03/2018
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| יח באדר תשעח

08"

מספר ערר: | 10:49 / 140016861

מספר ועדה: | 11686

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: תולי ניהול ואחזקות בע"מ,שלמה אליה השקעות בע"מ, תל אביב

] 1

פורט רזידנט (2016) בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר מתקבל חלקית בהסכמת הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 05.03.2018.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ב 6

יו"ר: עו"דדצהק אלון חבר: עו"ז/ורו"ח לוי אבשלום חבר: עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| יח באדר תשעח

008"

מספר ערר: | 12:05 / 140017767

מספר ועדה: | 11686

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

הערר מתקבל חלקית בהתאם להסכמה בין הצדדים ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 05.03.2018.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות ל קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) 0 - 1977 תפורסם החלטה זו באתר ה ט של המשיב.

/ / - - 7

יולר: עו'ה צדוק אלון חבר: עו"ד זרו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

וזו

תאריך | : יח באדר תשעח

מספר ערר: | 12:48 / 140017771

מספר ועדה: | 11686

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת:

סימון (זיו) סיגלית תעודת זהות *********,סימון נבט תעודת זהות 75

חשבון לקוח: 10925395

מספר חוזה: 816566

כתובת הנכס: אלון יגאל 126 א

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: סימון נבט, סימון (זיו) סיגלית

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

החלטה

לאחר דיון מחוץ לפרוטוקול החליט העורר לקבל את המלצת הוועדה ולמחוק את הערר ללא צו להוצאות.

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 05.03.2018.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות ( ל קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו/באתר הא

0 של המשיב.

ו אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום יג טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| יח באדר תשעח

מספר ערר: | 13:14 / 140018080

מספר ועדה: | 11686

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: זאוס קלאבס בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר התקבל חלקית ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 05.03.2018.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר הּאיוטרנט של עב

/ ן

יו"ר: עו"ד צדוק אלון חבר: עו"ד רוח לוי אבשלום - 7 : טל גדי

שם הקלדנית: ענת

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :יט באדר תשעח

0.008

מספר ערר: | 11:03 / 140017743

מספר ועדה: | 11687

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: הראל ירדנה

-גנ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

הערר נמחק ללא חיוב בהוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 06.03.2018.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

רי דין בוועדת

יו"ר: ל" מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

\\ \

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מט' 140015816

בפני חברי ועדת ערר:

לוייר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: רונית מרמור, רו"ח

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

העוררת: לייף טרי מרקטינג בע'/מ ח.פ. 514345826 - גד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

מבוא

הערר בפנינו נסב על החלטת המשיב מיום 6.6.2016 לדחות השגתה של העוררת ולסווגה בסיווג ייבניניסם שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים שירותים ומסחריי, על פי הקבוע בסעיף 3.2 לצו הארנונה הרלוונטי.

העוררת מחויקה ברחוב הנחושת 4 בתל-אביב, בשטח של 1,373.48 מ"ר רשום בספרי המשיב כנכס מספר 2000403067, ח-ן לקוח 10698338 בהחזקתה באופן מלא. להלן ייהנכסיי, העוררת תכונה להלן בקיצור יילייף **, והחברה השניה שצוינה במכתב תיקרא בקיצור ייקיבויי.

על אתר נדגיש כי הערר בפנינו הוגש אך ורק ע"י יילייף'י ולא ע"י ייקיבויי; ונוסיף כי העוררת לא ביקשה לצרפה כצד לערר אף לא הגישה תצהיר מטעמה של ייקיבויי כדי לבסס טיעון כי חיא מחציקה במרבית השטח נשוא הערר ובנוטף כנטען ע"י העוררת יש לסווג את קיבו כבית תוכנה.

בסעיף 1 למכתב המשיב הודיע במפורש לעוחייד בייכ העוררת, כי לא צורפו לפנייתס חוגי השכירות של מרשותיו, לא העוררת ולא חברת ייקיבויי, למרות בקשות חוזרות ונשנות.

הסוגיות בערר שלפנינו: הראשונה, האם יש מקום לסווג את העוררת כ: יבית תוכנהי, כמשמעותו

בצו הארנונה של עיריית תל-אביב-יפו; השנייה, האם יש לסווג את קיבו כבית תוכנה למרות שלא הוגשהח השגה וערר מטעמה; שלישית, איוה חלקים מכלל השטת מוחוק ע"י מי מהן; רביעית, טענה שלא נטענה בערר, לא נטענה בתצהיר מטעם העוררת ולראשונה נטענה במסגרת סיכומי העוררת בטעיף 2 וכביסוס צורף שס כנספת אי הטכט פשרה בין העוררת למשיב שאושר ע"י הוועדה בראשותו היוייר אהוד גרא מחודש אפריל 2016 , על פיו הוכר שטח של 212 מ"ר מתוך כלל הנכס כבית תוכנה. [יוער כי תומר וח הוגש באיכות ירודח לא קריאה וברורה].

תצהיר עדות ראשית מטעם העוררת הוגש ביום 14.5.2017 ע"י מר עזיאל עמנואל, להלן: עמנואלי בתוקף תפקידו כמנהל הכספים אצל העוררת.

תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב הוגש ביום 23.5.2017 ע"י מר יוסי שושן להלן: ישושןי המשמש כתוקר שומה אצל חמשיב.

סיכומי העוררת הוגשו ביום 8.11.2017 ; טיכומי המשיב הוגשו ביום 3.1.2018 לאחר ששקלנו את העדויות, הראיות, המסמכים וטיכומי הצדדים התלטנו לדחות את הערר.

הנימוקים להחלטתנו.

בייכ העוררת טוען בסיכומיו כי עלינו להחליט שחברת קיבו כבר הוכרה ע"י המשיב ככוו שיש להכיר בה כבית תוכנה וזאת בהתאם לאופי פעילותה בנכס.

טיעון אה מתבסס על הסכם הפשרה בין העוררת לבין המשיב שאושר כאמור בוועדה בראשות היוייר אהוד גרא.

כאמור, למרות שטיעון וה לא נטען בתצהיר עמנואל, עיינו בהסכם הפשרה ולא מצאנו כי מוזכר בו שקיבו סווגה כבית תוכנה, לא בשטת כמבוקש בערר לפנינו 920 מ"ר (נפנה לסעיף 9 בערר) ולא בשטח שטען עמנואל בעדותו בפנינו חיינו 850 מ"ר.

סעיף 3 בהטכם הפשרה מדבר בעד עצמו משכך טענת בייכ המשיב כעולה מסיכומיו בסעיפים 2 -- 7 מקובלת עלינו.

העוררת לא מצאה לנכון להציג בפני המשיב חווי שכירות בינח לבין קיבו, למרות שנתבקשה לכך. האמור בסעיף 2 לתשובת המשיב לא נסתרה. העוררת הייתה מודעת לעובדה שהמשיב אינו יכול להעתר לבקשותיה לפיצול הנכס.

עמואל משיב מפורשות לשאלת הוועדה כך: יילא הצגתי חוזה שכירות קיים בין העוררת לבין קיבו. לא הודעתי למשיב על שינוי מחויקים ו/או מי בשכירות משנה מטעם העוררתיי.

הסיבה כטענת עמנואל בעדותו כי קיים סכסוך בין בעלי הנכס שגרם לחתימת הסכם שכירות משנה בין קיבו לעוררת אינה ראיה בפנינו שחמשיב מחוייב לבצע ברישומיו שינויים בהתוקת בנכס או בתלקו. כלשונו של עמנואל: ''החיוב מתבצע על בסיס השימוש בפועל בשטת, דחיינו העוררת מוציאה טבלת אקסל חודשית והיא מחייבת אותח בשכייד, בדמי ניהול וחניות לפי השימושיי.

בכל הכבוד הראוי גם אם טענה זו נכונה אין העוררת יכולה להסתמך על אופן חיוב כוּה כדי לחייב את המשיב. הדבר מעלה תהיות לא רק בעניין השטח המחויב אלא גם בעניין הסיווג. לדעתנו, סכסוך בין בעלי הנכס לעוררת ככל שקיים אינו מונע מהעוררת להביא לידיעת המשיב את הנתונים הנייל ומבקשו לבדוק, על פי חוזה שכירות משנה בינה לבין קיבו, את השטת הרלוונטי, מספר החניות ובמיוחד הדרישה לסווג 920 מ"ר בסיווג בית תוכנה.

מחדלים אלה רובצים על כתפי העוררת ואין באפשרותנו לאמ בקשתה בערר הנדון.

0. העוררת לא מצאה לנכון להוכיח בפנינו את מה שטען עמנואל בתצחירו בסעיפים 4- 7.

נצטט את האמור בסעיף 4 לתצחיר: יימלבד העוררת מחזיקה בקומה השישית בבניין חברה הקשורה אליה בשם 6 מד ₪ ןמסוא ₪180 (להלן: ייחברת ‏ 180 ) העוסקת בפיתות טכנולוגי בתחום המובייל והתוכנהיי. [הדגשה שלנו.)

אין בפנינו תשתית ראייתית כיצד קיבו קשורה אל העוררת. כך לא הוצג בפנינו אותו 'מיום משותף' בין קייבו לחברות אחרות, לרבות העוררת.

כדי למנוע, אולי, עוול לטענות שנטענו בתצהיר, בדקנו מיוזמתנו רישומים אצל רשות התאגידים- שרישומיה ככלל מהווים ראיה לנכונות הכתוב במאגר.

קיבו היא חברת חוץ שנרשמה אצל רשם החברות ביום 26.11.2014 ; העוררות תאגיד ישראלי שנרשם אצל רשם החברות ביום 5.11.2009.

העובדה שרשומים 2 דירקטורים (ולא נפרט שמותיהם), המשמשים גס כדירקטורים אצל העוררת, לקיבו 5 דירקטורים ביניהם 2 השמות שרשומים אצל העוררת- אינה מוכיחה כי חברת קיבו ייקשורהיי לעוררת.

קשר משפטי (לא מטחרי) היה אמור לחיות מוכח ע"י העוררת בלבד.

בנוסף לאמור יש לעיין בממצאי הביקורת מטעם המשיב מיום 8.5.2016 (עמוד 4 מתוך 7)

שם נרשם כי בתוך יהשטח הכחולי ישנם 2 חברות, חברת + זקפ 4 (מסומן בכתוס) וחברת מאסואפתדט/א (מסומן בירוק) שהם בבעלות משותפת של חברת 180א יי

מהדוייח עולה כי בשטח של כל הנכס- 1,378.48 מ"ר, מתזיקיס כשוכרי משנה, חברות נוספות מול קיבו.

יודגש. לדעתנו כל הנתונים האלה היו אמורים להיות מוגשים ע"י העוררת למשיב לבדיקת חזקה ושימוש וגודלס של השטחים הנטענים, באופן שנתונים שונים מחרשוס בספרי המשיב- יתוקנו בהתאם.

ודוק. גם אם נתוני הדוייח אינם נכונים, ולא מצאנו בתצהיר עמנואל, טיעונים נגדיים לאמור בדוייח, נטל הראיה מוטל על כתפי העוררת.

רשימת עובדים כמפורט בנספח א לתצחיר עמנואל, לא באה בליווי תצהיר מטעם קיבו.

קיבו לא צורפה ע"י העוררת כצד ראוי לדיון על מנת שניווכח לדעת, מי מחזיק, איזה שטח מותזק ע"י קיבו, והאם קיימים מחזיקים נוספים. נתונים אלה חיו אמורים להיות בפני המשיב בצירוף הסכמי שכירות, בין ראשית ו/או משנית, כדי שחמשיב יפצל את התזקה בין כולם כך שכל מחזיק ייבדק לאיזה סיווג הוא מתאים ובאיוה שטח.

לדעתנו גם אס עסקינן בשטה אינטגרלי שלא ניתן להפרדה משטח הנכס כולו, מדובר בחדרים בנכס שניתנים לבדיקה ואבתנה פיטית.

העוררת עצמה טוענת בהסתמך על נספח בי לתצהירה שקיים שטח לובי משותף המשמש את קיבו והעוררת בלבד. אין כל התייחטות לייתר המחזיקים שפורטו בדוייח המשיב.

בנדון התשריטים, מצאנו להדגיש כי אין הוועדה יכולה לעיין בהם בעין בלתי מזוינת ולהסיק מסקנות לנכונות הרשום. תשריטי המשיב אינם קריאים ואינם ברורים. העוררת עצמה לקחה דף אחד מתוך תשריט המשיב, ולמרות שהגישה אותו בצילום מוגדל, לא ניתן לאמת נתונים לגבי מיהות המתזיקיס והשטחים של כל אחד. העוררת אמורה הליתה להגיש תשריט מטעמהח בו יוצגו נתונים הראויים לבדיקה. תשריט כזה אולי חיח עומד לטובת פרשנות לטובתה, ככול שהיה מוגש למשיב, בליווי חוזּיס מתאימים. לצערנו הדבר לא נעשה לא בפני חמשיב ולא בפנינו.

נחזור על האמור בתשובת המשיב בסעיף 3 : יילאור האמור לעיל, אין באפשרותנו לבצע פיצול של הנכס וכיוצייב להפחית שטחים משותפים.י

בהחלטתנו במהלך הדיון נכתב: ייככל שרוצה בייכ העוררת להציג את הדוייח שנערך עיג

שושן בשנת המט 2015 , היה עליו לצרפו כראיה ולאפשר עיון בדוח ע"י הוועדה וחמשיב.

ככל שהעד שושן ערך את הדוח, הוא יכול להקריא לוועדה מתוך ממצאי הדוח מבלי לצרף את הדוח כראיהיי.

בהמשך עונה שושן לשאלת בייכ העוררת: 'יבהתייחס לאופי הפעילות, הפעילות היא אותת

פעילות. רשמתי בדוייח: השוכרת הראשית במתחט זה מתחלק למס' חברות המתציקות

בשטח...לייף טרי מתעסקת בתחום שיווק תיירות מרפא. אני לא יכול להתייחס לשטחים.

בהתייחס למסומן כחדר האוכל כשטח משותף, אני החלטתי על כך שזה שטח משותף על סמך מה שנאמר לי. אני לא מחליט בעצמי. כל השטח של המעבר הינו פתוח וכל אדם יכול להיכנס. אני לא יודע מי משתמש ביום יום ואני רואה את זה כשטח משותף.

בכל חכבוד שאנו רוכשים לחוקריס מטעם המשיב, עדות וו אינה יכולה להוות תחליף לנטל הראיה והשכנוע המוטל על העוררת. במיוחד נכונים הדברים כפי שפורטו בדף 4 מתוך 7 שצוין לעיל.

אין הוועדה יכולה להסיק מסקנות, בהעדר נתונים מצד העוררת, מי הס המחזיקים בכל אתר ואתר מתוך מכלול השטח ומח עיסוקו במקום.

1. בייכ העוררת לא מצא לנכון לחקור את מר שושן לזחות המחזיקים בשטח נשוא הערר:

לייף, קיבו, אפליי, וויטסמוק וכוי.

טענת הסיווג כבית תובנה.

2. סעיף 3.3.3 לצו הארנונה הרלוונטי של עיריית תל אביב קובע:

יבתי תוכנה, שעיסוקם העיקרי הוא ייצור תוכנה, יחויבו ב ...₪ למייר לשנה בכל האזורים!

3. העוררת בפנינו טוענת בסעיף 2 לתצהירה כי הינה חברת היי- טק העוסקת בפיתות

טכנולוגיות ייחודיות בתחום התיירות הרפואית, הכוללת תוכנות ייעודיות המוטמעות באתרי האינטרנט ...+

4. בהעדרס של מסמכים שהיה צורך להגישס ראשית למשיב כדי שיחליט האם יש מקום

לסווג את העוררת כבית תוכנה, גם בפנינו לא באו מסמכים וראיות מתאימים לבדיקה,

כדי לתמוך בבקשתה לסיווגה כבית תוכנה, כך:

ג.

לא הוצגו לנו דוחויית כספיים ולא התפלגות ההכנסות מול ההוצאות.

לא נמסרו חוזים ותשבוניות הקשוריט לניהול העסק בנכס.

לא הוצגה ראיה שיכולה להעיד מה מהות הקשר בין העוררת לבין קיבו או מחזיקים נוספים בנכס, כנטען בעמוד 4 לדוייח המשיב.

לא הוכח האם העיסוק העיקרי בנכס במרבית שטחו, חן מבחינת המהות והן מבחינת הכמות עוסק בייצור תוכנה בלבד.

לא הוכח לנו כי העובדים ששמם מצוין בנספת אי לתצהיר העוררת הס עובדיה.

ההיפך, נטען ורשוםס כי אלה עובדיה של קיבו. הכשרתס בתחום המחשבים לא הוכחה בפנינו- כאמור במיוחד שלא נטען כי אלה עובדיה.

הוכת לנו (בהסתמך על נספת א לסיכומי העוררת) שבעבר שטח גדול מהנכס סווג בהתאם לסעיף 3.2. לצו ושטת קטן יותר לווג כבית תוכנה. [שלה ולא של קיבו.]

5. לא הוכח לנו ע"י העוררת שהיא עונה על הדרישות שנקבעו בפטיקה:

א.

ב.

ג.

בנכט מתבצעת פעולה של ייייצוריי;

בנכט מיוצרת תוכנה ;

מדובר בעיסוק העיקרי של הנישום.

6. במקרה הקונקרטי לפנינו העוררת לא הוכיחה שהיא מוכרת את התוכנות כמוצר מוגמר

לכל דורש.

7. לא נוכל לקבוע כי עיקר הפעילות של העוררת בנכס הוא ייצור תוכנות.

8. בייכ העוררת מתעלמת מפסקי הדין: עמיינ 29761-02-10 ווב סנס בע"מ ני מנהל הארנונה

עיריית תל-אביב-יפו (להלן: יווב-סנסיי) ; עתיימ 239-08 טרווליסט בע"מ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב (להלן: ייטרווליסטיי) ; ורבים אחרים.

9. בקיצור נחזור על עיקרי הפסיקה. המונח ייבעיקריי על פי ווב סנס, מכוון הן למבחן כמותי

במסגרתו יש לבחון את גודלו של השטח בו מתקיימת פעילות ייצורית לעומת גודלס של שטחים המשמשים לפעילות אחרת והן למבחן מהותי במסגרתו יש לבחון האם הפעילות הייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס.

0. בנוגע לייפעילות ייצוריתיי נפסק בווב סנס כי יש לחיעּר בחמישה מבחנים אשר מחווים

אינדיקציות לפעילות ייצורית המבוצעת בנכסים -- מבחן 'ייצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחריי, מבחן ייטיבו של הליך העסקייי, מבחן ייהיקף השימוש במוצר המוגמר'י, מבחן 'יהשבחת הנכסיי ומבחן ייעל דרך ההנגדה'י.

1. הסתמכות העוררת על נספת ג' לתצחירה, הוהה לנספת ה' בסיכומיה, לא הוכחו בפנינו

הנקודות שפורטו באותה החלטת מיסוי משנת 2014.

2. ואת ועוד. חזקה על בייכ העוררת כי הס מודעים למסמך מיום 18.5.2017 שהופ\ מטעם

משרד הכלכלה מינהל תעשיות בחתימת מר שאול ששון, מנהל תחום במינהל תעשיות עתירות ידע, שהופ לוועדות הערר בעיריית תל-אביב, מה הס הנקודות הרלוונטיות שעל העוסקים המעוניינים להיות מסווגים כבית תוכנה להוכית.

3. אם הפירוט אינו ידוע לבייכ העוררת, מומלצ לעיין בו וחוקה כי ינהלו עצמם ולקוחותיהס,

כראוי לשנת המס 2018.

סוף דבר

הערר נדחה. לא מצאנו לחייב את העוררת בהוצאות המשיב.

ניתן היום, 6 במרץ 2018 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניניס מינהליים וואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויו קומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי

דיו בוועדת ערר), התשלייו- 1977 תפורט טה וו באתר האינטרנט של המשיב.

1 3 ונע ==

יו"ר: / , יהודה מאור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי חברה: רו"ח רונית מרמור

קלדנית: ענת לוי

א 4

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140012301 שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס' 140015130

ערר מס' 140015730

ערר מס' 140017367

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: רונית מרמור, רו"ח

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורוייח

מבוא

העוררת: פוקס ויל בע'ימ

- גד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

הסכסוך בין הצדדים נמשך לטעמנו, ומן רב. ראשיתו בערר לשנת המס 2015 והמשכו בשנות חמס 2016 ו- 2017,

לבקשות הצדדים ניתנו אורכות ודחיות ובסופו של יוטס הותלט לדון בכל העררים

במשותף.

הנכט נשוא העררים ממוקם בגג קניון רמת-אביב בכתובת איינשטיין 40 תל-אביב-יפו, רשוט בספרי המשיב כנכט מספר 2000244332 ח-ן לקוח 10569347 להלן: ייהנכסיי.

אין מחלוקת כי העוררת ו/או חברות קשורות אליה, מחזיקה במספר נכטים בתוך הקניון המשמשים כחנויות לממכר לקהל הרחב, לגביהם אין מחלוקת בפנינו.

המחלוקת היא בשאלות הבאות:

אי

ב.

ג.

ד.

האם העוררת מחזיקה בשטח שבמחלוקת ולא הנהלת קניון רמת אביב.

האם מדובר במחלוקת בין הנהלת קניון רמת אביב לבין העוררת; והאם מחלוקת זו היא מעניינו של המשיב.

מה הסיווג הנכון לנכטי.

מה השטח שיש לחייב בו את העוררת, אם בכלל, ומאיזה מועד.

לאחר שעיינו במכלול המסמכים בתוך התיקים ולאחר ששקלנו טענות הצדדים ונתנו את הדעת, כפי שיפורט לקמן, החלטנו כי המשיב היה אמור לדייק בנתונים המצויים ברשותו ולעדכן את הוועדה בכל העררים והמשכס בבתי המשפט שניחל מול קניון רמת-אביב בע"מ.

מצאנו לקבל את ערר העוררת ולפטור אותה מתשלום ארנונה בשטח שבמחלוקת וזאת החל מיום 1.1.2015 ולא קודם לבן.

נפרט הנימוקים להחלטתנו:

.10

.12

ערר מספר 12301 הוגש לוועדה בתאריך 16.2.2015 נסב על החלטת המשיב מיום 5,

המשיב ציין במכתבו כי חיובה של העוררת בוצע על סמך הודעת תבי קניון רמת אביב בע"מ ובהסתמך על הסכם שכירות שהציגו. עוד מציין המשיב כי בביקורת שנערכה בתאריך 31.12.2014 בליווי נציג מטעם הקניון ובשיחה טלפונית שנערכה במקום עס מר מורים אזולאי, סמנכ"ל הקניון, נמסר על ידו כי השטח המדובר מוחזק ע"י העוררת.

נציין כי לתיוב שנעשה כבר בשנת 2012 לא הוגש ערר, וצודק המשיב כי עפ"י החלכה הפסוקה שומת ארנונה שלא הוגש עליה השגה מהווה שומה מוחלטת וסופית.

במכתב מנחל היחידה [מר אלברט גולבר] מיום 29.1.2012 נרשם חיובה של העוררת על שטח של 454 מ"ר בסיווג ייתעשיה ומלאכהיי, ונכתב כי עומדת לה הזכות לחגיש השגה תוך 90 יום. [כאמור לא הוגשה השגה במועד).

עיינו בהסכם השכירות בין הקניון לעוררת מיום 28.2.2010 ולתוספת להסכם מיוט 1 ולא מצאנו קביעה כי תנאי החוזים עוסקים בשטת בגג נשוא המחלוקת.

הצדדים לא פרטו בפנינו על איה סעיף נסמך המשיב בביסוס התלטתו ששם המחציק שונה מהקניון לעוררת.

חיזוק לאמור לעיל מצאנו בתצהירו של מר שחר רניה מטעם העוררת להלן יישחריי בתצהירו שהוגש לוועדה ביום 27.8.2015 שס הצהיר מפורשות בסעיפים 7, 8 לפיו חרשוס בחוזים מתייחסים לקומות המסחר בתוך הקניון ולא בגג הקניון.

האמור בתצחירו לא נסתר בעדותו בפנינו ביום 27.9.2017 -- ואת למרות טענת חמשיב כי העוררת לא צרפה את כל החוציס בעניין החזוקתה בתנויות נוספות במתחם הקניון.

נתנו דעתנו על מכתב נושא תאריך 4.1.12 מטעם קניון רמת אביב למשיב, שס נכתב בסעיף ב.1. כי בתלק זה היו ממוקמים מזגנים. למרות האמור בעדותו של מורים בפנינו:

...פוקס התליטה מטעמה לבטל את מערכת מיזוג האוויר חישנה ולהחליפה במערכת

מיזוג אויר נכונח יותר עבורם. הס עשו שימוש בתעלות הקיימות והקימו שני ציילרים חדשים בחלק הפתותיי.

עדות זו לא שכנעה אותנו וזאת מפאת העדר ראיות הן מטעם קניון רמת אביב והן מטעם המשיב כי השטח שבמחלוקת הוא בחזקת פוקס בלבד.

מצאנו להדגיש כי התוזים בהם עיינו חתומים ע"י קניון רמת אביב בע"מ ואין באלה כדי לקבוע ממצא עובדתי שחברה וו היא חברת הניהול או ועד הבית כמשמעות האמור בסעיף 1 תי סיפא לצו הארנונה הקובע כי: יישטחיס המשמשיסם למערכות אנרגיה, מיזוג אויר וכיוצייב והמוחוקיס באחריות חברת ניהול או ועד הבית- יחויבו במלואטיי.

החוצים מעידים אך ורק כי קניון רמת אביב בע"מ מוגדר ''המשכיריי והוא הקים על המקרקעין את הקניון הידוע בשט המסחרי ייקניון אביביי.

ככלל אין צורך למשיב להתעמק בחוציס המוצגים בפניו ולשנות בהסתמך עליהם את שם המחזיק, שכן ברור כי תהא ו מעמסה כבדה ואין בדרישת הסעיפים 325 , 326 לפקודת העיריות מעמטה זאת כראויה.

ברס, במקרה שלפנינו ומאחר והמשיב עצמו נסמך על החוזה שהוצג לו ע"י הקניון, ועל ביקור במקום בנוכחות נציגו, (צד אינטרסנטי מובהק) היה מקום לבדוק הבסיט לשינוי החוקה ואת במיוחד כשידוע למשיב שקיימת מתלוקת בין הקניון לבינו גס בשאלת המיזוג ותעלות האוורור הממוקמים בגג.

לעניין המועדים והשטח שצוין צודק ב''כ המשיב שיש לדחות על הסף את התיובים שהושתו על העוררת בשנים 2012 - 2014 ונפנה לסעיף 8 לכתב התשובה לערר. כמו כן, נפנה לסעיפים 3- 8 לסיבומי ב''כ המשיב.

בתאריך 9.6.2016 ניתנה החלטת הוועדה, תוך שמפנה את הצדדים לאמור בסעיף 5.ג. שס

ציינו כך:

ייעל פי התשריט והן על פי עדות החוקר מטעם המשיב, השטח המצוי בקומת הגג שטחו הכולל: 622.83 מ"ר [ולא 454 מ"ר], כולל את השטחים המקורים והלא מקורים לפי

הפירוט הבא: 143.42 מ"ר + 55.36 מ"ר + 160.61 מ"ר + 63.44 מ"ר = 422.83 מייריי.

במכתבו של חמשיב מיום 17.4.2016 תוקן השטת לחיוב מ- 422.83 מ"ר ל- 143.42 מ"ר

לאור תרשים חוקר החוצ מטעם חמשיב שנערך ביום 10.4.2016 ותיאור ממצאיו בדוייח נסיק את המסקנות כפי שנרשמו, כך: השטח המסומן בוורוד בשרטוט הינו שטח מתוחם ולא מקורה, בשטח וּה נראו מנועי מיזוג אויר. השטח המטומן בירוק הינו שטח מתוחט ומקורה, בשטח וה נראו מנועי מיווג אויר, תעלות מיזוג וצינורות לא מחוברים, נראו ארוניות יילוקריטיי, כיור ועוד. +

בהתייחסות הלקוח מפורט בסעיף 4 כך: ילדברי מורים השטח המסומן בוורוד נמצא בחזקת ייפוקסיי. לדברי מורים השטח המסומן בירוק נמצא בחזקת הקניון וכי אינו פעיל, עוד לדבריו הציוד אשר נמצא בשטח זה חינו פסולת אשר תפונה במהרהיי. (הדגשה שלנו.)

מצאנו להעיר על דו"ח זה כי השטח הוורוד הוא כרשום 143.42 מ"ר; יתרת השטת הירוק הוא 279.41 מ'יר -- בצוותא הס שטח כולל של 422.83 מ"ר.

ועוד נציין כי הביקורת נערכה בנוכתחות מורים בתפקידו כנציג הנהלת הבית של הקניון, וללא נוכחות נציג העוררת.

יש לדעתנו טעם לפגם כי בדוייח נרשמה כביכול התייחסות יהלקותי, בעוד שהנהלות הקניון אינה יהלקוחי בערריט שלפנינו.

לא נתעלס מעדותו של החוקר מטעט החמשיב מר אלדד משולם שהעיד בזו הלשון:

ייבביקורי בנכס ביום 10.4.2016 התלווה אלי מורים שהוא מהנהלת הקניון. הוא ליווה אותי לשטח הנכס. לגג עצמו יש דלת. מורים פתח לי את הדלת של הכניסה לגג. השטת נשוא הערר מסומן בוורוד הוא שטח מתוחס ולא מקורה ונראו שם מנועי מיווג אוויר.

השטח בירוק מקורה ומתוחס נראו מנועי מיזוג אויר, תעלות מלזוג וצינורות לא מחוברים וארון עם לוקריסיי.

התמונות שצורפו לדוייח מאמתות קיומם של מתקני מיווג אויר על הגג.

לא ניתן לקבוע מעדות וו כי השטח המסומן בוורוד, מצוי בשליטת העוררת ובשימושה הבלעדי ולא מצוי בשליטונ קניון רמת אביב בע"מ.

באותו אופן העיד בפנינו בישיבת יום 25.2.2016 החוקר מטעם המשיב מר יוסי שושן כך:

'יבביקורת מיום 31.12.14 ביקרתי בנכס בפועל. אני לא ווכר מי ליווה אותי בביקורת הוּאת. מורים-אב הבית של הקניון, אם אני לא טועה הוא שהפנה אותנו לאן ללכת. אחד השומרים מטעמו פתח לנו את הגישה לג"

גס בדוייח וה נרשמה בסעיף 4 'התייחסות הלקוחי !יבשיחה טלפונית למורים נמסר כי הנכס חנייל נמצא בחזקת 'יפוקס-ויזל בעיימיי. לא נרשמה נוכחות מצד מי מנציגי חעוררת.

המשיב בתשובתו מיום 1.5.2017 מאשר כי המידע ניתן ע"י נציג מטעם קניון רמת-אביב.

מצאנו להדגיש בפני חמשיב כי נתוני התיקים המנוהליט הן בוועדות ערר והן בבתי משפט במחלוקות שבין קניון רמת אביב בע"מ לבין חמשיב, חיו אמורים להיות מוצגים בפנינו כדי שנוכל להחליט האם במי מהסם נדונה המחלוקת בגג בשטחו המלא או בשטח המיותס לעוררת כאן, ומה נקבע שם.

מצאנו כדוגמא בלבד להפנות את המשיב ל: עתיימ 38420-01-16 ; בריים 7618/16 ; לעמיין 53 ובעמיין 33012-12-13 פסק הדין של כבי השופטת דייר מיכל אגמון-גונן מיום 5 ; לעת'ימ 655-06-17 קניון רמת אביב בע"מ ני עיריית תל-אביב.

נפנה לאמור בבריימ 7618/16 בסעיף 20 שם :

209% לא אוכל לסיים מבלי לציין כי מן התשתית העובדתית שהונחה בפני עולה שהעררים שהגישה המשיבה תלויים ועומדים בפני וועדת הערר וה זמן לא קצר. הטעם להתמשכות ההליכים לא הובהר. יש לקוות אפוא כי בירור המחלוקות במסלול וה ייעשה במהירות הראויה, וואת על מנת להביא את הסכסוך בין הצדדים לכדי טיום. ‏

לצערנו חמשיב לא עדכן אותנו באיזה מצב עומדים העררים במחלוקת בין הקניון למשיב, כך שלא מצאנו כעת, לתייב דווקא את העוררת שאינה צד למחלוקות שם, ככזו המחזיקה את שטח הגג בו מותקנים מערכות מיזוג אוויר.

לדעתנו גס אם התקנת מזגנים נעשתה ע"י העוררת תוך שימוש בתעלות הקיימות (כעדות מורים) עדיין לא שוכנענו כי יש לחייב את העוררת בשטח זה. נראה כי ההתלטה בפסייד של כבי השופטת דייר מיכל אגמון-גונן, נסבה גס על טענת הקניון כנגד חיובו בארנונה בגין השטחים של תעלות האוורור והחיווט שבקניון.

לא הוכח בפנינו כי המחלוקות בין הקניון לבין חמשיב אינם חלים על אותו שטת בגג בו מחויבת העוררת אלא חלים על שטחים אחרים בתוך הקניון. ונדגיש כי אין לנו ממצא כלשהו לפיו קיימת חברת ניהול אשר באחריותה מצויים אותט מתקנים.

כאמור טענות המועלות בעררים אתריט או בבתי משפט בין קניון רמת אביב בע"מ לביו המשיב- יבוררו בכל תיק ותיק ואין לחסיק מסקנות בכל הקשור לעררים כאן.

סוף דבר

לאור הנייל, הערר מתקבל. חיוב העוררת בנכס נשוא הערר יבוטל מיום 1.1.2015.

אין חיוב בהוצאות.

ניתן היום, 6 במרף 2018, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 23 (ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשסי/א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניניס מינהליים וואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי

דין בוועדת ערר), התשלייו- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטפֶנע של המשיב.

יו"ר: עוישד [הודה מאור | חברה: רו"ח רונית מרמור חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140015568 שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס' 140017162

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: רונית מרמור, רו"ח

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורויית

מבוא

העוררת: דקל פמלה

- גד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

הנכט נשוא הערר מצוי ברחוב ארס משה 16 בתל -אביב, רשום בפנקטי העירייח כנכט מס' 2000214728 , ח-ן לקוח 10245905 בשטת של 137 מ"ר, בסיווג /בניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים שירותים ומסחרי. [להלן: 'הנכסי]

הערר לשנת 2016 חוא ערר 15568 ; והערר לשנת 2017 הוא ערר 17162 .

העררים אוחדו לבקשת הצדדים, תוך שמירת הטענות המקדמיות והתגובות להן.

המחלוקת העיקרית בין העוררת למשיב היא האם יש לסווג את העוררת כגרסתה בסיווג הספציפי הקבוע בצו הארנונה הרלוונטי לשנות חמש בערר, היינו: סעיף 3.3.8 , או 3.3.9 או 3.3.17, או 3.3.24 ; או בסיווג שקבע המשיב, כקבוע בסעיף 3.2 בו.

מפירוט מספרי הסעיפים כגרסת העוררת ניתן לסבור שהעוררת עצמה אינה יסגורה' איזה מחס מתאים יותר לפעילותה ולמצער לא מיקדה טענותיה בסעיף שלדעתה הוא הנכון, לאור פעילותה ושימושה בנכס - וכך לדרוש לסווגה בהתאם.

טרם נדון לגופן של טענות בערר, מצאנו לציין בפני בייכ העוררת כי יש ממש בטענה המקדמית מצד המשיב, לפיה ההשגה הוגשה באיחור ולא בתוך הימים (90) הקצובים להגשתה.

משלא הוגשה במועד הקבוע בחוק (סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשלייו - 1976) [להלן: 'יחוק העלריי] הרי שהוגשה שלא כדין; פנייתו של בייכ העוררת נתקבלה אצל המשיב ב- 1.6.2016.

למעשה, בסיכומיו בסעיף 9 מסכים בייכ העוררת ומודה בעובדת האיחור. לטענתו לא חל עיכוב, כלשונו: ייהעוררת עומדת על כך שמיד שהתוודעה לכך שהסיווג שבגינו חיא

ונ

משלמת ארנונה אינו נכון ואינו מתאים לפעילות שהיא מקיימת בנכט, היא פנתה בהשגה למנהל הארנונת'י.

אין באמור כל צידוק וחיה עליה למרכז טענותיה במועד הקבוע בחוק הערר. הדברים ברורים מקום שהוועדה בודקת את החלטת המשיב, בעצמו, ולא תשובה מאחר (במקרה זה מנחל יחידה), שאף דייק בתשובתו והודיע מפורשות לבייכ העוררת במכתבו נושא תאריך 21.6.2016 כל פנייתו מיום 1.6.2016 אינה נתשבת ל ייהשגהיי ובמועד הפניה, 1 יוני 6, השומה הינה סופית וחלוטה.

יאמר כי במכתב לא הודע לבייכ העוררת כי זכותו להגיש ערר כחוק, שכן כאמור לא מדובר היה בהשגה כלל וכלל.

עוד נוטיף כי הסתמכות בייכ העוררת על 2 פסקי הדין שצורפו לסיכומיו כנטפת אי, אינם מתאימים לעובדות שלפנינו.

הפניית בייכ המשיב בטיכומיו לאבחנה בין פסקי הדין (ויקטור עבוד ויוסף סייג) היא תשובה משפטית הולמת לשוני בין המקרים שס לבין הערר כאן.

לא מצאנו לחזור על עיקרי הפסיקות, ויאמר, כי המפורט בסעיפים 8 עד 11 לסיבומי בייב המשיב היא נכונח ויש לאמצה.

בפועל היה עלינו ילעצור כאןי ולדחות את הערר על הסף מפאת איחור בהגשת ההשגה לשנת 2016.

יחד עס זאת, מצאנו לדון לגופן של טענות במקרה שלפנינו, מפאת הסכמת בייכ המשיב כי ההתלטה שתינתן בערר 2016 תחול גם על שנת 2017 ונפנה להחלטת היוייר שלומית ארליך מיום 22.10.2017,

יושם אל לב, כי התחלטה זו ניתנה במועד לאחר שנשמעו עדויות הצדדים בפנינו בערר 8 ביום 27.9.2017 ולאחר שקבענו מועדים להגשת סיכומים - כך שבתינת ההיגיון המשפטי ומניעת בזבוו זמן שיפוטי יקר, לרבות בובוו ומנס של עורכי הדין המלומדים, בייכ הצדדים - לא חיח מקום להסכים ילאחדי דיון או ילאחדי החלטה שתינתן כך שתתול על שנת המס 2017 כשעלו טענות מקדמיות כבדות משקל מצד חמשיב נגד העוררת.

ויוער. בערר לשנת 2017 לא נטען כי ההשגה הוגשה שלא במועד משכך יש לדחותה על הסף. שס נטען בכתב התשובה לערר בין יתר הטענות, כי לוועדה אין סמכות לדון בטענות שעניינן הפליה.

מצאנו לקיים דיון ענייני לבירור העילות שבחוק הערר, תחת דתייה על הסף מבלי לתת לעוררת יומה בפנינו, שמא יתברר כי צודקות הטענות הענייניות. תחת ואת קבלת טענה דחייה על הטף לשנת 2016 תביא במחי קולמוס לדחייה על הסף לשנת 2017, לאתר הסכמת הצדדים ומתן החלטה לאשר הבקשה להחלת ההתלטה על שתי שנות מסי.

9. לאחר דברי המבוא, נביא לאלתר את החלטתנו לגוף העניין לאחר שסקרנו את העדויות,

התצהירים, המסמכים וסיכומי הצדדים.

0 אנו קובעים כי יש לדחות את הערר לגופם של דברים.

1 לא מצאנו כי לשון כל הסעיפים עליהם מתייחסת העוררת ולפסיקה הרלוונטית, חלה

במקרה דנן. לא לסעיפים: 3.3.8, או 3.3.9 או 3.3.17, או 3.3.24 . לא מצאנו פגם

בהחלטת המשיב לסווג את עטקה של העוררת בסיווג כקבוע בסעיף 3.2 לצו.

הראיות שבפנינו ודיון.

2. פריסה רחבה על פני סעיפים רבים בצו הארנונה משולה לביטוי: פַּפַסְתָּ מִרְבָּה, לא תּ

רֶבָ תְפִסְתָּ.

3. הפתגס מופיע בכמה מקומות בתלמוד הבבלי, כחלק מהצירוף: 'תפשת מרובה לא

תפשת, תפשת מועט תפשתיי (בבלי, מטכת סוכה- דף ה' עמוד א ).

4. לדעתנו כשל אינהרנטי טבוע בלוגיקה המנחה את בייכ העוררת בטיעון שמי מהסעיפים

כמפורט בסיכומיו, חל בעניין סיווג השימוש מצד העוררת.

5 מצאנו לצטט באופן מדויק את הסעיפים שבייכ העוררת טוען לחלותם בעניינה של העוררת.

6. סיעיף 3.3.8 לצו הארנונה של עיריית תל אביב, שכותרתו אולמות המשמשים להצגות

תיאטרון, מחול וקונצרטיס (סמל 908) קובע כך:

''אולמות המשמשים להצגות תיאטרון, מחול וקונצרטים יחויבו בתעריף של... למייר לשנה בכל האזורים''.

7 סעיף 3.3.9 לצו הארנונה של עיריית תל אביב, שכותרתו אולמות המשמשים לריקודיס

(סמל 919) קובע כך:

'אולמות המשמשים אך ורק לריקודים (למעט סטודיו למחול), יחויבו בתעריף של...

למ'יר לשנה בכל האזורים'י.

8. סעיף 3.3.17 לצו הארנונה של עיריית תל אביב, שכותרתו מרכז ספורט ונופש (קאנטרי

קלאב) (סמלים 093, 914 ) קובע כך:

'מרכז ספורט שיש בו בריכת שחיה, מגרשי ספורט ואולמות ספורט (למעט העסקים הטעונים רישוי נפרד, עפ'/י חוק רישוי עסקים) יחויב בכל האזורים לפי התעריפים דלהלן:......*

9. סעיף 3.3.24 לצו הארנונה של עיריית תל אביב, שכותרתו גני ילדים, בתי ספר, מוסדות

להשכלה או לתכשרה מקצועית (סמלים 837, 847 , 848, 860, 861, 862, 088) קובע כך:

''גני ילדים ובתי ספר ללימוד שיטתי לילדים ונוער הניתן ב- 12 שנות לימוד, וכן כל מוטד אחר המוכר ע'יי משרד החינוך והתרבות ועוסק בהכנה לבחינות בגרות. מוסדות המוכרים ע''יי המועצה להשכלה גבוהה, וכן כל מוסד אחר ללימוד שיטתי ולהכשרה מקצועית המוכר ע'יי משדד החינוך והתרבות ו/או שירות התעסוקה, המקנה הכשרת ו/או השכלה, שמטרתה הנפקת תעודה מטעמו, מטעם שירות התעסוקה או משרד החינוך והתרבות, ולמעט מוסדות כאמור שאינם פתוחים לציבור הרחב. יחויבו לפי התעריפים הבאים....*

טרם נטקור את הראיות בפנינו מצאנו לציין שתי עובדות נוספות שעלו בין השיטין,

למרות שבייכ העוררת הדגיש כי אינו טוען אותן במפורש, וחם:

טענת אפליה-

א. העוררת בסיכומיה מצרפת פניית בא כוחה לקבלת מידע על פי חוק חופש המידע,

וצרף כנספת ג' פנייתו לעירייה ואת תשובתה.

ב. טענתו כי מדובר כראיות בלבד להוכחת 'כלי העבודהי בהם משתמש המשיב. נפנה

בנדון לסעיף 48 לסיכומיו.

ג. תשובת בייכ המשיב בסיכומיה בסעיפיט 26 - 29 עיקרה התנגדות להגשת ראיות

במסגרת הסיכומים ולטענתה אין שום נכס הזהה בעובדווניו לנכט נשוא הערר; במיוחד שאלה באו כאיצטלה להוכחת אפליה.

ד. לדעתנו צודקת בייכ המשיב בטענותיה בגדון.

אי בהירות בנוסח סעיף 3.3.9 לצו-

א. טענת בייכ העוררת כי ההחרגה בסעיף וּה: 'למעט סטודיו למחולי לא רק שאינה

ברורה היא גס סותרת את כל הגדרת הסעיף. (נפנה לסעיפים 37 ,42, 47 לסיבומים.)

ב. לשיטת העוררת הרציונל נובע מרצון המחוקק להוציא מגדר הסעיף את אותט הדרים

קטניט, בעוד ששטחה של העוררת אינו קטן כלל וכלל.

ג. מקום שלדעת העוררת הצו דרוש תיקון או הבהרה אין עילה וו במסגרת סמכויות

הוועדה.

ד. מבחינתנו, לא מצאנו כי טענות אלה דורשות תיקון או הבהרה.

הטענה בעניין סוגיית גודל השטחים, אין לנו צורך לדון בהם בערר שכן דרישה מינימלית של שטח על מנת להכפיף את הנכס להגדרה 'אולם/אולמותי. בשום טעיף 3.3.8, 3.3.9

כל ערר יבחן על פי ראיותיו והגיונס של דברים. העובדה שלא מצאנו דרישה מינימלית של שטח בסעיף המגזדיר /אולמות המשמשים להצגות תיאטרון, מתול וקונצרטיס, כנוסת סעיף 3.3.8 לצו- למרות שבצו לשנת המס 2015 יש כימות שטחים של עד 500 מ"ר, אחייב עד 750 מ"ר, עד 1000 מ"ר ולאחר מכן, ואילך. כשכאן החיוב מדורג באופן שככל שהשטת גדול החיוב למטר נמוך יותר. המדרג לשנים 2016, 2017 אינו קיים.

3 אין באמור כי במקרה שיהא לנכון לדון בו בסוגיית /גודלי האולם המשמש לתיאטרון או קונצרטים וכו' - נפרש מקום של 5 מ"ר כדוגמא , כמתאיס לסווגו בסעיף גּה.

4. לדעתנו ביטול החיוב המדורג, אינו בהכרח הכרה בכל שטת כמתאיט והולס את סיווגו

ככזה.

5. במקרה הקונקרטי לפנינו, אין לנו צורך לחתייחט לגודל הנכס במייר, שכן יתר האלמנטים

והראיות שחוצגו בפנינו, אין בכותן לסווג את פעילות העוררת בנכס כמשמעותם בסעיפים 3.3.8, 3.3.9 לצו.

6. העוררת העידה בישיבת יום 27.9.2017 ומאשרת כי המוצג שהוגש וסומן מש/נ1 מעמוד

האינטרנט כך: ייהדפים מש' 1 חס מעמוד האינטרנט שלי והם משקפים את מה שקורה

בנכט. בעמוד של המחירון הטבלה העליונה של גילאי טרום חובה עד יבי זה שיעורים של פעם או פעמיים בשבוע ומדובר בחוג שנתי. ההרשמה אליהם נעשית מראש לכל השנח.

הטבלה התחתונה אלו מחירים של בנות שמגיעות כל יום לשיעורים נוספים מעבר לבסיט הנייל. בגילאים היותר בוגרים יש אפשרות לשלב סגנונות שונים".

7. כותרתו של מש/1 מציינת כי מדובר ב- ייסטודיו למחול של פמלהיי.

8 לשאלת הוועדה: 'יהאס הציבור הרחב, שאינו מעוניין בשיעור ריקודים או בהדרכת מורה או באבחנת סגנונות יכול להיכנס ולרקוד ככל העולה על רוחו! תשובתה: התשובה היא לא כי אין מקום פנוי. אם אתה תרצח לרקוד באופן עצמאי אתה תצטרך להתקשר ולקבוע איתי אס יש מקום פנןל !

9. החוקר מטעם המשיב מר יוסי שושן שביקר בנכט ביום 15.6.2016 מציין בדוייח בתיאור

הממצאים כך: ייהשטח בירוק חדר כניסה והמתנה ובו ספטסליסם, ארון לאחסון נעליים

ומתקן מים, השטת בכתוס אולם גדול ובו רצפת 5/6 , קיר אחד מכוסה מראות ויש מערכת הגברה. בזמן הביקורת נערך שיעור ללימוד ריקוד בלטיי.

0. בהתייחסות הלקות (הגבי שני הבת של פמלה) נרשם יילדברי שני הנכס משמש כסטודיו

ללימוד ג'ו, בלט, היפ חופ ועוד לגילאים טרם חובה ועד נערות. ישנט שיעורים בימים אי-

הי משעה 15.30 - 22.00 י,

1. לדו'יית צורפו תמונות מהנכס בעת הביקור.

2. בעדותו מציין החוקר אני ראיתי ריקוד בלט. טיירתי, צילמתי, ולא יכולתי להיות הרבה

זמן כי היה שיעור ולא רציתי להפריע להתנהלותו.

3. מהראיות הנייל ניתן לקבוע כי הנכס משמש כסטודיו ללימוד סגנונות ריקוד שונים,

בתשלום.

4. לא מצאנו כל ראיה שניתן להגדיר את נכס העוררת כאולס המשמש להצגות תיאטרון או

מחול וקונצרטיס, כמשמעות סעיף 3.3.8 לצו. מסקנת בייכ המשיב כעולה מסעיף 21 בסיכומיה מתאימה לראיות בפנינו.

5. הנכס אינו מאפשר לקהל הרחב לתצות במופע תיאטרון או קונצרטים או מחול, בין אס

הכניסה לצפייה כרוכה בתשלום ובין אס לאו. סוגיית גודל הנכס במקרה הקונקרטי לפנינו, אינה רלוונטית שכן מהות השימוש יימופעיי לא הוכחה כלל וכלל.

6. עדות העוררת עצמה, מאשרת כי מדובר בתוגים לגילאים שונים ללימוד סגנונות ריקוד.

כך גם הפירוט הכתוב במוצג מש/1 .

7. אנו דוחים את טענת העוררת שיש לסווגה על פי סעיף 3.3.8 לצו הרלוונטי.

8. אנו קובעים כי העוררת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי עסקינן בנכס אשר משמש

אך ורק לריקודים ואין מקום לסיווגו של חנכס לפי סעיף 3.3.9 לצו הארנונה.

9. ההחרגה בסעיף גה "למעט סטודיו למחוליי כתובה במפורש, כך שאין למשיב אפשרות

להעתר לבקשה בסיווג זּה. ההחרגה לדעתנו ברורה דייה כך שטענות בייכ העוררת בסיכומיו שהסעיף אינו ברור- אינה מקובלת עלינו. קיומה של הדרישה הקטגורית אולמות המשמשים אך ורק לריקודים גס היא ברורה.

0. נפנה לפסק הדין של בית המשפט המחוצי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בניק

עמיין 17209-02-15 סקאנר לייט בע'ימ ואח' נ' מנהל הארנונה בעירית תל-אביב-יפו.

1. נצטט מהקבוע שם: יימכאן עולה, שאכן הטיווג כאולס ריקודים הוא מצומצם. הסיווג

כאולס ריקודים דורש כי השימוש בנכס יחיה יאך ורס לריקודים. כפי שפורט לעיל, מדובר בהגדרה מצמצמת ששונתה בשנת 2007 ונועדה להקנות את הסיווג הנייל, שתעריף החיוב שלו הוא נמוך מסיווג של אולם אירועים, שהשימוש בו הוא לעריכת אירועיט שונים, שיכולים לכלול כמובן ריקודים אך חס לא ייאך ורק ריקודים.

2. המסקנה חנייל מתאימה אף לענייננו. אין מדובר בנכס המשמש אך ורק לריקודים. חוכח

בפנינו כי קיימים שיעורי ריקוד בכל הסגנונות וחוגים בהתאמה, כך שהעוררת לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליח, כי שימושה בנכס עונה על ההגדרה המצומצמת בסעיף 3.3.9 בצו. ברור שבנכס ייגםיי רוקדים, אך עיקר השימוש בו לימודי ריקוד.

3. האמת היא שגם העוררת לא טענה בצורה חד משמעית שהיא עונה על דרישות סעיף זח.

ההיפך. נפנה לטעיף 14 לכתב הערר שס טען בייכ העוררת: ייהנכס משמש את העוררת ללימוד שיעורי מחול, ריקוד וספורט במגוון סגנונות החל בבלט קלאסי ומחול יצירתי וכלה בהיפהופ, סטריט ג'א+ ופאנק...

4. טענות אלה נתמכות הן במוצג מש/1 והן בעדות הצדדים בפנינו, לרבות החוקר מטעם

המשיב.

5. אנו דוחים את טענת העוררת שיש לסווגה על פי סעיף 3.3.9 לצו הרלוונטי.

6. העוררת לא המציאה ולוּ בדל ראיה כי הנכס שלה מתאים לסיווג שבסעיף 3.3.17 או

לסעיף 3.3.24 לצו הארנונה של עיריית תל אביב, שנוסחם ברור ואינו מעלה אפשרות לפלפול אף אם הועלו כטענות לחלופין או לחילופי חילופין.

7. סיווג 3.3.17 מיועד למרכזי ספורט בהם נמצא בריכת שחיה, מגרשי ספורט ואולמות

ספורט. סיווג 3.3.24 עניינו בגני ילדים ובתי ספר, במוסדות להכשרה מקצועית המוכרים ע"י משרד התינוך או שירות התעסוקה.

8 לא היה מקום לטעון טענות אלה, כשנראה על פני הדברים שגם בייכ העוררת טען לסיווגים הנייל לחלופין ונפנה לסעיפים 21 ו- 22 לכתב הערר.

9. ודוק. גס סיכומי בייכ העוררת לא פורט בהם כיצד הוכחו האלמנטים הנדרשים בסעיפים

הנייל.

0. אנו דוחים את טענת העוררת שיש לסווגה על פי סעיף 3.3.17 או 3.3.24 לצו הרלוונטי.

1. טרם סיום נציין כי לא מצאנו לדון בעדות הגבי ליאת רונן מטעם המשיב, שעיקר דבריה

נסב על הטענות המקדמיות.

סוף דבר

לאור האמור לעיל הערר נדחה. סיווג המשיב נעשה כדין.

בנסיבות העניין חייבנו את העוררת בהוצאות המשיב בסך 1,200 ₪.

ניתן היום, 6 | במרף 2018 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניניס מינהליים ואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתְקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קבי

ארנונה בללקת)(סדרי דין

יו"ר: עו לְחודה מאור | חברה: רו"ח רונית מרמור חבר: עו"ד ורו'יח אבשלום לוי

\( 0 קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: עו"ד גדי טל

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

מלכיאל ציון תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10357196

מספר חוזה: 233762

כתובת הנכס: בן עטר 31

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: מלכיאל ציון

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

החלטה

יוו

תאריך : כ באדר תשעח

מספר ערר: | 13:02 / 140018027

מספר ועדה: | 11688

לאחר דיון מחוץ לפרוטוקול הסביר לנו העורר את מצבו הכלכלי והרפואי, עם כל הצער שבדבר הוסבר לעורר כי ועדת הערר אינה מוסמכת לדון בטענתו שכן עפ"י צו הארנונה לא ניתן לתת פטור לנכס ריק מעבר ל- 6 חודשים. המלצנו לעורר לפנות לועדת הנחות בעירייה.

אנו מצרים על כך שאין ביכולתנו לעזור לעורר ומקווים כי העורר יתקבל בעירייה בנפש חפצה ובניסיון לסייע לאור מצבו הרפואי והכלכלי.

הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 07.03.2018.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

חבר: עו)ד גדי טל

שם הקלדנית: ענת לוי

שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר: מס' עררים: 140010478

יו'יר: עו'יד אלון בדוק 9

חבר: עו'יד/רו''ח אבשלום לוי 4

חבר: עו"ד גדי טל 0

העורר: עזרא לוי

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

העורר מתויק בנכסים ברחוב קרליבך 2 בבניין הידוע כייבית מעריביי.

העורר הגיש ערר על החלטת מנהל הארנונה שלא לפטור אותו מארנונה ולדחות טענתו כי הנכסים אינם ראויים לשימוש.

מנהל הארנונה השיב להשגת העורר ביום 17.3.2014 ודחה את ההשגה בטענה כי לאור מצבם של הנכטיס כפי שעלה מממצאי הביקורת שנערכה בנכט ביום 5.3.2014 נמצא כי הנכטיס אינם עומדים בקריטריונים הנדרשים לקבלת פטור מארנונה על פי סעיף 330 לפקודת העיריות.

בכתב התשובה שב המשיב והפנה לתשובתו להשגה.

המשיב ציין כי העורר מבקש פטור גס לתקופה שקדמה לפנייתו הראשונה למשיב וכי לא ניתן לחיעתר לבקשה המתייחס לתקופה שקדמה למועד קבלת הפנייה אצל המשיב ( 25.2.14).

ממועד הגשת כתב התשובה ועד למועד הגשת הסיכומים הגישו הצדדים בקשות אין ספור לוועדת הערר, חלקן ביוזמת העורר וחלקן לבקשת המשיב, כולן בהסכמת בעל הדין שכנגד ורובן ככולן עוטקות בבקשות לדחיית מועדי הדיונים או מועדים שנקצבו לצדדים לחהגיש כתבי בית דין ו/או תצהירים ו/או הודעות, לעיתים בשל עומס משרדי ולעיתים בשל ניסיונות להביא להסדרת המחלוקת מחוצ לדיוני הועדה.

בדיון המקדמי הראשון (שנדחה לבקשת הצדדיט) שהתקיים בפני ההרכב בראשותה של חיוייר אורה קניון לא התייצב איש מטעמו של העורר ובשל החלפת הייצוג של העורר דחתה הוועדה את הדיון לדיון מקדמי נדחה.

ביום 12.2.15 חתקיים דיון מקדמי ראשון בפני הרכבה הנוכחי של הועדה. בדיון הצביע בייכ העורר על כך שמתנהלים באותו העניין שלושה תיקיט במקביל אשר מתבררים בפני ועדות שונות . הורינו על אחוד התיקים ואיחוד הדיונים וביקשנו מבייכ העוררת להגיש לנו בקשה מסודרת בעניין זת.

ביום 10.3.15 הוגשה בקשה לאיחוד תיק 140010748 עס תיק 140011484 ותיק 140011529, להורות על דחיית הדיון שנקבע בתיק 140011529.

יו"ר ההרכב עוהייד אחוד גרא נעתר לבקשה ביום 10.3.15.

לאחר החלטה זו הגישו הצדדים שלוש בקשות לדחיית מועדי הדיונים שנקבעו ולמתן ארכה להגשת רשימת פלוגתאות ומוסכמות לוועדה כמצוות הוועדה בתום הדיון המקדמי.

ביום 12.7.15 הגישו הצדדים רשימת פלוגתאות ומוסכמות.

ביום 14.7.15 הורתה הוועדה על אופן הבאת הראיות בדרך של הגשת תצהירי עדות ראשית והורתה למזכירות הועדה לקבוע את התיק לדיון הוכחות.

העורר הגיש בקשות מספר להארכת המועד להגשת תצהירים ובסופו של יום לאחר שהוועדה החליטה כי אס לא יוגשו תצהירי העדות מטעם העורר עד ליום 25.10.15 ימחק הערר, הוגשו תצהירי העורר ביום 20.10.15.

תצהירי המשיב הוגשו ביום 6.12.15.

לאחר הגשת תצהירי הצדדים הוגשו 3 בקשות לדחיית מועדי הדיון.

הבקשה השלישית נדחתה על ידי הועדה אשר קבעה כי בשל הדחיות החוזרות והנשנות יישמע הדיון במועדו.

במועד חדיון שנקבע, 4.4.16, הודיע בייכ העורר כי קיבל הודעה מאשת העורר שהעורר לא יוכל להתייצב לדיון מטיבות רפואיות וכי בכוונתח לפנותו לבית החולים.

הצענו לצדדיט כי במועד שנקבע יישמע עד המשיב ובכך ניתן יהיה לנצל את הזמן שהוקצה לטובת בירור המחלוקת אולם בייכ המשיב טירבה להצעת הוועדה מהנימוקים שפורטו בפרוטוקול.

את דעתנו על אופן ניהול התיק בכלל ועמדת המשיב ביחס לבקשות העורר לדחות את הדיונים מפעם לפעם הבענו בהחלטתנו מאותו היום.

ביום 4.7.16 נשמעו טוף טוף ההוכחות בתיק זה ובתום חדיון הורינו על הגשת סיכומים אולם הצענו לצדדים לבא בדברים ולנסות להגיע להסכמה ביחס למחלוקת וביקשנו אותם להודיע לוועדה עד ליום 1.9.16 האם הגיעו להסכמה.

ביום 24.8.16 ביקשו הצדדים ארכה נוספת להגשת ההודעה עד ליום 30.9.16 לנוכח ימי הפגרה והחופשות.

ביום 6.10.16 הוגשה בקשה משותפת נוספת להארכת המועד לגשת ההודעה עד ליום 5.11.2016.

ביום 25.10.16 ביקשו הצדדיט לאחד התיקים המאוחדיס עס תיק נוסף 140014970.

ביום 7.11.16 נענתה בקשת הצדדים.

ביום 1.11.16 ביקשו הצדדים לדחות המועד להגשת הודעתס עד ליום 10.12.16.

משלא הוגשה כל הודעה במועד זה הורינו על מחיקת הערר בחיעדר הודעה עד ליום 20.12.2016.

ביום 14.12.16 הוגשה הודעה ובקשה נוספת לפיה הצדדים עומדים לקייט פגישה נוספת בניסיון להגיע לפשרה והם מבקשים ארכה נוספת להגשת הודעתם.

הועדה נעתרה לבקשה, האריכה את המועד עד ליום 15.1.2017 וקבעה בהתלטתה כי לא תינתן ארכח נוספת.

ביום 12.1.2017 הודיע בייכ העורר כי הצדדים לא הגיעו להסכמה ובהתאם להודעתו הורינו על הגשת סיכומים בתוך 60 יום במצטבר.

לאחר החלטה זו הגישו הצדדים 5 (!!!!) בקשות משותפות בהן טענו כי מתנהל משא ומתן רציני בין המשיב לעורר ועל כן מבקשים הס ארכות נוספות להגשת סיכומי העורר.

ביום 24.9.2017 הוגשו סיכומי העורר.

לאחר הגשת סיכומי העורר הוגשו שלוש בקשות מוסכמות להארכת המועד להגשת סיכומי חמשיב מטיבות שונות.

סיכומי המשיב הוגשו בסופו של :וס ב 29.1.2018.

כך התגלגלה לה מחלוקת שמקורה בשנת 2014 להכרעה בפני הועדה בתחילת שנת 2018.

פירטנו את השתלשלות העניינים ואת התנהלות בעלי הדין בכדי להביע פליאה על התנהלות העורר מחד והמשיב מאידך במיוחד לאור היקף התיובים הנכבד.

לגופו של עיין נפרט את החלטתנו כדלקמן:

הבסיס להכרעה במחלוקות בין הצדדיסם היא הודעת הצדדים ביתס לרשימת המוטכמות והפלוגתאות אשר הוגשה לוועדה ביום 12.7.2015.

נכריע בכל אחת ואחת מהפלוגתאות בהתאמה.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.

חעורר הגיש תצחיר בעצמו אליו צירף קובצ תמונות המהוות לטענתו אסמכתאות לשיפוצים.

נקדים ונדגיש כבר כעת, מצופה מעורר הטוען לעבודות שבוצעו בהיקף המצדיק מתן היתר בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות להביא בפני מנהל הארנונה ו/או ועדת הערר אטמכתאות נכבדות ומבוססות לרבות תמונות , תכניות שיפוץ ,מפרטים, קבלות על תשלום לספקים ולקבלן , תצהירים מאנשי מקצוע שליוו את השיפוצים ועוד...

במקרה שפנינו בתר העורר להסתפק באוסף תמונות בלתי ברורות אשר לא ניתן להתרשם מהן בדבר מצב הנכסים. הימנעות בעל דין מלהביא ראיות להוכחת עמדתו עומדת לו לרועצ בכלל ובמקרה בו מדובר בהיקף עבודות אשר לטענתו הינן עבודות נכבדות ומשמעותיות בפרט.

תקופת המחלוקת כפי שהגדירוה הצדדים ברשימת הפלוגתאות והמוסכמות מתחילה ביום תחילת החיוב - 1.12.2013 ועד ליום 31.12.2015 .

העורר מבקש לקבל פטור בגין כל הנכטיט המפורטים ברשימת הפלוגתאות והמוסכמות, לחילופין ביחס לנכסים שיימצא שהינם ריקים אך ראויים לשימוש יחויב בתעריף הזול ביותר האפשרי, מגורים או תעשייה ומלאכה.

נכס 2000226159 :

המשיב ערך ביקורת ראשונה בנכס זה ביום 5.3.14 - עד המשיב רשם על גבי תשריט הנכס בעת הביקורת : *+הקומה עצמה דיקה ולא פעלת . כמו כן , לא נדאו שיפוצים/פועלים במקום.*

המשיב ערך ביקורת שניה בנכס וה ביום 24.4.14 - עד המשיב צירף לדוח ממצאי הביקורת תמונות אולם לא ניתן לשייכן ספציפית לנכס וח.

בביקורת בנכס זה ביום 20.4.2015 ציין עד המשיב על גבי תשריט הנכט כי בחלקו נמצא ריק וללא פעילות. חלק מהנכס כבר נמצא מותזק על ידי צד ג בשם ייחוט ואלחוט בעיימיי וכן קליניקה בסמוך לו.

העורר לא התייחס בעדותו לנכס זה.

ככלל לא התייחס העד לכל אחד מהנכסים באופן נפרד כי אס העלה טענות כלליות.

עדות עד המשיב לא הוזמה במקרה זה.

מכל האמור לעיל, לאחר עיון בעדות עדי הצדדים ובשים לב לדוח ממצאי הביקורת על נספתיו הננו קובעים כי אין להיעתר לבקשת העורר לפטור על פי סעיף 330 לנכס זה.

נמצא כי הנכס היה ריק בחלק ניכר מהתקופה נשוא המחלוקת (ראה הערות עד המשיב על גבי התשריטים)

לפיכך הננו מוריסם למשיב לתייב נכס זה בחיוב הזול ביותר האפשרי מבתינה תכנונית ככל והחמשיב עוד לא עשה כך וואת בהתלייחס לתקופות בהן נמצא כי הנכס ריק על פי דוחות ממצאי הביקורת.

נכס 2000163804:

המשיב ערך ביקורת ראשונה בנכס וח ביום 5.3.14 - עד המשיב רשם על גבי תשריט שתי קומות

המרתף בעת הביקורת: *הקומה נמצאה לא פעילה. כמו כן, לא נראו עבודות שיפוץ ופועלים או

עבודה במקום.*

המשיב ערך ביקורת שניה בנכט וה ביום 24.4.14 - בביקורת זו שב עד חמשיב על התרשמותו אך הוסיף וקבע כי נראו באחת מקומות המרתף מדפים מפורקים דלתות מפורקות וכונניות.

ביום 15.7.14 נערכה ביקורת נוספת בנכס וּה. בביקורת זו ציין עד המשיב כי נראו בשתי קומות המרתף פריטים מאוחסנים כמו מזרנים , כסאות ארגוים, דלתות משקופים ועוד. לדות צורפו תמונות המדברות בעד עצמן מהן ניתן לראות פרטים מאוחסניס בקומות אלה.

העורר לא התייחס בעדותו לנכס זה.

עדות עד המשיב לא הוזמה במקרה וּה.

עד המשיב נשאל על כך בתקירתו הנגדית והפנה לתמונות מ/2- מ/5.

מכל האמור לעיל, לאחר עיון בעדות עדי הצדדים ובשי לב לדותח ממצאי הביקורת על נספתיו הננו קובעים כי אין להיעתר לבקשת העורר לפטור על פי סעיף 330 לנכס זה.

עוד יש לקבוע כי מיום 24.4.14 לא ניתן להגדיר נכס זה כנכס ריק כיון שנעשה בו שימוש.

נמצא כי הנכס היה ריק בחלק מצומצם מהתקופה נשוא המחלוקת ( ראה הערות עד המשיב על גבי התשריטים בביקורת מחודש מרא 2014)

לפיכך הננו מורים למשיב לחייב נכס זה בחיוב הזול ביותר האפשרי מבחינה תכנונית ככל והמשיב עוד לא עשה כך וזאת בהתייחט לתקופה בה נמצא כי הנכש ריק על פי דוחות ממצאי הביקורת.

נכס 2000163384 :

ביחס לנכס וה נתקבל פטור על פי סעיף 330 לתלק של 722 מ"ר לתקופה 5.3.14 -31.8.14.

המשיב ערך ביקורת ראשונה בנכס זה ביום 5.3.14 - עד המשיב ציין בכתוס את השטחים בהם לא נעשה שימוש לעומת יתר השטחים בהם התרשם כי בוצעו עבודות כמפורט בדוח ממצאי הביקורת.

המשיב ערך ביקורת שניח בנכס וה ביום 5.6.14 - עד חמשיב צירף לדוח ממצאי הביקורת תמונות אולם לא ניתן לשייכן בוודאות ספציפית לנכס זה.

על גבי תשריט הקומה קבע עד המשיב כי בשטח המסומן צהוב נראו עבודות לחלוקת הרצפה ונראו מספר קירות חשופים, נראו פועלים וכלי עבודח.

בשטח המסומן כתום לא נראו עבודות.

בדוח ממצאי הביקורת מיום 20.4.15 נמצא כי בחלק מהקומה נראו עבודות כמפורט על גבי תשריט הנכס שצורף לדוח.

העורר לא התייחס בעדותו לנכס ּה.

ככלל לא התייחס העד לכל אחד מהנכסים באופן נפרד כי אם העלה טענות כלליות.

עדות עד המשיב לא הוזמה במקרה וה.

מכל האמור לעיל, לאחר עיון בעדות עדי הצדדים ובשיט לב לדוח ממצאי הביקורת על נספחיו הננו קובעים כי יש להאריך את התקופה בה ניתן לעורר פטור על פי סעיף 330 לחלק מנכט זה ולקבוע כי הפטור יישאר בתוקפו מיום 5.3.14 ועד ליום 30.4.15.

נמצא כי הנכס היה ריק בחלק ניכר מהתקופה נשוא המחלוקת (ראה הערות עד המשיב על גבל התשריטים)

לפיכך ההנו מורים למשיב לחייב חלקו הריק של נכס זה בחיוב הזול ביותר האפשרי מבחינה תכנונית ככל והמשיב עוד לא עשה כך וזאת בהתליחט לתקופות בהן נמצא כי חלקו של הנכס ריק על פי דוחות ממצאי הביקורת.

נכס 2000163394 :

בנכס זה נערכו מספר ביקורות אשר בעקבות ממצאיהן נעתר המשיב לבקשת העורר וזיכה אותו בפטור על פי סעיף 330 בגין נכס לא ראוי לשימוש ביתס לחלק מהמבנה או ביחס לכלל הנכס.

עיינו בדוח ממצאי הביקורת מיום 5.3.14 בכדי להבין מדוע בתקופה שמיום 5.3.14 ועד ליום 4 לא וכח כלל הנכס לפטור אלא רק חלקו והתרשמנו כי המשיב שגה בניתוח ממצאי הביקורת במקרה וּה.

מדוח ממצאי הביקורת עולה כי בכלל הנכס נערכו עבודות שיפוצ המצדיקות מתן פטור לכלל הנכס. העובדה כי בשעת הביקורת בחלק המסומן כתום לא נראו פועלים לא היה בכדי להביא לכך כי חלק וה לא יוכה לפטור שכן בכלל קומת הקרקע בוצעו עבודות המצדיקות מתן פטור לכלל הנכס

מכל האמור לעיל, לאחר עיון בעדות עדי הצדדים ובשים לב לדוח ממצאי הביקורת על נספחיו הננו קובעים כי יש לחיעתר לבקשת העורר לפטור על פי סעיף 330 לנכס וה ואת מיום 1.12.13 ועד ליום 31.8.14. ביחס לתקופה מיום 1.9.14 יופסק הפטור שכן נמצא כי נעשה שימוש בחלקים מחנכס.

אס יימצא כי חלקים מהנכס בתקופה שלאחר יום 1.9.14 חיו ריקים, וּאת על פי דוחות ממצאי הביקורת שיש בידי המשיב הננו מורים למשיב לחייב נכס זה בחיוב הזול ביותר האפשרי מבתינה תכנונית ככל והמשיב עוד לא עשה כך וזאת בהתייחס לתקופות בהן מצא כי הנכס ריק על פי דוחות ממצאי הביקורת.

נכס 2000226174 :

ביחס לנכס גה לא מצאנו ראיות הסותרות את עמדת המשיב כפי שבאה לידי ביטוי בתשובתו להשגה ולערר ובסיכומיס שהוגשו מטעם המשיב.

דין הערר ביחס לנכס זה להידחות.

באשר לתקופות בהן נמצא כי הנכס ריק הננו מורים למשיב לחייב נכס ה בחיוב הזול ביותר האפשרי מבחינה תכנונית ככל והמשיב עוד לא עשה כך וזאת בהתייחס לתקופות בהן מצא כי הנכס ריק על פי דוחות ממצאי הביקורת.

נכט 2000392660 :

המשיב ערך ביקורת ראשונה בנכס זה ביום 5.3.14 - עד המשיב רשם על גבי תשריט הנכס בעת הביקורת : *הקצמת נמצאה ריקה ולא פעיפת . כמו כן, לא נלאו שיפוצים/פועלים במקום.?<

המשיב ערך ביקורת שניה בנכס וח ביום 24.4.14 - עד חמשיב ציין שוב כי הנכס ריק אך הוסיף כל בחלק מהנכט נראה כי פורקו מחיצות.

בביקורת מיום 5.6.14 נמצאו ממצאים דומים.

בביקורת מיום 19.2.15 כבר נראו חלק מהמשרדים בקומה זו מאוישים.

העורר לא הניח כל תשתית ראייתית ביחס למצב אחר של הנכס הזה וכל שבפנינו הינם דוחות ממצאי הביקורות המתוארים לעיל.

העורר לא התייחס בעדותו לנכס זה.

כאמור וככלל לא התייחט העד לכל אחד מהנכסים באופן נפרד כי אס העלה טענות כלליות.

עדות עד המשיב לא הוומה במקרה זח.

מכל האמור לעיל, לאחר עיון בעדות עדי הצדדים ובשים לב לדוחות ממצאי הביקורת על נספתיהס הננו קובעים כי אין לחיעתר לבקשת העורר לפטור על פי סעיף 330 לנכס ּה.

נמצא כי הנכט היה ריק בחלק ניכר מהתקופה נשוא המחלוקת לפיכך ההנו מורים למשיב לחייב נכס וה בחיוב הוול ביותר האפשרי מבחינה תכנונית ככל והמשיב עוד לא עשה כך וזאת בהתלייהס לתקופות בהן מצא כי הנכס ריק על פי דותחות ממצאי הביקורת.

נכט 2000226179 :

בכל הביקורות שצורפו לתצהירי המשיב בהן נזכרה קומה צו (קומה 2) נקבע באופן עקבי כי לא נראו בקומה עבודות שיפו\ אולם נמצא כי הנכס ריק וללא שימוש.

העורר לא התייחס בעדותו לנכט וח.

ככלל לא התייחס העד לכל אחחד מהנכסים באופן נפרד כי אס העלה טענות כלליות.

עדות עד המשיב לא הוזמה במקרה זה.

מכל האמור לעיל , לאחר עיון בעדות עדי הצדדים ובשים לב לדוח ממצאי הביקורת על נספחיו הננו קובעים כי אין להיעתר לבקשת העורר לפטור על פי סעיף 330 לנכס זה.

נמצא כי הנכס היה ריק בחלק ניכר מהתקופה נשוא המחלוקת לפחות עד ליום 19.2.2015. (ראה הערות עד המשיב על גבי התשריטים)

לפיכך הננו מורים למשיב לחייב נכס זה בחיוב הזול ביותר האפשרי מבחינה תכנונית ככל וחמשיב עוד לא עשה כך וזאת בהתייחס לתקופות בהן מצא כי הנכס ריק על פי דוחות ממצאי הביקורת.

נכסים 2000392658, 2000403948, 2000403951 :

העורר לא התייחס בעדותו לנכסים אלה.

העורר לא הנית בפני מנהל הארנונה או בפני ועדת הערר ראיות התומכות בטענתו כי נכסים אלה וכאיס לפטור על פי סעיף 330 לפקודת העיריות.

הטענה בדבר נכסים אלא נטענה בעלמא מבלי שהונחה תשתית ראייתית כלשהי ביחס לנכסים אלה.

יצויין כי ביחס לנכסים אלה נמצאו ממצאים חלקיים גס בדוחות ממצאי הביקורת שהוגשו וצורפו לתצחיר עד המשיב אולם מקום בו נטל הראיה רוב\ לפתחו של העורר לא ניתן למצוא בכך טענה המצדיקה העתרות לבקשת העורר לפטור בגין נכסים אלה.

מכל האמור לעיל, לאחר עיון בעדות עדי הצדדים ובשים לב לדוח ממצאי הביקורת על נספחיו הננו קובעים כי אין להיעתר לבקשת העורר לפטור על פי סעיף 330 לנכסים אלה.

מקום בו נמצא כי נכסים אלה היו ריקים בחלק מהתקופה על המשיב לחייב נכסים אלה או חלקם בחיוב הזול ביותר האפשרי מבחינה תכנונית ככל והמשיב עוד לא עשה כך וזאת בהתייחסי לתקופות בהן מצא כי הנכס ריק על פי דוחות ממצאי הביקורת.

יצויין, ביחס לכלל הנכסים שנדונו בהחלטתנו לעיל, כי העורר לא הניח תשתית ראייתית ביחס לחיוב הזול ביותר האפשרי מבחינה תכנונית לעניין חיובי הארנונה.

סוף דבר.

הערר, רובו ככולו נדחה למעט החלקים בהחלטתנו כאמור לעיל.

לאור התנהלות המשיב כפי שפרטנו במבוא להחלטתנו לא מצאנו לחייב את העורר בהוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 8.3.2018.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות הַמקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה [ו באתר האינטרנט של המשיב.

יו'יר: עו ווצדוק חבר: עו"ד/רו''ח אבשלום לוי חבר 7 גדי טל

קלדנית: ענת לוי

וו

תאריך | : כא באדר תשעח

8"(

מספר ערר: | 10:41 / 140017004

מספר ועדה: | 11689

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר: גיל אסף אליהו

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר דנן הוגש ביום 19/4/2017 בנושא "אינני מחזיק".

בתאריך 27/9/2017 התקיים דיון בנוכחות של מר משה עובד-מדריך שיקום של העורר אשר ביקש אורכה בת 90 יום שאחריה יוחלט על אופן המשך הטיפול בתיק.

ב- 4/1/2017 לאחר שלא התקבלה תגובתו ש מר משה עובד נקבע התיק לדיון הוכחות אליו זומן העורר בדואר רשום אשר נמסר לבן משפחה הגר עימו (קיים בתיק אישור מסירה).

עד למועד זה לא הוגשו תצהירים מטעם העורר כפי שנקבע בהחלטה מיום 4/1/2017 על כן הערר יימחק מחוסר מעש, שכן על פניו נראה כי העורר זנח את עררו.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 08.03.2018.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

[ רשב =

יו"ר: עו"ד מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כא באדר תשעח

מספר ערר: | 13:23 / 140017754

מספר ועדה: | 11689

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: מגדל חברה לביטוח בע"מ חברה, מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות

גמל

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 08.03.2018.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) י דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב."/

| ==

יו"ר: | מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

| שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה בללית

שליד עיריית תל אביב-יפו ערר מס' 140014782

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודח מאור, עו"ד

חברה: רונית מרמור, רוייה

חבר: עו"ד ורו'יח אבשלום לוי

מבוא

העוררת: סנדלר קפה בע"מ

- גד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

העוררת הינה המחציקה של נכס המצוי ברתוב איינשטיין 40 תל-אביב-יפו, בו מנהלת עסק של בית קפה, הידוע בפנקסי העירייה כנכס מס' 2000244492; ח-ן לקוח 10624770 בשטח רשום של 346.63 מ"ר. שטח החיוב הוגדל מ- 273.12 מ"ר ל- 346.63 מ"ר - פער במייר של 73.51 מ"ר (להלן: 'יהנכסיי).

ערר הוגש בתאריך 9.5.2016 על החלטת המשיב מתאריך 5.4.2016

המחלוקת בערר היא האם לקבל את החלטת המשיב לחייב את כל השטח בסיווג ייבניניס שאינם משמשים למגורים, לרבות שירותים משרדים ומסחריי; או שיש לסווג חלק מהנכס הנטען כי מהווה ייחצריי בשטח של 147.02 מ"ר, בשיעור של 50% משטחו, קרי 1 מ"ר בהתאם לקבוע בסעיף 1.3.1 יי לצו הארנונה הרלוונטי.

יודגש כי הצדדים אינם חלוקים על השטחים כמפורט לעיל, אלא רק לעניין התוספת במייר 147.02 מ"ר שסווגו באופן מלא, כשטענת העוררת כי יש לחייב 50% הימנו לאור הוראת הסעיף 1.3.1 לצו.

טענת המשיב כי את כל השטח, יש לחייב כהחלטתו מכוח הוראת סעיף 1.3.1 בי לצו.

לפשט את המתלוקתת: המשיב טוען כי כל השטח 346.63 מ"ר יחויב באופן מלא, והעוררת

טוענת כי החיוב המלא הינו 273.12 מ"ר, בהינתן הדעת כי את השטח של 147.02 יש לחייב ב- 50% בלבד.

בפתח הדברים יצוין כי לא טרחנו לחבר את כל שטחי התשריט בקומת הקרקע - חנות 7 המוחזקת ע"י העוררת, אלא שקבלנו את טיכוס השטחים שבטבלה. כאמור, ואת בהעדר מחלוקת לגבי המדידות מצד העוררת.

.10

.16

יחד עס זאת נדגיש את אי חדיוק בין תשריט המשיב שצורף לעדות הראשית מטעמו, לבין אותו תשריט שצורף כנספת 1 לתצהיר סנדלר.

שני התשריטים (מאותו תאריך 13.5.09) מפרטיט בטבלה את אותם שטחים; ברס בתשריט סנדלר נרשם יישטת לשולחנות וכסאות לא מקורה (מחוץ למבנה) שטחתו 147.02 מייר (ראה בטבלה קוד 15) והוא השטח שבמחלוקת, לבין השטח הצבוע כתום וצהוב בתשריט המשיב שצורף לדוייח מטעמו (כאמור השטחים בטבלה המודפסת והים) אך חיבור בכתב יד לשטחים אלה, מביא לתוצאת שטח של 167.85 מ"ר [ 100.87 + 66.98]

בייכ המשיב בטיכומיס טוען בסעיף 2 כך: ייהשטח שבמחלוקת הינו השטת שצבוע בצהוב ובכתוס שמופיע בשרטוט שצורף לדוח הביקורת שגודלו 147.02 מ"ר.

*ודגש כי מעיון בתשובת המשיב ניווכח לדעת כי גס המשיב מתייחס לשטח של 147.02 מייר.

תיקוני השטח כעולה מתשריט חתום ע"י התוקר אפי בסנו, תיקונים שנעשו בכתב יד, [קרוב לוודאי שנרשמו לאחר מדידה מתאימה] עולה כי השטח הצהוב והכתוס לאחר מדידתט הס 167.85 מ"ר: הצהוב= 100.87 מ"ר; הכתום= 66.98 מ"ר.

נדגיש כי תשריט ה הכולל תיקוני כתב יד הוגשו במצורף לדוייח החוקר כחלק מתצחירו, ואותן מדידות צורפו לכתב התשובה לערר.

בייכ העוררת לא נתן דעתו, אולי בחיסת הדעת, לשוני במייר, כעולה מהטבלה המודפסת, לבין תיקוני כתב חיד- ולא חקר את מר לוי (חוקר המשיב) על סיבת השוני במייר. בעניין %ה גס באת כוח המשליב לא נתנה דעתה להבדליס הנייל.

משכך אנו קובעים לאור חנטען ע"י הצדדים כי שטח המחלוקת שסומן בצבע צהוב וכתום בתשריט הוא 147.02 מ"ר.

לא מצאנו לתקן בערר, מאחר ולא נטען ע"י העוררת שמדידת המשיב שגויה, את השטח בטבלה המפורט בקוד 13 יישולחנות וכסאותיי 92.39 מ"ר [חיבור שטחים 27.51 + 64.88 ] כרשוס בטבלה (המודפסת) הן מטעט המשיב והן מטעם העוררת, למרות ששטחים אלה אצל המשיב תוקנו בכתב יד ל- 52.40 + 22.74 = 75.14 מ"ר, שכן שטחים אלה הצבועים צבע ורוד וכחול אינם נשוא הערר. [שום צד לא טען לשגגה בחיוב זה ולכן אין אנו פוסקים בנדון או מתקנים את סה"כ השטחים לחיוב, הואיל ושטחים אלה אינם נשוא המחלוקת).

לאחר אורכות ודתיות שניתנו לבקשת הצדדים, הוגשו סיכומי העוררת ביום 27.11.2017 וסיכומי המשיב הוגשו ביום 19.2.2018

דיו

העוררת חולקת על דעת המשיב שאת שטתי המחלוקת כאן הצמודים לבית הקפה, יש לסווג כיימרפסתיי, וככּו מחויבת בתעריף מלא של ארנונה בהתאם לאמור בסעיף 1.3.1

בי לצו הארנונה שזו לשונו:

*יבשטח הבנין נכלל כל השטה שבתוך יחידת הבנין, לרבות יציע וכל שטח מקורה אחר וכן מרפסות, טככות ובריכות שחיה'י.

סעיף 1.3.1 יי לצו הארנונה קובע כי:

"שטחים בחצר, במעברים וכדומה המשמשיט את בית הקפה או המסעדה, יחוייבו

ב-50% משטחם בתעריף המפורט בסעיף 3.2

סעיף 3.2 לצו הארנונה, קובע כך:

''הארנונה הכללית לגבי בניינים שאינם משמשים למגולים, לרבות משודים שירותים ומסחר, תחושב לפי תעריפים אחידים, למעט שימושים/טיווגים שנקבע להם תעריף מיוחד כמפורט בסעיף 3.3 .+

אין תולק כי בסעיף 3.3 לצו, בפירוט התעריפים המיוחדים, לא נמצא תעריף מיוחד ל:

'מסעדותי או יבית קפהי.

על פי תשריט המשיב ועדותו של תוקר השומה בפנינו מר ניר לוי, לחלן: *לויי, מיום 7 (לאחר שהצדדים הסכימו כי האמור בתצחיר החוקר אפי בטנו, יומר בעדות

מטעמו) , עולה מעדותו כך:

'יהשטת הורוד בשרטוט נמצא בתוך הקניון והשטח שבמחלוקת נמצא מחוץ למבנה של הקניון, כפי שציינתי בביקורת. הוא מוגבה באמצעות רצפת עצ כפי שרואים בתמונה מסי 4.. בהתייחס לתמונות מס' 58 עד 61, וח מבט מהכביש. יי

לוי מאשר כל תמונות מספר 67 עד 78 אינן רלוונטיות לערר בפנינו.

לצורך דיוק בממצאים, נצטט מתוך המלל שבדוייח החוקר (בטנו) את הדברים הבאים:

'יצהוב וכתוס בשרטוט: מדובר בשטח מוגבה ע"י רצפת ע> הנמצא מעל גג של חניון במבנה ומשמש להצבת שולחנות וכסאות כאשר השטח בצחוב מתוחם באדניות, נראו שמשיות סגורות.

השטח הכתום בשרטוט מתותס בוויטרינות וכוכית ומקורה בגג קל.

בחול בשרטוט: מדובר בשטח מקורה ומתוחס להצבת שולחנות וכסאות.

ורוד בשרטוט: מדובר בשטח להצבת שולחנות וכסאות בתוך הקניון (מקורת).

[הדגשה שלנו.]

אין חולק כי מלל וה מאשר (ולא נזקקנו לאישור כזה חואיל ושטחים אלה לא היוו מחלוקת בערר), ואין לנו צורך כאמור לדון בהם או לתקן את שטחי החיוב בגינם, למרות שתוקנו בתשריט בכתב יד החוקר, ושטחס אמור להיות מוקטן ל- 75.14 מ"ר.

הצדדים אינט חלוקים על העובדה שהשטח נשוא הערר משמש להצבת שולחנות וכסאות וממוקם מחוצ למבנה של הקניון והוא בנוסף לשטתים (שאינם במחלוקת) המצולייס בתוך הקניון ומשמשים גס כן את בית הקפה.

עדותו של סנדלר מטעם העוררת, להלן: יסנדלרי נשמעה ביום 20.4.2017 והוא נחקר על האמור בתצחירו כעדות ראשית שהוגש לוועדה ביום 2.2.2017.

סנדלר הצחיר בסעיף 4 כך: ייהשטח נשוא המחלוקת הינו שטת פתות לא מקורה מחוצ למבנה שנועד לשימושיט משלימים לשימוש העיקרי שבמבנה, קרי חצר להצבת שולחנות וכטאות בשימוש בית הקפה (להלן: יהחצרי.

בסעיף 7 מוסיף ומצהיר סנדלר כך: ייהואיל ומדובר בשטח פתוח למעבר הציבור שאינו מבנה, העוררת נדרשת להיתר להצבת שולחנות וכסאות ברחוב (על המדרכה) בהתאם להוראות תוק העור העירוני....(לביטוס טענתו צרף את דוגמת החיתר כנספת 5.)

מעדותו עולה כי: ייהשטח שבמחלוקת הוא השטח של הקניון. כרגע הוא משמש חלק

בלתי נפרד מבית הקפה

לשאלונ הוועדה השיב סנדלר: 'יאני מאשר כי הנכס הסגור עפ"י היתר...אדם מהרחוב לא

יכול לעבור דרכו מנקודה לנקודח או להיכנס לקניון. כמו כן אני משלם על השטת הזה שכירות להנהלת הקניון"י.

מעיון בעדויות בפנינו המטקנה היא כי בשטח שבמחלוקת בערר לא הוכחה אפשרות למי מהציבור לעבור, כלשון סנדלר מנקודה לנקודה או לחיכנס לקניון.

מוסיף סנדלר ומצחיר בסעיף 5 לתצחירו כי עיריית תל-אביב היא בעלת הזכויות בשטת זה ולביסוס טענתו מצרף כנספת 3 שטר ציקת הנאה הרשוט בטאבו לטובת עיריית תל-

אביב. הזיקה כפי שרשום עניינה ייזכות מעבריי בלבד להולכי רגל דרך שטחים מסויימים שלגביהם לא צורף תשריט היכול להוכית לנו כי ויקת ההנאה חלה גס על השטחים נשוא הערר.

סנדלר מאשר בעדותו בתשובתו לשאלת הוועדה: *יבהתייחט לנספח 3 בתצהירי, אני לא יכול להסביר האם השטחיסם המצוייניס כוּכויות מעבר להולכי רגל כפי שרשום בטבלה מופיעים בתשריט מטעם המשיב, איני יודעיי.

. בייכ המשיב צודקת בטענתה בנדון כעולה מטעיפים 15 , 16 לטיכומיה. לא הוכח בפנינו כל

בשטח שבמחלוקת קיימת זכות מעבר להולכי רגל. אין לראות בשטח ישטתי ציבורי.

השטח הינו בחוקת העוררת ובשימושה הבלעדי, אינו בשימוש הולכי רגל, אינו מח

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]