ישיבת הנהלת העירייה שנת 2019 - 1

	ראש העירייה	ר. חולדאי	השתתפו :
ר. לדיאנסקי	מ. להבי	א. יוחנן וולק	וה"ה: ד. ספיר
א. הראל	ג. שרעבי	ר. אלקבץ	ע. אבו שחאדה
		ח. קראוס	צ. ברנד פרנק
וה"ה: מ. לייבה, ע. סלמן, א. פרץ, מ. גילצר, א. לוי, א. וסרמן, ע. פרידלר, ר. סופר, ד. חכם, ע. אהרוני, נ. רוזנברג, ט. לב, א. כהן, י. עשור, מ. בנימיני, א. וויסלברג , ש. פאוקר קידרון, ע. וינברג, א. סראג', א. כהן, א. מייקין, כנפו ,י. גל, מ. אורפלי, ג. בן חורין.

עיריית תלֿאביב-יפו

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות הנהלה

ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט )(18/3/2019

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 2 -

על סדר היום:

.1חוק עזר לתל-אביב יפו- העמדת רכב וחנייתו, (תיקון), התשע"ט -2019

2. הקצאת מקרקעין

3. התקציב המגדרי

4. הרפורמה באגף רישוי עסקים

***********************

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 3 -

1. חוק עזר לתל-אביב יפו- העמדת רכב וחנייתו, (תיקון), התשע"ט -:2019

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שלום לכולם.

אנחנו עוברים לישיבת הנהלה.

יש לנו על סדר היום 4 דברים.

הנושא הראשון הוא- חוק עזר לתל-אביב יפו- העמדת רכב וחנייתו, )תיקון(, התשע"ט -.2019

עו"ד סלמן:

חוק העזר הזה הובא בעצם להסדיר תהליך חקיקה שהיה. אנחנו מכניסים אותו לתוך חוק העזר, והמשמעות שלו היא שנכה לא יוכל לחנות בחנית נכה שמסומנת עבור נכה. זה ברור?

קריאה:

לא.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני אסביר את הדברים בצורה ברורה?

יש לנו היום מציאות שיש נכים שמגיעים לעיר תל-אביב יפו, הם יוממים שנכנסים לעיר, והם נתקלים בשלט שעליו כתוב-החנייה לנכה מספר כזה וכזה, ליד ביתו, והם תופסים לו את מקום החנייה ונעמדים.

גב' יוחנן-וולק:

והם מקבלים דו"ח.

עו"ד סלמן:

לא. יש חוק חניית נכים, והטענה שלהם הייתה- לפי חוק חניית נכים מותר לי לעצור.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני התחלתי להסביר.

בחוק יש בעיה, שנכה שחונה בחניית נכה- אי אפשר לתת לו קנס, כי בחוק זה לא מופיע. נכה, לכאורה בחנייה שהיא פנויה- מותר לו לחנות. לא כתוב-לא יחנה נכה בחניית נכה , שכחו לכתוב.

ולכן אנחנו עושים בדיוק את התיקון הזה לא יחנה נכה בחניית נכה. זה התיקון.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 4 -

עו"ד סלמן:

הכנסת תקנה, ואנחנו מתקנים את חוק העזר בהתאם.

גב' יוחנן וולק:

כי אני מכירה מקרה הספציפי שכן חטף דו"ח על כך שהוא חנה בחניית נכה. כלומר, כן אכפנו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אם הוא היה מגיע לבית המשפט, הוא היה יוצא זכאי.

גב' יוחנן -וולק:

אם הוא היה יודע את זה.

מר לדיאנסקי:

הצמדת חניית נכה לא חלה על נכה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לכן היינו צריכים לעשות את התיקון הזה, כדי שהדבר הזה יהיה ברור.

תחשבו על התסכול של נכה שיש לו חניה קבועה שלו, הוא מגיע לחנייה שלו ולא מוצא חנייה, הוא צריך לקרוא עכשיו לעיריית תל-אביב-תבואו הנה, עיריית תל-אביב שולחת את הפקח, הפקח לא יכול לגרור לנכה את הרכב, ובעצם אנחנו עומדים במציאות של חוסר אונים לעזור על פי החוק.

מר ספיר:

בעצם עכשיו אפשר יהיה לגרור את הרכב של הנכה? זה מה שזה אומר?

עו"ד סלמן:

זה כבר מדיניות אכיפה.

מר ספיר:

זו השאלה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה עכשיו לא. עכשיו אנחנו מתקנים רק את החוק.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 5 -

מר ספיר:

השאלה היא האם החוק הזה מאפשר לנו גם לגרור.

עו"ד סלמן:

החוק- לכאורה כן. סמכות הגרירה היא סמכות בלתי תלויה בזה. מי שמבצע עבירה חמורה-אפשר לגרור לו. המדיניות של עיריית תל-אביב היא לא לגרור רכבי נכים, מתוך איזושהי ראיה שהרכב של הנכה הוא הרגליים שלו ואנחנו לא גוררים לנכה את הרכב. אבל זו מדיניות אכיפה. אבל הוא כן יקבל דוח משמעותי. על חנייה במקום חנייה של נכה הקנס הוא 1,000 שח', הוא יקבל דוח משמעותי וזה ירתיע, אין ספק.

החלטה: חוק עזר לתל-אביב יפו- העמדת רכב וחנייתו, (תיקון), התשע"ט --2019 מ א ו ש ר.

החוק יעלה לאישור המועצה.

2. הקצאת מקרקעין:

מר אלי לוי:

יש לנו פה 22 נושאים. עד נושא מס' 19 זה המשך מתן רשות שימוש לאותם גופים שפועלים בנכסים עירוניים ומצאנו אותם ראויים, על פי המלצות של כל הגופים לרבות היחידות שמנהלות והקשורות בעירייה, שהם ראויים להמשיך והם עושים פעולה שהיא בעצם הזרוע הארוכה של העירייה, ולכן אנחנו בעצם ממשיכים לתת להם את השימוש.

הנושא הראשון הוא- המשך מתן רשות שימוש , ניהול והפעלה לעמותת "מוזות- בית ספר לאמנויות" לבני נוער במצבי סיכון ומצוקה, הממוקם ברחוב יפת .28

2. מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "ילדים בסיכוי המועצה לילד החוסה", לסיוע

בפנימיות עבור חיילות בוגרות שחסרות עורף משפחתי, דירה ברחוב פרופ' שור מספר .15

גב' יוחנן - וולק:

אנחנו בודקים את זה?

מר אלי לוי:

כל דייר מקבל המלצה. זה רק ילדים שהיו פעם בפנייה עצמה ברחוב פרופ' שור.

גב' ברנד-פרנק:

בית הילד?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 6 -

מר אלי לוי:

כן.

גב' יוחנן -וולק:

אני שואלת מעבר לזה שהילדים שמגיעים הם בוגרים של הפנימיות, האם אנחנו בודקים שהעבודה של הפנימיות הללו לצורך העניין, וגם בהמשך יש עוד משהו, שבאמת אנחנו רואים את ההתקדמות?

מר אלי לוי:

כן. זה בוגרים שממויינים על ידי הפנימייה, מומלצים על ידה והם מלווים אותם. זה לא שהם תלושים באוויר. הם מלווים אותם, הם בקשר אתם.

המשך מתן רשות שימוש ,ניהול והפעלה לעמותת "ויצו- הסתדרות עולמית לנשים" , להפעלת מעון יום שנמצא ברחוב מגן אברהם .25

גב' להבי:

איפה זה?

מר אלי לוי:

ביפו. ליד גלי צה"ל פחות או יותר.

גב' להבי:

שמת לב לגודל השטח תמורת 3 גנים? 1.5 דונם?

מר אלי לוי:

אלה מעונות שהוקמו לפני 50 שנה, כך נהגו לבנות בזמנו- על דונם וחצי. החכירה של ויצ"ו ושל נעמ"ת, של כולם הסתיימה, אנחנו החזרנו את הנכסים אלינו ואנחנו מקצים אותם מידי תקופה.

גב' ברנד- פרנק:

יש אפשרות להרחיב את הבינוי שם?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 7 -

מר אלי לוי:

בוודאי. ברגע שיימצא תקציב , יש לנו בחוזה הוראה שאומרת שאם לעירייה יש צורך במקרקעין אנחנו מודיעים שנת לימודים מראש וסוגרים. אל תשכחו שזה זרוע ארוכה שלנו בעניין מעונות, ובעקרון אנחנו בונים מעונות בתנאי שיש תקציב.

גב' ברנד- פרנק:

אני אומרת, למה לא לצופף שם?

גב' להבי:

אין צורך.

מר אלי לוי:

אם יש צורך. בינתיים לא היה צורך .

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מבקש להזכיר לכל הציבור הזה שבתקופה שבה המדינה והעירייה לא עסקו בעניין, הגופים היחידים שעסקו בסיפור היו אותם גופים שנקראים- ויצ"ו, נעמ"ת וכו', והם אלה שעשו את השרות בתחום המעונות האלה.

גב' ברנד -פרנק:

חד משמעית. הרעיון הוא אפילו להוסיף באותו שטח.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יחד עם זה עיריית תל-אביב יפו שומרת לעצמה את הזכויות על הקרקע, מחכירה את השטח לתקופת זמן מוגבלת, עם אופציה להחזיר את הקרקע לרשותנו במידה שנצטרך אותה.

מר אלי לוי:

המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "מרכז חב"ד ליבאוויטש"- בשיתוף עמותת "מרכז איגוד תתי"ם ירושלים", ברחוב 4871 מס' .5

מר לדיאנסקי:

איפה זה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 8 -

מר אלי לוי:

בכפר שלם. בשטח של 180 מ"ר.

גב' ברנד -פרנק:

כמה ילדים יש שם?

מר אלי לוי:

זה נבדק.

גב' ברנד -פרנק:

ומה התשובה?

מר אלי לוי:

אין לי את המספר אצלי, אבל זה נבדק.

גב' להבי:

כתוב- 52 ילדים, מתוכם 8 תושבי חוץ, כלומר, הרוב ילדי תל-אביב.

מר אלי לוי:

אנחנו לא מקצים אם כמות הילדים איננה תואמת את נוהל ההקצאות.

גב' ברנד -פרנק:

כמה היא כמות הילדים בנוהל ההקצאות?

מר אלי לוי:

צריכים להיות לפחות בין %70 ל-%80 ילדי תל-אביב.

מר לדיאנסקי:

אתם בודקים שיש לעמותות האלה גם ניהול תקין והכל מסודר?

מר אלי לוי:

בוודאי. זה תנאי בל יעבור.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 9 -

מר לדיאנסקי:

יש ניהול תקין לעמותת התת"ים ל-2019?

מר אלי לוי:

ל-2018 היה, ל-2019 אתה מקבל במהלך.

מר לדיאנסקי:

יש ל-2018?

מר אלי לוי:

כן.

עו"ד סלמן:

זה חלק מנוהל ההקצאות.

מר אלי לוי:

זה חלק מנוהל ההקצאות. אנחנו לא מפרסמים בעתון אם אין את כל המסמכים.

המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת נעמ"ת, במעון יום בן 4 כתות ,ברחוב לאה גולדברג פינת למדן.

המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לחברה לתועלת הציבור "מרחבים- חברה לחינוך ותרבות-" – "בינ"ה- בית יוצר נשמת האומה", מתקן שנמצא בבית ספר לטבע, בסמוך לגנים הבוטניים, ברחוב הרצל ,155 במבנים ששופצו על ידם, הוכשרו ומשמשים כמרכז.

7. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "שער שמעון- אור התורה", במבנה של 200

מ"ר שמשמש כגן ילדים, ברחוב לוחמי גליפולי.

גב' ברנד-פרנק:

גם כאן זה אותו דבר, 200 מ"ר על 1.3 דונם.

מר אלי לוי:

כאשר יצטרכו את זה, נבנה.

גב' ברנד פרנק:

לכתת גן?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 10 -

מר אלי לוי:

ככה בנו פעם.

גב' להבי:

תשכפל את זה לחילוניים.

מר אלי לוי:

אל תשכחו שכל הגנים האלה היו פעם בחכירה של גוף כלשהו, לקחנו את זה חזרה והיום אנחנו מקצים. ברגע שאנחנו רוצים לבנות אנחנו מודיעים לגוף שבונים, ומסדירים את הסוגיות.

המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לבית מיחא, מרכז טיפולי שיקומי לילדים עם לקות שמיעה, הממוקם ברחוב רדינג .23

מתן המשך רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "תיאטרון מחול ענבל". מבנה בבעלות העירייה שנמצא במתחם של מרכז סוזאן דלל, ברחוב אמזלג .15 מתן המשך רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "תעסוקטיף- סוללים עתיד חדש דרך תעסוקה".

מדובר בעמותה שהפעילות שלה היא צורך של אחסנה ותרומת ציוד לחיילים בודדים משוחררים.

מדובר במרתף שנמצא ברחוב בר- יוחאי .8

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

איפה המרתף הזה?

מר אלי לוי:

רחוב בר יוחאי נמצא ליד רחוב שוקן, במתחם הזה של מרכז בעלי המלאכה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה בניין שלנו?

מר אלי לוי:

לא. לנו יש מרתף בתוך בניין פרטי. המרתף הזה הוא בעייתי כי הוא גם לא תקני.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני שואל איך הגענו לזה שיש לנו את המרתף הזה? גם אתה לא יודע. הכל בסדר, תמשיך, לא חשוב.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 11 -

מר אלי לוי:

כמו שעכשיו אנו עושים באשרמן, אנחנו עושים מקלט. מכיוון שאין לנו מגרש מסביב מצאנו פרויקט שבונה לנו את המקלט ואנחנו מממנים את העלות. כך עשו פעם גם.

המשך מתן רשות שימוש , ניהול והפעלה לעמותת "הנקודה היהודית"- להפעלת מרכז חינוכי תורני לבוגרי תיכון, שנמצא ברחוב קליי .7

העמותה הזאת היום נמצאת בהנרייטה סולד .6 אנחנו רוצים לפנות את הישיבה מרחוב הנרייטה סולד ,6 כדי להקים שם בית ספר חדש, שאמנם היינו אמורים להתחיל אותו השנה ואנחנו דוחים אותו קצת. ואנחנו רוצים להעביר את העמותה הזאת למקום אחר, שהוא בית כנסת בן 2 קומות, כשיצרנו הפרדה בין העמותה הקודמת שהיא בקומה התחתונה, הם יקבלו את הקומה העליונה ויוכלו קצת לפתח, על מנת לעשות את הפעילות שלהם במקום החדש.

גב' ברנד -פרנק:

ברחוב קליי יש בית כנסת?

מר אלי לוי:

כן. של שתי קומות, גדול.

מר לדיאנסקי:

הם עושים העשרה דתית כהכנה לבר מצווה, תלמוד תורה וכו'.

מר אלי לוי:

כן, זה גם ישיבה שלומדים שם תורה.

מר לדיאנסקי:

אני מניח שהם עושים את זה תמורת תשלום?

מר אלי לוי:

לא, שום דבר בתשלום. בהקצאות שלנו אין תשלום.

מר לדיאנסקי:

לא בתשלום עבור העירייה. אותם ילדים שעוברים שם את אותה הכנה לבר מצווה- הם משלמים לגורם הזה?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 12 -

מר אלי לוי:

לא, שום דבר.

מר לדיאנסקי:

הם פועלים למען הקהילה?

מר אלי לוי:

זה חלק מהפעילות. זה גרעין שעושה עבודה מאוד יפה, הוא פעיל פה אגב, למעלה מ-15 שנה, הרבה שנים, ואנחנו פשוט רוצים לפנות אותו כי השטח דרוש לנו.

מר לדיאנסקי:

את עניין הפינוי אני מבין, השאלה היא אחרת.

מר אלי לוי:

לא, שום דבר לא בתמורה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל זה מראה מה קורה בעיר הזאת, שלפני 15-20 שנה הם היו בבית כנסת ברחוב יהושע בן-נון , ואצלנו התפנו בתי ספר.

מר אלי לוי:

זה היה פעם בית ספר שלווה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אז התפנו בתי ספר והיו הרבה בתי ספר פנויים, ואז מצאנו לישיבה מקום בבית הספר, האמת היא שלא נתנו להם את כולו, נתנו להם את אולם הספורט. הם התקינו את מקומם באולם הספורט, בית הספר הפך להיות אגף הפיקוח שלנו. עם הזמן הנה, יש לנו ילדים, אנחנו צריכים להחזיר את הנכס לרשותנו, וכתוצאה מזה אנחנו מעבירים ומוצאים להם מקום אחר, בבית כנסת שנמצא ברחוב קליי.

גב' להבי:

אבל זה לא כולל מגורים?

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 13 -

מר אלי לוי:

לא.

מר גילצר- גזבר העירייה:

לבית הכנסת אגב קוראים מגורים, הוא בשכונת "מגורים".

מר אלי לוי:

קוראים לו בית כנסת מגורים, הוא בשכונת "מגורים" אבל אין שם מגורים.

המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "תיאטרון אל סראיא הערבי יפו" ו"תיאטרון יפו", לצורך הפעלת מרכז תרבותי אמנותי, בחלק ממוזיאון לעתיקות יפו- שנמצא ברחוב מפרץ שלמה ,10 יפו העתיקה.

המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "מוסדות שערי ציון בני ברק".

מר שרעבי:

בכל פעם שהנושאים האלה עולים אני חוזר ואומר עוד פעם: אני מבקש שתבדקו באמת בהקפדה מי לומד שם, מה לומד שם, המידע שאנחנו מקבלים לוקה בחסר ובסופו של יום מי שמקבל את הבנות והבנים האלה זה מינהל החינוך העירוני, כי הם נפלטים מתוך מערכת החינוך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

על מי אתה מדבר? על דרך ההגנה?

מר שרעבי:

כן.

אנחנו בידיים שלנו נותנים למשפחות להעביר את הילדים למקומות שמקבלים ומקבלים ומקבלים עד שלב מסוים, ובסופו של יום הילדים האלה נפלטים ממערכת החינוך, ומי שמקבל אותם עם חוסרים זה ילדי,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תפנה לחברה שיושבת לידך, עכשיו היא אחראית על זה.

מר שרעבי:

אל תטיל עליה חטאים קדמונים. זה חשוב, ויש עם זה בעיה מאוד קשה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 14 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש בעיה שאנחנו מתמודדים אתה כבר הרבה שנים, זה לא בעיה חדשה, שילדים שלומדים, מסיבות כאלה ואחרות, בבתי ספר חרדים, נפלטים מאותם בתי ספר ברמת השכלה מאוד נמוכה, ואין ברירה, צריך לקלוט אותם בחינוך הממלכתי, ואז מתחיל כל הסיפור של חסכים והאפשרות לגדל אותם. זה הסיפור שמדבר עליו גל.

החוק במדינת ישראל לא מאפשר לי ליצר פיקוח במה שלא מסור לחינוך הממלכתי או הממלכתי דתי, שכתוצאה מזה יש בעיה עם מערכת הפיקוח והחוק, עם כל הסיפור שנקרא לימודי ליבה, ומה לומדים ומי לומד וכל מיני דברים.

לא נפתור את כל הבעיות ביום אחד.

מר שרעבי:

אני חייב להוסיף הערה.

בזמן שמגישים את ההקצאה באמת מעבירים רשימות מאוד מכובדות ומסודרות של ילדי תל-

אביב, אף אחד מאתנו לא בודק במהלך השנים וברבות הימים מה קורה עם תלמידים מבחוץ.

מר אלי לוי:

כל שנה בודקים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אם הם לא ילדי תל אביב אני לא צריך לקלוט אותם ולא קולט אותם בבתי הספר שלי. אני קולט לבתי הספר שלי, ולא חייב לקלוט ילדים שמגיעים מבני ברק או מכל מקום אחר.

מר שרעבי:

אבל שם קולטים אותם.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא.

גב' להבי:

כתוב.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 15 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה לא משנה לי, אני לא יכול לקבוע ולבדוק. יש בעיר תל-אביב יפו בתי ספר בהם לומדים ממקום אחר. יותר מזה, יש ילדים תל-אביבים שלומדים מחוץ לתל-אביב.

מר אלי לוי:

נכון. גם בבני ברק דרך אגב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

גם בבני ברק.

מר שרעבי:

כמה?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הרבה מאוד, הרבה מאוד, יותר ילדים תל-אביבים לומדים בבני ברק מילדי בני ברק שלומדים בתל-אביב.

גב' להבי:

בבית ספר תום- הרבה ילדים תל-אביבים לומדים בגבעתיים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ולכן צריך להכיר את המטרייה כולה ולא לדבר על מקטעים מקטעים.

מר שרעבי:

אבל הם לא מקצים לנו נכסים, ולנו חסר נכסים, מה לעשות?! ולכן אני אומר את זה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו נשים לב ונבדוק את זה.

גב' להבי:

אלי, אתה גם צריך לראות, יש פה 18 ילדים לכתה, על 6.6 דונם.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 16 -

מר אלי לוי:

למען מלוא המידע, דרך ההגנה 106 נמסר בזמנו לחינוך" אל המעיין", כאשר הוא הביא לעירייה תקציב להקמת בית ספר חדש , של 12 כתות.

מר שרעבי:

עירוני ט'.

מר אלי לוי:

נכון. עירוני ט', והעירייה קיבלה את התמורה בגין זה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

לא רק הביא, זו הייתה הקצאה של ש"ס, של מעיין החינוך התורני.

מר אלי לוי:

נכון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

והיום יושבים שם החבר'ה של לוברט. עזוב את כל הסיפור, אנחנו מכירים.

מר אלי לוי:

המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לנעמ"ת- מעון בן 3 כתות ברחוב אלכסנדר פן .1 המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לנעמ"ת, מעון יום ומועדונית בן 4 כתות הידוע כנווה ברבור, ברחוב רי"ז .2

המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה – מרכז יום לנכים ובעלי מוגבלויות לעמותת "צ'ימס ישראל".

סעיפים ,16 17 ו-18 הן הקצאות לצ'ימס. צ'ימס לא מקבל את כל הנכס, זה בית ספר עירוני, אבל הם מקבלים חדרים לפעילות אחר הצהרים, וגם כאשר אנחנו נותנים חדרים בתוך בית ספר לפעילות, אנחנו מביאים הקצאה לאישור. סעיפים ,16 ,17 18 זה אותו דבר מבחינה זו, מדובר רק בנכסים שונים.

19. המשך מתן רשו ת שימוש , ניהול והפעלה לעמותת "מוזיאון נחום גוטמן לאמנות", ברחוב

רוקח שמעון .19

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 17 -

ההקצאות הבאות הן כבר הקצאות בתוך העירייה:

הקצאת שטח למינהל החינוך להקמת בית ספר- מגרש של 4.9 דונם ברחוב הנרייטה סולד, זה בית הספר שדיברתי עליו קודם.

גב' יוחנן-וולק:

למה מתעכבת הקמת בית הספר?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מבחינת הערכת מצב ראינו שאפשר לעשות את זה שנה יותר מאוחר.

גב' יוחנן-וולק:

זה אמור להיות בית ספר יסודי?

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

כן.

מר אלי לוי:

הקצאת שטח למינהל החינוך- מגרש של 1,400 מ"ר להקמת 5 כתות גן ילדים ו-3 כתות מעון , ברחוב זינגר בשביס יצחק 7א'.

והקצאת שטח למינהל החינוך- שטח של 1,500 מ"ר לצורך הקמת 6 כתות גן ו-4 כתות מעון.

את יכולה לראות שכאשר זה כבר מוקם על ידינו, אנחנו מכניסים לשם גם 6 כתות גן וגם 4 כתות מעון, על מגרש של 1,500 מ"ר, ברחוב בובליק.

גב' ברנד-פרנק:

זה מה שצריך לעשות במגרשים האחרים של 1,500 מ"ר.

מר אלי לוי:

זהו. תודה רבה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מודה לך.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 18 -

החלטה: ההנהלה מאשרת הקצאת נכסים כלהלן:

.1המשך מתן רשות שימוש , ניהול והפעלה לעמותת "מוזות- בית ספר לאמנויות" לבני נוער

במצבי סיכון ומצוקה, הממוקם ברחוב יפת .28

2. מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "ילדים בסיכוי המועצה לילד החוסה", לסיוע

בפנימיות עבור חיילות בוגרות שחסרות עורף משפחתי, דירה ברחוב פרופ' שור מספר .15

3. המשך מתן רשות שימוש ,ניהול והפעלה לעמותת "ויצו- הסתדרות עולמית לנשים" ,

להפעלת מעון יום שנמצא ברחוב מגן אברהם .25

4. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "מרכז חב"ד ליבאוויטש"- בשיתוף עמותת

"מרכז איגוד תתי"ם ירושלים", ברחוב 4871 מס' .5

5. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת נעמ"ת במעון יום בן 4 כתות ,ברחוב לאה

גולדברג פינת למדן.

6. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לחברה לתועלת הציבור "מרחבים- חברה לחינוך

ותרבות-" – "בינ"ה- בית יוצר נשמת האומה", מתקן שנמצא בבית ספר לטבע, בסמוך לגנים

הבוטניים, ברחוב הרצל .155

7. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "שער שמעון- אור התורה", במבנה של

200 מ"ר שמשמש כגן ילדים, ברחוב לוחמי גליפולי 1 פינת נגבה .5

8. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לבית מיח"א, מרכז טיפולי שיקומי לילדים עם לקות

שמיעה, הממוקם ברחוב רדינג .23

.9מתן המשך רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "תיאטרון מחול ענבל". מבנה בבעלות

העירייה שנמצא במתחם של מרכז סוזאן דלל, ברחוב אמזלג .15

10. מתן המשך רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "תעסוקטיף- סוללים עתיד חדש דרך

תעסוקה". לצורך של אחסנה ותרומת ציוד לחיילים בודדים משוחררים. מדובר במרתף שנמצא

ברחוב בר- יוחאי .8

11. המשך מתן רשות שימוש , ניהול והפעלה לעמותת "הנקודה היהודית"- להפעלת מרכז

חינוכי תורני לבוגרי תיכון, שנמצא ברחוב קליי .7

12. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "תיאטרון אל סראיא הערבי יפו"

ו"תיאטרון יפו", לצורך הפעלת מרכז תרבותי אמנותי, בחלק ממוזיאון לעתיקות יפו- שנמצא

ברחוב מפרץ שלמה ,10 יפו העתיקה.

13. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "מוסדות שערי ציון בני ברק", ברחוב דרך

ההגנה .106

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 19 -

14. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לנעמ"ת- מעון בן 3 כתות ברחוב אלכסנדר פן .1

15. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לנעמ"ת, מעון יום ומועדונית בן 4 כתות הידוע

כנווה ברבור, ברחוב רי"ז .2

16. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה – מרכז יום לנכים ובעלי מוגבלויות לעמותת

"צ'ימס ישראל", הידוע כבית ספר "אנוך", ברחוב המערכת .9

17. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה – מרכז יום לנכים ובעלי מוגבלויות לעמותת

"צ'ימס ישראל", הידוע כבית ספר "ונצואלה קלישר" ברחוב רפידים .27

18. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה – מרכז יום לנכים ובעלי מוגבלויות לעמותת

"צ'ימס ישראל", הידוע כבית ספר "הצרי"

19. המשך מתן רשו ת שימוש , ניהול והפעלה לעמותת "מוזיאון נחום גוטמן לאמנות", ברחוב

רוקח שמעון .19-21

20. הקצאת שטח למינהל החינוך-עיריית תל-אביב יפו, להקמת בית ספר- מגרש של 4.9 דונם

ברחוב הנרייטה סולד .6

21. הקצאת שטח למינהל החינוך- עיריית תל אביב יפו מגרש של 1,400 מ"ר להקמת 5 כתות גן

ילדים ו-3 כתות מעון , ברחוב זינגר בשביס יצחק 7א'.

.22והקצאת שטח למינהל החינוך- עיריית תל-אביב יפו, שטח של 1,500 מ"ר לצורך הקמת 6

כתות גן ו-4 כתות מעון יום ברחוב בובליק .12

3. התקציב המגדרי:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הנושא הבא הוא התקציב המגדרי.

ציפי ברנד, רות סופר, נחמה רוזנברג, בבקשה.

מי מציג?

גב' ברנד-פרנק:

אני אתחיל.

(הצגת הדברים מלווה במצגת) קודם כל אני מודה על האפשרות שניתנה בחודש הזה שהוא חודש שבו מצוין יום האשה הבינלאומי, להתעסק בנושא הזה, או בעצם לבחון אותו ולפרוס את הנושא שרות סופר עבדה עליו במשך שנים ארוכות, במשך תקופה ארוכה פה בעירייה, בנסיון להטמיע את זה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 20 -

אני חושבת שבישיבה האחרונה, בישיבת מועצת העיר האחרונה אנחנו אישרנו למעשה את תקציב ,2019 והייתה בו כותרת חדשנית, אם אפשר להתייחס לזה ככה, הייתה בעצם הצגה של PILOT שנעשה בין עמודי התקציב, שדיבר על ניתוח של התקציב בראיה מגדרית.

אני חושבת שבנושא הזה יש, כמו שאני אומרת, גם הזדמנות לי כחדשה בעצם, שאחראית על היחידה הזאת, ובכלל קודם כל הזדמנות לברך, שזו תוצאה של עבודה של הרבה מאוד זמן. זו בעצם פריצת דרך באפשרות שלנו כעירייה להתבונן על העשייה שלנו. אני חושבת שיש לנו פה פריבילגיה, יש לנו איזשהו סוג של איתנות-שאנחנו באים ויכולים היום לבוא ולהסתכל, רגע, איך אנחנו צורכים, או איך אנחנו בעצם נותנים את השירותים שלנו, או כיצד בעצם מחולקים המשאבים שלנו, שזה לאו דווקא אומר חלוקה שווה. ואנחנו בחרנו את הכותרת באיזושהי התייעצות שעשיתי עם רות ועם נחמה, דווקא ללכת על כיוון של עיר הוגנת, של תקציב הוגן, של עירייה הוגנת, שזה לאו דווקא בכלל חלוקה שווה. כלומר, אנחנו באים ואומרים, או בעצם ההסתכלות היא לאו דווקא ממקום של חלוקה שוויונית, שזו לא בהכרח איזושהי דרישת סף מקדימה או איזשהו פתרון, אלא אנחנו בעצם מדברים על הוגנות בחלוקת משאבים, ואנחנו מדברים על כלי שיאפשר לנו איזשהו תכנון של הפעילות בהתאמה לצרכים הדיפרנציאלים, גם של נשים, גם של גברים, גם של נערים-נערות, של גאים-גאות, של ערבים-ערביות, קשישים-קשישות, זאת אומרת , לבוא ולהסתכל בעצם על כל המגוון הפלורליסטי.

ואנחנו באים ואומרים בעצם, זה איזשהו מבט על כלל התקציב מנקודת מבט מגדרית. וכמו שאמרתי, זו פריבילגיה שיש לנו כעירייה היום, ביכולת שלנו, לבוא ולהתבונן על תקציב מאיזשהו מקום של איתנות, לבוא ולהגיד-אנחנו מסוגלים רגע לראות איך או כיצד אנחנו מחלקים את המשאבים, איך אנחנו מחלקים את זה לטובת המשאבים שלנו.

אנחנו גם לא מדברות, או בעצם לא מדברים על איזשהו תקצוב נפרד או דווקא על התקציב הייחודי לנשים, או שיש תחומים מגדריים ישירים, נגיד של תכניות העצמת נשים או משהו כזה, אלא כשבאו והסתכלו על התקציב המגדרי זה היה על כל מיני תחומים, גם עקיפים, תחומים ושרותים שהם באחריות הרשות.

כמו שבעצם ניסחנו בינינו, זה קודם כל איזושהי יכולת שלנו לבוא ולשים את האנשים, את התושבים שלנו במרכז. באמצעות התקצוב המגדרי, ותכף נחמה תפרט עליו, אני עושה מן הקדמה מאוד קצרה, נחמה מאגף התקציבים תפרט בדיוק מה נעשה במהלך העבודה. זו איזושהי פעולה להשגת הקצאה אפקטיבית יותר של כספים לשירותים החברתיים, ולבחון מהם הצרכים שלנו ואיך הצרכים האלה נענים בעצם על ידי העירייה.

אז בעצם מה שבוצע, ונחמה תציג, בוצע השלב הראשון של איסוף הנתונים, של סקירת המשתמשים. זה בעצם השלב הראשון שבוצע בהסתכלות המגדרית. השלב הזה בוצע כשלב .PILOT הוא בוצע לגבי כמה וכמה תחומים. הוא בוצע לגבי תחום האופניים, שרותי האופניים,

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 21 -

נתייחס לזה, המכוניות השיתופיות, לגבי הספריות, אבל זה כמו סוג של טיפה בים. לשלב הזה בעצם צריך לבוא ולייצר הסברים. זאת אומרת, אם נמצא שבאופניים שנמצאות במרחב הציבורי, בתל-אופן בעיקר גברים משתמשים ולא נשים, אז אני מניחה שמן הסתם יש לזה הרבה מאוד הסברים, בין שהאופניים כבדות מידי, בין שאין מקום להניח את התיק, בין שהנעילה פוגעת בציפורניים, או שתחנות העגינה למשל הן חשוכות מידי, יש לזה הרבה מאוד השלכות בהסתכלות או בהתבוננות למה ואיך, וזו בעצם הנקודה שבה אנחנו צריכים להסיק את המסקנות-האם השרות שאנחנו נותנים בעצם מתאים לכלל האנשים, כשכמובן, כמו שסייגתי מלכתחילה, לא כל שרות בהכרח מיועד לכלל תושבי העיר. זאת אומרת, יש שרותים שהם לא בהכרח מדויקים לכלל תושבי העיר אלא יש שרותים שהם ספציפיים. במקרה של שרות אופניים- שבחרנו להעניק אותו לכלל תושבי העיר ,זה נכון לבוא ולבדוק את השימוש שלו, וזה בעצם מה שהם עשו בסופו של דבר.

אנחנו מדברים בעצם על שלב ראשון שבוצע, שלב של איסוף נתונים.

השלב של הניתוח וההסבר למה יש את ההבדל, ויש מגוון של סיבות: האם כל מה שהוקצה בסופו של דבר הוצא, מי מספק את השרות, האם היו שינויים בכח אדם. לדברים האלה עדיין לא נמצאו התשובות.

השלב של הבקרה, של ניתוח הצרכים, של מי קהל היעד, למשל תחבורה ציבורית- אם היו בוחנים, מן הסתם נשים צורכות הרבה יותר תחבורה ציבורית מאשר גברים, ואז גם התקציב היה צריך להיות בהתאם. ואני חוזרת ואומרת, לאו דווקא השוויון הוא תנאי בסיסי בעצם לבוא ולדון בתקציב הזה, ואם החלוקה היא לא סבירה- אז מה אנחנו בעצם עושים על מנת לתקן את זה. זה שלב הבקרה וניתוח הצרכים, שזה גם שלב שעוד לא עשינו.

ואחר כך כמובן יש את הנושא של הגדרת המדיניות לשינוי, ההטמעה. אם זה באמת צורך, ואנחנו באים ומחליטים-כן , השרות של האופניים שניתן , האופניים לא מתאימים לכלל האוכלוסייה אלא רק משרתות בעיקר גברים, כי יש חוסר הטמעה, איזה מדיניות אנחנו עושים: האם תחנות העגינה צריכות להיות מוארות יותר, כי נשים פוחדות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תרשי לי רגע אחד להיות במגדר השני, אופניים הוא במגדר שלי.

גב' ברנד -פרנק:

מה זאת אומרת?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אופניים הם אופניים, שניים, או שלושה.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 22 -

גב' ברנד-פרנק:

ומה אמרתי? שתיים?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אמרת משהו אחר. הם לא. הם לא גדולות, הם לא קטנות. אופן-אחד, אופניים- שניים. תודה.

גב' ברנד- פרנק:

אני מודה על ההערה, אתה צודק לחלוטין. קיבלתי.

הסעיף הרביעי שנותר זה באמת הנושא של הגדרת המדיניות לשינוי, זה גם דבר שעוד לא נעשה במסגרת ה-.PILOT למעשה, חוץ מהשלב הראשון, שלושת השלבים הנוספים לא נעשו.

וכמובן-זה מופנה אליך מנחם, לבוא ולהגדיר את אותו ,PILOT שנעשה, אולי בתכנית העבודה של ,2020 זו השאיפה שלנו- כמטרת חובה, באיזושהי הסתכלות הוגנת על עיר מבחינת חלוקת הצרכים. והדרך אולי ליישם את זה בשלב הראשוני, גם מה שחשבנו, זה באמת שכל מינהל יבחר לו 3-4 נושאים שהוא יכול לבחון ולקדם ברמת שרותים שהוא מעניק לתושבים, כדי לראות שבסופו של דבר אנחנו מטייבים את השרות שאנחנו נותנים, זו המטרה שלנו. ולהתחיל אולי באיזשהו – או דיאלוג אתנו, או דיאלוג עם הנהלת העיר, זאת אומרת, דיאלוג עם היחידה למעמד האשה או דיאלוג עם הנהלת העיר, על מנת לבחון את 3-4 הדברים שכל מינהל צריך לעשות, ומכאן והלאה להגדיר את זה כמטרת חובה , להחליט על תחומי בדיקה עתידיים ולהיעזר במומחים. אבל פה באמת הכדור במגרש שלך, אנחנו בכל מקרה ממליצות על כך.

אני חושבת שבכלל ההסתכלות של המשפט האחרון, של בחינת התקציב בראיה מגדרית זו איזושהי גישה שאנחנו באמת מכוונים, איזושהי בחינה, כשאנחנו בוחנים את הדברים בראיה של מה הצרכים של התושבים ומדייקים אותם. וכמו שאמרתי, זו פריבילגיה שיש לנו היום במקום שאנחנו נמצאים כעירייה, לבוא וללכת על גישה שמטפלת בצרכים הספציפיים.

עוד פעם: תודה ממש ממש ממש לרות-שעשתה עבודה באמת יוצאת דופן מול אגף התקציבים

ובכלל.

תודה לנחמה, ונחמה, בואי תציגי.

גב' רוזנברג:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) שלום לכולם. שמי נחמה רוזנברג, אני מנהלת מחלקת תכנון תקציבי באגף תקציבים וכלכלה.

התבקשתי להסביר על תקציב מגדרי בעיריית תל-אביב יפו.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 23 -

נתחיל מה זה בכלל: תקציב מגדרי הוא למעשה כלי ניהולי. הוא כלי ניהולי שמטמיע את הממד

מגדר בתהליך קבלת ההחלטות התקציביות וגם בביצוע בפועל של התכניות והפרויקטים, ואני אראה בהמשך מה עשינו בעיריית תל-אביב.

המטרה של התקציב המגדרי, כמו שציפי אמרה, היא לא לקדם דווקא שוויון אלא לקדם הוגנות.

משום שהתקציב המגדרי בודק את הצרכים, ולפעמים הצרכים הם שונים ולכן גם התקציבים הנדרשים הם שונים, ולכן אנחנו מכוונים למונח שנקרא תקציב הוגן ולא תקציב שוויוני.

מצד שמאל על גבי השקף אנחנו רואים את הפריסה ב-2016 – של התקציב המגדרי במדינות ה-

,OECD ישראל נמצאת במקום המכובד הירוק, כפי שאתם רואים, שהיא בתהליך- אם היא מבצעת ומיישמת את התקציב המגדרי.

חשוב לציין שהתקציב המגדרי מוטמע בתקציב המדינה. בשנת 2013 מונתה וועדה לבחינה מגדרית ברשות הגב' יעל מבורך מאגף התקציבים באוצר והיא המליצה להטמיע את התקציב המגדרי בתקציב המדינה. החלטת ממשלה שנה לאחר מכן- חייבה את כל משרדי הממשלה להכניס את התקציב המגדרי לתוך תקציב המדינה. זה מיושם. בכל שנה ושנה יש פרק ספציפי, קוראים לו פרק ו', אם מישהו מעוניין להסתכל-זה מאוד מעניין, בכל ספר תקציב של משרד ממשלתי, שם מפרטים את התכניות, את הפילוחים, את הנושאים שהם בוחנים מידי שנה בשנה, ואפשר ללמוד מזה הרבה.

בעיריית תל-אביב התקציב המגדרי החל כיוזמה של יועצת ראש העיר לקידום מעמד האשה –

הגב' רות סופר. זה חלק מהתפיסה המגדרית שהיא הובילה ביחידות העירוניות הרבה שנים, ואפשר להגיד שאחת מנקודות המפנה היו PILOT שהיא עשתה בתקציב של המרכז הגאה, שהוכיח שיש צרכים שונים וצריך תקציבים שונים. הנושא הזה עלה לדיון בראשות מנכ"ל, התקבלו החלטות אופרטיביות. ולאחר מכן, מרגע שהייתה מה שנקרא, הצלחה-אפשר לקרוא לזה, הגיע הגיוס של המינהל הכספי בראשית הגזבר. הגב' רות סופר נפגשה עם הגזבר, נפגשה עם מנהל אגף תקציבים וכלכלה, ולמעשה גם אנחנו התגייסנו.

מר גילצר- גזבר העירייה:

יחד עם עיריית ברלין.

גב' רוזנברג:

ואנחנו התגייסנו לנושא הזה.

צריך לציין שהייתה עוד פעילות מאוד יפה שבוצעה, ביוני 2018 היה כנס בינלאומי שעיריית תל-

אביב ארגנה, בנושא תקציב הוגן בעיר שווה. היו לנו כאן אורחים בינלאומיים מגרמניה, הרבה ערים תאומות של העיר תל-אביב יפו, והיה דו שיח ודיאלוג מאוד פורה, מאוד מעניין, ולמדנו הרבה, והם גם למדו מאתנו. ומרגע שהחלטנו שאנחנו נרתמים ל-,PILOT החלה פעילות של אגף

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 24 -

תקציבים וכלכלה, של כל הרפרנטים שלנו, מול היחידות העירוניות, ולמעשה קיים ונמצא בדברי ההסבר לתקציב -2019 ניתוח מגדרי לכל חטיבות העירייה, ואני אראה את זה בהמשך.

השחקנים הראשיים שלנו בתקציב המגדרי הם כמו שאמרתי:

הפונקציה של יועצת ראש העיר למעמד האשה. הנהלת העירייה ואגף תקציבים וכלכלה, כשהאינטרסים שעומדים ומאחדים את כל השחקנים האלה לצורך הצלחת הפרויקט הזה הם-

קודם כל קידום מעמד האשה. תקציב הוגן. אנחנו רוצים הקצאת מקורות נכונה והוגנת יותר, ומה שחשוב כאן להדגיש, וזה מה שחשוב לנו כאגף תקציבים וכלכלה להדגיש- שאנחנו מדברים על תקציב מאוזן. תקציב מגדרי לא אומר שיש דרישה לתקציב נוסף. אנחנו מדברים על תקציב קיים, שמחולק, אותו תקציב קיים, אותה עוגה מחולקת לפי הצרכים שאנחנו בוחנים אותם. כך שמבחינתנו התקציב המגדרי הוא לא דרישה לעוד תקציב, זו חלוקת התקציב לפי הבחינה והנושאים שלהם, ולכן אני אומרת-אנחנו כמינהל כספי התגייסנו במלוא המרץ והכוח, וגם אנחנו התחברנו למטרה העירונית.

אני מציגה כאן על גבי השקף צילום מתוך מערכת תכניות העבודה שלנו, זאת אומרת-זה מסך קיים. מובילת המטרה היא הגב' רות סופר, וכיוון הפעולה שלנו הוא תקציב מגדרי, ואנחנו התחברנו לזה.

המודל התל-אביבי הוא מודל משולב שמתבסס על מודל של מכון "אדווה", שפועל על 3 רגליים עיקריות:

אנחנו מדברים על מודל של ניתוח מגדרי-של דפוסי תעסוקה ושכר, וכאן אנחנו מדברים על עיריית תל-אביב כמעסיקה. זאת אומרת, אנחנו לוקחים את עיריית תל-אביב ומנתחים את העירייה כגורם מעסיק בתחום המגדרי.

מצד שני אנחנו לוקחים את העירייה כמספקת שרותים לאוכלוסייה, וגם כאן אנחנו מנתחים את התקציב המגדרי לפי תכניות ופרויקטים עירוניים, כאן מבחינת הסתכלות- מעירייה החוצה לנתינת שרותים.

והפן השלישי, שהוא הפן שהזכרתי אותו קודם, זה PILOT של ניתוח רוחב של קבוצת יעד.

לדוגמא, אם ניקח את המרכז הגאה, קבוצת היעד שלנו הייתה פילוח ועבודה מאוד עמוקה לניתוח התקציב המגדרי לפי אוכלוסייה.

תהליך העבודה, שציפי סקרה אותו, מתחיל באיסוף נתונים שמסתמך על מערכות המחשוב שלנו, על סקרים, על גורמי מטה, הסתייעות מכל כיוון אפשרי.

בהסתמך על איסוף הנתונים אנחנו מתכננים את תכנית העבודה, מגיעים לדיוני התקציב, מטמיעים, מבקרים, וכמובן שלב שעוד נדרש לבצע- להעריך, וחוזר חלילה.

אני מוכרחה להגיד שיש בעיריית תל-אביב גופי מטה נוספים שאפשר להיעזר בהם, כמו המרכז למחקר חברתי וכלכלה. הם עושים סקרים מאוד מעניינים כמו סקר העיר, ושם נמדדים נושאים מגדריים, ואפשר להיעזר בהם, באמת יש שם כלים יפים.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 25 -

את מה שאני אציג עכשיו אנחנו כללנו בספר דברי ההסבר לכל חטיבה וחטיבה. זאת אומרת, מי שמעוניין יפתח את פרק ההנהלה, את -613 המזכירות, ויראה בכל חטיבה וחטיבה את התמונה שאני מציגה כעת. את התמונה הזאת עשינו לכלל העירייה. יש לנו רפרנטית בשם שני שקיבלה את התפקיד, היא פה. היא קיבלה את תפקיד ריכוז נושא המגדר בעירייה, ואנחנו החלטנו שלהנהלה אנחנו נציג- לא את כל המינהלים והחטיבות אלא נציג את תמונת העירייה, כי היא מאוד מעניינת.

עיריית תל-אביב היא מעסיקה עם רוב ברור של נשים. יש %64 נשים לעומת %36 גברים.

אין למעשה הבדל משמעותי, לא מבחינת גיל ממוצע ולא מבחינת וותק ממוצע.

אם נראה את החלוקה של הניתוח המגדרי על פי מתחי דרגות, אנחנו רואים שעד דרגה 42 ההתפלגות למעשה נשמרת כמו ההתפלגות בכל העירייה, ומדרגה 43 ומעלה, אני מוכרחה להגיד שיש לנו התקדמות מאוד יפה שמובילה חטיבת משאבי אנוש ומינהל, ואנחנו עומדים על %.56 אני מוכרחה להגיד שהשיעורים היו יותר נמוכים בעבר. את כל הפילוח הזה עשינו בסיוע של חטיבת משאבי אנוש ובהסתמך על נתונים שהם העבירו לנו, ואני אומרת שאני מציעה לכל מי שרוצה להסתכל בפילוחי החטיבות-יש שם תמונות מאוד מעניינות, תמונות מאוד מרתקות, מאוד מעניין להסתכל על זה, ולומדים הרבה.

אם נסתכל על התפלגות ההשכלה לפי קבוצות המגדר, נראה שהנשים בעיריית תל-אביב משכילות יותר . %37 מהנשים הן בעלות תואר ראשון ומעלה, לעומת %29 גברים, שזה נתון מעניין.

מר לדיאנסקי:

מה זה תעודה? מה זה לימודי תעודה?

קריאה:

זה אחרי תואר ראשון.

גב' רוזנברג:

לא רק. זה שמאות, כל מיני לימודי תעודה.

קריאה:

זה מכוון לעיסוק מסוים, זה לא בהכרח תואר שני.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

למשל מורה, הנדסאי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 26 -

גב' יוחנן - וולק:

מורה זה תואר ראשון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא, בזמנו היו מורים ללא תואר ראשון. היום מורה מקבל תואר ראשון.

מר לדיאנסקי:

גרפיקאית.

גב' רוזנברג:

זה יותר לימודים של עיסוק מסוים.

מה שהראיתי עד עכשיו היה הרגל הראשונה מהמודל שדיברתי עליו-עיריית תל-אביב כגורם מעסיק.

עכשיו נסתכל על פרויקטים שניתחנו של עיריית תל-אביב כנותנת שרותים לעיר תל-אביב יפו.

וצריך להסתכל על זה בראיה שבעיר תל-אביב יפו שיעור הנשים ושיעור הגברים הוא כמעט זהה.

אני מוכרחה להגיד שכאן היו לנו ממש עזרה וסיוע מהרבה גופים, ואני מוכרחה להגיד תודה גם לרשות לפיתוח כלכלי, וגם לדובר, וגם למינהל קהילה, שהתגייסו, ובזכותם יש לנו את הנתונים האלה, כי בדרך כלל הנתונים הם לא נתונים שקיימים במערכות המחשוב והם לא זמינים, וצריך להשקיע הרבה זמן ומאמץ כדי לייצר את הנתונים האלה.

גב' ברנד-פרנק:

זה עניין של הגדרות.

גב' רוזנברג:

אנחנו רואים שתמונת המצב בתחום התחבורה, גם באוטותל וגם בתל-אופן, שהם שניהם פרויקטים מאוד חשובים בעיר שלנו,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל בדיגיתל אתן הרבה יותר טובות מאתנו.

מר לדיאנסקי:

זה מצביע על בעיה, שהנשים נשארות עם הילדים, והגברים לא. אבא יכול ללכת עם ילד בגיל 4 חודשים, אחר הצהרים לפעילות בדיגיתל.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 27 -

גב' ברנד-פרנק:

אבל התל-אופן, האופניים החדשים הם הרבה יותר מותאמים לנשים היום.

גב' רוזנברג:

כמו שאתם רואים, דאגנו לשמור על איזון, יש שתי פעולות שהגברים יותר מהנשים, ויש שתי פעולות שהנשים יותר מהגברים.

אני מוכרחה להגיד שזה נתון מעניין. אם ניקח אפילו את נושא התל-אופן, ונניח שנצליח לפצח למה נשים רוכבות פחות מגברים, יכול להיות, ואני לא יודעת מה הסיבות, באמת שאני לא יודעת מה הסיבות.

גב' ברנד -פרנק:

זה אופניים כבדות, זה נעילה קשה.

גב' רוזנברג:

אני לא יודעת.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

השאלה היא מה קורה באופניים הפרטיים. מה אחוז הנשים.

גב' רוזנברג:

אני לא יודעת, צריך לבדוק את זה.

גב' ברנד -פרנק:

זה מה שאמרנו מנחם, שלב ב' לא נעשה. זו צריכה להיות מטרת חובה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

נבדוק.

גב' ברנד פרנק:

זה דבר שצריך לבדוק.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 28 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

דבר אחד שהייתה תלונה על האופניים להשכרה היה על הגובה שלהם, שחלק מהם גבוהים מידי לנשים. פרט לזה לא שמעתי תלונות אחרות.

גב' יוחנן-וולק:

כבדים וגבוהים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה בהחלט מחייב בדיקה.

גב' ברנד-פרנק:

זה מחייב בדיקה, בוודאי.

גב' רוזנברג:

דיברנו גם הפעולות החינימיות של דיגיתל-ארועים, והספריות העירוניות, שאני מוכרחה להגיד שתמונת הספריות העירוניות זהה לתמונה בגרמניה. גם בגרמניה יש יותר קוראות פעילות מאשר קוראים פעילים.

גב' ברנד -פרנק:

אפרופו מה שדיברנו על מגדר, שזה לאו דווקא נשים גברים, השלב הבא של הבדיקה הוא שימוש וגילאים לצורך העניין. אם זה יותר קשישים-אולי צריך להתאים את הישיבה למשל. הרי בעצם הספריות הן של פעם.

גב' רוזנברג:

הנושא הבא שבדקנו הוא נושא הספורט. בתחום הספורט הגענו למסקנות די מעניינות. גילינו שמקבלי המלגות לספורטאים במערכת החינוך , עד גיל 18 – %60 הן מהמגזר הנשי. במלגות לספורטאי איכות, שזה אחרי שמסיימים את התיכון והצבא, שיעור הספורטאיות, למרות הסבסוד הגדול שיש לתחום הזה, יורד ל-%.24

השיעור של הספורטאיות שמשתתפות במרתון ובמרוץ הלילה הוא די דומה- %30 ומשהו. באירוע סובב תל-אביב השיעור עולה קצת ל-%,40 אבל גם זו תמונה מאוד מעניינת.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 29 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יש לי שאלה. יש נתונים שאני כבר היום יודע לבדוק אותם, והשאלה היא האם אני יודע. אני לא יודע. למשל, האם יש לנו נתונים מהמרתונים לפני 12 שנה, כשהתחלנו את המרתונים, והאם אפשר לבוא ולומר שיש שינוי יחסית ללפני 12 שנה? האם אנחנו במצב של עליה מגדרית או שאנחנו קבועים ואולי בירידה.

גב' סופר:

הלוואי והייתי יודעת.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

את לא יודעת?

גב' סופר:

אני לא יודעת. לא היה תהליך יזום לבדוק את זה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא הייתה בדיקה, לא עסקנו בזה .

גב' סופר:

לא.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הרי לכם מה שאנחנו עושים היום. תקציב מגדרי שמאפשר לבדוק.

גב' סופר:

אנחנו מתחילים בזה, וזה בעצם פיתוח של מתודולוגיה שהיא מעכשיו לעולמי עד.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הבנתי.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 30 -

גב' רוזנברג:

אם ה-PILOT יאומץ, אנחנו מתכננים לתחזק את הנתונים האלה הרבה שנים.

האתגר שלנו, של אגף תקציבים, הוא כאמור הרחבת ה-.PILOT אנחנו נשמח להשתתף בלימוד הסיבות לפערים.

העלאת הנושאים בתכנית העבודה ,2020 מתוך כוונה כמובן להגיע לתקציב הוגן.

אני רוצה רק להתייחס, זה באמת תמונה אחת- 1,000 מילים. התקציב המגדרי, וחשוב להגיד את זה, הוא לא מה שמופיע בצד שמאל של השקף. זה תקציב שהוא ארוג וסרוג בתוך המבנה של ספר התקציב ושל פעילות העירייה, וזה ההבדל בין תקציב א' לתקציב ב'. אנחנו מכוונים לתקציב של המגזר, ואני מאחלת לכולנו שנת תקציב מגדרי מוצלחת.

מחיאות כפיים

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תודה רבה.

אני קודם כל מודה לכם. אני חושב שזה עוד התקדמות בתחום מאוד מאוד חשוב. אני חושב שעצם המיקוד המחקרי כדי להבין את הסיבות- יש בו אלמנט חשוב מאוד, שרק אם יודעים נתונים אפשר לדעת מה צריך לעשות.

זו התקדמות גדולה מאוד ואני מברך על כך.

4. הרפורמה באגף רישוי עסקים:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני רוצה להחמיא לאיילת כבר מראש. איילת הייתה מעורבת בתהליך מאוד ארוך, היא עבדה קשה מאוד יחד עם הכנסת, כדי לייצר מציאות שבה כל הנושא של רישוי עסקים יהיה זריז יותר, וטוב יותר.

השינויים יפורטו על ידי איילת ולכן לא ארחיב בדבר.

גב' וסרמן:

תודה רבה. אבל באמת, וזה לא רק בשביל להגיד את הדברים, הם לא היו קורים אם לא הייתה כאן תמיכה מאוד גורפת של הנהלת העירייה, בין אם זה בטלפונים בשעות לא שעות, ובאמת בלחץ מסיבי כדי באמת לעצור את הדברים לפני שהם ידרדרו למקומות אחרים. אם זה להגיע אתי, מנכ"ל העירייה, לפגישה עם מנכ"ל משרד הבריאות כדי להסביר לו את ההיגיון מאחורי הדברים, ובאמת הייתה כאן תמיכה מאוד גדולה, בתהליך שהוא מאוד נכון ובכוונות מאוד נכונות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 31 -

(הצגת הדברים מלווה במצגת) קצת על מה שקורה לנו בעיר למי שפחות מכיר:

50,000 עסקים בסה"כ בכל העיר תל-אביב יפו, ומתוכם 13,000 עסקים שהם טעוני רישוי. אנחנו רואים פה את החלוקה בין בתי אוכל לשאר העסקים בעיר, כולל עינוג ציבורי, בתי מלון, כלומר עיר ללא הפסקה במלוא מובן המילה.

קצת על מה שהחדרנו בעולם רישוי עסקים ב-4 השנים האחרונות באגף רישוי עסקים.

יש לנו בעצם שלוש מטרות:

לחשוב אחרת

לעבוד אחרת

לנהוג אחרת.

מה שנמצא כאן על גבי השקף-שזה רגולציה, דיגיתל ופרו-אקטיביות-אלה דברים שהשתנו עם השנים, אבל המטרה היא כל הזמן לחשוב אחרת, לעבוד אחרת ולנהוג אחרת, זה דברים שלא ישתנו, ולכן הגענו לעניין של הרגולציה, אנחנו עובדים אחרת גם בדיגיטלי, ופרואקטיביות לעולם תישאר.

המטרה שלנו בחוק רישוי עסקים, לפני שהגענו לשולחן הכנסת הייתה להגיע בעצם לשתי מטרות:

האחת- להפחית את הנטל הכלכלי של בעלי העסקים.

השנייה- הפחתת חוסר הוודאות של בעלי העסקים, לתת להם יציבות כלכלית ועסקית בכל מה שהם עושים.

המטרות שלנו היו- להאריך את תוקף רישיון העסק, חלמנו על רישיון עסק לצמיתות, המשק עוד לא היה מספיק בשל לכיוון העניין, אבל כן השגנו הארכת תוקף רישיונות.

והקמת מכון רישוי פנים עירוני בניגוד למה שבוצע בחוק התכנון והבנייה- הקמת מכוני בקרה פרטיים, כאן עשינו את זה HOUSE ,IN תחת רשות ציבורית, רשות אחראית, שבאמת יכולה להבטיח את המטרות של היזמים ובעלי העסקים.

גם בעניין של פרו-אקטיביות יש כאן כמה נקודות שאנחנו עושים באופן שוטף, אם זה קידום עסקים שפועלים בלילה.

הקמת מגוון ערוצי קשר וכד', ולא ארחיב בעניין.

דיגיתל לעסקים, אהבתי את המונח שהדובר השריש, שזה בעצם להגיש בקשות בפיג'מה, אפשר לעשות את זה בעצם ,24/7 זה לא קיים בשום מקום אחר בארץ, ועל פי בדיקה שלנו, ואני אומרת את זה בזהירות, זה לא קיים בשום מקום אחר בעולם.

"ישראל דיגיטלית", בשנה הקרובה אני מקווה שזה יקרה כבר בחודשים בקרובים, הולכת לרכוש מאתנו את החלק הראשון של הפיתוח ולפתח יחד אתנו את השלבים הבאים במערכת, זה משהו בתקציב של סדר גודל של 60 מיליון שח'.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 32 -

חוק רישוי עסקים: רציתי להקרין סרטון קצר אבל הדבר לא מסתייע ונמשיך מפה.

לגבי מה שאמרתי קודם-הארכת תוקף רישיונות, אנחנו רואים שרוב העסקים בעצם עברו משנה ו-3 שנים לתקופת רישיון של 10 שנים. הדבר מקל באופן משמעותי על בעל העסק- שהיה צריך כל כאשר כמובן במקביל לזה אנחנו נמשיך לעשות ביקורת עסקים בעסק עצמו, כלומר אנחנו לא נשאיר מסעדה ללא ביקורת וללא פיקוח 10 שנים עם רישיון, אנחנו נגיע לעשות ביקורת כדי לראות שהוא באמת אכן ממשיך לעמוד בתנאיי הרישיון שלו, אבל אם הוא בסדר, הכל בסדר והרישיון ממשיך. התיקון הזה בוצע ב-35 פרטי רישיון עסק בתוך הצו, סה"כ פריטים בצו-,200 אנחנו מתכוונים בסבב הבא של התיקונים לגעת בעוד לא מעט פרטים בתוך הצו עצמו.

הוקמו שלושה מסלולי רישוי חדשים:

מסלול תצהיר, מסלול מזורז א', מסלול מזורז ב', אלה לוחות הזמנים להוצאת רישיון עסק.

הכוונה שלנו הייתה מאוד פשוטה: לתת את הרישיון מאוד מהר ולתוקף זמן הרבה יותר ארוך.

כאשר במצב הזה, אם יש איזושהי בעיה בתנאי הרישיון אנחנו גם יודעים לקחת את הרישיון מאוד מהר, ולכן לא צריך לחדש אותו לתקופות יותר קצרות. אנחנו רואים פה על גבי השקף את לוחות הזמנים להוצאת הרישיון, וזה לוחות זמנים שכל נותני האישור צריכים לעמוד בהם.

לא נבדק תוך 21 יום- יוצא היתר מזורז. לא נבדק ב-180 יום יוצא היתר זמני, או רישיון קבוע.

נגמרה התקופה שבעלי העסקים צריכים לרדוף אחרי נותני האישור לצורך קבלת הרישיון.

אנחנו רואים פה את סוגי עסקים שמחולקים על פי המסלולים החדשים שנקבעו:

חידוש רישיון, גם זה מהלך מאוד מהפכני. בעת חידוש הרישיון, לדוגמא מסעדה, אחרי 10 שנים יש להם חלון הזדמנויות מאוד קצר- לבוא לבדוק את העסק, ב-45 ימים, לא הגיעו לבדוק- יוצא רישיון. כלומר, יש איזה רצף מאוד ברור של הרישיון שמחזיק בעל עסק.

הארכת היתר זמני, כן הצלחנו להאריך את זה לשנתיים. כלומר, יש אפשרות במקרים מאוד אובייקטיביים, לדוגמא- למכון התקנים לוקח קצת זמן להגיע לבעל העסק ולבדוק את כל מה שהוא צריך לבדוק, ולכן יש לנו אפשרות באמת לתת לו לעבוד תחת רישיון זמני מאוד מאוד ברור.

הקמת מרכזי שירות משותפים, כפי שאמרתי קודם, זה יחליף מכוני הבקרה הפרטיים שנבנו בחוק התכנון והבנייה. החל מה-1.1.2020 אנחנו נוכל, בשמחה רבה, להקים מרכז שרות תחת הרשות העירונית, כשכל נותן אישור צריך לשלוח נציג אחד לפחות פעם בחודש, תחת הרשות עצמה, לקבוע יום עבודה, שעות עבודה שבהן הוא מקבל את בעל העסק, נותן לו מידע, ייעוץ והכוונה, וגם עובר על הבקשות שלו לרישיון. אלה נותני האישור שיצטרכו לשבת החל מה-1.1.2020 תחת הרשות.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 33 -

העברת בעלות בעסק:

נגמר הסיפור של מי שרוצה להעביר בעלות מיד ליד צריך לפתוח את כל התיק מחדש, ובעצם נשאר בלי רישיון . יש רישיון קבוע, הוא עובר לבעלים החדש עם יתרת הרישיון. כלומר, אם הבעלים הנוכחי החזיק ברישיון למסעדה שנתיים, נותרו לו עוד 8 שנים, בעל העסק החדש מקבל רישיון עסק לעוד 8 שנים.

מר פרץ:

את לא בודקת אותו?

גב' וסרמן:

רק המשטרה- אם יש לה עניין ספציפי בבעל העסק, אם למשטרה יש איזושהי בעיה- שתודיע. כל עוד היא לא מודיעה- בעל העסק החדש מחזיק ברישיון.

גב' להבי:

זה מדהים. קודם יכולת להעביר עסק ולא למכור מוניטין, המוניטין היה שווה אפס.

גב' וסרמן:

בדיוק. עכשיו העבירו את התקנות החדשות בעניין, אנחנו עובדים על זה, זה אמור לעבור בוועדה הראשונה שתתכנס אחרי הבחירות. דבר אחד אני רוצה לשנות שם, כי זה לא רק להעביר את הרישיון, אני גם רוצה להעביר את האישורים, אם יש אישורים. לא רק הרישיון אלא שגם האישורים יעברו, וגם את זה אנחנו נדאג לתקן.

מר לדיאנסקי:

גם התקנות של 45 יום אמורות לעבור יחד עם זה?

גב' וסרמן:

כן, מיד אחרי הבחירות. זה כבר לא יהיה ב-,1.4 יש כאן עיכוב קטן של חודש וחצי.

הנושא של הארכת תוקף רישיונות כבר עבר, אנחנו כבר מיישמים את זה, לעשרות בתי עסק כבר יצאו רישיונות למעבר ל-10 שנים.

הנושא של שימוש חורג- גם פה יש הקלות. אנחנו יכולים לתת כבר היתר זמני לשימוש חורג טרם החלטת וועדה, אנחנו עושים את זה במישנה זהירות ובזהירות רבה, כשאנחנו מסתמכים על מספר קריטריונים מאוד ברורים כתנאי לביצוע העניין.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 34 -

תיקון הוראות חוק נגישות. החוק מאוד מאוד חשוב. הדבר היחיד שעשינו בעניין הזה- זה התאמנו לתקנות של חוק התכנון והבנייה. כלומר, הגיש אישור של יועץ פרטי-יוצא רישיון. אפשר לבסס את האישור שלנו לרישיון על חוות דעת של יועץ פרטי, לא כך הדבר היה בגירסה הקודמת של החוק.

מר לדיאנסקי:

ואיזה בקרה יש לך?

גב' וסרמן:

אנחנו עושים בקרה בכל מקרה. כלומר, זה לא מותנה בהוצאת הרישיון אבל אחר כך אני עושה בקרה על עמידה בתנאים שהיועץ הפרטי נתן, ואני לא מסתפקת בזה, עכשיו הכנו תכנית לתדירות ביקורת. כלומר, לחלק מהעסקים אנחנו נגיע רק בחידוש, ולחלק מהעסקים אנחנו נגיע גם קצת לפני- לוודא שהם באמת עומדים.

מר לדיאנסקי:

זה אחרי 3 שנים או 5 שנים או 10 שנים?

גב' וסרמן:

אני לא אחכה לחידוש של המסעדה, אני אגיע כל 5 שנים לוודא שהוא עומד בתנאיי הנגישות.

כלומר, זו האחריות שלנו.

מר לדיאנסקי:

ותגיעי אם יש תלונה. אם יש תלונה תגיעי בכל מקרה.

גב' וסרמן:

ברור, זה בכל מקרה, אבל אנחנו לא רוצים לחכות שתהיה תלונה, אנחנו רוצים להגיע לבעיות עוד לפני.

כמובן שיש גם אפשרות לבעל העסק, על פי התיקון החדש לחוק, גם להגיש תצהיר. חלק מהעסקים- הוא יוכל גם להגיש תצהיר על עמידה בנגישות, הוא לא יצטרך להעסיק בעל מקצוע לטובת העניין.

שינויים בצו הטעונים אישור: זה חלק מאוד מאוד חשוב, וחשוב לי שתבינו את זה. החוק בנוי

מצו, תקנות, וחוק. צו- בסמכותו של שר הפנים לתקן מה שהוא חושב, איך שהוא חושב, מתי שהוא חושב, בחתימה שלו.

תקנות דורשות אישור של וועדת הפנים, כולל חוק.

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 35 -

הבשר האמיתי של רישוי עסקים נמצא בצו, הוא לא נמצא- לא בחוק, וכמעט שלא בתקנות, הוא נמצא בצו. אנחנו לא רצינו שאחרי באמת עבודה מאוד קשה בוועדת הפנים, בכל רגע נתון אחרי קבלת ההחלטות יוכלו לתקן את הצו איך שרוצים. ביקשנו להכניס את הצו לחוק, לא הסכימו.

מה שכן הסכימו, בחכמה רבה עשו את הדבר הבא: אם מבקשים לבצע החמרה לצו, נדרש אישור של וועדת הפנים, הקלה- אין שום בעיה ששר הפנים עם הוועדה הבין-משרדית יאשרו. אני 4 שנים, עוד לא ראיתי הקלות, כך שכל ההחמרות עוברות לוועדת הפנים ואפשר להיות רגועים בקטע הזה.

עידוד פעילות כלכלית, גם זה מאוד מאוד חשוב. לא יכול להיות שכל משרד יחליט שמחר בבוקר הוא רוצה שבית העסק יישם דרישה כזאת או אחרת. הדוגמא הכי טובה זה בתי המלון עם ההצללות של הבריכות. יכול להיות שזה דבר מאוד מאוד חשוב, אני גם לא מבינה בזה. אבל באים ואומרים: אם הדבר הזה יעלה יותר מ-200 מיליון שח' בשנה למשק – נדרשת כאן בחינה של וועדה מייעצת. וועדה מייעצת תבחן עלות תועלת, תבחן סיכונים, עד כמה זה חיוני וממתי זה חיוני, ותמליץ לוועדת הפנים באם לקיים- כן או לא. זה סינון מאוד חשוב שלא היה עד היום. עד היום , כל נותן אישור שרצה ליישם דבר כזה או אחר-פשוט שלח הנחיות ובזה נגמר. אנחנו כנציגי הרשויות המקומיות יושבים כמשקיפים בוועדה, היינו אמורים להיות בוועדה עצמה, רצינו שמי שישב בוועדה זה מרכז השלטון המקומי, לא הסכימו, שר הפנים רצה לקבוע את זה כנציג שלו. אז אמרנו –O.K , אנחנו יושבים.

מר לדיאנסקי:

אז תביאו תיקון, תנסו להביא תיקון.

גב' וסרמן:

זאת הרפורמה.

התחלנו כבר ליישם אותה, אנחנו כבר בצעדים מאוד ממשיים, יחד עם מערכות תפעוליות, מערכת תפעולית חדשה, רישוי מקוון. אנחנו עוזרים לכל רשות שמבקשת ללמוד מאתנו איך מבצעים את זה מהר ומיישמים את זה מהר ונכון, ושם אנחנו נמצאים.

תודה רבה.

מחיאות כפיים

עיריית תלֿאביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 1

מתאריך י"א אדר ב' תשע"ט ()18/03/2019

- 36 -

גב' להבי:

זה באמת פריצת דרך יוצאת מהכלל, ואני חושבת שזה לא רק ברישוי עסקים, אלא כל התפיסה של קידום עסקים, והפיתוח של עסקים, כי כל הקלה ברישוי משמעותה התפתחות נוספת לעסקים בעיר.

עכשיו על בסיס הרפורמה צריך לשאול מה הצעדים הבאים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אנחנו סיימנו.

תודה רבה לאיילת.

תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה