החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 16 עד 31 בדצמבר 2019 חלק ב

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית עררים מס': 140018990 שליד עיריית תל-אביב-יפו 108

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד סטוקהולס כהן אבי

עו"ד: מטרסו אחוד

רו"ח: מלי אורלי

העוררת: רוזנטל מערכות ידע בע'ימ

- נגד.

מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב-יפו

החלטת

הנכס נשוא הערר

.1

הנכס נשוא ערר ממוקט ברחתוב יגאל אלון 7 בתייא. הנכס חויב תחילה לפי שטח של 298 מ"ר והחל מיום 16.4.2018 הנכס אוחד עס שטת נוסף שנמצא באותו חלל (נכס מס' 2000265506)

ושטחו הכולל כיום הוא 351 מ"ר בסיווג ייבניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחר'י כהגדרתו בסעי 3.2 לצו הארנונה (להלן: ''הנכסיי ו/או ייהנכס נשוא הערריי).

העוררת היא חברת הזנק שמפעילה את אתר מדליין שמעניק מידע בתחום הנדלייו ללקותות קצה וכן ללקוחות מטסחריים. העוררת טוענת כי היא מקיימת בנכס פעילות שעונה על ההגדרה של בית תוכנה כהגדרתו בסעי 3.3.3 לצו הארנונה. בהשגתה מיום 15.4.2018 היא ביקשה ממנהל הארנונה שהטיווג שנקבע עבורה יתוקן באופן שישקף את השימוש שהיא עושה בנכס בפועל.

להשגתה של העוררת השיבה מנהלת מחלקה בעירייה (ולא מנהל הארנונה) תוך דחיית טענותיה בנימוק כי לתפיסת העירייה העוררת אינה זכאית לסיווג הספציפי המבוקש שכן לטענתה העוררת מעניקה שירותים מסחריים ולכן הסיווג שנקבע עבורה יעמוד על כנו. המשיב הודיע לוועדה בסיכומיו כי חתשובה לעוררת מיום 7.6.2018 תיחשב כתשובה להשגה שחוגשה במועד וכדין, ומכאן נסללה הדרך להגשת ערר ולבירורו על ידנו כאילו שהתשובה נלתנה על ידי מנהל הארנונה.

בעבר, וזה חשוב לחדגיש, ניהלה העוררת פעילות דומה בנכס אחר ובכתובת אחרת. על פי הנטען, ונדמה שאין על כך מחלוקת, העוררת קיימה פעילות גחה אך ללא כל הפרדת פיסית בין הפונקציות ייהמסחריותיי לעבודת הפיתוח והתכנות אולם כיום העוררת מחזיקה למעשה בשני נכטים נפרדים

בכתובות שונות: האחד, ברחוב יגאל אלון 55, והשני ברחוב יגאל אלון 57, והוא הנכס נשוא הערר.

על פי הנטען, פעילות העוררת מפוורת ביו שני יימחלקותיי שמקיימות כל אחת פעילות שונה:

האחת, בנכס שברחי יגאל אלון 55, שמרכות את תפקידי הניהול, המזכירות והאדמיניסטרציה ולכן סווג נכס וה לפי השימוש שנצפה ותועד בתור 'ימשרדיםיי. לעומת ואת, בנכס השני, הנכס נשוא הערר, מתקיימת פעילות מחקר ופיתות תוכנה בלבד, אאת כפי שמתואר בכתב הערר.

2 |

הנכט צולם על ידי חוקר חוצ באגף חיובי ארנונה במסגרת דוח ביקורת שנערך ביום 64.6.2018 -

אליו צורפו תמונות מ\ זמקוס ביחד עם תרשים של מבנה הנכס אשר מעניק לוועדה אפשרות לבחון מבתינה ויזואלית הן את אופן חלוקת השטחים לחדרים והן את השימושים שנעשים בנכס על ידי עובדי העוררת, וזאת בהלימה עם הנטען בתצהיר שהוגש על ידי מר ערן בן חורין מטעט העוררת.

טענות הצדדים

.7

.0

.1

.2

.3

.4

נבהיר תחילה, כי העיךְייה נתבקשה על ידי העוררת לאחד את החשבונות, ה*ינו את היתידה בשטת של 53 מ"ר (חשבון 10942297) עט יתרת השטחים שבנכס בתור יחידת חיוב אחת, וואת בסיווג של בית תוכנה. בקשת האיתוד של העוררת נענתה ולמעשה התל מיום 16.4.2018 אוחדו החשבונות והנכס נשוא הערר (נכס מס' 2000265484) בשטת כולל של 351 מ"ר סווג כולו בשימוש של ייבנייניס שאינם משמשים למגורים'י.

בתאריך 5.7.2018 הוגש ערר על תשובת מנהל הארנונה ובמטגרתו תיארה העוררת את השתלשלות האירועיט כפי שפורט לעיל, תוך הדגשת הטענה כי השימוש העיקרי שנעשה בנכס הולם את הטיווג הספציפי של בית תוכנה שכן היא מקיימת בנכס אך ורק פעילות של מחקר ופיתוח מוצרי תוכנה לשווקי נדליין בישראל ובחוייל,

העוררת הצהירה בפני הועדה כל היא ימייצרתיי בנכס מוצרי תוכנה למגוון של לקוחות בעלי דרישות ומאפייניס שונים שמצריכים אותח לפתח עבורם תכונות שונות ופיצירים חדשים בתדירות גבוה, כך |שבכל שבועלים יימשותרריי לטענתה מוצר חדש באופן שאמור לטפק ללקוחותיה מידע מפולת שמותאם לדרישות הלקות ולפרופיל העסקי שלו.

מתוך התשתית הראייתית שהונהה לפנינו - נדמה שהעוררת אינה מקיימת מתוך הנכס הנדון אינטראקציה מסתרית כלשהי עם הלקוחות. את תוצרי הפיתוח שהיא מייצרת היא לכאורה משווקת דרך גורמי השיווק וההנהלה שפועלים מתוך הנכס האחר של העוררת אותו מאיישים

ו[

כאמור בעלי תפקידים שונים שאינם עוסקיט בפיתוח ובמכירות.

|

העוררת מטרה לעיריוה מידע מקיף שנוגע לפעילותה ותמכה את בקשתה לסווג את הנכס כבית

תוכנה דרך הצגה של רשימת עובדים שהיא מעסיקה בנכס, מתוכה למדנו כי היא מעסיקה מספר מתכנתים (כותבי קוד), עובדי מחקר, אנשי איסוף נתונים, תמיכה טכנית, מהנדסי מערכות מידע, מפתחיל אינטרנט וכוי.

בנוסף צירפה העוררת לעיונה של העירייה הסכמי התקשרות עס לקוחות מסוגים שונים וכן דויית כטפי (דו"ח רווח והפסד) שדרכו ביקשה העוררת לבטט את הטענת כי היא מתפקדת כחברת הונק שאינה מפיקה רווחים ושמרבית הוצאותיה מנותבות למחקר ופיתוח כאינדיקציה לכך שהשימוש שנעשת בנכס הוא למחקר ופיתות בלבדד.

העוררת הדגישה בפנינו כי מלבד פעילות המוייפ שמתבצע בנכס נשוא הערר, העוררת מעסיקה מתוך רשימה שהוצגה בפנינו שורה של עובדיט נוטפים, אולם אין מחלוקת בין הצדדים כי אנשי הנהלה והאדמלניסטהציה, השיווק והמכירות אינם מאלישים כאמור את הנכס נשוא הערר כפי שפורט לעיל.

העוררת אף מבקשת במסגרת הליך זה להסתמך על החלטת ועדת ערר קודמת מיום 5.5.2015 שבמסגרתה גובש הסדר פשרה (שגובש לאחר שהתקיים דיון הוכחות) לפיו הכירה העירייה לפרק צמן מוגבל במחצית (50%) משטת הנכס שבו החזיקה העוררת בעבר תחת סיווג בית תוכנה (במסגרת תיק ערר 140011659).

0

וכה

.6

7ך.

.8

.9

.0

.1

שלבי הדיון בפני הועדה

.2

.3

.4

.5

.6

3

חמשיב תומך את עמדתו בגרסת מנהלת מחלקת שומה בעירייה מיוט 7.6.2018 בנימוק כי הנכס.

אינו עונה על ההגדרה ייבית תוכנהיי שבצו הארנונה, תוך הדגשת הטענח כי הפשרח שאליו הגיעו הצדדים בשנים 2014-2015 היח נקודתי, מוגבל וקצר מועד וכי אין ללמוד מתוכו דבר נכון לשנת המס הנדונת שניוזונה, בין ההיתר מביקורת שנערכה בנכט ביום 4.6.2018 ואשר תועדה במסגרת דו"ח הוקר שהוגש כשהוא נתמך בתצחיר מטעם המשלב.

המשיב טוען בפנינו כל הנכס מוחזק על ידי העוררת בשימוש מסחרי-עסקי ולשט ביסוד עמדה זו ניתח המשיב את המהות העסקית של העוררת אך נדמה שהניתוח של המשיב נעשה בהתעלס מן העובדה כי השימושים של העוררת מחולקים לשני סוגיט והט מתבצעים בשני נכסים נפרדים.

המשיב מצדו סבור כי יש ללמוד מהתנהגות העוררת, שלא התנגדה במשך מטספר שנים לסיווג ייבניינים שאינם משמשיט למגוריסיי שניתן לנכט שהחציקה בעבר בתור אינדיקציה לכך שהיא ייהשלימהיי עס הסיווג שניתן לשימוש שחיא עושה כיום על פי חצו ולכן היא מנועה מלטעון אתרת.

לגופו של עניין, טוען משיב כי העוררת אינה מקיימת את תנאי הפסיקה לסיווג פעילות של ייבית תוכנהיי שכן לתפיסתה התכלית העסקית של הנכס המדובר היא מסתרית הואיל ושימוש ותחזוקה של פלטפורמה שדרכה מנהלת העוררת אתרי אינטרנט ומקדמת פרסום עסקים באמצעותה אינם נכנסת לגדר הסיווג של בית תוכנה, גאת הגם שמדובר במוצריס שהם מבוססי תוכנה.

מסקנה זו משעין חמשיב בין היתר גס על ממצאי הביקורת שמתוכם עולה לכאורה שעיקר עיסוקת של העוררת בנכס הוא בהפעלה של אתרי אינטרנט הנותנים מידע בתחום הנדליין ושבאמצעותס העוררת מפרסמת לטענתה עסקים בתשלום ושהכנסותיה אינן מפיתוח של תוכנה כמוצר מדף וסחורה כטוביו אלא ממכירת מינויים לאתר אינטרנט שמנהלת העוררת.

המשיב למד מתוך עיון בדוחות הכספיים ובהסכמי ההתקשרות כי הכנסותיה יהרבות?י של העוררת מקורס לא במכירת מוצרי תוכנה כמוצרי מדף אלא שהן צומחות ממערך השירותים המסחריים שמוצעיכן ללקוחות ולכן העוררת אינה מקיימת בנכס את המבחן המהותי שהוגדר בפסיקה אשר ו לקבוע כי השימוש שנעשה בו הוא לצורך ליצור או פיתוח של תוכנה.

המשלב שב וטוען בתשובתו כי העוררת לא הוכיחה ולו בראשית ראייה כי חיא מקיימת פעילות ליצורית ושאין או תכליתה ומטרתה של הפעילות העסקית של העוררת בנכס וכי מסקנה זו של המשב נכונח כביכול גם על פי המבחן הכמותי שמלמד לדידו כי גודלו של השטת שבו מתבצעת הפעללות הנטענת מוכיח את גרסתו כי המדובר בחברה שמספקת בנכס שירותי אינטרנט בתשלום.

ן

1

|

בתאריך 13.12.2018 קיימו הצדדים בפנינו דיון מקדמי.

נציין בהקשר זה כי פרוטוקול הדיון שהתקיים בפני ועדה קודמת בעניינה של העוררת מיום 5 נ(נ(נספת 3 לכתב הערר) שבמהלכו נחקר עד מטעם העוררת לגבי נכס אחר אף הוא מצוי בתיק.

תצחיר מטעם העור הוגש ביוט 14.3.2019 ואילו המשיב הגיש תצהיר מטעמו ביום 25.3.2019.

בתאריך 16.5.2019 קיימו הצדדים דיון הוכתות שבמהלכו נחקרו עדי הצדדים, מר ערן בן תורין שמכתן בתפקיד מנהל אצל העוררת, ומר נועם אדלר שערך את הביקורת מטעם המשיב ואשר תועדה בדויית הקירה מיום 4.6.2018.

סיכומים מטעם העוררת הוגשו ביום 7.7.19 ואילו המשיב הגיש סיכומים מטעמו ביום 2.10.19.

7 ה

ניתוח הראיות, דיון ומטקנות

.7

.8

.9

.0

.1

.2

.3

.4

5פ3.

.6

.7

השאלה העומדת להכרעתנו היא אפוא, כיצד יש לסווג את הפעילות שנעשית בנכס הספציפי המדובר: האם תחת הסיווג 'בניינים שאינם משמשים למגוריסיי, כטענת העירייה, או תחת הסיווג הקונקרטי המופחת שנתקק ספציפית עבור ייבית תוכנה"י.

נפקותו של הסיווג הינה לצורך קביעת תעריף הארנונה לפיו יחויב הנכס, כאשר התעריף לחיוב של ייבתי תוכנהיי או ייתעשיהיי, נמוך מוּה של יימשרדים, שירותיםי.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובתומר הראיות, באנו לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל בהלקו, מהטעמיט שיפורטו לחלן.

גדר הספקות כרוך בשאלח מהי בעצט מחות פעילותה הטכנולוגית של העוררת. נכון להדגיש כי אנו כחברי וועדה, שניגשים לבתון שאלות של סיווג בכובענו כמשפטנים ורואי חשבון, מתקשיט לא אחת להסיק מסקנות חותכות בכל הנוגע לשאלות עובדתיות שמצריכות לעתים רבות הבנה של הטכנולוגיה שעומדת בסיס המודל העסקי של החברות שמבקשות שיכירו בהן בתור בתל תוכנה.

גס מלאכתה של העירייה בהקשר זה אינה קלה. סיווג נכס מסוג תעשייה, שירותים או מלאכה יכול להיות לעתים מלאכה קלה ולעתים קשה ומסובכת. יעידו על כך עשרות פטקי דין שעסקו בשורה של מקרים ו לגבי שאלת הסיווג יהנכוןיי או ייהמתאיטיי הולידה שורה של מבחני עגר שנועדו להקל עלינו במלאכה זו, שלעתים כרוכה גם בהערכה ופרשנות.

אולם נדמה שסיווג בתי תוכנה באופן קטגורי הפך למשימה מורכבת עוד יותר אשר לא רק שהוא מצריך הבנה מעמיקה של ליבת הפעילות המבוצעת בנכס, אלא מחייב ניתות והיר וקפדני של המודל העסקי שקשור הן בסוג הטכנולוגיה שמשרתת את העסק שמנוהל בנכס והן באופן שבה היא מוטמעת, מיושמת או משווקת ללקוחות (אם בכלל).

לשט בדיקת סיווג בות תוכנה יצרה העירייה נוהל עבודה שימושי לפיו היא פונה למחזיקים שטוענים לסיווג בית תוכנה ומבקשת מהם לחשוף את עצמם בפניה ולמסור לה מידע מקיף שנועד לכסות שאלות אפיון רבות וזאת על דרך הצגת שאלון מובנה שצורף במקרה דנן לתצהיר של חוקר חשומה שערך את הביקורת בנכס מטעט חמשיב.

כאשר מחציק בנכס מבקש שיחילו על השימוש סיווג של בית תוכנה תחת תעריף ארנונה מופחת אינו משתף פעולה עם העירייה ואינו טורח להשיב לשאלות חוקר השומה מסתכן אותו מתויק בדחלית השגתו שכן בעררי מס כבענייננו - הנישום הוא התובע, ונטל הרא*יה מונת על כתפו.

הצד השני של המטבע הוא שכאשר זוכה העירייה לשיתוף פעולה מלא עס מחציק שכאמור טוען לסיווג בית תוכנה, על מנהל הארנונה לעבד את המידע שמתקבל אצלו על ידי תוקר תשומחת במקצועיות ולנתח את הטענות העובדתיות 'יבלב פתוח ובנפש חפצחיי שכן זו עשויה להוות לאחר מכן חלק מהתשתית הראייתית שתעמוד תחת ביקורת שיפוטית.

בהקשר וּה, מצופה ממנהל הארנונה להתמודד עס הצהרותיו של המחציק בתום לב ובענייניות תוך צופייה שיעשה כן באמצעות שימוש בכלים ובשפה שמתאימח לשוק ההייטק שמתפתח בקצב מהיר, וכל עוד הוא לא נוהג כך, הופכת מלאכתס של כל העוסקים בדבר, לרבות של חברי הועדה שנדרשים להכריע בסוגיות של טיווג, קשה ומורכבת עוד יותר.

במקרה הנוכתי, פנתה העירייה לעוררת וביקשה ממנה לקבל רשימה שמית של העובדים ותיאורי התוכנות שעמן היא מייצרת ומפתחת את מוצריה. העירייה ביקשה בנוסף לעיין בדוחות כספיים, חוצים, תשבוניות -- לעסק ואף דרשה תיאור של פעילותה תוך התמקדות בניתוח המודל העסק של העוררת (מירור וניתוח מקורות הכנסותית).

.8

.9

.0

.1

.2

.3

.44

.5

5

בדוייח הביקורת שערכה העירייה קיימת התייחסות למודל העסקי שתיארה העוררת (התקשרות עם יימינויים למזדלן למקצוענים, משלמיט כסף ומקבלים קוד כניסה לפלטפורמהיי, ראי/ה סעי 3 לדוייח הביקורת), וכן התייחסות לגבי השלב שבו נמצא הפיתות של התוכנה שמנוהלתת על ידה בנכס נכון למועד הבוקורת, וזאת תוך פירוט הדרך שבה מבוצע השיווק על ידה ומהו תמהיל ההכנסות של המחציקה/העוררת בכללותו (ושוב, ההכנסות אינן בהכרת מתוך הנכס נשוא הערר).

למעשה, כחלק מנוהל העבודה המדובר, על בסיס תשובות המחויק שטוען לסיווג של בית תוכנה, וכן על יסוד צילומים ומסמכים שנמסרים לתוקר השומה, אמורה העירייה העירייה לשקול את כל השיקולים הרלבנטיים ולגבש באמצעות החומר כולו עמדה סופית שלרוב נתמכת בביקורות שנערכות פיסית בשטח הנכס,

בחינה גו נעשית כאמור כדרך שבשגרה לא רק באמצעות צפייה ישירה על מבנה הנכט ועל הנעשה בתוכו אלא גס על דרך ניתוח נתונים נוספים בשטח, כולל צפייח בפעילות שמבוצעת בנכס בומן אמת אולם במקרה הנוכחי התרשמותנו היא שהטכנולוגיה עצמה או תוצריה אינם נבתניסם בצורת מקצועית באופן שמאפשר בחינה מהימנה של מה באמת יימיוצריי או מפותת בנכט מבחינה טכנולוגית (בדומה לאפיון תוצרי תעשייה ומלאכה מסורתלים).

בענייננו, הציגה העוררת תשובות מספקות לכאורה לכל שאלותיה של העירייה שהוצגו לעוררת דרך השאלון שערך החוקר מטעמה, ובראשן העובדה כי תתוס העיסוק שלה הוא במתן פתרונות טכנולוגיים דרך מערכות מידע, כאשר שיווק המוצרים והמכירות על ידה מתבצע בנכס אחר שביגאל אלון 55 (ראי/ה שאלה 7 לשאלון חוקר השומה).

כן, נמסר כי פעילות תעוררת מתמקדת בפיתות גרסאות חדשות ובפיציריס תדשיט למוצרים שהיא מייצרת (ראי/ה שאלה 4 לשאלון חוקר השומה). העוררת אף חידדה בשאלון כי ההכנסות הן ממכירת מינויים לשימוש בתוכנה. השאלון מולא על ידי החוקר בליוויו של מנהל הפיתוח (010)

אשר אף תועד אומר שתוכנת יימדלןיי שהיא מפתחת משרתת את הלקוחות של החברה באמצעות המידע שהמערכת מספקת להם דרך הרשאות כניטה לתוכנת 8888 באתר שיושב בענן (מכונה יימדלן למקצועניסי). |

העוררת פירטה - הלקוחות לפי פילוח לסוגים (ראי/ה שאלה 6 לשאלון תוקר השומה); כמו

לדוח הביקורת צורפו שמ תרשלימים (שרטוטים) שמתאריס את מבנה הנכס, האחד מתליחס לשטח העיקרי של 298 מ"ר (חשבון 7 ותשנל מתאר שטה צמוד של 53 מ"ר (חתשבון 10942297)

שלגביו הוצהר על ידי העוררת כי ביתידה המדוברת יושב צוות מידעניס שאינו עוסק בפיתוח (צוות מידעניס). ההצהרה על עובדה זו חצרה על עצמה בפרוטוקול בעת חקירת העד בפנינו.

עיון בדוייח הביקורת מגלת עוד כי מרבית השטת של הנכס הנדון נמצא בשימוש של אנשלי פיתות תוך שמצוינת העובדה כל את החדרים מאיישיס בעיקר מתכנתים, אנשי זט ו- אט (פיתוח ממשק משתמשים), מתכנתי |4), תוקרי שכונות (אפיון מערכת) מנתחי מידע 618 וכך הלאה. כלומר, יש להבהיר בהקשר צה |כי מהתרשיטס שתומך בעמדת העירייה עולה כי כל חפעילות המסחרית והאדמיניסטרטיבית של העוררת אינת מנוחלת מתוך הנכט הנדון אלא בנכס נפרד שממוקס בסמוך אליו ושהוא איגו מהווה חלק מערר וּה (וחמשיב אינו תולק כלל על עובדה זו).

לפיכך, בשיט לב לכל המשתנים שפירטנו לעיל, אין לכתד כי מסקנתנו הסופית בחליך דנן, כפי שנבאר להלן, אמנם לא חפה מלבטים שכן שאלת הסיווג היא מורכבת אך ייחודו של המקרה הקונקרטי הוא בכך . שהכרעתנו מתמקדת בפעילות שנצפתה בנכס והיא מתבססת על ראות וממצאיס שחמשיב עצמו חקר ובחן וזאת מבלי שנשללה גרסתה ו/או את אמינותה של העוררת, לרבות לגבי הטענה בל היא מליצרת בנכס מוצרים חדשיט ושתכליתו עבודת פיתוח תוכנה 'ינטויי.

.6

.7

.8

.9

.0

.1

.2

.3

.4

.5

6

... הלינו, העובדה שכל הפעולות המסתרלת של העוררת מתבצעת מתוך נכס נפרד אחר, חליבה אותנר.

לתת משקל ראליתי נמוך לטענות שהעלה המשיב במסגרת מאמציו לשכנע כי העוררת אינה מייצרת בנכס תוכנה שנמכרת בתור סחורה הואיל וטענות אלו רלבנטיות לטעמנו בעיקר לפעילות השיווקית והמשרדית שמתבצעת על ידה בנכס אחר.

עתה, משהבהרנו מה? התשתית שעמדה בפנינו, נלגש לנמק את מסקנתנו על יסוד מבתנל הפיקה והוראות חדין והצו הרלבנטיות. בהתאם לסעי 3.3.3 לצו הארנונה, נכסים יסווגו בתי תוכנה, ובתנאי שעיסוקס העיקרי הוא ייצור תוכנת.

1

סעיף 3.3.3 לצו הארגונה הנייל קובע כי על מנת שנכס מטוים יסווג בסיווג ייבית תוכנהיי על ו

המחציק להראות הונקיימותם של שלושה תנאים מצטברים: 1. בנכט מתבצעת פעולה של ייייצוריי,

2. בנכס מיוצרת תוכנה ו-3. מדובר בעיסוק העיקרי של אותו מחזיק בנכס.

בהקשר זה ראוי להדגיש כי תקנות ההסדרים במשק המדינה מגדירות החל משנות 2000 תעשייה 'ילרבות מפעיל בניה, |מחצבות, בת? תוכנתיי, כך שעל מנת שנכס יוכר בתעריף המופחת של בית תוכנה עליו לעמוד גס |במבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין פעילות ייצורית.

מתוך חומר הראיות עולה כי הנכס נשוא הערר משמש את העוררת לפעילותה בניהול פלטפורמה שמעניקה מידע בסיסי בתינס למשתמשלי קצח וכן מידע מפולח ללקוחות מקצועיים מתתום הנדליין (מם₪861) שמשלמים לעוררת עבור זכות שימוש בתוכנה ובתמורה לכניסה דרך ממשק ליחודי שמעניק להם אֶת האפשרות לדלות מידע מקצועי ובהיקף רחב מזה שניתן באתר האינטרנט שהיא מנהלת.

העוררת ציינה כי הפעילות בנכס מתמקד הן בייצור גרסאות חדשות לפלטפורמה הקיימת וחן בפיתוח תוכנות שונות שאותן היא פירטה במסגרת השאלון, אותו טופס מידע מובנה שנועד לשמש כלי עור לעירייה, על פיו הובהר על ידה כי היא שוקדת בנוסף גט על מספר תחומי פיתות חדשים ועתידיים, וביניהם מערכת איתות ללקוחות מקצוענים, מערכת שתדע לתת תתזית פיתות של העיר וכו מערכת מידע לעיר ניו-יורק.

במסגרת המידע שחשפת העוררת הובהר על ידי נציג מטעמה בנוסף כי עבודת הפיתות שמבוצעת בנכט אינה פוסקת שבן היא מפתחת מערכת חדשה לערים בחוייל, בונה פיצירים חדשים לתוכנה שנועדה לאפשר לעוררת בין היתר לתת שירותים מגווניט ליזמי נדליין, מתנווכים, בנקים, חברות מימון וכן כדי לחדור לשווקיס חדשים, מהלך שלפי הנטען דורש פעילות מוייפ ענפה ומתמדת.

התוכנה כידוע היא מערכת טכנולוגית שלמה ומורכבת אותה, כך על פי הנטען, מפתחת העוררת מזח כמה שנים ובבטיטה, מסד נתונים ואלגוריתמיט, ניתות מידע תכנוני שמתעדכן על בסיס קבוע. העד מטעם העוררת אישר בתקירתו כי המוצר של החברה משתנה כל הזמן וכי הלקוחות משלמים עבור רישיון גישה למוצר. גרסתו לא נשללה בעת שנחקר.

לפי הבנתנו והתרשמותנו מהחומר שמצוי בתיק - כאשר לקוח משלם פונה לעוררות ומבקש גישה יימרתוקיי למערכת דרך ממשק ייחודי הוא למעשה רוכש תוכנה. העובדה שהתוכנח הנמכרת, בדמות וכות שימוש וכניטה למערכת, אינה ארוזה כסחורה ואינה מונתת על מדף בנכס של העוררת, אין בה כשלעצמה כדי לבסס יחסים של נותן שירות ומקבל שירות.

במקרה דנן, יש - כי כל האינטראקציה העסקית מתבצעת באמצעות אנשי מכירות שנמצאים /

בנכס אחר של העורהת, אולם גם בהנחה שניתן לראות בנכס הנדון בתור ייחוליה מקשרתיי בין

פעילות התכנות לפעילות העסקית, כפי שהסביר העד בחקירתו, אין ה ראוי לקבוע ככלל כי כל

.6

.7

.8

.9

.0

.1

.2

7

אימת שעיסוקה של מברה הוא בשדרוג, שיפור ותתווקה של פלטפורמה קיימת אזי שאפריורית

|

= אין לסווג פעילות שכאו שמתקיימת בנכס כבית נוכנה.

ראי/ה לעניין גח עמייג 13687-09-16 חשבשבת (ייצור) (1998) בע'/מ נ' עיריית תל אביב-יפו, פורטס בנבו, ניתן ביום 8.3.2018.

כפי שנקבע בפסיקה הרלבנטית, המונת ייבעיקריי שבצו הארנונה מכוון הן למבחן כמותי והן למבחן מהותי. במסגרת המְבְּחן הכמותי יש לבחון את גודלו של השטח בו מתקיימת פעילות יצורית לעומת גודלס של השטחים המשמשים לפעילות אחרת, ככל שהדבר עומד כלל למבחן.

לפי מבחן זה, בהתאם לממצאי הביקורת מיום 4.6.18, למעט שטח של 53 מ"ר (בחשבון 7, שבעבר נוהל כיחידת חיוב נפרדת, משמש הנכס ברובו המוחלט לטובת פיתוח תוכנה שבמסגרתו מועסקים כ-35 מתכנתים וחוקרים על ידי העוררת. לעניין המבחן הכמותי - עולה, כי ברוב שטח הנכס מבוצעת פעילות של פיתוח תוכנה.

בפן הכמותל - אמרנו כבר קודם ייברוביי שטח הנכס ולא כולו הואיל וכאמור בתוך הנכס נכלל שטח בגודל של 53 מ"ר שמוצג בתשריט נפרד (נכס מס' 2000265506) והוקצה במיוחד על ידי העוררת עבור צוות מידענות שלגביו הובחר מפורשות בכמה הצדמנויות כי הוא כולל רשימת עובדים שאינם עוסקים בפיתוח אלא אוספים מידע שיתכן והוא הכרת? וחשוב למערכת שהעוררת מפתחת אולם ראינו לנכון לקבוע לגביו כי אין לסווגו כבית תכונה (ראי/ה לעניין זה תשובה לשאלה מסי 8 בשאלון שצורף לדו הביקורת).

במסגרת המבהן המחותל, עלינו לבתון האם הפעילות הייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס. התשובה לכך היא חיובית. ראי/ה לעניין גה עמיינ (מחוזי-תייא) -29761 0 ווב סנס בע'ימ נ! מנהל הארגונה בעיריית תל אביב-יפו, פורסם בנבו, ניתן ביום 8.8.2011) ;

עמיינ (מתוזי-ת''א) 9977-09-15 ביסופט תוכנה בע'ימ נ' עירית תל-אביב-יפו, פורסם בגבו, ניתן ביום 9.5.2016) (להלן: '/ביסופטיי).

במסגרת דו"ח הביקורת של העירייה נכתב כי בנכט נשוא הערר נראו עמדות מחשבים, צולס קוד, נראו עובדי פיתות, עובדי 04, ביג דאטה - כלומר, אין אלא להסיק גס מתוך התומר התקירת? של המשיב כי עבודת פיתוח אכן מתבצעת במקום. המשיב בחר שלא לחקור את העד מטעם העוררת כדי לגלות באמצעותו מהו היחס (באחוצים) בפיתות בין מוצרים חדשים למוצרים קיימים, שיתכן והיה מסייע לנו בהתלבטות שהמשיב עורר בתשובתו, ועל כן אל לנו, ואין זה מתפקידנו, לחנית הנחות שיש בהן כדי לשלול את אמינות הצהרותיה של העוררת בהקשר וה.

עתה, ישאל בוודאי |שואל, מהי הפעילות הייצורית שהעוררת מקיימת בנכס לצורך השלמת הבחינה המחותית של סיווג בית תוכנה כנגזּרת גס של ייבית מלאכה ותעשיהיי. מבחני הפסיקה שנקבעו לצורך בדיקה לצורכפי ארנונה מוכרים כבר חיטב וכי המדובר בחמישה מבחנים, המחווים אך כאינדיקציות לקיומה של פעילות ייצורית, והם: מבחן י'ייצירתו של יש מוחש? אחד מיש מוחשי אחריי, מבחן ייטיבו של הליך העסקייי, מבחן ייהיקף השימוש במוצר המוגמריי, מבחן י*השבחת הנכסיי ומבחן ייעל דרך ההנגדףיי.

איננו סבורים כל בנסיבות העניין חובה עלינו לבחון קיומן של כל האינדיקציות לצורך מתן הכרעה בסוגיה, שכן מדובר באמצעי עור בלבד שיש בהם כדי לסיייע לפרשן במקרה הצורך. לעניין וח נפנה

בעניין ביסופט שבו נקבע כלל פסיקתי שאותו ראוי ליישם בענייננו:

...כך, יישום מבחן יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר מעלת כי המערערת אכן :וצרת מוצרים מוחשייס חדשים. בעמייג תיא 14/2/03 מנהל הארנונה של עיריית תרבלית מ טאי מידק

.3

.4

.5

.6

.7

.8

.9

.0

8 |

> איסט בע"מ /פורסם בנבו, 12.7.04) נקבע כי: +כתיבת תוכנת, פיתוחת והפיכתה לכלל מוצר מנגמר

שלקוחות עושים בו שימוש שעיקרו עסקי, הוא בבחינת דבר מוחש:י גם אם בסופו של וס הוא מותאם ללקוחות ספציפייטיי עמי 8 לפטהייד, ההדגשה אינה במקור צ.6. משמעות הדבלים חינה כי על אף שלעיתים המערערת רק משפרת או משדרגת תוכנה עבוד לקוחות טספציפיים מעולות אלו כוללות עימן יצידה של קוד חדש המהווה, הלכה למעשה, מוצל חלש יי (ההדגשה אינה במקור - א.ס). |

לטעמנו, העוררת ביטסה בהליך אה את הטענה כי היא עבודת הפיתוח המבוצעת בנכט מאפשרת לה למכור רישיון שימוש בתוכנה ללקוחות שונים (כגון, מתווכים, בנסים ויוּמי נדליי) שלכל אתד מהם עשוי לחיות צרכים שונים שמחייבים אותח לפתח כל הזמן פיצירים מתאימים כדי לגרום לתוכנה להפיק את הונוצריס שמשווקיט כאמור על ידי מטה המכירות אשר ממוקם בנכט אתר.

כמו כן, כפי שהוכת במקרה דנן, וכבר נדרשנו לכך כמפורט לעיל, העוררת עומלת על פיתוח מוצרים חדשים ויימהפכניסיי מבחינתה, כאלו שטרם יצאו לשוק וכי הוכת שהיא אינה מתמקדת אך ורק בשדרוג תוכנת מדלן (שבבעלותה) ואף התרשמנו שהיא אינה מפתתת מוצר קיים אחד בודד.

ולעניין אה נבהיר כי בההלט יתכן שאם כך היו פני הדברים, עשויה היתה תוצאת דיוננו לחיות שונה.

עיינו גס במסמכי ההתקשרות חתומים של העוררת עס כמה מהלקוחות שלה אשר צורפו לתומר שנמסר לעירייה כחלק מתהליך בירור הסיווג (וכנספת גי לכתב התשובה לערר). הטכמיס אלו מנוסחיס באופן שהתקשינו ללמוד מתוכם מהו טיב השירות טכנולוגי שנמכר ללקותות, וגם לא נעלם מעינינו העובדה כי העוררת גט יימתפרנסתיי משירותי פרסום שאותט היא מעניקה דרך האתר האינטרנט שלה (ראי/ה לעניין וה בעדותו של מר ערן בן חורין מיום 16.5.2019).

יחד עם ואת, משהמשיב בחר שלא לחקור את העזד של העוררת אודות הסכמים אלו, והסתפק בטענה כי המדובר - ארוך טווח שמאפיין עסק למתן שירותים מאשר עסק שמוכר תוכנה כסחורה, לא הביא אותנו לשנות את מסקנתנו, בייחוד לנוכת העובדה כי המכירות שלטובתן נערכו הטכמיס אלו מבוצעות מתוך נכס אתר שהיא מחציקה לטובת הענלקן.

לעניין אה תשוב גט לציין כי המודל העטק? שתיארה העוררת בהליך דנן איגו המצאה חדשה וכל תחוט ההייטק נוטה צח מכבר לאמ\ מודליט של תמחור דומים לאלו שמתוארים בענייננו, ולכן נדמה שאין מקום לשלול מן העוררת את הסיווג רק משום שהיא לא הצליחה להראות כי מוצריה נמכרים על ייהמדף'י.

נדגיש לעניין וה כי באחת הפרשות ציין כבוד השופט א. רובינשטיין (בתוארו דא+) משפט שיפה לענייננו והוא כי ייהמשפט רודף אתר ההתקדמות הטכנולוגית ותבעיות המשפטיות שחיא מציבה, רודף ואינו משיגיי (בגייץ 5870/14 חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ נ' הנהלת בתי המשפט, פורסט בנבו, ניתן ביום 12.11.2015),

המשיב ייחד פרק 0 בסיכומיו לכך שביישוס המבחן המהותי על המקרה הנוכתי אין העוררת מייצרת תוכנה כסתו ₪ וכי רכיב הפיתוח אינו הרכיב המהותי בפעילות העסקית של העוררת.

לטעמנו, המשיב בחר! להתעלט מן העובדה כי מסקנותיו יתכן וחן ישימות בעיקר לגבי הפעילות שמקיימת העוררת בנכס האתר של העוררת, וככל שהוא טבור כי אין לפיצול בין שתי הפעילויות הנטענות כדי להשפיע על הכרעתנו כאן, היה עליו לבסס טענה זו תוך הסתמכות על הראיות שהוגשו על ידו לתיק.

.11

.2

.3

.4

.5

.76

7ד.

.8

.9

9

ולעניין זה נבחיר כי עיינו בדותות הכספיים שהגישה העוררת לתיק ושמהס עולה מסקנה שונה לתלוטין מזו שהמשיב טוען לה בסעי 15-17 לסיכומיו שכן מדוח רווח והפסד של העוררת לשנת 8 עולה בברור כי רְכיב ההוצאות מפעילות המוייפ שלה מגיע לסך של כ- 5 מיליון דולר, שהוא באופן יתסי גבוח ביחף להוצאות השיווק והוצאות כוח האדם ששולמו בשנת המס הרלבנטית.

כך שאילו המשיב הית מעוניין לעמת את העד עס נתון חשבונא? וה כדי לקעקע את אמינות גרסתה של העוררת, חזּקה עליו שהיה חוקר את מנהל העוררת בנושא, ובחירתו שלא לעשות כן פועלת לחובתו. לעניין זה אנו מקבלים את הטענות ששטחה העוררת בסיכומיה באופן שהדוחות של העוררת מהוות דווקא אינדיקציה לכך שהעוררת מקדישה נתח משמעותי ממשאביה לטובת מחקר ופיתות.

בפסיקה נקבעו מספה מבחני משנה מקובלים ונוספים, כגון: מבחן ''יצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשלי אחריי, לפיו פעילות ייצורית היא פעילות בה מייצרים דבר מה חדש במהותו להבדיל מדבר מה חדש בצורתו; מבחן ייהשימוש שנועד למוצריי שלפיו בוחנים האם הפעילות הייצורית נועדה לשימושו של ציבור רתב, שאו תגבר הנטייה לראות בפעילות כפעילות ייצורית, או שמא חיא נועדה ללקות מסוים שהזמין את הייצור שאז הנטייה תהא לסווג את הפעילות כמתן שירותים.

כפי שראינו, לעוררת קיימים מספר סוגי לקוחות ולא שוכנענו ששיש במבחניס אלו כדי לשנות את מסקנת דיוננו.

כמו כן, גם מבחן ייההשבחה של הנכסיי, שעל פיו נבחנת השאלה האם ישנה השבחה של הנכס אף בלא שינוי בצורתו, ראינו שהעוררת משביתה כל העת את מוצריה, ולא ראינו שגרסתה לעניין זה קועקעה בחקלרת מנהל העוררת בפנינו.

ולבסוף, 'יימבחן ההנגדהיי, לפיו בוחניסם האם מרכז חכובד של העסק הוא ייצור או שמא מתן שירותיט, אזי שגם לפי מבחן מקובל ונפוצ זה - ראינו שעל פי החומר שדווקא המשלב הציג לעלוננו רוב העובדיט שפועלים בתוך הנכס הם מתכנוניט ושפעילותס משקפת שימוש שמאפיין בית תוכנה שעיקר עיסוקו הוא בפיתות.

זאת ועוד; בפסייד ווב סנס נקבע בנוסף כי בשלב סיווג אופי הפעילות של הנישום לשם קביעת תעריף החלוב בארנונה, חליב מנהל הארנונה להעמיד בסיס עובדתי ראשוני, שדרכו נבחן מדוע יש לקבוע תעריף כזה או אחר בשומת הארנונה.

במסגרת התשתית הואייתית שהונחת בפנינו, למדנו כי בשנת 2015 ניתן לנכס אחר של העוררת סיווג של בית תוכנה וגו במסגרת פשרה שהושגה לאחר שנחקר עד מטעמה. לדידנו, מהחליט המנהל לקבוע לנישום בשנת מס מאוחרת סיווג שונה מהסיווג בשנת מס שקדמה לה, גס אס זה לצורך ייפשרה נקודתיתיי, מן הראוי היה שהמנהל הארנונה יטרת להציג בסיס עובדתי לשינוי.

נכון הוא ששינוי סיווג בשנת מס אחת לעומת שנים שקדמו לה אינו, כשלעצמו, עילה להעברת הנטל אל כתפי המשיב, זה לא מה שאנחנו אומרים או חלילה קובעים, שכן כלל מושרש בעניינל מיסים וארנונות הוא\כי כל שנת מס עומדת לעצמה, אך בנסיבות שבהן עומד נכס מסוים שלגביו ברור על פנו כי לא מתקיים מתוכו שימוש מסחרי, מן הראוי היה להבהיר מה בעובדות ייהחדשותיי חולל את חשינוי בעמדתו.

בנקודה זו - ראינו לנכון לסכם את דיוננו ולהדגיש באחרית דבר כי למרות שלתוך הנכס נשוא הערר אוחד נכס נוסף בשטת של 53 מ"ר שהיה רשום בנפרד ושלגביו הצהיר נציג העוררת בתקירתו כי בו יושבים מידענים שאינם עוסקים בפיתות, אנו קובעים כי אין להתיל על יתידה גו טיווג של בית תוכנה, וזאת לא כל שכן כאשר הוברר בהליך וה כי איחוד הנכסים נעשה לבקשתה של העוררת מטעמיל יעילות.

3

.0

.1

.2

.3

10

סוף דבר

מכל חמקוב אנו מקבלים את הערר בחלקו וקובעים כי שטח של 298 מ"ר מתוך הנכס יסווג כבית תוכנה ואילו בשטח של 53 מ"ר שווהה בעבר כנכס במסגרת חשבון ארנונה 10942297 עייש העוררת יעמוד הסיווג של ייבנייניס שאינם משמשים למגורים, בעינו.

בנסיבות אלו, לא ראינו מקום להידרש ליתר המחלוקות שהעלו הצדדים בסיכומיהם ביחס לניתותח היבטים שונים שעוליט מתוך ניתוח וקריאה של הפסיקה הרלבנטית.

טוב תעשה העירייה אפ תמנה לצורך בתינת סיווג בתי תוכנה מומחה לטכנולוגיה שיקל עליה בבירור תיקים דומים בעתיד.

באשר לשאלת ההוצאות, התחבטנו אס לתליב את המשיב בהוצאות העוררת אולם בשל העובדה כל ערר גה מעורר שאלות לגיטימיות שמעוררת התלבטות עקרונית אצי שלא ראינו לתת צו להוצאות.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לענליניכו מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים'מנהליים וזאת בתוך 45 ימיט מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ניתן חיום -

/

אבי סטוקהול 6 כחן, עו"ד חברת: אוהי מלי, רוחייח = חבר: אחוד מטרסו-39

לוייר ועדת ערך

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית עררים מס': 140017399

שליד עיריית תל-אביב- יפו ַ 1105

1/2

בפני חברי ועדת הערר: 183

ייר : עו"ד סטוקהולס כהן אבי

עו"ד: מטרטו אחוד

רו"ח: מלי אורלי

העוררת: פורט ויז בע''מ

-נגד.

=

מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב- יפו

התחהלטת

הנכס נשוא הערר

.1

הנכס נשוא ערר וה שבו החזיקה העוררת בשנת 2017 השתרע על פני שטת של 92 מ"ר (נכס שמספרו 10910401) והוא ממוקם ברחוב התשמונאים 88 בתייא (ערר זה אוחד לאחר מכן עס ערר מס' 140018695). במסגרת דיונית זו נטען על ידי תעוררו כו יש לסווג את הנכס בתור בית תוכנה אולט העירייה ראתה לנכון לסווג אותו תחת קטגוריה של ייבנייניס שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחריי כהגדרתו בסעי 3.2 לצו הארנונה.

החל מיום 1.7.2018 נרשמה העוררת כמתזיקה בנכס שממוקס באותה הכתובת ובאותה קומה בבניין וזאת לאחר שזו בחרה להעתיק את פעילותח ליחידה אחרת בנכס שגודלו 130 מ"ר (נכט מסי 6, ראה הודעת המחזיקה מיוט 17.7.2018).

במסגרת מכתב מנהלת שומה מיום 30.7.2018 הוּדעה העוררת כי בוצעה לבקשתה התלפת מחציקים בנכס כאשר על גבי ההודעה עצמה ציינח העירייה את עמדתה העקרונית לפיה העוררת אינה וכאית לסיווג בית תוכנה שכן לתפיטתה המחציקה/החברה מספקת ללקוחות מידע מנותת וכן נתונים שניתנים על ידי העוררת בתור שירות וזואת באמצעות התוכנה שהיא מייצרת בנכס.

במסגרת ערר 140019213 נטען על ידי העוררת כי יש לסווגה בתור בית תוכנה אלא שגם הפעם נדחתה בקשתה והנכס שבו החציקה החברה/העוררת סווג על ידי העירייה כיימשרדיסיי כתגדרתו בסעי 3.2 לצו הארנונה (להלן: 'יהנכטיי ו/או ייהנכס נשוא הערריי).

בתאריך 18.3.2018 ביקשה העוררת מהעירייה במסגרת השגה לשנת 2018 שתכיר בה כבית תוכנה אולם גס הפעם בקשתה נדחתה במכתבו של מנהל ארנונה מיום 16.4.2018 בנימוק כי פעילותה מתמקדת בקידום מכירות וכי על מנת שבקשתה תיבחן מחדש עליה להמציא קודם מסמכים שתומכים בעמדתה, לרבות מאזן בוחן, אישור מדען הראשי וכן דוגמאות מהטכמי התקשרות.

/7

.0

.1

.2

.3

.4

.5

| 2

בתאריך 5.3.2019 נפתת ערר נוסף שמספרו 140019772 וגם חוא נועד לתקוף את הסיווג שניתן

לעוררת על ידי העירייה בגין הנכט נשוא הערר דנן לאתר שהשגתה לשנת המס 2019 נדחתה על ידיל מנחל הארנונה במכתבו מיום 6.2.2019.

מנחל הארנונה ציין במכתבו כי על מנת לזכות בסיווג של בית תוכנה על פי סעי 3.3.3 לצו הארנונה על העוררת לבסס כי עיטוקה העיקרי היגו ייצור תוכנה וכי בדיקח שנערכה לגבי המודל העסק? של העוררת מוכית לטענתה כי היא אינה עונח על ההגדרות שבחוק וכי עמדתה היא שהתכלית העסקית שהעוררת מקיימת בנכס לא נועד לייצור התוכנה, ושהאלמנט הליצורי אינו ליבת העסק.

טענות הצדדים שעלו במסגרת כתבי הערר הנייל דומות להפליא אולם הכרהי להבהיר כבר עתה כל לגבי פעילותה של העוררת לשנת 2017, שבמהלכה התויקה העוררת בנכס קודם (נכס מסי 12, נטען מפיו של נציג העוררת במפורש כי החברה שינתה את מודל הפעילות שלה וכל הדבר אף מקבל ביטוג בפרוטוקול דיון מיום 3.1.2018 שבו התנהלה ישיבה מקדמית בפני חרכב שבראשות חיוייר עוה'יד קדם שירלי.

לנוכח הצהרת נציג העוררת (מר רענן ערן) בפני הועדה בדיון המקדמי הנייל מיום 3.1.2018 כי מאז שנערך ביקור בנכט חלו שינויים בפעילות החברה אשר התאפיינו בחיווק הפיתוח של המוצר,

הוחלט בהסכמת הצדדים על עריכת ביקורת נוספת בנכס על מנת לבתון את פעילותה בשנית.

בהודעת המשיב מיום 31.1.2018 עודכנה הועדה בראשות עוחייד קדם כי לאחר קבלת מסמכים מן העוררת (צורפו לדוייח ביקורת מיום 24.4.2017) ולאחר שנערכה בנכט ביקורת נוספת -- נותר המשיב בעמדתו כי העוררת אינה עומדת בתנאים לתחולת הסיווג של בית תוכנה (ובהיבט הוה יצוין כי לא ראינו מקום לדון בטענת טף שהעלה המשיב תחילה על אי קבלת נתונים מן העוררת).

נוכיר בנוסף כי במחלך דיון מקדמי שנערך בהרכב חטר ביום 16.1.2019 בפני יו"ר קפלו אפרת (בערר 140019213), הסתבר אצ כי מתקיים ניגוד ענלינים מול חבר ועדה שלא היה נוכח באותה עת שמונע מהועדה לשמוע את התיק ולכן הועבר התיק לדיון בפנינו ואת אגב הסכמת בייכ הצדדים לאיחוד העררים שחלו תלויים ועומדים ביחס לנכס נשוא הערר תוך מתן וכות להגשת תצהירי עדות משלימים מטעם הצדדים.

עוד יש לחבהיר בהקשר זה כי חעוררת מסרה לעירייה לראשונה טופס הגשת בקשה לסיווג בית תוכנה מיום 4.6.2017 שבו צוין על ידי העוררת כי תחום העיסוק המרכזי הוא פלטפורמה לטלפונים ניידים שנועדה לקידום תכניט אינטראקטיבייס ומוצרים.

תיאור הלקוחות, רשימת העובדים ומודל ההכנסות שהיה נהוג אצל העוררת אצ, כפי שהדבר תואר בטופט המידע הנייל, אף הוא המחיש עבורנו כי העוררת, כפי שנטען על ידי המצחיר מטעמה כאמור, שינתה את מודל פעילותה מס' חודשיט לאחר שנערכה הביקורת מיום 4.6.2017.

לטעמנו יש לקתת בחשבון במסגרת הכרעה זו את העובדה כי חל שינוי באופי פעילותה של העוררת נכון לשנת חמש 2017 וזאת בהשוואה עם תיאור פעילותה במהלך שנות מס מאוחרותת שלגביהן הוגש טופס תיאור פעללות עדכני (טופס בקשה לסיווג בתי תוכנה) שבא לידי ביטוי בממצאי דוחות ביקורתת שהתקיימו בְם 7 ו-ביום 10.1.2018 וב- 24.7.2018 (מאת החוקר אבי תנוך).

לענייר וח נבחיר כי לא נעלמח מעינינו טענת העוררת כי לדידה לא חלה מבחינה מהותית שונל משמעותי בתחום עיטוקה מאז שהחלה את פעילותה בשנים 2015-2016 כאשר הפלטפורמה היא אותה הפלטפורמה שמנוחלת כיום אולם מסקנתנו כאן מבוססת איפוא על תשתית ראייתית יימרובדתיי שהונתה בפנינו במסגרת תיקי הערר הנזכרים לעיל שעוסקים כולם בשאלה האם הפעילות שהעוררת מקיימת בנכס במהלך שנות המס 2017-2019 תואמת סיווג של בית תוכנה.

7

.1

טענות הצדדים

העוררת היא חברת הזנק תחת השם והמותג פסופשטחסע שלטענתה מתמחה בפיתוח תוכנה המשמשת אתרים ואפליקציות שנועדה להגדיל את המעורבות של המבקריט והגולשיס באתרים של הלקוחות במטרה למקטט את פוטנציאל המכירות מהציבור שמתעניין במוצריהס.

העוררת חצרה על הטברית בנוגע לאופי פעילותה במהלך הודמנויות שונות אולם עיון בתצהיר מטעמה מגלה כי התוכנה שהיא מפתחת בנכס נשוא הערר נועדה לשמש כלי טכנולוגי תחדשני שמיועד לחגדיל מספר נרשמים באתר הלקות, וכן להרתיב את סלי המכירות שמנוהליס על ידם זאת בין החיתר על ידי איסוף מידע עסקי שאותו מבצעת התוכנה של העוררת באופן שמסייע ללקוחותיה ליצור פרופיל מותאם אישית של הגולשיס לטובת שימושים מסחרלים מגוונים.

בין הלקוחות שהתקשרו עם העוררת לצורך שימוש בתוכנה שאותת פיתחה נמנים גופים עסקיים פופולריים שידועיס ומוכרים על פי חהאתרים שנמצאים בשימוש נפוץ של החציבור, וביניהם ‏ זפאצ, 4, ספורט 5, פאס, וכן עסקים כגון קסטרו, רנואר, ביופורטל וכוי.

העוררת צייגה בהדגשה יתרה, ובצדק מבחינתה, כי הלקוחות עצמם הס שמפעילים את התוכנה והם שעושים בה שימוש בהתאמה אישית לצורך איסוף מידע על הצרכנים שמתעניינים במוצריס ובשירותים שהלקוחוף מספקים וזאת לטובת מיקוד המכירות שלהם, בעוד שהעוררת אלנה נוטלת כל חלק בהקשר זה. ההדגשה של היבט זה, כפי שנפרט להקן, היא קריטית להבנת המחלוקת.

המודל העסקי הינו מכירת רישיון חודשי לכל אתר אינטרנט שמנהל הלקוח במתכונת 5888 (861/100 8 85 5090%916). הלינו, מבחינת העוררת - מה שנמכר ללקות בסופו של יום וו תוכנה, וזאת דרך מתן זכות גישה לשימוש בתוכנה ולכליס השונים שהיא מציעה תוך שהלקוה הוא זה שמפעיל את האפיוניס שנותים וחשובים לו מבחינה עסקית ומסחרית.

המשיב טוען לאורך כל הדרך כי בעניינה של העוררת תל מודל עטקי של ייתוכנה-כשירותיי באופן שמסגיר לטעמו כי העוררת מספקת שירותים ללקוחותיה ועיקר עיטוקה בנכט הוא לא פיתות וייצור תוכנה. בכתב התשובה לערר 140019213 מיום 26.12.2018 נטען כי העוררת מספקת שירות בדמות מכירת מידע וניתוח נתונים שמבוצעים על ידי התוכנה שהעוררת מייצרת, וזאת באמצעות ייאספקה ממושכת של שירותל תוכנחיי על גבי פלטפורמה קיימת.

עמדת המשיב בהליך ה היא עקבית וברורה - על פי ניתוח המסמכים ואופי הפעילות שמבוצעת בנכס, הסיק המשיב כּי הקשר של העוררת עס הלקוחות הוא אינו חד פעמי כפי שמאפיין מכירת תוכנה כמוצר וכסחורה, וכי המודל העסקי של העוררת שנבחן על ידו תומך לגישתה בעובדה שהשירות שנמכר על ידי העוררת מצביע כי התוכנה הוא כלי ער בלבד וכי עבודת הפיתוח והייצור אינה מחווה מבחינה את עלקר הפעילות שמתבצעת בנכס (מבתינה מהותית).

העוררת הצחירה בפני הועדה כי התוכנה עוברת שיפורים, התאמות ושינויים לצורכי הלקוחות מדי יום כך שמחה שנמכר בסופו של יום זח לא מידע אלא תוכנה שבה כלוליט פיצירים שונים שהלקוחות מתפעליט בעצמם תוך שתהליך הסקת המסקנות מבוצע על ידי הלקוחות על סמך מידע שהתוכנה שנמכרת (באמצעות רכישת זכות שימוש) כורה ומנתחת עבורם לצרכיסם עסקיים.

על רקע העמדה הנגטיבית שהשמיע המשיב לאורך כל ההליך מאז החל בירורו, שמה העוררת דגש רב על הנימוק שלטענתה תומך בעמדתה והוא שהעוררת מתמקדת אך ורק בפיתוח תוכנה שכל תפקידה הוא לסייע בהגדלת המכירות של הלקוח וזאת באמצעות הגברת המעורבות של הגולשים לאתרים של הלקותות ושבאמצעות האינטראקציה של חציבור עס בעלי האתריט (הלקוחות של העוררת) מופק אצל הלקוח מידע מנותח שמטייע בהגדלת המכירות.

.0

.1

.2

4

לטענת העוררת, הלקותות רוכשים את וכות השימוש בתוכנה לפרקי ומן משתנים והם שמפעילים את הכלים שמציעה הפלטפורמה, וזאת באמצעות צ'אט בוטיס, סטורי, סקרי חווייד וכני.

עוד מדגישה העוררת כי הכנסות החברה לא מתקבלות כעמלות או כתגמוליט עבור הצלתת המכירות מהשימוש בתוכנה אלא העוררת גובה מהלקוחות תשלום רק עבור שימוש במוצריס שהיא מפתחת, כאשר הדור הבא של המוצר שחיא מוכרת ללקוחות, כך לטענתה, עתיד לכלול מרכיבי בינה מלאכותית ופיצירים נוטפים שיוצעו ללקוחות לשימוש וליישוס על ידט (בשימוש עצמל).

המשיב דוחה את עמדת העוררת והוא סבור כי העוררת לא עמדה בנטל ההוכתה כי מתקיים בעניינה המבחן המחותי או הכמותי לצורך סיווג העסק שלה כבית תוכנה וכי תוזה ההתקשרות שהציגה העוררת לעלונה מלמד כי המוצר של העוררת מייצר הכנסה שהוא תלוי שימוש ושהעוררת גוזרת עמלה מתוך כמות של הטראפיק באתר של הלקוח וואת כאינדיקציה לכך שהעוררת אינה מוכרת מתוך הנכס תוכנה אלא שעיסוקה מתמקד במתן שירותים תוך חטתייעות בתוכנה שהיא מפתחת כפלטפורמה סיימת.

שלבי הדיון בפני הועדה

.3

.4

.5

.6

.7

.8

.9

.0

בתאריך 14.6.2018 קיימו הצדדים בפנינו דיון שנקבע לשמיעת הוכחות אולם מאחר וחבר ועדה נעדר באותו היום סירבה העוררת לקיים דיון בהרכב חטר ולכן הוחלט על דחלית הדלון ועל שיבוצו מחדש של התיק המאוחד לשמיעה במועד שנקבע לתאריך מאוחר יותר.

בתאריך 11.10.2018 הופועו הצדדים לשיבת הוכתות בהרכב מלא של הועדה אולם במהלך הדיון התברר כי חלק מהתומרים שהלו אמורים לחיות מוצגים בדיון המאוחד אינם מצויים בפני הועדה ולכן גובשה הסכמה דיונית לנהל הליך הוכחות שבמסגרתו ייבחנו כל המסמכיט ויועלו כל הטענות

לצורך מתן הכרעה בכל התיסיס.

נציין כי במהלך דיון הוכחות מיום 11.10.2018 שהחל להתקיים אך הופסק כאמור מיד לאחר מכן, תועד העד מטעם העוררת כשהוא מסביר כי אופי הפעילות של העוררת לשנים 2018-2019 השתנה והיא שונה מו שהתקיימה בנכס קודם לכן. בשנה שחלפה, כך בלשונו של העד מטעמה, התמקדה העוררת במכירת פרסומות ושירותים תוך חתימה על הטכמי שיתוף פעולה עס הלקוחות שלה.

יחד עם גאת הודגש, כפי שצוין לעיל, כי חודשים לאתר מכן, כפי הנראה במהלך שנת 2017, החלה העוררת להתמקד במכירת רישיונות תוך מתן גישה לפלטפורמה לשימוש עצמי על ידי הלקוחות שהתלו לנהל את המוצר באופן עצמאי וללא כל מעורבות מצד העוררת.

עוד נדגיש כי במהלך דיון ההוכתות הנייל, שכאמור הופטק לאחר חקירה קצרה של העד מטעם העוררת, נעשתה אף הדגמה של המוצר במחשב באמצעות מנהל העוררת שהראה כיצד מטמיע לקות בעצמו את הפלטפורמה על מנת ליצור קשר ישיר עס הגולשיס באתר תוך שהלקות עצמו מנהל את הכליט שהמערכת מציעה לטובת שימושים מטתרייט ממוקדים על פי העדפה שלו.

הודעה מטעם המשיב על איחוד התיקים הוגשה ביום 6.11.2018 וההחלטה המאשרת את האלתוד ניתנה על ידי יו"ר הועדה, שלומית ארליך, ביום 8.11.2018.

ביום 25.12.2018 הגישה העוררת הודעה על המצאת מסמכיט בהתאט להחלטה מיום 11.10.2018.

בתאריך 30.12.2018 הגישה העוררת תגובה לתשובת המשיב לערר לפיה מתנגדת העוררת לממצאים העובדתליס שחציג המשיב באמצעות חוקרים מטעמו ולאופן ניסוחס.

.1

.2

.3

.4

5

בתאריך 24.4.2018 הגישה העוררת בקשה להגשת ראייה מטעמה אשר התקבלה לתיק וענייעת עדכון הועדה בדבר ההחלטה שניתנה בעניין חשבשבת (ייצור) (1998) בע"מ ג' עיריית ת''א, פורסם בנבו, ניתן ביום 8.3.2018 (להלן: ייחשבשבתי)

תצהיר העוררת הוגש ביום 6.3.2018 ותצחיר משלים ביום 5.3.2019 ואילו המשיב הגיש תצהיר מטעמו ביום 28.3.2018 ותצהיר משלים ביום 10.3.2019.

בתאריך 16.5.2019 קיימו הצדדים דיון הוכחות קצר שבמהלכו נחקרו עדי הצדדים, מר ערן אחרון שמכהן בתפקיד מנהל העוררת, ומר'אברהם חנוך שערך את הביקורות מטעם חמשיב ושממצאיו תועדו בדוייחות חקירה מיוט 26.7.2018, 10.1.2018 ומיום- 24.4.2017 מתוך הנכס הקודסם שבו החזיקה העוררת (נשוא הערר הראשון שננקט).

סיכומיט מטעם העוררת הוגשו ביום 4.6.19 ואילו המשיב הגיש סיכומים מטעמו ביום 4.7.19.

ניתוח הראיות, דיון ומסקנות

.5

.6

.7

.8

.9

.0

.1

מתוך התשתית הראליתית שהונחה לפנינו ומעלון בממצאי דוחות הביקורת - נדמה שקיימים הבדלים בתיאור הממצאים שתועדו במהלך הביקורות שבוצעו על ידי החוקר מטעם העיריית במועדים השונים. בשלושת הדוחות מסר התוקר כי בנכס מפותתת פלטפורמה לאיסוף וניתות נתונים ביחד עס פתרון ייחודי לאיסוף נתונים אולם בדוייח הביקורת המאוחר מיום 24.7.2018 אישר התוקר כי הפלטפורמה מספקת ניתוחים וסטטיסטיקה על קהל היעד כאשר הלקות מקבל את המידע וחוא וה שעושה בו שימוש לצרכיו העססיים.

בדוייח הביקורת המוקדם מיום 24.4.2017 תיעד החוקר כי הפלטפורמה פעילה במשך כחצי שנה ואילו בדוייח הביקורת המאוחר מיום 24.7.2018 תועד נציג העוררת שהוא מסביר כל המוצר הטכנולוגי שלה פעיל וכי הוא נמצא בהמשך פיתוח לטובת הרחבת יכולות והוספת פיציריס.

בדויית הביקורת המוקדט מיום 24.4.2017 מנתה החברה 5 עובדים (בעודה מגייסת עובדים נוספים) וכי המודל העסקי שתואר או התמקד בפרסום באינטרנט, קידום אתרים ותכנים כשהתשלוס מבוצע פה קליק או פר צפייה.

בדויית הביקורת המאוחר מיום 24.7.2018, עקב השינוי שחל כאמור בפעילות העוררת, הומר המודל העסקי למכירת מינויים עבור וכות שימוש תקופתי בפלטפורמה קיימת, וכי ניתן אף חית להבחין כי מצבת כוח האדם של העוררת בנכס גדלה בהשוואה לביקורת הקודמת והיא מונה נכון לאותה עת 13 עובדיט, כשעשרה מתוכם הס מתכנתים ותומכי תוכנה.

בדוייח הביקורת האחרון מיום 10.1.2018 ציטט, התוקר את דבריו של מנהל העוררת והמצחיר מטעמה, לפיהם, החברה שינתה לחלוטין את פעילותה, וכן את המודל העסקי שדגלה בו קודם לכן.

עוד צוין בדוייח הביקורת הנייל כי קיים הבדל ניכר בין הפעילות שתועדה בדויית מ-2017 לעומת הפעילות שתועדה בעת עריכת הביקורת. בדויית של חוקר התוץ נכתב כי הלקות מקבל את התוכנה ובאמצעותה הוא משיג את המידע והנתונים שבהם הוא מעוניין. פיתות התכנה ארך ל חודשים וכי נכון לאותו מועד היא אינה עוסקת עוד בעולם הפרסום. החברה דוגלת במכירת מינויים, ומתמקדת במוצר שמפותח על ידה. עוד מציינת העוררת, כי בתברה מועסקים 12 עובדים שרובם מתכנתים ובוחני תוכנה.

במועד הביקורת שנערכה ביום 10.1.2018 -- צוין על ידי העוררת, כי היא מעסיקה במקום איש שיווק אחד שאמון על הפעילות השיווקית פעילות הכוללת קמפיינים לצורך גיוס לקותות

.2

.3

.4

.5

.6

.7

.8

.9

.0

.41

.2

6

כל דותות הביקורת, והצילומיס שנלקחו מהנכס, והשרטוטים של חלוקת השטחים ביחידה, תומכים בנטען על ידי העוררת. על פי תאורו של המבקר, נראו במקום עמדות ממוחשבות, החללים והחדרים מאוישים על ידי מפתחי תוכנה, עובדי 04, מנהלי 7 גם, מנהלי אופרציה, אנש תמיכה בלקותות, ואנשי שיווק.

העוררת מסרה לעירייה מידע מקיף שנוגע לפעילותה, ותמכה את בקשתה לסיווג הנכס כבית תוכנה. התברה הציגה את רשימת עובדים שהיא מעסיקה בנכס (הן ברשימה והן בתרשים), מתוכה למדנו כי נכון ל-25.12.2018 חיא העסיקה 5 אנשי פיתות, 5 אנשי 5 בדיקות 04, 2 אנשי הנחלה ופיתוח, ואיש שיווק, מלווה בשני מתמחים.

העורת צירפה לעיונה של העירייה הסכמי התקשרות עם לקותות וכן דו"ח כספי (דויית רוות והפסד לשנת 2018) המבסס את הטענה כי היא מתפקדת כחברת הוזנק מאוונת ושמרבית הוצאותית מנותבות להוצאות הפעלה ושכר, כאינדיקציה לכך שהשימוש שנעשה בנכס הוא למחקר ופיתות.

מעיון בהסכם התקשרות (חוזה אחיד) שמנוסת באנגלית (מעודכן לתאריך ה- 2.9.2018) עולה כי העוררת מוכרת מינויים (א500350317110) לגישה לפלטפורמה ₪ 0 140ק 116 6 פג 86 800685 60")

"0000 מסםקרוספטגופ 6 ווז פהווטס כאשר קיימים שלושה סוגים, בסיטי, פרימיוס ומקצועי. כל אחד מה נמכר בעלות חודשית/שנתית שונה, כשהתבילה הבסיסית היא הוולה מבניהם.

המשיב תומך את עמדתו בגרסת מנהל הארנונה וטוען בסעי 8 בסיכומיו כי בחינת הסכמי ההתקשרות של העוהרת עס הלקוחות אכן מגלה מכירת רישיון שימוש בפלספורמה אולם הוא מפנה לחוזה נוסף (לחלן: ייהחוזה השנייי) שנועד להראות לכאורה כי התשלום לעוררת נקבע בהתאם למטפר הדפים הנצפים באותו החודש.

העתק מהתחוזה ייהשנייי שמצוי כביכול בשימוש העוררת מווכר בסיכומיו של המשיב אך לא נמצא בתיק וחוא אינו מצורף לכתבי הטענות של המשיב. לא ואת גט ואת, המשיב לא טרח לתאר היכן כתוב ייבחוזה השנייי מה שנטען שנכתב, מהיכן לקות, והחל ממתי הוא משרת את פעילותה של העוררת.

כאמור, ייהתוזה השנייי שאליו מפנה המשיב בסיכומיו לא צורף לכתבי התשובה ו/או לתצהיריס שהגיש חמשיב מטעמו. במהלך עדות נציג העוררת גם לא הוצגו לעד שאלות באשר ל-ייחווח השנליי, למעט שאלה ביחס לחבילות הכניסה לפלטפורמה שנמכרות ללקוחות.

יחד עס וּאת, ראוי להוכיר בהקשר הראייתי כי לתיק הוגש מסמך מי 1, שהוא מעין דף פרסומי של

העוררת מחודש יוני כלשהו, ללא ציון השנה שבה נלקחה התמונה, ככל הנראה מאתר פייסבוק של |

העוררת, והיא נועדה לתמוך בעמדת המשיב כי העוררת מציעה כביכול לשלם עבור צפיות בסרטון.

+את ועוד; העוררת, נזכיר, ביום 30.12.2018 הגישה תגובה לתשובת המשיב ולבקשה לטילוק הערר על הסף ובמסגרתה הכחישה הראשונה את התוכן ואת האופן שבו תאורה פעללותה של העוררת כפי שחיא תועדה על ידי תוקר השומח ביחס לממצאים שעלו מהביקורת שנערכה קודם לכן.

לטעמי סעיף 40 מיותר

העוררת מסרה בתגובתה לתשובת המשיב שורה של הסתניגויות ביחס לאמירות מסוימות שהועלו בדוייח, ובראשן הטענה כי בניגוד למה שנכתב בדוייח - הלקוחות הס שמתפעליס את התוכנה ואת הפיציריט השונים, והם שמבצעים את הפילוחים, לאחר רכישת וכות חשימוש בתכנה.

העוררת הבחירה בתגובתה כי היא אינח צד להצלתת המוצר שמותקן בשימוש הלקוח באתרים וביישומיט שמנוהלים על ידי הלקוחות, לאחר רכישת השימוש במוצר. התשלום שמשולם לעוררת הוא עבור רכישת זכות חשימוש בתוכנה לצורך הפקת הנתונים שהתכנה מאפשרת.

.3

.4

.5

.6

.7

.8

.9

.0

.1

.2

.3

.4

7

ביום 16.5.2019 נערך דיון הוכתות שבמהלכו נחקר מנהל העוררת, במגמה להבהיר את עמדת העוררת, לצד ניסיון לתלץ מהעד אמירות שתומכות בעמדת המשיב.

התרשמותנו היא שהעוררת הרימה את נטל ההוכחה, כך שיש לקבל את הערר באופן חלקי ולקבוע כי פעילותה תואמת את הסיווג של בית תוכנה, למעט שנת המס 2017 שבהלכה התקילימה פעילות שונה שמתיישבת יותר עס מתן שירות ולא עס ייצור ומכירת תוכנה כמוצר.

במהלך דיון ההוכחות נשאל נציג העוררת שאלות הבהרה לגבי דו"ח רווח והפסד לשנת 2018 והוא השיב לכך באופן ענייני ואמין -מתוך תשובתיו ניתן להסיק שהוצאות הפרסום נועדו להגדיל את חשיפת פעילות החברה בקרב בתי העסק. בניגוד לטענת המשיב שמתוך עיון בדוחות עולה, שהמודל העסקי שונה מצה שתואר על ידה בהליך זה.

בתקירתו של העד אמנם הבהירה העוררת כי היא וכאית לעמלה נוספת במצבים שהלקות עושה שימוש מוגבר בתכנה, אולם לא ראינו בכך סתירה לעובדה כי העוררת אינה מנתחת מידע בעצמה עבור הלקוחות אלא מניחה להם לנהל את המוצר מתוך האתר באורת עצמאי.

ניתן לראות בברור כי הובאות השכר בחברה הן הרכיב המשמעותי ביותר בדוייח, ומכוון שמירב העובדים עוסקים במתקר ופיתות מצביעה עובדה צו על כך שהחברה עוסקת בעיקר בגיבוש תכנה.

כאמור, חקירת העד מטעם העוררת בפנינו, לא ייתרמהיי להפרכת הטענות של העוררת, באשר לטיב ומחות עסקיה. כפי שהצהירה החברה שעיסוקה חיא ייצור תוכנה כמוצר למכירה, בניגד לטענת המשיב לפיה החברה מוכרת מידע פיננסי או עסקי.

מצופה חיה מהמשיב כי אס הוא סבור כי הצהרות העוררת באשר לפעילותה אינן מתיישבות עם הממצאיט שהוא עצמו אסף במהלך הביקורות שנערכו בנכס, שידאג לעמת את העד עס ממצאים יילעומתייסיי אלו בתקירתו. בעיקר, בנסיבות שבהן הקדימה העוררת וטרחה לנטסת מראש תגובה

שיצאה נגד ממצאים אלו במטגרת תגובה מפורטת מבתינה עובדתית.

המשיב ניטה להיבנות בסיכומיו מהעובדה כי העוררת עושה שימוש בצוותי פיתוח מחוייל וכן מן הטענה כי דותות הביקורת מראות כי המודל העסקי של העוררת לא השתנה כביכול מאז החלה העוררת לקיים את פעילותה בנכס. כפי שהראינו, על יסוד החומר הראייתי שהונח בפנינו, עולה בברור כי העוררת נטשה את המודל העסקי הישן של התערבות אצל הלקוח והשתלבות בעולם הפרסום והתפתחה לכיוון של יישגר מוצר, ושכתיי - היינו, מכירת וכות שימוש בתוכנה וגביית סכוט קבוע מראש ללא מעורבות מצידה בוירה המטחרית שמנוהלת ע"י הלקות.

המשיב בחר שלא להתמודד עם טענה גו של העוררת, לפיה, היא לא נוטלת חלק פעיל בניתות ובאיסוף המידע. חמשיב המשיך להתרכז בטענתו כי פעילותה של העוררת בנכס היא פעילות מסחרית של מכירת מידע.

לא השתכנענו כאמור כי ההכנסות של העוררת הן תלויות שימוש ו/או תלויות הצלחה כפי שנטען בסיכומיו של חמשיב, חזור ואמור. לא מצאנו תימוכין כלשהם לכך בהסכם ההתקשרות שצירפה העוררת במסגרת הודונתה מיום 25.12.2018, זאת הגם שההסכם אינו חתום.

|

השאלה שעמדה לנגד עינינו היא אפוא, כיצד יש לסווג את הפעילות שנעשית בנכס חספציפי המדובר: האם תחת הסיווג יבנייניס שאינם משמשים למגוריםיי, כטענת העירייה, או תחת

הסלווג הקונקרטי המופחת שנחקק ספציפית עבור ייבית תוכנה!י.

מהמקוב\ לעיל, לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובחומר הראיות, באנו לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל בחלקו, שכן העוררת לא הרימה את נטל הראייה בכל הנוגע לביטוס גרסתה כי פעילותה

7

ב

5פ.

.6

.7

.8

.9

.0

.1

.2

.3

.4

8

בנכס ביחס לשנת 2017, שלגביה הוחל מודל העסקי שדגל במכירת שירותי פרסום, תואמת פעילות של בית תוכנה שמתמקדת במכירת מוצר מדף.

כפי שציינו בעבּר במסגרת החלטה אחרת שעטקה בחברת הזנק אחרת עס נסיבות דומות, כי אנו כחברי וועדה, שניגשים לבחון שאלות של סיווג בכובענו כמשפטנים ורוא חשבון, מתקשים לא אחת להסיק מסקנות חותכות בכל הנוגע לשאלות עובדתיות שמצריכות לעתים רבות חבנה של הטכנולוגיה שעומדת בבסיס המודל העסקי של החברות שמבקשות שיכירו בהן בתור בתי תוכנה.

בענייננו, הציגה העוררת במסגרת דו"ח הביקורת לשנת 2018 תשובות מספקות לכאורה לכל שאלותיה של העירייה דרך השאלון שהציג לה התוקר מטעמה, ועיקרן נעוצץ בעובדה כי תחום העיסוק של תעוררת אינו באספקה של שירות או של מידע מנותח אלא במכירה של תוכנה שהגישה אליה חוא בהרשאה מיוחדת שניתנת ללקוח *ימרחוק'י בתמורה לדמי מנוי בסכום קבוע.

עיון בדוחות הביקורת מגלה כי רוב רובו של שטח הנכס הנדון נמצא בשימוש של מתכנתים תוך שמצוינת העובדה כי את החדרים מאיישים מתכנתים ומפתתים, מתכנתי 04 ועובדי אופרציח.

כלומר, יש להבהיר בהקשר וה כי מהתרשים שנועד לתמוך לכאורה בעמדת העירייה עולה מסקנה הפוכה, כוּו שתומכת דווקא בגרסת העוררת.

עתה, משהבהרנו מהל התשתית הראליתית שעמדה בפנינו, ניגש ליישם את מסקנתנו הנייל על יסוד מבחני הפסיקה והוראות הדין וחצו הרלבנטיות. בהתאם לסעי 3.3.3 לצו הארנונה, נכסים יסווגו בתי תוכנה, ובתנאי שעיסוקם העלקרי הוא ייצור תוכנה.

סעיף 3.3.3 לצו הארנונה הנייל קובע כי על מנת שנכס מסוים יסווג בסיווג ייבית תוכנהיי על המחזיק להראות התקיימותס של שלושה תנאים מצטברים: 1. בנכס מתבצעת פעולה של ייייצוריי,

2. בנכס מיוצרת תוכנה ו-3. מדובר בעיסוק העיקרי של אותו מחזיק בנכס.

בהקשר זה ראוי להדגיש כי תקנות ההסדרים במשק המדינה מגדירות התל משנת 2000 תעשליה יילרבות מפעיל בניה, מחצבות, בתי תוכנחיי, כך שעל מנת שנכס יוכר בתעריף המופתת של בית תוכנה עליו לעמוד גס במבחניס שנקבעו בפסיקה לעניין פעילות ייצורית.

מתוך חומר הראיות עולה כי הנכס נשוא הערר משמש את העוררת לפעילותה היצרנית והטכנולוגית בניחול פלטפורמה דינמית שמעניקה ללקוחות אפשרות ניהול עצמאית וישירה תוך שימוש בפיצירים שמפיעה התוכנה שהעוררת מייצרת ומפתתת בנכס.

העוררת תיארה בטיפומיח כי הפעילות בנכס מתמקדת בפיתוח שיפורים ושינויים שנעשים על בסיס יומי כאשר הפלטפורמה היא הסחורה והגישה אליה היא בגדר מוצר מדף שנמכר ללקוחות כסחורה. לטעמנו, עמדה העוררת בנטל השכנוע שכך חס פני הדברים בשדה פעילותה. בניגוד לנטען לחובתה על ידי המשיב, ציינח העוררת כי היא אינה חברת 81 (161!!89500ח1 655ה1 פטפ) שמנהלת ומנתחת מידע עסקי עבור לקותות אלא בפועל מוכרת כלים לכרייה ולניתוח מידע שמופק אצל הלקות (והמשיב אף לא טרח להפריך תזה זו במהלך עדותו של מנהל העוררת).

לפי הבנתנו והתרשמותנו מהתומר שמצוי בתיק - כאשר לקות משלט דמי מנוי ומבקש גישה 'ימרהוקיי למערכת שיושבת ייבענןיי דרך ממשק ייחודי הוא למעשחה מבצע רכישה של תוכנה.

ודוק -- אין מדובר בכלל גורף או בנורמה מתייכת שכן יתכן ולעתיטס מתן הרשאה או זכות גישה 'ימרחוק'י למערכת טכנולוגית תיתפס בתור שירות ולא כאקט של מכירת מוצר אך במקרה הנוכתי לא ראינו לנכון לגשת לניתוח הסוגיה ולאבחן בין הסוגים האפשריים דווקא לחובתה של העוררת.

|

| הו

.5

.6

.7

.8

.9

0

.1

.2

.3

.4

9

ראי/ה לעניין וה עמיינ 13687-09-16 חשבשבת (ליבור) (1998) בע"מ ני עיריית תל אביב-יפו, פורסם בנבו, ניתן ביום 8.3.2018 שתומך בעמדת העוררת.

כפי שנקבע בפסיקה הרלבנטית, המונת ייבעיקריי שבצו הארנונה מכוון הן למבחן כמותי והן למבחן מהותי. במסגרת המבחן הכמותי יש לבחון את גודלו של השטח בו מתקיימת פעילות ייצורית לעומת גודלסם של השטחים המשמשים לפעילות אחרת, ככל שהדבר עומד כלל למבחן.

לפי מבחן זח, בהתאם לממצאים שנאספו במהלך שלושת הביקורות שהוצגו על ידי המשיב, עולה כי הנכט משמש ברובן המוחלט לטובת איוש משרות שנתמכות על ידי אנשי פיתוח ותוכנה באופן שמוכיח ברמת הסתברות גבוה כי בנכס מבוצעת בעיקר פעילות של פיתות תוכנה.

במסגרת המבחן המהותי, שומה עלינו לבחון האם הפעילות הייצורית חיא התלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס. התשובה לכך היא חיובית. ראי/ה לעניין וח עמיינ (מחוזי-

ת"א) 2761-02-10 ווב טנס בע"מ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו, פורסם בנבו, ניתן ביום 1); עמיינ (מחוזי-תייא) 9977-09-15 ביסופט תוכנה בע"מ ני עירית תל-אביב-יפו, פורסם בנבו, ניתן ביום 9.5.2016).

במקרה דנן, שאלת דיוננו נבחנה אף מבעד לחמשת המבתניס שחתוותה הפסיקה, שמשמשים אותנו אך כאינדיקציות לבירור בתינת קיומה של פעילות ייצורית בנכס שנבדק. לפי מבחן ייחיצירה של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחריי, מבחן ייטיבו של הליך העסקייי, מבחן ייהיקף השימוש במוצר המוגמריי, מבחן ייהשבחת הנכסיי ומבחן ייעל דרך ההנגדהיי - מסקנתנו כי בנכס מתקיימת פעילות ייצורית שבאה לידי ביטוי בבניית תוכנה, בפיתות ובשכלול פלטפורמה קיימת כאשר הובחר כי העוררת עמלה בנוסף על ייצור הדור הבא של הטכנולוגיה שאותה היא מפתחת.

יצירת יש מאין באה לידי ביטוי בענייננו בקיומה של תוכנה שניתנת להתקנה באתר הלקוח ושהוא פועל יוצא של פיתוח *יחודי שמתבסט על חדרישות המסחריות של לקוחות שמעוניינים לתלצ מקהל הגולשים לאתריט שמנוהלים על ידם מידע שמכוון לשימוש מסחרי.

בהדגמה שנעשתה בפנינו, ובהצדמנות וו נפנה אף להמתשות הוויוואליות ולתמונות שהעוררת חפנתה בתצהיר מטעמה, ניתן להתרשט כי הלקותות של העוררות רוכשות בפועל אפשרות יילשחקיי עם המוצר לפי ראות עיניהם ואילו העוררת אינה מתערבת מעבר למתן וכות גישה.

לעניין זה תשוב גס לציין, כפי שהבהרנו בעבר במסגרת התלטה אחרת שניתנה על ידנו, כי המודל העסקי שתיארה העוררת בהליך זה אינו בגדר המצאה חדשה וכי תחום ההייטק נוטה וה מכבר לאמצ מודלים של מכירה בהרשאה שמתומחר במתכונת דומה לצו שמיושמת בענייננו, ולכן נראה שאין מקום לשלול מן העוררת את הסיווג רק משום שחיא לא הצליחה להראות כי מוצריה נמכרים מתוך אריוות שמונחות על יימדףיי.

לא מצאנו בחומר הראות עוגן ראייתי שמאפשר לנו לראות במודל העסקי שתואר בענליננו כהצדקה לדחיית הערר, ואת למעט הפעילות בתקופה המצומצמת שקיימה העוררת בנכס הקודם שבו היא החזיקה ושלפי הצהרותיה שלה למדנו כי ליבות העסק אז לא היה במכירת מוצר אלא במתן שירותים שהם מבוססי תוכנה.

לגבי יימבחן ההנגדה'י, לפיו בוחנים האם מרכז הכובדד של העסק הוא ייצור או שמא מתן שירותים, אי שגם לפי מבחן זה - ראינו שעל פי התומר הראייתי שמצוי בתיק, לרבות על דרך ניתוח הטכס ההתקשרות שהובא לעיוננו, ליבת העטקיט של העוררת הוא במכירה של מוצר תוכנה שמפותח כל העת ושבשל כך מעניק ללקותות של העוררת דרך ייחודית למקסם את הכנטותיחם.

סוף דבר

/

.5

.6

דר.

.98

.9

10

|

מכל המקובץ אגו מקבלים את הערר בחלקו וקובעים כי הנכס נשוא הערר יסווג כבית תוכנה רק

החל משנת המס 2018 ואילך בשים לב כי קביעתו של מנהל הארנונה ביחס לשימוש חמשרדי שעשתה העוררת באי אלו מהנכסים שבה התזיקה במהלך כל שנת המט 2017 - תישאך על כנה.

כפי שהמלצנו בעבר במסגרת תיקים אחרים, נבהיר גם כאן כי טוב תעשה העירייה אס תגייס לצורך בתינת טיווג בתי תוכנה מומחים לטכנולוגיה שיערכו עבורה ביקורות ויקלו עליח בקביעת הסיווג בירור מתלוקות דומות בעתיד.

באשר לשאלת ההוצאות, התחבטנו אס לתייב את המשיב בהוצאות העוררת אולם בשל העובדה כי ערר וה מעורר שאלות לגיטימיות שמעוררת התלבטות עקרונית אזי שלא ראינו לתת צו להוצאות.

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשט'יא-2000, לרשות הצדדיט קיימת וכות ערעור לפנל בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 65 ימים מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 ₪ לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו-1977 תפורסט התלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

נלתן 2% 0

7 מ

אבי סטוקהולט הער חברה: אורלי מלי, רוחייה | חבר: אהוד 5

יו"ר ועדת ערר