פרוטוקול ועדת איכות הסביבה 18 7 2012
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-22). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
| פרויקט | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| טיפול בזיהום מי הים משפכים לאורך חופי תל-אביב-יפ | ||||||
| פאר ויסנר – סגן ראש עיריית תל אביב יפו | ||||||
| ויו"ר סיעת הירוקים מתאר העיר | ||||||
| איכמותתא הר סהבעיירב ה תא/0555 תכנית מתאר מקומית לתל-אביב-יפו ישיבה מיום 1202.544 | ||||||
| 8 | תקיישיםיב בהת מאירויםך 1.122.022.158424 8 מתאריך ב' בתמוז תשע"א | הת | ||||
| ה | מתארביבךנ ביי'ן בהתעמירויזי התש ע"א שהתקיימה במרכז דניאל, המרכז לחתירה | ש | ||||
| מרכז לחתירה | במרכז דניאל, המ רח' רוקח . ת"א2 | שהתקיימה ב ר |
1
ועדות איכות הסביבה
בנושא טיפול בזיהום מי הים משפכים לאורך חופי תל-אביב-יפו
מתאריך כ"ח בתמוז תשע"ב
81 ביולי 2182
דני ויסמן סטנוגרמה
עוזר ומנהל לשכה שושנה בלו
עמוד 1 מתוך 35
80.2.2111
| נכחו ה"ה: | נ | ||
|---|---|---|---|
| פאר ויסנר – יו"ר | פ | ||
| רובי זלוף – משנה למנכ"ל העירייה | ר | ||
| דוד ג'קמן - מינהל בינוי ותשתית | ד | ||
| אבי ליכט - אגף חופים | א | ||
| דוד איתן – נציג הפורום הירוק של החברה להגנת הטבע | ד | ||
| צפריר גדרון - עמותת "צלול" | צ | ||
| ראובן לדיאנסקי – חבר מועצה | ר | ||
| אוריאן קנצפולסקי- נציג גולשים | א | ||
| : חסרים דליה בארי- גופים ירוקים | ח | ||
| מיטל להבי – חברת מועצה- מרצ | מ | ||
| משה בלסנהיים – הרשות לאיכות הסביבה | מ | ||
| ברוך וובר – מנהל מחוז תל-אביב | ב | ||
| גיא נרדי – החברה להגנת הטבע | ג | ||
| שרון מלכי- חברת מועצה- עיר לכולנו | ש |
| טיפול בזיהום מי הים משפכים לאורך חופי תל-אביב-יפו. |
|---|
| o זיהום הים; |
| o המרחב הציבורי; |
| o הזנת חול בחוף הצוק; |
2
נכחו ה"ה:
על סדר היום:
* * *
עמוד 2 מתוך 35
3
פאר ויסנר - יו"ר:
שלום לכולם, אני פותח את הישיבה. אנחנו נרשום את הנוכחים.
* * * הנוכחים מציגים עצמם * * *
דוד איתן - הפורום הירוק של החברה להגנת הטבע
דוד ג'קמן - מנהל יחידת התיאום במינהל בינוי ותשתית אבי ליכט - אגף חופים
רובי זלוף - משנה למנכ"ל העירייה
צפריר גדרון - מרכז הים בעמותת צלול
פאר ויסנר - יו"ר:
אנחנו נתחיל בדיון בנושא הראשון של זיהום מי הים ואחר כך נעבור לעוד שני נושאים, זה הנושא של זיהום הים.
אני מבקש מרובי לתת לנו דיווח, מכיוון שבחלק מהזמן לא הייתי, ולכן אבקש ממנו לתת לנו דיווח על מה קרה בנושא זיהום הים בשנה שעברה, מה נעשה בשנה שעברה בעקבות מה שקרה, מה שגילינו וציער את כולנו אבל זה קרה, מה היה סוג הטיפול ומה קרה השנה, בתקלה שהיתה השנה, תן לנו דיווח ואחרי כן אם תהיינה שאלות לחברי הוועדה נוכל לשאול. זה יהיה הנושא הראשון.
רובי זלוף:
קודם כל צריך להבין שהעירייה מנסה לעשות את כל מה שביכולתה על מנת להגיע לתוצאה שבסופו של יום יהיה לנו ים ללא זיהום ים. זיהום הים בעיקרון, צריך להבין שהוא מתקיים משני מקורות, יש מקור יבשתי שהוא המקור של מערכות הניקוז, הביוב, שקיימות לאורך רצועת החוף ויש מקור שהוא מקור מתוך הים עצמו, כשקורה משהו בתוך הים או במסגרת תחזית כזאת או אחרת של רוחות שפתאום הים עצמו מייצר זיהום שאנחנו לא יכולים לשלוט בו ואנחנו לא יודעים מה מקורו.
צריך להבין שבשנים האחרונות עשינו עבודה מאוד גדולה שהתרכזה בעיקר בשנתיים האחרונות, יש תוכנית גדולה מאוד של איגוד ערים לביוב שאני לא אכנס אליה עכשיו, אבל נעשו במליוני שקלים החלפות מערכות.
הדבר הנוסף שאנחנו עשינו זה התקנו שמונה תחנות שאיבה - מי קיץ לאורך החוף, כך שמערכות ניקוז לא מגיעות, עודפי מים בקיץ לא מגיעים לים, אין זליגה לים. הדבר הנוסף הוא שאת כל מערכת בריכת גורדון, עם החידוש של הבריכה, יצרנו שינוי גדול וההזרמה שהיתה בעבר של מי הקירור של מלון הרודס של היום, יצרנו הזרמה מסודרת אל תוך המרינה ולא אל הים, בהמשך להחלטה ובתיאום עם משרד הבריאות, זאת היתה הנחיית משרד הבריאות לקבלת ההיתר של בריכת גורדון, לייצר מערך הזרמה בתקופת הקיץ, בעונת הרחצה בלבד, אל המרינה.
עמוד 5 מתוך 35
4
פאר ויסנר - יו"ר:
למי שלא מכיר, אומר שבריכת גורדון שופכת כל יום את המים שלה גם בחזרה לים, זה חשוב לדעת, כך שאנחנו מקבלים פעמיים - פעם אחת את הפעולה שהמלון, יש שם מלון שעובד עם מזגנים ופעם שניה שאנחנו מזרימים את מי הבריכה, אחרי שלוקחים אותם ממי התהום שם שזה כמעט ים, מוציאים את זה החוצה למרינה.
רובי זלוף:
צריך לזכור שעשינו פעולה נוספת שהיא פעולה מאוד חשובה, חייבנו את המלון, יחד עם משרד הבריאות כמובן, לטפל בכל מערכות ההזרמה שלו לים, כולל בקשה והיתר הזרמה לים, אגב משנת 22 הוא מזרים לים ורק השנה הוא הוציא היתר הזרמה מיוחד ומסודר דרך אגף ים וחופים, בצורה מסודרת כהיתר הזרמה לים.
פאר ויסנר - יו"ר:
זה נותן גם שליטה שאם מחר הוא מזרים משהו רע לשם, יש לו יותר הזרמה והוא לא מזרים מים, היתר ההזרמה שניתן היום ע"י המשרד להגנת הסביבה, אני חושב שגם "צלול" יושבים בהיתרי הזרמה,
צפריר גדרון:
כן, נכון.
פאר ויסנר - יו"ר:
שכן הוא אומר, למעשה, שאם מחר הוא עושה משהו לא בסדר בהזרמה, אנחנו יכולים לתת לו 'מכה על הראש'.
רובי זלוף:
נכון, אתה צודק. צריך לזכור שכל הסיפור הזה נולד, שכן אתה, פאר, היית שותף בעניין הזה גם, כאשר הבריכה עברה מגורם פרטי לידיים עירוניות ולכן יכולנו בתוכניות לעשות את השינויים הגדולים של מערכות הביוב והניקוז בהפרדות. הדבר הנוסף זה המרינה, המרינה ולא מעט בזכותו של פאר, משנה כיוון ועובדת בשיטות אחרות ולא מייצרת לנו,
פאר ויסנר - יו"ר:
מרינה ירוקה.
רובי זלוף:
מרינה ירוקה, בדיוק.
עמוד 4 מתוך 35
5
פאר ויסנר - יו"ר:
זה היה בלו מרין שלקחנו, למרות שאין בלו מרין בישראל - לקחנו ותרגמנו את כל התוכנית של הדגל הכחול של מרינות וכביכול "אתרים" עבדה כמה שיותר צמוד, כך שבמידה ופעם יהיה בלו מרין בישראל הם יוכלו לקבל מרינה ירוקה.
רובי זלוף:
הדבר הנוסף שצריך לזכור זה שבפתיחת העונה, כשחוף גורדון נסגר, הוא לא נסגר כתוצאה מזיהום, את זה צריך להבין, חוף גורדון נסגר מכיוון שלא בצענו או לא הצלחנו לייצר את המהלך של ההזרמה בכמויות שנדרש המלון בצינור שהצבנו לכיוון המרינה. ולכן בא משרד הבריאות ואמר, תדעו לכם, עד שלא תעבירו את מערך ההזרמה, למרות שיש לו אישור, של הרודס, לכיוון המרינה, אנחנו לא נאשר פתיחה של חוף גורדון ולכן לקח לנו איזה שהוא דיליי כדי לגמור מבחינה מקצועית את העניין, אבל בסופו של יום עכשיו ה-אין אפס הזרמה לים ועוד דבר אחד חשוב, אמרנו אם זה כך, יחד עם משרד הבריאות, לקחנו חברה חיצונית, חברה שמתמחה באיתור חיבורים פיראטיים או חיבורים אחרים, חברה מיוחדת לעניין,
דוד ג'קמן:
בין מערכות הביוב לתיעול.
פאר ויסנר - יו"ר:
איך נקראת החברה הזאת?
דוד ג'קמן:
.IRD
פאר ויסנר - יו"ר:
תוכל להעביר אלינו את הדו"ח שלה?
דוד ג'קמן:
בטח.
רובי זלוף:
העברנו את הדו"ח גם לצלול.
פאר ויסנר - יו"ר:
עמוד 3 מתוך 35
6
חשוב שיהיה לנו דו"ח מצורף של זה, שיועבר אלינו2
דוד ג'קמן:
והם בדקו את כל אגן ההיקוות של מערכות הביוב והניקוז שמתנקזות לכיוון המוצא בגורדון, כל אגן ההיקוות, בדקו, זאת בדיקה בשיטה אמריקאית של הזרמת עשן, בדקו אם ישנם חיבורים בין הביוב לתיעול והאם יש זרימות של ביוב בתוך מערכות התיעול והדו"ח אומר בגדול שכל המערכות העירוניות תקינות, אין חיבורים כאלה, היתה איזה שהיא זרימה קטנה מהחניון כתוצאה מזה שיש בחניון שתי תחנות שאיבה לביוב, הצפונית משרתת את מלון מרינה ואת תחנת הדלק והדרומית או המרכזית משרתת את כל העסקים.
פאר ויסנר - יו"ר:
שאיבה לאיפה, בתהליך השאיבה היא צריכה להרים את זה?
דוד ג'קמן:
הם מרימים מהחניון אל המערכת העירונית שנמצאת ברחוב הירקון למטה.
פאר ויסנר - יו"ר:
למרות שהצינור עובר למטה?
דוד ג'קמן:
נכון. אבל המערכת העירונית, אי אפשר לעשות חיבור,
פאר ויסנר - יו"ר:
אני יודע שאסור לחבר אבל בהגיון, אנרגיה אתה מעלה ומוריד.
דוד ג'קמן:
אני לא בטוח שהקטע הזה הוא בגרביטציה, אני חושב שהוא,
פאר ויסנר - יו"ר:
למה לא? בודאי, תחשבו שעכשיו עשינו את הקטע של הילטון,
דוד ג'קמן:
בגובה פני הים.
עמוד 6 מתוך 35
7
פאר ויסנר - יו"ר:
בוודאי. כנראה לעתיד לדעתי צריך לחשוב שם על איזה,
דוד ג'קמן:
אז נעשתה בדיקה, שתי התחנות היו בתקלה, הן טופלו ותוקנו וכתוצאה מזה,
פאר ויסנר - יו"ר:
יש להם גיבוי לתחנות האלה?
דוד ג'קמן:
לתחנות האלה אין גיבוי אבל הן לא תחנות, הן תחנות ממש קטנות מאוד.
פאר ויסנר - יו"ר:
מה זה קטן, כשאתה אומר קטן למה אתה מתייחס?
דוד ג'קמן:
אני מדבר על בור בגודל של 1.3 מ' על 1.3 מ' ועומק של 1.3 מ'.
פאר ויסנר - יו"ר:
שני הבורות האלה הם לכל כיכר אתרים?
דוד ג'קמן:
כן. לשם מתנקזים כיכר אתרים, משאבות קטנות.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני אומר לך רובי, אני שם את זה על השולחן, אני חושב שבכיכר אתרים המערכות שקיימות היום, אתם חייבים להגדיל שם את הבורות. לבית פרטי של שתי משפחות עושים כזה בור. בכיכר אתרים, כזכור, בבנייה שם, לא היו שירותים לאף אחד, היו רק שירותים ציבוריים. עכשיו אין שירותים ציבוריים והבורות מתמלאים כי כל עסק הקים לעצמו שירותים. ואז אם תיקח את כולם בקטן פלוס מלון שהוא בלי אישורים יושב שם כרגע, אני יודע שהוא בתהליך משפטי, הכל ביחד, ופתאום תקלה אחת קטנה,
דוד ג'קמן:
אז מה עשינו, בנינו קיר חוסם בסוף מערכות התיעול לפני הכניסה, עמוד 2 מתוך 35
8
פאר ויסנר - יו"ר:
שאתה רוצה שזה יציף אצלך בבית.
רובי זלוף:
נכון, ולא בים. לא יכול להגיע שום דבר לים.
דוד ג'קמן:
המים נכנסים לתוך הבור הזה, בין הכיכר לבין המערכת של התיעול על החוף, המים מתרכזים שם,
פאר ויסנר - יו"ר:
מי אחראי לשתי המשאבות האלה, העירייה?
רובי זלוף:
זה הסיפור בין אתרים,
פאר ויסנר - יו"ר:
בין גברת בוכמן ז"ל, שהיא חשבה שזה שלה.
רובי זלוף:
כן, זה הסיפור.
בלי שום קשר, אנחנו פנינו לחברת אתרים, אנחנו צריכים לעשות פה איזה שהוא מאמץ משותף כדי לגמור את זה, זה לא קשור, חדר המשאבות הזה צריך להיות מטופל, צריך למצוא את הדרך איך לטפל בו.
פאר ויסנר - יו"ר:
דרך אגב, במסגרת החניון הוא חייב להיות.
רובי זלוף:
נכון, בשיפוץ של החניון, בעבודה על החניון.
פאר ויסנר - יו"ר:
הבנתי שצריך לשפץ את החניון הזה או לצבוע אותו.
עמוד 8 מתוך 35
9
רובי זלוף:
צריך לטפל בו.
דוד ג'קמן:
התחילו שם, ראיתי שיש עבודות שיפוץ.
רובי זלוף:
הקיר הזה מבחינתנו לא יכול לעכב שום דבר יותר, הצינור שבנינו בעשרה מליון שקלים לכיוון המרינה יצר את ההפרדה המלאה עכשיו.
ראובן לדיאנסקי:
אז מה אתם מתכוונים לעשות בכל החופים האחרים שיש בהם עכשיו זיהומים?
פאר ויסנר - יו"ר:
הוא מסביר לנו כרגע את השלביות.
ראובן לדיאנסקי:
הוא דיבר על מה שעשו בגורדון, זה די מובן.
רובי זלוף:
לא, דיברנו על הכל לפני שהגעת.
פאר ויסנר - יו"ר:
אנחנו דיברנו על מה שנעשה בשנה שעברה, עוד מעט הוא יתן לנו דיווח גם על מה שנעשה השנה.
ראובן לדיאנסקי:
הם אומרים שפתרו את גורדון.
רובי זלוף:
כן, גורדון פתור.
קריאה:
אז אומרים.
עמוד 9 מתוך 35
11
פאר ויסנר - יו"ר:
הם אמרו שהם עשו את כל זה, אם יש למישהו רעיון,
רובי זלוף:
זה משרד הבריאות הכל.
פאר ויסנר - יו"ר:
ראובן, סליחה, אנחנו נקבל גם דו"ח מג'קמן, הם הביאו איזה שהיא חברה בזמנו שעשתה איתור, היא הכניסה לשם עשן כדי לראות אם מישהו התחבר פיראטי, אז אנחנו נקבל את הדו"ח הזה ונראה מה הם עשו.
דוד ג'קמן:
לפני כשבוע הוא נדון במשרד הבריאות אצל ולרי.
פאר ויסנר - יו"ר:
אם ולרי ברכה עברה אותו אז אפשר לעבור.
ראובן לדיאנסקי:
אבל המים מהרודס לא מזוהמים, מי הקירור שלהם.
פאר ויסנר - יו"ר:
זה הולך למרינה עם היתר הזרמה שאסור לו לזהם.
ראובן לדיאנסקי:
אבל הבעיה במרינה היא שלא עושים בדיקה פעם בשבוע, כי זה לא חוף מוכרז.
רובי זלוף:
נכון, אתה צודק, במים לא עושים בדיקה.
ראובן לדיאנסקי:
אז מה עשינו פה, העבירו את הפתח למרינה אבל שם אף אחד לא דוגם.
רובי זלוף:
עמוד 11 מתוך 35
11
אבל זה לא יכול להגיע לים.
ראובן לדיאנסקי:
למה זה לא יכול להגיע לים?
רובי זלוף:
כי המים האלה, העובדה היא שהים נקי.
ראובן לדיאנסקי:
אתה לא יודע. אתה לא דוגם את המרינה.
רובי זלוף:
לא, הים, חוף גורדון מקצה המרינה,
ראובן לדיאנסקי:
לוקח זמן עד שזה מגיע לים.
רובי זלוף:
אני דוגם שלוש פעמים בשבוע.
ראובן לדיאנסקי:
את גורדון, את המוכרז, אז למה שלא תדגום גם את המרינה?
רובי זלוף:
אין תקן למרינה לדגימה, אתה צודק.
ראובן לדיאנסקי:
אז וולונטארית תעשה את זה.
רובי זלוף:
אין מה לדגום.
ראובן לדיאנסקי:
עמוד 11 מתוך 35
12
למה? אם העברת לשם את הנקז שנשפך,
רובי זלוף:
אבל אין תקן למרינה, זה שאני אדגום לא יעזור. אין תקן.
פאר ויסנר - יו"ר:
שני דברים מגיעים לים, אחד זה הבריכה שכנראה גם שם יש קצת פיפי של המתרחצים בגורדון, כל יום שופכים את זה, ודבר נוסף שמגיע מהרודס שבעבר הוא היה מזרים בלי היתר, היום יש לו את ההיתר כביכול ששם מחר אם אתה תופס אותו שהוא מזרים, השאלה היא האם המשרד להגנת הסביבה עושה בדיקות על ההזרמות האלה, זאת השאלה.
דוד ג'קמן:
את הבדיקות עושה משרד הבריאות.
פאר ויסנר - יו"ר:
הפחד הגדול של ראובן זה שהוא אומר שנתנו להרודס להזרים את מי הקירור שלו,
ראובן לדיאנסקי:
הסטת את הפתח ואף אחד לא דוגם את איכות המים.
דוד ג'קמן:
בישיבה אצל ולרי, ואני אעביר לכם את הפרוטוקול, ישב שם נציג של המשרד להגנת הסביבה,
רובי זלוף:
חברים, תבינו שמי שקובע מה דוגמים זה לא עיריית תל אביב, עיריית תל אביב לא קובעת מה דוגמים, משרד הבריאות קובע מה דוגמים והמשרד להגנת הסביבה אגף ים וחופים. הם קובעים מה דוגמים. אנחנו לא דוגמים מה שהם לא אומרים לנו לדגום והם קובעים גם כמה פעמים בשבוע אנחנו צריכים לדגום ואיך התוצאות צריכות, בסופו של יום לי אין את המנדט לדגום את המרינה.
ראובן לדיאנסקי:
אז אתה אומר שאתם כוועדת איכות סביבה יכולים לפנות למשרד הבריאות ולהגיד להם, הסיטו את הפתח של הניקוז לתוך המרינה וכעת נוצרה מציאות חדשה, תנחו את עיריית תל אביב לדגום.
דוד ג'קמן:
עמוד 12 מתוך 35
13
בישיבה אצל ולרי היה נציג של המשרד להגנת הסביבה והא אמר שמאחר וצה"ל משתמש במעגן לצורך צלילה, הם דוגמים אחת לחודש את המוצאים ואת המרינה והוא אמר והציג שהתוצאות הן טובות מאוד.
פאר ויסנר - יו"ר:
בטוח לעומת מה שהיה לפני כן, הן צריכות להיות.
דוד ג'קמן:
הוא אומר שהתוצאות טובות מאוד.
ראובן לדיאנסקי:
אחרי שהסיטו את הפתח?
דוד ג'קמן:
כן, בטח, עכשיו.
ראובן לדיאנסקי:
יכול להיות שמי הקירור לא מזהמים.
רובי זלוף:
ברגע שיש לו היתר הזרמה - מ-22 הוא מזרים, אנחנו חייבנו אותו בשנה האחרונה להוציא היתר הזרמה, והאמת היא שזה לא במנדט שלנו אבל הפעלנו לחץ גדול מאוד דרך משרד הבריאות, ברגע שיש לו היתר הזרמה הוא עומד בקריטריונים אחרים.
פאר ויסנר - יו"ר:
אבל כל הבעיות של הרודס זה מהרגע שהוא התחיל לשפץ, אני הבנתי שגם קנסו אותו באיזה מליון שקל.
דוד ג'קמן:
אכן משרד הבריאות הכריח אותם, בעקבות התוצאות הלא תקינות שהיו בשנה שעברה, הכריח אותם השנה לעשות דיגומים של מי הקירור שלהם ומשרד הבריאות הוציא הודעה שהמים האלה בסדר וכתוצאה מזה הם גם קיבלו את היתר ההזרמה.
ראובן לדיאנסקי:
אז הבעיה היא עד הרודס.
עמוד 15 מתוך 35
14
דוד ג'קמן:
הרודס זה בקצה.
ראובן לדיאנסקי:
הבנתי, אבל הזיהום שהיה בגורדון,
דוד ג'קמן:
זה מהכיכר, זה לא היה מהרודס.
רובי זלוף:
על מה אתה מדבר, על הפעם האחרונה?
ראובן לדיאנסקי:
לא, על ה-41 פעמים שנסגר החוף ב-.2111 אני אומר שזה לא מהרודס, זה עד הרודס.
רובי זלוף:
צריך להבין -
א. יכול להיות שיש כל מיני מערכות פיראטיות שהתחברו בעבר שהיום הן לא מסוגלות להתחבר מכיוון שיצרנו
את הקיר הזה.
ב. אתם צריכים לדעת שלא שזיהום ים לא בא רק ממערכות יבשתיות, הסגירות של חוף גורדון וסגירות אחרות
הן כתוצאה מהרבה מאוד מקרים שקורים בים שהם בכלל לא קשורים אלינו.
פאר ויסנר - יו"ר:
מה שהם בודקים בסוף בכל הבדיקות זה קולי, זה קצת "קקה", לפעמים יש דברים יותר גרועים כמו מתכות כבדות שלצערי עד שיקום איזה שהוא גורם אמיתי ויגיד שאת זה צריך לבדוק, זה שהם בודקים את הקצת קולי,
צפריר גדרון:
עכשו הם יצרו תקן למי צלילה יחד עם הצבא ומשרד הבריאות, שהוא יותר מחמיר.
פאר ויסנר - יו"ר:
אנחנו רחוקים מזה.
ברגע שנראה את הדו"ח של החברה, שהוא לקח תחום מסוים, עמוד 14 מתוך 35
15
דוד ג'קמן:
כל מה שמתנקז לתוך המובל הזה, זה כל השטח, זה לא רק הכיכר, זה כל מערכת הניקוז והביוב מסביב.
פאר ויסנר - יו"ר:
אז אנחנו נסתכל על זה2
ראובן שאל לגבי ההצטברות הכללית שהיתה בשנה שעברה, כל מה שקרה בחופים זה היה כתוצאה, או כאירוע מחוץ לים,
רובי זלוף:
לא היה שום דבר חוץ מזה.
פאר ויסנר - יו"ר:
חוץ מזה לא היה, זאת היתה הבעיה.
אבי ליכט:
מתי הוצבו תחנות השאיבה?
רובי זלוף:
בשנתיים האחרונות.
קריאה:
לדעתי 4-3 שנים.
פאר ויסנר – יו"ר:
דרך אגב, גבעתיים בזמנו עשתה את תחנת השאיבה שלהם, איזה בושה. אני עוד טיפלתי בזה. רק תראו דוגמה, בגבעתיים יש תחנת שאיבה, יש להם ראש עיר שלא מחובר, דרך אגב הוא הבטיח לי אישית שהוא נותן את הכסף, יש תחנת שאיבה ואין עוד תחנת שאיבה באיילון, איילון זורם לירקון, הירקון זורק לים ואז,
דוד ג'קמן:
אבל מה מגיע, לא מגיע כלום.
פאר ויסנר - יו"ר:
עמוד 13 מתוך 35
16
לא משנה, אבל עצם הרעיון, וזה עלה 811 אלף שקל, היה עושה תחנת שאיבה. אתה יודע כמה יתושים יש ברצועה הזאת, שדרך אגב הם מגיעים גם אלינו.
ראובן לדיאנסקי:
ומה קורה היום?
פאר ויסנר - יו"ר:
מה קורה היום, תן לנו דיווח.
ראובן לדיאנסקי:
שלושת החופים עדיין סגורים?
רובי זלוף:
הסגירה של החופים בפעם האחרונה זה לא כתוצאה מביוב, זה לא ממקורות יבשתיים, זה כתוצאה מזה שהיו רוחות חזקות בים, הים העלה מהקרקעית לכלוך וזבל שמישהו הזרים לשם, אבל זה לא שלנו. אני אומר מה שקרה, כל מה שקרה ובדק את זה משרד הבריאות וכל מי שצריך, לא קרה כתוצאה ממערכות עירוניות שזרמו לים, זה לא קרה.
קורה מצב שיש שינוי במזג האוויר ולכן יש תוצאות בדגימות.
ראובן לדיאנסקי:
אתה אומר שזה לא הוזרם, זה הוצף מלמטה.
רובי זלוף:
אני לא יודע אם זה הוצף מלמטה, במקרה כזה הם טוענים שיכול להיות שהיתה איזה שהיא אוניה בלב ים שזרקה זבל ולכלוך שזה השפיע על הים.
פאר ויסנר - יו"ר:
זה אותן בדיקות של קולי.
רובי זלוף:
אנחנו לא מסוגלים לדעת ממה זה. גם בהרצליה לפעמים קורה מצב שהם שופכים וזה מגיע אלינו.
פאר ויסנר - יו"ר:
עמוד 16 מתוך 35
17
דרך אגב, אנשי "צלול" – אומר שבהרצליה במכון שלהם, הם עושים בשלישוני אבל הם שופכים את זה לים קבוע. אם באה לנו רוח הפוכה אז הכל עובר אלינו.
רובי זלוף:
זה משפיע מיד על הצוק הצפוני ועל הצוק הדרומי.
פאר ויסנר - יו"ר:
דרך אגב המכון הזה לא היה צריך להיות בכלל.
רובי זלוף:
אנחנו בעד.
פאר ויסנר-יו"ר:
נכון, צריך לעשות חיבור לירקון.
ראובן לדיאנסקי:
בעצם אין לכם מה להגיד לגבי מה שקרה עכשיו. אין לנו אחריות,
רובי זלוף:
אין לנו אפשרות להבין ממה זה קרה, זאת לא אחריות שלנו, ברגע שזאת אחריות שלנו משרד הבריאות ישר, הוא מנהל את העניין, הוא יושב עלינו,
ראובן לדיאנסקי:
הם יודעים אם אוניות עוברות באיזור. ככה זה נשאר, באוויר?
רובי זלוף:
תחפש את זה, בוא תגיד לי מה.
ראובן לדיאנסקי:
אני אחפש את זה? אנחנו מכירים את השיטות האלה. מה זה תחפש, תחפש אתה.
רובי זלוף:
עמוד 12 מתוך 35
18
כשקורה כזה מצב, יש לנו נוהל מסודר, אנחנו נכנסים לכל הפתחים ובודקים את הכל ורואים בדיוק את כל מערכות ההזרמה, אני אשאיר לך גם את הנוהל, איך אנחנו עובדים, משרד הבריאות נכנס לתמונה, הוא עובר איתנו.
ראובן לדיאנסקי:
מה שאתה אומר זה ככה, זה מה יש וזהו.
רובי זלוף:
זה כמו סופות אבק שגורמות לבעיה של זיהום אוויר, אין לך השפעה על זה. זה קורה לפעמים בכל חופי הארץ.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני רוצה לדעת אם באותו יום שהיה זיהום, מה היה מצב הרוחות, מצב הזרימה. אם למשל, נדע שזה מגיע צפונית אז אנחנו יכולים להגיד שיש סיכוי גדול שזה בא מהרצליה, לפחות שיהיה לנו מענה.
אבי ליכט:
בעונה הזאת של השנה הרוחות מהבוקר עד הצהריים הן דרומיות ואחר הצהריים הן הופכות לצפוניות.
פאר ויסנר - יו"ר:
לא משנה, אבל אם באה לך צפונית משם והוא מזרים את כל ה"קקי" של הרצליה,
ראובן לדיאנסקי:
אני לא מבין, אתה שאלת עכשיו שאלה של עובדות, אבל לאף אחד אין אינטרס לחקור, לחפש, לנחש??
רובי זלוף:
למשרד הבריאות, בוודאי.
ראובן לדיאנסקי:
כי אמרת לי משהו אחר – אמרת לי, שזה מה יש.
צפריר גדרון:
היום היתה לי שיחה עם זאב פיש, זאב פיש הוא הממונה והמפקח במשרד הבריאות, גם הם לא תמיד משביעים את רצוננו מבחינת הבדיקה.
פאר ויסנר - יו"ר:
עמוד 18 מתוך 35
19
וודאי שלא, אי אפשר לעשות פה ניסים ונפלאות, דווקא אותי מטריד מעבר לקולי של משרד הבריאות, אותי מטריד שבעונה שאנחנו מתרחצים ההרגשה בתוך הים, למרות שעשינו נוהל חופים, בנוהל חופים הזה מנענו למעשה, אני חושב שאפשר לקחת אותו מעיריית תל אביב ולהעביר אותו לשאר החופים בארץ, יש איסוף של הזבל, אין מצב שאוספים זבל ומניחים אותו על החוף, עד שעה עשר בלילה כל הזבל נערם ויוצא החוצה, המתרחצים הרי משאירים גם המון זבל, היה עניין של גאות ושפל אז הכל היה נכנס פנימה, כלומר שאת זה הצלחנו גם אחרי כמה שנים, עשינו עבודה והצלחנו להשתלט על זה ואני חושב שזאת עבודה מאוד מבורכת. אבל אני חושב שיש ככה, יש בעיה אחת של המתרחצים, יש כל הזמן חתיכות של פלסטיקים, כאילו יש איזה שהיא מכונה גורסת, יכול להיות שזה פלסטיקים ישנים, היה אמור להיות כאן אוריאן שהוא מהגולשים והוא אמר לי שבימים שקטים, אם יש ים פלטה אפשר לקחת אותך לאיזורים בים,
(אוריאן נכנס לישיבה )
פאר ויסנר - יו"ר:
אוריאן, בדיוק סיפרתי על איזורים שאתה רואה בזמן שיש ים פלטה, שאפשר לקחת אותך לאיזורים שאתה רואה ממש את הזבל. אני חושב שעלינו כרשות לבוא לשם, ממש כמו עם משאבה, אתה לוקח משאבה, מעין דרג'ר כזה, ובאיזורים האלה, זה יהיה מבצע חד פעמי, נשאב את הלכלוך הזה ואז כשהבן אדם הולך לשחות לא פתאום עולות לו מאה חתיכות פלסטיק שזה נותן הרגשה איומה. לצערי כשמתחיל הקיץ מגיעות המדוזות והים מתחיל להיות סוער, אז המתרחצים בדיוק בתקופה הכי טובה של החופש הם תמיד מרגישים שהים מלוכלך. אני חושב שבתקציב, אפשר לבדוק כמה זה עולה,
קריאה:
זה שטח גדול?
רובי זלוף:
אני לא יודע אם זה ישים.
פאר ויסנר - יו"ר:
זה ישים, עם משאבה.
רובי זלוף:
זה מתרכז במקום אחד?
אוריאן קנצפולסקי:
עמוד 19 מתוך 35
21
נראה לי שאפשר ב-51-41 מטר מהחוף אפשר לעשות גם פעולה של פועלים פשוטים שאוספים את זה עם רשתות, אף אחד לא אוסף את זה.
פאר ויסנר - יו"ר:
אז בואו נעשה פעם.
רובי זלוף:
צריך לבדוק את זה.
אבי ליכט:
זה לא חד פעמי, זה כל פעם, זה חוזר על עצמו כל פעם.
פאר ויסנר - יו"ר:
אנחנו נמצא את הפתרון.
אוריאן קנצפולסקי:
בגלל שיש שוברי גלים, המים, נגיד אם אני אזרוק שקית במבה, היא יכולה להיות שם כל הקיץ בתוך אותו איזור.
בבוקר אני לא אראה אותה, בצהריים היא תחזור. בסיבוב שלה באותו יום היא תחזור, כל יום אחר הצהריים פתאום נהיה מלא שקיות זבל באיזור מסויים, באיזור של המזחים, 21-51 מטר מהחוף. לא נראה לי שאי אפשר לטפל בזה, זה לא מסובך. רק צריך להחליט שמטפלים בזה, כמו בבריכה שיש להם כאלה רשתות.
פאר ויסנר - יו"ר:
רובי, תבדוק את זה, אפשר לעשות ניסוי, לראות אם זה,
רובי זלוף:
אני אבדוק קודם על מה הוא מדבר, אני אראה את זה בעיניים.
פאר ויסנר - יו"ר:
אתה תוכל בים שקט להראות?
אוריאן קנצפולסקי:
כן, יש סרטונים על זה.
עמוד 21 מתוך 35
21
פאר ויסנר - יו"ר:
אני מבקש שאבי ליכט ביחד עם אוריאן יסתכלו ואחר כך נראה אם אפשר לתקצב את זה2
רובי זלוף:
בוא נראה על מה מדובר.
פאר ויסנר - יו"ר:
בסדר. אז למעשה על כל נושא הזיהומים אוריאן פיספסת, אבל קיבלנו דיווח- והאם יש לך עוד משהו שאתה חושב שמזהם את הים, כאיש ים, אז נשמח לשמוע. קיבלנו דיווח על כיכר אתרים, על הבעיות של הכיכר, על מה שהם עשו שם, על המשאבות, על המחסומים, קיבלנו דיווח גם מ"צלול" מה קורה, אין לנו עוד השערות מאיפה יכול לבוא זיהום.
אוריאן קנצפולסקי:
יש דברים שאני יודע שיש זיהום, בכל הפתחים של הניקוז לאורך כל תל אביב והירקון, כולל נחל הירקון, שבאופן טבעי העיר מתנקזת לשם, אם שוטפים בכל מקום את הניקוז של הגשמים, אם זה בירקון אז הירקון יוצא לים, כל דבר שיש לו ניקוז, שם יש את הבעיה ומשם תמיד יוצא זיהום.
פאר ויסנר - יו"ר:
אבל אנחנו שמענו שיש משאבות,
דוד ג'קמן:
יש תחנות שאיבה למי קיץ.
אוריאן קנצפולסקי:
קודם כל אנחנו מדברים רק על הקיץ, הפתרון הוא רק קייצי.
פאר ויסנר - יו"ר:
בספטמבר - אני זוכר שפעם היו עושים ניקוי רציני.
דוד ג'קמן:
מנקים את כל הקולטנים ויש הכנה לחורף, מוציאים את הרשתות, מנקים את הכל.
פאר ויסנר - יו"ר:
עמוד 21 מתוך 35
22
אז למה אנחנו לא יכולים למשל בירקון באיזורים האלה, למה אנחנו לא שמים עוד רשת נוספת שלא תוריד את הכמויות האלה. אני אתן דוגמה: עכשיו לא שמת רשת, זה יורד פנימה, אנחנו בחורף לא שולטים על זה, לאיפה זה מגיע?- זה מגיע בסופו של דבר, עושה את הסיבוב באותם מקומות שעכשיו אנחנו רוצים לנקות אותם. אם נשים רשתות, אני יודע שיש את זה בעולם,
דוד ג'קמן:
הבעיה היא שהרשתות האלה נסתמות, היו לנו רשתות כאלה ביפו, זה יכול לגרום להצפות בעיר, זה מאוד מסוכן.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני מניח שבשנת 2112 אפשר למצוא איזה שהוא פתרון.
דוד ג'קמן:
זה ספיקות ענקיות שיוצאות מהמובלים, המובל זורם נחל לתוך הים.
פאר ויסנר - יו"ר:
זה ברור לי אבל למשל בירקון יש כמה יציאות, במקומות האלה, יהודה המכבי, אני לא זוכר, אתה שם במרחק די גדול, אתה יודע איזה מסה אתה אוסף, זה מסה לא נורמאלית של לכלוך. המסה הזאת יורדת לים, אחר כך היא נכנסת לתוך השוברים ואז אחר כך אתה אומר- למה יש לנו פלסטיקים שם.
רובי זלוף:
אנחנו נבדוק את העניין של ספיקות מול זה, בואו נבדוק את זה2
דוד ג'קמן:
אנחנו מנקים לקראת החורף ואם החורף מתמהמה עושים ניקוי נוסף.
ראובן לדיאנסקי:
צריך לוח זמנים, תוך כמה זמן אנחנו מקבלים תשובות, תוך כמה זמן הם יוצאים לסיור. לא בסוף הקיץ.
פאר ויסנר - יו"ר:
הנושא של הסיור, חייבים קודם כל ים שקט. ג'קמן תיתן לנו תשובות על הנושא הזה וגם בדיקה לגבי הרשתות.
דוד ג'קמן:
תסביר לי עוד פעם.
עמוד 22 מתוך 35
23
פאר ויסנר - יו"ר:
יש יציאה של מי ניקוז, אני לא אומר לך שתעצור שתהיה איזה שהיא הצפה, במרחק מסוים, בטוח יש סוג של רשתות שיכול לספוג את המסה הראשונית, שהרי המסה הראשונית היא הבעיה.
דוד ג'קמן:
אבל כשיש גשם גם הנהר זורם וגם היציאות זורמות, זה בעיה.
רובי זלוף:
המסה הראשונית נקלטת, כשהיא מגיעה אתה קולט אותה, אתה קולט את המסה הראשונית.
פאר ויסנר - יו"ר:
מה שנראה לך שכאילו אנחנו קולטים, אז בגלל שאיילון מחובר לירקון, אז אפילו שאנחנו קולטים אז כל הערים זורקות את הכל לאיילון ואז השאלה שלנו אם אנחנו באיזה שהוא שלב,
רובי זלוף:
אם אתה שם רשתות, תבין רגע מה הסיפור המרכזי, ברגע שאתה שם רשת ואתה קולט את האשפה, האשפה מייצרת מחסום, כל המחסום הזה יכול פה להרים ולהציף את כל העיר. צריך לחשוב מה עושים, זה לא פשוט.
דוד ג'קמן:
גם הנחל זורם וגם המוצאים זורמים, זה בעייתי.
רובי זלוף:
זה בעייתי, אז צריך לבדוק את זה.
פאר ויסנר - יו"ר:
לפי דעתי צריך למצוא פתרון קצת יותר, זה לגבי הים2
צפריר גדרון:
יש לי עוד לומר בעניין האשפה בחוף ובים, הקק"ל עשו בדיקה אצלם ומצאו שבמקומות שהם לא הציבו פחי אשפה ביערות, בסופו של דבר היתה פחות אשפה, כי אנשים לקחו את האשפה איתם. זאת בדיקה שקק"ל עשו. אני מעלה את זה כסימן שאלה - האם זה חיובי ששמים את פחי האשפה על החוף ולא כדאי להציב אולי באיזור חניה, באיזור החניונים??
עמוד 25 מתוך 35
24
רובי זלוף:
אני מוכן לעשות בעונה הבאה ניסיון. אני לא מאמין שזה יקרה אבל אני מוכן, אני אומר את זה כתל אביבי.
צפריר גדרון:
אני לא אומר בוודאות שזה יוביל לזה, אבל אני אומר שקק"ל מצאו ביערות שזה עבד, בחוף אני יודע שאנשים סוגרים השקיות, שמים ליד, אתה מסכים איתי?
ראובן לדיאנסקי:
אני מסכים איתך, הפעם אני מסכים איתך לחלוטין.
אבי ליכט:
אני חושב שזאת טעות חמורה מאוד, לא רק שהצפנו את החופים בפחים, עכשיו גם עובדי הנקיון עוברים בחופים על יד אנשים שיושבים עם אבטיחים, נותנים להם שקיות כדי שיאספו את האשפה, היום רמת הנקיון כמו שאמרת עלתה מאד, אם לא נציב פחים, אנחנו לא ביפן ולא באירופה. זה קהל אחר, אנשים יושבים ומעשנים סיגריות,
פאר ויסנר - יו"ר:
הבעיה הכי חמורה זה הסיגריות.
אבי ליכט:
אנחנו מפעילים את המנפה כל הזמן, שתי מנפות.
פאר ויסנר – יו"ר:
הן עובדות?
אבי ליכט:
כל הזמן.
פאר ויסנר – יו"ר:
באיזה חופים?
אבי ליכט:
בכל החופים.
עמוד 24 מתוך 35
25
צפריר גדרון:
למעשה, בחופים אנשים חושבים שהם עושים מעשה טוב, הם סוגרים את השקיות ושמים בפח ועד שזה נאסף הרבה פעמים מגיעות חיות,
אבי ליכט:
יש בדיקות של משרד הבריאות פעם בשבועיים בפרוייקט של חוף נקי, בכל החופים הלא מוכרזים, אנחנו בין ציון של נקי לנקי מאוד.
פאר ויסנר - יו"ר:
אנחנו עוברים לנושא השני: המרחב הציבורי2
רובי זלוף:
מה שהעליתם במועצה.
ראובן לדיאנסקי:
מה שאני העליתי במועצה.
פאר ויסנר - יו"ר:
מה שראובן העלה במועצה, מה שדן פנה אליך כבר ואמרת שהתחלת לעשות איזה שהוא סוג של עבודה בנושא הזה, זה נושא שכואב לנו הרבה זמן,
רובי זלוף:
בוועדה הבאה אני מציע שאנחנו נציג פה בצורה מסודרת, מצגת מסודרת על הנושא הזה, אני מציע שגם אתם תחשבו
על כל מיני דברים, אפשר לעזור לנו בחשיבה2
פאר ויסנר - יו"ר:
בגלל שהתעסקנו בזה בעבר ואני גם נמצא באתרים, זה מציק לי הרבה זמן, כמו שזה מציק לראובן, אני חושב שזה מציק לכולם. ולמרות שכאילו יבואו ויגידו שיש כל מיני סקרים שאנשים מעדיפים כיסאות והם רוצים כיסאות, אז אני קורא לזה חוף המגבת ליד חוף הכיסא, ובחוף המגבת שזה פתוח לציבור, אנחנו יודעים שיש בכל צד, חוף מוכרז זה 21 מטר לכל צד, לפחות הרעיון מבחינתי וכהצעה וכמובן נצטרך לראות איך עושים את זה, שצד אחד יהיה צד המגבת וצד אחד יהיה צד הכיסא.
עמוד 23 מתוך 35
26
קריאה:
כלומר שצד אחד לא יהיה עם כיסאות- ב-21 מטר.
פאר ויסנר - יו"ר:
21 מטר, 21 מטר הצלה עם כיסא ו-21 מטר בלי.
ודבר נוסף, הייתי מציע בגלל שאני גם רואה את הצד העיסקי שכולם רוצים להרוויח, אני רואה את כיסאות הפלסטיק כתפיסת עולם שכבר עברה מהעולם, כולם מציבים את זה, רוב האנשים יושבים על הכיסא, אני חושב שאפשר לעבור לכיסאות טיפה יותר מצומצמים, הם גם ירוויחו יותר אנשים שיוכלו להרגיש טוב, אף אחד לא צריך את המיטת שיזוף, לא ראיתי כל כך הרבה ששוכבים ומשתזפים, אולי יש קצת.
ראובן לדיאנסקי:
שישכבו על מגבת, למה צריך לשכב על המיטה.
פאר ויסנר - יו"ר:
מיטות זה משהו של בתי מלון, שאיכשהו שאבנו את זה לחופים.
קריאה:
כיסא עוד אפשר להבין, אבל לשכב - על מגבת, זה אותו דבר.
פאר ויסנר - יו"ר:
אז זה פחות או יותר. אני חושב שאלה ההמלצות שאני רואה.
ראובן לדיאנסקי:
אני רוצה להגיד כמה דברים, כי אני פוקד את חוף הצוק מאז גיל ,11 מאז שבאתי לארץ, פקדתי את שני החופים, את הדרומי ואת הצפוני. כולנו זוכרים ויודעים וגם אתה תל אביבי רובי, אתם יודעים שזה התחיל בתור קיוסק למעלה, שתי המסעדות הגדולות בחופי הצוק ולאט לאט זה התפשט למעלה וירד למטה והיום בסופי שבוע זה פשוט בלתי אפשרי להגיע לשם, לשים מגבת, לשים כיסא ולהתרווח ולמצוא מקום. צריך לזכור שהמסעדות נמצאות בשני החופים האלה בקרבת סוכת המציל וזה המקום שבדרך כלל גם תוחמים אותו על מנת שאנשים יוכלו להיכנס לתוך המים. ואז מה שקורה זה שההורים שבאים עם הילדים ולא רוצים לשבת במסעדה ולשלם כסף מצד אחד, לא על ארוחת צהריים ומצד שני לא על שכירת רהיטי החוף, הם נאלצים ללכת לחוף הלא מוכרז, לחוף שבין תל ברוך, מול סי אן סן.
פאר ויסנר - יו"ר:
עמוד 26 מתוך 35
27
החוף ההוא שגם סידרנו אותו עכשיו.
דוד ג'קמן:
בעקבות הסלילה של הטיילת החדשה נוצר שם פתאום חוף מדהים, מאוד רחב.
פאר ויסנר - יו"ר:
זה החוף שאנחנו סידרנו אותו בהסכם הגישור.
רובי זלוף:
אין שם שירותי הצלה אז לא מגיעים לשם הרבה אנשים.
ראובן לדיאנסקי:
מגיעים כי אין ברירה. כי אחת הבעיות של חופי הצוק זה הרוחב של החוף, הוא נורא צר. אני הייתי שם בשבת, לדעתי אין שם יותר מ-11 מטר. עכשיו יש גם גאות בבוקר, יש גאות, זה ממש צר, אי אפשר לשבת שם. אני גם ראיתי, יש בזנטים שם, שקובע את התחום של המסעדה, איפה שהמסעדה יכולה לשים, הבזנטים האלה הם רק המלצה, אני מדבר על סופי שבוע, אני לא מדבר על אמצע השבוע שאין שום בעיה כי אין כל כך הרבה לקוחות במסעדות. אז הבזנטים האלה הופכים אותם לצד והם פורסים את מרכולתם - המסעדות ואתה פשוט לא יכול למצוא מקום. זה דבר אחד.
הדבר השני, זה עניין המיטות והכיסאות, המיטות שיזוף והשמשיות. כל החופים בעיר לפחות לפי מה שאני יודע הם כולם ממותגים, ממותגים ע"י הזכיינים. בחוף תל ברוך יש את "שטראוס", בחופים אחרים כנראה יש מיתוג אחר, כי לפי מה שאני מבין הפרוצדורה היא כזאת שאנחנו עורכים מכרז, אותו אדם שזוכה,
קריאה:
לא אנחנו, חברת אתרים.
ראובן לדיאנסקי:
בסדר, הזרוע שלנו, חברת אתרים, עושה מכרז, זוכה זכיין, הוא ככל הנראה פונה ליצרנית כלשהי, גלידות וכו', שתספק לו את השמשיות, מספקים לו כנראה את זה גם בחינם, וזה לא ענייני לצורך העניין,
פאר ויסנר - יו"ר:
הבלאי מאוד גדול בכל נושא הים. הכנסנו גם מטריות של העירייה.
ראובן לדיאנסקי:
עמוד 22 מתוך 35
28
תל ברוך ביום שבת הכל "שטראוס". זה לא פוליטי, אין לי שום דבר נגד "שטראוס".
רובי זלוף:
קודם כל אתה צודק, יש בעיה בנושא,
ראובן לדיאנסקי:
אז תן לי לסיים, לפני שאתה אומר שאני צודק. בכל מקרה, למשל, חוף תל ברוך כולו ממותג ב"שטראוס". אני בכלל חושב שאחד הדברים שהעירייה יכולה לתת כשירות לציבור וזה לא בקטע פופוליסטי, כך אני רואה את זה, העירייה יכולה לתת בחינם כיסאות ושמשיות לשימוש הציבור. איך? אם העירייה תפנה במכרז באמצעות "אתרים" או לא חשוב מי, ישירות לאותן חברות שיספקו, ויש תמיד ויכוח בין מיתוג המרחב הציבורי ע"י עסקים ומסחריות המרחב הציבורי לבין מה שנקרא שקט מסחרי במרחב הציבורי, אני מוכן ללכת אפילו עם הגישה של מסחריות החופים, אתה לא תסכים איתי,
פאר ויסנר - יו"ר:
לא, אני יודע מה זה עושה אחר כך.
ראובן לדיאנסקי:
אני רוצה להגיע אולי לאיזה שהוא פתרון שהוא ישים. כי נניח שעכשיו תבוא ותגיד,
פאר ויסנר - יו"ר:
זה ויכוח פילוסופי, אבל באותה מידה מחר אני אקח בית ספר ואני אעשה מגרש כדורסל של נייקי, הכו טוב בעולם והם יהיו מוכנים לתת את המגרש – האמת שהיו לנו המון דיונים על הנושא הזה.
ראובן לדיאנסקי:
אבל הלכה למעשה זה מה שקורה. אני הייתי רוצה שעיריית תל אביב תרכוש בכל תחילת עונה X שמשיות, Y כיסאות, תוותר על מיטות השיזוף ותיתן את זה כמו שהיא נותנת,
פאר ויסנר - יו"ר:
האיסוף של זה, כל ערב צריך לאסוף.
ראובן לדיאנסקי:
כמו שזה נעשה היום, היום הם עושים ערמות.
עמוד 28 מתוך 35
29
פאר ויסנר - יו"ר:
זה הזכיין, הוא אוסף אותם, הוא מעלה אותם.
ראובן לדיאנסקי:
אז אבי ליכט יקבל עוד 31 פועלים שיעשו לו את זה כמו שהזכיינים עושים, יש פתרונות.
אבי ליכט:
יש פה הפסד למערכת, לדעתי, של 13 מליון שקל בשנה, כל חוף כזה גדול, לדעתי, עד כמה שאני שומע מבעלי עסקים, הוא מכניס בערך מליון שקל בשנה, את המליון שקל האלה הוא משלם לחברת אתרים עבור השכירות, חברת אתרים מחזירה את הכסף להשקעה בחופים, ההצעה שלך שווה לעירייה לדעתי בין 11-13 מליון שקל.
ראובן לדיאנסקי:
אם זה מליון שקל לכל חוף - אז זה 15 מיליון.
אבי ליכט:
יש חופים שהם יותר ממגרש אחד.
פאר ויסנר - יו"ר:
ראובן, זאת הצעתך, הוא אומר גם זה.
ראובן לדיאנסקי:
זאת הצעה ראשונה.
הצעה שניה, בעבר, לא היו פורסים את כל השמשיות ואת כל הרהיטים בתחילת היום, היום בשעה שבע בבוקר ואולי קודם לכן, מגיע פועל, פורס את הכל, תופס חזקות, כבר בשעה שבע וחצי אתה לא יכול לתפוס מקום.
פאר ויסנר - יו"ר:
אבל אם נגדיר שיש צד כזה וצד כזה.
ראובן לדיאנסקי:
תגדיר, ובנוסף להגדרה תעשה כמו פעם. פעם כשאני הייתי ילד, היו ערמות של רהיטים,
פאר ויסנר - יו"ר:
ואז אתה אומר שהוא פותח רק כשצריך.
עמוד 29 מתוך 35
31
ראובן לדיאנסקי:
אני בא לפועל, אומר לו: 'אדוני אני רוצה שמשיה, אני רוצה כיסא, תביא לי', בשנייה הוא עושה את זה. הוא תוקע את זה, לוקח לו עשר שניות לתקוע את השמשיה, להרים לשים. כל השיטה הזאת הרי, למה היא נועדה,
פאר ויסנר - יו"ר:
להשתלטות.
ראובן לדיאנסקי:
לא רק זה, כשאתה מגיע ואין לך ריהוט חוף אז אתה תשים את המגבת, תביא את הכיסא ותשב, אבל כשיש לך כבר משהו קיים ואתה רוצה לשבת בקרבת המים, אז אתה אומר: זה יעלה לי רק שישה שקלים זה ועוד שישה שקלים זה, אז אני כבר אשלם.
פאר ויסנר - יו"ר:
בחייך,אתה טועה, כי הסצנריו הוא - 'אז אתה אומר נשב כולנו בכיסא, ואז האישה מסתכלת עליך ואומרת לך, קמצן, אתה לא יכול לתת עוד 12-13 שקל כדי שאני אשב, ואז אתה אומר, בשביל מה היא רצתה עוד כיסא, ואז הילד צווח ופתאום הוא יושב ואז מגיע הפקח ואומר, לקחת עוד שני כיסאות, אז אתה אומר: טוב, תן את הכיסא השלישי. וככה זה עובד.
ראובן לדיאנסקי:
אגב, משפחה זה יוצא 48 שקלים, משפחה של ארבע נפשות לוקחת שתי שמשיות, שני כיסאות רגילים, שתי מיטות שיזוף ואז זה עולה 48 שקלים.
רובי זלוף:
אני חושב שיש צדק בדברים שהוא אמר בשתי זוויות: זווית אחת זה הסיפור של הכיסאות והשמשיות ומיטות השיזוף שהם פורסים וזה נראה במקומות שהחוף צר ואין איפה,
ראובן לדיאנסקי:
ולא דין חוף המציצים כדין חוף צוק הדרום.
רובי זלוף:
ויש גם את הסיפור של הגאות והשפל שזה יצר בעיה לא פשוטה באיזור הצפוני שלנו ואני חושב שאנחנו נציג איזה כמה,
עמוד 51 מתוך 35
31
פאר ויסנר - יו"ר:
אני מציע ברשותך, ראובן, לעשות כזה דבר: קח 15 חופים, אני חושב שכל חוף מדבר אחרת, יש לו שפה אחרת, קח מהדולפינריום, החוף המערבי, כל מקום, ותציג לנו בהדמיה פשוטה, זה לא כל כך מסובך לעשות, תגיד זאת ההצעה ונגיד שזה המודל שאנחנו רוצים.
ראובן לדיאנסקי:
הצעה אחת אתה רוצה?
פאר ויסנר - יו"ר:
אני דווקא שיש חופים שמדברים שונה - אז אני אומר לך, קח חוף חוף ותגיד לי, בחוף הדולפינריום יש לנו,
רובי זלוף:
אני אגיד לך איפה העניין, כי זה לא ככה, אתה צריך לקבל קודם כל החלטת מדיניות, מה זה אומר- אם אתה אומר חצי חצי - חצי חצי. בחצי - גם כן, לא כל החופים יכולים לפתוח ב-21 מטר,
פאר ויסנר - יו"ר:
לא כולם מדברים אותו דבר, נכון.
רובי זלוף:
צריך לפתוח במספר מסוים של שמשיות.
דבר נוסף, יכול להיות שאנחנו הולכים עכשיו להכניס %31 מיתוג - %31 מהשמשיות לא יהיו יותר של בעלי העסקים, הם יהיו עם המיתוג העירוני. אנחנו מורידם את הפרסומת שלהם ב-%.31
ראובן לדיאנסקי:
אני אמרתי מיתוג זה על מנת לחסוך לעירייה 13 מליון שקל ואני אמרתי שאני מוכן לסבול את המיתוג כדי שהעירייה תיתן את זה חינם לציבור והיא תפנה ל"שטראוס", "עלית", "נסטלה" ועוד, כדי שהם יספקו לה את השמשיות.
פאר ויסנר - יו"ר:
ראובן, אני אומר: אל תיכנס לזה. ראובן, לא היית כאן, הציעו לי פעם גם שהספסלים ברחובות יהיו גם ממותגים ואני אמרתי חס וחלילה - לא, אני לא מוכן.
ראובן לדיאנסקי:
עמוד 51 מתוך 35
32
אבל הלכה למעשה זה מה שקורה היום. היום הלכה למעשה כל החופים ממותגים, עכשיו זה הוגבל ל-%,31 אבל אם אתה מסתובב, אתה רואה את זה ואני לא צריך לספר לך.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני מסביר לך שברגע שאתה אומר: 'כן לחופים' - אתה אומר גם 'כן לכיסאות'.
רובי זלוף:
כמו שאמרתם - זה מה שיקרה, בפעם הבאה אנחנו נביא חוף חוף, נדבר, נחליט ונקבל החלטות2
פאר ויסנר - יו"ר:
או-קי, מאה אחוז.
אוריאן קנצפולסקי:
לנושא הזה הייתי מוסיף עוד משהו, אני חושב שיש הבדל בנהלים בין שישי שבת לשאר השבוע, באופן טבעי בשישי שבת יש הרבה יותר אנשים.
רובי זלוף:
אתה אומר שאפשר לפרוס יותר במהלך השבוע.
אוריאן קנצפולסקי:
בשישי שבת יש כל כך הרבה אנשים והריהוט הזה תופס כל כך הרבה מקום.
פאר ויסנר - יו"ר:
למעשה, הוא תופס נפח והוא נתן הרגשה שכאילו החוף מפוצץ.
דוד ג'קמן:
באמצע שבוע – אין בעיה.
ראובן לדיאנסקי:
אני באתי לתל ברוך בשבת, אני הזזתי כיסאות שפרסו בשביל לשים את הדברים שלי. ובא הבחור, סגר לי את השמשיה ואז אני שמתי שמשיה משל עצמי. אבל מי עושה את זה, זה קטע של ויכוח.
עמוד 52 מתוך 35
33
פאר ויסנר - יו"ר:
דבר נוסף זה הנושא הבעייתי מאוד שלנו בחוף הצוק2 אני חושב שיש איזה שהוא סוג של פתרון, זה נקרא הזנת חול.
אני חושב שהעיר תל אביב מסוגלת לחשוב ולמצוא אופציה, אין מה לעשות, חוף הצוק פשוט נעלם מאלף ואחת סיבות, אני לא אכנס אליהן, אם זה מהנילוס/לא מהנילוס ומה שעשו בהרצליה עם כל היציאה המטורפת שלהם ואנחנו
חייבים להזין את החוף הזה בחול2 אני רוצה שנעשה בדיקת היתכנות כזאת, כמה זה צריך לעלות לתל אביב ונציג את
זה בפני הוועדה2 הבנתי שבעבר איתמר עשה כל מיני בדיקות, אני רוצה שכל הבדיקות האלה יגיעו לכאן, אנחנו גם
נעשה איזה שהיא בדיקה על מנת לראות מה העלויות2
רובי זלוף:
אנחנו כרגע בדיוק עושים את הבדיקה הזאת, חידשנו את כל הסקר, נביא את זה לפה, תראו את זה, תסתכלו, נחליט מה עושים.
צפריר גדרון:
יש תוכנית לאומית לטיפול במצוקים.
פאר ויסנר - יו"ר:
לשמחתנו, לנו כבר אין מצוקים כמעט, אז אנחנו רק בהזנת חול.
רובי זלוף:
יש לנו מצוקים בלי סוף.
פאר ויסנר - יו"ר:
אבל טיפלנו בהם.
צפריר גדרון:
בחוף הצוק חלק מהגריעה של החול, מה שאני מבין, קשורה לתהליך הכללי.
רובי זלוף:
אנחנו טוענים שהמרינה עשתה לנו נזקים.
פאר ויסנר - יו"ר:
בוודאי, המרינה בהרצליה.
עמוד 55 מתוך 35
34
צפריר גדרון:
לא, החול זורם דרום לצפון.
רובי זלוף:
מטריד אותי שאני הולך להניח חול שם בכמויות ובסוף אני נותן להרצליה חוף יפה, שלי לא תהיה האפשרות ליהנות
מזה, כי הים יקח את זה2 בגלל זה אני רוצה לעשות את הבדיקות, נביא את זה לפה, נסתכל כולנו ונחליט2
פאר ויסנר - יו"ר:
יכול להיות שחלק מהעיסקה תהיה שנגיד להרצליה, אנחנו מזינים פה, אתם מקבלים קצת שם, אפשר לעשות איתם איזה שהוא מצ'ינג חצי-חצי.
צפריר גדרון:
מאיפה אתם חושבים לקחת את החול להזנה?
פאר ויסנר - יו"ר:
מהים.
קריאה:
מה זה מהים, מאיפה כורים אותו?
פאר ויסנר - יו"ר:
מהים.
צפריר גדרון:
יש עכשיו פרוייקט של נמל חיפה,
רובי זלוף:
ואתם חושבים שאפשר ככה לכרות חול??
קריאה:
בשביל לכרות חול נצטרך לקבל אישור של המשרד להגנת הסביבה, אנחנו עובדים לפי הספר. מה שכן - אנחנו עוד לא כורים חול, אנחנו עושים רק בדיקה. יש כאלה שאומרים שאנחנו משוגעים, שלא צריך חול בכלל, יש כאלה שאומרים שדווקא חול יעזור, גיאולוגים ואנשי ים וכו'. אנחנו נעשה את העבודה, נבדוק ונקבל החלטות.
עמוד 54 מתוך 35
35
ראובן לדיאנסקי:
פאר, אני רוצה לדבר גם על המצילים קצת.
פאר ויסנר - יו"ר:
המצילים זה לא התחום שלנו.
ראובן לדיאנסקי:
מה זה לא התחום? - זה חלק מהשירות לציבור בחוף הים, אי אפשר לנתק את זה מאיכות סביבה, זה איכות חיים.
רובי זלוף:
מה אתה רוצה לדעת על המצילים?
ראובן לדיאנסקי:
אני רוצה לדעת מה קורה עם המצילים היום. מה קורה עם ההסכם עם דור ב',
פאר ויסנר - יו"ר:
בלי קשר לוועדה, תן לנו סקירה על מה שקשור לוועדה.
רובי זלוף:
בקיצור, אנחנו מדברים על הסכם מצילים, הסכם מצילים שהוסכם ע"י ההסתדרות - ועד המצילים ומשרד האוצר.
כלומר שאנחנו בכלל לא שותפים להסכם הזה, ההסכם הוא הסכם ארצי שמדבר שעד 2114 עובדים במתכונת העסקה מסוימת. חלקים מתוך ההצלה הסכימו לעבוד בהעסקה שהיא העסקה שנמצאת כבר,
ראובן לדיאנסקי:
מ-.2112
רובי זלוף:
לא, מימים ימימה. וחלקים מסוימים, דור ב' - הדור הצעיר, רצה לעבוד בהעסקה לפי ההסכם החדש ולכן אנחנו נענינו לדור ב' כי אין לנו ברירה, אנחנו לא מכריחים אותם, אלא רק בהסכמה אנחנו יכולים לעבוד לא בהסכם הארצי, שכן כך עובדים בכל הארץ דרך אגב, לא בהסכם הארצי. ולכן ברגע שהם ביקשו לא לעבוד בהסכם הארצי, לא היתה לנו ברירה ואנחנו מפעילים אותם לפי ההסכם שנחתם עד .2114 ב-2114 יפתח ההסכם ואז יהיה אפשר לדבר על תוספות, על שכר.
עמוד 53 מתוך 35
36
ראובן לדיאנסקי:
מ-,2112 אנחנו עכשיו בקיץ ,2112 כלומר שיש לנו עוד שניים או שלושה קייצים - אז איך העירייה נערכת,
קריאה:
יש עוד קיץ אחד.
ראובן לדיאנסקי:
למה? - יש לך את 2115 ולך תדע מתי ב-2114 יהיה ההסכם, אולי באוקטובר.
רובי זלוף:
הם לא יתנו, עזוב, זה לא יקרה.
ראובן לדיאנסקי:
איך העירייה יכולה להיערך ולקבוע כבר היום, אולי הסכם למתן סוג של תגמול, (אל תקרא לזה שכר תקרא לזה אולי באופן אחר).
רובי זלוף:
אסור לנו, על מה אתה מדבר?
ראובן לדיאנסקי:
למה לא?
רובי זלוף:
מה פתאום?? - אני היום לא יכול לתת אגורה אלא אם כן יש שינוי בהסכם של האוצר מול ההסתדרות. לי אין נגיעה בהסכם הזה, אלה הסכמים ארציים שהאוצר לא מתכוון לפתוח אותו, הוא לא יגע בו, רק בשנת 2114 הוא יפתח.
ראובן לדיאנסקי:
ולשיטתך עיריית תל אביב לא יכולה להחליט: אני עכשיו משלמת למצילים שלי סכום כזה וכזה שלא נקרא לו שכר, נקרא לו החזר הוצאות, נקרא לו הוצאות רכב, נקרא לו,
רובי זלוף:
הם לא יכולים. ברגע שהם רוצים לעבוד לפי ההסכם אנחנו מחויבים לעבוד לפי ההסכם.
עמוד 56 מתוך 35
37
ראובן לדיאנסקי:
אתה יכול לתת יותר מאשר כתוב בהסכם.
רובי זלוף:
לא יכול, אין דבר כזה. יש ממונה על השכר שיושב עלי, תאמין לי, כל בוקר ו'שואל אותי מה שלומי'. אין דבר כזה, זה לא קיים בשום מקום. אני מחויב לתת להם בהתאם, בצורה מאוד מדויקת. הם מקבלים 13 שעות נוספות בהתאם להסכם, כל שבוע, ולא שישי ולא שבת,
ראובן לדיאנסקי:
אבל אתה צריך לאזן בין מצד אחד לעמוד בהסכם שהוא גרוע מבחינתם ולכן אתה מצמצם את שעות הפעילות של המצילים, אתה סוגר חופים,
רובי זלוף:
אני לא סוגר, אני מוכן לקלוט מצילים, אני מוכן לקלוט עוד מצילים. תבין, כל שבוע אני מפרסם בעיתונות, ב-Yנט, כל מה שאתה רק רוצה, עם חברות, רק שיבואו עוד מצילים כדי לקלוט אותם.
ראובן לדיאנסקי:
אבל בתנאים הגרועים של הסכם .2112
רובי זלוף:
תאמין לי ואם אתה שואל אותי, אני אומר לך בצורה חד משמעית – הלוואי ובאמת ונצליח ב-2114 לייצר הסכם טוב יותר ונכון יותר לטובת המצילים, מצילי דור ב', כדי שנוכל לפתוח את ההצלה לעוד ועוד מצילים. אבל זה לא העניין, העניין הוא שאני כרגע בשלב הזה לא יכול לעשות כלום, אני כבול, ממש כבול, לא יכול לעשות שום דבר.
ראובן לדיאנסקי:
במאזן השיקולים שבין טובת הציבור ובין בטחון הציבור לבין ההסכם שאתה כבול בו, אני לא חושב שאי אפשר למצוא איזה דרך יצירתית לתת איזה שהוא גמול אחר, גם אם ראש העיר יצטרך ללכת נגד האוצר.
רובי זלוף:
ראובן, אין יצירתיות. תאמין לי - הייתי באוצר בשביל זה, לא נותנים לי לתת, אני מוכן לתת, אין לי אפשרות. והם יודעים את זה, הם באים אלינו היום, הם יודעים את זה, הם מבינים את זה מצוין.
עמוד 52 מתוך 35
38
ראובן לדיאנסקי:
אבל אם תמצא את הדרך בניגוד למה שאוצר רוצה, שהאוצר יאסור עליך, אז מה?? יכניסו את ראש העירייה לכלא??? -
על זה שהוא דואג לכך שהציבור,
דוד איתן:
יש התחייבות אישית גם.
רובי זלוף:
בדיוק.
ראובן לדיאנסקי:
אף בית משפט לא יקבע חבות אישית.
פאר ויסנר - יו"ר:
אבי, אני פונה אליך בדבר נוסף - ברגע שנכנסים לעבודות בטיילת עם הנושא של אתרים, אז אני מבקש לראות נוהל עבודה איך נכנסים עם כלים כבדים לתוך הטיילת, איך מונעים אבנים, כי היו לי איתם המון ויכוחים גם כשהם בנו את הזה, בסוף הם באו מהים ולא מהים, עם האבנים ולא עם האבנים. אבל במקרה כאן אני אומר, שיהיה לנו נוהל שאנחנו יודעים שהקבלן לא עובד איזה 51 מטר,
רובי זלוף:
אני מציע, תזמין את חברת אתרים לפה, שיציגו לך בדיוק איך הם עובדים, שיציגו לנו את נוהל העבודה בנושא
הטיילת2
פאר ויסנר - יו"ר:
אבל אני רוצה שהם לא יתנו רשיונות עבודה,
רובי זלוף:
עזוב, זה אצלי. אבל אני אומר לך שאני אבקש מהם לבוא לכאן כדי שתראה איך הם עובדים.
פאר ויסנר - יו"ר:
מאה אחוז. אז אני רוצה לראות את הנוהל - איך עובדים, מה הוא עושה כשיש לו אבנים, מה הוא עושה כשיש לו
פסולת2
עמוד 58 מתוך 35
39
אבי ליכט:
אני רק אומר לך, שהוא נערך להתחלת עבודות בחודש נובמבר.
פאר ויסנר – יו"ר:
אני רוצה לדווח על עוד כמה שני עניינים לוועדה:
o קודם כל יש נוהל אסבסט מהישיבה הקודמת שדני יעבירו אליכם - היו תלונות איך מפנים את האסבסט בשיפוצים ודני יעביר לכם את כל הנוהל בצורה מסודרת.
o דבר נוסף, לגבי רידינג - הולך לצאת קול קורא של עיריית תל אביב שקורא לתושבי תל אביב בשעות העומס -
בחודשיים הקרובים לחסוך בחשמל על מנת שארובת רידינג לא תחזור להיות עוד פעם מזהמת וזה יצא בימים הקרובים, אז אני גם מעדכן. בזמנו גם שאלנו איך אנחנו מתארגנים - ואז העירייה תתקצב את זה, יצא קול קורא שאומר שבשעות משתיים עד ארבע או חמש יש עומס, תחסכו קצת, זה כולה חודשיים.
דוד איתן:
אני מבקש להתייחס ולומר שאני חושב שחייבים להביא לידיעת הציבור את מה שהם סיפרו - שהזיהום בא מהים ולא מבעיה של צנרת של העירייה, כי חשוב להביא את זה לידיעת הציבור.
פאר ויסנר - יו"ר:
אשיב ואומר שאת הציבור בכלל לא מעניין מאיפה בא הזיהום. הציבור נכנס לים, משרד הבריאות קובע שיש זיהום והים מלוכלך, אבל זה לא מעניין את הציבור מאיפה זה בא, אם מהצינור שנכנס מהצד השני, והוא צודק דרך אגב, כי הציבור רוצה ים נקי והוא רוצה חוף נקי. חוף נקי יותר קל לספק, ים נקי זה מסובך, בשביל זה גם העלינו את כל הנושאים.
צפריר גדרון:
אבל לגבי הזיהום ייאמר שמשרד הבריאות בודק בדיקה מיקרו ביולוגית.
פאר ויסנר - יו"ר:
זה כלום.
צפריר גדרון:
עמוד 59 מתוך 35
41
ומשרד הבריאות בודק את זה בקרבת החוף. ולכן אני מסופק לגבי זה שזיהום סניטרי מגיע מהים.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני אתן לך למשל דוגמה – אני כל יום הולך על החוף ואתמול בערב ראיתי אוניה מלאה אורות שעומדת כאן, ואז שאלתי: מה האוניה הזאת? אז ברור לכל שהיא פולטת ומורידה שם את הכל.
צפריר גדרון:
זה ברור לי.
פאר ויסנר - יו"ר:
ואז בדיוק ההיא ממשרד הבריאות באה והיא אומרת: 'זה קולי', וכך עושים דרמה וסוגרים את החוף. דרך אגב יכול להיות שבדרך הוא זרק לנו זפת, אבל אף אחד לא בודק אם זה מתכות או אחר, כי למעשה כלום לא בודקים.
צפריר גדרון:
לכן צלילה עכשיו בודקים.
פאר ויסנר - יו"ר:
אני אומר לך שאתם צריכים כ"צלול", כעמותה - צריכים לעבוד על תקנים שונים לחלוטין בנושא בדיקת ים.
צפריר גדרון:
אני מסכים, אנחנו מנסים ועובדים, הגם שצריך אולי יותר.
פאר ויסנר - יו"ר:
אבל עד שלא יהיה גוף ירוק אמיתי בכנסת לא יקרה שום דבר.
דוד איתן:
הערה נוספת: אני יכול לומר שכאשר נכנסים לעירייה אזי כמות אדירה של מיזוג אויר יוצאת החוצה לאבן גבירול, אבם אם שמים פלסטיקים זה חוסך כמעט %51 מהמיזוג. על כן לדעתי, צריך לתלות פלסטיקים כאלה.
פאר ויסנר – יו"ר:
ואם חלילה מישהו ייפול על הפלסטיקים האלה – כי אז יאשימו את העירייה וגם יתבעו אותה.
בכל מקרה, אני יכול לומר שאין פתרונות קסם, הגם שאנחנו עושים הכול ומשתדלים.
עמוד 41 מתוך 35
41
צפריר גדרון:
לגבי הזנת חול לא בטוח שזה עניין של תל אביב, צריך לבדוק את זה דרך השלטון המרכזי, כי יש תוכנית, דווקא בגלל שיש קשרים,
פאר ויסנר - יו"ר:
אבל 'מתל-אביב תצא תורה', אם אנחנו באמת נחליט.
צפריר גדרון:
יש כרגע פרויקט של הזנת חול גם בחיפה וגם באשדוד, כי הנמלים היו מחויבים, בגלל שוברי הגלים הגדולים נאגר חול והם היו מחויבים להעביר את זה לחופי הקריות,
פאר ויסנר - יו"ר:
בהרצליה גם מזיזים את החול מהמרינה.
צפריר גדרון:
אני לא יודע, יכול להיות.
פאר ויסנר - יו"ר:
כן, כן.
צפריר גדרון:
אני לא בטוח, יכול להיות.
פאר ויסנר - יו"ר:
אל תשכח שאנחנו בהבדל מהם, כשאתה מדבר על נמל ואתה צודק - אז החול מהנמל מזוהם, שחבל על הזמן.
צפריר גדרון:
לא, זה חול שנצבר דווקא בשובר הגלים מהצד השני של הנמל.
פאר ויסנר - יו"ר:
אז בוא נראה. אני חושב שאם את חוף הצוק היינו מסוגלים להזין אותו חול, זה היה סוג של דוגמה אם אפשר לעשות, אבל זה ייבדק, זה לא מהיום למחר.
עמוד 41 מתוך 35
42
צפריר גדרון:
ולמה אמרתי את התוכנית הלאומית של המצוקים? - כי בנתניה חלק מהתמודדות עם הבעיה של המצוקים היא שהם רוצים, הגם שאני לא בטוח שיאשרו להם, אבל הם רוצים לבנות מחסום, שובר גלים, במרחק מסוים במים שיגרום להרחבת החול, שיגרום לשקיעה של חול.
פאר ויסנר - יו"ר:
אבל היום בכל העולם אף אחד לא עושה שוברים יותר.
צפריר גדרון:
אני יודע, אבל עיריית נתניה חושבת שזה מה שהם הולכים לעשות.
פאר ויסנר - יו"ר:
כי יש בתל-אביב ולכן הם חושבים שצריך לעשות שוברים גם שם.
צפריר גדרון:
טוב, תודה.
פאר ויסנר - יו"ר:
תודה, היה לי נעים להכיר אותך.
דרך אגב, אתם יכולים להצטרף לכל הישיבות כאן.
צפריר גדרון:
אני בהחלט אשמח.
אגב, נאמר שאנחנו קיבלנו את הדו"ח של ,IRD אבל לא הועבר אלינו הדו"ח של IRD ונשמח לקבל אותו.
כמו כן, פנתה אלינו אתמול תושבת לגבי הצינור בחוף גורדון, אני שכחתי להגיד את זה. היא אמרה שיש צינור בחוף גורדון, צינור שחור שמזרים ויש שם אפילו שלט שלא להיכנס, כי הבקשה היתה שלפחות אם מזרימים משהו אז שהציבור ידע מה מזרימים.
פאר ויסנר - יו"ר:
דיברנו על זה לפני כן – אכן יש שם צינור שיוצא מכיוון השגרירות, צינור שחור, עם הצינור הזה הולכים לעשות כשם שעשו בגורדון, דהיינו להכניס אותו פנימה לים.
צפריר גדרון:
עמוד 42 מתוך 35
| לוטה: | ||
|---|---|---|
| לוטה: נוהל טיפול בזיהום מי הים משפכים לאורך חופי תל-אביב יפו | ||
| סיכום ישיבה – סקר עשן יולי ..54 |
43
מה הוא מזרים, ניקוז?
פאר ויסנר - יו"ר:
זה אותו דבר - מי מזגנים.
פאר ויסנר - יו"ר:
נאמר שהולכים להטמיע אותו, לקבל היתר הזרמה.
בין היתר גם בקשתי לבטל את הדורבן של האבנים שם, שפעם היה כזה, כך שיהיה רצף.
כמו כן אני מבקש להזכיר לטפל גם בנושא הפיקוח על המחירים בחופי הים – על קרטיבים ופיתות2
אני מודה לכם ונועל בזאת את הישיבה.
* * * הישיבה נעולה * * *
וסקר בדיקת עשן
עמוד 45 מתוך 35
44
עמוד 44 מתוך 35
45
שם הנוהל : טיפול בזיהום מי הים משפכים לאורך חופי תל-אביב-יפו
מספר הנוהל: 806
תוקף הנוהל: 21.2.88
מבטל נוהל קודם מס' 806 "טיפול בזיהום מי הים לאורך חופי תל אביב יפו" מיום 4.245245
כללי
זיהום הים לאורך חופי תל-אביב-יפו הוא מפגע מבחינת הבריאות והתברואה. זיהום הים יכול לנבוע ממקורות שונים:
- משפכים העלולים להתנקז למובילי תיעול (ניקוז) בשל פגיעה או תקלה במתקנים ובקווי ביוב;
- מגלישה של שפכים מתחנות שאיבה;
- משמן ומדלק בשל פגיעה או תקלה של צינורות תת-ימיים, של מכליות נפט או של מכלי דלק;
- ממזהמים המתערבלים ונגרפים עקב סערה וים גלי;
- מגורמים מזהמים אחרים המסכנים או העשויים לסכן את בריאות ציבור המתרחצים.
נוהל זה מפרט את הפעולות הנדרשות לדיווח על זיהום בים משפכים ואת התהליך לטיפול בזיהום.
הנוהל מתבסס על המקורות האלה:
- חוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד 4691
- צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים) תשכ"ה 4691 - תקן לאיכות מי ים בחופי רחצה מוכרזים, פירסום משרד הבריאות מיום 14 במאי .4661 הפעולות בנוהל הנוגעות לחברת "מי אביבים" כפופות לקבוע בהסכם בין העירייה לחברה.
הפעולות הנדרשות לטיפול בזיהום חוף משמן מפורטות בתכנית האופרטיבית "טיפול בזיהום חוף ים בשמן"
של אגף הביטחון ושירותי החירום.
עמוד 43 מתוך 35
46
מטרות
מטרת הנוהל היא להגדיר את הפעולות לגילוי זיהום מי הים ואת הפעולות לטיפול בזיהום מי הים ולקבוע את האחראים לביצוע פעולות אלה.
הגדרות
זיהום מי ים - חדירה ישירה או עקיפה של חומר העלול לגרום לתוצאות מזיקות לסביבה הימית, כגון זרימת שפכים עירוניים ותעשייתיים ממקורות יבשתיים המכילים חומרים רעילים ופסולת מסוגים שונים.
דגימת מי ים חריגה - דגימת מי ים שתוצאות בדיקתה מראות על חריגה מהתקנים שמפרסם משרד הבריאות ומעידה על זיהום מי הים.
אחריות וסמכות
משרד הפנים - מוסמך לאשר סגירת חוף ים או פתיחתו.
משרד הבריאות - על פי נוהלי עבודתו של המשרד ובהתבסס על "תקן לאיכות מי הים בחופי רחצה מוכרזים" שפרסם המשרד, הוא עושה את הדברים האלה:
- פעולות למניעת זיהום מי הים
- בדיקות לאיתור חריגות מהתקנים שנקבעו לאיכות מי הים.
- אחראי להודיע לאגף החופים כשמתגלה זיהום בים.
- אחראי להורות לאגף החופים למנוע רחצה בחוף משהתגלה זיהום במי הים בו.
- אחראי להורות על ביצוע פעולות לטיפול בזיהום הים.
המשרד להגנת הסביבה - על פי נוהלי עבודתו עושה המשרד פעולות למניעת זיהום מי הים והחופים.
- אחראי להודיע לאגף החופים כשמתגלה זיהום בים או בחוף.
איגודן - על פי נוהלי עבודתו עושה האיגוד את הפעולות האלה:
- מאתר תקלות במערכות הביוב שבגוש דן.
- דוגם דגימות מי ים לאיתור זיהום במי הים.
- פועל לאיתור תקלה שמקורה בצנרת הביוב שבאחריותו ולתיקונה.
סמנכ"ל העירייה לתפעול - אחראי לכלל ההיערכות והפעילות של העירייה כמפורט בנוהל, בעת שמתגלה זיהום במי הים בתחום העיר תל-אביב-יפו.
עמוד 46 מתוך 35
47
מנהל מינהל בינוי ותשתית- מתאם בין הגופים, אם לא יושבו בהסכמה חילוקי הדעות בדבר האחריות באשר למערכות הביוב והתיעול בין חברת "מי אביבים", איגוד ערים דן לביוב והעירייה.
חברת מי אביבים - אחראית לפעול לאיתור מקור תקלה הגורמת זיהום בים משפכים 1242 בע"מ הזורמים בצנרת העירונית, לאיבחון התקלה ולתיקונה- הכול לפי הקבוע בהסכם בין העירייה לחברה ולפי לוח הזמנים המפורט בנוהל.
מנהל אגף החופים - אחראי לפקח על ניקיון חופי הרחצה ומי הים.
- אחראי לערוך סיורים יזומים לאיתור זרימות לים ולדגום
דגימות לאיתור זיהום במי הים לאורך החופים.
- אחראי לאתר מקורות מזהמים או העלולים לזהם את הים, להתריע ולדווח עליהם.
- אחראי לסגור חופים שמי הים בהם מזוהמים או לפתוח
אותם לאחר שטופל הזיהום - הכול לפי הוראות משרד
הפנים.
- אחראי לנהל את הפעולות הנדרשות לטיפול בזיהום מי הים כמפורט בנוהל, ובכלל זה לוודא את ביצוע כל הפעולות לטיפול בזיהום הים בידי הגופים הנוגעים בדבר.
הגופים העירוניים - אחראים לפעול לטיפול בזיהום שהתגלה במי הים, כל גוף לפי אחריותו
ובכלל אלה חברת כמפורט בנוהל.
"מי אביבים"
מנהל מוקד שירות 429 - אחראי ליידע את הגופים העירוניים ואת הגופים מחוץ לעירייה על הזיהום בים ועל סגירת חופים ולדווח להם על סיום הטיפול בזיהום ועל פתיחת החופים.
דובר העירייה - אחראי לפרסם הודעות לציבור על סגירה ופתיחה של חופים ולפי הצורך לפרסם הנחיות לסדר ציבורי נדרש.
פעילות שוטפת לגילוי זיהום בים
אגף החופים יוודא באופן שוטף שאין כל זרימה ממוצאי צנרת הניקוז לים.
נמצא שיש זרימה ממוצאי הצנרת לים, יודיע מיד אגף החופים למנהל מינהל בינוי ותשתית לחברת "מי אביבים" ולאיגודן כדי שיפעלו למניעת הזרימה. כל גוף יפעל בתחום אחריותו לפי נוהלי עבודתו.
עמוד 42 מתוך 35
48
אגף החופים ידגום דגימות מים מכל נקודות הרחצה לאורך חופי תל-אביב-יפו כדי לבדוק אם הים מזוהם משפכים, אם לאו. אגף החופים יעביר את דגימות המים לבדיקה במעבדה של משרד הבריאות, שמודגרות בה הדגימות למשך 11 שעות כדי לאתר חריגות.
- בעונת הרחצה תיעשה דגימת מים בכל יום שלישי בשבוע לאורך כל רצועת החוף.
- בעונת החורף תיעשה דגימת מים בכל יום שלישי בשבוע בחופים הפעילים ופעם
בחודש
לאורך כל רצועת החוף.
אגף החופים יפעל לניקוי של חופי הרחצה המוכרזים בעונת החורף, בהפוגות בגשמים.
איגודן ידגום דגימות לאורך חופי הרחצה מהרצליה עד ראשון לציון (11 חופים) לאתר זיהום הים משפכים – הכול לפי נוהלי עבודתו.
הדגימות ייעשו בתדירות ובמועדים כפי שיכתיב משרד הבריאות מדי שנה.
דגימות המים מועברות לבדיקה במעבדה של משרד הבריאות. איגודן מודיע
למוקד שירות 811
על תוצאות חריגות שהתקבלו ממשרד הבריאות.
משרד הבריאות, מתוקף אחריותו הכוללת לבריאות הציבור, פועל על פי נוהלי עבודתו לאיתור זיהום במי הים.
בכלל הפעולות עושה המשרד את הבדיקות האלה:
- בדיקות אפידמיולוגיות של מקרי תחלואה במחלות זיהומיות הנוגעים לרחצה בים באותו החוף.
- בדיקות מוצאי שפכים או קולחים לים, בקרבת חוף הרחצה, כדי לאתר זרימה של מזהמים לים.
- בדיקות לגילוי מזהמים שונים במי הים המסכנים או העלולים לסכן את בריאות ציבור המתרחצים.
המשרד להגנת הסביבה, מתוקף אחריותו הכוללת לשמירה על איכות הסביבה, פועל לפי נוהלי עבודתו כדי לאתר זיהום במי הים ובחופים.
בכלל הפעולות עושה המשרד את הדברים האלה:
- אכיפת חוקי איכות הסביבה הנוגעים לשמירה על ניקיון מי הים והחופים.
עמוד 48 מתוך 35
49
- ניקוי החופים ומי הים.
דיווח על גילוי זיהום בים
התגלה זיהום במי הים, תימסר על כך מיד הודעה למוקד שירות .429 מוקד שירות 429 יודיע על גילוי זיהום בים לגופים האלה:
- סמנכ"ל העירייה לתפעול
- מנהל מינהל בינוי ותשתית
- מנהל אגף החופים
- מנכ"ל חברת מי אביבים
- אגף החופים
- איגודן
- משרד הבריאות
- המשרד להגנת הסביבה
משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה - כל אחד בתחום אחריותו - מוסמכים
להורות למנהל אגף החופים למנוע רחצה בחוף שנמצא מזוהם או בחוף שעלול להיות
מזוהם ולעשות את הפעולות הנדרשות לטיפול בזיהום מי הים.
אישור משרד הפנים לסגירת חוף עקב זיהום מי הים משפכים
קיבל מנהל אגף החופים הוראה למנוע רחצה בחוף מסוים, יתקשר מיד לנציג משרד
הפנים לקבל אישור בכתב לסגירת החוף ובה בעת יפעל למניעת רחצה בחוף
המזוהם.
דיווח על קבלת אישור לסגירת חוף הים לרחצה
עמוד 49 מתוך 35
51
קיבל מנהל אגף החופים אישור בכתב ממשרד הפנים לסגור חוף לרחצה בעקבות גילוי זיהום מי הים, יודיע על כך מיד לסמנכ"ל העירייה לתפעול ולמוקד שירות .429 מנהל אגף החופים יציין לפניהם את הנחיות משרד הבריאות ואת הנחיות המשרד להגנת הסביבה באשר לאופן הטיפול בזיהום.
מוקד שירות 429 ידווח לבעלי התפקידים האלה על גילוי זיהום במי הים, ולפי הצורך, על סגירת החופים:
- ראש העירייה
- מנכ"ל העירייה
- סמנכ"ל העירייה לתפעול
- מנהל מינהל הבינוי והתשתית
- מנכ"ל חברת מי אביבים
- מנהל האגף לביטחון ולשירותי חירום
- מנהל הרשות לאיכות הסביבה
- דובר העירייה
- איגודן
- משרד הבריאות
- המשרד להגנת הסביבה
לפי הצורך יודיע דובר העירייה לציבור באמצעות כלי התקשורת על סגירת החופים או על חשש אפשרי לזיהום מי הים ויפרסם הנחיות לסדר ציבורי נדרש.
סגירת החוף שנתגלה בו זיהום
אגף החופים יפעל מיד לסגירת החוף שהתגלה בו זיהום. אגף החופים יודיע במערכת
הכריזה לציבור המתרחצים על סגירת החופים. בתחנות ההצלה ייתלה דגל שחור,
ובכניסה לים ולחוף יוצבו שלטים המתריעים על הזיהום בים.
הטיפול בזיהום הים משפכים
אגף החופים ידגום את מי הים בחוף המזוהם בשלוש נקודות שונות עד קבלת דגימות תקינות.
הערה: אם הזיהום נרחב ומקיף כמה חופים, ייעשה סקר תברואי בהנחיית משרד הבריאות לגילוי
מקור הזיהום ולטיפול בו.
חברת מי אביבים ואיגודן יעשו את כל הפעולות הנדרשות לאיתור מקור התקלה שבעטיה התגלה זיהום במי הים ולטיפול בה – כל גוף בהתאם לנוהלי עבודתו ובתחומי אחריותו. פעולות חברת "מי אביבים"
יהיו לפי המפורט בהסכם שבין העירייה לחברה.
הפעולות יבוצעו בלוחות הזמנים האלה:
עמוד 31 מתוך 35
51
הגעה לשטח – עד שעתיים בשעות העבודה (1 שעות - לאחר שעות העבודה) מקבלת ההודעה בדבר הזיהום.
איתור מקור התקלה – עד 11 שעות.
טיפול בתקלה – עד 8 שעות מאיתור מקור התקלה.
בכל עיכוב המסתמן באיתור התקלה או בטיפול בה תדווח על כך חברת מי אביבים ואיגודן
לסמנכ"ל העירייה לתפעול ולמנהל מינהל בינוי ותשתית.
אם לא מיושבים חילוקי דעות בדבר האחריות באשר למערכות הביוב והתיעול בהסכמה של חברת מי אביבים, איגודן והעירייה - יתאם מנהל מינהל בינוי ותשתית בין הגופים.
אותרה התקלה תדווח על כך חברת מי אביבים או איגודן – הגוף שאיתר את התקלה לסמנכ"ל העירייה לתפעול, למנהל מינהל הבינוי והתשתית, למנהל אגף החופים ולמוקד שירות .429 הסתיים הטיפול בתקלה תדווח על כך חברת מי אביבים או איגודן – הגוף שטיפל בתקלה - לסמנכ"ל העירייה לתפעול, למנהל מינהל הבינוי והתשתית, למנהל אגף החופים ולמוקד שירות .429
אישור משרד הפנים לפתיחת חוף לאחר סיום הטיפול בזיהום מי הים
הסתיים הטיפול בזיהום מי הים משפכים, יתקשר מנהל אגף החופים לנציג משרד
הפנים לקבל אישור בכתב לפתיחת החוף שנסגר.
דיווח על קבלת אישור לפתיחת חוף הים לרחצה
קיבל מנהל אגף החופים אישור מנציג משרד הפנים לפתיחת החוף שנסגר, יודיע על כך מיד לסמנכ"ל העירייה לתפעול ולמוקד שירות .429
מוקד שירות 429 ידווח על פתיחת החופים לבעלי התפקידים שפורטו בסעיף .8.1 לפי הצורך יודיע דובר העירייה לציבור באמצעות כלי התקשורת על פתיחת החופים.
פתיחת החוף
לפי הוראת משרד הפנים ובאישור משרד הבריאות וסמנכ"ל העירייה לתפעול יפעל
אגף החופים לפתיחת החוף.
אגף החופים יודיע לציבור המתרחצים במערכת הכריזה על חלוף סכנת הזיהום
בים ובחוף. בתחנות ההצלה ייתלה דגל מתאים ויוסרו שלטי האזהרה.
עמוד 31 מתוך 35
52
נספח: רשימת קשר מבעלי תפקידים
מוקד עירוני - 132-2312431
סמנכ"ל העירייה לתפעול- 132-2312111 - מר רובי זלוף מנהל מינהל בת"ש - 132-2215345 - מר בני מאור
מנכ"ל חברת "מי אביבים"- 132-2312831 - מר יפתח נאור מנהל אגף החופים - 132-2312266 - מר אבי ליכט
משרד הבריאות - 131-6242654 - גב' ולרי פוהורילס משרד הבריאות - 131-6242652 - מר מנחם פרידלנד
משרד הפנים - 131-6214232 - גב' רווית קלפנר
משרד הפנים - 131-6221135 - מר עאטף חיראלדין
משרד להגנת הסביבה - 131-6255132 - מר רונן אלקלעי איגודן - מר אמיר שלו (מנהל תחנות שאיבה באיגודן)
עמוד 32 מתוך 35
53
לוטה: סיכום ישיבה – סקר עשן יולי ..54
וסקר בדיקת עשן
and Documents\:C
24612212.pdf\Desktop\x4042838\Settings
and Documents\:C
FW\Desktop\x4042838\Settings סיכום ישיבה סקר עשן יולי (2012סקר בדיקת עשן) - pdf.24612312 לביצוע ומעקב:
.4סיור בחוף - יבוצע ע"י אבי ליכט ואוריאן(נציג הגולשים) לבחינת ניקיון (גם באמצעות רשתות)
.1הצגת מצגת ורעיונות בנושא חלוקה בחופים השונים(מגבת / כסאות)- (רובי זלוף)
.1הזנת חול בחוף הצוק- בדיקת היתכנות ועלויות- (רובי זלוף)
.1חברת אתרים- תציג בישיבה הבאה נוהל עבודה בנושא הטיילת המרכזית.
.1פיקוח על המחירים בחופי הים.
עמוד 35 מתוך 35