החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 01 עד 26 לספטמבר 2019

עיר: תל אביב-יפו
קטגוריה: ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך: 10/10/2018
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

וו

תאריך : | כו באלול תשעט

22009

מספר ערר: | 10:54 / 140020137

מספר ועדה: | 11963

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת:

אשכנזי ראובן ווה ריוטין מי'כאל הפועוחותט

..-...-]

חשבון לקוה: 11049786

מספר חוזה: 947535

כתובת הנכס: בן יהודה 100

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: אשכנזי ראובן, חיוטין מיכאל - אין נוכחות

רינה צ'רנו

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

הדיון יתקיים בהרכב חסר של חבר הוועדה רו"ח ז'יטניצקי שמעון חיים.

הצדדים: אנו מסכימים.

הצדדים: הגענו להסכמה מטעמי יעילות ובהמלצת הוועדה לפיה יינתן פטור לנכס בתאריכים 9 ועד 15/5/19 כולל.

ככל שהדבר אפשרי נבקש שהסכום יקוזז מחשבון אחר ברחוב בן צבי בו מחויבת העוררת.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | כו באלול תשעט

2009

מספר ערר: | 10:54 / 140020137

מספר ועדה: | 11963

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת: אשכנזי ראובן, חיוטין מיכאל

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמות לעיל.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 26.09.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשק המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורּסם החלטה זן באתר האינטרנט של המשיב.

ב"

יו"ר: עו"ד-גדעון ו חבר: עו"ד פלדמן אהו

שם הקלדנית: ענת לוי

[ \

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כה באלול תשעט

22009

מספר ערר: | 11:52 / 140020200

מספר ועדה: | 11962

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד א. קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן

חבר: רו"ח ישראלי יעקב יאיר

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

רוטשילד יבנה מלונות בוטיק בע"מ

[

-גב ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקבי

העורר/ת: מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

ב"כ העורר/ת עו"ד : שגית אביטל אסף

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקבי

פרוטוקול

הבהרה על אף כותרת התיק, הצדדים מסכימים כי העוררת בתיק זה היא רוטשילד יבנה מלונות בוטיק בע"מ ח.פ. 515854081. ומתייחס לנכס המצוי ברחוב אלנבי 115 ת"א.

ב"כ הצדדים:

ב"כ העוררת:

הצדדים הסכימו כי הנכסים המפורטים להלן 2000110139, 2000110189, 98, 2000110088, 2000110129, 2000110099, 2000442312, 4, 2000110119, 2000110134, 2000110109. ביחס לנכסים אלה הוסכם כי לכולם יזוכו בפטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות החל מיום 10/10/18.

הפטור יחול עד ליום 31/12/19.

ובגין התקופה שמתחילת החזקת העוררת בנכסים (1/9/18) ועד 9/10/18 יסווגו כמלון בדרגת 3 כוכבים.

שני הנכסים שלהלן 2000110054, 2000110203 יסווגו כמלון 3 כוכבים מתחילת החזקת העוררת בהם.

העוררת שומרת על זכותה לשוב ולפנות לקבלת הפטור בהתאם לשינוי עובדתי.

העוררת מבקשת פריסה ל-4 תשלומים. העירייה תבחן את הבקשה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כה באלול תשעט

2.2009

מספר ערר: | 11:52 / 140020200

מספר ועדה: | 11962

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד א. קפלן אפרת

חבר: עו"ד הרן ראובן

חבר: רו"ח ישראלי יעקב יאיר

העורר/ת: רוטשילד יבנה מלונות בוטיק בע"מ

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים כמפורט בפרוטוקול הדיון.

באשר לבקשת העוררת לפריסת תשלומי החיוב בארנונה, נושא זה אינו בסמכות ועדה זו והעוררת רשאית כמובן לפנות לאגף הגביה בעניין זה.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 25.09.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) רא - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

-/%

יו" / 9 97 [ רת חבר/עעו"ד הרן/ראובן 7 חבר: ישראלי יעקב יאיר,רו"ח ! / [

וו

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כג באלול תשעט

22009

מספר ערר: | 12:47 / 140020338

מספר ועדה: | 11958

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

רובין סרר יהודי ו ו

חשבון לקוח: 11041278

מספר חוזה: 938513

כתובת הנכס: הרצפלד אברהם 22

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

העורר/ת: רובין סרור יהודית

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

פרוטוקול

מכיוון והעוררת לא מיוצגת ניהלנו שיח מחוץ לפרוטוקול המתאר את המצב המשפטי.

העוררת:

ב"כ המשיב:

בנסיבות העניין אבקש למשוך את הערר ללא צו להוצאות.

אני מסכימה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | כג באלול תשעט

221209

מספר ערר: | 12:47 / 140020338

מספר ועדה: | 11958

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

העורר/ת: רובין סרור יהודית

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.09.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קיגיעת ארגונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט/של וקמשיב.

יו"ר: עו"ד גדעוךויסמן חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי | חבר: שר קל אהוד

שם הקלדנית: |ענת לוי

וו

תאריך :| כג באלול תשעט

21.09

מספר ערר: | 11:13 / 140020154

מספר ועדה: | 11958

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: ז'יטניצקי שמעון חיים

חבר: פלדמן אהוד מרדכי

העורר/ת:

צרפתי אילה 600

חשבון לקוח: 10793798

מספר חוזה: 662770

כתובת הנכס: מזא"ה 69

צרפתי אילה וו

חשבון לקוח: 11010700

מספר חוזה: 907574

כתובת הנגכס: מזא"ה 69

ע"י ב"כ עו"ד: שרף צחי

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקבי

נוכחים:

העורר/ת: צרפתי אילה

ב"כ העורר/ת עו"ד : שרף צחי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקבי

פרוטוקול

ב"כ המשיב: | לאחר שהוכח למשיב כי לצורך עבודות זכוכית נדרשים שוליות ולפיכך הוכח כי

העוררת עובדת לבד בסטודיו (להבדיל ממצב שבו מספר אמנים שונים עובדים ביחד באותו נכס) ולפיכך ניתן לקבל את טענות העוררת לעניין סיווג בנכס שמספרו 0 כך שיסווג כסטודיו אומן. נכס שמספרו 2000149435 ישאר בסיווג תעשייה ומלאכה.

מאחר והנכסים אינם רציפים לא ניתן להעניק סיווג כאמור גם לנכס השני.

לעוררת שמורה האפשרות תמיד לחבר את הנכסים וככל שתעשה זאת מוזמנת לקרוא למשיב שיבוא לביקורת.

ב"כ העוררת: אני מסכים לדברי חברתי ואני מודה לה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: ז'יטניצקי שמעון חיים

חבר: פלדמן אהוד מרדכי

העורר/ת: צרפתי אילה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כג באלול תשעט

229

140020154 / 3

ניתן תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים ומודים להם על הנכונות לסיים את התיק בהידברות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.09.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסט החלטה זו באתר האינטרנט של המשי/

יו"ר: ד עןי יד גדעון גיסמן 9-7 רו"ח מעון ז'יטניצקי חבר: עולד שי -

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140019526

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר+

ילייר :| עו"ד שירלי קדם

חבר: | עויד גדי טל

תבר: | פרופי יו רייך, רו"ח

העוררת: אופנוסנטר בע'יימ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

מבוא

ערר וה הינו בשאלת חיובה של העוררת, הרשומה כמחזיקה בנכס ברתוב הר ציון 104 בתל-אביב יפו, נכס הרשום אצל המשיב כת-ן לקוח 10762509 בשטח של 284 מ"ר בסיווג ייבנייניס שאינם משמשים למגוריסיי.

העוררת טוענת כי יש לסווג חלק מהנכס בשטח של 234 מ"ר בסיווג יימחקניי.

המשיב סבור כי אין לסווג את הנכס בסיווג 'ימחסןיי שכן הנכס מהווה חלק אינטגרלי מעסקה של העוררת.

הדיון בפנינו:

1 המשיב טוען כי הערר הוגש באיחור ומטעם וּה בלבד יש לדחות את הערר על הסף.

2 מהמסמכים המצויים בתיק ניתן ללמוד כי המשיב העלה טענה צו גס במסגרת כתב התשובה.

3 העוררת לא התייחסה לטענה וו, לא בשלב הדיון המקדמי וכן לא בשלב הסיכומים.

4 אין ספק כי יש בסמכות הועדה לדחות את הערר בגין טענה זו בלבד .

בדיון המקדמי שנערך בפני הועדה ביום 10/4/19 החליטו הצדדים לוותר על דיון הוכחות ולקבוע את התיק לסיכומים,

הצדדים הצהירו בפני הועדה כי אין ביניהם מחלוקות עובדתיות.

עצם הצחרה וו למעשה מהווה הודאה של העוררת כי הגישה את הערר באיחור שכן אין לה מחלוקות עובדתיות עם המשיב.

טוב היה לו העוררת חיתה מציינת הסבר לפיו ניתן היה ללמוד את הנסיבות בגינן הוגש הערר באיתור ומשלא עשתה כן הצדק עס המשיב, בגין טענה זו, שכן הערר אכן הוגש באיחור.

תשובת המשיב לדחיית ההשגה ניתנה ביום 21/11/18.

הערר מטעם העוררת הוגש ביום 10/1/19.

על אף האמור ולפנים משורת הדין מצאנו לבחון את טענות הצדדים גם לגופו של עניין.

צו הארנונה הרלוונטי לטענת העוררת, הוא צו הארנונה אשר בסעיף 3.3.2 קובע:

''מחסנים: מחסני ערובה, מחסני עצים וכן מחסנים אחרים המשמשים לאחסנה בלבד ובתנאי שלקוחות אינם מבקרים בהם, אינם נמצאיט בקומת העסק אותו הם משרתים, ואינם נמצאים בקומות רצופות לעסק, ולמעט מחסנים המשמשים לשווק והפצה, יחויבו לפי התעריפים המפורטים להלן....

צו הארנונח בסעיף 3.2 קובע: 'הארונונה הכללית לגבי בנינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים שירותים ומסחו, תחושב לפי תעריפים אחידים, למעט שימושים/טיווגים שנקבע להם תעריף מ*וחד במפורט בסעיף 3.3 /.

אין חולק שנכס יסווג כיימחסן'י כמשמעותו בצו הארנונה רק מקוט בו מתקיימים

במצטבל ארבעת התנאים הבאים:

א. הנכס משמש לאחטנה בלבד;

ב. לקוחות אינם מבקרים בו;

ג. | הנכס אינו נמצא בקומת העטק אותו הוא משרת או בקומות רצופות לו;

ד. הנכס אינו משמש לשיווק והפצה.

5 נקבע כי: ייניתן להיווכח, כי התכלית שעמדה ביסוד חקיקת צו הארנונה, הינה לקבוע

תעריף מופחת למחסנים ''קלאסיים'/ אשר אינם משמשים באופן שוטף את העטק העיקרי, ואינם נגישים באופן תד'יר לבעלי העסק ולקוחותיו. כלומר הכוונה הינה לכלול בתוך ההגדרה מחסנים המשמשים לצורך אחסנה בלבד, ואשר אינם ממוקמים בצמוד לעסק אותו הס משרתים, ואינם מהווים חלק אינטגראלי ממנו.. למסקנה זו ניתן להגיע באמצעות ניתוח לשוני ותכליתי, אשר לוקח בחשבון את המשמעות העולה מהטקסטיי (השופטת קובו בעתיימ 1710/08 שלמה זבידה נכסים (1999) בע'ימ נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב-יפו (תל-אביב-יפו), 08/09/2011).

בעמ''נ 50496-07-10 חברת סבן ניסיים מסחר בע'ימ נ' עיריית תל-אביב-יפו מיום. 29

אפריל 2012 נקבע כך:

'מחוקק המשנה בעיר תל-אביב ביקש לייחד את התעריף המיוחד והזול רק לסוג מסוים מאוד של מחטנים - מחטנים ''קלאסיים'י, שנועדו לאחסנה ממושכת של טובין, שאינם משמשים את העסק באופן שוטף, אינם ממוקמים לידו ואינם נגישים באופן תדיר לבעלי העסק, לעובדיו ו/או לקוחותיו ואשר בטבע הדברים מתאפיינים בשטח גדול מימדים. זו גם הסיבה לכך שהתעריף שנקבע ל''מחסנים'' היגו תעריף מוזלי.

בהתאם למסמכים חמצוייט בפני הועדה העוררת לא הרימה את הנטל להוכית כי עסקינן ביימחטן'י בהתאם לצו הארנונה.

לא מדובר בכל שטח הנכס אלא בחלק משטח הנכס שהעוררת מבקשת לסווג כמחסן.

העוררת, בדיון המקדמי, ציינה בפנינו כי הפעילות הנוספת בשטח הנכט הינה חלק אינטגראלי משטח הנכס בכללותו. כלומר, אין הפרדה ברורה בין השטחים השונים.

עוד, בהתאם לדוייח הביקורו שבוצע על ידי המשיב בנכס הנכס משמש למכירה של עודפים מקולקציות ישנות וכן מהשטח של המחטן לשיטתס מתבצע שיווק והפצה למפיצים ומשווקיס.

רק בשלב הסיכומים טענה העוררת לראשונה כי המחטן אינו משרת בכל דרך שהיא את חנות העודפים.

טענה זו לא נטענה קודם לכן ולכן מדובר בהרחבת חזית אסורה.

3. הוכח לנו כי הנכס מהווה חלק בלתי נפרד מעסקה של העוררת ועל כן החלטת המשיב

הינה סבירה בנסיבות העניין.

לאור האמור הערר נדחה. בנסיבות העניין לא חייבנו בהוצאות .

ניתן בהעדר הצדדיים היום 22.9.2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

| ב 1

! .

יח'ר: לי קדם חבר: עו'יד גדי טל חבר: פרופי זיו רייך, רו"ח

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנוגה כללית מס' עררים: 140019881 שליד עיריית תל אביב-יפו 27

בפני חברי ועדת הערר:

לוייר :| עו"ד שירלי קדם

חבר: | עו"ד גדי טל

חבר: | פרופ' יו רייך, רו"ח

העוררות: 1. דניה סיבוס בע"מ

2 100 0507061105 > קתז 66 וק תג 61 המו

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטה

הערר שבפנינו עניינו חיובי ארנונה בנכסים המוחזקים על ידי העוררות ברחוב דרך מנחם בגין 50א מטפר נכס 2000438341 בסיווג *חניון ללא תשלוסיי, נכס ברתוב דרך מנחם בגין 53 שמספרו 3 בסיווג ייתעשיה ומלאכהיי, נכס ברתוב התשמונאים 125 שמטפרו 2000436613 בסיווג ייתעשיה ומלאכהיי ונכס ברחוב דרך מחם בגין 50 א שמספרו 200436268 בסיווג ייתעשיה ומלאכתיי.

העוררות טוענות כי הנכטיס כאמור הינם חלק משטחי מטילת ברול שבבניה הפטורה מתשלום ארנונה. בנוסף טוענים כי אין לתייב שטחים אלו גס מהטעם שהעיריה לא סיפקה שירותים מוניציפאליים לשטתי הנכטים וכן לעוררות טענות לעניין שטתי הנכסים.

דיון והכרעה:

ביום 12.6.2019 התקיים דיון הוכחוות בפני הועדה.

הצדדים הגישו סיכומים והתיק בשל להכרעה.

המחוקק קבע שסמכותה של מועצה להטיל חיוב בארנונה על מתזיקיס בנכסים ברחבי המועצת שאובה מסעיפים 7 ו-8 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשני/ג-1992.

כך נקבע כי הנכסים נשוא החיוב יהיו בהתאם להגדרה בסעיף 269 לפקודת העיריות [נוסת חדש].

סעיף 269 לפקודת העיריות מגדיר נכסים :

ינכסיטיי - בנינים וקרקעות שבתתוסם העיריה, תפוטים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוביי.

כן, מגדיר הסעיף יירחוביי כ-

יי...וכן מסילת ברוּל כמשמעותה בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו(2) לפקודת מסילות הברוּל תשל"ב 1972 וכן מתקנים לצורך מסילת הברוּל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנהיי.

מסילת ברגל מוגדרת בפקודת מסילות הברול כ: יימסילת ברל האמור בפקודה זו, לרבות כל חלק ממנה שבבניה וכל הרחבה עתידית ולרבות (1) מקרקעין שבתוך גדרות או סימנים אחרים המצייניס את גבול המקרקעין חשייכים למסילה, ובאין גדרות או סימנים אחרים- המקרקעין שבתוך תחום של חמישה עשר מטרים מציר המסילה: ואם חיתה המסילה על גבי סוללה או בתוך מחפורת או בתוך מנהרה- המקרקעין שבתוך תחום של חמישה מטרים לפחות משני צידי תחתית הסוללה או ראש מחפורת או המנהרה או שבתוך תחום של חמישה עשר מטרים מציר המסילה, הכל לפי המרוחק יותר (2) קווי פטיס, שלוחות והסתעפויות שמשתמשים בהם לצורך מסילה או

בקשר אליה: (3)...%

מן האמור אין ספק כי נכסים אשר מוגדרים כיירתוביי פטורים מתשלום ארנונה. ביחס לשטח?

יימסילת ברצליי הרי כי שטתי המסילה לרבות השטתים חמשמשיס לבניית המסילה וכן מתקנים הבנויים על המסילה ובסמוך לה לרבות על שטח המסילה בבניה המשמשים להפעלתה או שמיועדים לשמש להפעלתה פטורים מארנונה.

במקרה הנדון עסקינן בשטחים שלטעמנו אינם חלק מיירחוביי שכן מדובר במכולות וחניון ללא תשלום.

לעניין גה מצאנו לנכון לבצטט מתוך פסק דינו של כבוד השופט רון שפירא עמיינ 41521-09-11

רכבת ישראל בע'ימ נ' מנהל הארנונה במועצה אזורית חוף הכרמל:

ייבצדק קבעה ועדת הערר כי יש לחייב בארנונה את שטחי התחנה שפורטו בהחלטה, שכן לא ניתן לראות שטחים אלה כחלק בלתי נפרד מרצועת המקרקעין של מטילת הברול אשר מהווה יירתובי' הפטור מתשלום ארנונה.

המונח יירחוביי המוגדר בסעיף 269 לפקודת העיריות קובע כי יירחוביי הוא גם יימטילת ברול כמשמעותה בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברול [נוסח חדש],

תשל"ב - 1972, וכן מיתקניס לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנח;'י. כלומר, המתוקק בחר להשמיט מהגדרת ימסילת ברזליי המחווה רחוב פטור מארנונה את הרישה לסעיף 3(2) לפקודת מסילות הברול - ייתחנות, משרדיסם, מיגשות, בתי מלאכה, סדנאות, מכונות וציוד קבועיסיי והדבר מלמד על כך כי כל אלה אינם נכלליט בהגדרת יירתוביי הפטור מארנונה.

לעומת זאת המחוקק הביע את רצונו בצורה ברורה ומפורשת בכך שכלל בהגדרת יירתוביי את חלקו השני של טעיף קטן (3) - יימיתקניס לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים תלק בלתי נפרד ממנהיי והשמיט במכוון את חלקו הראשון של סעיף ות -

'יתתנות, משרדים, מיגשות, בתי מלאכה, סדנאות, מכונות וציוד קבועיסיי. מכך יש להסיק כי ההגדרה של יימטילת ברצליי המהווה יירחוביי פטור מארנונה אינה מכילה את התחנות והמשרדיט וכדומה, אלא רק את המתקניט חמותקניס על גבי המסילה או בסמיכות אליה, לצורך הפעלותנה.

בפסיקת בתי המשפט נקבע כי אין לקבל את הטענה כי היימתקניס לצורך מסילת הברול או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנהיי כוללים את מבנה התחנה ומבנים שקיימים במקום וכי היימתקניטיי בחס מדובר בסעיף 269 לפקודת העיריות הס מתקנים המותקניס על גבי המסילה, או בסמיכות אליה, לצורך הפעלתה ואין המדובר בתחנה, משרדים, מוסכים וכוי. על כך ניתן ללמוד מתוך סעיף 269 עצמו, אשר לא כלל את סעיף

2) לפקודת מסילת הברול בשלמותו בהגדרת מסילת ברוּל המהווה *ירתוביי פטור

מארנונה. על כן, המונת יירתוביי שבפקודת העיריות כולל גם מסילות ברול במשמעות המצומצמת שלהן לפי פקודת מסילות הברל ואינו כולל את שטחי התחנה המשמשים

להמתנת הנוסעים, לרכישת כרטיסים ולמשרדי הרכבת. ראו לענלן ות:

עעיימ 8286/07 הנייל.

בענייננו, ועדת הערר פטרה מתשלוט ארנונה את שטחי המעבר הסמוכים לרציף אשר משמשים רק למעבר וחייבה בארנונה בגין השטחים המשמשים להמתנה ולרכישת כרטיסים. ועדת הערר יישמה את פטיקתו של ביהמייש העליון אשר אישר בפסיקתו כי שטח הרציפיס הפטור מארנונה מהווה חלק קטן בלבד מכלל השטח שליד המסילות (ראו: עעיימ 8286/07 הנייל וכן עעיימ 4612/06 עיריית לוד ני רכבת ישראל בע"מ, לא פורסם(24.7.07) ),

על כן אין להתערב בהחלטת ועדת הערר אשר דחתה את טענת המערערת לפיה השטחים הנייל שאינם סמוכיט לרציף הינם בגדר יירתוביי וקבעה כי יש לשלם עליהם ארנונה כדין.

יש לאשר אף את החלטת ועדת הערר כי שטחי החניון הסמוך למתחכס הרכבת אינם פטורים אף הס מתשלום ארנונה ואינם מהווים יירחוביי פטור מארנונה, את מכיוון שכעולה מהתמונות שהוצגו נראה כי הם נועדו לשמש את תחנת הרכבת ומבקריה. ואת כפי שסברו חברי ועדת הערר, אשר מכירים את מתחם הרכבת והוצגו להם התמונות של החניון. יש לקבל את טענת המשיב כי הרכבת היא הנהנית העיקרית משטחים אלו, שכן

.10

שטחים אלו לא נועדו עבור כלל הציבור הבלתי מזוהה, למרות שעל פי התמונות קיימים מספר מבני מגורים מעטים בסביבתם, אלא מדובר בשטחיט חמשמשיס בעיקר את באי הרכבת. על כן, אין לראות בשטחים אלה יירחוביי הפטור מתשלומי הארנונח. לעניין

הקריטריונים הדרושים להוכחת מאפייני יירתוביי לגבי חניון ראו:

עעיימ 8286/07 הנייל וכן עייא 9368/96 מליסרון בע"מ ני עיריית קרית ביאליק, פייד נייה(1)

6, 164 - 166, שם נקבע כי יי ירתובי לצורך הגדרת נכסים בסעיף 269 לפקודת חעיריות הוא נכס שהנהנה העיקרי מן השירותים הניתנים לו על - ידי הרשות המקומית חוא

הציבור הרתב."

אנו קובעים כי המכולות המותזקות על ידי העוררות וכן החניון המשמש אותן מהווים אתרי התארגנות וחניה ומדובר בחלק מנכסים שיש לחייב בחיובי ארנונה. המכולות משמשות את העוררות לצרכיהן השונים, ובין היתר אחסון ציוד כלי עבודה, לשימוש נציגי נתייע, מנהלי הפרויקט וכדומה וכן החניה משמשת את העוררות או הבאים מטעמם. העוררות מדגישות שוב ושוב את חשיבות השימוש במכולות אלה לפעילותה ואף בפטיקה נקבע כי המונח י'יבנייןיי כולל מבנים ארעלים.

בפסק דין וקנין עמרם ובניו קבלני בניין בע"מ אומנם מדובר בעתירה מנהלית ולא בהליכי השגה וערר אך ההחלטה הינה רלוונטית לענייננו ולא ניתן להתעלם מהקבוע בגוף ההחלטה. גס שס דובר במכולות, באתר בניה ובחיוב ארנונה בגין המכולות. כך שאין בעובדה שלא היו הליכי השגה וערר כדי לשנות את מהות ההחלטה.

נפנה בעניין זה לעניין לסעיף 20 להחלטה:

ייהמכולות שימשו את העוררת כתלק מן המערך הלוגיסטי באתר הבניה. לא יכולה להיות מחלוקת כי העותרת הפיקה תועלות כלכלית מהצבתם בשטח. לפיכך, חיוב העותרת בגין מבניט ארעיים בתחומה, נעשה כדין....

....טענת העותרת, כי רשויות מקומיות אחרות בהן פעלה, לא חייבו אותה בתשלום ארנונה בגין מכולות שהציבה באתרי הבניה...מבלי שצוין באיוה רשויות מדובר ומבלי שהונחה בבסיסה תשתית עובדתית כלשהי, אלא שזו אינה רלוונטית, משהתברר כי המשיבה פעלה מכות ההסמכה בחוק, וכי החלטתה לחייב מבנים מסוג זה, הינה סבירה בנסיבות הענייןיי.

בפסק דין בעתיימ 20811-03-13 דניה סיבוס בע"מ נ' מועצה מקומית מג'ד אל ברום נקבע בין היתר כי מבנים ארעיים המשמשיט כאתרי התארגנות באתר בניה, בין כמחסניט ובין כמשרדים, אינם פטורים מתשלום ארנונה.

להלן עמדת בית המשפט בעניין:

יימכל אלו ניתן לקבוע כי הנכסים שהם בבחינת רחוב הפטורים מתשלום ארנונח חינם שטחי מסילות הברזל עצמם, לרבות השטחים המשמשים לבניית מסילת ברזל גס אם זו טרם הושלמה. בין הנכסים שיכללו בהגדרה יימצאו גם אותם מתקניט הבנויים על המסילה ובסמוך לה, לרבות על שטת המסילה שבבניה, המשמשים להפעלתה, או שמיועדים לשמש להפעלתה. עס ואת אין לכלול בנכסים הפטורים, נכסים נוספים המשמשים או שנבנים כדי לשמש משרדים, תחנות וכדומה (ראה עמיינ (חיי) -41521-09 1 רכבת ישראל בע'ימ נ' מנהל הארנונה במועצה האזורית חוף הכרמל (27/3/122)).

השטחים המשמשים כאתרי התארגנות, בין כמתסנים, בין כמשרדים, בין כמגורים ובין כתניוניס, אינם נכסים הנכללים בהגדרה האמורה של מסילת ברול, שחרי אינם בבחינת נכטיט המשמשים או שנבנים על מנת לשמש לצורך הפעלתה של מסילת הברול, אלא נכטים המשמשיסם לצורך עבודות הבנייה בלבד.

כאן נזכיר כי בפסיקה נקבע כי מבנים ארעיים המשמשים לצורך התארגנות בעת ביצוע עבודות בנייח למיניהן, אינם פטורים וחם נכללים בהגדרת נכסים (גס אס האתר הנבנה אינו נכלל בהגדרה וו) (ראו עתיימ (תייא) 2111/07 וקנין עמרם ובניו קבלני בניין בע"מ גי המועצה המקומית אלעד (17/2/20100); <+ רוסטוביץצ ארנונה עירונית ספר ראשון 321 (20011)). העובדה כי הנכס שייבנה עשוי להיות פטור מתשלום אינה מהווה פטור לנכטסים המשמשים כאצורי התארגנות לבנליתו.

על כן דין הטענה לפטור לאתר ההתארגנות ולמבניס שייבנו לצורך כך, כולל התניונים, דינה להידחות.?

3. בפסק דין עמיינ 148-08 דחן בע'/מ נ' עיריית פ'ית ואח' נקבע בין היתר כי המכולות מעצם שימושן

משמשות כמבנה המוצב אורח קבע ומשמש באופן קבוע לצרכים המפורטים כמחסן, משרד וחדר הלבשה לעובדים, וכך יש לחייבן.

לעניין טענת העוררות בדבר העדר סמכות העיריה להשתת ארנונה אנו קובעים כי טענה זו לא הוכתה על ידי העוררות.

מצאגו לצטט מפסק הדין שהוזכר בסיכומי העוררות עתיימ 16369-08-11 חברת החשמל לישראל בע"מ ני עירית חדרה. אף שאין זיקה בין המקרה שס בו דובר על חיוב שטח הים לבין המקרה בענייננו דברי כבי השופטת יעל וילנר מתזקיס את טענות חמשיב.

ייראו את דבריו של כבי השופט הנדל בעניין אשדוד כי:

יי ארנונה מוטלת ע"י הערייה בגין שירותים המוענקיס לנכסים שבתחומה. יש טעם אפוא בדברי העותרת שהעירייה אינה מספקת שירותי ניקיון ותאורה ליס. לא נסללים כבישים

.16

שוקוקיס לתחצוקה על גבי הים. תשובת המשיבים לטענה זו הינה שלא ראוי לבודד את שטח חיט מכלל שטח הנמל. שטת הנמל מקבל מגוון שירותים מאת העירייה. בכל מקרה, ארנונה חיא מס והיא מוטלת ללא קשר לשירותים הניתנים ע"י רשות מקומית.

העדר זיקה בין נישום לשירות שונה מהעדר ויקה בין שירות לנכס. הרישא - העדר ויקה של נישום לשירות - מתייחס לשירותיםס שמקבל נישום משוים. הוא אינו רשאי לדחות דרישת ארנונה בטענה שאין הוא נהנה מהשירותים באופן אישי כל עוד השירות ניתן לכלל תושבי העיר. טבעו של חיוב בארנונה הוא שאין בודקים הגאה ישירה של כל תושב ותושב.

הסיפא - העדר ויקה של חשירות לנכס, מתייחס לנכס עצמו או לסוג הנכט. מצב בו הנכס וסוג הנכס אינם מקבלים שירות לא מתוך בחירה של הנישום אלא מפני שהעירייה אינה מעניקה שירות, מעמיד את הדברים באור אחר. העירייה לא מנתה את השירותים המטסופקים על ידה לים. אומנם נכון הוא שחלק מהנמל זוכה לשירותים. אך אין וח המצב לגבי השטח של 2.5 מליון מטר מרובע בו תויבה העותרת. במובן וה ניסיונס של המשיבים שלא להפריד בין חלקים שונים של הנמל, למשל תשתיות בנויות לבין חים, הוא מלאכותייי. (שם, פסי 3 (ראו עוד בפסיקה הענפה שדנה בענייני הטלת הארנונה. שט נקבע כי התמורה המתקבלת מארנונה היא עקיפה ולא ישירה, וכי הזיקה הנדרשת לצורך מיסוי חיא זיקה עקיפה. ראו למשל " :ההצדקה להטלת התיוב העקרוני לשלם ארנונה טמונח בהנאה שמפיקים הנישומים מן השירותים שמעניקה הרשות המקומית לנכסים המצויים בהחזקתם ,[...]כך הרשות המקומית מספקת שירותים של פינוי אשפה, ניקוי השטח שסביב הנכט, הארתו, ניקווו ושירותי תשתית נוספים [...]. הנאת הנישומים מן הנכס שבו הס מתניקיס כרוכה ומותנית אפוא בהנאתס משירותיה של הרשות

המקומית) ".עייא 9368/96 מליסרון בע"מ ני עיריית ביאליק ,פייד נה(1) 156, 164).

בהתאם לאמור בפטק הדין שהומצא על ידי העוררות אין ספק שמדובר במקרה אחר לחלוטין וכן שהעוררות לא הוכיחו כי הנכסים נעדרים כל שירות מוניציפאלי כגון תאורת רחוב, פינוּי אשפה וכוי.

טענה זו של העוררות נטענה בעלמא.

לעניין שטחי הנכסים העוררות לא הרימו את הנטל להוכיח כי שגה המשיב. העוררות בחרו שלא להביא בפני הועדה את המודדים להיהקר על מדידתס ולכן אין למדידה ערך כאשר לא ניתן לשאול ולחקור לגביה.

נציגת העוררות שנשאלה לגבי המדידות לא ידעה להסביר, לפרט וטענה שזּה תפקידו של המודד.

מודד שכאמור לא הגיע לדיון.

העובדה שלא הגיע מודד מטעם העוררות מטה את הכף נגד טיעוני העוררות שכן הנטל להוכיח כי שגה המשיב מוטל על העוררות.

מן המפורסמות הוא כי מדידת המשיב נכונה בהתאם לחזקת התקינות המנהלית אלא אס הוכח אחרת.

העוררות כאמור לא הוכיחו אחרת.

לעניין שטחי המדרגות והמעבר בהתאם להוראות הדין והפסיקה שטחים אלו נכללים בשטח בניין.

לאור האמור ולאחר קריאת הסיכומים מטעם הצדדים ובחינת המסמכים שהובאו בפנינו, הגענו לכלל דעה שיש לדחות את הערר.

ניתן בהעדר הצדדייס היום 22.9.2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

יו'יר/עעוייד דס חבר: עו"ד גדי טל חבר: פרופי ויו רייך, רו"ח

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140018778 שליד עיריית תל אביב-יפו 2

בפני חברי ועדת הערר:

לוייר :| עויד שירלי קדם

חבר: | עויד גדי טל

חבר: | פרופ' יו רייך, רו"ח

העוררת: ש.ט. מילניום נכטים בע'ימ

בנגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטה

הערר דנן עניינו תיובי ארנונה בנכט המוחזק על ידי העוררת ברחוב המסגר 45 בתל אביב יפו והידוע בספרל

העירייה כנכס מסי, 2000379404 ח-ן לקוח 10698098 בשטח של 1,029 מ"ר בסיווג י*תעשייה ומלאבהיי.

במסגרת העררים על הועדה להכריע את תעריף החיוב לתקופת הפטור השניה בהתאם לסעיף 2(330)

לפקודת העיריות.

ביום 2.1.2019 התקיים דיון בפני הוועדה בו ויתרו הצדדים על הליך ניהול הוכחות. הצדדים הגישו

סיכומים והתיק בשל להכרעה.

1 דיון והכרעת

1. לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים, הגענו לכלל דעה כי יש לדחות את הערר.

2. בהתאם לפסיקה בבית משפט העליון בבריימ 5254/16 מנהל הארנונה של עירית תל אביב ני בית

ארלוורוב וכן 991/16 אפריקה ישראל ני מנהל הארנונה בעירית תל אביב נקבע כי:

יימשהוצא חיתר בנייה לנכס, כל שימוש שנעשה בו שלא על פי ההיתר אינו כדין, וזאת אף אס מדובר בשימוש שהותר בתכנית התלה על הנכס. בהקשר שבו עסקינן, בשלב הראשון שעניינו בחלנת ייטליי השימושים בנכס, יש לאתר את אפשרויות חשימוש הקיימות למחזיק

בנכס הריק. כנובע מדיני התכנון והבניה, אפשרויות אלו חן רק אלו שהותרו בהיתר הבנייה.

1-12

מכאן כי שימוש שנעשה בניגוד לחיתר, אף אס הוא תואם את התכנית, אינו משום שימוש

אפשרי העומד לנישום (ראו והשוו ארנונה עירונית, בעמי 716).

.. בהמשך לאמור, סבורני כי אין ממש בטענת אפריקה ישראל ובית ארלוזורוב שלפיה יש להתחשב באפשרות העומדת לנישום לחגיש בקשה לשימוש חורג מהיתר הבנייה, בהתאם לשימושים שחותרו בתכנית. כאמור לעיל, כל עוד לא הוגשה בקשה מתאימה וניתן היתר שימוש חורג, השימוש בנכט שלא על פי החיתר אינו כדין ואין לסווגו לצרכי ארנונה על בסיס זה. כפי שציינו מנהל הארנונה ועיריית תל אביב-יפו והיועצ המשפטי לממשלה, האפשרות להגשת בקשה לשימוש חורג אינה מקנה למחציק בנכס את האפשרות לעשות שימוש תורג קודם שיינתן אישור הרשות המוסמכת ולמותר לציין כי לוו האחרונה מוקנה שיקול דעת. כפי שנפסק: ייבמסגרת שיקול הדעת של הוועדה המקומית היא עשויה לבחון כיצד השימוש החורג מתיישב עם אינטרסים תכנוניים שונים וכיצד הוא ישפיע על הסביבה בה נעשה שימוש זה (עניין עמותת העצמאים, בעמי 207) וממילא הוועדה מוסמכת גט לדחות את הבקשה לשימוש חורג. לפיכך, האפשרות להגיש בקשה לשימוש חורג איגה מעלה או מורידה,

כל עוד הבקשה לא אושרה.

...סוף דבר: אציע לחבריי לקבוע כי לצורך סיווג נכס ריק לצרכי ארנונה, יש להתחשב אך בשימושים אפשריים לפי היתר הבנייה. אין די בשימושים חקבועיס

בתכנית ההלה על הנכס, כל עוד לא נקבעו במפורש בהיתר בניה.

הלכה זו של בית המשפט העליון באה לאחר שנושא סיווג נכס זול נידון רבות בפני ועדות הערר אשר, חלקן קבעו שיש לסווג בהתאם לסיווג הזול ביותר הקיים (לפי תבייע או היתר בניה) ותלקן

אימצו את עמדת המשיב שיש לסווג רק לפי החיתר בניה.

ועדה גו, בהחלטותיה, טרם החלטת בית המשפט הנכבד חייתה כי יש לחייב בהתאם לטיווג הזול ביותר בתבייע או החיתר בניה. אין ספק שלאחר ההלטה דנן, יש לפעול לפי החלטת בית המשפט

הנכבד ולבחון בהתאם לקביעה המפורטת בהחלטה.

5 על מנת לסווג נכס ריק בהתאם להחלטת בית המשפט העליון יש לבחון מבין כי חשימושים בנכס מהו סל השימושים המתאים ליעודו התכנוני ובשלב השני יבחר הסיווג הזול ביותר התואם את השימושים המותרים בנכס על פי דין. סל השימושים האפשריים מוגבל אך ורק לשימושים

שהותרו בהיתר הבניה.

6 בהתאם להיתר הבניה שמספרו 229, היתר הבניה הינו לייבקומה א'- אולמות מלאכה..בקומות בי,

ג', די, ה'- אולמות מלאכה.."

1-7 לאור האמור לא מצאנו בסיווגו של הנכס משום סיווג שאינו מותאם או סביר בנסיבות העניין ולכן

אנו מאמצים את החלטת המשיב וקובעים שהיא סבירה.

לאור האמור לעיל, הערר נדחה.

ניתן בהעדר הצדדייס היום 22.9.2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס''א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייו - 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

רע קדם חבר: ל גדי טל חבר: פרופי רייך, רויית

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140018482 שליד עיריית תל אביב-יפו 06

בפני חברי ועדת הערר 1

לוייר :| עו"ד שירלי קדם

חבר: | עו"ד גדי טל

חבר: | פרופ' ויו רייך, רו"ח

העוררת: חברת דואר ישראל בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

הערריט דנן עוסקים בנכט המוחזק על ידי העוררת ברחוב מרגווה 27 בתל אביב יפו וחלדוע בספרי העירייה

כנכס מסי, 2000317254 ח-ן לקוח 10318171 בשטח של 120 מ"ר בסיווג יימחסניסיי

במסגרת הערר טוענת העוררת שתי טענות: האחת, שיש לתת לנכס פטור מתשלום ארנונה מכח סעיף 330

לפקודת העיריות והשניה, ישמש לסווג את הנכס בסיווג מופחת כנכס ריק בסיווג יימגוריסיי או יימלאכהיי.

1 דיון והכרעת

1. לאחר שבתנו את טיעוני הצדדים, הגענו לכלל דעה כי יש לדחות את הערר.

2. סעיף 330 קובע כדלקמן:

'נהרס בניין, שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב ועם

מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים"י

3. מן האמור לעיל עולה, כי סעיף 330 קובע ארבעה תנאים מצטברים לקבלת פטור בגין נכס

שאינו ראוי לשימוש: הנכס נהרס או ניזוק, הנוק הינו במידה שאי אפשר לשבת בנכס, בפועל

אין יושבים בנכס, הודעה בכתב נמסרה לעירייה.

על פי הלכת המגרש המוצלת, יש לבחון את הנכס על פי מבחן פיוי אובייקטיבי, וזאת בעיני

האדם הטביר:

'יהגענו לכלל מסקנה כי לצורך סעיף 330 ולעניין התנאי שבניין ''ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו די בכך שלא ניתן לשבת בבניין, דהיינו שהבניין לא ראוי לשימוש...

העיקר הוא מצבו הנוכחי של הבניין ולא התנהגותו של הנישום והאפשרויות השונות העומדות בפניו. ............ המבחן הראוי להכרעה בשאלה מהו בניין ש'יניוק במידה שאי אפשר לשבת בו'' הוא מבחן פיזי אובייקטיבי וכדי להיבנס בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך להיות /ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו לכל טיווג חוקי

שהוא לגבי הבניין.

4 השאלה היא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר כי הבניין ''ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו'. אכן ייתכנו מקרים "אפורים'' וגם אם לא נלך לשיטת

''לבשאראנו אכירנוי, עדיין ניתן יהיה להכריע בשאלה לפי מבחן השבל הישר.

עוד נקבע בהלכת המגרש המוצלחת, כי ''אין לומר כי כל בניין מוזנח הוא בהכרח בניין בלתי ראוי לשימוש, ומקובל עליי כי הנזק בו עוסק סעיף 330 הוא נזק משמעותליי, וכי די בכך שניתן לעשות בנכס שימוש כלשהו, אשר תואם את אחד החשימושים החוקיים בו, על מנת לקבוע כי

הנכס אינו זכאי לפטור על פי הסעיף.

ראה גם:

עתיימ (בייש) 14/09 מנהל הארנונה נ' סולימה יעקב ו278 אחריט (פורסם בנבו) ;

עתיימ (תייא) 279/07 א.ב.גילרן בע"מ נ' עיריית תל אביב (פורסם בנבו).

לא מצאנגו שחל שינוי משמעותי בנכס, במצבו או במצב המשפטי אשר יש בו כדי לשנות את

ההחלטות שניתנו בעניין נכס העוררת במסגרת עררים 140009052 ו- 140013422.

ועדת הערר דאז דחתה את העררים לגופם.

הועדה דאז קבעה התלטתה לאתר דיון הוכתות וקבעה כל:

ימכלל העובדותת שהוצגו בפנינו התרשמנו שאכן מדובר בנכס מוזנח, לא מתותזק ושאינו בשימוש....אין מחלוקת שלא מדובר בנכט שנהרס...נראה כי לנכס רצפה, קירות, חלונות, דלת חיצונית ...גם אס ישנו טיח מתקלף בחלק מהקירות ויש רטיבויות, אין בכך די בנסיבות העניין

כדי ללמד כי מדובר בנכס הרוס או כוה ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו ולעשות בו כל

שימושיי. (סעיפים 23, 24 להחלטה).

9. לא מצאנו בשינוי שהוצג, מההחלטה דאצ לחיוס והוא: יילשלשת ציפוריסיי כדי שינוּי משמעותי

מההחלטה דאצ.

0. ביחט לטענה השניה של העוררת סיווג הנכס, מצאנו שיש לדחות את הערר גם בטענה צו.

1. בהתאם לפסיקה בבית משפט העליון בבריימ 5254/16 מנהל הארנונח של עירית תל אביב ני בית

ארלוורוב וכן 991/16 אפריקה ישראל ני מנהל הארנונה בעירית תל אביב נקבע כי:

''משחוצא היתר בנייה לנכס, כל שימוש שנעשה בו שלא על פי ההיתר איגו כדין, וזאת אף אס מדובר בשימוש שחותר בתכנית החלת על הנכס. בהקשר שבו עסקינן, בשלב הראשון שעניינו בחינת 'יסליי השימושים בנכס, יש לאתר את אפשרויות השימוש הקיימות למחזיק בנכס הריק.

כנובע מדיני התכנון והבניח, אפשרויות אלו הן רק אלו שהותרו בהיתר הבנייה. מכאן כי שימוש שנעשה בניגוד לחיתר, אף אם הוא תואם את התכנית, אינו משום שימוש אפשרי העומד

לנישום (ראו והשוו ארנונה עירונית, בעמי 716).

...בהמשך לאמור, סבורני כי אין ממש בטענת אפריקה ישראל ובית ארלוזורוב שלפיה יש להתתשב באפשרות העומדת לנישום להגיש בקשה לשימוש חורג מחיתר הבנייה, בהתאם לשימושים שהותרו בתכנית. כאמור לעיל, כל עוד לא הוגשה בקשה מתאימה וניתן חיתר שימוש חורג, השימוש בנכט שלא על פי ההיתר אינו כדין ואין לסווגו לצרכי ארנונה על בסיס זח. כפי שציינו מנהל הארנונה ועיריית תל אביב-יפו והיועץ המשפטי לממשלה, האפשרות להגשת בקשה לשימוש חורג איגה מקנה למחציק בנכס את האפשרות לעשות שימוש חורג קודם שיינתן אישור הרשות המוסמכת ולמותר לציין כי לוו האתרונה מוקנה שיקול דעת. כפי שנפסק: ייבמסגרת שיקול הדעת של חוועדה המקומית היא עשויה לבתון כיצד השימוש החורג מתלישב עם אינטרסים תכנוניים שונים וכיצד חוא ישפיע על הסביבה בה נעשה שימוש זהיי (עניין עמותת העצמאים, בעמי 207) וממילא הוועדה מוסמכת גם לדחות את הבקשה לשימוש חורג. לפיכך, האפשרות להגיש בקשה לשימוש חורג אינה מעלה או מורידה, כל עוד הבקשה לא

אושרה.

...סוף דבר: אציע לחבריי לקבוע כי לצורך סיווג נכס ריק לצרכי ארנונה, יש להתתשב אך בשימושים אפשריים לפי היתר הבנייה. אין די בשימושים הקבועים בתכנית החלה על הנכט, כל

עוד לא נקבעו במפורש בהיתר בניה.

2 הלכה צו של בית המשפט העליון באה לאחר שנושא סיווג נכס זול ידון רבות בפני ועדות הערר אשר, חלקן קבעו שיש לסווג בהתאם לטיווג הזול ביותר חקיים (לפי תבייע או חיתר בניה) וחלקן

אימצו את עמדת המשיב שיש לסווג רק לפי החיתר בניה.

3 ועדה זו, בהחלטותיה, טרם התלטת בית המשפט הנכבד הייתה כי יש לחייב בהתאם לסיווג הזול ביותר בתבייע או היתר בניה. אין ספק שלאחר החלטה דנן, יש לפעול לפי החלטת בית המשפט

הנכבד ולבחון בהתאם לקביעה המפורטת בהחלטה.

4 אנו לא מסכימיסם עס פרשנות העוררת את פסק הדין כאמור בסעיף 13 לסיכומיה. העוררת ציטטה

חלק קטן, מגמתי מההחלטה שיש בו לעוות את ההחלטה ואת עיקריה.

שהותרו בהיתר הבניה.

6 העוררת לא עמדה בנטל להוכית ייעוד שונה בהיתר הבניה מהייעוד לפיו היא מסווגת ''מחסנים'י.

לאור האמור לעיל, הערר נדחה.

ניתן בהעדר הצדדייס היום 22.9.2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט של חמשיב.

חבר: 4 גדי טל חבר: פרופי ציו רייך, רו"יח

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140019347

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד שירלי קדם

חבר: | עו"ד גדי טל

חבר: | פרופ' ויו רייך, רוייה

העוררת: הייצ' קיו ארכיטקטים בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטת

1 הערר דנן תיובי ארנונה של נכס המוחזק על ידי העוררת ברחוב התשמונאיס 83 בתל אביב יפו ורשום בספרי העיריה כנכס מטפר 2000441662 בשטת של 307 מ"ר בסיווג יימשרדים".

2 העוררת טוענת כי חלקים משטת הנכס אינם ברי חיוב ו/או אלנס ראויים לשימוש.

3 הצדדים ניהלו דיון הוכחות בתיק וח ביום 19.6.19 וכן הגישו טיכומים ועל כן התיק בשל למתן

הכרעח.

.10

.12

לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים, הגענו לכלל דעה כי יש לדחות את הערר.

העוררת שוכרת את כל שטת המרתף, לרבות השטחים אותם חיא מבקשת לגרוע מהחיוב.

עובדה זו יש בה כדי ללמד כי מדובר בשטח אחד שאין לפצלו.

אם אכן העוררת אינה משתמשת או אין לה גישה לשטחים מסוימים, מדוע היא משלמת שכירות עבור

אותם חלקים: מדוע אותם חלקיט לא נגרעו מהסכסם השכירות שלה?

ביחס לשטחים אי ובי העוררת טוענת שמדובר בחלל ששימש בעבר ככספת.

לעוררת יש גישה לנכט והעוררת לא הוכיחה שמדובר בנכס שניווק ולא ניתן לשבת בו.

עצם העובדה שמדובר בחלל יימיוחדיי כדברי העוררת לא פוטר את הנכס מתשלום ארנונח.

שטח המסומן ז' הינו חדר דוודים.

בחדר וה נמצאו חפצים.

העוררת לא הוכיחה כי חדר זה ניזוק במידה שלא ניתן לשבת בו.

ביחס לשטחים טי, יי ו- כי העוררת לא התייחסה לשטחיט אלה בתצהירה ודי בכך כדי לקבוע כי העוררת לא הוכיחה את טענתה לגבי שטחים אלו.

בנוסף נציין כי אין באטימה של חללים כדי לפטור מתשלום ארנונה.

1. סעיף 330 קובע כדלקמן:

'נהרס בניין, שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוטפים'י

2. מן האמור לעיל עולה, כי סעיף 330 קובע ארבעה תנאים מצטבריט לקבלת פטור בגין נכס

שאינו ראוי לשימוש: הנכס נהרס או ניזוק, הנוק הינו במידה שאי אפשר לשבת בנכס, בפועל

אין יושבים בנכס, הודעה בכתב נמסרה לעירייה.

3. על פי הלכת המגרש המוצלח, יש לבחון את הנכס על פי מבחן פיי אובייקטיבי, וזאת בעיני

האדט הסביר:

*יהגענו לכלל מסקנה כי לצורך סעיף 330 ולעניין התנאי שבניין ''ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו די בכך שלא ניתן לשבת בבניין, דהיינו שהבניין לא ראוי לשימוש...

העיקר הוא מצבו הנוכחי של הבניין ולא התנהגותו של הנישום והאפשרויות השונות העומדות בפניו. .....--..... המבחן הראוי להכרעה בשאלה מהו בניין ש'יניזק במידה שאי אפשר לשבת בו'' הוא מבחן פיזי אובייקטיבי וכדי להיבנט בגדרי הפטור שלפי טעיף 330 הבניין צריך להיות *ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו'' לכל סיווג חוקי שהוא לגבי הבניין.

השאלה היא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר כי הבניין ''ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו". אכן ייתכנו מקרים /אפורים' וגם אם לא נלך לשיטת

''לבשאראנו אבירנו'י, עדיין ניתן היה להכריע בשאלה לפי מבחן השכל הישר.

עוד נקבע בחלכת המגרש המוצלה, כל '/אין לומר כי כל בניין מוזנח הוא בהכרח בניין בלתי ראוי לשימוש, ומקובל עליי כי הנזק בו עוסק סעיף 330 הוא נזק משמעותייי, וכי די בכך שניתן לעשות בנכט שימוש כלשהו, אשר תואם את אחד השימושים התוקיים בו, על מנת לקבוע כי הנכס אינו וּכאי לפטור על פי הסעיף.

ראה גם:

עתיימ (בייש) 14/09 מנהל הארנונה נ' סולימה יעקב ו278 אחרים (פורסם בגבו) ;

עת'ימ (ת'יא) 279/07 א.ב.גילרן בע"מ נ' עיריית תל אביב (פורסם בנבו),

במקרה הנדון מדובר בנכס אשר הושכר כולו כיחידה אחת. העוררת למעשה מבקשת שהועדה תפצל את הנכט לחלקים חלקים ותקבע כי חלקים מסוימים מהנכט אינם ראויים לשימוש.

היח על העוררת לבחון פעולתיה טרם השכרת הנכס. נושא הפיצול נעשה מול המשיב לאחר שוה בוחן אם ניתן לפצל את הנכס. לאחר וככל שהנכס מפוצל נתן לבקש פטור לחלקים שונים אשר מהווים אתרי צריכה שונים.

העוררת שכרה את הנכס בשלמותו. לא ביקשה לבצע פיצול וכן לא הוכיחה כי מדובר בחלקים שאינם ראויים לשימוש בהתאם לדין ולפסיקה.

בית המשפט קבע כי חוטר יכולת משפטית לעשות שימוש בנכס אין בה עילה לפטור. ראו עת'ימ 1 שמעון אגבר נ' עיריית חולון, שם נקבע על ידי כבי הסגנית הנשיאה מיכל

רובינשטיין:

"לענייך טענת העותר בדבר מניעת השימוש בנכס לייעודו על ידי המשיבה , קבעה הפסיקה אין לראות בקיומה של חוסר יכולת ''משפטית'/ לעשות שימוש בנכס או באי שימוש בו מסיבות אחרות משום עילה לפטור את המחזיק מחובת תשלום ארנונה (עי/א 110/96 ; 111/96 עיריית נתניח ני ניר בניה והשקעות בע"מ, ארנונח עירונית - פסקי דין כרך ג עמי 635; עייש 752/87 (תייא) יצחק ארוין רונן נגד ועדת הערר לעניני ארנונח בעירית נתניה,דיניס מחוזי 1988 (1) 378.( גם פרשת קרשין עליה מסתמך העותר בטיעוניו, אינה יכולה להיות לו לעזר מאחר ושם אסרה העירייה שימוש בנכס לייעודו המקורי לאור שינוי שנעשה בתבייע ולא לאור מצבו של הנכס ו/או השימוש או אי השימוש בו.

אכן, כאמור, טעיף 8 אי לחוק ההסדרים קובע כי הארנונה תחושב לפי סוג הנכס שימושו ומקומו, ונקבע לא אחת כי המבחן העיקרי לצורך סיווג נכס וקביעת תעריפי הארנונה שבו לחויב הינו מבחן השימוש בפועל שנעשה בו (בג'ייץ 764/88 דשנים וחומרים כימיים בע"מ ני עיריית קרית אתא, פייד מו(1) 793, 1992(812-811) ) ואולם, אין בהיעדר שימוש כדי לפטור מארנונה. לכל חיותר יכול היה העותר להעלות בהשגה ובערר טענות לעניין סיווג הנכס וגובה הארנונה שתוייב בגינו, ולטעון לתעריף מופחת לאור שהנכס אינו משמש לייעודו כעסק. מאחר ותשלומים אלה שולמו, הפך החוב לחלוט. (ההדגשות אינן במקור ש.ק)

גס כאשר מדובר באטימה מוחלטת של הנכס, בית משפט קבע שאין בכך צידוק לביטול חיוב ארנונה. ראו עמ'ינ 341/03 יוסף לוי ג' מנהלת הארנונה בעירית חיפה. שם קבעה השופטת בי

גילאור, מביהמייש המחוזי בחיפה, כי סעיף 330 לפק' העיריות מכוון לנסיבות קיצוניות, וכי גם אם הנכס הוכרוּ כמסוכן או נאטם, אין הדבר מוכה אוטומטית בפטור מארנונה.

0. העוררת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח את טענותיה.

6. לאור האמור לעיל אנו קובעים, כי הערר נדחה.

ניתן בהעדר הצדדייס היום 22.9.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייו - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

4 7

ח/ \.

2[ \

*ו'/ר: עו"ד / ]ד חבר: עו"ד גדי טל חבר: פרופי ויו רייך, רו'יח

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140019267

שליד

עיריית תל אביב-יפו 18

בפני חברי ועדת הערר:

לוייר :

חבר:

עו"ד שירלי קדם

עו"ד גדי טל

פרופי זיו רייך, רו"ח

העוררת: דורית קירור ושיווק פרי בע'יימ

נגד

מנהל הארגונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטה

בערר זה צומצמו המחלוקות בהתאט להסכמות בין הצדדים כך שהמתלוקות שנותרו להכרעה חינן ייהאם העדר אישור מהנדס הבטיחות פוטר מתשלום ארנונה עד 31/1/2018 והאט אטימת 3 האולמות בשל דרישת מהנדס הבטיחות פוטר את נכס 2000441812 מתשלום ארנונחיי. טעיף 2 להודעת הצדדים מיום 14/5/19.

לבקשת הצדדיט התיק נקבע להגשת סיכומים, ללא ניחול דיון הוכתות.

הצדדים הגישו סיכומיהם והתיק בשל להכרעה.

מדובר בכם ששימש בעבר כבית קירור של השוק הסיטונאי. בעייא 41440-03-11 רזנאוי עזרא ואחי נגד עיריית תל אביב הוסכט לעניין הארנונח כי העוררים יהיו פטורים מארנונה מיום 1/2/11 ועד לפתיחת הדרך.

חמשיב סבר כי הנכס ראוי לשימוש נוכח פתיחת דרך הגישה והחל חיוב מתודש יולי 2017.

העוררת סברה כי שגה המשיב והגישה תביעה ת'יא 45444-04-18 עזרא רזנאוי ני עיריית תל אביב.

במסגרת ניהול התביעה האזרתית הצדדים הסכימו כי החיוב בארנונה יחול החל מתאריך 1/1/18.

הצדדים הטכימו כי כל טענה הנוגעת לאופן חיובי הארנונה תוכרע במסגרת תיקי הערר דנן.

משכך, בפני ועדה הערר לבחון האם הוכיחה העוררת כי הנכס לא היה ראוי לשימוש עד ליום 31/1/18 וחמשיב שגה או שמא צדק חמשיב עת התל את חיוב הנכס ביום 1/1/18.

העוררת טוענת כי ביצעה עבודות הכשרה בנכס עד ליום 31/1/18.להוכחת טענה זו צירפה תצהיר מטעט מר רזנאוי ומהנדס רמי שמש.

ביתס לאולמות שבקומת 2- טוענת העוררת כי בוצעה אטימת לנכסים כיוון שלא ניתן לעשות שימוש

בכל המרתף ללא שיהיו בו 3 פתחי חירוט. העוררת לא טוענת שהאולמות אינם ראולים לשימוש כיוון שנאטמו אלא שהם נאטמו על מנת שיהיח אפשר לחכשיר את יתרת הנכס.

לטענת חמשיב ובחתאם לדויית הביקורת מינואר 2018 מסר בייכ העוררת כי השיפוצ הסתיים. בנוסף מהתמונות שצורפו נראה שבנכס חיה ציוד.

לגבי קומה 2- לטענת המשיב אין באטימת נכס כדי להעניק פטור.

לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים, הגענו לכלל דעה כי יש לדחות את הערר.

1. סעיף 330 קובע כדלקמן:

'ינהרט בניין, שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים/י

2. מן האמור לעיל עולה, כי סעיף 330 קובע ארבעה תנאים מצטברים לקבלת פטור בגין נכט

שאינו ראוי לשימוש: הנכס נהרס או ניווק, הנוק הינו במידה שאי אפשר לשבת בנכס, בפועל

אין יושבים בנכט, הודעה בכתב נמטרה לעירייה.

3. על פי הלכת המגרש המוצלת, יש לבחון את הנכס על פי מבחן פיזי אובייקטיבי, וזאת בעיני

האדם הטביר:

''הגענו לכלל מסקנה כי לצורך סעיף 330 ולעניין התנאי שבניין ''ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו די בכך שלא ניתן לשבת בבניין, דהיינו שהבניין לא ראוי לשימוש...

העיקר הוא מצבו הנוכחי של הבניין ולא התנהגותו של הנישום והאפשרויות השונות העומדות בפניו. ............ המבחן הראוי להכרעה בשאלה מחו בניין ש'יניזק במידה שאי אפשר לשבת בו'' הוא מבחן פיטי אובייקטיבי וכדי להיבנס בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך להיות ''ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו'' לכל טיונג חוקי שהוא לגבי הבניין.

השאלה היא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר כי הבניין יניק במידה שאי אפשר לשבת בו''. אכן *יתכנו מקרים 'אפורים'' וגם אם לא נלך לשיטת 'לבשאראנו אכירנוי'י, עדיין ניתן ייה להכריע בשאלה לפי מבחן השכל הישר.

64. עוד נקבע בהלכת המגרש המוצלת, כי י/אין לומר כי כל בניין מוזנח הוא בהכרח בניין בלתי

ראוי לשימוש, ומקובל עליי כי הנזק בו עוסק טעיף 330 הוא נזק משמעותי?י, וכי די בכך שניתן לעשות בנכס שימוש כלשחו, אשר תואם את אחד השימושים החוקיים בו, על מנת לקבוע כי הנכס אינו זכאי לפטור על פי הסעיף.

ראה גם :

עת'ימ (בייש) 14/09 מנהל הארנונה נ' סולימה יעקב ו278 אחרים (פורסט בנבו) ;

עתיימ (ת'יא) 279/07 א.ב.גילרן בע'ימ נ' עיריית תל אביב (פורסם בנבו).

5. במקרה הנדון מדובר בנכס אשר השיפוץ בו הסתיים. הנכס לא היה במצב הרוס או במצב

המצדיק פטור כנכס לא ראוי לשימוש. העובדה שהנכס אוכלס אף לו במעט חפצים מעידה על השימוש בפועל.

בהתייחט לאולמות המצוליס בקומה 2- לא הוכח לנו כי האולמות במצב המצדיק מתן פטור.

לא נטען כי הנכס נמצא במצב הרוס.

בית המשפט קבע כי חוסר יכולת משפטית לעשות שימוש בנכס אין בה עילה לפטור. ראו עת'/מ 1 שמעון אגבר נ' עיריית חולון, שם נקבע על ידי כבי הסגנית הנשיאח מיכל

רובינשטיין:

"לעניין טענת העותר בדבר מניעת חשימוש בנכס לייעודו על ידי חמשיבה , קבעה הפסיקה אין לראות בקיומה של חוסר יכולת ''משפטית'' לעשות שימוש בנכס או באי שימוש בו מטיבות אחרות משום עילה לפטור את המחזיק מחובת תשלום ארנונה (עייא 110/96; 111/96 עיריית נתניה ני ניר בניה והשקעות בע"מ, ארנונה עירונית - פסקי דין כרך ג עמי 635; עייש 752/87 (תי/א) יצחק ארוין רונן נגד ועדת הערר לעניגי ארנונה בעירית נתניח,דיניס מחוצי 1988 (1) 378.( גט פרשת קרשין עליה מסתמך העותר בטיעוניו, אינה יכולה לחיות לו לעזר מאחר ושסט אסרה העירייה שימוש בנכס לייעודו המקורי לאור שינוי שנעשה בתבייע ולא לאור מצבו של הנכס ו/או השימוש או אי חשימוש בו.

אכן, כאמור, סעיף 8א' לחוק ההסדרים קובע כי הארנונה תתושב לפי סוג הנכס שימושו ומקומו, ונקבע לא אחת כי המבחן העיקרי לצורך סיווג נכס וקביעת תעריפי הארנונה שבו יחויב הינו מבחן השימוש בפועל שנעשה בו (בג'י 764/88 דשנים ותומריט כימיים בע"מ מי עיריית קרית אתא, פייד מו(1) 793, 1992(812-811) ) ואולם, אין בהיעדר שימוש כדי לפטור מארנונה. לכל היותר יכול היה העותר להעלות בהשגה ובערר טענות לעניין סיווג הנכס וגובה הארנונה שחוליב בגינו, ולטעון לתעריף מופחת לאור שהנכס אינו משמש לייעודו כעסק. מאחר ותשלומיט אלה שולמו, הפך החוב לחלוט. (ההדגשות אינן במקור ש.ק)

גס כאשר מדובר באטימה מוחלטת של הנכס, בית משפט קבע שאין בכך צידוק לביטול חיוב ארנונה. ראו עמ'/נ 341/03 *וסף לוי נ' מנהלת הארנונה בעירית חיפה. שס קבעה השופטת בי גילאור, מביהמייש המחוזי בחיפה, כי סעיף 330 לפקי העיריות מכוון לנסיבות קיצוניות, וכי גס אס הנכס הוכרו כמסוכן או נאטס, אין הדבר מזכה אוטומטית בפטור מארנונה.

העוררת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי הנכס וכאי לקבלת פטור בגין היות הנכס לא ראוי לשימוש, בהתאט לפסיקה.

לאור האמור לעיל אנו קובעים, כי העוררת לא הרימה את נטל ההוכתה הנדרש להוכחת וכותה לקבלת פטור לפי סעיף 330 לפקודה.

הערר נדחה בזה, ללא צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדייס היום 22.9.2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש'יס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס''א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט של המשיב.

0 קדם חבר: עו"ד גדי טל חבר: פרופי זיו רייך, רו"ח

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מט' עררים: 140020061

שליד עי

ריית תל אביב-יפו 159

בפני חברי ועדת הערר:

לןייר :

חבר:

העררים

העירייה

עו"ד שירלי קדם

עו"ד גדי טל

פרופי ויו רייך, רו"ח

העוררת: 36 יפת אל אל סי

נגד

מנהל הארנגונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

דנן עניינו חיובי ארנונה בנכס המוחוק על ידי העוררת ברתוב יפת 27 בתל אביב יפו והידוע בספרל

כנכט מס', 2000304657 ת-ן לקות 103385074 בשטח של 2,983 מ"ר בסיווג ייבנייניס שאינם

משמשים למגוריסיי ו- 752 מ"ר בסיווג יישטח שקרקע סיווגו עם המבנהיי.

במסגרת הערר על הועדה להכריע בשתי סוגיות, האחת, מועד תחילת חיוב הנכס. העוררת טוענת כי הנכס

אינו בשימוש עד היום וחמשיב טוען כי יש לחייב את הנכס מתחילת אכלוטו. השנייה, סיווג חנכס. העוררת

טוענת שיש לסווג את הנכס בסיווג חוול ביותר שיש למלון והמשיב טוען כי הסיווג בניינים שאינם

משמשים למגורים הוא הסיווג המתאים לפעילות הנכס.

1 דיון והכרעה

141

. לאחר שבחנו את טיעוני הצדדיט, הגענו לכלל דעה כי יש לדחות את הערר.

ביחס לטענה הראשונה, צודק המשיב כי מרגע אכלוס הנכס, אף אס טרם קבלת אישור אכלוט

ניתן לחייב את הנכס בחיובי ארנונה.

אנו לא רואים בכך טעם לפגט וכן בהתאם לפסיקה הרווחת אין בחיוב נכס מתחילת השימוש

בו כל פגם.

נציג העוררת מודה כי כבר בינואר 2018 הנכס חיה מוכן לשימוש. אין רלוונטיות אס החל שימוש אם לאו. הנכס מתאים לאכלוס גס בהתאם לעמדת העוררת ולכן החלטת המשיב

בנטיבות העניין סבירה.

סיווג הנכס:

בהתאם לפסיקה בבית משפט העליון בבריימ 5254/16 צמהל הארנונה של עירית תל אביב מ

בית ארלוורוב וכן 991/16 אפריקה ישראל ני מנהל הארנונה בעירית תל אביב נקבע כל:

1-12

''משהוצא היתר בנייה לנכס, כל שימוש שנעשה בו שלא על פי ההיתר אינו כדין, וזאת אף אס מדובר בשימוש שהותר בתכנית החלה על הנכס. בהקשר שבו עסקינן, בשלב הראשון שעניינו בחינת ייסליי השימושים בנכס, יש לאתר את אפשרויות השימוש הקיימות למחזיק בנכס הריק.

כנובע מדיני התכנון והבניח, אפשרויות אלו הן רק אלו שהותרו בחיתר הבנייה. מכאן כי שימוש שנעשה בניגוד לחיתר, אף אס הוא תואם את התכנית, אינו משום שימוש אפשרי העומד

לנישום (ראו והשוו ארנונה עירונית, בעמי 716).

...בהמשך לאמור, סבורני כי אין ממש בטענת אפריקה ישראל ובית ארלוזורוב שלפיה יש להתתשב באפשרות העומדת לנישום להגיש בקשה לשימוש חורג מהיתר הבנייה, בהתאם לשימושים שהותרו בתכנית. כאמור לעיל, כל עוד לא הוגשה בקשה מתאימה וניתן החיתר שימוש חורג, השימוש בנכס שלא על פי ההיתר אינו כדין ואין לסווגו לצרכי ארנונה על בסיס זה. כפי שציינו מנחל הארנונה ועיריית תל אביב-יפו וחיוע' המשפטי לממשלה, האפשרות להגשת בקשה לשימוש חורג אינה מקנה למחציק בנכס את האפשרות לעשות שימוש חורג קודם שיינתן אישור הרשות המוסמכת ולמותר לציין כי לאו האחרונה מוקנה שיקול דעת. כפי שנפסק: ייבמסגרת שיקול הדעת של הוועדה המקומית היא עשויה לבחון כיצד השימוש התורג מתיישב עס אינטרסים תכנוניים שונים וכיצד הוא ישפיע על הטביבה בה נעשה שימוש זהיי (עניין עמותת העצמאים, בעמי 207) וממילא הוועדה מוסמכת גם לדחות את הבקשה לשימוש חורג. לפיכך, האפשרות להגיש בקשה לשימוש תורג אינח מעלה או מורידה, כל עוד הבקשה לא

אושרהח.

...סוף דבר: אציע לתבריי לקבוע כי לצורך סיווג נכס ריק לצרכי ארנונה, יש להתחשב אך בשימושים אפשריים לפי החיתר הבנייה. אין די בשימושים הקבועים בתכנית החלה על הנכס, כל

עוד לא נקבעו במפורש בהיתר בניה.

הלכה זו של בית המשפט העליון באה לאחר שנושא סיווג נכס זול נידון רבות בפני ועדות הערר אשר, חלקן קבעו שיש לסווג בהתאם לסיווג הזול ביותר הקיים (לפי תבייע או חיתר בניה) וחלקן

אימצו את עמדת המשיב שיש לסווג רק לפי היתר בניה.

ועדה וו, בהתלטותיה, טרם החלטת בית המשפט הנכבד הייתה, כי, יש לחייב בהתאם לסיווג הזול

ביותר בתבייע או היתר בניה. אין ספק שלאחר החלטה דנן, יש לפעול לפי התלטת בית המשפט

הנכבד ולבתון בהתאט לקביעה המפורטת בהחלטה.

5 לאחר הפסיקה כאמור, על מנת לסווג נכס ריק בהתאם להחלטת בית המשפט העליון יש לבחון מבין כל השימושים בנכס מהו סל השימושים המתאים ליעודו התכנוני ובשלב השני לבחון מהו הסיווג הזול ביותר התואם את השימושים המותרים בנכס על פי דין. סל השימושים האפשריים

מוגבל אך ורק לשימושים שהותרו בהיתר הבניה.

6 בהתאם להיתר הבניה שמספרו 13-1529 שהוצג לועדה, היתר הבניה חינו ליימשרדי מלון, אולם

אירוח של בית מלון, חדרי ישיבות, בית קפה, חדרים טכניים'י.

7 בהתאם להצהרת נציג העוררת בפני הועדה, ביום 26/6/19 ייבהתאם להיתר הבניה הקיים של הנכס אני יכול להפעיל בנכס מסעדה, בית קפה, חנויות לקהל הרחב. השימוש שלי מוגבל כפונקציות תומכות מלונאות.'י

0 לאור האמור, לא מצאנו בסיווגו של הנכס משום סיווג שאינו מותאם או סביר בנסיבות העניין ולכן אנו מאמצים את החלטת המשיב וקובעים שהיא סבירה.

לאור האמור לעיל, הערר נדחה.

ניתן בהעדר הצדדייס היום 22.9.2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס'יא-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייו - 1977 ו החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

צ/

לייר: = 6 + ע\'וד גדי טל חבר: פרופי %ו רייך, רוי'ח

קלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יט באלול תשעט

מספר ערר: | 12:00 / 140020188

מספר ועדה: | 11957

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי

חבר: עו"ד מטרסו אהוד

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

המשיב:

בוכחים:

העורר/ת:

גולדברג הראל ושות' בע"

חשבון לקוח: 11032307

מספר חוזה: 929255

כתובת הנכס: הברזל 34

-ג ג ד -

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: גולדברג הראל ושות' בע"מ - ליטל אוגוסט הראל

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

העוררת: אני שומעת את המלצת הוועדה , אני מבקשת למשוך את הערר לאור מה שדובר בדיון.

ורוו

תאריך :| יט באלול תשעט

199

מספר ערר: | 12:00 / 140020188

מספר ועדה: | 11957

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי

חבר: עו"ד מטרסו אהוד

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת: 0%

גולדברג הראל ושות' בע"מ

חשבון לקוח: 11032307

מספר חוזה: 929255

כתובת הנכס: הברזל 34

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: גולדברג הראל ושות' בע"מ -- ליטל אוגוסט הראל

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 19.09.2019.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וז מיום מסירת ההחלטה.

יו"ר: עו"ד ו חבר: עו"ד אהו 2 חבר: עו"ד אהוד פלדמן

קלדנית: לק לוש