החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 01 עד 17 לדצמבר 2018

עיר: תל אביב-יפו
קטגוריה: ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך: 05/11/2018
שעת התחלה: 14:00
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

ווודווווווווו

תאריך : | כה בכסלו תשעט

08"

מספר ערר: | 13:56 / *********

מספר ועדה: | 11815

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: לוי אבשלום

חבר: טל גדי

העורר/ת: אלי עובדיה

ע"י ב"כ עו"ד: שי מ. רוסינסקי עוה"ד

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: בת אל זגורי

נוכחים:

העורר/ת: אלי עובדיה - אין נוכחות

ב"כ העורר/ת עו"ד : שי מ. רוסינסקי עוה"ד - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: בת אל זגורי

החלטה

השעה 14:00. אין התייצבות לעורר ולבא כוחו. בתיק זימון כדין שנמסר ליעדו.

ביום 5/11/18 יתקיים דיון מקדמי בסופו התבקש ב"כ עורר להודיע האם הוא עומד על שמיעת הערר כולו או מקצתו.

בתיק הודעה של ב"כ העורר מיום 6/11/18 לפיה הגיש מספר עררים, אך לא קיבל מספרי תיקים או זימונים לדיונים ועוד חשוב לציין כי ביום 3/11/18 דחה ביהמ"ש המחוזי בת"א בעמ"נ תא 8 את הערעור המינהלי שהגיש העורר ביחס לעילות אחרות אשר בחלקם נוגעות גם לערר שבפנינו, ונזכר במכתבה של הגב' שגית יעקב מיום 20/3/18 כי העורר הגיש עתירה מינהלית נוספת.

מכל האמור לעיל ומהעדר התייצבותו של העורר לב ובשים לב לכתב התשובה וטענות המשיב ביחס להעדר סמכות, אין אלא להסיק כי העורר זנח את הערר. אשר על כן הערר יימחק ללא צו להוצאות, אולם במידה והעורר יבקש לבטל את המחיקה ולהשאיר את התיק לדיון הוא יחוייב בהוצאות הישיבות עד היום בסך 3,000 ₪.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 03.12.2018.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האיוָטרנט של המשיב. ,

8 בא)

יו"ר: עו צדוק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבר! עו'ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

וזו

תאריך :| כה בכסלו תשעט

7098

מספר ערר: | 14:04 / 140018781

מספר ועדה: | 11815

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: אלי עובדיה

ע"י ב"כ עו"ד: שי מ. רוסינסקי עוה"ד

[

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: בת אל זגורי

נוכחים:

העורר/ת: אלי עובדיה - אין נוכחות

ב"כ העורר/ת עו"ד : שי מ. רוסינסקי עוה"ד - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: בת אל זגורי

החלטה

השעה 14:10. אין התייצבות לעורר ולבא כוחו. בתיק זימון כדין שנמסר ליעדו.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 03.12.2018.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומוות/(ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באת ינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד צדוק אקון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום חבּך עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

]וו

תאריך | : כה בכסלו תשעט

08"

מספר ערר: | 14:07 / 140018758

מספר ועדה: | 11815

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת:

עובדיה אליהו תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10776256

מספר חוזה: 645010

כתובת הנכס: לובטקין צביה 19

ע"י ב"כ עו"ד: שי מ. רוסינסקי עוה"ד

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: בת אל זגורי

נוכחים:

העורר/ת: עובדיה אליהו - אין נוכחות

ב"כ העורר/ת עו"ד : שי מ. רוסינסקי עוה"ד - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: בת אל זגורי

החלטה

השעה 14:20. אין התייצבות לעורר ולבא כוחו. בתיק זימון כדין שנמסר ליעדו.

בתיק הודעה של ב"כ העורר מיום 6/11/18 לפיה הגיש מספר עררים, אך לא קיבל מספרי תיקים או זימונים לדיונים ועוד חשוב לציין כי ביום 3/11/18 דחה ביהמ"ש המחוזי בת"א בעמ"נ תא 28 את הערעור המינהלי שהגיש העורר ביחס לעילות אחרות אשר בחלקם נוגעות גם לערר שבפנינו, ונזכר במכתבה של הגב' שגית יעקב מיום 20/3/18 כי העורר הגיש עתירה מינהלית נוספת.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 03.12.2018.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (/רר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר|האינטרנט של המשיב. /

יו"ר: עו"ד צדוק/אלוו---4 | חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום ו טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך :| כה בכסלו תשעט

08"

מספר ערר: | 14:31 / 140018790

מספר ועדה: | 11815

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת:

עובדיה אליהו תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10308142

מספר חוזה: 235310

כתובת הנכס: דן שיקה (ישעיהו) 20

ע"י ב"כ עו"ד: שי מ. רוסינסקי עוה"ד

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: בת אל זגורי

נוכחים:

העורר/ת: עובדיה אליהו - אין נוכחות

ב"כ העורר/ת עו"ד : שי מ. רוסינסקי עוה"ד - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: בת אל זגורי

החלטה

השעה 14:40. אין התייצבות לעורר ולבא כוחו. בתיק זימון כדין שנמסר ליעדו.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 03.12.2018.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות| (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד צדוק-אלו, \) חבר: עד ורַ\ח לוי אבשלום חברו\עו"ד טל גדי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך :| כח בכסלו תשעט

008

מספר ערר: | 08:38 / 140013904

646

מספר ועדה: | 11818

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: נצבא החזקות 1995 בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכמות של הצדדים.

החלטה זו תחול על שלושת התיקים שברישא.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 06.12.2018.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כ (סדרי דין בוועדת

ערר ₪ - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של'הקמשיב.

| 22ב = ]

יו"ר: 0 יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כח בכסלו תשעט

0208

מספר ערר: | 09:47 / 140016910

מספר ועדה: | 11818

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: ברכה בנימין

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור הודעת המשיב הערר נמחק ללא חיוב בהוצאות.

המשיב יסווג את הדירה בהתאם להצהרת בא כוחה.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 06.12.2018.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)( ין בוועדת ערר) התששל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

\ יי 0

יו"ר: עו"ד]| מאור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כח בכסלו תשעט

0008

מספר ערר: | 10:29 / 140017961

מספר ועדה: | 11818

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מאור יהודה

חברה: רו"ח רונית מרמור

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

העורר/ת: אהרון ענת

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאחר ששמענו את טענות הצדדים ולאחר שהופנינו לתצהירים מטעם הצדדים, אנו מסכימים לטענות שני הצדדים בצוותא כי אין סמכות לוועדה לדון בערר שלפנינו, שכן הליכים שננקטים נגד העוררת בתיק ערר זה הם לתקופות שהם מעל לתקופת ההתיישנות (מעל 12 שנה) כפי שנטען בתצהיר העוררת.

אין אנו עוסקים כעת בערעורים על החלטות שניתנו בשנת 2017 בתיק של אבוטבול. ככל שטוענת ב"כ המשיב כי ננקטו הלכי גביה מינהליים נגד מר אבוטבול אין אלה רלבנטיים לטענות בערר שבפנינו והטענות שלה ישמעו בערכאה המתאימה.

לאור האמור לעיל מצאנו לנכון כי הערר ימחק מבלי לחייב בהוצאות וכל צד רשאי לפנות לערכאה המתאימה לטעון טענותיו.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 06.12.2018.

בהתאם לתקגה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(0 דרי דין בוועדת ערר) התשל\ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

\ שי חקי 2

יו"ר: עו" ור יהודה חברה: רו"ח מרמור רונית חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ג בטבת תשעט

מספר ערר: | 12:08 / 140018978

מספר ועדה: | 11820

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

העורר/ת: רוזנטל ראובן

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!ו

החלטה

לבקשת העורר הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 11.12.2018.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 'דותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן חבר: עו"ד אהוד מטרסו 7 4 חבה: רו"ח/שמעון ז'יטניצקי

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר 140016747

ליד עיריית תלאביב ‏ - יפו

העוררת: מכללת רידמן בע''מ

- נגד.-

תמשיב: מנהל הארנונה עיריית תל -אביב יפו

החלטה

1 עניינו של ערר גה חינם נכסים המותוקים בידי העוררת, והמצוייס ברחי חיים לבנון 26 תל אביב וירמיהו 5 תל אביב, הידועים בספרי המשיב כנכסיים מס 2000249183; 2000249198; 2000249208 ;

2, 2000249168 2000158219; 2000158224 ; 2000408871 ; 2000158319, (לחלן: ייהנכסיי)

2 תמצית טיעוני העוררת

1. בהתאם לאתר האינטרנט הרשמי של העוררת, העוררת הינה מכללה בינלאומית לרפואה

משלימה ואינטגרטיבית (נוסדה 1987).

2. בנכס הממוקם ברתי תיים לבנון, לומדים מעל לאלף סטודנטים בכיתות לימוד מסודרות.

3. המדובר בנכס המשמש כבית טפר להכשרה מקצועית.

64. העוררת הינה המכללה הבינלאומית לרפואה משלימה ואינטגרטיבית הגדולה בישראל.

5. העוררת הינה מחלוצי תחום הרפואה המשלימה בארצ, והיא מובילה במגוון רחב של תכניות

להכשרות מטפלים המצטיינות ברמה אקדמית גבוהה, ומוכרות הן על-ידי אוניברסיטאות ומכללות בחוייל, והן על-ידי האיגודיס המקצועיים של מקצועות הרפואה המשלימה בישראל.

6. הלק נרתב ממסלולי הלימוד אצל העוררת, הינם בשיתוף מקצועי בלעדי עס כללית רפואה

משלימהח.

7. בנכס לומדים אלפי סטודנטים בכיתות לימוד מסודרות, ומלמדיס מומתיסם בעלי שס וניסיון

מהאר> ומהעולם, תוך התעדכנות מתמדת אחךר התידושיס הרבים המתרחשיס בתתום.

8. לקראת סיום הלימודים עוברים הסטודנטים התנסות מעשית משמעותית בקליניקות של

העוררת, הנחשבות לשם דבר בתחום הכשרת המטפלים. ההתנסות המעשית מעניקה לסטודנטים את הניסיון הקליני, ואת הביטתון העצמי הדרוש להמשך דרכם כמטפליס עצמאיים.

לאחר הסמכתם יש באפשרות הסטודנטים להשתלב כמטפלים בקופות התוליס = מכבי, כללית, לאומית ומאוחדת, בבתי החולים ובמרפאות הכאב, וכן בסקטור הפרטי.

מדובר בנכס אשר משמש כבית ספך, ולפיכך יש לסווגו לפי סעיף 3.3.23 לצו הארנונה יימוסדות להשכלה או להכשרה מקצועיתיי (ולא ע"פ סיווג שיורי של יילא מגוריסיי).

העוררת היא מוסד אשר מקנה הכשרה ו/או השכלה ומנפיק תעודות לבוגרים.

תכניות הלימוד אצל העוררת כוללות מסלולי לימוד בני שלוש-ארבע שנים, בכל אחד

מהתתומים הבאים: עיסוי רפלקסולוגיה; רפואה סינית; רפואה הוליסטית לילדים; רפואת

צמחים; אימון הוליסטי; פסיכותרפיה; לימודי מאמנים לבריאות ואורת חיים; נטורופתיה ותזונח טבעית.

בנכס עומדת לרשות הסטודנטים ספרייה גדולה בתחום הרפואה המשלימה, ובה מאות ספרי לימוד ועיון מכל העולם. לרשות הסטודנטים עומדת גם מערכת למידה מקוונת, המכילה מצבור אדיר של תומרי לימוד, ביניהם עשרות חוברות מקוריות שנכתבו במסגרת העוררת בעברית, לאורך השנים בתחומי הלימוד השונים.

מן האמור עולה, כי מדובר בהכשרה של בגירים לקבלת מקצוע.

העוררת מפעילה עוד מספר מרכצי לימוד בירושלים, חיפה, צפת, כגרת, באר שבע, ספיר.

לתצהיר העוררת צורפו מסמכים המעידים על הלות העוררת גוף הפועל להכשרה של סטודנטים בתחום המקצועי, המלווה אותם לכל אורך הדרך, עד למציאת עבודה בתתומי הלימודים שלהם. כמו כן צורפה גס דוגמא של תכנית הקורסים ופירוט שמות סגל העוררת.

בתום הלימודים, ולאחר עמידה בכל דרישות העוררת וקבלת ציונים מתאימים, מקבלים הסטודנטים מטעם העוררת תעודת סיום. לתצהיר העוררת צורפו תעודות לדוגמא.

לתצהיר העוררת צורפו אישורים ממשרד התינוך עבור העוררת המכיריס במכללה כמוסד המוכר על ידו, ובתוך כך למעשה משרד התינוך מאשר למורים ללמד אצל העוררת את כל המקצועות ולקבל בשל כך נקודות ויכוי.

העוררת מוכרת גם ע"י ייקרן מעגליסיי וייגמול השתלמותיי. יובהר כי האישור האמור מטעם משרד התינוך לא חיה קיים במסגרת ההליך הקודם שנוהל בפני ועדת הערר הנכבדה (אשר כוּכור נדחה על ידה). המדובר באישור משמעותי, אשר מביא את העוררת לעמוד בתנאי הסעיף הרלוונטי בצו הארנונה, מעל לכל ספק.

בהתאם לאמור בתצחיר המשיב: בנכס מלמדים כ- 350 מרצים. במקום לומדים כ- 3,000

סטודנטים. ישנם לימודים שנמשכיס לאורך שלוש עד ארבע שנים. גסם בהתאם לסקיצות שצורפו לתצהירי המשיב ולתמונות, נראח כי אין תולק כי אכן המדובר במוסד לימודי, בו ישנן כיתות לימוד בדומה לבית ספר.

המשיב אינו מסתפק באישור אשר הוצג לו מטעם משרד חחינוך, ולטענתו העובדה שהעוררת אינה מוכרת ע"י משרד חתמיית, מובילה בהכרת לדחיית בקשתה לשינוי הסיווג.

הסעיף בצג הארנונה.אינו קובע כי המדובר בתנאים מצטברים.

מדובר בקריטריונים שלא אווּכרו בשום צורה במסגרת צו הארנונה או הנספהיס לו, ועל כן לא אושרו ע"י שר הפנים או שר האוצר, ולפיכך ממילא אין להכריע על בסיסס הכרעה כלשהי בשאלה האם נכס מסוים עומד בקריטריונים אלה.

על הועדה ליתן התלטתה על בסיס ההגדרה הקיימת בצו הארנונה, ועל בסיס האסמכתאות שהוצגו בפניה (אישור מטעט משרד התננוך).

צו המיסים של העירייה מציג מספר שימושים המתאימים לסיווג האמור בסעיף 3.3.23 והעוררת עומדת בהגדרה של יימוסד ללימוד שיטתי ולהכשרה מקצועית המוכר ע"י משרד התינוך המקנה הכשרה ו/או השכלה שמטרתה הנפקת תעודה מטעמויי.

הסעיף אינו מזכיר כלל מה משמעות הייהכרהיי הנדרשת ממשרד החינוך או ממשרד העבודה, ובפרט אין בחירות לעניין היקף ההכרה הנדרש (אם יש לחדש ההכרה כל שנה) וכיוצייב.

מכל מקום מדובר בסיווג הדומה ביותר האפשרי לשימוש שנעשח בנכס, וכל ואת בהתאם להלכת ביהמייש העליון שניתנה לאחרונה במסגרת בריימ 3058-16 מנהל הארנונה במועצה מקומית בנימינה - גבעת עדה נ' אפרת שותפות ליצור ושיווק אפרוחי פיטום.

היה וועדת הערר תקבל את גישת חמשיב, חרי שמדובר בפרשנות מצמצמת אשר תעקר את מטרת סעיף 3.3.26 מתוכן, באשר המדובר בסעיף העוסק בהשכלה. כך או כך, די בכך שמשרד החינוך הכיר בעוררת לצורכי השתלמות לעובדיו, בכדי להספיק לטובת עמידה בהכרה הנדרשת, לשיטת המשיב, ממשרד התינוך.

מאחר ואין טוב ממראה עיניים, העוררת מבקשת להזמין את הועדה הנכבדה לסיור בנכס. ראת

לעניין אה: בריימ 6966/12 נצב'/א אחזקות 1995 בע'ימ נ' מנהל הארנונה בעיריית טירת

הכרמל.

תמצית טיעוני המשיב

העוררת הגישה השגות וערריס לשנים 2011-2014 אשר נידונו במאוחד, ובגינס ניתנה ההלטה ביום 16/9/14, אשר בקצירת האומר קבעה, כי העוררת אינה עומדת בתנאים המצטברים שנקבעו בסעיף 3.3.24 לצו הארנונה, ולפיכך סווגו הנכסייס שבתוקתה בתעריף יימשרדיסיי.

הוועדה קבעה כי צו הארנונה קובע חמישה תנאים מצטברים הנדרשים לצורך התלת הסיווג הקבוע בסי 3.3.24 לצו, וכי העוררת לא מילאה אחר שניים מבין תנאים אלו, כדלהלן: האחד, עניינו בהנפקת תעודה מטעם המוסד עצמו, מטעם שירות התעסוקה או משרד התינוך והתרבות ; וחשני, עניינו חכרה במוסד כמוסד ללימוד שיטתי ולהכשרה מקצועית ע"י שירות התעסוקה או משרד התינוך והתרבות. כאשר ההכרה הנדרשת הינה הכרה מהותית ולא

פורמלית. ביחס לכך קבעה הוועדה בהחלטתה:

''מודגש כי מלשון הסעיף עולה דרישה ברורה כי ההכרה צריכה להינתן למוסד עצמו, ולהבדיל מהכרה שניתנת לקורטים מטוימים הנלמדים באותו מוסד. מקובלת עלינו ההבחנה של המשיב בין מוסד מוכר ע''י משרד החינוך, לבין קורסים מסוימים המוכרים

ע"י המשרד. ההכרה הנדרשת בצו האונונה היא הכרה במוסד כמוסד להכשרת מקצועית, ולא הכרה בקורסים ספציפיים המוכרים כקורס השתלמות זה או אחר'.

על החלטת הועדה, הגישה העוררת ערעור לביהמייש המחוגי, בעמיינ 13758-05-15 מכללת רידמן בע''ימ נ' מנהל הארנונה בעיריית ת'/א - יפו, אשר נדחה.

בפסחייד נקבע בין חיתר, כי הקביעות המשפטיות של הועדה הושתתו על הליך ראייתי וממצאיס עובדתיים אשר חסיניט מביקורת של ערכאת הערעור. לגופו של עניין אישר ביהמייש

את החלטת הועדה בקבעו כי:

'אמנם הוצגו ראיות מהן עלה כי קורסים מסוימים הנערכים במכללה, מוכרים לצורך גמול השתלמות של עובדי הוראה, אך אין זו ראייה בדבר הכרה במוסד (להבדיל מהכרה בקורס פלונל)!/. (הדגשות במקור)

חרף פסק חדין הנייל, הגישה העוררת השגה וערר בגין חיוביה לשנת 2016 (ערר 160014855).

ערר וח נדתה על הסף, בהתלטה בה נקבע כדלקמן:

''בנסיבות אלה בהן תעוררת לא טענה וממילא לא הוכיחה כי חל שינוי משפטי או עובדתי בין ההתדיינות הראשונה להתדיינות השנייה דין הערר להידחות על הסף'י.

במסגרת ההליך דנן מבקשת העוררת מן הוועדה הנכבדה לקבוע, בניגוד גמור להלכה הפסוקה בנושא, כפי שנקבעה בין היתר במסגרת ההליכים שהתנהלו בעניינה של העוררת עצמה, כי התנאים בצו הארנונה אינם תנאים מצטברים, ובתוך כך מעלה טענות שעניינן חוקיותו של הסעיף, ומבקשת למעשה, כי החלטת הוועדה בדבר תחולתו של הסלווג הספציפי המבוקש על ידה על הנכסים שבהחוקתה תיעשה שלא על סמך הקריטריונים שנקבעו באותו הסעיף.

טענות אלה ראויות להידחות על אתר.

תצהיר העוררת מעלה בבירור כי האישור שצורף על ידה, מהווה הכרה של משרד התינוך בקורסיס ספביפיים לצורך גמול השתלמות, אשר אינו מהווח הכרה במוסד עצמו כמוסד להכשרה מקצועית. ממילא אין ההכרה בקורטיס הספביפייס מספיקה על מנת שיתקיים התנאל הקבוע בס' 3.3.24 לפיו נדרשת הכרה במוסד עצמו כמוסד להכשרה מקצועית.

החלטות ועדת הערר בהליך הקודם התייחסה לעניין וה במפורש, תוך הפנייה לעמיינ 278/06

שדמון גלעד נ' עיריית תל-אביב יפו בו הובחרה סוגיה וו, כדלהלן:

'סעיף 3.4.25 לצו הארנונה משנת 2004 מגדיר מוסדות להשכלה והבשרה מקצועית ...

מדובר בהגדרה הכוללת מספר רכיבים, ולא די בעובדה שמשרד העבודה או משרד החינוך מכירים בקורטים הנלמדים במכללה לצורך גמול לצורך קרנות השתלמות. יש צורך שתוענק תעודה מטעם משרוד העבודה או משרד החינוך ותעודה כזו אינה מוענקת...** הלכה זו אומצה פעמים רבות ע'י ועדות ערר שדנו בסעיף 3.3.24 לצו הארנונה. לא רק זו אלא, שהאישורים שהומצאו ע''י העוררת כלל לא מתייחסיט לשנים נשוא העררים דנן'י.

מהאמור לעיל עולה, כי גם אם האישור המדובר מתליחס לשנת המס מושא הערר דנן, אין בכך די כדי להוכיח את עמידתה של העוררת בתנאי לפיו המוסד עצמו הוא המוכר ע"י משד החינוך כמוסד להכשרה מקצועית, להבדיל מקורס פלוני אה או אתחר.

מכאן ובניגוד לטענת העוררת ברי כי ייאין חדש תחת השמשיי, שכן אישור וה אשר ועדת הערר נדרשה אליו כבר במתכונתו הקודמת ביחס לשנות מס קודמות, אינו חל על כל הקורטים הנלמדיס במוסד אלא על קורסים ספציפיים בלבד, אשר ההכרה בהם הינה רק לצרכי גמול השתלמות ורק ביחס לעובדי הוראה בלבד ( ולא לציבור הרחב כדרישת סעיף הצו).

מטענות העוררת עצמה עולה בבירור כי העוררת אינה מוכרת ע"י שירות התעסוקה או משרד החינוך והתרבות, אשר הכרה מטעמם הינה הכרחלת לצורך ההלת הטיווג המבוקש על ידה.

העוררת בחרה להגיש במסגרת ההליך תצהיר מטעם הגבי סאלי רידמן אשר מחקירתה עלה, כי היא אינה הגורם האתראי מטעם העוררת על הפנייה למשרד התינוך לעניין ההכרה בעוררת כמוסד ללימוד שיטתי והכרה מקצועית. די בעדותה של הגבי רידמן כדי להעיד כי העוררת אינה מקיימת את התנאי בדבר הכרה בה כמוסד מוכך ע"י שירות התעסוקה או משרד החינוך.

הכלל בדבר 'יהשתק פלוגתאיי מקים תסם דיוני בפני בעל דין מלהעלות טענות שהוכרעו וה מכבר ע"י ערכאה דיונית, והתריג לכלל וח מתקיים כאשר בעל הדין אשר ייהשתק פלוגתא'י נטען כנגדו מצביע על שינוי עובדתי או משפטי המצדיק דיון מתודש באותן סוגיות שהוכרעו.

כלל וה מוחל אף בעניינים פיסקאליים, וראו לעניין וה את שנפסק בבשייא 21904-08 פקיד השומה למפעלים גדולים נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע''מ ואח' ( פורסם בנבו).

בעניינו, מתקיים הכלל בדבר השתק פלוגתא, באשר העוררת לא נשאה, ולו לכאורה, בנטל להוכיח קיומם של שינויים עובדתיים או משפטיים כלשחס שיש בהכ כדי להצדיק פתיחתן מחדש של סוגיות שנדונו והוכרעו ע"י ועדת הערר במסגרת ההליך הקודם, ואשר ההכרעה בגינן כתה לאישורו של ביהמייש לעניינים מנהליים כערכאת ערעור.

דיון והכרעה

לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים, הגענו לכלל דעה כי דין הערר להידתות.

סעיף 3.3.24 לצו הארנונה קובע כדלקמן:

'יגני ילדים ובתי ספר ללימוד שיטתי לילדים ונוער הניתן ב-12 שנות לימוד, וכן כל מוסד אחר המוכר ע''יי משרד החינוך והתרבות ועוסק בתכנה לבתינות הבגרות. מוסדות המוכרים ע''י המועצה להשכלה גבוחה, וכן כל מוסד אחר ללימוד שיטתי ולהכשרת מקצועית המוכר ע''י משרד החינוך והתרבות ו/או שירות התעסוקה, המקנה הפשרת ו/או השכלה, שמטרתה הנפקת תעודה מטעמו, מטעם שירות התעסוקה או משרד החינוך והתרבות, ולמעט מוסדות כאמור שאינם פתוחים לציבור הרחב

היות ואין חולק כי העוררת אינה גן ילדים או בית ספר או מוסד אחר המוכר ע"י משרד החינוך והתרבות ועוסק בהכנה לבתינות הבגרות, הרי כדי שהנכס יסווג בסיווג על פי סעיף 3.3.24 לצו הארנונה, עליה להוכיח כי הינה מוסד ללימוד שיטתי ולהבשרה מקצועית המובר ע'יי משרד החינוך והתרבות ו/או שירות התעסוקה, המקנה תכשרה ו/או השכלה, שמטרתה הנפקת תעודה מטעמו, מטעם שירות התעסוקה או משרד החינוך והתרבות.

לאחר שבתנו את האישורים והמסמכים שהציגה העוררת, הגענו לכלל דעה, כי אין באיוה מהט, כדי להעיד על כי העוררת מוכרת על ידי משרד החינוך והתרבות ו/או שירות התעסוקה.

סעיף 3.3.24 חינו חד משמעי, ולפיו האישור הנדרש חינו אישור למוסד, כמוסד ללימוד שיטתי ולהכשרה מקצועית, ולא די בכך שקורטיס אותם מעביר אותו מוסד, הוכרו לעניין גמול השתלמות.

ראה לעניין וּח:

עמיינ 13758-05-15 מכללת רידמן בע'ימ נ' עיריית תל אביב (פורסם בנבו), שניתן בעניינה של

העוררת עצמה, ולפיו:

//אף אם אקבל את טענתה זו של המערערת ואתחשב בקיומו של הסילבוס - עדיין לא די בכך לשם קבלת הערעור בנוגע לסיווג הנכס בכללותו, שכן לא הובאה ראייה כי משרד החינוך והתרבות מכיר במוסד כמוסד להכשרה מקצועית (תנאי אחרון זה נזכר בסעיף 6 כאחד מחמישה תנאים מצטברים להפרה במוסד כמוסד להכשרה מקצועית לצורך צו הארנונה). אמנם הוצגו ראיות מהן עולה כי קורסים מסוימים הנערכים במכללה, מוכרים לצורך גמול השתלמות של עובדי הוראה, אך אין זו ראייה בדבר הכרה במוסד'י.

כן ראח:

ערר 2008-08-089 ברוך אריה לאון גת מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו:

/... כמו כן, הומצא אישור מטעם משדד החינוך והתרבות, לפיו קורסים מסוימים הנלמדים אצל העוררת, אושרו לצורך השתלמות אצל עובדי הוראה. ואולם האישורים הנדרשים הם כפי שנאמר ע'יי ב''כ חמשיב אישורים עפ''י חוק הפיקוח על בתי ספר המכירים כמוטד, להכשרה מקצועית ולא בקורס בודד בו. הקריטריונים הנדרשים לצורך הכרה במוסד, הינט שונים מאשר הכרה בקורס ספציפי, וקיים לכך אישור מיוחד אשר הובא בפנינו במקרים בהם דנו בטענות דומות'/.

ערר אגודת ניצן נ' מנהל הארנונה בעיריית ת'/א:

''מקובלת על הועדה האבחנה שביצע המשיב בין מוסד מוכר ע'/י משרד החינוך לבין קורסים מוכרים. שכן, האטמכתאות שהוצגו לוועדה הינם לגבי קורסים בלבד המוכרים לצורך הכרה בשעות הלימוד כקורט השתלמות. אין בקורסים אלה בכדי ללמד מאומה על אופי הפעילות של העוררת. ‏

מן האמור לעיל עולה, כי אין כל משמעות לכך שתכניות הלימוד של העוררת מוכרות .ע"י אוניברסיטאות ומכללות בתו'יל ועייי האיגודיס המקצועיים של מקצועות הרפואה המשלימה בישראל, כטענת העוררת, כל עוד ההכרה אינה מטעם שירות התעסוקה או משרד התינוך והתרבות, ועניינה הכרה מהותית במוסד עצמו כמוסד ללימוד שיטתי ולהכשרה מקצועית.

הגם שדי בכך שהעוררת לא הציגה כל אישור לפיו היא הוכרה בפועל על ידי משרד החינוך והתרבות ו/או שירות התעסוקה, על מנת לדחות את טענותיה בעניין שינוי הסיווג נוסיף, כי מעדויות העדה מטעם העוררת עצמה עולה בבירור כי היא אינה מוכרת ע"י שירות התעסוקה או משרד החינוך והתרבות. גבי רידמן הודתה במפורש במסגרת חקירתה כי: '/איננו מוכרים ע'יי משרד התמ''ת זאת לאור הנושאים הנלמדים במכללה. מביוון שאין המדובר במקצוע המוכר באופן רשמייי. עוד הודתה גבי רידמן כי האישור מטעם משרד התינוך מתייחס רק לעובדי הוראה ולא לציבור הרתב: ''משרד החינוך מאשר למורים ללמוד אצלנו את כל המקצועות והם מקבלים בגין כך נקודות''.

די בעדותה של העוררת עצמה כדי להעיד כי העוררת אינה מקיימת את התנאי בדבר הכרה בה כמוסד מוכר ע"י שירות התעסוקה או משרד התינוך.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל ובנוסף, מקבלים אנו את טיעוניו של המשיב, כי חל בענייננו הכלל של השתק פלוגתא.

האישורים אותם הציגה העוררת, והים מהבחינה המהותית לאותם אישורים שהוצגו במסגרת ההליכים הקודמים בעניינה של העוררת, גס אס נסבו על שנים קודמות. ואשר על כן אין בהם כדי ללמד על ההכרה בעוררת עצמה כמוסד מוכר ע"י שירות התעסוקה או משרד התינוך והתרבות, אלא אך בהכרה בקורסיס ספציפיים הנלמדיס אצלה לצרכי גמול ההשתלמות לעובדי הוראה בלבד, ואין בכותס כדי לשנות מן המסקנה כי העוררת אינה עומדת בתנאים המצטברים הקבועים בס' 3.3.24 לצו הארנונה, ומההחלטה שכבר ניתנה בעניינה של העוררת בעבר.

5 אשרעל כן אנו דוחים את הערר.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

6. בהתאם לסעיף 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות

הצדדים קיימת גכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 ימים מיום מסירת ההחלטה.

7 בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

8 ניתן בהעדר הצדדים ביום

42 מ - 0 /- 2

3% יש

לוייר: שלומ ליה שיד חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורויח חבר: מטרסו אהוד, עו"ד

ע\534\1\105

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר 140016488

ליד עיריית תלאביב ‏ - יפו

העוררת: דיזנגוף 89 טי. אל . וי בע''מ

-נגד.-

המשיב: מנהל הארנונה עלריית תל --אביב יפו

החלטה

1 | עניינו של הערר דנן הינו נכס המצוי ברחוב דיוּנגוף 89 בתייא, הרשום בספרי העירייה כנכס מסי 5 (להלן: ''הנפסי).

2 תמצית טיעוני העוררת

1. סיווג הנכס

1. הנכס מופעל מאצ ומעולם כאכסניה לתיירות, לאורך השנים מהקמתו לפני עשרות

שנים, כאשר שימש כמלון, לאתר מכן שימש כאכסניה ולפני מספר שנים נערך בו שיפוצ נוסף.

2. רמת השירות בנכס אינח כשל מלון בעל 4 כוכבים, ואפילו לא 3 כוכבים.

3. אין בנכס מטבת; מסעדה; טלפונים בתדרים; ספא; בריכה; ואזורי פנאי.

4. אין לדרג את המלון אפילו ברמת שירות של כוכב 1, שכן לא מוגשות במלון ארוחות

בוקר.

5. הנכס אינו מציע ערכת תפירה או חימום באמבטיה, הנדרשים ברמת שירות של 3

כוכבים.

6. השירותים בגינם סיווג המשיב את הנכס כמלון ברמת שירות של 8 כוכבים, ובכלל ואת

הסעות, שירותי כביסה, ניקוי יבש, שירותי קונסיירו, וכוי לא ניתנים על ידי העוררים, אלא ע"י ספקים חיצונלים.

.12

..3

הפקח מטעם המשיב שביקר בנכס, אינו בעל הכשרה לסוג את הנכס כמלון, חוא כלל או יודע מה הפרמטרים לדרוג בתי מלון, וחוא אף החודה, כי הוא ילא קובע', ומשנשאל מדוע לא וומן המשיב לחקירה, הוא לא ידע להשיב, עובדה המעידה על כל עסקינן בקביעה שרירותית.

הפקת מטעם המשיב לא ערך ביקור בחדרים ובשטתים וכלל לא עבד לפי כללי בדיקה כלשהם.

העוררת. הציגה חווייד של מומתה, אשר לו הסמכות לקבוע דירוג בתל מלון, והוא אחראי על דרוג המלונות במדינת ישראל מטעם התאחדות בתל המלון ומשרד התיירות

המשיב בתר לוותר על חקירת המומחה. ויתור וה אומר דרשני, והוא לא נועד אלא למנוע קביעת תקדים, בו יקבע כל אין למשיב קריטריונים, ואין לו את חידע, הכלים ואנשי המקצוע המתאימים להערכת רמת השירות.

יש לקבל את חוות דעתו במלואה, לאור הוויתור על תקירת המומהה.

הפנית המשיב לפסק הדין בעמ''נ 23476-09-15 קריגר ואח' נגד מנהל הארנונה בעירית תל אביב (להלן: ''הלכת קריגר') מטעה, שכן הנכס מעולם לא שימש למגורים, אלא שימש מאצ ומעולם לשם אכסון מלונאי. הן כאכסניה עבור הסוכנות היהודית והן;

בעברו הרחוק, כמלון.

השוואת רמת השירות בנכס לרמת שירות מקבילה בבתי מלון אחרים, חייתה מביאה לאותה מסקנה אליה הגיע המומחה. כל אדם בר דעת מבין שעסקינן במלון כוכב 1 ולכל היותר 2.

שטח חצר הנכט

במדידת שטת הנכס, מדד המשיב את כל שטח החצר, כולל שביל הגישה ושטתים שהעוררת לא עושה בהם שימוש.

העוררת אינה משתמשת בכל שטח החצר. כך, השטח המצוי בכניסה לחצר מכיוון רחוב דיינגוף איננו משמש לשום דבר למעט מעבר וגישה לבניין.

העוררת לא עושה שימוש בלעדי בתצר, ישנם בבניין דיירים נוספים כדוגמת ייסטאר אפרטמנטסיי, ולכן אין לחצמיד את שטח החצר לנכס שבתזקת העוררת.

יש לערוך תישוב יחס? ולחייב גם את 'יסטאר אפרטמנטסיי בתלק היחסי של החצר.

שטח המסדרון המשותף

לפי המדידות שערך המשיב, בכל קומה יש מסדרון משותף בשטת של 15.8 מ"ר.

שטח המסדרון אמור להיות מחולק באופן שווה בין כל המחזיקים.

לפי המדידה שערך המשיב, ייסטאר אפרטמנטסיי לא חוייבו בתלק חיחסיי של שטח המסדרונות המשותפים, ויש לתייבס, לפי תלקס היחסי בבניין.

תמצית טיעוני המשיםב -

סיווג הנכס

המדובר בבנלין המפורסט בשמו המסתרי ,11 110186 0/1166 6 גני'יי.

העוררת מפרסמת את הנכס באתר האינטרנט כיימלון בוטיקיי, המכיל 26 חדרים, שרות קבלה 24 שעות ביממה, חדרים נוחים, שירותי קונסיירגי, טרקלין עסקים, טיולים פרטיים, שירותי כביסה וגיהו וכיוייב.

במלון, ארבעה טוגי חדרים: סוויטת דלוקס עם מטבחון, סוויטת דלוקס עס מרפסת, ,

חדר סופרייר צוגי עס מרפסת וחדר קלאסיק טווין.

באתר האינטרנט של חמלון, מפורסם המלון בנוסף, ככולל י'אירות בוטיק איכותמי וייחצר פנימית עס פינות ישיבה מרגיעות"י.

חדרי המלון מאובורים במיטח, ארון בגדים, טלוויויה כ1,01, ערכה להכנת תה וקפה,

כספת וכו!.

בחדרי הרחצה והשירותים מוצעים מגבות, מוצרי טיפוח ללא תשלום ומייבש שיער.

המלון אף מספק לאורחיו תיקי חוף ללא תשלום.

המלון מעניק לאורתיו שירות של מנקה לחדר לשם סידור וניקיון.

במלון גס טרקלין עסקים, אשר תואר ע"י עד העוררת בעדותו כדלקמן:

/'אם אני נשאל אם יש טרקלין עסקים אני משיב שיש לנו חדר אחד ששמנו בו כסאות ושולחנות לרוותת האורחיט שלנו. מדובר בחדר ששטחו 12 מ'ר יש בחדר הזה כיבוד לאורחים, שתיה קרה, חמה וטלוויית'י.

התמחור לשהייה בכל אחד מהחדרים הינו שונה ותלוי ברמת החדר ובאבזור הנמצא בו. המחיר *כול לכלול גס. תשלום עבור ארותת בוקר וארותת ערב, הניתנים על ידי המלון כשירותים חלצוניים, בעלותס נושא המלון.

ניתן להומין מקום לאחד מהחדריט שבמלון גס דרך אתר האינטרנט.

בדיון ההוכתות אישר העד מטעט העוררת כי הפרסומים שהוצגו על ידי המשיב, הלנם של העוררת.

על פי עדות עד העוררת, עלות חדר כולל ארוחות מתומחר ב-890 ₪ לווג.

לאור החלטת ועדת הערר בעררים 140007762, 140008226 מלון רוטשילד בע'ימ, : *י תעריפי המלון יכולים לשמש אינדיקציה לצורך בחינה והשוואת בין המלונות השונים ורָמת השלרות הניתנת בהן..".

,.3

אין לקבל את טענת העוררת, כי עסקינן בדירות נופש. בכל מדיה אפשרית מציגה עצמה העוררת כיימלון בוטיקיי, וגם באתר האינטרנט של העוררת עצמה מתואר הנכס כימלון".

ליעוד הדירות והשימוש הנעשה בהן הוא נופש לתקופות קצובות של פנאי וחופש, ולא לתקופות של קבע, ולכן יש לסווגן כייבית מלון'.

סיווגו של הנכס נקבע בהתאם לאופיו ולפעילות המתבצעת בו.

העוררת מפעילה במקום עסק לכל דבר ועניין, שיתכן שהסיווג המתאים ביותר הוא דווקא הסיווג הכללי החל על כל העסקים בעיר שאינם וכאים לתעריף מופתת (היינו -

סיווג יבניינים שאינם משמשים למגורים' ע"פ סי 3.2 לצו הארנונה) (הגבוה מ'מלון 4 בוכבים!!), וואת לאור השירותנים הניתנים בנכס.

סיווגו של הנכס כיבית מלוןי תואם גס את הפרוש הלשוני של מונת וה. ודוק, מילון אבן שושן מגדיר 'בית מלון כייאכסניה, בית לאכסון אורחים, עוברי דרך, תיירים'י.

הגדרה וו תואמת את השימוש הנעשה בנכס.

על פי סעיף 3.3.6 לצו הארנונה, סיווג בתי מלון עפ"י שיטת הכוכבים יכול לעשות רק עבור מלונות ישנים אשר כבר דורגו בעבר, שכן למלונות חדשים לא ניתן עוד כיום דירוג בשיטה זו.

לאוךר ביטול שיטת הכוכבים, בשנת 2004 ובשנת 2012 התפרסמו תוורי מנכ"ל של משרד חתיירות, ושם נקבעו רמות דרגות דירוג (2-.4) לבתי מלון (להלן: ''החוזר'י או '/חוזר מנפ'יל'). צו הארנונה של עיריית תל-אביב אינו מאמא באופן מוחלט את דרגות הדירוג הנוכרות, והוא אינו מכפיף עצמו לתווּרי המנכייל של משרד התיירות, אולם חוא נעור בדרגות הדירוג הנייל לצורך ההבחנה בין רמות השירות של בתי המלון וסיווגסם תחת הסעיף 3.3.6 הנייל.

העיר תל אביב מהווח מרכז עטקי ותיירותי גם יחד, ובעיקר בשנים האחרונות קמו בעיר נכסיט רבים שאינם עונים על אף אחת מההגדרות הייקלאסיותיי למלון. על כן בחרה מועצת העיר שלא להגביל את ההגדרות הקבועות בחוזר לצורך קביעת דירוג מלון, ולפיכך צו הארנונה מתייתט לרמת שירות.

הלות והמלון מושא הערר אינו מדורג בשיטת הכוכבים, אשר בוטלה במדינת ישראל לפני שנים רבות, חרי בבואנו לסווג את המלון יש לבחון את רמתו עפ"י קריטריונים של טיב ואיכות השירות הנהוגים במלונות בעלי רמה דומה.

מתומר הראות שהוצג לוועדה, עולה כי חשימוש במלון תואם את אמות המידה הקבועות בתקנות לרמת דירוג גבוהת.

במקרה דנן מדובר במלון בוטיק- יוקרתי, המספק רמת שירותים גבוהה ולתילופין עונת להגדרת מלונית עירונית ברמה 8 על פי תוצר מנכ"ל משרד התלירות.

872

מהגדרת ‏ מלונית בדרגה 4* בתוזר ניתן ללמוד כי כמה מהקריטריונים הדרושים

למלונית בדרגה 4 מתקיימים במקרה שלפנינו.

אין לקבל את טענות העוררת, כי אין בנכס מתקנים ותשתיות המקניס לנכס סיווג 4 הכוכבים. עם כל הכבוד לקריטריונים המפורטים בתוור, אין המדובר בקריטריונים יבלעדיהם אין' - העיר תל אביב מאופיינת בנכסי תיירות מגוונים ומורכביס המעניקיס מחד גיסא שירות יוקרתי ומפואר ומאידך גיסא, אין בהם חדרי ישיבות או אולמות מסחר וכדי. כך וגם, בעיר תל אביב קיים טרנד של מלונות בוטיק *וקרתיים, הממוקמים במרכוּה של העיר.

לאור האמור בחר מתקין הצו לבדוק את רמת השירות הניתנת בתקני חתיירות ולא דווקא להכפיף את שיקול דעתו לגורמים חיצוניים בלבד.

העוררת תולה את יהבה בממצאי בדיקה עצמאית שערך מר דני אלקלעי, אשר הינם חסרי כל משמעות לענייננו, שכן קביעת דירוגו של המלון בהתאם לתקנות יכולה להיעשות רק בידי ייממונהיי המשמש כאורגן מטעם משרד התיירות עצמו.

ואת ועוד, העוררת אמנם מבקשת כי סיווג המלון ייקבע בהתאם לקריטריונים הקבועים בתקנות, אולם נמנעת מלפנות למדרג התיירות לקביעת דירוג המלון.

מהעובדות שהוצגו בפני וועדת הערר, ניתן ללמוד כי מדובר בעניינו, במלון בוטיק יוקרתי, אשר מקנה שירות? אירוח ברמה גבוחה, אקסקלוטיבי, סוויטות מעוצבות, שירותי ארוחת בוקר במסעדת ילנדווריי וכיוצייב.

ספק רב, אס המלון *ציג עצמו כמלון ברמת שירותים של כוכב אחד כפי שטוענת העוררת. היפוכו של דבר הוא הנכון, המלון מפורסם באתרי התיירות כמלון למעלה מכוכב 1, אס היה בכך טעות, סביר היה שהעוררת הייתה עומדת על כך כי הפרסום יתוקן בהתאם.

לעניין ּה, תופנה הועדה הנכבדה לפסהייד שניתן אך לאחרונה בעמיינ 17209-02-15 סקאנר לייט ואח' נ' מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב- יפו (פורסם בגבו), בו נקבע בי אתר האינטרנט של המערערת חינו מידע הנגיש לציבור ומהווה ראיה לכאורה לשימוש שנעשה בנכס, ובוודאי לצורך הקביעה כי מנחל הארנונה עמד בנטל הראשוני בקביעת השומה.

העוררת מבקשת למקד את חדיון בשירותים שאין המלון מספק לאורתיו, ונמנעת מלדון באופן מפורש בשירותים אותם כן מספק המלון לאורתלו. העוררת הטוענת כל היא אינה עומדת בתנאים ההכרחיים לסלווג בית מלון ב-4 כוכבים, אינה טורחת לציין כי היא עומדת בתנאים המהווים דרישות חובת למלון 4 כוכבים ואף בתנאים נוספים שאינם מחוויס דרישות תובח באף דרגת מלון.

בחינת רמת השירות אותח מספק המלון לאורתיו מעלה כי קביעת סיווגו של הנכס ברמת שירות של 4 כוכבים חינה סבירה וחגיונית ואף מתבקשת מהגיונס של דברים.

גס אם חשירותים שניתנים ע"י העוררת ניתנים ע"י מיקור חוץ, בשל אופיו של חמקום, המדובר בשירותים מלונאים לכל דבר וענין. ראו לענייו וה הלפת קריגר, שם נפסק, כי ''מקובלת עלי עמדת המשיב לפיה אין משמעות להיות השירותים מוענקים, דה פקטו, על ידי מיקור חוץ. המבחן לעניין זה הוא טיב השירות לו מצפה האורח המגיע לשחות במתחם והשלרות הניתן לויי.

כן ראו גס החלטת וועדת הערר בערר 160008519 מלונות הירדן שקבעה כי העובדה שאין בריכה וטפא במלון, אין בה כדי להוריד מרמת חשירות הגבוהה הניתנת במלון הנקבעת ממכלול אמות מידה.

על העוררת מוטל הנטל להוכית את טענותיה, כי רמת השירות שבמלון מקבילה לשל 1 כוכבים ולהציג ממצאים ברורים המעידים כי חרף מגוון השירותים המוענקיס לאורתי המלון - דירוג המלון כ-4 כוכבים הינו שגוי ומוטעה. העוררת כשלה מעשות כן ולא הוכיחה טענותיה בעניין. העוררת הסתפקה בטענות כלליות, כל ואת מבלי לבטסט תשתית עובדתית ומשפטית שתוכית כי דירוג 0-1 כוכביט הוא הדירוג המתאים ולא אחר.

בקביעת רמת השירות במלון על העירייה להתתשב במיקומו, ברמת החדרים ובשירותים הניתנים בו. כל אלה ועוד מצדיקיס לסווג את המלון כפי שסווג.

בענייננו, המלון נמצא בסמוך למרכו הבילוי, התרבות והעסקים של העיר תל אביב, ובסמוך לחנויות והמסעדות הטובות בעיר. ניתן גס ללמוד על רמת השירות המוצעת בנכס לאור המחיריט הנגבים במקום.

הנכס מהווח שילוב של קריטריונים מכל מיני סוגי מלונות- ועל כן בבחינה תכליתית של צו הארנונה בדרישתו לרמת שירות אין ספק כי בסקאלה הנעה בין רמת שירות מינימלית- נמוכח, לבין רמת שירות מקסימלית- גבוהה, הנכס ממוקט גבוה במעלה הסקאלה ואין על כך עוררין.

שטח חצר הנכס

גל

שטת של 152.06 מ"ר בסיווג קרקע תפוסה הוא בר תלוב בארנונה ונועד לרווחת אורתי חמלון ומהווה המשך ישיר שלו.

המדובר בשטחים המהוויט חלק בלתי נפרד מהנכס, והמשכו הישיר וטבעי של הנכס, שנועדו לרווחתם של השוהים במלון אשר בפועל עושים שימוש בלעדי בשטח זה.

בשטת גה הוצבה ע"י העוררת פינת קבלה של המלון פינות ישיבה מוצלות, עציצי נוי וכי.

העדיס עצמם מטעם העוררת אישרו בדיון ההוכחות כי הם אלו שהציבו שולתנות וכסאות לרווחת האורחים, כמו כן עציצים והיא זו העושה בו שימוש.

העוררת היא המפיקה תועלת כלכלית ברורה משטח זה, שכן השטח משמש אותה כחלק אינטגרלי מהמבנה, והיא הנהנת העיקרית הימנו.

3. שטת המסדרון המשותף

באשר לשטחי המסדרון, חויבה העוררת בהתאם לחלקה היחסי בנכס.

העוררת מחויבת בהתאם לתלקה היחסי בקומות 3 ו-4 (15.8 מ"ר).

בקומה 2, העוררת לא מחויבת בשטח המסדרון בהתאם לסעיף 1.3.1 חי לצו הארנונה של עיריית תל אביב- יפו.

4. דיון והכרעה

1 לאתר שבחנו את טיעוני הצדדים, הגענו לכלל דעה, כי דין הערר להתקבל באופן חלקי.

2 סיווג הנכס

איננו מקבלים את טענת העוררת, כי עסקינן בדירות נופש.

על העובדה כי עסקינן במלון, ניתן ללמוד מהאופן בו מציגה עצמה העוררת במדיות השונות, שס מוצג המלון כיימלון בוטיקיי, וכך גס באתר האינטרנט של העוררת עצמה מתואר הנכס כימלון".

לא זו אף זו, צודק חמשיב כי ייעוד חדירות והשימוש הנעשה בהן הוא נופש לתקופות קצובות של פנאי וחופש, ולא לתקופות של קבע, ולכן יש לסווגן כייבית מלוןי.

ראו לעניין וּח:

עייש 5024/99 מנהל הארנונה בעיריית חדרה נ' גייזלר;

עתיימ 515/01 גרוסמן נ' עיריית חדרה.

אם ביחס לדירת נופש קבועה, אשר ויקתו של המחזיק בה גבוהה מזו של אורח הלן במלון באופן ארעי וקצוב, נקבע כי יש לסווגה כיבית מלוןי, קל ותומר שבענייננו, בו מועמדות הסוויטות לאורחים המגיעים לנכט מעת לעת לתקופות ארעיות ומוגבלות.

הגם שאנו מסכימים, כי במלון עסקינן, לא הרים המשיב את חנטל להוכיח, כי רמת השירות בו סווג המלון נכונח.

בשנת 1992 בוטלה שיטת דירוג הכוכבים על ידי משרד התלירות, ולפיכך, ישנה הפרדה בצו הארנונה בין בתי מלון שנבנו לפני שנת 1992, אשר יסווגו לפי דרגת שירות בהתאם למספר הכוכבים, ובתי מלון שנבנו לאחר שנת 1992, אשר יסווגו בהתאם לרמת השירות המקבילה בבתל מלון קיימים.

לפיכך, בהתאם לצו הארנונה, עלינו לבחון את רמת השירות הניתנת בנכס בהתייתט לרמת שירות מקבילה במלונות קיימים, ואין אנו נדרשים למספרי כוכבים שנקבעו או לא נקבעו לבית המלון.

מקבלים אנו את עמדת המשיב, כי מחומר הראות שהונת בפנינו עולה, כי המלון ממוקסם בלב ליבה של תל אביב, באחד הרהובות המתוייריםס והמרכצייס בעיר; כי בשטח חמלון קיימת עמדת קבלה המאוישת בכל שעות חיממה, 4 סוגי חדרים (סוויטת דלוקס עם מטבתון, סוויטת דלוקס עס מרפסת, חדר סופרייר ווגי עס מרפסת וחדר קלאסיק טווין), שירותי קונסיירזי, חדרי המלון מאובוריס במיטות, ארון בגדים, טלווטיה כ1.6, ערכה להכנת תה וקפה, כספת וכוי, בתדרי הרחצה והשירותים מוצעים מגבות, מוצרי טיפוח ללא תשלום ומייבש שיער, במלון טרקלין עסקים, חצר פנימית עם פינות ישיבה, וכן שירותי טיולים פרטיים, שירותי כביסה וגיהוץ, שירותי הסעדה לארוחות בוקר וערב, ושירות של מנקח לחדר לשם סידור וניקיון. המלון אף מספק לאורתיו תיקי תוף ללא תשלום.

הגם שיתכן ואכן רמת השירות אותה מספק המלון לאורתיו הינה ברמת שירות של 4 כוכבים, הרי לצערנו, לא הרים המשיב את הנטל להוכיח ואת.

בהלכת קריגר נקבע, כי על כתפי חמשיב מוטל הנטל להסביר מדוע סווג ותויב בית מלון בהתאם לדירוג כוכבים מסוים, וכי /'אין די בתיאור קיומם של שירותיט כאלה ואחרים כדי לקבוע שהמדובר במלון בדרגת 5 כוכבים, ולהשית עליו תשלומי ארנונה בהתאם. על הליך ההשוואה למלונות מקבילים להיות סדור ובהיר, ומצדיק קביעה בי המדובר ברמת שלרות דומה. משנמנעה העירייה מלעשות כן, לא ניתן לקבל את מסקגתה כי המדובר במלון ברמת שירות של 5 כוכבים'י.

על אף האמור מפורשות בהלכת קריגר, לא הציג המשיב בפנינו כל השוואה למלונות מקבילים, ואפילו לא פירט את הקריטריונים, על פיחם מסווג הוא את רמת השירות בבתי מלון.

האם קיומה של עמדת קבלה הוא המבדיל בין מלון המסווג כשני כוכבים לבין ות המסווג כשלושה?

האם קיומם של מוצרי טיפות ללא תשלום ומליבש שיער, הוא המבתין ביניהט!

הואיל והמחלוקת נעוצה ביחס לאופן בו הופעל שיקול הדעת על ידי המשיב, ובשאלה האם החלטתו של המשיב הינה סבירה אס לאו, ולאור הקבוע מפורשות בהלכת קריגר, היה על המשיב להסביר את קביעתו, ולפרט את הנתונים העובדתיים והנימוקים המשפטיים, אשר הובילו אותו למסקנה לפיה עסקינן במלון בעל רמת שירות של ארבעה כוכבים.

הכיצד ניתן בכלל לבתון את שיקול דעתו של המשיב, כאשר שיקול דעת זה כלל לא נפרש בפינינו, והקריטריונים על פיהם הוא מופעל נותרים עלומים.

וחרי בהעדר קריטריונים גלויים, ובהעדר השוואה למלונות אחרים, יכול חמשיב להכריע כך או אחרת בשרירות לב, מבלי ששיקול דעתו יכול להיבחן.

4. לאור הלכת קריגר בנסיבות בהן לא הוצגה משנה סדורה באשר לאופן בו נקבע דירוגו

של בית המלון, ולא פורטו הנתונים העובדתייס והנימוקים המשפטיים שהובילו לקביעת הסיווג כאמור, והואיל ולא הוצגה כל השוואה בין רמת השירות במלון דנן ובין מלונות אחרים בעיר המדורגיס 4 כוכבים, הרי שאין מנוס מלקבוע כי המשיב לא עמד בנטל המוטל עליו.

5. נודה, כי שקלנו להורות למשיב להשלים ראיותיו בנושא ּה, שכן כאשר במסגרת הלכת

קריגר, קיבל בית המשפט את הערר על החלטתנו, הורה הוא להשיב את הערר לוועדה, על מנת שהצדדים ישלימו טיעוניהס ויציגו בפני הוועדה את ראיותיהס בסוגיה זו, דא עקא, שסבורים אנו, כי גס אס בסמכותנו לעשות כן, ולא ברור שכך, הרי מקרה וּה אינו המקרה הנכון לעשות כן, לאור העובדה שהלכת קריגר ניתנה כבר ביום 5.3.17, כמחצית השנה קודם להגשת תצהירי המשיב בתיק וה, ולכן היה על המשיב לכלכל צעדיו והגשת ראיותיו בהתאם.

3 שטח חצר הנכטי

1. מסקבלים אנו את טענת המשיב, כי שטח חצר הנכס נועד לרווחת אורתי המלון ומחווה

חלק בלתי נפרד מהנכס, והמשכו חישיר והטבעי.

2. העוררת היא המפיקה תועלת כלכלית ברורה משטח גה, שכן השטח משמש אותה

כחלק אינטגרלי מהמבנה, והיא הנהנת העיקרית הימנו.

3. אשרעל כן צדק המשיב, כי חייב קרקע זו בארנונה, והשיתה על העוררת.

4. שטח המסדרון המשותף

מקבליסם אנו גס את טענת המשיב, כי בגין המסדרונות המשותפים חויבה העוררת בהתאם לחלקה היחסי בנכס, בהתאם להוראות סעיף 1.3.1 ח' לצו הארנונה של עיריית תל אביב-יפו

5. אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל אנו מקבלים את הערר באשר לאופן סיווג הנכס, ודותחיס את הערר

ככל שהוא מתייחס לשטח הנכס.

6. בנסיבות העניין לא מצאנו לחייב את מי הצדדים בהוצאות.

7 בהתאם לסעיף 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וואת בתוך 45 ימים מיום מסירת ההחלטה.

8 בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם החלטה גו באתר הא ט של המשיב.

9. | ניתן בהעדר הצדדים שו ₪ 0

א / ( 0

יו"ר: שלומית ארליך, עו"ד | חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורו'יח חבר: מטרסו אהוד, עו"ד

ע\פ533\1\10

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר 140010267 -

ליד עיריית תלאביב ‏ - יפו

העוררים: קריגר אהוד ת.ז. *********

קריגר עומר משה ת.ז. *********

קריגר מוטולה מיכל רבקה ת.ז. *********

מוטולה ירון יוסף ת.ז. *********

- נגד-

המשיב: מנהל הארנונה עיריית תל -אביב יפו

החלטה

1 עניינו של הערר דנן הינו בית מלון יידה-רוטשילדיי המצוי בשדרות רוטשילד 71 תל אביב, הרשום בספרי העירייה כנכס מס' 2000127325 (להלן: ייהנפסיי או ייהמלוןי).

2 בהתלטה שניתנה בערר וה על ידי ועדת הערר וו, נקבע כי צדק המשיב בסווגו את הנכס כבית מלון,

ברמת שירות של: 5 כוכבים'י.

3 | בית המשפט שדן בערעור שהוגש על ההחלטה בערר (עמיינ 23476-09-15 קריגר ואח' נ' עיריית תל אביב-יפו), דחה את טענות העוררים כי אין עסקינן בבית מלון, אך קיבל את הערעור על ההחלטה, כי רמת חשירות במלון היא של יי 5 כוכביסיי, בקבעו, כי ייאין די בתיאור קיומם של שירותים כאלת ואחרים כדי לקבוע שהמדובר במלון בדרגת 5 כוכבים, ולהשית עליו תשלומי ארנונה בהתאם. על הליך ההשוואה למלונות מקבילים להיות סדור ובהיר, ומצדיק קביעה כי המדובר ברמת שירות דומה'י. | לאור קביעה זו, חורה בית המשפט להתויר את הדיון בערר לועדה, על מנת שזו תכריע בשאלת דרוג רמת חשירות במלון, תוך שהוא מאפשר לצדדים להשלים ראיותיהס בסוגיה זו.

4 עס התזרת הערר לדיון, הורנו לצדדים להשלים ראיותיהס בסוגית דירוג רמת השירות במלון.

הצדדים הגישו ראיותיהם, ולאחר שלב ההוכתות אף סיכמו טענותיהם בפנינו.

5 תמצית טיעוני העוררים

1 קיים כשל מהותי בהתנהלות המשיב, אשר לא קבע קריטריונים אתידים, גלויים וברורים, לצורך השוואה בין מלונות וקביעת מספר הכוכבים לצרכי ארנונה.

2 בשל היעדר פרמטרים אחידים ו/או נוהל ברור, המשיב פועל בשרירות לב בסיווג המלונות.

בהסתמך על השוואה למלונות אחרים, על-פי רשימת המלונות. לפי. חלוקה לכוכבים לצרכי ארנונה (להלן: ייהרשימהיי), שהועברה ע"י המשיב באיחור, יש לסווג את המלון לכל היותר ברמת ?2 כוכבים.

להילופין, בהעדר פרמטריט ברורים, לאור ההלכה שנקבעה בעמייג (תייא) 29237-10-15 מלון רוטשילד בע''מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו (פורסם בנבו), יש לקבוע את דירוג המלון בהתאם ל-270 הקריטריונים המפורטים בתקנות שירותי תיירות (בתי-מלון) תשע"ג-2013 (להלן: 'יתקנות התנירות'י). בהתאם לקריטריונים אלה, (קיומן של אמות מידה וצבירת נקודות)

יש לסווג את המלון ברמת שירות של 0-1 כוכבים.

לפי סעיף 3.3.6 לצו הארנונח, סיווג המלון יקבע ייבהתאס לרמת השירות, ובהתייחס לרמת השירות המקבילה במלונות קיימים'י.

מונחי ההשוואה: *וקרה, אינטימיות, ייחודיות, עיצוב פנים, לפיחט טיווג חמשיב את הנכס,

הינם מושגים סובייקטיבייס לתלוטין, שאין להם הגדרה במסמך כלשהו, וְהֶסם לא מלמדים על רמת שירות.

לצורך טיווג המלון לפי פרמטרים של *חס אישי וחווית לקוח, היכולים ללמד על רמת שירות, המשיב הסתמך על עדויות שמיעה וביקורות שנמצאו באינטרנט, שאמינותן לא נבדקה.

יישירותיס חניתניס במלוניי, כנטען ע"י המשיב, אינם ניתנים בו, אלא ניתנים ע"י צדדי גי ולעלתים במרחק מאות מטר מחמלון, כגון חדר כושר.

בניגוד לנטען ע"י חמשיב, במלון אין בריכה העומדת לרווחת האורחים.

יש לדחות ו/או ליתן משקל ברף הנמוך לתצהלרה של גב' רות אדר (להלן: 'יהמצהירהי), שהוגש מטעם המשיב, אליו צורפה טבלת השוואה לשלושח בתי מלון בעיר, בשל מספר סיבות :

1. המצהירה לא ביקרה בנכס וכן לא הייתה במלונות מולם ערכה השוואה.

2. למצהירה אין רקע במלונאות.

3. ההשוואה למלונות אתרים התבטסה על פרסומי אינטרנט שגויים ועל בירורים

טלפונייס שלא צוין עס מי נעשו, ואם בכלל.

64. קביעת רמת הדירוג ע"י המצהירה, נעשתה על בסיס מבחנים סובייקטיבייס שהתבססו

על פרמטרים סתומים ללא פרשנות, כמו: יימדובר במבנה לשלמור..."י, יימלון בעל אופי ועיצוב יוקרתליי, *י...סוויטות פאריי, ועוד.

5. המצחירה הגדירה את הנכס כמלון יוקרתי בשל היחס האישי והאווירה האינטימית

שבו, שאותם לא חוותה באופן אישי, ולא מתוך שיחות עס אורתי המלון.

6. בטבלת ההשוואה, המצהירה כללה נתונים מטעים ביחס לנכס, לפיהם יש בו חדר

כושר, ספא ובריכה, בשעה שחדר הכושר הוא ציבורי ומרוחק מהמלון, אין בנכט ספא, וחבריכה איננה לשימוש האורתים.

7. בטבלת ההשוואה, המצהירה כללה נתונים. מטעים ביחס למלונות שהובאו לצורך >

השוואה, לפיהם חדר הכושר במלון יינורמןיי הוא שירות חיצוני, וכך גס חדר הכושר הספא והבריכה במלון יפוליהאוסיי, בשעה שבפועל מתקנים אלה מהווים תלק אינטגרלי מהמלונות.

בהתאם לתצהיר עדות ראשית של מר אחוד קריגר, אשר לא נסתר על-ידי חמשיב:

1. הנכס לא כולל את המתקנים הבאים: מסעדה, מרכו בריאות/חדר כושר/ספא, בר או

חדרי בידור, בריכה, כביסה, חדרי כנסים, חנויות נוחות, חנייה, ספר/מעצב שיער ושירות חדרים- מאפיינים של מלונות 4 ו-5 כוכבים.

2. מסעדת קנטינה היא עסק חיצוני ונפרד מהנכס, ואיננה מסעדה של המלון.

3. שרותי עיסוי, ככל שמוזמניס ע"י האורתיס, חינם שירות פרטי לגמרי, וכל ההתהשבנות

בין המעסים לבין אורחי המלון, נעשית ללא מעורבות של המלון.

4. לאורתי המלון יש אפשרות לעשות שימוש בחדר כושר חיצוני למלון, חמרוחק ממנו

מאות מטרים.

5. אורתי המלון רשאים להשתמש בחברה חיצונית לצורך שירותי כביסה.

בהשוואה לנתוני מלונות אחרים, כפי שעולה מתוך הרשימה, הנכס מסווג בשורה אחת עס מלונות ענק/פאר כגון מלונות רשת פתאל, מלונות דן, חילטון וכיוצייב, עובדה שיש בח כדי להדגיש את שרירות הסיווג של הנכס.

בהשוואה לנתוני הרשימה, עולה כי ישנם בתי מלון העולים עשרות מונים ברמתס ובמספר התדריט/סוויטות/שירותים על הנכס מושא הערר, שסווגו כבתי מלון עס 2 ו-3 כוכבים.

לאור העובדות, כפי שהוכחו, יש לסווג את הנכס לצרכי ארנונה ברמת שירות 0-1 או לכל היותר 2 כוכבים.

6. תמצית טַיצוני חמשיב

בהתאם לסעיף 3.3.6 לצו הארנונה, מאתר שהנכט לא חיה בית מלון לפני ביטול שיטת ידירוג הכוכביטי בשנת 1992, הרי הוא בגדר מלון חדש הנתון לסיווג בהתאם לרמת השירות, אותה יש לבחון בהתייהס לרמת שירות מקבילה במלונות קיימים.

לאור קביעות בית המשפט בערעור שהוגש על ההחלטה בערר דנן, נערכה השוואה בין רמת השירות בנכס מושא הערר לרמת השירות במלונות אתרים בעיר ת'יא-יפו, המסווגיס גס הס

לצרכי ארנונה בסיווג דרגת שירות 4 או 5 כוכבים.

אין כל רלוונטיות לתקנות התיירות אליהן מפנים העוררים, שכן הן אינן אלא עניין וולונטרי, ועל כן על המשיב לבתון את המלון בהתאם לרמת השירות הנהוגה בו ובמלונות אחרים.

טענת העוררים כי יש בעיר תיא-יפו מלונות המסווגיט לצרכי ארנונה בדרגת שירות 2 או 3 כוכבים, והשירותים הניתנים בהם דומים לאלה הניתנים בנכס, חינה טענה בעלמא, שכן העוררים לא הגישו כל השוואה שהיא.

טענת העוררים כי לא. ניתנים במלון שרותי הסעדה, הוכתה כלא נכונה. בדיון ההוכחות. הוצגו

ראיות לכך ש:

1. ניתן לעשות הצמנה למלון ולבחור בלינה + ארותת בוקר.

2. ניתן לשלם למסעדת קנטינה דרך המלון.

3. נציגת המלון משיבה למטלפנים, כי בבקריםס המסעדה סגורה לאורתי המלון בלבד.

טענת העוררים כי לא ניתנים במלון שרותי עיסוי/ספא וחדר כושר, הוכתה כלא נכונה, ובהקשר לכך, קבע בית המשפט בערעור ייאין משמעות להיות השירותים מוענקים, דה פקטו, על-ידי מיקול חוץ. המבחן לעניין זה הוא טיב השירות לו מצפה האורת המגיע לשהות במתחם והשירות הניתן לויי. בית המשפט חוסיף וקבע, כי ייאתר המלון ותתוכן המפורסם בו יוצרים ציפייה אצל האורחים לכך שיקבלו מגוון שירותים העונים על צרכיהםיי.

בדיון ההוכחות הוצג צילום מסך מאתר האינטרנט של המלון, ממנו עולה כי במלון ניתנים שירותי עיסוי/טיפולי ספא, לפי האמנה.

מעדותו של מר קריגר, עולה כי שרותי חדר הכושר ממומנים על-ידי המלון, וכי יש למלון מינוי בחדר הכושר, המשרת את האורחים.

טענת העוררים כי שירותי העיסוי הינם שרות אישי וההתחשבנות בין המעסיס לאורתי המלון נעשית ישירות, ללא מעורבות המלון, נטענה בעלמא, ללא תימוכין.

טענת העוררים כי אין בנכס בריכה הוכחה כלא נכונה. על-פי עדותו מר קריגר קיימת במלון בריכה, וטענת העוררים, כי הבריכה היא פרטית, ואינה משרתת את האורתיס נטענה ללא תימוכין.

אין מחלוקת כי הבריכה לא משמשת את אורחי המלון, אך היא עשויה לשמש אותם בעתיד.

טענת העוררים כי לא ניתנים במלון שרותי כביסה, גיהוצ וניקוי יבש הוכחה כלא נכונה.

בדיון ההוכחות הוצג צילום מסך מאתר האנטרנט של המלון, ממנו עולה כי במלון ניתנים שירותים אלה.

בהתאם לקביעת בית המשפט בערעור, אין רלבנטיות לכך שהשירות ניתן באמצעות מיקור חו\.

בהתאם לסעיף 3.3.6 לצו הארנונה, נערכה השוואה מקיפה, בין המלון לשלושה מלונות המסווגיס 4 ו-5 כוכבים: מלון נורמן, מלון פולי האוס ומלון רוטשילד (להלן: ייהמלונות מושא ההשוואהי).

לצורך ההשוואה נבחנו מספר רב של קריטריונים: סוגי התדריס ושטתם, מיקום, דירוג בשני אתרים- בוקינג, וטריפ אדווטר, וכן קיומן של סוויטות ומספרן.

כמו כן, נבחנו שירותי הקבלה, שירות ניקוי החדרים, שרותי הכביסה, שרותי ההסעדה, הטרקלין, שירותי תדר כושר, ספא, ובריכה (להלן: 'יהשלרותיסיי).

מתוך ההשוואה עולה כי המלון מושא הערר, בדומח למלונות מושא ההשוואה, | מאופיין

בקריטריונים הבאים :

1. המלון מדורג בדירוג 9.4 מתוך 10 באתר בוקינג ובדירוג 5 מתוך 5 באתר טריפ אדוויזר,

והמלון אף וכה במקום ראשון ברמת השירות לשנת 2018.

מלון נורמן מדורג 9.3 בבוקינג, ו-4.5 בטריפ אדוויור, פולי האוס מדורג 8.8 בבוקינג ו-5 טריפ אדוויור, ורוטשילד מדורג ל ו-5 באותם אתרים.

2. המלון הינו מלון בוטיק, הכולל 32 חדרים מסוגים שונים, מתוכם 25 סוויטות גדולות

בנות 35 מ"ר, 45 מ"ר ואף 65 מ"ר.

3. מלון נורמן כולל 50 חדרים, מתוכם 20 סוויטות בנות 27-87 מ"ר, מלון פולי האוס

כולל 40 חדרים, מתוכם 4 סוויטות בנות 33 מ"ר, ומלון רוטשילד כולל 26 חדרים, מתוכם 2 סוויטות בנות 38 מ"ר ודירת סטודיו בת 65 מ"ר. בדומה למלונות ההשוואת ניתנים במלון שירותי קבלה 24/7, שירות ניקוי חדרים, שירותי כביסה, הסעדה, טרקלין, שירותי תדר כושר וספא.

4. במלון קיימת בריכה, הגם שלטענת העוררים, כרגע חיא אינה בשימוש אורתי המלון.

במלונות נורמן ופולי האוס קיימת בריכה, ואילו במלון רוטשילד לא קיימת בריכח.

7. ציון והכרעת

לאחר שבתנו את טיעוני הצדדים, הגענו לכלל דעה, כי רמת השירות במלון, חינה כשל מלון בעל 4 כוכבים.

המשיב הציג בפנינו השוואה סדורה ומפורטת, לשלושה מלונות יבוטיקיי המצויים בעיר תל אביב - מלון שורמן' המסווג לצרכי ארנונה בדרגת שירות 5 כוכבים, מלון יפולי האוסי המסווג לצרכי ארנונה בדרגת שירות 4 כוכבים, ומלון ירוטשילדי המסווג גם הוא לצרכי ארנונה בדרגת שירות 4 כוכבים.

במסגרת ההשוואה למלונות מושא ההשוואה נבחנו הפרמטרים הבאים: מיקום המלון, אופיו האדריכלי, מספר החדרים, סוגס ושטתם, דירוג המלון באתרי תיירות מובילים, ופירוט השירותים הניתנים במלון.

מתוך ההשוואה עולה כי:

1. ההמלון, ממוקם בבניין בסגנון יבאוהאוס' הייחודי, בדומה למלון פולי האוס.

2. כ-78% מחדרי המלון הינן סוויטות, לעומת שלושת המלונות מושא ההשוואה,

הכוללים שיעור נמוך משמעותית של סוויטות מתוך כלל החדרים.

3. שטחן של חסוויטות במלון גדול בהשוואה לשטח הסוויטות במלונות מושא ההשוואח.

64. המלון מדורג באתרי התיירות בוקינג וטריפ אדווייר בדירוג גבוה או דומה לוה של

המלונות מושא ההשוואה.

5. במלון ניתנים שירותים דומים לאלה הניתנים במלונות מושא ההשוואה כמו שרותל .

קבלה 24/7, ניקיון חדרים, כביסה, הסעדה, טרקלין, חדר כושר וספא.

6. במלון קיימת בריכה, הגם שעל פי עדות העוררים היא, אינה עומדת לרשות אורתי

המלון. גס במלון רוטשילד שדורג ברמת ארבעה כוכבים, אין בריכה.

זאת ועוד, נציגת חמשיב הצחירה בפנינו, כי מדיניות המשיב הינה לסווג מלונות ייבוטיקיי, המאופייניס בייחודיות, יוקרה, עיצוב פנים ייחודי, יחס אישי וחווית לקוח, בדרגת שירות של 5 כוכבים.

איננו מקבלים את טענת העוררים כי יש ליתן משקל נמוך לעדותה של נציגת חמשיב. התרשמנו כי, על אף שנציגת המשיב לא ביקרה פיסית בנכט, הרי היא ערכה השוואה של רמת השירות עם מלונות דומים, שהתבססה בין השאר על נתונים פיוייס של המלון, לרבות מיקומו, הסגנון האדריכלי הייתודי שלו, רמת השיפוץ ומועדו ב-2012, וכן מספר וגודל חדרי המלון, ‏ וכן על פרטומיס באתר האינטרנט של המלון ובאתרי תיירות, ביחס לאופי המלון ולשירותניס הניתנים בו.

בעניין גח נוסיף, כי איננו מקבלים את טענת העוררים לפיה פרסומי חמלון עצמו אינם אמינים.

נהפוך הוא. אנו נותנים משקל נכבד לתיאור המפורסט על ידי העוררים עצמם, באשר לשירות הניתן במלון.

ראו לעניין ה, עמ'ינ 17209-02-15 סקאנר לייט ואח' נ' מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב- יפו (פורסם בנבו), לפיו אתר אינטרנט הינו מידע הנגיש לציבור, ומחווה ראיה לכאורה לשימוש שנעשה בנכס, ובוודאי לצורך הקביעה כי מנחל הארנונה עמד בנטל הראשוני בקביעת השומה.

אנו דוחים גס את טענת העוררים כי המשיב מנוע מלהתליחס לפרמטרים כמו יחס אישי וחווית לקוח, המעידים על רמת שירות, בשל הסתמכותו על עדויות שמיעה ובקורות שפורסמו באינטרנט שלא נבדקה אמינותן. מקובל עלינו כי המשיב יכול היח, להסתמך על חוות דעת אלהח, המוצגות באתרי התיירות כדי להסיק מחן לגבי חווית הלקות הניתנת במלון.

אנתנו מקכליס את עמדת המשיב כי על אף שמושגים כמו יוקרה, אינטימיות, *יחודיות, עיצוב פנים הינם מושגים טובייקטיביים במידת מה, יש בכותס להעיד על רמת שירות בהשוואה למלונות אחרים, שנבחניס גס הס, בין השאר, במושגים אלה.

באשר לטענת העוררים כי שירותי ההסעדה, העיסוי/ספא, חדר הכושר, וכן שרותי חכביסה, הגיהוצ והניקוי היבש, ניתנים באמצעות מיקור תוצ ולכן לא ניתן לראות בהם תלק מהשירותים הניתנים במלון, הרי או כבר נדחתה על ידי בית המשפט הנכבד, הגם שהתגיר את הערר לפתחנו, ואשר על כן צדק המשיב כי במבחן ההשוואה יש לראות בהם שירותים הניתנים על ידי המלוו.

בעוד המשיב הציג בפנינו השוואה מפורטת למלונות אחרים בעיר תל אביב, העוררים, שטענו כי יש בעיר תל-אביב מלונות המסווגים לצרכי ארנונה בדרגת שירות 2 או 3 כוכבים, אשר השירותים הניתנים בהם דומים לאלה הניתנים בנכס, לא הציגו ראיח כלשהי לטענתם זו, וטענוה בעלמא.

2. בהעדר ראיה אחרת מטעם העוררים, ולאחר שבחנו את הקריטריונים שפורטו בטבלת

ההשוואה, ובשים לב לעמדת המשיב בדבר סיווג מלונות בוטיק בתחומי העיר תל-אביב, הגענו לכלל דעה, כי גס אס נקבל את טענת העוררים, כי אין לראות בבריכה המצויה במלון כבריכה המשרתת את אורחי המלון, הרי רמת השירות במלון דומה למצער לרמת השירות הניתנת במלונות 'פולי האוס' וירוטשילדי.

3. בעניין ה נפנה לעובדה, כי סיווגו של מלון רוטשילד כבעל רמת שירות של 4 כוכבים, שגם בו

אין בריכה, ובו כאמור ניתנים שירותים דומים לשירותים המוענקיס בנכס, אושר בעמיינ (תייא)

5- 29237 מלון רוטשילד בע''מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו.

4. אשר על כן ולאור האמור לעיל, משקבענו כי רמת השירות במלון דומה לרמת השירות הניתנת

במלונות בוטיק המסווגיס כבעלי רמת שירות של 4 כוכבים, אנו קובעים כי יש לסווג את המלון לצרכי ארנונה כבעל רמת שירות של 4 כוכבים.

8 בנסיבות העניין לא מצאנו לחייב את מי הצדדים בהוצאות.

9 בהתאם לסעיף 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנחלייס (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וּאת בתוך 45 ימים מיום מסירת ההחלטה.

0. בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת

ערר) התשלייו - 1977 תפורסם התלטה וו באתר האינטרנט של חמשיב.

1. ניתן בהעדר הצדדים ביום / ו . /

יו"ר ות ארליך, עו"ד | חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורוייח חבר: מטרסו אהוד, עו"ד

ע\532\1\105

בפני ועדת הערר לענליני ארנונה כללית מס' ערר: 140017630

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

ייר :| עו"ד שירלי קדם

חבר: | עו"ד גדי טל

חבר: | פרופי זיו רייך, רו'ית

העוררת: הייר פטון בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

ענלינו של הערר דנן חינו נכס המותוק על ידי העוררת ברתוב מווס יהודה ונת 13 בתל אביב יפו והרשוס

בפנקסי העיריה כדלקמן:

מס' נכס 2000344491 ח-ן לקוח 109904351

מס' נכס 2000344495 ח-ן לקוח 10904352

מסי נכס 2000344487 ח-ן לקות 10904353

העוררת טוענת כי יש להעניק לנכס פטור מכח סעיף 330 לפקודת העיריות החל מיום 1.3.17 ועד ליום 7

המשיב טוען שהעוררת לא עומדת בתנאי סעיף הפטור, בין חיתר, לאור פנייה מאוחרת לבקשה למתן הפטור.

העוררת פנתה כאמור למשיב, לראשונה, ביום 14.5.17, לאחר תקופת הפטור המבוקשת.

לטענתה, תוקתה בנכס החלה ביום 1.3.17 במטרה לבצע עבודות בינוי בטרם תחילת פעילותה בנכט ומייד עם קבלת חודעת תשלום מהעיריה פנתה בבקשה לפטור נכס לא ראוי, סעיף 330.

בסיכומי העוררת שהוגשו ביום 27.8.18 הודיעה העוררת כי וונתת טענותיה לגבי נכס מספר 2000344487 ח-

ן מסי 10904353 הואיל ולא הביאה ראיות של ממש לגבי נכס זה.

לפיכך, התלטתנו בערר זה חינה לגבי נכס מסי 2000344491 וכן נכס מס' 2000344495 בלבד.

דיוו והכרעה

סעיף 330 קובע כדלקמן:

יינהרס בניין, שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניווק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מתזיק חבניין לעירייה הודעה על כך בכתב ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספיםי

מן האמור לעיל עולה, כי סעיף 330 קובע ארבעה תנאים מצטברים לקבלת פטור בגין נכס

שאינו ראוי לשימוש: הנכס נהרס או ניווק, הנזק הינו במידה שאי אפשר לשבת בנכס, בפועל

אין יושבים בנכס, הודעה בכתב נמסרה לעיריית.

אין ספק שהודעה נמסרה לעיריה אך הודעה וו נמסרה לאחר שהשיפוצ הסתיים. אנו מצאנו כל עדותה של העוררת אמינה וכי חיא פנתה מיד עס קבלת הודעת התשלום. אומנם, בהתאם לדרישת הסעיף יש ליתן לעיריה הודעה מוקדמת על מנת שזו, תוכל לבדוק את הנכס, את היקף השיפוץ ולהכריע האם בדעתה עומד הנכס בתנאי חפטור.

אך, יש מקרים תריגיס, בחס הכרענו לא פעט, לפיהם, מצב בו מוכיחה העוררת כי בנכס נעשה שיפוץ בחיקף גדול, המוכת על ידה באמצעות אסמכתאות, וכן, אף בטווח ובאיחור מיינורי, הועדה תשקול ותכריע לגופו של עניקן.

נציין עוד, כי לא פעם, הסכים המשיב לפשרות שהוצעו על יד הועדה, לפיהן ניתן פטור על אף שהבקשה לא הוגשה במועד, תחת הצגת אסמכתאות ותמונות אשר הצביעו והוכיתו את מהות השיפוצ.

במקרה הנדון, כבר ביום 18.1.18 בדיון המקדמי בפני יו"ר שלומית ארליך צוין בפני המשיב כי ועדות הערר הכריעו לא פעם בסוגיה, בחר המשיב להמשיך בהליך ולעמוד על טענתו שיש לדחות את הערר ולא ניתן לתת פטור אלא רק ממועד ההודעה.

לגופו של עניין, העוררת צירפה את האסמכתאות כלדמן:

1. העתק תשבונית לפיה ניתן ללמוד כי בומן השיפוץ שכרה העוררת משרדים להמשך

פעילותה בנכס אחר.

2. אלשור קבלן שיפוצים גרגורי יחילבסקי.

3. אישור עבודות אדריכלות נדב שחורי.

4 נסטפת להסכם שכירות עס בעל הנכס נשוא הערר לפיו משתתף בעל הנכס בעלות עבודות בסך 100,000 ₪.

5. חשבונית עבודות אדריכלות בסך 13,163 מיום 7/3/17.

6. חשבונית עבודות אדריכלות בסך 7,743 ₪ מיום 27/4/17.

7. חשבונית עבודות נקיון מיוט 26/4/17.

8. חשבוניות בגין עבודות בניה מתאריך 24/2/17 ועד תאריך 8/5/17 בסכומים 6,609 ₪,

8 , 13,215 ₪, 13,216 ₪, 11,000 ₪, 13,216 ₪, 11,000 ₪, 4,680 ₪, 4,680 ₪ ,

9. חחשבונית בגין תכניות בטיחות בסך 0 ₪ מיום 13/3/17.

0.. הסכם קבלן עם פירוט העבודות בנכס.

8. לאור האמור לעיל, החלטתנו היא כי העוררת הוכיחה, באמצעות האסמכתאות, התמונות,

והעדות מטעמה כי בנכס אכן בוצע שיפוץ, כזה שיש ליתן בגינו פטור לנכס לא ראוי לשימוש לתקופת הערר כאמור לעיל.

9. אף כי הודעת העוררת נמסרה באיחור אין ספק שהעוררת הוכיחה את היקף ומהות השיפו\.

0. במצב דברים זה, לא נותר לנו אלא לקבל את הערר.

ניתן בהעדר הצדדייס היום 12.12.2018.

\בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש'יס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 לוס מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יך'יר: ער וד חבר: עו"ד גדי טל חבר: פרופי גיו רייך, רויית

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס ערר: 140018157 ליד עיריית תל אביב-ימו

בפני חברי ועדת הערר 1

*ו'יר :| עו"ד שירלי קדם

חבר: | עריד גדי טל

חבר: פרום' זיו רייך, רו''ח

העורר: | דר שלמת ולד

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטת

1 עניינו של ערר זה הינו נכס חמצוי ברחי אופנהיימר 14 בתל אביב יפו והידוע בספרי העיריה כנכט

מספר 2000279477 ח-ן מספר 10802563.

2 לטענת הצדדים, המחלוקות בערר הן האם יש לטווג את החיוב בתלק משטח הנכס בסך 117 מ"ר בהתאם לסיווג משנת 1970 או כבניה חדשה, וכן, האם לחייב שטת כיימרפטתיי לשיטת המשיב או

כייגגיי לשיטת העורר.

3 בתיק נוהל דיון ההוכחות. הצדדים הגישו סיכומיהס וכן סיכום תשובה נוסף מטעם העורר והתיק

בשל להכרעה.

4 לענלין גדר המחלוקת נציין כי לא ברורה לנו התנהלות הצדדים כלל ועיקר.

5 | טענות הצדדים בסיכומיהט אינן זהות לטענות הצדדים בהשגה, בתשובה להשגה, בערר ובכתב

התשובה לערר.

6. בהתאטס למסמכים המצוליים בתי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]