החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 01 עד 22 ליולי 2019

עיר: תל אביב-יפו
קטגוריה: ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך: 15/11/2018
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140019387 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

ל'יר: עו'יד אלון צדוק

חבר: עו'יד/רו'ח אבשלום לול

חבר: עו"ד גדי טל

העוררות: מזרחי שרה, מזרחי הדסה (להלן: ייהעוררתיי)

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

ערר זה מתייחט לנכס ברחוב שביל הרקפת 46 תל אביב בשטח של 53 מ"ר.

העוררת טוענת כנגד החלטתו של המשיב מיום 15.11.2018 לדחות את השגתן על חיוב הנכס בארנונה על אף שביקשו לפטור את הנכס מארנונה על פי סעיף 330 לפקודת העיריות בטענה כי מדובר בנכס שאינו ראוי לשימוש.

בתשובתו להשגה דחה המשיב את בקשת העוררת בשני מישורים , גם ביחס לבקשתה לפטור את הנכס מארנונה על פי הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות וגם את בקשתה החלופית לפטור את הנכט מארנונה בשל היותו נכס ריק. המשיב חטביר כי תנאי סעיף 330 לא מתקיימים במקרה זה ואילו ביחס לנכס ריק נמצא , כך על פי תשובתו להשגה, בביקורת שערך המשיב כי הנכס אינו ריק ועל כן דחה גם את ההשגה בנושא וּת.

בדיון המקדמי ביום 11.3.2019 הסבירה בייכ המשיב כי המשיב היה מוכן לשקול לפטור את הנכס מארנונה בגין נכס ריק התל מיום 25.12.2018 שכן ממועד וח נמצא כי הנכס ריק.

נציג העוררת באותו הדיון , מר אשר אוקנין , טען כי העוררת עומדת על זכותה לקבל פטור בשל מצב הנכס לפי סעיף 330 לפקודת העיריות ואף קודם למועד בו נמצא כי הנכס חיה ריק, חיינו לפנל יום 25.12.2018.

העוררת הגישה את תצהירו של מר אוקנון אשר הצחיר על כך שהעוררת עובה את דירתה ועברה לבית אבות ביום 23.5.2018.

לתצהיר לא צורפו ראיות ביחס למצב הנכס במועדים לגביהם נתבקשה בקשת העוררת לפטור בגין נכס לא ראוי לשימוש או נכט ריק.

המשיב הגיש את תצהירו של חוקר השומח נריה גודיס.

עד המשיב ביקר בדירה 3 פעמים וצירף לתצהירו 3 דוחות ממצאי ביקורת אליהן צורפו תמונות של הנכס.

ביום 20.5.2019 נערך דיון ההוכחות בפנינו.

בתחילת עדותו אישר עד העוררת כי בקשתה הראשונה של העוררת למשיב נשלחה בפקס ביום 8 (ראה ע/1 )

עד חמשיב נחקר על ממצאי הביקורות שצירף לתצהירו ולא יכול היה לתמוך את שטען בדוחות ממצאי הביקורת כאילו לא חיה נכס ריק במועד הביקורת . +כשאתה מעיר לי שהתמונות לא מעידות על ריתוט בתוך הנכס , אני משיב, שלפי התמונות לא נלאה, אבל אס רשמתי כנראה ראיתי בתוך הדירה דיהוט?.

אין לקבל תשובה שכזו.

לו ראה עד המשיב רהיטיט בדירה בעת עריכת דוח ממצאי הביקורת ולא תיעד אותם, הרי שאין בפנינו ראיה להוכחת טענת המשיב כי הדירה לא הייתה ריקה.

הננו קובעים לפיכך כי התרשמנו מהראיות שהובאו בפנינו כי ממועד פנית העוררת למשיב, 8 הייתה הדירה נשוא הערר ריקה.

ביחס למצב הנכס - בפנינו דוחות ממצאי הביקורת וקובצ תמונות (ע/2) אשר הוצגו לעד חמשיב בעת חקירתו הנגדית ומתארות לטענת העוררת את מצב הנכס אשר אינו ראוי לדעתה לשימוש.

ביחס לבקשת העוררת לפטור על פי סעיף 330 לפקודת העיריות :

המשיב שב בכתב התשובה על עמדתו בעניין החלת סעיף 330 לפקודה על הנכס נשוא ערר וה וקבע כי נמצא בביקורות שנערכו בנכס במצב תקין , מרוצף , נראו בו מטבח , שירותים , מקלחת וכיוב...

עד המשיב צירף כאמור לתצהירו את שלושת דוחות ממצאי הביקרות שערך בנכס.

לאחר שעיינו בדוחות ממצאי הביקורת, תצהיר עד העוררת , קובצ התמונות ע/1 וסיכומי הצדדים הגענו למסקנה כי דין הערר ביחט להחלטת המשיב כי הנכס ראוי לשימוש - להידחות.

התרשמנו כי אכן מדובר בנכס מוזנח ובמצב ירוד אולם מצבו אינו עולה כדי נכס שנהרס או ניווק במצב שאי אפשר לשבת בו.

כאמור על פי בריימ 10313/07 חברת המגרש המוצלח בע"מ ני עירית תל אביב (לחלן: ייהלכת המגרש המוצלתיי), מצוויס אנו לבחון האם הנכס נשוא הערר עומד בקריטריונים אותם ציווה המחוקק.

אין חולק כי ההכרעה בשאלה האם הנכס נהרס או ניווק במידה שאי אפשר לשבת בו אינה הכרעה סובייקטיבית מנקודת מבטו של הנישום כי אם הכרעה אובייקטיבית.

מצוויס אנו להכריע , האם ניתן לאמר בצורה אובייקטיבית כי דירתה של העוררת. על אף שאין בה שימוש כאמור ובהתייחס לדוחות ממצאי הביקורת ולטענת העוררת , ''נהרסה או ניזוקה במידה שאי אפשר לשבת בה'י.

לא כל בניין מוזנח ולא כל נכס שאין משתמשים בו נכנס בשעריו של המבחן האובייקטיבי וזוכה לפטור בשל נכס שנהרס או ניווק במידה שלא ניתן לשבת בו.

בית המשפט בהתלטתו בענייין המגרש המוצלח נדרש לסוגיה דומה לעניינגו וקבע:

..הפטור שלפי סעיף 330 מדבר על בנ ולאו דווקא על דירת מגודים. המונת /בנין/

הוא מונת רחב: ותד ואין הוא מוגבל אך למגורים. כפי שנקבע /המונח בנין הינו מונח

דחב ביותר, הכולל מבני מגורים, משדדים, בתי עסק, בתי מלון וכדומה (עעיים 4% טסל 3 מועצת אזורית גדרות, פסקה 9 (טרם פודסט, 17.7.2006)), על כן, גם אם בניין אינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בהכרת יהנה הוא מפטור לפי סעיף 330. *תכן בניין שאינו לאוי לשימוש לצרכי מגודים אך ניתן להשתמש בו בהתחשב בדיני התכנון ותבניה, למשל, לצרכי משרדים, מלאכה, תעשייה או כל סיווג

אחר שהוא כדין לגבי הבניין. על כן, כדי להיכנס בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך להיות '/ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו לכל סיווג תוקי שהוא לגבי הבניין. /

גס לשיטתה של העוררת , וגם מהתמונות שהציגה לעד המשיב (ע/?) לא עולה כי הנכס הרוס או ניווק אלא כי מדובר בנכס ישן ומוזנח. עדות עד המשיב חיוקה את ההתרשמות הזו.

הגדרתו של הנכס נשוא ערר זה כנכס שנהרס או ניּוק במידה שלא ניתן לשבת בו אינה מתיישבת עס דברי בית המשפט כאמור לעיל כמו גם לא עס מטרת המחוקק אשר ראה לנגד עיניו מצב קיצוני בו לא ניתן לעשות שימוש בנכס בשל מצבו מחד ואת חובתה של הרשות לספק לנכס ולבניין שירותים מהרשות המקומית מאידך.

אנו קובעים על סמך הראיות שנשמעו והוצגו בפנינו כי על אף שמדובר בנכס שלא נעשה בו שימוש אין הוא מגיע כדי נכס שנהרס או ניווק במידה שלא ניתן לשבת בו

מכל האמור לעיל דין הערר בענייין פטור מארנונה על פי סעיף 330 להידחות.

לעניין הנחת נכס ריק :

ביחס לטענתה החלופית של העוררת כי יש לפטור את הנכס בהיות הנכס ריק הרי שעומדת לעוררת הזכות לעשות שימוש בוכותה וו , במידה ולא השתמשה בפטור וה בעבר ביחס לנכס.

לפיכך, הננו קובעים, כי במידה ולא נוצל בעבר פטור בגין נכס ריק לדירתה זו של העוררת, יינתן לנכס פטור בגין נכס ריק מיום 24.10.2018.

לפיכך הננו דוחים את הערר ככל שהוא מתייחס לבקשה לפטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות ומקבלים את הערר ביחס למתן פטור בגין נכס ריק לדירה כאמור בהחלטתנו לעיל.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות

ניתן בהעדר הצדדים היום 22/7/19.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש'יס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיעת (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה גו באותר האינטרנט של המשיב.

יא

לוי/ר: עו לון צדוק חבר: עו''ד/רו''ח אבשלום לוי חבר: עו'יד גדי טל

קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

וו

תאריך יט בתמוז תשעט

221.9

מספר ערר: | 13:38 / 140019968

מספר ועדה: | 11934

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת:

פז אוריאל תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 11033494

מספר חוזה: 930507

כתובת הנכס: קוממיות 24 א

-נב ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: ענבל בשן

נוכחים:

העורר/ת: פז אוריאל

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ענבל בשן

פרוטוקול

הצדדים: בהמלצת הוועדה ולאחר שהתברר כי הנכס פונה מכל שארי החפצים של המוכר

ובשים לב לתקופה, הגענו להסכמה לפיה יינתן לנכס פטור כנכס ריק מיום 1/4/19 ועד

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| יט בתמוז תשעט

2209

מספר ערר: | 13:38 / 140019968

מספר ועדה: | 11934

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד צדוק אלון

חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום

חבר: עו"ד טל גדי

העורר/ת: פז אוריאל

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף החלטה להסכמה בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 22.07.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המק (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) הקשל"ד - 1977 תפורסם החלטה זו באותר האינטרנט של המשיב.

ק אלון חבר: עו"ד ורו"ח לוי אבשלום ו טל גדי

יו"ר: עו"ך

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140018905 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

יו"ר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: רונית מרמור, רוי'ח

חבר: אבשלום לוי, עו"ד ורויית

מבוא

העוררת:להקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק

- נגד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטה

הנכס נשוא הערר מצוי ברחובות האחים מסלאויטה 7 ו- 3361 מס' 5 בתל -אביב, רשום בפנקסי העירייה כנכט מס' 2000284711 , ח-ן לקוח 10872343 בשטח של 220 מ"ר, בסיווג שירותים כלליי; ונכט מסי 2000357124 ח-ן לקוח 10466665 בשטח של 104 מ"ר בסיווג 'ימחסניס כללייי (ברחי 3361 מס' 5) . [להלן: 'הנכסי]

המחלוקת היחידה בין העוררת למשיב, בערר בפנינו היא האם העוררת זכאית לפטור מארנונה בהתאסט לסעיף 5(ח) לפקודת מטי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) 1938 (להלן: ייפקודת הפיטורין).

נביא לאלתר את התלטתנו לאחר שסקרנו את העדויות, התצהיריסם, המסמכים וסיכומי הצדדים.

אנו קובעים כי יש לדחות את הערר לגופם של דברים.

הדיון בפנינו.

העוררת לא הוכיחה בפנינו שהיא וּכאית לפטור מארנונה מכוח סעיף ח(5) לפקודת הפיטורין מאחר והיא משתמשת בנכס לצרכי ספורט שלא למטרת רווח ואף הוכרה על ידי רשויות המס כמלכייר.

מצאנו לצטט באופן מדויק את סעיף הפטור הרלוונטי שבייכ העוררת טוען לחלותו בעניינה של העוררת.

סעיף 5(ח) מעניק פטור מארנונה לייכל קרקע או בנין המשמשים אך ורק לצרכי ספורט או תרבות הגוף שלא למטרות רווח'/

8 לשון סעיף 5 (ח) ברורה. יש צורך להוכיח כי הנכס משמש אך ורק לצרכי ספורט או תרבות הגוף.

9 מתצהיר העורר (אבשלום פולק) ומעדותו בפנינו, לא נסתרה הטענה כי העוררת מוכרת ברטיסים למופעי המחול וגם משכירה את הנכס לקיום סדנאות וללהקות ריקוד אחרות.

0 לאור ממצאי הביקורת שהוגשו בפנינו, ועליהם לא נתקרו מגישי התצחירים מטעם המשיב, חרי שכל האמור בהם מתקבל כאמת לאמיתה.

1 בדוייח מטעם גלעד ענקי מיום 17.4.18 נרשם במפורש כל יישעות הפעילות א-ה ל - עד 0 ובשעות הערב לפי סדנה או השכרה של הסטודיו בשעות הערב ללהקות חיצוניות או סדנאות שמתאימות לרוח הלהחקה..."

2. עוד נרשם כי בנכט מתקיימות סדנאות בתשלום, בעלות של 2,000 ₪ סדנא שנתית ו- 500

₪ סדנא חד פעמית.

3. אנו סבורים שהיה מקום, לאור טיעוני המשיב בפרשת סוון דלל, שס צוטטו דברי המשיב:

ייהמערער מדגיש, כי משאין מחלוקת שהאולמות משמשים להעלאת מופעים והצגות המיועדים להטב הנאה ובידור לציבור הרחב, סווגו הס, ככאלה ואף וכו לתעריף ארנונה מוזל בהשוואה לתעריף הנקבע ליתר העסקים, רבע מתעריף לבניינים שאינם משמשים למגורים. משכך, כך המערער, לא ניתן לקבוע כי אולמות אלה מהווים נכס או מתקן שמקדש את תרבות הגוף הוּכאי לפטור הנטען, בוודאי שעה שהשימוש ייהספורטיבמיי באולמות לא נעשה באופן אקטיבי אלא באופן פסיבי של הקהל שבא לצפות במופעים אלה גם אס יש בחס אלמנט כזה. מעבר לכך, מוטיף המערער וטוען, כי גם אם האולמות עונים לתנאי של פעילות לצרכי ספורט ו/או תרבות הגוף אין ספק שהמשיבה לא הוכיחה כי האולמות משמשים אך ורק לפעילות שכזו, תנאי להענקת הפטור.../

4. נפנה גם לפסיקת העליון בעייא 247/98 מנהל הארנונה בעירלית תל אביב נ' '/עצמה'י

המרכז לאגודות ספורט עצמאיות [פורסם בנבו]; 6.7.99 נדרשה השי חיות (כתוארה אז)

להוראת הפטור שבטעיף 5ח' לפני הפיטורין בהקשרה של אגודת ספורט. בהתייחס להלגד

האמור קבעה השי חיות :

'/אשר לדיבור 'אך ורק' שבסעיף, מקובלת עליי גישתה של המערערת (עיריית תל אביב שי שי) לפיה מכוון הסייג להבהיר, כי הפטור ניתן למבנה או בניין בהם מתקיימת פעילות לצרכי ספורט באופן בלעדי, וזאת להבדיל מבניין או קרקע בהם מתקיימת פעילות לצרכי ספורט ביחד עם פעילות שאינה לצרכי ספורטיי.

5. אין חולק כי העוררת סווגה כחברה לתועלת הציבור (חלייצ) ; גם אין תולק כי בעבר

קיבלה תמיכה מעיריית תל-אביב בגין פעילותה בתחום התרבות.(נפנה לתשובת המשיב מיום 30.5.2018).

שוכנענו כי העוררת קיבלה בעבר לאורך שנים, פרסיםס בתחום המחול וביצירות בתחום צה. נפנה לנספת אי בסיכומי העוררת.

. כל העובדות הנייל, לשיטתנו אינן מספיקות להעניק לעוררת את הפטור המבוקש כקבוע

בסעיף 5(ח) לפקודת הפיטורין.

עוד יוער כי היות העוררת במצב כספי קשה וכלשונה:יי מתקיימת בדותק ובצמצוסיי, אינה שיקול להעניק לח פטור כוה או אחר. הנחות מארנונה יש להפנות לגורמים המוסמכים בעירייה, לרבות תמיכת בקשה כוו במאזנים או דוחות כספיים, אשר גם הס לא הוצגו בפנינו. גס אם היו מוצגים אין בחט כדי להעניק פטור על פי סעיף פח' לפקודה.

נפנה לעתיימ 362/08 עמותה לאגרוף מקצועי בישראל נ' מנהל הארנונה מיום 8.6.2010 שס סירב בית המשפט להעניק לעותרת, את הפטור הקבוע בסעיף 5(ח) לפקודת הפיטורין, משבא לידי מסקנה (בין היתר) כי היא לא הוכיחה שהפעילות בתחום האגרוף ואומנויות הלחימה היא הפעילות היחידה המתבצעת בנכס.

ועוד נקבע שם: ייאציין כי בעובדה שהעותרת הוכרה כמוסד ללא כוונת רווח לצורכי מס,

יש אך כדי לאפשר לה ליהנות מהטבות מס שונות אך לא בהכרת כדי להוכיח כי פעילות העמותה בנכס מצדיקה מתן פטור מארנונה.'

לאור הפסיקה ובמיוחד בפרשת עמ''נ 53736-01-18 מנהל הארנונה של עירית תל אביב ני מרכז סוון דלל למחול ותיאטרון, לא ניתן להרחיב את הדיבור ייאך ורקיי כקבוע בסעיף 5ח) לפקודת הפיטורין, באופן שיכלול גס את הדיבור ייבעיקריי.

נפנה לקבוע בסעיפים 6 ו- 7 לפסייד בפרשת סוון דלל כך:

ייבתשובה לערעור תמכה המשיבה בפרשנות שנתנה ועדת הערר להוראת סעיף 5 ח.

לפקודת הפיטורין כמו גס בקביעותיה העובדתיות באשר להיקף הפעילות החורגת מתחום יתרבות הגוף' שנעשתה במתחם. לדבריה היא מקלימת בתחומה אך ורק פעילות של מחול וכל פעילות אחרת היא אגבית או תומכת בפעילות מחול, וכי הפרסומים באתר האלנטרנט שלה בדבר כנסים, ישיבות, ימי עיון וכוי לא באמת מתקיימים בפועל.

לאחר עיון בהחלטת ועדת הערר ובטיעוני הצדדים באתי לידי מסקנה כי יש לקבל את הערעור שלפניי ולקבוע, כי המשיבה אינה וּכאית לפטור הקבוע בסעיף 5 חי לפקודת הפיטורין, משהפעילות המבוצעת באולמות שבתחומי המתחט שבהתזקתה איננה ייאך ורקיי לתרבות הגוף, הגם שמוכן אני לקבל כי מופע מחול בגדר תרבות גוף הוא..

עוד נקבע שם: ילו רצה המחוקק ליתן את הפטור לקרקע או לבניין שעיקר שימושם

לצרכי ספורט או תרבות הגוף, יכול היח לכתוב את במפורש. את ועוד, מעיון בדבר החקיקה האמור, כולו, עולה כי המחוקק ידע להבחין, הבחן היטב, לצורך מתן הפטור בין שני ההיגדיס הלשוניים האמורים. בסעיף 5 לפקודה אנו מוצאים מספר רב של סעיפי משנה, ובכלל וה סעיף 5 חי המעניק פטור רק כשהשימוש הפטור חינו בלבדי... *י.

4. פטורים אחרים שפורטו בפקודת הפיטורין, ציינו את הדיבור יישייעודו העיקרייי כמו בית

תפילה, ובמקום אחר תנועות נוער וכוי.

5 עוד יש לתת את הדעת, כי הפטורים הס חריגים ויוצאים מן הכלל, כך שהבדיקה מטעם המשיב צריכה להיות קפדנית, שכן פטור לאחד משמעו הכבדת הנטל על האחר.

סוף דבר

לאור האמור לעיל הערר נדחה. סיווג המשיב נעשה כדין. בנסיבות העניין לא מצאנו לחייב

בהוצאות.

ניתן היום, 18 ביולי 2019 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאסם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת בוועדת ערר), התשלייו- 1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט של ה

ה כללית)(סדרי דין

לוייר: עו \ הודה מאור | חברה: עו"ד מרמור רונית חבר: עו"ד ורוי

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מט' 140015279 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

לוייר: יחודה מאור, עו"ד

חברה: רונית מרמור, רו"ח

חבר: עו"ד ורוייח אבשלום לוי

העוררות: 1. יפת ים (השקעות 1999) בע"מ

2. יפת ים (תדלוק 1999) בע'ימ

- דמכ‎ -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

ראשית דבר

ראשית, יובהר לצדדים כי החלטת הוועדה מיום 19.2.2015 בערר שמספרו 1400009924 לא קבעה ממצאים חלוטים לעניין מצבו של הנכס והאם הוא וּכאי לקבלת הפטור מכות סעיף 330 לפקודת העיריות. הערר דנן התקבל אך ורק בטענה שאין לתייב בארנונה את העורר טלאל אבו מנאה.

שנית, אין לקבל את טענת בייכ העוררות, כנטען בסיכומי תשובתו (שהוגשו לוועדה ביום 9), שיש לפטור את הנכסיים בהתאם לקבוע בסעיף 1.3.1 ח. לצו, שכן לא הוכח בפנינו, גם לא נטען בהשגה ובערר שלא קיים מחזיק אחד המחציק ביותר מ- 80% מהשטחים המשותפים.

שלישית, מצאנו לבדוק את טענת בייכ העוררות שנסמך על פסק דינו של כבי השופט יפרח בעמייו 56524-02-14 מנהל הארנונה של עיריית הרצליה ני אינטרגאמא נכסים (1961)

בע"מ, מיום 11/12/2014; ובהינתן הדעת כי בית המשפט העליון לא דן בשאלת התיוב של יימקלטיי (בריים 201/15 , 212/15 לאור דתיית הערר מפאת היותו, ובציטוט מדויק:

יימשכך, בשיט לב לאמת המידה להתערבות בית משפט זה ביגלגול שלישייי בשאלות הנוגעות לסיווג נכס, לא מצאתי כי קמה עילה להתערב בפסק הדין קמאיי.

העובדות הרלוונטיות הן כדלהלן:

1. המשיב חייב את העוררות בארנונה בנכס מספר 2000309086 בכתובת: יפת 246 ח-ן לקות

5 בשטח של 3,864 מ"ר, בקומות מינוס 2 ומינוס 3 בסיווג ייחניוניס במבנה ללא תשלוט'י.

2. :וער על אתר כי בסיכומי בייכ המשיב שהוגשו לוועדה ביום 11.7.2018, בסעיף 19 נפלה

טעות קולמוט בציטוט, שכן המילה: "פכי?! המופיעה בתשובת המנהל, הושמטה בטיכומים, וניתן היה בקריאה רגילה להיתפס לכלל טעות פרשנית.

3 התשובה מטעם המנהל, ששוגרה לבייכ העוררות, מתייחסת לטענה: "י...סוכם כי תערך בדיקה של טענתך מול הגורמים הרלוונטיים בעיריית תל-אביב-יפו, בי קומות המרתף התחתונות של החניון משמשות מקלט לשעת חירום עפ"י דרישת פיקוד העורף...מתברר

.12

כי לא קיימת כל הנחייח מטעם העירייה כי קומות שלמות יטגרו לפעילות כחניונים בשגרה. במידה וקיים ברשותך מסמך רשמי אשר מכיל הנחייה שכזו, באפשרותך להמציא לאגפנו ואנו נבחן בקשתך בשניתיי.

המצהיר מטעם העוררות (מר טלאל אבו מנאה) הצהיר בסעיפים 3 ו- 6 כי המפלסים נשוא הערר הוגדרו כמקלט לשעת חירום ע"י העירייה ועובדה או פורסמה באינטרנט. לתצחירו צרף את החלטת הוועדה בערר 140009924 שאוזכרה לעיל.

מר טלאל העיד בפנינו בדיון יום 17.5.2018 וחור על טענתו כי החניונים בקומת 2- ו- 3-

נחשבים כמקלט ציבורל.

בייכ המשיב לא מצא לנכון לחקור את מר טלאל על עיקר דבריו הנייל, כך גם לא חקר אותו על העובדות שקבעה הוועדה בעררו האישי. (9924).

הוועדה שדנה כעת בעררן של העוררות, אינה יכולה להתעלם ממצאיה כפי שעלו בהחלטתה בערר 9924.

נדגיש ראשית כי בערר שלפנינו טען בייכ העוררות כי אין לחייב את העוררת יפת יס (תדלוק 1999) בע"מ בארנונה לנכט כאן, לאור העובדה כי חיובי הארנונה בגין תתנת הדלק משולמים כסדרם ע"י השוכרת בנכס, חברת דלק. (נפנה לאמור בסעיף א. לערר ולאמור בסיכומים מטעם העוררות).

אין חולק כי תצהיר טלאל לא ציין במפורש במה מחציקה עוררת 2 ומה ויקתה בין כבעלים או מחזיק בקומות החניון. ואת למרות הטיעון בערר שאין לחייבה כלל מאחר ואין בינה לבין הנכס הנישום ולא כלום.

נדגיש כי לא רק שלא באה כל ראיה לביטוס הקשר לחיוב בין העוררת 2 לנכס כאן; גם לא באה מצד המשיב ראיה או טיעון על סמך מה מחויבת העוררת 2 בפנינו.

התמונה לא הובהרה לא ע"י בייכ העוררות ולא ע"י המשיב. ככלל בהעדר ראיה מצד העוררת 2 היה מקום שלא להעתר לטיעון לביטול החיוב שהושת על שס יפת יט (תדלוק

9) בע"מ.

לא נוכל במקרה שלפנינו יילהענישיי את העוררת 2 על מחדלה הראייתי. הסיבה לכך נעוצה בהתלטת הוועדה בערר 9924 שס קבענו כממצא עובדתי, בסעיף 17 להחלטת הוועדה

מיום 19.2.2015 לאחר עיון יזום בנסח הרישום כי:

ייעל פי נתונים המצויים ברישומי רשם המקרקעין, הפתוחים לעיון כלל הציבור, עולים

העובדות הבאות:

א הבעלות במקרקעין רשומה בשלמות על שס העדה הלוונית קאתולית ביפו .

ב. הערת אזהרה על פי סעיף 126 לחוק המקרקעין, רשומה לטובת חברת יפת ים

השקעות (1999) בע"מ.

ג. | הערה לפי סעיף 11 (א) (1) לפקודת המסים רשומה לטובת עיריית תל-אביב על

ההערה של החברה. זו נרשמה ביוני 2012 על סכום של 14,298.48 ₪.

ד. | הערה לפי סעיף 11 (א) (1) לפקודת המסים רשומה לטובת מס ערך מוסף תייא 1

מחודש יוני 2013 על ההערה של החברה, על סכום של 897,388 ₪.

3. למיטב ידיעתנו לא הוגש ערעור על החלטה זו ולא הוצגו ראיות חדשות, כך שאין מקום

להותיר את העוררת 2 כרשומה בספרי המשיב בגדר 'בעליסיי או מחזיקה בנכס נשוא הערר.

4. מי שאמורה הייתה להירשם כמחויקה בנכט היא בעלת הזכויות בנכס: חברת יפת יס

השקעות 1999 בע"מ. [להלן: ייהחברהיי]. נפנה לתצהיר העורר בסעיף 5 לערר 140009924 .

5. החלק הרלוונטי לערר כאן, משמעותי למה שקבענו שס בסעיף 10 בתתי סעיפים ו' ו- צ':

ו, לא העורר ולא החברה עשו שימוש במרתפי החניה בקומות -2 ו -3 שהוגדרו במקלט לשעת חירום על ידי העיריה. מסקנתנו באה לאור נספח שצורף לתצהיר העורר, שהונפק מאתר האינטרנט. נפנה לתצהיר העורר בסעיף 13 דשם,

ז. תימוכין מצאנו במסמך שצורף לסיכומי העורר [ברשות] הודעת פקס מיום

4 מפאת עויד אורלי פינס-פז עוזרת ראשית ליועץ המשפטי בעיריית תל-אביב שהופנה לב'יכ העורר'י.

מצאנו לעיין, שוב, במסמכים שהוגשו שם, לגביהט לא באה חקירה מצד בייכ המשיב לא או ולא היום, ונפרט כך: פרסום האינטרנט של כתב. זפאץצ מיום 29.8.13 בו כתוב כי תושבי אזור תל-אביב, יופנו לחניונים במבני ציבור ובמגדליס שעל פי הוראה של פיקוד העורף ייפתחו לשימוש התושבים.

ברשימת החניונים מופיע הנכס של העוררות במספר סדורי 65.

אמנם נכון כי פרסומי אינטרנט, יכולים להוות ראיה תומכת לראלות נוספות, משכך נצטט מתוך הודעת פקס מתאריך 16.12.2014 מא עו"ד אורלי פינס פו (מטעם המשיב) ממוען לבייכ העוררות שם הודיעה בזו הלשון: ייבין החניונים שהוגדרו כיימחסותיי נמצא גם התניון ברחוב יפת, נשוא פנייתך. המשמעות של הגדרת חניון כיימחסהיי היא אחת בלבד-

בשעת חירום על המקומות אשר סומנו מראש כחניון להיות פנויים לטובת תושבים ועוברי אורח... הגדרת חניון כיימתסהיי אינה פוגעת בפעילותו היומיומית ואינה דורשת מבעלי החניון שום התאמות מבניות פיזיות או אחרות'י.

לשיטתנו, גס מפאת העדר חקירת מצהיר העוררות, לא מצוי בידנו מידע אחר השונה ממה שטען המצהיר מטעם העוררות בערר כאן. ודוק. אין בפנינו אלא מה שנטען ע"י מר טלאל.

השאלה המרכזית האם העוררות עשו שימוש כלשהו בחניונים נשוא הערר.

טרם נסקור הראיות בערר, מצאנו לצטט את דברי השופט יפרח, [עמיינ 56524-02-14] כך:

ייכאמור, אין לקבל עמדת הנישום בדבר העדר השימוש כקריטריון היחיד בשאלת הטלת החיוב בארנונה. אני סבור כי המבחן אינו רק מבחן השימוש בפועל, כי אס גס *כולת או אפשרות או פוטנציאל השימוש. אולם, ככל שעסקינן במקלט, דעתי היא כי משהנישוס לא עושה שימוש במקלט הלכה למעשה (ולפנים מן הנדרש אומר כי גם אינו יכול לעשות כל שימוש במקלט, נוכח האינטרס הציבורי בכך שמקלט - לבטת בבניין שאינו למגורים --

ישמש לייעוד אחד ויחיד: אמצעי הגנה בשעת חירום; ואילו בשעת רגלעה, ראוי רק לוודא

כי המקלט ערוך ומוכן לשימוש החירום שלשמו נועד, ותו - לא. לשון אחר: יש לעודד שמירת המקלט ראוי ומוכן לשמש למטרתו), אין לחייבו בתשלום ארנונה בגין המקלט.

אילו אכן חיו ראיות לפני וועדת הערר (או הערכאה שקדמה לה: מנהל הארנונה), מהן היה עולה שלמרות האמור, הנישום עושה בפועל שימוש במקלט - חיה המצב שונה וניתן היה לחייבו בתשלום ארנונה בגין שימוש זה. ועדת הערר ומנהל הארנונה לא קבעו שהנישום דנן משתמש במקלט לצורך כלשהו. די בכך, לשיטתי, על מנת למנוע חיובס בארנונה בגין שטח המקלט, אף שהוא חלק בלתי נפרד מן המבנה הנדון. שטח וה יופחת מחיובי הנישום לשנות חמס בהן עסקינןיי.

לעניות דעתנו, גם אס שטתי החניון בקומות המפלט התחתון, נשוא הערר, משמשות אך ורק כמקלט בשעת חירום, הוכח בפנינו כי קומות אלה אינן כלל בשימוש, לא מטעם העוררות ולא מטעם מי מהמשתמשיסם בבניין המשרדים.

מצבן הכלכלי הקשה של העוררות, אינו רלוונטי כלל לגובה החיוב. השאלה המרכוית האם נעשה בתניוניס שימוש כלשהו או האם ניתן לחייב נכסים אלה, בהעדר שימוש בפועל ובהעדר תשתית ראויה אפילו שאינה מגעת לכדי דרישת סעיף 330 לפקודה.

החוקר מטעם המשיב (נועסם אדלר) לא נחקר על האמור בתצהירו לאור ויתור חקירתו ע"י בייכ העוררת. כך שכל הנאמר בדוייח מטעמו משמש כראיה.

מציין מר אדלר בדוייח מיום 28.12.2015 : ייבכניסה לתניון ישנו שער מתכת הניתן לנעילה ואשר נפתת לצורך הביקורת. הכניסה לקומה מינוס 2 נראתה חטומה על ידי ברזלים, (צילמתי מ 2 כיווניסם את המחסום הזה) בקומה זו אין אור בכלל, וניתן לראות כי חיא ריקה מכל אדם וחפצ. ו

בדו'יח מיום 3.2.16 נרשם ייקומות מינוס 2 ומינוס 3 נראו תשוכות וריקות מאדם וחפצ-

ללא פעילות כלשףייי.

בדוייח מיום 19.3.2017 (הוגש באישור הוועדה- החלק בדוייח שעניינו קומת 1- אינו נשוא הערר לגביו אין מתלוקת כי נעשה שימוש), נרשם כך: ייהכניטה אל קומה מינוס 2 נראתה חסומה על ידי מספר ברוליס בקומה מינוס 2 ומינוס 3 אין אור בכלל- ללא מנורות

ותאורה...ואכן נראה כי לחיצה במעלית על קומות מינוס 2 או על קומה מינוס 3 אינה פעילה ואין אפשרות כניסה לקומות מינוס 2 ומינוס 3 דרך המעלית."

8. מעיון בתצהיר מטעם העוררות ובעדותו בפנינו אין חולק כי הנכס נשוא הערר אינו

בשימוש, אין בו חשמל, סגור ומסוגר בשער ברול.

9. השאלה כיצד נכס גה יכול לשמש כמקלט בשעות חירום, לאור ההונחה בו הגם שהיא

מטרידה לכשעצמה, אינה תואמת לממצאים שהוצגו בפני כב' השופט יפרח. באופן אה לא ניתן לפטור את העוררות רק בגלל הטענה שהן משמשות כמקלט לשעת חירום.

0. עס זאת הוכח כי הנכס אינו בשימוש כחניון (לא מדובר בקומת מינוס 1), לא נעשה בו כל

שימוש ע"י העוררות, ואת ככל הנראה לאור עזיבת דיירים את קומות המשרדים ומצבו המוונח של כל הבניין.

1. איננו מקבלים כי עצם חסימת הכניסה לקומות 2- ו- 3- וחוסר שימוש בהן מהווה עילה

למתן פטור מכוח סעיף 330 לפקודת העיריות כנכס לא ראוי לשימוש.

2. העוררת לא הוכיחה קיומם של התנאים המצטברים למתן הפטור מכוח סעיף 330

לפקודה ובפועל לא טענו ולא הוכיחו לגבי מצבו הפיוי של הנכס.

3. אשר על כן אנו דוחים את הערר בכל הקשור בפטור לנכס לא ראוי לשימוש.

סוף דבר

הערר מתקבל בחלקו כדלכמן:

1. יש להסיר את רישומי העוררת 2 כמחזיקה בנכס.

2 הערר נדחה. לעניין הטענות האם עונה הנכס על הפטור על פי סעיף 330 לפקודת העיריות.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, 18 ביולי 2019, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי די), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניניס מינהליים וזאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר), התשלייז- 1977 תפורסם החלטה או באתר האינטרנט של המשיב.

לוייר: עןי והודה מאור חבר: עו"ד יח אבא\לום לוי חברה: רו"ח רונית מרמור קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס' 140019087 שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת ערר:

לוייר: יהודה מאור, עו"ד

חברה: רונית מרמור, רו"ח

חבר: עו"ד ורו'יח אבשלום לול

מבוא

העוררת: ישראלה גיטליץ מיבאלי

- נגד --

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

טרם נדון בערר לפנינו, נציין כי בדקנו מיוומתנו את השטחים הרשומים בתשריט המודד מטעט המשיב - זייד, הרלוונטי לערר בפנינו, טכמנו את השטתיס לחיוב והגענו למסקנה

כי מבחינת סך כל המייר לחיוב לא נפלה שגגה. כמפורט :

שטח קומה 3 דירה 8 מפלס ביניים, הינו 128.50 מ"ר. [ 68.02 מ"ר +19.59+ 12.33 +8.91 +2.30 + 4.22 +2.24 +2.66+ 7.42 +0.81 = סףייכ 128.50 מ"ר]).

שטח קומה 4 דירה 8 מפלט עליון, הינו 98.77 מ"ר , בתלוקה הבאה: גג מרוצף בשטת 464 מ"ר [12.95 מ"ר+ 29.09, שטח החיוב של 38.55 מ"ר); סככה צמודה בשטת של 8 מ"ר [2.21 מ"ר+ 4.37] ; שטת רגיל של מפלס עליון 53.64 מ"ר [24.10+ 5.57 +4.52 +17.31 +1.95 +0.19 ]

סה''כ לחיוב במ''יר לשתי הקומות= 227.27 מ'יר.

הנתונים הנייל, חיבורס במייר, נבדקו על ידנו למרות שהעוררת עצמה, בישיבת יום 9 ציינה מפורשות באלה המילים: ייכפי שציינו בתחילת הפרוטוקול, לי אין מחלוקת עובדתית לגבי הנתונים שצוינו במייר בתשריטיס ובחוות הדעת שהצגתי. אני טוענת כי אין מחלוקת עובדתית, אלא משפטית בפרשנות שנותן המשיב לשטתים חנייליי.

אין חולק כי הנכט מצוי ברחוב בול 3 בתל -אביב, רשום בפנקסי העירייה כנכס מטי 7 חהר-ן לקוח 10091127 בשימוש והתזקת העוררת למטרות ימגוריסי. אין גס חולק, כי הנכס בנוי בשני מפלסים. קומה 3 מפלס ביניים, וקומה 4 מפלס עליון כמתואר לעיל ובתשריטי המשיב.

מצאנו לציין על אתר, כי טענות העוררת שיש להעדיף את מדידות המשיב לשנת 2004 ולא את מדידות 2018 לערר הרלוונטי בפנינו, אינן מקובלות עלינו. כך אין בהחלטת חמשיב

מתאריך 10.1.2005 (מענה לפנייתה של העוררת מיום 22.11.2004 ) לפיו הופחתו יישטת?

מבואחיי -- כדי לייצור מעשה בית דין כטענת העוררת בסעיף 8 לתצהירה.

המשיב רשאי לבדוק ושנה את השטחים נשוא החיוב, בהתאמה לצו הארנונה חרלוונטי.

הוועדה בודקת את הטענות לעניין שטתים וסיווגס בהתאם לנתונים הפרטנייס בכל ערר.

גם אט שגה המשיב בתשובתו משנת 2005, או שעל פי נתוניו מצא לנכון להפתית את חלוב שטחי המבואה אצ ולחייבם כיום, אין בכך כל פסול, אלא במידה וניווכח שבשנת השומה 8 נפלה שגגה בפרשנותו ובכימות השטחיסם.

למעלה מהצורך יאמר כי טענת העוררת כמפורט בתצהירה בסעיף 2 לא רק שלא היה מקום להעלותו על הכתב; אין בטמכותנו לבדוק טענתה שהמודד מקבל תשלום מהעירייה על פי תוצאות מדידה וככול שהמדידה גדולה יותר, כך גדל תשלומו/שכרו.

אם באמת ובתמיס סוברת העוררת כי האמור שסם נכון ומדויק, יש באפשרותה לפנות לערכאה שיפוטית מוסמכת שתבדוק טענותיה וראיותיה בנדון. לנו אין סמכות לברר טענה זו. סמכותנו קבועה בתוק, סעיף 3 לתוק חרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 .

בתאריך 1.4.2019 ביקשה העוררת לאחד הדיון בתיק שלפנינו עס תיק ערר 140019874.

לאור עמדת בייכ המשיב שהתנגדה לאיחוד (תגובתה הוגשה לוועדה ביום 8.4.2019) ניתנה החלטתנו ביום 11.4.2019 לדון בתיקים בנפרד.

בישיבת יום 2.5.2019 הודיעה העוררת כי היא מוותרת על חקירת העד מטעט המשיב, חוקר השומה מר יהודה ארביב, משכך תצהירו על נספתלו ותמונותיו, כפי שהוגשו לוועדה ביום 27.3.2019 אין לגביהם כל מתלוקת.

דיון.

להיבט הנורמטיבי

סעיף 1.3.1 וי לצו הארנונה של עיריית תל אביב, קובע כך:

"'שטח גג מרוצף בבניני מגורים המשמש דירה אחת בלבד ויש אליו גישה מאותה דירה, נכלל בשטח הדירה בשיעור שלא יעלה על 30% משטח הדירה הצמודה לגג, או משטח המפלס שמתחת לגג (בדירות להן יותר ממפלס אחד) למעט מרפסות (ההדגשה שלנו.]

סעיף 1.3.1 בי לצו הארנונה קובע:

*/בשטח הבניין נכלל כל השטח שבתוך יחידת הבניין, לרבות יציע וכל שטח מקורה אחר וכן מרפסות, סככות ובריכות שחיה'י. (ההדגשה שלנו.]

עלינו לקבוע על פי הראיות שבפנינו, על פי חשימוש בפועל בשטח שבמחלוקת, על פי הצו והפסיקה האם השטח נשוא הערר חויב כדין.

כאשר בוחנים, כיצד לסווג שטח מסוים לצרכי ארנונה, יש להביא בחשבון גס את יעוד השטת והשימוש בו. אין מדובר רק במשמעות המללולית לשונית של אותם מונחים.

לעניין אה נפנה לפסיקת בית המשפט העליון בבריים 7095/11 יהודה טוניק ושות' משרד עורכי דין נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב; עתיימ 166-09 אורדב בניח והשקעות בע"מ ני עיריית תל-אביב.

מדברי העוררת עצמה, בסעיף 11 לתצהירה, לטענתה, יש להפתית משטח מפלס הביניים, את שטחי המבואה, קרי 2.24 מ"ר+ 0.81 מ"ר סה"כ 3.05 מ"ר, מהשטת כולו של מפלס הביניים, קרי 128.50 מ"ר, כך שתחויב בשטח של 125.65 מ"ר.

המשיב בתשובתו מיום 8.7.2018, לפניית העוררת קבע כי: יילעניין שטחי המבואה נשיב כי המדובר בשטחים המובילים ישירות מן המעלית אל דירתך ומשכך חמדובר בשטחים בהט הנך בעלת הציקה הקרובה ביותר, עושה בהם שימוש תדיר ומפיקה מהט תועלת והנאה באופן בלעדי ולכן יש לראות בהן חלק בלתי נפרד משטח הדירה".

שטחי המבואה מהווים חלק משטחי החיוב בהתאם לסעיף 1.3.1ב' לצו.

העוררת בישיבת ההוכחות אישרה כך: ''/בקומה ג' ובקומה ד' אין דיירים נוספים. אני המחזיקה והמשתמשת בשתי המבואות בשתי הקומות..."

לא מצאנו כי יש להפחית שטחים אלה מחיובה למרות טענתה כי ייהמבואה היא שטת שלפני דלת הכניסה לדירה שלי ואחרי דלת המעלית שלל.ו

הסעיף 1.3.1 בי לצו מורה במפורש כי ייבשטח הבניין נכלל כל השטח שבתוך יחידת הבנלין..%

לא מצאנו כי שגה המשיב בחיוב שטחים אלה, שכן יש לראותס כחלק אינטגרלי מהנכס המוחזק על ידי העוררת. ההחרגה המופיעה בצו הארנונה בסעיף 1.3.1ג. קובעת כי ייבשטת הבניין לא נכללים קירות חו וקירות פניסיי. - בשטתיט אלה לא חויבה העוררת.

לעניין חיובה של העוררת בשטה המדרגות. בעניין אה לא מצאנו כי נפלה שגגח מאת המשיב בתשובתו בסעיף 3 .

שטת זה חויב ע"י ייהשטחתיי גרם המדרגות המחבר בין המפלט העליון לתחתון. לא נטען ולא הוכת בפנינו כי המשיב חייב בכפילות את שטח המדרגות.

מצאנו להפנות לפסק הדין מיום 26.4.2015 בתיק תייצ 8254-11-13 בפרשת דיקשטיין נגד

עיריית רעננה, שס נקבע בין היתר בסעיף 33 כך:

'ימשאין מחלוקת כי המשיבה רשאית לחשב את גרמי המדרגות בהשטחה כלפי מעלה הרי שמוסכם למעשה כי כל שטח מושטח כזה הוא מקורה על ידי ההשטחה שמעליו, שאם לא

כן, הרי שחיה מתבקש כי כל חדרי המדרגות לכל האורך למעט אולי האחרון, ייראו ככאלה שאינם מקורים אלא הס חלל ולא היה מקום לתייבם. על כן כשם שכל השטחה של המדרגות מְקרה את הקומה מתחתיה, כך מקרה ההשטחה של המדרגות העולות מקומת המרתף את קומת המרתף לרבות את השטח שמתחת לגרס המדרגות, קרי שטח המריבה. משמע, שטח המריבה הוא יישטח מקורהיי כאמור בהגדרה יישטתיי שבצו הארנונה בהתלייחס לשטת הנכס

לא שוכנענו כי המשיב שגה בתיוב שהושת על העוררת בענייו המדרגות.

לעניין חיוב השטח של 19.59 מ"ר במקום השטת בתשריט משנת 2004 של 19.46 מ"ר.

לטענת העוררת בסעיף 15 לעררה כי יש לחייבה בשטח של 19.44 מ"ר כקבוע בשנות 2004 בהתאם לתשריט גייד מיום 1.9.2004, ולא בשטת שחויבה בו כעו 19.59 מ"ר.

גס עיון בתשריט 2014 שם נרשם כי קיימת מרפטת פתוחה בשטח של 19.46 מ"ר, שטח זה לא נכלל בשטחי יימרפטת הגגיי.

העוררת לא חלקה על התשריט שצורף לתצהיר של ארביב וויתרה על חקירתו. גם אס יאמר כי מדובר בסטייה של 0.15 מ"ר, לא מצאנו כי התשריט שהוגש לעינוינו בטעות יסודו.

בתשובת המשיב בסעיף 6 צוין כך: ייכמו כן ולעניין שטח בסך 19.59 מ"ר נבהיר כי אין מדובר במרפסת אלא בשטת אינטגרלי המהווה בפועל חלק בלוני נפרד מהדירה עצמה"

העוררת לא שכנעה אותנו כי נפלה שגגה בחיוב. כימות שטחי הגג המרוצף שבמפלט העליון, אינו כולל את השטח של 19.59 מ"ר המצוי בתשריט מפלס ביניים. [נפנה לדף 2 מתוך 3 בתשריט, בצדו השמאלי התחתון.)

תשובת המשיב שסם חויבה העוררת בשטח הנייל כחלק מכלל שטתי הדירה אינו עומד בניגוד לצו הארנונה בסעיף 1.3.1 בי ואין צורך לבטל חיוב שטח זה אף אם אינו מקורה.

הצו מדבר על מרפסות בכלל, ולא על מרפסות מקורות או בלתי מקורות.

אנו סבורים שאופי השימוש בשטח זה שבמחלוקת ונתוניו העובדתיים מעידים כי שטת זה עונה על ההגדרה 'מרפסת' ולא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת המשלב.

נפנה לעת'ימ 2810/05 שמואל כהן, עו'יד נ' מנהל הארנונה של עיריית ת'/א, בסעיף 3

לפסק הדין נקבע:

''ימלשון התקנה הניל עולה כי ברי חיוב בארנונה בעיר תל-אביב הם אף שטחים מקורים בתוך 'יחידת הבניןיי 'וכן מרפסות, סככות ובריכות שחיה''. לאמור: מתקין התקנות, או הצו, הבהיר במפורש את כוונתו, לפיה כל השטחים המשמשים כמרפסת, בין שהיא מקורה ובין אם לאו, ברי חיוב בארנונה המה, ולא רק מרפסות

מקורות. אם לא זו היתה כוונתו וקביעתו, לא היה מציין את המרפסת בנפרד, יחד עם סוגי שטחים אחרים כמו סככות ובריכות שחיה, בהחריגו אותה, במפורש, מבלל השטחים המקורים האחרים בבנין, עליהם הטיל את החיוב.

מלשון התקנה עולה, באופן ברור, כי המשיבה קבעה חיובי ארנונה לכל שטח מקורה בתחום הבנין, אך גם לכל שטח של מרפסת (וכן לשטחי סככות ובריכות), אף אם הוא לא מקורה...'י

0. לעניין חיוב ייהסככותיי. טענת העוררת כי השטחים של 4.37 מ"ר+2.21 מ"ר ובסחייכ 6.58

מייר, אינם ברי חיוב כלל.

1. העוררת נסמכת בין היתר על הטענה כי יש לתת את הדעת לפרשנות המילולית המוגדרת

במילון אבן שושן.

2. בנוסף טוענת העוררת (נפנה לסיכומיה בסעיפים 19- 21), כי הסככות אינן משמשות

כסככה, אלא הן בנייה קלה מנחושת שמטרתה לנצל את השטח ליצירת יימקוס חיבור לתריס ולהתקנת גופי תאורהיי. לשיטתה בצד הדרומי מקום ששם ייגולשיי הגג ב- 90 סיימ על מנת להישען על קורה שמחזיקה את הגג מבחינה קונסטרוקטיבית, אינה מהווה סככה שנועדה להגנה מפני גשס ושמש.

3. עיינו בתמונות שהוגשו ע"י העוררת כנספח לתצהירה. תמונות מתאריך 19.1.2019 , ולא

מצאנו בהם ראיה שאין לחייבה בגין ייסככותיי אלה. הצו עצמו קובע כי סככות מהוות חלק מחיוב ארנונה בהתאם לסעיף 1.3.1ב. לצו.

סוף דבר

בנסיבות העניין הערר נדחה ללא חיוב בהוצאות.

ניתן היום, 18 ביולי 2019 , בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים וּאת בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת אראנה ‏ כְללִית)(סדרי דין בוועדת עחר), התשלייז- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

ההדדההה----4 ו - ב ב בר ו

יו"ר: ד והודה מאור | חברה: רו"ח רונית מרמור חבר: עו"ד ורוּ לוס לוי

קלדנית : ענת לוי

וו

תאריך | : יד בתמוז תשעט

1.0009

מספר ערר: | 11:31 / 140020040

מספר ועדה: | 11939

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: פרופ' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת:

דרוקר בן-שטרית רוני תעודת זהות *********,בן שטרית נבו תעודת זהות 06"

חשבון לקוח: 11015530

מספר חוזה: 911506

כתובת הנכס: ארלוזורוב 76

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקבי

נוכחים:

העורר/ת: דרוקר בן-שטרית רוני

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקבי

החלטה

בהמלצת הוועדה ולאחר דיון מחוץ לפרוטוקול שבו הוצגו לוועדה ראיות לפיהן הנכס לא היה ראוי לשימוש החל מיום 12/2/19 עד ליום 14/3/19 ולאחר הצגת מסמכים אשר יש להם לתמוך בעמדת העוררת מתקבל הערר.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 17.07.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה 0 דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד-קדמששיחלי חבר: פרופ' רייך זיו, רו"ח חבֶר עו"ד גדי טל -

-- - שש

שם הקלדנית: ענת לוי

ודו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני ח

תאריך | : יד בתמוז תשעט

1.009

מספר ערר: | 11:11 / 140020005

מספר ועדה: | 11939

ברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: פרופ' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

המשיב

נוכחחים:

העורר:

העורר/ת:

מטלון שרה תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10981664

מספר חוזה: 932917

כתובת הנכס: בני אפרים 208

-ג ג ד -

: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקבי

העורר/ת: מטלון שרה -- לא נוכחת

מטלון דני

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקבי

פרוטוקול

הבניין הוא בניין תמ"א. המחסן הוא בניה חדשה. נמסר לעירייה מידי היזם כי הוא מסר לעירייה ביום 13/12/18 את הנכס, הכוונה לדירות ולמחסנים. לפי זה הוא קיבל טופס 4. לא היו דברים מעולם כי בתמ"א היזם חייב לעשות פרוטוקול מסירה ואין דבר כזה. יש לי מכתב של עוה"ד של הדיירים, מפנה לסעיף 15.1 שלא הייתה מסירה של דירות ושל שטחים משותפים. גם לא מסר את המחסנים. את המפתח למחסנים קיבלנו רק ביום 4/3/19.

מדובר על החזקת נכס.

ב"כ המשיב: לשיטת המשיב החוק והדין ברורים. די בהודעה מטעם המחזיק הקודם ועל כל

העורר:

החלטה לרשום את העוררת ממועד ההודעה הינו כדין. עם זאת, לאחר שהוצגו בפניי

ובפני הוועדה מכתבי עוה"ד אלי פיטרו שכעולה מהם לא נמסרה החזקה בנכס במועד בו הודיע הקבלן, אני מקבלת את המלצת הוועדה, כך שהחזקתה של העוררת תתחיל ביום 3/3/19.

כיוון שערערנו על השטח כי השטח לא נמדד, שלחה העירייה ב- 3/3/19 מודד מטעמה שהפחית 2.7 מ"ר מהחיוב ולכן אין לי יותר מחלוקת על השטח.

:

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | יד בתמוז תשעט

1.09

מספר ערר: | 11:11 / 140020005

מספר ועדה: | 11939

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: פרופ' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת: מטלון שרה

-נב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאור הצהרות הצדדים לפיהן אין מחלוקת על שטח הנכס וכן הוכחת העורר כי לא החזיק בנכס שבנדון לפני ה- 3/3/19, הערר מתקבל.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 17.07.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

חבר: פרופ' רייך זיו, רו"ח חברועו"ד גדי טל

שם הקלדנית: ענת לוי

!וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יג בתמוז תשעט

מספר ערר: | 13:29 / 140019817

מספר ועדה: | 11943

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

נבו-ניסן השקעות בע"מ חברה פרטית 512920778

חשבון לקוח: 10990223

מספר חוזה: 884964

כתובת הנכס: השוק 12

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: רחלי ברלינר

העורר/ת: נבו-ניסן השקעות בע"מ

עזים מזלומיאן

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: רחלי ברלינר

פרוטוקול

העורר: לאחר דין ודברים מחוץ לפרוטוקול אני מבקש למשוך את הערר ללא צו להוצאות.

ב"כ המשיב:

אני מסכימה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | יג בתמוז תשעט

מספר ערר: | 13:29 / 140019817

מספר ועדה: | 11943

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

העורר/ת: נבו-ניסן השקעות בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 16.07.2019.

חבר: עו"ד אהוד מטרסז בר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי [

יו"ר: עו"ד גדעו

שם הקלדנית: ענת לוי

| וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | יג בתמוז תשעט

מספר ערר: | 12:43 / 140019819

מספר ועדה: | 11943

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: ז'יטניצקי שמעון חיים

חבר: מטרסו אהוד

העורר/ת:

נבו-ניסן השקעות בע"מ חברה פרטית 512920778

חשבון לקוח: 11028260

מספר חוזה: 924907

כתובת הנכס: השוק 12

-גב ג ד +

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: רחלי ברלינר

נוכחים:

העורר/ת: נבו-ניסן השקעות בע"מ

הנרי עזים - מזלומיאן

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: רחלי ברלינר

פרוטוקול

ב"כ הצדדים: לאחר דין ודברים מחוץ לפרוטוקול ובהמלצת הוועדה אנו מגיעים להסכמות כדלקמן:

התקבל הטענה ביחס לנכס נשוא הערר מיום 8.1.2019 כלומר הפטור שניתן לנכס יוקדם ליום זה ועד ליום 10.4.2019. יתר הטענות בערר יידחו ללא צו להוצאות.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | יג בתמוז תשעט

מספר ערר: | 12:43 / 140019819

מספר ועדה: | 11943

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: ז'יטניצקי שמעון חיים

חבר: מטרסו אהוד

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 16.07.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

.יק 0

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמ = = חבר: עו"ד אהוד מטרסו חבר: רו"ח שמעון זויטניצקי

‎ :‏ \

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך | : יג בתמוז תשעט

מספר ערר: | 11:25 / *********

מספר ועדה: | 11943

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: רו"ח שמעון ז'יטגיצקי

העורר/ת:

ברמסון חנה תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10059250

מספר חוזה: 3322

כתובת הנכס: ארלוזורוב 63

-ג ג ד -

המשיב: מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: רחלי ברלינר

נוכחים:

העורר/ת: ברמסון חנה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: רחלי ברלינר

פרוטוקול

העוררת: לאחר בירור הדברים עם ב"כ המשיב ולאחר ששקלתי את המצב, אני מבקשת למשוך את הערר ללא הוצאות.

ב"כ המשיב: | אני מסכימה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | יג בתמוז תשעט

מספר ערר: | 11:25 / *********

מספר ועדה: | 11943

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

העורר/ת: ברמסון חנה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 16.07.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן. חבר: 0 חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

יג בתמוז תשעט

140019509 / 9

נינונט יזמים בע"מ שותפות ציבורית מוגבלת 515843258

חשבון לקוח: 11006698

מספר חוזה: 902341

כתובת הנכס: ריב"ל 7

ע"י ב"כ עו"ד: אייל סילמן

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: מרסל גורביץ

העורר/ת: נינונט יזמים בע"מ

ב"כ העורר/ת עו"ד : אייל סילמן

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: מרסל גורביץ

פרוטוקול

בהסכמת ב"כ הצדדים שוחררו העדים כי הצדדים הגיעו להבנות כדלקמן.

ב"כ העוררת:

ב"כ המשיב:

אני מצהיר כי הנכס נשוא העררים היה ריק מכל חפץ ואדם במועדים נשוא העררים.

הגענו להסכמות ולפשרה. אנחנו רוצים שהסכמות האלו יחולו גם על הערר שהוגש בנוגע לשנת 2019 שמספרו 140020406. אנחנו מבקשים לאחד את העררים ולתת

החלטה בשניהם.

הפשרה היא שהחל מיום 17/8/18 ועד ליום 16/2/19 תינתן לנכס הנחת נכס ריק.

מיום 17/2/19 ועד ליום 16/4/19 יינתן פטור לנכס לא ראוי לשימוש.

מיום 17/4/19 יחויב הנכס כרגיל.

פשרה זו מסלקת את הטענות של העוררת ביחס לשנות המס 2018 ו- 2019.

לא יהיה צו להוצאות.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | יג בתמוז תשעט

מספר ערר: | 11:09 / 140019509

206

מספר ועדה: | 11943

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

העורר/ת: נינונט יזמים בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ערר 140020406 יאוחד עם ערר זה.

אנו נותנים תוקף של החלטה להסכם שפורט לעיל ע"י ב"כ המשיב.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 16.07.2019.

3 נצש יי

4 " ב2 > ₪

יו"ה: עו"ד גדעון₪6'1] חבר: עו"ד אהוד מטרס+= =-.. חבר: רו"ח שמעןן ז'יטניצקי 2+"

. שם הקלדנית: ענת לו

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יב בתמוז תשעט

מספר ערר: | 11:34 / 140019991

מספר ועדה: | 11936

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

חבר: אודי וינריב, כלכלן

המשיב:

נוכחים:

הצדדים:

העורר/ת:

כוכבי דורון תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10040423

מספר חוזה: 78979

כתובת הנכס: ויתקין 20

די. קיי.טי. אינבסטמנטס בע"מ חברה פרטית 512495581,כוכבי דורון תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10998321

מספר חוזה: 893498

כתובת הנכס: ויתקין 20

כוכבי דורון תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 11014087

מספר חוזה: 910030

כתובת הנכס: ויתקין 20

כוכבי דורון תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 11040902

מספר חוזה: 938085

כתובת הנכס: ויתקין 20

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: קרן גולן אבני

העורר/ת: כוכבי דורון, די. קיי.טי. אינבסטמנטס בע"מ

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: קרן גולן אבני

פרוטוקול

הובהר כי נכס מספר 2000188916 הנכס זכאי לנכס ריק עד ל- 81/3/19.

נכס 2000188913 זכאי להנחת נכס ריק עד ל- 20/8/19.

נכס 2000188910 זכאי להנחת נכס ריק עד ליום 30/4/19.

נכס 2000188919 זכאי להנחת נכס ריק עד ליום 20/8/19.

הכל בהתאם לאמור בכתב התשובה לערר.

העורר: לאור האמור לעיל אני מבקש למחוק את הערר.

ב"כ המשיב:

מסכימה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העורר/ת: כוכבי דורון

די. קיי.טי. אינבסטמנטס בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 15.07.2019.

יב בתמוז תשעט

140019991 / 4

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה/זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד > חבר: עו"ד א . פלדמן

חבר: אודי וַיגיב, כלכלן

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : ה בתמוז תשעט

199

מספר ערר: | 10:28 / 140019477

מספר ועדה: | 11932

בפני חברי ועדת הערר;:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חברה: רו"ח אורלי מלי

המשיב;

נוכחים:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

לירן מיכאל תעודת זהות *********,אהרונוביץ ורד תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 11030303

מספר חוזה: 929972

כתובת הנכס: שביל המפעל 6

לירן מיכאל תעודת זהות *********,אהרוגוביץ ורד תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 11011865

מספר חוזה: 907682

כתובת הנכס: שביל המפעל 6

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: בת אל זגורי

העורר/ת: לירן מיכאל, אהרונוביץ ורד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: בת אל זגורי

פרוטוקול

מבלי להודות ממי מטענות הצדדים ולצורכי פשרה בלבד מוסכם כי יינתן לנכס פטור מכח סעיף 330 לפקודת העיריות החל מיום 13/9/18 ועד ליום 14/10/18.

כמו כן מוסכם כי החל מיום 15/10/18 יסווג הנכס בסיווג "תעשייה ומלאכה" לפי סעיף 1 לצו הארנונה ועד ליום 14/11/18.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ח בתמוז תשעט

מספר ערר: | 10:28 / 140019477

מספר ועדה: | 11932

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חברה: רו"ח אורלי מלי

העוררים: לירן מיכאל, אהרונוביץ ורד

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 11.07.2019.

יו"ר: 2 חבר: עו"ד אהוד מטרסו? 7 / חברה: רו"ח אורלִי מלי

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך | : ז בתמוז תשעט

199

מספר ערר: | 11:31 / 140019742

מספר ועדה: | 11931

שש

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: פרופ' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת:

ייופה רחל לי תעודת זהות *********,ייופה ירדן תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10304534

מספר חוזה: 164902

כתובת הנכס: ברזאני משה 3

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

נוכחים:

העורר/ת: ייופה ירדן

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

פרוטוקול

העורר: המצאתי מדידה מוסמכת מטעם גנאיס מוחמד לפיה שטח המרפסת הוא 10.22 מ"ר ולא 11 מ"ר.

ב"כ המשיב: | לאחר בדיקת בחינת התוכנית, אני מאשרת ששטח המרפסת הוא 10.22 מ"ר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : ז בתמוז תשעט

מספר ערר: | 11:31 / 140019742

מספר ועדה: | 11931

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: פרופ' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת: ייופה רחל לי, ייופה ירדן

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנחנו מברכים את המשיב אשר השכיל שלא לנהל הליך זה בפני הוועדה, שכן מדובר בזוטי דברים.

לאור עמדת המשיב הערר מתקבל ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 10.07.2019.

חבר: פרופ' רייך זיו, ?ו"ח חב "ד גדי טל

וקלדנית: ענת לוי

וווזווווווווור

תאריך | : זז בתמוז תשעט

מספר ערר: | 11:11 / 140019740

מספר ועדה: | 11931

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קדם שירלי

חבר: פרופ' רייך זיו, רו"ח

חבר: עו"ד גדי טל

העורר/ת:

סהר צפורה תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10490788

מספר חוזה: 356017

כתובת הנכס: גואל 29

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

נוכחים:

העורר/ת: סהר צפורה - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

החלטה

העוררת עודכנה ע"י מזכירת הוועדה כי הדיון בערר יתקיים ביום 10/7/19 בשעה 10:15,

השעה כעת 11:20 ואין התייצבות לעוררת.

מדובר בפעם שנייה שהעוררת בוחרת שלא להתייצב לדיון בערר. נראה כי בנסיבות אלו זנחה העוררת את הערר.

הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 10.07.2019.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית

המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

חבר: פרופ' רייך זיו, רו"ח חבר "ד גדי טל

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' תיק : 140018960 בתל-אביב-יפו. 0(

בפני חברי וועדת ערר:

יו"ר: עו"ד, יהודה מאור

חברה: רו"ח, רונית מרמור

חבר: עו"ד/רו"ח, אבשלום לוי

העורר: ישראל רדעי

- המד | -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

החלטת

מבוא

טּ

העורר חויב בתשלום ארנונה ביחס לדירתו בשטח פולל של 200.02 מ"ר, כשהשטח לחיוב כולל את שטח יציע/גלריה של 80.55 מ"ר , בנכס הרשום בפנקסי העירייה כנכס מסי 2000422446 ;

חשבון לקוח 10867965 ברחוב חרב עובדיה בידאני 700 תל-אביב, (להלן: ייהנכסיי),

המתלוקת נסבה סביב השאלה היחידה, האם כדין חייב המשיב את העורר בשטח המחלוקת, בהסתמך על סעיף 1.3.1 ב. לצו, או שאין לחייב כלל וכלל שטת זה כטענת העורר.

בייכ המשיב הסכימה בישיבת יום 20.12.2008 לוותר על טענתה המקדמית לפיה הוגש הערר באיחור, משכך אין לנו כל צורך לדון בבקשת בייכ העורר שהוגשה לוועדה ביום 1.7.2019 למחיקת טענת האיחור בהגשה.

דיון

1. בייכ העורר טרת לציין בסיכומיו (ראה סעיף 2) את שיקולי הצדק, שיש בהם כדי לשכנע

את הוועדה בקבלת הערר. לא מצאנו צורך ענייני לדון בטענות אלה.

2. נכון הוא שקיימת גישה פרשנית הנסמכת על הכלל הרומי המיוחס למשפטן סקאיוולה

אשר בתרגומו לשפה העברית משמעו: ''יעשה צדק וליחרב העולט'"י. מולו עומדת הגישה הטוענת כי ייקשה הוא החוק, אך חוק הוא'י ובלשוננו ייייקוב הדין את החר'י.

3 צו הארנונה הרלוונטי לענייננו, הוא צו הארנונה לשנת 2018, בסעיף 1.3.1 ב. נקבע בוו הלשון: '*בשטח הבנין נכלל כל השטח שבתוך יחידת הבנין, לרבות יציע וכל שטח מקורה אחר וכן מרפסות, סככות ובריכות שחיה. !י

אגב, מצאנו להפנות גס לסעיף 1.3.1 :אי לצו, חמתייחס ליציע בבנין שלא למגורים, הקובע כי שטח זה יחויב בארנונה גם אם אין מתקן קבוע לעליח ליציע בעסקים המסווגיטם בהתאם לטעיפים 3.3.1 ו- 3.3.2 לצו בתנאי שלוב אם גובה היציע עולה על 0 מטר.

הכללת שטת היציע/הגלריה והתיוב בארנונה ייגזר מהפרשנות הראויה לצו ובהתאם

ליישום הקונקרטי לפי הראיות שהונחו בפנינו.

אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים שהעורר לא עושח שימוש בשטח היציע, אין סולם בין

קבוע וביו מתקפל, המאפשר גישה אליו מתוך דירת המגורים.

בפן העובדתי כעולה מתצהירי הצדדים, העדויות בפנינו והתבוננות בתמונות שהוצגו, ניתן

לקבוע את הממצאלט הבאים :

א. המבנה נשוא הערר הוא מבנה גבוה שנבנה לפני 20 שנה ושימש כדיר כבשים. נפנה

לטעיף 4.2 בתצהיר העורר.

ב. אין חולק כי העורר הכשיר את השטח לשימוש כדירת מגורים. אותו שטח לפי

המדידות שאין עליהם מהלוקת הוא בשטח של 119.47 מ"ר. אין אנו קובעים כי הכשרת השטת נעשתה בהתאם להיתר בניה אם לאו.

ג. הנכס בנוי מקירות פח גלי.

ד. בענייו ה נצטט מתוך ממצאי הביקורת מיום 31.5.2018 מטעמו של חוקר השומה אצל

המשיב מר פז וברמן, הכותב כך:

''מדובר בנכס אנגר קירות פח גלי גג המבנה גבוה, בקומת הקרקע יש מבנה שגג

המבנה בתוך האנגר הינו דק (נראה לפי התמונות) ממשטח הדריכה של גג המבנה (בתוך האנגר) עד גג האנגר מעל 2מ'. בשעת הביקורת לא ראיתי מדרגות או עליה לשטח הדק. מחו למבנה היה סולם נייד, הבעלים פתח ברגים של הקירות פח של האנגר עלה על סולם וצילס במצלמה שלי את התמונות. (יש לצין מכיוון שמדובר בשטח גבוה וללא מתקן עליה קבוע וסולם לא יציב לא עליתי לראות את המקום והבעלים צילם. [הדגשה שלנו.]

ממצאי החוקר שוכנענו כי אותו יציע/גלריה אטום לחלוטין אין אליו גישה מתוך שטת

הדירה, אינו בשימוש כלל, לצורך צילום הנכט, העורר עצמו פתח ברגים והסיר את קיר

הפת של האנגר, עלה על סולם חיצוני למבנה וצילס תמונות.

אין אנו מקבלים את טענת המשיב כי די באפשרות לשימוש תיאורטי בשטח חיציע, על

מנת לחייבו בארנונה.

אין חולק כי אטימתו של חלק בנכס אינה מהווה צידוק לביטול החיוב, כטענו בייכ

המשיב בסעיף 13 לסיכומים. כך גס הטענה כי ניתן לעמוד בו מבחינת גובהו ושטחו, ככלל

מהווה צידוק לחיוב בארנונה.

לדעתנו המשיב מתעלם ממצבו של אותו יציע שכן לא ניתן לקבל פרשנות מנותקת

מהמציאות בנכס ובפועל היא פרשנות מלאכותית, שדי לעורר לפרק ברגים מקיר הפח,

מחוף למבנה, ולעשות בו שימוש. אפשרות תיאורטית זו לשיטתנו היא מלאכותית ואינה

מבוססת דייה כדי לחייב בארנונה.

מצאנו להפנות לעדותו של חוקר השומח גבי מבורך (לחלן גביי) שאמנם נסמכת על הדברים שנאמרו בערר אתר, על סמך מדידות חברת מלגם- אלה לא הוצגו בפנינו, אך יש בעדותו כדי לחוּק מסקנתנו שלא מדובר בגלריה או יציע בכלל וברת שימוש בפרט.

וכך העיד: יאני מאשר את מה שאמרתי בפרוטוקול מיום 2.5.18 בערר 140017506 בפני

היוייר עו"ד שירלי קדם. (ההתלטה שס למתוק את הערר מפאת איחור בחגשתו ויש על כך ערעור מינהלי מספר 75272-01-19) מאשר כי המדידה הראשונית משנת 2016 ע"י חברת מלגט בוצעה על פי הערכה

ממשיך גבי ומעיד בענייננו כי: אני מאשר שלא היה פתח ולא סולם בביקורת שלי ביום 7 ובביקורת שלי מיום 22.4.18. לא עשיתי אימות נתונים על מה שרשום בתשריט מטעם המודד צליד. אם אתה שואל אותי למה הגדרתי את השטח ייגלריהיי, אני משיב שאני התייחטתי לכתוב בתשריט של גייד שצורף לביקורת, שם מצוין שטח וּה כגלריה...כשאתה מפנה אותי לרישום מדרגות בתשריט גייד, אני מאשר שלא ראיתי מדרגות כאלה.'' בהתייחס לתמונה שאתה מציג לי מנספח א לתצהירכם, אני משיב שלא ראיתי את השטח הזה

בהגינותו מאשר גבי לאחר עיון בתמונה שצורפה כנספת א לתצהיר העורר, *אני משיב שלא ראיתי את השטח הוהיי. שטת וח כעולה מהתמונה מהווה עמוד תומך באיטוור שהוגדר ע"י העירייה בשרטוט יימדרגותיי.

מסקנתנו כי אין מדובר במדרגות. החוקריס מטעם המשיב מאשרים באופן ברור שלא קיימות יימדרגותיי, כך שבפועל מתקיים המצב עפ"י עדות העורר שענח בזו הלשון: ייאנל הומנתי בעל מקצוע שבנה את תקרת הגבס שמותוקת ע"י קונסטרוקציה שבנויה מעל תקרת הגבס. מעל תקרת הגבס יש רצפת עץ וו קונסטרוקציה שמתויקה את התקרה של הדירה שמתחת.י

תיאור וה לא נסתר בפנינו. בפועל נראה כי מדובר בחנמכת תקרה, שמעליה לא ניתן לעשות כל שימוש, לא שימוש בפועל, אף שימוש תיאורטי אינו קיים.

קשה לצפות כי העורר יסיר ברגיט מהפח, מתוצה למבנה, יעלה על סולם חיצוני, ויעשה שימוש בנכט. תיאוריה כוו אמנם אפשרית, אך בנטיבות שלפנינו לא הוכח כי העורר מבצע פעילות כזו.

שיטת המדידה של המשיב בחיובי ארנונה חיא שיטת מדידת השטח לכל מטר רבוע. (ראה סעיף 1.3.1א לצו). בענייננו לא התרשמנו כי המודדים מטעם המשיב בדקו את שטח הגלריה. טענת בייכ המשיב בסיכומיה בסעיף 19, כי די לנו להסתפק בתשובת העורר כל השטח של הגלריה זהה לשטח של קומת הקרקע קרי 80 מ"ר, אינה יכולה להיות תחליף לעדות החוקרים עצמט הן מטעט גבי והן מטעם פז, כי הס לא מדדו את השטה של אותה גלריה.

פז מעיד בפנינו: יייש גובה רצפה, יש גובה גג ויש גובה של התקרה של הדירה ותגובה של

הגלריה הינו ההפרש וכך קבעתי את גובה הגלריה.!