החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - מאי 2025 2

9

בפני ועדת הערל לענייני ארנונה כללית ערר מט': 140017216 שליד עיריית תל אביב יפו

בפני חברי ועדת העדר:

*ריר: עויד גדעון ויסמן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

חבר: עו"ד משה קורן

העודרת: רוט כנרת נכסיט והשקעות בע"מ

- בנג 7.

מנהל הארנונה, עיריית ת''א יפו

החלטה טופית

ערר זה עניינו שני נכסים מרחוב יגאל אלון 145, תל אביב, אשר רשומיט בספרי העירייה כנכסים מטפר 2000269532 ו- 2000394646 (לחלן : ייהנכטיי),

ערר זה הינו חלק מ- 36 עררים שנדונו ביחד, אך לא אוחדו, עקב בקשת העוררת, ולא ניתן לתבינו אלא כחלק ממכלול ה.

ככלל עררים אלו עסקו במספר שאלות ובין היתר שאלת זהות המחזיק, שאלת חיוב שטחים משותפים ועוד. ברס, שאלה נוספת שעולה מעררים אלו היא שאלת ניהול הליכים בחוסר תום לב.

רקע בללי לכל הערריט של העוררת

1 | כאמור לעיק, ערר וח חינו חלק מ- 36 עררים שנוהלו ביחד, אך לא אוחדה..

43 עררים אלו התנהלו בנוסף לעוד שורה של עררים, שחוגשו על ידי העוררת ונוהלו בנפרד.

3 כל העררים עוסקים ב- 7 נכסים. מדובר בעררים, שהוגשו משנת 2017 ואילך.

4 העוררת הינח חברה העוסקת בתתוס הנדליין ובמסגרת עיסוקה שוכרת נכסים ומשכירה אותט לשוכרי משנה.

5. כיום ניתן לקבוע כי עררים אלו הוגשו ו/או נוהלו בחוסר תום לב על ידי העוררת.

6. יובחר, כי העוררת הגישה עררים רבים תוך בקשה לדון בחלק מהם ביחד אך לא לאחדס

ובחלק אחר לדון בנפרד.

7 ככלל ניתן כיום לקבוע כי העררים הוגשו ללא ביסוס ראייתי ובניגוד למצב המשפטי, תוך הגשת בקשות רבות לדחיית דיון, תוך אי קיום התלטות של הועדה, תוך הגשת עררים כפולים ונלגוד לדין, תוך הגשת עררים תוך הסתרת פרטים מהותלים, בטענות חסרות שחר אך שדרשו בירור עובדתי, תוך הגשת עררים בלא שחיו בידי העוררתת ראיות לתמוך בטענות, תוך הרתבת חצית שלא כדין ועוד.

.10

.1

7

.3

16

5

6

7

.8

.19

0

= הנטעניס ועוד מידע רלוונט"

זאת בנוסף להתנהלות לא תקינה כגון איתוריס לדיונים, אי קיום החלטות דיוניות וכלוייב.

בדיעבד, ניתן להניח כי ניחול ההליכים בדרך ואת נועדה בכדי להלמנע מתשלום הארנונת

ולדחות את הקצ, שכן ידוע כי כל עוד עומדיט הליכי הערר מעוכבים חליכי הגביה של חמשיב.

הנאמר לעיל נאמר בכדי ליתן רקע להחלטות ובכדי ליתן ביסוס לפסיקת ההוצאות, אך יובחר, כי בשורה התחתונה ההחלטות של ועדה נכבדה ואת ניתנות לגופן של הטענות.

כמו כן חדבר מוסבר לצורך חבנת מורכבות מתן ההחלטות והעיכוב בכתיבתן (ואת בנוסף לעיכובים אוביקטיביים כגון 'יתקופת הקורונהיי, מלחמת ייחרבות ברצליי והליכי הפשייר).

נכט ברחוב יגאל אלון 145- ערר מטפר 140017216

העובדות

בתיק וה הוגשה השגה ביום 26.1.17. במסגרת ההשגה העלתה העוררת טענות בנוגע ל 8 שוכרי משנה שלה. היא העלתה שתי טענות בנוגע לאותט שוכרים וכפועל יוצא מהטענה שיש שוכרי משנה. טענת טיווג (מלאכח ותעשייה, בית תוכנה, אולפן הקלטות) וכן העלתה טענת כל מכוון שיש מספר שוכרים יש להפתית שטחים משותפים בהתאם להוראות טי 1.3.1 לצו הארנונה.

מיותר לציין, כי העוררת לא פירטה את טענותיח מעבר להעלות אותן בצורה כללית ביותר.

כך לדוגמא לא פורטו מועדים, גודל הנכסים, נתונים רלוונטיים לגבי שוכרי המשנה

לא צורף כל הסבר מדוע יש לקבל את הטענות.

לא צורפו ראיות כלשחן לתמוך בטענה.

בנוטף, לא ניתן כל הסבר לסיבה שהעוררת לא העבירה את ההזקה לאותם שוכרי משנה ומדוע חיא מעלה טענות בשם אותם שוכרים. עולה מכך, כי אין לה מעמד לטעון בשמם וכל

טענותיה חינן יימפי השמועהיי.

המשיב דחה את ההשגה ביום 2.4.17 בין חיתר על בטיס ביקורת שערך במקום ביוסם 7, עקב היעדר ראיות ועל בסיט העובדה כי העוררת הינה מחזיקה לחידה בנכס.

ביום 25.5.17 הוגש ערר זה שס חזרה העוררת על טענותיה.

ביום 31.8.17 הוגש כתב תשובה מטעם חמשיב.

ביום 17.10.21 התקיים דיון הוכתות. במאמר מוסגר נפנה לדבורים שנכתבו בפתח הדיון בנוגע להתנהלות העוררת.

.1

ולש

3

6

5

6

7

.8

במטגרת הדיון נתקר מנכ"ל העוררת שחינו גס הבעלים הלחיד שלה,

במהלך עדותו הבהיר כל:

1 העוררת לא העבירה רישומים, מידע, חוזים וכיוייב בקשר לאותם שוכרי משנה שלכאורה חנו בנכס.

2. העוררת בעלת הסכמי השכירות עם שוכרי המשנה שהינם גלובליים וכוללים

תשלום הוצאות (ארנונה, חשמל וכיוייב).

43. העוררת לא העבירה את הנתונים מכוון שלא ברורח תקופת השכירות של אותם

שוכרי משנה (ייעיריית תל אביב לא מקבלת הסכם שכירות של פחות משנה ולכן התנודתיות של השוכרים האלה מחייבת אותנו להתנהל כפי שאנחנו מתנחליםי),

4 ש מצבים ששוכר מתפנה ואז הנכט נשאך ריק לתקופה עד מציאת שוכר חלופי.

5 העוררת אישרה כי בחלק: מהשטחים המשותפים הנטעניס על ידה בנכט יש חדר כושר ובחלק אחר חדר ביליארד עס כניסה באמצעות כרטיס מגנטי,

6. העוררת אישרה שלא הביאה תשריט שאפשר ללמוד על היקף השטחים המשותפים

מיקומם והשימוש בחם,

7. העוררת אישרה שהטענות שהעלתה אינם בידיעתה האלישית אלא מייהערכה שלי

כתוצאה מביקוריס בנכס וממח שראיתי בעיניייי. כך למשל בנוגע למספר העובדים ותפקידם אצל אותם שוכרי משנה. כמו כן אישרה העוררת שהמידע הוא משיחות עס השוכרים,

ביום 24.10.21 התקיים המשך דיון הוכתות במסגרתו העידו גםס החוקריט מטעם המשלב.

גם כאן נפנה להתנהלות העוררת כפי שפורטה בפרוטוקול.

ככלל נאמר כל עדותם של החוקרים לא העלתה או הורידה בצורה משמעותית. ככלל חס מתארים את המצב בשטה. התיאור הכללי הוא של נכט חמשמש כמשרדים,

לאתר בחינת עמדות הצדדים אנו טבוריט, כי צודק המשיב וכי הדין הערר לחידחות.

השאלה הראשית הינה שאלת זהות המחציק,

במקרה דנן ברי לדעתנו כי המחזיק הינו המחציק חרשום, העוררת. בניגוד לטענת העוררת כאילו חיא ייבעלתיי נכס שמשכירה לשוכרים שונים מסקנתנו העובדתית היא כי העוררת

9

.1

2

.3

6

5

.6

7

.8

9

בנוגע לחדר כושר או חדר ביליארד.

חינה חברה שעיטוקה הינו בהשכרת משרדים. מכאן כי השימוש בנכס הינו שימוש מסחרי של עסק העוסק בהשכרת נכסים.

זאת מבלי לגרוע מכך, כי לעוררת אין יריבות עם המשיב ככל וחיה לטענתה בטיס שכן היח מקוט להעביר את החזקה לשוכרי המשנח והם אלו שהיו צריכים להעלות טענות. במיוחד כאשר מדובר בטענות כגון סיווג.

זאת ועוד, העוררת לא פירטה את טענותיה כראוי כך שעד עתה לא ברור, אפילו ברמת הטענות, מח גודל השטחיט חרלוונטיים ומה התקופות הרלוונטיות.

העוררת אף לא הביאה ראיות לתמוך בטענות החל מחווים ועד עדים רלוונטיים (כגון נציגים מטעם שוכרי המשגה),

העוררת לא הביאה ראיות שכאלה אף שהיו זמינות לה. כתוצאח מכך קמה חוקה כי הראיות היו פועלות כנגדה. כך למשל בהיעדר חוזּי שכירות הרי שקמה חזקה כי לא מדובר בתוי שכירות יירגיליסיי אלה שבהם וכות השכירות מוגבלת ו/או מדובר רק בחוזי בר רשות ו/או לתקופות או שטתים לא רלבנטיים.

עדות העוררת הינה עדות מפי השמועה בלבד הן בנוגע לטענה הכללית (תחום העיטוק) וחן לטענות פרטניות בנוגע לכמות עובדים, התמחות וכיוייב.

העוררת העלתה טענות טרק בלא כל ראיה לתמוך בטענות. כך למשל טענה שיש אולם תאטרון בלא בדל ראיה לתמוך בכך או העלתה טענות בנוגע להפחתת שטחים משותפים גט

בנוגע לשטחים המשותפים הרי שאנו קובעים כי העוררת מחזיקה באופן בלעדי בנכס וכי על פי ההלכה חיה עליה לפנות למשיב בוּמן אמת ולבקש להעביר חוקה ככל ואכן חיה מחזיק חדש.

בכך שלא עשתה כן יש גם לחוק את מסקנתנו כי אין מחזיקים אחרים וכי השימוש בנכט החינו של העוררת במסגרת עיסוקת כייעסקי!י.

נבקש להזכיר מושכלות יסוד.

ככלל, סיווג בארנונה של נכסים הינו בהתאם לשימוש הנעשה בו. כך למשל נאמר בעמייג

6 זוומיקאר נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב:

ייהעיקרון הכללי הוא, כי סיווג הנכס ייקבע באופן פרטני, בהתאם לשימוש שנעשה בו בפועל ולנוכח צו הארנונה הרלוונטל. . %

אף בית המשפט העליון הנכבד בעייא 8588/00 עוריית עפולה נ' בזק (לחלן: ייפטיייד בזקיי), פסק, כי טיווג נכט יעשה בהתאם לשימוש בו ולא בהתאם לוחות המחציק בנכס.

.0

1

2

אולם, במקום אחר, רעייא 11304/03 כרטיטי אשראי לישראל נ' עירית חיפת (להלן:

ייפטייד כרטיטי אשראייי), נקט בית המשפט העליון בגישה מרוככת יותר, תוך הבהרה שפסייד בזק אינו פוטל לחלוטין את סיווגו של נכס בארנונה, בהתאם לזהות הגוף המחזיק בו, ותוכרה תוקיותו של מבחן הפונקציונלי / ארגוני מרוכך המשולב במבתן השימוש, שכונת

ייהמבחן המשולביי, כדלקמן:

יאני סבורה כי הלכת בוק אינה פוסלת סיווג במקרים מסוימים המכיל מרכיב של ימיהות המשתמשי. אמנם כל טיווג צריך להתחשב בשימוש אשר נעשח בנכס, אך מבחן משולב של מהות השימוש ומיהות המשתמש יכול להיות במקרים מסוימים לגיטימי. עמדה זו נתמכת אף בתקנות ההסדרים, שמפרטות רשימה של טכומיס מירביים ומזעריים עבור סוגי נכסים שונים. רשימה זו מכילה את הסיווג יבנקים וחברות ביטוחי, שהינו סיווג המורכב מהמבחן המשולב של מהות השימוש ומיהות המשתמש.

ודוק: אין כוונתי כי מבחן משולב כזה *היה תמיד לגיטימי. דבר זה תלוי, לדעתי, בין היתר, בחלקו של כל מרכיב במבחן המשולב.

סיווג לגיטימי יחיה כזה שמרכיב השימוש בו *היה הדומיננטי. כך למשל טיווג של משרד רואי-חשבון הוא מבחן שבן מיהות המשתמש היא הדומיננטית, שכן לו היה מבחן השימוש הדומיננטי חיח נכנס לטיווג רגיל של משרדים. עס זאת, סיווג של בנקים, שאינו דומה בשימושו לעסקים מסוג אחר, חינו לגיטימי. במקרח שבפנינו, אנל סבורח כי יתכן לראות באופן עקרוני את הסיווג יחברת אשראה כסיווג לגיטימי מבחינה זו.'י (ההדגשות אינן במקור)

לעניין המבחן המשולב, ראה גס: עמייג 1168-07-14 מגדל חברה לביטוח בעי/מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב.

בנוטף למבחן לעיל נקבעו אף מבחנים וקריטריונים נוטפים שעל מנהל הארנונה לשקול (ראו עעיים 9401/06 ארגנטינה באוניברסיטה נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביםב).

מבחן אחד מבין המבחנים הללו, קובע כי נר לרגלי פרשן דיני המיסים הוא שיש לפרשט באופן שלא יטיל על חרשות נטל כבד לצורך יייישומו של הסיווגיי, ובלשון בית המשפט

העליון בברט 9205/05 מנהל הארנונה - עיריית טבריה נ' היפר שוק 1991 (להלן: ייפטייד

היפרשוקי) :

ייקביעת רף מינימאלי מעין זה מאפשרת לרשות המקומית לתכיר בטיווג של חלק מנכס שיחית שונה מהסלווג העיקרי, כאשר אותו חלק משרת ייעוד מוגדר ונפרד ; וואת מבלי לדרוש מחרשות המקומית לעקוב אחר השימושים שנעשים בחלסים שונים של נכס חומוגני בעיקרו -- דרישח שבמקרים רבים אינה מעשיף יי

.3

75777

בדומח פסק בית המשפט העליון בעייא 9368/96 מליטרון נ' עיריית קרית ביאליק :

יי על-מנת שמס ליחשב ימס טובי, נדרש כי יחיח יעיל, דרישה זו פירושה, שהמס יהיה '...ניתן לגבייה בקלות ובהוצאה מזערית כך שהשלטון ייחנה ממלוא חמט שהאזרח משלט!י (י' מ' אדרעי יבסיס מט כולל בישראלי [15], בעמי 432).

וכבוד חשופט גולדברג:

'יעילותה של מערכת גבייה נמדדת ביחס שבין הכנסותיה לבין הוצאותיה. מערכת גבייה שוּרס ההכנטות הצפוי להתקבל באמצעותה נמוך, או שהוצאות תפעולה גבוהות - אינת יעילה... כאשר מערכת גבייה לוקה בתת-אכיפה פוחתת יעילותה, ונוצר חטר כטפי בקופת הציבור. בידי המחוקק לייעל אז את הגבייה על-ידי קביעת בסיס חבות נוח יותר לאכיפה..5 (בג'יץ 5503/94 טגל ני יושב- ואש הכנסת [9], בעמי 541),

דרישת היעילות אינה מעוגנת בחוק. עס ואת היא משמשת קו

מנחה פרשנל.!י

6 שיקול נוסף, שנקבע רלוונטי ויש בו הרבה טעם לדעתנו, הוא כי יש לחתאים את המבתניס השונים של דיני הארנונה למציאות החיים המודרנית (ברייס 1676/15 ברודקאסט נ/ מנהל הארנונה בתל אביב יפו, להלן: ייפסייד ברודיקאטטי), שיקול" זה מהותי בימים אלו, שכן צורת השימוש בנכטיט מתפתחת למודלים מורכבה משחיו פעם. כך למשל השכרת דירות לתקופה קצרה (אייר בי אנד בי), כך למשל חללי עבודה משותפים ועוד.

6 אנו טבוריס שהתפתחות זאת של יימציאות החיים המודרניתיי מחייבת הסתכלות על מכלול הנטיבות בעת בחינת הסווג. קביעה מהו השימוש בנכס אינח יכולה לחיות מנותקת מוהות המשתמש, והות המתציק הרשוט, כמות חילופי המשתמשיט וכיוייב.

סוף דבר

7 לטיכוס האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולטמכויות ועדת הערר, דין הערר להידחות.

8 כל הנתונים שבפנינו מלמדים כי העוררת היא המחזיקה והיא המשתמשת בנכס בצורה בלעדית כעסק.

9 מנגד לא הוצגה כל ראיח בעלת משקל ללמזז כי יש שוכר אחר, באיזת גודל/ חלק של הנכס

הוא נמצא, באיזה תקופח ומח עיסוקו.

0 בנסיבות ערר זה העורו"ת תשא בהוצאות המשיב בסך של 20,000 ש"ח שישולם בתוך 30 יום.

0

ניתן בהעדר הצדדים היום: .

בהתאם לטעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב)

לנקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לענליניט מנהליים ואת בתוך 85 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 0 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת אזעונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסט החלטה גו באתר האינטרנט שש המשיב.

7 , / ( ג

ויסמן חבר: עו"ד מש סו חבר: רויית שמעון ז'יטניצקי

קלדנית : ענוק לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערר מט': 140019129 שליד עיריית תל אביםב יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: רו"ח שמעון זייטניצקי

חבר: עו"ד משה קורן

העוררת: רום כנרת נכטיט והשקעות בע"מ

- בגד.

מגהל הארנונה, עיריית ת''א יפו

החלטה סופית

ערר וח ענלינו שגל נכסים מרהוב יגאל אלון 145, תל אביב, אשר רשומים בטפרי העירייה כנכסים מספר 2000269532 \- 2000394646 (לחלן: ייהנפטי).

ערר וה הינו חלק מ- 36 עררים שנדונו ביחד, אך לא אוחדו, עקב בקשת העוררת, ולא ניתן להבינו אלא כחלק ממכלול וח.

ככלל עררים אלו עטקו במספר שאלות ובין חיתר שאלת והות המחזיק, שאלת חב שטתיט משותפים ועוד. ברס, שאלה נוספת שעולה מערריס אלו היא שאלת ניהול הליכים בחוסר תום לב.

רקע כללי לכל העררים של העוררת

1 כאמור לעיל, ערר וה הינו חלק מ- 6 עררים שנוהלו ביחד, אך לא אוחדו.

!₪ עררים אלו התנהלו בנוסף לעוד שורה של ערריט, שהוגשו על ידי העוררת ונוחלו בנפרד, 3 כל העררים עוסקים ב- 7 נכסים. מדובר בעררים, שהוגשו משנת 2017 ואילך.

4. העוררת הינה תברח העוסקת בתחום הנדליין ובמסגרת עיסוקה שוכרת נכסים ומשכירה

אותם לשוכרי משנה.

5 כיום ניתן לקבוע כי עררים אלו הוגשו ו/או נוחלו בתוסר תום לב על ידי העוררת.

6. יובחר, כי העוררת הגישה עררים רבים תוך בקשה לדון בחלק מהם ביחד אך לא לאחדס

ובחלק אחר לדון בנפרד.

7 ככלל ניתן כיום לקבוע כי העררים הוגשו ללא ביטוט ראייתי ובניגוד למצב המשפטי, תוך הגשת בקשות רבות לדחיית דיון, תוך אי קיום התלטות של הועדה, תוך הגשת עררים כפוליט וניגוד לדין, תוך הגשת עררים תוך הסתרת פרטים מחותיים, בטענות חטרות שחר

10

1

2

6

.5

6

7

.8

אךשדרשו בירור עובדתי, תוך הגשת עררים בלא שהיו בידי העוררת ראיות לתמוך בטענות, תוך הרחבת חצית שלא כדין ועוד.

זאת בנוסף להתנהלות לא תקינה כגון איחורים לדיונים, אי קיום החלטות דיוניות וכלוייב.

בדיעבד, ניתן להניח כי ניהול ההליכים בדרך זאת נועדה בכדי להימנע מתשלום הארנונה ולדחות את הק, שכן ידוע כי כל עוד עומדים הליכי הערר מעוכביט הליכי הגביה של

המשיב.

הנאמר לעיל נאמר בכדי ליתן רקע לתחלטות ובכדי ליתן ביסוס לפסיקת ההוצאות, אך לובחר, כי בשורה התחתונה ההתלטות של ועדה נכבדה ואת ניתגות לגופן של הטענות.

כמו כן הדבר מוסבר לצורך הבנת מורכבות מתן ההחלטות והעיכוב בכתיבתן (צאת בנוסף לעיכובים אוביקטיביים כגון ייתקופת הקורונהיי, מלתמת ייחרבות ברוליי והליכי הפשייר),

נכט ברחוב יגאל אלון 145- ערר מטפר 140019129

העובדות

בתיק זה הוגשה השגה ביוט 12.4.18, במטגרת ההשגה העלתה העוררת טענות כי יש לקבל את הערר עקב איחור במתן תשובה להשגת.

כבר בשלם זה נבהיר כי טענה זאת נדחית והינה דוגמא למה שלדעתנו הינו הוסר תום לב.

המועד בר הוגשה ההשגה היו 12.4.18 למרות שהמועד על ההשגה עצמה חי 418 1 כלומר, ההשגה הודפסה ביום מטויס והוגשה ביום אחר. התשובה להשגה התקבלה, לכאורה, ביום 8.8.18 במשרד בייכ העוררת, אך נחתמה ביום 5.7.18, דהיינו בתוך 90 חיום (60 + 30) שהתוק איפשר תשובה. התייחסות למועד קבלת התשובה אצל העוררת או מהותי ביחט למועד חתימת התשובח.

העוררת עוד טענה בהשגה כי גודל הנכס אינו מדויק חן במובן השטח הכללי והן במובן של תיוב שטתים משותפים,

עוד טענת העוררת כי השימוש הנעשה בשטת אינו של משרדיט אלא הינו בהתאם לשימוש עושים שוכרי משנח שלה. דהיינו היא העלתה שתי טענות בנוגע לאותם שוכרי משנה. טענת טיווג (מלאכה ותעשייה, בית תוכנה, אולפן הקלטות) וכן העלתה טענה כי מכוון שיש מספר שוכרים יש להפחית שטחיט משותפיט בהתאט לחוראות ט' 1.3.1 לצו הארנונה.

מיותר לציין, כי העוררת לא פירטה את טענותיה מעבר להעלות אותן בצורה כללית ביותר.

כך לזוגמא לא פורטו מועדים תחילת וסיום החזקה, גודל הנכטים, נתונים רלוונטיים לגבי שוכרי המשנה הנטעניס ועוד מידע רלוונטי.

לא צורפו ראיות כלשהן לתמוך בטענח.

9

.0

.1

ג

3

4

5

6

בנוסף, לא ניתן כל הסבר לסיבת שהעוררת לא העבירה את התזקה לאותם שוכרי משנה ומדוע היא מעלה טענות בשט אותם שוכרים. עולה מכך, כי אין לח מעמד לטעון בשמם וכל טענותיה חינן 'ימפי השמועתיי,

המשיב דחה את ההשגה ביום 5.7.18 בין חיתר על בסיט ביקורת שערך במקום ביום 8, עקב היעדר ראיות ועל בסיט העובדה כי העוררת הינח מחזציקה יתידה בנכס.

ביום 6.9.18 הוגש ערר זה שם תזרה העוררת על טענותית, ביום 7.1.19 הוגש כתב תשובה מטעם המשיב.

ביום 17.10.21 חתקייט דיון הוכחות. במאמר מוסגר נפנה לדברים שנכתבו בפתח הדיון בנוגע להתנהלות העוררת.

במסגרת הדיון נתקר מנכ"ל העוררת שהינו גס הבעלים היחיד שלה,

במהלך עדותו הבהיר כל:

41 העוררת לא העבירה רישומים, מידע, תוזיס וכיוייב בקשר לאותם שוכרי משנה שלכאורה ויו בנכס.

2. העוררת בעלת הטכמי השכירות עם שוכרי המשנה שהינט גלובלייט וכולליט

תשלום הוצאות (ארכונה, חשמל וכינייב).

25:37" העוררת לא העבירה את הנתונים מכוון שלא ברורה תקופת השכירות של אותט

שוכרי משנח (ייעיריית תל אביב לא מקבלת הטכס שכירות של פחות משנה ולכן התנודתיות של השוכריט האלה מחייבת אותנו להתנחל כפי שאנחנו מתנהליסיי),

4. יש מצבים ששוכר מתפנה ואז הנכס נשאר ריק לתקופה עד מציאת שוכר חלופי.

5 העוררת אישרה כי בחלק מהשטחים המשותפים הנטעניס על ידה בנכס יש חדר כושר ובחלק אחר חדר ביליארד עט כניסה באמצעות כרטיס מגנטי,

6 העוררת אישרה שלא הביאה תשריט שאפשר ללמוד על היקף השטתים המשותפים מיקומם וחשימוש בחם.

7 העוררת אישרה שהטענות שהעלתה אינם בידיעתה האישית אלא מייהערכה שלי כתוצאה מביקורים בנכס וממה שראיתי בעיניייי. כך למשל בנוגע למשפר העובזדים ותפקידס אצל אותם שוכרי משנה. כמו כן אישרה העוררת שהמידע הוא משיחות עס השוכרים.

ביום 24.10.21 התקיים המשך דיון הוכחות במסגרתו העידו גם מחוקרים מטעט חמשיב.

7

.8

9

.0

.1

2

.3

5

.6

.7

.8

גם כאן נפנה להתנהלות העוררת כפי שפורטה בפרוטוקול.

ככלל נאמר כי עדותס של החוקרים לא העלתה או הורידה בצורה משמעותית. ככלל חס מתארים את המצב בשטח. התיאור הכללי הוא של נכס המשמש כמשרדים.

לאחר בחינת עמדות הצדדים אנו סבורים, כי צודק המשיב וכי הדין הערר להידחות.

השאלה הראשית הינה שאלת והות המחציק.

במקרה דגן ברי לדעתנו כי המחזיק הינו המחזיק הרשום, קרי העוררת. בניגוד לטענת העוררת כאילו היא ייבעלתיי נכס שמשכירה לשוכריס שונים מסקנתנו העובדתית היא כו העוררת הינה חברה שעיסוקה הינו בהשכרת משרדים. מכאן כי השימוש בנכס הינו שימוש מסחרי של עטק העוסק בהשכרת נכטים.

זאת מבלי לגרוע מכך, כי לעוררת אין יריבות עס המשיב ככל והיה לטענתה בסיס שכן הלה מקום להעביר את החזקה לשוכרי המשנת והם אלו שהיו צריכים להעלות טענות. במשחד

כאשר מדובר בטענות כגון סיווג. העוררת לא עשתה כן ולפיכך לא יכולה לעמוד לה טענה בנושא.

זאת ועוד, העוררת לא פירטה את טענותיה כראול כך שעד עתה לא ברור, אפילו ברמת הטענות, מה גודל השטתיט הרלוונטיים ומה התקופות הרלוונטיות.

== העוררת אף לא הביאה ראות לתמוך בטענות החל מחוצים ועד עדים רלוונטיים (כגון"

נביגיס מטעם שוכרי המשנה).

העוררת לא הביאה ראיות שכאלה אף שהיו זמינות לה. כתוצאה מכך קמה חזקה כי הראיות חיו פועלות כנגדה. כך למשל בהיעדר תוזי שכירות הרי שקמה חזקה כי לא מדובר בחוזי שכירות יירגיליסיי אלה שבחס זכות השכירות מוגבלת ו/או מדובר רק בחוצי בר רשות ו/או לתקופות לא רלוונטיות.

עדות העוררת הינה עדות מפי השמועה בלבד הן בנוגע לטענה הכללית (תחוט העיטוק) והן לטענות פרטניות בנוגע לכמות עובדים, התמחות וכיוייב,

העוררת העלתה טענות טרק בלא כל ראיה לתמוך בטענות. כך למשל טענח שיש אולם

תאטרון בלא בדל ראיה לתמוך בכך או טענות בנוגע להפחתת שטחיט משותפים גס בנוגע לחדר כושר או חד ביליארד.

בנוגע לשטחים המשותפים חרי שאנו קובעים כי העוררת מחזיקה באופן בלעדי בנכס וכג על פי ההלכה היה עליה לפנות למשיב בזמן אמת ולבקש להעביר חוקח ככל ואכן חיה מחזיק חדש.

9

0

1

12

3

בכך שלא עשתה כן יש גם לחוק את מסקנתנו כי אין מחזיקים אחרים וכי השימוש בנכס חינו של העוררת במסגרת עיסוקה כייעסקיי.

נבקש להוכיר מושכלות יטוד.

בבלל, סיווג בארנונה של נכטים הינו בהתאם לשימוש הנעשה בו. כך למשל נאמר בעמיינ

6 זדומיקאר נ' מנהל האונונה בעיריית תל אביב :

'"העיקרון הכללי הוא, כי סיווג הנכס ייקבע באופן פרטני, בהתאם לשימוש שנעשח בו בפועל ולנוכח צו הארנונה הרלוונטל. . +

אף בית המשפט העליון הנכבד בעייא 8588/00 עיריית עפולה נ' בזק (להלן: ייפסייד בזקיי), פסק, כי סיווג נכס יעשה בהתאם לשימוש בו ולא בהתאם לזהות המחזיק בנכס.

אולם, במקום אחר, רעייא 11304/03 כרטיסי אשראי לישראל נ' עירית חיפה (להלן:

"פס'יד ברטיטי אשראייי), נקט בית המשפט העליון בגישה מרוככת יותר, תוך הבהרה שפטייד בזק אינו פוסל לחלוטין את טיווגו של נכס בארנונה, בהתאם לזהות הגוף המחזיק בּו, והוכרה תוקיותו של מבחן הפונקציונלי / ארגוני מרוכך המשולב במבחן השימוש, שכונה

ייהמבחן המשולביי, כדלקמן:

יאני סבורה כי הלכת בוק אינה פוסלת סיווג במקריט מסוימים המכיל מרכיב של ימיחות המשתמשי. אמנם כל סיווג צריך להתחשם בשימוש אשר נעשח בנכס, אך מבחן משולב של מהות השימוש ומיהות המשתמש יכול לחיות במקרים מסוימים לגיטימי. עמדח זו

נתמכת אף בתקנות ההטירים, שמפרטות רשימה של טכומים 77777

מירבייס ומזעריים עבור סוגי נכסים שונים. רשימה זו מכילה את הסיווג יבנקיס וחברות ביטוחי, שהינו סיווג המורכב מהמבחן המשולב של מהות השימוש ומיהות המשתמש,

ודוק: אין כוונתי כי מבחן משולב כזה יהיה תמיד לגיטימי. דבר זה תלוי, לדעתי, בין היתר, בחלקו של כל מרכיב במבחן המשולב.

סיווג לגיטימי יהיה כזה שמרכיב חשימוש בו יהיה הדומיננטי. כך למשל סיווג של משרד רואי-חשבון הוא מבחן שבו מיהות המשתמש היא הדומיננטית, שכן לו היח מבחן השימוש הדומיננטי חיח נכנס לסיווג רגיל של משרדים. עס ואת, סיווג' של בנקים, שאינו דומה בשימושו לעסקים מסוג אתר, חינו לגיטימי. במקרה שבפנינו, אני סבורה כי יתכן לראות באופן עקרוני את הסיווג יחברת אשראה כסיווג לגיטימי מבחינה זו.'' (ההדגשות אינן במקור)

לעניין המבחן המשולב, ראח גם: עמייג 1168-07-14 מגדל חברה לביטוה בע'ימ נ' מנהל הארנונוז בעיריית תל אביב.

4

5

6

7

8

בנוסף למבחן לעיל נקבעו אף מבחניט וקריטריונים נוספים שעל מנהל הארגונה לשקול (ראו עעיים 9401/06 ארגנטינה באוניברסיטה נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב).

מבתן אחד מבין המבחנים הללו, קובע כי נר לרגלי פרשן דיני חמיטיט הוא שיש לפרשס באופן שלא לטיל על חרשות נטל כבד לצורך יייישומו של הסיווגיי, ובלשון בית המשפט העליון בברס 9205/05 מנחל הארנונה - עירלית טבריה נ' היפר שוק 1991 (להלן: ייפסייד

חיפרשוקיי) :

ייקביעת רף מינימאלי מעין זה מאפשרת לרשות המקומית לתכיר בסיווג של חלק מנכס שיחיה שונה מהסיווג העיקרי, כאשר אותו חלק משרת ליעוד מוגדר ונפרד; וזאת מבלי לדרוש מהרשות המקומית לעקוב אחר השימושים שנעשיט בחלסים שונים של נכס הומוגני בעיקרו - דרישה שבמקרים רבים אינה מעשלת. יי

בדומה פטק בית המשפט העליון בעייא 9368/96 מליטרון נ' עיריית קרית ביאליק:

9 על-מנת שמש ייחשב ימס טובי, נדרש כי יחיח יעיל.

דרושה וו פירושה, שחמט *חיה +...ניתן לגבייה בקלות ובהוצאה מזערית כך שהשלטון ייהנח ממלוא המס שהאזרת משלטי (י' מ' אדרעי /בטיט מט כולל בישראלי [15], בעמי 432).

וכבוד השופט גולדברג:

הוצאותיה. מערכת גבייה שורס ההכנטות הצפוי לתתקבל באמצעותה נמוך, או שהוצאות תפעולה גבוהות - אינתה יעילה... כאשר מערכת גבייה לוקה בתת-אכיפה פוחתת לעילותה, ונוצר חטר כספי בקופת הציבור. בידי המחוקק לייעל אז את הגבייה על-ידי קביעת בטיט חבות נוח יותר לאכיפה..5 (בג'י 5503/94 טגל נ' יושב- ראש הכנטת [9], בעמי 561).

דרישת היעילות אינה מעוגנת בחוק. עס ואת היא משמשת קו מנחה פרשכל. יו

שיקול נוסף, שנקבע רלוונטי ויש כו הרבה טעט לדעתנו, הוא כי יש להתאים את המבחנים השוניט של דיני הארנונה למציאות החיים המודרנית (בריים 1676/15 ברודקאסט ני מנהל הארנונה בתל אביב יפו, לחלן: ייפסייד ברודקאסטי),

שיקול זה מהותי בימים אלו, שכן צורת חשימוש בנפסים מתפתחת למודלים מורפביט משחיו פעם. כך למשל השכרת דירות לתקופה קצרה (אייר בי אנד בי), כך למשל הללי עבודה משותפים ועוד.

9 אנוטבוריס שהתפתחות ואת של יימציאות החיים המודרנית'י מתייבת הסתכלות על מכלול הנטיבות בעת בחינת הטווג. קביעה מהו השימוש בנכס אינה יכולה להיות מנותקת מזהות המשתמש, זחות המחזיק הרשום, כמות חילופי המשתמשים וכיוייב,

טוף דבב

0. לסוכום האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר

להידחות.

1. | כל הנתונים שבפנינו מלמדים כי העוררת היא המחזיקה והיא המשתמשת בנכט בצורה

בלעדית כעסק,

2 מנגד לא הוצגת כל ראיה בעלת משקל ללמד כי יש שוכר אחר, באיזה גודל/ חלק של חנכס הוא נמצא, באיזה תקופה ומה עיסוקו. זאת כשממילא העוררת לא פנתה ולא ניסתה להעביר חוקה לאותם שוכרי משנה,

3 בנסיבות ערר זה העוררת תשא בהוצאות המשיב בסך של 0 ש"ח שישולם בתוך 30 לוס.

ניתן בהעדר הצדדים הוו/291 "0.01

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (ב)

" לתקנות בתי משפט לעניינים מנהללים (סדרי דין), תשס"א- גשות הצדדים ק זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנחלייס וזואת בתוך 65 לוט מי 4

ימת

קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארמנה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) תתשלייז -- 1977 תפורסם התלטה זו באתר האינטרנט של המשיב,

יר עה חבר: עו"ד משוץ קורן חבר"רו"ח שעעון זייטמיצקי

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב ערר מט': 140025336

בפני חבףי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: רו"ח שמעון זייטניצקי

חבר: עו"ד משה קורן

העוררת: רוט כגרת נכסיט והשקעות בע"מ

- בגד.

מנהל הארנונה, עיריית ת''א יפו

החלטה סופית

ערר זה עניינו שני נכסים מרחוב יגאל אלון 165, תל אביב, אשר רשומים בספרי העירייה כנכטיס מספר 2000269532 \- 2000394646 (להלן: !יהנכטי).

ערר זה הלנו חלק מ- 36 עררים שנדונו ביחד, אך לא אוחדו, עקב בקשת העוררת, ולא ניתן להבינר אלא כחלק ממכלול זה.

ככלל עררים אלו עסקו במספר שאלות ובין חיתר שאלת והות המחזיק, שאלת חיוב שטחים משותפים ועוד. ברס, שאלה נוספת שעולה מערריס אלו היא שאלת ניהול הליפים בחוסר תום לב.

רקע כללי לבל הערריט של העוררת

41 כאמור לעיל, ערר זה הינו חלק מ- 36 עררים שנוהלו ביחד, אך לא אוחדו.

2 עררים אלו התנהלו בנוסף לעוד שורה של עררים, שהוגשו על ידי העוררת ונוהלו בנפרד.

3 כל העררים עוסקים ב- 7 נכסים. מדובר בעררים, שהוגשו משנת 2017 ואילך.

4. העוררת הינה חברה העוסקת בתחום הנדליין ובמסגרת עיסוקח שוכרת נכסים ומשכירה

אותם לשוכרי משנה.

5 כיום ניתן לקבוע כי ערריט אלו הוגשו ו/או נוחלו בתוסר תום לב על ידי העוררת.

6. לובהר, כי העוררת הגישה ערריט רבים תוך בקשה לדון בחלק מהם ביחד אך לא לאחדם

ובחלק אחר לדון בנפרד.

7 ככלל נותן כיום לקבוע כי העררים הוגשו ללא ביסוס ראייתי ובניגוד למצב המשפטי, תוך הגשת בקשות רבות לדחיית דיון, תוך אי קיום החלטות של הועדה, תוך הגשת עררים כפולים וניגוד לדין, תוך הגשת עררים תוך הסתרת פרטים מהותיים, בטענות חסרות שחר אך שדרשו בירור עובדתי, תוך תגשת עררים בלא שהיו בידי העוררת ראלות לתמוך בטענות, תוך הרחבת חזית שלא כדין ועוד.

10

1

0

.3

15

.16

7

8

9

זאת בנוסף להתנהלות לא תקינח כגון איחורים לדיונים, אי קץום החלטות דיוניות וכיוייב.

בדיעבד, ניתן לחניח כי ניחול ההליכים בדרך זאת נועדה בכדי להימנע מתשלום הארנונה

ולדתות את הקץ, שכן ידוע כי כל עוד עומדים הליכי הערר מעוכבים הליכי הגביח של המשיב.

הנאמר לעיל נאמר בכדי ליתן רקע להחלטות ובכדי ליתן ביסוס לפסיקת ההוצאות, אך יובחר, כי בשורת התחתונה התחלטות של ועדה נכבדה ואת ניתנות לגופן של הטענות.

כמו כן הדבר מוסבר לצורך חבנת מורכבות מתן ההחלטות והעיכוב בכתיבתן (וּאת בנוסף לעיבוביט אוביקטיביים כגון ייתקופת הקורונהיי, מלחמת ייחרבות ברגליי והליכי חפשייר).

גכט ברחוב יגאל אלון 145- ערר מספר 140025334

העובדות

בתיק וה הוגשה השגה ביום 29.3,23. במסגרת ההשגה טענה העוררת כי הוגשה כנגדה תביעת פינוי והיא פינתה את מרבית הנכס. ודוק: מדובר בעוד דוגמא לחוטר תום הלב שכן העוררת חינה שוכרת ולא נתנה הודעח בדבר הפסקת תזקה אלא מעלה טענות תטרות שתר בנוגע לפינוי לכאורה.

מייד בהמשך חזרה וטענה את הטענות המופיעות בערר האחרים, כי דהיינו כי היא משכירח חלקים מהנכס לשוכרי משנה, אשר עושים שימוש בסיווג אתר ממשרדים,

רת בהשגה כי גודל הנכס אינו מדויק הן במובך השטת הכללי והן במובן של חיוב שטחים משותפים.

העוררת פירטח כי השימוש הנעשה בשטת אינו של משרדיט אלא הינו בהתאם לשימוש עושים שוכרי משנה שלה או כי יש לסווג את חנכס כנכס ריק (כטענה חלופית שלא ברור כיצד יכולה לעמוד. האם יש בנכס שוכר משנה או שהנכט ריק!).

העוררת עתשה הפרדה מלאכותית בתוך הנכס וטוענת כי חלק ממנו ריק ולכן וכאי לסיווג זול (ללא הבאת ראיות בנושא ותוך התעלמות מוחלטת מכך שהנכט לא ריק).

העוררת תזרה והעלתה שתי טענות בנוגע לאותם שוכרי משנה. טענת סיווג (מלאפה ותעשייה, בית תוכנה, אולפן הקלטות) וכן העלתה טענה כי מכוון שיש מספר שוכרים יש להפתית שטתים משותפים בהתאם להוראות סי 1.3.1 לצו הארנונה.

מיותר לציין, כי העוררת לא פירטה את טענותיה מעבר להעלות אותן בצורה כללית ביותר.

כך לדוגמא לא פורטן מועדיט תחילת וסיום החזקה, גודל הנכטים, נתונים רלוונטיים לגבי

שוכרי המשנח חהנטענים ועוד מידע רלוונטי.

לא צורפו ראיות כלשהן לתמוך בטענה.

.]10

.1

2

3

6

.5

.6

7

.8

בנוסף, לא ניתן כל הסבר לסיבה שהעוררת לא העבירה את התזקה לאותם שוכרי משנה ומדוע היא מעלה טענות בשם אותם שוכרים. עולה מכך, כי אין לח מעמד לטעון בשמם וכל טענותיה הינן יימפי השמועחיי.

המשיב דחה את ההשגה ביוט 11.5.23 בעיקר על בסיס חוסר הצלחה בתיאום ביקורת במקום.

ביום 5.7.23 הוגש ערר זה שט חזרת העוררת על טענותיה.

ביום 4.9.23 הוגש כתב תשובה מטעם המשיב.

נזכיך כי ביום 17.10.21 התקיים דיון הוכתות.

במאמר מוסגר נפנה לדברים שנכתבו בפתת הדיון בנוגע להתנהלות העוררת.

במסגרת הדיון נחקר מנכ"ל העוררת שהינו גס הבעלים היחיד שלה.

במהלך עדותו הבהיר כל:

41 העוררת לא העבירה רישומים, מידע, חוזים וכיוייב בקשר לאותם שוכרי משנת שלכאורה חיו בנכס.

2. העוררת בעלת הסכמי השכירות עם שוכרי המשנה שחינס גלובלייט וכולליסם

תשלום הוצאות (ארנונה, חשמל וכיויים).

43 העוררת לא העבירה את חנתונים מכוון שלא ברורה תקופת השכירות של אותם שוכרי משנה (ייעיריית תל אביב לא מקבלת הסכם שכירות של פתות משנה ולכן התנודתיות של השוכרים האלה מחייבת אותנו להתנהל כפי שאנחנו מתנהליסיי).

4. יש מצבים ששוכר מתפנה ואז הנכס נשאר ריק לתקופה עד מציאת שוכר חלופי.

5 העוררת אישרה כי בחלק מהשטחים המשותפים הנטעניט על ידה בנכס יש תדר כושר ובחלק אחר חדר ביליארד עס כניסה באמצעות כרטיס מגנטי.

6. העוררת אישרה שלא הביאה תשריט שאפשר ללמוד על היקף השטחים המשותפים

מיקומם וחשימוש בהם.

7 העוררת אישרה שהטענות שהעלתתה אינם בידיעתה האישית אלא מייהערכה שלי

כתוצאה מביקורים בנכס וממה שראיתי בעיניייי. כך למשל בנוגע למספר העובדים ותפקידס אצל אותם שוכרי משנה. כמו כן אישרה העוררת שהמידע הוא משיחות עם השוכרים.

ביום 24.10.21 התקיים המשך דיון הוכחות במסגרתו העידו גס ההוקריס מטעט המשיב.

9

.0

דיו

1

2

.3

5

.6

7

.8

5

00

גם כאן נפנה להתנהלות העוררת כפי שפורטה בפרוטוקול.

ככלל נאמר כי עדותט של החוקרים לא העלתה או הורידה בצורה משמעותית. ככלל הם מתארים את המצב בשטח. התיאור הכללי הוא של נכס המשמש כמשרדים.

לאחר בחינת עמדות הצדדיסם אנו טבורים, כי בודק חמשיב וכי הדין הערר להידתות.

דיון ההוכתות מצטרף לערר זה במובן של העלאת טענות בעלמא ללא ביסוס וכאשר הראיות מלמדות כי המחזיק והשימוש חינו כטענת המשיב.

במקרה דנן ברי לדעתנו כי המחויק הינו המחזיק הרשום, קרי העוררת. בניגוד לטענת העוררת כאילו היא ייבעלתיי נכט שמשכירח לשוכרים שונים מסקנתנו העובדתית היא כי העוררת הינה חברה שעיסוקה הינו בהשכרת משרדים. מכאן כי השימוש בנכט הינו שימוש מסחרי של עטק העוסק בהשכרת נכטים.

את מבלי לגרוע מכך, כי לעוררת אין יריבות עס המשיב ככל וחיה לטענתה בסיס שכן היה מקום להעביר את התזקה לשוכרי המשנה והם אלו שהיו צריכים להעלות טענות. במיוחד

כאשר מדובר בטענות כגון סיווג. העוררת לא עשתה כן ולפיכך לא יכולה לעמוד לה טענה בנושא.

זאת ועוד, העוררת לא פירטה את טענותיה כראוי כך שעד עתה לא ברור, אפילו ברמת

הטענות, מה גודל השטחיט הרלוונטיים ומה התקופות הרלוונטיות.

העוררת אף לא הביאה ראיות לתמוך בטענות החל מחוזים ועד עדים רלוונטיים (כגון נציגים מטעם שוכרי חמשנה).

העוררת לא הביאה ראיות שכאלה אף שחיו זמינות לה. כתוצאה מכך קמה חזקה כי הראיות היו פועלות כנגדה. כך למשל בהיעדר חוזי שכירות חרי שקמה חזקח כי לא מדובר בחוזי שכירות יירגיליסיי אלה שבהם וכות השכירות מוגבלת ו/או מדובר רק בחוזי בר רשות \/או לתקופות לא רלוונטיות.

עדות העוררת הינה עדות מפי השמועה בלבד הן בנוגע לטענה הכללית (תחום העיסוק) והן לטענות פרטניות בנוגע לכמות עובדיט, התמחות וכיוייב.

העוררת העלתה טענות טרק בלא כל ראיה לתמוך בטענות. כך למשל טענה שיש אולם

תאטרון בלא בדל ראיה לתמוך בכך או טענות בנוגע להפחתת שטחים משותפים גם בנוגע לחדר כושר או חד ביליארד.

בנוגע לשטחים המשותפים הרי שאנו קובעים כי העוררת מחגיקה באופן בלעדי בנכס וכי

על פי ההלכה היה עליה לפנות למשיב בזמן אמת ולבקש להעביר חוקה ככל ואכן היה מחציק חדש.

‎ .1‏ בכך שלא עשתה כן יש גם לחזק את מסקנתנו כי אין מחויקיס אחרים וכי חשימוש בנכס הינו של העוררת במסגרת עיסוקה כייעסקיי.

‏2 נבקש להוכיר מושכלות יסוד.

‏3 ככלל, סיווג בארנונה של נכסים הינו בהתאם לשימוש הנעשה בו. כך למשל נאמר בעמיינ

6 ד ומיקאר נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב:

‏ייהעיקרון הכללי חוא, כי סיווג הנכס ייקבע באופן פרטני, בהתאם לשימוש שנעשה בו בפועל ולנוכח צו הארנונה הרלוונטל. . .5

‏46 אף בית המשפט העליון הנכבד בעייא 8588/00 עיריית עפולה נ' בזק (להלן: ייפטייד בזקיי), פטק, כי סיווג נכט יעשה בהתאם לשימוש בו ולא בהתאם לוחות המחציק בנכס.

‏5 אןולם, במקום אתר, רעייא 11304/03 כרטיטי אשראי לישראל ני עירית חיפה (להלן:

ייפס'יד ברטיסי אשראייי), נקט בית המשפט העליון בגישה מרוככת יותר, תוך הבהרה שפסד בזק אינו פוסל לחלוטין את סיווגו של נכס בארנונה, בהתאם לזהות הגוף המחזיק בו והוכרה חוקיותו של מבחן הפונקצ:ונלי/ ארגוני מרוכך המשולב במבתן השימוש, שכונה

'יהמבחן המשולביי, כדלקמן:

‏ייאני סבורה כי הלכת בזק אלנה פוסלת סיווג במקרים מסוימים המכיל מרכיב של ימיהות המשתמשי. אמנם כל סיווג צריך להתחשב בשימוש אשר נעשה בנכס, אך מבחן משולב של מהות חשימוש ומיהות המשתמש יכול לחיות במקריט מסוימים לגיטימי. עמדח זו נתמכת אף בתקנות ההטדרים, ‏ "שמפרטות.--רשלמח-של-סכומיט דהה מירביים ומועריים עבור סוגי נכסים שונים. רשימה זו מכילה את הטיווג יבנקיס וחברות ביטותי, שהינו טיווג המורכב מהמבחן המשולב של מהות השימוש ומיחות המשתמש,

‏ודוק: אין כוונתי כי מבחן משולב כזה יתיה תמי לגיטימי. דבר זה תלוי, לדעתי, בין היתר, בחלקו של כל מרכיב במבחן המשולב.

שיווג לגיטימי יהיה כזה שמרכיב השימוש בו יהיה חדומיננטי. כך למשל סיווג של משרד רואי-תשבון הוא מבחן שבו מיחות המשתמש היא חדומיננטית, שכן לו היה מבחן השימוש הדומיננטי היח נכנס לסלווג רגיל של משרדים. עם ואת, סיווג של בנקים, שאינו דומה בשימושו לעסקים מטוג אחר, חינו לגיטימי. במקרה שבפנינו, אנכ טבורה כי יתכן לראות באופן עקרוני את הסיווג יחברת אשרא כסיווג לגיטימ? מבחינה זו.'' (ההדגשות אינו במקור)

‏לענייןך המבחן המשולב, ראה גם: עמיינ 1168-07-14 מגרל חברה לביטוח בע'ימ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב.

.6

7

108

9

.0

בנוטף למבתן לעיל נקבעו אף מבתניס וקריטריונים נוספיט שעל מנהל הארנונה לשקול (ראו עעיים 9401/06 ארגנטינה באוניברטיטה נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב),

מבחן אחד מבין המבחניט הללו, קובע כי נר לרגלי פרשן דיני המיסים הוא שיש לפרשם באופן שלא יטיל על הרשות נטל כבד לצורך ייישומו של הסיווגיי, ובלשון בית המשפט

העללון בברס 9205/05 מנחל הארנונה - עיליית טבריה נ' היפר שוק 1991 (להלן: ייפסיייד

היפרשוק"):

ייקביעת רף מינימאלי מעין זה מאפשרת לרשות המקומית לחכיר בסיווג של חלק מנכס שיהיה שונה מהסיווג העיקרי, כאשר אותו חלק משרת ייעוד מוגדר ונפרד; וזאת מבלי לדרוש מחרשות המקומית לעקוב אחר השימושיט שנעשיט בחלקים שונים של נכס הומוגני בעיקרו-- דרישה שבמקרים רבים איגה מעשית. יי

בדומה פסק בית המשפט העליון בעייא 9368/96 מליטרון נ' עיריית קרית ביאליק :

9 על-מנת שמט ייחשב ימס טובי, נדרש ככ יהיח יעיל.

דרישה זו פירושה, שהמט יהיה /.,ניתן לגבייה בקלות ובהוצאה מוערית כך שהשלטון *יהנה ממלוא המס שהאזרת

משלסי (י' מ' אזירעי יבסייט מט בולל בישראלי [15], בעמי 432).

וכבוד השופט גולדברג:

77 אעילותה של מערכת גבליה נמדדת בלחט שבין הכנסותית לבו

הוצאותיה. מערכת גבייה שזרס ההכנסות הצפוי להתקבל באמצעותה נמוך, או שהוצאות תפעולה גבוהות - אינה יעילה... כאשר מערכת גבייה לוקה בתת-אכיפוז פוחתת לעילותה, ונוצר חטר כספי בקופת הציבור. בידי המתוקק ליועל אז את הגבייה על-ידי קביעת בסיס חבות נוח יותך לאכיפת..!

(בגייצ 5503/98 סגל נ' יושב-ראש הכנסת (9], בעמי 541),

דרישת היעילות אינה מעוגנת בתוק. עם ואת היא משמשת קו מנתה פרשנכ,

שיקול נוסף, שנקבע רלוונטי ויש בו הרבה טעט לדעתנו, חוא כי יש להתאים את המבתניס השונים של דיני הארנונה למציאות החיים המודרנית (בריים 1676/15 ברודקאטט נ' מנחל הארנונה בתל אביב יפו, להלן: ייפט'יד ברודקאטטי),

שיקול וח מהותל בימים אלו, שכן צורת חשימוש בנכסים מתפתחת למודליס מורכבים משחיו פעם. כך למשל השכרת דירות לתקופח קצרה (אייר בי אנד בי), כך למשל חללי עבודה משותפים ועוד.

1. אנו סבורים שהתפתחות ואת של יימציאות החיים המודרניתיי מחייבת הסתכלות על מכלול

הנסיבות בעת בחינת הסווג. קביעה מהו השימוש בנכס אינה יכולה להיות מנותקת מזחות המשתמש, זהות המחזיק חרשום, כמות חילופי חמשתמשיס וכיוייב.

סוף דבר

702 לסיכום האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להלדחות.

‎ .3‏ כל הנתונים שבפנינו מלמדים כי העוררת חיא המחזיקה והיא המשתמשת בנכס בצורה בלעדית כעסק.

‏%. | העוררת פועלת בתוסר תום לב, בניגוד לנדרש ממנה ולהיגיון יימסחרייי כגון הודעה בומן אמת על והות המחזיק.

‏5. מנגד לא הוצגה כל ראיה בעלת משקל ללמד כי יש שוכר אחר, באיזה גודל/ חלק של הנכס הוא נמצא, באיזה תקופה ומה עיסוקו. ואת כשממילא העוררת לא פנתח ולא ניסתה להעביר חזקה לאותם שוכרי משנה.

‏6. | בנסיבות ערר וה העוררת תשא בהוצאות המשיב בסך של 20,000 ש"ח שישולם בתוך 30 יום.

‏ניתן בהעדר הצדרים היום: 5 7

משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדיט קלימת זכות ערעור לפני בית חמשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 לוס מיום קבלת ההתלטה.

‏החלטה צו נתונה לערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים, מחוז 5 אביב, בתוך 65 יום ממועד קבלת ההחלטה. /

‏+ שו כ /

לויור: עמייד גדעון מו ר: עו"ד משה קורן חבר: רו"ח שמעון /]יטניצקי

‎-

‏קלדנית : ענת 'לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערר מס': 140020767 שליד עיריית תל אביב יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

חבר: עו"ד משה קורן

העוררת: רום כנרת נכסים והשקעות בע'ימ

- בגד.

מנהל הארנונה, עיריית ת'/א יפו

החלטה סופית

ערר זה עניינו שני נכסים מרחוב יגאל אלון 145, תל אביב, אשר רשומים בספרי חעירייה כנכסיט מטפר 2000269532 ו- 2000394646 (להלן: ייהנכטיי).

ערר זה הינו חלק מ- 36 עררים שנדונו ביתחד, אך לא אוחדו, עקב בקשת העוררת, ולא ניתן להבינו אלא כחלק ממכלול זח.

כבלל עררים אלו עסקו במספר שאלות ובין חיתר שאלת והות המחזיק, שאלת חיוב שטחים משותפים ועוד. ברס, שאלה נוספת שעולה מערריס אלו היא שאלת ניהול הליכים בתוסר תוט לב.

רקע בללי לכל העררים של העוררת

4 כאמור לעיל, ערר וה הינו חלק מ- 36 ערריט שנוהלו ביחד, אך לא אוחדו.

2 עררים אלו התנהלו בנוסף לעוד שורה של עררים, שהוגשו על ידי חעוררת ונוחלו בנפרד.

3 כל העררים עוסקים ב- 7 נכסים. מדובר בעררים, שהוגשו משנת 2017 ואילך.

6 העוררת הינה חברה העוסקת בתחום הנדליין ובמסגרת עיסוקה שוכרת נכסים ומשכירת אותם לשוכרי משנה.

5. כלום ניתן לקבוע כי עררים אלו הוגשו ו/או נוהלו בחוסר תום לב על ידי העוררת.

6. יובחר, כי העוררת הגישה עררים רבים תוך בקשה לדון בחלק מהם ביתד אך לא לאחדם

ובחלק אחר לדון בנפרד.

7 ככלל ניתן כיום לקבוע כי העררים הוגשו ללא ביסוט ראיית? ובניגוד למצב המשפטי, תוך הגשת בקשות רבות לדחיית דיון, תוך אי קיום החלטות של הועדה, תוך הגשת עררים כפולים וניגוד לדין, תוך הגשת עררים תוך הסתרת פרטים מהותיים, בטענות חסרות שחר

0

1

3

4

5

.6

17

.8

אך שדרשו בירור עובדתי, תוך הגשת עררים בלא שחיו בידי העוררת ראלות לתמוך בטענות, תוך הרחבת חזית שלא כדין ועוד.

ואת בנוסף להתנהלות לא תקינה כגון איתורים לדיונים, אי קיום התלטות דיוניות וכיוייב.

בדיעבד, ניתן להנית כי ניחול החליכים בדרך ואת נועדה בכדי להימנע מתשלום הארנונה

ולדחות את הקא), שכן ידוע כי כל עוד עומדים חליכי הערר מעוכבים הליכי הגבית של חמשיב.

הנאמר לעיל נאמר בכדי ליתן רקע להחלטות ובכדי ליתן ביטוס לפסיקת ההוצאות, אך יובהר, כי בשורה התחתונה ההתלטות של ועדה נכבדה ואת ניתנות לגופן של הטענות.

כמו כן הדבר מוסבר לצורך הבנת מורכבות מתן ההחלטות והעיכוב בכתיבתן (ואת בנוסף לעיכובים אוביקטיביים כגון ייתקופת חקורונהיי, מלחמת ייחרבות ברוליי והליכי הפשייר),

נכט ברחוב יגאל אלון 145- ערר מספר 180020767

העובדות

בתיק זה הוגשה השגה ביום 6.6.19. במטגרת ההשגה הזרה והעלתה העוררת טענות כי יש

לקבל את הערר עקב העובדה כי היא משכירה חלקיט מהנכט לשוכרי משנה, אשר עושים שימוש בסלווג אחר ממשרדים.

לפיכך טענח העוררת בהשגת כי גודל הנכס אינו מדויק הן במובן השטח הכללי והן במובן ה ו

העוררת פירטח כי השימוש הנעשה בשטח אינו של משרדיט אלא חינו בהתאט לשימוש עושים שוכרי משנה שלת. היא טענה כי בנכס יש 7 שוכרי משנה וחלק מטוים של ריק.

שוב כאן דוגמא לחוסר תום הלב. לאורך השנים המצב העובדתי משתנה בנכס, וזאת על פי גרסת העוררת, אך היא אינה מעדכנת את המשיב בזמן אמת.

בנוסף העוררת עושה הפרדח מלאכותית בתוך הנכס וטוענת כי חלק ממנו ריק ולכן זכאי לסיווג זול (ללא הבאת ראיות בנושא ותוך התעלמות מוחלטת מכך שהנכס לא ריק).

העוררת חזרה והעלתה שתי טענות בנוגע לאותט שוכרי משנה. טענת סיווג (מלאכה ותעשייה, בית תוכנה, אולפן הקלטות) וכן העלתה טענה כי מכוון שיש מספר שוכרים יש להפחית שטתים משותפיט בהתאם להוראות טי 1.3.1 לצו הארנונה.

מיותך לציין, כי העוררת לא פירטת את טענותיה מעבר להעלות אותן בצורה כללית ביותר.

כך לדוגמא לא פורטו מועדים תחילת וסיום החזקה, גודל הנכסים, נתונים רלוונטיים לגבי שוכרי המשנה הנטענים ועוד מידע רלוונטי.

9

0

1

1

3

4

6

לא צורפו ראיות כלשהן לתמוך בטענה.

בנוסף, לא ניתן כל הטבר לסיבה שהעוררת לא העבירה את התוקה לאותם שוכרי משנה ומדוע היא מעלה טענות בשם אותם שוכרים. עולה מכך, כי אין לח מעמד לטעון בשמם ובל טענותיה חינן יימפי השמועתיי.

המשיב דחה את ההשגה ביום 27.6.19 בין היתר על בסיט ביקורת שערך במקום ביום 9 (בבל הגראה מדובר בטעות קולמוס), עקב חיעדר ראיות ועל בסיט העובדה כי העוררת הינה מחזיקה יחידה בנכס,

ביום 11.9.19 הוגש ערר זה שס חזרה העוררת על טענותית,

ביום 5.2.19 הוגש כתב תשובה מטעם חמשיב. בכתב התשובה, בין חיתר, נטענו גס טענות בנוגע לחוטר תום ליבה של העוררת. כך למשל העלאת טענות בנוגע לאולם תאטרון.

ביום 17.10.21 התקיים דיון הוכתות. במאמר מוסגר נפנה לדברים שנכתבו בפתח חדיון בנוגע להתנהלות העוררת.

במסגרת הדיון נחקר מנכ"ל העוררת שהינו גס תבעליט חיחיד שלח.

במהלך עדותו הבחיר כל:

1. העוררת לא העבירה רישומים, מידע, חוזים וכיוייב בקשר לאותט שוכרי משנה

2. העוררת בעלת הסכמי השפירות עס שוכרי המשנח שחינם גלובליים וכוללים

תשלום הוצאות (ארנונה, חשמל וכלנייב),

3. העוררת לא העבירה את הנתונים מכוון שלא ברורח תקופת השכירות של אותם

שוכרי משנח (י'עיריית תל אביב לא מקבלת הטכם שכירות של פחות משנה ולכן התנודתיות של השוכרים האלה מחייבת אותנו להתנהל כפי שאנחנו מתנהליטיי),

68 יש מצבים ששוכר מתפנה ואז הנכס נשאר ריק לתקופה עד מציאת שוכר תלופי.

5. העוררת אישרה כי בחלק מהשטחים המשותפים הנטענים על ידה בנכס יש חדר

כושר ובתלק אחר חדר ביליארד עם כניסה באמצעות כרטיס מגנטי,

6 העוררת אישרה שלא הביאה תשריט שאפשר ללמוד על היקף השטחים המשותפים מיקומם וחשימוש בחס.

7 העוררת אישרה שהטענות שהעלתה אינט בידיעתה האישית אלא מייהערכה של כתוצאה מביקוריס בנכס וממח שראיתי בעיניייי. כך למשל בנוגע למספר העובדים

7

.8

9

.0

1

7

3

6

5

.6

7

.8

ותפקידס אצל אותם שוכרי משנח. כמו כן אישרת העוררת שהמידע הוא משיחות עם השוכרים.

ביום 24.10.21 התקיים המשך דיון הוכחות במסגרתו העידו גם החוקריס מטעם המשיב.

גם כאן נפנה להתנהלות העוררת כפי שפורטה בפרוטוקול.

ככלל נאמר כי עדותם של החוקרים לא העלתה או הורידה בצורה משמעותית. ככלל חס מתארים את המצב בשטח. התיאור הכללי הוא של נכס המשמש כמשרדים.

לאחר בחינת עמדות הצדדים אנו טבורים, כי צודק המשיב וכי חדין הערר לחידתות,

השאלח הראשית הינה שאלת זהות המחציק.

במקרה דנן ברי לדעתנו בי המחזיק הינו המחזיק הרשום, קרי העוררת. בניגוד לטענת העוררת כאילו היא ייבעלתיי נכט שמשכירה לשוכרים שוניט מסקנתנו העובדתית תיא כל העוררת הינה חברה שעיטוקה הינו בהשכרת משרדים. מכאן כי השימוש בנכס חינו שימוש מטחרי של עסק העוטק בהשכרת נכסים,

ואת מבלי לגרוע מכך, כי לעוררת אין יריבות עם המשיב ככל וחיח לטענתה בטיס שכן חיה מקום להעביר את החזקה לשוכרי המשנח והם אלו שהיו צריכים להעלות טענות. במיוחד

כאשר מדובר בטענות כגון טיווג. העוררת לא עשתה כן ולפיכך לא יכולח לעמוד לה טענת | =

זאת ועוד, העוררת לא פירטה את טענותיה כראוי כך שעד עתה לא ברור, אפילו ברמת הטענות, מה גודל השטחים הרלוונטייט ומח התקופות הרלוונטיות.

העוררת אף לא הביאה ראיות לתמוך בטענות החל מחוזים ועד עדים רלוונטייט (כגון נביגיטס מטעם שוכרי המשנה),

העוררת לא הביאה ראיות שכאלת אף שחיו ומינות לה. כתוצאה מכך קמה חזקח כי הראיות חיו פועלות כנגדה. כך למשל בהיעדר תוזי שכירות הרי שקמה חזקה כי לא מדובר בחוצי שכירות יירגיליטיי אלה שבתם וכות השכירות מוגבלת ו/או מדובר רק בתוזי בר רשות ו/או לתקופות לא רלוונטיות,

עדות העוררת הינה עדות מפי השמועה בלבד הן בנוגע לטענה הכללית (תחום העיטוק) וחן לטענות פרטניות בנוגע לכמות עובדים, התמחות וכיויזב.

העוררת העלתה טענות טרק בלא כל ראיה לתמוך בטענות. כך למשל טענה שיש אולם תאטרון בלא בדל ראיה לתמוך בכך או טענות בנוגע להפחתת שטחיט משותפים גו בנוגע לחדר כושר או חד ביליארד.

9

0

1

2

.3

4

בנוגע לשטחים המשותפים הרי שאנו קובעים כי העוררת מחזיקה באופן בלעדי בנכס וכלי

על פי ההלכה היה עליה לפנות למשיב בומן אמת ולבקש להעביר חוקת ככל ואכן חיה מחציק חדש.

בכך שלא עשתה כן יש גם לחזק את מטקנתנו כי אין מחויקים אתרים וכי חשימוש בנכס הינו של העוררת במסגרת עיסוקה כייעסקיי.

נבקש להזכיר מושכלות יסוד.

ככלל, טיווג בארנונה של נכסים חינו בהתאם לשימוש הנעשה בו. כך למשל נאמר בעמיינ

6 דומיקאר נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב:

"העיקרון הכללי הוא, כי סיווג הנכס ייקבע באופן פרטני, בהתאם לשימוש שנעשח בו בפועל ולנוכח צו הארנונה הרלוונטל. . +

אף בית המשפט העליון הנכבד בעייא 8588/00 עיריית עפולה נ' בזק (להלן: ייפטי'יד בזקיי), פטק, כי סיווג נכס יעשה בהתאם לשימוש בו ולא בהתאם לוהות המחציק בנכס.

אולטן במקוט אחר, רעייא 11304/03 ברטיטי אשראי לישראל ני עירית חיפה (לחלן;

ייפט'יד כרטיטי אשואייי), נקט בית המשפט העליון בגישה מרוככת יותר, תוך הבהרה שפס'יד בזק אינו פוסל לתלוטין את סיווגו של נכס בארנונה, בחתאם לוהות חגוף המחציק בו, והוכרה תוקיותו של מבחן הפונקציונלי / ארגוני מרוכך המשולב במבחן השימוש, שכונה

יהמבחן המשולביי, כדלקמן:

777 "אני סבורה כל הלכת בוק אלנה פוסלת סיווג במקרים מסוימים""

המכיל מרכיב של ימיחות המשתמשי. אמנם כל סיווג צריך להתחשב בשימוש אשר נעשח בנכס, אך מבחן משולב של מחות השימוש ומיהות המשותמש יכול להיותת במקרים מסוימים לגיטימי. עמדח זו נתמכת אף בתקנות ההטדרים, שמפרטות רשימה של סכומים מלרבייס ומזערייס עבור סוגי נכסים שונים. רשימה זו מכילה את הסיווג יבנקים וחברות ביטוחי, שהינו סיווג המורכב מהמבחן המשולב של מחות השימוש ומיהות המשתמש.

ודוק: אין כוונתי כי מבחן משולב כזה יתיה תמיד לגיטימי. דבר זה תלול, לדעתי, בין היתר, בחלקו של כל מרכיב במבחן המשולב.

טיווג לגיטימי יהיה כזה שמרכיב השימוש בו יחיה הדומיננטי. כך למשל סיווג של משרד רואי-חשבון הוא מבחן שבו מיחות המשתמש היא הדומיננטית, שכן לו היח מבחן השימוש הדומיננטי היח נכנס לסיווג רגיל של משרדים. עם ואת, סיווג של בנקים, שאינו דומה בשימושו לעסקיט מסוג אחר, הזנו לגיטימי. במקרה שבפנינו, אני סבורה כי יתכן לראות באופן עקרוני את הסיווג יחברת אשראת כסיווג לגיטימי מבחינה זו.'י (ההדגשות אינן במקור)

לעניין המבחן המשולב, ראה גט: עמיינ 1168-07-14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב.

5 בנוסף למבחן לעיל נקבעו אף מבחנים וקריטריונים נוספים שעל מנהל הארנונח לשקול (ראו עעייס 9401/06 ארגנטינה באוניברטיטה נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב).

6 מבחן אחד מבין המבחנים הללו, קובע כי נר לרגלי פרשן דיני המיסים הוא שיש לפרשם באופן שלא יטיל על הרשות נטל כבד לצורך יייישומו של הטיווגיי, ובלשון בית המשפט העליון בברס 9205/05 מנהל הארנונה -- עיריית טבריה נ' היפר שוק 1991 (להלן: ייפטייד

היפרשוקי):

ייקביעת רף מינימאלי מעין זה מאפשרת לרשות המקומית להכיר בסיווג של חלק מנכס שיחיה שונה מהסיווג העיקרי, כאשר אותו חלק משרת ייעוד מוגדר ונפרד; וזאת מבלי לדרוש מהרשות המקומית לעקוב אחר חשימושיס שנעשיט בחלקים שונים של נכס חומוגני בעיקרו - דרישה שבמקרים רבים אינח

מעשית.יי

7 בדומה פסק בית המשפט העליון בעייא 9368/96 מליסרון נ' עיריית קרית ביאליק: | כ על-מנת שמט ייחשב ימס טובי, נדרש כי יחיה יעיל. ו

דרישה זו פירושח, שהמט יהיה '...ניתן לגבייה בקלות ובהוצאה מוערית כך שהשלטון ייהנה ממלוא המס שהאזרת משלסםי (י' מ' אדרעי יבסיט מס כולל בישראלי [15], בעמי 432),

וכבוד השופט גולדברג:

'יעילותה של מערכת גבייה נמדדת ביחט שבין הכנסותיה לבין הוצאותיה. מערכת גבייה שזרס ההכנטות הצפוי להתקבל באמצעותה נמוך, או שהוצאות תפעולה גבוהות - אינה יעילה... כאשר מערכת גבייה לוקה בתת-אכיפה פוחתת יעילותה, ונוצר חסר כספי בקופת הציבור. בידי המתוקק לייעל אז את הגבייה על-ידי קביעת בסיס חבות נוח יותר לאכיפה...!

(בגייץ 5503/94 טגל נ' יושב- ראש תכנטת (9), בעמי 541).

דרישת היעילות אינה מעוגנת בחוק. עס ואת היא משמשת קו מנחה פרשנל.

8. שיקול נוסף, שנקבע רלוונטי ויש בו הרבה טעם לדעתנו, הוא כי יש להתאים את המבתניס

השונים של דיני הארנונה למציאות התייס המודרנית (ברייס 1676/15 ברודקאסט ג' מנהל הארנונה בתל אביב יפו, לחלן: ייפס'יד ברודקאטטיי).

9 שיקול זה מחותי בימים אלו, שכן צורת חשימוש בנכטים מתפתחת למודלים מורכבים משהיו פעם. כך למשל תשכרת דירות לתקופה קצרה (אייר בי אנד בי), כך למשל חללי עבודה משותפים ועוד.

0. אנו סבוריטס שהתפתחות ואת של 'ימציאות החיים המודרניתיי מחייבת הסתכלות על מכלול

הנטיבות בעת בחינת הטווג. קביעה מהו השימוש בנכט אינה יכולה להיות מנותקת מזהות המשתמש, זהות המחזיק הרשום, כמות חילופי המשתמשים וכלוייב,

סוף דבר

1 לטוכוט האמור לעיל, אנו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להידחות.

2 כל הנתונים שבפנינו מלמדים כי העוררת היא המחזיקה והיא המשתמשת בנכס בצורה בלעדית כעסק,

3 מנגד לא הוצגה פל ראיה בעלת משקל ללמד כי יש שוכר אחר, באזיזה גודל/ חלק של הנכט הוא נמצא, באיזה תקופה ומה עיסוקו. ואת כשממילא העוררת לא פנתה ולא ניסתה להעביר חוקה לאותם שוכרי משנה.

6 בנסיבות ערר וה העוררת תשא בהוצאות המשיב בסך של 0 ש"ח שישולם בתוך 30 יום.

ניתן בהעדר הצדדים חב תל 0

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנחליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (ב)

לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשט"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנחלייס וזאת בתוך 85 לוס מיום קבלת ההתלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעו,ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט של חמשיב,

7 -

לוייך עה דעון ויסמ חבר: עו"ד מש קור חבר: רוח שמעון/וויטניצקי

קלדנית : ענץ לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערר מס': 140021639 שליד עיריית תל אביב יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו'יר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר\: רויית שמעון זייטניצקי

חבר: עו"ד משה קורן

העוררת: רום כנרת נכסים והשקעות בע"מ

- בג ד

מנהל הארנונה, עיריית ת'/א יפו

תחלטה סופית

ערר זה ענלינו שני נכסים מרחוב יגאל אלון 145, תל אביב, אשר רשומים בספרי העירייה כנכסים מספר 2000269532 ו- 2000394646 (להלן: ייהנכסיי).

ערר זה הינו חלק מ- 36 עררים שנדונו ביחד, אך לא אוחדו, עקב בקשת העוררת, ולא ניתן להבינו אלא כחלק ממכלול זה,

ככלל עררים אלו עטקו במטפר שאלות ובין היתר שאלת והות המחזיק, שאלת. חיוב שטחים משותפים ועוד. ברס, שאלה נוספת שעולה מעררים אלו היא שאלת ניהול הליכים בחוטר תום לב.

רקע כללי לכל העררים של העוררת

7771776 כאמור לעיל, ערר וה חיר חלק מ- 36 עררים שנוחלו ביחד, אך לא אותצו ‏ - 7-7

2 עררים אלו התנהלו בנוסף לעוד שורה של עררים, שהוגשו על ידי העוררת ונוהלו בנפרד.

3 כל הערריט עוסקים ב- ? נכסים. מדובר בעררים, שהוגשו משנת 2017 ואילך.

4 העוררת הינה חברה העוסקת בתחום הנדליין ובמסגרת עיסוקה שוכרת נכסים ומשכירה אותט לשוכרי משנה,

5 כיום ניתן לקבוע כי עררים אלו הוגשו ו/או נוחלו בחוסר תום לב על ידי העוררת.

6. יובחר, כי העודרת הגישה עררים רבים תוך בקשה לדון בחלק מהם ביחד אך לא לאחדס

ובחלק אחר לדון בנפרד.

7 ככלל ניתן כיום לקבוע כי העררים הוגשו ללא ביסוט ראייתי ובניגוד למצב המשפטי, תוך הגשת בקשות רבות לדתיית דיון, תוך אי קיום החלטות של הועדה, תוך הגשת עררים כפולים וניגוד לדין, תוך הגשת עררים תוך הסתרת פרטים מהותיים, בטענות תסרות שחר אך שדרשו בירור עובדתי, תוך הגשת עררים בלא שהיו בידי העוררת ראיות לתמוך בטענות, תוך הרחבת חזית שלא כדין ועוד.

.10

.1

ג

3

5

.6

7

.8

.9

זאת בנוסף להתנהלות לא תקינה כגון איחורים לדיונים, אי קיום החלטות דיוניות וכיוייב.

בדיעבד, ניתן להנית כי ניחול ההליכים בדרך זאת נועדה בכדי להימנע מתשלום הארנונה

ולדחות את הקץ, שכן ידוע כי כל עוד עומדים הליכי הערר מעוכבים הליכי הגביה של המשיב.

חנאמר לעיל נאמר בכדי ליתן רקע להחלטות ובכדי ליתן ביטוס לפסיקת ההוצאות, אך יובחר, כי בשורה התחתונה ההחלטות של ועדה נכבדה זאת ניתנות לגופן של הטענות.

כמו כן הדבר מוסבר לצורך הבנת מורכבות מתן ההתלטות והעיכוב בכתיבתן ואת בנוסף לעיכובים אוביקטיביים כגון ייתקופת הקורונהיי, מלחמת ייחרבות ברוליי והליכי הפשייר).

נכט ברתוב יגאל אלון 145- ערר מספר 140021639

העובזיות

בתיק זה הוגשה השגה ביום 25.3.20. במסגרת ההשגה הגרה והעלתה העוררת טענות כליש לקבל את הערר עקב העובדה כי היא משכירה חלקיט מהנכסי לשוכרי משנה, אשר עושים שימוש בסיווג אחר ממשרדים.

לפובך טענה העוררת בהשגח כי גודל הנכס אינו מדויק הן במובן השטח הכללי והן במובן של חיוב שטחים משותפים.

שוב כאן דוגמא לחוסר תום הלב. לאורך השנים המצב העובדתי משתנה בנכס, וואת על פי גרטת העוררת, אך היא אינה מעדכנת את המשיב בזמן אמת.

בנוטף העוררת עושה הפרדה מלאכותית בתוך הנכט וטוענת כי חלק ממנו ריק ולכן וכאי לסיווג זול (ללא הבאת ראיות בנושא ותוך התעלמות מוחלטת מכך שהנכט לא ריק).

העוררת חזרה והעלתה שתי טענות בנוגע לאותם שוכרי משנה. טענת סיווג (מלאכה ותעשייה, בית תוכנה, אולפן הקלטות) וכן העלתה טענה כי מכוון שיש מספר שוכרים יש להפתית שטחים משותפים בהתאם להוראות סי 1.3.1 לצו הארנונת,

מיותר לציין, כי העוררת לא פירטת את טענותיה מעבר להעלות אותן בצורה כללית ביותר.

כך לדוגמא לא פורטן מועדים תחילת וטיוס החזקה, גודל הנפסים, נתונים רלוונטיים לגבי שוכרי המשנה הנטענים ועוד מידע רלוונטי.

לא צורפו ראיות כלשהן לתמוך בטענה.

.0

.1

1

.3

4

.5

.6

.7

בנוסף, לא ניתן כל הטבר לסיבה שהעוררת לא העבירה את החוקה לאותם שוכרי משנה ומדוע היא מעלה טענות בשם אותם שוכרים. עולה מכך, כי אין לה מעמד לטעון בשמם וכל טענותיה חינן יימפי השמועהיי.

המשיב דחה את ההשגה ביום 19.4.20 בין חיתר על בסיס חוסר הצלחה בתיאום ביקורת במקום, עקב היעדר ראיות ועל בסיט העובדת כי העוררת הינה מתציקה יחידח בנכס.

ביום 11.6.20 הוגש ערר זה שט חזרה העוררת על טענותיה.

ביום 14.10.20 הוגש כתב תשובה מטעם המשיב,

ביום 17.10.21 התקיים דיון הוכחות. במאמר מוסגר נפנח לדברים שנכתבו בפתח חדיון בנוגע להתנהלות העוררת.

במסגרת הדיון נחקר מנכ"ל העוררת שהינו גס הבעלים היחיד שלה.

במהלך עדותו הבחיר כי:

41 העוררת לא העבירה רישומים, מידע, תוזיט וכיוייב בקשר לאותם שוכרי משנה שלכאורה היו בנכס,

2. העוררת בעלת הסכמי השכירות עם שוכרי המשנה שחינט גלובליים וכוללים

תשלום הוצאות (ארנונה, חשמל וכיוייב).

ת לא העבירה את הנתוניט מכווך שלא ברורה תקופת השכירות של אותם

שוכרי משנה (ייעיריית תל אביב לא מקבלת הסכם שכירות של פחות משנה ולכן

התנודתיות של השוכריט האלה מחייבת אותנו להתנהל כפי שאנחנו מתנהליטיי),

4 יש מצבים ששוכר מתפנה ואז הנכס נשאך ריק לתקופה עד מציאת שוכר חלופי.

5 העוררת אישרה כי בחלק מהשטחים המשותפים הנטעניס על ידח בנכט יש חדר כושר ובחלק אתר חדר ביליארד עס כניטה באמצעות כרטיס מגנטי,

6. העוררת אישרה שלא הביאה תשריט שאפשר ללמוד על היקף השטחיט המשותפים

מיקומם וחשימוש בחם.

7 העוררת אישרה שהטענות שהעלתה אינם בידיעתה האישית אלא מייהערכה שלי כתוצאה מביקוריס בנכס וממה שראיתי בעיניייי. כך למשל בנוגע למספר העובדים ותפקידם אצל אותם שוכרי משנה. כמו כן אישרה העוררת שהמלדע הוא משיחות עם השוכרים.

ביום 24.10.21 התקיים המשך דיון הוכתות במסגרתו העידו גט התוקריס מטעם המשיב.

.8

9

.0

1

.2

.3

6

.6

7

.8

9

גם כאן נפנה להתנהלות העוררת כפי שפורטה בפרוטוקול.

בבלל נאמר כי עדותס של ההוקריפ לא העלתה או הורידה בצורה משמעותית. ככלל חס מתארים את חמצב בשטח. התיאור הכללי הוא של נכט המשמש כמשרדים,

לאחר בחינת עמדות הצדדיט אנו סבוריט, כי צודק המשיב וכי חדין הערר להידתות.

השאלה הראשית הינה שאלת זהות המחויק.

במקרה דנן ברי לדעתנו כי המחזיק חינו המחזיק הרשום, קרי העוררת. בניגוד לטענת העוררת כאילו היא ייבעלתיי נכס שמשכירח לשוכרים שונים מסקנתנו העובדתית חיא כל העוררת הינה חברה שעיסוקה חינו בהשכרת משרדים. מכאן כי חשימוש בנכט הינו שימוש מסחרי של עסק העוסק בהשכרת נכסים,

זאת מבלי לגרוע מכך, כי לעוררת אין יריבות עס המשיב ככל וחיה לטענתה בסיס שכן היה מקום להעביר את החזקה לשוכרי המשנה וחט אלו שהיו צריכים לתעלות טענות. במיותד

כאשר מדובר בטענות כגון סיווג. העוררת לא עשתה כן ולפיכך לא יכולה לעמוד לח טענה בנושא,

זאת ועוד, העוררת לא פירטה את טענותיח כראוי כך שעד עתה לא ברור, אפילו ברמ הטענות, מה גודל השטחים הרלוונטיים ומח התקופות הרלוונטיות.

נציגים מטעם שוכרי חמשנה).

העוררת לא הביאה ראיות שכאלה אף שחיו זמינות לה. כתוצאח מכך קמה חוקה כי הראיות היו פועלות כנגדה. כך למשל בהיעדר תווי שכירות הרי שקמה חזקה כי לא מדובר בחוזי שכירות יירגיליםיי אלה שבהם וכות השכירות מוגבלת ו/או מדובר רק בחוזי בר רשות ו/או לתקופות לא רלוונטיות.

עדות העוררת הינה עדות מפי השמועה בלבד הן בנוגע לטענה הכללית (תחום העיסוק) והן לטענות פרטניות בנוגע לכמות עובדים, התמחות וכיוייב.

העוררת העלתה טענות סרק בלא כל ראיה לתמוך בטענות. כך למשל טענה שיש אולם תאטרון בלא בדל ראיה לתמוך בכך או טענות בנוגע להפחתת שטחיט משותפים גם בנוגע לחדר כושר או חד ביליארד.

בנוגע לשטחים המשותפים הרי שאנו קובעים כי העוררת מהזיקה באופן בלעדי בנכס וכי על פי ההלכח היה עליה לפנות למשיב בומן אמת ולבקש להעביר חוקה ככל ואכן היה מחזיק חדש,

0

1

2

3

4

בכך שלא עשתה כן יש גם לחזק את מסקנתנו כי אין מחזיקים אחרים וכי חשימוש בנכס חינו של העוררת במטגרת עיסוקת כייעסקיי,

נבקש להוכיר מושכלות יסוד.

ככלל, טיווג בארנונה של נכסים חינו בהתאם לשימוש הנעשה בו. פך למשל נאמר בעמיינ 6 ז'יומיקאר נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב;

ייהעיקרון הכללי הוא, כי סיווג הנכס ייקבע באופן פרטני, בהתאם לשלמוש שנעשה בו בפועל ולנוכח צו הארנונה הרלוונטל. . +

אף בית המשפט העליון הנכבד בעייא 8588/00 עיריית עפולה נ' בזק (להלן: ייפסיד בזקיי), פסק, כי טיווג נכס לעשה בהתאם לשימוש בו ולא בהתאם לזהות המחזיק בנכט.

אולם, במקום אחר, רעייא 11304/03 כרטיטי אשראי לישראל נ' עירית חיפה (לחלן:

ייפטייד כרטיטי אשראייי), נקט בית המשפט העליון בגישה מרוככת יותר, תוך הבהרה שפטי/ד בזק אינו פוסל לחלוטין את סיווגו של נכט בארנונה, בהתאם לזהות הגוף המחזיק בו, והוכרה חוקיותו של מבחן הפונקציונלי / ארגוני מרוכך המשולב במבחן השימוש, שכונה

'יהמבחן המשולביי, כדלקמן;:

יאני סבורה כי חלכת בוק אינח פוסלת סיווג במקרים מסוימים

המכיל מרכיב של ימיחות המְשתמשי. אמנם כל סיווג צריך להתחשב

בשימוש אשר נעשה בנכס, אך מבחן משולב של מחות חשימוש

ומיהות המשתמש יכול לחיות במקריט מסוימים לגיטימי. עמדה זו נת ף בתקנות ההטדרים, שמפרטות רשימה של סכומים

מירביים ומוערייס עבור סוגי נכסיט שונים. רשימה זו מכילה את הסיווג /כנקים וחברות ביטוחי, שהינו סיווג המורכב מהמבחן המשולב של מהות השימוש ומיחות המשתמש,

ודוק: אין כוונתי כי מבחן משולב כזה יהיה תמיד לגיטימי. דבר זה תלוי, לדעתי, בין היתר, בחלקו של כל מרכיב במבחן המשולב.

טלווג לגיטימי יחיח כזה שמרכיב השימוש בו יהיה הדומיגנטי, כך למשל סיווג של משרד רואי-חשבון הוא מבחן שבו מיהות המשתמש היא הדומיננטית, שכן לו היה מבחן השימוש הדומיננטי היח נכנט לסיווג רגיל של משרדים. עם ואת, סיווג של בנקים, שאינו דומה בשימושו לעסקים מסוג אחר, חינו לגיטימי. במקרה שבפנינו, אני טבורה כי יתכן לראות באופן עקרוני את הסיווג 'חברת אשראי כסיווג לגיטימי מבחינה זו.יי (ההדגשות אינן במקור)

לעניוך המבחן המשולב, ראה גם: עמיינ 1168-07-16 מגדל חברה לביטוח בע"מ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב.

5

.6

7

.8

9

בנוסף למבחן לעיל נקבעו אף מבתנים וקריטריונים נוספים שעל מנחל הארנונה לשקול (ראוּ עעיים 6 ארגנטינה באוניברסיטת נ' מנהל הארנונה בעיףיית תל אבים).

מבחן אחד מבין המבחניט הללו, קובע כי נר לרגלי פרשן דיני המיסים הוא שיש לפרשט באופן שלא יטיל על חרשות נטל כבד לצורך יייישומו של הסיווגיי, ובלשון בית המשפט

העליון בברם 9205/05 מנהל הארנונה - עיריית טבריה נ' חיפר שוק 1991 (לחלן: ייפטייד

היפרשיוקיי):

"יקביעת רף מינימאלי מעין וה מאפשרת לרשות המקומית להכיר בסיווג של חלק מנכס שיחיה שונה מחסיווג העיקרי, כאשר אותו חלק משרת ייעוד מוגדר ונפרד, וזאת מבלי לדרוש מחרשות המקומית לעקוב אחר השימושיט שנעשיט בחלקים שונים של נכס הומוגני בעיקרו - דרישה שבמקרים רבים אינת מעשית. 9

בדומה פטק בית המשפט העליון בעי'א 9368/96 מליטרון נ' עיריית קרית ביאליק:

"1 על-מנת שמט ייחשב ימס טובי, נדרש כי יחיח יעיל, דרישה זו פירושה, שהמס יהיה '...ניתן לגבליח בקלות ובהוצאה מזערית כך שהשלטון ייחנה ממלוא חמס שהאזרה משלסי (י' מ' אזדרעי יבטיס מט כולל בישראלי [15), בעמי 832).

וכבוד השופט גולדברג:

= לעילותה של מערכת גבייה נמדדת ביחט שבין הכנסותיה לבין = הוצאותיה. מערכת גבייה שוּרס ההכנטות הצפוי להתקבל באמצעותה נמוך, או שהוצאות תפעולה גבוהות - אינה יעילה... כאשר מערכת גבייה לוקה בתת-אכיפה פותתת יעילותה, ונוצר חטר כספי בקופת הציבור. ביזזי המחוקק לייעל או את הגבייה על-ידי קביעת בסיס חבות נוח יותר לאכיפה...5 (בגייצ 5503/98 סגל נ' יושב-ראש הכנטת [9], בעמי 561).

דרישת חיעילות אינה מעוגנת בחוק. עם זאת היא משמשת קו מנחה פרשנל, יי

שיקול נוסף, שנקבע רלוונטי ויש בו הרבה טעם לדעתנו, הוא כל יש להתאים את המבחנים השונים של דיני הארנונה למציאות התייס המודרנית (בריים 1676/15 ברודקאסט גי מנחל הארנונה בתל אביב יפו, לחלן: ייפס'יד ברודקאטטיט.

שיקול זה מהותי בימים אלו, שכן צורת השימוש בנכסים מתפתחת למודלים מורכבים

משהיו פעם, כך למשל השכרת דירות לתקופה קצרה (אייר בי אנד בי), כך למשל חללר עבודה משותפים ועוד.

.0

אנו סבורים שהתפתחות ואת של יימציאות החיים המודרניתי: מחייבת הטתכלות על מכלול הנשיבות בעת בחינת הסווג. קביעה מהו השימוש בנכס אינח יכולה להיות מנותקת מזהות המשתמש, זחות המחזיק הרשום, כמות חילופי המשתמשים וכיוייב,

טוף דבר

1

ג

.3

6

ניתן בהעדר הצדדים חיום:

לסיכוט המור לעיל, אגו סבורים, כי בשים לב לדין ולסמכויות ועדת הערר, דין הערר להידחוות.

כל הנתונים שבפנינו מלמדיט כי העוררת היא המחזיקה וחיא המשתמשת בנכס בצורה בלעדית כעסק.

מנגד לא הוצגח כל ראיה בעלת משקל ללמד כי יש שוכר אחר, באיוח גודל/ חלק של הנכס הוא נמצא, באיזה תקופה ומה עיסוקו. ואת כשממילא העוררת לא פנתה ולא ניסתה

להעביר חוקה לאותט שוכרי משנת,

בנטיבות ערר זה העוררת תשא בהוצאות המשיב בסך של 20,000 ש"ח שישולם בתוך 30 יום.

לו

בחתאס לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנח 23 (ב)

> לתקנות בתי משפט לענלינים מנחליים (סדרי י), תשט"א-2000, לרשות הצדדים קיימת

זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי

דין בוועדת ערר) התשלייו -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

2 ו

- 4 / יץ

יו"ר: ע"נעו ויסמן חבר: עו"ד מש קורן חבר: רויית שמעון וייטמיצקי

2

קלדנית : עעת לור

2 עררים אלו נוהלו בנוסף לעוד שורח של עררים, שהוגשו על ידי העוררת ונוחלו בנפרד.

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערר מט': 180020837 שליד עיריית תל אביב יפו

בפני חבלי ועדת הערר:

יו'יר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: רו"ח שמעון וייטניצקי

חבר: עו"ד משה קורן

העוררת: רום כנרת נכטים והשקעות בעיים

- 1( ך%-

מנהל הארנונה, עיריית ת''א יפו

החלטה סופית

ערר גה עניינו מבנה מרתוב אלנבי 113, תל אביב, בו מספר נכסים אשר רשומים בספרי העירייה (לחלן: ייחנבטיי).

ערר זה הינו תלק מ- 36 עררים שנדונו ביחד, אך לא אוחדו, עקב בקשת העוררת, ולא ניתן להבינו אלא כחלק ממכלול זה

ככלל עררים אלו עסקו במספר שאלות ובין היתר שאלת והות המחזיק, שאלת חיוב שטחים משותפים ועוד, ברס, שאלה נוספת שעולה מערריס אלו היא שאלת ניהול הליכים בתוט לב.

רקע כללי לכל העררים של העוררת

41 כאמור לעיל, ערך +ח חינו חלק מ- 36 עררים שנוהלו ביחד, אך לא אוחדו, 3 כל העררים עוסקים ב- 7 מבנים בעיר תל אביב. מדובר בעררים שהוגשו משנת 2017 ואילך.

8 העוררת הינה חברה העוסקת בתתום הנדליין ובמסגרת עיטוקה זה שוכרת נכסים ומשכירה אותם לשוכרי משנה לשימוש משרדי.

5. כיום ניתן לקבוע כל עררים אלו הוגשו ו/או נוהלו בחוטר תוט לב על ידי העוררת.

6. *ובהר, כי העוררת הגישה עררים רבים תוך בקשה לדון בחלק מהם ביחד אך לא לאחדם

ובחלק אחר לדון בנפרד.

7 ככלל העררים החוגשו ללא ביסוס ראייתי ובניגוד למצב המשפטי, הוגשו בקשות רבות לדחיית דיון, לא קוימו התלטות של הועדה, הוגשו עררים כפולים ובטענות חסרות שחר אך שדרשו בירור עובדתי, הוגשו עררים בלא שהיו בידי העוררת ראיות לתמוך בטענות, תורחבו חזיתות ועוד.

8 זאת בנוסף להתנהלות לא תקינח כגון איחורים לדיונים, אי קיום החלטות דיוניות וכיייב.

10

1

12

.3

4

5

17

.8

9

0

1

71

4----ב:וס-10.5.18-הוגש ערר.160018637.שם תורה העוררתת על הטענת כ יש ליתן לעוררת 3125 >

בדיעבד, ולאחר שנודע כי העוררת נכנסה להליכי פשייר, ניתן להנית כי ניחול ההליכיט בדרך זאת נועדו בכדי לחימנע מתשלום הארנונה ולדתות את הקצ, שכן ידוע כי כל עוד עומדים חליכי הערר, מעוכביס הליכי הגביה של המשיב.

הנאמר לעיל נאמר בכדי ליתן רקע להתלטות ובכדי ליתן ביסוט לפטיקת ההוצאות, אך יובהר, כי בשורה התחתונה ההתלטות של ועדה נכבדה ואת נלתנות לגופן של הטענות.

כמו כן הדבר מוסבר לצורך הבנת מורככות מתן ההחלטות והעיכוב בכתיבתן (זאת בנוסף לעיכובים אוביקטיביים כגון ייתקופת הקורונחיי, מלחמת ייחרבות ברצליי וחליכי הפשייר.

ערר וה חינו דוגמא מובהקת לאמור לעיל.

נכס ברחוב אלנבי 113- ערר מספר 140020837

העובדות

במהלך חודש פברואר 2018 פנתה העוררת אל המשיב וביקשה לשנות את והות המתזיקיס אל העוררת וכן ליתן פטור יילא ראוי לשימושיי.

אל חפניה צורף חוזה וצילומיס שלכאורה מלמדים על שיפוץ.

המשיב קיבל את הבקשה לשינוי מחזיק אך דחה את הבקשה לפטור ביום 21.3.18 בין היתר

על בטיס ביקורת שערך במקום.

לא ראוי לשימוש החל מיום 1.2.18. לכתב הערר צורפו כראיות תמונות מהן, לטענת העוררת, עולה כי הנכס בשיפוץ מאסיבי. התמונות לטענת העוררת הלנן מחודש פברואר ומאי, בהמשך תוקן כתב הערר וצורפו גס תמונות מחודש אוגוסט.

לא צורפו ראיות נוספות. ראיות אלו צורפו לראשונה לכתב הערר.

ביום 25.6.18 הוגש כתב תשובה מטעם המשיב.

בכתב התשובה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]