החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה 16 עד 31 לדצמבר 2019

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך | : יה בכסלו תשף

99

מספר ערר: | 12:43 / 140020761

מספר ועדה: | 12005

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד רוית פרינץ

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

טייר יוסף אסף תעודת זהות מששששש₪₪] טייר הדר תעודת זה מו

חשבון לקוח: 10798232

מספר חוזה: 667295

כתובת הנכס: רמה 27

-1 ג ד -

מנהל הארגוגה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: טייר הדר, טייר יוסף אסף

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ 1

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

בהסכמת הצדדים הדיון יתקיים בהרכב חסר של חברת הוועדה רו"ח אורלי מלי.

העוררת:

ב"כ המשיב:

הנכס היה ריק עד ליום 2/9/19, נבקש לקבל פטור בגין נכס ריק עבור התקופה שמיום 9 ועד ליום 2/9/19.

לאחר שבדקתי את העניין עם מרשתי, אני מסכים לבקשה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד רוית פרינץ

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

העורר/ת: טייר יוסף אסף, טייר הדר

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן בזאת תוקף להסכמת הצדדים שלעיל.

הערר מתקבל ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 16.12.2019.

= 0 2 /

3: יד רות פרנץ חבר: עו"ד אחוד מטר 6ד 7

קלדנית: ענת לוי

יח בכסלו תשף

1109

140020761 !| 3

105

ועדת ערר לענייגי ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד רוית פרינץ

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חברה: אורלי מלי, רו"ח

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

אהרוני משה תעודת זהות

חשבון לקוח: 11076899 ‎ -‏ -

מספר חוזה: 976489

כתובת הנכס: פיין 11

פפרגוב גינה תעודת זהוה ששוושטופן

חשבון לקוח: 11033897

מספר חוזה: 930913

כתובת הנכס: פיין 11

-נב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: אהרוני משה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

ורוו

תאריך יח בכסלו תשף

19

מספר ערר: | 14:11 / 140020679

מספר ועדה: | 12005

העורר: את ההשגה הגישה נינה שהייתה השוכרת בנכס ועשתה זאת ללא ידיעתי. את התשובה להשגה קבלתי לאחר ה- 16/7/19. אני הבעלים של הנכס. לטענתי אגי לא צריך לשלם על הגלריה. אגי לא עושה בה שימוש והגישה אליה איננה קבועה, אלא באמצעות סולם שאפשר להזיז אותו, הוא לא מקובע לא לגלריה ולא לרצפה. נכון להיום אני רוצה להשמיש את זה למגורים ויש שם כבר מקלחת.

לאחר שהוסבר לי ע"י הוועדה שאני רשאי להגיש השגה על החיובים שהוצאו לי מחודש אוקטובר שכן ממועד זה אני רשום כמחזיק בנכס בעירייה ובמסגרת ההשגה אני אהיה רשאי להעלות כל טענה שיש לי ביחס לחיוב לרבות טענות לגבי הגלריה והסיווג למגורים, אני מסכים למחיקת הערר שבנדון. הוסבר לי שמאחר והשוכרת הרשומה כמחזיקה בעירייה הגישה את ההשגה היא זאת שהייתה צריכה גם להגיש את הערר והיא זאת שחייבת לגישת העירייה בחובות ככל שיש עד ליום 30/9/19.

ב"כ המשיב:

1

אני מסכים למחיקת הערר מבלי לגרוע מטענות העורר ככל שיהיו לו במסגרת ההשגה שתוגש כדין.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ יח בכסלו תשף

1199

מספר ערר: | 14:11 / 140020679

מספר ועדה: | 12005

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד רוית פרינץ

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חברה: אורלי מלי, רו"ח

העורר/ת: אהרוני משה

-ג ג ד-

מנהל הארנונה בעיהיית ת"א-יפו

החלטה

4

בהסכמת הצדדים ומבלי לגרוע מטענות הצדדים שהועלו בתיק זה, הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 16.12.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

"ר: עו"ד רוית פרין' | חברה: אורלי מלי, רו"ח | חבר: עו"ד אהוד מטרסו 4

- קלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 111

שליד עיריית תל אביב- יפו 11

בפני חברי ועדת הערר: 8

לו'/ר: עו"ד שירלי קדם 6

חבר: עו"ד גדי טל 76

חבר: פרופי זיו רייך, רו'"ח 0

11

העוררת: קנית השלום השקעות בע'ימ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטה

עסקינן בחניון המוחוק על ידי העוררת בכתובת מנחם בגין 132 בתל אביב יפו לגביו חלוקים הצדדים בטענות לעניין החוקה בחניות הנכס, וכפועל יוצא בחיוב שטתים

משותפים.

החיוב של העוררת בארנונח מורכב משני חשבונות ארנונה: ח-ן לקוח 10104621 המחויב בשטת של 33,287 וח-ן לקוח 10104591 המחויב בשטת של 77,727 מ"ר שניחט בסיווג ייהניוניס במבנה בתשלוסטיי.

למעשה השינוי שבוצע על יד המשיב הוא ביחס לתוספת של 33,287 מ"ר (ח-ן 10104621)

החל משנת 2014.

עד לשנת המס היה קייט הטכס פשרה בין הצדדים.

הסכם הפשרה החל ביוט 2004 עד לשנת 2013.

העוררת טוענת שלא חל כל שינוי בחניון ועל כן הנטל על המשיב להראות כי חל שינוי לפין יש לשנות את החיוב שהיה עד כהח.

אנו מסכימים עס המשיב כי מותר ואף צריך לבצע בדיקות בנכסים וזאת על מנת ללמוד אס חלו שינויים בנכסים ברבות השנים.

מחובתו של המשיב לבצע בדיקות ולא להסתמך על הסכמים למשך שנים רבות ללא כל

בדיקה.

מצאנו עוד לציין כי עסקינן בעררים לשנות מס החל משנת 2014. הצדדים במשך כל השנים ביקשו דחיות וקיבלו על מנת לסיים את המחלוקת בפשרה.

הצדדיט לא השכילו לסיים מחלוקת זו ולא ניצלו את כל הומן הרב שניתן לחס על מנת לסייט תיסיס אלה.

לאחר שבחנו את התיקים, טענות הצדדים, תקירות הצדדים וסיכומיהס מצאנו שהחלטת המשיב אינה סבירח.

לא יתכן שהמשיב בוחר שלא לתת כל משקל להסכט שכיבד במשך בעשור.

המשיב מודה כי אותם מחזיקים מחויקיס במשרדיט אך מצד שני טוען כי לא מחזיקים כלל בחניות.

המשיב לא עשה עבודה ראויה כאשר בחר לצרף ביקורות עס תצהירים ותשריטים כלליים, ללא סימון מפורט של חניות, ללא צילום שמקשר בין החניות לבין התשריטים.

אין אף מדובר בתשריטי עיריה המוגשים לועדה כבדרך של שגרה על ידי המשיב אלא בתרשים כללי ולא ברור.

בנוסף, המשיב בהתאם למסמכים שהוצגו בפני הוועדה, מטכים עס כך שהמחויקים קיימים ומשכירים משרדים.

החלטת המשיב בלתי סבירה בהתעלמו מהתוקת המשכירים במשרדים במשך שנים ללא כל שינוי. לא יתכן כי סבור המשיב כי אותם מחזיקים לא מחזיקים יותר ואף לא בחניה אחת.

גס אס חלו שינויים היה על המשיב להתייחט לכך בכובד ראש.

לא סביר בעיננו כי חוקר יגיע לביקורת בתניון של 4 מפלטי הניה ויבצע ביקורת של חצי שעה ויקבע מסמרות על פיה

לא סביר שבמקרה כגון זה בו טוענת העוררת כי התניות מסומנות, משולטות, ממציאה לועדה הסכמים, תמונות וכוי לא יומין המפקח את העוררת לביקורת, לא יתן לעוררת הודמנות להציג בפניו את טענותית.

העוררת הגישה תמונות מסודרות, חוצים, פירוט, הודעות של מחזיקים.

העדות השניה בשנת 2016 שהוצגה על ידי המשיב והיתה מפורטת ומסודרת תומכת בטענות העוררת.

הועדה סבורה כי שגה המשיב כאשר החליט לתייב את העוררת בכל שטחי החניון

ולהוסיף שטחי חניה.

לו סבר המשיב שיש שינויים היה עליו להצביע על שינויים אלה.

הרי בלתי טביר ואין ה מציאותי וגם חמשיב סבור כך שהעוררת מחויקה בכל שטחי החניה.

בלתי טביר שההסכמים היו תקפים במשך עשור ולפתע חדלים מלהיות תקפים כל שכן מחזיקים אותם שוכרים במשרדים.

הצדדים בחרו בסיכומים שלא לעשות את החישובים המדויקים על מנת להקל על הועדה.

הטענות שטענו הצדדים הן טענות כלליות או ספציפיות אבל אינן כוללות חישוב של קומה וקומה מול ההסכם הרלוונטי והתמונה הרלוונטית.

מצב וה הקשה על הוועדה בהחלטתה.

עוד מדובר בהשגות ועררים משגת 2014 כאשר אין באפשרות הוועדה לבתון פרט ובפרט ובעיקר כאשר הצדדים בחרו שלא להקל עס הועדה.

במצב דברים וה עולה כי התלטת המשיב אינה סבירה והתקבלה על סמך תשתית עובדתית חסרה.

לאור האמור, הועדה מקבלת את הערר ומבטלת את החלטת המשיב.

ניתן בהעדר הצדדים היום [ 4

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנחליים, התשייט-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנחליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורטס החלטה זו באתר האינטרנט של חמשיב.

חבר: יד גדי טל חבר: פרופ'יגען רייך, ורוייח

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה פללית מס' עררים: 140012645

שליד עיריית תל אביב-יפו 117

1

קייר :

חבר:

חבר:

עו"ד שירלי קדם

עו"ד גדי טל

פרופי יו רייך, רוח

העוררת: גבסי אריאל תניון לינקולן רובינשטיין בע'ימ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטה

עסקינן בחניון המוחזק על ידי העוררת בכתובת מנחם בגין 37 בתל אביב יפו לגביו חלוקים הצדדים בעניין טענת ייאיגני מחזיקיי ביחס לחניות חמצויות במפלסים 1 עד 6.

המחלוקת בערר וה חינה לשנות המס 2014 ו-2015 וכן טענת מחזיק בשטחיט משותפים.

העוררת הגישה מטפר עררים לגבי אותו חניון ואף ביקשה לאחר את כל העררים.

המשיב התנגד לבקשת האיתוד.

ביום 26.12.18 הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן (תיק ערר 140017505, 140017512)

העוררת ויתרה על טענותיה ביחט ל-12 חניות וחניח מספר 33 במפלס -2 תבוטל. החלטה

זו תחול גם על הערר דנן.

דיון והכרעה

שנת 2014

ביום 18.5.14 נשלחה לעוררת הודעת חיוב וגאת לאחר קבלת הודעת חדילה לגבי חניות

בנכס. העוררת פנתה למשיב ביום 25.8.14 וטענה כי השכירה את החניות לצד גי. ביום

4 נשלת מענה לעוררת ביחס לחניות שהוסבו בהתאט לחוזיס שנמסרו למשיב וכן על היות העוררת מחזיקה מעל 80%6.

מהודעת העוררת מיום 25.8.14 לא ניתן לבצע רישום חילופי מחזיקים בחניות. ההודעה חינה כללית, ללא פירוט של שמות מתזיקים וברי כי המשיב אינו יכול לחטתמך על הודעה צו כהודעה לתילופי מחזיקים בתניון.

שנת 2015

ביום 18.2.2015 שלחה העוררת פנליה נוספת לשינוי מחזיקים ובה פירטה את שמות המחזיקים בחניות. ביום 16.3.15 נשלח לעוררת מענה מהמשיב ובה נתבקשה העוררת לצרף את התוזיס החתומיט וכן תשריט עס סימון חניה על מנות שתוכל לשנות את רישום המחציקיט כמבוקש.

ביום 15.10.15 פנתח העוררת למשיב והעבירה חוצי שכירות.

ביום 9.12.15 נשלתה תשובת העיריה לפיה בקשות הרישום שנמצאו תקינות עודכנו ברישומי העיריה ושטת הנכט עודכן החל מיום המצאת החוזים קרי 15.10.15 והופחתו

שטחים משותפים בקומה מפלס 5.

בקשת העיריה לחוזה שכירות, טימון חניות וכיוצ'/ב- סבירה

אנו מסכימים עט עמדת המשיב כי העוררת לא המציאה את המסמכים המבוקשיט ולכן לא היה ניתן לשנות את שמות המחציקים עד ליום בו המציאה העוררת מסמכים בהתאט לשביעות רצון העיריה. אין ספק שבמקרה דנן, בו מדובר בחניון ולו מאות תניות לא ניתן ולא מצופה מהמשיב לדעת עס כל המתציקים בפועל, ללא עזרת העוררת.

על העוררת להלין בעניין וה על עצמה בלבד.

זאת ועוד סיכומי העוררת כלליים אינם מתייחטיס ספציפית ועניינית להוכחת המחלוקת בפועל.

גם בסיכומי התשובה לא התייתסה העוררת לטענות הספציפיות של המשיב לעניין מתזיק ומחזיק כפי שהמשיב בחר לעשות.

העוררת בחרה בסיכומי התשובה לתזור על נושאים כלליים שכבר רשמה וציינה וטענה

בסיכומיח. מלבד התייחסות קצרה ושוב לא מפורטת.

אנו מאמצים את עמדת המשיב לפיה יכול המשיב לדרוש חווּה שכירות תקין והגשת תשריט הכולל סימון חניות. לעניין וח נפנה את הצדדים לעמיינ 14032-04-15 מ.צ.פ

אחזקות נדליין.

סעיף 326 לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע כדלקמןיי :

יינעשה אדם בעלו או מחויקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם הייתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהס - ואם הייתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעירייה הודעה על העסקת כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, *היו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שחקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים

לשלט ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חליב בארנונת'י.

סעיף זה מבחיר היטב כי קיימת חובת הודעה לעירייה על כל שינוי במחזיקו של נכס המתויב בארנונה. הסעיף מפרט כי ההודעה תפרש את שמו של השוכר, אך שותק לגבי הפירוט הנדרש בקשר לנכס עצמו. לעניין וה נקבע בעמיינ 265-09-12 אמות השקעות בע"מ

ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו:

ייהנטל להוכיח מיהו המחציק בשטח מסויים מוטל על המבקש. קיומו של שלט בויי רשום שמו של אדם פלוני איננו יכול להחליף את ההודעה הנדרשת ע"פ החוק ואיננו מעיד כי אכן בתניה מחציק אותו פלוני. לפי רישומי העירייה המערערת היא המחציקה בחניות ואם רצתה המערערת להטב רישום זה, היה עליה לפעול בדרך ייהקבועה בסעיף 326 לפקודת העיריות."

פסק דין זה עסק, בדומה לענייננו, בהודעת העברת בעלות של חניות לצורכי חיוב ארנונה.

בהתאם לאמור לעיל קבע בית המשפט כי על המבקש להסב את רישום הנכס המופיע בספרי העירייה, מוטל חנטל להוכיח מיהו המחזיק. סעיף 326 לפקודת העיריות לעיל חוא הקובע מחי הדרך בה יש לפעול להוכחת העברת בעלות.

עוד נקבע:

ייטענות המערערת לפיהן יינשלתו הודעות כאשר צורף החוזהיי (עמי 1 לפרוטוקול הדיון

מיום 10.2.13) וכי ייהמשיב יודע היטב... על פי הודעות שנמטרו למשיב..." (סעיף 25

3

לערעור) אינן מספיקות להוכחת העובדה כי המשיב אכן קיבל את הודעות המערערת

וחוזי שכירות מפורטים וברורים.

גם אס היו וישנם שוכרים אחרים והמערערת אינה יכולה להשתמש במקומות התניה, היה עליה להודיע מיהם המתזיקיס תחתיה ולמסור הודעתה לפי החוק. כל עוד לא ביצעה את כנדרש, באופן מסודר ומפורט, היא אינה יכולה להלין אלא על ייעצמהיי.

עולה בבירור, איפוא, כי על המחזיק בנכס ע"פ רישומי העירייה, שברצונו להסב את הנכט לשמו של מחזיק אחר, מוטל הנטל להוכיח כי לנכס מחציק אחר, וזאת על דרך הודעה כמפורט בחוק, באופן מסודר ומפורט.

כאמור, המערערת לא הודיעה כדין על העברת ההחצקה בתניות למשרד עורכי הדין.

המערערת טוענת כי די בהגשת חוזה השכירות במלואו כדי לקיים את חובת ההודעה.

טענת המערערת מבוססת, כאמור, על דרישת העירייה להמציא לה את התוזה במלואו , בצירוף לבקשה ל עדכון פרטי נכס. בענייננו, החווה הוגש לעירייה כנספח לבקשה לעדכון פרטי נכס לעניין הנכס הראשי בלבד - שכן מספר הנכס המופיע על גבי הבקשה גופה הוא מספר הנכס של המשרדים עצמם (נטפת ה' לתגובה מטעם המשיב). מספר הנכס של החניות איננו מופיע על הבקשה עצמה, ולא קיים טופס בקשה אחר הנושא את פרטי החניות. אציין כי אינני סבורה כי העותרת עמדה בחובת ההודעה המפורשת העולה מפקודת העיריות.

לאור חאמור לעיל, לא ניתן לראות את הדבריט המופיעים בסעיף של נספח לבקשה שענלינה נכס אתר, כעומדיס בנטל ההוכתה כנדרש על פי סעיף 326 לפקודת העיריות.

ננית, כי בשעת הדחק ובנסיבות מסוימות ניתן לקבל צורה כוזאת של הודעה. ברס , אינני סבורה כי נוסחו נטול הפרטים של סעיף 12 לחוצה השכירות יקיים את הדרישה להודעה מסודרת ומפורטת -

...... זאת ועוד, נראה לי כי הצדק עס המשיב. הדיון מתייחס לנקודת ומן ספציפית בה ועדת הערר (ומנהל הארנונה לפניה) קיבלו החלטה בהתייחט לכלל הראיות שהיו בפניהם.

בהתאם לכך, התליטה הועדה כי לא ניתן לקבוע שהעברת הבעלות על החניות נעשתה כנדרש, וכי הן אינן מסומנות באופן ספביפי.

החלטה ואת נכונה היא לאור כלל הראיות שהוגשו לועדה עובר לקבלת ההחלטה,

ומבוסטת על המערכת העובדתית שהונחה הן על ידי חמשיב והן על ידי המערערת.

החלטת הועדה נראית ראויה על פי הראות שהיו ל פניה בתתך הזצמן הרלוונטי, ולא ניתן

להתערב בהתלטתה, בנסיבות אלה זי

העוררת לא הוכיחה כי לא מחזיקה ב80% מהשטח הלא משותף

העוררת טוענת שמדיניות העיריה לפיה לצורך הוספת שטחים משותפים יש לבדיוק את מה שנרשם בייבקוב\ הארנונהיי ואין כל נפקות לשיעור המחצזיקיס בפועל היא שגוית.

ראשית אס סבורה העוררת שלעיריה מדיניות שגויח עליה לתקוף ואת בערכאה המתאימה ולא בפני ועדת הערר. שנית, שיעור המחזיקים בפועל הינו תוצר ברור של

עידכון העוררת לגבי המהזיקיס ולא רק שילוט כוח או אחר.

לפיכך ולאור האמור לעיל, התלטת חמשיב בנסיבות העניין ובהתאם לראיות שהוצגו הפנינו חינה סבירה והועדה אינה סבורה שיש להתערב בה.

אנו דוחים את הערר.

העוררת תישא ב 2,000 ₪ הוצאות בגין ניהול ההליך.

ניתן בהעדר הצדדייס היום 4 27

בהתאם לטעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשט"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפי בית המשפט לענליניס מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייץ -- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

0-7

0

יו"ר: עויידישגמלי אדסם חבר: ל טל חבר: פרופי ציו רייך, רו"ח

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140015012

שליד עיריית תל אביב-יפו 15

בפני חברי ועדת הערר:

ייר עו"ד שירלי קדם

חבר: | עויד גדי טל

חבר: | פרופי גיו רייך, רו"ח

העוררת: נכסי אריאל חניון לינקולן רובינשטיין בע'ימ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

עסקינן בחניון המוחוק על ידי העוררת בכתובת מנתס בגין 37 בתל אביב יפו לגביו חלוקים הצדדים בעניין טענת ייאינני מחזיקיי ביחט לחניות המצויות במפלסים 1 עד 6.

המחלוקת בערר וה הינה לשנות המס 2016 ו-2017 וכן טענת מחזיק בשטחיט משותפים.

העוררת הגישה מספר ערריט לגבי אותו חניון ואף ביקשה לאחר את כל העררים.

המשליב התנגד לבקשת האיחוד.

ביום 26.12.18 הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן (תיק ערר 140017505, 140017512)

העוררת ויתרה על טענותיה ביתס ל-12 חניות וחיניה מספר 33 במפלט -2 תבוטל. החלטה

זו תחול גם על הערר דנן.

דיוו ותכרעה

המחלוקת בערר צה מתל*יחסת להחלטת הוועדה בעררים מספר 140011911

115

157

שס דחתה את טענות העוררת.

לא ברור לועדה מדוע המשיב התנגד לאיחוד העררים שכן אף הוא מודח כי הסיכומים והים לסיכומים שהוגשו לשנת המס 2014 ו-2015 ומסתמכים על אותן טענות.

1

לאור האמור אנו קובעיט כי ההחלטה בערר מספר 140011911 115

117

תחול על הערר דנן.

ניתן בהעדר הצדדייס היום 9 גי , /

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס'יא-2000, לרשות הצדדים קלימת וכות ערעור לפי בית המשפט לענייניט מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת הההלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארגונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

לרייר: עו שירע (=ן חבר: 0 גדי טל חבר: ו רו"ח

קלדנית : ענת לול

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140017506 שליד עיריית תל אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

לוייר: עו"ד שירלי קדם

חבר: עו"ד גדי טל

חבר: פרופי ציו רייך, רו"ח

העורר: ישראל רדעי

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו

החלטת

בהתאם להתלטת בית המשפט בעמיינ 75272-09-19 הוחזר תיק הערר לועדה על מנת שתבהן את

הטענות הבאות :

שאלת סיווג הקומה התחתונה ושאלת פטור נכס ריק.

דיון והכרעה

פטור נכס ריק-

1. למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים כי בתקופת המתלוקת הנכס לא חיה ריק ואוחטן בו ציוד.

העורר טוען כי מדובר בריהוט ישן, ייגיאנקי' אך אין בכך כדי לסייע לעורר. עצם האחסנה של ציוד ולא משנה מה סבור העורר שיש לערך הציוד, עדיין עסקינן בשימוש בנכט ובאחסנה.

2 לפיכך, אין לועדת הערר אלא לקבוע כי לא ניתן ליתן פטור נכס ריק שעה שהנכס לא ריק.

3 סעיף 13 (א) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) התשנייג-1993 (להלן:

ייתקנות ההסדריסיי), קובע, כל:

*ימועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור כמפורט להלן, למחויק של בנין רק שאין משתמשים בו במשך תקופה מצטברת...%

בעייש 261/92 (תייא) דניה סיבוס חברה לבניה בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית ת'/א (לא פורסט, ניתן ביום 22.7.93), נקבע, כי סעיף וה מגלם בתובו שני תנאים מצטברים :

''...התכלית התקיקתית העומדת בבסיס המילים יבניין ריק

שאין משתמשים בויי, הינה, כי לצורך קבלת הפטור מארנונה,

אין די בכך שחנכס לא יהיה בשימוש, אלא יש צורך שיתמלאו

שני תנאים מצטברים, והם :

1. הבניין ריק

2. ואין משתמשים בו.

אין די בקיומו של תנאי אחד משני אלה, כדי שיינתן לנכס מתשלום ארנונח כלליתיי.

ראו גס החלטת בית המשפט הנכבד בעמיינ 36528-03-12 יעקב לב ני

מנהל הארנונה בעירית תל אביב:

אחסון של 2 שולחנות נירוסטה גדולים ומזרן זוגי ישן מהווה שימוש בפועל של אחסון, השימוש לצורך אחסון הוא בעל משמעות כלכלית עבור המערער ומשום כך אין מדובר בנכט רים

4 לפיכך, הועדה דוחה את טענת פטור נכס ריק.

סיווג המחסן

.41

בהתאם לפסיקה בבית משפט העליון בבריימ 5254/16 מנהל הארנונה של עירית תל אביב ני בית ארלוזרוב וכן 991/16 אפריקה ישראל ני מנחל הארנונה בעירית תל אביב

נקבע כי:

יימשהוצא היתר בנייה לנכס, כל שימוש שנעשה בו שלא על פי ההיתר אינו כדין, וזאת אף אס מדובר בשימוש שהותר בתכנית החלה על הנכט. בהקשר שבו עסקינן, בשלב הראשון שעניינו בחינת ייסליי השימושים בנכס, יש לאתר את אפשרויות השימוש חקיימות למחציק בנכס הריק. כנובע מדיני התכנון והבניה, אפשרויות אלו הן רק אלו שהותרו בחיתר הבנייה. מכאן כי שימוש שנעשה בניגוד להיתר, אף אס הוא תואם את התכנית, אינו משום שימוש אפשרי העומד לנישום (ראו והשוו ארנונה

עירונית, בעמי 716).

...בהמשך לאמור, סבורני כי אין ממש בטענת אפריקה ישראל ובית ארלוזורוב שלפיה יש להתחשב באפשרות העומדת לנישום להגיש בקשה לשימוש חורג מהיתר הבנייה, בהתאם לשימושים שהותרו בתכנית. כאמור לעיל, כל עוד לא הוגשה בקשה מתאימה וניתן החיתר שימוש חורג, השימוש בנכס שלא על פי ההיתר אינו כדין ואין לסווגו לצרכי ארנונה על בסיס ּה. כפי שציינו מנהל הארנונה ועיריית תל אביב-יפו והיועצ

המשפטי לממשלה, האפשרות להגשת בקשה לשימוש חורג אינה מקנה למחויק בנכס

1-12

15

1-16

1-17

138

את האפשרות לעשות שימוש חורג קודם שליינתן אישור חרשות המוסמכת ולמותר לציין כי לזו האחרונה מוקנה שיקול דעת. כפי שנפסק: ייבמסגרת שיקול הדעת של הוועדה המקומית היא עשויה לבתון כיצד השימוש החורג מתליישב עס אינטרסים תכנוניים שונים וכיצד הוא ישפיע על הסביבה בה נעשה שימוש זחיי (עניין עמותת העצמאים, בעמי 207) וממילא הוועדה מוסמכת גס לדחות את הבקשה לשימוש תורג.

לפיכך, האפשרות להגיש בקשה לשימוש תורג אינה מעלה או מורידה, כל עוד הבקשת

לא אושרה.

...סוף דבר: אציע לחבריי לקבוע כי לצורך סיווג נכס ריק לצרכי ארנונה, יש להתחשב אך בשימושים אפשריים לפי היתר הבנייה. אין די בשימושים הקבועים בתכנית החלה

על הנכס, כל עוד לא נקבעו במפורש בהיתר בניה.

הלכה זו של בית המשפט העליון באה לאחר שנושא סיווג נכט וול נידון רבות בפני ועדות הערר אשר, חלקן קבעו שיש לסווג בהתאם לסיווג הוול ביותר הקיים (לפי תבייע או היתר

בניה) וחלקן אימצו את עמדת המשיב שיש לסווג רק לפי היתר בנלה.

כעת, ולאתר הפסיקה כאמור, על מנת לסווג נכס ריק בהתאם להחלטת בית המשפט העליון יש לבחון מבין כי השימושים בנכס מהו סל השימושים המתאים ליעודו התכנוני ובשלב השני יבחר הסיווג הזול ביותר התואם את השימושים המותרים בנכס על פי דיו.

סל השימושים האפשריים מוגבל אך ורק לשימושים שהותרו בהיתר הבניה.

העורר לא הציג היתר בניה.

עמדת המשיב היא כי הנכס שימש את העורר בעבר למחסן עסקי בעסק שהופעל על ידי

העורר.

במצב דבריט זה מצאה הוועדה כי החלטת המשיב סבירה. העורר לא הוכיח טענותיו ולא

סתר את עמדת המשיב.

לאור האמור לעיל, הערר נדחה.

אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום / / ]ו 3

בהתאם לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לענלינים מנחליים (סדרי דין), תשט"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 <וס מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם החלטה גו באתר האלנטרנט של המשיב.

ויר 15/ קמ טירפ \ חבר: 2 גדי טל חבר: פרופי וו

קלדנית : ענת לוי

בפני

ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' ערר: 140019175

שליד עיריית תל אביב-יפו

חברי ועדת הערר:

בפני

כןייר :

חבר:

חבר:

עו"ד שירלי קדם

עו"ד גדי טל

פרופי זיו רייך, רויית

העוררת: מועדון בייבי דולס

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

עניינו של הערר דנן בנכס המותזק על ידי העוררת הנמצא ברחוב דרך שלמה 42 בתל אביב יפו, ורשום בספרי העיריה כנכט מספר 2000191943 ח-ן 10504737 (להלן: ''הנכסי).

העוררים טוענים כי יש לטווג את הנכס בסיווג ייאולמות המשמשיט לריקודיסיי לפי סעיף 3.3.9 לצו הארנונה או לחילופין ''אולמות המשמשים להצגות תאטרון, מחול וקונצרטיסיי לפי סעיף 3.3.8 לצו הארנונה.

המשיב טוען כי הפעילות המתקיימת בנכס היא של מועדון חשפנות ומדובר בפעילות מסחרית פרופר שאינה עונה או וכאית לסיווג מופחת.

המשיב טוען, ובצדק, שטענת העוררת לסיווג בהתאם לסעיף 3.3.8 נטענה בהרחבת חזית אסורה.

העוררת במסגרת השגתה למנהל הארנונה טענה כי יש לסווג את הנכס בסיווג לפי טעיף 3.3.9 ייאולמות המשמשים לריקודיטיי.

לא מצאנו בסיכומים מטעם העוררת כל הסבר או אסמכתא כדי לסבר את הטענה או להפריך אותה.

העוררת בחרה להתעלט מטענה צו.

סעיף 6 (א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו 1976 קובע: ייהרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו, רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו התשובה לערור עליה לפני ועדת הערריי.

ועדת הערר היא ערכאת ערעור על החלטות מנהל הארנונה ואין לוועדה סמכות לדון בטענות אשר לא הועלו בפני מנהל הארנונה קודם לכן.

ראו לעניין וח: עמייג 4219-08-05 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ גי עירית חיפה.

.10

.1

.2

.3

4

5

.6

17

היימ (חיפה) 820/95 מנהל הארנונה בעירית חיפה ני אליעור ומרים שוורציי עמיינ (ת''א) 182/05 קואופ תל אביב דן השרון בעיימיי

לאור האמור לעיל אנו קובעים כי טענת העוררת בערר וה אשר הורתבו מעבר לגדר המחתלוקת של סיווג לפי סעיף 3.3.9, לא הועלו בפני מנהל הארנונה בשלב ההשגה ועל כן אנו דותיס את הטענות על הסף.

סעיף 3.3.9 לצו הארנונה קובע כי: ייאולמות המשמשים אך ורק לריקודים (למעט סטודיו למחול)

יחויבו בתעריף של 212.36 למייר לשנה בכל האזוריסיי.

העוררת לא הרימה את חנטל להוכית כי הפעילות המתקיימת בנכס עונה לסיווג כאמור.

המשב הוכית מעל לכל ספק כי מתסיימת בנכס פעללות מסחרית של מועדון חשפנות. כמו כן העוררת הודתה כי אין עוסקים בנכס רק בפעילות ריקודים. הלקוחות שמגיעיט לנכט מגיעים לצפות בנשים למטרת גירוי מיני כלומר, אין כל טענה שהמגיעיס לנכס מגיעים למטרת ריקודים אלא למעשה המגלעים לנכס מגיעים למטרת צפייה.

בנוסף המקום משמש כפי שטענה העוררת גט לפעולות ספציפיות של מסיבות רווקים, שחרור , ימי הולדת וכדי.

הוכת כי הפעללות במקום היא פעילות מסחרית לכל דבר ועניין.

נציין גם שלטעמנו גס לו חיינו נדרשים לבתון את טענת העוררת לפי סיווג 3.3.8 ייאולמות המשמשים להצגות תאטרון, מחול וקונצרטיסיי, היינו דוחים גם טענה זו. אין ספק כי הפעילות בנכס לא עונה לאף אחת ולא בקירוב, לפעילויות המתוארות בסעיף.

לאור האמור הערר נדחה.

ניתן בהעדר הצדדייס היום | / " 5/ 6%

בהתאם לסעיף 5 (2) לתחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטח..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

₪

ו חבר: / גדי טל חבר: פרופי עו רייך] רו"ח

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140017251

שליד עיריית תל אביב-יפו 12

04

בפני חברי ועדת הערר: 00

לזיר + עו"ד שירלי קדם 120099

117

חבר: | עו"ד גדי טל

חבר: | פרופ' ויו רייך, רויית

העוררת: איירונסורס ישראל בע"מ

איירונסורס מובייל בע'ימ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטה

הערר דנן עניינו סוגיית סיווגו של נכס המותזק על ידי העוררות ברתוב מנחם בגין 121 תל אביב

יפו ורשום בספרי העיריה כמספר נכט כדלקמן:

"4

"36

"2

720"

בסיווג ייבניינים שאינם משמשים למגוריט, לרבות משרדים, שרותים ומטחריי

לשיטת העוררות, שימושן בכל שטח הנכס הינו לצורך ייצור ופיתוח תכנה, ועל כן יש לסווג את

הנכס בטיווג ייבית תוכנהיי.

דיון והכרעת

1. לאתר ששמענו את הצדדים, עיינו בסיכומים שהוגשו על ידם חגענו לכלל דעה כי יש לקבל את

הערר.

2 בית תוכנה מוגדר בסעיף 3.3.3 לצו כדלקמן:

'י3.3.3 בתי תוכנה

בתי תוכנה, שעיסוקס העיקרי הוא ייצור תוכנה...%

3 מרכו הכובד בהגדרת סיווג בתי תוכנה הוא כי עיקר העיסוק בנכס הוא ייצור תוכנה. לא די כי העיסוק בנכט יהא בתתוס התוכנה ובתחום המתשבים.

4 בהתייחס למבתנים לפיהם ייקבע האם עסקינן בפעילות ייייצוריתיי של תוכנה, ראו עמיינ (מחוזי תייא) 275/07 אינדקס מדיה בע'ימ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב - יפו (ניתן ביום 30.6.10), בו נקבע כי יעשת שימוש במבחנים אשר משמשים בתחום סיווג התעשייה והמלאכה כפי שנקבע בעמיין 186/07 גאו זע ניהול ומידע מקוקעין ונכסים בע"מ ג' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו (לא פורסם, ניתן ביום 15.11.07).

5. בעניין עמיינ (מחוזי תי'א) 147/03 מנהל הארנונה של עיריית הרצליה נ' טאי מידל איסט

בע"מ (פורסם ביינבויי 13.7.04) עשה בית המשפט שימוש במבחן ''ההנגדהיי לפיו האם הפעילות בה אנו דנים ינמשכתיי אל מרכו הגרוויטציה של פעילות ייצורית או של מתן שירותים. באותו עניין נדונח פעילות של ניהול מנויים של המערכת, עיטוק בניהול תכנים, רכש אלקטרוני, ניהול שרשרת אטפקה וירטואלית, הפצת מידע, חילופי מסכים אלקטרוניים בין מערכות מידע. בבתינת ההנגדה, נקבע כי הנישומה אומנם מוכרת ומשווקת את מוצריה בתחום הסחר האלקטרוני על פי הומנה אך פעילותה טומנת בחובה גס אלמנט ייצורי של פיתוח תוכנה, עליו שוקדים אנשי מחשוב ותוכניתנים. לאור מסקנה או, דן בית המשפט המבחן העיקרי והוא מבחן יצירתו של יייש ממשי אחר" -

ייהאם פעילותה תורמת לפעילות ייצורית תעשייתית בהיותה יוצרת או מקדמת יצירתו של יש ממשי חדש או שמח כל פעילותה היא בבחינת אספקת שירות ללקוח שאין בח תוכן מוחשי חדשיי.

מן הכלל אל הפרט

6. מהתשתית העובדתית שהוצגה בפני הוועדה עולה כי עיקר עיסוקן של העוררות בנכס חינו

ליצור תוכנה.

7 על מנת לקבוע כי ייצור תוכנה חוא העיסוק העיקרי בנכס, יש לערוך בחינה כמותית ומהותית לעיסוק המתבצע בנכס. במסגרת המבחן הכמותי יש לבחון את גודלו של השטח בו מתקיימת פעילות ייצורית לעומת גודלו של השטח בו מתקיימת פעילות אחרת. במסגרת המבחן המהותי, יש לבחון האם הפעילות הייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס.

ראו לעניין זה:

עמיינ (מחוצי תייא) 29761-02-10 ווב סנס בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו בעמיין 186/07 גאו דע ניהול ומידע מקרקעין ונכטים בע'ימ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו (

.10

11

12

.3

4

.5

.6

7

.8

מצבת העובדים נוטה באופן מובהק לפיתוח וייצור תכנה.

בעסק עובדים 252 במתקר ופיתות, 61 עובדים עוסקים בשיווק ופרסום, 43 עובדים עוסקים באדמינסטרציה.

בנוסף טען המשיב כי מרבית העובדים אינט עוסקים בפיתוח תוכנות חדשות כי אם בתמיכה של תוכנות קיימות.

לא מצאנו כי המשיב הוכיח טענות אלה.

בנוסף, לא מצאנו אף הסבר מחמשיב כי חל שינוי כלשהו בין פעילות העוררות טרם שינה את הסיווג.

למשיב וכות וחובה לבחון נכסים ולטווגס כפי שסבור הוא אך לטעמנו חלה מידה מסוימת של שקיפות שיש למשיב כלפי נישומים הטוענים כי הפעילות לא שונתה במאוס והמשיב לא הוכיח אף כי שונתה.

המשיב טוען כי שינה את הסיווג לאור מעבר העוררות למשכן חדש, רכישת חברת איירונסורס מובייל בע"מ אשר נבלעה לפעילות איירונסורס בע"מ אשר עשוי לשנות את עיקר עיסוקה.

יש צדק בדברי המשיב עת מבקש לבחון כאשר אין הודעה מסודרת וכן יש שינויים במבנה הבעלות או הישות המשפטית. אך נדמה כי היה על המשיב לבחון היטב את הפעילות ולחסוך מזּנה של הועדה שכן מדובר בפיתוח וליצור תכנה.

בנוסף, שתי העוררות בנפרד עמדו בפני תהליכי ערר ובית משפט בהתאמה ונקבע כי מדובר בחברות העוסקות בפיתות וייצור תכנה.

העוררות, הוכיחו כי בנכס מבוצע פיתות תכנה וכי מרכז הכובד של פעילותן הוא סביב פיתוה תכנה.

ברי כי העוררות עוסקות בעולם דינמי בתחום המתשבים, הבסיט לכתיבת תכנה מצריך עדכון, שיפור ופיתותים נוספים וכן, כפי שהוכח במקרה דנן, העוררות עומלות על פיתוח מוצרים חדשים ולאו דווקא שדרוג מוצר קלים פועל ועובד.

ראה לעניין ה פסייד חשבשבת (ייצור) (1988) בע"מ נ' עיריית תל אביב 13687-09-16 :

יייישומו של מבחן וה ישיב לשאלה המרכצית הראשונה והיא, האם יישדרוגיי המערכת הוא ייצור תוכנה חדשה. מטרתו לבחון האם מתבצעת עבודת ייצור בנכס, בכך שמחומרי הגלם נוצר מוצר חדש אחר (רעיונות). בעניינו חומר הגלם הוא שורת הקוד אותה כותבים המתכנתים, והמוצר הסופי הוא התוכנה, כולל המודולים התדשיס אשר מייצרת המערערת. כפי שנקבע:

ייכתיבת תוכנה, פיתוחה והפיכתה לכלל מוצר מוגמר שלקוחות עושים בו שימוש שעיקרו עסקי, הוא בבחינת דבר מוחשי חדשיי (עמיינ (תייא) 811147/03 ,מ[ז; מנחל הארנונה של עיריית הרצליה ני טאי מידל איסט בע"מ (פורסט בנבו, 12.7.2006) (להלן - ייעניין טאי מידל איסטיי)).

לעניינו רלוונטי עניין ביספוט. שם נדון עניינה של חברת ביספוט אשר גס היא, בדומה העוררות, פיתתו תוכנת בסיס אשר אותה היא מוכרת ללקוחותיה. הבדל משמעותי בין ביספוט לבין העוררות הוא כי חברת ביספוט התאימה את תוכנת הבסיס שלה לדרישותיו של כל לקוח, כולל

פיתותיס חדשים לפי צרכיו. יחד עס זאת נקבע כל:

'' משמעות הדברים הינה כי על אף שלעיתים המערערת רק משפרת או משדרגת תוכנה עבור לקוחות ספיציפיים פעולות אלו כוללות עימן יצירה של קוד חדש המהווה, הלכה למעשה, מוצר חדש. נמצא, אם כן, כי המערערת עומדת במבחן זה. יי (שס, פסקה 15).

בדומה לעניין ביספוט, ואף ביתר שאת במקרה שלפני, סבורה אני כי ייהשדרוגיםיי של התוכנה אותם מבצעת המערערת אינם רק יישדרוגים קלים של מעבר לגרסת אינטרנט ועדכון המעיימיי (סעיף 14 לסיכומי המשיב), אלא ייצור תוכנה חדשה מחומר גלס. חומר הגלם הוא התוכנה בגרסתו הישנה והגרסה החדשה היא מוצר חדש לחלוטין. כך, תיאור השינויים שבוצעו בשנת 7, חמצוי באתר החברה, מקיף 12 עמודים. כמו כן מקובלת עלי ההשוואה שציינה המערערת בין מוצריה לבין מוצרי חברת מיקרוסופט ובמיוחד מעבד התמליליס ייוורדיי. ברור לכל, כי גרסת 5 של ייוורדיי הינה מוצר שונה בתכלית מהגרסה האחרונה ששחררה החברה בשנת 2016.

סבורה אני כי פיתוחי תוכנה, על אף שמתבססים על חגרטה הקודמת, הינם מוצר חדש, העומדים במבחן יייצירת יש מוחשייי. כך גם בעניין המערערת.'' (ההדגשות אינן במקור ש.ק).

9. לעוררת יש שרותי תמיכה ותפעול. בעניין וה נפנה שוב לפסייד חשבשבת :

יי...כאן המקום להתליחס לקביעת הוועדה לפיה מתן תמיכה טכנית לתוכנות המערערת הינו כמתן שירותים, בגינם יש לקבוע כי עיקר עיטוקה של המערערת הוא 'מתן שירותיסי. סבורה אני כי אין לקבל קביעה זו. מקובלת עלי עמדת המערערת לפיה מתן שירות זה מוכתב על ידי המציאות העסקית שבה פועלת המערערת (סעיף 49 ו-60 לעתירה). הטלת יקנסיי על המערערת, בדמות שומת ארנונה גבוהה יותר, בשל יישום הפרקטיקה העסקית הנהוגה של מתן תמיכה טכנית לתוכנה, אינו סביר. משמעות הדבר הוא פגיעה כפולה במערערת, הן בשל חיוב הארנונה הגבוה יותר והן בשל ההשפעת על המערערת לספק שירות נחות ממתחרותיה, ובכך להטתכן באיבוד לקוחות. העובדה ש- 37% מעובדי המערערת בנכסים משמשיט לתמיכה טכנית היא עדות להצלחת המערערת בתחומה, ואינה משנה את עיסוקה העיקרי של המערערת שהוא ייצור תוכנח.

קביעה וזו תואמת את מציאות החיים המשתנה וההתפתחות הטכנולוגית המהירה, מא נקבעו מבחני העזר בפסיקה. כפי שקבעה כבי השופטת ברק-ארז בעניין ברודקאסט:

יבבואו ליישם את המבחנים שתוארו לעיל על בית המשפט לתת משקל משמעותי לתמורות שחלו בתחומי הכלכלה, התעשיה, המסחר והתעסוקה מאז שמבחניס אלה הותוו. כמעט חצי *ובל עבר מן המועד שבו ניתן פסק הדין בעניין רעיונות, וקשה להפריז בעוצמת השינויים

4

שהביא עמו חלוף הזמן. פעולות שבעבר נעשו באמצעות מכונות תעשייתיות גדולות מתבצעות כיום על-ידי מחשבים. תחומי תעסוקה חדשים נוספו, ותתומים אחרים שינו את פניהס ללא הכר. אחד הביטויים לכך הוא צמצום הפעילות שסווגה באופן מסורתי כפעילות ייצרניתיי, והחלפתה במתכונת מודרנית מתקדמת. פעילות תעשייתית אינה מתקיימת עוד רק במתכונת של מפעלים עשנים. היא יכולה ללבוש גם מתכונת 'יחיי-טקית'יי. את הדין יש לפרש אפוא באופן שיהלוס את המציאות הטכנולוגית והכלכלית דחיוס.יי (שם, פסקה 31).* | (הדגשה אינה במקור ש.ק).

0. בהתליחס לחוו'יד המומחה מטעם המשיב נציין כי לא ניתן משקל רב לחוו'/ד זו וזאת לאור

דיוני ההוכחות שבוצעו, אי הדיוקים שעלו מדבריו, חוסר ההבנה הפרשנית, המשפטית והעניינית לפירושי ייצוד ופיתוח תכנה בענייני ארנונה.

לסיכום אנו קובעים שיש לקבל את טענות העוררות.

המשיב ישא בהוצאות בסך 2000 ₪

ניתן בהעדר הצדדיים היום 9 8

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בת?

משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיוט קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דיו בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם התלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

, 2 \ 2

0.. חבר: עו"ד גדי טל חבר: פרו יו רטך, רו"ח

קלדנית : ענת לול

ט

בפני ועדת הערר לענייגי ארנונה כללית מט' עררים: 180018400

שליד עיריית תל אביב-יפו 18

לוייר :

חבר:

חבר:

עו"ד שירלי קדם

עו"ד גדי טל

פרופי ציו רייך, רויית

העוררת: נכסי אריאל חניון לינקולן רובינשטיין בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

עסקינן בתניון המותזק על ידי העוררת בכתובת מנתס בגין 37 בתל אביב יפו לגביו חלוקים הצדדיט בעניין טענת 'יאינני מתזיקיי ביחס לתניות המצויות במפלסים 1 עד 6.

המתלוקת בערר וה הינה לשנות המס 2018 ו-2019 וכן טענת מתויק בשטחים משותפים.

העוררת הגישה מספר עררים לגבי אותו תניון ואף ביקשה לאחר את כל העררים.

המשיב התנגד לבקשת האיתוד.

ביום 26.12.18 הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן (תיק ערר 140017505, 140017512)

העוררת ויתרה על טענותיה ביחס ל-12 חניות וחניה מספר 33 במפלס -2 תבוטל. החלטה

ו תחול גם על הערר דנן.

דיון והכרעת

ביום 7/11/18 קיבלה הוועדה החלטה בהתאם לבקשת העוררת לפיה לא יתקיים בתיק דיון הוכתות וכן שהשאלה היחידה שתיוותר במחלוקת בינה האם יש לרשום את

השוכרים ממועד תחילת הרישום או ממועד קבלת ההודעת.

משכך בוטל דיון ההוכחות בתיק והצדדים הגישו סיכומיחס.

4

העוררת בסיכומיה חצרה שוב על טיעונים אשר נידונו בעררים קודמים לשנות המס -2014

7. נדמה כל העוררת השתמשה באותם סיכומים שהגישה בעררים קודמים

ההתליחסות של העוררת לגבי הטענה אותה מבקשת לבחון במסגרת הערר שבנדון חינה

מסעיף 20 לסיכומיה עד סעיף 24.

הוועדה דוחה את טענות העוררת בעניין.

כפי שציינה הוועדה בהרחבה בערריט מספר :

11

5

117

על העוררת הנטל להודיע לעיריה בצורה מפורטת ובפרט כאשר עסקינן בתניון ולו מאות חניות מיקום של כל חניה, וכן חוזה בתוקף.

העוררת לא עשתה כן ולכן עליה להלין בעניין וה על עצמה בלבד.

העוררת טוענת בטיכומיה כי המשיב סירב גס כאשר דובר על עיכוב של מספר ימיט או שבועות בלבד. העוררת לא ציינה בפירוט לאיזה חווים חיא מפנח.

במצב דברים וח, בו לא נוהל הליך הוכחות בהתאם לבקשת העוררת אין יכולה העוררת לציין טענות כלליות ללא התליחסות ספציפית.

המשיב מצידו ציין בסיכומיו את כל התאריכים בהט התקבלו חוצים ולפיהס נרשמו מחויקים.

גם טענות המשיב בסעיף 16 לסייכומיו מלמדות שלא ניתן לקבוע באופן שרירותי ובוודאי שללא ניהול הוכחות שניתן לחייב נישומים בהתאם להסכם לשנת מס קודמת.

ואת במיוחד לאור העררים הנוספים אותם דחתה הועדה ונוגעיס לשנות מס קודמות.

היה על העוררת לפעול בהתאם להנחיות העיריה ולא להגיש חוזים באיחור של חודשים,

בשנות מס אחרות ואז לצפות מהעיריה לשנות חיובים בהתאם.

לאור האמור וממכלול הנתונים שהובאו בפנינו מצאנו שהחלטת המשיב חינה טבירה ואין להתערב בה.

העוררת תישא בהוצאות בטך 2,000 ₪ לטובת המשיב.

ניתן בהעדר הצדדייט היום ( /. 5 / 6

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהלייט (סדרי דין), תשט"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהלייט וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההתלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם התלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

)) 0

7 \

לו/ת; עו"ד %ד חבר: ו טל חבר: פרופעגיו רייך, רו"ח

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140012645

שליד עיריית תל אביב-יפו 17

11

בפני חברי ועדת הערר:

לוייר :

חבר:

חבר:

עו"ד שירלי קדם

עו"ד גדי טל

פרופי ציו רייך, רו"ח

העוררת: נכסי אריאל חניון לינקולן רובינשטיין בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

עסקינן בחניון המוחוק על ידי העוררת בכתובת מנחם בגין 37 בתל אביב יפו לגביו חלוקיט הצדדים בעניין טענת יאינני מחזיקיי ביחס לחניות המצויות במפלסיט 1 עד 6.

המחלוקת בערר וה הינה לשנות המס 2014 ו-2015 וכן טענת מחזיק בשטחים משותפים.

העוררת הגישה מספר עררים לגבי אותו תניון ואף ביקשה לאחר את כל העררים.

חמשיב התנגד לבקשת האיחוד.

ביום 26.12.18 הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן (תיק ערר 140017505, 140017512)

העוררת ויתרה על טענותיה ביחט ל-12 חניות וחניה מספר 33 במפלס -2 תבוטל. החלטה

זו תתול גס על הערר דנן.

דיון והברעת

שנת 2014

ביום 18.5.14 נשלחה לעוררת הודעת חיוב וגאת לאחר קבלת הודעת חדילה לגבי חניות

בנכס. העוררת פנתה למשיב ביום 25.8.14 וטענה כי השכירה את התניות לצד גי. ביום

4 נשלת מענה לעוררת ביחס לתניות שהוסבו בהתאם לחוויס שנמסרו למשיב וכן על היות העוררת מחזיקה מעל 80%.

מהודעת העוררת מיום 25.8.14 לא ניתן לבצע רישום חילופי מחזיקים בחניות. ההודעה הינה כללית, ללא פירוט של שמות מחזיקים וברי כי חמשיב אינו יכול להסתמך על הודעה זו כהודעה לחילופי מחזיקים בחניון.

שנת 2015

ביום 18.2.2015 שלחה העוררת פנייה נוספת לשינוי מחויקים ובה פירטה את שמות המחציקיס בחניות. ביום 16.3.15 נשלח לעוררת מענה מהמשיב ובה נתבקשה העוררת לצרף את התוציס התתומיס וכן תשריט עם סימון חניה על מנת שתוכל לשנות את רישום המחציקיס כמבוקש.

ביום 15.10.15 פנתה העוררת למשיב והעבירה תוצי שכירות.

ביום 9.12.15 נשלחה תשובת העיריה לפיה בקשות הרישום שנמצאו תקינות עודכנו ברישומי העיריה ושטח הנכס עודכן החל מיום המצאת החוצים קרי 15.10.15 והופתתו

שטחים משותפיט בקומה מפלס 5.

בקשת העיריה לחוזה שכירות, סימון חניות וכיוצ'/ב- סבירה

אנו מסכימים עס עמדת חמשיב כי העוררת לא המציאה את המסמכים המבוקשים ולכן לא היה ניתן לשנות את שמות המחזיקים עד ליום בו המציאה העוררת מסמכים בהתאם לשביעות רצון העיריה. אין ספק שבמקרה דנן, בו מדובר בחניון ולו מאות תניות לא ניתן ולא מצופה מהמשיב לדעת עס כל המחציקיט בפועל, ללא עזרת העוררת.

על העוררת להלין בעניין וה על עצמה בלבד.

זאת ועוד סיכומי העוררת כלליים אינם מתייחסים ספציפית ועניינית להוכחת המחלוקת בפועל.

גם בטיכומי התשובה לא תתייחסה העוררת לטענות הספציפיות של המשב לעניין מחזיק ומחזיק כפי שחמשיב בחר לעשות.

העוררת בחרה בסיכומי התשובה לחזור על נושאים כלליים שכבר רשמה וציינה וטענה

בסיכומיח. מלבד התייחסות קצרה ושוב לא מפורטת.

אנו מאמצים את עמדת חמשיב לפיה יכול המשיב לדרוש חוזה שכירות תקין והגשת תשריט הכולל טימון חניות. לעניין וה נפנה את הצדדים לעמייג 14032-04-15 מ.צ.פ

אחזקות נדליין.

סעיף 326 לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע כדלקמויי:

ינעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונח, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם חייתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהס - ואם הייתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעירייה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייביט

לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונת'י.

סעיף זה מבהיר היטב כי קיימת חובת הודעה לעירייה על כל שינוי במחציקו של נכס המתויב בארנונה. הסעיף מפרט כי ההודעה תפרש את שמו של השוכר, אך שותק לגבי הפירוט הנדרש בקשר לנכס עצמו. לעניין וה נקבע בעמיינ 265-09-12 אמות השקעות בע"מ

ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו:

ייחנטל להוכיח מיהו המחזיק בשטח מסוייט מוטל על המבקש. קיומו של שלט בויי רשוט שמו של אדם פלוני איננו יכול להחליף את ההודעה הנדרשת ע"פ החוק ואיננו מעיד כי אכן בחניה מחזיק אותו פלוני. לפי רישומי העירייה המערערת היא המחזיקה בחניות ואם רצתה המערערת להסב רישום זה, היה עליה לפעול בדרך י'הקבועה בסעיף 326 לפקודת העיריות. 'י

פסק דין וה עסק, בדומה לענייננו, בהודעת העברת בעלות של חניות לצורכי חיוב ארנונה.

בהתאם לאמור לעיל קבע בית המשפט כי על המבקש להסב את רישום הנכס המופיע בספרי העירייה, מוטל הנטל להוכיח מיהו המחציק. טעיף 326 לפקודת העיריות לעיל הוא הקובע מהי הדרך בה יש לפעול להוכחת העברת בעלות.

עוד נקבע:

ייטענות המערערת לפיהן יינשלחו הודעות כאשר צורף החוזחיי (עמי 1 לפרוטוקול חדיון

מיום 10.2.13) וכי ייחמשיב יודע חיטב... על פי הודעות שנמטרו למשיטב..." (סעיף 25

3

לערעור) אינן מספיקות להוכחת העובדה כי המשיב אכן קיבל את הודעות המערעררת וחוזי שכירות מפורטים וברורים.

גס אם היו וישנם שוכרים אחרים והמערערת אינה יכולה להשתמש במקומות החניה, היח עליה להודיע מיהם המחציקיט תחתיה ולמסור הודעתה לפי החוק. כל עוד לא ביצעה את כנדרש, באופן מסודר ומפורט, היא אינה יכולה להלין אלא על ייעצמהיי.

עולה בבירור, איפוא, כי על המחציק בנכט ע"פ רישומי העירייה, שברצונו להסב את הנכס לשמו של מחזיק אחר, מוטל הנטל להוכיח כי לנכס מחציק אחר, וזאת על דרך הודעה כמפורט בחוק, באופן מסודר ומפורט.

כאמור, המערערת לא הודיעה כדין על העברת ההתוקה בחניות למשרד עורכי חדין.

המערערת טוענת כי די בהגשת חוזה השכירות במלואו כדי לקיים את חובת ההודעה.

טענת המערערת מבוססת, כאמור, על דרישת העירייה להמציא לה את החוצה במלואו , בצירוף לבקשה ל עדכון פרטי נכס. בענייננו, החווה הוגש לעירייה כנספח לבקשה לעדכון פרטי נכט לעניין הנכס הראשי בלבד - שכן מספר הנכט המופיע על גבי הבקשה גופה חוא מספר הנכס של המשרדים עצמם (נטפח הי לתגובה מטעם המשיב). מספר הנכס של התניות איננו מופיע על הבקשה עצמה, ולא קיים טופס בקשה אחר הנושא את פרטי החניות. אציין כי אינני סבורה כי העותרת עמדה בחובת ההודעה המפורשת העולה מפקודת העיריות.

לאור האמור לעיל, לא ניתן לראות את הדברים המופיעים בסעיף של נספח לבקשה שעניינה נכס אחר, כעומדיס בנטל ההוכחה כנדרש על פי טעיף 326 לפקודת העיריות.

נניח, כי בשעת הדחק ובנטיבות מסוימות ניתן לקבל צורה כואת של הודעה. ברם , אינני סבורה כי נוסחו נטול הפרטים של סעיף 12 לחוזה השכירות יקיים את הדרישה להודעה מסודרת ומפורטת -

......זאת ועוד, נראה לי כי הצדק עס המשיב. הדיון מתייחס לנקודת זמן ספציפית בה ועדת הערר (ומנחל הארנוגה לפניה) קיבלו החלטה בהתייחס לכלל הראיות שהיו בפניהם.

בהתאם לכך, התליטה הועדה כי לא ניתן לקבוע שהעברת הבעלות על החניות נעשתה כנדרש, וכי הן אינן מסומנות באופן ספציפי.

החלטה זאת נכונה היא לאור כלל הראיות שהוגשו לועדה עובר לקבלת ההחלטה,

ומבוססת על המערכת העובדתית שהונחה הן על ידי המשיב והן על ידי המערערת.

החלטת הועדה נראית ראויה על פי הראיות שהיו ל פניה בחתך הומן הרלוונטי, ולא ניתן

להתערב בהתלטתה, בנסיבות אלה

העוררת לא הוכיחה כי לא מחזיקה ב80% מהשטת הלא משותף

העוררת טוענת שמדיניות העיריה לפיה לצורך הוספת שטתים משותפים יש לבדיוק את מה שנרשם בייבקובץ הארנונחיי ואין כל נפקות לשיעור המחזיקיט בפועל היא שגויה.

ראשית אם טבורה העוררת שלעיריה מדיניות שגויה עליה לתקוף ואת בערכאה המתאימה ולא בפני ועדת הערר. שנית, שיעור המחזיקים בפועל הינו תוצר ברור של

עידכון העוררת לגבי המחציקיס ולא רק שילוט כזה או אחר.

לפיכך ולאור האמור לעיל, החלטת המשיב בנסיבות העניין ובהתאם לראיות שהוצגו הפנינו הינה סבירה והועדה אינה סבורה שיש להתערב בה.

אנו דוחים את הערר.

העוררת תישא ב 2,000 ₪ הוצאות בגין ניהול ההליך.

ניתן בהעדר הצדדייס היום / / 5%

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 וס מיום קבלת ההחלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם התלטה וו באתר האינטרנט של המשיב.

|//

לרייר: עריי לי חבר: 0 טל חבר: פרופי אגן רייך, רויית

קלדנית : ענת לוי

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית מס' עררים: 140015012

וע

שליד עיריית תל אביב-יפו 105

לןייר :

חבר:

חבר:

עו"ד שירלי קדם

עו"ד גדי טל

פרופי ציו רייך, רויית

העוררת: נכסי אריאל חניון לינקולן רובינשטיין בע"מ

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטת

עסקינן בתניון המוחזק על ידי העוררת בכתובת מנחם בגין 37 בתל אביב יפו לגביו חלוקיט הצדדים בעניין טענת ''אינני מחציק'' ביתס לחניות המצויות במפלסים 1 עד 6.

המחלוקת בערר זה הינה לשנות המס 2016 ו-2017 וכן טענת מחזיק בשטחים משותפים.

העוררת הגישה מספר עררים לגבי אותו חניון ואף ביקשה לאחר את כל העררים.

המשיב התנגד לבקשת האיחוד.

ביום 26.12.18 הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן (תיק ערר 140017505, 140017512)

העוררת ויתרה על טענותיה ביחט ל-12 חניות וחיניה מספר 33 במפלס -2 תבוטל. התלטה

ו תחול גם על הערר דנן.

דיון והכרעת

המתלוקת בערר זה מתנייחסת להתלטת הוועדה בערריסם מספר 140011911

115

,7

שם דחתה את טענות העוררת.

לא ברור לועדה מדוע המשיב התנגד לאיחוד העררים שכן אף הוא מודה כי הסיכומים זחיס לסיכומים שהוגשו לשנת המט 2014 ו-2015 ומסתמכים על אותן טענות.

1

לאור האמור אנו קובעים כי ההתלטה בערר מספר 140011911 15

117

תחול על הערר דנן.

ניתן בהעדר הצדדיים היום | .4:0

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתל משפט לעניינים מנהלייט (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפי בית המשפט לעניינים מנהליים וואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההתלטה..

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז - 1977 תפורסם התלטה זו באתר האלנטרנט של המשיב.

לו/ר: עו דם חבר: עו"ד גדי טל חבר: 0 רו"ח

קלדנית: ענת לול

0%

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יט בכסלו תשף

19

מספר ערר: | 11:02 / *********

מספר ועדה: | 12006

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

המשיב:

נוכחים:

ב"כ העוררת;

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

אר.טו.אם קורפוראשיין בע"מ חברה פרטי ה עשווקקוואן

חשבון לקוח: 10916687

מספר חוזה: 945278

כתובת הנכס: דרך בן צבי 84

אר.טו.אם קורפוראשיין בע"מ חברה פרטיה ששמקווחון

חשבון לקוח: 10916687

מספר חוזה: 945280

כתובת הנכס: דרך בן צבי 84

אר.טו.אם קורפוראשיין בע"מחברה פרטיהקממון

חשבון לקוח: 10916687

מספר חוזה: 811124

כתובת הנכס: דרך בן צבי 84

ע"י ב"כ עו"ד: מיטל פיקר

-גב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: קרן גולן אבני ועו"ד אפרת מרום

העורר/ת: אר.טו.אם קורפוראשיין בע"מ

ארינה בורחגוב

ב"כ העורר/ת עו"ד : מיטל פיקר

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: קרן גולן אבני ועו"ד אפרת מרום

פרוטוקול

השטח המדובר הוא על שטח 172 מ"ר בתוך המפעל שנמצא בדרך בן צבי 84.

השטח הזה הוא קומת גלריה שמחויב כבניינים שאינם מגורים. אנחנו סבורים שהשטח הזה צריך להיות כמו כל המפעל בסיווג תעשייה ומלאכה. בשטח הזה יושב מנהל משרד המפעל יש מקלחות ושרותי עובדים של המפעל ולא של העוררת.

בתוך שטח המפעל יש דלפק שמוכר לעובדים וגם לבאים ושבים.

לאחר הפסקה קצרה שדברנו בחוץ ולאחר שקבלנו את תצהיר העוררת לגבי מועד קבלת התשובה של המשיב ולאחר הבהרות לגבי המצב העובדתי בנכס, הצדדים

הגיעו להבנות הבאות: ביחס למחלוקת בעניין קומת הגלריה בשטה של 172 מ"ר

השטח יסווג כתעשייה ומלאכה ויאוחד יחד עם השטח העיקרי בגודל 2,456 מ"ר החל מיום 11/4/19. הצדדים מוותרים על הוצאות. למען הסר ספק אין עוד יותר מחלוקות בין הצדדים נכון לרגע זה.

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

. תאריך

0 מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

העורר/ת: אר.טו.אם קורפוראשיין בע"מ

-ג ג ד -

צר

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה י

אנו נותנים תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים לעיל.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 17.12.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנו ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטהיזו קאתר האינטרנט של המשיב

יט בכסלו תשף

199

********* / 2

06

ה כללית)(סדרי דין בוועדת

יו"ר: עו"ד גדעוז 6 מן חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי חבר: עו"ד ₪ אהוד

\\

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייגי ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יט בכסלו תשף

9 17

מספר ערר: | 11:40 / 140020698

מספר ועדה: | 12006

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

המשיב:

נוכחים:

העוררת:

ב"כ המשיב:

העוררת:

העורר/ת:

משולש תל יפו בע"מ הברה פרטית קמוווותת

חשבון לקוח: 11047775

מספר חוזה: 945496

כתובת הנכס: דרך קבוץ גלויות 13

משולש תל יפו בע"מ חברה = >

חשבון לקוח: 11047773 7

מספר חוזה: 945493

כתובת הנכס: דרך קבוץ גלויות 13

-ג ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: קרן גולן אבני ועו"ד אפרת מרום

העורר/ת: משולש תל יפו בע"מ

מיכה בראון -- מנהל העוררת

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ב"כ המשיב עו"ד: קר]ן גולן אבני ועו"ד אפרת מרום

פרוטוקול

מדובר במבנה שהיה בפלישה יותר מ- 30 שנה. התקיים משפט שבסופו יצא פס"ד

לפינוי הנכס עד ליום 31/3/19. באותו יום קבלתי את הנכס שהפולש שיצא השאיר את הנכס במצב קטסטרופלי ללא חשמל, ללא מים ובמצב פיזי גרוע ביותר. דיווחתי לעירייה שקבלתי את הנכס לידי והתחלתי את הטיפול בנכס. כשאני אומר טיפול הכוונה להסדרת תשתיות חשמל, מים ורישום מחודש במחלקת הארנונה. בחודש מאי הגיע נציג של העירייה לראות את המקום. ביום 1/7/19 הושכר הנכס והיא נרשמה כמחזיקה והתחילה הליך של שיפוץ. המחלוקת היא מיום 1/4/19 עד ליום 20/7/19 שאז חובר החשמל והמים.

לפנים משורת הדין, תוך שאנו מותרים על הטענה כי הערר הוגש באיחור וכי לא התבקש במסגרתו הנחת נכס ריק, ולאחר שבדקנו את האפשרות לתת לעוררת הנחת גכס ריק, אנו מציעים לעוררת כדי ליתר את המחלוקת כי על התקופה הרלבנטית כלומר מיום 1/4/19 ועד ליום 20/7/19 יהנה הנכס מהנחת "גכס ריק" והעוררת תוותר על כל הטענות שלה בקשר לנכס לא ראוי לשימוש בתקופה הזאת.

אנחנו מסכימים.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :יט בכסלו תשף

19

מספר ערר: | 11:40 / 140020698

מספר ועדה: | 12006

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

העורר/ת: משולש תל יפו בע"מ

ו 1

-נ ג ד - . \

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה - צ

ניתן תוקף של החלטה על ההסכמות בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 17.12.2019.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת" - כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשי 7

|]

חבר: רו"ח שמעון ז 'יטניצקי חבר: עו כ אהוד

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייגי ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| יט בכסלו תשף

19

מספר ערר: | 12:23 / 140020648

מספר ועדה: | 12006

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

המשיב:

נוכחים:

ב"כ הצדדים:

העורר/ת:

בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ חברה פרטית וו

חשבון לקוח: 10370282

מספר חוזה: 208215

כתובת הנכס: אצ"ל 25

ע"י ב"כ עז"ד: הנדין ליאור

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: קרן גולן אבני ועו"ד שני קוצ'ין לוי

העורר/ת: בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

ב"כ העורר/ת עו"ד : הנדין ליאור

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: קרן גולן אבני ועו"ד שני קוצ'ין לוי

[ [

פרוטוקול

לאחר דין ודברים בינינו הגענו להסכמות כדלקמן: בגין התקופה של 1/7/19 ועד ליום 9 תנכס יסווג בסיווג מרכזי הדרכה ארציים של בנקים.

בזה אנחנו מסיימים את המחלוקות נשוא הערר ומבקשים לאשר את ההסכמות ללא צו להוצאות.