החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה חודש מאי 2020

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד משה קור

[

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

אבו עג'ווה עלי תעודת זהות ששוח

חשבון לקוח: 10623118

מספר חוזה: 489295

כתובת הנכס: ברגנר אליזבת 8

אבו עג'ווה עלי תעודת זהוה שמוקווו]

חשבון לקוח: 10359541

מספר חוזה: 173444

כתובת הנכס: ברגנר אליזבת 8

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקבי

העורר/ת: אבו עג'ווה עלי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקבי

פרוטוקול

יח באייר תשף

10

140021174 / 3

203

העורר: הנזק היה מיום 3/1/2020 עד ליום 25/4/2020. אני מציג תמונות לב"כ המשיב בנוגע לנזק שנגרם לנכס. אני אוסיף שמיום 17/5/2020 הנכס יהיה מושכר למגורים.

ב"כ המשיב:

העורר: אני מסכים להצעה של המשיב.

לשיטת המשיב בתקופה שבמחלוקת לא הוכח כי הנכס לא שימש למגורים בעודו לא מושכר, כלומר עד ליום 17/5/2020. ללא קשר מהתמונות שהוצגו לי ע"י העורר עולה כי היה נזק פיזי משמעותי לנכס בתקופה שציין העורר כך שזה עומד בתנאי סעיף 0 ומשכך ניתן יהיה לתת פטור בין התאריכים 3/1/2020 ועד ליום 25/4/2020.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד משה קורן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

העורר/ת: אבו עג'ווה עלי

-ג ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

יח באייר תשף

10

140021174 / 3

113

לאחר שמיעת הצדדים ולפנים משורת הדין, אנו נותנים תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים במובן זה שהנכס יקבל פטור לפי סעיף 330 בין הימים 3/1/2020 ועד ליום 25/4/2020.

יתר טענות העורר ידחו.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 12.05.2020.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשליץ - 1977 תפורסם החלטה זו האינטרנט של המשיב.

אש / 0 גו

יו"ר: ע"דיגדעוךו 4669,,, חבר: 1 שמעון ז'יטניצקי חבר: עו"ד משוץ קוו

שם הקלדנית: ענת לוי

%

ורוו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך | : יח באייר תשף

10

מספר ערר: | 12:36 / 140020969

מספר ועדה: - = 02088

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד משה קורן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

העורר/ת:

נעם סגל רות תעודת זהוה שמוווווותן

חשבון לקוח: 10754378

מספר חוזה: 622354

כתובת הנכס: המחוגה 3

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקבי

נוכחים:

העורר/ת: נעם סגל רות

לין פוליאק

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקבי

פרוטוקול

ב"כ המשיב: | אני מפנה לכתב התשובה, אבל בגדול מבקשת לציין כי הכתובת של העסק של הבת

כפי שמפורסם באתר שלה הוא בכתובת הנכס. אנחנו רואים שבגכס מתקיימות סדנאות והייתה תערוכה וכיוצ"ב. אנו גם סבורים שהעבודה של האומן אינה עצמאית ושמסייעים לו בעבודה. יש הרבה עמדות מחשב שלכאורה סותר את האופי של מה שאמור להיות סטודיו.

העוררת: אני מצהירה ומתחייבת שמתחילת שנת 2020 לא היו ולא יהיו כל שימושים מעבר

לשימוש שלי כסטודיו לאומן לרבות שלא יהיו שימושים של סדנאות, תערוכות ומתן אפשרות לאחרים להשתמש בנכס וכיוצ"ב.

בתה של העוררת: אני לא עובדת בנכס. לראיה הבאתי חשבוניות וחוזים שבהם ניתן לראות

כתובת אחרת. לא נעשו סדנאות וכיוצ'ב בשנת 2020.

הצדדים: לאחר שיחה מחוץ לפרוטוקול לפנים משורת הדין הגענו להסכמות להלן:

לגבי 2019 תתקבל הטענה של העוררת בנוגע לחלק מהנכס, קומת הקרקע בשטח של 34.78 מ"ר שיסווג כסיווג של אומן. יתר הנכס יישאר בסיווג לא למגורים.

לגבי 2020 מוסכם שהסיווג יהיה סיווג של אומן לגבי כל הנכס, בכפוף לשמירת זכויות המשיב שככל שיגיע אליו מידע אחר יהיה זכאי לחיוב מתחילת שנת 2020 לפי נכס שלא למגורים והעוררת תהיה מושתקת מלטעון לחיוב רטרואקטיבי.

העוררת גם תתחייב לשתף פעולה עם המשיב לגבי ביקורות וכיוצ"ב ככל שידרשו.

1

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך ‎ :‏ 'ח באייר תשף

11000

מספר ערר: | 12:36 / 140020969

מספר ועדה: | 12083

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד גדעון ויסמן

חבר: עו"ד משה קורן

חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי

העורר/ת: נעם סגל רות

-1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו שמחים שהצדדים קיבלו את המלצתנו להגיע לפשרה ולמתווה הפשרה שהצעגו ונותנים תוקף של

החלטה להסכמות לעיל.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 12.05.2020.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

== ברל ) ל (/)

יו"ר: עז'דיאצעון-6 מן חבר: רו"ח שמעון ז'יטניצקי חבר: עו"ד משה קוק

7

שם הקלדגית: ענת לוי

ב

ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית

שליד עיריית ת'/א - יפו

עררים: 140018069

2

19

בפני חברי ועדת הערר:

חבר: דייר אתיקס פירסטנברג, רו"ח

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העוררים: ארואסטי ואחי

-נגד-

מנהל הארנונה בעיריית ת''א-יפו

החלטת

והות העוררים והשאלה המשפטית

1. העוררים הנס קבוצת רוכשים, אשר רכשו, בתאריך שלא נמסר לועדה, את הבניין ברחוב

גרשון שצ 35 בתל אביב, אשר שימש כבניין משרדים ואת במטרה להפכו לבניין מגורים ובו שמונה יחידות דיור ויחידה מסחרית בקומת הקרקעיי.

2 מיום 1.1.13 ועד ליום 31.12.15, ניתן לבניין פטור יינכס לא ראוי לשימושיי, בהתאם לסעי /

0 לפקודת העיריות, מחמת מצבו הפיזי של הבניין.

3 בחלוף שלוש השנים של פטור מלא מארנונה, ובהתאם לסעיף 2(330) נדרשו העוררים בתשלום ארנונה בתעריף מופחת.

4. העוררים טוענים כי בתודש יולי 2017 נטתיימו ההכנות והושגו האישורים לתחילת עבודות

הבניה הנחוצות להפוך את בניין המשרדים לבניין מגורים, ומשכך, לטענתם, יש לראות בנכס ייאתר בניהיי ולהימנע כליל מחיובו בארנונה. (טעיפים 5 ו-6 לסיכומי העוררים).

5. בסעיף 9 לסיכומיהס מציגים העוררים את המחלוקת העומדת לדיון בפנינו בשאלה: האם

אתר בניה חינו נכס שאינו ראוי לשימוש כהגדרת מונת זה בפקודה, או שמא מדובר באדמת בניין, הפטורה מארנונה.

ג

העוררים מבהיריס כי בעבר ועד לתיקון 131 (משנת 2012) של סעיף 330 לפקודה היתה שאלה זו שאלה אקדמית בלבד, היות וממילא בשני המקרים היה אתר בניה פטור לגמרי מארנונה.

6. המשיב מגדיר את המתלוקת ומבהיר כי הנכסים הנדוניס בפנינו הינם שטתי בניין אשר

מצויים בשיפוצים והמחלוקת אינה בשאלה אס הבניין הינו נכס הראוי לשימוש, אלא בשאלה אס מדובר בבניין (כטענת המשיב), או שמא מדובר באדמת בניין, להבדיל מבניין, (כטענת העוררים).

המסגרת חנורמטיבית

7. עלינו להבחין, איפוא, בין 'יאדמת בנייןיי לבין ייבנייןיי. ככל שנקבע כי הנכס הוא ייאדמת בנייויי

הרי הוא פטור מארנונת, וככל שנקבע כי בפנינו ייבנייףי הרי שאין מחלוקת בין הצדדים, במקרה וה, כי דינו כדין נכס לא ראוי לשימוש, בתקופתו השנייה.

8 המילים יאדמת בניין'י מוזכרות בסעיף 8א לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני תקיקה להשגת יעדי תקציב) תשנ"ג 1992, בקובעו :'"מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית, על הנכסים שבתחומה, שאינם אדמת בנייןיי. סעיף 7 לתוק הנייל מפנה להגדרות המפורטות בסעיף 269 לפקודת העיריות.

סעיף 269 לפקודת העיריות מגדיר, בהגדרה שיורית את המילים יאדמת בנייויי: כל קרקע

המונת ייבנייןיי מוגדר אף הוא בסעיף 269 הנייל, כדלהלן:'' כל מבנה שבתחום העירייה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, בולו או בחלקויי,

לכל הנייל נוסיף אף את הגדרתו של ייבנייןיי בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965:

'/בניי'? - כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות -

(1)בל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;

(2)קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;

,

9. הפסיקה קבעה כי המבחן להגדרת ייבנייןיי, לצרכי ארנונה הוא מבתן השכל הישר וההיגיון של

חיי המציאות. רי עתיימ 124/02 חברת החשמל לישראל בע"מ ני המועצה האצורית מבואות חרמון (פורסם בנבו). כך אף נפסק בבריימ 62/12 עיריית הרצליה גי חברת גב ים לקרקעות בע"מ, (פורסם בנבו) כפי שנפרט בס' 15 להלן.

טענות הצדדים

0. העוררים טוענים כי יש לקבל את עמדתם שמדובר באתר בניה ומשכך לסווגו כ: ''אדמת

בנייןיי ואאת: יילנוכח היקף עבודות הבניח (כמעט בניה מלאה מחדש), לנוכת הפסיקה

שנתגבשה בנושא, ותכלית תיקון 131 לסעיף 330 לפקודת העיריותיי.

העוררים מפנים, לביטוט טענתם, ביחס להיקף הנרתב של עבודות הבניח בנכט לתצהיר שהוגש מטעמם על ידי מפקח הבניה של הפרוליקט מר מנתם רזניק, להיתר הבניה ולפירנוט כלל השינויים ותוספות הבניח המבוצעים בנכס, כמו גס לתמונות של אתר הבניה בתקופות שונות.

עוד טוענים העוררים, כי אתר בניה בו נבנח, לראשונה, בניין, הינו אדמת בניין גם כאשר הבניין עומד על תילו, בדייכ עד לקבלת היתר אכלוס הוא טופס 4 המתיר חיבור הבניין לתשתיות. מכאן שייאדמת בנייןיי הינו מונת משפטי ולא עובדתי, שהרי מבנה יכול להיחשב כאדמת בניין וביום למחרת, עס קבלת אישור חרשויות, ייחשב המבנה לייבניין''. המחוייב בארנונה.

טענה נוספת של העוררים מצויה בניסיון להבין את התכלית לתיקון 131 לסעיף 330, אותו מצאו העוררים בדוייחות הביקורת על השלטון המקומי של מבקר המדינה. בדוייח ה נוכריס דברי הנציגים הממשלתיים בדבר מניעי התיקון כהאי לישנא: ייהמטרה של הממשלה בחוק הזה היא שיהיו יחידות דיור נוספות ולא שהנכס יעמוד הרוס ובלתי שמיטי. !ו

יוער כי בדברי ההסבר להצעת החוק לא נמצאה התייחסות לתכלית זו או אחרת.

לטענת העוררים, ניסיון המשיב לתייבס בארנונה, גס כאשר החלו עבודות הבניה (חיוב אשר לא חיה עולה על הפרק לפני התיקון לפקודה), מביא לתוצאה הפוכה מזו של תכלית התיקון.

1

.12

.3

העוררים גס מנטיס לתמוך יתדותיהם בלשון החלטת המשיב מיום 17.4.19 (נספת אי לעררם מס' 140020479 ולסיכומיהם), כאילו, חמשיב מכיר בכך שאין מדובר עוד במבנה שייעודו למשרדים, כי אס אתר בניה.

המשיב טוען כי מדובר בנכסים שהינם שטתי בניין אשר מצוי בשיפוצים ולא ייאדמת בנייןיי, כי גס העוררים לא חלקו על כך כי הבניין לא נהרס מן חיסוד וכי חלק ניכר ממנו נותר עומד על

גם העוררים הסתפקו בטענה כי מדובר בייאתר בניהיי ולא בייאדמת בנייןיי, אלא שבקשו לקרוא לתוך יאתר בניהיי את המשמעות המשפטית של 'יאדמת בנייןיי. המשיב מדגיש כי ייאתר בניהיי אינו מושג המוכר בחוקי הארנונה.

המשיב מפנה לתצהירים שהוגשו מטעמו, ובהם ביקורות שערכו תוקרי השומה יוסי שושן (23.10.17) ואפי בסנו (28.3.18) וכי האמור בתצהירס ובדוחות הביקורת הפך לממצא שאינו שנוי במחלוקת, משבחרו העוררים שלא לתקור את עדי המשיב.

המשיב טוען כי גם העוררים מודים כי מדובר בהסבה של הבניין למגורים ולא בבניח של בניין מגורים חדש, מדובר בבניין בן 4 קומות ולא באדמה ריקה וחשופה ואף לא מצב של הרס מוחלט של בניין. וזאת בכל מצב נתון שהוא.

המשיב מפנה למבחן האדם הסביר הנשאל האם יש במקום מבנה שניווק/בשיפוצים, או ייאדמהיי ותשובתו המתבקשת כי מדובר במבנה שניווק ומצוי בשיפוצים.

היתר הבניה אינו מתיר להרוס את השלד, אלא לשונו מדברת בעד עצמה.

המשיב רואה את העוררים כמי שהתתכמו, לכל אורך הדרך, שכן אין מדובר בנכס לא ראוי מכורח המציאות, אלא העורריט הט אלה אשר בחרו, שלא לעשות בנכס שימוש לאורך שנות הפטור הראשונות והעדיפו לנצל את הפטור המגיע להם בדין, בגין שנים אלו, במקום להמשיך ולעשות שימוש בנכס עד למועד קבלת ההיתר.

המשיב טוען כי אילו חיו העוררים ממשיכים לעשות שימוש בנכס עד למועד קבלת ההיתר, אזי תחילתו של הפטור המלא הליתה בחודש יולי 2017 ונמשכת לכל אורך תקופת השיפוצים, דבר שהיה מייתר את הערר. התוצאה מהתנהלות העורריט הינה כי העוררים קבלו את הפטור כבר משנת 2013 וכעת דורשים הס מן הציבור לשאת בנטל הארנונה בו הס חייבים, בעוד שבדיוק לשם כך קצב החוק מגבלת צמן, הגבלה אותה לקתו בחשבון העוררים.

דיון והכרעת

כבר בשלב וה נבהיר כי בתשובתו מיום 17.4.19 להשגה, קבע המשיב כי סיווג הנכס הקיים, העומד והבגוי, יעשה ע"פ הוראות הדין, כפי שפורש בפסהייד מיום 6.6.17 של ביחמייש המתוגי, כבי השופטת אסתר נחליאלי חיאט בעמיינ 15095-10-15 חברת המגרש המוצלח בע"מ גי עיריית תל אביב יפו (להלן: ייפרשת המגרש המוצלתיי), וכי אין ממש בטענת העוררים כי, במכתב יש משום הכרה בכך שאין מדובר עוד במבנה אלא באתר בניה.

לא וו אף זו, חמשיב אף מתייחס לחיתר הבניה, בו נקבע במפורש כי מדובר בבניין שעובר הליך שיפוץ, לצורך הפיכתו מבניין העומד על תילו ומיועד לשימוש משרדי, לבניין המיועד למגורים ולמסחר.

בפרשת המגרש המוצלח דחה בית המשפט את הניסיון לראות בנכס המיועד ליישימוש מחמיריי, בו לא ניתן לבצע עבודות אלא בהתאם לתכנית שימור ספציפי, משום נכס פטור מתשלום ארנונה, בלא להחיל עליו את תיקון 131 לפקודה (כלומר ליתן פטור בלתי מוגבל).

כל שביקש המשיב במכתב תשובתו הנייל, היה לקבוע כי משחלפה תקופת הפטור המלאה, הרי בתקופה השנייה יש לחייב את הנכס בתעריף מזערי, לפי השימוש האחרון שנעשה בו טרם מתן חפטור, דהיינו, משרדים. המשיב ביקש לאמף את שנקבע בפרשת המגרש המוצלח, ואֶפּשָר לעוררים להקטין את הארנונה בגין התקופה השנייה, בכך שהתאים את השימוש בנכס, בתקופת השנה להוראות ההיתר, דהיינו, שימוש למגורים.

3

4

5

.6

7

.8

בערר וּה, אין העוררים מסתפקים בתשלום ארנונה בתעריף המצערי, למשך התקופה השניה, אלא מבקשיט לבטל את החיוב מחמת טענה שלא עסקינן בייבנייןיי, אלא בייאדמת בנילניי.

דעתנו היא כי דין הערר להידתות וכי הניסיון להחיל את ההגדרה המשפטית של ייאדמת בנייןיי על הנכס הנדון הינו מלאכותי ואינו תואם את העובדות כפי שהוצגו בפנינו. העוררים אינם חולקים על כך כי המונת ייאדמת בניייי ישים, למעשה רק על בניינים. חדשים, אשר טרם...

הפכו לבניינים מחויבי ארנונה: בעניין ההבחנה בין בניין הוכאי לפטור או להנחת נכס בלתי

ראוי, לבין אדמת בניין ובניין המחויב לראשונה, רי פסק דינו של כבוד השופט חנן מלצר בתיק בריימ 42/12 עיריית הרצליה ני חברת גב יס לקרקעות בע"מ.

ביחמייש העליון קבע כי עסקינן בשאלה עובדתית הנבתנת לגופה. ביהמייש אימצ את קביעתו של בימייש קמא (כבוד השופט אורי שוהם, בעת שכיהן כשופט בימייש מחוצי בתל אביב), בי ניתן לעשות חיקש בין דרכי הבחינה על פי סעיף 330 לפקודה (נכס שאינו ראוי לשימוש) לביו דרכי הבחינה שעל פי סעיף 269 לפקודת העיריות, דהיינו, ההבחנה בין בניין לאדמת בניין.

וכדברי ביהמייש העליון בפסק חדין:

'ימן המובאה שלעיל עולה איפוא בבירור, כי בית משפט זה קבע בהלכת המגרש המוצלת כי מבחן הכדאיות הכלכלית איננו יכול לחול גם כאשר עסקינן בשאלה מתי בניין הנמצא בשלבי הקמה הופך להיות ראוי לשימוש (ולא רק כאשר מדובר בבניין שלם שניזוק). בהנמקה שהובאה לעיל נאמו כי הדרך לבחון האם בנייתו של הבניין הושלמת הינה אך ורק באמצעות המבחן האובייקטיבי, קרי בשאלה האם במצבו הנוכחי ראוי הנכס לשימוש אם לאו. לשאלה האם יכול המחזיק בנכט להשמישו בעלות סבירה- אין איפוא משמעות מבחינת דיני הארנונה הכללית, לפיכך, *יכול המחזיק לבחור להמשיך ולהותיר את הנכס במצב שהוא איננו ראוי לשימוש, וכל עוד יעשה כן - לא יחוב בארנונה בגין החזקתו את הנכס. דברים אלה, כך נקבע בהלכת המגרש המוצלח, נכונים גם כאשר מדובר בנכס שהיה שמיש אך ניזוק, וגם כאשר מדובר בנכט שבנייתו טרם הושלמה. בהתאם, בשורה ארוכה של פסקי דין, יישמו בתי המשפט המחויים את הלכת המגרש המוצלח גם כאשו התעוררה מחלוקת האם הושלמה בנייתו של נכס, בהתאם להגדרה הקבועה בסעיף 269 לפקודת העיריות (ראו, בין היתר: עמי/נ -37796 0 רבינוביף נ' עיריית פתח תקוה [פורסם בנבו] (26.12.2010), ו-עת'/מ -30765-06 0 מרידור ג' עיריית יהוד [פורסם בנבו)(24.07.2011) )*י.

ועדת הערר בתיק 140019619 בעניין יוסף צביאלי ני מנחל הארנונה בתל אביב יפו (יו"ר- עו"ד אפרת קפלן), היטיבה להבחין, ברוח הדברים הנייל בין ייבנייןיי לבין ייאדמת בנייןיי ואף הפנתה לפסיקה אשר הרחיבה באופן משמעותי את המונת ייבנייןיי, למשל בעייש 682/87 טב בע"מ ני מנחל הארנונה בעיריית פתח תקות, בגייצ 764/88 דשנים ותומרים בימיים בע"מ ני עיריית תקרית אתא ועייא 975/97 המועצה המקומית עילבון ני מקורות חברת מים בע"מ.

בהחלטתה מיום 3.2.2020 של ועדת הערר הנייל נקבע, בין היתר: ייעולה באופן ברור כי מדובר במבנה שריר וקיים, בעל יסודות, עמודים וקירות (וגם אם חלקיים) שעבר שיפוץ מאסיבי...אין מדובר בקרקע ריקה ולא מדובר בבניין שנבנה יש מאין על קרקע ריקה.. אין מדובר בבניין שנהרס כליל באופן שהוא מהווה אדמת בניין אשר עניין ברת חיוב בארנונה'י.

כבר ציינו כי אין בפי העוררים טענה כי הבניין הרוס עד היסוד, אלא טענה של אתר עבודה.

אתר עבודה לכשעצמו אינו בהכרת ייאדמת בנייןיי, שכן על פי ההגדרה של סעיף 269 לפקודת העיריות '*אדמת בנייויי שוללת כל טוג של בניין בכל מצב שהוא. הגדרת ייבניין'י מאפשרת גם חלק ממבנה, לרבות שטח קרקע שעיקר שימושו עס חמבנה.

מכל חומר הראיות שהוצג בפנינו, ברי לנו כי מדובר ביימבנהיי שהותרו בו שינויים ותוספות כמפורט בהיתר הבניה. בהיתר עצמו ניתן: 'ישימוש חורג בבניין קיים בן שלוש קומות... עבור משרדים...שינויים פנימיים ובחזיתות, תוספות בניה בקומות הקיימות, הוספת קומה נוספת וכו

בהמשך ההיתר נקבע: :י אין בהיתר זה אישור לשינויים בשלד הקונסטרוקטיבי של הבניין,

למעט אלה הכלולים בהיתר זת'י.

.20

.1

2

.3

החיתר עצמו הוצא ייבכפוף להתחייבות בעלי ההיתר מתאויך 5.5.2016 לביצוע שיפוצ המבנה לפי הנחיות מהנדס העיר בשלב ביצוע עבודות בניה.

גם המצהיר מטעם העוררים, מר מנתם רוניק, משיב בתקירתו: 'יניתן היתר לחיזוק ושינוי המבנה'י.

.. לא- זו. בלבד. שכל-המסמכים. שהוצגו-בפנינו- תומכים. בעמדת. המשיב, -אף-זר- שהעוררים.- ירפה .-

ביום 24.3.19 הודעה מטעמם לה צירפו את מכתבו של אינגיינר מיכאל סגל מיום 11.3.19 בו:

ייהבהיר והצהיר כדלהלן: 1. לפי ההיתר, המבנה הקיים מקבל תוספת של קומה וחצי וחיזוק

לרעידת אדמה לפי ת'יי 413'י. בהמשך מפרט המהנדס מטעם העוררים את העבודות של חיזוק הבנלין.

נמצא כי המהנדס מטעם העוררים מצחיר במפורש כי הבניין לא נהרס וכי עיקר העבודות היגן בגדר תוספות בניה.

תיקון מסי 131 לסעיף 330 לפקודת העיריות נעשה לאחר ובעקבות פסהייד של ביהמייש העליון מיום 30.12.2009 בתיק בריימ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ ני עיריית תל אביב יפו (להבדיל מפרשו המגרש המוצלח דלעיל משנת 2017, הנוכרת בטעיפים 12-13)

להחלטה זו) בו נדחה המבחן הכלכלי לצורך בחינת קיומו של סעיף 330, וכן נדחתה עמדת העיריה לפיה יש להגביל את חפטור בזמן.

המחוקק בתיקון 131 חידד את תנאי הסעיף וקבע תקופת פטור, תקופת סכום מזערי ולאחריה שוב תקופת פטור.

התכלית האפשרית המוסקת מדברי מבקר המדינה אף אינה רלבנטית למצב בו העוררים כלל לא נקלעו, בדלית ברירה, למצב של יינהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראת הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו ואין יושבים בויי (כלשון סעיף 330) אלא בחרו לחדול מעשיית שימוש בנכס וזכו לפטור שהגיע להם בהתאם לבתירתם. רי מכתב תשובת מנהל הארנונה מיום 25.10.17 להשגת העוררים אשר צורף כנספח בי לערר מטי 69

משמוצתה תקופת שלוש שנות הפטור, העניק המשיב לעורריס את חייסכוס המוערייי של התקופה השניה.

גם העוררים מודים בסעיף 18 לסיכומם: ייעיגינו הרואות כי תכלית התיקון היתה לקצר את תקופת הפטור כדי ליצור תמריץ להשמשת מבנים נטושים כחלק מהמאמף להתגבר על מצקת הדיור וכדי לשפר את הבטיחות וחזות פני העיר'י.

בפועל לאחר קבלת הפטור, מוסיפיט העוררים ומבקשים את הארכתו של הפטור בנימוק מחודש בלבוש של פרשנות בלתי סבירה למילים: י*אדמת בנייןיי, פרשנות שלשון החוק שוללת אותו מיניה וביח.

אין כל בסיס לומר כי משניתן היתר בניה לשיפוצים של נכס, לרבות שיפוץ מאסיבי, נְדָמָה את הנסייבות לבניין חדש הנבנה על אדמת בניין, אשר טרם קיבל את החיתר האכלוס.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כי הנכסים הנדונים, הינם בניין התליב בארנונה ודותיס את טענת העוררים כי מדובר בייאדמת בנייןיי. העוררים מחויביט בארנונה החל מיום 6.7.17 בשימוש מגורים בתעריף המזערי, ע"פ עיקר יעודס - למגורים, בהתאם למכתבו של המשיב מיום 17.8.19.

התוצאה היא כי הערר נדחה. העוררים ישאו בהוצאות המשיב בסכום של 750 ₪.

ניתן בהעדר הצדדים היום 18/5/2020.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי'א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

\ 0 חי 5 ל

\ 7

לוייר: עו"ד 5 ו חבר: דייר אחיקם ה רו"ח חבר: אודי וינריב, כלכלן

קלדנית : ענת לוי

ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית

שליד עיריית ת''א - יפו

מספר ערר: 140019066

בפני חברי ועדת הערר:

יזיר: עו"ד יהושע דויטש

חב 3:.ד//ר אחלקם פלהסטנברג,- 0/5

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העוררות: 1.אלגרה גילה בן דור

2.ליליאן עו

3 ריבה איילון

-נגד-

מנהל הארנונה בעיריית ת''א-יפו

החלטת

הקדמה וצמצום המחלוקת

1

העוררים טוענים כי בגין כל הנכס שבבעלותם, גוש 7087 חלקה 65, בשטח של 532 מ"ר, המצוי בדרך בן צבי 19, יפו (לחלן: '*הנכסיי), וכאיס הס לפטור מארנונה בהתאם להוראות ס' 330 לפקודת העיריות (נוסח חדש), עבור תקופת התיוב שבין חודש אוגוסט 2017 ועד לתודש יולי 8.

יצויין כי הנכס רשום בספרי העירייה, כשני נכסים נפרדים, כדלהלן:

א. נכס 2000370238, בשטח של 277 מ"ר בסיווג של: ייבנייניס שאינם משמשים למגוריטיי.

(להלן :*ינכס אי 'י).

ב. נכס 2000370242, בשטת של 237 מ"ר בסיווג של :יישטח קרקע שעיקר שימושו עם

החמבנהיי. (להלן :יינכס בי י).

במכתבו של המשיב מלוס 16.5.18, בתשובה לכתב ההשגה, (נספת 1 לערר וגם נטפת אי לכתב התשובה לערר), העניק לעוררות הנחת נכס ריק מיום 16.4.18 ועד ליום 15.7.18 , בגין נכס בי

ובלשונו של חמשיב: יינמצא כי אינך עושה שימוש במבנה ... אושר אי חיוב הקרקע...ממועד

פנייתך... עד 15,7.18"/,

נקדים את המאוחר ונציין כי מחודש יולי 2018, השכירו העוררות את הנכס בשלמותו, כמפורט בסעיף 12 לכתב הערר.

בס' 6 לכתב התשובה לערר מאשרת בייכ המשיב כי חמשיב העניק פטור מתשלום לנכט בי עבור שלושת החודשים הנייל. ברור כי הכוונה להנחת נכס ריק מכח תקנה 13 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג- 1993.

בפתיח לסיכומים שהגישה בייכ המשיב, הלך המשיב דרך נוספת, בכך שהותיר לדיון את שאלת תחולת סעיף 330 לפקודת העיריות, אך ורק ביחס לנכס אי ולא ביחס לנכס בי הואיל וכלשונו: יייובהר, כי נכס שמספרו 2000370242 (דחיינו, נכס בי - י.ד.), בגודל של 237 מ'יר...אינו מחויב ואינו שנוי במחלוקת'י.

מיד לאחר הבהרה זו, עובר המשיב לדון אך ורק בכל הקשור לנכס אי.

בנסיבות אלו, אין לנו אלא לראות בהבהרת המשיב משום הודאת בעל דין כי שוב אין הוא מחייב את העוררות בגין נכס בי ביחס לכל תקופת המחלוקת קרי מחודש אוגוסט 2017 ועד חודש יולי 2018 וכי המחתלוקת היחידה שנותרה להכרעה היא תחולת סעיף 330 לפקודת העיריות על נכס אי, בגין תקופת המחלוקת שמחודש אוגוסט 2017 ועד לחודש יולי 2018 .

1

4. לטענת העוררות יש ליתן לנכס פטור נכט לא ראוי לשימוש מכיוון שלטענתן לא ניתן לעשות

בנכס שימוש כלשהו עקב חסימת הכניסח לנכס ע"י פולשים, כפי שיפורט ביתר הרחבה להלן.

העובדות הצריכות לעניין

.9-00" במועד. שלא..פורט...חלק. מהנכס.,. אשר. מצוי. בחגית .הנכס. הפונה..לרת!. בן..צבי,. הופקע.3/9--

עיריית תל אביב, לטובת סלילת דרך ציבורית, להלן:ייהשטח המופקעיי,

בחודש יולי 2005 הושכר הנכס למוסרי אליהו ושרלי חומרי בניה בע"מ.

שוכריט אלה פינו את הנכס בסוף חודש יולי 2017 והחצירו התזקה בו לידי העוררות, לאחר הליכים משפטיים שונים, בינם לבין העוררות.

דא עקא והשוכרים אמנם פינו את הנכס אבל פלשו לשטח המופקע, בצמוד לנכס, בחלק הפונה לחזית רחוב בן צבי, והקימו חומת לבנים בין השטח המופקע לבין הנכס שבבעלות העוררות, אשר חוטסמת את הכניסה לנכס ואינה מאפשרת גישה מחצית הנכס.

עיקרי טענות הצדדים, לצורך הדיון והתכרעת

6. לטענת העוררות חסימת הכניסה לנכט מדרך בן צבי ע"י הקיר שנבנה בשטת המופקע, אינו

מאפשר לעשות שימוש כלשהו בנכס. בעלה של העוררת ריבה אילון, מר אבי אילון, מפרט בתצהירו כי ''העוררות נעדרות יכולת לגשת לחלקה שבבעלותן ולעשות בו שימוש (ס' 16 לתצהיר).

רק בחודש יולי 2018, לאחר כשנה שהעוררות לא עשו שימוש בנכס, הצליחו להשכיר את הנכס לבעל המגרש הצמוד, אשר הסכים, לטענת העוררות לשכור את הנכס, כנגד הפחתת דמי השכירות.

הואיל ושוכר זה מחזיק כעת בשטח יימאוחדיי, פתח השוכר פתח כניטה בצד הנכט הצמוד לנכס ששכר, בלא להיוקק לכניסה מן החזית החסומה. משכך, מאצ יולי 2018 מותוק הנכס בשלמותו מופעל ונושא בתשלומי ארנונה, על ידי שוכרי העוררות.

העוררות מדגישות כי לולא היה השכן שוכר את הנכס, לא היו מצליחות להשכירו, ואי אפשר היה להמשיך ולעשות בו שימוש.

העוררות מפנות אצבע מאשימה כלפי העירייה, כי רק ביום 23.12.2018, יותר משנה לאחר שהלינו בפעם הראשונה, על הפלישה לשטת המופקע ועל בניית החומה התוסמת את הגישה לנכסס של העוררים, הגישה העירייה תביעה לפינוי וסילוק יד מהשטח המופקע כנגד הפולשים.

7 לטענת המשיב, כפי שעולה מתצייא מיום 20.11.18 (מסמך מסי 2 שהוגש כראיה מטעם המשיב), קיימות שתי אפשרויות גישה לנכס: האחת, מרחוב בן צבי, כאשר חמעבר לנכטס מתאפשר רק בשטח המופקע אשר מצוי בחלקה נפרדת שאינה בבעלות העוררות, והשנייה, מרחוב 3320, המהווה כביש בעל גישה ישירה לנכס.

משכך, טוען המשיב, ניתן לעשות בנכט שימוש כלשהו, אשר תואם את אחד השימושים החוקיים בו ובכך נשמט אחד חיטסודות המתתייבים לפטוך על פי סעיף 330 לפקודה.

דיוו והכרעה

8 הצדדים לא חסכו ידם בהמצאת מסמכים רבים מאוד לביסוס טענותיחם.

העוררות המציאו תצהיר מפורט לביטוס טענותיהם שבערר ובין היתר צירפו לתצהיר את המסמכים הקשוריט להתנהלותם המשפטית כנגד שוכריהס לשעבר שהפכו לפולשי השטח המופקע, לתלונתט בפני הנוגעים בדבר בעירייה, אשר הניבה ביום 23.12.2018 תביעה לפינול וסילוק יד (חן כנגד הפולשים וחן כנגד העוררים).

המשיב הגיש תצהיר מטעם חוקר השומה מר נעם אדלר, אשר ביקר ארבע פעמיסם בנכס וערך ארבעה ממצאי ביקורת. כן הגיש המשיב שלל כתבי בי דין מתוך ההליכים המנהליים

2

9

.10

.1

.12

.3

והאזרחיים אותם נקטה העירייה כנגד הפולשים, בביהמייש לעניינים מקומיים ובימייש השלום, שתכליתם היא: במישור המנהלי- הריטת החומה שנבנתה ללא היתר, ובמישור האזרתי- פינוי וסילוק יד ממקרקעי העירייה. כן צרפו מכתבים ותכתובות בין הצדדיםם.

ביום 17.6.19 נחקר בפנינו מר אבי איילון, המצהיר מטעם העוררות וביום 7.10.19 נתקר בפנינו מר נעם אדלר המצהיר מטעט המשיב.

מר אבי אלילון אישר בחקירתו כי קיימת גישה לנכס יידהיינו כניסה לנכס שלי מרחוב 3320, בכניסה זו לא היה שימוש עד שהפולש בנה את החומה (אוגוסט 2017). הנכס הזה מיועד לחומרי בניין. ברחוב 3320 משאית לא יבולה להיכנט, משאית לא עוברת. הכניסה מרחוב 0 אפשרית למכוניות פרטיות והולכי רגל... אינני מדבר על מצב חוקי אלא על מצב עובדתל?י.

העד הודה כי אינו מחוייב לעסוק במקום רק בענייני חומרי בניין, כפי שהיה בעבר, שכן הרישיון הוא לניהול עסק תעשיה קלה וכי כיום הנכס כולו מושכר למוסך כחניון.

שני הצדדים הפנו אותנו בסיכומיהס לתיק עמיינ (מנהלי חיפה) 420/04 מנהלת הארנונה בעיריית חיפה ני עובדיה סהר שנידון בפני כבוד השופט ברלינר.

בסעיף 11 לפסהייד בפרשת סהר הנייל מטכם ביהמייש כהאי לישנא :

/'לסיכום: נגרמה אמנם מניעה ממשית בהפעלת החנות על ידי הבניה ברכוש המשותף וחסימת הגישה אל החנות, אף אם החסימה אינה מוחלטת. בכך ניזוקה החנות באופן משמעותי, עד כי מידת הנזק עשויה להיחשב כמהותית לצורך הפטור מארנונה לפי ס!

0 הנ''ל. אולם, המשיב לא פעל בטבירות להסרת החסימה, וכבעלים סביר של החנות היה עליו לעשות זאת. המערערת לא פעלה, ככבל הנראה, כבנדרש, בדי למנוע או לסלק את חסימת הגישה אל החנות, אך אין בכך כדי להצדיק פטור מארנונה. אותו קטע בהחלטת הוועדה המתיחס לגב' ברוור, דינו להתבטל.י

משקבע ביהמייש בעניין סחר, כי בעל הנכט לא פעל באופן סביר להסרת החטימה, נקבע כי איו ליתן לנכס פטור לא ראוי לשימוש.

בענייננו, העוררות הסתפקו בפניה לעירייה אך נמנעו מלנקוט בהליך משפטי להסרת מטרד החסימה ומשכך האמור בפסק דין בעניין סהר יפה אף לעניינו.

לא נעלם מעינינו האמור בסיכומי התשובה מטעם העוררת (אשר הוגשו בהתאם להחלטת לוייר הועדה מיום 27.1.20), כי הפולשים פלשו למקרקעי העירייה וכי לטענת העוררות: יילא היתה כל אפשרות לפתוח בהליכים משפטיים בנגד הפולשים, שהרי אלו לא פלשו לשטחן'י.

מנעד החליכיס המשפטיים אינו מתמצה בתביעה לסילוק :ד, והעוררות היו יכולות לנקוט בהליכים אתרים להסרת המטרד, הן עפ"י חוק המקרקעין והן עפ"י פקודת הנויקין, כפי שציפה ביהמייש המנהלי בחיפה בפרשת טהר הנייל מן הנישום שס.

נוסיף גם ונעיר כי לסיכומי התשובה מטעם העוררות צירפו העוררות שתי החלטות נוספות שניתנו לאחרונה, האחת בביהמייש לעניינים מקומיים והשניה בבימייש השלום בתייא, (שני ההליכים המשפטיים שנקטה העירייה כאמור לעיל). ההחלטות הנייל ניתנו במהלך חודש ינואר האחרון, לאתר שמיעתו של ערר זה בפנינו, בלא שהמשיב יכול היה להתייחס אליהן.

ברס יש בהחלטות כדי להצביע על הצלתת העירייה בשני ההליכים שנקטה כנגד הפולשים, כמו על טעות בשיקול דעת העירייה לצרף לתביעת סילוק היד כנגד הפולשים, גס את העוררות, טעות אשר בגינה חויבו לשלם לעוררות הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ומעיימ.

גם אט נתעלס משאלת נקיטת ההליכים העצמייס אותם לא נקטו העוררות כלפי הפולשים, הרי יש להבחין את המקרה שלנו מפרשת סהר. בפרשת סהר קבע ביהמייש כי: ייבנתוניס העובדתיים של המקרה דנן לא ניתן לצפות שבעל החנות או כל אדם אחר ישתמש בה במצב הנוכחי של החסימה'י. (ויודגש כי חרף קביעה זו תוייב בעל החנות בארנונה מחמת נקיטתו ביישב ואל תעשהיי.) בעוד שבמקרה הנדון בפנינו, לא רק שלא נקטו העוררות בהליכים

6

5

.6

עצמאיים, אלא שהחסימה אינה מוחלטת ואינה מצדיקה נעילת עסק, לאור הכניסה מרחוב 0

סופה של הפרשה מעיד על תחילתה, שהרי בסופו של יום הנכס הושכר ונעשה בו שימוש, חרף החומה החוסמת מדרך בן צבי.

העוררות-גס לא המציאו ראיות לביסוס טענתם כי הקמת החומה בשטח המופקע הוא שמנע את השימוש בנכס ובכל מקרה היעדר שימוש בפועל אין בו כדי לפתור מחיוב ארנונה.

בכתב ההגנה שהגישו העוררות, באמצעות בא כוחן, עו"ד עידו פרישתא (הוא בייכ העוררות גס בפנינו) בעניין תביעת סילוק היד שהגישה העירייה כנגדס וכנגד הפולשים, כותב עו"ד פרישתא בסעיף 11 כי החומה שבנו הפולשים יילא מאפשרת גישה ראויה מכיוון וּהיי. גישה ראויה ולא חסימה מוחלטת.

יתרה מכך, מוסיף עו"ד פרישתא ומבהיר כי נּקן של העוררות מתמצה בעיכוב מימוש רצונם של העוררות להשכיר את הנכס, הא- ותו לא!. אין מדובר באי הפעלת המקום, אלא בקושי להשכירו, עד אשר הושכר בתמורה מופחתת.

כתב ההגנה הינו נספת 7 לראיות המשיב.

יצויין שכתב ההגנה הנייל הוגש בסמוך להגשת הערר שבפנינו.

סעיף 330 לפקודה קובע שלושה תנאים מצטברים למתן פטור:

א. הנכס נהרס או ניאוק במידה שאי אפשר לשבת בו.

ב. אין יושבים בנכס.

ג. | נתנה על כך הודעה בכתב טרם התקופה המבוקשת לפטור.

ע"פ בריים 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ ני עיריית תל אביב, על הנישום להרים את הנטל ולהוכיח באופן פיזי אובייקטיבי, כי מדובר בנזק משמעותי באופן בו הנכס :יניזק במידה שאי אפשר לשבת בו'' לכל סיווג שהוא. די שניתן לעשות בנכס שימוש חוקי כלשהו, כדי לשלול את זכות הפטור.

בענייננו פוטנציאל השימוש בנכס היה קיים והעוררות אינן וכאיות לפטור מכח סעיף 330 לפקודת העיריות.

לאור האמור לעיל, מצאנו כי יש לקבל את הודאת המשיב כי אין הוא מחייב את העוררות בארנונה בגין נכס בי, דהיינו, נכס מס' 2000370242.

אנו דוחים את הערר ביחס לנכס אי, דהיינו נכס מס' 2000370238, בשטח של 277 מ"ר וקובעים כי אין העוררות זכאיות לפטור ע"פ סעיף 330 לפקודת העיריות בגין התקופה שמחודש אוגוסט 2017 ועד חודש יולי 2018.

בנסיבות המקרה מצאנו לנכון שלא לקבוע הוצאות לחובת העוררות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 18/5/2020.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש''ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי'א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייו - 1977/תפורסם החלטה זו באתר-האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד

,

|י/ - אל 2 /

ו

דו \\ חבר: דייר אחיקם פירסטנברג, רו"ח חבר: אודי וינריב, כלכלן קלדנית : ענת לוי

ויו

1 ָ

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: דר' אחיקם פירסטנברג, רו"ח

חבר: אודי וינריב, כלכלן

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

צברי משה תעודת זהו ה קוושו

חשבון לקוח: 10375270

מספר חוזה: 211715

כתובת הנכס: הודיה 15

צברי משה תעודת הת 8

חשבון לקוח: 10262130

מספר חוזה: 212992

כתובת הנכס: זרח 11

-נב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

העורר/ת: צברי משה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר

פרוטוקול

!וו

תאריך | : כד באייר תשף

0

75 מספרערר: = 11:22 / 140021260. 2

מספר ועדה: 12086

העורר: שמעתי את דברי ב"כ המשיב כי, כפוף לכך שלא יהיה שינוי במצב הנכס, הרי בסוף השנה אני מסיים את התקופה השנייה, עפ"י סעיף 330 ואז יחזור הנכס להיות פטור מארנונה כפי שהיה בשלוש השנים הראשונות.

לאור האמור לעיל אני מבקש למחוק את הערר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: דר' אחיקם פירסטנברג, רו"ח

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העורר/ת: צברי משה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו מוחקים את הערר וללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.05.2020.

כד באייר תשף

0

140021260 / 2

06

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 5 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

> \\\ \

/:( 6%

שם הקלדנית: ענת לוי

יו"ר: עו 7 חבר: דר' אחיקם פיוקסטנברג, רו"ח חבר: אודי וינריקמלכלן

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדת:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: דר' אחיקם פירסטנברג, רו"ח

חבר: אודי ויגריב, כלכלן

המשיב:

נוכחים:

העוררת:

העורר/ת:

איש הורוביץ אתי תעודת זה אמות

חשבון לקוח: 11075708

מספר חוזה: 975263

כתובת הנכס: מרידור יעקב 14

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

העורר/ת: איש הורוביץ אתי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר

פרוטוקול

וו

כד באייר תשף

0

140021208 / 1

006

17 0

לאחר ששמעתי את המצב המשפטי וגם מתוך שיקול פרקטי כלכלי, אבקש למחוק את הערר ללא צו להוצאות.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כד באייר תשף

0

מספר ערר: | 11:51 / 140021208

מספר ועדה: | 12086

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: דר' אחיקם פירסטנברג, רו"ח

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העורר/ת: איש הורוביץ אתי

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 18.05.2020.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

\ \\א 5 וקל

-

חבר: דר' אחיקם פיבסטנברג, רו"ח חבר: אודי וינריב, 5 לכלן

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית

שליד עיריית תא - יפו

עררים: 12

0

בפני חברי ועדת הערר:

עד לה 00717

חבר': דייר אחיקט פירסטנברג, רויית

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העוררת: ריבוע בחול גדלן בע''מ

-נגד-

מנהל האונונה בעיריית ת'/א-יפו

החלטת

היוייר עו"ד יהושע דויטש והתבר אודי וינריב:

הקדמה והעובדות הצריכות לעניין

1

בפנינו שני עררים מאוחדים, בגין השנים 2017 ו- 2018, בהם אנו נדרשים לשאלת סיווג נכס ריק, לאחר שחלפה תקופת 36 החודשים, של ההנחה, לה וכאי הנכס על פי תקנה 13 לתקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) תשמ"ג- 1992.

הנכס מצוי בתחנה המרכוית הישנה, ברחוב לוינסקי 106 ג, תל אביב, בשטת של 600 מ"ר, ומספרו בספרי העירייה 2000132423.

לאחר שחלפה התקופה, בה היה וּכאי הנכס להנחת נכס ריק, הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו, בשנים 2014-2016 סווג הנכט כמחטן.

בשנים 2017-2018, לאחר שפג תוקף הסכם הפשרה, מצא המשיב לסווג את הנכס על פי ייעודו, למסתר, ומשכך, חוייב בסיווג של ייבנייניס שאינם למגוריסיי. העוררת טבורה כי: יייש להשית ארנונה על פי הטיווג הזול ביותר בהתאם לשימושים האפשויים'י, כלשונה בהשגתה עליה חצרה בהודעת הערר.

בסיכומיה מבקשת העוררת לחייב את הנכס כיימחסןיי מכח היתר הבניה המאפשר בנכס יישירותיס מסחרייסםיי.

בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 6.12.17 הגיעו הצדדים להסכמה להמתין להכרעת בית המשפט העליון בתיקים ברייס 991/16 ובריים 5254/16 וכי :יתוך שלושים ימים ממתן

החלטה ימסרו הצדדים הודעת עדכון לוועדה הנכבדה בהמשך ניהול התיקיי.

הצדדים ניסו להגיע לסיום המחלוקת על דרך הפשרה עד כי ביום 24.3.19 הודיע בייכ העוררת כי לא הושגו הסכמות ומשכך נתנה ביום 27.3.19 החלטת יו'יר הוועדח על הגשת תצהירים.

משהוגשו תצהירי הצדדים התקיים בפנינו ביום 27.1.20 דיון הוכחות, בו נחקרו קצרות המצהיר היחיד של כל אחד משני הצדדים.

בראשית אותה ישיבה, מסרו הצדדים לוועדה כי:'' פסיקת בית המשפט העליון הינה כי בנטיבות העניין יש לבדוק את היתר הבניה של הנכט והמחלוקת בינינו הינה הפרשנות של היתר הבניה"י.

הוועדה הגיבה על אתר: ייכי אין בסמכותה לדון בטבירות התוצאה אלא אך ולק לנסות ולפרש

את היתר הבנייה על פי מצוות ביהמייש העליוך''.

8

10

.1

2

.3

הנה כי כן; אנו נדרשים לפרש את חיתר הבניה, על פי חומר הראות כפי שהוגש בפנינו.

מטעם העוררת הוגש תצהירו של מר רדו קאופמן, מנהל נכסים אצל העוררת משנת 2013, שמאי מקרקעין במקצועו, אשר לדבריו בדק וחיפש אחר חיתרי הבנייה של הנכס ומצא מספר

--- בקשות.להלתרי בנליה-ואף צירף לתצהירו מספר-גרמושקות.שנתנו-לאורך השנים.

בסעיף 6 לתצחירו של העד, מוצאים אנו לראשונה התייחסות לשאלה העומדת בפנינו, בדבר החיתר הבניה, במילים: ייבהתאם לבקשה להיתר בניה או לשימוש במקרקעין... מצוין בתיאור הבקשה... כאשר השימוש העיקרי (אשר מטומן באפור) הנו מסחרי, בידור, משרדים, שימוש אחר'י.

בחקירתו הנגדית מאשר העד: 'י השימוש המותר בנכס הוא למסחר'י.

(עמוד 2 למעלה לפרוטוקול הדיון מיום 27.1.20).

מטעם המשיב הוגש תצהירה של גבי הלנה יוסים, מפקתת בניה במחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב.

בסעיף 4 לתצהירה נאמר כי הנכס המדובר הינו בקומה השלישית של המבנה, בסעיף 5 לתצהירה נאמר כי בקומה זו קיימים *יעודיט לטוב מטחר, ובטעיף 6 לתצהירה נאמר כי היא מבקשת להבהיר כי ההיתר החל על הנכס אינו כולל שימוש למחסנים, כשלעצמם.

בחקירתה הנגדית הגישה, על דעת שני הצדדים, היתר בניה 5/2007766 ואשרה שעל פיו: יימה שמותר זה שירותים מסחריים ושטחים מסחריים/י.

גדר המחלוקת

על בסיס תומר הראיות הנייל, אין למעשה ולא יכולה להיות מחלוקת בין הצדדים, כי היתר הבניה הינו למסחר ולשירותיס מסחריים.

למרות ואת, סבורה העוררת, רי פרק ג' לסיכומיה, כי פסהייד של בית המשפט העליון, בתיקים בריים 991/16 ובריים 5254/16, קובע:'יכי נכס ריק וללא שימוש, יחוייב על פי הסיווג הזול ביותר בהתאט לשימושים המותרים על פי דין, כאשר היתר הבנייה לצורך העניין הוא הדין"/.

הואיל וההיתר המותר הוא לשירותים מסחריים, הרי לטעמה של העוררת מחסן הוא אכן שירות מסחרי מותר בהיתר. לתלופין גס אס ההיתר היה רק למסחר ולא גס לשירותים מסחריים, הרי שמחסן של מסחר נצבע בשימוש העיקרי, ולכן מותר לשימוש ככזה, ומשצו הארגונה מכיר בשימוש נפרד של מחסן, ניתן לסווגו ככזה.

המשיב סבור כי משמעותו של פסק חדין של בית המשפט העליון, לו ציפו הצדדים חינה אחת ואין בלתה וכלשונו של ביהמייש העליון: 'ימשניתן היתר בניה לנכט מסוים, רואים בו דיני התכנון והבניה כהסדר ממצה לעניין השימושים המותרים בנכס ואוסריס על כל שימוש אחר בו, וגם אם שימוש זה הותר מלכתחילה בתכנית'/.

במילים פשוטות: הצדדים סכמו להמתין ולאמצ את קביעת ביחמייש העליון, פסיקת ביהמייש

העליון לא תאמה את עמדת העוררת, ועתה מנסה העוררת לערבב בין פסיקת ביהמייש העליון, לבין פסיקות קודמות שגויות שבטלו מן העולם.

ביהמייש העליון (כבוד השופטים פוגלמן, ברק ארו ומווז) הוציא תחת ידו ביום 5.8.18 פסק דין עקרוני, בשאלת סיווג נכס ריק לצרכי ארנונה, בשני תיקים מאוחדים: בריים 991/16 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ ני עיריית תל אביב ובברייס 5254/16 עיריית תל אביב ני בית ארלוזורוב חברה בע"מ.

4

15

הכרעת ביהמייש העליון: לצורך סיווג נכס ריק לצרכי ארנונה יש להתחשב אך בשימושים

אפשריים לפי היתר הבניה. אין די בשימושים הקבועים בתכנית החלה על הנכס כל עוד לא נקבעו במפורש בהיתר בניה'י.

נכון הוא, כי על פי הפסיקה שרוותה, עד להכרעת בית המשפט העליון, כאשר אין מבחן שימוש בפועל לסייע לצורך סיווגו, יושם מבחן דו שלבי: הראשון, בתחירת השימוש המתאים לייעוד

דא עקא ובערעוריס שבפני ביהמייש העליון נשאלה השאלה, כיצד יש ליישם את השלב

הראשון. וכלשון ביהמייש: ייהשאלה היא אט סל השימושים האפשריים על פי הדין מוגבל

אך ורק לשימושים שהותרו בהיתר הבניה או שמא ניתן לכלול בו גם שימושים התואמים את הייעודים שנקבעו בתכנית החלה על הנכסיי.

ביהמייש העליון קבע כי השיקוליסם בדבר ההקלה עס הנישום אינם רלבנטיים בשלב הראשון, שעניינו איתור השימושים האפשריים לצורך סיווג הארנונה, אלא אך בשלב חשני שעוסק בבחירת השימוש הוול ביותר מבין אלה.

מסקנתו של ביהמייש העליון בס' 24 לפסהייד הינה:

''משהוצא היתר בנייה לנכס, כל שימוש שנעשה בו שלא על פי ההיתר אינו כדין, וזאת אף אם מדובר בשימוש שהותר בתכנית החלה על הנכס. בהקשר שבו עסקינן, בשלב הראשון שעניינו בחינת 'יטליי השימושים בנכט, יש לאתר את אפשרויות השימוש הקיימות למחזיק בנכס הריק. כנובע מדיני התכנון והבניה, אפשרויות אלו הן רק אלו שהותרו בהיתר הבנייה.

מכאן כי שימוש שנעשה בניגוד להיתר, אף אם הוא תואם את התכנית, אינו משום שימוש אפשרי העומד לנישום'י.

ביהמייש העליון העניק פתרון לסוגיית השימוש המותר לנכס ריק באמצעות פרשנות העולה בקנה אחד עס דיני התכנון והבניה, והותיר לצדדים או לוועדות הערר לבחון מהו היתר הבניה שניתן לנכס הריק, לצורך ארנונה.

משמעות הדברים, כי רק אס ההיתר אפשר מפורשות, שימושים אחדים, ניתן יחיה לעבור לשלב השני, הוא השלב המקל עס מחציק הנכס הריק. כך קרה בפרשת ליאו בל, כמפורט בסעיף 15 להתלטתנו, להלן.

פרשה זהה לענייננו נדונה אף היא בביהמייש העליון בתיק בריים 3747/17 מנהל הארנונה של עיריית תל אביב ני ליאו בל 1986 בע"מ, (גס כן בהרכב השופטים פוגלמן, ברק- ארז, מזוז).

בעניין ּח טענה חברת ליאו בל כי אין לחייבה בסיווג השיורי של ייבניניס שאינם משמשים למגוריסיי אלא כמחסן, בהיותו שימוש נלווה טבעי לשימושים המשרדיים שהותרו בתכנית.

העירייה סברה כי ייעודו התוקי של הנכס נלמד מחיתר הבניה אשר קבע שימוש משרדים בלבד.

ועדת הערר דחתה את הערר של ליאו בל וקבעה כי נכס ריק יסווג על פי חשימוש הזול ביותר מבין השימושים המותרים על פי דין וכי אין מתלוקת כי הותרו רק שימושים משרדייס או שימושיים דומים לכך. וכי כדי לסווג את הנכס כמחסן, נדרש כי יהיה וה השימוש העיקרי בנכס.

ביהמייש המחוצי (כבי השופטת מיכל אמנון גונן) קבל את הערעור המנהלי הואיל והסתפק באפשרות של שימוש נלווה אפשרי מעצם טיבו וטבעו לשימוש המשרדי שהותר בתכנית.

דא עקא ועל פסק דין זה של ביהמייש המחוצי, הגישה עיריית תל אביב בקשת רשות ערעור, בתיק בריים 3747/17 הנייל.

ביני לביני נתנה הכרעת ביהמייש העליון בפרשיות בית ארלוזורוב ואפריקה ישראל הנייל.

בעקבות הכרעתו העקרונית חנייל, קבע ביהמייש העליון בערעור בעניין ליאו בל כי הערעור של עיריית תל אביב יתקבל, דהיינו פסק הדין של ביהמייש המחווי יבוטל, אך התיק יחזור לוועדת הערר כדי שתקבע מהו סיווגו הנכון של הנכס על פי החיתר הבניה התקף.

לשון אתר: ביהמייש העליון הורה על בחינוג היתר הבניה, האם הוא מתיר מפורשות גס מחסן,

ואם אכן כך ניתן לעבור לשלב השני ולבחון אם ניתן להעניק לנכס סיווג של מחסן, במובן הוראות צו הארנונה.

6. בענייננו, התקיימו ההליכים לבתינת הסיווג הנכון של הנכס על פי היתר הבניה התקף והוא

מטתכסם במילים מסחר ו/או שירותניס מסתריים. משמעות הדברים כי על פי הכרעתו של בית

המשפטי. העליון. בנסייבות. הענלין שוב לא.נוכל להרתיב את .החיתר הבניה. לשימוש. של מחסן- על - 0

מנת להקל על העוררת.

7. העוררת לא הציגה בפנינו אסמכתא לכך כי היתר הבניח כולל שימוש למחסנים. יתרה מכך,

אין בתצהירו של העד מטעמה כל אוכור לשימוש שהוא מעבר לשימוש מסחרי.

8. חמשיב העיד את הגבי ילנה יוסיס, שהיא מפקתת בניה במחלקות ההנדסה של העירייה והיא

הצהירה במפורש כי ההיתר החל על הנכס אינו כולל שימוש למחסנים כשלעצמם. העוררת בחרה, בחיגיון לא מבוטל, שלא לתקור את העדה על קביעה זו, על כל המשתמע מכך.

מנגד, אשרה העדה כי: יילפי מסמך ההיתר מה שמותר גה שירותים מסחריים ושטחים מסחרייםי.

על כך אין מחלוקת ולנו לא נותר אלא לקבוע כי אכן זהו השימוש המותר על פי החיתר הבניה.

אין באפשרותנו ליצור פרשנולות מרתיבות ולקרוא בחיתר שימוש גס למחסנים.

9. עמדתנו נתמכת בהחלטות שנתנו וועדות הערר השונות, לאחר הכרעת ביהמייש העליון,

כדוגמת ערר 140018537 בעניין שובל ניהול והשקעות בע"מ: ייסל השימושים מוגבל אך ורק לשימושיט שהותרו בהיתר הבניה'י. ערר 140019564 בעניין אמקור בע"מ: יילא ניתן לקרוא לתוך היתר הבניה את שאינו כלול בו במפורש ולא ניתן לראות בסיווג בית תכנה ו/או בסלווג מחסן כשימושים המותרים על פי דין בנכס משהעוררת לא הצביעה על כך שהנכטס עומד בתנאים הקבועים לסיווגים אלויי. כך גם בערר 140017324 בעניין חברת דואר ישראל בע"מ:

ייסיווגו של נכס ריק שאינו בשימוש יקבע לפי השימושים המותריט בהיתר הבניה'י.

לא נעלמה מעינינו החלטת ועדת הערר בעכו בתיק 31/17 הבואר התורכי בע"מ ני מנהל הארנונה בעכו, אותה צירפה העוררת לסיכומיה. באותו מקרה הצדדים הסכימו כי לא קיים היתר בניה ועל כן בחיעדרו, נלמד השימוש החוקי מתוך תיק התבייע. רי סעיף 20 להחלטת וועדת הערר בעכו. כן ראה בסי 28 להחלטה, בה מוסיפה הוועדח, שבנסיבות העניין, גס השימוש שנעשה בפועל בנכס, היה אחסון, דבר המהזק את עמדתה בקבלה את הערר ובהתירה סיווג של מחטן.

יצוין כי הגדרת יימחסןיי בצו הארנונה של עיריית תל אביב שונח מזו של הצו בעכו, בין חיתר בכך שבתל אביב, קיימות הגבלות, שהן: לקוחות אינם מבקרים בו, הנכס אינו נמצא בקומת עסק אותו הוא משרת או בקומה רצופה לו, ואינו משמש לשיווק וחפצה.

0. חיזוק נוסף לעמדתנו שלא לסווג את הנכס כיימחטןיי, מוצאים אנו בהשקפה שהובעה על ידי

בית המשפט העליון (כבי השופטת דפנה ברק- ארג בבריימ 6934/16 סמדר וינברג ג' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו (פורסם בנבו, 10.10.2016) :יידומה כי פרשנות נכונה של הקביעה לפיה נכס ריק יסווג על פי התעריף הזול מבין אותם 'ישימושים אפשריים על פי דין'' מכוונת לשימושים כלליים (כגון ''תעשליה'י, ''תעטוקה'' או ''מגורים'') ולא לשימושים קונקרטיים ומצומצמים בהגדרתם, שלגביהם יש לתת משקל רב יותר למבחן השימוש בפועל. עמדה זו אף תואמת את האמור בעניין חלקה 6, שם נקבע כי מלבד ייעודו התכנוני של הנכס הריק, ניתן ללמוד על פוטנציאל השימוש בנכט מהשימוש האחרון שנעשה בו עובר לפינויו, ממאפייניו של הנכס ומאינדיקציות המעידות על שימוש שבעל הנכס עתיד לעשות בו -- ולחייב אותו בהתאם לכך, אף אם מדובר בסיווג בעל תעריף גבוה יותר (ראו: שם, בפסקה 17)'י.

החבר דייר אחיקם פירסטנברג, רו"ח בדעת מיעוט :

1. נכס יחויב לפי הסיווג הוול ביותר בהתאם לשימושים המותרים עפ"י דין. עפ"י החיתר הבניה

התקף הסיווג לנכס הינו מסחר ו/או שירותים מסחריים, ומאחר ומחסן יכול להיכנס להגדרת שירותים מסחריים, גם אס כשירות נלווה, יש לאפשר לעורר לקבל את סיווג הנכס כמחסן.

כאמור לעורר הוכות לבחור בסיווג הזול ביותר מבין הסיווגיסם המותרים בהיתר הבניה.

בנוסף, סיווג הנכס כמחסן נקבע כבר בעבר בהסדר פשרה בין הצדדים לשנים 2014-2016.

לאור ואת ניתן לדעתי לכלול את סיווג המחסן בסיווג השירותים המסחריים המותרים עפ"י היתר.

2. התוצאה היא כי הוחלט ברוב דעות כי אין בידינו לקבל את הערר ואנו דוחים אותו בלא צו

להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 18/5/2020.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש'יים-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורְסס החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

| 0 (ח 17 )0

4

יו"ר: ; עו"ד יהושע דויטש חבר: דייר אחיקם ו ו ו חבר: אודי וינריב, כלכלן

קלדנית : ענת לוי

. ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

המשיב:

נוכחים:

העוררת:

העורר/ת:

ורוו

תאריך | : כז באייר תשף

210000

מספר ערר: | 09:29 / 140021303 =

מספר ועדה: 5" 12089

מרגלית טל תעודת זהוה 888 מרגלית אילן תעודת זה וו

חשבון לקוח: 10937552

מספר חוזה: 829292

כתובת הנכס: יהודה הימית 58

- נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

העורר/ת: מרגלית טל

חני אור ביטון

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

פרוטוקול

הגעגו לדיון בהבנה שיהיה ניתן לקבל הכרעה בסוגיה שהעלתי בערר. התאכזבתי לשמוע מב"כ המשיב ומחברי הוועדה כי הם נעדרי סמכות בסוגיה שהעלתי ואני מביעה את מהאתי שוב על כך שסכום הארנונה שולש וגם שהתנאים הפיזיים והסביבתיים אינם מצדיקים זאת. אני אפעל בכל אפיק אפשרי כדי להביא לתיקון השומה. אני מקבלת את המלצת הוועדה ומבקשת למחוק את הערר ללא צו להוצאות.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כז באייר תשף

2.0000

מספר ערר: | 09:29 / 140021303

מספר ועדה: | 12089

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת: מרגלית טל, מרגלית אילן

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

בנסיבות העניין אנו מורים על מחיקת הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 21.05.2020.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה/כְללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. / א

יו"ר: עו"ד.אבי סטוקחולת.,, חבר: עו"ד אהוד מטרסו. / חבר: עו"ד אהוד פלדמן

|

שם הקלדנית: ענת לוי |

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפז

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

ממן בן תעודת זהו ה ווה

חשבון לקוח: 10923402

מספר חוזה: 814522

כתובת הנכס: בן יהודה 31

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

העורר/ת: ממן בן

אור סיסמה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

פרוטוקול

וזו

תאריך :| כז באייר תשף

2210000

מספר ערר: | 10:08 / 140021258

מספר ועדה: --- 12089

העורר: אני חוזר על טענותיי בכל הנוגע לסיווג על אף האמור בפס"ד מישל מרסייה, אני סבור שלועדה יש שיקול דעת למרות הדין המפורש. כמו כן בנכס קיים מרתף שאינו בשימוש והייתי מבקש התחשבות העירייה לגבי השטח שאינו בשימוש על ידי. אני מקבל את המלצת הוועדה לנוכח ההבהרות שניתנו לי בסוגייה ואני מסכים למחיקת הערר ללא צו להוצאות.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כז באייר תשף

20000

מספר ערר: | 10:08 / 140021258

מספר ועדה: | 12089

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת: ממן בן

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנחנו מורים על מחיקת הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 21.05.2020.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר)) התשל"ז - 1977 תפובסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. /

41. /

יו"ר: עו"ד אב סוקקולם - חבר: עו"ד אהוד מטר 0ו-/. חברי; עו"ד אהוד פלדמן

-

שם הקלדנית: ענת לוי

| וו וו

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : כז באייר תשף

200000

| מספר ערר: 10:28 / 140021256

מספר ועדה: ‏ 12089

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת:

פילו אהובה שושנה תעודת זה ₪

חשבון לקוח: 11089774

מספר חוזה: 989932

כתובת הנכס: אבן גבירול 138

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

נוכחים:

העורר/ת: פילו אהובה שושנה

פילו שלמה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

פרוטוקול

העוררת: אגי חוזרת על הטענות שהעלתי במסגרת הערר. מדובר בשוכר שהותיר אחריו חובות

לחברת החשמל, לועד, ארנונה ושכ"ד ואני מוחא על הקלות שבה יכול שוכר להודיע על חדילת חזקה ובעצם לגלגל את החבות עליי כבעלים, לא כל שכן כאשר השוכר עדיין יושב בנכס, משתמש בו ולא משלם מיסים. אני מקבלת את המלצת הוועדה למשוך את הערר. אני אתבע את נזקיי באפיק האזרחי.

נותר חוב לחודש ינואר עבור השימוש שעשה השוכר, אני מתכוונת לפנות לעירייה בבקשה שימחלו על החוב שנוצר עקב הנטישה של השוכר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כז באייר תשף

22100000

מספר ערר: | 10:28 / 140021256

מספר ועדה: | 12089

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת: פילו אהובה שושנה

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו מורים על מחיקת הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 21.05.2020.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

של"ז - 1977 יי האינטרנט של המשיב. ,

יו"ר: עו"ד אבי סטוקוקולם חבר: עו"ד אהוד מטרסו 2 חבר: עו"ד ₪ פלדמן

שם הקלדנית: ענת לוי

וזו

תאריך | : כז באייר תשף

221.00

מספר ערר: | 10:40 / 140021268 =

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת:

אלי יצחק תעודת זהות

חשבון לקוח: 10867613 -

מספר חוזה: 755446

כתובת הנכס: סלומון 6

ע"י ב"כ עו"ד: ריבקין אבי

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

נוכחים:

העורר/ת: אלי יצחק

ב"כ העורר/ת עו"ד : ריבקין אבי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ 1

ב"כ המשיב עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

פרוטוקול

ב"כ העורר: | אני חוזר על טענותיי אני גם מפנה לדוח הביקורת שצורף לכתב התשובה מיום

0. שימת הלב היא לעובדה שאפילו הגישה לנכס היא בלתי אפשרית. אין

גישה עצמאית לנכס כך שגם אם הנכס היה מצב ראוי לא היה ניתן לעשות בו שימוש מסחרי כלשהו. הסביבה היא קשה והתנאים הפיזיים מקשים עוד יותר על השמשת הנכס והדבר עולה הן מהדוח של העירייה והן מהתמונות שאני מציג כאן בדיון.

אני מפנה לתמונות שמהן עולה כי הרצפה מקולפת הכל שבור והרוס. אני אגיש לתיק תמונות נוספות מעבר לאלה שצרפתי לערר. אני מראה לחברתי כי אין מקום למחלוקת בסוגייה זו.

ב"כ המשיב: | לאחר שבחנתי את טענות העורר והתרשמתי כי המקום הרוס אני מסכימה למתן

הפטור המבוקש החל מתחילת שנת המס ינואר 2020.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : כז באייר תשף

22.0.00

מספר ערר: | 10:40 / 140021268

מספר ועדה: | 12089

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת: אלי יצחק

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו נותנים תוקף של החלטה להסכמות הצדדים למתן פטור לנכס בגין היותו לא ראוי לשימוש החל מינואר 2020 ואילך.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 21.05.2020.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

7

=-., 9 /

יו"ר: עו"ד אבי/סטוקהולם חבר: עו"ד אהוד מטרסו/7 7 חבר: עו"ד אהוד פלדמ

[ 9-

שם הקלדנית: ענת לוי

\

\

וו

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך | : כז באייר תשף

22/.000

מספר ערר: | 12:26 / *********

מספריועדה: ‏ - 12089

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

המשיב:

נוכחים:

ב"כ הצדדים:

העורר/ת:

בע"מ חברה ציבוריה ששַשששמ 8₪]. אחזקות ארקיע נתיבי אויר ושרותי תעופה בע"

חברה פרטיה ₪8 ₪₪₪₪),ארקיע אינטרנשיונל (1981) בע"מ חברה פרטית 6 | ₪0

חשבון לקוח: 10308192

מספר חוזה: 193741

כתובתהנכס: 2040 25

ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ חברה רתוות

חשבון לקוח: 10308246

מספר חוזה: 193780

כתובת הנכס: 2040 25

ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ הברה פרטית ₪₪088₪₪₪₪ כנפיים אחזקות בע"מ חברה >-.. המרת ארקיע נתיבי אויר ושרותי תעופה בע"

הברה פרטיה ששששששש₪₪] אחזקת מטוסים ושרותי תעופה מיסודה של ארק חברה פרטייה₪₪₪₪₪₪₪₪] ארקיע אינטרנשיונל (1981) בע"מ חברה פרטית 46

חשבון לקוח: 10308211

מספר חוזה: 193750

כתובת הנכס: 2040 25

ע"י ב"כ עו"ד: רינה צדקה

-נ1 ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

העורר/ת: כנפיים אחזקות בע"מ,אחזקות ארקיע נתיבי אויר ושרותי תעופה

בע",ארקיע אינטרנשיונל (1981) בע"מ,ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ,ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ,כנפיים אתזקות בע"מ,אחזקות ארקיע נתיבי אויר ושרותי תעופה בע",אחזקת מטוסים ושרותי תעופה מיסודה של ארק,אר

ב"כ העורר/ת עו"ד : רינה צדקה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליטל בן צבי חסיד

פרוטוקול

לאחר שבחנו את מועד העזיבה בנכסים נשוא הערר כאשר המחלוקת היא ביחס למועד העזיבה ולתקופה שמ- 25/11/19 ועד ל- 22/1/2020. לצורכי פשרה המשיב מסכים לקבל את הערר באופן חלקי מתאריך בו נמסרה ההודעה לגבי העזיבה ביום 0.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כז באייר תשף

2.0000

מספר ערר: | 12:26 / *********

מספר ועדה: | 12089

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת: ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ,כנפיים אחזקות בע"מ,אחזקות

ארקיע נתיבי אויר ושרותי תעופה בע",ארקיע אינטרנשיונל (1981)

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו נותנים תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 21.05.2020.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כֶלִית)(סדתי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 ה ; זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד אבי שעקהולם חבר: עו"ד אהוד מטרסו == חבר: עו"ח אהוד פלדמן

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית עררים מס': 140019478 שליד עיריית תל-אביב-יפו 3

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד סטוקהולס כהן אבי

חבר: עו"ד מטרסו אהוד

חברה: רו"ח מלי אורלי

העוררת: עמותת סובוד

- נגד.

מנהל הארנונה בעלריית תל-אביב-יפו

התלטה

נושא הערר והנכס שבמחלוקת

.1

לפנינו כתב ערר מיום 13.12.2018 (להלן: ייערריי או ייכתב ערריי) שהוגש על יסוד תשובת מנהל הארנונה מיום 4.11.2018 (להלן: ייתשובה להשגהתי).

העוררת, עמותת סובוד בע"מ (להלן גם: ייהעמותהיי) היא עמותה רשומה שמספרה 580086916 אשר מחזיקה בנכס המצוי ברחוב דרך בן צבי 84 בתחומה של עיריית תייא (לחלן: 'יהנכסיי).

מנהל הארנונה דחה את ההשגה על שומת ארנונה לשנת 2018 שהגישה העוררת ביום 2.10.2018 (להלן: ייהשגהיי). בקשת העוררת לפטור חלקי מארנונה נדחתה על יסוד תשובה מנומקת של מנהל הארנונה שעניינה אי עמידה בקריטריונים להכרה במוסד פטור מתשלומי ארנונת.

ראוי לציין בשלב גה כי מלבד חנימוק המרכצי שבו נדון להלן לפיו אין בפעילותה של העמותה כדי לחסות תחת הפטור הקבוע בסעיף 5(ח) לפקודת מיסי העירייה ומסי ממשלה (פיטורי), 1938 (להלן: 'יפקודת הפיטוריןיי), נטען בסעי 7 לתשובת מנהל הארנונה מיום 4.11.2018 כי אין לאשר את בקשתה גס משום שלא נמסר מידע מספק ועל רקע חוסר במסמכים שיכולים היו לשפוך אור על התנהלותה של העמותה מבתינת השימוש וההתרחשויות שמתקיימות במקום בפועל. לפיכך, במחלוקת שמובאת בפנינו קיים צורך בבירור עובדתי לצד ניתות משפטי שיתמקד במיהות העוררת ובאופי פעילותה של העמותה לצורך סיווג הנכס שבה היא מחזיקה ושאותו היא מנהלת.

לטענת העוררת - עמותת טובוד פועלת כמוסד ציבורי בהתאם לטעי 2(9) למס הכנסה וכמלבייר לעניין מעיימ. עוד נטען כי לעוררת אין עובדים בשכר ופעילותה ממומנת מתרומות המשולמים על ידי חברי העמותה. יצוין כי דו"ח הביקורת מטעם העירייה מיום 23.10.2018 מאשר את העובדה כל העמותה ממומנת מתרומות ומ-יידמי השתתפותי' באחזקה מחברים בסך של 300 ₪ לחודש.

בפרק הביאורים שצורף לדוחות הכטפייס של העמותה (נתמך בתצהיר חבר ועד העמותה, מר רן שפי) נכתב, וזה אף עלה בעייפ במהלך הדיון שהתקיים בפנינו, כי עמותת סובוד היא חלק מאחוות סובוד הבינלאומית. עוד נטען כי מדובר באחווה (06 פפושו!וסוט בלעו) שפועלת ב-83 מדינות בעולם וכי אגף הרווחה של סובוד העולמית הוכר בשנת 1989 על ידי האומות המאוחדות כגוף סיוע בינלאומי.

במסגרת הדוחות הכספיים שצורפו לתצחיר העדות של העוררת ניתן להבחין בסעיף שמתזק את הטענה לשיוך העמותה בישראל כחלק מארגון וולנטרי בינלאומי שכן מצוין בדוחות כי תרומות

.0

.11

.2

.3

.4

.5

.6

.7

2

מהעמותה משלומות לוועד העולמי של אחוות סובוד העולמית. עוד למדנו מעיון בדוחות כי מרבית הוצאותיה של העמותה הן לצורך שכירות הנכס, מיסים, חשמל ותחזוקה וניהולי בסיסי.

שטחו הכולל של הנכס נשוא הערר (נכס מס' 200041400) הוא 171 מ"ר. הנכס מחויב לפי סיווג של בניינים שאינם משמשים למגורים שהוא גם תעריף השימוש שמזוהה עס הסיווג של יימשודים ומסחניי.

באשר לנכס מבחינה פונקציונלית - התמונות שהוגשו לתיק מלמדות כי מדובר בסוג של אולם קטן. נציין בהקשר וה כי במסגרת כתב תשובה לערר נמגע המשיב מלהתייחס למבנה הנכס וצורתו כנימוק לדתיית הערר אלא התמקד בעיקר בטענות (לרבות מסקנות פרשניות) שעולות מתוך ניתות פעילותה של העמותה מהחומרים שחובאו בפניו.

מעיון בדוייח שערך חוקר תוא מטעם העירייח בנוגע לנכס נכון למועד הביקורת מיום 23.10.2018 עולה כאמור כי מדובר בחלל גדול ופתוח שבשוליו ובדפנותיו מונחים דרגשים, מזרניס וכריות ששופכים אור על השימוש שנעשה בנכס ועל אופי פעילותה המוצהר של העמותה.

ראול לציין בהקשר וה כי בכניסה לנכס קיימת מבואה, חלל נפרד שמשמש כאלור ייהתכנסותיי שמאכלס בתוכו רהיטי ישיבה ואירוח, כוננית, שולחן וציוד שמסגיר חיתכנות לקיומס של מפגשיט חברתיים שמתקיימים לצד הפעילות המרכזית שתועדה במסגרת דו"ח הביקורת מיום 8 :'עריכת מדיטציה ויוגה'י.

כאמור, הן בתשובה להשגה והן במסגרת כתב התשובה לערר - לא נטען כי יש במבנח הנכס, בצורתו ו/או באופן שבו הוא בנוי או מחולק כדי לשלול אפריורית את ההיתכנות לפיה מתקיימת בנכס פעילות פטורה מהסוג שהעוררת הצהירה עליה תחילה.

עיון במסמכי העמותה (לרבות מתוך תעודת הרישום של סובוד ישראל בתיק רשם מסי 3816/99)

אשר צורפו להשגה, וחלקם צורפו גס התצהיריס שהגישו הצדדים בתמיכה לטענותיהם העובדתיות, מראים כי מטרתה ייהעיקריתיי והמוצהרת של העמותה היא "שיפור אופיים של חברי העמותה בדרך של תרגוליס רוחניים שמגמתם שחרור תכוגות האחווה וההומניזס הטבועות באדם, ומתן אפשרות לחיות בדרך הנכונה".

לדידו של המשיב, מבתינה מילולית ופרשנית, אין בתיאור המטרה המוצהרת של העמותה כפי שהיא כתובה במסמכי היסוד כדי לתמוך בטענה כי יש בפעילות המתוארת כדי לחסות תחת חפטור מארנונה לפי טעי 5(ח) לפקודת הפיטורין; שהרי מבחינת העירייה, ייתרגולים רוחניים"

אינם יינופליסיי לתנאי החוק ואולי אף סותרים את הוראת הפקודה אשר כידוע מעניקה פטור כל עוד מתקיימים התנאים הבאים המגולמיס בהוראה הבאה: ייכל קרקע או בניין המשמשיט אך ורק לצורכי ספורט או תרבות הגוף שלא למטרת רווחיי.

היינו, הנכס משמש אך ורק לתרבות הגוף, הנכס מוחזק בפועל על ידי מוסד שאינו פועל למטרת רווח ושהנכס שלגביו מבוקש הפטור אינו משמש למטרות רוות.

למצער, בכתב הערר נכתב מעט מאוד על התנהלות העמותה ועל הסיבות המרכזיות שעל פיהן יש להכיר ולראות בפעילותה הלכה למעשה כזו שהיא פטורה על פי הדין אולם במהלך בירור המחלוקות (בשלב הבאת העדויות) ובשלב הסיכומים הורתבה היריעה כך שבסופו של יום ניתן היה לעמוד על אופי פעילותה באופן אובייקטיבי יותר - וזאת כבסיס להטקת מסקנות סופיות.

עוד נציין כי במסגרת ראיות המשיב צורף דו"ח ביקורת נוסף ועדכני מיום 24.6.2019 שנערך בנכס באמצעות חוקר שומה שמשויך ליחידת הפטורים בעירייה ושאף במטגרתו פורטו הממצאים שתועדו ואשר ביחד עס דו"ח הביקורת הקודם שצוין לעיל - נותנים תמונה עובדתית מלאה יותר

3

על הנעשה בנכס וכן על הפעולות שחברי העמותה מקיימים במקום באופן שבדיקתן על ידנו אפשרו בחינה מעמיקה של שאלת התקיימות התנאים הניל בענליננו.

גדר הספקות בערר זה וההליבים בפני הועדה

.9

.0

.1

.2

.3

.4

.5

----העוררת-טוענת-פי הפעילות-שמתבצעת בנכט שמושכר-על-ידה-וכן- השימוש-שנעשה בפועל-על-ידה "7

בשטח החלל שנבדק על ידי המשיב פעמיים מצדיק החלת הפטור מארנונה הקבוע בסעיף 5(ח)

לפקודת הפיטורין (סעי 6 לכתב הערר).

גדר הספקות כרוך בשאלה מהי פעילותה של העוררת, האם היא עונה על התנאים הקבועים בפקודה והאם המונח ייתרבות הגוף'י שלקוח מלשון הוראת סייק (ח) בפקודה תואם את מה שהעוררת מקיימת בפועל בנכס.

לדברי העוררת חיא מקיימת בשטח הנכס אך ורק תרגולים גופניים בדומח ליוגה, פילאטיס ו/או אומנויות לחימה כגון טאל ציי ואייקידו שכבר זכו בעבר להתייחסות והכרה בפסיקה. תשוב לומר שלא הובאו בפנינו תמונות ו/או תיעוד של הפעילות בזמן אמת.

כאמור, מנגד, יכול הטוען לטעון, וברור שאו גס חזית המריבה בענייננו, כי תרגולים פיזיים שמטרתט י'התעלות רוחניתיי (טעי 6 לתצהירו של מר שפי) מהסוג הנטען אינם נופלים בגדר הפטור שהחוק מכוון אליו על פי הבנה ותפיסה ייפשוטהיי של הפרשן הסביר בהשוואה עם פעילות ספורטיבית פטורה שהיא פופולרית ומוכרת יותר במרחב הציבורי.

מכיוון שכך, הבא נבחן את התשתית לצורך הכרעה בשאלת דיוננו. כאמור, במוקד המחלוקת

הפרשנית שבענייננו הוראת סעיף 5(ח) לפקודה שזו לשונה:

'/5, הנכסים כדלקמן יהיו פטורים מהארנונה הכללית דהיינו -

(ח) כל קרקע או בנין המשמשיט אך ורק לצרכי אספורט או תרבות הגוף שלא למטרת רווח'י.

לטענת המשיב, העוררת לא הוכיחה כי פעילותה מקיימת את התנאים המצטברים להחלתו של הפטור החלקי המבוקש, בראש ובראשונה כי הפעילות הנעשית בנכס צריכה לחיעשות אך ורק לצרכי ספורט ו/או תרבות הגוף, ואילו העוררת, כך לטענת מנהל הארנונה, אינה מקיימת פעילות ספורטיבית וכי גרסת העוררת עמומה ולא ברורה דיה מבחינה קטגורית בנוגע לאופי הפעילות שמתקיים במקום.

לטענת המשיב, גס אס מקבלים את הגרסה לפיה החברים בעמותה עוסקים בשיטות שיישומן כרוכות בתנועה כלשהי, הפעילות ייהרוחניתיי הייחודית (תרגולים רוחנייס) של החברים בעמותה כפי שהוסבר, ונדמה שיש בפעילותם ביטוי פיי וגופני, אינה מסוג הפעילויות שאליהן התכוון המחוקק בעת שחוקק את הפטוריט הבודדים והמפורשיס שבפקודה.

מעבר לכך, מוטיף המשיב וטוען, כי מתוך הממצאים שהמשיב אסף בחקירותיו עולה כי בהסכם השכירות שעליח חתומה העמותה, שמשום מה לא הוגש לתיק אך נצפה על ידנו במהלך ההוכתות, צוין כי מטרת השכירות היא לטובת י*מפגשים חברתיים יוגה, פילאטיס וריקודיי. לדידו, יש גם בכך כדי להוות אינדיקציה לכך כי הפעילות שמתוארת על ידי העמותה אינה הולמת את תכלית התקיקה ולכן אינה מוכה בפטור.

.6

.7

.9

.0

.1

.2

.3

.4

.5

.6

.7

.8

4

והאמור לעיל היא גם דרך של המשיב לומר כי גס בהנחה שמבוצעת בנכס פעילות ברורה שקלה לבדיקה ולזיהוי אין היא עונה לטענתה לתנאי של פעילות לצרכי ספורט ו/או תרבות הגוף בהקשר של הפקודה - ובשורה התחתונה, לא הוכח כי הנכס משמש אך ורק לפעילות שמזכה בפטור.

בתאריך 14.3.2019 התקיים דיון מקדמי בפנינו שבה שטחו הצדדים את טיעוניהם אולם נדמה היה שניהול הליך הוכחות שבו כל צד יגיש את הסבריו וראיותיו הינו בלתי נמנע.

772 בתאריך-18:3:2019. הוגשה בקשה לאיחוד ערר-לשנת 2018 (140019478)- עס ערר לשנת .772019

(140019873) בנימוק כי קיימת והות בין הצדדים והטענות בשני התיקים ביחס לנכס נשוא הערר שנותר ללא כל שינוי ומכאן שבהתלטה מיום 1.5.2019 אושר איחודס של שני העררים.

בתאריך 4.4.2019 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעט העוררת.

ביום 14.5.2019 הוגש תצהיר עדות מטעט המשיב אליו צורף דו"ח

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]