ישיבת הנהלת העירייה 31 - שנת 2023

	ראש העירייה	ר. חולדאי	השתתפו :
א. יוחנן וולק	ג. שרעבי	ח. אריאלי	וה"ה: ר. לדיאנסקי
ח. גורן	ח. קראוס שמחוני	ד. ספיר	ליאור שפירא
		מיטל להבי	ח. קראוס שמחוני
וה"ה:, ר. זלוף , מ. גילצר , א. שבתאי פרנק , רוז , ג. בוס , א. בן עמי ,ש. שביט ש. זינגר, י. שרעבי , ג. בן חורין.

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות הנהלה

ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 2 -

סדר היום:

.1עדכון הנחיות השילוט

2. הממשקים והמעגלים המשותפים של העירייה , התושבים והעסקים באתגר ההיערכות

לשינוי האקלים

**********************

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 3 -

80. עדכון הנחיות השילוט:

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

שלום לכולם.

ישיבת הנהלה, יש לנו שני נושאים על סדר היום.

הנושא הראשון הוא עדכון הנחיות השילוט.

מר בוס:

דוד יתחיל, ואני אציג את המצגת.

מר רוז:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) אחר צהרים טובים.

אגף אגד"ש ואדריכל העיר, באמצעות אדריכל השילוט-גיורא, מעלים מעת לעת להנהלת העירייה, זה נעשה בעבר לפני 3 שנים, עדכון לקובץ הנחיות השילוט.

במקרה המסוים הזה אנחנו לא מעלים שינוי משמעותי-דרמטי בפעילות השילוט אלא יותר הרחבה או דיוק של כמה פרקים בקובץ הנחיות השילוט הקודם. הדגש הוא בעיקר בפרק אתרי הבנייה, הוקצה פרק נפרד תוך מתן דיוק והנחיות יותר ברורות בנושא. בעיקר שמנו דגש על נושא שילוט על מנופי בנייה.

בנושא הנחיות התאורה משילוט הדגש הפעם הוא על הנושא של התמודדות עם מטרדי אור וצמצום זיהום האור בעיר.

ובנוסף שמנו דגש על מספר פרקים שבהם ניתן היה להקטין את כמות ההנחיות, ולצמצם ולפשט את קובץ ההנחיות, והורדנו מהקובץ פרקים שנגעו להנחיות בנושא גדרות אתרי בנייה ושילוט על גבי גשרים.

מר בוס:

שלום לכולם.

שמי גיורא בוס. אני יועץ של אדריכל העיר אבל עובד פה כנש"מ- נותן שירותים כבר 12 שנים, כך שאני די מרגיש פה בבית.

מר לדיאנסקי:

הגיע הזמן שתהיה עובד עירייה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 4 -

מר בוס:

אמרו לי את זה כבר כמה פעמים.

ואני באמת אומר את זה, ואני אומר את זה תמיד לא בשביל להתחנף לרון או משהו כזה, כי אני יודע קצת איך עיריות עובדות, ויש לנו פה גיבוי יוצא דופן מול יזמים שכולכם יודעים כמה הם חזקים וכמה הם דורשים. פשוט מדהים. בפעם שעברה שהצגנו את ההנחיות דיברנו על זה שהגשנו כתב אישום נגד גינדי, היום יש סדר בזכות כתב האישום הזה. ואנחנו ממשיכים, אנחנו לא מפסיקים לשמור על האינטרס הציבורי, למרות שלפעמים זה עשוי לא להיראות כך , כי באמת אנשים רואים שלטים גדולים וקצת נבהלים.

אז היום אנחנו נסביר, דבר ראשון, מה עברנו.

מה האתגרים שעומדים לפנינו.

ואז ניגע בהנחיות עצמן, שחשוב לי להדגיש- אין שינוי משמעותי, אין שינוי בכלל במדיניות, יש שינויים, התאמות ודיוקים שהמציאות מכתיבה לנו. האיומים מהשילוט האלקטרוני הם באמת משמעותיים, ואמרתי אפילו שאנחנו צריכים אולי לקדם חוק עזר, כמו שיש למניעת רעש, כאשר תל-אביב היא העיר הראשונה אולי שנכון שתעשה את זה, כי אין חוק עזר בכל המדינה בנושא הזה של אור, זיהום אור, וזה נושא שמאוד מטריד.

מר לדיאנסקי:

מי עוסק ברגולציה של עוצמת האור?

מר בוס:

אנחנו היום מקדמים, ויש לנו כבר מפקחי לילה שיכנסו לעבודה בקרוב.

מר לדיאנסקי:

זה בשיתוף פעולה עם הרשות לאיכות סביבה?

מר בוס:

פגשתי גם את יותם בנושא הזה, ואנחנו גם נכנסים לשיתוף פעולה.

מר לדיאנסקי:

מי שיושב כאן מצד ימין זה הבוס של הרשות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 5 -

מר בוס:

את איתן אני כבר מכיר היטב, וכאמור פגשתי גם את יותם, בהחלט שיתוף פעולה חשוב מאוד עם הרשות.

כאשר הצגנו את הנושא לראש העיר התחלנו עם המספר הזה. זה כמות הכסף שמושקעת בעולם כל שנה בפרסום. תבינו, זה קצת כמו נדל"ן, זה מאוד מאוד משפיע על החיים שלנו ומאוד מאוד קשה לעצור את זה. בתוך הלחץ הזה אנחנו מנסים להתנווט. הגזמתי פה אולי קצת במספרים אבל מבחינת הכנסות העירייה משילוט אנחנו בסביבות ה-70 ומשהו מליון שח' לשנה, שבסופו של דבר זורמים לקופה הציבורית ומשרתים את הציבור, כך שגם ההכנסות האלה הן חשובות מאוד.

אל מול הדבר הזה אנחנו העיר עם ביקושי השילוט הכי משמעותיים בכל הארץ, ומוצג כאן מספר המסכים הדיגיטליים שמותקנים על קירות בתל-אביב. נכון שיש פה את הפסים הקטנים של הגגות וכו',

מר שרעבי:

זה 6 בלבד?

מר בוס:

במספר הזה אני מאוד מאוד גאה כי זה לא מובן מאליו. אנחנו עומדים בפני צונאמי. אתם לא מבינים בכמה בקשות אנחנו דנים בכל וועדה בראשות רובי ודוחים בקשות. רוב הבקשות נדחות, אני כבר אומר את זה, אנחנו מציבים סטנדרטיים מאוד מאוד גבוהים. יחד עם זאת, כאמור, זו הסביבה שאנחנו עובדים. ולכן גם עשינו מאוד מאמץ בשנים האחרונות, בעצם להסיט את כל השילוט הזה, בפרט הגדול והמשמעותי, לאזור של המע"ר ובעצם להוציא אותו מהאזור של העיר.

אתם לא תראו שילוט דיגטאלי באבן-גבירול, לא תראו אותו בדיזנגוף ולא תראו אותו גם בחוף הים. זה משהו שהוא לא מובן מאליו בכלל, וזה מאמץ מתמשך שאנחנו עושים.

מוצג כאן שקף- כך העיר נראתה לפני כעשור או קצת יותר מעשור, בימבורדים, מתקני שילוט-

בימבורדים כאלה מה שנקרא 3X4 , כמו שהיו בארה"ב בשנות ה-,60 על בניינים , על מתקנים, על גדרות אתרי בנייה בולטים למדרכות, מפגעים בטיחותיים וסביבתיים. השלטים עצמם זו רק דוגמא אחת מיני רבות- איך השלט עצמו חסם את האפשרות לפיתוח של כל המקום הזה. ותראו איך הוא נראה היום. המהלך הראשון היה לפרק את השלטים האלה, זה לא היה פשוט בכלל. וזה מה שאיפשר בעצם, זה היה הפקק ששיחרר את המקום הזה .

אותו דבר בית "אגד". עד שהשלט הזה לא ירד מבית אגד בית אגד לא נהרס. תבינו, אנחנו כבר יודעים היום להוכיח קשר בין שלט שנמצא על בניין, אפילו לבין המצב הסטאטוטורי של הבניין, עד כדי כך. שם הלכו והוציא היתר הריסה כדי למשוך הליכים וכדי לא להרוס את הבניין, כדי לקבל עוד תקופת שילוט.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 6 -

אחד הדברים שעשינו, עברנו לשימוש במדבקות. תל-אביב הובילה את זה בכל המדינה, את המעבר מבילבורדים כאלה כמו שאתם רואים בצד שמאל של השקף, למדבקות – כמו שאתם רואים בצד ימין של השקף. בתוספת עבודה משותפת עם מינהל ההנדסה בכלל לגבי הגדרות עצמן, שהגדרות לא יהיו יותר איסכוריות אלא רק גדרות חלקות-שיותר קל לתחזק אותן, שאפשר להציב עליהן מדבקה ולהחליף אותה. לא ב- %100 הצלחה אבל אנחנו בהחלט במקום הרבה יותר טוב מזה שהיינו בו.

מוצג כאן טריו שעמד, אם מישהו זוכר, בדרך רוקח, ממש חסם את המדרכה. הזזנו אותו, פינינו אותו, הרחבנו את המדרכה והשלמנו בעצם את כל הפיתוח. כל הפיתוח של הרחוב נתקע בגלל השלט הזה.

ואלו הסטנדרטים שאנחנו דורשים. אם מישהו בא היום ומבקש מאתנו להציב שלט אלקטרוני על קיר של מבנה, הוא לא יכול לבלוט מהמבנה בכלל. אם הוא לא יכול להציב את השלט בצורה כזאת שהוא יהיה מוטמע בתוך הבניין-הוא לא יציג את השלט הזה. שלא כמו ערים אחרות, אני לא רוצה להזכיר שמות, אבל באמת אני יודע עד כמה זה לפעמים נראה קשה עד בלתי אפשרי. זה ממנעל את השלטים ובעצם מאפשר לנו גם סטנדרטים הרבה יותר גבוהים של שילוט, וגם כמובן הימנעות מכל מיני הליכים וכו'. זה גם מפחית כמובן את כמות השלטים.

בנושא של גבייה רק מילה אחת, וגם את זה חשוב להגיד. הרבה מאוד יזמים במשך הרבה מאוד שנים שיחקו כל מיני משחקים והתחכמויות האלה עם צורת השילוט , באופן שיהיה לנו קשה לגבות עבורו את השטח שאנחנו צריכים לגבות על פי חוק העזר, ובעצם אנחנו הסדרנו וקבענו בהנחיות הקודמות כבר- ששילוט בגדרות אתרי בנייה ייגבה במינימום 6 מ"ר. עברנו את זה גם בוועדת שילוט ולא היתה שום טענה על הדבר הזה, החברות עומדות בזה בצורה יפה, לא שמים כל מיני שלטים שונים ומשונים על גדרות ולא עושים לנו פרסום סמוי שלא משלמים עבורו.

עוד דבר שקשור לשילוט: יזמים, ואנחנו רואים את זה, אחרי המקרה גם בסלמה ובמקומות

אחרים, יזמים שמים גדרות בחזית המדרכה, על אבן השפה, כדי לפרסם את הפרויקט, רק כדי לפרסם את הפרויקט . ונוצר מצב שפה במקרה שמוצג כאן, בהרצל, אנשים הולכים 80 מטר בתוך מנהרה חשוכה רק בגלל פרסום. בשיתוף באמת ראוי לציון עם מינהל ההנדסה ועם הפיקוח הסרנו את זה תוך פחות משבוע.

גב' להבי:

תסביר עוד פעם מה בזכות מינהל ההנדסה? כי לי יש בעיה עם זה שהולכי הרגל הולכים בחור הזה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 7 -

מר בוס:

אמרתי, זה הוסר.

כמובן שזה הוצב ללא רישיון, כמובן. אף אחד לא אישר את הדבר הזה, היזם שם את זה על דעת עצמו. ועשינו פעולה משולבת, מהירה מאוד, זה היה מרשים.

כאן מוצג מידטאון. מידטאון זה בניין שזיהינו שיש בו זכויות לעירייה, והיה שם שילוט פרטי של חברת "נור" במשך כל תקופת הבנייה. בשלב של טופס 4 הם ניסו לקבל טופס 4 ובמקביל הגישו בקשה לשילוט , כדי לקבל הארכה לרישיון השילוט הפרטי שלהם. אז עצרנו אותם ואמרנו : רגע, לעירייה יש כאן זכויות פרסום, תסירו את השלט ותחזרו לוועדת השילוט, ואז בעצם התחלנו את התהליך הזה שבסופו של דבר העירייה קיבלה מקום מאוד מאוד משמעותי לפרסום לציבור. אני חושב שזה שלט מאוד חשוב, עם כל הבעייתיות של הנושאים שאנחנו מדברים עליה.

מר זלוף:

זה שלט הפרסום הכי טוב בעיר.

מר בוס:

זה שלט מצוין. יש עליו, אחת ל-6 ימים פרסום עירוני שהדובר מקדם. זו פלטפורמה שאני מאוד שמח אליה, זו הפלטפורמה הגדולה של שילוט עירוני, והפלטפורמות הקטנות זה תחנות האוטובוס, שאנחנו במקביל קידמנו עם DECORE .JC

בתחנות אוטובוס אגב, המסכים האלה מאוד מאוד מאוד רגועים, זה המסכים הכי טובים בעולם מבחינת סטנדרטים, אי אפשר לדרוש יותר מזה, זה לא מסנוור, היינו שם, בדקנו. זה מעט מאוד תחנות באופן יחסי. וזה מאפשר לנו גם להסתפק בפחות שלטים, כי פשוט כי שלט אלקטרוני שווה הרבה יותר כסף משלט רגיל. במקום שיהיה שלט כמו ברמת גן, ואין לי פה תמונה של שלט כזה, אבל אם אתם יודעים- ברמת-גן ובגבעתיים שלטים כאלה מוצבים באמצע המדרכה. אנחנו אומרים- לא, אנחנו לא רוצים שלטים באמצע המדרכה, אנחנו מעדיפים, ממילא יש תחנת אוטובוס, ממילא יש דופן, שיהיה עליה שלט ששווה פי ,4 ואז אני יכול להגיד במקום אחר –לא, יותר קל לנו בעצם לסרב.

במקביל כמובן, צריך להגיד, אנחנו גם עושים שילוט בתי ספר, מוסדות ציבור וכו', גם בזה אנחנו קובעים סטנדרטיים אחידים לכל העיר. הגדלנו קצת את הלוגו העירוני, מצאנו פתרון להציב אותו בצורה קצת יותר בולטת ומכובדת מאשר הלוח הזה שהיה שם קודם.

ומה עומד לפנינו? אלה האתגרים.

אם אתם שואלים אותי באופן אישי השילוט האלקטרוני בחזיתות של בתי עסק –הרבה יותר משמעותי מהשלטים הפרסומיים הגדולים שאתם רואים , מבחינת השטחים המצטברים שלו ומבחינת הזיהום הסביבתי שלו, ומבחינה זו שהרבה יותר קשה לנו לטפל בו כי הוא לא עובר דרך

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 8 -

וועדת שילוט, פשוט כל בעל מכולת יכול לבוא, להזמין שלט מאלי-באבא או משהו כזה, לשים אותו בתוך החנות, ועכשיו לכי תכנסי לחנות ותפעלי , אי אפשר לפרק את זה בתוך החנות, צריך ממש כתב אישום. אנחנו נקדם עכשיו הליך משפטי להתמודדות עם הדבר הזה , זה ממש מכה, וזה ממשיך וממשיך וצובר תאוצה, יש היקף מאוד גדול של שלטים כאלה לצערי, שפשוט מוצבים ללא רישיון. זה דורש מאתנו המון המון משאבים של פיקוח ויאיר פה עושה באמת עבודת קודש ברדיפה אחריהם. עכשיו נוכל לעבור ולאכוף גם בלילה, עם המכשירים החדשים שיש לנו.

דוכני מפעל הפיס: לאחרונה אישרנו את הפסים האלה למעלה, אבל הם יצטרכו להיות סטאטיים

בשעות הלילה.

מוצגות פה המגמות העיקריות שעומדות בפנינו, המטרה היא להפחית בעצם את מפגעי האור משילוט, לצמצם, לווסת ולרסן את כמויות השילוט.

כמה שקפים אחרונים לגבי השינויים עצמם שאנחנו עושים.

כמו שדוד ציין אין שינוי במדיניות השילוט. אנחנו כן רוצים לפצל את ההנחיות ולהקדיש פרק נפרד לאתרי הבנייה שלנו, שהם באמת הפכו להיות גורם מאוד מאוד דומיננטי –שמשפיע לנו על חיי היומיום בעיר. ואנחנו הקצנו לזה פרק נפרד, והתייחסנו שם גם לשילוט על מנופים, גם לשילוט על גדרות, על כל מיני אלמנטים שונים ומשונים באתר, על מכולות, על עגורנים וכו'.

בשילוט עסקים פשוט פישטנו את ההנחיות בצורה שיהיה יותר קל להגיש בקשה לשילוט.

ובמקביל אנחנו עובדים גם על הליך שילוט מקוון, כך שכמו ברישוי בנייה, לקוח יוכל להכנס לאינטרנט ולמלא בקשה LINE ON והוא לא יצטרך לסרוק דפים. כאן יש כמה הקלות פשוט בירוקרטיות.

וזה הכל בעצם.

מוצגת כאן רשימת השלטים שאנחנו נתייחס אליהם במהדורה החדשה- באתרי בנייה, כמו שציינתי קודם.

אנחנו כן נאפשר שלטים קטנים של יזמים, אחרי השלב שבו אישרו להם את הפרויקט, אחרי שלב החלטת וועדה, נאפשר להם שלט קטן בתוך המגרש בהסכמת הדיירים , אבל לא החגיגה הזאת שהיתה עד היום, וגם לגביה אכפנו, אנחנו עושים פה מבצע אכיפה יוצא דופן, הסרנו כ-150 מתקנים כאלה במהלך של חודש, שדוד הוביל אותו, ויאיר ומחלקת השילוט.

אנחנו לא רוצים שלטי לד, אנחנו לא רוצים את הלדים האלה במישור בד השלט. כל אתרי הבנייה האלה הופכים להיות היום ממש מפגע עבור הדיירים בסביבה, אנחנו לא רוצים שלטים כאלה, אלא אפשר להאיר אותם מבחוץ, ושאני לא אסתכל על מקור האור אלא אני אראה את ההחזר של האור, זה דרמטית הרבה יותר טוב. דברים כאלה אנחנו לא רוצים לראות יותר בתל-אביב.

רק מילה אחרונה על תאורה: עשינו עבודה מאוד משמעותית בנושא הזה עם יועצת תאורה מומחית, עכשיו אנחנו נשלב במסקנות גם את הרשות לאיכות הסביבה, ובעצם מדדנו בכל מיני

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 9 -

תנאים שונים, במקומות שונים, מדדנו תאורת אור של שלטים בשעות שונות של היום, והשורה התחתונה שהגענו אליה היא בעצם סט הנחיות מאוד מאוד פשוט שקובע אמות מידה. שבעיקר מרסן וקובע אמות מידה. אני חייב להגיד שהחברות הגדולות עומדות בזה יפה מאוד, הבעיה היא תמיד עם העסקים ועם השלטים שמאחורי חלונות ראווה, שפשוט משפריצים אור לכל עבר.

שילוט על גשרים: אנחנו פשוט הורדנו את הפרק הזה מההנחיות כי אין לנו גשרים במגרשים

פרטיים, כל הגשרים הם למעשה בתחום של הסכמי זכיין שמנהלת הרשות לפיתוח כלכלי, כך שבעצם אין צורך שזה יהיה בתוך ההנחיות.

שלטים בנתיבי איילון- אנחנו ממשיכים להתנהל אל מול החוק. יש לנו חוק הדרכים שתחתיו יש את תקנות הדרכים- שילוט בנתיבי איילון, ובעצם העירייה היא מתחת לסמכות הזאת, אז אנחנו לא יכולים לסרב, אבל אנחנו כן יכולים לקבוע סטנדרטים מחמירים מאוד, ואת זה אנחנו עושים.

זהו. תודה רבה.

גב' יוחנן וולק:

אני אשמח לשאול את השאלה שלי, ואני אקח כדוגמא את השילוט על קניון עזריאלי בדרך השלום, שבזמנו-לא פעם ולא פעמיים, הגיעו אלינו תושבים משדרות ההשכלה וטענו שהאור מגיע עד אליהם לתוך הסלון. אתה אמרת שהחלטתם על איזושהי מגבלה מסוימת.

מר בוס:

נכון.

גב' יוחנן וולק:

האם אתם עושים גם אדפטציה? נכון שזה במע"ר, אבל אם הוא מגיע עד לשדרות ההשכלה- יכול להיות שלא צריך להיות 200 יחידות, אולי צריך פחות? אתה מבין למה אני מתכוונת? האם יש אדפטציה אל מול הסביבה?

מר בוס:

קודם כל דווקא שלט עזריאלי –הבעיה שלו היא בגודל שלו. מבחינת עוצמת התאורה שלו הוא שלט מצטיין, סליחה שאני אומר את זה ככה.

גב' יוחנן וולק:

אני מאוד מקווה שיסכימו אתך בשדרות ההשכלה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 10 -

מר בוס:

היו תקופות שזה לא היה כך, אבל אנחנו טיפלנו בהם. כל התלונות אגב מגיעות ליאיר, הוא יודע בעל פה. תושבים מנחלת יצחק - היינו אצלם בבית בשעות הערב, מדדנו, כמה השלט של הדיה סינוור אותם. קודם כל קבענו אמות מידה שאנחנו מפחיתים את העוצמה, הם יודעים כבר שזה עובד להם. דבר שני, אנחנו פשוט לא נאשר יותר שלטים בגודל הזה. הגודל הזה היה טעות, ואני מודה , הוא היה טעות, לא היה צריך לאשר שלט בגודל כזה. השלט בגודל שציינתי הוא הרבה יותר טוב ונכון לכל סיטואציה כמעט, ואנחנו לא נאשר, מקרה כזה לא יחזור על עצמו, זה אני מבטיח.

מר בן עמי:

הבעיה היא שאין תקן. אין למשרד להגנת הסביבה תקן. אין תקן ישראלי לרמות הסינוור האלה, יש תקנים אירופאיים ואמריקאים. אחת המטרות היא לנסות להגיע לתקן שבו יש- עובר את התקן או לא עובר את התקן. כרגע זה סוג של אמות מידה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אבל אנחנו יכולים לקבוע תקן שלפחות עבורנו בתל-אביב ייחשב כתקן.

מר בן עמי:

נכון. צריך לעשות את זה, צריך להחליט.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אז תביאו ונחליט.

מר בן עמי:

בסדר גמור.

מר לדיאנסקי:

גיורא, לגבי שילוט על אתרי בנייה, כמה שלטים יש כרגע על אתרי בנייה?

מר בוס:

כמה מבחינת מטרים?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 11 -

מר לדיאנסקי:

לא. בכמה אתרים יש ברגע זה שילוט.

מר שרעבי:

בין 1,500 ל-.1,700

מר לדיאנסקי:

מתוך כמה אתרים שהם פעילים?

מר שרעבי:

באזור .380-400

מר לדיאנסקי:

לא הבנתי. 1,500 שלטים על אתרים, זאת אומרת שבכל אתר יש 3-4 שלטים כאלה?

מר שרעבי:

בטח, בטח.

מר לדיאנסקי:

כשאתם נותנים אישור להציב שילוט אתם מתנים את זה בכך שכל הסביבה של אתר הבנייה-

הגידור, הפיגומים , המעברים להולכי רגל, הכל יהיה מסודר?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

זה לא הם.

מר לדיאנסקי:

אז מי זה? זה הרי בשיקול דעת.

מר רוז:

זה סמכות פיקוח על הבנייה, לא אגף אגד"ש.

מר לדיאנסקי:

לא חשוב, זה אנחנו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 12 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אנחנו-וודאי.

מר לדיאנסקי:

זה הרי בשיקול דעת, אתה לא חייב לתת אישור לשילוט. אם אתה נותן אישור לשילוט –כל אתר הבנייה צריך להיות מדוגם.

מר ספיר:

בלי כל קשר הוא צריך להיות מדוגם.

מר לדיאנסקי:

אני מבין שבלי כל קשר, אבל זה לא קורה.

מר ספיר:

היה לנו פה דיון בנושא הזה, דנו בנושא אתרי בנייה, הציגו לנו את הנושא, יש מדיניות מאוד ברורה ומאוד מסודרת לגבי איך מתנהל אתר בנייה.

מר לדיאנסקי:

עדיין, למרות המדיניות, קורה שאתרי בנייה,

מר ספיר:

אז תדווח.

מר לדיאנסקי:

אל תגיד לי-אז תדווח. אני מבין את העצה שלך, אבל אנחנו מסתובבים בעיר ואנחנו רואים את אתרי הבנייה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

איפה?

מר לדיאנסקי:

ברחוב רמז. תסובב ברחוב רמז.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 13 -

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

ברחוב רמז יש בעיה?

מר לדיאנסקי:

בכל רמז.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

הם יודעים מזה? מישהו יודע מזה אצלנו?

מר לדיאנסקי:

אתה שואל אותי?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

כן.

אתה יודע שזה ישנו, מי יודע פה שיש בעיה?

מר לדיאנסקי:

לא, זה לא עניין אישי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

לא, זה לא עניין אישי.

מר לדיאנסקי:

אני שואל שאלה עקרונית.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

זה עניין עקרוני.

מר לדיאנסקי:

בדיוק. אני שואל שאלה עקרונית, לא שואל על נקודתית. אתה מוביל אותי לנקודה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 14 -

מר זלוף:

בעיר יש 500 עבודות תשתית, 500 אתרי עבודות תשתית ו-1,000 אתרי בנייה, 1,000 עבודות באתרי בנייה.

אנחנו עשינו עבודה מאוד מאומצת ויצרנו צוותים משולבים של אכיפה מכל הדיסציפלינות האכיפתיות שנמצאות בעירייה. אנחנו סורקים 4 ימים בשבוע את האתרים ואנחנו עובדים לפי קריאות שירות- אם יש דברים חריגים. אם מתקשר מישהו ואומר- האתר הזה מופקר, אנחנו מגיעים אליו בתכנית העבודה ומטפלים בו, עד כדי צווי הפסקת עבודה לאתרים שמתנהלים ברשלנות.

מר לדיאנסקי:

אתה לא עונה לי על מה שאני מתכוון.

אתה מדבר על התרופה. אני שואל שאלה מקדמית: כאשר נותנים אישור לקבלן להתקין שילוט, אומרים לו- אדוני, אם אתה לא תקפיד כך וכך וכך, אנחנו נסיר לך. הרי בסוף זה כסף, הוא מרוויח כסף.

מר זלוף:

אני רוצה לענות לך.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

איך אתה חושב?

מר לדיאנסקי:

אני לא חושב, אני שואל.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אז אני אומר לך-כן, נותנים לו.

מר לדיאנסקי:

מה נותנים לו?

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

את כל ההנחיות- מה הוא אמור לעשות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 15 -

מר לדיאנסקי:

ולוקחים ממנו גם את ההיתר לשים שילוט – אם הוא לא מקפיד על שמירת אתר הבנייה?

מר שרעבי:

כן, בהחלט כן.

מר זלוף:

אני אסביר לך:

קודם כל תדע לך שאלה שמבקשים שילוט הם הרבה יותר מסודרים. למה? כי הם רוצים שהשילוט שהם שמים ייראה טוב, ייראה מסודר, ייראה פרסומי, ייראה מדוגם. הרבה יותר קל לנו עם אלה ששמים שילוט, א. כדי להכתיב להם באמת יותר תנאים מתנאיי הרישיון, ו-ב. הם עצמם עושים הרבה יותר כדי שהאתר שלהם ייראה טוב. אז שתדע שהשילוט הוא גם גורם לדרבון אותו יזם למקום שהוא נמצא בו- שייראה מסודר ומאורגן.

מר לדיאנסקי:

ויש לנו יכולת?

מר זלוף:

יש לנו יכולת, יש לנו.

מר לדיאנסקי:

כאשר אנחנו נותנים למישהו היתר לשילוט, להגיד לו- אדוני, אזור הגידור של אתר הבנייה, המעברים,

מר זלוף:

כן. אמרתי כן, ואני ארחיב עוד משהו:

בעצם השילוב בין פיקוח שילוט לפיקוח בנייה ופיקוח עירוני, כולם כגוף משלב אחד- כשהוא מגיע לשם ורואה את השלט על הפנים, ואת החול, ואת הבוץ, ואת הכניסות, ואת הגדר ככה, אנחנו מיד פועלים, אפילו, אני מסביר, צו הפסקת עבודה. זה מאוד מאוד קשוח. מאוד קשוח. אם יש משהו, וזה חשוב אגב, אם יש משהו מאוד מאוד חורג, ואמרת-רמז, יבדקו את רמז. זה חשוב ראובן. אם יש משהו שאתה מסתכל ורואה, תעביר למוקד, תעביר אפילו אלי, נטפל בזה.

מר לדיאנסקי:

ברמת העקרון קיבלתי תשובה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 16 -

מר גל שרעבי:

אני רוצה לומר משהו וזה כבר לא שאלה, זה דבר שהוא ברור.

כל המבנים החדשים שאנחנו מקימים, בתי ספר והכל, באמת אנחנו מציבים את השלטים כמו שהצגתם, בצורה מכובדת ויפה , באותיות קידוש לבנה עם סמל העירייה. אבל אני הרבה מאוד שנים מסייר בשבטי הצופים, מסייר במרכזי הקהילה, בשבטי הצופים עדיין מוצבים השלטים של אגף קהילה, נוער וספורט- שכבר לא קיים 5 שנים. 5 שנים אגף קהילה, נוער וספורט לא קיים!

השלטים עדיין לא שונו. במרכזים הקהילתיים- לא החדשים , הישנים, עדיין יש לנו את השלטים של אגף קהילה, נוער וספורט, לא החליפו את סמל העירייה עם סמל המרכז. מתי אתם מתכוונים להתחיל לעשות סיור בכל המרכזים, בכל המתחמים? אני כבר שומע במשך שנה וחצי- יוחלף, יוחלף, יוחלף. יש מתקנים שאין להם סמל עירייה. התושב צריך לדעת שהוא מקבל שירות עירוני.

התושב צריך לדעת שהמתקן שייך לעיריית תל-אביב יפו.

מר זלוף:

קודם כל אם יש דבר כזה אתה צודק ב-%,100 וגם מנחם נתן הנחיה פה למינהל קהילה לעשות עבודה גדולה מאוד על כל הסיפור הזה. נבדוק, איפה שיש פערים- נטפל בהם. אתה צודק, חד משמעית. אם יש בעיה, נטפל.

מר גל שרעבי:

תודה.

מר בוס:

הצגתי את זה כרקע לעבודה.

מר גל שרעבי:

זה מצוין, אבל זה צריך להיות בכל המתקנים שלנו.

מר בוס:

אבל זה לא קשור להנחיות שילוט, הנחיות שילוט מדברות על שילוט מסחרי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

חבר'ה, תזכרו שאנחנו בני אדם, ואצל בני אדם תמיד יש מה לשפר, ותמיד יש משהו שנתקע, וכל מה שצריך, ובשביל זה ציידנו את כולם בטלפון, וכל אחד יכול לצלם ולשלוח לנו, ואנחנו יכולים לדעת, ונבדוק ונטפל כמידת יכולתנו. זה מה שאנחנו עושים כל הזמן, כמידת יכולתנו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 17 -

גב' להבי:

אני רוצה כמה דברים בבקשה.

קודם כל גיורא, יש לי הערכה מאוד גדולה לעבודה שלכם. אני ראיתי במהלך השנים איך הצלחתם לצמצם את היקפי השילוט בתל-אביב , ואני נוסעת באיילון ואני מבחינה בין תל-אביב לרמת גן.

הדוגמא הכי פשוטה. רמת גן כולה פרסומת, הפרעה בעיניים, ואנחנו מה שנקרא- יותר סולידיים, ולא אפשרתם לשכונות גינדי או חג'אג' להתפתח בעיר. מי שרוצה – על בניין בודד, אבל לא כשכונה שלמה.

אז תודה.

מה זה לצמצם את האור? מה זה לצמצם מסך אלקטרוני? הייתי רוצה שתיתן לי דוגמא ביחס לבניין העגול בכיכר אתרים. כשאני נוסעת שם אני מופרעת בנהיגה. תשומת הלב שלי נגנבת. אני אולי בחורה עם הפרעת קשב, אבל בלי שום קשר אני חושבת שגנבו לי את הקשב כשאני נוסעת שם. זה דבר אחד.

דבר שני, לגבי אתרי בנייה. אחד השלטים שאני גיליתי כל הזמן שיש בהם צורך ולא ברור איך שמים אותם, זה הסדרי הכניסה והסדרי התנועה סביב אתר. מה שקורה, אני מגלה שפתאום מישהו תוקע שלט באמצע המדרכה- כניסה לאתר, ויש הנחייה- כניסה לאתר- דרך שלט שהותקן במדרכה. אז אני מבקשת להבין מה ההנחיה לאתרי בנייה בנושא שילוט של הסדרי נסיעה, הסדרי כניסה לאתר כל מה שקורה בעניין זה.

לגבי תחנות אוטובוסים: יש אזורים שבהם תחנת האוטובוס מהווה מפגע להולכי הרגל או לרוכבי

האופניים. אני רוצה לשאול ביחס למיקומים שבהם תחנות אוטובוס עם פרסום מהווים פגיעה בטיחותית בזווית הראיה שבה הולך רגל רואה את רוכב האופניים או הולכי רגל רואים את עצמם. מהם השיקולים הבטיחותיים שלנו במתן היתר לשילוט על תחנות במקום שאנחנו יודעים, נניח, שיש שביל מאחורי התחנה. ברגע שמצמצמים בשילוט על התחנה אנשים יוכלו להבחין בשביל וברוכבים על השביל, ולהתנגש פחות. עד כמה יש לך מנדט בנושא הבטיחות סביב התחנות, כדי לצמצם את השלטים במקום שיש בהם פגיעה בבטיחות.

עוד נושא: אתה דיברת על ההפרעה של העסקים הקטנים. עסקים קטנים בעיני הם אף פעם לא

הפרעה כי הם קטנים. אם הם היו גדולים הם היו הפרעה, אבל הם כולה קטנים. וכשדיברנו פה ושמת הרבה דגש על ההפרעה בקומת הקרקע, כולה קומת קרקע. אני לא מכירה מישהו שישן בקומת הקרקע וההוא מפריע. הגדרתם הקלות, אני הייתי רוצה להבין מה ההקלות על עסקים קטנים, כי בעיני זה ה-DNA והדם שזורם בעורקים.

שאלה חמישית: אני רוצה לשאול מה המדיניות לגבי שלטים תקופתיים. לרגע אחד, כמחזיקת תיק הקהילה הגאה הגעתי לחודש הגאווה, ונתקלתי בבעל עסק שרצה להקים שלט בחוף הילטון, לחודש ימים, לכבוד הגאווה. הוא רצה להרים את השלט הכי גדול בעיר, במדינה, בעולם, על גאווה. והוא נתקל בקטע של אגרת שילוט וירד מזה. אני רוצה לדעת- אם יש פתאום תקופה בעיר

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 18 -

הזאת שאנחנו רוצים לעודד מסר מסוים, האם יש לנו איזה מדיניות לגבי שלטים תקופתיים שמשרתים מסרים עירוניים שלנו או את האירועים העירוניים שלנו.

ואני רוצה לשאול לגבי תקופת בחירות. אנחנו מתקרבים לאוקטובר, באוקטובר יש בחירות, אני יודעת שמותר להתקין שלט על מרפסת של בית פרטי, אני גם יודעת שבעלי עסקים נוהגים להתקין שלטים ומגיעים אליהם פקחים. ואני רוצה להבין מה המדיניות שלנו לגבי שלטי בחירות על עסקים בתקופת בחירות.

מר זלוף:

אני רוצה להגיד לך משהו לפני שגיורא יפרט יותר.

גב' להבי:

אבל כל ההערכה שלי.

מר זלוף:

ברור.

גב' להבי:

אני רק שואלת שאלות כדי שזה ישתפר.

מר זלוף:

קודם כל שיהיה ברור שכל מה שמטופל, בסופו של דבר מנוהל. מה שלא מנוהל לא מטופל. כלומר, כל מה שאמרת, תזכרי תמיד, שהוא מנוהל בסופו של יום. כלומר, לא סתם שמים שלט, לא סתם אומרים שקומת הקרקע מאירה ומשפיעה על אותם תושבים, לא סתם. לא סתם מציבים את השלט בתחנת האוטובוס בכל העולם בצורה הזו.

גב' להבי:

אני לא יודעת האם בכל העולם.

מר זלוף:

בסופו של יום אנחנו לא עושים משהו שהוא לא מנוהל, גם בטיחותית, שיהיה ברור. אני אומר לך כי זה אצלי הדיונים, גם בטיחותית וגם תפעולית ברמה הפרקטית של הביצוע. וגם דרך אגב שירותית. אנחנו לא מתעלמים משום דבר, משום דבר, ואני גם דורש את זה דרך אגב. לכן אני אומר שיכול להיות שיש דברים שהם נדרשים לשיפור, אני לא אומר שלא, אבל בגדול, שתדעי, שהדברים מנוהלים ומנוהלים היטב.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 19 -

עכשיו לגבי השאלות הספציפיות:

קודם כל נתחיל בסיפור של הבחירות, ואחרי זה הוא ישיב על שאר השאלות.

לגבי הבחירות- אין לנו שום בעיה על בתים פרטיים, אין לנו שום בעיה בעסק פרטי – בחלון הראווה של העסק הפרטי, מה שבמרחב הציבורי שהוא לא בלוחות מודעות מסודרים אנחנו לא משאירים אותם. את זה אנחנו מורידים ולא מאפשרים, על פי חוק. אסור.

גב' להבי:

על אופניים אסור ועל חנות לממכר אופניים מותר.

מר זלוף:

נכון, כן .

אבל, באזורים ציבוריים, על מתקנים ציבוריים אסור לנו לאפשר את זה, החוק לא מאפשר את זה.

גב' להבי:

,OK עסק פרטי, בית פרטי.

מר בוס:

נתחיל מהקוליסיאום.

אני אחדד ואגיד שתמיד כאשר אנחנו כותבים הנחיה לשילוט אנחנו חושבים כמה שלטים אני אקבל. אני רוצה לדעת מה המשמעות של ההחלטה, האם אני אקבל עכשיו 50 בקשות או שתיים.

זה מאוד חשוב בהיבט של השליטה שרובי דיבר עליו. כי אם אנחנו פתאום מותקפים זה אומר שלא הצלחנו להוביל שום דבר ורק נגררנו אחרי המציאות, אנחנו רוצים להסדיר את המציאות.

כאשר כתבנו את ההנחיות האלה ידענו שעלולות להיות בעיות. יש פה הנחיות שמדברות על שילוט שהוא מחוץ לבניין, זה משהו שכמו שאמרתי קודם-הוא מנוגד למה שאמרתי. אבל מצד שני זה לא בולט מקו הבניין, כי קו הבניין זה בעצם קו הגג. יש ,3 ,4 5 מקרים כאלה ברחבי העיר שאני יכול לצפות שיהיה שילוט כזה, ואני אומר, במכסימום יש לי בעיות עם 5 מקומות. במקרה הזה אגב רק 1 או 2 נדמה לי ובזה זה נגמר בעצם. זאת אומרת, אני יכול להגיד לך שהבעיה הזאת לא תחזור.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 20 -

יחד עם זאת, זה שהשילוט הזה נשקף לכביש ודווקא לא לבנייני המגורים- זה משהו שמבחינתנו, מבחינת וועדת השילוט, ורובי וחברי הוועדה תמכו בזה, היה דווקא שיקול כן לאשר, כי בעצם הבניין הזה הוא לא שקוף, הוא מעולם לא היה שקוף, ההפרעה היא כלפי הדרך.

גב' להבי:

לנהגים.

מר בוס:

מבחינה בטיחותית- עם השלט של פיר עזריאלי למשל היו לנו 2 עתירות, היו טענות מאוד מאוד כבדות משקל על בטיחות , והעתירה הזאת אפילו נמשכה על ידי המבקשים כי הם הבינו שאין להם שום סיכוי להוכיח בעיית בטיחות, כאשר אנחנו הוכחנו עמידה בתקנות, במקרה זה תקנות איילון- שהן הרבה יותר חמורות מהתקנות העירוניות שלנו. כלומר, אף אחד לא הצליח להוכיח בעצם תרומה משמעותית של שלט לבטיחות נהגים. בפרט אגב, על רקע השלט הקטן ההוא של תחנת הדלק- שפשוט סינוור בצורה בלתי רגילה. פרקנו אותו כי הוא הוצב ללא רישיון, והוא האיר בעוצמה של חצי מהשלט כולו. לכן, אם תעברי שם בשעות הערב והלילה, השלט הגדול הוא שלט שבכלל לא מאיר בעיניים. זה מפתיע כמה הוא לא מסנוור, וכמה החברות לוקחות אחריות על הדרישות שלנו מהן.

אני אומר שוב, לא יהיו הרבה מקרים כאלה, זה לא יקרה הרבה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

בתור בן אדם שנוסע 3-4 פעמים בשבוע לפחות בלילה במקום הזה, מעולם זה לא הפריע לי ולא תפס את העיניים שלי בכלל.

מר בוס:

אני שאלתי את עצמי מה אתה תגיד כשתעבור שם.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

פעם ראשונה שאני רואה מה כתוב שם, כרגע.

מר ספיר:

אתה עסוק בענייני העיר אז אתה לא רואה.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

נכון, אני לא רואה פרסומת בכלל, אני לא נשאב לפרסומת, אבל זה גם לא מפריע לנהיגה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 21 -

מר בוס:

יאיר מזכיר לי שכן היתה תלונה, דווקא מדיירים של בניין סמוך, והיינו שם עם אותה יועצת שעזרה לנו, ביצענו מדידה של השלט וקיבלנו החלטה לצמצם אותו, והיום הוכחנו שאין חריגה של האור לדירות.

מר לדיאנסקי:

הבעיה בזיהום אור זה לא רכב חולף-שהוא רואה אותו שתיים-שלוש שניות, אם הוא שם לב בכלל. הבעיה היא מי שגר ליד.

מר בוס:

נכון, בדיוק כך.

זו תשומת הלב העיקרית שלנו, הדיירים והסביבה.

מר רוז:

המדידות מתוך הדירות זה מה שחשוב.

מר בוס:

לגבי הסדרי תנועה, אני רק אגיד במילה אחת- זה לא אנחנו, זה באמת תיאום הנדסי. הם עושים את תכניות הסדרי התנועה, מכינים את זה יועצי תנועה בעצם-שמכינים עבור דוח היתר בנייה כל מיני הנחיות לגבי הצבת תמרורים. אני מסכים אתך שיש המון בעיות עם זה, אבל זה לא באחריותנו.

גב' להבי:

רובי אמר שהוא מאחד את הכל בראיה כוללת, אז צריך להכניס גם את השילוט של הסדרי התנועה סביב אתרים לתוך ההסדרים מול הקבלנים. הרי מה שקורה בסוף, אני פתאום נתקלת בעמוד באמצע המדרכה- שמישהו שם שלט: כניסה לאתר. יכלו לשים את השלט על עמוד שהוא בכלל עמוד תאורה, או על עמוד שהוא בכלל עמוד הנחייה של עצור. בגלל שהם עושים את זה באופן עצמאי ולא דרכנו- מתווספים עוד שלטים למרחב שהם שלטי הנחייה להתנהלות.

מר בוס:

צריך, עם אגף התנועה.

מר זלוף:

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 22 -

מה שמפריע זה כמות השלטים שמתקיימת שם?

גב' להבי:

גם הכמות, גם המיקום. גם המיקום- כי הם תוקעים את זה לפעמים באמצע המדרכה.

מר זלוף:

את מדברת על שלטי הכוונה של בנייה ועבודות תשתית.

גב' להבי:

כן.

מר בוס:

במרחב הציבורי.

גב' להבי:

כניסה לאתר, יציאה מהאתר.

מר זלוף:

נבדוק את זה.

גב' להבי:

תודה רבה.

מר בוס:

שתי מילים לגבי תחנות אוטובוס.

אני מציג כאן את השלט שברמת גן. אין דבר כזה בתל-אביב, אנחנו לא אישרנו בשום פנים. היה לחץ עצום, בגלל כמות העבודות הלחץ על הזכיין הוא מאוד מאוד גדול, הוא צריך לשלם המון המון כסף על שילוט והוא צריך להחזיר את הכסף הזה.

מר שפירא:

בצד ימין זה רמת גן, בצד שמאל זה תל-אביב, זה מה שהוא מראה לך.

גב' להבי:

שמאל זה תל-אביב, כי זה תחנת אוטובוס.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 23 -

מר שרעבי:

לא תופס מקום בכלל.

מר בוס:

הנושא של שבילי אופניים,

גב' להבי:

במקרה הזה אין שביל אופניים מאחור, אבל אם היה שביל ומישהו הולך, זה מסתיר.

מר בוס:

נכון.

גב' להבי:

איפה אני רואה את זה? אני רק אתן דוגמא. במנחם בגין, בשדרת הקריה, איפה שיוצאים מהתחנות של הרק"ל, המדרכה שם מאוד צרה. סביר להניח שישטפו את השטח מאות נוסעים שיוצאים מהתחנה. באזור של בית קלקא למשל, עומדות שם תחנות שהמרחב הוא מאוד צר.

מר זלוף:

מיטל, כבר דיברנו על זה בדיון שלם, אמרנו שנבדוק את זה. היית בדיון, סיכמנו שבודקים את זה, נבדוק את זה. זה משהו ספציפי לבית קלקא.

מר שפירא:

לי יש שאלה רובי, אולי זה אליך.

לאחרונה, בחודשים האחרונים העירייה החלה את האכיפה על שלטים קטנים- כמו מוקד 99 בבית הזה, או השער של המחסומים, חברת "משה" וכו'. מה שינוי המדיניות?

מר זלוף:

כל הכבוד ששמת לב. יפה.

קודם כל הסיפור הוא חוקי. פנו אלינו כל מיני עסקים כאלה ואחרים שאמרו: למה "עופר שערים"- שמפרסם את עצמו על כל שער בבניין, אתם לא מחייבים אותו? זה אכיפה סלקטיבית עם כל הכבוד. הוא שם את מספר הטלפון שלו, "עופר שערים", ולכן השירות המשפטי שלנו אמר שאין לנו ברירה ואנחנו חייבים לחייב אותו. זה בעניין הזה. פעם, דרך אגב, מצאנו שחייבו אפילו מי ששם דף A4 וכתב כמה מילים, חייבו גם את זה, את זה אנחנו לא מחייבים היום.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 24 -

מר שפירא:

בבתים משותפים – הגינה מטופלת על ידי,

מר שרעבי:

כן ד"ר צמח.

מר זלוף:

דרך אגב, אנחנו גם יודעים לעשות את זה מצוין.

מר רוז:

המסר הוא מאוד חשוב, הדין אחיד לכולם, אין שלט שונה מאחרים.

מר שפירא:

אבל אם לא עשיתם את זה עד עכשיו, למה אתם לא מתחילים מהתראה?

מר זלוף:

נתנו התראות. היתה תקופה שנתנו התראות, ולא רק זה, פרסמנו את זה.

מר לדיאנסקי:

וחשוב לאכוף כבר מעכשיו, לא לחכות עם הדברים האלה.

גב' יוחנן וולק:

לא נכון. אני חושבת שאם אתה משנה מדיניות אתה צריך לתת התראות.

מר בוס:

היתה עוד שאלה- על העסקים הקטנים. אני אזכיר רק ואומר, קודם כל בהנחיות הקודמות אישרנו להם את המסכים בפנים, אתה אישרת את המסכים האלקטרוניים בתוך החזיתות, זו היתה הקלה, ובלבד שיציבו אותם בהרחקה של חצי מטר מהחלון, כדי שלא יציפו אור החוצה.

מר זלוף:

כדי שלא ישפיעו בהתזת אור.

מר בוס:

ועליהם אין לנו שליטה, אנחנו לא מצליחים לאכוף אותם מספיק טוב.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 25 -

נתנו להם את הזכות הזאת,

גב' להבי:

אתה אומר, רק על אלקטרוניים יש לך בעיה?

מר זלוף:

נכון. רק על אלקטרוניים.

גב' להבי:

שאלה אחרונה-שלטים תקופתיים, תקופת הגאווה.

מר זלוף:

לגבי השלט של הגאווה, תביני רגע מיטל: כל אחד רוצה לעשות שלט. אני הגאווה ככה, והוא הגאווה ככה, והוא הגאווה של 10 מ' ושל 20 מ', והוא גם כותב בקטן את שם העסק שלו, והכל מסודר. אז אנחנו לא יכולים לאפשר את זה, זה ברדק. מה כן? הוא יכול להגיש בקשה מסודרת, הוא יכול לשלם את ה-2 גרוש על חודש, אין לנו ברירה, אחרת זה לא עובד. זה החוק, זה החוק והוא מחייב אותנו.

מר בוס:

עכשיו במחאה אישרנו שלטים בלי אגרות.

מר זלוף:

במחאה- סיפור אחר. במחאה אישרנו על העסקים הפרטיים שלהם, של ההייטקיסטים שרצו, הם ביקשו להציב שלטים, הם לא שמו את המותג שלהם, את השם שלהם.

גב' להבי:

כמו הארץ. הארץ- דמוקרטיה.

מר זלוף:

כן. להם נתנו, ויש פה כמויות של שלטים באמת שהם שמו על המחאה שקיימת היום.

גב' קראוס שמחוני:

אפשר גם שאלה?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 26 -

אני רוצה קודם כל להגיד כל הכבוד, ולשאול ולבקש- האם זה משהו שיופץ לתושבים? איך כל המהלך הזה ידוורר לתושבים?

מר בוס:

שאלה טובה.

אני מזכיר שאנחנו רוצים לחזור לחוברת המודפסת, אפילו לא בתפוצה גדולה.

מר זלוף:

שיהיה גם מודפס.

מר בוס:

אין כמו משהו שתושב יכול לקבל חוברת ולראות.

מר לדיאנסקי:

למה מודפס?

מר זלוף:

יש כאלה שרוצים חוברת.

מר בוס:

וכמובן באינטרנט זה קיים.

גב' קראוס שמחוני:

על התפיסה החדשה שהעירייה עשתה לגבי כל השילוט.

מר לדיאנסקי:

שים ברקוד בארנונה, הכי זול, הכי נגיש.

מר זלוף:

שמים את זה, זה יהיה.

מה שהיא אומרת לך, היא אומרת לך- השינויים האלה הם גם חלק מתפיסה שהיא מאוד חשובה, ערכית, צריך לדבר עליה. נחשוב על זה, הבנתי.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

דורון, אני משאיר אותך לנהל את המשך הישיבה. אני חייב לזוז, אני מצטער.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 27 -

חבר'ה תודה רבה.

(בשלב זה עזב ראש העירייה את הישיבה ומר ספיר ניהל את הישיבה)

81. הממשקים והמעגלים המשותפים של העירייה , התושבים והעסקים באתגר

ההיערכות לשינוי האקלים:

מר לדיאנסקי:

לפני שאיתן בן עמי יציג את הפעילות של הרשות לאיכות הסביבה, זה לא רק בנושא אקלים, זה בעצם איזושהי מראה לגבי כל מה שהרשות עושה, אני רוצה להגיד כמה דברים: בשנתיים או שלוש האחרונות באמת הפעילות של הרשות קפצה מדרגה, וזה הרבה בזכות האנשים המצוינים-

גם ברשות, גם באגף שפ"ע. לי יש מזל כממונה על תחום איכות הסביבה ושפ"ע, שיש לי את היחידות הכי טובות בעירייה. וצריך להגיד גם מילה טובה לרובי-על הרוח הגבית שהוא נותן ליחידות האלה, ובזכות זה באמת אנחנו מתקדמים בצורה משמעותית.

כמה דברים שאני חושב שהם באמת חשובים לשנת -2023 שהרשות הולכת להתעסק בהם.

האחד, בשנת 2020 אנחנו השקנו את התכנית העירונית להתמודדות עם משבר האקלים, תכנית הוליסטית שהיחידות העירוניות השונות מבצעות פעולות על פיה. השנה אנחנו נוציא את תכנית המיטיגציה. תכנית המיטיגציה זה בעצם ההתייחסות הקונקרטית , עם המדדים והיעדים בכל מה שקשור לפליטות גזי החממה.

ואחד הדברים האתגרים המשמעותיים זה איך אנחנו פועלים מול המגזר העסקי. עד היום אנחנו ידענו לעבוד מאוד יפה מול התושבים, מול הציבור, מול הקהילה, ואחד הדברים שעד היום לא עסקנו בהם בצורה מספקת, למרות שהיה לנו פרויקט שנקרא "התו הירוק", שעד לפני הקורונה הוא פעל ומאז הקורונה הוא נדם, היום אנחנו בעצם יוצאים במהלך של לרתום עסקים, ולא לרתום עסקים בודדים, אלא הכוונה היא באמת לרתום את הדיירים הגדולים שנמצאים בעיר. רק לסבר את האוזן, יש כאן חמישה קניונים גדולים עם למעלה מ-900 עסקים בקניונים האלה, יש לנו את האוניברסיטה- שנכנסים שם מידי יום כ-30,000 איש. יש את הקריה הצבאית, שגם כן פחות או יותר מספר דומים של סדר גודל של אנשים שנכנסים ויוצאים. המקומות האלה מייצרים גם השפעה, גם זיהום, גם הצורך להפוך את כל הסוגיה של אנרגיה מאנרגיה- מה שנקרא רגילה, מזהמת, לאנרגיה חסכונית. אחד האתגרים שלנו הוא בתחום פינוי הפסולת והפרדת הזרמים השונים בתוך אותם מקומות, והפינוי של אותם זרמים. כי זה לא מספיק שבקניון רמת אביב יהיו שלושה פחים, בסוף אם הכל נכנס למיכל אחד ואין את היכולת שלנו בעצם לקחת משם בצורה מופרדת, זה אחד האתגרים הכי משמעותיים-באמת לרתום את העסקים. אגב, יש קניונים שכבר התחילו בפעילות הזאת, קניון רמת אביב הבינו שהם יכולים לחסוך הרבה מאוד כסף בזה שהם

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 28 -

ישימו צ'ילרים על הגג של הקניון, והם חוסכים מאות אלפי שח' בזכות זה שהם הפכו את החשמל שם להרבה יותר ירוק והרבה יותר סביבתי.

הדבר השני שאנחנו בעצם נעסוק בו הוא כל העניין של שכונות מקיימות. ב-2018 היו 7 שכונות מקיימות, עם רכזים, התקציב היה 800,000 שח', השנה זה יהיה 5 מליון שח' תקציב, ואיתן הפך להיות חברת השמה, הוא כל הזמן מראיין רכזים פוטנציאליים להיות רכזי קיימות בשכונות, אנחנו נגיע להיקפים של 20-30 שכונות שאנחנו בעצם נעבוד אתן על מנת להגביר את הפעילות המקיימת בשכונות.

עצים: אנחנו צריכים לשלוט בכריתות, אבל מבחינת שתילות-אנחנו שתלנו השנה, אגף שפ"ע שעושה עבודה מצוינת בעניין הזה במרחב הציבורי יחד עם הרשות, 10,000 עצים. המגרשים הפרטיים התחלנו באיזשהו פרויקט מדהים של לרתום תושבים לשתול עצים בתוך החצרות של הבתים המשותפים. הגענו השנה לראשונה ל-2,300 עצים בחצרות הפרטיות. רק לסבר את האוזן, לפני שנה ושנתיים מספר העצים שנשתלו מידי שנה היה 2,000-2,500 עצים, אנחנו פי חמש מאשר בשנים עברו.

והדבר האחרון זה שבאפריל, לראשונה בעיר תל-אביב יפו, מטעם העירייה, מוקם מרכז קיימות עירוני, 400 מ"ר של מרכז קיימות. אנחנו קיימים 113-114 שנה, וזו פעם ראשונה שבתל-אביב יהיה מרכז קיימות, וזה סופר חשוב. שם תהיה פעילות של יד-,2 ועמותות, ותושבים. כמו שאתם יודעים, כל אחד פה יודע, יש עניין רב מצד התושבים לגבי פעילות בתחום של סביבה וקיימות.

מר זלוף:

ראובן עשה את זה, באמת, לזכותו הרבה של ראובן זה הולך להיות, וזה פעם ראשונה שיהיה דבר כזה בעיר תל-אביב יפו, שהוא בהחלט בשורה.

מר לדיאנסקי:

בניגוד למה שקורה בתחום המחלקה הווטרינרית, פה, גם כשאני יוזם, יש מזל שיש מי שיעשה את העבודה ויקח את זה ויבצע את זה, ואתה יודע שאני לא נחשב כאן לאחד החנפנים הגדולים, אבל באמת לשתי היחידות האלה מגיע "שאפו", הם עושים עבודה באמת נפלאה.

מר בן עמי:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) אני ניסיתי להכין פה, אולי זווית אחרת להסתכל על כל עולם התוכן שאנחנו מדברים עליו, שזה שינוי אקלים וקיימות, איכות סביבה, שלא רק הרשות לאיכות הסביבה כמובן מטפלת בזה, גם משרד אדריכל העיר, היחידה האסטרטגית, בת"ש, שפ"ע, תברואה, תחבורה, מבני ציבור ,יש פה הרבה יחידות . אפילו השירותים החברתיים שלנו, שזה יחיד בארץ, יש להם תקן של מישהי שמטפלת בהיערכות לשינוי אקלים. אני אנסה קצת להראות איך אנחנו מסתכלים על זה בראייה רחבה- עירייה- תושבים-עסקים, שגם את זה אנחנו נחבר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 29 -

יש פה הדגמה למעקב אחרי ערים בעולם והטמפרטורות שלהן. אתם רואים למעלה את השנה, אתם יכולים לראות מתי נולדתם, מתי התחתנתם, מתי הילד נולד, כל מיני דברים כאלה, ואיך זה השתנה, עד שנגיע לתמונה הסופית. הבנתי שגם אתמול או שלשום נפגשו, מה שנקרא, מכחישי אקלים עם השרה להגנת הסביבה. אנחנו מסתכלים פשוט על מדידות טמפרטורה, על עובדות, ועם עובדות אי אפשר להתווכח, וככה מראים כל הסקרים של ה-,IPCC מה שנקרא.

מה שנקרא- חם לכם עכשיו, חכו ל-.2030 אני לא צריך לספר לכם מה קורה בעולם, אתם עוקבים.

הדוח השנתי של ה-,IPCC שזה למעשה כל המדענים מהרבה מאוד מדינות, שעושים מחקרים משותפים ומגיעים למסקנות, המסקנות הן שהעולם מתחמם והולך להיות יותר גרוע, אבל אנחנו נמצאים עדיין במקום שבו אנחנו יכולים לעצור ולשנות כיוון, מה שנקרא- זה הדור והתקופה שנחליט מה קורה.

איך נראית עיר בעידן של שינוי אקלים? קודם כל היא מתחממת. יש פה מפת חום שהכינו לנו נסא"א וקולומביה, שעשו פה משהו מאוד יפה, הם לקחו את האזורים החמים בתל-אביב שהם מיפו אותם, והלבישו אותם על האזורים עם האוכלוסיה המוחלשת בתל-אביב, כי מי שישלם את המחיר זה תמיד השכבות היותר חלשות- שצריכות לעשות חשבון אם להפעיל מזגן או חימום. הן צריכות ללכת לאוטובוס, ואז אם יש הצפה יש בעיה, והם צריכים לצאת החוצה. אם יש בעית מזון בשרשרת המזון- הן אלה שנפגעות. לכן גם יש אגב משרה שהעירייה שמה ואישרה , והגדילה אותה השנה למשרה מלאה, במינהל השירותים החברתיים, שמטפלת בכל העניין של מה שנקרא בשפה המקצועית, בשפה המקצועית זה נקרא- לא משאירים אף אחד מאחור.

גב' אריאלי:

עוני אנרגטי.

מר בן עמי:

כן, זה חלק מהבעיה.

יש לנו פה צפי לעוד ימים חמים וכו'.

מר גורן:

אתה יכול להסביר את המפה?

מר בן עמי:

כן. יש פה מפה שמראה כמה חם באזורים מסוימים בתל-אביב.

גב' להבי:

הכחול זה חם או האדום זה חם?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 30 -

מר בן עמי:

האדום זה חם.

מר גורן:

מה הסיבה?

מר בן עמי:

הסיבה היא שבמרכז תל-אביב בנו את העיר על פי העקרונות של גדס.

גב' להבי:

עכשיו אנחנו בונים לאורך רצועת החוף, זה לא חוסם?

מר בן עמי:

אני אגיד על זה משהו.

זה לפי הרצועה של גדס.

מר גורן:

השדרות והעצים?

מר בן עמי:

ברור. והפטיואים בפנים, יש שם צל.

מר גורן:

אבל כל האזור הדרום מזרחי זה שכונות שנבנות עכשיו מחדש. כל הארגזים, עזרא, חבני.

מר בן עמי:

קודם כל זה צילום מצב, זאת אומרת- יש מצב נתון. זה שעכשיו מתחילים לבנות ויש התחדשות עירונית – יש לנו אפשרות, יש לנו הזדמנות . ההזדמנות היא למשל, סתם דוגמא אני אתן, הראנו תמונה של, אם אני לא טועה זה רחוב מלצ'ט. צד אחד לא עבר התחדשות עירונית וצד אחד עבר התחדשות עירונית. הראנו את התמונה הזאת, אולי אני צריך לשלב אותה בשקף. כל הצד של ההתחדשות העירונית- שיח אפילו אין שם. שיח, כלום, שממה. הצד השני- תכנית גדס, הכל עצים, תענוג. מזה שינה אדריכל העיר את הנחיות התכנון והיום צריכים לשמור כמעט 1.5-2 ממדרכה בבנייה חדשה, אסור לבנות בתת קרקע את כל השטח הזה כדי שיהיה גם מקום לחלחול , וגם מקום לעץ-שיוכל לגדול, שיהיה לו בית גידול, כדי שהוא יהיה כמו בגדס.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 31 -

מר גורן:

יש גם מסקנות בנושא של רבי קומות, של מגדלים?

מר בן עמי:

יש הרבה דברים. אפילו מה שנקרא שמש כפולה. אם אתה הולך לאזור גבעון ביום אתה רואה שיש שמש, ועל הרצפה אתה תראה שיש לך שני צל: צל אחד מהשמש, צל אחד מההחזר –

מהבניינים של גינדי, שמחזיר לך את השמש, שהוא למעשה מחמם את הכל. היום הם כאילו מגנים על הבניין בפנים מבחינת חימום, אבל היום אנחנו צריכים למצוא דרכים אחרות, ואדריכל העיר עובד על זה, איזה זכוכית, אם בכלל זכוכית צריך לבנות. אגב, בניין העירייה , בחלק גדול שונה לכמו שהוא נראה היום ולא זכוכית, כדי למנוע את המצב של שמש כפולה ושל חימום. הנה, תסתכל, זה שיטה ישנה, כך אמורים לבנות במזרח תיכון - שיש לנו 9 חודשי שמש, או 10 כבר, וששמש לא תכנס פנימה.

מר גורן:

אולי אני פספסתי משהו, יש חברים וותיקים ממני, בוועדה לתכנון ובנייה?

גב' להבי:

לא דנים בזה.

מר גורן:

זהו. אני לא זוכר שדנו בזה באיזושהי צורה משמעותית.

מר בן עמי:

זה מתחיל לבעבע עכשיו מאנשי המקצוע.

גב' להבי:

אני חייבת לומר שאנחנו דיברנו על אקלימיזציה, ודיברנו על השפעות של הבנייה על רצועת החוף-

לנושא זרימת האוויר, לנושא ההצללה בעיר,

מר בן עמי:

לנושא חלחול.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 32 -

גב' להבי:

לנושא משטר הרוחות וכל מיני נושאים. האם זה נלקח בחשבון או לא נלקח בחשבון-זו שאלה אחרת, אבל דיבורים היו.

מר בן עמי:

אני רק אגיד שכרגע יש הרבה יותר משמעת והרבה יותר פיקוח על הדברים האלה. אם פעם קבלן יכול היה סתם לסמן ציורים של עצים- שהוא לקח אייקונים מאיזה מקום, היום הוא צריך להגיד לנו איזה עצים , איך הוא שותל אותם, מה בית הגידול.

מר זלוף:

הוא לא מקבל גם תעודת גמר וטופס 4 בלי שהוא מראה את זה. זה חלק מהעניין.

מר בן עמי:

נכון.

בעבר נת"ע עשו מה שהם רוצים, ורובי יודע שעבדנו על בית גידול כדי לראות איך בונים בית גידול לעץ, ולא מאשרים נטיעת עץ סתם.

מר לדיאנסקי:

אבל עדיין חברי וועדת המשנה, חיים, יכולים לדרוש דרישות יותר משמעותיות.

מר גורן:

עכשיו, כשאני שומע את זה.

מר לדיאנסקי:

זה תלוי גם בוועדה. אפשר לדרוש תמיד יותר, זה יתקבל בברכה.

מר בן עמי:

הפיתוח של העיר הוא מבורך כמובן.

גב' להבי:

זה לפי תב"ע תא/5000 , לא .5500

מר בן עמי:

זה מה שקיבלתי מאדריכל העיר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 33 -

גב' להבי:

מה זה? 5000 או 5500?

מר בן עמי:

זה מה שכיום וזה מה שבסופו של דבר יהיה.

גב' להבי:

איזה סופו זה? סופי סופי?

מר זלוף:

זה סופי סופי, כן.

גב' להבי:

זה 5000 או 5500?

מר ספיר:

.5500

מר זלוף:

זה .5500

גב' להבי:

היא עוד לא אושרה, זה כמו תמ"א/.70

מר בן עמי:

כל מה שאני רוצה להגיד זה דבר מאוד פשוט: בבנייה חדשה, אפרופו מה שאמרת, התכסית שפעם היתה יכולה לקלוט מי נגר ולחלחל, והיתה שם צמחיה, ושדרות, ומערכת אקולוגית וכו', אם אנחנו לא נדאג לזה עכשיו-איך זה ייראה, איך ייראה פיתוח וכו', אנחנו נהיה בצרות יותר מאוחר.

C40 שאנחנו חברים שם, זה הכנס בקונפנהגן, ראש העיר גם נמצא פה, הוא לקח כמה החלטות מאוד חשובות, אחת מהן היתה לשתול 100,000 עצים, ששינתה למעשה את כל דפוסי החשיבה של איך העיר עובדת ונוטעת עצים. זה לא קל לטעת 10,000 עצים בשנה. זה לא קל, זה עבודה מאוד קשה לשתול אותם נכון, לבדוק בתי גידול חדשים, לעשות כל מיני דברים. זו עבודה ש-"שאפו"

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 34 -

לכל מי שעושה , כמובן לשפ"ע בראש ובראשונה, אדריכל העיר שעוזר בכל מיני טיובים וכו', כל הכבוד, חתך ראשון בקירור העיר, זה דבר ראשון.

דבר שני זה ניהול מי נגר. גם, מוצג כאן בשקף ניסוי בבית ספר אילנות-איך גג יכול לספוח את הגשם, ואת הגשם שהוא ספח להוריד לאט לאט לרחוב.

יש פה פרויקט מאוד חשוב בצד ימין של השקף למטה, ממש מתקן אגירה , שכל המים מהשטפון בבת אחת ילכו אליו, ואז לאט לאט יצאו לרחוב ויאזנו את הקליטה.

כמובן, שלוליות חורף, עזרא נווה עם כל הצוות שלו עושים עבודה ממוקדת אזורים וטכנולוגיות, ולאט לאט אנחנו מתקדמים.

גב' להבי:

מה זה אזורים?

מר בן עמי:

יש לעזרא נווה אזורים שבהם , לפי קריאות ולפי ידע.

מר זלוף:

זה אגנים שאנחנו יודעים שבשיפועים שלהם, בטופוגרפיה שלהם, הם בעצם בכמות מ"מ מסוימת בטווח של זמן כזה או אחר, הם בעצם עלולים להיות מוצפים, ולכן אנחנו מטפלים בהם כאגנים ברמת המקצועיות של הניקוז, אגני מים מתחת לקרקע, לחצרות של הבתים, אבל בסוף אנחנו יודעים שאלו הבעיות שלנו, מיטל.

מר בן עמי:

מתקינים שם קולטנים חדשים עם יכולת ספיחה יותר טובה.

אנחנו עובדים מאוד מסודר. יש לנו את קו הבסיס של ,2017 אנחנו מדווחים לפרוטוקולים בינלאומיים כל הזמן ומקבלים ציונים על איך אנחנו מתקדמים ומה אנחנו מתקדמים.

פה, מה שחשוב לי להראות זה: א. שאנחנו לוקחים יעדים מאוד שאפתניים, יותר מאשר המדינה.

ומה שנקרא- פער החדשנות, תכף אני אגיע אליו, זה איך חדשנות יכולה לעמוד לשירותינו. אנחנו מראים פה שהרבה מאוד מפלטות גזי החממה מגיעות ממבנים, משרדים, ולכן גם אליהם אנחנו הולכים ואנחנו רוצים לטפל בהם.

אנחנו גאים בשני שינוים משמעותיים –המדרחובים ושינוי חתך הרחוב, שהם מדברים את השפה

שאנחנו אומרים: איך יהיה עץ ליד שביל האופניים, ליד הספסל ולא במקום אחר, איך אפשר

לעצור נסועה ולתת לאנשים ללכת ולרכב על אופניים, וכמובן עבודה מאוד יפה של העיר בתקני הבנייה החדשה. בכל הדברים האלה לקחנו תקנים הרבה יותר שאפתניים ממה שהמדינה חייבה

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 35 -

אותנו. וזה נכון, ולא סתם הספירלה נמצא פה, הוא נמצא באיזה פלטיניום- פלוס, דנה מעזריאלי לגמרי בעניינים האלה.

מר גורן:

מצד שני אתה אומר- הספירלה הזאת היא זכוכית, לא?

מר בן עמי:

אם אני לא טועה ראובן, שם לא הספקנו לטפל בזכוכית.

מר לדיאנסקי:

אתה מדבר על הספירלה? הספירלה זה הבניין היחיד בתל-אביב שיש לו דרגת ליד, ליד זה בעצם המדד הבינלאומי האמריקאי לבנייה ירוקה. הוא הבניין היחיד בישראל עם רמת דירוג של פלטינום.

מר בן עמי:

הכי גבוה שיש.

מר גורן:

זה יפה מאוד, אבל מצד שני הוא זכוכית.

מר לדיאנסקי:

יש עדיין זכוכית, ניסינו להביא אותם לידי זה שהם ישימו לוחות PV על כל הבניין , אבל זה לא אפשרי כי זה לא בצד הדרומי בהכרח. יש סיפורים מסיפורים שונים, אבל בסופו של דבר,

מר בן עמי:

הם עשו את המכסימום במה שיש.

מר לדיאנסקי:

זה עומד בתקן הכי גבוה שיש בישראל מבחינת בנייה ירוקה למבני ציבור ומבנים בכלל, כי מבני מגורים לא נדרשים לתקנים כאלה גבוהים. מבחינתנו זה הישג גדול, והיום ההסתכלות בהקשר הזה היא שזה בעצם מורה הדרך שלנו. זה המצפן שכל בנייני המשרדים בגובה מסוים, כי אי אפשר לדרוש מבניין של 10 קומות שיבנה על פי פלטינום, שיגיע ל-LEVEL הזה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 36 -

מר בן עמי:

אני הבאתי פה כמה דברים.

זה שקף מבחינתי מאוד חשוב (השקף שכותרתו- נכונות ללקיחת חלק באורח חיים מקיים).

עשינו סקר עם המחקר הכלכלי חברתי, יש שם כל מיני דברים על עמדות של הציבור כלפי האקלים, שממקמות את העניין של הקיימות ומשבר האקלים במקום מאוד גבוה בדאגה של התושבים. וזה חשוב לי- התושבים מוכנים להקדיש שעה מזמנם בשבוע לקידום סביבה בקהילה.

זה לא רק אומרים ולא עושים, בנתונים הסטטיסטיים שיש לי מחר להציג לרובי- על מה שנקרא נתונים במספרים, יש לנו קרוב ל-1,200 פעילים שהם עובדים בזה. היום, כשהייתי בחורשת שוהם, נדמה לי קוראים לה, בצהלה, יש שם איזה ,3-4 הם עובדים בחורשה הזאת. הם באים, הם מכירים כל צמח, כל דבר, וסביבם יש מעגל של פעילים, אנחנו מגיעים למעגלים של כמעט 10,000 אנשים שעובדים בשביל העיר בתחומי הקיימות.

לדוגמא, אני נותן לכם פה- הסבתות של בומרנג, זה מבוגרות שמתקנות משחקים.

שדה תל חובז, אם אתם תלכו לשפירא- יש שם ממש חלקה חקלאית שמגדלת מזון.

גינה קהילתית מס' ,61 היא עכשיו מתווספת, ויש פה עוד 16 תושבים שהולכים לעבוד ולטפל ולטפח את הגינה הזאת.

ארונות נתינה, ספסלי נתינה, דיזיפריז, יש הרבה מאוד פרויקטים שהם עושים, אנחנו עושים את זה כחלק ממה שנקרא- משכונה קיימת לעיר מקיימת. אנחנו נותנים את התשתיות ואת הסיוע לתושבים והם אלה שמקדמים את הפרויקטים ואחראים עליהם.

נטיעת עצים בחצרות.

חודש לא צריכה למשל. עשינו בחודש נובמבר, כאנטי תיזה לחודש הצריכה, לא צריכה. כמעט 40 או 50 המיזמים שהיו- זה תושבים עשו אותם.

טבע עירוני, חיזוק המערכת האקולוגית.

חינוך: יש לנו עוד זרוע מאוד חזקה שנכנסת לחינוך. הרבה מאוד חוברות לימוד, ואנחנו נכנסים לבתי ספר על יסודיים בעיקר. עכשיו הולך לעבור סקר מאוד גדול לכל בתי הספר היסודיים והעל יסודיים, כדי לשאול צוותים ומנהלים מה הם היו רוצים שאנחנו נעשה, תכניות התערבות בנושאים האלה, ואנחנו נכנס פנימה, כמובן יחד עם מינהל החינוך.

זו סתם דוגמא קטנה שעשינו עם פסגה, בט"ו בשבט, כל מיני הרצאות ודברים שקשורים לצוותים החינוכיים ולמנהלים.

גב' להבי:

בשקף קודם הראת- זזים לבית ספר. זו תכנית שעוד עובדת?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 37 -

מר בן עמי:

כן. לא באותן עוצמות אבל כן. יש לנו את יום ההליכה הבינלאומי, אנחנו מעודדים תושבים ובתי ספר ללכת.

ברית עיר עסקים, זה מה שעשינו, חנכנו את זה לפני כשבועיים. למעשה זה עם חברות הטכנולוגיה המובילות בתל-אביב. מדובר פה על פייסבוק, גוגל, מנדיי, צ'ק פוינט, כל החברות הכי גדולות שיש, באו איזה 12 חברות, ואנחנו יושבים עכשיו לשולחן מקצועי משותף- מה הם ביכולות שלהם יכולים להביא יחד עם העיר, כדי לפתור אתגרים עירוניים שקשורים באקלים. הולך להיות מאוד מעניין, הם ממש בעניין. כשבמקביל אנחנו עובדים גם על עסקים, עסקי רחוב, טיפלנו במוסכים, פנצ'ריות, אנחנו עובדים על מסעדות, על משרדים, על טמבוריות, על כל דבר. כמובן, למלונאות אנחנו הולכים להכנס.

מוצג כאן בשקף אירוע מצוין שהיה. אנחנו מאוד מקדמים, שמנו לב שהרבה מאוד מהלקוחות שלנו, מה שנקרא, זה נשים. גם בפייסבוק אצלנו הרבה מאוד זה נשים, ויש פה תכנית בינלאומית שנקראת CLIMATE FOR .WOMEN אנחנו זכינו שיזמות ישראליות בשנתיים הקודמות שהיתה התחרות- זכו באתגר הטכנולוגי. אחת זה אינה ברוורמן-שיש לה מתקן להפקת אנרגיה מגלי ים בנמל יפו, והשנייה זה אנאי גרין, שיש לה מתקן ברזנט-שהוא למעשה פאנלים סולאריים שנותנים הצללה ומשדרים אור. שמנו מתקן נסיוני כזה בעתידים והוא עוד מעט יהיה מתקן.

אתמול עשינו שידור חי לכל הקבוצות של ה- CLIMATE FOR WOMEN בעולם, משקיעות ישראליות. אלה נשים ישראליות שמשקיעות בחברות סטארט-אפ והייטק, ו-,CLIMAREC זה היה באמת אירוע יוצא מהכלל.

בקיצור, יש פה משהו חובק כזה בכל מיני זרועות, שבסופו של דבר הופך אותנו מעיר קיימת, מה שנקרא, לעיר מקיימת – שמתמודדת עם שינוי האקלים.

תודה רבה.

גב' יוחנן וולק:

זה מאוד מרגש, באמת.

מר ספיר:

תודה רבה. היה מאוד ממצה.

מר גורן:

איך אנחנו מעבירים את הידע לערים אחרות? רשויות? מדינה?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 38 -

מר בן עמי:

מדינה, אנחנו עושים את זה דרך פורום ה-15 בעיקר, ובעולם אנחנו עושים את זה דרך ה-.C40 עכשיו יש למשל דיון חדש.

מר גורן:

אני עכשיו מדבר על מה שקורה בפנים.

גבעתיים, רמת גן, בני ברק.

מר בן עמי:

אנחנו עובדים עם הצוותים המקצועיים. אנחנו בצוותים המקצועיים של פורום של מנהלי סביבה, יש לנו פורומים מקצועיים- שם אנחנו מעבירים את הידע, שם מתקיימים ביקורים.

מר לדיאנסקי:

חיים, כל מי שירצה לבוא לפה ללמוד.

מר גורן:

אני שואל האם אתם מרגישים שבאמת באות רשויות אחרות ולומדות?

מר ספיר:

רשויות אחרות באות לפה ללמוד הרבה מאוד נושאים, ביניהם גם איכות סביבה. הרבה מאוד נושאים. המשרד להגנת הסביבה לצערי פחות דומיננטי ופחות משתף פעולה.

זה נכון לאורך הדורות.

מר בן עמי:

המשרד הוא בעייתי, אבל יש לנו מנהל מחוז מצוין-שאתו אנחנו עובדים מאוד יפה, והם לא מפריעים לנו, וכשצריך הם עוזרים לנו.

מר זלוף:

אנחנו בכל זאת רשות שהיא סמן ימני מאוד גדול לכל הרשויות האחרות. אנחנו יודעים גם לתת וגם לקבל. אנחנו גם יודעים לפרוס את הדברים שלנו בצורה כזו שהם יכולים לחפש אותם באינטרנט בתוך האתרים שלנו, ולקבל.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 39 -

מר בן עמי:

מאוד פתוח.

מר זלוף:

ודרך אגב, אנחנו גם עושים מאמצים גדולים מאוד כדי להסביר למשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה רוצה תמיד שאנחנו נעשה צעדים כדי שאחרים ילמדו ויתכנסו לצעדים האלה. אז יש איזשהו תהליך כזה. מצד שני, אתה יודע, רשויות החוק עסוקות עוד בדברים שהם בסיס החיים, מה שנקרא.

מר גורן:

בנושא של תכניות מתאר- באות רשויות ולומדות?

מר זלוף:

נכון, גם בזה. זה פתוח והם באים.

מנהל המחוז הוא נהדר. אני חושב שאם המשרד היה פתוח יותר והיה מנסה, כמו לדוגמא תכנית האקלים שלנו, שהיא כבר רצה בכל פינה, בכל מקום, כולל וועדות הכנסת שהיו וכו'. השאר, שאר הדברים, אני אומר, אם המשרד היה יותר פתוח הוא היה מקבל פה אפשרויות להעביר את זה.

אתה יודע -ירוחם, קרית שמונה וכו'.

מר לדיאנסקי:

חיים, אנחנו עיר עולם, מדברים עלינו כעיר עולם. מבחינתי האתגר זה לא להיות העיר מס' 1 בישראל, האתגר הוא באמת להיות כמו וונקובר וכמו פריז וכמו מקומות אחרים בעולם. זה האתגר האמיתי.

מר בן עמי:

הוא דיבר על משהו אחר.

מר גורן:

האתגר הוא שאום אל פאחם תהיה כמו תל-אביב וקרית שמונה תהיה כמו תל-אביב.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 31

מתאריך כ"ט שבט תשפ"ג ()20/2/2023

- 40 -

מר בן עמי:

לג'לג'וליה- מי שבא לשם זה מנכ"ל עיריית כפר סבא, והיום כל הגגות בג'לג'וליה הם גגות סולריים , והם מתחילים שם למכור חשמל. הוא עשה שם דבר מדהים.

הישיבה נעולה

_____________

גלילה בן-חורין

מזכירת מועצה

ע' מנכ"ל העירייה