החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - פברואר 2021

עיר: תל אביב-יפו
קטגוריה: ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך: 15/04/2020
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יא באדר תשפא

221

מספר ערר: | 11:06 / 140021609

מספר ועדה: | 12223

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון חיים

חבר: עו"ד קורן משה

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

כהן חיים ישי תעודת זהוה 188888 כהן פאולטה תעודת זה קוו

חשבון לקוח: 11053206

מספר חוזה: 951199

כתובת הנכס: מיצקביץ אדם 17

כה| חיים ישי תעודת זה\ה שששש 888₪ כהן פאולטה תעוד זה השועמווטטות!

חשבון לקוח: 11053208

מספר חוזה: 951201

כתובת הנכס: מיצקביץ אדם 17

כהן חיים ישי תעודת זהות 08008 כהן פאולטה תעודת :הת ₪

חשבון לקוח: 11053209

מספר חוזה: 951202

כתובת הנכס: מיצקביץ אדם 17

כהן חיים ישי תעודת ז הוה 88880808 כה| פאולטה תעודת זהותקעקותוווון]

חשבון לקוח: 11053207

מספר חוזה: 951200

כתובת הנכס: מיצקביץ אדם 17

ע"י ב"כ עו"ד: אברהם כהן

-גב ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: כהן חיים ישי

ב"כ העורר/ת עו"ד : כהן אברהם

כהן אברהם

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עז"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

ב"כ העוררים: דרישת התשלום לא יצאה ליורשים הספציפיים אלא רק למי שגר בנכס עצמו לפי מיטב

ידיעתי, אני חושב שמן הראוי היה שהדרישה לתשלום תצא לכל היורשים.

ב"כ המשיב: אבקש לדחות את הטענה. טענה זו עולה לראשונה כעת בפתחו של דיון ההוכחות ומהווה

הרחבת חזית אסורה. ככל שלטענת העורר קיימים מחזיקים נוספים ו/או שהוא אינו מחזיק בנכס יתכבד ויפנה בהודעה מתאימה בהתאם לסעיף 325 לפקודת העיריות. טענה זו אף לא גובתה בתצהירים ועל כן דינה להידחות על הסף.

ב"כ הצדדים: לאחר הפסקה ולאור המלצת הוועדה הגענו להסכמות כדלקמן:

החל מיום 15.04.2020 ואילך יחויב הנכס בסיווג מגורים, בשים לב לכך שתיקון הסיווג לבית מלון היה

ביום 27.2.2020. העוררים מתחייבים להודיע למשיב על כל שינוי שיעשה בשימוש בנכס, ככל שיעשה.

החלטה .

לאחר ששמענו את הצדדים אנו נותנים תוקף של החלטה להסכמות לעיל.

אין צו להוצאות. , /

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.02.2021.

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון חיים | חבר: עו"ד קורן משה

שם הקלדנית: מירית צחי

וו

תאריך | : יא באדר תשפא

2(1

מספר ערר: | 11:06 / 140021609

מספר ועדה: | 12223

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון חיים

חבר: עו"ד קורן משה

החלטה

לאחר ששמענו את הצדדים אנו נותנים תוקף של החלטה להסכמות לעיל.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.02.2021.

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון ל רו"ח ז'יטניצקי ₪ חיים | חבר: עו"ד קורן משה

ו[

שם הקלדנית: מירית צחי

וו

תאריך : | באדר תשפא

222001

מספר ערר: | 10:55 / 140020509

מספר ועדה: | 12222

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: כלכלן ויינריב אהוד שכנא

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת:

מ.א אהרון נכסים והשקעות בע"מ חברה כ שו

חשבון לקוח: 11025676

מספר חוזה: 929021

כתובת הנכס: אצ"ל 16

ע"י ב"כ עו"ד: עורכי דין עו"ד יוסי פורבין/ עו"ד אלי שיליאן

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: מ.א אהרון נכסים והשקעות בע"מ ע"י מר אהרון משה

ב"כ העורר/ת עו"ד : יוסי פורבין

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

ב"כ המשיב: בהתאם להמלצת הוועדה הנכבדה ובכפוף לכך שלא נוצל בעבר, אסכים לתת לנכס פטור

בגין נכס ריק לפי תקנה 13 לתקופה מיום 1.1.19 עד ליום 30.6.19.

ב"כ העוררת: מסכים.

החלטה

אנו מאשרים את המוסכם בין הצדדים, כמפורט לעיל וממליצים כי יתרת חובתו הנגזרת של העוררת תשולם בתשלומים כפי שיוסדר עם מחלקת הגבייה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. /

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 22.02.2021.

יו"ר: עו"ד דויטש-יה ה חבר: כלכלן ויינריב אד שכנא חבר: עו"ד ₪

שם הקלדנית: שני מראד.

]]]

תאריך - : דבאדר תשפא

מספר ערר: | 09:20 / 140021153

מספר ועדה: | 12219

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ה ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת:

אתח עליזה תעודת זהו 1 שמשששש 8), אללוף אריה תעודת זהות אלאלוף אריה תעודת זהות אללוף אברהט תעודת

זהות מטלון מתי תעודת זהו

חשבון לקוח: 11069398

מספר חוזה: 971668

כתובת הנכס: תושיה 17

אתה עליזה תעודת זהות ששששש₪₪₪) אללוף אריה תעודת זהות ,אלאלוף אריה תעודת זה\ת ששפשושששש, אללוף אברהם תעודת

זהות ,מטלון מתי תעודת זהוה ופפ

חשבון לקוח: 11069413

מספר חוזה: 971674

כתובת הנכס: תושיה 17

ע"י ב"כ עו"ד: ריבלין גיל

-גב ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: מור רוזנבויים

נוכחים:

העורר/ת: אללוף אריה

ב"כ העורר/ת עו"ד : ריבלין גיל

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: מור רוזנבויים

פרוטוקול

אלאלוף אריה לאחר שהוזהר כדין משיב לשאלות ב"כ המשיב:

ת: אני מאשר כי בסמוך ל- 31/10/2019 הנכס פונה והיה ריק מכל חפץ. אני מבקש להוסיף כי בכל מקרה מדובר בגרוטאות של השוכר שפונו על ידו עפ"י בקשת העוררים,

ב"כ המשיב: וכח הצהרת העורר אני מסכימה שהערר יתקבל באופן חלקי במובן שהנחת נכס ריק

תינתן לנכסים החל מיום 1/11/2019. יובהר כי אין בהסכמה זו כדי לפגוע בהנחה שכבר ניתנה לנכסים. מעבר להנחה שמועד התחלתה משתנה ל- 1/11/2019 אין שום שינוי אחר.

ב"כ העוררים: אני מסכים,

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : ד באדר תשפא

111

מספר ערר: | 09:20 / 140021153

מספר ועדה: | 12219

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת: אתח עליזה, אללוף אריה, אלאלוף אריה, אללוף אברהם, מטלון מתי

-1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו מודים לצדדים על הרצון הטוב לסיים את המחלוקת בדרך של פשרה ונותנים תוקף של החלטה

להסכמה לעיל. 1

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 16.02.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. ְ

\ / ור

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון חבר: עו"ד קורן משה

יו"ר: עו"ד ויסמן גד

שם הקלדנית: ענת לוי

0.0.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‏ : ג באדר תשפא

מספר ערר: | 11:02 140022113

מספר ועדה: | 12218

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

א.מ.א - אומנות מקורית אלטרנטיבית (ע"ר) עמותה שטוו

חשבון לקוח: 10884036

מספר חוזה: 775152

כתובת הנכס: לבונטין 7

א.מ.א - אומנות מקורית אלטרנטיבית (ע"ר) עמותה ₪ /]

חשבון לקוח: 10884037

מספר חוזה: 775157

כתובת הנכס: לבונטין 7

א.מ.א - אומנות מקורית אלטרנטיבית (ע"ר) עמותה שוו]

חשבון לקוח: 11072816

מספר חוזה: 975273

כתובת הנכס: לבונטין 7

א.מ.א - אומנות מקורית אלטרנטיבית (ע"ר) עמות ו

חשבון לקוח: 11133289

מספר חוזה: 1040537

כתובת הנכס: לבונטין 7

ע"י ב"כ עו"ד: ברי רוזנטל

-גב ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפז

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: א.מ.א - אומנות מקורית אלטרנטיבית (ע"ר)

אסיף צחר

ב"כ העורר/ת עו"ד : ברי רוזנטל

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

ב"כ העוררת:

העורר:

ב"כ העוררת:

ב"כ המשיב:

העורר:

ב"כ המשיב:

פרוטוקול

בהתייחס לטענה של המשיב שיש איחור בהגשת ההשגה. לא הוצגו אסמכתאות לגבי מועד המסירה של התשובה. הייתה ארכה שניתנה ע"י הוועדות שנמשכה עד אמצע מאי. האיחור היה קצר לפי מה שנטען. נכס אחד הועבר לחזקתנו רק באוגוסט (הכנס ששטחו 51 מ"ר) בסופו של דבר הוא נוסף להשגה. יש פסיקה שחברי לא הזכיר, הלכת ויקטור עבוד בר"מ 910/14. ההשגה הוגשה ביום 5/8/2020.

אני מנכ"ל העמותה. אנחנו עמותה נתמכת. לא ידעתי שאנחנו לא מקבלים את ההנחה. רק ביולי שמתי לב שהעלו את חיוב הארנונה בעקבות הסיפור שהיה בעניין תאטרון הבימה, עד אז חשבתי שיש לנו את ההנחה הרגילה ולא ידעתי שיש שינוי בחיובים.

לעניין טענת המשיב שלא מדובר כלל בהשגה ולכן לא היה מקום להגיש ערר, אני מפנה לנספח א לכתב הערר שהוא למעשה תשובה מפורטת להשגה שהגשנו.

מבחינת העוררת מכתב זה יצא לאחר שהיה דיון בטענות העוררת לגופן וזו היא

החלטה מסכמת בטענות אלו. מיד שקיבלנו את ההחלטה הגשנו ערר.

אנו עומדים על הטענה לעניין האיחור. נדמה כי אין מחלוקת על כך שכתב "השגה"

לא הוגש במועד כנדרש בדין. אומנם ניתנו הארכות להגשת השגות לשנת 2020 בשל משבר הקורונה ואולם העוררת לא השכילה לנצל גם את המועדים המאוחרים האלה והגישה את ההשגה רק ביום 5/8/2020. מדובר באיחור מהותי יאשר מפקיע כל סמכות לדון בטענות הן מידי המשיב והן מידי הוועדה הנכבדה. המכתב שנשלח לעוררת ביום 1/9/2020 (נספח א לכתב התשובה לערר) אינו מהווה תשובה להשגה שכן נחתם ע"י מנהל המחלקה מר אלברט גולבר. על כן טענות העוררת באשר לתחולתו של פס"ד עבוד כלל אינן רלבנטיות למקרה זה. המשיב התייחס לכך בסעיפים 21 עד 25 לתשובתו. מדובר במקרה ברור של איחור בהגשת ההשגה וגם בשעה זו העוררת לא המציאה טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מלשונו הברורה של החוק ומפסיקת בתי המשפט שניתנה בעקבותיו כמפורט בין היתר בסעיפים 11 עד

7. ככל שהוועדה לא תמצא לנכון כבר כעת לדחות את הערר על הסף, אבקש להגיש

סיכומים בטענה המקדמית.

לאחר ששמעתי את דברי הוועדה שקיים קושי לדון בערר בשל העובדה שההשגה הוגשה באיחור ניכר, אני מסכים למחוק את הערר מבלי לפגוע בטענות המהותיות שלי שהועלו גם במסגרת ההשגה לשנת 2021 אשר תידון לגופה.

מסכים.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : ג באדר תשפא

מספר ערר: | 11:02 / 140022113

מספר ועדה: | 12218

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת: א.מ.א - אומנות מקורית אלטרנטיבית

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

נוכח הסכמת הצדדים הערר יימחק ללא צו להוצאות.

הצדדים שומרים על טענותיהם המהותיות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 15.02.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עור פרינץ ר(תבאל חבר: ויינריב אוז, כלכלן

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ 1

בפני חברי ועזדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

פרנקו יוסף העידה זה ש טקש

חשבון לקוח: 10714278

מספר חוזה: 581741

כתובת הנכס: אליפלט 13

-1ב ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: פרנקו יוסף

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפז

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

ג באדר תשפא

********* / 3

העורר: אני מכרתי את הנכס לנתיבי איילון והייתי אמור לפנות אותו עד סוף נובמבר. הם גם הבטיחו

שאם אפנה קודם הם יפצו אותי. התחלתי לפנות. זה היה עסק של פחחות לדודי שמש.

נתיבי איילון פינו את מרבית רחוב אליפלט. הם אמרו לי שאגי יכול להשאיר את מה שיש בנכס והם יפנו את זה. אני לא יודע אם החפצים שם. אני הודעתי לעירייה שעזבתי את הנכס, עובדה

שבאו באוקטובר לנכס.

ב"כ המשיב: | הבקשה לפטור נכס ריק התקבלה ביום 18/10/2020 לפי אישור הפקס ונדחתה.

אין חולק שבמועד ההשגה הנכס לא היה ריק. כעת נאמר לי כי הנכס כלל אינו מצוי בחזקתו של העורר ואולם למיטב ידיעתי לא נמסרה הודעת "איני מחזיק" לעירייה על כך. ככל שתימסר הודעה כאמור לעירייה בהתאם להוראות סעיף 325 היא תבחן

לגופה ממועד מסירתה.

העורר: אני זוכר שהודעתי לעירייה שאגי לא מחזיק בנכס, אין לי העתק ממה שהגשתי להם.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך ‎ :‏ ג באדר תשפא

מספר ערר: | 12:33 / *********

מספר ועדה: | 12218

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת: פרנקו יוסף

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאחר ששמענו את דברי הצדדים אין מנוס מדחיית הערר. מן הצילומים שהוצגו לוועדה עולה שבסוף חודש אוקטובר היו בנכס חפצים רבים גם אם מדובר בפסולת ולא בחפצים שימושיים.

גם העורר אינו חולק על העובדה שבנכס היו חפצים במועד זה, אלא שהוא טוען שמדובר בפסולת וכי הסיבה שהחפצים לא פונו היא שחברת נתיבי איילון שקיבלה לידה את הנכס בתחילת חודש נובמבר 0 אמרה לעורר שהוא יכול להשאיר את הפסולת בנכס וחברת איילון תפנה אותו.

מן החומר שהונח לפנינו לא הוצגה לנו הודעה של העורר על כך שהודיע לעירייה על שינוי מחזיקים בחודש אוקטובר או נובמבר שאז עבר הנכס לחזקת איילון. מן הדברים עולה שהעורר לא היה מודע לכך שעליו להודיע על שינוי המחזיקים ובמקום זאת העורר ביקש בקשה לקבלת פטור מנכס ריק ביחס לחודש אוקטובר 2020.

לצערנו לא עלה בידינו להביא את הצדדים לידי פשרה. הלכה בעניין מתן פטור לנכס ריק היא ידועה ועל העורר להוכיח שהנכס הוא ריק לחלוטין על מנת ליהנות מהפטור.

כאמור זה לא המצב במקרה זה.

מדברי העורר אנו למדים שככל הנראה עליו לנסות ולמצוא את הפתרון לבעיה שנוצרה מול חברת איילון, בוודאי ביחס לתקופה שמחודש נובמבר 2020 ואילך שאז לקחה לידיה את הנכס.

יחד עם זאת, כאמור עניין זה אינו בסמכות הוועדה ועלינו להחליט עפ"י הדין.

הערר נדחה ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 15.02.2021.

בהתאם לתקנה 20 ( 2 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) ה - סם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

7 2 3/0

יו"ר: 0 חבר: ויינריב א מלכלן חברה: רו"ח לי אורלי

שם הקלדנית: ענת לוי

וזו

תאריך | : כט בשבט תשפא

מספר ערר: 12:11 /140021811

מספר ועדה: | 12217

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: עו"ד מטרסו אהוד

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

העורר/ת:

אזרזר דניאל תעודת זהות

חשבון לקוח: 11116966

מספר חוזה: 1018670

כתובת הנכס: פיארברג 35

-גב ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

נוכחים:

העורר/ת: אזרזר דניאל - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר

החלטה

השעה 12:15 ואין התייצבות מטעם העורר.

העולה מהתיק יש אישור מסירה של זימון לדיון הקבוע לשעה 11:30.

בשים לב להחלטת כב' היו"ר עו"ד אבי סטוקהולם מיום 24/11/2020 בה נקבע לפנים משורת הדין כי

החלטה על מחיקת הערר מחוסר מעש מבוטלת ולכך שלא נמסרה כל הודעה מטעם העורר באשר לאי

התייצבות היום, אנו מורים על מחיקת הערר.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 11.02.2021.

| / בי יי /.

יו"ר: עו"ד קפלן אפ חבר: עו"ד מטרסו אהוד - --= ...| חבר: עו"ד פלדמן|אהוד

שם הקלדנית: ענת לוי

וו וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‏ : כז בשבט תשפא

1"(

מספר ערר: | 12:09 / 140021259

מספר ועדה: | 12215

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

המשיב:

נוכחים:

ב"כ המשיב:

העורר:

העורר/ת:

בביקר אדם באשיר מוהמד הת עודת זה קושו

חשבון לקוח: 10941594

מספר חוזה: 833737

כתובת הנכס: יסוד המעלה 44

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: מור רוזנבויים

העורר/ת: בביקר אדם באשיר מוחמד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: מור רוזנבויים

פרוטוקול

שטח הנכס נשוא הערר יעמוד על 118.35 מ"ר. השטח הזה יהיה השטח לחיוב.

השינוי יבוצע מיום 1.1.2020.

אחרי שהוסבר לי אני מצהיר שאני מבין את ההסכמה ואני מאשר אותה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : כז בשבט תשפא

2201"(

מספר ערר: | 12:09 / 140021259

מספר ועדה: | 12215

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת: בביקר אדם באשיר מוחמד תעודת

=ב ג ד.*

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאחר שווידאנו שהעורר מבין את ההסכמות והמשמעות שלהם, אנו נותנים תוקף של החלטה להסכמות וללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 09.02.2021.

/* 8 - ==

/ 6 / . 7

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון חבר: ₪ / שמעון חבר: עו"ד קורן משה

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

המשיב:

נוכחים:

העורר:

וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

אבו מנה אנטון תעודת זהוה ששו

חשבון לקוה: 11051986

מספר חוזה: 952561

כתובת הנכס: ארליך 4 א

ע"י ב"כ עו"ד: הרמלין גיא

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקובי

העורר: | אין נוכחות

ב"כ העורר עו"ד: הרמלין גיא

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקבכי

פרוטוקול

כו בשבט תשפא

1),(

140020903 / 8

ב"כ העורר: | הבנתי שמבחינת העורר הערר מיצה את עצמו. העניין הוא שאגי מבקש לשמור את

זכויות מרשי שהפך להיות מיופה הכח של היורשים של המנוח ג'מאל אבו מאנה ז"ל, על מנת לפעול למחיקת חיוב המנוח בנכס. אני מבקש לציין שאחד היורשים של המנוח היה כל העת בכלא ולא יכל היה לפעול בעצמו. טענתי ממוקדת בכך שלמעשה מנהל הארנונה קבע חיוב רטרואקטיבי לאדם שלא היה בחיים. אני מצר על כך שהעירייה לא פותרת את מכלול הנושא בגדרו של תיק ערר זה. למרות האמור לעיל הבנתי שהערר הקונקרטי אכן מיצה את עצמו.

ב"כ המשיב: | אני מפנה להחלטת מיום 15/7/20 אשר בה ניתן להסכמה שבנינו תוקף של החלטה

ובכך הסתיים הערר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!ו

תאריך : | כו בשבט תשפא

ולוגשו:

מספר ערר: | 11:28 / 140020903

מספר ועדה: | 12214

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר: אבו מנה אנטון

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

שני הצדדים הצהירו כי הערר מיצה את עצמו בהחלטה מיום 15/7/20 ולפיכך אנו חוזרים ומאשרים את שהוחלט ביום 15/7/20 לסיום הליך ערר זה.

מנגד אין בערר זה כדי לקבוע עמדה כלשהי ביחס לכל הדברים שמסר לנו ב"כ העורר לצורך הגשת כל בקשה שימצא לנכון להגיש הן בפני המשיב והן בפני ועדת ערר או ביהמ"ש.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 08.02.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה. / בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(6דָרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 7 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד דויטש יהוש* חבר: ויינריב אודי-55 כלן חבר: עו"ד אֶהוד פלדמן

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‏ : כו בשבט תשפא

1"(

מספר ערר: | 10:22 / *********

מספר ועדה: | 12214

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

המשיב:

בוכחים:

העורר/ת:

נוי שלמה תעודת זהות *********,נוי תמר תעודת זהות שוקוווותות

חשבון לקוח: 10358040

מספר חוזה: 224863

כתובת הנכס: אפטר יעקב 6

-1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפז

ע"י ב"כ עו"ד: נטלי בן דוד

העורר/ת: נוי שלמה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: נטלי בן דוד

פרוטוקול

העורר: אני חושב שהדברים שכתב חוקר העירייה אינם מדויקים אך למרות הכל אני מוכן למשוך את

הערר ובפרט מאחר שועדת הערר הסבירה לי מה המשמעות של סעיף 0 מכוחו הגשתי

את הערר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | כו בשבט תשפא

2"(

מספר ערר: | 10:22 / *********

מספר ועדה: | 12214

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת: נוי שלמה, נוי תמר

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 08.02.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונ )(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

רו / ..

יו"ר: עו"ד חבר: ויינריב א חבר: עו"ד אוד פלדמן

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ערר מס': 140021007 שליד עיריית ת"א -- יפו

בפנ? חברי ועדת הערר:

<ו/ר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: דייר אתיקס פירסטנברג, רו"ח

חבר: אוד" ולינריב, כלכלן

העורריט: מיה טרוינר ת.ז,

רועי טרוינר ת,ז.

-נגד-

מנהל הארנוגה בעלריית ת'/א- יפו

החלטת

העובזדות וגדר המחלוקת

העוררים מחזיקים בנכט מטפך 2000432264, בשטח של 265 מ"ר, ברחוב קהילת אודטה 27, תל אבלב.

חמשיב חייב את העורריט בגין כלל הנכס, דהיינו דירת מגורים, של העוררים וכלל בשטח את שטת הפרגולה הממוקמת במפלס העליון של דירתם.

הערר נסב בשאלה האם הפרגולה, בשטת של כ-18 מ"ר, עומדת בהגדרת ייפרגולהיי לפכ צו הארנונח של עיריית תל אביב. השאלה המשפטית העומזדת להכרעה היא האם יש לראות בפרגולה אשר תחומה במלואח על ידי קיר מצדח האחד, אך מצידה השני תחומה על ידי קיר רק בתלקה של הפרגולה, משוט יישני קירותיי שהם תנאי לתיוב פרגולה בארנונה, כחלק מכלל הנכס.

בישיבה מקדמית מיום 3.2.20, צמצמו העוררים את עררס וויתרו על טענתם ביתט לחיוב שטת משותף בבנין.

טענות הצדדים

העוררים טוענים כי על פי ההגדרה של ייפרגולהיי בסעיף 1.3.1 <ב הקובעו ייפרגולה-

תתוליב במלואה אם יש לה שני קירות או יותריי, חובה כי הפרגולה תהיה נתמכת בשתל פאות הסמוכות במלואן אל הקיר, מה שאין כן בענליננו.

אין מחלוקת עובדתית כל לשתי פאות (לכיוונים מערב ודרום) אין כל תמיכח. לפרגולת פאה אחת באורך של כ- 7 מטריט, הסמוכה במלואת לקלר (כיוון מצרח). לפרגולה פאה שנייה, אשר, כלשון העוררים היא ייבאורך של כ-2.5 מטרים כאשר כמחצית ממנת טמוכה לקיר וכמחצית אלנה טמוכה לקיר (כיוון צפוףי.

לטענת העוררים על פי פטק הדין בעמיינ 61434-01-12 ביינרט נמ מנהל הארנונה בעלריית תל אביב (להלן:ייפסייד ביינרטיי) , על הגדרת פרגולה להתפרש בצמצום.

קריאה מצומצמת שכצו מתייבת בירור של כוונת המחוקק אשר דיבר על שני קירות.

וכלשון העוררים בסעיף 3.7 לטיכומיהם: ייהאס שני הקירות צריכים לתפוף באופן מלא שר פאות של הפרגולה, או שמא מספיק שהקלרות יחפפו באופן תלקי את פאות הפרגולתיי.

לטענת העוררים הואיל ולפרגולה שבמרפסתם אין יישני קירותיי- הרי תיא בבתינת פרגולה הפטורה מארנונת.

העוררים מוסיפים וטוענים כי גס על פי הגדרות שבתקנות התכנון והבניה, מדובר בפרגולה (ובלשונה העברית יימצללהיי) ומשכך, לא מיתן לתגדיר את שטח הפרגולה בכל הגדרה אחרת זולתי ייפרגולהיי.

לעניין זה חוזרים העוררים ומפנים לתוצאתו של פסהייד בעניין ביינרט הנייל, הקובע כי הערעור התקבל וכל אין לתייב את שטת הפרגולה בארנונה בלא שנקבע כי המדובר בסוג שטח אחר. '

חמשיב טוען כי משהוכח בביקורת חוקר התוץ מטעם חמשבב כי הפרגולה תחומה על ידי שני קירות, אשר ביניהט זווית של 90 מעלות, ואף, למעלה מן הצורך, ברור כל אין כל תציצה בין הקירות לבין הפרגולה, הרי מדובר בפרגולה המחוייבת במלואה.

המשיב אף הוא מפנה לפסחייד בעניין ביינרט, הקובע כי על מנת שפרגולה תהא בת חיוב, יש צורך בשני קירות לפחות, אשר תותמים את הפרגולה באופן שנוצר מבנה טגור. על הקירות לחיות צמודיט או סמוכים לפרגולה ואין תובה שהקירות לבנו לחד עס הפרגולה ועבורה.

אין כל משמעות לכך שהפרגולה יינתמכתיי על ידי שני קירות, אלא, אך ורק ייתחומהיי על ידי שני קירות.

המשיב הפנה לשורה של החלטות וועדות הערר אשר קבעו באופן חד משמעי, כי אזן כל דרישה שהקירות התוחמלס את הפרגולה יתתמו אותה לכל ארכה אן אפללו יהיו בנוללם עד לגובה הפרגולה.

המשיב אף הפנה אל התמונות שצורפו לממצאי הבלקורת, המצביעות כי שטח הפרגולה משמש את העורר לתכליות השימוש לשמס נועדו פרגולות.

המשיב טוען כל בדין חייב את העוררים בגין הפרגולה.

דוו והכרעת

הוועדה קיימת שנל דיונים ביוםס 3.2.20 (ישיבה מקדמית) וביום 15.6.20 (ישיבת

הוכחות). בפנל הוועדה העיד העורר, מר רועי טרוינר, אשר נחקר קצרות על תצחירו.

מטעם המשיב, העיד חוקר התוא, מר ליאור יהודה, שערך את דויית ביקורת התוף בנכטי ושרטט את תרשים המבנה.

לאחר שמלעת הצדדים ובחינת תומר הראות נתח דעתנו כי דין הערר להידחות.

העורר אישר בתקירתו הנגדית כל המדידה שבצע תוקר החוצ י*תואמת את המצב בשטח'י.

העורר מסר כי אין לו שאלות להציג בפני תוקר החו* מטעט המשכב, ועדותו של חוקר התוץ לא נסתרה.

לשאלת הוועדה השיב חוקר התוצ מטעט המשיב כי מעיון בתמונות שצירף לתצהירת הוא רואת כל אין כל חציצה בין הקיר ובין הפרגולה.

נמצא, אפוא, כל כל שנותר לנו, הוא להכריע האם הפרגולה כפי ששורטטה ותוארה על ידי חוקר תחוץ, עומדת בהגדרת ייפרגולחיי שבצו הארנונה.

1. וועדת הערר בערר 140018082 בם רוטברט ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב בראשות

היוייר עו"ד שלומית ארליך, (לחלן: ייעניין רוטברטיי) התליהסה למקרה דומח, בו אתד הקירות שתוחמיט את הפרגולה, תיתם את הפרגולה רק ביתט לחלק מארכה, כבמקרה שבפנינו.

וועדת הערר בענלין רוטברט התליטה כי:יי אין בידינו לקבל את הטענה, כי העובדה שארכו של הקיף התוחט את הפרגולה מצדית המערבי, מהווה רק 76% מהצלע המערבית של הפרגולה, טותדת את הלות הקיר, קיר תוחם כדרישת סעיף 1.3.1 יג (כיום יב - י,ד.) לצו האדנונת. איננו סבורים, כי הארכת צלע אחת של הפרגולה, מעבר לקיר התוחט, יש בה כלי לשנות את הרציונאל העומד בבסיט חיובת של פרגולה מכח סעיף 1.3.1 יג לצו הארנוגה, ואיננו סבורים, כי יש ליתן יד לנסיון לעקוף את הוראת צו הארנונה, בזירך של הארכת הפרגולה מעבר לקירות התנותמים אותה...?

כמו כן הבחירה הוועדה בעניין רוטברט כי פסק דין ביינרט התייחט לפרגולה *צפתיי העשויה משלד ברול חיצוני הנסמך על עמודים וצמודה לשני קירות פינתיים של חזיר בנול הפוניט בוווית של 270 מעלות, אל מרפסת הגג, בעוד העניין שבפני הוועדה בעניין רוטברט מדובר בפרגולה הנתמכת ונתחמת בשני קירות היוצרים זווית של 90 מעלות.

כל האמור בענלין רוטברט לעיק, יפה ונכון גט לענייננו.

גם בפס'יד ביינרט עצמו- אשר בנטיבות העובדתות המיוחדות שהיו בפניו, פטר את העוררת שס מחיוב ארנונה- יש כדי להוליכנו אל המסקנה אליה הגיעה וועדת הערר בענלין רוטברט, גס בענינננ.

ביחמייש (כבוד השופטת צילה צפת), אמצה את תכלית צו הארנונה כפי שהוגדרה על ידי וועדת הערר, במילים :יי מטרת מחוקק המשנה הלתה לחליב פלגולה הטוגרת על שני קירות ויוצרת מבנה סגור בשנל צדיוי/.

במקרה שנדון בפניה הקירות לא סגרו על הפרגולת, אלא היוו מעין תמלכה באופן שהפרגולה צפה על שני צדי החדר. הקירות שס לא תחמו את הפרגולה באופן שנוצר מבנה סגור, באף אחד מצדדיו ורק בנטיבות אלה, קבע ביחמייש כי אין לתייב את אותה פרגולה בארנונה.

מנגד, דתה ביחמייש המחוזי את טענתה הנוספת של המערערת לפיה לשם חיוב בארנונה, על הקירות התוחמי את הפרגולה להבנות יתד אתה ועבורת.

ג לשון ההגדרה ייפרגולה- תנחוייב במלואת...* מצביעה על האפשרות כל אחד משנל הקירות התוחמיס את הפרגולה יהיה קצר מן הפאה השלמה של הפרגולה, ולמרות שכך, לא תחוייב הפרגולה בתחשיב המתנליחט לאורך הקיר התותם, אלא לכלל שטח הפרגולה, על פי בסיסה הגיאומטרי בהכפלת פאותיה.

גם העוררים לא עתרו לשנות את שטת תיוב הפרגולה, אלא הסתפקו בהכרעה, האם בנטיבות העניין הפרגולה הינה בת תיוב- כן או לא.

מעניין לפנות וללמוד, בעניין זה, מן הדין העברי (בלא להיכנס לתחולתו של חוק יסיודות המשפט, תשייס - 1980, ככל שלא נמצאה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה הפסוקה

או בדרך של היקש) בכל הקשור לדיני סוכה כשרה.

עיקר הסוכה בסכך -- ומכאן שמה. כך בדיוק גס הפרגולה.

פרגולה נקראת בעברית וכך בתקנות התכנון והבנייה חיתר לעבודה מצומצמת, יימצללהיי. ראה גס חוק ההסדרים במשק חמדינה תיקוני תקיקה לתשגת יעדי התקציב, לאחר שתוקן לאחרונה בתיקון מש 17, שהוסיף את סעיף 8: יימצללה -- מבנה בלא קירותיי).

לצד הסכך טעונה הטוכה, על פי ההלכת ,לפחות, 3 דפנות. הפרגולה החליבת בארנונה טעונה 'ישני קירות או יותריי.

נקבע בהלכה ( ראה שולחן ערוך), כל הדופן השלישית - די בה שתהא ביימשחויי, דהלינו בשיעור סמלי של טפת אחד (כ 8-10 סיימ).

בעניינינו הייטפתיי הינו קיר באורך של 1.29 מטר התוחס את פאת הסככה, שאורכה המלא 2.5 מטר, דחיינו, פרגולה כשרה לשבת בה להנאה ולשאת בגלנה בחיוב ארנונת.

5. הוכת בפננו --ואין על כך כל מחלוקת- כי הפרגולה כפי שהיא משורטטת בתרשים

המבנת שערך חוקר תתוץ תתומה על ידי שני קלרות אשר בינלהן צווית של 90 מעלות:

הקיר המזרת? שבין האות 4. לאות ₪ בתרשים, והקיר חצפוני שבין האות 3 לאות 2)

בתרשים.

גם מן התמונות שצורפו לתצחיר תוקר החוץ, רואים בבירור את שנל הקירות ההכרתלים.

על פי התמונות ובהיעדר כל טענה סותרת, ברור כי אין כל חציצה בין הקירות לבין הפרגולה. נכון הוא כי חקיר הצפוני תותס את הפרגולה לאורך 1.29 מטרים מתוך 2.5 מטרים, אולם אין בכך כדי לשנות מן חרצ:ונל העומד מאתורי ההגדרה שבצו. נחה דעתנו כי עסקינן בפרגולה אשר יייש לח שני קירותיי כהגדרת הצו, ומשכך תחויב במלואה כחלק בלתי נפרד משטת דירת העוררים.

6 אשר על כן, לדעת רוב חברי הוועדה דין הערר להידתות.

ליעת חבר הוועדה ד''ר אחיקם פירסטנגרג, רו'יח, בזיעת מיעוט: אין לחליב את הפרגולת

בארנוגה במקרת זה, מהטעמיט הבאים:

7. בצו המיסים, סעיף 1.3.1 יבי נאמר ייפרגולה- תתויב במלואה אם יש לה שני קירות או לותרי,

דהיינו, חובה כי הפרגולה תהיה נתמכת בשתל פאות, מה שאין כן בענללננו.

במקרה זגן אין לפרגולה 2 קירות.

8. הפרגולה למעשה נתמכת בקיר אחד ראשי, הקיר תמורתי, תוך שהיא מחוזקת על ידי מוטות

תמלכה מקצה הפרגולה לקיר המזרתי, ותלקל קיר ברותב של 1.29 מי בדופן הצפוני. בהתאם לתמונות 8 ו-9 .

9. רציונל הדרישה בצו המיסים ל- 2 קירות מלאים לחלוב בארנונה הנו הרעיון שהמחציק בנכטי

יוסיף קיר שלישי ולמעשה יוטיף עוד חדר לשטח חזיירה. במקרה דנן מדובר בקיר אחד ראשל המזרתי, שלמעשה מתזיק את הפרגולה ביחד עס תומכות מעליו, תמונות 8 ו-9, וחלקי קיר ברוחב של 1.29 מי המהווה הבטחת תיווק לקירוי הפלסטיק המהווה למעשה את המצללה.

0. במקרה דנן מדובר כאמור בקיר המזרחי המחציק את הפרגולה, עס תומכות, ותלק קיר ברוחב

של 1.29 מי המהווה הבטתת חינוק. אין לפרגולה 2 קלרות ומשכך אין כאן מבנה סגור בשנל צדיו,

הקיר ותצ: לא לוצריס תלחום, וניתן לראות זאת היטב בתמונות 8 ו- 9. הפרגולה למעשה יי צפה

יי והקירות לא תוחמיט את הפרגולה באופן שנוצר מבנה סגור באף אחד מצדדיר .

1. כוונת המתוקק הינה לדרישה של 2 קירות, לא קיר ורבע, לא קיר וחצי, אלא 2 קירות. על פי

פסק הדין בעמיינ 61634-01-12 בלינרט ני מנהל הארנונה בעלריית תל אביב (להלן:יפסייד ביינרטיי), על הגדרת פרגולה להתפרש בדבקנות.

2. לאור תאמור לעיל במצטבר בטעיפים 17-21 אין מדובר בפרגולה עם 2 קירות ולפיכך אין

לחייבה בארנונה.

לסיכוט:

3. אשר על כן התוצאה חיא כי בְרָוָב קולות דין הערר להידחות. בנסיבות העניין אין צו להוצאות,

ניתן בהעדר הצדדים היום [2 / , 1

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנחליים, התש"ס-2000 ותקנה 3 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנחליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים זאת בתוך 45

יום מיום קבלת ההחלטה:

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

א אה ) 1 31

. ,

"ה 4 ו דויטש | חבר דייר אתיקס פלרסטנברג, רוייה חבר: אודי ויינריב-5 לכלן

קלדנית: ענת לוי

ועדת הערר על קביעת ארנונה בללית

שליד עיריית ת'/א - *פר

מטפרי ערר: 140020290

בפנל חברי ועדת הערר:

לף/ר: עו"ד יהושע דויטש

חבל: דייר אחיקם פירסטנברג, ריית

חגר: אודל ויינריב, כלכלן

העולרת: | קלאסיק הוטל מנג'מנט בע"מ

-נגד-

מנהל הארנונה בעיריית ת'/א-יפו

החלטת

לור הועדה, עו"ד יהושע דויטש:

הקדמה וגדר המחלוקת

העוררתת מתולקה במלון דיויד אינטרקונטיננטל (לחלן:ייהמלון"), ברתוב יוטף לוי גונדר 2,

בתל אביב, הרשום בספרל העירליח כנכס 2000304262 חשבון לקוח 10355393.

החל בשנת 2019 החלה המשיבה לסווג שטח של 3,805 מ"ר כי/אולם אלרועיטיי (סי 3.3.10 לצו

הארנונה להלן: ייהצוי) (להלן: 'יהנכס שבמתלוקתיי), להבדיל מיתרת 43,562 מ"ר, אשר

נותרה מסווגת כייבית מלון 5 כוכבים'י (ס' 3.3.6 לצו),

ביום 15.6.20 אחדנו - לבקשת הצדדים - את שני העררים שבנדון באופן שהחלטת התיק הראשון-לשנת המס 2019 תחול גס על הערר לשנת 2020.

לטענת העוררת בכתב הערר, ההפרדה שעשתה העיריה בין אולט אירועים לבין מלון 5 כוכבים, הינה מלאכותית ושגויה. לטענת העוררת, הסיווג לאולם אלרועים שבצו הארנונה, מתייתט לאולמות עצמאיים, שנעשה בהט שימוש עסקי ולא מלונאל.

העוררת מפנה לפסיקה הקובעת כל יש לה*מנע ככל האפשר מפיצול סיווגים של נכסים והעדפת סיווג הומוגני ואתיד ביתס לאותו נישום בגין כלל נכסיו המשרתים את אותה המטרה והמהוויס חלק מהמערך הארגונל.

לטענת העוררת הכלל בארנונה הינו כי יש לסווג את הטפל אתר העיקר וכי יש להעדיף סיווג אחיד של נכסים על פנל פיצולט.

העוררת עותרת כי כל השטח הנייל יסווג במלואו כמלון 5 כוכבים.

המשיב טוען כי הנכס שבמחלוקת סווג בהתאט להוראות הצו על פי תגדרת בתי מלון שבסיפת סי 3.3.6 לצו: ייועסקים אחרים המצוייט בתוך חמלון יחוייבו לפי שימושט"י.

לטענת המשליב שאלת פיצול נכסים הינה שאלה שבשיקול דעת של המשיב, ואין מקוט להתערב בה.

עוד טוען המשיב כל בענליננו הפיצול חינו הכרת המציאות, שכן מדובר במקרה מובהק של נכט רב תכליתל.

בנוסף לכל האמור טוען חמשיב כי סיווגו של אולם האירועים בהתאם לשימוש הנעשה בו בפועל, תואם את ההלכה הקובעת כל יש להעדיף סיווג ספציפי לנכס (אולם אירועים) על פמ טיווג בללי (חלק מבית מלון).

מסור נורמטיבי

סי 8 (א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני תקיקה להשגת *לעדי התקציב) תשנ"ג-1992 (להלן: ייחוק ההסדריסיי) קובע את סמכותה של העירייה להטיל ארנונה על בסיס העיקרון

.10

כי: ייהאלנונה תחושב לפי יחידת שטח, בהתאם לסוג הנכט, לשימושו ולמקומו, ותשלום בידי המחזיק בנכסיי.

תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות חמקומיות) תשסיע -2007 (לחלן:

ייתקנות ההסדרים) הגדירו ייבית מלון-לדבות בית הארחה ואכטניה/י.

מכת חוק ההסדרים ותקנות ההטזז'ריט קבעה מועצת עיריית תל אביב את סיווג בתי המלון בטעלף 3.3.6 לצו הארנונה בשיטה של יילרבותיי , כהאי לישנא: י/בתי מלון...לרבות אותו חלק מהמלון המשמש במסעדת או כבית קפה והמשרת בעיקר את המתאכסניט בו וכן שטחים בנויט המשמשיסם למטרות ספורט ונופש והצמודים לביו המלון.

חנויותת, משרדים ועסקים אחלים המצויים בתוך המלון *חוייבו לפי שימושטיי.

דיון והכרעת

לאחר בתינת הוראות הדין, ויישומו, על פי חראיות, כפי שהוצגו בפנינו הגעתי לכלל מסקנה

כי דין הערר להתקבל.

צו הארנונה אשר נחקק בעקבות הוראת סעיף 8 (אַ) לחוק ההטדרים, ולתקנות הארנונה כפל שצוטטו לעיל, מעניק לייבתי מלון"י הגדרה אשר תכליתה, לקליס ולשלב את הוראות תוק ההטדרים, הן ביחס לייטוג הנכסיי, הן ביחס ליישימושויי וחן ביחט ליימקומויי. צו הארנונה

ראה בבית המלון מערך רב תכליתי בעל שתי קטגוריות :

קטגוריה אחת: יאותו חלק מהמלון המשמש כמטעדה או כבית קפה והמשרת בעיקר את

המתאכסנים בו וכן שטחים בנויים המשמשים למטרות ספורט ונופש והצמודיט לבית המלוך''.

קטגוריה שניה: יחנויות, משרדיט ועטקיס אחריט המצויים בתוך המלון *חוייבו לפי

שימושם"'.

במאמר מוטגר *צולון כי המשפט: יישטחים בנוייט המשמשים למטרות ספולט ונופש הצמוזייט לבית המלוןיי יתכן והוא צר קטגוריה שלישית העומדת בפני עצמה, ויתכן כי הוא בבחינת תת קטגוריה של הקטגוריה הראשונה.

כך או כך, אין המשפט המצוטט לעיל רלבנטי לדיון שבפנינו.

נמצאנו למדדים, כי מטעדה, או בית קפה, ככל שמשרתים בעיקר את המתאכסניס בבית המלון, חרי הס חלק מהמלון. לעומת זאת, חנויות ומשרדים הנמצאלם במלון- יתוייבו לעולם לפל שימושט.

ליבת המחלוקת להכרעתנו: באיזו משתי תקטגוריות לכלול את אולם האירועים של חמלון.

אס לקטגוריה הראשונה הרי אולם האירועים הינו חלק בלתי נפרד מן המלון וכך גם יסווג ואם נכלול את אולם האלרועיס לקטגוריה השניח, הרי אולם האלרועים יטווג לפי שימושו, דהיינו, בטיווג של אולם אלרועים.

השטח שבמתלוקת, דהיינו אולם האירועים, לא וכה להתייתסות ספציפית בין מרכיבי בית המלון כפי שהוגדרו בצו הארנונה, אך לאור המילים: ילדבווג אותו חלק מהמלון המשמש 5...*, ברור כי המסעדה ובית הקפה אינם רשימה ממצה וסגורה של מרכלבי המלון אשר חנם חלק מן המלון, (כמו גם אולמות אחרים של המלון, בר המלון, חדר המשחקים של המלון ועוד חלקים הנכללים במלון), כל עוד הס משרתים בעיקר את המתאכסניס בו.

מכאן, שאולם האירועים הינו חלק מקביל וזהה לאותו חלק מן המלון המשמש למסעדת המלון או בית הקפה של המלון, במגבלות המשותפות לבית הקפה ולמסעדה, הנובעות מהמשך ההגדרה: *והמשרת בעיקר את המתאכסנים בו

בית הקפה של חמלון, מסעדת המלון ואולם האירועים של המלון, מובתנים מייחנויות, משדדים ועסקלט אחריט המצויים בתוך המלון (אשר- *.ד.) *חוליבו לפי שימושטיי, שכן חנויות ומשרדים, שבייסודס מנוהליט באופן עבמאי ומנותק מן המלון, תרף מיקומם בין כתלל המלון.

לאור האמור לעיל ולאחר שמצאנו כי דינו של אולט האירועים (ובפרט אולט המנוהל על ידי המלון), כהין המסעדה או בית הקפה, עלינו לבחון האם אולם האלרועיס משרת בעיקר את

המתאכסניס במלון. לפיכך כבר בישיבת קדם המשפט מיום 7.10.19 הבחרנו לצדדים כל:

'יהמחלוקת היא גם משפטית וגם עובדתנית'י.

ביום 23.2.20 דתינו את בקשת העוררת, לאחד את עררי התיקים שבנדון עס עררי מלונות הילטון ומלונות דן.

תתילה נבהיך, כי להבנתי המשפט בצו הארנונה: יוהמשרת בעיקר או המתאבסנים בו', אינו חייב להיבחן במבחן כמותי בתקופה נתונח (כמו ים, שבוע, חודש או שנה), אלא עדיפה הפרשנותת התכליתית לפיה הייעוד המצופה מן המסעדה או בית הקפה, המוזכריס פדוגמה בצו, לשרת בעיקר את המתאכסנים במלון.

יש לציין כי גם המשיב סבור כי סוגיית חיקף הפעילות אלנה רלבנטית לעניין תיוב הנכט בארנונה, כפי שכתב כבר בסעיף 3 למכתב תשובתו להשגה מיום 8.4.19.

ולדוגמה, בלובי המלון יכולים לשהות בזמנים נתונים, בעיקר אורתיס מן התוצ, שאינם מתאכנטים במלון, ואף לרכוש לעצמם שם- כמו גם אורתי המלון- מזון ומשקאות, לא יהיה זה סביר לתייב את שטת הלובי יילפל שימושויי, במנותק מן המלון ולא כייבית מלוןי.

גט אם נללחט משמעות או משקל, להיקף הפעילות בנכס, הרי צרפה העוררת לעררה טבלה של מחלקות האירועים מטעמה ובה טבלת התפלגות האירועים במלון, לפי חודשים. לענילננו חשובה ההפניח אל הייאירועיט עם חדריטי אל מול ייאירועיט ללא חזינייטיי. במשך כל תודשל השנה רבים יותר האירועיט עס חדרים מאלו שללא חדרים ובטתייכ התקיימו 164 אירועים עס חדרים מול 80 אירועים בלא חדרים.

לודגש כי נתונים אחרים שבטבלה אינם רלבנטייט להחלטתנו. לפיכך, למעלה משני שלישים מן האירועים המתקיימים באולם האלרועיט הס בבחינת יאירועיס עס חדריטיי, ומעט למטה משליש הינם ''אירועים ללא חדרים'י.

לא נעלם מעיניי כי טבלה זו לא הוגשה, משוט מח, על ידי העוררת, גס כנספת לתצהיר מטעמה.

מאידך גיסא, המצהיר מר אלליה בורגקוב, שחינו מנהל מחלקת מכירות קבוצות ואירועים בעוררות, הצהיר בסעיף 15 לתצחירו כי האולם משמש לשלושה סוגי פעילות: פעילות שעורך המלון, אירועים שנערכיס עבור אורחי המלון ואירועים וכנסיט ללא חדרים.

בס' 16 לתצחירו הבהיר כי בחלק ניכר מן העטקאות, השימוש באולם ושכירת תדרים כרוכיס אחד בשנל, ואף מחוויט תנאי לקיום העסקה. יייתרה על כן במקרים מטויימים, בו לא היה באפשרות העורת להציע אחד מן השניים (החדרים או האולם) בתאדיך המבוקש, לא יצאת העטקה אל תפועליי.

המצהיר מטעם העוררת, מר איליה בורגקוב, נחקר ביום 9.3.20, תקירה קצרה, אך בישיבת ראיות שניה שהתקלימה ביום 1.6.20 לצורך השלמת תקירתו על ידי הוועדה, השיב: ייבטבלה בשכתוב /אירועים עם חדרים' הכוונה לאירועים משולבים חדליט ואולם"י. ובהמשך :'אנ?

מבחין בין אירוע פרט? שבו אין השכרת חזירים, מקטימום חזל לתתן או לכלה לבין אירוע 6 שהוא שללוב בין אירוע להשפרת חדריט. 1106 פירושו אירועים גדולים לפחות בשטת של 1,700 מ"ר. בדייכ בשיש חתונה יש לקוחות שמזמינים מספר חדרים נוספיט למשפחה, אבל זה מטווג אצלנו כאירועים ללא חזירים?י.

העד תיקן עצמו כי הטבלה מתייהסת לשנת 2018 ולא לשנת 2019 כפי שחשב בתתילה. יש לוכור כל הערר לשנת 2019 הוגש ביום 28.5.2019 מועד בו התגבשו רק נתוני שנת 2018.

העד ציין כי בטרם תקופת הקורונה, בתודשים ינואר-פברואר היו למלון קבוצות ששכרו 350 חדרים או פחות.

לודגש עוד כי תעוררת צירפה את טבלת מתלקת האלרועים מטעמה, כבר להשגה שהגישה ביום 9 והמשיב בתשובתו מלוס 8.4.19, התייחס לטבלה וטען כל: ייסוגיית היקף הפעילות איגה דלבנטית לענלין חיוב הנכס בארנונה פללית. הקריטרלון הקובע הינו השימוש הנעשת בפועל בשטח, כפי שנמצא בביקודת שנערכה במקוטיי. עמדה זו עומדת גס ביסוד המענה שבכתב התשובה לערר רי הפרק ייהנכס טווג בהתאט להוראות צו הארנונה.

מר איליה בורגקוב, ציין בתצחירו כי בחלק גדול מהאירועים באולם נעשה שימוש משולב במתקני המלון ולאו דוקא בתדריס לצרכי לינה, וכי למיטב ידיעתו היקף ההכנסות בגין אולם האירועים מגיעה לעשרה עד עשרים אחוז מסך הכנטות המלון, תוך הדגשה שהאולם תורם להכנטות מהחדריס.

העד הצתיר בסעיף 9 לתצהירו כי לבית המלון על כל שטחיו, לרבות האולם, ניתן רישיון עסק אחד ואין כל הפרדה בין השימושים, וכי כל העובדים אשר עוסקים בתפעול אולם האירועים הינם עובדי המלון. גס המזון שמוגש בקומת הכנטים מוכן במטבחי המלון על ידי טבחי המלון, וכי האולם עצמו ממוקם בתוך שטת המלון והמהווה את קומתו התתתונה, כאשר הכניסת אליו היא מתוך בית המלון ו/או מתוך החניה של בית המלון.

העד אף משלב בתקירתו לבייכ המשיב כי אמנם אולם האירועים אינו משמש כבית קפה או כמסעדזה של המלון ''אבל הוא לפעמים משמש כארוחו בוקל או ארוחת עדב. לעיתים פיףושו פעמיים שלוש לחודש? (עמוד 3 לפרוטוקול).

חשיבות רבה רואה העוררת בהבהרה כי :'יהמלון שלנו שנבנה לפני עשרים שנה הוא רעיון עסקי של אולם אירועים וחדוים. היעדר אולם האירועים יפגוס בנו ולקטין את ציבור הלקוחות שלנו?י. (עמוד 1 ו-2 לפרוטוקול).

מקובלת עלינו הטענה כל העוררת מתאפיינת בחלותה מלון אירועים, פשוטו כמשמעו.

טענח זו אף מתחזקות בתצהירה של העדת גבי עדה הראל, מנהלת תחוכ אדריכלות במשרד התיירות.

המשב לא חלק, בשום מקום על טענה צו.

עדותו של מר בורגקוב מהימנה ומשקפת בעינלי את העובדות הנכונות. חמשיב לא הביא כל ראיה על מנת לסתור את הדברים וגם תצהירו של תוקר השומח מטעם המשיב, אין כדי לפגוע בגרסת העוררת. מתקירתו הנגדית התברר כי שיחתו במקום הייתה עס הקבייט ששמו שי אליו הפנה אותו השומר בכניסה.

אין להתעלם לחלוטין מכך כי שינו? חסיווג, בו קט המשיב בשנת 2019 נעשה לאחר 20 שנים שלא עשה כן, לא מחמת שינול עובדת? בהתנהלות אולט האירועים, אלא מתמת פרשנות מחודשת של המשיב את הגדרת בית המלון על פי צו הארנונה.

בית חמשפט העללון כינה את הסיווג הממושך של הנכס בעבר, בטרם בקש מנהל הארנונה לשנותו, במילים: ייטיווג היסטורייי וקבע כל לסיווג ההיסטורי יש משמעות הנזקפת לזכות הנישומיט כנגד עמדת מנחל הארנונה.

רי פסקה 43 לבריימ 1676/15 ברודקאסט ידאו ש,ב בעי/מ נ' מנהל הארנונה בתל אביב-

יפו (פורסם בנבו, 09.06.2016) , וכן פסקה 36 לעעיימ 2503/13 אליהו זהר ג' עיריית ירושליט (פורסם בנבו, 04.02.2015) .

גט אין לתתעלט מבחירת מועצת עלריית תל אביב יפו לתגדיר בית מלון באופן שאינו נותן מענח, של ממש, לכוונת מתוקק המשנה, בשונה מרשויות מקומלות אחרות, (ראה סעיף 34 להלן).

לעניין וה, אין לנו, אלא לחלתלות באילנות גבוחיס של שופטי בית המשפט העליון, המבקרים

וחוזרים ומבקריס את: ''ההבחנות הדקות מן הדקות, ה*וצרות בלי הרף, ריבוי התדיינולות...

במאממ) הצדדים למשוך את החבל ולמתוח את היריעה לכנוונט. בשלוש עשרה שנות כהונתי קדאנו שוב ושוב למחוקק 'לעשות סדר' בריבוי התעריפיט ובהגזירותיהט ותגאולה טרם באה'י. כבוד השופט (בדימוס) אליקים רובינשטיין בעעיימ 803/15 עיריית פתח תקוות נ'

סונטאל (עמי 25 לפסהייד). בעקבותיו גם כבוזד חשופט (בדימוס) סלים גיובראן, מפנה אף הוא לשורה של פסייד בחם קרא לרפורמה אשר: יטרס נפלה על אוזניים כרויות...משאלתנו היא שבזו הפעם האתרונה- קרלאתנו לא תושחת לריק והתזיינות זו תהפוך נחלת העבר'י. (עמי 8 לפטףזייד הנייל).

נכון הוא כי עד המשיבח, תוקר השומה, מר שירן אקוע, ביקר באולט האירועים בנכס, עובר לשינוי הסיווג, ומצא כל מתקיים במקוט, ובומן הביקור, אירוע של וועדת המשפט השנתית.

ברם, העמדה המשפטית המוצגת בסעיפים 14-24 לכתב התשובה לערר הינה כי אולם אירועים הינד בבתינת, *יעסקים אחריט המצויים בתתום המלון יחוייבו לפי שימושטיי, במנותק מן השאלת הכמותנית, כפי שנכתב במפורש גס בסעיף 3 למכתב התשובה לתשגה.

מכל מקום, אין מחלוקת כי מקצת מן האילרועיס, הינם אירועים בלא חדרים, דוגמת האירוע לו היה עד תוקר השומה, אשר באותה מידה, הלה לכול לבקר בעת אירוע ייעם חדריסיי.

מטעם העוררת העידה גם הגבי עדה הראל, שהינה מנהל תחום אדריכלות במשרד התיירות אשר צירפה לתצהירה חוות דעת משפטית של היועץ חמשפטי של משרד התיירות, אשר מטקנתו כי מתקן מלונאי אעו מתקן לינה בלבד, כי אט מתקן תיירותי המטפק מגוון שירותים, ההולך ומתרבה בהתאם לדירוגו של המלון.

לפיכך, סבור היועץ המשפטי של משרד התיירות כי: :מתקן מלונאי, על כלל תשירותים הניתנים בו, מהוות יחיזיה תלירותית אחות במיוחד מקום בו מדבלים אנו על בעלות אחת לדבי אותו מתקן שיש בה פי להביא לכך שיש זהות אינטרסים בין כלל חלק: בית המלון"י. מכאן מבקש הלוע המשפטי למשרד התיירות לחלוק על גישת המשיב ולתמוך בעמדת העוררת.

אין אנו מת*יחסיט לעמדה משפטית זו אשר נתנה עבור התאחדות חמלונותת בתל אביב רבתי, אך נפנח לכך כי חוק שירותי תלירות, תשל"ו 1976, הגדיר בסעיף 1 ייבית מלוןיי כ :+יבית אירות וכל מקוט כיו'/ב שהו מספקים או מציעים לספק, בתמורה, שירותי לינה לתשעה אנשים או לותר בעת ובעונה אחת'י.

יצויין שחוק שירותי תיירות הנייל הסדיר את תחום שירותי התיירות שבטיפולו של משרד התיירות, ואיננו החוק הקובע את הטדרת תשלום הארנונה.

היועץ המשפטי למשרד התלירות, תמך יתדותיו בהרחבת הגדרתת מלון בהצעת חוק הממשלה מיום 15.1.18, אשר עברה בקריאה ראשונה בכנסת, ובין החיתר עדכנה את הגז'רת המונת :יימתקן מלונאייי כ:יימקום אלרוח.. תמלועד לספק לציבור אורחים בלתי מסוים ומתחלף, שירותי לינה ושירותים נלווים, בתמורה ולפרקי זמן קצובים וקצרים/.

נדגיש שוב כי גם הגדרת הסדרתו מחדש של ענף התיירות, אינה תורמה לשאלת סיווג הארנונה.

מנגד, הגדרת ייבת: מלון"י, בצו הארנונה, קובעת כל מסעדה או בית קפה ודומיהט, הנס תלק מן המלון ובלבד שאינט עסקיט עצמאליס ומנותקיס כדוגמות חנויות ועטקים אתרים, שעל פי הבנתנו הינם בבעלות תיצונית ו/או נפרדת מהנהלת המלון.

לא הופנינו לפסיקה קונקרטית שהכריעת האם ניתן לסווג אולמות אירועים המצוליט בבית מלון כאולמות אירועים העומדים בפני עצמם. העוררת הפנתה לתיק הייפ (מתוצי תל אביב-

יפו) 1998/92 אולמי טקטידו ארועים ומסעדות בע'ימ נ' עירית תל-אביב - *פו (פורסם בנבו, 5,, בהליך זה טענו בעלי אולמות אירועים עצמאיים, בין היתר, כי התלטת מועצת העיר אשר קבעה בצו הארנונה סיווג נפרזי לאולמות אירועים מפלה אותם לרעה מאולמות הנמצאים בבתי מלון.

כבוד השופט אורי גורן דחה טענה זו ולענייננו הוסיף והבהיר מהו הרציונל העומד מאתורי הסיווג המוול של אולמות השמחה בבתי המלון, בהיותס יי מערך עטקל כולל של בתל המלון...

שיווג זה ''טיווג זה נבע מן העובדה שהמדינה מעוניינת לעודד את הסקטור התיירותי, ובכללותו את בתי המלון, כבמפעל המשרת תלירות בישראל. טקטור זה הינו מקור המזרים כסף רב למדינת, והאינטרס הלאומי מומזג עט האינטרט העירוני ושגיהט שואפים לקדמו.

לכן רוב הרשויות המקומיוות קבעו תעריף מוזל לבתי המלון ולעסקיט במלון המנוהלים על ידו .אין אולמות השמחה בבתי המלון זהים במהותם לאלו השילכים למבקשים, שכן אולמות האלרועים בבתי המלון המנוחלים על ידי בי המלון, מקלימים פעילות מגוונת מלבד שמחות, כגון הרצאות, קונגרסים, כיגוסיט, בעוד שאולמות בגון אלו של המבקשיט מקלימיט בעיקר אלרועי בר מצווה, חתונות ובריתות.

הציטוט לעיל נועד להבהיר כי אין מדובר בהפליה אלא בהבתנה העומדת בביקורת שיפוטית, שבין אולמות אירועים לבין אולמות אירועים של בתי מלון. יש בדברי ההנמקה, שבפסהייד הנייל, כדי לחוק את עמדת העוררת בטענתה כל תכלית הסיווג ייבית מלון'י, להבדיל מייאולס

אירועיסיי, מצדיקה את אי פיצול האולם מיתרת שטת בית המלון וכן את עצם האפשרות להבתן בין 'יאולמות לשמחה ולאירועיטיי, לבין /*יאותו חלק מן המלוןיי, דהיינו אולם האירועים של המלון.

יתרה מכך, 'יהסקטור התיירותליי כולל, הלכה למעשה, גס בתי מלון המתאפייניס באולם האלרועיס שלהם המהווה חלק בלתי נפרד מהמלון.

בעמיינ (חיי) 26632-06-17 עיריית חיפה ני ימה אירועים בע"מ נתקבל ערעורה המנהלי של עיךלית חיפה לענמין סיווג יימח אלרועיםיי כאולס אירועים ולא כתלק משטתים משותפים במלון דירות, בעיקר לנוכת ההבחנה הפיית שבין מלון הדירות לבין ייימה אלירועיםי.

נראה שלאור נסיבותיו השונות, לא ראו הצדדים להפנות לפסק דין זת.

ברט, מכלל לאו אתה שומע הן, שכן בית המשפט בתיפה מצא לנכון להבהיך את תכליתה של ההוראה בצו הארנונה של עיריית חיפה, לתעריף מופתת למלון דירות.

''תכלית טובליקטיבית זו של עידוד ההיירות תוגשט אך ורק באם התעריף המופחת *וקנת לעסקים הפועליט בשטחים המשותפים של מלון הזיירות ופעילותם קשולה ומשוותת את פעילותו העיקרית של מלון הדירות שאחרת ימשוך התעריף המוזל עטקים אחריט שאין בינט ובין עסקי תלירות דבר ואשר כל לצונט יה?ה ליהנות מתעריף האננונה המוזל. כך ורק לשט הדוגמה נראה כי טניף בנק אשר *מוקם בשטחים הציבוריים של מלון הד'ירות ואשר *עניק שירותים לציבור הרחב, ופעילותו אינה קשורה כלל לפעילות מלון הדירות לא יהיה זפא? ליהנוותת מתעריף ארנונה מופחת אלא יידרש לשלם את תעריף הארנונה הקבוע לטניף בנק יירגיליי כמו כל סניף בנק אחר בחיפה, ודברים אלו נכוניט ויפים גס ביחט לנכס שלפמנו המשמש כאולם אירועים לציבור הלחב ופעללותו אינה קשורה כלל לפעילות מלון הדירות, וממללא פעילות זו אינה מעחידת תיירות באופן המצזייק לזכותו בתעריף ארנונה מופחת'/.

בציטוט לעיל אנו רואים חיזוק להבחנה שהבתנן בין סווג ייחנולותיי, ימשרדיסיי מיעטקיס אחריסיי (כגון סניף בנק) חמצוייס בתוך המלון- לפי שימושט, לבין צירוף אולם אירועים לקטגוריה של ייבית קפהיי ויימסעדתיי המשרתים בעיקר את המתאכסניס במלון.

המשיב הפנה בסעיף 70 לטיכומיו להחלטה מיום 6.9.16 בערר 140013123 פרימה מלונות ותיירות ישראל 1977 בע"מ (הלוייר עו"ד אלון צדוק), על מנת לתמוך בעמדתו כי מלון חוא מתקן רב תכליתל, וכי כפי שדינה של מסעזית מלון פרימה הידועה בשט יייאסויי לחיות מופרדת מן המלון כעסק עצמאי, כך גס דין אולם האירועים של המלון במקרה שבפנינו.

דא עקא, ובהחלטת וועדת הערר בענלין פרימה הנייל, הנמקה מפורטת המבהירה כל המטעדה יייאסויי חינה עסק נפרד המקייס מסעדה לציבור הרחב משעות הערב המוקדמות ועזי לשעות הלילה המאוחרות, וכי לא הוצגה כל תשתלת ראליתית לכך שהמסעזה משמשת כמטעדת לאורתי המלון.

מכאן שאין בערר בעניין פרימה כזדי ללמד על המקרה שבפנינו.

הצדדיט התליחטו בטענותיהס ובסיכומיחם לשאלת הסיווג האחיד של נכטים על פני פיצולס.

העוררת טוענת כל יש להעדיף טיווג אחד התל על כלל שטת הנכס. המשיב טוען, כי דברים אלו נכונים, אך מקוט בו מתקיימת פעילות אשר ניתן לאבתנה מהפעילותת הכללית של המלון, וכל השימוש בשטח מובחן זה הינו מובחן ונפרד מזה של המלון ואינו נדרש לצורך הפעלת המלון, או כי אז יש להעדיף ולסווג את הנכס בהתאם לשימוש הנעשה בו בפועל.

לפסק דין של בית המשפט העליון, שניתן ביוט 13.9.17 וה מ ק וטומצלת. ופקרת ב9 למ (פורטכ ּ

יש העליון לפסקי הדיןו אליתס הפנו אותנו ה

צדדים

בית המשפט העליון (כבוד השופט מלצר), מסכם את הסוגיה כדלהלן:

9 לא זו אף זו, חלכה היא כי מקום בו מדובר ב'/מתקן רב תכליתייי בעל שימושים מגוונים, אשר ניתן להפריד בין חלקיו השונים והשימוש הנעשה בהם - הסיווג ייעשה בנפרד לכל יחידה על-פי שימושה ותכליתה (ראו: ענין דשנים וחומרים כבימיים; ענין מצפה תת ימי). עם זאת, בפטיקתנו נקבע כי מקום בו מדובר ב''מנקן רב תכללתי?י בו הפעילויות השונות משולבות זו בזו ותכליתן אחת -- אין מקוט לפצלן לצורך הסלווג לנתחים קטניט וטפלים למהות העיקרית. בתוך כך נקבעו שני מבחני עזר לקביעת העיקר והטפל ב''מתקן רב-תבליתייי לצורך סלווגו: | המבחתן הראשון הינו מבחן הזלקה בין תכליותה של לחידה אחת לתכלית היחידה הסמוכה;

המבחן השני נוגע לשאלה האט השימוש בחלק ספציפי של הנכס הוא הכרתי למהות הארגון המחזיק בנכס ולמימוש תבליתו.

מבחנים אלו אומצו בגלר ענין אחוזת ראשוניט, תו שנקבע כי חט אינם מהווים רשימה סגורה לאורך בחינת שאלת הטיווג האמורה, מעבר לכך נפסק כי תנאי מקדים לסיווג נפרד ב''מתקן רב תבלית??י הינד שימצא בצו הארנונה הרלבנטי סיווג מתאיט לשימוש (ראו: ענין חדרה). ודוק: בעת בחינת סיווגו של נכס יש לבחון בל מקירה לגופו, ובתתאם לצו הארנוגה הרלבנטי ביחס לאותו הנכס (השנו:

ענין אתוזת האשוניט; ענין גולדהמר.)

1 מהמקוב\ לעיל עולה, איפוא, כי ככל שיתברר שנכס מסוים שבמחלוקת הינו: /'מתקן רב תכליתיי, שבו קיימים משרדים, אשר הפעילות הנעשית בהם נפרדת ואיננה הכרחית לפעללות התעשלינית צאותו הנכט - בסמכותה של הדשות המקומית לחייב את אותו חלק בנכט בתעריף שאיגנו עולה על התעריף המלרבי שבתקנות ההסזיריט, הקבוע לסיווגו של אותו חלק בנכט בי/משרודיסיי, וזאת אף אם *תר הנכט מחןליב בהתאט לשימוש הנעשה בו- ובתעריף נמוך *ותר.

מאלדך גיסא אם בנפס מצויים משדדים המשרתים את הפעולות התעשליתיות כמשודים -- יחול עליהם, לכאורה, תת הסיווג של: /*משדדים במבני תעשייה ומלאכת", ואולם יש למעשה בנמצא קטגוליה נוטפת של בעילות תעשייתית המתבצעת במה שנראה ב'ימשרדיי. = מאחל והנושאים מורכביט וההלכות טבוכוות, אביא כעת מספר דוגמאות להבהרת הדבנים.

נניח שבמפעל תעשייתי -- ?₪ שטחים פנןלים ואלו הושכרו למשוד עורבי דין חיצוני שאיננו קשור במפעל. במקרה שכזת, השטחים שהושפרו יחוייבו לפי טיווג ''משרדים/, ואילו שטח? התעשייה לחוייבו לפי חיובי ייתעשיית'י, שכן ניתך לראות את הנבש כ''מתקן רב תכליתייי, עתה, ניקח מקרה שבו עורך הדין תפנימי של המפעל התעשליתי יושב בנכס המאכלט את אותו המפעל. במקרה כזח -

משרדיו שם יסווגו כי'משדד במבנה תעשית'/ ותחול עליו הוראת טעיף 3.4.5,1 לצו הארנונה, | עט זאו יש בנמצא כאמור גט מצב נוסף הטעון התנייחשות ופתרון.

גניח שבנכט יושב בית תוכנה, ובתור שכזה הוא נחשב על פי סעיף 4.2 לאו הארנונה כ'/תעשייה'י. הנה כי כן, כל החצריט בהט פועלים המתכנתים של אותו בית תוכנה, אף שהם נראים כמשוזייס - *חשבו כי/תעשייה'י (בהערת אגב אעיר כבר כאן כי זו הקביעה הפרטנית, אווגה קבע בית המשפט קמא הנכבד, ואותה אנו מקבלים בנסיבות. //

3. בפסהי'יד הנייל נקבע כי במפעל תעשייתי, השטחים הפנוליס המושכרים למשרד עורך דין חיצוני

שאינו קשור במפעל, הס אלה שאשר ניתן לסווגס כיימשרד במבנה תעשיהיי ולא כך הדברים כאשר מדובר במשרד שאינו חיצוכל.

כך גס נקבע כי בית תכנה חולש על כל החצרים בהם פועליט המונכנתנים של אותו בית תכנח, למרות שחט גראלס כמשרדיט. למעשת, דחה בית המשפט העליון את הטענה, כי משרדים במפעלי תעשיה הס בבתינת יימתקן רב תכליתליי, הואיל והמשרדים אינם עצמאיים.

יתרה מכך, ביחמייש העליון הוטיף וקבע כל מעצם טיבט, משרדים העונים על ההגדרה של תת הסיווג יימשרדים ומפעלי תעשיה'י- אינם מהווים תלק נפרד במתקן רב תכליתל.

בהמשך פסק חדין התליחס בית המשפט העליון לפרוטוקול סיור שנעשה בנכס וקבע שהואיל ולא תוכת שיש בנכט משרדים עצמאליס השוכרים תדריס בנכס, אין מדובר בנכס רב תכליתי.

הואלל וייבעת בחינת טיווגו של נכס יש לבחון כל מקרה לגופו ובהתאם לצו הארנונה הרלבנטי ביחס לאותו חנכטיי, הרי ההבחנה של אופי המשרד שבפטק הדין הנייל מקבלת משנה תוקף מקום שמתחם רב תכליתי, מצא ביטוי מפורש של חלוקת המלון לשת: קטגוריות המודגמות,

בצו הארנונה: האחת בדוגמאות של מסעדה או בית קפה והשנייה בדוגמא של חנויות (רי סעיף

8 לעלל).

מכאן שהסוגיה שבפנינו הוסדרה בלשון הצו ומתפרשת, בין חיתר, ע"פ הבחרותיו של בית המשפט העליון, כאמור לעיל.

עיון בצווי הארנונת, של שת הערים הגדולות בישראל, (וולת תל אביב), ירושלים וחיפה, מלמד, כי תקנות הארנונה של עיריות ירושלים ותיפה הגדירו בית מלון, בכל שטתו, מקשה אחת בלא שיור, תוך בתינת סוגיית היימתקן הרב תכליתייי על פי מבחני הפסיקה.

צו הארנונה של עיריית תל אביב, שונח בכך שיש בו אפשרות לתלק את שטתל בת? המלון של תל אביב, לשתי הקטגוריות שהזכרנו לעיל ובכך להותיר לוועדת הערר להתליט במחלוקת הפרשנית של הוראות הצו העמומות ולישומן, במקרה של אולם אירועים, כפי שתואר והוצג;

בפני הועדה.

בצו הארנונה של עיריית פתח תקווה, הגדרה מפורטת וממצה הכוללת במפורש 'יאולמות כנסיט!י.

לאור כל האמור לעיל מצאתי כל אולם האירועים של המלון הינו חלק מן המלון. אולט האירועים משמש, או נועד לשמש בעיקר את המתאכסניט במלון, המתאפלין כמלון אירועים.

אולם האלרועלם ד'לנו כדין מטעדה או כדין בית קפה שהנט חלק מן המלון ומשרתלס או נועדים לשרת בעליקר, את המתאכסנים בו.

אשר על כן דעת? חיא כל דין הערר להתקבל ולאור תקדימיות המקרה ויתר נסיבות ההליך, לא מצאתי לתייב בהוצאות.

לדעת חבר הוועדה ד'/ר אחיקט פירסטנברג, רו'יח:

בהתאם לטעיף 3.3.6 לצו המיטיט, טיפא של (*) ראשונה, * .. ועסקים אחרים המצוליים בשטח המלון יתויבו לפי שימושם ..'י יש לסווג את השטת נשוא הערר כשטח רב שימושי כך שלא רק עצם השימוש בו יקבע את הסיווג אלא גם מי חוא העושה בו שימוש, דחיינו האם השטת משרת את מתאכטני חמלון ואז הסלווג *חיה בית מלון, או שהשימוש בשטח מתבצע ומשרת גורמים שאינם דיירי המלון, ובמקרה זה השטת יטווג כאולס כנסיט, כך שלמעשת

ישנם כאן שלושה אופני סיווג שונים, כדלקמן:

באשר לא מתבצע שימוש בשטח - דהיינו המקום ריק, אזי הסיווג יקבע לפי התבייע, ובמקרה זה סיווג השטת יהיה בית מלון.

כאשר בשטח מתקיים אלרוע היזוס על ידי מתאכסני המלון ( תתונה, בר/בת-מצווה, ברית/ה, שבת תתן וכוי ) - במקרה וח השימוש בשטת מהווה חלק משירותי המלון לדיירים המתאכסנמיס בו, וסיווג השטת לחיה טיווג בית מלון.

כפאשף בשטח מתקליס אלרוע המוזמן ומופעל על ידי מי שאינו מתאכסן במלון - ( כנסי וועדל עובדים, חברות הייטק וכנסים מכנסים שונים ) - במקרה זה סיווג השטת נשוא הערר יהיה כאולס כנטים,

מנתוניס שהביא העורר עולה שבשנת 2018 כ-65% מהלקף חשימוש באולם האירועים התבצע על ידי דיירי המלון, כתחלק משירותי המלון שהסם מקבלים, וכ-35% מהיקף השימוש התבצע על ידי גורמים חיצונייט.

לאור האמור בסעיפים 37-41 לעיל ובהעדר נתונים ספציפיים לשנת 2019 ו-2020, לדעתי יש לסווג 65% מהשטח הכולל של האולם העומד על 3,805 מ"ר בסווג בית מלון ו- 35% משטת האולם יסווג כאולס כנטיס. מפתח חלוקה זה *היה תקף גם לשניט חבאות.

ככל שיש בידי העורר נתוניסם אחרים על היקף השימוש, הן לשנת 2019, ובוודאי לשנת 2020 שבה היקף הכנסים החיצוניים צפוי שיחיח נמוך <ותר, הוא מוזמן לפנות למשיב בכל שנת מס ולהגלע איתו לסיכומי טיווג וחיקף שימוש.

חבר הנועדה, אוד ולנריב, בלכלו:

חוק/הצעת חוק שירות תיירות

בבסיס הטיעוניט של העוררת, לצד התייחסות דומה של גורמי משרד התלירות, נמצא אזכור חוק שרותי תלירות, תשל"ו-1976 (להלן: החוק) יחד עס הצעת חוק שירות: תלירות, התשעיית-

8 (להלן: ההצעה) אשר עברה בקריאה ראשונה בכנסת. החוק הגז'יר בית מלון כמקום המספק שירותי לינח בתמורה, לרבות שירות הניתן בו ועסק הנמצא בתחומו ומשעד בעיקר לאורחי המלון. הצעת התוק, בדברי ההסבר שלה הרתיבה ועדכנה, כדלקמן: ...אשר השירותים העיקריים הניתנים בו הם שירותי לינה הניתנים בתמורת...לשירותים אלה מצטרפים גם שירותים נלווים המוגדריט כשירותי אירוח הניתנים במיתקן המלונאי אגב שירות: תלינת והכוללים למשל שירותי הסעדה, שירותי אחוקה ליחידת האירוח (דוגמת החלפת מצעיט ומגבות), ועיתים קרובות גס שירותי בילוי כגון כנסים, ספא ועודי.

מילון אבן שושן מפרש את המילח *אגביי - בהודמנות ואת, לא מכוונת תחילת.

לעניות | דעתי,| הצעת ההוק מבהירה באופן מדולק את כונת המתחוקק.

אכן, כפל שכולנו מכירים ולודעים, חתמורה עבור שירותי הלינה כוללת בתוכה את ההסעדה (לכל הפחות לארותת בוקר/ערב), החלפת מצעים ומגבות, ניקוי התדר ועוד וכן את פעילות הנופש והספורט (בריכה, חדר כושר ועוד).

כל הפעילויות שהוזכרו לעיל ניתנות בחינם לאורחי המלון ואגב שירותי הלינה, כפי שהעיד גם מר בורגקוב, מנחל מחלקות מכירות קבוצות ואירועים במלון (לחלן: העד). מאידך, ראול להדגיש, קיום אירוע באולם האירועים נעשח, לטעמי, תמיד מכוונה תתילה ויתרה מכך גורר בתוכו תשלום מלא גס | לאורחי המלון, נוסף על התמורה בגיץן שירותי הלינה.

מה זה אס לא פעילות עסקית פר אקטלנט !

עדושת משרד התלירות

לצערי הרב, עדויות אנשי משרד התירות לא הצטינו בדיוק או בפרשנות נכונח.

הגברת עדה הראל, מנהלת תתוס אזד'ריכלות במשרד התנירות, אינה מדייקת בסיפא של טעיף 2 בתצהלרה בפרשנותה את החוק ואת הצעת החוק. זה לא כדבריה יישירות הניתן בבית מלון 0 עטק המלועד לאורתי ומבקרל המלון"י, אלא שירות הנלתן אגב שירותי הלינה ומלועד בעלקר אורחיו.

בנוסף, בסיפא של טעיף 5 בתצחירה מציינת העדה :י...אף שמטבע הדברים לא כל אורתל המלון...משתמשים בו (כפי שחלק מאורתי המלון אינם משתמשים בבריכה...%י ובכך בעצם גוזרת גזרח שווה בין השימוש בבריכה לשימוש באולם האירועים. לא ולא, השימוש בבריכה ובשאר המתקנים הינו בתינס וכלול בתמורה של שירותי הלינה, בעוד שהשימוש באולם האירועיט גורר בתובו תשלוט נוסף מלא.

יועמ"ש משרד התלירות, עו"ד דודו קובטניאנו, צירף חוות דעת וכבר בסעיף 2 לא דיק בדבריו בכך שלא הזכיר את חנאמר בהצעת התוק לפיה השירות הנלווה ניתן אגב שירותי הלינה ולא אחרת.

בנוסף, אזכורו את פסייד אולמי טוקטידו(במאמר מוסגר, אוטיף את פסייד אחוזת ראשונים שהוזכר לא אחת בטיעוני העוררת) בכל הנוגע לט?ווג תלקיס במתקן רב תכליתי חוטא לאמת.

ראוי להדגיש, ההבדל נעוץ בכך שאין עוררין על כך שהעירייה נוהגת בהגינות ואלנה מתייבת לפי סקווג נפרד ושונה את מחסני המלון, את משרדי המלון, את חדר האוכל והמטבח ועוד ועוד, אלא בסיווג מלונאי אחיד.

עדויות אגשי משרד התלירות מתייתסות בצורה רתבה לנושא התקניט תפיזיים, ולכאורת, לשיוך אולמות האירועים והכנטיט כחלק אינטגרלי משטח המלון. אולם, הצעת התוק, כמו גב הודעת הדוברות של משרד התלירות, מצלינת מפורשות כי שינוי התקיקה בנוגע לתקנים הפיייס נעשו בחקשר של הקמת בתל מלון ומתן מענקים לפי תוק עידוד השקעות חון או לצורך זיני התכנון והבניה. לדעתל ובכל מקרה, נושא התקנים הפויים אינו רלוונטי לעצם תיוב הארנונת.

לסיום פרק עדויות אנשי משרד חתנירות, אני חייב להביע את חוסר חנותות הרב שתרגשתי במהלך שמיעת העדות וקריאת חוות הדעת. בל נשכח לרגע, משרד התלירות הוא הרגולטור מטעם המדינה ותפקידו הלחלד הינו להסדיר ולפקח על הפעילויות השונות בתחומי עיסוקו.

אומר בצורה חד משמעלת, אל לרגולטור לתתערב ולהעיד לטובת בעל עסק פרטי. יתרח מכך, העדות נלתנח כנגד רשות ממלכתית אחרת, אם כל מוניציפלית.

היעדר ראות מקיפות ואמינות

המשיב טען רבות, ולדעתי בצדק רב מאד, כנגד היעדר ראיות מקיפות ואמינות אותן לא טרתה לתגיש העוררת. ואת למרות שהתבקשה גם בביקורת מטעם המשיב וגט במהלך הדיוניט בפנל

הוועדה.

לדעתי, זי בכך כדי לדחות את הערר על הסף.

מלבד דף אקטל דל בנתונים שאף אינו חתום ע"י מורשה תתימה מוסמך, לא יפקה העוררת שום בדל מידע מחימן לחיווק טענותיה. יפה סיכם המשיב בפרק מיוחד (טעיף 71 ואילך לסוכומים) את נושא הראיות אותן לא טרחה להגיש העוררת. מניסיון אישי, וכאיש ניחול וכספיט, חלית? יכול להוסיף ולבקש עוד ראיות קבילות נוטפות אותן ניתן היה בקלות לספק ממערכות המידע של המלון.

צודק המשיב גם בביקורתו בסעיף 65 לסיכומיו, בה ערער על דברי העוררת (סעיף 39 לטיכומיה) לפיהם, לשיטתה, המשליב לא הצליח לסתור את הנתונים (הדליס ולא מאומתים)

שסיפקה ולפיכך יש לקבלם כעובדה מוגמרת. אכן, טוב היה לו לא חיתה נטענת טענה מוזרה ואת.

טיעוני העוררת

חעוררת טוענת (סעיף 16 בערר לשנת 2020, סעיף 32 לסיכומיה וטעיף 10 בתצתיר העד) כל מאפייני האולם מעידים על השתו הלק בלתי נפרד מבית המלון, כדלקמן:

המקום מנוהל ומתופעל ע"י צוות המלון - לא מדויק, כפי שהעיד העד מטעט המלון בציינו כל באירועים פרטיים האולם מתופעל ע"י אנשי צד גי.

כל העובדים אשך עוסקים בתפעול המקום הינט עובדי המלון- לא מדויק, כפי שהעיד העד מטעם המלון בציינו כיבאירועיס פרטיים האולם מתופעל ע"י אנשי צד גי, כולל אספקת המזון ושירותל מלצרות.

האוכל מוכן תמיד במטבתי חמלון ועייי טבתיו -- לא מדויק, כפי שהעיד העד מטעם המלון בציינו כי באירועים פרטיים חאולם מתופעל ע"י אנשי צד גי, מולל הכנת, בישול ואטפקת המזון.

אין הפרדה מפלסלת פיזית -- אכן האולם נמצא בתוך שטח המלון (בקומה התחתונה), אולם צודק המשלב בטטיעונו (וזאת אף על פי עדות העד מטעם המלון) כי, מחד, כאשר מתקיים אירוע אין גישה לאורחי המלון ומאידך, כשאין אירוע האולם טגור וחדלתות טגורות.

העוררת מצחירה ובריש גלי (טעיף ? בערר לשנת 2020, סעיף 23 לסיכומיה וסעיף 4 בתצהיר העז) כי בבית המלון ניתן מגוון רתב מאד של שירותים שאינו אגב שירותי לינח, אלא מלועד לציבור הרחב. כפי שהעיד העד מטעם המלון, גס נגבה תשלום מלא עבור שירותים אלח, לדוגו, באתר הספא של המלון ניתן למצוא מגוון הצעות לציבור הרחב (שאינו אורח המלו ₪ גבוהים מאד יחסלת הכולל אפילו הצעה משולבת עס שימוש לפי שעות בחדרי המלון.

בנוסף, כפי שהעיד העד מטעם המלון, שרותי הספא מנוהלים ומתופעלים ע"י צד ג'. כמיל לגבי עסקים וחנויות ברחבי המלון המושכרים לצד גי.

לדעתל, זאת הוכתה ברורה לפעילות עסקית ענפה (שאלנה קשורה לשירותל הלינה) ואולי טועה חמשיב בכך שאינו מתייב ספציפית גם פעללויות אלה.

העוררת מצהירה וטוענת (סעלף 22 לסיכומלה ועפייי דברי העד בחקירתו) כל מדובר בקומפלקט משולב של אולם אירועים וחדרים וכי במקרים מסוימים (טעיף 44 לטיכומיה וסעלף 16 בתצחיר העד) בו לא היתח אפשרוו להציע אחד מן השניים, לא יצאה העסקה אל הפועל.

לדעתי, יש פה סתירה לא קטנה. אם הקומפלקס משולב, איך האולם פנוי אבל אין תדרים פנןלים 1 לתילופין, אס יש חדרים פנויים איך האולם לא פנןל !

אוסיף ואתחה, נניח שנשכרו כ-200 חדרים עבור אורתי כנס מטויט המתקיים באולם האלרועים. אולם, מספר המשתתפים בכנס עולה פי כמה וכמה (חרי נשכר אולם אירועים גדול מימדיס) על מספר אורתי המלון המשתתפים ובגין כולם משולם מחיר מלא. האם ואת לא פעילות עסקית גרידא !

במאמר מוסגר, השתתפתל אישית לפני שנים בכנס גדול (אלפי אנשים) כוּח במלון המדובר.

העוררת טוענת (סעיפים 29-33 בערר לשנת 2020 וסעיף 51 לסיכומיה) כי הפסיקה קובעת ככ יש לסווג את הטפל לאתר העיקר ומזכירה בצורה בולטת את פסייד אחוזת ראשונים (אליו התליחסתי בפרק של עדויות אנשי משרד התיירות) ואת פסייד ברלין של בית המשפט העליון.

בפסייד ברלין נקבעו 2 מבתנים לבחינת תכלית פעילויות שונות במתקן רב תכליתי --ויקת ונחיצות.

כדי לענות על 2 המבתנים, אנתת את מעט מאד חנתוניס (הלא מספטים ובעיקר לא מאומתים)

שסיפקה העוררת, כדלקמן:

ימים ללא אירועים - 105 למים בשנה, משמע 29% מהשנת.

אירועיט עם חזדרים -- 164 ימים בשנה, משמע 45% מהשנה.

אירועים ללא חזרים -- 80 ימיט בשנה, משמע 22% מהשנה.

כלומר ב-51% מימ: השנח אין פעילות ייהקשורחיי לאורתי המלון באולם האירועים של המלון.

יתרה מכך, בימי הפעילות 'יהקשורהיי לכאורת לאורתי המלון, משתתפים, ככל הנראה בוודאות גבוחח, גס הרבה מאד אורחים מן התו\.

תחית נוספת בנוגע לנתוניט הדליס שהוצגו, קשורח במקרת לאירוע תתונה גדול (שיכול לתעיד על מקרים דומים) של ידוען שנערך באולם האלרועיס באותו שבוע בו נחקר העד. התתונה תוכננה ליום חמישי, חקירת העד בוצעה בלום שנל (3 ימים קודם) ואילו כבר בימים לפנל התקירה הופיעה בתקשורת כתבה בה הופיעה מפיקת אירועים ידועה וסיפרה על רקע העבודות באולם האירועים על ההלערכות הגדולה וההכנות המרובות באולם. איך נספריס הימים בהם, ללא ספק, האולט סגור לצורך ההכנות הנרחבות 1 איננל יודע, אך ברור לי כי אם ימים אלה נטפרים כימים ללא אירועים, הרי יש פה הטעיה ועיוות בנתונים.

אחזור למבתנים, כדלקמן:

איקה- האם ניתן לומר כל קיימת זיקה כאשר ברוב השנח אין פעילות הקשורה לאורחל המלון ו/או כאשר קיימת פעילות כזאת, משתתפים בה גס הרבה מאד אורחים מן החו ! האם קלימת לקה כאשר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]