החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - אוגוסט 2020

עיר
תל אביב-יפו
קטגוריה
ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך
09/06/2020
מקור
הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

1

וו

תאריך | : יג באב תשף

0.0000

מספר ערר: | 13:27 / 140020500

מספר ועדה: | 12126

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: דר' אחיקם פירסטנברג, רו"ח

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העורר/ת:

פרויקט הסיפור הקצר בע"מ הברה פרטית קוו

חשבון לקוח: 11008595

מספר חוזה: 904336

כתובת הנכס: אחד העם 108

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!ו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: פרויקט הסיפור הקצר בע"מ

יפתח אלוני וניקול קידר

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

ב"כ המשיב: | קבלתי חומר. לא מלא ואינו מספק.

העורר: הבנו שבנסיבות הקיימות לא נוכל להוכיח את עמדתנו ואנו מבקשים למחוק את הערר ללא צו להוצאות.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: דר' אחיקם פירסטנברג, רו"ח

חבר: אודי וינריב, כלכלן

העורר/ת: פרויקט הסיפור הקצר בע"מ

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 03.08.2020.

יג באב תשף

0

140020500 / 7

06

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) 0 - ץ תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ו

2 ול

יו"ר: ] / חבר: דר' אחיקם ה ,רו"ח חבר: אודי וינריב/5 לכלן

/ שם הקלדנית: ענת לוי

5

וו וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יד באב תשף

0"

מספר ערר: | 12:47 / 140019543

מספר ועדה: | 12127

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: עו"ד קורן משה

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

המשיב:

בוכחים:

העורר/ת:

מ.ד. פירות הארץ אור יהודה בע"מ חברה פרטית

החרושת 17 בת-ים בע"מ חברה פרטית

חשבון לקוח: 10985880

מספר חוזה: 880407

כתובת הנכס: שדרות ירושלים 76

,סופר שוק

מ.ד. פירות הארץ אור יהודה בע"מ חברה פרטית סופר שוק החרושת 17 בת-ים בע"מ חברה פרטית

חשבון לקוח: 10985882

מספר חוזה: 880412

כתובת הנכס: שדרות ירושלים 78

מ.ד. פירות הארץ אור יהודה בע"מ חברה פרטית

החרושת 17 בת-ים בע"מ חברה פרטית

חשבון לקוח: 10985883

מספר חוזה: 880438

כתובת הנכס: שדרות ירושלים 78

,סופר שוק

מ.ד. פירות הארץ אור יהודה בע"מ חברה ₪ | שוק

החרושת 17 בת-ים בע"מ חברה פרטי הווא

חשבון לקוח: 10985878

מספר חוזה: 880404

כתובת הנכס: שדרות ירושלים 76

ע"י ב"כ עו"ד: בוטניק יעקב

-1 ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפז

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: סופר שוק החרושת 17 בת-ים בע"מ,מ.ד. פירות הארץ אור יהודה בע"מ - אין נוכחות

ב"כ העורר/ת עו"ד : בוטניק יעקב - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

1

פרוטוקול

אין התייצבות מטעם העוררת.

ב"כ המשיב:

בדיון מיום 9/6/2020 ניתנה לעוררת אפשרות להגיש תצהיר חלופי לזה שהוגש, אך העוררת לא הגישה תצהיר שכזה. מספר ימים לאחר הדיון הודיע בא כוחה עוה"ד בוטניק כי אינו מייצג עוד את העוררת. הועדה הנכבדה קבעה כי עליו להתייצב לפניה לדיון היום, אך עו"ד בוטניק לא התייצב וגם לא כל נציג אחר מטעם העוררת. על פניו נראה כי העוררת זנחה את טענותיה ובנסיבות העניין נבקש למחוק את הערר ולחייב את העוררת בהוצאות המשיב.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | יד באב תשף

2000

מספר ערר: | 12:47 / 140019543

מספר ועדה: | 12127

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: עו"ד קורן משה

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

העורר/ת: מ.ד. פירות הארץ אור יהודה בע"מ,סופר שוק החרושת 17 בת-ים בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

בדיון הקודם עו"ד בוטניק התייצב כמייצג העוררת וטען טענות בשמה.

עו"ד בוטניק הודיע על מחלוקות עם העוררת כאשר קודם לכן הגיש הודעה לוועדה ממנה עולה כי מצבו של מנהל העוררת אינו מאוזן מבחינה נפשית. עו"ד בוטניק לא שוחרר מהייצוג בנסיבות אלה ונדרש להתייצב לדיון בפני הוועדה. ממסמכי המזכירות עולה כי הזימון הומצא כדין והגיע ליעדו ב-

0. לא הוגשה הודעה ו/או בקשה מטעם העוררת ולכן יש לראות את הדיון היום כי דיון אליו

לא התייצבה. בנסיבות אלה אנו מורים על מחיקת הערר. היה מקום להשית הוצאות עכב הטענה בנוגע למצבו של מנהל העוררת לא נורה על הוצאות לפנים משורת הדין.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 04.08.2020.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זבות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנו ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

אייי-- - ו 7

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון חבר: עו"ד קורן משה

כללית)(סדרי דין בוועדת

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית עררים מס': 140019374 שליד עיריית תל-אביב-יפו 00

בפני חברי ועדת הערר:

לור : עו"ד סטוקהולס כהן אבי

עו"ד: עו"ד מטרסו אהוד

עו"ד: עו"ד אהוד פלדמן

העורר: לה ביבליוטקה ישראל בע"מ

- נגד.

מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב-יפו

החלטה

הנכס נשוא הערר והעובדות שבבסיס המחלוקת

.1

העוררת, לה ביבליוטקה ישראל בע"מ (להלן גס: 'יהעוררתיי) הנה דיירת מוגנת בנכס מסחרי (נכס מס' 2000356792) הממוקם ברח' מפרא שלמה 10 בתחומה של עיריית תי'א-יפו (להלן גס : ייהנכטיי ו/או ייהמושכריי). הנכס משמש בפועל בתור אולם אירועים המכונה 'החמאטיי ושטחו הכולל של הנכס נשוא הערר הוא 1033 מ"ר (ח-ן מסי 10935696).

מעמדה של העוררת בהליך זה הינו מכוח היותה בעלת זכויות התוקה בנכס (דיירות מוגנת) בעוד שהבעלות של המקרקעין היא של הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית (ראי/ה חווה שכירות מיום 17.11.1959, נספח אי לתצהיר מטעם מנהלות מחלקת באגף לחיובי ארנונה).

בתאריך 5.4.2017 נחתם הסכם שכירות מפורט ומקיף בין העוררת לבין שוכרת המשנה, חברת מורח הרחוק החברה להספקת מזון בע"מ, ח.פ. 512894783 (להלן: ייחב' המזרח הרחוקיי ו/או ייהשוכרתיי). הוסכם על תקופת שכירות של 53 תודשים (טיוס תקופת השכירות חל בחודש אוגוסט

1) וזאת לטובת ניהול אירועים ושמחות (ראי/ה נספת אי לתצהיר מנהל העוררת).

על פי גרסת העוררת, בחודש מאי 2018 ביקשה חב' המזרח הרחוק לאתר שוכר חלופי תחתה.

במסגרת ניסיון אח, ביקשה השוכרת יילצאתיי מהחוזה על מנת להקטין את חשיפתה כלפי העוררת.

על פי הנטען, חבי המזרח הרחוק מסרה לעוררת עותק של מפתח על מנת שהעוררת תוכל לסייע לה במאמצי איתור שוכר פוטנציאלי לשם התלפתה וזאת לטובת ייהקטנת נוקיסיי אפשריים שנצפו על ידי חבי המזרח הרחוק באותה עת.

כאמור, ביום 17.5.2018 נחתם מסמך בין בעלת מניות בתאגיד שמחזיק במחצית ממניות חבי המזרת הרחוק המופנה לעוררת ושכותרתו: יימסירת מפתח לצורך ניסיון להקטנת הנזק לאיתור שוכרים חלופיים פוטנציאלייטיי (להלן: ''מסמך מסירת מפתח'). לעניין גה נדגיש כי העוררת הדגישה חזור והדגש בפנינו כי המדובר אך במטירה של עותק מפתח בלבד (המקור נותר לכאורה בידי השוכרת) וזאת במטרה מוצחרת והיא לסייע לשוכרת, חבי המורח הרחוק, באיתור שוכר פוטנציאלי.

לנוכח חשיבותו של מסמך מסירת המפתת לענייננו - נביא בגוף החלטה העתק צילומי ממנו שכן שאלת פירושו של המטמך עומדת בליבת המחלוקת הנטועה בין הצדדים בהקשר של הסוגיה

שמונחת בפנינו לשם הכרעה, וזה תוכנו:

לכבו -

לה "בלו | 51 | רעי

הגדרן: .

= סירת עותק מפתוז לצורך נסיון 2

לאיור חוכרים חלופייך ו הנוק

8 בעלת המנידת בחברח

זונה' החמאם הפקות ארועים בע- :

המ" המר הבר הפקת חן בעיה וכו זנ 8

ופתוו המועוסד, על טנ יד דקור בשוברת המשנה מוטריט לכ בזאת - לול !וטנציאליים, בנטי או מ" מטעמכם תוכלר לחצי ל

יְ , בנסיון לחקטנת נזקיכט. זציגו בפך שוברים חלופיים

[בהר ומווגש בי אין במסירת עד |

תור בלשהו על מענח ואד זכות מ באמור משום, , השכת חזקה במושבר ו/אך

מפתה הו

תּ המקורי של המרבר נותר בך

משנה, במתאט להוראות הסכט שכירון הת ו במושכר היתה ונותרה ברטות שוכרת

"או כי השסבמתכט לנס :

ה ות ולאתר שוכר חלופי פוטנביאלי

ו ל לגדוע ממענותיכס ונתביוחדר לי ואף לקבל עותק המפתח לט בויווזינוי ולגו ושל שוכרת המ ותיב על 75 דין וחטכט ומבלי לגרו מטעגותיו.

\

ו מאשרוט בי אין לגן בָל מענה ופרתניה כלפיפם,

וראייה באנו על חוזוגופ בי / 4 ], | 57 |ה

0

לעניין ה נציין כי במסמך מסירת מפתח הנכס לעוררת מיום 17.5.2018, שנתקבל בעירייה, צוין כל התזקה נותרה בידיה של חבי מזרח הרחוק וזאת תוך שמירה על טענות הדדיות בנוגע ליחסים התוצייס שנוצרו בהתאם להטכס השכירות שלגביו לא ברור האם באותה עת נותר ההסכם בתוקף או שלנוכח אילוציה הכלכליים הנטעניס של המחציקה היתה היא בהפרה של אותו הסכם (ראה נספת ב' לתצהיר מנהל העוררת).

9

כמו כן, על פי הנטען, בתאריך 26.2.19 הושכר הנכס על ידי העוררת לשוכר אחר תחת חבי מורת הרחוק. עובדה גו למעשה תוחמת את תקופת המחלוקת שעל בסיסה צמח חוב הארנונה שבגינו חויבה העוררת - חוב שאותו מבקשת העוררת במסגרת הכרעה וו שנשית על חבי המזרת רחוק משום שלדעתה התזקה בפועל בנכס באותה עת נותרה של השוכרת, על אף שחיא ביקשה את ערת העוררת בהחלפתה בשוכר חלופי (להלן: ייתקופת המחלוקתי).

בתשובה לערר מיום 6.2.2019 -- דאג המשיב להעלות בפנינו את הטענה כי חרף קיומו של חוזה שכירות בתוקף לכאורה, רישום העוררת ביום 18.5.2018 בתור מחזיקה, נעשה כדין ובהתאם לסמכות שנתונה לרשות בנטיבות שבהן הצטבר עייש המחציק חוב ארנונח על פני תקופה ממושכת.

.10

.1

.2

.3

.4

.5

.16

3

במצב דברים שבו נצבר עייש מחזיק תוב בארנונה על פני מספר תקופות חיוב רצופות, כך על פי נחלי העירייה, יוזמת העירייה ביקורת בנכס ובסביבתו, במטרה לבסס תמונת מצב עובדתית עדכנית בשטח, לצורך גיבוש עמדה באשר לוהותו של המחציק בעל הזיקה הקרובה ביותר, וזאת במטרה לבסט החלטה באשר לשאלת והותו של בעל התוב על פי חדין.

ואכן, כך אירע בענייננו. על רקע חובות ארנונה שנצברו עייש חברת המזרח הרחוק בנכס הנדון, ערכה העירייה בתאריך 2.4.2018 ביקורת לא מתואמת במקום ומצאה באמצעות חוקריח כי הנכס סגור ואינו פעיל.

בתאריך 11.4.2018 פנתה העירייה בהודעת עדכון לבעלים הרשום (הפטריארכיה חיוונית האורתודוכסית) לצד בקשה לשיתוף פעולה במטרה לתקור את סיבת היווצרות תובות ארנונה עייש המחוּיקה שהיתה רשומה באותה עת בספרי העירייה, וזאת על רקע ממצאים שעלו מתוך הביקורת אשר נערכה קודם לכן, שלפיה נמצא שהנכס סגור ונעול וכי חבי המזרח הרחוק, המפעילה של אולם האירועים, ככל הנראה אינה מתציקה עוד במושכר (נספת די לכתב התשובה לערר).

מעיון בפנייה מתאריך 2.5.2018 שנשלתה לשוכרת בהתאם לכתובתה הידועה ועל פי המען אשר רשום עייג חוזה השכירות שעליה חתומה חבי המזרח הרחוק (נספת בי לתצהיר מטעם המשיב) -

עולה כי הפנייה מיום 14.3.2028 שנשלחה למחציקה על ידי העירייה בנושא חוב הארנונה שנצבר, הותזר על ידי הדואר מהסיבה שהנמען לא אותר (נספת ו' לכתתב התשובה לערר).

בתאריך 18.7.2018 שיגרה העירייה לעוררת הודעח חתומה ע"י מנחלת שומה (בצירוף העתק לחבי המזרח הרחוק) בדבר החלטת הגורם הניהולי בעירייה לרשום את העוררת בתור מחזיקה בנכס וואת התל מיום 18.5.2018 וואת במקום המחזיקה הרשומה (השוכרת, חבי המזרת הרחוק)

בהסתמך על מסמך מסירת מפתח הנכט מיום 17.5.2018 (שנמסר בעירייה ביום 22.5.2018).

בתאריך 5.8.2018 חשיבה העוררת באמצעות בא כוחה, כי היא מתנגדת להחלפת המחציקיס שביצעה העירייה ביומתה, מהטעם כי לא היה מקום לקבוע את בהסתמך על הנטען במסמך יפרוטוקול מסירת מפתחיי שלטענתה סותר את מסקנותיה. עוד נטען, כי אין לגזור מתוכנו של מסמך מטירת המפתת את המשמעויות והנפקויות המשפטיות שהעירייה בחרה לשקף בהתלטתת לרשום את העוררת בתור מחציקה.

לסיכום פרק זה, נציין רק כי על פי התשריט ומהתמונות שנלקתו על ידי חמשיב מהמקום עולה כי אכן מדובר בנכס רחב ידיים שהכניסה אליו נעולה, כאשר על פי התיעוד שמצוי בתיק, שטת הנכס נשוא הערר משתרע על פני ארבעה מפלטיס ואשר מחולק בין קומת מרתף, קומת קרקע, קומה ראשונה (גג תחתון) וקומת גג עליון, והכל תחת אתר צריכה (א.צ.) שמטספרו 2000356792.

ההשגה, הערר וההליכים בפני הועדת

.7

העוררת משיגה כאמור על התיוב שהושת עליה בדיעבד, מכוח התלטה שקיבלה העירייה ביומתה, לבצע שינוי מתזיקיס בנכס נשוא הערר. לטענת העוררת, חבי המזרח הרחוק, שוכרת המשנה, היא אשר החזיקה בפועל בנכס במועד שבו הוחלט לבצע החלפת מחזיקים. רישום העוררת כמתזיקה נעשה בהסתמך על ממצאים בשטח, וכן על יסוד פרשנות הדרג הניהולי בעירייה את משמעות נוסת מסמך מטירת המפתת שנחתם על ידי הצדדים.

.8

.9

.0

.1

.2

.3

.4

.5

.6

.7

.8

.9

4

לתפיסתה של העוררת במסגרת ההשגה, בדומח לטיעון שמובא על ידה בערר מיום 12.11.2018 (להלן: 'יהערריי), לא היה מקום לבצע שינוי ברישום והות המתציקים, ובוודאי שלא חיה מקום לחייב את העוררת באופן יירטרואקטיבייי על התקופה שקדמה למועד מתן ההחלטה בעירייה.

מסמך מסירת המפתת שצילומו מובא לעיל, כך לטענת העוררת, אינו בגדר הודעה על מסירת חזקה וכי מטרתו של המסמך היא לעגן סיכום מטחרי בין צדדים לחוזה שכירות, על כך שמסירת המפתת אינו אלא אקט של רצון טוב של העוררת, המעיד על נכונותה לסייע לשוכרת במאמציה למצוא שוכר חלופי, ותו לא.

העוררת אף הבהירה כי נכון למועד הגשת הערר על ידה - שוכרת המשנה, חבי מורח הרחוק, היא שמחזיקה במושכר, והיא למעשה זו שעונה על הגדרת ייבעלת הויקה הקרובה ביותר לנכטיי.

טענות המשיב בהקשר וה, כפי שהדבר עולה מתשובתו מיום 6.2.2019, הן שביקורת לא מתואמת שנערכה ביוּמתה במקום בתאריך 2.4.2018, הראתה בבירור כי הנכס סגור ושהוא אזנו פעיל.

לאחר קבלת מסמך מסירת המפתח בעירייה, התגבשה החלטה בקרב מנהלת מחלקה בעירייה לפיה שוכרת המשנה שהתזיקה בעירייה בתור מחזיקה של עסק שמשמש אולם אירועים, אינה בעלת הזיקה הקרובה. לדידה, הנתונים והעובדות בשטח, לרבות האינדיקציות הנסיבתיות שנתקרו על ידה, הובילו את העירייה למסקנה כי אין בנכס מחויק שמפעיל את האולם,

בהיעדר מתן כל התייחסות לניסיונות בירור שנערכו במקום, ולנוכח אי נטילת אחריות מצד המחציקה לדאוג לסילוק תובות ארנונה שהצטברו, הוביל את העירייה למסקנה, כי יש לרשום את העוררת כמחציקה מכוח הוראות סעי 325 ו- 326 לפקודת העיריות.

המשיב אף העלה טענה מקדמית לסילוק הערר על הסף בשל איחור בהגשת הערר אולם בדיון המקדמי שנערך בתאריך 13.3.2019 בפני הרכב הוועדה שבראשו עמדה אז עוהייד קפלן אפרת, הודיע בייכ המשיב כי חוא תוזר בו מהטענה אודות האיחור בהגשת הערר, ומכאן שאין מקום עוד לדון בסוגיה דיונית זו במסגרת ההכרעה בתיק דנן.

ראול להדגיש כי אף לא אחד מהצדדיט הביא בפנינו תצהיר או גרסה עובדתית מטעם תבי המזרת הרחוק, הן באשר להתנהלותה ו/או עמדתה ביחס למתלוקת עם העוררת בנוגע לרישומה כמחזיקה במועד הרלבנטי, וכי חרף ניסיון בייכ העוררת לזמן את החברה ו/או את נציגיה כדי להתייצב ולתת עדות בדיון, לשם ביסוס טענת יאינני מחזיקיי (ראי/ה לעניין וה הודעת העוררת על ניסיון המצאה בכתובת חב' המזרת הרחוק מיום 16.5.2019), למעשה נותרנו עס יריבות מובהקת בין העוררת

למשיב בשאלה: האם להותיר על כנו את רישומה של העוררת בתור בעלת הויקה הקרובה ביותר

ביחס לתקופת המחלוקת.

עניין נוסף שראוי לציין הוא כי במסגרת ראיות חמשיב נכלל דו"ח תקירה שממנו עולה כי חבי המזרח הרחוק נקלעה לקשיים כלכלייט, אולם מאחר ועורך הדוייח שצורף לתצהיר שהגיש המשיב לא זומן לתקירה בפנינו, לא ראינו לנכון לתת לנטען בדוייח משקל ראייתי של ממש.

כמו כן, נציין כי כנגד שוכרת המשנה, תבי המזרח הרחוק, ננקט הליך חדלות פירעון במטגרת תיק פרייק 29821-03-18 שהוא בגדר ידיעה שיפוטית ונסיבתית, ואת למרות שאין בעצם קיומו של הליך זה, שלמיטב הבנתנו אף לא הסתיים בהכרעה או בקביעה עובדתית כזו או אחרת, כדי לשנות את המסקנה שאליה הגענו במסגרת התלטה גו.

מכל מקום, להלן השתלשלות העניינים והתאריכים הרלבנטיים מבתינה דיונית וכרונולוגית :

ביום 7.8.2018 הוגשה ההשגה.

.0

.1

.2

.3

.4

.5

.6

.7

.8

.9

5

ביום 5.9.18 חשיב המשיב להשגה מצד העורר.

ביום 12.11.2018 הוגש על ידי העורר ערר על התשובה להשגה (להלן: ייכתב העררי).

ביום 6.2.2019 הגיש המשיב כתב תשובה לערר (להלן: ייכתב התשובה לעררי).

ביום 13.3.2019 נערך דיון מקדמי בפני הועדה בראשות עו"ד קפלן אפרת בסיומו נקבע התיק להוכחות.

תצהיר עדות ראשית מטעם העוררת הוגש ביום 16.5.2019.

הוגש תצהיר מטעם המשיב, חוקר שומה, מר אריאל שרעבי, שאליו צורף דו"ח הביקורת מיום 8, כולל צילומים והתייחסות מילולית קצרה לעניין מאפייניו של הנכס ולגבי מצבו בעת הביקור. כמו כן, לתצחיר המשיב צורף בנוסף תצהיר מטעם מנחלת מחלקה באגף לתיובי ארנונה, הגבי שגית יעקב, וכן מטעם מנהלת צוות באגף לחיובי ארנונה, הגבי אהובה כהן.

לתצהיר מטעם המשיב צורף גס העתק מדוייח משרד חקירות חיימוביצ חקירות מיום 11.3.2018.

ביום 19.9.2019 נערך דיון הוכתות שבמהלכו נתקר מר דניאל בנין, מנהל מטעם העוררת. כמו כן, באותו מעמד נחקרה גס מנהלת צוות גבייה. בתיק קבענו יום דיון הוכחות נוסף, ובתאריך 9 נחקר החוקר וגבי שגית יעקב שכיהנה במועד הרלבנטי בתפקיד מנהלת מחלקה.

סיכומים מטעט העוררת הוגשו ביום 10.12.2019 ואילו טיכומי המשיב הוגשו ביום 22.1.2020.

על יסוד בקשה מוסכמת של הצדדים מיום 31.10.2019 להחיל את ההחלטה בערר 140019374 על ערר 140020663, הותלט להיעתר לבקשת הצדדים ומכאן שהכרעה זו תתול שני התיקים יחד.

דיון והכרעת

.10

.41

.2

.3

.44

לאחר עיון בכתב הערר, בתשובת מנהל הארנונה, באסמכתאות ובסיכומי הצדדים ובנטפתיהם, עמדתנו היא שיש לדחות את הערר ולקבוע כי רישום העוררת כמחציקה במהלך תקופת המחלוקת יוותר על כנו, וכי החלטת הגורמים בעירייה להורות על החלפת המתזיקים נתקבלה כדין.

העוררת מדגישה בכתב הערר ובמסגרת תצהיר עדותה ראשית כי פרוטוקול המסירה, שהעתק צילומי שלו מובא בסעי 6 לעיל, המכונה על ידינו יימסמך מסירת מפתחיי, נמסר לעירייה ביומתה של העוררת שלא ראתה כל פגם, בעצם נכונותה לסייע לשוכרת, וכי כל תכליתו של המסמך הוא לעגן את הטכמה שהתגבשה ביניהם, שמטרתה לסייע בידי חבי מורח הרחוק במציאת שוכר חלופי, תוך הדגשה כי אין במסירת המפתח לידי העוררת כדי להוות השבת התזקה.

העוררת מבהירה בסיכומיה כי עיקר עסקיה הוא ניהול נכסים וכי תחת אחריותה ניחול של כ-160 נכסים שונים ולכן לא סביר לייחס לה אחריות לניהול הנכס במהלך תקופת המחלוקת, וכי אין לראות במסמך מסירת המפתח, שמכונה על ידה פרוטוקול החתום על ידי הצדדים, בתור עדות לעזיבתה את הנכס ולשלילת היותה בעלת הזיקה הקרובה ביותר.

עוד נטען, כי תוכנו של המסמך מסירת המפתח מוכית כי כוונת הצדדים למסמך ברורה ואין ללמוד ממנו דבר מלבד הכוונה המפורשת של צדדים שזוכה לעיגון ברור בכתב, והיא לשקף התתייבות של חבי המזרח הרתוק לשמר את התזקה המשפטית אצלה. לדידה, אין בעצם נכונותה לסייע לשוכרת להקטין את נוקיה כלפי העוררת כדי שיפעל לחובתה, וכל הרעיון היח לסייע באיתור שוכר חלופי.

העוררת אף הדגישה בסיכומיה כי אין בקיום ביקורת יחידה בנכס במהלך שעות הבוקר, כפי שאירע, כדי לבסט את הטענה כי הנכס ננטש או לא הוחזק בפועל על ידי חבי המזרת הרתוק.

.5

.6

.7

.8

.9

.0

.1

.2

.3

.4

.5

6

לדידה של העוררת, מדובר באולם אירועים שמנהל שמחות, ומן הראוי היה לבחון את והות המחזיק ולחקור את שאלת קיומו של מתזיק במקום על דרך עריכת ביקורת במהלך שעות הערב מאוחרות. לכן, לדידה, אין בצילומים שצורפו לדוייח הביקורת כדי לבסס קביעה עובדתית שדי בה כדי לבטס החלטה מנהלית שמשמעותה החלפת מהזיקים שלא על דרך מתן הודעה על חדילה.

העוררת שבה וטענה כי על העירייה מוטלת חובה לערוך מספר ביקורות במקום לפני שחיא מגבשת עמדה בשאלת החתזקה בנכס, וכי כל המידע 'יהמודיעינייי שעל בטיסו בחרו גורמי ההנהלה בעירייה, לבצע החלפת מחזיקים שלא על דרך שימוש במנגנון השאוב מהוראות סעי 325 ו- 326 לפקודת העיריות, הינו בלתי קביל, תסר משקל מבחינה ראייתית וכי אין לתת במידע זה אמון, ולו לנוכח העובדה שהגורס שאסף את החומר לא הובא למתן עדות ולא עמד בפני חקירה נגדית.

טענה נוספת של העוררת המופיעה בסעי 11 לסיכומיה ושאותה ראוי לציין כבר עתה היא, כי לא התקיים טכסוך בין העוררת למצרת הרחוק וזאת תוך הסתמכות על תוכן מסמך מסירת מפתח הנכס, שבו צוין כי אין לחבי המורת הרחוק ייכל טענה או טרוניהיי כלפי העוררת.

היינו, קו הטיעון המרכוּי של העוררת, מלבד הטענה לייחוס החוב כלפיה כתיוב רטרואקטיבי, נשען בעיקרו על ניסוח מסמך מסירת המפתת וואת מבלי שטרחה להביא כל ראייה, עדות, התכתבות או אסמכתא שמתוכה ניתן היה ללמוד על כך שחבי המזרת הרחוק קיימה אירועים במהלך תקופת המחלוקת.

העוררת גם לא נידבה מידע כלשהו על התנהלות שבין העוררת לבין חבי המזרח הרחוק בומן אמת, שמתוכה ניתן היה אולי להוכיח, מהו השימוש שעשתה החברה בנכס, מה היה היקף השימוש בנכס והאם היא בכלל הפעילה או החזיקה בו במהלך אותה תקופה.

כמו כן, העוררת נמנעה מלהציג בפנינו מסמכים או תצהיר מטעם חבי המורח הרחוק שיכול היה בתוכנס, כדי לשלול או להפריך את התקיימותן של חנטיבות והאינדיקציות שעלו מהשטח שהראו כי התברה הפסיקה להחציק בו.

ראוי לציין בהקשר וה, כי האינדיקציות בשטח הולידו התכתבות בין הצדדים, במטרה לברר מה קורה במקום, ומי אחראי לחוב הארנונה, באופן שבנסיבות העניין קמה לתפיסתנו חוקה עובדתית, לפיה הנכס נשוא הערר ננטש על ידי השוכרת במהלך תקופת המחלוקת, לאחר שזו הותירה אחריה לא רק חובות ארנונה, אלא גם חובות כלפי העוררת (ראי/ה לעניין וה ביטוי לכך בעדות מנהל העוררת מיום 19.9.2019, בעמי 2 לפרוטוקול).

לפיכך, בטרם נידרש לטענות המשיב לגופן, מן הראוי שנידרש למסגרת הנורמטיבית שהובילה אותנו למסקנה כי דין הערר לחידחות. במסגרת זו, נתייחס גט להלכות שקשורות בכללים ובנסיבות שבהן נפסק כי רשות מקומית מוסמכת לחייב מתויק בחיוב בגין תקופה קודמת, שכן יש בשיקולים ובעקרונות שהובילו לגיבוש הכללים הללו, כדי להשליך על שאלת דיוננו.

נתחיל מסענו בציון העובדה כי טענת ייאינני מחזיקיי, שהיא בליבת המחלוקת, מצויה באופן מובהק בסמכות ועדת הערר. סעיף 3(א) לחוק הערר קובע כי ניתן להשיג על חיוב בתשלום ארנונה בפני מנהל הארנונה על יסוד מספר עילות, וביניהן טענה כי יינפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בויי וכן טענה כי חנישוס אינו מתזיק בנכס.

בענייננו, חשוב לאבחן בין חיוב רטרואקטיבי לבין חיוב שצומת על סמך שיוכו למחזיק שהוא נתפט כבעל הזיקה הקרובה ביותר (ייחזוקה קונסטרוקטיביתיי).

במקרה שבו מושת חיוב ארנונה לראשונה במהלך שנת מס, יש לבחון קודם האט דרישת תשלום מתחילת שנת המס היא דרישה רטרואקטיבית אס לאו. כל שומה מתקנת הניתנת באותה שנת

.6

.7

.8

.9

.0

.1

.2

.3

.4

.55

7

כספים ומבקשת לחול על תקופה הקודמת למועד נתינתה, היא בגדר חיוב רטרואקטיבי, לא כל שכן כשהתיוב 'יהחדשיי חל על שנות מס קודמות. ראי/ה הרחבה בהקשר זה בעעייס 4551/08 עיריית גבעת שמואל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 1.12.2011).

ענייננו כאן הוא במחלוקת באשר לוהות המחציק בנכס במהלך תקופת המחלוקת, תוך שנדמה כי ככל שייקבע על ידנו כי רישום חעוררת כמתזיקה נעשה כדין, לא יהיה זה נכון להיוקק לדיון מנומק בשאלת ייחוקיותי' החיוב שהושת על העוררת והאם הנו בגדר תיוב רטרואקטיבי (והתרתם של חיוב מסוג ה תיעשה - כך קבעה הפסיקה - בכפוף למבחן דו-שלבי של סמכות ושיקול דעת).

כידוע, חיוב רטרואקטיבי בארנונה עלול להיות לא תקף, אלא אס התקיימו ייטעמיס כבדי משקליי אשר מצדיקים את טתירת החזקה כי הרשות מקומית נעדרת סמכות להטיל חיובים למפרע.

ראי/ה לעניין זה עעייס 7749/09 אורט ישראל נ' הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים (פורסם בנבו, ניתן ביום 30.11.2011).

עוד ראוי לציין כי בהקשר וה כי בהלכה הפסוקה נקבע לא אחת, כי תינתן חשיבות מי<וחדת להתנהלותו של הנישום, בעל החוב, וזאת בנוסף לצורך בבחינת השאלה האם רובא לפתחו ייאשםי כלשהו. כלומר, בסוגיות הנייל, כמעט תמיד, יש בתוך רכיב שיקול הדעת של הועדה משקל רב לבירור העובדות והנטיבות של כל מקרה ומקרה.

גס כשבוחניס האם חיוב מסוים הוא בגדר תיוב רטרואקטיבי, וגם בעת שנבדק האם רישום מחציק ביומת הרשות נעשה כדין, שיקול הדעת ובחינת סבירותו נשענים ברובם על ממצאים, עובדות ראיות נטסיבתיות ופירושן מבחינה משפטית. כל אלו, הס חלק מבתינה מדוקדקת שעל העירייה לבצע, באשר לזהות בעל הציקה הקרובה ביותר לנכס בנקודת זמן קונקרטית.

חיוב רטרואקטיבי נחשד מלכתחילה כפסול, ועל כן הנטל לסתור זאת מוטל על הצד המבקש להתיר את התיוב, ואילו חיוב שאינו רטרואקטיבי נתפס כתקין, והנטל לסתור ואת מוטל על הצד המבקש לפסול את החיוב (ראי/ה בהקשר וּה נילמוקיס בעניין גבעת שמואל ובעניין אורט, דלעיל).

הבירור בענייננו מלמד כי חבי המזרח הרחוק חדלה מלשלס תשלומי ארנונה שוטפים אף תוך זניחת המאמצ לנסות להטדיר את החוב - מצב דברים שהוביל גורמיט שונים ברשות לבצע תקירה מתבקשת, על יסוד אחריותה להבטית גבייה נאותה, אתראית ושוויונית של חיוב במס מקומי.

מתוך התומר הראייתי עולה כי העירייה השקיעה מאמציט ניכרים בניסיון לקבל התייחסות מחבי המורח הרתוק בנוגע לחוב הגבוה שנצבר על שמה, אך ואת ללא הצלחה. כאמור, גס הימנעותה של השוכרת מלנהל תקשורת מול גורמי הגבייח בעירייה לגבי החוב שנצבר על פני תקופה ממושכת, החדליקה נורה אדומה בקרב גורמיט בעירייה.

לאחר שהוברר כי אין מענה מצד חבי המצרח הרחוק, נוצר החשש, שהטתמן באותה תקופה כתשש מבוסס, והוא שהנכס ננטש על ידה, מתוך הבנה הולכת וגוברת מצד גורמים בעירייה, כי המחזיק הרשום, לא רק שאינו נוכח בשטח, אלא שאין בכוונתו לשוב ולהחציק בנכס בפועל.

לעניין אה תשוב לציין כי המשיב טרח, בהליך שנוהל בפנינו, כדי לבסס את הטענה כי למהלך רישום העוררת כמחתזיקה, קדמה הפעלה של שיקול דעת מנהלי תקין ומתבקש שהתבסס על מידע קונקרטי, תוך שהתבצעה במקביל חקירה של כלל הנסיבות שהובילו את חבי המזרת הרחוק להתעלם כליל מפניותיה של העירייה, בניסיון לברר את עצמת הזיקה והתזקה לנכס (ראי/ה לעניין זה בעדותה של גב' שגית כהן בדיון מיום 14.11.2019, עמי 2).

מהחומר הראייתי, שרובו נסיבתי, למדנו שהזיקה של חבי המזרח הרחוק לא חתקיימה בפועל.

כחלק מהמאמצ לשכנע את הועדה כי הרישום של העוררת הנו כדין, הוגש לעיוננו במסגרת תצהיר,

.6

.7

.8

.9

.10

.1

.2

8

דו"ח תקירה, לרבות מידע אודות ביקורות קודמות שנעשו בנכס, ואפילו הוגשו במהלך התקירות הנגדיות עצמן מטמכים נוספים (שסומנו על ידנו מי 1 ו מי 2) שמטרתנס היתה להמחיש עבורנו, כי העירייה בחרה שלא לעמוד בחיבוק ידיים במהלך אותה תקופה, ושהיא פעלה במרצ עם היוודע דבר הרעת מצבה של השוכרת, כדי לברר את מצב הדברים בשטח, בהתאם לאחריותה לקבוע את זהותו של מחזיק בנסיבות דומות (ראי/ה לעניין זה עייא 8417/09 עיריית ירושלים נ' ששון לול, פורסם בגבו, ניתן ביום 21.8.2012 (להלן: ייעניין ששון לולי).

בעניין ששון לוי, נוכיר, נפסק כי אמנם החובה לשלם ארנונה מוטלת על יימחויק הנכסיי, אלא שחבות בגין נכס כלשהו לעולם תתול, בהתאם לסעיף 8(א) לחוק ההסדרים, על בעל הויקה הקרובה ביותר לנכס, כאשר המחציק או הבעלים המקורי יכול שגם חס יחויבו מכוח הוראת סע 6 לפקודה. היינו, חבותו של מחזיק או הבעלים המקורי היא שיורית, כך שיש לתייב בתשלום ארנונה רק כאשר לא ניתן לגבותח ממי שחב בה בפועל.

בחקירה הנגדית של מנהל העוררת במהלך הדיון שהתקלים ביום 19.9.2018 נשאל מנהל העוררת באשר להתערערות היחסים התוציים מול השוכרת. הלה הודה שנעשה שימוש בערבות הבנקאית שחבי המזרח הרחוק הפקידה בידיה, כאשר נדמה כי הסכם השכירות הופר בהפרה יסודית לאחר שהראשונה חדלה מלשלס דמי שכירות באורח שוטף.

עיון בהסכם השכירות המפורט שנכרת עס חבי המזרת הרחוק, שאף גובה בביטחונות מגוונים כאמור, לימד אותנו כי לעוררת היו מחלוקות מטתריות משמעותיות, שמוכיחות שמסקנות העירייה בדבר נטישת השוכרת את הנכס אינן בלתי מבוססות. נציג העוררת אף נשאל האם במהלך תקופת המחלוקת שולמו דמי שכירות, אך העד לא ידע להשיב על כך ונמנע מלהציג אסמכתאות, הגם שמתבקש היה בנסיבות שהעוררת תגיש הוכתות על כך ביזמתה.

העד מטעם העוררת ציין במפורש כי חבי המזרח הרחוק לא שילמה דמי שכירות באופן רציף ושננקט כנגדה הליך משפטי, וזאת תוך הימנעות מפורשת להתייחס למצב הדבריט בינה לבין השוכרת במהלך תקופת המחלוקת מבתינה כספית. חשוב לציין כי מנהל העוררת חצר והדגיש כי להבנתו השוכרת, חבי המזרח הרתוק, לא עזבה את הנכס במועד עריכת מסמך מסירת המפתת אך לא טרת לציין או להוכיח מהו המועד שבו נעוּב הנכס באופן סופי על ידי השוכרת.

חשוב לציין כי איננו סבורים שמנהל העוררת ניסה חלילה להטעות את הועדה או שחיתה בידיו ידיעה ברורה וקונקרטית באשר לעיתוי המדויק של נטישת הנכס, אולם באותה מידה לא שוכנענו כי בעת ניסוח מסמך מסירת ייעותקיי של מפתח בנכס מסחרי, החזיקה חבי המזרח הרחוק בפועל בנכס, וכי יותר סביר להסיק מהראיות ומנטיבות העניין כי אילוציה הכלכליים, ביחד עס הימנעותה של השוכרת לשתף פעולה עם העירייה בבירור שערכה באותה עת עמה ועט הבעלים של הנכס, כי מסמך מסירת עותק המפתח לעוררת העידה יותר על עזיבתה מאשר על הימצאותה שם.

זאת ועוד; עוגן פרשני נוסף שיש בו כדי לבסס את מסקנתנו באשר לחיות העוררת בעלת הויקה הקרובה ביותר נטוע בלשון מסמך מסירת המפתת מיום 17.5.2018 שבו נכתב כי מסירת המפתת היא לצורך ייהקטנת הנוקיי כלפי העוררת. היינו, יש באופן ניסוח כותרת המסמך כדי לשקף כי הסיכום שהתגבש בין העוררת לחבי המורת הרחוק היה חלק מהשתלשלות אירועים, שתחילתה בעצירת פעילותה, וסופה בנטישת הנכס תוך הכרה מפורשת בחוב מצטבר גס כלפי העוררת.

בעדותה של גבי יעקב בדיון הוכחות מיום 14.11.2019 שכיהנה במועד הרלבנטי כמנהלת מחלקה, הבהירה כי ההתלטה על החלפת מחצזיקים במהלך חודש :ולי 2018 התקבלה בכובד ראש וכי הליך רישום העוררת התבצע לאחר שקילה של מכלול הנתונים שהגיעו לידי מנהלים בכירים באגף.

.3

.4

.5

.6

דר.

.8

.9

.0

.1

9

כמו כן, במהלך דיוני ההוכחות העידו מנהלים מטעם המשיב והסבירו כי התובות של חבי המזרת הרתוק החלו להצטבר מחודש נובמבר 2017 ואילך כך שבמועד מסירת עותק של המפתח לעוררת, כבר נצבר תוב די משמעותי שאף הוא שימש אינדיקציה להידרדרות מצבה הפיננסי של השוכרת באופן שמסביר כי במהלך חודש מאי 2018, עת שבה נחתם מסמך מסירת המפתת, היה מצבה של השוכרת רעוע הן מבחינה משפטית והן מבחינה כלכלית, כך שאין אפילו מקום להסיק שהתקיימו התנאים לביטסוט קיומה של חזקה משפטית של השוכרת לנכס, לנוכח קיומה של הפרת חוצה השכירות (ואנו מפנים להבהרות שניתנו לנו על ידי בייכ העוררת בדיון מיום 14.11.2019 על כך שהערבות הבנקאית חולטה כבר במרצ 2018).

לעניין סבירות ותחוקיות החלטת העירייה לשנות את רישום והות המחזיק והעברתה עייש העוררת בתור בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס, הגם שבחינת שאלות אלו אינן בסמכות הועדה, מדגישה העירייה כי שיקול הדעת ניתן לח בעיקר על יסוד התכלית של גביית מס אמת. לשיטתה, תכלית זו מחייבת כי הארנונה תיגבה ממי שנתפס בתור בעל הזיקה הקרובה, ובנטיבות שנוצרו, חיה מקום לקבוע כי העוררת, שכבר ידעה שהשוכרת יימוכנהיי למצוא שוכר במקומח, קיבלה ויקה בפועל לנכט במהלך התקופה נשואת החיוב.

החיוב הרטרואקטיבי בארנונה עייש העוררת שנעשה בחלוף חודשיים ובתוקף למפרע, רק התאים את הרישום למצב ייהעובדתייי הגם שהוא סותר את תוכן המסמך. המציאות בשטח היתה מורכבת ואין לקבל את תוכנו של המסמך כייראה וקדשיי תוך התעלמות מהנסיבות והאינדיקציות שדווקא ממחישות כי העירייה נהגה ברגישות ובאחריות ופעלה להחלפת המחזיקים.

תיקון רישום והות המחזיק בטפרי העירייה עייש העוררת נעשה כאמור רק לאחר שבכיריס בעירייה בתנו את מכלול האירועים ומצאו שמועד החתימה על מסמך מטירת המפתת על ידי הצדדיט, ולא לפני כן, הוא המועד המוקדם ביותר שניתן על בסיסו לקבוע, כי דווקא העוררת היא בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס, ולו לנוכח ידיעתה הפוזיטיבית של העוררת כי אין לשוכרת אפשרות לחזור לנכס (ולכן, התצקה נגד תחולת הרישום למפרע נסתרת).

יתרה מכך, שלא כמו העוררת, איננו טבוריס כי העירייה קיימה את חובתה כלשהי כאשר פעלה לבדוק, לאורך מספר חודשים, מי הוא המתזיק בפועל בנכס שהוא אולם אירועים שמצוי במיקום מרכזי בעיר ושהוא רחב ידיים.

בתי המשפט בעבר הטיחו, באופן נוקב ומפורש, ביקורת במקרים שבהם הרשות המקומית לא בדקה באופן אקטיבי את מצב הבעלות או ההתזקה בנכס. המקרה בענייננו מלמד על היפוך מצב, שבו דווקא ננקטח גישה שנועדה להבטית גבייה אפקטיבית בנסייבות של נטישת נכס מסחרי.

לפיכך, במועד הרלבנטי שבו נערך התיקון ברישום המתציקים בנכס, העוררת היתה בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס, ועל-פי הוראת סעיף 8(א) לחוק ההסדרים, חבות הארנונה בגין הנכס מוטלת עליה.

נדגיש כי בסעיף 15 די להסכם השכירות שנחתם בין העוררת לבין חבי המזרח הרחוק, נקבע כי השוכרת תישא בתשלומי הארנונה באופן שוטף והפרה של הוראה גו תיחשב כהפרה יסודית של ההסכט. הוראה גו מחזקת את הערכה כי השוכרת חיתה נטולת מעמד חוקי במועד מטירת המפתח וכי לאור מצבה המשפטי, היה במתן החיתר לעוררת להיכנס לנכס בתור יצירת ציקה.

כמו כן, בהסכם השכירות, שמרה לעצמה העוררת את הזכות לבקש את פינוי המושכר במקרה של הפרה יסודית, וכי הביטתונות שהופקדו בידיה של העוררת לקיום הוראות ההסכם, בהתחשב בתקופת המחלוקת הקצרה באופן יתטי, נועדו לשמש מקור לכיסוי חובות והוצאות שחלקן נובע מן הסתט מנטישת הנכס שהושכר לתבי המורת הרתוק.

.2

3

.4

.5

10

כאמור, סעיפים 326-325 לפקודת העיריות אינם מגבילים את היכולת להשית תשלומי ארנונה על המחזיק בפועל, אלא אך פותחים אפשרות נוספת, בדמות השתת תשלומי ארנונה על המתויק שהוא בעל מירב הציקות לנכס, בלשונו של המשיב בסעי 17-18 בסיכומיו.

החלטה לבצע רישום של העוררת כמחציק ביומתה כחלק מאחריותה בהיבט המנהלי - כך הוטעס

שוב ושוב על ידי המשיב בסעי 20-25 בסיכומיו - נסמכה לטענתה גם על יסוד מסמך מסירת המפתח לעוררת, אולם הפעלת סמכות וו נתונה היא לבחירת הרשות המקומית לפי נסיבות העניין.

אנו סבורים כאמור שהעירייה פעלה כדין ורישום העוררת כבעלת הויקה הקרובה ביותר לנכס ביחס לתקופת המחלוקת בוצע אף הוא כדין.

טוף דבר

מכל הטעמים שלעיל, אנו קובעים כי דין הערר להידחות.

בנסיבות אלו שבהן התקיימה מחלוקת כנה באשר לזהות המחויק בנכס ובשל העובדה כי העוררת עצמה נפגעה מהתנהלות השוכרת שנטשה את הנכס - אין צו להוצאות.

ניתן חיוס - 2 ו

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש'יס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי'א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז-1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנש של המשקב.

יו"ר: עו"ד ור וּ

חבר: עו"ד אהוד פלדמן -/-תבר: עו"ד אהוד מטרסו

קלדנית: ענת לו = | י

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

המשיב:

גוכחים:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

פניני זיו תעודת זהות

חשבון לקוח: 11111865

מספר חוזה: 1013462

כתובת הנכס: 454 4

-ב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקבי

העורר/ת: פניני זיו

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפ!

ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקבי

פרוטוקול

וו

תאריך ‏ : טזבאב תשף

00|(

מספר ערר: | 11:51 / 140021658

מספר ועדה: | 12111

פניני מרב תעודת שו | |

לפנים משורת הדין ומבלי שהדבר יהווה תקדים ובכפוף להצהרת העורר ומאחר ומדובר רק במזרון אחד, ניתן להעניק פטור מכח תקנה 13 ביחס לתקופה מיום תחילת החזקתו של העורר בנכס עד תום התקופה שמתאפשרת בתקנה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך - : טזבאב תשף

0

מספר ערר: | 11:51 / 140021658

מספר ועדה: | 12111

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד אבי סטוקהולם

חבר: עו"ד אהוד מטרסו

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר/ת: פניני זיו, פניני מרב

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו נותנים תוקף של החלטה להסכמת הצדדים.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 06.08.2020.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב

277

/

יו"ר;: ₪ חבר: עו"ד אהוד מטרסו == חבר: עו"ד אהוד פלדמן

שם הקלדנית: ענת לוי