החלטות ועד ערר לענייני ארנונה - יוני 2021

עיר
תל אביב-יפו
קטגוריה
ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך
11/07/2020
מקור
הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

וו וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‏ : כב בסון תשפא

רוגי וכו

מספר ערר: | 12:43 / 140022515

מספר ועדה: | 12273

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

אליוב אביגדור תעודת זהורי ₪ 888 שחק אירית תעודת זה ות שוחו

חשבון לקוח: 11126356

מספר חוזה: 1028957

כתובת הנכס: קהילת ורשה 42

-נ ג דד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

העורר/ת: שחק אירית

מנהל הארנונה בעיריית תנ"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר

פרוטוקול

רו"ח ישראלי ציין כי משרד עו"ד אליוב (לא אביגדור אליוב באופן אישי) ייצג את רוכשי הדירה שלו.

העוררת:

העוררת:

ב"כ המשיב:

העוררת:

איני מתנגדת שרו"ח ישראלי ידון בתיק.

אני הייתי נשואה לאביגדור אליוב והוא רכש הרבה נכסים והוא העביר אותם על שמי ואני צריכה להתמודד עם זה. פינו אותי מהבית ואני כבר 5 חודשים גרה אצל חברים.

הדירה נושא הערר הייתה מושכרת עד אוגוסט ובאוגוסט היו צריכים להשכיר אותה מחדש. הגיעו אנשים לשכור את הדירה ולחתום על חוזה אביגדור אמר שהוא לא מוכן להשכיר את הדירה. הדירה רשומה חצי על שמי וחצי על שמו. לא היה לי שום זכות לעשות משהו עם הדירה הזאת. נתנו את הדירה לכונס נכסים. קיבלתי פטור לנכס ריק לחצי שנה. כונס הנכסים מכר את הדירה נושא הערר. ביקשתי כסף מהכונס נכסים.

יש עוד דירה. קיבלתי כסף לשיפוץ. קבלתי תביעה נגדית שאני צריכה לתת לו כסף.

אני בסה"כ מעצבת תכשיטים. כל הזמן מופיעים עליי תשלומים. לא היה לי שום קשר לדירה הזאת. היא הועברה לכונס נכסים ונמכרה. אני גם לא יודעת מה הסכום שם.

העוררת מבקשת פטור נכס ריק. נכס ריק ניתן במלואו. מדובר על 4 חודשים של סיווג מגורים עד למכירת הדירה. נכס בגודל של 51 מ"ר שהעוררת מחזיקה במחציתו.

מדובר בכמה מאות שקלים. כונס הנכסים הוא שלמה אסרף.

הדירה הייתה מושכרת עד לחודש אוגוסט 2020, לאחריו קיבלתי פטור נכס ריק.

הדירה נמכרה ע"י הכונס בחודש מאי לאחרונה.

הועדה: מדברי העוררת יוצא כי ככל הנראה לא יכול להיות חוב ארנונה שעולה על 25 מ"ר (מחצית מ-

0 מ"ר) למגורים עבור כ- 4 חודשים.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כב בסיון תשפא

.2

מספר ערר: | 12:43 / 140022515

מספר ועדה: | 12273

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת: שחק אירית

הנ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

מן הערר שהגיש עו"ד רועי קורץ עולה כי הנכס ברחוב קהילת ורשה 42 בת"א נמצא בהליך כינוס נכסים במסגרת הליך גירושין בין העוררת לבעלה. בסעיף 11 למכתבו הוא מבקש ומאשר כי הנכס עומד ריק ומבקש להקפיא את תשלומי הארנונה עד למימושו בפועל. בהתאם לתקנה 13 לתקנות ההסדרים התקופה המקסימלית האפשרית לקבלת נכס ריק היא 6 חודשים. כעולה מכתב התשובה של המשיב ניתנה לנכס הנחת נכס ריק במלואה החל מיום 11/7/2020 ועד ליום 10/1/2021.

בנסיבות אלו לא ניתן להיענות לסעד המבוקש בערר.

המלצנו לעוררת לפנות לכונס הנכסים בכדי לברר האם קיים חוב ארנונה על שמה.

הערר נמחק. אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 02.06.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורֶסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

1 5 עו" 2 [פלן א א / חבר: עו"ד הרן ראובן-יהודה חבר: ישראלי יעקב, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

' 4

וו

תאריך :| כב בסיון תשפא

1"

מספר ערר: | 13:15 / 140022572

מספר ועדה: | 12273

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת:

ציוני מנחם תעודת זהות פשעווף

חשבון לקוח: 10286497

מספר חוזה: 197500

כתובת הנכס: יקינתון 30

ציוני מנחם תעודת זהות *********

חשבון לקוח: 10286489

מספר חוזה: 197490

כתובת הנכס: יקינתון 30

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

נוכחים:

העורר/ת: ציוני מנחם - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר

החלטה

השעה 13:22. אין התייצבות מטעם העורר. בפנינו אישור מסירה לידי העורר מיום 30/3/2021.

הערר נמחק.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 02.06.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה'20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי/דין בוועדת ערר) התשל")\- 4 תפווסם הח | באתר האינטרנט של המשיב.

₪ |\ רה

יו"ר: עו"ד קפלן - : עו" הָרן ראובן>:קודה חבר: ישראלי יעקב, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

המשיב:

נוכחים:

ב"כ העוררת:

ב"כ המשיב:

העורר/ת: 2

כז בסיון תשפא

1

140022446 /| 9

15

קליר אסתר תעודת זהוה 68888888 איטין תמר תעודת זהות

ששששקששאש קלצבסקי רם תעודת זהות

חשבון לקוח: 11140138

מספר חוזה: 1051119

כתובת הנכס: המנוע 3

ע"י ב"כ עו"ד: שלי יעקבי

-נ1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: קליר אסתר, איטין תמר, קלצבסקי רם

ב"כ העורר/ת עו"ד : שלי יעקבי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

אני מסכים.

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

הגענו להסכמות עם המשיב ואנו מבקשים למחוק את הערר ללא צו להוצאות.

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כז בסיון תשפא

1(

מספר ערר: | 12:19 / 140022446

מספר ועדה: | 12275

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת: קליר אסתר, ,איטין תמר, קלצבסקי רם

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

, החלטה

נוכח הסכמת הצדדים הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 07.06.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

בר | )

2 עו"ד כ בא חבר: ויינריב אוזל 2-כלכלן חברה: רו"ף מלי אורלי

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך : כזבסון תשפא

1(

מספר ערר: | 13:28 / 140022353

מספר ועדה: | 12275

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: כלכלן, ויינריב אהוד שכנא

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת:

שריג יהודית תעודת זהות

חשבון לקוח: 10048501

מספר חוזה: 85408

כתובת הנכס: מהר"ל 7

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: שריג יהודית

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

העוררת: ביצעתי שיפוץ בדירתי החל מיום 18 לאוקטובר ועד לאחרונה ובמשך 7 חודשים. המשכתי לגור בדירה למרות שהדבר היחיד שנשאר שלם זאת אמבטיה וחדר השינה. הזזתי את הרהיטים מפה לפה על מנת לאפשר את השלמת השיפוץ. עם זאת, לאחר ששמעתי את דברי הועדה אני אסכים למחיקת הערר ללא צו להוצאות.

ב"כ המשיב: בנסיבות אלה לא נעמוד על חיוב בהוצאות.

החלטה

נוכח הסכמת הצדדים הערר יימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 07.06.2021. ך

7 |

- ביכ |

יו"ר: עו" דינץ רוית חבר: כלכלן, ויינעב אקוד שכנא | חבר: רו"ח מלי אורלי

7% שם הקלדנית:-גירית צחי

/

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: עו"ד מטרסו אחוד

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

המשיב:

נוכחים:

העורר;

העורר/ת:

אנלן מרדכי תעודת זהות

חשבון לקוח: 11061535

מספר חוזה: 960072

כתובת הנכס: דיזנגוף 91

-נ ג דד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: נטלי בן דוד

העורר/ת: אנלן מרדכי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: נטלי בן דוד

פרוטוקול

וו

תאריך :ל בסיון תשפא

1

מספר ערר: | 11:43 / 140022723

מספר ועדה: | 12278

יונה רונית תעודת זהו המוט

ביקשתי פטור בגין נכס ריק לאחר שנתיים ממות אימי. לקח זמן לפנות את הדירה, הדירה פונתה בסוף שנת 2020. הגשתי בקשה בינואר 2021. הוצאנו מהדירה את כל החפצים האישיים, את כל מה שנשאר בדירה השכרנו יחד עם הריהוט.

אין מחלוקת שהיה ריהוט בדירה בביקורת. מדובר בעניין עקרוני שילמתי שנתיים לאחר מות אימי רק לאחר שהוצאתי חפצים אישיים פניתי לעירייה בבקשה לנכס ריק.

לאחר שקיבלתי הסבר מהוועדה ולמרות שהדבר לא צודק בעיני אבקש למחוק את הערר.

וו וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ל בסיון תשפא

1

מספר ערר: | 11:43 / 140022723

מספר ועדה: | 12278

בפני חברי ועדת הערר;

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: עו"ד מטרסו אהוד

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

העורר/ת: אנלן מרדכי

-נ1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו /

החלטה

הסברנו לעורר כי בהתאם לתקנה 13 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)תשנ"ג 3 בכדדי לקבל פ]טור בגין נכס ריק על הנכס להיות ריק לחלוטין העורר אינו חולק על כך שהדירה מרוהטת וכי במועד הביקורת היה בה ריהוט שנועד לשימוש השוכרים העתידים .

הסברנו לעורר כי אין די בכך שהדירה ריקה מחפצים אישיים ואין גרים בה והפנינו אותו לפסיקה כי עליה להיות ריקה מכל אדם ומכל חפץ. בנסיבות אלה העורר ביקש למחוק את הערר.

הערר נמחק . אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 10.06.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות/ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנח 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 מו -- א האינטרנט של המשיב. ‏ / | ( > 27 2 / \

יו"ר; עו"ד קפלן אפוךת חבר: עו"ד מטרסו-אהוד'/ חבר: עו"ד פלדמן |אהוד

אש יי

שם הקלדנית: ליטל כלופה

דוו

תאריך | : ד בתמוז תשפא

1

מספר ערר: | 13:41 / *********

מספר ועדה: | 12279

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת:

חברת חלקה 18 בגוש 7093 בעמ חברה פרטית עשמוווו

חשבון לקוח: 11095294

מספר חוזה: 995902

כתובת הנכס: אלון יגאל 129

ע"י ב"כ עו"ד: בשם חברת גוש 7093 חלקה 18 רות חלמיש

-נ1 ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקבי

נוכחים:

העורר/ת: חברת חלקה 18 בגוש 7093 בעמ - אין נוכחות

ב"כ העורר/ת עו"ד : בשם חברת גוש 7093 חלקה 18 רות חלמיש-אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקבי

החלטה

השעה 13:45. אין התייצבות מטעם העוררת.

בירור עם המזכירות העלה כי נשלחו לעוררת שתי הזמנות לדיון במייל.

העוררת לא התייצבה לדיון היום וכן לא התייצבה לדיון מיום 24/3/2021 .

הערר נמחק.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 14.06.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי

משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם ל [ 7 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדחי דין בוועדת ערר) התשן"ז - 1977 תפורסם ףּּ = = האינטרנט של המשיב.

/

יו"ר ערז 2 חב לעה ראובן-יהודה חבר: ישראלי יעקב, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

וו

תאריך ה בתמוז תשפא

11

מספר ערר: | 09:26 / *********

מספר ועדה: | 12280

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת:

כהן סיטי בע"מ הברה פרטי ה שקקוקווש

חשבון לקוח: 11063318

מספר חוזה: 962015

כתובת הנכס: הס 19

כהן סיטי בע"מ חברה פרטית עמועמות ו

חשבון לקוח: 11063319

מספר חוזה: 962016

כתובת הנכס: הס 19

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליטל בן צבי

בוכחים:

העורר/ת: כהן סיטי בע"מ

תומר כהן

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ 1

ב"כ המשיב עו"ד: ליטל בן צבי

פרוטוקול

הצדדים: הצדדים מסכימים ביניהם כי החל מיום 1/8/2020 הנכסים יקבלו פטור לא ראוי

לשימוש וזאת עד ליום 31/1/2021 (חצי שנה). החל מ- 1/2/2021 נכס מספר 8 יסווג בסיווג מחסנים ונכס מספר 11063319 יסווג גם הוא בסיווג

מחסנים.

הסכמות אלו לא באות לגרוע מזכותה של העוררת להזמין ביקורת של העירייה על מנת לבדוק את מצב הנכסים או השימוש בנכסים וכיוצ"ב בעתיד.

בנסיבות אלה מוסכם שלא יהיו הוצאות.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ה בתמוז תשפא

1

מספר ערר: | 09:26 / *********

מספר ועדה: | 12280

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת: כהן סיטי בע"מ

- נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 15.06.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

צר ] ל

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון ‏ << ה ז'יטניצקי שמעון חבר: עו"ד קורן משה

\

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

המשיב:

נוכחים;

ב"כ הצדדים:

העורר/ת:

וזו

תאריך ה בתמוז תשפא

1

מספר ערר: | 10:04 / 140022028

מספר ועדה: | 12280

שובל ניהול והשקעות בע"מ חברה פרטית (₪00099889

חשבון לקוח: 11095913

מספר חוזה: 996568

כתובת הנכס: אלון יגאל 94א

ע"י ב"כ עו"ד: אורי דויטש

- ונג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: ליטל בן צבי

העורר/ת: שובל ניהול והשקעות בע"מ

ב"כ העורר/ת עו"ד : אורי דויטש

רביד שלום

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליטל בן צבי

פרוטוקול

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

הצדדים הגיעו להסכמה לפיה הנכס יסווג כבית תוכנה וירשם ע"ש ביונד מיינדס בע"מ ח.פ. 515851335 (כאשר ב"כ העוררת יגיש לתיק הוועדה יפוי כח או הסכמה מהחברה הנ"ל בתוך 7 ימים) החל מתאריך 10/3/2020.

אין בכך לגרוע מזכויות הצדדים.

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : ה בתמוז תשפא

1

מספר ערר: | 10:04 / 140022028

מספר ועדה: | 12280

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת: שובל ניהול והשקעות בע"מ

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו מודים לצדדים על הפשרה אליה הגיעו.

ניתן תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 15.06.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

22 ץק "ל

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון -- | חבר: רו"ח ₪ שמעון חבר: עו"ד קורן משה

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : | בתמוז תשפא

1

מספר ערר: | 12:36 / 140021139

מספר ועדה: | 12281

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

ל.ש.ח. יחסי ציבור בע"מ הברה פרטי ₪888 רוזנפלד זמיר תעודת זהות ₪ ₪₪]) גאש גלובל אחזקות בע"מ חברה פרטית עוושוווווותן

חשבון לקוח: 10961321

מספר חוזה: 854296

כתובת הנכס: הברזל 4

ל.ש.ח. יחסי ציבור בע"מ הברה פרטיה שש רוזנפלד זמיר תעודת זהות ₪07 גאש גלובל אחזקות בע"מ חברה פרטית

חשבון לקוח: 10961328

מספר חוזה: 854303

כתובת הנכס: הברזל 4

ל.ש.ח. יחסי ציבור בע"מ חברה פרטית 514656024,רוזנפלד זמיר תעודת זהות 0,, אש גלובל אחזקות בע"מ חברה פרטית 515610756

חשבון לקוח: 10955738

מספר חוזה: 848350

כתובת הנכס: הברזל 4

ע"י ב"כ עו"ד: אזולאי משה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

העורר/ת: רוזנפלד זמיר,ל.ש.ח. יחסי ציבור בע"מ,גאש גלובל אחזקות בע"מ-אי

[

נוכחות

ב"כ העורר/ת עו"ד : אזולאי משה -- אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר

החלטה

גם לישיבת היום לא התייצב ב"כ העוררת. יצוין כי ב"כ העוררת עו"ד משה אזולאי הגיש את הערר תוך ציון כתובתו בדרך מנחם בגין 144 ת"א ולא עדכן כתובת זו בכל שלב שהוא.

בנסיבות אלה, גם מצב לפיו הזמנה לדיון נשלחה לכתובת עוה"ד, אך לא נמסרה לידיו, מהווה הזמנה כדין ובמיוחד לנוכח המתואר בכל הדיונים הקודמים, לרבות הישיבה האחרונה. משכך אנו מרשים לעצמנו להניח כי העוררת בחרה לזנוח את עררה ואנו מוחקים את הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 16.06.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיוק קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977, תפורסם החלטה זו באתר האשנטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד דויטשליהושע 1 ש / ס] 7 חבר: ויינריב או 3, כלכלן

₪"

ם הקלדנית: ענת לוי

₪1

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

וו

תאריך | : יא בתמוז תשפא

21

מספר ערר: | 12:03 / 140022356

מספר ועדה: | 12283

המשיב:

נוכחים:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

סטרטנצב פבל תעודת זהוד אשמו

חשבון לקוח: 11038192

מספר חוזה: 935433

כתובת הנכס: אלנבי 10

סטרטנצב פבל תעודה זה ראשוה

חשבון לקוח: 11038107

מספר חוזה: 935356

כתובת הנכס: אלנבי 10

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: אפרת מרום

העורר/ת: סטרטנצב פבל - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: אפרת מרום

פרוטוקול

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

נבקש למחוק את הערר. העורר לא התייצב בפעם השניה לדיון ולדעתנו גם הסיכויים של הערר אינם גבוהים.

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ יא בתמוז תשפא

2.0201

מספר ערר: | 12:03 / 140022356

מספר ועדה: | 12283

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת: סטרטנצב פבל

- נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

בתיק מצוי אישור מסירה מיום 5/5/2021. העורר לא התייצב לדיון בפעם השניה.

בנסיבות אלו אין מנוס ממחיקת הערר. .

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 21.06.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"רֶ-עו"ד פרינץ הת חבר: ויינריב אוה /כלכלן חברה: רו" מלי אורלי

ל

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

המשיב:

גוכחים:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

וו וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

07

יג בתמוז תשפא

וג

140022073 / 6

15

שטרן רביטל תעודת זהוה ₪ שטרן רון תעודת זה ₪

חשבון לקוח: 11111829

מספר חוזה: 1013431

כתובת הנכס: 454 4

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: נטלי בן דוד

העורר/ת: שטרן רון

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: נטלי בן דוד

פרוטוקול

לעורר ניתנה הנחת בניין ריק לפי תקנה 13 החל מ- 3/5/2020 ועד ליום 2/11/2020.

באשר לתקנה 12 התקנה מיועדת לקבלנים והעורר לא נחשב כמחזיק ראשון כאמור בתקנה.

העורר: לאחר שקיבלתי הסבר על תקנות 12 ו- 13 לתקנות ההסדרים, אבקש למחוק את הערר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : | יג בתמוז תשפא

221

מספר ערר: | 11:16 / 140022073

מספר ועדה: | 12285

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת: שטרן רון

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הסברנו לעורר את ההבדל בין תקנה 12 לתקנה 13 לתקנות ההסדרים.

לבקשת העורר, ובכפוף לכך שאכן הוענקה לו הנחת נכס ריק לפי תקנה 13 כפי שהצהירה ב"כ המשיב, הערר נמחק.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 23.06.2021.

בהתאם / 0 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) "ז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: 1 ₪ אפר חבר: עו"ד הרן ראובן-יהודה.. חבר: ישראלי /עקב, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

%

ו

\ וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| יח בתמוז תשפא

21

מספר ערר: | 09:34 / 140022038

מספר ועדה: | 12287

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: כלכלן, ויינריב אהוד שכנא

חבר: עו"ד פלדמן אהוד מרדכי

העורר/ת:

וי 9 טכנולוגיות בע"מ הברה פרטי ה ופוח

חשבון לקוח: 11111091

מספר חוזה: 1012689

כתובת הנכס: דרך בגין מנחם 150

ע"י ב"כ עו"ד: יצחקי דרור

-נ ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

נוכחים:

העורר/ת: וי 9 טכנולוגיות בע"מ- אין גוכחות

ב"כ העורר/ת עו"ד : יצחקי דרור

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר

פרוטוקול

ב"כ הצדדים: | הגענו להסכמה לפיה הנכס נשוא הערר יסווג כבית תוכנה החל מיום 1.6.2020 ועד

ליום 31.12.2023.

1.ההסכם יחול כל עוד לא יהיה שינוי במצב העובדתי בנכס לרבות בזהות המחזיק , השימוש בו, שטחו ו/או שינוי שבדין .

2 העוררת מתחייבת להודיע למשיב על כל שינוי עובדתי בנכס .

3.הסכם זה הינו זמני אין בו כדי להשליך על זכותו של מנהל הארנונה לחייב את הנכס כולו או חלקו בסיווג אשר יימצא לנכון לאחר תום תקופת ההסכם

וו

תאריך | : יח בתמוז תשפא

21

מספר ערר: | 09:34 / 140022038

מספר ועדה: | 12287

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: כלכלן, ויינריב אהוד שכנא

חבר: עו"ד פלדמן אהוד מרדכי

העורר/ת: וי 9 טכנולוגיות בע"מ

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו נותנים תוקף של החלטה לכל המוסכם לעיל

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 28.06.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה מללית)(טדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב. | /

/

|] = 4

יו"ר: עו"ד 2 חבר: כלכלן "פיב אהוד שכנא חבר: עו"ד פלדמן אהוד מרדכי

\

"יו

שם הקלדנית: ליטל כליפה

וזו

תאריך | : כ בתמוז תשפא

201

מספר ערר: | 13:57 / 140022595

מספר ועדה: | 12289

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת:

בכר מוחמד תעודת זהוה שמשמוותוו

חשבון לקוח: 11163239

מספר חוזה: 1066899

כתובת הנכס: הערמון 7

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: בכר מוחמד, עו"ד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

החלטה

שמענו באריכות את טענות העורר לפיהן מדובר בשתי יחידות ולא בנכס אחד כפי שרשום בעיריית ת"א, סמכויות הוועדה נקבעו במסגרת סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו - 1976 ועפ"י האמור באופן מפורש הוועדה אינה מוסמכת לדון בסעד המבוקש.

מאחר ולטענת העורר מדובר בשתי יחידות מגורים מאז ומתמיד, ולא בחלוקה שבוצעה על ידו, אלא בשתי יחידות עוד מן התקופה העותמנית, מוצע כי הוא יפנה למחלקת הנדסה בעירייה ויבקש לקיים ביקורת בנכס בשים לב לכלל המסמכים שהוצגו בפנינו.

בנסיבות אלו הערר נדחה, אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 30.06.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי בוועדת ערר)

התשלייו - 977 ורסס החלט ר האינטרנט של המשיב.

1

ַן ראובן-יהודה,, חבר: ישראלי יעקב, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

יו"ר: עו"ד קפלן אפבת

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית ערר מס': 140020737 שליד עיריית תל-אביב- יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד סטוקהולם כהן אבי

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העוררת: אופגוסנטר בע"מ

-נגד-

מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב- יפו

התחלטת

הנכס נשוא הערר והעובדות שבבסיס המחלוקסת

.1

העוררת, אופנוסנטר בע"מ (להקן גם: 'יהעוררת'יי) הנה הבעלים של עסק שפעילותו משתרעת על פי מספר נכסים בתייא, פעילותה המסחרית מתמקדת בייבוא, ניהול, שיווק, הפצה ומכירה של סחורות וציוד לרוכבי אופנועיט ולבעלים של כלי רכב דו-גלגליים.

הנכס נשוא ענייננו, כך על פּי הנטען, משמש את העוררת בין היתר כמחסן (נכס מס' 2000374604).

הנכס ממוקם בשדרות הר ציון 104 בתחומה של עיריית תייא-יפו (להלן: *הנכסיי).

העוררת הבהירה מיד עס תחילתו של ההליך דנן כי המחלוקת דנן שבפנינו היא בעצם ייגלגול שני של התדיינות שעטקה בשאלת סיווג שטח בנכס הנדון, ואת לאחר שהצדדים קיימו הליך קודם בערר מס' 140019526 אשר הוביל את העוררת לבצע שורה של שינוליס והתאמות בשימושים שהיא עושה בהם בפועל, והכל במטרה להחיל סיווג של מתטן על שטח שתואם לטענתה פעללות זו.

עוד בשלב ההשגה, הודיעה העוררת לעירייה כי השינויים שערכה וההתאמות שביצעה מצדיקות סיווג חלק מהנכט הנדון בתור מחסן. לאורס של שינויים אלו שביצעה בנכס, טוענת העוררת כל כעת נוצרה הפרדה גמורה ביחידה המשמשת אותה כמהסן ייאחורייי (בשטח של 234 מ"ר). לטענת העוררת, מתקיימת במחסן פעילות נבדלת ונפרדת מזו של היחידה הסמוכה, שמשמשת בתור חנות עודפים (בשטח של 50 מ"ר). העוררת מציינת כי בחנות העודפים מתקיימת פעילות מטחרית מובהקת שמנותקת לגמרי מהפעילות המופרדת של אחטנת טחורה חדשה ומיובאת שאינה משווקת בחנות העודפים, ולכן הסיווג ייהעסקייי שנקבע עבורה, רלבנטי רק לגבי יחידה נפרדת צו.

שטחו הכולל של הנכט הוא 284 מ"ר (ח-ן לקוח מס' 10762509) והוא בנוי על קומת הקרקע. העוררת טוענת כי יש לשנות את רישום הנכס בהתאם לשימוש שנעשה בפועל בשטתי שת היחידות הצמודות, באופן שיש לסווג את חנות העודפים לפי סיווג מסתרי, ואילו את המחסן 'יהאחורייי, יש לסווג בהתאם לתעריף שקבוע בסעי 3.3.2 לצו הארנונה תחת יימחסניסיי. העוררת מציינת כי יתידת המחסן משמש את העוררת כמתחם לוגיסטי שמשרת את מערך המכירות שמנוהל דרך רשת חנויות, וביניהן וו שהיא טוענת שהיא מחזיקה ברחוב זלמן שוקן 5 תייא.

בתאריך 30.7.2019 פנתה העוררת לעירייה בהשגה 'ימחודשתיי, כפועל יוצא מהתדיינות בערר קודם בוּמן. בערר דנן מבקשת העוררת שהשטת של היחידה האחורית יסווג כמחטן, שכן השינויים שערכה בנכס עונים על התנאים הקבועים בצו הארנונה. עוד נטען, כי הפעילויות ייהמטתריותיי, לרבות פעילות של מכירה ומדידה של אביורי בטיחות שמיועדים עבור לקותות מוסדיים, הועברה לסניף המרכזי בחנות שממוקמת ברתוב שוקן 5.

.10

.1

2

בתמיכה לגרסתה צירפה העוררת לכתב הערר שורה של מסמכים שנועדו לתמוך בגרסתה, לרבות אישור עמיל מכם/משלח ימי שנועד לבסט כי הסחורה המיובאת של העוררת מועברת ישירות מהנמלים לנכס שמשמש אותה כמחסן לוגיסטי, לרבות תעודות משלוח של סחורות, אשר מראות, כי הפריטים החדשים והמיובאים לארצ, מועברים משטת המחטן לחנויות לצורך מכירה ללקוחות.

עוד נטען בהקשר הזה, כי בתלוף פרק גמן ממושך, טחורות מסוימות, שלא נמכרו בחנויות מסיבות שונות, עוברות לאחר מכן ישירות לחנות העודפים, אשר כאמור ממוקמת בסמוך למחסן, לצורך מכירה בתעריף מוזל באופן משמעותי, וזאת לצורך חיסול סופי מהמלאי, ולא לצורך אחסנה.

בתשובת מנהל הארנונה מיום 28.8.2019, צוין כי במענה לפניית העוררת מיום 30.7.2019, הובהר לעוררת כי בביקורת שנערכה בנכס נמצא כי ייהנכס משמש למטרת מחסן, שיווק והפצה, כאשר בתלקו קייסם חלק המשמש למכירה עס שולחן וציוד מחשב וכן ישנה תצוגה של מעילים וקסדות, ציוד עודפים מקולקציות ישנות".

עוד נטען על ידי מנחל הארנונה בתשובתו להשגה, כי הנכס הנדון נמצא בקומת העסק אותו חוא משרת וזאת כטעם לדחיית הבקשה לסווג את הנכס כמחסן. בשל חשיבות מיקומן של שתי היחידותת, נביא תצלום מתשריט הנכס כפי שהובא לעיוננו כראייה בניק.

של

=

9

ו

4% 9

3

+

-

\

נציין רק כי על פי דו"ח הביקורת והתמונות שנלקחו בביקורת שנערכה בנכס ביום 7.8.2019 אכן עולה כי מדובר ביחידות סמוכות שביניהן מפריד שער ברצל שבו, על פי הנטען, מותקן בנוסף גס קודן

על מנת למנוע מעבר חופשי וכדי להבטיח קיומה של הפרדה בין שני סוגי שימושיט שונים.

.2

.3

3

מתוך התמונות שהוגשו לתיק על ידי המשיב ניתן להבחין גם בתמונה של אזור המעבר בין שנל התללים שמראה כי מעל עמדת האספקה של המחסן מוצב שלט ייאין מכירהיי, כשלצדו מותקן שער מעבר מברצל.

כל יתר חתמונות שצורפו לתיק משקפות את אופי הפעילות בשתי היחידות, כאשר בחנות העודפים נדמח שקיימת תצוגה של סחורה למכירה, ואילו בתמונות שנלקתו מאזור האחסנה, ניתן לוחות פריטים ארוצים, ארגזיט, מעילים שעטופים בכיסויי ניילון, מדפים עס סחורות, פריטי לבוש תלוייט על קולבים וכדומה. כמו כן, על פי התיעוד שמצוי בתיק, קיים צילום של שלט שמודבק על דלת הכניסה לחנות העודפים שמנחה או 'יהרוכבים המוסדייטיי לגשת לחנות שברחוב שוקן 5 לצורך מדידה וניפוק.

ההשגה, הערר וההליכים בפני הועדה

.4

.5

.6

.7

.8

.9

.0

.1

.2

העוררת כאמור טוענת כי היא טרחה על ביצוע שינויים והתאמות כדי לשקף בצורה חכי ברורה שרק ניתן, כי השלימה את ההפרדה המתבקשת בין היחידות, ולכן הופרדו אף השימושים חשונים הנטענים, וכי בפועל אין מעבר או ייוליגהיי של סחורות בין המחסן לחנות העודפים.

העוררת טוענת כי לא רק שאין בפועל מעבר ישיר של טחורות בין המחסן לבין חנות העודפים הצמודה, באופן שעלול היה להתפרש כפעילות שעלולה לשלול ממנח את הזכאות לסיווג של מחסן, אלא שהמודל העסקי שתואר בפנינו, כפי שניתן גס להתרשם מעיון בתעודות משלוח ממותשבות שהוגשו לתיק, נועד לשכנע כי הסחורה החדשה שמיובאת על ידה ארצה, מאוחסנת ביחידה 'יהאחוריתיי, ואינה יכולה להימכר לטענתה בחנות העודפים הצמודה. רק פריטים ישנים שעומדים יילחיסוליי נמכריס בחנות העודפיט, ומקורס בחנויות שבחס מתבצעת מכירה ישירה ללקוחות.

העוררת גם טוענתת כי במתסן עובדים רק מחסנאיס שאחראים על סידור הסחורה שמקורה במשלוחי ייבוא מחוייל. הסחורה החדשה מובאת ישירות למחסן, ורק עובדים שפועלים ביחידה האחורית שוקדים על ליקוט הסחורות ושינוען לחנויות 'יהרגילותיי לשם הפצה ומכירה.

חנות העודפים, לעומת ואת, מופרדת פיסית מהמחסן, וכל מטרת הקמתה היא לשמש מקום יעודי למכירת פריטים בהנתה משמעותית לצורך הוצאח י'מהמחצוריי. תעודות המשלוח שצורפו לתיק תומכות מבחינתה בטענה כי הסחורה שנמכרת מהתצוגה שביחידה 'יהקדמיתיי, נתפסת כסחורה ישנה שמקורה כאמור בחנויות הרשת, ולכן לגישתה, אין בסיס לטענה כי הפעילות שמתבצעת במחטן משרתת את מכירת העודפיט שמנוהלת בסמוך למתסן שבקומת הקרקע.

חמשיב לא הציג בפנינו ראייח פוזיטיבית שמוכיחה כי בחנות העודפים מתבצעת מכירה של סחורה ייחדשהיי. כמו כן, לא הופרכה גרסתה של העוררת לגבי תכלית מאמציה בעצם ביצוע עבודות להפרדה של היחידות ולעצם החלוקה בין שני סוגי חשימושים. חרף האמור נותר חמשיב בדעה כל די בכך שמתבצעת מכירה של סחורה ביחידה הקדמית, כדי לשלול ממנה את הסיווג המבוקש.

טענות המשיב בהקשר וּה, כפי שהדבר עולה מתשובתו מיום 16.12.2019, הן שהנכס של העוררת אינו עומד בתנאי צו הארנונה, ודי בעובדה שכלל שטחי הנכט, לרבות אלו שמשמשים לאחטון, נמצאים בקומת הקרקע, ובעובדה כי מהחנות נעשה שיווק והפצה של מוצרים, כאשר מקורם, עוד לפני שהפכו לסתורת עודפים, הוא בשטת אחסנה שביחידה האחורית שמשמשת כמחסן.

להלן השתלשלות העניינים והתאריכים הרלבנטיים מבחינה דיונית וכרונולוגית :

ביום 28.08.2019 הוגשה השגה על חיובי ארנונה.

ביום 28.08.2019 חשיב מנהל הארנונה על השגת העוררת,

.3

.4

.5

.6

.7

.8

.9

.0

4

ביום 8.9.2019 הוגש על ידי העוררת ערר על התשובה להשגה (להלן: ייכתב הערריי).

ביום 16.12.2019 חגיש המשיב כתב תשובה לערר (להלן: '"כתב תשובה לערריי).

ביום 19.12.2019 נערך דיון מקדמי בפני הועדה ובסיומו נקבע התיק להוכחות.

תצהיר עדות ראשית מטעם העוררת הוגש ביום 29.1.2020.

תצהיר מטעם המשיב, חוקר שומה, מר אסף דניאל, הוגש ביום 17.2.2020 אליו צורף דויית ביקורת מיום 7.8.19 שכולל צילומים והתייחסות מילולית לעניין שטחי הנכס, הפעילות שנבחנה, תיאור האביוּרים והפריטים שנצפו וכן מאפייניו של הנכס תוך התייחטותת לשטחים השונים כפי שתואך על ידי העוררת בעת הביקור.

ביום 4.06.2020 נערך דיון הוכחות (בהרכב חסר) שבמהלכו נתקר רק המצהיר מטעם העוררת.

סיכומים מטעם העוררת הוגשו ביום 17.6.2020 ואילו סיכומי המשיב הוגשו ביום 24.6.20.

בהתלטת הועדה מיום 6.2.2020 על בקשת העוררת להגיב על סיכומי חמשיב בהיקף של עמוד בודד, התרנו למשיב להגיש תשובה לתגובה באורך של עמוד בודד, ואלו הוגשו ביום 8.7.2020.

דיוו והברעת

.1

.2

.3

.4

.5

.6

לאחר עיון בכתב הערר, בתשובת מנהל הארנונה, באסמכתאות ובסיכומי הצדדים ובנספתיהם, עמדתנו היא שיש לקבל את הערר ולסווג את שטח חיחידה האחורית על פי השימוש שנעשהח בה בפועל על ידי העוררת, כמתחסן.

הצדדים חלוקים לגבי אופי השימוש וסוג הפעילות של העוררת בשטחי הנכט על פי החהלוקה שתוארה לעיל. בעוד חמשיב נצמד למילות תוראות צו הארנונה, ולמעשה מבקש לשלול מן העוררת את הסיווג המבוקש כמחסן רק משוט שקיים רצף ייטריטוריאלייי בין היחידות שבקומת הקרקע, העוררת מותנמקדת בלשכנע אותנו כי לא רק שקיים נתק בין חשימושים והיחידות הסמוכות, אלא שבגלל שהמחסן אינו משרת, ולא נועד לשרת, את חנות העודפים הצמודה, אין כל סיבה לטענתה, למנוע ממנה את חטיווג המבוקש,

סעי 3.3.2 לצו הארנונה מגדיר מתסנים כנכסיס שמשמשים לאחסנה בלבד ובתנאי שלקוחות אינם מבקרים בהם, אינם נמצאים בקומת הנכס אותו הס משדתים, ואינם נמצאים בקומות רצופות לעסק, ולמעט מתחסניס המשמשים לשיווק ולהפצה.

צמד חמיליס 'ילאחסנה בלבדיי אשר מודגשות בצו הארנונה מלמד אותנו כי אין להתיר החלת סיווג אה לגבי נכס כל עוד מתבצעת בתוך הנכט עצמו פעילות מסתרית. מחסן כשמו כן הוא, הוא אמור לשמש כחלל שנועד לקיים פעילות של אחסנת סחורות ומלאים לצורך שימוש עתידי (בשונח ממלאי עסקי ומין יישנשלףיי כסחורת מדף).

העוררות הציגה בפנינו תמונה עובדתית שלגביה אין מחלוקת של ממש בין הצדדים, ועיקרה היא שהשטת של הנכס מחולק לשתי יחידות מופרדות בשער ברל, וכי השימושים שנעשים בשטתים הללו נבדליס אחד מהשני.

המשיב מציין כי לתפיסתו מדובר בערר שמתייחט לשטח מסוים מתוך נכס עצמאי, ולמעשה מתעלם מהמשקל הראייתי של יצירת קו הפרדה פיסי ברור, שהעוררת טרחה על בנייתו, עקב דיון שניהלה עס המשיב, במסגרת ערר קודם (ערר מס' 140019526).

.7

.8

.9

.0

.1

.2

.3

.4

.5

.6

5

אף לא אחד מהצדדים צירף לעיוננו את כתבי הטענות שהוגשו בערר הקודם כך שאין ביכולתנו ללמוד מה היו הגרסאות, ההבנות או הפערים בתפיסות שהולידו את המחלוקת המחודשת שבפנינו, ולכן בחרנו שלא לתת משקל ראייתי לעצט העובדה שהמחלוקת דנן היא פועל יוצא של התדיינות קודמת.

עמדת המשיב היא חד משמעית -- לדידו הנכס שבמחלוקת משמש את העוררת הן כחנות עודפים והן כשטח לאחטון של מוצרים שאותט חיא משווקת לחנויות. המשיב מציין כי ייאין חולקיי כי כל הסחורה שנמכרת בחנות העודפים, מקורה בשטחי האחסון הצמודים ליחידה 'יהקדמיתיי, שלגביה מודה העוררת שהיא אכן מוכרת מתוכה סחורה, אך בשום מצב לא את הסחורה שעומדת במחטן.

המשיב ניסה לשכנע במסגרת ההליך דנן כי ייכל הסחורהיי הנמכרת בחנות העודפים -- מקורה כך או אחרת במחטן שקולט לתוכו את כל הסחורות שהיא מייבאת, וכי מספיק שסחורה כלשהי אי פעם בעבר ייעמדחיי במתסן, אפילו אם מדובר בחודשים ושנים, אגּי יש לראות במעבר סתורות, תכונה שיוצרת זיקה בין השטחים, באופן ששולל את האפשרות לתכיר בשטחי האחסנה, כמחסן.

העוררת טוענת כי קיים נתק פיסי מוחלט בין שתי היחידות, שחן כאמור נבדלות בשימושים ושהן תחומות עס קירות הפרדה ברורים ביניהן. מבחינתה, משך הזמן הרב וממושך שחולף עד שסחורת מתיישנת והופכת לסחורת עודפים, כך על פי עדותה, מנתק את ייהרצףיי ואת הזיקה ייהאסורתיי שאליחט מתליחסת הוראת צו הארנונה בחיבט הזת של אחטנה ארוכת טווח.

כלומר, עמדות העוררת היא שאין לראות בסתורה ייישנהיי שעומדת למכירה בחנות ירגילהיי במשך תקופה של למעלה משנח, כסתורה שמקורה במחטן לצורך פירוש תכלית לשון צו הארנונה.

לטענתה, המחסן (השטח המסומן 'יבכתוליי בתשריט דלעיל) נועד לשרת אך ורק את מערך המכירות של החנויות 'יהרגילותיי, ולכן אין *בתזרתסיי של פריטים ישנים כאלו ואחרים לחנות העודפים (השטח המסומן ייבצהוביי בתשריט דלעיל) כדי לשלול משטח יחידת האחסנה את וכאותה להיחשב כמחסן עצמאי, בשונה משטח החנות שלגביו יימסכימהיי העוררת לקבל על עצמה את החיוב לפי שימוש של מסחר.

העוררת הגישה לעיוננו ראיות שממחישות כי כיוון תנועת הסחורות שבבעלותה, מתחיל בשחרור הסתורה בנמלים, ממשיך לכיוון הנכס עם העברתן לאחסנה ביחידה האחורית שצמודה לחנות העודפים, ומשם הטחורה עוברת למכירה בתנויות הרשת ייהרגילותיי, שאינן חנויות עודפים.

מסקנה גו עולה הן מתוך הראיות שהוגשו לתיק, והן מתוך החקירה הנגדית של מנהל העוררת, שאף הוסיף בעדותו כי רוב הסחורה אשר מוצרמת לתנויות, נמכרת ללקוחות, ורק אחוז קטן מהסחורה, ייחוזריי לנכט לשם מכירה לאתר תקופה ממושכת כטחורה ייעודפתיי (ראי/ה נספת גי לתצהיר העוררת).

העוררת טוענת בנוסף כי תנות העודפים מתנהלת באופן עצמאי וכי רק סחורות יישיצאו מהמחוריי, מקבלות מספר נפרד בהנהלת החשבונות, ונמכרות לשט חיסולן בחנות העודפים. עוד טוענת העוררת בהקשר וּה, כי לא ניתן למצוא במחסן סחורת עודפים, וכי מתוך שטת המחטן לא מתקיימות פעולות שעניינן שיווק או מכירח. כמו כן, כפי שציינו לעיל, מהתמונות שחוגשו על ידי המשיב לתיק, ניתן לצפות בתמונה שמתוכה ניתן ללמוד כי העוררת דאגה להציב שלט ייאין מכירהיי מעל דלפק השירות למחסן.

העוררת אף טענה במהלך עדות מנהל מטעמה, כי קיימת כניסה אחורית נפרדת ליחידה שמשמשת אותה כמחסן - אולם לא הובאה בפנינו כל הוכתה לכך, ולכן לא ראינו מקום לייחט לאמירה זו משקל ראייתי של ממש. מנגד, ניתן לראות מחתרשיס של הנכס, על פי צילום של תרשים המבנה

.7

.8

.9

.0

.1

.2

.3

.4

.5

6

דלעיל, כי ישנו שטחת מעבר בין היחידות שתומך בטענה כי קיימת הפרדה די ברורח בין השטתיס והשימושים הנטענים.

המשיב נסמך בתשובתו על ביקורת שנערכה במקום ועל ממצאיסם שעולים מתוך חדוייח שהוגש לנו במסגרת תצהיר המשיב, אולם פרק הממצאים בדוייח מיום 7.8.19, מנוטח באופן שמחווח למעשה חזרה על גרסת העוררת במלואה, תוך אזכור כל טענות ייהגנתהיי של העוררת, תוך ציון העובדה שהעוררת הפרידה בין שתי היחידות, ושביתחידת האחסנה האחורית, נצפו אביורי אופנועים שמסודרים במדפים (כפי שגם ניתן להתרשט מהתמונות שנלקחו משטת היחידה 'יהאחוריתיי).

מלבד דו"ח הביקורת האמור, שכאמור מהווה תזרה על מה שנטען על יד העוררת בהליך דנן, אין בראיות חמשיב ולו אינדיקציה אחת לכך שגרסת העוררת אינה עומדת במבחן המציאות, כפי שתוארה על ידה.

בנסיבות אלו, נותרנו למעשה עם ההכרח לבחון האם ראוי במצב הדברים הקיים, לפרש מבחינה נורמטיבית את מילות סע' צו תארנונה הקונקרטי הנייל, באופן שמונע חכרה בשטח היחידה הנפרדת כשטח שמשמש לאחטנה בלבד (בגודל של 234 מ"ר).

לעניין זה, נבהיר תחילה כי איננו מקבלים את העמדה העקרונית שהביע חמשיב בטיכומיו, לפיה דל בעובדה שפריטיס שעומדיט למכירה בחנות העודפים (בגודל של 50 מ"ר), שהו בומן כלשחו קודם לכן במחסן, כדי לבסט טענה לפיה יחידת האחסנה משמשו את הנות העודפים באופן ששולל ממנה את הסיווג המבוקש. עמדה צו, נשענת כאמור על זיקה ייאסורהיי בין שני סוגי שימושים, שאמנם נזכרת בצו הארנונה, אל לטעמנו אינה מתקיימת בענליננו.

לתפיסתנו, פרשנות תכליתית של הוראת טעי 3.3.2 לצו הארנונה נועדה למנוע ניצול לרעה של שטחי אחטנה בתוך נכסים מסחרייט שעיקר פעילותם שיווק, הפצה ומכירה קבועה של סחורות, במצבים שבחם קיימת הזרמה קבועה של טחורות לתוך מתחם מכירות סמוך, מבלי שמתקיימת הפרדה פיטית מובהקת בין השטחים.

העוררת הביאה לעיוננו את פסייד בעניין עמיינ 35507-05-17 (מתוצי-תייא) בעניין הוניגמן ובניו בע"מ נ' עיריית ת''/א, שגם צורף כנספת די לכתב הערר, שלפיו נדחתה טענת העירייה לפיה די בעצם הסמיכות הגיאוגרפית בין המחסן לחנות העודפים במקרה הנייל, כדי להוות תזקה עובדתית כי המחטן נועד לשרת את חנות העודפים.

הגם שאין בפסייד הנייל קביעות מפורשות, שמתוכן ניתן לגזור מסקנות אופרטיביות, או כאלו שהן חד משמעיות לענייננו, אנו כן מוצאים לנכון לאמ\ את הכלל המוכר והידוע, שעדיפותו מודגשת גם בנסיבות פסייד בעניין הוניגמן, והוא כי יש להיצמד למבחן השימוש בפועל, ומתוכו לנסות להטיק האם מתקיימת ויקה מסחרית בין יתידות טמוכות, והאם בסופו של יום, מתקיים בנכס הנבדק שימוש של אחטנה סטאטית וארוכת טווח, ואם לאו.

דעתנו היא כי העוררת הרימה את נטל השכנוע במסגרת ההליך דנן לגבי הטענה שהסחורות שמוצבות בשתי היתידות הסמוכות אינן 'ימתערבבותיי, ולמרות החשש המובנה של המשיב כי די בסמיכות הנכסים כדי לעורר ייתשדיי לזליגת סחורות, באופן המוציא את שטחי האחסנה מכלל אפשרות לההלל את צו הארנונה על יחידה זו.

התרשמותנו מהראיות והעדויות בתיק חיא, כי הגם שהעוררת בחרה לרכצ שני סוגי פעילות בנכס אחד, אין מקום לפרש את הפעילות שמתבצעת בחנות העודפים כזו שנועדה לשרת או יתידת האחסנה הנפרדת, את הגם שקיוס דלת המעבר מברזל (בצירוף התקנת קודן) יכול היה להתפרש בתור אלמנט המחליש במעט את הטענה לקיומה של הפרדה מוחלטת.

.6

.7

8

9

.0

.1

7

לא נעלמה מעינינו המחלוקת ייהכמותיתיי לעניין היקף השטחים, ביחס שבין שתי היחידות הסמוכות, אולם בהיעדר ראיות מצד העוררת לעניין גודלן של היחידות, המשיב רשאי להסתמך על רישומיו ועל מדידות שערך ביחס לשטת אשר סומן על ידו בכחול בתרשים שצורף לתצהיר שהוגש מטעמו, ולרשום שטח זה תחת סלווג מחסן.

אין לקבל את הטענה שהועלתה בסיכומי המשיב כי ככל שלא ניתן לייחלקיי את הנכס, אזי שאין לקבל את עמדת העוררת בהיעדר ראיות לעניין גודלס של השטחים. לתפיסתנו, תפקידה של הרשות לסייע בידי הנישומים במצבים שבהם נדרשת מדידה נפרדת ליחידות שומה שונות, שלוקחות בחשבון שימושים שונים, בייחוד מקום בו קיימת הפרדה ברורה, כפי שאירע בענייננו.

לפיכך, גם הטענה שהועלתה בהקשר של הגדלים של השטחים במסגרת התשובה לתגובת העוררת, אינה טעם לדתיית הערר שבפנינו. לו היינו מתרשמים כי מדובר בשטח אינטגראלי, כפי שצוין על ידי המשיב בסיכומיו, היתה מסקנת דיוננו כאן שונה מן הסתם.

אנו דוחים גס את הטענה של המשיב כי מספיק שסחורה של נישום ''מסתובבתיי בין חנויות שונות של נישום שפעילותו משתרעת על פני מספר סניפים, כטעם מרכזי לדחיית בקשה לסיווג שהולם שימוש מובהק של אחסנה. לטעמנו, אין די בקשר עסקי כלשהו בין הנכסים השונים כדי לייתר לחלוטין את מבחן השימוש בפועל, הדרוש לשם סיווג הפעילות בנכס ולשאלת החיוב בארנונה.

סוף דבר

מכל הטעמים שלעיל, אנו קובעים כי דין הערר להתקבל.

בנסיבות העניין - איננו רואים לנכון לפסוק הוצאות.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש'יס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס''א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז-1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של חמשיב.

ניתן היום בהעדר הצדדים: 3/6/2021. //

לוייר: עו"ד אבי סטוקהולס כהן חבר: עו"ד אהוד פלדמן

קלדנית : ענת לוי

6

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית עררים מס': 140020192

שליד עיריית תל- אביב - יפו

בל

140021786 2

בפני חברי וועדת הערר:

יור - עו'יד אפרת א. קבלן

חבר - עו'יד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

.1

העוררת: מד 1 אי סי בע'ימ

- נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב - יפו

החלטת

עניינס של העררים שבכותרת בנכסים הנמצאים ברחוב חירקון 116 בתל אביב -- יפו; שטת בסך 547 מ"ר הרשום בספרי העירייה כנכס מסי 2000110101 ח-ן ארנונה מסי 10135409 המסווג כייבנייניס שאינם משמשים למגוריםיי, ושטח בסך 269 מ"ר הרשום בספרי העירייה כנכס מס' 2000414604 ח-ן ארנונה מסי 10795535 המסווג כייקרקע תפוסהיי. בהתאם להודעה מוסכמת מלוס 18/8/2020 הצדדים הסכימו כי ההחלטה בערר 140020192 שעניינו בחיוביס לשנת 2019 תחול על ערר 140021786 שעניינו בחיוביט לשנת 2020.

הצדדים הגיעו בעבר להסכם פשרה לפיו הנכס סווג עד ליוט 31/12/2014 בסיווג 'ימחסניסיי.

הסכמות אלו קיבלו תוקף של החלטה במסגרת ערר 2006-04-015. החל מיום 1/1/2015 החל המשיב לחייב את העוררת בסיווג יישירותיסיי בראותו בפעילותה כיימתן שירות לחברות על שמירת מידעיי. במסגרת השגה ועררים שהוגשו כנגד החלטה זו (ערר 1 וערר 140015077) הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו חלק מן השטת (כ- 30%)

*סווג כייבתי מלאכה, מפעלי תעשייהיי בהתאם לסעיף 3.3.1 לצו הארנונה, 70% מן השטח יסווג כייבתי תוכנהיי בהתאם לסעיף 3.3.3 לצו הארנונה ויתרת השטח בשיעור 30% תסווג בסיווג ייבנייניס שאינם משמשים למגוריטיי. בהסכם הפשרה נקבע כי החל מיום 1/1/2019 הסכסם וה לא יחול וכל צד שומר על טענותיו. בהסכם נכתב במפורש כי בתום תקופת ההסכם כל צד רשאל לחזור לטענותיו ערב החתימה על ההסכם וכי ההסכם לא יהווה עילת לפגיעה בטענות אלו. שני הצדדים התייחסו בטיעוניהם להסכמי פשרה אלו.

החל מיום 1/1/2019, ולאתר שפג תוקף הסכם הפשרה, החל המשיב לסווג את הנכס כיישירותיטיי (לפי ניסוחו - מתן שירות לחברות על שמירת מידע), ובנוסף החל לחייב את שטח הקרקע המצוי במתחם בו מצוי הנכס בסיווג קרקע תפוטה. העוררת טוענת כי יש לסווג את הנכס בסיווג 'ימחסניסיי בתתאם לסעיף 3.3.2 לצו הארנונה וכי אין לחייב כלל את הקרקע שכן הנכס אינו עומד בתנאים לתיובו כייקרקע תפוסה!י.

מכאן הערר שבפנינו.

טענות העוררת

4. הנכס נושא הערר משמש לאהטנת שרתים באמצעות השכרת שטחים בנכס לשימוש זה.

העוררת נסמכת בין חיתר על פסק הדין בעמיינ 60288-06-13 ש.ה.א שירותים הובלה ואחסון בע"מ ני מנהל הארנונה של עיריית תל אביב - יפו (פורסם בנבו) (להלן - ייעניין ש.ח.איי), בו נקבע כי נכס המשכיר שטחי אחסון תמורת תשלום עונה על הגדרת מחסן בצו הארנונח של עיריית תל אביב - יפו.

5 העוררת מפנה לעדות העד מטעם חמשיב, שערך ביקורת בנכס, לפיה עד למועד הביקורת הנכס שימש לאחסון שרתים ומפנה לדוייח ממצאי הביקורת, לפיו בקומות המרתף נמצאו חדרים עס שרתים ובו נכתב כי לפי אריק מדובר בשטח לאחסון שרתים ואין שינוי מביקורות קודמות במקוסיי. העוררת טוענת כי בהינתן שהנכס משמש כמחטן ועל פי הדוייח לא חל בו שינוי - יש לסווג את הנכס כיימחסניסיי.

6. העוררת מפנה לעדות העד מטעמה, ממנה עולה כי מלבד המאבטת אין אנשים נוספים בנכס,

אין פעילות של מכירה או קנייה ואין אנשים שעובדים בנכט. עוד עולה מחקירת העד מטעם העוררת כי בנכס מתבצע אך ורק אחסון של שרתים והתשלום חוא על פי מייר כלומר מדובר בהשכרת שטחים לאחסון שרתים, כאשר הלקוח יכול להתליט מה הוא מאחטן במקוט ללא מגבלח. בנוסף, אין לעוררת מידע על מהות המידע שנמצא על השרתים, אין לח גיבוי, היא אינה אחראית לתקלות בשרתים שאינן כתוצאה מפגיעה בתנאי האחטנה ואין לנציגיה גישה לחדרי השרתים, למעט במקרה של שריפה. העוררת טוענת כי היא הצביעה על כך שהיא מספקת אך ורק את התנאים לשמירה על השרתים: בקרה פיוית באמצעות מאבטת הנמצא במקום 24/7, בקרת טמפרטורה, מערכות חשמל ומיווג ומערכות לגילוי וכיבוי אש.

בנוסף, הלקוחות מחזיקים באישור מעבר וגישה עצמאלת לשטחים ששכרו, הם אינם נדרשים לתיאום מראש והם מגיעים אחת למספר חודשים. בנוסף, לקוחות של החברות השוכרות שטחי אחסון בנכס לא מגיעים כלל לנכס ועסקיהן אינם נמצאים בסמוך למקום.

7. העוררת טוענת כי כל האמור לעיל מוביל למסקנה כי הנכס משמש לאחטנה. העוררת טוענת

כי יש ליתן דגש וחשיבות לכך שהמשיב טיווג את הנכס בעבר ובמשך כעשר שנים בטיווג אחסנה וגם בהמשך המשיב סבר כי אין לסווגו בסיווג השיורי ולכן הצדדים הגיעו להסכמות ביניהם. העוררת טוענת כי בהעדר שינוי נסיבות, העירייה אינה יכולה לשנות את סיווג הנכס לאחר שבמשך שניט חיא הסכימה על סיווג אחר ובכך היא יצרה אינטרט הסתמכות אצל העוררת. העוררת מפנה לפסיקה לפיה בהיעדר שינוי עובדתי ו/או משפטי לא ניתן לשנות סיווג של נכס.

8. העוררת מפנה לפסק הדין בבריים 4021/09 מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו גי חברת

מישל מרסייה בע"מ, בו נקבע כי יש להעדיף קטגוריה ספציפית בצו הארנונח על פני הקטגוריה השיורית שבו. לטענתה, גס מסיבה זו אין מקום לסווג את הנכסים בטיווג השיורי בצו הארנונה ויש להעדיף את סיווג הנכס כמחסנים.

באשר לרכיב הקרקע; העוררת טוענת כי מדובר בחיוב שגוי. ראשית, במהלך השנים המשיב כלל לא חייב אותה בגין נכס וּה. לטענתה, מעבר לגידור השטת אין שימוש פיוי בקרקע המצדיק את חיובה בארנונה ועל פי הפסיקה, והשימוש בשטח קרקע חייב לבוא לידי ביטוי בפעולה חיצונית המעידה על ניצולה של הקרקע לצורך מסוים. גידור הקרקע כשלעצמו, אינו הופך אותה, לטענת העוררת, לייקרקע תפוסהיי ברת הלוב בארנונה.

לאור כל האמור, העוררת טוענת כי יש לקבל את הערר, לסווג את הנכס המשמש לאחסון שרתים בסיווג מחסנים בהתאם לסעיף 3.3.2 לצו הארנונה, ולבטל את חיוב השטח המסווג בקרקע תפוסה.

טענות המשיב

.10

.1

.12

.3

4

המשיב טוען כי סיווג פעילות העוררת בנכס כיישירותיטיי ו/או 'ימסחריי ובתעריף של בנלינים שאינם משמשים למגורים נעשה כדין.

לטענת המשיב, בכל מקרה לא ניתן לסווג את פעילות העוררת בנכס כיימחסניטיי שכן חיא אינה עומדת בארבעת התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 3.3.2 לצו הארנונה. המשיב מפנה לפסיקה לפיה המחוקק העירוני ביקש לייחד תעריף מיוחד וזול לסוג מסוים של מחסנים, שנועדו לאחסנה ממושכת של טובין שאינם משמשים את העסק באופן שוטף, אינם ממוקמים לידו ואינם נגישים באופן תדיר לבעלי העסק, עובדיו או לקוחותלו.

המשיב מפנה לעדותו של סמנכ"ל הכספים של העוררת, אשר ציין כי ציוד התקשורת המאוחסן בנכט בחלקו פועל ובחלקו לא. לשיטת חמשיב, מעדותו עולה כי הנכס אינו משמש לאחסנה בלבד, שכן השרתים הנמצאים בו אינם רק מאוחסנים בו אלא נמצאים בנכס ועובדים, וגו מטרתם. העוררת אתראית על מתן התנאיט האופטימאליים לשמירה על עבודתם התקינה, פעילות אשר א*נה מהווה אחטנה. המשיב מפנה לכך שהעוררת עצמה מכנה באתר האינטרנט שלה את שירותיה יישירותי אירוחיי.

חמשיב מפנה לעדותו של סמנכ"ל הכספים של העוררת, ממנה עלה כי לקוחות י*כולים להגיע לנכס, אין צורך בתיאום מראש ויש ללקוחות אישור מעבר. אפשרות גו שוללת את התקיימות התנאי לסיווג מחסנים לפיו יילקותות אינם מבקרים בויי.

המשיב טוען כי יש לסווג את הנכס בסיווג שירותים גס מבחינה פוזיטיבית, ולא רק באופן שיורי. לטענתו, השרתים משמשים את לקוחות העוררת באופן קבוע או לסירוגין. לכן מדובר בפעילות של מתן שירותיט לכל דבר ועניין. המשיב טבור כי יש לראות בפעילות העוררת כמתן שירות מקצועי וייחודי לחברות, באמצעות הענקת תנאים סביבתיים אופטימליים, קירור / חשמל, לשם הצבת שרתי מחשב, לחלופין, יש לראות את הפעילות בנכס כיימסחריי, שכן פעילות האחטנה היא העטק של העוררת. המשיב מפנה לפסק הדין בעמיינ 335/03 מרכז הגניזה ני מנהלת הארנונה במועצה האצורית מעלה יוסף (פורסט בנבו)

(להקן - ייעניין מרכז הגניוחיי) ובהמשך הסיכומים מפנח גם להחלטת ועדת הערר בערר 2 בעניין סרגוסטי, בהם נקבע כי כאשר המחטן הוא העסק אין הצדקה להעניק לו הקלה גורפת בארנונה.

5. באשר לפסק חדין בעניין ש.ח.א; חמשיב טוען כי מדובר בפסק דין מנחה אך אינו מהווה

הלכה מחייבת. המשיב מפנה לכך שבעניין ש.ח.א דובר במחסנים שייעודם הוא לאחסון בלבד, המרוחקים מבית העסק שהוא הבעלים של הסחורה המאוחסנת, וטוען כי מדובר במחסנים שייעודם היתיד הוא אחסון הסחורה ולא שיווק והפצה שלח.

מאחר ופעילות העוררת בנכס אינה רק אתסון השרתים אלא מתן שירותי אירוח לשרתים, אין לראות בפעילות כפעילות אחסון בלבד כבעניין ש.ה.א אלא כהענקת אפשרות ללקוחות לעשות פעילות בשרתיס שלהן חמצולים בנכס.

לאור כל האמור, המשיב טוען כי פעילות העוררת בנכס מתאימה לטלווג כ''שירותים'' או ''מסחר'י ואינה תואמת את התנאים הקבועים בצו הארנונה לסיווגה כ''מחטנים'"י.

6. באשר לשטח הקרקע התפוסה; המשיב טוען כי מדובר בשטח המצוי בחוקתה הבלעדית

של העוררת, הוא מגודר ומתוחס והעוררת עושח בו שימוש בהצבת ציילרים וגנרטוריס ולחניית רכבים. בהתאם לפסיקה, גידור השטח ומניעת שימושסם של אחריט בו, בצירוף שימוש דל בקרקע, מאפשרים לחליבה בארנונה בגין ייקרקע תפוסתיי.

7. המשיב מוטיף כי הוועדה אינה מוסמכת לדון בתוקפו של הסכם הפשרה שפג, ובפני העוררת

עומדת האפשרות להגיש עתירה מינהלית בעניין וה. הטכס הפשרה בין הצדדים הסתיים ביום 31/12/2018 וברור כי הוא אינו מחייב את המשיב לאחר שפג. חמשיב מוסיף כי באיצון שבין גביית מס אמת וכיבוד הסכמים ניתן להשתתרר מהסכם, והסכם לגבי שנות מט קודמות אינו מחווה מעשה בית דין. המשיב מפנח לנוסח המפורש של ההסכם שבו נכתב באופן ברור כי העוררת לא תוכל לטעון בתום תקופת ההסכם כי העירייה הכירה בחלק מן השטח כבית תוכנה ו/או מלאכה ותעשייה.

דיון והכרעת

8. בפתת הדברים נציין כי קראנו את הטכמי הפשרה בין הצדדים, אשר תוקפו של האתרון

שבהם פג ביום 31/12/2018. משפג תוקפו של הסכם הפשרה בין הצדדים, אנו סבורים כי המשיב רשאל לחייב את הנכסים בהתאם לשימוש שהוא סבור שנעשה בהם בפועל, גם אם סיווגס במסגרת חסכמי הפשרה היה שונה בעבר. ראו בעניין וה עמיינ 44487-08-14 חברת טי.אס.סי תקשורת בע"מ ני עיריית פתח תקווה (פורסט בנבו).

כך או כך, וועדת הערר אינח מוסמכת לדון בחיוב העירייה מכח הסכם פשרה/ השתחררותה ממנו והעוררת רשאית לפנות לבית המשפט המוסמך בעניין וּה. בנסיבות אלו, אנו דוחים את טענות הצדדים ככל שהן נוגעות להסכמי הפשרה שנחתמו בעבר בין הצדדים באופן שנותר לדון אך ורק בשאלת סיווגו הנכון של הנכס נושא הערר לאור השימוש בו ובשאלת חיובו של השטח המגודר כייקרקע תפוסה'י.

.9

.0

.1

2

לטענת העוררת, הנכס נושא הערר עומד בארבעת התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 2 לצו הארנונה ולכן יש לסווגו כיימתסנים'י; הוא משמש לאחטנה בלבד, לקוחות אינם מבקרים בו, הוא אינו בקומת העסק אותו הוא משרת או בקומה רצופה לו והוא אינו משמש לשיווק והפצה. לטענת המשיב, הנכס אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף וה, בין אם מדובר ביישירותיסיי ובין אם מדובר ביימסחריי והוא מחוייב בהתאם לסעיף 3.2 לצו הארנונה יבניינים שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים שירותים ומסחריי.

סעיף 3.3.2 לצו הארנונה קובע כך:

יי 2.3.3 מחסנים (סמלים 770 - 773)

מחהסני ערובה, מחסני עצים וכן מחסנים אחרים המשמשים לאחטנה בלבד ובתנאי שלקוחות אינם מבקריט בהם, אינם נמצאים בקומת העסק אותו הם משרתים, ואינם נמצאים בקומות רצופות לעסק, ולמעט מחסנים

המשמשים לשווק והפצה, יחויבו לפי התעריפים המפורטים להלן :

0

בהתאם ללשון הצו, ובהתאם לפסיקה, לא כל מחסן מכל מין וסוג שחוא יסווג בסיווג יימחסניםיי לצרכי ארנונה. מתוקק המשנה בעיר תל אביב - יפו ביקש לייחד את התעריף המיוחד והזול של מחסנים לטוג מסוים מאד של מחסנלם שנועדו לאתחסנה של טובין שאינם משמשים את העסק באופן שוטף ואינם נגישים תדיר לבעלי הנכס, עובדיו או לקוחותיו (ראו למשל: עתיימ 1710/08 ד.ג.ש בודי פרס בע"מ ני עיריית תל אביב - יפו (פורסט בנב)).

בפסק חדין בעניין מרכז הגניוּה נקבע כי נקודת המוצא היא ששטחו של מחסן משמש כשטח ער לעסק, ונועד לאחסנת סחורות, וכי הארנונה לעסק נקבעת על פי מיקומו ומהותו בעוד הארנונה למחסן נקבעת רק על פי שטחו, וזאת בשיעור מופחת ואחיד לכל שטחי המחטנים.

בעניין מרכז הגניזה נקבע כי כאשר המחסן הוא העסק אין הצדקה להעניק לעסק זה הקלה גורפת בארנונה רק משום שכל העטק מתנהל במחסן שבו מעניקה העוררת שירותי גניזה ואחסנה.

בתשובת מנהל הארונה מיום 7/4/2019 להשגה שהגישה העוררת, דחה מנהל הארנונה את בקשתה לסיווג הנכס כמחסן, בהתבסס על ממצאי ביקורת שנערכה בנכס ביום 26/3/2019, בה נמצא כ" ייהנכס משמש כחוות שרתים אשר מהות הפעילות במקום חינה מתן שירות לחברות על שמירת מידע. מדובר בפעילות שהינה עסקית- מסחרית לכל דבר וענייו!/.

בהתייחס לשטח הקרקע, מנחל הארנונה השיב כי ייעל פי הביקורת הנייל מדובר בשטת מתוחס טגור ונעול בשער אשר נמצא בשימוש ובחזקת מרשך ועל כן הינו בר חיוב בארנונה כלליתיי.

בנגד החלטה זו הוגש הערר שבפנינו.

בדוייח הביקורת מיוט 26/3/2019, שנערך על ידי החוקר מר אברהם חנוך נכתב כך:

> שטח הקרקע מגודר עם שער כניסה, במקוט נראו מטי רכבים, נראו גנרטורים ופריטים נוספים. הנייל (הכוונה לאריק - מ. תפעול המתחם

3

6

.5

.6

ששמו מופיע בסיף הקודם-- הערת הוועדה) מספר כי השטח משמש את החברה.

= קומות המרתף נראו חדרים עם שרתים, לפי אריק מדובר בשטת לאחסון שרתים ואין שינוי מביקורות קודמות במקום.

לאחר שעיינו בכלל הראיות שבפנינו ושמענו את העדיס מטעם הצדדים בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 20/5/2020, הגענו למסקנה כי דין הערר להידחות מן הטעם שאין מדובר בנכס המשמש לאחסנה בלבד כאמור בצו הארנונה של עיריית תל אביב - יפו.

בדיון ההוכתות העיד סמנכ"ל הכספים של העוררת, מר ארז צבי, ביחס לשימוש בשטח

הנכס כך:

ייעיקר ההכנסות חן מ- 3 מתקנים תת קרקעיים בהם מאחסנות חברות שרתים שהם מביאות וציוד מחשוב ואנחנו נותנים את התנאים האופטימלייט למיחשוב: קירור, חשמל. המתקנים ממוגנים הס תת קרקעיים. השרתים אינם שלנו ואנחנו לא מבטחים אותם. מדובר בגופים מאד גדולים במדינה ולכן יש להן מחלקות ייעודיות שאחריות על הציוד שלהם שנמצא אצפנניי.

בהתייחס לשאלה האם מדובר בציוד פעיל השיב העד מטעם העוררת כל:

ייציוד התקשורת בחלקו פועל ובחלקו לא וממתין ליום פקודה לפי הנחיות הלקוחיי.

בהתייחס לשיטת החיוב חוא השיב כל:

ייהתיוב הוא לפי שטח והלקות יכול להתליט כי הוא מאחסן בו ללא הגבלהיי.

ההכרעה היא קשה, שכן בניגוד לפטיקה אליה חפנו הצדדים, אין מדובר בענייננו באחסנת של טובין. מלשון צו הארנונה ומן הפטיקה בעניין מתסנים, עולה כי ככלל, האחתסנה מתליחסת לטובין, ובדיני הארנונה קלימת אבחנה בין אחסנה של טובין לטוות ארוך ובין אחסנה של טובין אשר מיועדים להפצה ומכירה. בענייננו, מדובר בנכס המושכר לטובת הצבתס של שרתים, על גביהס מאותסניס מידע וקבצים המשמשים את החברות עבור פעולתן. כלומר, על אף שמדובר באחסנה שהיא לכאורה לטווח ארוך, לפחות חלק מן השרתים משמשים את התברות בעלות השרתים בפעילותן השוטפת. העוררת לא ציינה מיחס לקוחותיה ומהי הפעילות המבוצעת על גבי השרתים, שהיא באחריות החברות השוכרות את השטחים מן העוררת, אולם היא הגישה במהלך דיון ההוכחות כתבה שיכולה ללמד על כך מעיתון גלובס מיום 26/8/2019 שכותרתה ייהנדליין של הביג דאטה: איפה באמת מאוחסנות כל התמונות שלכן ומי נהנה מתשלום שכר הדירה עליהןיי (הוגש על ידי העוררת וסומן ער/ 1) (להלן -- ייהכתבה').

מן הכתבה שהמציאה העוררת עולה כי קיים גידול רב בדרישה לאחסון מידע, בשל ריבוי מכשירים המחוברים לאינטרנט, אשר מוביל לדרישה גוברת וחולכת למרכזי נתונים -- חוות שרתיט או דאטה סנטרס. על פי הכתבה, נוצר צורך במבנים רביט לצורך אתסון שרתים רבים שעשויים להגיע לעשרות אלפי מ"ר ייוהקמתם בשטחי נדליין ייחודיים מאפשרת

7

.8

לחברות טכנולוגיה לצמצם את חדרי השרתים שלהם ואף לוותר עליהן לגמרייי. על פי ההערכה בכתבה צו, שוק הדאטה סנטרס העולמי מוערך בהכנטות שנתיות של כ 91 מליארד דולר ועד שנת 2029 צפוי להסתכם ב 307 מיליארד דולר בשנה. בכתבה ישנה התליתסות גם לעוררת עצמה, ומנכייל העוררת מציין בה כי העוררת מאחסנת מידע רגיש של מרבית חברות האנטרפרייו בישראל, בהן בנקים, חברות ביטוח, טכנולוגיה, משרדי ממשלה ועוד.

מנכ"ל החברה מציין כי המתקנים ממוגנים מפני התקפות טילים ורעידות אדמה וערוכים לספק לעצמם חשמל ומים ולתפקד באופן עצמאי ומנותק מהעולם במשך 7 שעות. מן הכתבה גם עולה כי לא כל נכס יכול לשמש כחוות שרתים, שכן נדרש כושר נשיאה של משקל כבד יחסית, גובה חלל מסוים ועל הנכס להיות מוגן או מתחת לאדמה או מוגן באופן מאסיבי.

עוד עולה מן הכתבה, שלצורך תחזוקה של שרתים נדרשים תנאיט אופטימאליים ייחודיים, לרבות טמפרטורה (השרתים מליצריט חום רב), וצריכת תשמל מוגברת ומסוימת, גנרטורים, מיכלי סולר לשעת חירום ויש אף חוות שמציעות מיגון מפני מותקפות של נשק ביולוגי וכימי וגם כנגד לוחמה אלקטרונית. אחד המרואייניס בכתבח (שאינו מנכ"ל העוררת) מציין כי חברת דאטה סנטרס היא קודם כל חברת טכנולוגיה ולא חברת נדליין ומציין כי אין מדובר בהשכרת שטחים בלבד אלא מדובר בידיעה לתפעל את התחום שהיא ייתורה שלמהיי.

האמור מתיישב גם עס עדותו של העד מטעם העוררת ; מדברי סמנכ"ל הכטפים של העוררת עולה כי העוררת אכן בעלת כישורים מיוחדיט להתזקה של השרתים במצב אופטימאלי המאפשר את בטיחותם, ובכלל וח מיגון ותנאים <יחודיים מבחינת טמפרטורה, לחות ועוד.

המשיב הגיש העתקי דפים מתוך אתר האינטרנט של העוררת (סומן מש/ 1) לפיהם העוררת מתחצקת ומתפעלת שלושה מתקנים המספקים ישירותי אירוח (חוות שדתים) תת קרקעיים בפריסה גיאוגרפית רחבה בשטח של למעלה מ 19 אלף מ"ר ומתקניה הם בסטנדרט בינלאומי מתקדם וברמת מיגון, שרידות ואבטחה גבוהים ביותר. העוררת מציעה את כל שירותי האירוח והמחשוב ומציינת כי עססיס רבים נסמכים על סביבת עבודה וירטואלית מלאה כבטיסט העסקי השוטף, בין היתך ע"י שימוש בשירותי אחסון אתרים. עוד מצוין כי 'יהעבודה היומיומית דרך אמצעי התקשורת הנתונים השונים מייצרת מידע ונתונים המצטברים לכמויות ענק. את המידע הזה אמור הארגון לשמור ולתחזק...

כמותה נתוניסם העצומה, המצטברת וגדלה כל הזמן, מחייבת את הארגונים למצוא שורתי אחסון יעילים עבורם, כמו גם למצוא פתרון לגבי התשתנית הנדרשת והמתאימה לכך. לפי דברי העוררת באתר, חשיבותו חרבה של מאגר הנתונים בהליכי העבודה השוטפים של הארגון, מובילה לדאגות וטרדות רבות הנוגעות לטיפול השוטף בו, לשמירה עליו ולאיכותו'י. מכאן למדנו כי מדובר באחסון של מידע שנאסף על ידי ארגונים כמתואר לעיל, אשר ממשיך ומשמש את הארגון בעבודתו השוטפת, והוא מתעדכן כל הזמן.

מכלל האמור באתר של העוררת עולה בי היא מציעה לארגונים שונים שלושה היבטים

ביחס למידע: אחטסון המידע, אבטחת המידע ותפעולו השוטף. העוררת עצמה מדגישת

באתר כי אין מדובר ביישטחי אחסוןיי בלבד, אלא מציינת את *כולותיה הטכנולוגיות לשמור על המידע כמו גם את האפשרות לארגון המשתמש לארת סביבות עבודה שלמות על גבי תשתית עדכנית.

9. מכלל האמור, עדותו של סמנכ"ל הכספים של העוררת, הכתבה שהגישה העוררת עצמה

ואתר תאינטרנט של העוררת, עולח כי העוררת אינה מציעה בנכס רק בשירותי אתסנה אלא כי מדובר בעסק תפעולי שמתפעל את השרתים, מנטר את הטמפרטורה והלחות באופן תמידי, ומבטיח את אחסונו, את אבטחתו ואת תפעולו של המידע. כל האמור מבוסס על ידע מקצועי של העוררת, שניתן לראותו כידע טכנולוגי ולא ניתן לראות בו כהשכרה של מחסנים בלבד.

0. לכל האמור מצטרפת העובדה שהשרתיס עצמם אינם טובין, ואינם ירקי כלי לאחסון

.1

.2

מידע, אלא הס מתאפייניס בהפעלת מספר תכניות רב ותהליכי מחשוב במקביל ובדרך כלל מחוברים אליחס משתמשי קצח הניגשים אליהם באמצעות רשת מתשבים לעדכון מידע, שמירת מידע וקבלת מידע. מחקירת העד מטעם העוררת עלה כי ידוע לו שחלק מן הציוד פועל. כלומר, מדובר בשרותי אחסון של ציוד תקשורת של חברות אשר לכל הפחות חלק מהשרתיס משמשים אותן בפעולתן השוטפת. מכאן שאין מדובר באחטנה בלבד של שרתים, במובן הרגיל של פעולת האחסנה, ככזו המשמשת לשמירת הדבר עד לשימוש בו, אלא בשרתיס אשר משמשים את בעליהן בעודס נמצאים במיקום מרוחק מן החברות, לפעילות שחיא בלתי נפרדת מפעילות החברות עצמן.

אנו סבורים כי כוונת מתקין הצו חיא שתעריף אחסנה ישמש לנכס שבו נמצאים טובין שאינם משמשים בעת האחסנה את המאחטן, קרי, שהם נשמרים במקום עד שייעשה בהם שימוש, בין אם למכירה או לכל שימוש אחר. העובדה שהשרתים משמשים את החברות להן הן שייכות באופן רציף ושוטף, והמידע שעל גביהן מתעדכן במהלך אחטונם ולפחות בחלקו נגיש לחברות, מובילה אותנו למסקנה שאין מדובר באחטנה בלבד, אלא בשרותי אחסנה במסגרתם מתאפשך שימוש במידע המאוחסן עליהם. עצם השימוש בשרתים, גם אם מדובר בשימוש מרחוק, בשל אפשרות הגישה מרחוק לשרת באמצעות מחשב קצה, מחזקת את המסקנה כי אין מדובר בנכט המשמש לאחסנה בלבד.

נבקש להוסיף כי בפסק חדין בעניין ש.ה.א נקבע כי מדובר במתסן שלא מתבצעת בו פעילות של קנייה ומכירה אלא של אחסון בלבד. ביות המשפט טבר כי הכוונה היא להבתין בין אותם מחסנים שמטרתם היא לאחסון בלבד וככאלה חס מרוחקים בית העסק שהוא הבעלים של הסחורה המאוחסנת וא אין חשש כי הסתורה תימכר במחטן. במקרה דנן נקבע כי מדובר במחסנים שכל ליעודס הוא אחסון הטחורה ולא ביצוע פעילות של שיווק והפצה שלה. איננו טבורים כי ניתן להקיש מפסק דין זה לאתחטנה של שרתים כפי שמבקשת העוררת לעשות.

בעניינה של העוררת מדובר בנכס המשמש לאחזקה של שרתים ואספקת התנאים האופטימליים לפעולתם, בתוך כך שהשרתים פועלים עבור החברות שהן בעלות גישה למידע הנמצא עליחם ומשמש אותן. מדברי העד טעם העוררת עולה כל אין מדובר בציוד

בלבד אלא בציוד פעיל, כלומר, בציוד שעל גביו מאוחסנים נשמרים בכל רגע נתון פריטי מידצ.

סיכומו של דבר; לא בלי התלבטות מסקנוננו חיא כי הנכס משמש לאחסנה, שמירה, אבטחח ותפעול של מידע, כמו גם שבעת /אחסונסי נעשה לפתות בחלק מן השרתים שימוש שוטף מרתוק שאינו מהווה אחסון בלבד. משכך, אין מדובר בנכס המשמש לאחסנה בלבד כאמור בסעיף 3.3.2 לצו הארנונה.

3. בהתייחס לשטח הקרקע; מדו'יח הביקורת שתונת בפנינו ומצילוס תאוויר שהמציא המשיב

בדיון ההוכחות (סומן מש/ 2) עולה בבירור כי מדובר בשטת קרקע מגודר ונעול בו חונים רכבים והנמצא מסביב לשטח הנכס הנמצא מתחת לפני הקרקע ובו נמצאים השרתים.

בשטח נראיט גס מספר גנרטורים/ ציילרים וניתן לחניח כי הס משמשים להבטחת התנאים הדרושים לשרתים. בהינתן כי מדובר בשטח מגודר ונעול, למספר הרכבים שנראו בו, לגנרטורים המשמשים את העוררת אנו קובעים כי העוררת עושה שימוש בשטח הקרקע ולכן חיובה בארנונה נעשה כדין.

טיכומס של דבליס ;

ממכלול העובדות שהוצגו בפנינו מסקנתנו היא כי הנכס אינו עונה על התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 3.3.2 לצו הארנונה ולפיכך אין מקום לסווגו כיימחסניםיי וכל תיוב העוררת בגין קרקע תפוסה אף תוא נעשה כדין.

הערר נד'חה. בנסיבות הענלין אין צו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום 9/6/2021.

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 *וס מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כללית) (סדרי דין בוועד ערר) התשלייו- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

לוייר: אפרת א. קפלן, עו"ד חבר//כאובן ה 7 חבר: יעקב ישראלי, רויית

קלדנית : ענת לול

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית עררים מס/': 140018801 שליד עיריית תל אביב-יפו 2006

26

בפני חברי ועדת הערר:

לוייר: עו"ד רוית פרינצ

חבר: אודי וינריב, כלכלן

חברה: אורלי מלי, רו"ח

העוררים: טורק ירוס משה ואח!

נגד

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטת

הנכט נשוא הערר שבנדון נמצא ברחוב אחרון בקר 8 בתל אביב (ייהנכסיי) ומחויב על יד המשיב תחת סיווג ייבניינים שאינם משמשים למגוריטיי.

הערריט בכותרת *ידונו במאוחד על פי החלטת הועדה שנתנה תוקף להסכמת הצדדים מיום 0..

הערר וההליכים שבפני הועדה

1. | העוררת הגישה ערר (ייכתב הערריי) בשם דיירי הקומה השניה בבניין והמשיב כתב תשובה

לערר (ייכתב התשובה לעררי).

2 | ביום 5.11.2018 נערך דיון מקדמי.

3 | ביום 4.2.2019 ניתנה החלטת ביניים של הועדה אשר דחתה בקשה מקדמית שהעלתה העוררת לקבלת הערר, ונתנה תוקף של התלטה להסכמות המשיב בעניין חלק אחד של הערר.

4 | העוררת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה של מר בועז אופיר (ייתצה*ר העוררת''י) והמשיב הגיש תצהיר של תוקר מטעמו אליו צורפו דוייחות ביקורת מיוט 22.11.2017 ו- 28.11.2017 (יילהלן: יידוייח הביקורתיי).

5. ביום 9.11.2020 נערך דיון הוכחות ובמסגרתו נתקרו המצהירים מטעם הצדדיט.

6. הצדדיט הגישו סיכומים.

הסוגית הטעונה הכרעה וטענות הצדדים

7

8

המחלוקת נשוא הערר שבנדון נוגעת לסיווגו של שטחי ייגגותיי בהם חוייבו העוררים על פי חלקם היחסי בבניין. לטענת העוררים, מדובר בגג הבניין שהוא שטח משותף שאינו בר חיוב. לטענת המשיב, מדובר ייבמרפסת גגיי שבה נעשה שימוש משותף על ידי כלל דיירי הקומה, ולכן חיא ברת חיוב.

בנוטף נטען על ידי העוררים שיש לקבל את הערר לשנת 2018 בשל איחור בהגשת תשובה לערר.

טענות העוררים

9

.10

1

12

3

4

.5

.6

לטענת העוררים הם חוייבו שלא כדין בשטח הגג שהינו שטח משותף כהגדרת צו הארנונה (בדומה לשטחי השירותיט את חיובס הסכים המשיב לבטל בהיותס שטחים משותפים).

העורריט מפנים לפסייד בעניין תחנה ציפולן (עמיינ 56033-02-11) אשר בו נקבע, כי יישטת מ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]