החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - מרץ 2021

.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך ‎ :‏ יז באדר תשפא

201

מספר ערר: | 14:25 / 140022022

מספר ועדה: | 12226

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: כלכלן,ויינריב אהוד שכנא

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת:

נבות אייל תעודת זהות

חשבון לקוח: 11091526

מספר חוזה: 991765

כתובת הנכס: שדרות רוטשילד 105

ע"י ב"כ עו"ד: עורכי דין נבות את נבות

-1 ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

נוכחים:

העורר/ת: נבות אייל

ב"כ העורר/ת עו"ד : נבות אייל

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

ב"כ המשיב: אני משאיר לוועדה את שיקול הדעת בעניין צירוף התגובה לתשובת המשיב.

העורר: המחסן היה מאז ומתמיד רכוש משותף ומעולם לא הוצמד לאחת הדירות. אבי נפטר בשנת 2007, עד שנת 2007 אבי השתמש במחסן במשך כ-20 שנה.

אני הצטרפתי למשרדו של אבי כשכיר ב-1996 יחד עם אחי.

בהסכמת יתר הדיירים אבי עשה שימוש במחסן כארכיב.

הפכתי לעצמאי בשנת 2005 אבל לא עשיתי שימוש במחסן. התיקים של אבי נותרו במחסן.

משנת 2005 אני אכסנתי את התיקים שלי בתוך המשרד.

בשנת 2014 עברתי למשרד אחר והתיקים נותרו במחסן, אחי עזבו למשרד אחר .

אף אחד לא נכנס למחסן, אבי קיבל ארנונה עסקית למחסן וזוהי הארנונה ששולמה כל השנים.

החל מיום 12.7.2020 הנכס עומד ריק לחלוטין וסגור.

ב"כ המשיב:

- 2 1 11 -

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ יז באדר תשפא

11

מספר ערר: | 14:25 / 140022022

מספר ועדה: | 12226

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: כלכלן,ויינריב אהוד שכנא

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת:

חשבון לקוח: 1091526 1

מספר חוזה: 991765

כתובת הנכס: שדרות רוטשילד 105

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאחר שהתברר בדיון שהעורר לטענתו פינה את הנכס ביולי 2020 וממועד זה ועד ינואר 2021 קיבל פטור מנכס ריק הרי שלמעשה לא נותרו סוגיות שעלינו להכריע בהן.

לפיכך הערר יימחק ללא צו להוצאות.

מוצע לעורר לוודא שבקשתו לשינוי מחזיק התקבלה בעירייה וכי הוא אינו רשום עוד כמחזיק בנכס.

ו 1 1 1

זאת לאוו טענתו שמדובר בנכס משותף .

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 01.03.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת

ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: .עו"ד ו חבר: כלכלן, ויינעאהוד שכנא הבה רו מלי אורלי

,/

שם הקלדנית: ליטל כליפה

"

וו

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | ‎ :‏ יז באדר תשפא

ונוי

מספר ערר: | 13:43 / 140022160

מספר ועדה: | 12226

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: כלכלן ויינריב אהוד שכנא

חבר: רו"ח מלי אורלי

המשיב:

נוכחים:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

כהן רחמים שלום יוסף דרכו ששפקפופפש וזכ 61 וטא מואם אפס -רכ\ ששממששפשש כה| אלברטו דרכון 885 כהן מצליח שלום דרכון

]

חשבון לקוח: 11120040

מספר חוזה: 1026628

כהן רחמים שלום יוסף דרכון ‏ שששפששו ,ו 5141 ושטאגו\= אפס דרכון ₪ כה| אלברטו דרכו| ₪666 כהן מצליח שלום דרכון

-

חשבון לקוח: 11120039

מספר חוזה: 1026625

כתובת הנכס: נחלת בנימין 44

ע"יז ב"כ עו"ד :

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: כהן רחמים שלום יוסף, 0 61 ושטאגו= א=הסס,כהן

אלברטו,כהן מצליח שלום,- לא נוכחים

דוד משה - איש אחזקה בבניין.

ב"כ העורר/ת עו"ד : מאיר ורטהיימר

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

אנו עומדים על טענתנו הן לעניין הנכס שמספרו 293 והן לעניין נכס שמספרו 119

בטגע לכך שמדובר בנכס שאינו ריק ולכן אינו זכאי לפטור.

' ב"כ העורר: | לגבי הביקורת ב20/8 נמצא שם טלוויזיה שבורה וכיסא קטן, הדלתות לא היו מחוברות אך הן חלק מהנכס . כשהגיע הפקח הוא לא אמר לאיש האחזקה שהתלווה שאם הוא רק יוציא את החפצים אז יהיה מדובר בנכס ריק. מבלי לגרוע מכך בעקבות זה שלח אחד האחים (כולם תושבי אנגליה) בקשה לקיום ביקורת נוספת לאור זה שהחפצים הבודדים פוגו.

בתחילת אוקטובר הייתה ביקורת והמבקר אישר שהנכס ריק . לא קיבלנו את הדוח .

ב"כ המשיב: | אני מאשר שביום 18.10.2020 נערכה ביקורת נוספת בנכס 119 והנכס נמצא ריק.

אני אבדוק האם העורר זכאי לפטור מנכס ריק החל מאוקטובר.

ב"כ הצדדים: אין לנו התנגדות שהוועדה תקבל החלטה על יסוד המסמכים הנמצאים בתיק.

ב"כ המשיב: | לאחר בדיקה שערכתי מתברר שהבעלים של הנכס שמספרו 119 ניצל עד כה כחודש

אחד של פטור מתוך השישה.

לאור זאת נסכים כפשרה להעניק פטור החל מיום 1.10.2020 בהתאם לתקנה 13 עד למיצוי הפטור.

ב"כ העוררת: אנו מסכימים לפשרה המוצעת ביחס לנכס 119.

ביחס לנכס שמספרו 293 אנו עומדים על טענתנו שהפטור לא נוצל.

]ווזוווווווווו

תאריך : יז באדר תשפא

7-1"

מספר ערר: | 13:43 / 140022160

מספר ועדה: | 12226

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: כלכלן ויינריב אהוד שכנא

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת:

חשבון לקוח: 11120040

מספר חוזה: 1026628

חשבון לקוח: 11120039

מספר חוזה: 1026625

כתובת הנכס: נחלת בנימין 44

החלטה

הואיל ואין מחלוקת בין הצדדים שנכס מספר 293 היה ריק החל מחודש אוגוסט 2020 הרי שאין לוועדה מה להכריע בעניינו . המשיב יתן לנכס הנ"ל פטור ככול שהפטור לא נוצל בידי העורר.

טענות העורר ביחס לפטור ידונו במסגרת המשפטית המתאימה לכך ולא במסגרת הוועדה שאינה מוסמכת להכריע בשאלה האם הפטור נוצל או לא.

לאור הסכמת הצדדים דלעיל יתן פטור לנכס ריק לנכס שמספרו 119 למשך חמישה חודשים החל

מיום 1.10.2020.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 01.03.2021.

נ .

| // 2 0%

יו"ר: עו"ד ּנץ רוי חבר: כלכלן, ויינבימ/אהוד שכנא | חבר: רוח מלי אורלי

\

, \

\

( 0 שם הקלדנית: ליטל כליפה

ורוו

תאריך ‏ : כז באדר תשפא

11

מספר ערר: | 12:40 / 140022157

מספר ועדה: | 12233

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: עו"ד מטרסו אהוד

חבר: עו"ד פלדמן אהוד מרדכי

העורר/ת:

דני מזרחי דיזיינס בע"מ חברה פרטית 08₪ש₪8₪₪8₪, מזרחי דניאל תעודת זהות שממש אלמוג עדי תעודת זהו ה ששו

חשבון לקוח: 10974913

מספר חוזה: 868749

כתובת הנכס: הא באייר 30

ע"י ב"כ עו"ד: נדם עו"ד ירון

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון קלר

נוכחים:

העורר/ת: מזרחי דניאל,דני מזרחי דיזיינס בע"מ,אלמוג עדי-לא נוכח ב"כ העורר/ת עו"ד : נדם ירון- לא נוכח

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון קלר

החלטה

השעה 12:45 ואין התייצבות מטעם העוררת.

הבוקר בשעה 10:15 הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון שהיה קבוע לשעה 12:10, מן הנימוק

כי "ב"כ העוררת לידיו את הזימון לדיון ...לפני מס' ימים "

יו"ר הוועדה החליטה כי הנימוק המופיע בבקשה לא מצדיק דחיית הדיון בהתראה שכזו וכי הדיון מתקיים במועדו.

העוררת וב"כ עשו דין לעצמם ולא התייצבו לדיון .

בנסיבות אלה הערר נמחק.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 11.03.2021.

/

בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 לרשות הצדדים קיימת זכות ערעזר-לפי.בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת ו ם \

מיום 1 \ מ " 24 \

- ל . .₪ 5

יו"ר: עו"ד קפ לן אפרת חבר: עו"ד מטרסו אהוד חבר: עו"ד שי אהוד מרדכי

" שם הקלדנית: ליטל כליפה

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : ב בניסן תשפא

1

מספר ערר: | 12:52 / 140022243

מספר ועדה: | 12234

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

המשיב:

נוכחים:

ב"כ העוררת:

ב"כ המשיב:

ב"כ העוררת:

העורר/ת:

עובדיה יעקב תעדה זה

חשבון לקוח: 10833272

מספר חוזה: 993291

כתובת הנכס: לובטקין צביה 25

ע"י ב"כ עו"ד: זבולוני שמואל

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: עדי יעקבי

העורר/ת: עובדיה יעקב

ב"כ העורר/ת עו"ד : זבולוני שמואל

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: עדי יעקבי

פרוטוקול

לא קיבלתי העתק מכתב התשובה שהוגש ע"י המשיב.

בשורה התחתונה הייתה החלטה בשאלת הסכסוך בין העורר למר אוחיון. הועדה ברשותו של עו"ד אלון צדוק הכריעה שהעירייה תרשום את מר אוחיון כפוף להצגת הסכמי שכירות שיניחו את דעתה של העירייה. בפועל הוצגו הסכמים ויש נכסים שהעירייה העבירה ע"ש מר אוחיון והנכס שבנדון לא נכלל בנכסים אלו, שכן לא הוצג לגביו הסכם שכירות. בנוסף, אין בסמכות הוועדה לבחון את אופן היישום של החלטות קודמות שנתנו הוועדות. ככל ויוצג לנו הסכם שכירות ע"י העורר נבחן את הנושא כפי שעשינו. הערר הזה הוגש בשנת 2020 והוא מתייחס לשנת 2019. לא ניתן להגיש השגה או ערר היום על חיובים של 2019.

הערר הזה מתייחס לכל החיוב שבדיעבד העירייה מטילה על יעקב עובדיה שלראשונה ראינו אותו באותו מסמך שצרפתי לערר, הטבלה ששלחה העירייה מיום

0. לראשונה ראינו שאת הנכס 600 העירייה מחייבת בשנת 2020 בדיעבד

החל משנת 2011 בניגוד להחלטת הוועדה של עו"ד אלון צדוק ובניגוד להסכם השכירות שהמצאנו ובניגוד לעובדה שעל הנכס היא כבר חייבה את אוחיון לפחות עד שנת 2016 בהוצאת שומות ודרישות תשלום.

הומצאו למשיבה הסכם שכירות והסכם הארכת הסכם השכירות עם דודו אוחיון.

ההסכם איתו מיום 30/10/12 שהוא מתייחס למכלול נכסים שדודו אוחיון שכר

1

במתחם של יעקב עובדיה. מפנה למכתב של העירייה שמהווה חלק מהערר, של גבי קדוש, מפנה לסעיף 2.

מחודש אוקטובר 2012 ועד לחודש דצמבר 2019 החזיק את הנכס דודו אוחיון. החל מינואר 2020 הנכס חזר לידי העורר.

ב"כ המשיב: | אבקש להפנות לכתב התשובה לערר שם פורטה טענת המשיב, ההשגה לא הוגשה

על הודעת חיוב ולכן איננה השגה.

ב"כ העורר: | לטענת העורר יש לוועדה סמכות לדון בהשגה ובערר, שכן הודעת החיוב נמסרה לנו

לראשונה באוגוסט 2020 וממנה למדנו גם העל החיובים גם משנות העבר.

ב"כ המשיב: | הטבלה המדוברת אינה הודעה בדבר חיוב בארנונה כללית שעליה מדבר חוק הערר

אשר בגינה ניתן להגיש השגה. מדובר בטבלת ריכוז חשבונות ללקוח. לא ייתכן שכל פעם שלקוח יבקש מידע בעניינו הדבר יקים לו זכות השגה בניגוד למועדים הקבועים בחוק. טבלה זו אינה הודעה על ארנונה כללית ועל כן ה"השגה" שהעורר הגיש גם לא נענתה ע"י מנהל הארנונה מאחר וזאת אינה השגה ונענתה ע"י מנהל מחלקה, ועל כן כלל אין זכות להגיש ערר ומשכך יש לדחות את הערר על הסף.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : ב בניסן תשפא

11

מספר ערר: | 12:52 / 140022243

מספר ועדה: | 12234

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת: עובדיה יעקב

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לאחר שעיינו במסמכים בתיק ושמענו את טענות הצדדים, אנו סבורים שהצדק עם המשיב.

מן הערר עולה וכך גם מדברי ב"כ העורר שההשגה הוגשה בהתייחס לטבלה שנשלחה לעורר ככל הנראה מחודש אוגוסט 2020. כטענת המשיב אין בטבלה זו כדי הודעת חיוב בארנונה המקימה זכות להגשת השגה עפ"י חוק, ממילא לא קמה הזכות להגשת ערר.

בהקשר זה נציין את התשובה שהשיב מר קדוש מנהל יחידה ל"השגה" מיום 22/9/2020 (נספח א לכתב התשובה לערר) במסגרתה נדחו טענות העורר ולא צוין שם כי לעורר זכות להגשת ערר.

למותר לציין כי ככל שיש לעורר טענות ביחס לחיובי עבר ו/או ביחס ליישום החלטות קודמות של ועדות ערר, הרי שטענות אלה יש לעלות במסגרת עתירה מתאימה לביהמ"ש, הוא בעל הסמכות לדון בטענות אלה.

נוכח נימוקים אלו אנו מוחקים את הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 15.03.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

0 0 ו

יו"ר: עו"ד פרינץ כף חבר: ויינריב אודי+5 לכלן תברה: הוח מלי אורלי

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : ד בניסן תשפא

11

מספר ערר: | 11:56 / *********

מספר ועדה: | 12236

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, רו"ח

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

המשיב:

גוכחים:

נציג העורר:

ב"כ המשיב:

נציג העורר:

העורר/ת:

גולוב יעקב תעודת זהוה קושו

חשבון לקוח: 11140409

מספר חוזה: 1043673

כתובת הנכס: 454 6

-1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: גולוב יעקב - לא נוכח

ע"י יופה כח: וינשטין אליהו

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

הגשתי יפוי כח של העורר בפני נציג קונסולרי בנויורק. אני נשוי לאחותו ואייצג אותו בערר.

על אף הנסיבות החריגות קיים קושי שהאדון שהתייצב בפנינו ייצג את העורר הן לאור חוק לישכת עוה"ד והן לאור פסיקת ביהמ"ש בעניין לבנת פורן לפיהם רק עו"ד יכולים לייצג בעלי דין.

לאחר שקבלתי הסבר מפורט מאת ב"כ המשיב על הרציונל שבסיס תקנה 12 לתקנות ההסדרים ולאחר שהעורר קיבל את מלוא ההנחה בגין נכס ריק אבקש למחוק את הערר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : ד בניסן תשפא

1 17

מספר ערר: | 11:56 / *********

מספר ועדה: | 12236

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, רו"ח

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת: גולוב יעקב

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 17.03.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

7" 9 /6 1 [

יו"ר: עו"ז קפלן אֶפרת חצהּ:, עו"ד הרן ראובןיהּודה חבר: ישראלי יעקב, רו"ח

הקלדנית: ענת לוי

4

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

המשיב:

נוכחים:

העוררת:

העורר/ת:

וו וו

תאריך :| ט בניסן תשפא

22011

מספר ערר: | 12:55 / 140022372

מספר ועדה: | 12238

חבס יפה הרצליה תעודת ז התעו

חשבון לקוח: 10667280

מספר חוזה: 533936

כתובת הנכס: חיננית 5

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

העורר/ת: עזבון חבס יפה הרצליה ז"ל

אביב שמש - היורשת

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר

פרוטוקול

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

הבנתי כי יש להעביר לעירייה צו קיום צוואה על מנת שהעירייה תעביר את הנכס משם אמי המנוחה ע"ש כל היורשים. כמו כן הבנתי כי הבקשה לפטור בגין נכס לא ראוי למגורים איננה רלבנטית למקרה זה. אני מבקשת שהעירייה תיתן גם ליורשים 6 חודשים פטור של נכס ריק.

לאור האמור לעיל מבקשת למחוק את הערר ללא צו להוצאות.

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ט בניסן תשפא

2201

מספר ערר: | 12:55 / 140022372

מספר ועדה: | 12238

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

העורר/ת: חבס יפה הרצליה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הערר יימחק כמבוקש ע"י העוררת וללא צו להוצאות.

מומלץ לעוררת להמציא את צו קיום הצוואה ולפעול על מנת שהנכס ירשם ע"ש היורשים כולם וכן מומלץ לעוררת לפנות בבקשה לקבלת פטור בגין נכס ריק.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 22.03.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 19/7 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

. / \\ /

' 2 + |

ו ה חבר: ויינריב/ָע, כלכלן חבר: עו"ד פלדמן אהוד

שם הקלדנית: ענת לוי

ווה

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : יא בניסן תשפא

22201

מספר ערר: | 11:35 / 140022084

מספר ועדה: | 12240

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, רו"ח

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

המשיב:

נוכחים:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

לגופרה בע"מ חברה פרטית

חשבון לקוח: 11089821

מספר חוזה: 989965

כתובת הנכס: כיכר צינה דיזנגוף 6

לגופרה בע"מ חברה פרטית פופמוהטוו

חשבון לקוח: 11123145

מספר חוזה: 1025555

כתובת הנכס: כיכר צינה דיזנגוף 6

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: אפרת מרום

העורר/ת: לגופרה בע"מ - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: אפרת מרום

פרוטוקול

אל אף העדר התייצבות מטעם העוררים, המשיב מודיע כי הוא מקבל את הערר, כך שהאדונים גולן דהאן ויואש עמר ירשמו כמחזיקים בנכס ממועד הפניה 29/7/2020 וכן בטענה לביטול חיוב שטח הגלריה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ יא בניסן תשפא

2221

מספר ערר: | 11:35 / 140022084

מספר ועדה: | 12240

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, רו"ח

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת: לגופרה בע"מ

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

+

החלטה

בהסכמת המשיב הערר מתקבל. שם המחזיק בנכס ישונה לגולן דהאן ויואש עמר. שטח הגלריה בנכס יבוטל.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 24.03.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(שדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת ר: עו"ד הרן ראובּן;יהודּה. חבר: ישראלי יעקב, רו"ח

2

שם הקלדנית: ענת לוי

3 8-3

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית עררים מט': 140020775 שליד עיריית תל אביב- יפו 0

בפני חברי ועדת הערר:

לוייר: ערייד רוית פרינצ

חבר: אודי וינריב, כלכלן

חברה: אורלי מלי, רו"ח

העורר: אריאל אבקסיס

- הנגד -

מנחל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

הנכס נשוא הערר

הנכס נשוא הערר נמצא ברחוב קיבוץ גלויות 45, שטחו 51 מ"ר והוא מחויב בסווג ייבנלינים אחרים שאינם משמשים למגוריםיי,

ההשגה, הערר וההליכים שבפני הועדה

ביום 18.8.2019 השיב המשיב להשגתת העורר שהעתקה אינו מצוי בתיק (נספת א' לסיכומי המשיב).

ביום 7.10.2019 הגיש העורר ערר על התשובה להשגה (ייכתב הערריי). העורר אינו מיוצג בידי עו"ד.

ביום 18.12.2019 הגיש המשיב כתב תשובה לערר (ייכתב התשובה לערריי).

ביום 23.12.2019 נערך דיון בפנל ועדת הערר בטיומו ניתן צו להגשת תצהירים.

ביום 21.1.2020 הגיש העורר הודעה מטעמו בצירוף צילומים ומכתביס מטעם שני עדים. המשיב חגיש תצהיר של חוקר שומה אליו צורף דוח ביקור בנכט מיום 15.8.19 (יידו''ח התוקרי),

ביום 11.5.2020 נערך בתיק דיון הוכחות במהלכו נחקר העורר, מר רוני אבצוג מטעם העורר ומר חנן אמיר מטעם העורר.

העורר ויתר על חקירת החוקר מטעם המשיב ועל הגשת סיכומים, תוך הפנייה לערר (ראה פרוטוקול מיום 22.6.2020),

המשיב הגיש סיכומים.

בהטכמת הצדדים אוחדו העררים שבכותרת (התלטה מיום 17.6.2020), הסוגיה הטעונה הכרעה

הסוגיה העומדת להכרעתנו היא האם הנכט שבנדון מתאים לסווג ייבנינים המשמשים למגוריםיי בהתאם לטעיף 2 לצו הארנונה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית עררים מט': 140020775 שליד עיריית תל אביב-יפו 0

בפני חברי ועדת הערר:

*וייר: עו"ד רוית פרינצ

חבר: אודי וינריב, כלכלן

חברה: אורלי מלי, רו"ח

העורר: אריאל אבקסיס

- נגד -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטה

הנכס נשוא הערר

הנכט נשוא הערר נמצא ברחוב קיבוץ גלויות 5 שטחו 51 מ"ר והוא מחויב בסווג ייבניינים אחרים שאינם משמשים למגורים'י.

התשגה, הערר וההליכים שבפני הועדה

ביום 18.8.2019 השיב המשיב להשגת העורר שהעתקה אינו מצוי בתיק (נספת א' לסייכומל המשיב).

ביום 7.10.2019 הגיש חעורר ערר על התשובה להשגה (ייכתב הערריי). העורר אינו מיוצג בידי עו"ד, ביום 18.12.2019 הגיש המשיב כתב תשובה לערר (ייכתב התשובה לעררי).

ביום 23.12.2019 נערך דיון בפני ועדת הערר בסיומו ניתן צו להגשת תצחירים,

ביום 21.1.2020 הגיש העורר הודעה מטעמו בצירוף צילומים ומכתבים מטעם שני עדים. חמשיב חגיש תצהיר של חוקר שומה אליו צורף דוח ביקור בנכס מיום 15.8.19 (יידו'יח החוקריי).

ביום 11.5.2020 נערך בתיק דיון הוכחות במהלכו נחקר העורר, מר רוני אבצוג מטעם העורר ומר חנן אמיר מטעם העורר.

העורר ויתר על חקירת החוקר מטעט המשיב ועל הגשת טיכומים, תוך הפנייה לערר (ראה פרוטוקול מיום 22.6.2020),

המשיב הגיש סיכומים.

בהטכמת הצדדים אוחדו העררים שבכותרת (החלטה מיום 17.6.2020),

הסוגיה הטעונה הכרעה

הטוגיה העומדת להכרעתנו היא האם הנכט שבנדון מתאים לסווג ייבנינים המשמשים למגוריםי בהתאם לסעיף 2 לצו הארנונה.

יש לציין כי במסגרת כתב הערר ביקש העורר לסווג את הנכט בטווג של חדר עבודה לאמן בהתאט לסעיף 8 לצו הארנונה ולתילופין כבית מגורים, ואולט במסגרת דיון ההוכחות צמצם את החלופה הראשונה, לאחר שהוטבר לו על ידי הועדה שאינו עומד בקריטריונים לקבל סווג של חדר אומן.

טענות העורר

1

2

לטענת העורר, הוא עוסק באומנות ועושח שימוש בנכט אותו שכר כסטודיו לאומנות.

העורר מתגורר בנכס בחלק מן השבוע כאשר בחלק השני הוא מתגורר ביישוב שמעה,

הנכס כולל את כל האמצעים הדרושים למגורים; מטבח, מקרר, שירותים, מקלחת, ארון בגדים, מיטח ועוד.

הסיבה שהנכס אינו מעוצב לגמרי כבית מגורים נעוצה בכך שהעורר הוא סקסולוג ומקבל מדי פעם לפעם מטופליט בנכס,

טענות חמשיב

5

לטענת המשיב, הנכס אינו משמש את העורר למגורים אלא משמש אותו בעיקר כסטודיו. העורר עצמו הודה בכך במטגרת כתב הערר. העובדה שהעורר ביקש תחילה לטווג את הנכט כחדר אומן ולאחר מכן שינה את הסיווג למגורים היא עילה לדחיית הערר,

למרות האמור על ידי העורר, הוכח שהנכט משמש בעיקר כקליניקה לטיפולים, כלומר משמש בעיקר לפעילות עסקית ולא מגורים,

הואיל והוכח שהנכט משמש כחדר אומן ובנוסף כקליניקה לטיפולים, ברור שאין ליתן לו סווג של מגורים.

בית המשפט מבתין בין דירה שעשויה לשמש כדירת מגורים לבין דירה המשמשת בפועל למגורים, כאשר המבחן הוא חשימוש בפועל. העובדה שבתעודת הזהות של העורר נרשם כי מקום המגורים הוא מושב שמעה אומרת דרשני.

המשיב מפנה לפסק הדין בעניין רולדין שם נקבע, שהעובדה שבעל מקצוע חציב בעסקו מיטה ואמצעי חימום מזון אינה מעידה על כך שמדובר במגורים לצרכי ארנונה. בדומה לכך יש לראות בנכס של העורר לכל חיותר חדר מנוחה שם ישן העורר בחלק מימי השבוע. כאשר מתקיים בנכס שימוש עטקי, אף אם בחלקו, יש לסווגו כעטק מסחרי. הדבר נכון מקל וחומר מקום שבו אין הפרדה בין השימוש, כמו כאן.

דיוו והכרעה

0

בידוע, חיוב בתשלום ארנונה בהתאט לשימוש הנעשה בנכס בפועל (ראו: תקנה 1 לתקנות ההסדרים; עי'א 8588/00 עיריית עפולה מ בוק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פייד נייז(3)

27 (2002)). מכאן, שעל מנת לקבוע את הסיווג המתאים לנכט שבנדון יש לקבוע תחילה מוז הוא השימוש שנעשה בפועל בנכס. הראיות שהוצגו בפנינו בעניין זה חנן כדלקמן:

העובדות שנכללו בכתב הערר:

העורר שוכר את הנכס מחודש אפריל 2019,

הייעוד העיקרי לשכירת הנכס היה על מנת שישמש כסטודיו לאומנות. לכן, הנכס מלא ביצירות אומנות של העורר.

העורר מתגורר בנכס מחצית מחשבוע.

* העורר עוטק למחייתו כמטפל - סקסולוג ומרצה. בשעות הערב העורר מקבל בנכס מטופלים.

* לעורר כתובת נוספת ביישוב שמעה שס הוא מתגורר במחצית השנייה של חשבוע.

*+ לטענת העורר לא הצליח לשנות את כתובת המגורים בתעודת הזהות לתל-אביב שכן חיא "'אינני מרכז חיליי,

במסמך שהוגש חלף תצהיר עדות ראשית מוסיף העורר ומפרט כי בנכס יש מיטה, כלי מיטה,

שירותים, מקלחת, כלי רחצה, מטבה, מקרר, תנור, מזגן, שולתן גיהוץ, 3 ארונות, בגדים וכלי עבודה.

* העורר טוען כאמור חי הוא ייחי ומתגורר בנכסיי ווהו השימוש העיקרי שנעשה בו העובדות העולות מדוייח הביקורת;

* בנכס נצפו ספה, שולחנות, כני ציור, שולחן ועליו צבעים, מטבח הכולל מותקן מים, מצרכי מזון, קופטא עס מוצרי טואלטיקה, חדר רחצה שבו מוצרי טואלטיקה, שידה הכוללת מצעים ובגדים. בנכס לא נצפה מקרר אך העורר אמר שחזמין מקרר. בנכס לא צפתה מיטה. העורר טען שהוא ישן על הספה.

* מן הצילומים שצורפו לדוייח הביקורת נראית דירת יחסית ריקה, כאשר בצידו האחד של

הסלון יש פינת ישיבה הכוללת ספה, כורטא ושולתן. פינת הישיבה נראית כמו פינה שנועדה לקבלת לקוחות העורר לטיפול. באזור זה תלויות כ- 15 תעודות ממסוגרות על הקיר.

* ישידת הבגדיסיי היא למעשה שידת הטלוטטיה, מן חצילומים עולה שיש בה כמות מועטה מאוד של בגדים.

* בצילומים לא נראו כלי אוכל ו/או כלי הגשה במטבח.

מחקירת העורר עלו העובדות הבאות :

* הערר מתגורר בשמעה שלושה ימים בשבוע (רי,שבת,א) ובימים בי-הי מתגורר בנכס בתל-

אביב.

* העורר מתגורר בנכס בגפו.

* העורר אינו מחויק תיבת דואר בנכס כי באיזור מתגוררים נרקומנים והוא יילא בונהיי על קבלת דואר לשם,

+ השימוש העיקר בנכט הוא כסטודיו לאומנות ולכו שכר את הנכס. הנכס לא נשכר כדירת מגורים. מדובר בבניין של אומנים. העורר שכר את הנכס במטרה להתמקד באומנות שלו וחוא משלב במקום אומנות ומגורים.

* העורר מקבל בנכס מטופלים בשני ערבים בשבוע (עובדך בסך הכל כ- 8 שעות שבועיות)

* לעורר יש אתר אינטרנט אשר בו מצויין שהעורר הוא סקסולוג וצילום הנכט מופיע "יכקליניקהיי של העורר (מ/1). בנוטף כתובת הנכס מופיעה ככתובת הקליניקה של העורר ביחט עם כתובת נוטפת בבאר שבע (מ/2),

1

12

3

4

.5

6

הספה אותה רואים בצילומים חיא המיטה בה ישן העורר. הטלון הופך לחיות בלילה חדר השינה של העורר. לעורר אין טלוויויה, גם לא בביתו בשמעה. העורר אוכל על השולחן בנכט.

העד מטעם העורר, מר אבצוג, חוא משכיר הנכס ויש לו נכסים נוספים בבניין אותם הוא משביר.

מר אבצוג איננו יודע מה העורר עושה בנכס, לעדותר, ניתן לראות שמישהו גר בנכס.

מר אמיר, אב הבית, העיד שהעורר גר בנכט ומקבל בו מטופלים. מר אמיר העיד שראה מטופלים ממתינים מחוץ לנכט,

מן העובדות שהובאו בפני הועדה לעיל עולה בבירור מסקנה אחת: השימוש בנכס שבענייננו הוא שימוש מעורב. העורר מודה כי הוא מקבל בנכס מטופלים וכך גםס עולה מאתר האינטרנט שלו. בנוסף הוצגו בפנינו מספיק ראיות לכך שהעורר מתגורר בנכס, לפחות בחלק מן השבוע.

ההלכה היא, שכאשר מדובר במתקן רב תכליתי בעל שימושים שונים שניתן להפריד בין מתקניו השונים, יש לסווג כל חלק בנפרד בהתאם לשימוש בו ולתכליתו. הלכה זו סוייגח מקום שבו

מדובר בנכס הומוגני מעיקרו:

'יאין זה מעשי ולא ניתן לצפות מן חרשות המקומית לבחון ולערוך מעקב בדבר השימושיט חנעשים בחתלקים שונים של נכס הומוגני בעיקרו כאשר שימושים אלה עשויים להשתנות מעת לעתת וכך גס היחידות שבוי (עי'א 7975/98 אחוזת ראשומים דובינשטיין שותפות רשומת ני עידית ראשון לציון , [פורטם בנבו] תק-על 1(2003), 8 (2003)),

נשאלת איפה השאלה אלו מן השימושיט שבחם עושה העורר שימוש הוא העיקרי ואיוה חוא הטפלו העובדות שהוצגו לעיל, ובעיקר שהובאו מפי העורר עצמו, מחזקות את המסקנה שהעורר לא שכר את הנכס למטרת מגורים. כאמור לעיל, העורר טוען שבאופן ברור ביותר שוב ושוב, שהנכס שבנדון, חמצוי בבניין אומנים, נשכר על ידו על מנת שימש אותו כסטודו לאומנות : ישכרתי את הנכס לשנה עס אופציה כסטודיו לאומנות. לא שכרת: אותו לדירת מגורים. מדובר בבניין של אמנים, אני עוסק באומנות כל חיי, אך לא כמקצוע, לפני 3 שים פרשתי משרות המדינה והחלטתי להתמקד באומנות שלל, על רקע זה בחרתי מקום שאוכל גם לגור בו וגם לעסוק באומנות, מאחר ולא אושר ל סיווג כסטודיו לאומנות ואנ מתגודר שם, אני מבקש לקבל סיווג למגורים וו,

הדברים מדברים בעד עצמם ומקבלים חווק נוסף מהצילומים שצורפו על ידי ההוקר מטעם חמשיב. מן הצילומים עולה כי גם אם יש בנכט רהיטים, מסבח, שירותים ומקלהת, הנכט אינו נושא אופי אמיתי של דירת מגורים, מטקנה זו נלמדת יותר ממה שאין בנכס מאשר ממה שיש בו. מן הצילומים עולה שחהנכס כמעט ריק מרחיטים, ורחיטים היחידים שיש בו חס פונקציונאליים. העורר ציין בערר שבנכס יש שלושח ארונות, בגדים ומצעים ואולם העורר לא הביא ראיות בעניין וח אף שיכול חיח בנקל להציג לוועדה צילומים מפורטים של הנכט.

הצילומים שצורפו, צורפו בידי חמשיב ובחם לא נראים ארונות. מעט הבגדים שמחזיק העורר בדירה מקופליס בתוך שידה קטנה שהיא למעשה שידת טלוויויה.

העורר טוען שיש בנכס כלי מיטה, תנור, מזגן, שולחן גיחוץ, 3 ארונות, בגדים וכלי עבודה, אך לא הציג לוועדה צילומים חמראים זאת ' העורר הציג ארבע צילומים ובאף אחד מהם לא רואים תנור ו/או מזגן ו/או כלי עבודה. יש לציין כי במטבח לא נראו כיריים לבישול,

עוד יש להוטיף את העובדה שבביקור שנערך בנכס בחודש אוגוסט 2019, כלומר ארבע חודשים (!) לאחר שנכנס לנכס (העורר טען ששכר את הנכס מחודש אפריל 9) לא נצפה בנכס מקרר

4

7

8

9

0

.1

והעורר טען שבכוונתו לרכוש מקרר. עובדה זו מקשה על המסקנה שהנכס אכן שימש למגורי העורר ארבעה לילות בשבוע, לכל הפחות בתקופה שעד לחודש אוגוסט 2018.

נוסיף לכך את עדות העורר על כך שהוא משתמש בנכס על מנת לקבל מטופלים, עובדה המקבלת חיווק מהצילומיס בחס נראית בבירור פינת ישיבה הכוללת ספה, כורסא ושולחן ובצידה תלויות כ- 15 תעודות ממסוגרות על הקיר. פינת הישיבה נראית בבירור כמו פינה שנועדה לקבלת לקותות ואיננה נראית כמו סלון ביתי. העורר אישר גם את הפרסום מאתר האינטרנט שלו, שחוצג לו בחקירתו, שם מוצג הנכס כקליניקה לקבלת מטופלים (מ/1ת מ/2). לעניין וה נפנה לפסייד המצוטט בטיכומי המשיב בעניין רולדין (עתיימ (מינחליים ת"א) 249-08 לוללון בע"מ ני עירית תל-אביב *פו (פורסם בנבו, 03.01.2011) שם נדחתה טענת העוררת על כך שיתידת מרתף המשמשת בית קפה היא דירת מגוריט;

/.... למה הדבר דומה: לבעל מקצוע חופשי חמציב במשרדו או לשכתו מיטה ומשתמש בה (ביחד עם השידותים שבמשרד, מקרר משודי ואמצעי חימום מזון מהיר) לשם מנוחת ולפעמים גם לינת לילה, האם נטיבות כאלה מסברות את הדעת ש המשרד פושט את צודתו כמקום עסק ולובש צורה של מדור או מגודים בהקשר לתיובי הארנונת בלבד?

שאלה זו מוצגת באודח רטורי בלבד. התשובה לה שלילית. בהקשר אחר מן העניין הנלון כאן הבעתי את דעתי שיי-/מגורים/ מידושם מכלול המעילות המתבצעת בבית המשמש למגורי אדם, לינה, אכילה, שידותים, אחטנת חפצי בית ועודיי [עמי/נ (ת'/א) 103/02 לופשיץ 2 מועצה אזורית עמק חפר, [מורסם בנבון]. העובדים אינם מתגודרים באופן קבוע בנכס, מדובר בשני עובדים שכתובת הקבועה היא בצפון הארץ ומעדות בעל בית'

הקפה עולת כי לבמדתף לא מנהלים משק בית ואני לא מסכים שיגהלו שם משק גית.

הם לא משלמים תשלומים כלשהם בגין המגורים וזה לא הבית העיקרי שלהט/, נסיבות אלה בנוסף לכך שהמרתף משמש לצודכי אחסון של העסק, משמיעים ששימושי הלינה הם משניים לתלוטין והמרתף הלכה למעשה, הוא חלק בלתי נפדד מבית הקפה..?/,

הדברים יפים לענייננו, גםס אס העובדות אינן דומות י/אחד לאחדיי. העורר חור והבהיר שלא התכוון לשכור את הנכט כבית מגורים נוסף על אה שכבר יש לו. העורר ביקש לשכור לעצמו סטודיו לאומנות. רק לאתר שהתברר לו כי לא יוכל לקבל סיווג ככזה, נאלצ העורר לבקש שינןי של הסיווג למגורים, אלא שהעובדות בשטח אינן תומכות בעמדה חלופית זו של העורר ואין בשינוי העמדה, כשלעצמו, כדי להקנות לעורר את הסיווג המבוקש.

ולסיכום : העורר לא הוכית לוועדה שחהנכט שבנדון חוא הוא המקום שנתפט בעיניו כבית המגורים הראשי שלו. אם בכלל, העורר העיד ההיפך מכך בערר שהגיש: ייבנוסף, מאחל ובית?

הוא בישוב שמעה ותל אביב היא אינת מדכז חיי, אינני יכול לשנות את כתובתי בתעודת הזהות לתל-אביב י, גם הצילומים שהוצגו על ידי העורר והמשיב מחויקים מסקנה מתבקשת זאת כמפורט לעיל.

עוד נציין בהקשר ּה את העובדה שבאתר הפייסבוק שלו מציג העורר אות הנכס כאחת משתי הקליניקות שהוא מחזיק.

נצייו עוד שלא ניתן במקרה זה להורות על פיצול הסיווג של הנכש על פי שימושיו (עסקי ומגורים) שכן נוכח מבנה הנכס לא ניתן להפריד את חלקיו לשימושים השונים, שאף על פי עדות העורר הס שלובים זה בוח

סוף דבר

מכל הטעמים שלעיל אנו דוחים את הערר.

אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 1/3/2021

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים , התשייט-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנחליים (סדרי דין), תשסי/א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנחליים וואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 0 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: עו"ד 5-ה וימירב/לל בלעללו חברה : אוָרלי\מלי, רוייץ\

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית עררים מס': 140020775 שליד עיריית תל אביב-יפו 00

בפני חברי ועדת הערר:

יו'יר: עו"ד רוית פרינצ

חבר: אודי וינריב, כלכלן

חברה: אורלי מלי, רו"ח

העורר: אריאל אבקסיט

- נגד -

מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו

החלטת

הנכס נשוא הערר

הנכט נשוא הערר נמצא ברחוב קיבוץ גלויות 45, שטחו 51 מ"ר והוא מחויב בסווג ייבניינים אחרים שאינם משמשים למגורים'י.

ההשגה, הערר וההליכים שבפני הועדה

ביום 18.8.2019 חשיב המשיב להשגת העורר שהעתקה אינו מצוי בתיק (נספת א' לסיכומי המשיב).

ביום 7.10.2019 הגיש העורר ערר על התשובה להשגה (ייכתב הערריי). העורר אינו מיוצג בידי עו"ד.

ביום 18.12.2019 הגיש חמשיב כתב תשובה לערר (ייכתב התשובה לעררי).

ביום 23.12.2019 נערך דיון בפני ועדת הערר בסיומו ניתן צו להגשת תצהירים.

ביום 21.1.2020 הגיש העורר הודעה מטעמו בצירוף צילומים ומכתביט מטעם שני עדים. המשיב הגיש תצהיר של חהוקר שומח אליו צורף דות ביקור בנכס מיום 15.8.19 (יידוייח החוקריי).

ביום 11.5.2020 נערך בתיק דיון הוכחות במהלכו נחקר העורר, מר רוני אבצוג מטעם העורר ומר חנן אמיר מטעם העורר.

העורר ויתר על תקיירת החוקר מטעם המשיב ועל הגשת טיכומים, תוך הפנייה לערר (ראה פרוטוקול מיום 22.6.2020).

המשיב הגיש סיכומים.

בהסכמת הצדדים אוחדו הערריט שבכותרת (התלטה מיום 17.6.2020).

הסוגיה הטעונה הכרעת

הסוגיה העומדת להכרעתנו היא האם הנכס שבנדון מתאים לסווג יבנינים המשמשים למגורים"

בהתאם לסעיף 2 לצו הארנונה.

יש לציין כי במטגרת כתב הערר ביקש העורר לסווג את הנכט בסווג של חדר עבודה לאמן בהתאם לסעיף 3.3.18 לצו הארנונה ולתילופין כבית מגורים, ואולם במסגרת דיון ההוכחות צמצם את החלופה הראשונה, לאתר שהושבר לו על ידי הועדה שאינו עומד בקריטריונים לקבל סווג של חדר אומן.

טענות העורר

1

2

לטענת העורר, הוא עוסק באומנות ועושה שימוש בנכס אותו שכר כסטודיו לאומנות.

העורר מתגורר בנכס בחלק מן השבוע כאשר בחלק השני חוא מתגורר ביישוב שמעה.

הנכס כולל את כל האמצעיט הדרושים למגורים: מטבה, מקרר, שירותים, מקלחת, ארון בגדים, מיטה ועוד.

הסיבה שהנכס אינו מעוצב לגמרי כבית מגורים נעוצה בכך שהעורר חוא סקסולוג ומקבל מדי פעם לפעם מטופליט בנכס,

טענות המשיב

.5

לטענת המשיב, הנכס אינו משמש את העורר למגורים אלא משמש אותו בעיקר כסטודיו. העורר עצמו הודה בכך במטגרת כתב הערר. העובדה שהעורר ביקש תחילה לטווג את הנכס כחדר אומו ולאחר מכן שינה את הסיווג למגוריט חיא עילה לדחיית הערר.

למרות האמור על ידי העורר, הוכח שהנכס משמש בעיקר כקליניקה לטיפולים, כלומר משמש בעיקר לפעילות עסקית ולא מגורים.

הואיל והוכח שהנכס משמש כחדר אומן ובנוסף כקליניקה לטיפולים, ברור שאין ליתן לו סווג של מגורים.

בית המשפט מבחין בין דירה שעשויה לשמש כדירת מגוריט לבין דירה המשמשת בפועל למגורים, כאשר המבחן הוא השימוש בפועל. העובדה שבתעודת הזחות של העורר נרשסם כי מקום המגורים הוא מושב שמעה אומרת דרשני.

המשיב מפנה לפסק הדין בעניין רולדין שס נקבע, שהעובדה שבעל מקצוע הציב בעסקו מיטה ואמצעי חימום מצון אינה מעידה על כך שמדובר במגוריט לצרכי ארנונה. בדומח לכך יש לראות בנכס של העורר לכל היותר חדר מנוחה שם ישן העורר בחלק מימי השבוע. כאשר מתקיים בנכס שימוש עסקי, אף אם בחלקו, יש לסווגו כעטק משחרי. הדבר נכון מקל וחומר מקום שבו איו הפרדה בין השימוש, כמו כאן.

דיוו והכרעת

.10

כידוע, חיוב בתשלום ארנונה בהתאם לשימוש הנעשה בנכס בפועל (ראו: תקנה 1 לתקנות ההסדרים; עייא 8588/00 עיריית עפולה ני בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פייד נייו(3)

7 (2003)). מכאן, שעל מנת לקבוע את הסיווג המתאיט לנכס שבנדון יש לקבוע תחילה מה הוא השימוש שנעשה בפועל בנכס. הראיות שהוצגו בפנינו בעניין וה חנן כדלקמן:

העובדות שנכללו בכתב הערר:

העורר שוכר את הנכס מחודש אפריל 2019.

חייעוד העיקרי לשכירת הנכס היה על מנת שישמש כטטודיו לאומנות. לכן, הנכס מלא ביצירות אומנות של העורר.

העורר מתגורר בנכס מחצית מהשבוע.

העורר עוסק למחייתו כמטפל -- סקסולוג ומרצה. בשעות הערב העורר מקבל בנכס מטופלים.

לעורר כתובת נוספת ביישוב שמעה שם הוא מתגורר במחצית השנייה של חשבוע.

לטענת העורר לא הצליח לשנות את כתובת המגורים בתעודת הזהות לתל-אביב שכן היא 'יאינני מרכז חיי!י.

במסמך שהוגש חלף תצחיר עדות ראשית מוסיף תעורר ומפרט כי בנכס יש מיטה, כלי מיטח, שירותים, מקלחת, כלי רחצה, מטבח, מקרר, תנור, מזגן, שולחן גיחוצ, 3 ארונות, בגדיט וכלי עבודה.

העורר טוען כאמור הי הוא ייחי ומתגורר בנכסיי ואהו השימוש העיקרי שנעשה בו

העובדות העולות מדוייח הביקורת :

בנכס נצפו ספה, שולחנות, כני ציור, שולחן ועליו צבעים, מטבח הכולל מתקן מים, מצרכי מזון, קופטא עס מוצרי טואלטיקה, חדר רחצה שבו מוצרי טואלטיקה, שידה הכוללת מצעים ובגדים. בנכס לא נצפה מקרר אך העורר אמר שהומין מקרר. בנכס לא צפתח מיטה. העורר טען שהוא ישן על הספה.

מן הצילומיט שצורפו לדוייח הביקורת נראית דירה יחסית ריקח, כאשר בצידו האתד של הטלון יש פינת ישיבה הכוללת ספה, כורסא ושולתן. פינת חישיבה נראית כמו פינה שנועדה לקבלת לקוחות העורר לטיפול. באזור וח תלויות כ- 15 תעודות ממסוגרות על הקיר.

יישידת הבגדיסיי היא למעשה שידת הטלויניה. מן הצילומים עולה שיש בה כמות מועטה מאוד של בגדים.

בצילומיס לא נראו כלי אוכל ו/או כלי הגשה במטבח.

מחסירת העורר עלו העובדות הבאות :

הערר מתגורר בשמעה שלושה ימים בשבוע (ו',שבת,א) ובימיט בי-החי מתגורר בנכס בתל-

אביב.

העורר מתגורר בנכס בגפו.

העורר אינו מחזיק תיבת דואר בנכס כי באיזור מתגוררים נרקומניט והוא יילא בונחיי על קבלת דואר לשם.

השימוש העיקר בנכס הוא כסטודיו לאומנות ולכן שכר את הנכס. הנכס לא נשכר כדירת מגורים. מדובר בבניין של אומנים. העורר שכר את הנכס במטרה להתמקד באומנות שלו והוא משלב במקום אומנות ומגורים.

העורר מקבל בנכט מטופלים בשני ערבים בשבוע (עובדך בטך הכל כ- 8 שעות שבועיות)

לעורר יש אתר אינטרנט אשר בו מצויין שהעורר הוא סקסולוג וצילום הנכס מופיע ייכקליניקהיי של העורר (מ/1). בנוסף כתובת הנכס מופיעה ככתובת הקליניקה של העורר ביחס עס כתובת נוספת בבאר שבע (מ/2).

1

2

3

4

.5

6

חספה אותה רואים בצילומים היא המיטה בה ישן חעורר. הסלון הופך לחיות בלילה חדר השינח של העורר. לעורר אין טלוויזיה, גס לא בביתו בשמעה. העורר אוכל על השולחן בנכס.

העד מטעם העורר, מר אבצוג, הוא משכיר הנכס ויש לו נכסים נוספים בבניין אותם הוא משכיר.

מר אבצוג איננו יודע מה העורר עושה בנכס. לעדותו, ניתן לראות שמישהו גר בנכס.

מר אמיר, אב הבית, העיד שהעורר גר בנכס ומקבל בו מטופלים. מר אמיר העיד שראת מטופלים ממתיניט מחו לנכס.

מן העובדות שהובאו בפני הועדה לעיל עולה בבירור מסקנה אחת: השימוש בנכט שבענייננו הוא שימוש מעורב. העורר מודה כי הוא מקבל בנכט מטופלים וכך גס עולה מאתר האינטרנט שלו. בנוטף הוצגו בפנינו מספיק ראיות לכך שהעורר מתגורר בנכס, לפתות בחלק מן השבוע.

ההלכה היא, שכאשר מדובר במתקן רב תכליתי בעל שימושים שונים שניתן להפריד בין מתקניו השונים, יש לסווג כל חלק בנפרד בהתאם לשימוש בו ולתכליתו. הלכה זו סוייגה מקום שבו

מדובר בנכס הומוגני מעיקרו:

ייאין זח מעשי ולא ניתן לצפות מן חרשות המקומית לבתון ולערוך מעקב בדבר השימושים הנעשיט בחלקים שונים של נכס חומוגני בעיקרו כאשר שימושים אלה עשויים להשתנות מעת לעת וכך גם היחידות שבויי (עייא 7975/98 אחוזת לאשונים לובינש טיין שותפות דשומה 3 עירית ראשון לציון, [פורסם בנבו] תק-על 1(2003), 8 (2003)),

נשאלת איפה השאלה אלו מן השימושים שבהם עושה העורר שימוש הוא העיקרי ואיזה הוא הטפל! העובדות שהוצגו לעיל, ובעיקר שהובאו מפי העורר עצמו, מחזקות את המסקנה שהעורר לא שכר את הנכס למטרת מגורים. כאמור לעיל, העורר טוען שבאופן ברור ביותר שוב ושוב, שהנכס שבנדון, המצוי בבניין אומנים, נשכר על ידו על מנת שימש אותו כסטודיו לאומנות: יישכדתי את הנכס לשנה עם אופצית כסטודיו לאומנות. לא שכרתי אותו לדידת מגורים, מדובר בבניין של אמנים. אני עוסק באומנות כל חיי, אך לא כמקצוע. לפני 3 שים פרשתי משרות המדינה והחלטתי להתמקד באומנות שלי, על רקע זה בחרתי מקום שאוכל גם לגור בו וגם לעסוק באומנות. מאחר ולא אושר לי ט?ווג כסטודיו לאומנות ואני מתגורר שם,

אני מבקש לקבכ ס: ווג למגורים *,

הדברים מדברים בעד עצמם ומקבלים חיזוק נוסף מהצילומים שצורפו על ידי התוקר מטעט המשיב. מן הצילומים עולה כי גם אט יש בנכס רחיטים, מטבח, שירותים ומקלחת, הנכס אינו נושא אופי אמיתי של דירת מגוריט. מסקנה זו נלמדת יותר ממה שאין בנכס מאשר ממה שיש בו. מן הצילומים עולה שהנכס כמעט ריק מרהיטים, ורחיטים היחידים שיש בו הס פונקציונאליים. העורר ציין בערר שבנכס יש שלושה ארונות, בגדים ומצעיס ואולם חעורר לא הביא ראיות בעניין זה אף שיכול היה בנקל להציג לוועדה צילומים מפורטים של הנכס.

הצילומים שצורפו, צורפו בידי המשיב ובהט לא נראים ארונות. מעט הבגדים שמחזיק העורר בדירה מקופלים בתוך שידה קטנה שהיא למעשה שידת טלוויויח.

העורר טוען שיש בנכס כלי מיטה, תנור, מזגן, שולחן גיהוץ, 3 ארונות, בגדים וכלי עבודה, אך לא הציג לוועדה צילומיםס המראים זאת. העורר הציג ארבע צילומים ובאף אחד מהם לא רואים תנור ו/או מזגן ו/או כלי עבודה. יש לציין כי במטבח לא נראו כירייס לבישול.

עוד יש להוטיף את העובדה שבביקור שנערך בנכס בחודש אוגוסט 2019, כלומר ארבע חודשים (!) לאחר שנכנס לנכט (העורר טען ששכר את הנכס מתודש אפריל 2019) לא נצפה בנכס מקרר

4

17

8

9

.0

.1

והעורר טען שבכוונתו לרכוש מקרר. עובדה וו מקשח על המסקנה שהנכס אכן שימש למגורי העורר ארבעה לילות בשבוע, לכל הפתות בתקופה שעד לחודש אוגוסט 2018.

נוסיף לכך את עדות העורר על כך שהוא משתמש בנכס על מנת לקבל מטופלים, עובדה המקבלות חיווק מהצילומים בהם נראית בבירור פינת ישיבה הכוללת ספה, כורסא ושולחן ובצידה תלויות כ- 15 תעודות ממטוגרות על הקיר. פינת חישיבח נראית בבירור כמו פינה שנועדה לקבלת לקוחות ואיננה נראית כמו סלון ביתי. העורר אישר גס את הפרסום מאתר האינטרנט שלו, שהוצג לו בחקירתו, שם מוצג הנכס כקליניקה לקבלת מטופלים (מ/נת מ/?). לעניין אה נפנח לפסייד המצוטט בטיכומי המשיב בעניין רולדין (עתיימ (מינהליים תי'א) 249-08 7 ולד 1 בע"מ ני עירית תל-אביב *פו (פורסם בנבו, 03.01.2011) שס נדחתה טענת העוררת על כך

שיחידת מרתף המשמשת בית קפה היא דירת מגורים :

.... למה הדבר דומה? לבעל מקצוע חופשי המציב במשדדו או לשכתו מיטה ומשתמש בה (ביחד עם השירותים שבמשרד, מקדר משדלי ואמצעי חימום מזון מהיר) לשם מנוחה ולמעמים גם לינת לילה, האם נסיבות כאלה מסברות את הדעת שהמשדד פושט את צורתו כמקום עסק ולובש צודת של מדור או מגודים בהקשר לחיובי הארנונת בלבד?

שאלה זו מוצגת באורת רטורי בלבד. התשובת לה שלילית. בהקשר אחר מן העניין הנדון כאן הבעתי את דעתי ש-/מגורים: פירושט מכלול הפעילות המתבצעת בבית המשמש למגורי אדם, לינה, אכילה, שירותים, אתסנת חפצי בית ועודיי [עמנ (ת'/א) 143/03 ליפשיץ נ' מועצת אזודית עמק חפר, [פורסם בנבו]. העובדים אינם מתגולרים באופן קבוע בנכס. מדובר בשני עובלים שכתובת הקבועה היא בצפון הארץ ומעדות בעל בית הקפת עולה כי /במרתתף לא מנהלים משק בית ואני לא מסכים שינהלו שם משק בית.

הט לא משלמים תשעומים כלשהם בגין המגורים וזה לא הבית העיקרי שלהם".

נסיבות אלה במסף לכך שהמרתף משמש לצודכי אחסון של העסק, משמיעים ששימושי הלינה הס משניים לחלוטין והמרתף הלכה למעשה, הוא חלק בלתי נפרד מבית הקפה..*.

הדברים יפים לענייננו, גם אם העובדות אינן דומות *יאחד לאחדיי. העורר חור והבהיר שלא התכוון לשכור את הנכס כבית מגורים נוסף על זה שכבר יש לו. העורר ביקש לשכור לעצמו סטודיו לאומנות. רק לאחר שהתברר לו כי לא יוכל לקבל סיווג ככזה, נאלץ העורר לבקש שינוי של הסיווג למגורים, אלא שהעובדות בשטח אינן תומכות בעמדה חלופית זו של העורר ואין בשינוי העמדה, כשלעצמו, כדי להקנות לעורר את הסלווג המבוקש.

ולסיכוס: העורר לא הוכיח לוועדה שהנכס שבנדון הוא הוא המקום שנתפט בעיניו כבית המגורים הראשי שלו. אם בכלל, העורר העיד החיפך מכך בערר שהגיש: יבנוסף, מאתר וביתי הוא בישוב שמעה ותל אביב היא אינה מרכז תיי, אינני יכול לשנות את כתובת: בתעודת הזהות לתל-אנביצ'י. גס הצילומים שהוצגו על ידי העורר והמשיב מחזיקים מסקנה מתבקשת זאת כמפורט לעיל.

עוד נציין בהקשר זה את העובדה שבאתר הפייסבוק שלו מציג העורר את הנכס כאחת משתי הקליניקות שהוא מחזיק.

נציין עוד שלא ניתן במקרה זה להורות על פיצול הסיווג של חנכס על פי שימושיו (עסקי ומגורים) שכן נוכח מבנה הנכס לא ניתן להפריד את חלקיו לשימושים השונים, שאף על פי עדות העורר הס שלובים זה בזה.

סוף דבר

מכל הטעמים שלעיל אנו דוחים את הערר.

אין צו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 1/3/2021

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשלייו - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של החמשיב.

4 1 2 /-

לוייר: עו"ד ינא | חבר: אודי ויניר ל חברה: אורלי מלטררוייל ;

| "0 קלדנית : ענת לוי

-

₪

ועדת הערר על קביעת ארנוגה כללית ערר מל': 140019908 שלוד עירלית תא -- לפ

בפני חברי ועדת העדר:

לויף: עחיד יהושע דויטש

חבר: דייר אחיקם פירסטנברג, רו"ח

חבר: כלכלן, אודי וינריב

העוררת: שגיא תישובל ריבית בע"מ

-נגד-

מנהל הארנונה בעלר?ית ת'/א- יפו

החלטת

עו"ד להושע זויטש, ייר ועדה:

מבוא וגדר המחלוקת

1

העוררת מחזיקה בנכט מספר 2000291811, ברחוב דרך בן צבי 84 בתל אביב (להלן:ייהנכסיי). נכס זה הינו משרדים בקומה ה-6 בבניין הידוע כבית פנורמה.

ראשיתו ועניינו של ערר זה במכתב מיוט 21.11.18, נושא כותרת יימדידה שנערבת בנפט'י ששלתת מנהלת מחלקת שומה בי אצל המשיב, אל העוררת ובו הודיעה: ייהריני להודיעך בי בתהמשך למדיזיה שנערכה בנכס נתנה הוראה לתיקון (כך במקור-י.ד.) את

שטח הנכס מ: 89 מ"ר ל: 201 מ/יר החל מתאריך 21.11,18, מצ'יב שרטוט מעודכן".

העוררת השיבה ביום 17.1.19 כי: ייהמדידה שלכט נעשתה על מרפסת שאינה צבעלותי, יתרה מזו אינה כלל בשימושי לחלוטין. מרפטת זו אותה רשמתם כדק ע\, אינה דק עצ...במויפסת אין כל ציוד וריהוט, דבר המהווה הוכחה להוסר שימוש//.

כמו כן: 'יהמרפסת אלנה חתומה, אינה מבוצרת ומשמשת גם במעבר בין היחידות

ואני מעולם לא השתמשתי בה ולא אשתמש בעתיד בשימוש ייחודי, מעבר לשטת ציבורי שמותר לבולם לעשות'י.

וכן: '/בבירור במנהל נרשמה המרפסת פשטח ציבורי ואין כל היגיון שתתייבו אותי בארנונה על שטח ציבורי כמו חז'ר המזידגות או הלובי בניין"/.

טענה אתרונה זו נתמכה במכתב מלום 28.8.12 שנשלת ממנהל מקרקעי ישראל למנהל העוררת, בו כותב תמלנחל, בין היותר: *הגג הצמוד לו מופיע בתשריט כרכוש משותף/.

ולבסוף: ייזכות השימוש נתנה לי כשרכשתי את הנכט בהשאלה ל-10 שנים ב-1995 ועד 2005. למרות שה*יתה לל זּכות השימוש, מעולם לא השתמשתי במרפסת'י.

המשיב ראה במכתב התשובה של העוררת משום השגה והשיב להשגה ביוט 5.3.19 :

'י1, שטח? המרפסות מתוליבים בארנונה כחלק משטח הנכט בהתאם לאמור בסעיף 1 (ב) לצו הארנונה: /צשטח הבניין נכלל כל השטח שבתוך יחידת הבניין, לרבות לציע וכל שטת מקורה אחר וכן מרפסות, סככות ובריכות שחיה'. ללא קשף לאפשרוליות השימוש ואו ההנאה משטחים אלתה.

2 עוד לצויין כי חיוב המרפסות בארגונה נעשה ללא קשר לעובדת היותן מקורות או פתותות''.

ביום 27.3.19 הגישה העוררת את עררה. העוררת חצרה על טענותיה שבהשגה חידדה והבחירה כל מדובר, ביימרפטו שנוצרה, עקב העובדה כי קו הבניין של קומה 6 איגו זהה לקו הבניין של קומה 5, ומכאן שנוצרה לכל קומה 6 (אלפי? מטרים) ועשרות בעלים/דיירים בכל קומה 6 מעין מרפסתיי.

1

10

1

שטת מרפסת זו, לטענת העוררת רשום בספרי המגחל כשטח משותף על בסיס האמור במכתב המנהל מיום 28.8.12, כפי שכבר הוצג בהשגה וצורף לערר כנספת גי.

לכתב הערר אף צורף מכתב מחברת 5.פ.א. נדליין 2007 בע"מ (להלן:י פ.פ.איי/ייצד גייישיהצד השלישליי), היא בעלת הזכויות בשטחים שונים של חבניין (בהיותה חוכרת הבניין מרשות מקרקעי ישראל), הידוע כייבית פנורמהיי בו מצול הנכס.

במכתבה מיום 22.10.18, באמצעות פרקליטיה ממשרד עורכל הדין יגאל ארנון ושות!, אל רשות מקרקעי ישראל נטען כי מכתב רמייי מיום 28.8.12 הנייל, בו נכתב כי חלק מגג קומה 5 מטומן כרכוש משותף, בטעות יסודו.

לטענת 5.פ.א אין במתן הרשאה מוגבלת לשימוש, כדי להפוך את המרפסת לרכוש

משותף ולכן: *הנכם מתבקשים לתקן את מרשמיכם, באופן שהמרפסת תירשט

כשאר החלקים בגג קומה 5, בשמה של החופרת (כלומר בעלת הנכס הנייל-ל.ד.)*י,

משמעות המכתב המצורף, לטענת העוררת, היא, כי בעלת המרפסת הינה פ.פ.א. ואין

מדובר ברכוש משותף.

נמצא שהעוררת טוענת כל על פי רישומי המנהל המרפסת הינה שטח משותף ועל פל טענת הצד שלישי, הבעלות במרפסת של הצד השלישי.

העוררת אף הבתירה בעררה כל בינתיים הסירה את הדק מן החלק שהיה ליד יחידתת.

ביום 16.6.19 הגיש המשיב את כתב תשובתו לו צירף, בין היתר, את ממצאי הביקורת של חוקר השומה מיום 31.1.19,

בכתב התשובה חזר על הטענה כי החזוב בגין המרפסת הינו כדין, שכן ממצאי הביקורת העלו כי הגישה אל המרפסת חינה דרך הנכס המותזק על ידי העוררת וכל צו הארנונה קובע כי מרפסת הינה חלק בלתי נפרד מן הבניין. סעיף 1.3.1 (ב) מתייתס בחלקו הראשון למבנה המקורה ובחלקו השני מוסיף ומכיל גם את המרפטות שאינן מקורות.

המשיב מפנה לשורה של פסקי דין בעניין זח.

כן טען המשב בכתב השובה כי גם אס העוררת בחרה שלא לעשות שימוש במרפסת, חרי שקיים פוטנציאל שימוש במרפסת ולכן השטת הינו בר חיוב.

עוד חוסיף חמשיב כל אין המדובר בשטה משותף הפטור מארנונה, שכן אין הוא עומד בתנאי ההגדרה הקבועה בסעיף 1.3.1 (ח) לצו הארנונה (כיום 1.3.1 (ז)), הקובע: יישטת משותף בבניין או בקומה שרובו אינו משמש למגוריט, לא *חוייב, למעט בנלין או קומת אשד לפחות 80% מהשטח הלא משותף מוחזק על ידי מחזיק אחזי,

השטחים בהם עוסקת ההוראה הניל .הינט שטתים נלווים, מחוליבי המציאות אשר משרתים ומשמשיט את המתציקיס בבניין במשותף כדוגמת חדר מדרגות או מעלית, * ואין בסעיף זה כדי לפטור מארנונה שטחלס משותפלט במשמעות של החזקה משותפת.

עמדתו העקרונית של חמשיב היא כי העוררת הינה בעלת הציקה הקרובה ביותר לנכס ובדין נרשמה כמחציקה בספרי העירייה.

בישיבה המקדמית מיוט 25.6.19 הוחלט לבקשת העוררת ובהסכמת המשיב על צירוף חברונ פ.פ.א. כצד גי להליך צה, ונקבע כי צד גי תזומן לדיון מקדמי נוסף תוך המלצה לפנות לצד גי ולברר האם הוא מודה בחזקה בשטת נשוא הערר.

ביוט 23.7.19 התקיימה ישיבה מקדמית נוספת. בייכ הצד תשלישי, חלק על הסמכות להזמין צד שלישי, שכן ייההתלטה בתיק זה יכולה לחינתן אך ורק ביחט למחלוקת שבין העוררת לבין המשיביי.

מנגד '/בכפוף לאמור בזאת ולפך שזבויות הצד השלישי לא תפגענה, הצד השלישל אינו מתנגד להביא את עמדתו בשאלות שבמחלוקת'"י.

12

3

4

5

.16

17

.8

.9

0

.1

יצויין כי בייכ המשיב הבחיר כל צירופו של צד גי להליך של ערר נפו\ ואף אושר על ידי בית המשפט התוזי בפסייד ארזים, וגם בייכ העוררת, אשר מלכתתילה ביקש את צירופו של צד גי הסכים עם דברי בייכ חמשיב.

לגופו של ענלין, מסר הצד השלישי בפני הוועדה כדלהלן: *אנחנו מסכימים לגבי טענת העוררת שמדובר בשטח גג משותף שהוא למעשה מהווה את התקרה של הקומת שמתחת וכן שהצד תשלישי הוא הבעלים (מדובר כזכור בתוכרת מן המנהל שהלא בעלת הוכויות- י.ד.) של אותו שטח שבמחלוקה. יחד עם זאת לצד השלישי אין בל גישה לשטח שבמחלוקת ואין כל יבולת להשתמש בו. בבל שלא תתקבל הטענה שמדובר בגג משותף כי אז בעלת הזיקה הקרובה לשטח זה הזנה העורדת, וזאת

מהטיבות הבאוות: לעורית קלימת זכות גישה בלעדית לשטח שבמחלוקת. העוררת

ריצפה בדק את השטח שבמחלוקת וגם עשתה או עושה שימוש בשטח זה'.

בייכ חמשיב טען כי עמדת צד גי כי מדובר בשטח משותף, סותרת את הודאתו של צד גי באמצעות פרקליטיו בדבר הבעלות של צד גי במרפסת. לכך השיב בייכ צד גי: ייהבעלות בשטח שבמחלוקת היא של צד ג'. מבחינת דיני האדנונה מדובר בשטח משותף שזו טענה אחרת, בשעה שהמכתב התייחט לזבות תקגיין".

באותה ישיבה, מסר בייב העוררת כי: יילא נעשה שימוש בשטח שבמחלוקת ולמען הסור ספק הושלט הקיר לכל אורך פתח היציאה לגובה שהיה קודם, ומעליו יש ויטרינה כמו ביתר החלקים.* העוררת תוסיפת מפי מר שוורצ כל גם: ייהסרנו את הדק של אנחנו בנינו אלא שכננו והחזרנו את התצץ לאותו מקום'"י.

בתחלטת ישיבת אותו יום, נקבע, בין יתר, כי חמשיב ידאג לבחינת הודעתת העדכון בדבר סגירת פתח היציאה והשבת מצב השטח לקדמותו.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית : העוררת הגישה את תצהירו של מר אמנון שוור\;

בעל חמניות בעוררת, הצד השלישי הגיש את תצהירה של הגבי טלי אלגור פרי שחיא מנחלת בצד השלישי, והמשיב הגיש את תצהיריהס של חוקרי השומת מר אופיר טווילי ומר נעם אדלר.

מר אמנון שוור הדגיש בתצחירו כי לאחר ביקור המפקח ייהחזירה העוררת את המצב לקדמותו קרי, סגרה את המעבר שבין הנכס למרפסת, כך שביום לא ניתן להגיע מהנכט למרפסיתיי,

מר שוור\ מסכם בתצחירו כי אין לחליב את המערערת בארנונה בגין המרפסת :

זיא. היות ויש למדרפסת בעלים הטוען לבעלות על המרפסת.

ב. היות ואין מדובר בהחזקה *יחודית ו/או אחרת של המערערת במרפסת והמדובר

בשטח משותף.

ג. והיות ואין מעבו בין הנכס למרפסת"י.

גבי טלי אלגור פרי, הצהירה כי השטת הנטען להיות מרפסת ''מוגדר בגג ולא פמרפסת בתשריט המצוי בשות מקירקעי ישראליי, אשר צורף כנספת 2 לתצהלרה.

עוד מצהירה גבי אלגור כי מלכתחללה רכשה העוררת מספר יחידות בקומה השישית;

אחייכ מכרה אותן ונותרה עם היחלדה נשוא הנכס.

העוררת מוסיפה ומצהירה כל ריצוף השטת החיצוני, לרבות חשטח שבמחלוקת, בוצע למיטב ידיעתה על ידי העוררת או מי מטעמה ובכל מקרה לא על ידי צד גי או על ידי חברת הניהול של הבניין.

המצהירח מאשרת כי כיום על חלק מהריצוף יישפכהיי העוררת הצא וצירפה לתצהירה

שרטוט של: ייפירוט הריצוף המצוי על גבי השטח שבמחלוקת'י.

המצהירה מוסיפה כי למלטב יזייעתה ריצוף גג לא נועד למנוע נזילות, לשם כך אוטמים ביריעות ביטומניות, כפי שחלקי הגגות האתריט אטומים.

.2

3

4

5

.6

7

.8

המצחירת מבהירה כי המבנה, טרם עבר הליך רישום בית משותף, כי ייטוגיית הבעלות על הגג שמצוי בצמוד ליחידת העודרת (לרבות השטח נשוא הערר) היא סוגייה פתוחת שיש לגביה מחלוקת'י. מכאן נובעים מכתבה של רמייי אל העוררת מיום 28.8.12 ומכתב צד גי (באמצעות פרקליטיה) לרמייי מיום 22.10.18. לתצהירה צירפה את נספת 4 הוא תשובתה מהודש מר\ 2019 של רמייי, בו מאשרת רמייל: יינודיעך כי מכתבנו מיום 2012 מקורו בטעות. רישום הבית המשותף על פי תשריט טרם נרשם ולכן אין לו תוקף משפטי, לצורך רישום הבית המשותף הסופי בטאבו מונה כונס נכסים עויד צבי פשזיצקי,., רישום הזכולות הסופי יעשה לאחר ויישום הבית המשותף בטאבו".

המצהלרת מוסיפה כי ברור שלצד ג' אין כל גישה לשטת שבמתלוקת ואין הוא יכול, גס לו רצה לעשות בו שימוש. יויותר מזה, אין כל אפשרות גישה לשטת זה מלבד מהנכסים הצמודים לי כך גס צד שלישי אינו מתתזקת את השטח שבמחלוקת ולמיטב ידיעתה גס חברת הניחול בבנלין אלנח מתחזקת שטת זת.

את תצחירת חותמת המצהירה בדברי סיכום :*לפיכך נפון החליט המשיָב לחייב בגין שטת הגג כל מחזיק העושה בו שימוש ועשה כן באופן ישיר מול אוהו מחזיק אשד יש לו יחידה בסמוך. בכל שלא נעשה בשטח הגג שימוש, חרי שמדובר בשטח גג שאינו בר הלוב

חוקר חשומה מר נעם אדלר צירף לתצחירו את דו"ח הביקורת שלו מיום 11.11.18 ומיום 31.1.19. הדוייח הראשון הוכן לצורך קביעת הארנונה נשוא הערר (רי מכתב יימדידה שנערכה בנכסיי מיום 21.11.18), עיקרו מדידה ושרטוט של העוררת ושל שלושה נכסים סמוכים. בדוייח השני, בעקבות ההשגה, צירף תרשיט ותמונות וכן ציין בממצאים כי הגיע אל השטח דרך הנכס יידונית פתחה את הסורגים עם מפתחות.

יישטח ורוד ללא גג, מרוצף בחלקו לק עץ ובחלקו אריחים. שטח זה מתותם עם אדנלות עציצים- לצד צפון בלבד. מכיל: קרשים ופלטת עצ, מנועי מזגנים//.

בפרק 'יהתליחסות הלקוחיי, ציטט תוקר השומה אזדילר את דברי דורית, אשר פתתה את הסורגים: *הרבה זמן לא פתחנו את הסורגים- הם בקושי זזים, אנחנו לא עושים שימוש במרפסת, הצבועה ורוד בשרטוט ומבתינתנו ה*א א*נה חלק משטח הנכסיי,

חוקר השומה מר אופיך טווילי צירף את דו"ח הביקורת בנכס שערך ביום 27,8.19, דהלינו, ביקורת שלישית בנכט, בעקבות חישיבה המקדמית השניה, מיום 23.7.19 ( בה מסרה העוררת לוועדה על ביטול הכניטה למרפסת והסרת הדק) נבתתאס להחלטת הוועדה.

לדוייח הביקורת צירף תמונות עדכניות ובממצאלו אישר: יאין גישה מהא.צ.

(בתקירתו הנגדית פיענת את ראשי הוניבות כאתר צריכת-י.ד.) הנ''ל לשטח המרפסת, נכנטתי לשטח המרפסת דרך יחידה של אחד השבנים שטח המדפסת מרוצף ועל השטח המסומן בצהוב מפוזר חצ על הדיצוף הקיים. לזיברי אמנון הגישה למרפסת נאטמה והוא לא משתמש בשטח המדפטת'י.

ביום 3.2.20 התקלימה ישיבת הוכחות; בה נחקרו כל המצהלרים הנייל.

מר אמנון שוורצ אישר בחקלרתו כי:הויטרינה היוותה עד לאחרונה או המעבר בין המשוד לבין המרפסת. אני התקנתי את הויטרינה עו בשרכשתי את הנכט, בדי לשמור על פתח המילוט. כשרכשתי את הנכס היתה דלת אחת לצורך מילוט ואנ הרחבתי אותת לכדל ולטר*נה. לאחר איטום הנכס בנית? קיר. אף אחד לא חייב אות?

לאטום את הנכס לא ה*ה אכפתל לי לאטום הואיל וממילא איני עושה שימוש... סגרנו את חיציאה בקלר גבס, עד לגובה כל החלונות. הפעולה נעשתה בין שנל ביקורי הפקתים.

העד אישר כי המזגנים שנראו בתמונות הס שלו וכי תתילה היו מונחים על הרצפה ועתה הוגבהו והם הוצמדו לקיר.

מר שוורצ הקפיד על המילים :ילמלטב זכרונייי , הן בכל הקשור לוכות השימוש שפ עשך השנים שנתנה לו בשטח שבמחלוקת והן בכל הקשור לטענתו כל חברת הניהול

4

9

.0

1

.2

.3

4

5

.6

רצפה את הנכס בגלל בעיות נזילות והן לעצם תיתטים המשפטייט שבין העוררת לבין חברת הניהול. מנגד, הוטיף מר שוור\ כי הוא מוכן להמציא את ההסכם.

בעקבות הדברים האמורים לעיל התליטה וועדת הערר בתום ישיבת ההוכתות;

כדלהלן: יבא כח העוררת*ט ימציא לצדזיים האחרים ולוועדה תוך 20 *ום: הסכם רכישה, אישור זכויות של המנהל ואת הטכס הניהול. ב''כ המשיב וב'ים צד ג זודיעו אם הגשת המטמכיט הללו מחייבת קביעת מועד קצר נוסף לחקירות נגדיות. אם יתבקש מועד לחקירה נגדית *קבע מועד לדיון. ואט לא, תנתן תחלטה לסיבומים בבתב, ‏

תוקר השומה מטעם המשיב נחקרו אף חט. מר אופיר טווילי, אשר ערך את הדויית השלישי ביום 27.8.19, בעקבות חשינויים שבצעה העוררת, אישר בחקירתו כי לא הצלית לצאת אל המרפסת ממשרדה של העוררת ולכן הלך לשכן וממנו יצא אל המרפסת.

אחרונה נתקרה הגבי אלגור מנחלת בתברת פ.פ.א. העדה הדגישה שהמחלוקת היא רק בשאלת הבעלות והיא מתליחסת לכלל הגגות של הבניקן. /יבאשר לגג נשוא הערר, בכל מקרה ידוע לי כי נתנה זכות שימוש לעורר(ת) זו היתה תמי עמדת העוררת".

וכן: ייחברת הניהול אינה מחייבת על ניחול המרפסות בבית פנורמה, אך ידוע לי כי כולםס משלמים ארנונה. אני יודעת את זה מהמתזיקים האחריט בקומה 6'י. העדה השיבה לשאלתו של בייכ חמשיב כיל: יילמיטב ידייעתי מניירות שראיתי בעבר, אמנון שוורץ אם אני לא טועה עם איזה שותף ביטון, הם ריצפו אה הגג. זה הזה 300 רבוע גג שהם קבלו אישור'י.

על בטיס הההלטה לפיה על העוררת להמציא שלושה מסמכים, דהיינו את הסכם הרכישה, או אישור זכויות המנהל ואת הטכס חניהול, הגישה העוררת ביום 13.2.20, 4 מסמכלים: א. הטכס מיום 10.9.96 שבין חברת פנרמה (אשר מכרה, מאוחר לותר, בשנת 2007, לצד השלישי- פ.פ.א. את זכויותיה), לבין היה אמנון שוורץ ויעקב ביטון, (להלן: ייהסכם הרשאה לשימוש פבר רשות בשטת').

ב. חוזה רכישה מיוט 17.12.95 לפיו מכרה חברת פנרמה הנייל למר אמנון שוורץ את

משרדי העוררת.

ג. הסכט ניחול מיום 7.8.95 בין חברת פנרמה ניהול ואתזקה לבין אמנון שוור\.

ד. מכתב מיום 5.10.11 מאת פ.א. השקעות נדליין לבין מר אמנון שוור\.

המשיב והצד שלישי לא בקשו לעשות שימוש בזכותם ע"פ החלטת יום 3.2.20 לקבוע מועד נוסף לחקירות נגדיות, אס כי בא כח המשיב ראה להגיב על צירוף המסמכים, כל הוא מתנגזד לצירופם, בשלב צה, כי אין במסמכים כדי לחוסיף או לגרוע מטענת העוררת ולפיכך ביקש להוציאט מן התיק.

העוררת השליבה כל פעלה מכח החלטת הוועדה וכי המשיב לא התננגד בעת הדלון לצירוף המסמכיט, ואף לא ביקש, בתתאם לוכותו על פי התלטת הוועדה, לקבוע מועד נוסף לחקירות נגדיות בעקבות צירוף המסמכים.

ביום 15.5.20 נתנת החלטה להגשת סיכומים והצדדים הגישו את טיכומיהס.

העוררת הגישה בקשה להגשת סיכומי תשובה ואף צירפה לבקשה את סיכומי התשובה.

על בקשתה להגשת טיכומי התשובה ההליט לוייר הועדה ביום 12.7.20:/אף כי המערערת הקדימה לצרף סיכומי תשובתה, בטרט תמתין להחלטה בבקשה זו, נעתר לבקשה.!

למען שלמות התמונה יאמר כי בחודש דצמבר 2020 הגיש המשיב בקשה לאיחוד עררים, דהיינו ערר זה עס ערר 140021704 שהגישה העוררת והמתליחס לשנת 2020.

לבקשה זו התנגדה ביום 31.12.20 העוררת במילים :'' אמנם תשאלה זהה, אולם המטסךד העובדתי השתנה בין שני הערריט'.

ביום 4.1.21 החליט יו"ר הוועדה, כי הואיל והתיק דנן קבוע למתן החלטה סופית, בעוד בתיק השני מצוי רק כתב הערר, ובהיעדר הסכמה לאיחוד, על רקע טענה למסד עובדתי שהשתנה, לא ניתן להיעתר לבקשת.

7. בעת כתיבת התלטה גו, הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בנושא איחוד הערר החדש

שהגיש לשנת 2020 עם ערר גה. בהתלטת יום 2.2.21 דחה הלוייר את הבקשה כחאל לישנא :יי עם כל ההבנה לצורך לתסוך משאבים, יש להתתשב ברצונה של העוררת לנהל תיק חדש זה על בטיס השאלות והעובדות השנויות במחלוקת, כפי שיוכחו בגדרו של תיק זה

דיון והכרעת

8, לאתר שבחנו ושקלנו את ראיות הצדדים, שמענו את עדיהס וקראנו את כתבי בי חדין שהגישו לוועדה נחה דעתנו כי דין הערר להלדחות.

9. העוררת תמצתה בפתיחת סיכומיה, את טענותיה כי השטח שבמחלוקת ימוגדר כגג

וככזת אינו בר חלוב'י, כי ייאינו חלק מרבושהיי כי יינטען על ידי צד ג כי הוא בבעלותיי כי ייהמערערת אינה עושה שימוש, כזּה או אחד בשטת נשוא הערעור, ואין ביכלתה של המערערת לעשות שימוש בויי וכי: "אין גישה מהשטח של המערערת לשטת נשוא

הערעוריי.

בטרם נעטוק בהגדרת השטח שבמחלוקת, נתייחס לצמידות הפיסית של שטח זה למשרד העוררת ועל זיקתה של העוררת לשטח זה.

0. העוררת המציאה לאחר הגשת הסיכומים בתיק, בין היתר, הן את הסכם רכישת הנכט

מיום 17.12.95 והן הסכם נוסף מיום 10.9.96 בדבר :''הרשאה לשימוש כבר רשות בשטחיי, (להלן: *הסכם מתן הרשותי).

יצויין בי עניין הרשאה הווכר כבר בהודמנויות שונות ואף בעדותו של מר שוורצ:

ייבחוּה המכירה הוענקה גם זכות השימוש לתקופה מוגבלת של עשר שממם, למיטב זכרונליי. (ראש עמוד 2 ).

1. בהסכם מתן הרשו התירה בסעיף 2 המוכרת לעוררת לרצף את השטח שבמחלוקת

(בפועל שטה גדול יותר שהיה צמוד לשטת שרכשה העוררת ואשר את חלקו הגדול מכרה, במשך השנים, ומכאן שאיננו רלבנטי לענייננו).

2. בסעיף 3 להטכס מתן הרשות וייבפפוף למילוי ההתהליבויות שנורץ וביטון על פי הטסכם

זה... מעניקה בזה החברה לשוור\ וביטון הרשאה לש*מוש לא בלעדית בשטח במעמזד של בר רשות בלבד'י. בסעיף 3.4 הובהר כי אין במתן ההרשאה להוות הענקת זכות קבללנלת.

3. בסעיף 3.5 של הסכם מתן הרשות נקבע כי האונונה בגין השטח תחול ותשולט על

שוור וביטון, זיהלינו על העוירת.

4. בסעלף 7.1 נקבעה תקופת ההרשאה ל-9 שנים ו-11 הודשים. כאן נקדים את המאוחר

ונצלין, כל בלא כל קשך לתקופוג חרשות הקצובה, אין ולא הוצגה בפנינו, ראיה לביסוס טיומה, הלכה למעשה, של זכות השימוש,

נהפוך הוא, העוררת אף צירפה נספח די למקבץ המטמכלם שהגישה לאתר הסיכומלם, המצביע על טענת חברת האחזקות של הצד השלישי, במכתבה מיום 5.10.11, כ-5 שמיט לאחר 10 שנות תחולת וכות הרשות, כל: יילאחרונה נתחוור לנו כי הנך מפרסם את המרפטת כחלק מן היחידה הגמפרת, נבקש כי לא תכלול אותה כחלק מן הפרסומים

מטעמדיי.

גם דו"ח הביקורת מיום 31.1.19 והעובז'ה כי העוררתת היא זו אשר פתחה את הסורגים עם מפתחות ואפשרה את הכניסה אל המרפטת שחיתה מרוצפת בחלקה בדק עצ ובחלקה באריחים ומתוחמת לכיוון צפון באדניות עציציס, מחזקים את טענת המשיב בדבר המשך השלמוש של העוררת בשטח.

5

6

7

8

+9

.0

1

מר אמגון שוור\ אישר בתקירתו את הדברים והעיד כי הוא עצמו התקלן את הויטרינה עוד כשרכש את הנכס.

העוררת אף הניחה במרפסת את מנועי המזגנים שלה, ובשלב שמיעת חראיות, כאשר בוצעו על די העוררת השינוייט שנועדו, לדבריה, להתזיר את המצב לקדמותו, העתיקת את מקום מנועי המזגנים והצמידה אותם לקיר. אס לא זי בכל אלה, העוררת היא זו אשר לאחרונה בצעה את השינוליס שנועדו, לטענתה, לשחרר אותה מן הזיקה אל המרפסת, דהיינו בניית תקיר ופיזור החצף על הריצוף הקלים.

בסעיף 6 של הסכט רכישת הנכס, נאסרו פעולות אלה של העוררת, ובתוכן שלנוייסם חלצוניים שאינם פנימיים ולרבות בתזיתות הקירות החיצוניים של חמבנה ובחלונות ובציפוי התיצוני של הקיר החיצוני, עצט עשיית השינויים מתזקת את המשך תכולת וכות השלמוש, הלכה למעשה, לפיו העוררת והצד השלישי, רואייט בעוררת כבעלת זכות שימוש בשטח.

המצהירה מטעם הצד השלישי הבהירה כי לצד השלישי אין כל גישה לשטת שבמחלוקת ואין הוא יכול לעשות בו שימוש, וכי הצד השלישי אינו מתחזק את השטת שבמחלוקת ובתקירתה הנגדית הבהירה כל חברת הניהול אף אלנה מתייבת על נלהול המרפסות.

על פי טעיף 2 לתטכם הניהול, שהגישה העוררת, מתוליבת תברת הניהול באחזקת הרכוש המשותף, להבדיל ממתקניס המשמשים את היחידה באופן בלעדי. הוכת בפנינו כי השטח שבמתלוקת נתשב על ידי חברת הניהול כמשמש את העוררת באופן בלעדי.

המטמכים שהגישה העוררת ומעדות מנהלת הצד השלישי, מחזקיט ומאשרים את זיקתה של העוררת לשטח, במנותק משאלת הבעלות עליו אשר נותרה פתוחה, בהלעדר רישוט בית משותף לבניין כולו.

לא הוצג בפנינו היתר הבניה של הבניין ולא הוכח בפנינו היעוד התכנוני של השטת שבמחלוקת.

מטפר פסקי דין של בתי המשפט המתוציים והחלטות של ועדת הערר כבר התייחסו למצב בו נחלקו הצדדים, כיצד להגדיר שטת שהינו מצד אחד גג של הקוּמה שמתחת, ומצד שני נראה כמרפטת של הקומה שמעליה, בעוד שלמבנח גג עליון, בפני עצמו.

העוררת הצלגה כנספת גי לערר (וכן לתצהלרו של מר שוורצ מטעם העוררת), את מכתבה מלום 28.8.12 של רשות מקרקעל ישראל המתלייחט לשטח שבמחלוקת כ:ייגג הצמוד לו מופיע בתשריט כרכוש משותף'י. מסמך גה מתזק את נושא ההצמדה של ייהגג'י למשרדי העוררת, אך מתייחט לגג זה כרכוש משותף.

מנגד, התברר שבעקבות פנלית פרקליטי הצד השלישי אל רמייי, אשר צורפה כנספת די לערר ולתצהיר מר שוורא, שנתח רמייי את עמדתה ובמכתבה מחודש מרא 2019 כתבה פי מכתבח הקודט משנת 2012 יימקורו בטעות'י. רמייי מציינת כי הבית טרם נרשם כבית משותף וכי לצורך רישומו מונה כונט נכסים, ייףישום הזכויות הטופי ילעשה ל רישום הבית המשותף בטאבוי (נספח 4 לתצחירה של הגבי אלגור מטעם הצד השללשל.)

2. בעמיינ (מינחליים מרכו) 1464-12-17 גיטלמן מרציאנו שזיםי לוי בע"מ ג' עיריית פיית

מנהל הארנונה (פורסם בנבו, 31.12.2019) נדון מקרה בו ייהשטחת שבמחלוקת מוקף מעקה מ-3 כיוונים ואין הפרדה מפלטית בינו לבין המשרדים. ניכר כי הזיקה בין המשרזיים למרפטת היא זיקה לשירה. תגישה למרפסת אפשרית רק מתנוך המשדדיס וזאת באמצעות דלתות ובאופן רצוף, זמין ופשוטיי.

5. בית תמשפט המחוזי (כבוד השופט אתיקס סטולר) קבע כי: תכלית המרפסת

החיצונית א*נה רק לשמש כקירוי למשדדים בקומה שמתתתלה, אלא תכליתה אף לשמש ביימרפסתיי לעובזדי המערערות. זאת בשים לב לזיקתה הישירה אל שטת המשרד במפלס אחד, היוצר רציפות בין המרפסת החיצונית לשטח המשרד באמצעות

7

2

4

.55

7

דלתות מחברות, ובשים לב לאפשרויות השימוש הגלומות בח (גם אם בעת ביקור ועדת הערר אין עדויות בי נעשה שימוש). חנה כי כן, יש לקבוע, בי הנכס הוא ''מרפטת'י ולא '/גג'י. (טי 23 לפסק הדיף).

עוד קבע בית המשפט המחווי כי:* גם אם במועד הביקור במקום לא היו בנכס שולחנות, כסאות ועציצים, ישנו פוטנציאל לכך. אף אם השימוש בנכס לא יהיה שימוש משרדי, כטענת המערערות, לא בזה עסקינן: השאלה היא האם השטת שבמחלוקת יכול לשמש לתכלית '"מרפסת'י או שתכליתו קירוי בלבד - "גג והתשובה לכך היא, חד משמעית, 'ימרפסת' - כפי עלה מקביעותיה העובדתיות של ועדת הערר ומן הראיות. (סי 27 לפסק חדין).

בהמשך פסהייד אף התייהטות לשאלת ההבחנה שבין יגגיי ליימרפטתיי. נוּכיר כי המילה מרפסות נוכרת בסעיף 1.3.1.ב. לצו הארנונה, בלא הגדרה אלא בהבהרה כל מרפסת נכללת עם השטח שבתוך לחידת הבניין, לצורך תשלוט ארנונה: :ייבשטת הבניין נכלל כל השטח שבתוך יחידת הבנלין, לרבות יציע וכל שטח מקורה אחר וכן מרפסות...*י.

בפסהייד הפניה לעמיינ 106/09 *הודה טוניק ושות' משרד עורכי דין ני מנהל הארנונה בתל אביב (פורסם בנבו). שס קבעה כבוד השופטת ברוש כי השטח הנטען לחיות גג מהווה מרפטת פסהייד אושר בביחמייש העליון.

גם בעתיימ (מינהליים תיא) 166-09 אורדב בניה והשקעות בע"מ נ' עיריית תל-

אביב (פורסם ביבו, 1 עלתה הטענה של חטימת הגישה למרפסת: ייחלק הקומה הכולל את המושכר ואת המרפסת מהווה יחידה אחת. דלגות המושפר נפתחות אל המרפטת ושני חלקי היחידה מצויים על מפלס אחד. המרפסת אינת מקורתה אך שטחת מרוצף ומתוחם בקירוות ובמעקה, הסימת הנגישות מן המושכר אל המרפסת על ידי פירוק ידיות הדלתות איננה אלא חטימה מלאכותית שקל מאד

לשנותה".

ביהמייש (כבוד תשופט סטרשנוב), ציין כי לנוכח האמור בו הארנונה כפי שצוטט לעיל ניתן לומר כי בעיקרון ייגגיי של בניין א

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]