פרוטוקול ועדת מכרזים מספר 47

עיר: תל אביב-יפו
ועדה: מכרזים / התקשרויות
קטגוריה: ועדת מכרזים
תאריך: 15/09/2020
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

החלטה	נושא	יחידה	מס' החלטה	מס' פניה
הכרזה על זוכה	מכרז מסגרת פומבי מס' 104/2020 לאספקת שרתים ורכיביהם תוצרת HPE	אגף מחשוב ומ"מ	.299	.1
הכרזה על ספק יחיד ואישור התקשרות	התקשרות עם בית ספר מוזות	מינהל חינוך האגף לחינוך על יסודי וקידום ילדים ונוער	.300	.2
הכרזה על ספק יחיד ואישור התקשרות	העתקת תשתיות סלקום במתחם סמל	מנהל בת"ש	.301	.3
ביטול פרק ב' במכרז – הנעלה, ופניה למועצה לניהול מו"מ	מכרז מסגרת פומבי מס' 10/2020 לאספקת ביגוד ספורט מקצועי	אגף רכש ולוגיסטיקה	.302	.4
הכרזה על ספק יחיד ואישור התקשרות	שת''פ עם מד''א להצבת דפיברילטורים במרחב הציבורי	מינהל השירותים החברתיים	.303	.5
השלמת מתן זכות טיעון	מכרז מסגרת פומבי מס' 38/2019 למתן שירותי מיקור חוץ להפעלת מוקד שירות, תמיכה ותחזוקת ציוד מחשוב למוסדות חינוך ואתרי מנהל קהילה	אגף מחשוב ומ"מ	.304	.6

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

משתתפים ה"ה: יו"ר וועדת מכרזים- איתי פנקס ארד, מ"מ יו"ר ועדת המכרזים ומ"מ וס. רה"ע- אופירה יוחנן וולק.

חסרים ה"ה: אלחנן זבולון, אייל אקרמן, חן אריאלי ס. רה"ע, מאיה נורי, עבד אבו שחאדה, ציפי ברנד, עו"ד אמיר בדראן, משה חיים, חן קראוס.

נוכחים ה"ה: עו"ד שני לוי גצוביץ, עו"ד ירון מאיר, עו"ד שי מרום, הילי זליבנסקי, יערית מרקוס לוי, אביטל רזניק, רותי אנזל, יגאל סקורצ'רו, גלית אברהם, ד"ר חיים נחמה, משה בן דוד, איציק בן דוד, גיא אלעד, פלורה מלינש, דורון זמר.

מזכירת הוועדה: ליטל פחטר, רו"ח.

מרכזת הוועדה: רבקה מישאלי.

בהיעדר קוורום נדרש במועד פתיחת הישיבה, הישיבה נפתחה 15 דקות לאחר מכן בהתאם להחלטת המועצה.

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

החלטה מספר 299

פניית האגף:

1. המכרז פורסם ביום 17.8.2020 ונרכש ע"י 2 ספקים.

2. המועד האחרון להגשת ההצעות נקבע ליום .18.10.20

3. ביום 19.10.2020 נפתחה תיבת המכרזים ע"י חברת מועצה, גב' אופירה יוחנן וולק, ונמצאו בתוכה 2

הצעות ומעטפת אומדן העירייה.

4. להלן תוצאות בדיקת עמידת המשתתפים במכרז בתנאי הסף של המכרז וזאת לאחר אישור יו"ר הועדה

להליך השלמת המסמכים שבוצע לכל משתתפי המכרז:

תנאי הסף בסעיפים 3.1 ו- 2.3 לפרק ג' למסמכי המכרז כדלקמן:

3. תנאי סף לבחינת ההצעות

עמוד 2 מתוך 66

בות

קאית

√√

כוי מ

במקו

√√

הול ני

רים

√√

ני

ספ

שה

√√

עו

ת מו

רו

√√

הח

ח 6

מד

פטי

√√

פח

טוחי

√√

נס

בי

פח

√√

נס

551110

פ.

ח.

462591

"מ

מע

רה

בע"

ם ב

בי

הח

קו

חש

שם

ם נט

ם מ

תקיו

דור

ס"ד

מכרז מסגרת פומבי מס' 104/2020 לאספקת שרתים ורכיביהם תוצרת HPE

נספח 6

נספח נספח 5 רשם עוסק ניהול ניכוי מס ערבות

מס"ד שם החברה ח.פ. מעמד

1 ביטוחים החברות מורשה ספרים במקור בנקאית

משפטי

1 תים נטקום בע"מ 511489429 √ √ √ √ √ √ √ √

3 דורקום מחשבים בע"מ510955651 √ √ √ √ √ √ √ √

ממששווווקק ממווררששהה בבאאררץץ

בבעעלל אאייששוורר ללפפחחוותת

aanndd HHPPEE PPooiinnttnneexxtt ההייעעדדרר

GGoolldd HHyybbrriidd IITT ממאאתת ההעעררתת עעססקק

קקוובבץץ

ממסס""דד ששםם ההחחבבררהה חח..פפ.. קקבבללהה חחבבררתת HHPPEE ווגגםם חחיי ((ססעעייףף

ההבבההררוותת

בבעעלל אאייששוורר ללפפחחוותת ))33..22 --

PPooiinnttnneexxtt SSeerrvviicceess ננסספפחח 88

GGoolldd HHPPEE ממאאתת

חחבבררתת ..HHPPEE

11 תתייםם ננטטקקווםם בבעע""ממ 551111448899442299 √√ √√ √√ √√ 33 דדווררקקווםם ממחחששבבייםם בבעע""ממ551100995555665511 √√ √√ √√ √√ Text Dummy

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

בנוסף לתנאים שצוינו בפרק התנאים הכלליים, על המשתתף במכרז לעמוד בתנאים המפורטים להלן, במועד האחרון להגשת ההצעות למכרז:

3.1 להיות משווק מורשה בארץ בעל אישור לפחות Pointnext HPE and IT Hybrid Gold מאת חברת HPE וגם בעל אישור לפחות Services Pointnext HPE Gold מאת חברת .HPE 3.2 במועד הגשת ההצעות, לא תלויה כנגד המשתתף במכרז הערה בדבר ספקות ממשיים לגבי המשך קיומו של המשתתף במכרז "כעסק חי", או כל הערה דומה המעלה ספק בדבר יכולת המשתתף במכרז להמשיך ולהתקיים כ"עסק חי".

5. היקף התקשרות – 2,000,000 ₪ לשנה, תקופת ההתקשרות 3 שנים ואופציות נוספות לעירייה .1+1

6. להלן הצעות המחיר של כל משתתפי המכרז אל מול אומדן העירייה:

אאווממדדןן עעייררוונניי תתייםם ננטטקקווםם דדווררקקווםם

קקטטגגווררייוותת ממקקדדםם ללצצווררךך %% ההננחחהה פפעערר בב--%% ממההאאווממדדןן %% ההננחחהה פפעערר בב--%% פפעערר בב--%% ממההאאווממדדןן

%% ההננחחהה ממממחחייררווןן ממששווקקלללל ממששווקקלללל פפעערר בב--%% ממההאאווממדדןן ממששווקקלללל

בבממחחייררוונניי ההייצצררננייםם ששקקללוולל בבללבבדד ממממחחייררווןן בבממווננחחיי עעללוותת ממממחחייררווןן ממההאאווממדדןן בבממווננחחיי עעללוותת

ששררתתייםם

%%5500 %%5577..00 %%2288..5500 %%6622 %%3311..00 %%55 %%--1122 %%7700..55 %%3355..33 %%1144 %%--3311..4400 PPRROOLLIIAANNTT

ממאאררזזייםם BBllaaddee

%%1100 %%5533 %%55..3300 %%6688 %%66..88 %%1155 %%--3322 %%7700 %%77..00 %%1177 %%--3366..1177 SSyysstteemm

צצייוודד אאחחרר %%2200 %%4433 %%88..66 %%6644 %%1122..88 %%2211 %%--3377 %%5555 %%1111..00 %%1122 %%--2211..0055

%% עעללוותת פפעעררבב--%% ממההאאווממדדןן %% עעללוותת פפעערר בב--%% פפעעררבב--%% ממההאאווממדדןן

ממששווקקלללל פפעערר בב--%% ממההאאווממדדןן ממששווקקלללל

תתחחזזווקקהה בבממווננחחיי עעללוותת תתחחזזווקקהה ממההאאווממדדןן בבממווננחחיי עעללוותת

תתחחזזווקקהה %%2200 %%1122 %%1177..6600 %%1122 %%1177..66 %%00 %%00..0000 %%00 %%2200..00 %%--1122 %%--110000 ססהה""ככ ממששווקקלללל %%6600 %%6688..22 %%88..22 %%--2200..55 %%7733..33 %%1133..33 %%--3333..1133 Text Dummy

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

7. לאור כל המפורט בפניה זו לעיל, מתבקשת ועדת המכרזים :

1. לאשר את עמידת המשתתפים במכרז הבאים: תים נטקום בע"מ, דורקום מחשבים בע"מ בתנאי הסף

של המכרז.

2. להכריז על המשתתף במכרז מס' ,2 דורקום מחשבים בע"מ כזוכה במכרז.

דיון

רו"ח ליטל פחטר: פנייה של אגף המחשוב לגבי מכרז מסגרת פומבי 104/2020 לאספקת שרתים ורכיבים תוצרת

.HPE המכרז פורסם ב-,17.8 תיבת ההצעות נפתחה ב-19.10 על ידי חברת המועצה וסגנית ראש העיר ומ"מ היו"ר, הגב' אופירה יוחנן-וולק, ונמצאו שתי הצעות ואומדן העירייה. שני המציעים עמדו בתנאי הסף שהוגדרו במכרז, וניתן לראות את הצעות המחיר שלהם. בנוסף לפער שהוצג בין האומדן להצעות כפי שעולה מהטבלה שפורסמה בפניית האגף, התווסף גם הפער מהאומדן שמתחשב במונחי עלות לעירייה. ניתן לראות כי הצעת המחיר הזולה ביותר הייתה של חברת דורקום. טופס הצעת המחיר בנוי מאחוזי הנחה שנדרשים לתת על המחירון של HPE לשרתים, למארזים ולציוד אחר. בנושא התחזוקה הם נדרשו לתת תוספת על עלות התחזוקה שנקבעת על ידי היצרן, כלומר, את התקורה שהם מבקשים על עלות התחזוקה שנקבעת על ידי היצרן. כאמור ההצעה המשוקללת של חברת דורקום עמדה על %73.3 והייתה ההצעה הזולה ביותר, ולכן היחידה מבקשת להתקשר איתם.

אופירה יוחנן-וולק: מה הכוונה שההצעה המשוקללת עמדה 73.3 אחוז?

רו"ח ליטל פחטר: ישנם שלושה רכיבים שניתנים עליהם אחוזי הנחה ומרכיב נוסף של תקורה על עלויות אחזקה

והמשקל הכולל שלהם מגיע ל-100 אחוז. כאשר בשקלול של כל הצעה, כל מרכיב מקבל את המשקל שנקבע כפי שנקבע בטופס הצעת המחיר.

אופירה יוחנן-וולק: אוקי.

הילי זליבנסקי: אבל זה אחוז משוקלל.

רו"ח ליטל פחטר: נכון. אבל זה נותן לי את ההצעה המיטבית ביותר לעירייה. זה משלב את שני האלמנטים, גם

אחוזי הנחה וגם התקורה על התחזוקה.

אופירה יוחנן-וולק: הפערים באחוזים מהאומדן הם פלוס 13.3 אחוז, נכון?

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

רו"ח ליטל פחטר: אופירה, %13.3 זה פער אבסולוטי, כמה בסך הכל יצא לי הפער בין האומדן המשוקלל לבין

ההצעה המשוקללת של דורקום. הפער באחוזים במונחי עלות מתרגם את הצעת המחיר שלהם לעלות לעירייה. ההצעה שהם נתנו בשלושת הרכיבים הראשונים זו העלות לעירייה, ואז בודקים את הפער מהאומדן במונחי עלות. כאשר הפער המשוקלל במונחי עלות, שהוא 33.3 אחוז, משקף נכון יותר את העלות . בסדר?

אופירה יוחנן-וולק: אוקי, מה היקף ההתקשרות המדובר?

יערית מרקוס: מיליון וחצי ₪ לשנה.

אופירה יוחנן-וולק: ראשית, תרשמו בבקשה את היקף ההתקשרות בפנייה, שנית, האם היה צורך בהשלמת

מסמכים כזו או אחרת?

אביטל רזניק: היו השלמות שאושרו על ידי יו"ר ועדת מכרזים.

אופירה יוחנן-וולק: זה לא הובא בפני הוועדה?

רו"ח ליטל פחטר: לא היו פה השלמות מסמכים מהותיות, שצריכות לבוא לידיעת הוועדה אלא השלמות טכניות

לחלוטין.

אביטל רזניק: היו השלמות לשני המשתתפים במכרז: לשניהם לגבי נספח 6 שהם היו צריכים לסמן

באיזשהו מקום חברה וחותמת החברה, לדורקום -השלמת אישור עוסק מורשה ומשהו בהעדר עסק חי ולתים נטקום השלמה לגבי אחת ההסמכות.

אופירה יוחנן-וולק: אלה ההשלמות היחידות שהם נדרשו להם?

אביטל רזניק: כן.

אופירה יוחנן-וולק: מי מבצע את השירותים היום?

אביטל רזניק: חברת דורקום, שהשתתפה גם במכרז הזה.

אופירה יוחנן-וולק: באילו מחירים הם נותנים את השירות היום?

הילי זליבנסקי: המחירים יקרים קצת יותר מהאומדן שנתנו. כלומר, במכרז שפורסם יש הנחה נוספת.

רו"ח ליטל פחטר: אני רוצה גם, הילי, שתתייחס לנושא של התחזוקה, כפי שאמרתי שזה היה מתומחר כתקורה

על העלויות ודורקום נתנו בהצעתם תקורה של אפס.

הילי זליבנסקי: זו הפעם הראשונה שאנחנו מכניסים היקף תחזוקה בקוסט פלוס. משום שבתחזוקה קיימות

עמוד 5 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

שתי אפשרויות או לייצר התקשרות ישירות עם היצרן או שהחברה שמספקת את המוצרים תתקשר עם היצרן, ועלות התחזוקה לעירייה תהיה בתוספת תקורה על השירות הזה, וזה הקוסט פלוס שביקשנו. אחת החברות לא ביקשה תשלום נוסף, כלומר אינה מרוויחה על התחזוקה. החברה השנייה ביקשה 12 אחוז רווח. זו החלטה עסקית.

אופירה יוחנן-וולק: אבקש כי להבא, כאשר יש השלמות מסמכים, יצוינו בפניה ההשלמות שבוצעו.

רו"ח ליטל פחטר: אוקי.

איתי פנקס-ארד: מאושר.

אופירה יוחנן-וולק: בהצלחה.

החלטה

1. מאשרים את עמידת המשתתפים במכרז הבאים: תים נטקום בע"מ, דורקום מחשבים בע"מ בתנאי הסף

של מכרז מסגרת פומבי מס' 104/2020 לאספקת שרתים ורכיביהם תוצרת HPE

2. מאשרים להכריז על המשתתף במכרז מס' ,2 דורקום מחשבים בע"מ כזוכה במכרז מסגרת פומבי מס'

104/2020 לאספקת שרתים ורכיביהם תוצרת HPE במחירי הצעתו ובתנאי המכרז.

וכמפורט לעיל.

עמוד 6 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

החלטה מספר 300

התקשרות עם בית ספר מוזות

פניית האגף:

בית ספר מוזות הינו בית ספר 3 שנתי לתלמידי הזדמנות שניה שנפלטו מבתיה"ס השש-שנתיים, המנוהל על ידי עמותת מוזות. העמותה הוקמה בשנת .2011

תפיסת העולם של בית הספר היא טיפולית ואומנותית.

בית ספר מוזות הוא ביה"ס להזדמנות שניה היחיד בעיר בעל האפיונים וההתמחות המיוחדת – ביה"ס מעניק לתלמידיו שעות פרטניות של לימודי האמנויות וטיפול נפשי.

ביה"ס הוא מסגרת טיפולית, הפועלת 9 שעות ביום, במהלכו התלמידים לומדים בכיתה באופן פרטני, יוצרים ולומדים אמנות ומקבלים ארוחת בוקר וצהריים. בית הספר מציע טיפול והכוונה לתלמידים והדרכה להורים.

התכנית כוללת: לימודים עיוניים לבגרות; לימודים לבגרות במגמת אמנות, טיפול פרטני וקבוצתי והתנדבות

בקהילה.

בנוסף יש במוזות מערך אשר מלווה את הבוגרים במשך 3 שנים מיום סיום לימודיהם ותהליך של בניית תוכנית לאופק התפתחותי הכוללת שירות צבאי או לאומי, עבודה, לימודים.

במוזות לומדים כ-100 תלמידים כ-%50 תושבי העיר תל-אביב יפו. כולם תלמידים שנשרו מהמסגרות השש שנתיות וחוו כישלונות רבים הן בבית הספר והן בהיבטים חברתיים.

בית הספר מוזות פועל בשותפות עם:

משרד החינוך – אגף שח"ר

משרד הרווחה והשירותים החברתיים

התקציב מיועד עבור תלמידי ת"א-יפו עבור הנושאים הבאים:

1. (השתתפות במימון תכנית לימודי אומנויות (מוסיקה, תיאטרון, אומנות פלסטית, קולנוע) בהיקף של 7

ש"ש (מתוך 13 ש"ש). העלות חושבה עפ"י השכר של המורים – כ- 15,000 ₪ לחודש, במשך 8 חודשים ובסך כולל של כ- 120,000 ₪.

2. טיפול נפשי אישי לתלמידים והדרכת הורים במפגשים משותפים עם גורמים טיפוליים בקהילה, בסך של

5,000 ₪ לתלמיד לשנה. סה"כ מטופלים 50 תלמידים. השתתפות העירייה היא לטיפול ב- 8 תלמידים תושבי ת"א, בעלות כוללת של 40,000 ₪.

ועדת מכרזים מס' 108 מיום ,11.4.18 החלטה 542 אישרה שבי"ס מוזות לתקופה של 3 שנים (רצ"ב פרוטוקול).

ועדת מכרזים מתבקשת לאשר:

1. בי"ס מוזות הינו ספק יחיד, לניהול והפעלת בי"ס מוזות, לתקופה של 3 שנים.

2. התקשרות עם בי"ס מוזות לשנת הלימודים תשפ"א - תקציב ,2021 בסך של 160 אש"ח לכל השנה, סעיף

תקציב 01/817110/881 – "בי"ס מוזות". תקציב 2021 מותנה באישור התקציב במוסדות העירייה.

דיון

רו"ח ליטל פחטר: פנייה של מינהל החינוך לאישור ההתקשרות עם בית ספר מוזות. מדובר בבית ספר שהוא

מאד ייחודי, בית ספר שהוא שלוש שנתי לתלמידים שנפלטו מבתי ספר 6 שנתיים, המנוהל על ידי עמותת מוזות. אציין כי הוועדה הכריזה עליהם לפני מס' שנים כספק יחיד וצורפה לפנייה עמוד 7 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

גם פרוטוקול הוועדה שאישר את ההכרזה ב-,2018 מאחר שאין בתי ספר נוספים בעיר ואפילו בארץ, שנותנים שעות פרטניות ולימודי אמנות וטיפול נפשי כמו בית הספר הזה. העירייה משתתפת בחלק מהעלויות עבור התלמידים תושבי תל-אביב.

אופירה יוחנן-וולק: וזה אומר שעבור תושבי תל-אביב אנחנו לא משתתפים?

רותי אנזל: זה בית ספר שהוא מאד מיוחד כי הוא משותף למשרד החינוך ויש בו גם מועדון, לומדים בו

עד שש בערב. משרד הרווחה מתקצב את כל התלמידים כולל אלה שמחוץ לתל-אביב. מה ההבדל פה? שבבתי ספר שלנו, שהילדים נמצאים אצלנו אז שירותים פסיכולוגיים שאנחנו מוסיפים, כל מיני דברים שאנחנו מוסיפים, העשרה, למידה נוספת, תכניות אחרות, הם לא נכנסים לפה כמו שאנחנו נותנים לבתי ספר אחרים. אנחנו רוצים שגם בבית הספר יתאפשר לתת את כל הדברים האלה לתלמידים.

אופירה יוחנן-וולק: אני אומר שאני גאה להיות תל-אביבית שיש לנו בית ספר כזה.

רותי אנזל: אני חושבת שיש לנו הרבה במה להתגאות כי אין בית ספר כזה בארץ. זה בית הספר היחיד

בארץ שמנהלות אותו שתי נשים - עובדות סוציאליות במקור, שעשו הסבה להוראה, אבל הן מנהלות אותו ברוח הזו. בבית ספר זה שמים את הדגש על האמנויות, כאשר באמצעותן הילדים גם לומדים וגם מטופלים.

רו"ח ליטל פחטר: הבקשה כאן היא גם לאשר את בי"ס מוזות לשלוש שנים כספק יחיד וגם לאשר איתם

התקשרות בהיקף של 160 אלף ש"ח לכל שנה, כאשר הסכום כולל גם השתתפות במימון לימודי האמנויות בתקצוב של 15 אלף ש"ח לחודש ל-8 חודשים, וגם טיפול נפשי ל-8 תלמידים שהם תושבי תל-אביב בעלות של 5,000 ש"ח לכל תלמיד לשנה ובסך הכל 40 אלף ₪.

אופירה יוחנן-וולק: למה אתם מבקשים שנאשר אותו כספק יחיד רק ל-3 שנים ולא ל-5?

רותי אנזל: אנחנו נשמח לקבל אישור ל 5 שנים.

עו"ד שני לוי גצוביץ: זה תלוי בשיקול הדעת של הוועדה ולוועדה יש סמכות להחליט כך וארחיב, ייתכן שאם עוד

3 שנים תבדוק העירייה את השוק, אולי יהיו ספקים אחרים, אולי יהיו עוד בתי ספר כאלו, ואולי לא, אך אין מניעה גם לאשר ספק יחיד לתקופה של 5 שנים, כאשר הוועדה השתכנעה עמוד 8 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

מנימוקי היחידה כי היחידה בחנה את המצב בשוק וזו התרשמותה. צריך גם לזכור שוועדה זו דנה בנושא זה בשנת 2018 ומבחינה שערך האגף, מצב השוק לא השתנה מאז.

רו"ח ליטל פחטר: איתי, האם מבחינתך ולאור הנשמע בדיון, לדעתך יש לאשר את בי"ס מוזות כספק יחיד ל- 3

שנים כמו שהיחידה ביקשה או לאשר כבר 5 שנים כפי שאופירה מציעה?

איתי פנקס-ארד: אני חושב שזה סביר לאשר אותם ל-5 שנים. אני לא רואה מה ישתנה יותר מידי, וגם לא

בהיקפים האלה.

רותי אנזל: תודה, תודה.

אופירה יוחנן-וולק: רותי תצטרכי לדאוג לתקציב.

רו"ח ליטל פחטר: הוועדה מאשרת את בי"ס מוזות כספק יחיד ל- 5 שנים. ההתקשרות תהיה בהיקף שנתי של

עד 160 אלף ₪ בשנה, ואציין שבמידה ויהיה גידול בהיקפי ההתקשרות, אתם תבואו לוועדת התקשרויות עליונה לאישור ההגדלה.

אופירה יוחנן-וולק: שיהיה בהצלחה.

איתי פנקס-ארד: מאשר, בהצלחה.

החלטה

מכריזים על בי"ס מוזות כספק יחיד לניהול והפעלת בי"ס מוזות למשך חמש ()5 שנים ומאשרים התקשרות בהיקף שנתי של עד 160,000 ₪ (לא כולל מע"מ).

וכמפורט לעיל.

עמוד 9 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

החלטה מספר 301

העתקת תשתיות סלקום במתחם סמל

פניית האגף:

1. במסגרת הערכות פיתוח מתחם סמל המתבצעת באמצעות העירייה, יש הכרח בפינוי והעתקת תשתיות

קיימות של חב' סלקום ( להלן "החברה" ).

2. לצורך כך נדרשת העיריה בהכנת התשתית המקדימה הנוגעת לביצוע החפירה והנחת השרוולים ואילו

החברה, תבצע את כל מהלך הכבילה והחיבורים.

3. מצ"ב הצעת המחיר של החברה לביצוע כלל העבודות נשוא הפנייה שבנדון, ע"ס של 193,671.50 ₪ +

מע"מ ( הצעה זו, הכוללת תקורת ניהול בשעור %,15 נבדקה ואושרה על ידי מנהל הפרויקט והח.מ ).

4. לאור האמור לעיל מתבקשת הועדה לאשר :

• הכרזת ספק יחיד של חב' סלקום לצורך ביצוע עבודות הכבילה והחיבורים בפרויקט שבנדון.

• אישור התקשרות עם החברה בסך כולל של 213,000 ₪ + מע"מ עבור :

- סך של כ- 193,672 ₪ + מע"מ - בגין העלות הישירה ( בהתאם להצעת המחיר המצ"ב ).

- סך נוסף של 19,328 ₪ + מע"מ עבור ב.נ.מ בשעור של כ- %,10 במידה ובמהלך הביצוע יידרשו שינויים במפרט הטכני של העבודות.

דיון

רו"ח ליטל פחטר: פנייה של יחידת פרוייקטים משולבים מינהל בינוי ותשתית. מדובר בהעתקת תשתיות של

סלקום במתחם סומייל. מאחר שמדובר בתשתיות של סלקום, אין גוף אחר שיכול לבצע את העבודה הזאת, את העתקת התשתיות ולכן הם מוגדרים סוג של ספק יחיד. מבקשים לאשר איתם את ההתקשרות בהיקף של 213,000 ₪, כאשר ההיקף הנדרש לביצוע העבודה הינו 193,671 ₪ בתוספת %10 של בלתי נצפה מראש במידה ויהיו בזמן העבודה עצמה חריגות.

איתי פנקס-ארד: אין בעיה. בעבודה כזו אני לא רואה בעיה.

אופירה יוחנן-וולק: למה הם ספק יחיד?

רו"ח ליטל פחטר: כי מדובר בהעתקת תשתיות שלהם ואין גוף אחר שיכול לבצע זאת. אם התשתיות היו של

בזק, אז הבקשה הייתה להכריז על בזק. אם זה היה פרטנר זה היה פרטנר. אין לנו ברירה, הם היחידים שיכולים לבצע את זה.

אופירה יוחנן-וולק: וזה אומר שמרגע שהעתקנו את התשתיות הללו אז לנצח אנחנו מול סלקום?

עו"ד שני לוי-גצוביץ: מדובר בציוד של סלקום שנמצא בקרקע באישור של העירייה. הגוף היחיד שיכול לגעת

בציוד זה רק סלקום.

רו"ח ליטל פחטר: מדובר כאן על העתקה של התשתיות של סלקום לצורך הפרויקט שיש שם במתחם.

עמוד 10 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

אופירה יוחנן-וולק: אוקי.

החלטה

מכריזים על חב' סלקום כספק יחיד לצורך ביצוע עבודות העתקת תשתיות סלקום בפרויקט סומייל ומאשרים התקשרות בהיקף כולל של עד 213,000 ₪ + מע"מ.

וכמפורט לעיל.

עמוד 11 מתוך 66

כנס משתתפים חתום	ניהול ספרים	מע"מ, עוסק מורשה, ניכוי מס	נספח 6 – הצהרת המשתתף על מעמדו המשפטי	נספח 1 - הצהרת המשתתף במכרז		מס' משתתף במכרז
V	V	V	V	V	גורדמן ושות' שיווק מוצרי ספורט בע"מ	.1

עמידת המשתתף במכרז	הוכחת תנאי הסף	תנאי הסף
פרק א' – ביגוד ספורט מקצועי
V	4.1.1 תצהיר המשתתף במכרז על היותו בעל ניסיון מוכח כמפורט בדבר ההיקף הנדרש בתנאי הסף הקבוע בסעיף 3.1.1 לעיל ועל היות המשתתף במכרז בעל רשת חנויות למכירת ביגוד ספורט מקצועי כנדרש בתנאי הסף הקבוע בסעיף 3.1.2 לעיל. דוגמת נוסח התצהיר	פרק א' – ביגוד ספורט מקצועי 3.1.1 למשתתף במכרז ניסיון באספקת ביגוד ספורט מקצועי מהסוגים נשוא מכרז זה (כולם ו/או חלקם) בהיקף כספי שנתי מצטבר של 800,000 ₪ לפחות וזאת בשנתיים מתוך השנים ,2018 2019 ו- ,2020 כאשר מתוכם 300,000 ₪ סופקו ללקוח אחד בכל אחת מהשנתיים הנ"ל.
V		3.1.2 למשתתף במכרז רשת חנויות

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

החלטה מספר 302

מכרז מסגרת פומבי מס' 10/2020 לאספקת ביגוד ספורט מקצועי

פניית האגף:

1. מכרז מס' 102/2020 לאספקת ביגוד מקצועי וסנדלים, פורסם ביום .2.8.2020

2. המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז נקבע ל- .27.8.2019

3. תיבת המכרזים נפתחה ב- 31.8.2020 בראשות מ"מ יו"ר ועדת המכרזים וס. רה"ע גב' אופירה יוחנן וולק

ונמצאו בה מעטפת אומדן העירייה והצעה אחת של חברת גורדמן ושות' שיווק מוצרי ספורט בע"מ (להלן:

"המשתתף במכרז")

4. המכרז מורכב משני פרקים: פרק א'- ביגוד ספורט מקצועי ופרק ב'- הנעלה, כאשר המשתתף במכרז

רשאי להגיש הצעתו לפרק אחד או לשני הפרקים.

5. בנוסף, בהתאם לקבוע בסעיף 2 לפרק א' במכרז- תאור העבודה/הטובין, מכרז זה יהיה מורכב משני

שלבים אשר יוגשו יחד ע"י המשתתף במכרז ויידונו בנפרד:

שלב א' - בחינה ושקלול איכות ההצעה (כולל בדיקת דוגמאות)

שלב ב' - בחינה ושקלול כלכלי.

6. בהתאם לסעיף 5 בנספח ג' למכרז וכקבוע בטופס הצעת המחיר נספח 7 למכרז/נספח ג' לחוזה, יש להגיש 3

דוגמאות מכל פריט המוצע על ידי המשתתף במכרז ומהמותגים הבאים בלבד:

ביגוד: Armour Under ,Timberland ,Nautica ,Adidas ,Nike הנעלה: Chaco ,martens .Dr ,Source

7. המשתתף במכרז הגיש 3 דוגמאות מכל פריט מהמותג armour Under עבור פרק א', וכן הגיש 3

דוגמאות של סנדלים מהמותג ,KEEN עבור פרק ב' – הנעלה.

8. להלן טבלאות בהן מפורטות עמידת המשתתף במכרז בדרישות המכרז ובתנאי הסף :

עמוד 12 מתוך 66

Text Dummy

	צורפה לפרק זה, סומנה כנספח 8 למכרז.	למכירת ביגוד וציוד ספורט, הנושאות את שם הפירמה בפתח החנות, של לפחות 10 חנויות בארץ כאשר לפחות חנות אחת בתחומי העיר תל אביב-יפו ועוד 3 חנויות לפחות באזור גוש דן.
V בתהליך בדיקת איכות		הגשת 3 דוגמאות מכל פריט המוצע על ידו כמפורט בטופס הצעת המחיר- נספח 7 למכרז/ נספח ג' לחוזה .
פרק ב' – הנעלה
V	4.2.1 תצהיר המשתתף במכרז בדבר ההיקף הנדרש בתנאי הסף הקבוע בסעיף 3.2.1 לעיל ועל היות המשתתף במכרז בעל רשת חנויות למכירת במוצרי הנעלה נשוא מכרז זה, כנדרש בתנאי הסף הקבוע בסעיף 3.2.2 לעיל. דוגמת נוסח התצהיר צורפה לפרק זה, סומנה כנספח 9 למכרז.	3.2.1 למשתתף במכרז ניסיון באספקת מוצרי הנעלה נשוא מכרז זה (כולם ו/או חלקם), בהיקף כספי שנתי מצטבר של 70,000 ₪ לפחות וזאת בשנתיים מתוך השנים ,2018 2019 ו- ,2020 כאשר מתוכם 40,000 ₪ לפחות סופקו ללקוח אחד בכל אחת מהשנתיים הנ"ל.
V		3.2.2 למשתתף במכרז רשת חנויות למכירת מוצרי הנעלה נשוא מכרז זה, הנושאות את שם הפירמה בפתח החנות, של לפחות 3 חנויות בארץ כאשר לפחות חנות אחת בתחומי העיר תל אביב - יפו.
---- הגיש דוגמאות לא בהתאם לנדרש		הגשת 3 דוגמאות מכל פריט המוצע על ידו כמפורט בטופס הצעת המחיר- נספח 7 למכרז/ נספח ג' לחוזה

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

9. הדוגמאות אשר הגיש המשתתף במכרז כחלק מהצעתו לפרק א' – ביגוד ספורט מקצועי, נמצאות בתהליך

של בדיקת האיכות והתאמת הפריטים למפרט הטכני הנדרש במכרז.

10. הדוגמא אשר הגיש המשתתף במכרז כחלק מהצעתו לפרק ב' – הנעלה הינה סנדלים מהמותג KEEN

אשר אינה מרשימת המותגים כקבוע בטופס הצעת המחיר נספח 7 למכרז/נספח ג' לחוזה, כך שאינה תואמת את הנדרש בתנאי הסף המופיע בסעיף 5 בנספח ג' למכרז, והצעתו אינה עונה לתנאי הסף.

11. לאור האמור לעיל, מתבקשת הועדה לבטל את פרק ב' - הנעלה ולאפשר לאגף לפנות למועצת העירייה

בבקשה לנהול מו"מ עבור פרק זה עם ספקים פוטנציאלים העומדים בתנאי פרק זה למכרז.

דיון

רו"ח ליטל פחטר: פנייה של אגף רכש ולוגיסטיקה בנושא מכרז לאספקת ביגוד ספורט מקצועי. המכרז פורסם ב-

2 באוגוסט ,2020 המועד האחרון להגשה היה ב-27 באוגוסט וב-31 באוגוסט נפתחה תיבת ההצעות ע"י חברת המועצה סגנית ראש העיר ומ"מ יו"ר הוועדה, הגב' אופירה יוחנן-וולק.

נמצאו בתיבה מעטפת האומדן והצעה אחת של המציע גרודמן. במכרז יש לנו שני פרקים, עמוד 13 מתוך 66

Text Dummy

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

פרק א - ביגוד ספורט מקצועי, ופרק ב - פרק של הנעלה. אפשר היה להציע הצעה לשני הפרקים או לאחד מהם. המציע גרודמן הגיש הצעתו ל-2 הפרקים, כאשר בכל אחד מהפרקים הוא היה אמור להגיש הצעה רק למותגים שנקבעו במסגרת המכרז, ע"פ בחירתו. מבחינת עמידה בתנאי הסף, המציע עמד בתנאי הסף הכלליים. בפרק א הוא עמד בתנאי הסף של הניסיון ורשת החנויות. לעניין סעיף הגשת הדוגמאות ועמידה בדרישת האיכות, הדוגמאות עדיין בתהליך בדיקת איכות ובדיקת התאמת הפריטים למפרט הטכני כנדרש במכרז. בפרק ב - של ההנעלה המציע עמד בתנאי הסף של ניסיון ורשת החנויות, אבל הפריט שהוא הגיש לא היה מהתוצרת שהוגדרה במכרז. במכרז הוגדר כי הסנדלים שהוא צריך להגיש צריכות להיות של שורש או ד"ר מרטינס או ג'קו, והוא הגיש דגם אחר שלא נקבע במסמכי המכרז. לכן הבקשה של האגף היא לפסול את ההצעה שלו לפרק ב' של המכרז. הכוונה של האגף לפנות למועצה לקבל אישור לנהל משא ומתן בהתאם לתנאי המכרז עם ספקים פוטנציאליים שעומדים בתנאי הסף של המכרז. אציין כי לעניין פרק א' של המכרז, האגף עדיין נמצא בשלב בדיקת האיכות ולכן בכל מקרה יצטרך לחזור לוועדה לגבי פרק א'. הבקשה כעת הינה לאשר רק את נושא הפסילה בפרק ב' של המכרז.

אופירה יוחנן-וולק: איזה אגף מבקש את זה?

עו"ד שני לוי-גצוביץ: אגף רכש ולוגיסטיקה.

אופירה יוחנן-וולק: עבור מי?

יגאל סקורצרו: עבור אגף החופים, אבל המכרז מיועד גם לשימוש של יחידות תפעוליות אחרות אשר לעיתים

זקוקות לחלק מהמוצרים האלה.

אופירה יוחנן-וולק: יגאל, מדוע נבחרו החברות הספציפיות הללו: אנדראמור, נאוטיקה, אדידס, נייקי?

יגאל סקורצרו: בחרנו מותגים שנתנו מענה לאורך שנים רבות לצרכי האגף והוכיחו את עצמם.

אופירה יוחנן-וולק: כל כמה זמן אתה מספק את פריטי ביגוד הספורט לעובד העירייה?

יגאל סקורצרו: אם את שואלת מה היקף השימוש, זו שאלה בפני עצמה. הסלים האלה מוגדרים בהסכמים

קיבוציים, הסכמים עירוניים שהם מקבלים אותם בעונת החורף ולפני עונת הקיץ בהתאמה.

כך לדוגמה, חליפת אימונית תסופק לפני החורף.

עמוד 14 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

אופירה יוחנן-וולק: כל חורף הם מקבלים אימונית?

יגאל סקורצרו: אני לא יודע להגיד לך כרגע, אבל יש אוכלוסיות שמקבלות פעם בשנה ויש פעם בשנתיים,

כאשר חלק מזה נובע מהצרכים בשטח, וחלק נובע מהסכמים ישנים. בסופו של דבר הזכאויות לביגוד רשומות באגף משאבי אנוש ואנו מספקים לפי הזכאויות של העובדים.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: אציין כי חלק מהדרישות לביגוד וההנעלה נובעות מכוח הסכמי שכר קיבוציים ו/או

ארציים, שהעירייה מחויבת לעמוד בהם.

יגאל סקורצרו: נכון.

אופירה יוחנן-וולק: אין לי בעיה שיש הסכמי עבודה קיבוציים שדורשים לתת ביגוד ספורט. בזמנו היה הסכם

עבודה שהכריח בית דפוס לתת חלב לעובדי הדפוס.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: גם היום בעירייה יש עובדים שזכאים לחלב עקב עבודה עם אבק, זה חלק מאותם הסכמים

קיבוציים שהעירייה מחויבת להם.

אופירה יוחנן-וולק: אבל פה אני קצת שואלת על החברות, אלו חברות ברמה מאד גבוהה, השאלה היא, האם לא

ניתן להסתפק בדגם פשוט יותר?

יגאל סקורצרו: קודם כל, לא מדובר בקפיצת מדרגה למותגים לעומת מה שקיים היום. להפך, בעבר נרכשו

מותגים הרבה יותר יקרים. היום זה פחות או יותר ביגוד ספורט מקצועי נטו. אני יכול להגיד לך מהניסיון שלנו בשטח, העובדים נמצאים בעיקר בקיץ בשמש, בפעילות בתוך הים, זה סוג של ביגוד שחייב להיות עמיד במלח, בשמש, ברוח ואם יסופק להם מוצר זול עלול להיות מצב שהוא לא יהיה עמיד מספיק.

אופירה יוחנן-וולק: אני לא מדברת על לתת מוצר זול או לא איכותי. מבחינתי אנשים שנמצאים בשמש חולצה

עבורם זה משהו בטיחותי. אני רק תוהה האם יש חברות נוספות שהן לא בליגה העליונה של הבגדים שאפשר היה לבקש דוגמאות שלהן.

יגאל סקורצרו: יכול להיות שכן, אבל המגמה היא שיהיה ספק אחד שיכול להתחייב לאורך זמן לאספקת

אותם מותגים, להחזיק את הפריטים האלה אצלו בחנות, ושהלקוח יוכל לבוא לשם תמיד ושתהיה לו זמינות. יכול להיות שאפשר להרחיב את זה בעתיד, אבל לא תמיד זה מצליח.

אופירה יוחנן-וולק: למה חברות כמו מגה-ספורט ודומיהן שנותנות שירות למשטרה ולצבא בביגוד דומה לא נגשו

עמוד 15 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

למכרז כזה? למרות שאתה לא זקוק לסניפים בכל הארץ.

יגאל סקורצרו: את צודקת, אנחנו פעם ראשונה שיצאנו במכרז פומבי. בעבר ההיקפים לא חייבו אותנו

לסכומים גדולים, והסתפקנו במכרז זוטא. הפעם בגלל שמדובר במכרז פומבי, ניסינו להרחיב לרשתות כמו מגה-ספורט ועוד שיכולים לעמוד בזה. עד כמה שאני זוכר היו כמה חברות גדולות אחרות שיכלו לעמוד בזה. הם בחרו שלא להגיש, זה עניינים כלכליים. אתה צריך להתחייב, אתה צריך להחזיק מלאים, אתה צריך להיות ערוך עם הסכמים בין לאומיים כי רוב המותגים האלה לא מיוצרים בארץ.

אופירה יוחנן-וולק: מה היקף המכרז?

גלית אברהם: 800 אלף ₪ מתוכם 700 אלף ₪ לביגוד ו- 100 אלף ₪ לנעליים.

אופירה יוחנן-וולק: בסדר גמור, שיהיה בהצלחה.

איתי פנקס-ארד: מאשר.

החלטה

1. מאשרים כי הדוגמא אשר הגיש המשתתף במכרז, חברת גורדמן ושות' שיווק מוצרי ספורט בע"מ, כחלק

מהצעתו לפרק ב' – הנעלה אינה בהתאם לתנאי המכרז ומשכך הצעתו לפרק ב' - הנעלה במכרז מסגרת פומבי מס' 10/2020 לאספקת ביגוד ספורט מקצועי פסולה.

2. מאשרים לבטל את פרק ב' - הנעלה של מכרז מסגרת פומבי מס' 10/2020 לאספקת ביגוד ספורט

מקצועי. האגף יפנה למועצת העירייה בבקשה לניהול מו"מ בתנאי המכרז, עבור פרק זה עם ספקים פוטנציאלים העומדים בתנאי הסף של המכרז.

וכמפורט לעיל.

עמוד 16 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

החלטה מספר 303

שת''פ עם מד''א להצבת דפיברילטורים במרחב הציבורי

פניית האגף:

אגף בריאות הציבור מבקש להתקשר עם מד"א להצבת 200 מכשירי החייאה (דפיברילטורים) במרחב הציבורי.

מיקומי הצבת המכשירים יהיו בהתאם לתכנית שתקבע על ידי העירייה בשיתוף עם מד"א.

חשיבות הצבת הדפיברילטורים על ידי מד"א נובעת מהסיבות המפורטות להלן:

1. הדפיברילטורים יוצבו במרחב הציבורי כשהם סגורים בארונות ייעודיים, וייפתחו מרחוק בהתאם לקריאות

ולצורך על ידי מוקד מד"א.

2. סוג הדפיברילטורים שנבחר ישדר למוקד מד"א נתונים מידיים, על מנת שנציגי מד"א הנמצאים במוקד

יוכלו להדריך את המשתמש במכשיר להצלת חיים, עד להגעת אמבולנס לאזור.

בהתאם למתווה המוצע להתקשרות, חלקן של העירייה ומד"א בהצבת המכשירים הינה כדלקמן:

אחריות ועלויות העירייה:

השתתפות במחצית עלות 200 מכשירים וארוניות שבהם יוצבו – 199,500,1 ₪.

אחריות לאספקת תשתית החשמל בהתקנת הדפיברילטורים (כ- 800 ₪ להצבה של ארונית אחת) – סה"כ ל- 200 עמדות – כ- 160,000 ₪.

סה"כ השתתפות עירונית 1,359,500 ₪ (מתוקצב בתב"ר).

אחריות ועלויות מד"א:

רכש מכשירי ההחייאה והארוניות.

מחצית עלות 200 המכשירים וארוניות שבהם יוצבו – 199,500,1 ₪.

אחריות לאחזקה שוטפת של המכשירים (כ-1,670 ₪ עלות אחזקה לשנה ליחידה, וסה"כ כ- 334,000 ₪ לשנה (החל מהשנה השנייה להתקשרות)).

חשיבות כל דקה במענה הרפואי במצב של דום לב הינה קריטית, ומכשירים אלה שנבחרו להצבה נותנים מענה

לקיצור הזמנים לקבלת טיפול רפואי מקצועי ואיכותי ביותר.

לאור האמור לעיל, מתבקשת הוועדה לאשר כדלקמן:

1. הכרזה על מד"א כספק יחיד לעניין הצבת דפיברילטורים במרחב הציבורי, לתקופה של 5 שנים.

2. אישור התקשרות עם מד"א בהתאם למתווה המפורט לעיל.

אישור התכנית הינו בכפוף לאישורי התקציב ע"י מוסדות העירייה.

סעיף תקציב 02-083212-650 – דפיברילטורים במרחב הציבורי.

דיון

רו"ח ליטל פחטר: פנייה של מינהל השירותים החברתיים של אגף בריאות הציבור בנושא הצבת מכשירי

החייאה - דפיברילטורים על ידי מד"א במרחב הציבורי. האגף מבקש להכריז על מד"א ספק יחיד ולאשר איתם את ההתקשרות. מדובר פה על פרויקט בשיתוף עם מד"א להצבת 200 מכשירים במרחב הציבורי, כאשר גם המיקום יהיה בהתאם לתוכנית שתיקבע על ידי עמוד 17 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

העירייה בשיתוף עם מד"א. הדפיברילטורים יוצבו כשהם סגורים בתוך ארונות ייעודיים, ויפתחו מרחוק בהתאם לקריאות ולצורך על ידי המוקד של מד"א. הדפיברילטורים יהיו מסוג שישדר למוקד נתונים מידיים כדי שהנציגים של מד"א יוכלו להדריך את המשתמש עד להגעה של אמבולנס לאזור. הבקשה היא שהעירייה תשתתף במחצית מהעלות של המכשירים, בהיקף כולל של 1,199,500 וגם תספק את תשתית החשמל בארוניות שיוצבו ב-

200 העמדות, בעלות של 800 ש"ח לכל ארונית, ובסך כולל של 160 אלף ₪ נוספים. מד"א יממנו את מחצית העלות של 200 הדפיברילטורים, ויתנו גם את כל האחריות לאחזקה השוטפת המוערכת בעלות של 1,670 ₪ לשנה ליחידה, ובסך כולל של 334,000 ₪, וזאת החל מהשנה השנייה להתקשרות.

רו"ח ליטל פחטר: נמצא אתנו כאן ד"ר חיים נחמה שיוכל לענות על כל שאלה שלכם בנושא.

אופירה יוחנן-וולק: קודם כל זה פרויקט מבורך מאד, ואני לא יודעת אם כולכם יודעים אבל לפני כשבוע בגני

יהושוע ניצל אדם כתוצאה מכך שהיה במקום את המכשיר.

איתי פנקס-ארד: אני בעד.

רו"ח ליטל פחטר: אציין כי הבקשה היא לאשר ספק יחיד ל 5 שנים, וכן לאשר את ההתקשרות.

אופירה יוחנן-וולק: בסדר גמור, מאושר.

ד"ר נחמה: תודה רבה, רק בריאות.

החלטה

1. מאשרים להכריז על מד"א כספק יחיד לעניין הצבת דפיברילטורים במרחב הציבורי, לתקופה של 5 שנים.

2. מאשרים התקשרות עם מד"א להצבת דפיברילטורים במרחב הציבורי, בהיקף של 1,359,500 ₪ לתקופה

של 5 שנים.

וכמפורט לעיל.

עמוד 18 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

החלטה מספר 304

מכרז מסגרת פומבי מס' 38/2019 למתן שירותי מיקור חוץ להפעלת מוקד שירות, תמיכה ותחזוקת ציוד מחשוב למוסדות חינוך ואתרי מנהל קהילה

רו"ח ליטל פחטר: בהמשך להחלטת וועדת מכרזים זו מס' 298 מישיבתה מס' 46 מיום ,20.10.2020 בה הוחלט:

"לאורהחלטתביתהמשפטוההסבריםשניתנו,בענייןמכרזמסגרתפומבימס'38/2019 למתןשירותימיקורחוץלהפעלתמוקדשירות,תמיכהותחזוקתציודמחשובלמוסדות חינוךואתרימנהלקהילה,מאשריםלזמןאתחברתמלםוחברתטלקודלהשלמתמתןזכות טיעוןבפניהועדה", מתכנסת וועדה זו למתן זכות טיעון לחברת מלם ולחברת טלקוד בעניין מכרז מסגרת פומבי מס' 38/2019 למתן שירותי מיקור חוץ להפעלת מוקד שירות, תמיכה ותחזוקת ציוד מחשוב למוסדות חינוך ואתרי מנהל קהילה.

הועבר אליכם החומר שהתקבל מהחברות ומיד נצרף את נציגי מלם ואח"כ את נציגי טלקוד.

מצטרף אלינו לדיון גם דורון זמר, היועץ של העירייה למכרז.

איתי פנקס-ארד: בסדר גמור.

נציגי חברת מלם מצטרפים לדיון: עדי חרל"פ, אריאל אברג'יל, עו"ד חיים הרציג

רו"ח ליטל פחטר: שלום לנציגי מלם. אנחנו בוועדת המכרזים בעירית תל-אביב. מציגה את הנוכחים. אבקש שכל

אחד יציג את עצמו - שם ותפקיד.

עו"ד חיים הרציג: אני עו"ד חיים הרציג ממשרד חיצוני, אני מייעץ לחברת מלם במכרז הזה. אני עוסק במכרזים

למעלה מ-20 שנה, אך ורק במכרזים, שום דבר אחר. כתבתי ספרים בנושא ומרצה בתחום.

אסתפק בזה.

רו"ח ליטל פחטר: תודה.

עדי חרל"פ: אני עדי חרל"פ מנהל את חטיבת מיקור חוץ במלם מערכות.

אריאל אברג'ל: שמי אריאל אברג'ל ואני סמנכ"ל ומנהל את האגף לשירות מנוהלים בקבוצת מלם.

רו"ח ליטל פחטר: קיבלנו את מתן זכות הטיעון שהגשתם לנו בכתב. אתם נמצאים פה כדי להוסיף על המידע

עמוד 19 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

שכבר נתתם בפני חברי הוועדה בהתאם למה שעלה בבית המשפט. אז בבקשה תתחילו.

אנחנו נשאל גם תוך כדי מספר שאלות שיש לנו.

עו"ד חיים הרציג: ראשית, כמה משפטי פתיחה. אני מאד אשתדל בדיון שלנו היום לא להיות משפטי מידי

ולהציג את הטענות בצורה ברורה ופשוטה. המטרה שלנו היום היא לא לטעון טיעון משפטי בפני הוועדה אלא באמת להסביר את הטענות שלנו, להבהיר אותם, לוודא שאתם מבינים אותם. נשמח מאד לענות על שאלות. אנחנו מזמינים שאלות. יש לנו טיעון מסודר, אגב יש לנו מצגת שתלווה את הדברים. כפי שביקשנו מראש, והוועדה השיבה שתשקול זאת ובמידת הצורך תאפשר לנו, נשמח לקבל את האפשרות להתייחס גם לשאלות שיעלו אחרי הדיון היום, לקראת החלטה, וגם לדברים חדשים שיעלו בטיעון נציגי חברת טלקוד, אנחנו מאד מבקשים, נשמח לקבל גם את האפשרות להתייחס גם לזה. ביקשנו את זה מראש, הוועדה כתבה שהיא תשקול את זה ובמידת הצורך תיתן לנו, אז שוב אני שם את הדברים בפניכם. אז זהו, הבקשה שלנו היחידה היא שאם אחרי שתשמעו את הטענות שלנו ושל טלקוד במידה ועדיין לא תהיו משוכנעים ב-100 אחוז שצריך לפסול אותם, אז שתתנו לנו באמת את האפשרות להתייחס. אני כמובן לא חוזר היום על הדברים שכתבנו. המטרה בדברינו כעת היא להאיר את הנושא מזווית אחרת, פחות משפטית. זה לא מחליף לא את הנייר ששלחנו לפני כמה ימים וגם לא מחליף כמובן את כל ההליכים בבית משפט ואת כל הטענות שיש שם.

אי אפשר לכסות את זה בטיעון קצר.

עדי, אתה יכול להעלות מצגת פה מוצגות הטענות שנדבר עליהם היום. אני לא אציג אותן, אני אדבר עליהן כבר, אחת אחת. אבקש רק לציין כי להחזרת הדיון לוועדת מכרזים יש משמעות די ברורה שבית המשפט מצא את הטענות של חברת מלם, לפחות כטענות טובות.

אם בית המשפט לא היה חושב שהטענות טובות הוא לא היה מחזיר את הדיון לוועדה, אלא פשוט דוחה את העתירה. גם העובדה שבית המשפט לחץ מאד על פשרה במהלך ההליכים, וניסה למצוא פתרונות מלמדת שהוא הבין שצריך למצוא לזה פתרון, ואם לא יהיו לזה הסכמות הוא יהיה חייב לפסול. אנחנו מבינים את ההחלטה של בית המשפט שהוא העדיף שהוועדה תפסול או שהוועדה תקבל את ההחלטה ולא הוא. כמובן שמורה לו הזכות אחר כך עמוד 20 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

ואם לא תהיה לו ברירה הוא ידון.

אבל יש משמעות שזה עומד בפני הוועדה. זהו אנחנו נציג היום 4-5 טענות עיקריות. קצת על המשמעות של פסילת טלקוד, על היום שאחרי מה שכתוב פה, וכמובן נשאיר לכם מקום לשאלות. בואו נצלול לזה ונתחיל לדבר על הטענות עצמן. אז הטענה הראשונה והמרכזית שלנו, טענה שאתם מכירים, היא הטענה של הגשת ההצעה באופן פסול על ידי טלקוד בהיבט של שתי המועמדות שהוגשו. אני מניח שהוועדה מכירה את הרקע, במשפט, זה די פשוט. כל מציע היה צריך להגיש שני מועמדים לתפקיד של מנהל או מנהלת הפעילות. לכל אחד מהמועמדים צריכים היו להציג ניסיון אצל שני לקוחות. טלקוד הגישה שתי מועמדות שלכל אחת מהן יש ניסיון רק אצל לקוח אחד. הניקוד במכרז בנוי כך שמי שלא מגיש שני לקוחות יפסל, כי יש 30 נקודות לכל לקוח ויש רף מעבר של 70 אחוז, ואז כמעט באופן אוטומטי מי שלא מגיש שני לקוחות נפסל ולא עובר לשלב של הבחינה הכספית. באופן שבו ההצעה הוגשה, עם לקוח אחד לכל אחת מהמועמדות, הרי שלפי תנאי המכרז, וזו נקודת המוצא, ההצעה הייתה אמורה פשוט להיפסל. מה שקרה פה זה שקרתה תקלה. התקלה שקרתה היא שבעירייה חשבו בטעות שאחת המועמדות פרשה מטלקוד, וגם חשבו בטעות שפרישה מאפשרת החלפה של מועמדת. שני הדברים לא נכונים, ואנחנו נראה לכם את זה מיד.

ראשית, עובדתית לא הייתה פה פרישה של המועמדת מטלקוד. למיטב ידיעתנו המועמדת עובדת עד היום בחברה, היא בטח עבדה חצי שנה אחרי. שנית, גם אילו הייתה פרישה, ולא הייתה פרישה, אז זה לא מכשיר את ההצעה, שכן פרישה של מועמד פסול לא מאפשרת להכשיר את ההצעה. אנחנו פשוט נציג את זה מיד. הדבר האחרון שאולי אני אגיד פה ככה ככותרת, זה שמעבר לזה שעצם ההחלפה לא מאפשרת הכשרה של ההצעה, הרי שהיא גם לא בוצעה מהטעמים שטלקוד טוענת להם היום. כלומר, היא לא בוצעה בגלל פרישה, היא לא בוצעה כי העובדת עזבה אלא כדי להימנע מפסילה. אנחנו נראה לכם את זה שחור על גבי לבן בתכתובות שטלקוד בעצמה כתבה. היום בדיעבד טוענת טלקוד איזשהו טיעון מוזר שהוא בכלל לא עולה מהעובדות, שהיא נאלצה להחליף את המועמדת כי המועמדת פרשה. אנחנו נראה לכם, היא לא נאלצה לשום דבר, ולא היה שום כח עליון, כי כשהיא החליפה את עמוד 21 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

המועמדת היא לא החליפה אותה מהסיבה הזאת. לכן כל הטיעון בהקשר הזה של טלקוד הוא בכלל טיעון שעובדתית לא מבוסס, הוא לא נכון. אני שוב אומר, הטענה הבסיסית שלנו היא שלא משנה מה היו הנסיבות של ההחלפה, ולא משנה שבמקרה הזה טלקוד בכלל לא החליפה מהסיבות שהיא אומרת, בשום מקרה אי אפשר לתקן הצעה פסולה. בשום מקרה מועמד פסול פורש, וזה כתוב לכם מול העיניים, הפרישה שלו לא מכשירה הצעה. אני אלך אפילו למצב קיצוני. הגישו הצעה פסולה, שני המועמדים לא עומדים בתנאי הסף, ההצעה צריכה להיפסל בשלב הזה. שלושה חודשים אחר כך אחד המועמדים לצורך העניין נפטר חלילה, העובדה שהוא נפטר לא הופכת את ההצעה הפסולה לכשירה. היא לא מאפשרת תיקון. זאת אומרת זה לא טיעון משפטי בכלל, זה טיעון לוגי, טיעון שאתם צריכים להבין אותו מהבסיס. אי אפשר לקחת הצעה שברור שבנקודת הזמן הזו היא צריכה להיפסל, והעובדה שמציע שממילא לא אמור לזכות, הוא ממילא אמור להיפסל, והעובד של המציע ממילא לא אמור לתת את השירותים כי ההצעה צריכה להיפסל. אז העובדה שהעובד נפטר או חלה או עזב את החברה או הסיר מועמדות או כל דבר אחר לא מתקנת שום דבר. הטענה הזאת נטענה על ידנו בבית המשפט והדגשנו אותה, והשופט מאד נתפס אליה. ושוב, מי שהיה בדיון יעיד על זה ההבנה הייתה שהשופט מבין שהנסיבות של תיקון ההצעה לא רלוונטיות, וכל טענת תיקון ההצעה לא רלוונטית.

דורון זמר: על סמך מה אתה מבסס את זה שהמועמדת הייתה פסולה?

עו"ד חיים הרציג: היא הייתה פסולה כי לא היו לה שני לקוחות.

דורון זמר: היא לא חייבת שני לקוחות לפי תנאי המכרז, היא פשוט תקבל פחות ניקוד.

עו"ד חיים הרציג: אני אחדד, כשאני משתמש במונח פסולה הכוונה שלי שהיא לא תגיע לניקוד 70 ולכן אם שתי

המועמדות לא יגיעו לניקוד 70 אז ההצעה נפסלת לפי תנאי המכרז.

דורון זמר: אבל איך אתה יודע שהיא לא תגיע לניקוד 70? היא יכולה גם עם לקוח אחד להגיע לניקוד של

.70

עו"ד חיים הרציג: באופן תיאורטי בלבד, אם היא תקבל 100 בלקוח אחד מתוך שניים. ודרך אגב אני שם פה

בסוגריים כי זה בכלל לא נדון בבית משפט ולא היה שנוי במחלוקת. אבל לפי תנאי המכרז עמוד 22 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

אמורים לתת שני לקוחות.

דורון זמר: זו לא דרישת סף, דרישת סף היא על ניסיון, הלקוחות זה לצורך הניקוד.

עו"ד חיים הרציג: לא, לא, לא על זה אני מדבר. אני אחדד, הדרישה במכרז, זו דרישה ולא תנאי סף. הדרישה

היא לתת לכל מועמד שני לקוחות. לפי הדרישה מי שלא עומד בזה לא עומד בדרישות המכרז.

דורון זמר: זה לא נכון.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: דורון אתה רוצה להקריא לו את נוסח הסעיף ספציפית?

דורון זמר: אני בטוח שהוא בקיא בנוסח הסעיף.

עו"ד חיים הרציג: אני מכיר, אבל תרשו לי שנייה. אני חושב שאני אשכנע אתכם. אם תרצו נחזור לזה בסוף.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: מתן זכות הטיעון הינה להשלמת טיעון לצורך הנושאים שעלו בעתירה. מעבר לכך, גם

אתה כותב את זה במתן זכות הטיעון ובמצגת ואני אגיד לך שגם טלקוד כתבו את זה. הם טוענים שלכל אחת משתי מנהלות הפעילות שהם הציגו אכן יש ניסיון בשני לקוחות לפחות.

אז השאלה היא...

עו"ד חיים הרציג: לא, לא, לא. הדברים שאני אומר הם בדיוק הדברים שאמרנו קודם. ושוב אני אומר, המונח

פסולה, המשמעות מבחינתי זה מועמדת שלא תקבל .70 זאת אומרת, כשאני אומר את זה זו הכוונה, כי אם היא לא תקבל 70 לא יעברו הלאה. הניואנסים כרגע לא חשובים בהיבט הזה.

כלומר, אם תרצו תשאלו אחר-כך. המטרה שלי זה שאני אענה על הכל. אני עונה, אני מתקדם כרגע בדיוק אם מה שאת כיוונת אליו שני.

אז אני כרגע מתקדם בדיוק עם הדבר הזה. האמירה שלי בדיוק במקום שנעצרתי הייתה שטלקוד הבינה שהנושא של שינוי הנסיבות הפך להיות טיעון הרבה פחות חזק, בלשון המעטה, ולכן היא נאלצה ללכת לטענה חדשה, טענה שלא נדונה בבית המשפט באף אחד מהטיעונים. מי שהיה שם יעיד, טלקוד לא טענו את זה, הם לא בכלל ניסו לטעון את זה בפני השופט, זה לא נדון, זה לא נאמר. זה פשוט דבר חדש שהם המציאו עכשיו וזה אומר הרבה שממציאים טענה עכשיו. זה גם אומר שהם מבינים שהטענות האחרות שלהם חלשות.

וטלקוד הולכים לטענה החדשה, שכאילו לכל אחת מהמועמדות יש שני לקוחות. ושינוי הכיוון הזה כשלעצמו, כמו שכתוב פה זה אומר דרשני וזה מה שרציתי להצביע. עכשיו אני עמוד 23 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

עובר להראות לכם למה באמת אין פה בכלל שני לקוחות, והטענה הזו היא טענה חדשה לגמרי, מומצאת, סותרת כל מה שהיא אמרה. טלקוד הודתה בהצעה שלה בהליכי המכרז לאורך כל הדרך, שיש להם רק לקוח אחד. הטענה עכשיו היא טענה שהיא לא יכולה לשנות את העובדות שהיא טענה להם קודם. זה טענה חדשה שסותרת דברים שהיא אמרה קודם.

ופה יש ציטוטים, אני מתנצל שהשקף עמוס, רציתי שהציטוטים יהיו לכם מול העיניים.

אחרי שטלקוד הגישה הצעה, שאלו אותה בדיוק את השאלה הזאת: כל מועמד מנוקד לפי שני לקוחות. יש פה שאלה מצוטטת: נא צרפו לקוח נוסף לדוגמה עבור כל אחת משתי המועמדות ככל שיש. העירייה הניחה כנראה שהם שכחו לכתוב את הלקוח השני. עונה טלקוד, וזה ציטוט: כפי שפורט במענה, שתי המועמדות שהוגשו מנהלות מוקד עבור לקוח אחד, היא כתבה עבור לקוח, אחד במשך שנים רבות, לפיכך צורף לכל אחת מהן רק לקוח אחד. ואז היא מבקשת שינקדו אותה בניגוד לתנאי המכרז ויינתן לה יתרון על זה שזה הרבה שנים, ואלה דברים שאנחנו מבינים כמובן שאינם מתאפשרים לפי תנאי המכרז, ומבקשת שיתייחסו לכל שנתיים כאילו זה תפקיד, וכל מיני המצאות שלה. אבל היא כותבת: לקוח אחד פעמיים. אחר כך מתחילים להתכתב אתה על הפסילה. מתחילים להתכתב אתה על 'תחליפי מועמדת אחרת את נפסלת', והייתה איזושהי התכתבות. ואז היועצת המשפטית של טלקוד משיבה שוב יש פה את התאריכים, ההתכתבות אתה התחילה ב-,25 ב-30 כותבת

היועצת המשפטית שוב: כפי שפורט במענה עוד פעם, המועמדות מנהלות מוקד עבור לקוח

אחד, צורף לכל אחד לקוח אחד, ושוב מבקשת את הפטנט הזה של תנו לנו ניקוד בניגוד לתנאי המכרז. ושוב היא אומרת: הישארותן במשך 8-6 שנים אצל לקוח אחד זה יתרון ולא חסרון. זאת אומרת המילים לקוח אחד אני ספרתי פה 5 פעמים. טלקוד כותבת לקוח אחד, מודה, מציינת, מדגישה את זה. כתבתי פה בסוגריים, ודרך אגב זה לא נושא הטענה הזו, אבל ענו לה לעניין הזה, העירייה ענתה לה: הקריטריונים לניקוד פורטו במכרז, מספר שנות הניסיון זה לא קריטריון לניקוד, לא ככה מנקדים, מנקדים לפי מספר הלקוחות ואתם תיפסלו. זאת אומרת אומרים להם מה שאתם מבקשים מאתנו סותר את תנאי המכרז. אם יש לכם רק לקוח אחד אתם תיפסלו, אתם צריכים שני לקוחות. אז אני אומר שוב, עמוד 24 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

כשטלקוד באה עכשיו ופתאום טוענת טענה שהיא לא טענה אותה לא בתשובות לעירייה ולא בבית המשפט באף אחד מהטיעונים שהנושא הזה יכול היה להיות מועלה על ידה במשך חודשים, פתאום להגיד היום שיש לה שני לקוחות זה רק מגחיך, זה רק מראה כמה היא חלשה וכמה היא ממציאה את הטענות תוך כדי תנועה וכמה הטענה שאותה היא כן טענה לאורך ההליכים, שזו הייתה טענת הפרישה שכאילו היא ניסתה להסתמך עליה אינה רלוונטית. כי העובדה שהיא נזקקת לזה עכשיו ונזקקת לטיעון החדש הזה היא זו שמלמדת כמה הטענות שלה חלשות. ואת הטיעון הזה היא לא יכולה לטעון. יגידו לכם עורכי הדין, שוב שני פה ואחרים מאיר, שהמציע מנוע מלטעון טענה עובדתית סותרת לטענה שהוא טען קודם.

טלקוד טענה לאורך כל הדרך שיש לה רק לקוח אחד. אז פה אני עונה לעניין הזה של הטענה החדשה של הלקוח אחד שני לקוחות. תתקדם עדי. עכשיו אני עובר, אני אומר שוב ואמרתי קודם, נושא הפרישה הוא בכלל לא רלוונטי.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: הם לא טענו שהיא פרשה מעבודתה, הם טענו שהיא לא רוצה לעבוד בעיריית תל-אביב.

עו"ד חיים הרציג: אני מסכים אתך, אבל בדיוק את העניין הזה אני רוצה לחדד. אני מקבל את מה שאת אומרת

וזה בדיוק מה שמוצג פה. טלקוד טוענת שהמועמדת ביקשה להסיר את מועמדותה והיא נאלצה להחליף אותה בגלל זה, אבל, כמו שאמרתי קודם, אני אראה לכם שזו בכלל לא הייתה הסיבה שהיא החליפה, והיא בכלל לא נאלצה וזה בכלל לא עלה בשום שלב על ידה.

הפעם הראשונה שהועלה הנושא של המועמדת שהסירה מועמדות הפעם הראשונה שהדבר הזה נכתב היה בעתירה עצמה, אפילו לא שבוע לפני העתירה, אני אראה לכם את זה. עכשיו אני אומר שוב, אני רוצה להדגיש, את הדבר הזה אני מציג לכם רק כדי להראות את התעלולים של טלקוד, רק בכדי להראות את הסתירות ורק בגלל שזו הייתה טענה שהיא טענה אותה בבית המשפט ואמרתי לכם איך בית המשפט התייחס אליה. אני אומר את זה כדי לתת לזה מענה, אבל האמת היא שזה לא רלוונטי, כי אם אתם מקבלים את הטענה העיקרית שגם בית המשפט ראה בה טעם, שאי אפשר להחליף מועמדת פסולה במועמדת כשירה בשום נסיבות, אז הנסיבות לא חשובות פה. אבל בכל זאת חשוב לי להראות לכם, שוב אני אומר, כמה הם מתחמנים. סליחה שאני משתמש בשפה לא משפטית, המטרה היא פה עמוד 25 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

שזה באמת לא יהיה דיון משפטי. אז קודם כל מה העיריה חשבה? כשהעירייה פנתה לחברת טלקוד במקור ונתנה להם אפשרות לשנות את המועמדת זה נבע, כמו שאמרתי קודם, מאיזושהי סברה שעובד של טלקוד פרש מהחברה. זה לא מה שטלקוד טענה בבית משפט, אבל זה מה שהעירייה חשבה באותה נקודת זמן. אני מצטט פה מה שהעירייה השיבה לי במכתב כשאני טענתי את הדברים. העירייה כתבה לי: העירייה פנתה, נמסר לה שאחד משני המועמדים פרש מעבודתו, לא הסיר מועמדות, פרש מעבודתו. ואחר כך אתם כתבתם בהתאם לחוות דעת משפטית של היועצת המשפטית, שלאור המקרה המיוחד של פרישת אחד המועמדים מעבודתו אצל המשתתף במכרז. כלומר, אחד המועמדים פרש מטלקוד. לא כתוב הסיר מועמדות. זאת הייתה ההבנה של העירייה ולכן על בסיס ההבנה הזו העירייה חשבה שמותר בנסיבות האלה לאפשר להם להחליף מועמד. ההבנה הזו של המועמד היא לא נכונה, כי המועמד לא פרש. לכן אני אומר שהייתה פה סוג של קומדיה של טעויות שהתגלגלה. אני בטוח, ועוד פעם זה לא משנה עכשיו, אבל אני בטוח שאם באותה נקודת זמן, כשטלקוד עונה למי שפנתה אליה ואומרת לה לא פרשה אצלנו אף עובדת, אם באותה נקודת זמן היו חוזרים לאותה יועצת משפטית ושואלים אותה, תגידי בנסיבות האלה גם מותר, יש סיכוי טוב שהייתה אומרת לא. שוב אני אומר, בכל מקרה אי אפשר לבצע את ההחלפה, אבל העובדה שהבסיס לפנייה היה משהו שהוא שגוי עובדתית הוא גם משהו שרציתי לשים בפניכם. כל התהליך הזה התחיל בגלל טעות עובדתית, אי הבנה של העירייה. אחר כך מה קרה בהמשך?

לאחר מכן, העירייה פנתה לטלקוד ואמרה לה תחליפי מועמדת כי הבנו שמועמד אצלכם פרש, גם טלקוד הבינה באותה נקודת זמן את אותו דבר שהמועמד פרש ועזב את החברה. אז טלקוד אומרת, המנכ"ל עונה: שתי המועמדות קיימות ועובדות בחברה, אף אחת מהן לא פרשה אנחנו לא מבינים מה אתם רוצים מאתנו. עכשיו, אם פה זה היה נעצר ואחר כך טלקוד הייתה אומרת בדיעבד הבנתי שבאמת המועמדת הסירה מועמדות, היה לזה איזשהו הסבר לוגי-עובדתי, אבל זה לא מה שקרה, זה מה שחשוב לי שתבינו, זה לא מה שקרה. גם במועד שהחליפה מועמד ב-5 בינואר, זה היה שבוע אחר כך, 10 ימים אחר כך, כשהחליפה את המועמד, היועצת המשפטית באותו מכתב שבו היא מאשרת בסוף את החלפת המועמד, אחרי עמוד 26 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

דין ודברים ואחרי שהיא התנגדה לזה, היא אומרת עוד פעם, אנחנו מבקשים שתנקדו את הניסיון שלנו עבור לקוח אחד, אנחנו חושבים שאפשר לנקד, בניגוד לתנאי המכרז, על בסיס לקוח אחד, גם אז היא לא אומרת שני לקוחות, היא אומרת לקוח אחד. אבל היא אומרת, אם אתם לא מסכימים איתי אז אנחנו מציגים לכם מועמד נוסף ליתר בטחון. אין שם מילה וחצי מילה בשלב החלפת המועמדת על זה שטלקוד בכלל חושבת שהמועמדת הסירה מועמדות. טלקוד בעצמה לא טוענת שבאותו שלב היא ידעה את זה.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: סליחה אבל חיים, אני שומעת את הדברים שלך ואני זוכרת גם מה טענה טלקוד. טלקוד

אמרה שחלף זמן, עברה למעלה מחצי שנה מיום הגשת ההצעות ועד שהתחלתם לבדוק את ניקוד האיכות. כשהתקשרו לאותה עובדת, היא אמרה שזה לא מתאים לה. השתנו הנסיבות בחצי שנה הזו, ועובד זה לא וסל, זה לא צמית, זה לא עבד, אי אפשר להכריח אותו.

עו"ד חיים הרציג: בדיוק על הנקודה הזאת אני מדבר. מה שטלקוד אמרה, ואת עכשיו ציטטת, זה לא היה בסיס

להחלפת המועמדת. אם תרצי אני אענה לזה אחר כך בשמחה, אני אענה לנסיבות האלה אם זה רלוונטי ואם זה מעניין אתכם, אבל לא בגלל זה המועמדת הוחלפה. כל הטענה צמית, לא צמית, מה העובד אמר, טלקוד עצמה לא טענה זאת במועד החלפת המועמדת, היא לא ידעה והיא לא אמרה שהיא יודעת שהעובדת הסירה מועמדות. צריך להבין את הטיעון המשפטי וגם את הטיעון העובדתי, במועד שבו המועמד הוחלף הוא הוחלף כדי להימנע מפסילת הצעה.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: ואם יציגו לנו היום מסמכים שאומרים שהיה לכל אחת ממנהלות הפעילות שהוצגו ניסיון

לפחות אצל שני לקוחות. יראו לנו באמת, כמו שטענה טלקוד בסעיף 8 למכתבה, שיש לה שני חוזים מכוח שני מכרזים שונים עם שני תנאי סף שונים וכל אחת ממנהלות הפעילות אכן יש לה את הניסיון של שני לקוחות.

עו"ד חיים הרציג: אז קודם כל שני, אם את רוצה להיכנס לגוף הטענה שלה, אני חושב שאסור משפטית

ועניינית בכלל לאפשר לפתוח את הדיון בטענה הזאת.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: אבל אתה טוען על זה כבר למעלה מ-20 דקות.

עו"ד חיים הרציג: לא, לא שני. אולי אני לא מצליח להבהיר את עצמי ובאמת צר לי. אני אומר שוב, טלקוד

הדגישה לאורך כל ההליכים, שיש לה רק לקוח אחד. איך יכולה העירייה היום לדון בכלל עמוד 27 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

בטענה של טלקוד שיש לה שני לקוחות או שצריך לראות לקוח אחד כאילו הוא שניים? הרי טלקוד לא טוענת שזה שני לקוחות, היא טוענת שזה לקוח אחד אבל צריך לראות אותו כאילו זה שניים כי זה שני מכרזים, טענה מופרכת שמצחיק בעיני להזדקק לה בכלל או לדון בה ברצינות. אבל לפני שבכלל עוד דנים בה, כשטלקוד אמרה לאורך כל החודשים האחרונים ולאורך כל ההליך בבית המשפט שיש לה רק לקוח אחד, וכשטלקוד כתבה לעירייה שיש לה רק לקוח אחד, איך העירייה יכולה היום לדון ברצינות בטענה של טלקוד שסותרת דברים שטלקוד אמרה קודם? זה עוד לפני שנכנסים בכלל לגוף הטענה. איך אפשר בכלל לדון בזה?

איך בית משפט או איזשהו גורם בכלל יהיה מסוגל לדון שפתאום טלקוד עושה פנייה של 180 מעלות, וטוענת משהו שבבית המשפט בכל הדיונים, הרי היו שני דיונים, טלקוד לא אמרה על זה מילה יותר מזה, גם כשהיא החליפה מועמדת, גם בכל מה שציטטתי לכם כרגע, גם בכל הדיונים על החלפת המועמדת היא לא אמרה אל תחליפו מועמדת כי יש לי שני לקוחות, היא לא אמרה את זה. היא אמרה אל תחליפו מועמדת כי אני מבקשת שתראו כל שנתיים אצל לקוח כאילו זה פרויקט נפרד או המצאה כזו או שתראו הרבה שנים כיתרון ולא כחסרון, כל מיני דברים ממוצאים כאלה. היא לא אמרה לאותה נציגה שהייתה אתה בתקשורת, בשום שלב שיש לה שני לקוחות. אז בזמן אמת היא לא אמרה את זה, בבית המשפט היא לא אמרה את זה והיא אמרה להפך, אז איך אפשר לדון בטענה כזאת ברצינות. אני לא מבין איך אפשר בכלל להיכנס לדיון הזה. עכשיו מעבר לזה, לגופו של עניין, אני מוכן להגיד על זה בסוגריים, שלהגיד שלקוח אחד, עיריית ראשון לציון, שהיא יושבת שם באותו תפקיד ועושה את אותה עבודה שש שנים, והיא בעצמה כתבה, יושבת שם אצל לקוח אחד 6 שנים וזה יתרון ולא חסרון. בגלל שהיא יושבת שם מכוח שני מכרזים, מה זה קשור, איך שני מכרזים הופכים לקוח אחד לשניים?

רו"ח ליטל פחטר: אנחנו צריכים להתקדם כי הזמן כבר מסתיים עוד מעט. אני רוצה להזכיר שוב שכפי שדורון

אמר לכם, לא הייתה דרישת סף במכרז להגיש 2 לקוחות.

אריאל אברג'ל: ליטל, הייתה דרישה, היא כתובה.

דורון זמר: דרישה כתובה שלצורך ניקוד האיכות תפרטו שני לקוחות לדוגמה. זה לא היה תנאי סף.

עמוד 28 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

אריאל אברג'ל: חיים, אני מבקש שתתקדם הלאה, כי בסוף יגידו שאין לנו זמן, בוא תתקדם בבקשה.

עו"ד חיים הרציג: אריאל אני מתקדם, אני רק אומר שוב שזה לא משנה ששני הלקוחות נדרשו לצורך הניקוד.

העובדה היא שניקוד נמוך מ 70 פוסל אז זה סתם טרמינולוגיה. זה לא משנה בכלל.

דורון זמר: היא יכולה הייתה לעמוד בציון של-,70 אנחנו לא ראיינו אותה ואף פעם לא ידענו אם היא

עומדת בזה.

עו"ד חיים הרציג: אבל שוב, גם אתם כתבתם לאורך כל המגעים עם הוועדה שאם היא לא תקבל 70 היא

תיפסל, והצעתכם עלולה להיפסל.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: בדגש על עלולה.

עו"ד חיים הרציג: אם הטענה שלכם זה שאם היו מראיינים את שתי המועמדות על בסיס לקוח אחד טלקוד

הייתה מקבלת ציון ,70 אז זה מה שהייתם צריכים לעשות בזמן אמת. זה גם מה שהייתה צריכה טלקוד לטעון בזמן אמת, היא הייתה צריכה לבקש שתראיינו אותה ככה. אבל טלקוד החליפה את המועמד ואתם דרשתם החלפת מועמד. אז אי אפשר היום לבוא וליצור איזושהי פרופוזיציה של מקרה תיאורטי, שאפילו המועמד שבחרתם בסוף לא קיבל את הציון .70 המועמד הכאילו מוחלף, המעולה, הנהדר, לעומת מועמדות שאנחנו ראינו שהם לא עומדות אפילו עם שני לקוחות. אז לטעון שהייתה אפשרות תיאורטית, אז אם הוועדה הייתה רוצה אז לפעול לפי האפשרות התיאורטית הזו היא הייתה צריכה לעשות את זה, אבל זה לא מה שהיא עשתה, אז אי אפשר עכשיו לשנות את העובדות אחורנית.

אריאל אברג'ל: חיים הנקודה ברורה, אנחנו הצגנו את זה אני רוצה שתתקדם בבקשה.

עו"ד חיים הרציג: אריאל, בסדר. במועד ההחלפה טלקוד לא טענה שהיא החליפה מועמדת בגלל הסרת

מועמדות ויש פה עוד פסקה למטה שממחישה בדיוק את התכסיסנות של טלקוד, אפילו בהיבט של מתי היא ידעה על החלפת המועמדת, שחצי שנה אחרי שהיא החליפה את המועמדת, אחרי ב-16 ביולי, כשההחלפה הייתה בדצמבר, טלקוד כותבת לעירייה שהיא הגישה שתי מועמדות ראויות, ושהיא הגישה מועמד נוסף למען הזהירות. היא לא כותבת שסיבת ההחלפה זה הסרת מועמדות, ולא מזכירה הסרת מועמדות גם לא ביולי. רק אחר כך בתיק היא מזכירה את זה. אני חשבתי שיהיה נחמד שהעירייה תשאל את טלקוד, אתם לא עמוד 29 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

חייבים רק אם אתם רוצים, מתי היא גילתה שהעובדת הסירה מועמדות. כי אם שמים לב בכל הניירות של טלקוד היא מתחמקת להגיד מתי היא גילתה, כי יש פה סתירה. אם היא תגיד שהיא גילתה לפני או במועד הסרת המועמדות, אז למה היא כתבה חצי שנה אחרי, לא כתבה שלכן היא החליפה? ואם היא לא ידעה, והיא טענה שהיא לא ידעה אז זה בכלל לא הסיבה להחלפה. אז יש פה סתירות ממש סתירות בטענות שלהם.

עו"ד ירון מאיר: חיים שאלה, האם העובדה שאמרנו לטלקוד על הסרת המועמדות של המועמדת והם אמרו

שהיא לא פרשה וכל התכתובת הזאת שאפשר לראות אותה כאי הבנה אולי, לא מחזקת דווקא את תום הלב של טלקוד מהבחינה הזאת?

עו"ד חיים הרציג: הם באמת לא ידעו?

עו"ד ירון מאיר: באמת לא ידעו.

עו"ד חיים הרציג: לי יש את החששות שלי, אני לא רציתי להיכנס לזה אבל אני אענה לכם. למי שממש חופר

בעובדות ורואה את ההתנהלות ואת הרצף, ההתנהלות מאד ברורה ולא הגיונית. לא רציתי להציג לכם את כל הרצף כי זה אורך זמן. המנכ"ל מבקש לא לראיין את העובדת בדיוק בצירוף מקרים בלי לדעת שהיא פרשה. וכשמבקשים את הטלפון שלה לראיון, אחרי שהוא אומר שהיא זמינה, ואין שום בעיה והיא כן יכולה, פתאום הוא אומר: היא בחו"ל, ואנחנו נדבר אתה מחר על הריאיון. ב-30 בדצמבר אומר המנכ"ל מחר נדבר אתה על הריאיון ונתאם אתה את הריאיון ונשלח לכם את הטלפון. זאת אומרת הם היו אמורים באותו מועד, ב-,30 לדעת על הסרת המועמדות. כי אם הם מדברים אתה על ריאיון היא הייתה צריכה להגיד:

מה פתאום אמרתי לעירייה שהסרתי מועמדות. אבל חמישה ימים אחר כך, כאשר הם מחליפים את המועמדת הם לא אומרים שזאת הסיבה. הם לא מזכירים על זה מילה, והם לא טוענים את זה והם גם לא טוענים את זה חצי שנה אחרי.

עו"ד ירון מאיר: אבל למה שטלקוד תעשה את כל זה בשביל תרגיל, אם יש להם מועמד אחר שהם יכלו להציג

ובסופו של דבר הם הציגו?

עו"ד חיים הרציג: קודם כל אנחנו לא יודעים אם יש את המועמד. אנחנו יודעים שב-5 בינואר בלית ברירה היא

נתנה אותו, למרות שלא רצתה לתת אותו. או שהיא לא רצתה לתת אותו כי הוא יקר לה או עמוד 30 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

טוב לה מידי והיא רצתה לתת אותו למקום אחר או שהיא לא רצתה לתת אותו כי במועד ההגשה כשהיה צריך לתת אותו הוא לא היה זמין והיא הצליחה לארגן שהוא יהיה זמין במאמץ רב רק ב-5 בינואר. אנחנו לא יודעים את כל הדברים האלה, גם אין דרך להוכיח וגם זה לא משנה מה טלקוד תגיד היום בדיעבד. העובדה היא שהיא בחרה במודע להגיש שתי מועמדות עם לקוח אחד, בשיטת מצליח, וכשתפסו אותה בקלקלתה ואמרו לה שתיפסל, אז הם התחילו להתפתל. עכשיו הם טענו אנחנו מבקשים שתתנו לנו ניקוד למרות שלא נתנו שני לקוחות. אתם חושבים שזה תום לב? אני חושב שלא. הם ניסו להיתמם, הם ניסו ללכת בין הטיפות. מצד אחד לא להגיד אנחנו יודעים שהיא הסירה מועמדות, מצד שני לא להגיד אנחנו לא יודעים, כי כל אחת מהטענות האלה הייתה פוגעת בה, ופשוט הלכו בין הטיפות וביקשו משהו שלישי. ביקשו תנקדו אותנו לא לפי תנאי המכרז, ועל זה עניתם להם שאי אפשר.

רו"ח ליטל פחטר: אנחנו באיחור, בוא נתקדם כי הזמן שלנו מוגבל. יש עוד דברים? יש עוד שאלות לחברי

הוועדה?

עו"ד חיים הרציג: בהחלט. אבל מכיוון שזו הטענה המרכזית, אז אני כן רוצה למצות אותה, ואני כן רוצה

לוודא שאתם מבינים. הטענה המרכזית היא זאת שמוצגת עכשיו. שבכל מקרה הנסיבות של ההחלפה הן לא רלוונטיות. זה מעבר לכל מה שאמרתי קודם שרק היה בא להראות לכם את הסתירות ואי ההתאמות שיש במענים של טלקוד. אבל מלכתחילה צריך להגיש הצעה כשרה.

אי אפשר להגיש הצעה פסולה או הצעה עם שתי מועמדות שדינה להיפסל, בוא נגיד את זה בצורה מדויקת, ואחר כך להשתמש באירוע מאוחר שלא רלוונטי להחלטה שלה להגיש שתי מועמדות כדי להצדיק את ההחלפה. מה גם שכמו שאמרתי הם אפילו לא הסתמכו על זה. כל הדיון על כוח עליון ומה ששני שאלת אותי אם צמית לא צמית, כל הדיון בכלל, ואני מזמין אתכם לבדוק פסיקה, ואני מזמין אתכם למצוא מקרה אחד כזה, כל הדיון על החלפת מועמד, אם בכלל קיים בפסיקה, במקרה של כוח עליון ובמקרה שאינו בשליטת המציע, הוא רלוונטי כשהמועמד כשר, אדם שהוא בסדר, ועומד בתנאים. הבעיה היא כאשר המועמד חלה או התפטר או מת, והחברה אומרת אין לי ברירה. דרך אגב להסיר מועמדות זה לא מוות ולא מחלה ואפילו לא התפטרות, אבל אני שם את זה בצד. כי גם אם היה מדובר במחלה, עמוד 31 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

כשמישהו כשר חולה במחלה קשה שלא מאפשרת לו, אז באה החברה ואומרת אין לי ברירה, אני רוצה להחליף את הכשר בכשר אחר שהוא לא פחות טוב ממנו.

עו"ד ירון מאיר: חיים אתה בונה את הכל על הטענה שהיא לא הייתה מועמדת כשרה.

עו"ד חיים הרציג: נכון.

עו"ד ירון מאיר: אבל אתה בעצמך מודה בכך שהיא לא הייתה לא כשרה אלא פשוט הסיכוי, כמו שאתה

מעריך אותו, לקבל את מקסימום הנקודות עם לקוח אחד הוא היה נמוך.

עו"ד חיים הרציג: זה לא אני מעריך.

איתי פנקס-ארד: אני מבקש עכשיו לתת לעו"ד הרציג לדבר בלי הפסקה. אני מבקש מחברי וחברות הוועדה,

מהאורחים ואנשי האגף, היועצים, לא לשאול יותר שאלות אלא רק בסוף דבריו של עו"ד הרציג. חשוב לנו לשמוע את הדברים האלה ותאמין לי עו"ד הרציג, אנחנו קוראים את החומרים, אנחנו ישבנו הרבה על הסיפור הזה. זה חשוב לנו, אנחנו שוקלים בכובד ראש ואנחנו גם מקשיבים לך עכשיו.

עו"ד חיים הרציג: אז אני העליתי את הטענה שההחלפה לא רלוונטית. אני רוצה להגיד כמה משפטים על הפרת

שוויון. נכון שזה משהו שהוא סמי משפטי אבל חשוב לי בכל זאת להגיד את זה. אני השתדלתי לא להיות משפטי מידי. חברת מלם טרחה והגישה שני מועמדים שיש להם שני לקוחות לכל אחד מהם, ועומדים בדרישות. טלקוד לא עשתה את זה. אם התוצאה של זה היא פסילת הצעת טלקוד או אמורה הייתה הצעת טלקוד להיפסל יש פה הפרת שוויון כלפי מלם שטרחה ועמדה בדרישות. הפרת שוויון נוספת היא הפרה מול מציע פוטנציאלי, מול חברה. יכולה להיות חברה כלשהי שלא היה לה במועד ההצעה, באותו עיתוי אפילו, יכול להיות שחודש אחר כך יכול היה להיות לה, באותו עיתוי לא היה לה מועמד עם שני לקוחות שהיא יכלה להגיש, ולכן היא אמרה לעצמה אני לא אגיש כי אני אפסל, כי לא יהיו לי שני לקוחות, כי אני לא אוכל לקבל 70 ואני לא אעבור ולא הגישה הצעה. גם מול אחד כזה שאולי לא הגיש הצעה יש הפרת שוויון. ויש הפרת שוויון מול כלנית כרמון, שאין לי פה כל כך זמן, רציתי להקריא לכם מהפרוטוקול של וועדת מכרזים מה-14 בינואר, שהיה עם כלנית כרמון איזשהו עניין אחר שהיא ציינה בהצעה שלה, לא את השינוי הזה של מועמדים. אבל הלוגיקה עמוד 32 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

של ההחלטה שלכם היא זהה, אתם כתבתם: לא ניתן לעדכן את הצעת כלנית למכרז.

המציעים אינם רשאים לעדכן את הצעתם למכרז לאחר המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז ומשכך יש בזה כדי להביא לפסילת ההצעה ולא ניתן לקבלה. תראו את הציטוט המלא שם אני לא רוצה לבזבז זמן. אני רק אומר, כשאתם הוועדה כותבים, העניין שלנו הרי לא הגיע לוועדה, שעדכון הצעה אחרי מועד ההגשה מביא לפסילה והוא פוגע בשוויון, אז גם עדכון ההצעה של החלפת המועמדת פגע בשוויון. כשאתם שאלתם אותי קודם מה היה, ואני רוצה לענות לעניין הזה כי אני מבין שהוא מטריד אתכם, למרות שהוא על הזמן שלי, כשאתם שאלתם: יכול להיות שאם היא הייתה מתעקשת על המועמד הוא היה מקבל ,70 הסיכוי המאד, מאד זניח הזה כבר לא רלוונטי היום כי היא לא התעקשה, היא לא עשתה את זה, ואתם לא אפשרתם את זה וכל זה לא קרה. אבל אי אפשר היום בדיעבד להגיד על מועמד שכבר הוחלף, שאולי הוא היה מקבל ציון .70 את האולי אתם אומרים לא אני, כי אתם אומרים אולי היינו נותנים לו ציון מושלם. אבל הוא הוחלף, אז אי אפשר לדעת אם הוא היה מקבל ציון מושלם ולכן אי אפשר על בסיס זה לקבל החלטה. וזה גם עונה למה שנשאלתי בשאלה האחרונה.

הדבר האחרון שאני אגיד על העניין הזה הוא בנושא טענת השלמת המסמכים שהיא גם כן טענה מצחיקה בעיני. השלמת מסמכים, אני מפנה אתכם לסעיף 2.9 במכרז שלכם, הוא מדבר על דברים אחרים. כוועדת מכרזים אתם יודעים מה זה השלמת מסמכים. בהשלמת מסמכים הכוונה להשלמת מסמכים דקלרטיביים שמעידים על מצב קיים. אין הכוונה להחלפת מועמד, ולא להשלמת מסמך שבאה למנוע פסילה. והדבר הכי מעניין הוא שיש לעירייה פרוצדורה מאד מסודרת לעניין השלמת מסמכים. ב-29 באוגוסט הייתה פנייה מאד מסודרת של גב'

אביטל רזניק אל יו"ר הוועדה, אליכם, ובפנייה הזו נתבקשה השלמת מסמכים ממלם וכלנית בעניין טכני, והוועדה אישרה את זה על בסיס מה שהוצג שרוצים להשלים, ודבר כזה לא קרה עם טלקוד. החלפת המועמדת הייתה 4 חודשים לאחר מכן. לא הייתה פנייה כזאת ולא הייתה החלטה כזאת, לא הייתה פרוצדורה כזאת. מעולם לא אמרה העירייה בנקודת הזמן הזאת אני עושה השלמת מסמכים, אז זה עונה לזה מכל ההיבטים.

עמוד 33 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

אני עובר לטענה אחרת. אני אעבור על הטענות האחרות ממש מהר כי אין לי זמן. טענה נוספת היא טענת המועמדת הראשית והחלופית. יש פה ציטוטים איך טלקוד הציגה בהצעה פעם אחר פעם, וגם בתשובות לשאלות שלכם, שזו מועמדת אופציונלית. יש מועמדת אחת אריאלית שהיא המועמדת הראשית, וזו מועמדת אופציונלית. שתיהן מועמדות שלא היו להם שני לקוחות. אריאלית היא הראשית, ועליזה יצחקוב, זאת שבסוף הוחלפה, היא המועמדת האופציונלית רק למקרה בו הראשית תימצא כבלתי מתאימה לדרישותיכם. כלומר, חברת טלקוד גם הגדירה באילו נסיבות היא הופכת להיות מועמדת ואלידית, וגם כשרצו להזמין אותה לריאיון היא כתבה, שהשילוב למענה הוא רק אופציונלי למקרה שאריאלית לא מתאימה. השילוב מלכתחילה, ההצעה שלה הוא רק למקרה הזה. וכך הלאה, וכך הלאה. גם

היועצת המשפטית של טלקוד כותבת: מנהלת הפעילות ומנהלת הפעילות החלופית. זאת

אומרת היא מגדירה את שני השמות. אחת היא מנהלת הפעילות, קרי זו שמוצעת לעירייה, היא מנהלת הפעילות. השנייה היא החלופית. וגם ההחלפה בוצעה למועמדת החלופית. עכשיו ברור שמדובר בהסתייגות והתניה על תנאי המכרז, כי תנאי המכרז לא הרשו דבר כזה, לא הרשו ראשי וחלופי. אני כבר עונה לטענה שיטענו שזה לא הצליח להם בסוף, שהרי בסוף מי שעושה את העבודה, ככה סיפרה טלקוד, זה אותו מחליף. אבל הניסיון הוא פסול, וצריך לקבל לעניין הזה חוות דעת משפטית. עצם הניסיון להעמיד את העירייה במצב בו מנסים בשיטת מצליח לייצר מצב שלמועמד אחד יהיה סיכוי גבוה יותר להיבחר, בגלל האופן שבו הוא מוצג, גם אם הניסיון כושל בסוף הרי שהוא פסול והוא פוסל. כשהעניין הועמד לאחר מכן בפני טלקוד, וטלקוד נתנה את התשובות שלה, היא השיבה כי לא התכוונה שזה יהיה אופציונלי, אלא כי מדובר במילים חופפות מועמדת ראשונה, מועמדת שנייה. אתם רואים את הטקסטים, הם עומדים בפניכם. יש פה כוונה מאד ברורה, יש פה בקשה לראיין את המועמדת האופציונלית, יש פה הגדרה באילו נסיבות הם מבקשים שהיא תהיה בתור המועמדת החלופית. הם אומרים אין טעם לראיין, זה חסר ערך. להגיד בדיעבד כי מדובר בשני מועמדים במעמד שווה, והם לא אמרו שום דבר אחר, טענה כזו שנטענת בדיעבד זו טענה שסותרת את הטקסטים. ומכיוון שמבחינה משפטית הניסיון פוסל, אז גם על הדבר עמוד 34 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

הזה צריכה ההצעה להיפסל, אני עובר הלאה.

טענה נוספת היא בעניין התמחור. בנושא התמחור אין לי באמת הרבה זמן אז אני אגיד ממש, ממש מהר. לגבי עניין התמחור בית המשפט כתב בפסק הדין שלו בזמן שהוא החזיר את ההחלטה לוועדה, כי הבדיקה שנעשתה בשימוע שנערך לחברת טלקוד לא עמדה ברף הבדיקה המחמיר לעניין הזה, וגם ציין במיוחד במקרים שנראה על פניו שההצעה היא חסרת סבירות מבחינת המחירים. כלומר, בית משפט מביע את דעתו שעל פניו, הדברים לא נבחנו עד הסוף והם עכשיו נבחנים בוועדה. אבל על פניו אומר בית המשפט ממה שהוצג בפניו שההצעה נראית חסרת סבירות מבחינה תמחירית ולכן הוא מבקש מהוועדה לא להסתפק בבדיקה שהיא עשתה ולבחון את הדברים שוב לעומק. לאמירה הזאת של בית המשפט יש משקל. זו אחת משתי הטענות העיקריות שבית המשפט מבקש שהוועדה תדון בו בנוסף לנושא שתי המועמדות. כלומר, הוא רואה בטענה הזאת טעם. הצגנו פסיקה שמראה כי הצעה עם סעיפי אפס רבים מאוד היא הצעה תכסיסנית ומשכך היא פסולה. יש פה רשימה של דברים שנקבעו בפסק הדין של האחים כאלדי, זו אחת הפסיקות שהצגנו שמצוטטת גם בהרחבה בעתירה וגם בניירות. הקביעות האלה אינן קביעות שיוחדו לנסיבות הספציפיות של פסק הדין ההוא, כי טלקוד מנסה להגיד על זה, אבל שם היו דברים קצת אחרת. זה לא רלוונטי לקביעות האלה.

הקביעות האלה לא דיברו על הנסיבות. הם לא אמרו בגלל נסיבות כאלה וכאלה אנחנו קובעים ככה וככה. לא, אלא מדובר בקביעות שיוצרות הלכה, כדרכם של פסקי דין של בית משפט עליון. הלכה מתייחסת למה שנכתב בהלכה, ולא מתייחסת לנסיבות הספציפיות של פסק הדין אחרת זה היה רק פסק דין. בפסק הדין יש כל מיני קביעות, אני אתייחס רק לאחת, כי אין לי זמן להתייחס לכולן. אפילו דבר שהוא כאילו קטן, שאומר בית המשפט העליון שגם כשמציע חוסך לעצמו את המאמץ בלתמחר את כל הסעיפים, זה לבד מהווה פגיעה בשוויון. מציע לא יכול להחליט לעצמו שהוא מתמחר באפס את הסעיפים ולהציע מחיר גלובלי הכולל הכל. למשל בנושא תחזוקת המחשבים המציע היה צריך לתמחר לפי כמות חלקי חילוף, עלות לכל חלק חילוף, ותדירות התקלות. מציע צריך להתאמץ ולתת מחיר שהוא יכול לעמוד מאחוריו. מציע שפוטר את עצמו בלתמחר באפס כמות גדולה של עמוד 35 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

סעיפים, הוא מציע שחסך לעצמו את העבודה שנדרשה ממנו. זה לבד, כותב בית המשפט, מהווה פגיעה בשוויון. מעבר לדברים חמורים יותר שנכתבים פה, שזו הצעה לא רצינית, זו מניפולציה, זו תכסיסנות. בית המשפט כותב שחלק מפרטי ההצעה לא מתומחרים או מתומחרים בצורה מלאכותית וזו תכסיסנות פסולה, וזה פסול בחוסר תום לב וכו'. כלומר, אני מבקש תסתכלו על קביעות פסק הדין, תעמידו אותם מול מה שבית המשפט שלנו אמר כשהוא החזיר את זה לוועדה, ושנראה שההצעה היא חסרת סבירות ואני חושב שזה לבד מאפשר לקבוע שההצעה תכסיסנית.

רו"ח ליטל פחטר: אציין כי אנחנו צריכים לסיים.

עו"ד חיים הרציג: אני רוצה להתייחס למה שטלקוד ענתה, אז אני אומר בנוסף, שיש פה את הנושא של רכיב

פעילות אתרי מינהל-קהילה, שם אנחנו הראינו בעתירה שהתמחור של טלקוד יוצא 3,300 שקל לחודש וזה מתחת למחיר מינימום וכו'. בבית המשפט טלקוד התעלמה מזה. מה היא כותבת כיום אליכם, לפני שבוע? היא כותבת, ותראו את הציטוט שיש פה, אני לא אקריא אותו, היא כותבת בשורה השלישית: העבודה מבוצעת באמצעות כ"א שהוקצה למימוש ההתקשרות בתחום החינוך. זאת אומרת שהיא אומרת אני מתמחרת את המשרות האלה מכ"א שהוקצה לדברים אחרים. אין פה עלות נוספת, אין פה 4 משרות נוספות ולכן יכולתי לתמחר את זה בעלות נמוכה. אבל זה סותר את הדרישות שלכם. אתם דרשתם במכרז שיוקצו 4 משרות מינימום לפעילות הספציפית הזאת בנוסף למשרות לשאר הפעילויות, והם אומרים אנחנו נעשה את זה באמצעות המשרות שהוקצו לשאר הפעילויות. זו התשובה שלהם מלפני שבוע. טלקוד סותרים את עצמם שכן בהבהרה שאתם ביקשתם מהם: אנא תבהירו שככל שהעירייה תבחר לממש את האופציה אז אתם תגדילו את המחויבות ב-4 משרות,

טלקוד השיבו: אנחנו מבהירים, אנחנו נגדיל ב-4 משרות. מדובר באותן ה-4 משרות שעכשיו

הם אומרים שהן כלולות בפעילויות האחרות כדי להסביר את המחיר שלהם. מדובר בפער של 8 או 7 מיליון ₪ מהאומדן שלכם, רק שתבינו כשאנחנו מדברים על הצעה הפסדית ועל מיליונים או לא מיליונים. רק מהסעיף הזה שעכשיו הם מודים שהם לא תמחרו את ה-4 משרות.

עמוד 36 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

זה בעניין הטענה הזאת, בנוסף, רצינו להראות לכם פה, ממש במשפט, שטלקוד בעצמה, גם כששאלו אותה וגם כשפנו אליה לא התכוונה לתת לכם פה משהו חדש ולכן התמחור שלה, רצינו שתבינו שהתמחור הוא לא סתם. רצינו להפנות אתכם לשאלות בקובץ ההבהרות של טלקוד, ממורקר באדום. תחזרו לשאלות האלה. כאשר פעם אחר פעם אתם שואלים אותם:

האם ברור לכם שאתרי מינהל-קהילה נכללים בתחולה כי לא התייחסתם לזה? הם משיבים:

בטח. אחר כך אתם פונים אליהם ואתם אומרים, אתם התייחסתם למוקד שנמצא אצלכם, אבל אתם מבינים שצריך מוקד בעירייה? כי אתם לא כתבתם ככה, אתם התייחסתם למה שקורה אצלכם עד היום. אז הם משיבים: בטח. אחר כך פונים אליהם בשאלה ,12 שוב:

אתם מתארים יחידות בטלקוד, אבל אתם צריכים להבין שזה מוקד בעירייה. הם משיבים:

הבנו. אחר-כך עוברים לשאלה .18 וכל פעם אתם אומרים להם שאלה, שאלה, וכך בכל השאלות: מהמענה שלכם מובן כי מה שקיים הוא שיהיה ואינכם מתייחסים לדרישות החדשות של המכרז, והם משיבים הכל בסדר. וכך הם אמרו לכם גם בשימוע, וככה הם אמרו על התמחור ובכל נושא אחר שעלה. עכשיו השאלה היא האם העירייה בוחרת במציע שפועל בשיטת מצליח, כותב על הכל בסדר כששואלים אותו. אבל מהמענה שלו ומהתמחור עולה כי ההצעה שלהם לא מבוססת על מה שדרשתם. העובדה שהיום הם טוענים שיספקו את כל הדרישות, לא מבטיחה כלום, שכן במכרז שהתקיים בשנת ,2006 וגם אנחנו השתתפנו בו, הם זכו בגלל מחיר זול ואחר כך לא סיפקו לכם את השירותים הנדרשים, והחלטתם לעבור אלינו, כי אנחנו היינו כשיר נוסף. כעת זה שידור חוזר, זו שיטת עבודה.

אופירה יוחנן-וולק: תודה מר הרציג.

עו"ד חיים הרציג: אני מודה לכם מאד על הזמן. אני מבקש מכם מאד, מאד, אחרי שתשמעו את טלקוד, בטח

אם יש לכם סימני שאלה, בטח לאור הגבלת הזמן, שבמידת האפשר תאפשרו לנו להתייחס.

זה מאד חשוב לנו, אנחנו כבר אחרי תיק, אני מקווה שלא נגיע לתיק נוסף, אני חושב שזה שווה לשני הצדדים לחסוך הגשת תיק לבית המשפט שוב. כלומר, אם תשכנעו אותי שאני טועה אני אחסוך את התיק ולא אגיש שוב עתירה לבית המשפט, וכמובן אם אני אשכנע אתכם זה יחסוך את העתירה.

עמוד 37 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

רו"ח ליטל פחטר: תודה. אנחנו ניפרד מנציגי מלם אלא אם כן יש פה עוד שאלות.

אריאל אברג'ל: אתם צריכים את המצגת שנעביר לכם?

עו"ד שני לוי-גצוביץ: כן. אנחנו נשמח לקבל את המצגת שהוצגה היום. עורך דין הרציג, יש לי שאלה קטנה

ברשותך. בהכנה לישיבה הזאת היועץ של המכרז אמר שיש בעיה להגדיר את ההצעה של טלקוד כהצעה תכסיסנית. דורון, תוכל להתייחס לנקודה זו?

דורון זמר: לפחות להבנתי הצעה תכסיסנית או הצעה שעושים בה הסטת מחירים, זו הצעה שיש

למישהו איזושהי זכות להרוויח משהו מעצם זה שהוא העמיס את הכסף במקום אחד ולא במקום אחר, וככה יוכל להגדיל את היקף ההתקשרות בעתיד, וזאת מבלי להתייחס לטענות האחרות של עו"ד הרציג בעניין פגיעה בשיוויון וכו'. אבל מה שעשו טלקוד הוא קאונטר פרודקטיב לטלקוד, מאחר שבתי הספר לא גדלים, ואילו, הציוד בעירייה גדל בקצב גבוה מאד, במיוחד עכשיו עקב הקורונה. כך שבעצם ההצעה של טלקוד היא ההפך מתכסיסנית, אלא נראית כאילו הם ירו לעצמם ברגל. העלינו בפניהם, גם במהלך השימוע, שבאתרי קהילה אנחנו מתכוונים להגדיל את הציודים וגם בחינוך, כמו שאנחנו רואים, מחלקים 150 אלף מחשבים והרבה מהם הולכים לתל-אביב, אז תכסיסנות לא הייתה פה. תכסיסנות הייתה אם הם היו מעמיסים את כל הכסף על הציוד כי הם חושבים שהציודים יגדלו ולא מתמחרים את האתרים. אני לא מבין איפה התכסיס פה.

עו"ד חיים הרציג: אני אענה לך בשני סעיפים. סעיף אחד זה שלתכסיסנות יש הרבה מאד היבטים, זה לא רק

מה שאתה תיארת. תכסיסנות מבחינה משפטית זה אוסף גדול של מקרים. אגב, טלקוד בתשובה שלהם אומרים שיש רק שני מקרים שהם תכסיסנות, זה לא נכון. הפסיקה שהבאנו, וממה שציטטתי לפני רגע, מדברת על תכסיסנות גם בנסיבות אחרות, לרבות מקרה בו מתמחרים סעיפים רבים במחיר אפס. זה לא חייב להיות מה שטלקוד טוענת או מה שאתה הצגת.

איתי פנקס-ארד: צריכה להיות איזושהי תועלת בתכסיסנות. תכסיסנות לא באה לשמה.

אריאל אברג'ל: התועלת שהם זכו, זו התועלת.

דורון זמר: אריאל זה שהם לקחו שקל והזיזו אותו מסעיף א לסעיף ב, זה לא שינה את העלות הכוללת

עמוד 38 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

להשוואת ההצעות.

אריאל אברג'ל: הם עשו תמחור חסר. הם לא הזיזו שום דבר. תאמין לי אנחנו מכירים את המחירים, אין דבר

כזה אפס. אתה ראית את הפערים. שני המציעים שהפסידו קרובים אחד לשני, וטלקוד נמצאת בפער עצום מהם. נראה לך הגיוני?

דורון זמר: לנו נראה הגיוני שהם קרובים לאומדן של העירייה, אתם הייתם נורא רחוקים ממנו.

עו"ד חיים הרציג: אבל זה בדיוק העניין. צריך לזכור שהיו פה שני מציעים ששניהם חזקה עליהם שניסו לזכות.

הם ידעו שהם מתחרים באחרים. אף אחד לא יגיש מחיר גבוה מתוך כוונה לא לזכות. כאשר שני מציעים בלתי תלויים, מתמחרים במחירים דומים, למרות השוני ביניהם שכן, מלם חיה ממכרזי מיקור חוץ, ואילו טלקוד הוא חברה של תחזוקת מחשבים שלא מתעסקת במיקור חוץ לפי ,SLA זה אומר דרשני. זה לא הביזנס שלה. הביזנס שלה זה בדברים הקטנים וזה לא המכרז שאתם דרשתם.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: אבל מדובר באתרים שטלקוד תחזקה אותם במהלך תקופה מאד ארוכה מכוח המכרז של

מפעל הפיס. נכון שיש שוני קטן בדרישת המוקד לאתרים, בדרישות של העירייה מבחינת המכרז, אבל זו כן עבודה שהיא ביצעה, והיא מכירה אותה, כבר הרבה מאד שנים בעיריית תל-אביב.

עו"ד חיים הרציג: מדובר ביותר משוני קטן, ואתם כתבתם שאתם לא מרוצים מהעבודה שלה בעיריית תל

אביב.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: לא. אנחנו אמרנו שאנחנו רוצים לשדרג את השירות שניתן על פי חוזה של מכרז משרד

החינוך, לא שאנחנו לא מרוצים מהעבודה שלה שם.

עו"ד חיים הרציג: כתוב גם בפרוטוקול שאתם לא מרוצים, ואחר כך אתם מסבירים למען ההגינות שהסיבה

לכך אינה דרישות גבוהות שדרשו ממנה, אלא לא מרוצים מהשירות, זה כתוב בפרוטוקול.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: לא, לא, אז כנראה אתם לא הבנתם.

אריאל אברג'ל: שני, בכנס ספקים העירייה אמרה: אנחנו רוצים שירות כמו שאנחנו מקבלים ממלם, ולא כמו

שאנחנו מקבלים כיום.

עו"ד חיים הרציג: זה כתוב גם בפרוטוקול.

עמוד 39 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

עו"ד שני לוי-גצוביץ: זה בסדר גמור, ולכן העירייה יצאה במכרז משלה ולא המשיכה לעבוד דרך המכרז של משרד

החינוך, כי במכרז משרד החינוך הדרישות וה-SLA שונים מהדרישות שאנחנו הצבנו במכרז של ה-8026 שדרש גם Help-Desk שמשרת רק את העירייה. אבל זאת לא הייתה הנקודה.

אנחנו מדברים כרגע על הצעה תכסיסנית ועל השיפטינג - ממקום שבו מספר בתי הספר שהוא קבוע, שהוא מוגדר, ששם אין להם רווח גדול, קשה נורא לעשות הצעה תכסיסנית. הצעה תכסיסנית זה כשאני מציעה עכשיו מחיר של 10 שקלים לברזל ואני יודעת שאת הברזל הזה הגם שבאחוז השקלול הוא קיבל רק 6 אחוז והוא שולי והוא קטן, אני יודעת שיצטרכו ממנו כמות מאד גדולה. וזו הצעה תכסיסנית, ויגיד לך את זה גם עורך דין הרציג. עכשיו אנחנו לא מצליחים להבין איך במכרז שלנו, שנבנה בצורה קצת יותר מתוחכמת אפשר לעשות הצעה תכסיסנית, ופה אנחנו היינו רוצים כן לשמוע אתכם.

עו"ד חיים הרציג: אני אומר שוב, קודם כל הצעה תכסיסנית זה לא רק הנסיבות שהצגתם, אני מפנה אתכם

לפסיקה, תכסיסנות היא הרבה מאד דברים. עכשיו אתם שואלים אותי מה לחברה היה להרוויח? אז קודם כל זה שהיא זוכה בהצעה נמוכה. ומה היא תעשה אחר כך? היא תבוא אליכם אחר כך, כשאתם תבקשו ממנה 150 אלף מחשבים ולא 12 אלף, והכמות תגדל פי ,10 אז הם יגידו יטענו שאלו נסיבות חריגות. הם לא יגידו את זה היום. היום אם תשאלי אותם הם יגידו שהכל בסדר. אבל זה מה שעושים מציעים. כמו שאומרים בעגה מקצועית, יגיד לכם את זה דורון היועץ שלכם, ככה פותחים מטריה. אומרים אחר-כך, שאלו נסיבות לא צפויות, שכשהם תמחרו באפס, למרות שאמרתם שהכמויות לא מחייבות, הם חשבו שיהיה פלוס-

מינוס גידול קטן. לא תיארו לעצמם שזה יהיה פי .10 אם זה פי 10 אי אפשר לספק במחיר אפס כי הם מפסידים הרבה כסף, זה כבר לא כסף קטן.

דורון זמר: הם יעמדו מאחורי ההצעה שלהם גם כשיהיה גידול.

עו"ד חיים הרציג: אבל דורון זה היתממות. ברור שכאשר שואלים חברה בשימוע, ואם היא אומרת לא, היא

נפסלת, היא תענה את התשובה שתגרום לה לא להיפסל.

דורון זמר: מה היא יכולה לעשות אחרי שהיא אמרה בשימוע שהיא לא הבינה, שאלנו אותם.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: אבל סליחה, גם במכרז הזה יש לנו מנגנוני קנס-פרס, וגם במכרז הזה אנחנו יכולים לקנוס

עמוד 40 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

כפי שמלם יודעת, כי אנחנו יודעים לעשות יפה מאד. אם הם לא יתנו לנו את ה-4 טכנאים האלה, שני טכנאים פלוס שני מנהלים במוקד התמיכה למינהל הקהילה, אז ברור שאנחנו נקזז להם את זה. ומעבר לזה, אם אנחנו מסתכלים על פערים מהאומדן, אז ההצעה של טלקוד שהיא 36 מיליון ש"ח, תצרף לה עוד את ה-,8 הם מגיעים לאומדן. הם עדיין לא ב-67 מלש"ח לעומת ה-,36 יש פה פערים מאד גדולים גם עבור הצעה תכסיסנית.

עו"ד חיים הרציג: אז אני אומר עוד פעם, אתם נתפסתם לתוך הצעה תכסיסנית, שימו לב לכל הטענות.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: אנחנו חוזרים לאן שבית המשפט הפנה אותנו. בית המשפט הפנה אותנו: .1 להחלפת מנהלי

הפעילות .2 להצעה תכסיסנית מבחינת המחיר 0 ₪ ו-0.1 ש"ח.

עו"ד חיים הרציג: קודם כל הוא הפנה אתכם לכל שאר הטענות, והדגיש את שני אלה. ואני חושב שבית המשפט

אמר, תדונו בכל הטענות. דבר שני, כשבית המשפט הפנה אתכם לטענת התכסיסנות הוא לא אמר תכסיסנות בגלל העמסת מחירים של מחירי אפס האלה. הוא אמר את המילה תכסיסנות באופן כללי, ותכסיסנות באופן כללי, הפסיקה של בית המשפט העליון שהצגתי מגדירה כתכסיסנות גם ריבוי מחירי אפס גם מציע שחוסך לעצמו את התמחור, גם מציע שמגיש הצעה לא במבנה שהמזמין ביקש ממנו. זאת הפסיקה, זאת פסיקת העליון. אי אפשר לגזור ממנה רק פסיק אחד, לעצום את העיניים מכל שאר הדברים ולהגיד אני שואל רק לעניין של התכסיסנות הזאת. וגם כששאלתם, לפינה הקטנה הזאת, מתוך המטריה הגדולה של תכסיסנות, ולדעתי אתם צריכים לשקול את כל המטריה. אבל גם כששאלתם על הסוג הזה של תכסיסנות מה לחברה היה להרוויח, עניתי לכם מה היה לה להרוויח.

לא מחליטים אם לפסול הצעה לפי מה שחברה אומרת בשימוע או לפי מה שיהיה בעוד שנתיים כשתוכלו אז לקנוס אותה. לפי זה לא יהיו בדיני מכרזים פסילת הצעות נמוכות, כי תמיד מציע ההצעה יגיד שהיא בסדר.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: עו"ד הרציג תודה רבה. תעביר לנו בבקשה את המצגת.

רו"ח ליטל פחטר: תודה רבה לכם, להתראות.

נציגי מלם עוזבים את הדיון

עמוד 41 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

נציגי חברת טלקוד מצטרפים לדיון : בן ציון הבר ועו"ד אריאלה קרולי

רו"ח ליטל פחטר: שלום, אנו מתנצלים על פער הזמן בין הזמן שזומנתם לזמן שנכנסתם לוועדה. מציגה את

הנוכחים. בבקשה תציגו את עצמכם.

עו"ד אריאלה קרולי: שמי עורכת דין אריאלה קרולי, אני מייצגת את טלקוד. נמצא איתי כאן בן-ציון הבר מנכ"ל

החברה.

רו"ח ליטל פחטר: אציין כי קיבלנו את כל החומר שהעברתם, קראנו.

איתי פנקס-ארד: אני מבקש שתציגי את הטיעונים ואח"כ אנחנו נשאל שאלות, יש אפשרות, אם את מעדיפה,

שאנחנו נתחיל בשאלות, אנחנו יכולים, אבל בעקרון בסוף הדברים שאת תגידי וככל שתחדשי יותר לעומת מה שכתבת ייטב כי ככה אנחנו נשמע דברים חדשים, כי מה שכתבת קראנו וגם דנו בזה וניתחנו ביחד ועכשיו אנחנו רוצים לשמוע אותך אצלנו.

עו"ד אריאלה קרולי: מקובל עלי, תודה לך. ושוב כל מה שאמרתי וכתבתי הכל בעינו עומד, אני רק אתייחס

לנקודות העיקריות כדי לחדד כמה דברים. אני אתחיל מהנושא של מנהל הפעילות, כפי שטענו במכתב הטיעון וביתר המסמכים, הייתה זו העירייה שפנתה לטלקוד, בפנייתה של הגברת רזניק אלינו מיום 25 בדצמבר וביקשה מטלקוד להציע מועמד נוסף שאותו ניתן יהיה לנקד עקב הפרישה של אחד המועמדים לתפקיד מנהל הפעילות. בדיעבד התבררו לנו שני דברים שלא ידענו במועד ההוא: .1 הפנייה אלינו התבססה על הידיעה של העירייה שבאותו מועד לא הייתה ידועה לטלקוד, ועל זה אני ארחיב בהמשך, שאחת המועמדות לתפקיד, הגב'

יצחקוב, אינה מעוניינת בתפקיד, קרי היא פרשה מהמועמדות למכרז.

אופירה יוחנן-וולק: מתי ידעתם את זה?

עו"ד אריאלה קרולי: ידענו על זה להערכתי, אין לנו תרשומת מדויקת של היום, אבל אני מעריכה שזה בערך

שבוע אחרי, בתחילת ינואר ,2020 בשיחה טלפונית של איתי סלע עם בן-ציון הבר כאשר איתי פנה, ורואים את זה גם במיילים, במועד מאוחר יותר וביקש לזמן את עליזה לראיון, קיבל את פרטי הקשר שלה ומסתבר שגם הוא התקשר אליה במועד יותר מאוחר. לאחר מכן הוא התקשר למר הבר ואמר לו: תשמע הגב' יצחקוב לא רוצה את התפקיד. ואז איך אומרים תפסנו את הראש, והבנו על מה דובר שבוע קודם כשאמרנו אנחנו לא יודעים על מה אתם עמוד 42 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

מדברים. עכשיו, העובדה שהגברת יצחקוב אמרה את מה שהיא אמרה לגב' וענונו כתובה בתצהיר של העירייה. זאת אומרת זו עובדה שלא אנחנו המצאנו אלא זאת עובדה שהוצהרה על ידי העירייה, ולצורך העניין היא לא שנויה במחלוקת. דבר נוסף שלא ידענו באותה עת, ורק בדיעבד גילינו, שהמכתב של הגב' רזניק שציינתי לפני רגע מתבסס על חוות דעתה של עורכת דין שמואלי מעודי מיום 24 בדצמבר שצורף בנספח ח' לתשובת העירייה שאומר את מה שהוא אומר, אני לא אחזור עליו. רק בתמצית - עו"ד מעודי סברה שבנסיבות העניין של הפרישה כמו שפורט שם, יש לפנות לטלקוד על מנת לאפשר לה להציע מועמד נוסף לתפקיד.

כיום, לאחר מעשה, אנחנו יודעים שלאחר שגם טלקוד ידעה, כי בנסיבות שפירטנו בטיעון ואני אחזור עליהם בקצרה כי הם באמת מהותיות והם לב העניין, אין מקום לפסול את ההצעה שלנו. אמנם לא מדובר באירוע שקורה כעניין שבשגרה, אך מצד שני זה גם לא אירוע מופרך, זה משהו שיכול לקרות. אנחנו עוסקים בכ"א, אנשים הם עצמאיים ולפעמים הם לא בדיוק עושים את מה שאנחנו רוצים, אין מה לעשות. אז הנסיבות המיוחדות הן:

1. שזו הייתה החלטה אישית ופרטית של הגב' יצחקוב.

2. היא קרתה אחרי המועד להגשת ההצעות. זאת אומרת טלקוד הגישה הצעה עם שתי

מועמדות שהיו תקינות.

3. זה היה בשלב בחינת האיכות, טרם שהיא רואיינה. טרם שנפתחו הצעות המחיר. כאשר

המועמדות שלה סוכמה אתה מראש, אנחנו לא הצענו אותה על דעת עצמנו. אנחנו הצענו אותה בהסכמה מלאה שלה. אני יכולה להגיד בסוגריים שגם הובטחו לה הבטחות כספיות עקב הקידום לתפקיד הזה. הפרישה הייתה ללא ידיעה של טלקוד, ללא המעורבות שלה וללא שליטתה. לא הייתה לה אפשרות מעשית לאכוף את זה בדרך לא לפני שהיא ידעה וגם לא אחרי שהיא ידעה. עובד שלא רוצה תפקיד הוא לא רוצה תפקיד. ואני גם חושבת שאף מעסיק לא ירצה להעסיק עובד בתפקיד שהוא לא רוצה. כל אלה ביחד מצטברים למצב של שינוי נסיבות שהוא בלתי ניתן לשליטה או מניעה והוא כמו כוח עליון. בנסיבות האלה כשכבר ידענו שבעצם חל שינוי מאוחר, כמו כל הטיעונים שטענתי לפני רגע, לבקשת העיריה הצגנו מועמד אחר את מר מישרקי, עברנו לשלב הכספי ומשם נסללה הדרך לזכייה. עוד אציין כי גם עמוד 43 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

מסמכי המכרז אינהרנטית צפו מצב של גמישות בכ"א, אמנם לא התייחסו לשלב המכרזי אלא לשלב אחרי הזכייה, אבל זה לא דבר שלא נשמע עליו מעולם. בדיעבד התברר לנו שהנושא הזה לא הובא באופן פורמלי לוועדת המכרזים באותה עת במישרין, אלא לעו"ד שמואלי מעודי. ובית משפט סבר שיש להביא את הנושא כעת לוועדת המכרזים, אני לא מחווה דעתי על פסקי דין, זה מה שכתוב בפסק הדין. אבל העמדה שלנו בפני בית המשפט שתוכנה של חוות הדעת של הגב' מעודי והתוצאה הסופית שבה ניתנה אפשרות לטלקוד בנסיבות המיוחדות להציע מועמד נותרת בעינה גם כעת משנדרשת הוועדה עצמה לנושא.

מבחינתנו לא השתנה שום דבר. כל ההצדקות שהיו קיימות אז מתקיימות גם היום. בתמצית אני אטען בקצרה, למרות שזה טיעון משפטי, זה טיעון מאד חשוב, שהנסיבות המיוחדות של המקרה שוב הסכמה מראש, העיתוי, פרק הזמן שחלף מהמועד שהצענו את הגב' יצחקוב ועד המועד שהיא נדרשה להתראיין, שינוי הנסיבות וכו', וכו', כל אלה, הנסיבות האלה ביחד עם המסגרת המשפטית שאתייחס אליה מחייבים בין אם במצטבר או בין אם לחילופין את

ההשלמה בדרך שבה נעשתה: ראשית, ההשלמה מכח סעיף 2.9 למכרז. אני לא ארחיב על זה,

הסעיף אומר את מה שהוא אומר, אני מניחה שהיועצים המשפטיים הסבירו לכם את זה.

זהו סעיף שקיים במכרז, אין מה להתווכח על תוכנו. כל המשתתפים במכרז מוחזקים כמסכימים לסעיף הזה. הסעיף הזה הוא סעיף שנקבע מראש, העיקרון קבוע מראש, הוא הדדי, הוא שיוויוני. ואגב נעשה בו שימוש גם לגבי כלנית, כאשר ניתן לה להשלים בשלב תנאי הסף, גם לגבי מלם - אמנם לגבי השלמת חתימה, אבל זו עדיין השלמה. ומשתתף במכרז לא יכול להגיד מתאים לי להשלים כשזה לגביי, ולא מתאים לי להשלים כשזה לגבי מישהו אחר. זה לגבי סעיף 2.9 שתוכנו מדבר בעד עצמו. בנוסף, קיימת אפשרות השלמה לא רק מכוח סעיף .2.9 למשל - מכוח תקנה (19א) לתקנות העיריות מכרזים, ובמקביל תקנה (20ה) לתקנות חובת המכרזים, ואני מצטטת: הוועדה רשאית להזמין בעל הצעה כדי לברר פרטים בהצעה, ופרטים אחרים הדרושים לה לשם קבלת החלטתה. הבירור ייעשה בידי הוועדה, וכאשר ייקבעו פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול. בעצם מה שקרה פה, זה שההצעה הפכה חסרה במועד מאוחר למועד ההגשה, בתנאי - אני מדגישה - שהוא לא תנאי סף. גם אם עמוד 44 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

הניקוד היה ניקוד סף - התנאי הוא לא תנאי סף. ועיקר העיקרים, שלא הייתה פה שום כוונה ליצור יתרון לא הוגן או פגיעה בשוויון. הנסיבות לא אפשרו לעירייה להשלים בעצמה את החסר. למשל יש מקרים של חוסר בכתב כמויות, שאז יש איזשהו מנגנון במכרז שקובע איך להשלים את המחיר החסר. פה העירייה אין לה צבר מועמדים שהיא יכולה להגיד X יכנס במקום הגב' יצחקוב, ולכן התבקשה הפנייה לטלקוד. ההשלמה הזאת התחייבה בעצם לשם הוצאה לפועל של מטרות המכרז. זאת אומרת העירייה, כדי להעמיד את עצמה ואת טלקוד במצב בו היא הייתה לולא אותו שינוי לא צפוי, כוח עליון, סיכול, איך שלא נקרא לו לצורך העניין - התחייבה הפנייה הזאת. עכשיו הפנייה הזאת, באופן שבו היא באה, לא פגעה

בשוויון. כפי שציינתי מקודם: א. זה בוצע גם לגבי כלנית, למשל נספח ז לתשובת העירייה.

בוצע גם לגבי מלם, בסוגריים אני מכניסה את נושא ההצעה המותנית של מלם לגבי מר סימון, אבל זה אולי בהמשך. והכי חשוב, מחוות דעתה של עו"ד מעודי עולה, שלולא הפסילה של כלנית - ייתכן שהיו פונים לכלנית שתשלים גם היא את הלקוח שהיה חסר לה, למרות שהייתה אבחנה בהחלט לגבי הנסיבות המיוחדות של פרישת העובדת בטלקוד. זאת אומרת, העיקרון של ההשלמה הופעל באופן שווה לגבי כל המשתתפים במכרז, ולכן יש להכיר בו.

לגבי פסיקת בתי המשפט, הפסיקה הגדירה השלמות בנסיבות שבמהותן היו דומות, לא במובן פרישת העובדת (זה, לצערי, אין לי מקרה דומה), אלא בנסיבות שבהם הוכח שלא היה יתרון בלתי הוגן, לא היה יתרון פסול, לא הייתה פגיעה בשוויון, לא הייתה כוונה או חוסר מכוון שתוכנן מראש, כאשר דובר בתנאי שהוא לא תנאי סף, והחשוב מכל: טרם פתיחת הצעות המחיר. זאת אומרת, בוודאי לא כוונה מראש של טלקוד, אבל גם לא של העירייה ש"הסתנוורה" מהצעת המחיר של טלקוד ולכן שמה קודם את המטרה ואז כביכול עשתה את הכל כדי להגיע אל המטרה. בשלב הזה העירייה הייתה מוחזקת כמי שלא יודעת את ההצעות, גם המשתתפים לא ידעו את ההצעות ולכן אין פה שום סיבה לחשוב על איזושהי "קונספירציה", "קומבינה", "מניפולציה" או משהו מהמשפחות האלה. העובדה שנאמר שלטלקוד היה אינטרס לבצע את ההחלפה - בוודאי שהיה לה אינטרס. מהרגע שהתברר לה שהיא נותרה רק עם מועמד אחד זה היה הדבר המתבקש. אבל טלקוד פעלה מכוח הנחיית עמוד 45 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

העירייה כאשר הגב' רזניק פנתה ואמרה: הנכם מתבקשים להציע מועמד אחר. מה הייתה אמורה טלקוד לעשות? לבקש מהגב' רזניק חוות דעת משפטית שזה על דעת הוועדה, לחקור ולדרוש? ההנחה של טלקוד היא, שחזקת התקינות המנהלית עומדת לעירייה, וההנחה שהאנשים שפועלים מכוח העירייה פועלים כדין. במקרה הזה ההשלמה גם הייתה מחויבת המציאות וגם התבצעה במשורה. העובדה שניתנת סמכות השלמה גם לא מגיעה למצב של טיעוני האימים של חברי עו"ד הרציג על הרס דיני המכרזים עקב הפתח האדיר שנפתח להצעות מניפולטיביות ורמאיות. זה מזכיר לי את הטיעון של אחת העותרות בעניין ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי שאמרה לנשיאה חיות, ש"מבצר הדמוקרטיה נופל".

ואמרה לה הנשיאה חיות: שום מבצר לא נופל. גם פה, הסורים לא על הגדרות, דיני המכרזים

לא יהרסו. המכרז הזה חשוב ככל שיהיה, אף אחד לא יתחיל לתחמן בגלל שבמקרה נקודתי, קיצוני, יוצא דופן - ניתנה אפשרות להשלים. אני בטוחה שאם היו פונים לכל אחד מהמשתתפים במכרז מראש, ושואלים אותו: אם היה קורה לך המקרה הזה, האם היית חושב שזה מקרה ראוי להשלמה? אני סבורה ש-99.9 אחוז מהאנשים היו אומרים שזה המקרה הראוי, וכך צריך לנהוג גם במקרה הזה. פסקי דין שהפניתי אליהם הם פס"ד דלתון וטל מרים.

טיעונים נוספים זה העובדה של חופש העיסוק וחוסר האפשרות שלנו למנוע את הפרישה והכוח העליון שדיברתי עליו מקודם. אי השלמה בעצם תייצר עיוות שבו טלקוד "נענשת" על מעשה שמעבר לשליטתה, שהיא לא יכלה למנוע אותו, ושהיא פעלה בעצם בהתאם לאפשרות המעשית שניתנה לה על ידי העירייה להשלים. זה לעניין הזה. אני רוצה להגיד בקצרה לעניין הסמכות של העיריה. העובדה שקיימת לעירייה סמכות לבצע השלמות - אין משמעה שיינתן שיקול דעת...., לכן קיימת חובת הנמקה, וקיימת ביקורת שיפוטית .....אז הטענה שלא צריך לאפשר כל תיקון או שינוי עקב חשש לסחף זו טענה קיצונית שלא מתאימה לכאן. פשוט נחתוך את כל סעיפי הסמכות, נגיש הצעה וזהו ובזה זה ייגמר. ניקח את כל הסעיפים מחוק חובת המכרזים והתקנות ונסגור את הכל. לעניין הזה אפנה לדברים שנאמרו בפסיקה בעניין דלתון. בעמוד 10 נכתב: "אין לבטל את העובדה שקיימת חשיבות עליונה לאמון הציבור עמוד 46 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

בשיטת המכרזים, אך על מנת להשיג יעד זה אין צורך לשלול לחלוטין את שיקול הדעת של ועדת המכרזים. השארת שיקול דעת לוועדת המכרזים במקרים כגון אלה הוא אמנם רכיב שיש בו אלמנט של אי ודאות, אבל הוא שיקול דעת לגיטימי שנועד להגשים את מטרות המכרז, טוהר מידות, מניעת משוא פנים, והינו בתחום הסבירות בנסיבות העניין." זה לעניין הזה.

לעניין המניעים של טלקוד. מאחר שעל פי החוזה יכולנו לכאורה להחליף מועמד אחרי הזכייה - אם הכוונה הייתה כוונת מרמה או כוונת מכוון, היה הרבה יותר הגיוני להמתין אחרי הזכייה. דווקא העובדה, שעם קבלת המכתב של הגב' רזניק מ-25 בדצמבר "התעקשנו"

לא להחליף את המועמד, היא דווקא נעשתה בתום לב, כי אחרת היינו צריכים, לכאורה,

לקפוץ על ההזדמנות: "הנה, בבקשה, יש לנו את מר מישרקי - קחו אותו". כך שלא קיבלנו

שום יתרון כי מר מישרקי היה "תחת ידינו" גם קודם לכן. לכן גם חלוף הזמן וגם עצם עובדת ההחלפה לא העניקה לנו שום יתרון. זה לעניין הזה.

נעבור לעניין השני, העניין הכספי ברשותכם. אני אתמקד כאן בתכסיסנות מתוך ההנחה שנושא הפערים באומדן כוסה בשימוע הקודם. להבנתנו, כל מסקנות הוועדה בעינן עומדות.

העובדה שבית המשפט החזיר את הדיון להשלמת הנמקות או להנמקות חדשות, לא משנה את ההתרשמות שהייתה בשימוע הקודם, ואני לא ארחיב על זה. אני רק אומר בקצרה שעמדתנו היא, שההצעה של טלקוד היא הצעה מצוינת ותקינה לחלוטין ואין בה פגמים.

טלקוד עומדת מאחורי ההצעה שלה, היא מסוגלת לקיים אותה במלואה. היא בעלת ניסיון טוב עם הרשות והיא בעלת מוניטין. וגם אם איתנות פיננסית אינה רלוונטית, היא בוודאי רלוונטית בנוגע ליכולת הביצוע במבחני חריגה כפי שהוכח בשימוע. בעצם לפי הפסיקה מטרת הטיעון היא לשכנע שההצעה מבוססת על היגיון כלכלי, שהיא ישימה ומעשית. הבחינה היא לא ברמת התחשיבים הכספיים בהכרח, אלא יש לבחון את היותה של ההצעה כדין ואת סבירותה ויכולת הביצוע בפועל. גם נזכיר פה כי הוראות המכרז והחוזה במקרה הזה כוללות מנגנוני פיקוח ובקרה שיאפשרו אכיפה מהירה ויעילה וביטול הצורך מבלי להידרש להליכים ארוכים, וזאת גם בנוסף לקיומו של הזוכה החלופי, אף שטלקוד סבורה שלא מן הראוי היה עמוד 47 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

לבחור בזוכה החלופי באופן בו בוצע הדבר, אבל זה מעבר למקרה. טלקוד תטען שאין כאן מניפולציה תמחירית. אין כאן העמסת מחירים אסורה. מהי בעצם תכסיסנות? בתכסיסנות יש אלמנט של רמייה, חוסר יושר וחוסר תום לב שעולה בבירור מההצעה. בעניין הזה אני מפנה גם לתקנה .20א לתקנות עיריות מכרזים שאומרת במפורש שנדרש יסוד סביר לחשוד שכוונת המציע היא להוליך את הוועדה שולל על ידי תכסיסים בלתי הוגנים או שגיאות שנעשו במכוון. על פי הפסיקה נדרש בעצם חשש ממשי. זאת אומרת זו צריכה להיות הצעה שעל פניה היא נראית תכסיסנית. הצעה שיש פה, אני אנקוט במילה למרות שאני לא אוהבת אותה, שיש פה איזה קומבינה. יש פה איזה ניסיון לרמות. זאת אומרת שבסופו של יום כאשר תגיע העיריה לשלם למציע את התמורה, התמורה שהיא תשלם לו לא תהיה התמורה כפי שהיא נחזית מעיון בכתב הכמויות. והפסיקה התייחסה לשני מקרים עיקריים, אני אגיד בקצרה. המקרה הראשון זה ניצול נוסחת השקלול בדרך של שיפטינג, והנושא השני זה הצעת מחירים שונים לפריטים שונים. הנושא החשוב ביותר פה הוא בעצם מבנה המכרז. מבנה המכרז הזה לא מאפשר - גם לו המציע היה רוצה לעשות - לנצל את נוסחת השקלול. מאחר שלמשל, במקרים שהיו בפסיקה, אין פה בעצם אפשרות לעשות הימור שעקב טעות יהיה פער בין המשקל שניתן בנוסחה לפריט מסוים לבין הביצוע בפועל. אני אתן דוגמה: לביצוע תכנון או נגיד עבודת גינון יש מכרז לכיסוח דשא ומכרז כיסוח גדר חיה. ואני יודעת שבעיר הזאת יש המון גדר חיה ויש מעט מאד דשא, אבל מי שעשה את המכרז נתן משקל שווה לדשא ולגדר חיה, אז אני אתן מחיר מניפולטיבי לאחד הרכיבים, כאשר אני יודעת שבשקלול הם יקבלו מחיר שווה, אבל החיבור לא יהיה אחד דשא ואחד גזם, אלא זה יהיה 100 דשא ו-2 גזם. זאת אומרת, כאשר מורידים את הפריטים הזולים מתגלה הצעה אחרת לגמרי. אצלנו חלק מהטבלאות חייבו העברה של מחירים אחד לאחד, למשל טבלה ,5 שנוקבת מחירים כמו טבלה ,2 אם אני לא טועה, ואין פה בכלל אפשרות כזאת. בסופו של יום - עיקר התמורה שתשולם תהא מכוח טבלה ,2 שמהווה 61 אחוז מהאומדן, וכשמסתכלים על הטבלה הזאת מבינים שבעצם התמורה במכרז הזה היא חיבור של שניים: מכפלת כמות האתרים במחיר לאתר לפי גודל, פלוס כמות הציוד. זאת אומרת, אם יש 80 אתרים ו-200 מחשבים ניידים, אז עמוד 48 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

החיבור יהיה 80 כפול X ועוד 200 כפול .Y את הכסף שטלקוד לא תקבל בגלל שהיא בחרה לתמחר ב-0.1 את המחשבים הניידים, לצורך העניין, היא לא תקבל במקום אחר. כל מה שהיא תקבל זה שני הפריטים האלה. המכרז לא מנע ממנה לקבוע מחיר כלשהו בכל פריט ואיך לחלק את התמורה בין הפריטים. המגבלה היחידה הייתה איסור על תמחור שלילי, וזה לא בוצע. עכשיו אני אגיע בעצם לאופן הבחינה כאשר מדברים על תכסיסנות בלתי הוגנת.

קודם כל הפסיקה התייחסה למקרים של תכסיסנות נראית לעין, שפה אין. יש לבחון את היקף הפריטים המתומחרים באופן "לא ריאלי". גם את זה אנחנו מכחישים, אבל נניח ונאמר שכל התמחור של אפס ו-0.1 הוא תמחור לא ריאלי - יש לבחון את ההשפעה שלהם על מחיר ההצעה בכללותו. הפריטים בטבלה 1 ובטבלה ,4 שהיא אגב אופציונלית, מצטברים ביחד מכל המכרז ל 250 אלף ש"ח. כלומר, טלקוד מחלה על 250 אלף ש"ח מתוך 36 מיליון ש"ח ההצעה שלה, ולמזלה היא יכולה למחול על הסכום הזה. אז אין פה משקל. האם זה נקרא כוונה לרמות? מעבר לזה, המשקל של הפריטים המתומחרים 0 ו-0.1 הוא נמוך ביותר, על גבול האפסי. ולכן מה שצריך לעשות זה לבחון את היקף הפריטים המתומחרים ואת ההשפעה שלהם על מחירי ההצעה. אין צורך לבחון את הכדאיות הכלכלית, אלא לבחון כיצד בכוונת המציע לעמוד בהצעה, האם היא ישימה ומעשית. ולכן אמרתי שהתמורה בעצם בטבלה 2 -

אין אחד בלי השני. אי אפשר לקבל רק את הציוד בלי האתרים או רק את האתרים בלי הציוד, והפיצול ביניהם הוא עניין של שיקול דעת. אין פה הימור ואין פה מניפולציה, זו לוגיקה תמחורית לגיטימית שטלקוד בחרה בה. המכרז לא הוסב אליה מראש. בדיעבד אי אפשר לפסול אותה כאשר לא הוכחה פה, ואין פה, ולו ראשית ראייה למניפולציה, לכוונה להוליך שולל, לרמייה, לחוסר תום לב ובטח ובטח לא לכוונה לא לעמוד בהתחייבויות לפי המכרז. זהו, זה לעניין התכסיסנות. אני סיימתי, תודה לכם.

אופירה יוחנן-וולק: אפשר לעבור לשאלות שלנו איתי?

איתי פנקס-ארד: כן, ברור.

אופירה יוחנן-וולק: אריאלה, אני מבקשת ממך להתייחס לטענה של מלם בנושא לקוח אחד למנהלת הפעילות.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: אני אציין שגם מלם טענו בנושא זה בפני הוועדה.

עמוד 49 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

עו"ד ירון מאיר: אבקש גם להתייחס לטענה של מלם בהקשר הזה, שהטענה הזאת היא טענה חדשה שמעולם

לא נטענה.

עו"ד אריאלה קרולי: מה לא נטענה?

עו"ד ירון מאיר: שלמעשה המועמדות שהצגתן למנהלת הפעילות הן למעשה הוצגו עם שני לקוחות ולא עם

לקוח אחד.

עו"ד אריאלה קרולי: אני אתחיל מהסוף. .1 זה באמת לא בגדר המחלוקת. אני אענה בגלל שאני מכבדת את

הוועדה ואת השאלה מצד הוועדה אבל אני מסרבת להרחבה של הנושא הזה. מאחר שההצעה שלנו לא נפסלה בזמן, ואני לא זומנתי לדיון בנושא תקינות ההצעה לגבי מנהל הפעילות. אני זומנתי לדיון לגבי אפשרות שינוי ההצעה ולגבי תכסיסנות. .2 בעודי אומרת זאת, אני אתייחס לגוף הדברים אבל אני שומרת על ההסתייגות שלי. אני בתשובה לעתירה, בעיקרי הטיעון וגם בכתב הטיעון שלי ציינתי מלכתחילה, בסעיף 28 לכתב התשובה לעתירה: "הצעת המשיבה 2 כללה כנדרש שתי מנהלות פעילות, הגב' היימליך והגב' יצחקוב", אני מדלגת, לסעיף ,29 "להבנת המשיבה 2 עמדה הצעתה בכל תנאי המכרז ובכלל זאת חלק מהצעתה מתייחס למנהלות הפעילות אשר עמדו בתנאי המכרז במלואן", זה לעניין הזה. זאת אומרת ציינתי במפורש שההצעה שלי הייתה תקינה ולא הייתה סיבה לפסול אותה. לא הייתי צריכה להתייחס לטענה. בנוסף, בעמוד 13 לכתב התשובה שלי, זה אחרי סעיף ,61 כתבתי: "למעלה מן הנדרש נתייחס בקצרה לעיקרי הטענות. ראשית, לטענה כי מנהלות הפעילות לא עמדו בתנאי המכרז - ראה תשובתנו לעיל המלמדת כי מנהלות הפעילות עמדו בתנאי המכרז.

מהותית תטען המשיבה 2 כי הגב' היימליך והגב' יצחקוב עמדו שתיהן בדרישות הניסיון לרבות בדרישה להצגת שני לקוחות, אף שטכנית הוצגו שני הלקוחות בטופס אחד במקום בשני טפסים. זוהי טעות טכנית בתום לב שאין בה כדי לשנות את מהות התשובה, ובוודאי שאינה פוגעת בשוויון". אני ממשיכה הלאה, סעיף :63 "לשיטת המשיבה ,2 פרשנות תכליתית ומקיימת של דרישות המכרז מחייבת את המסקנה כי צריך היה להתייחס לשתי המועמדות ככאלה שהוצגו לגביהן שני לקוחות ולנקד בהתאם, גם אם טכנית לא מולאו שני טפסים. הדברים מתחזקים לגבי הגב' היימליך שאצלה עולה מעיון ראשוני בקורות החיים כי עמוד 50 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

המדובר בשני תפקידים/שני לקוחות." זאת אומרת, הכל כתוב כאן במפורש. להגיד שזו "טענה חדשה" - אני לא אתן ציון לטענה הזאת.

עו"ד ירון מאיר: אוקיי. אבל אומר עורך הדין הרציג, שבזמן אמת אתם התעקשתם שמדובר בלקוח אחד

מספר פעמים, זאת אומרת אמרתם שזה יתרון, ניסיתם לשכנע את העירייה להסתפק גם בלקוח אחד, שיש בכך יתרון.

עו"ד אריאלה קרולי: עורך הדין מאיר, אני שוב חוזרת: לו הייתי נדרשת בזמן אמת לפסילה או לאפשרות פסילה

הייתי גם מגיעה לבית המשפט ומגינה על הדבר הזה, לכן אני לא מתכוונת לנהל עכשיו, עם כל הכבוד, את הטיעון הזה.

אופירה יוחנן-וולק: סליחה, זומנת לוועדה וטענת לגבי השלמת המסמכים, את טענת שזה היה כל כך לעניין

לעשות זאת...

עו"ד אריאלה קרולי: במשורה.

אופירה יוחנן-וולק: ולתקן את הדברים הללו, זה מה שאת אמרת לעירייה, ואני יכולה לצטט לך אם את רוצה.

עו"ד אריאלה קרולי: אני יודעת מה נכתב.

אופירה יוחנן-וולק: אז את לא יכולה לומר לעו"ד מאיר שאת לא תתייחסי למה שהוא אמר.

עו"ד אריאלה קרולי: אני לא אמרתי שאני לא אתייחס.

אופירה יוחנן-וולק: אז בבקשה.

עו"ד אריאלה קרולי: אני אמרתי שוב, אני מדגישה. אני זומנתי היום לדון בנושא השלמת ההצעה. אם עכשיו אני

צריכה "להגן" על שאלה האם ההצעה שלי הייתה תקינה או לא תקינה, בוא נקבע דיון, תזמינו אותי לטיעון, הכללים לגבי זכות טיעון קובעים שצריך להודיע לי מראש על איזה דברים אני נדרשת להתייחס. עם כל הכבוד, אני לא התכוננתי לטיעון הזה. אני יודעת להגיד את מה שכתבתי בטיעון, אבל זה לא התיק שלנו. אז אם עורך הדין הרציג חושב עכשיו שעל זה ייבנה התיק, להגיד שההצעה שלי פסולה כאשר היא לא נפסלה, זה לא רלוונטי, היא יכולה אולי הייתה להיפסל וגם ההצעה שלו יכולה הייתה להיפסל, אבל בסופו של דבר ההצעה שלי לא נפסלה. שנית, לטעון שזאת טענה חדשה שכרגע אני מקריאה לכם מתוך כתב התשובה שלי, שלא רק שהטענה היא לא חדשה אלא שהיא נטענה במפורש למען הזהירות, עמוד 51 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

וגם אז טענתי אותה למען הזהירות. עכשיו אני אומרת כך, בדיעבד גם גילינו שהגב' היימליך דורגה לפי לקוח אחד, למרות שבפועל גם מקורות החיים שלה עולה שהיו לה שני לקוחות. גם את זה לא ידעתי בזמן אמת, ולכן התשובות שניתנו על ידי טלקוד היו בהתאם. אבל היום אנחנו נמצאים במצב שבו לכאורה אנחנו בוחנים את הנושא מחדש, מאחר שהוא חזר לוועדה. ולכן כשחוזר מחדש לוועדה ואני נדרשת להגן על ההצעה שלי, אז אני, בניגוד לעורך דין הרציג, לא מוגבלת בכלום. מלם הרי הגישה עתירה שהתבססה על מכתב דרישה שהיא כתבה לעירייה, עם כל מיני טענות לפגמים שהיא מצאה לטענתה בהצעה שלי. בעקבות תשובת העירייה הגישה מלם עתירה. הטענות שנכללו בעתירה הם הטענות שבית המשפט קבע, וספציפית לגבי שתי הטענות אליהן התייחסנו - אלה הטענות שהוועדה צריכה להתייחס אליהן.

אופירה יוחנן-וולק: רק שנייה אני מבקשת הבהרה מהייעוץ המשפטי שלי. האם במתן זכות טיעון בוועדת מכרזים

אסור לפתוח שום דבר, אך ורק סעיף אחד או שניים? אני לא מכירה דבר כזה.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: אז אני אסביר. אומרת עורכת דין קרולי, שמי שמוזמן למתן זכות טיעון צריך לדעת על מה

זכות הטיעון, כדי שהוא יוכל להגיע מוכן ויבוא לטעון את טענותיו בנושא אליו הוא זומן, כדי לאפשר לו להתגונן.

אופירה יוחנן-וולק: סליחה, השאלה שאני שאלתי היא במסגרת נושא השלמת המסמכים. על זה אני לא חושבת

שיש חולק, ואם יש חולק - אז בואו תסבירו לי למה זה לא במסגרת נושא השלמת המסמכים, השאלה שלי.

עו"ד ירון מאיר: השאלה רלוונטית לנושא השלמת המסמכים. ואני רק מחדד, נכון שהעתירה או העניין הוחזר

לוועדת המכרזים בדגש על שני נושאים מרכזיים: החלפת מנהלת הפעילות והצעה תכסיסנית, אך הדיון לא הוגבל רק לנושאים האלה, אלא לכל טענות העתירה. זה פסק הדין.

עו"ד אריאלה קרולי: אבל בעתירה לא הייתה עתירה לפסול את ההצעה שלי עקב זאת שלא היו לי שני לקוחות.

הטענה הייתה שאי אפשר היה לתת להשלים מסמכים בגלל שההצעה ממילא הייתה פסולה.

אבל היא לא הייתה פסולה בפועל, כי לא הייתה החלטת פסילה, אז מה עכשיו אני צריכה להוכיח שאין לי אחות? אני צריכה להוכיח שלא פסלו אותי כשלא פסלו אותי או שלא היה עמוד 52 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

צריך לפסול אותי כי לא פסלו אותי? אבל אני אומרת מעבר לזה וגם אמרתי בהתחלה, אני לא מתחמקת מהדיון כי התייחסתי לזה למען הזהירות גם בכתב התשובה. לכל אחת משתי המועמדות היו שני לקוחות בפועל, יש בידי מסמכים שמראים ואינני יודעת מדעו דורגה גב'

היימליך כפי שדורגה. לא הייתי בראיון ואינני יודעת מה היא נשאלה ואינני יודעת מה היא אמרה. אני יודעת מה כתוב בקורות החיים שלה, ואני יודעת מהם הניירות שקיבלתי והסתכלתי עליהם עם הלקוח שלי. פרטנית לגבי הגב' היימליך אני מחזיקה שני חוזים שמכוחם היא הועסקה. חוזה אחד מכוח מכרז 90/06.14 עם משרד החינוך, והשני מכוח מכרז 24/3.07 גם של מכרז החינוך, אחד משנת ,2007 אחד משנת .2014 במכרז משנת 2014 היא הוצעה כבעלת ניסיון מכוח המכרז הקודם, האחר, השונה, שני מכרזים שונים לחלוטין.

העובדה ששני המכרזים הם של משרד החינוך איננה אומרת שאין לה שני לקוחות. לכן, לו הייתי נדרשת בזמן אמת לשאלה של גב' וולק הייתי עונה את אותה תשובה לשתי המועמדות האלה כעניין שבעובדה. אני לא מתייחסת עכשיו לפרוצדורה אם המסמכים היו מוצלחים או לא. יכול להיות שהמכתבים לא היו מוצלחים, אבל האמת - הניירות מדברים בעד עצמם. אז

להגיד עכשיו: "לא היית מספיק מוצלחת בניסוח הניירות בזמן אמת ולכן עכשיו נייצר

פסילה במקום שהיא לא נעשתה בזמן אמת, ועכשיו תגני למה ההצעה שלך הייתה תקינה", כשלא זומנתי לנושא הזה, אני לא יודעת אם זה הדבר שראוי לעשות אותו. אני חושבת שאם יש עכשיו כוונה לחזור אחורה ולבקש לפסול אותי, אז אני לא יודעת, אולי אפשר לפתוח ככה עוד כמה דברים. אני חושבת שזו לא הייתה כוונת פסק הדין, אני חושבת שזה לא היה הסעד שהתבקש בכתב התשובה. אני מכירה את מלם, ואני יודעת שזה מאד מרגיז אבל מה לעשות -

לא תמיד מקבלים את מה שרוצים. אבל לגופם של דברים, כפי שציינתי, ואני אפנה בסעיף 8 לטיעון שלי, לגבי הגב' היימליך יש לה פה שני לקוחות ושני תפקידים. לגבי הגב' יצחקוב אותו דבר: אחד מכוח מפעל הפיס, השני מכוח מכרז של החברה למשק וכלכלה. ולכן הטענה שלי גם בכתב התשובה, גם בעיקרי הטיעון וגם במסמך הטיעון, שההצעה שלי הייתה תקינה. אני הגשתי להבנתי שתי מועמדות שהיו תקינות. הרי יכולתי להגיש את מר מישרקי מראש, למה לא הגשתי אותו? הוא היה מתחת ידי. אנחנו מנסים להחזיק את טלקוד בתור חברה שפויה עמוד 53 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

והגיונית. אנחנו סברנו שיש לנו שתי מועמדות טובות, הכי טובות שיכולנו למצוא, וכשפנו

ואמרו לנו: "תחליפו" - אמרנו לא. לא אמרנו: "יאללה בוא נחליף, מעולה, עלו עלינו, שמו לב

שבעצם יש לנו רק לקוח אחד." התעקשנו על זה שיש לנו שני לקוחות. אז הניסוחים לא היו הכי מוצלחים בעולם, מסכימה, אין לי מה לעשות כנגד זה. אבל המציאות היא המציאות, ואם הוועדה תבקש - אני אוכל להעביר את החוזים.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: אז אנא תעבירי לנו את שני החוזים ואת רשימת אנשי הקשר רלוונטיים שעבדו איתן, שנות

פעילות.

עו"ד ירון מאיר: חוזר ואומר עורך הדין הרציג, שלמעשה מדובר באותו תפקיד. אולי מכוח שני מכרזים שונים,

אבל יושבת המועמדת ועושה את אותו תפקיד.

עו"ד אריאלה קרולי: רגע, סליחה, אבל מה רע בזה? אני לא מצליחה להבין. כשאתה עורך דין ואומרים "תביא לי

עורך דין עם 10 שנים ניסיון", אז זה משנה אם היית ב-6 משרדים בכל משרד שנה וחצי או היית בשלושה משרדים כל אחד שלוש שנים?

עו"ד ירון מאיר: אבל אם הייתי באותו משרד, באותו כיסא.

עו"ד אריאלה קרולי: עוד פעם, אני חושבת שאנחנו נסחפים לגמרי מהסקופ של הדבר הזה.

אופירה יוחנן-וולק: ממש לא.

עו"ד אריאלה קרולי: גב' וולק אני אגיד לך, זה לא היה בדיוק אותו תפקיד. באחד היא הייתה במחוז, אני רק

רוצה להסתכל כי אני לא זוכרת את זה בעל-פה. אחד היא הייתה באזור מרכז, בשני היא הייתה מנהלת מרכז שירות של כלל לקוחות טלקוד, כולל רשויות מקומיות, והעובדה שעורך הדין הרציג טוען לעובדות שהוא בכלל לא יודע אותן וזה הופכת להיות האמת שאני עכשיו צריכה להוכיח שאין לי אחות, בכל הכבוד זו בדיוק דרך הטיעון שאליה התנגדתי, ואני אחזור ואגיד: אני עומדת על זה שהנושא הזה הוא לא נושא הדיון. לגבי העובדה שיש שני לקוחות פרטתי, אני אשמח להעביר את החוזים של הגב' היימליך שדיברנו עליהם, עם אנשי הקשר, אני חושבת שזה היה, אבל במידת הצורך אנחנו ניתן את אנשי הקשר. העובדה שמשרד החינוך הוא אחד מהנהנים בשני המכרזים אינה הופכת את זה לאותו תפקיד או לאותו לקוח.

כאשר הלוגיקה במכרז לייצר איזשהו ניסיון ניהולי נרכש לאורך שנים בתפקיד עם גיוון. ופה עמוד 54 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

זה לא אותו תפקיד, היא לא עברה ממכרז 07 למכרז 14 פשוט החליפה את כרטיס הביקור והמשיכה הלאה. באחד היא הייתה מנהלת ארצית, כולל משרד החינוך ועוד הרבה לקוחות, ובשני היא הייתה מנהלת אזור המרכז. הטייטל שלה על הדלת או בחברה הוא לא היה אותו טייטל. ולכן במהות אלה הם שני לקוחות שונים. באחד, אמרתי שוב, זה ארצי ומחוז מרכז, ובשני רק מרכז. אפילו לא ישבה באותו חדר אומרים. והמכרזים, אגב, הם שונים, עם דרישות שונות לחלוטין. זאת אומרת, לא לקחו את אותו מכרז ואמרו "אוקי, עשינו מכרז ב-

2007 ועכשיו 2014 אנחנו מפרסמים אותו בדיוק אותו דבר" והגברת עברה ממכרז למכרז ולא שינתה שום דבר, זה לא המצב. היו לה משימות שונות ודברים שונים לבצע, זה בעניין הזה.

עו"ד ירון מאיר: לגבי הנושא שהצגתם מועמדת ראשית ואופציונלית שמלם טען שזו התניה לגבי המכרז,

בעצם מלם אומרת שהתוצאה לא כל כך משנה אם העירייה התעלמה מזה או לא התעלמה מזה, עצם הניסיון שלכם לעשות את זה הוא ניסיון פסול. האם תוכלי להתייחס?

עו"ד אריאלה קרולי: התייחסתי לזה. אני חושבת שאם זה הטיעון המנצח מצבי טוב. התייחסתי לזה בתגובה

שלי בפירוט בסעיף ,40 ואני אומרת ככה: א. הפוסל במומו פוסל. הצעת מלם לגבי מר סיימון היא כולה הסתייגות אחת גדולה. אני לא אחזור כי חבל לי על הזמן שלכם ושלי לנושא הזה.

אני אפנה רק לטיעון שלי בנושא לסעיף 43 בהרחבה, כאשר כל פגם שנופל במלם הוא לא פגם, וכל פיפס אצלנו הוא הופך לחזות הכל. אז אין פה שום הסתייגות. אני הסתכלתי היטב בהצעה של טלקוד, היא נדרשה להציע שני מועמדים, והיא הציעה שני מועמדים. כשמציעים שני מועמדים, אז אחד הוא הראשון והשני הוא השני. גם אם אני רוצה שהשני יהיה הראשון או הראשון יהיה השני או ההפך בסוף יש שניים. אז אפשר למספר אותם 1 או ,2 אפשר להגיד ראשון ושני, אפשר להגיד כל מיני אפשרויות. עכשיו אם אני מסתכלת במענה של טלקוד, בעמוד ,18 מענה לסעיף ,4.1.2.3 אני יכולה להראות כתוב פה: מועמדת מס' 1 גב'

עו"ד שני לוי-גצוביץ: רגע, אני רוצה להקריא לפרוטוקול: מועמדת מס' 1 מנהלת הפעילות מטעם טלקוד גב'

אריאלית היימליך.

עו"ד אריאלה קרולי: זה בעמוד .18 בעמוד ,20 בהמשך, אני מראה. עכשיו את רואה שני?

עו"ד שני לוי-גצוביץ: כן. מועמדת שנייה לתפקיד מנהלת מוקד הינה הגב' עליזה יצחקוב.

עמוד 55 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

עו"ד אריאלה קרולי: יופי. אין פה מועדפת, ראשית, חלופית, אופציונלית.

עו"ד ירון מאיר: אבל טוענת מלם, שבהתכתבויות מאוחרות יותר, אומר המנכ"ל שהוא מבקש לראות

במועמדת 2 כמועמדת חלופית.

עו"ד אריאלה קרולי: התייחסתי לזה בהרחבה וכתבתי, ואני אקריא שוב את מה שכתבתי. א' העובדה

שציינתי שאחת ראשונה ואחת שנייה זה דרך הגיונית למספר שני מועמדים, וזאת לא התניה אסורה. המילה חלופה והמילה אופציה הן מילים נרדפות. חלופה בלועזית זו אופציה. אז נכון שאולי זה נשמע שאופציה זה פחות מחלופה אבל אופציה זו חלופה, אין מה לעשות - בדקתי במילון. .2 נדרשנו להציע שני מועמדים וזה מה שהצענו. זה לא משנה איך קראנו להם.

בוודאי שזה לא הסתייגות מתנאי המכרז ובטח לא הסתייגות מהותית. הפסיקה אומרת שהסתייגות צריכה להיות הסתייגות שמקנה יתרון בלתי הוגן ומקשה על השוואת ההצעות.

איזה יתרון בלתי-הוגן הציגה לי ההתניה הזו בדיוק? הרי המכרז קבע, ואני כתבתי בנספח 1 הצהרת המשתתף שאני מסכימה לכל תנאי המכרז. עכשיו נניח שבסופו של יום לי הייתה העדפה, או למר הבר הייתה העדפה בלב, שזו דווקא תהיה אריאלית. למה? ככה, לא יודעת.

או הפוך, שזו דווקא תהיה הגב' יצחקוב. אז נניח שבסוף היום ההעדפה הזו שלו הייתה נכזבת או מתממשת. נו אז מה? אז הייתה באה העירייה והייתה אומרת אני רוצה את הגב' יצחקוב, או הפוך - אני רוצה את הגב' היימליך, ומר הבר אומר "לא אני לא רוצה, כי אני רציתי את השנייה". נו, אז הוא לא היה עומד כי הוא היה נפסל וגמרנו, נגמר הסיפור. איך העובדה

שהוא כתב: אני מעדיף שלא תראיינו אותה כדי לא לייצר רעש במערכת, מעידה על התניה,

ואיזה יתרון בלתי הוגן בדיוק היא נותנת לו? בנוסף, מלם גם לא הצביעה על היתרון הבלתי הוגן הזה. אז להגיד התניה, התניה, התניה ועכשיו אני צריכה ללכת להמציא למה לא התניתי, עם כל הכבוד זה לא טענה שיכולה לעמוד. בנוסף, ציינתי את נספח 1 למכרז. דבר שני לא כפרתי בשום מקום בזכות של העיריה לבחור איזה מועמד מהמועמדים היא רוצה. גם המכתב של מר הבר מיום 26 בדצמבר מלמד שברור לו שהבחירה היא בידי העירייה, ולא הייתה לו שום כוונה להכתיב לעירייה את מי לבחור. בסופו של יום דווקא נבחר מר מישרקי, שלשיטתה של מלם הוא במקום האופציונלית. זאת אומרת: אם רציתי כל כך את היימליך -

עמוד 56 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

לא קיבלתי את היימליך, קיבלתי את מישרקי בסוף, ועובדה שהעמדתי את מישרקי. לא אמרתי לא תביאו את היימליך כי אני רוצה את היימליך. אז גם המציאות בסופו של דבר לא באה לידי ביטוי, לא עולה בקנה אחד עם הטענה של מלם. זאת תשובתי לעניין הזה.

עו"ד ירון מאיר: יש לי שאלות בנוגע לתמחיר ואני רוצה לשאול שאלה בנושא החלפת המועמדת.

עו"ד אריאלה קרולי: רק שנייה, סליחה ירון. שני וגם ירון אתם רוצים שאני אשלח גם את העמודים האלה

מהמענה? זה יקל עליכם, או שיש לכם את זה?

עו"ד שני לוי-גצוביץ: את יכולה להעביר או לא, לפי בחירתך אך, אם זה חלק מהמענה אז זה קיים אצלנו ואין

צורך.

עו"ד אריאלה קרולי: בעוד מקום במענה, כשצירפנו את קורות החיים, נכתב למעלה בכתב יד: מנהלת פעילות .2

לא רואים כל כך, זה קצת מטושטש. את רואה שני?

עו"ד שני לוי-גצוביץ: כרגע כן, כן. מה שכתוב בכתב יד למעלה?

עו"ד אריאלה קרולי: כן. יש שם קשקוש. את לא רואה את זה, אבל כתוב מנהלת פעילות 2 ומנהלת פעילות .1 גם

שם אותו דבר, זה מספור. ולעניין הזה אני מפנה כמובן לסעיף 40 לטיעון שלי.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: אני חושבת שמלם התייחסו יותר לתכתובת מיילים שהייתה בזמן השלמת המסמכים

עו"ד אריאלה קרולי: אז אני שוב חוזרת. לגבי תכתובת המיילים כתבתי שוב: א. לא היה בה כדי לשנות

מההסכמה המקורית לתנאי המכרז. שום דבר שעשיתי במועד מאוחר יותר לא משנה את ההתחייבות שלי לתנאי המכרז ולהסכמה שלי אליהם. ב. לא הייתה בכך כוונה להתנות. ג.

זאת לא הסתייגות מהותית. זה לא שאמרתי "אני אתן את השירות לעירייה רק בין 2 ל-4 בימים אי-זוגיים". זאת הסתייגות מהותית. או "אני אתן את זה רק בבתי ספר שיש בהם 6 כיתות." זו הסתייגות מהותית. להגיד שאני מעדיפה שלא יראיינו את הגברת יצחקוב עד שזה יהיה רציני, בסדר. אז אולי זה לא הדבר הכי חכם להגיד, אבל זו לא הסתייגות מהותית וזה לא יקנה לי שום יתרון בלתי הוגן, כי בסופו של יום העיריה מחליטה את מי היא מראיינת ואת מי לא ובאיזה סדר היא מראיינת. בסופו של יום הסכמתי גם לבחירה של מר מישרקי, גם לראיון של גב' היימליך, וגם אם היו בוחרים בגב' יצחקוב חלילה, לולא היא הייתה מסירה את מועמדותה, גם הייתי מסכימה לזה.

עמוד 57 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

עו"ד ירון מאיר: לגבי הצעת המחיר שלכם. מלם מזכירים את פס"ד כאלדי, את פסה"ד של העליון.

עו"ד אריאלה קרולי: כן, האחים כאלדי.

עו"ד ירון מאיר: נכון, האחים כאלדי, ששם בית משפט עליון קבע קביעות שבוודאי מוכרות לך. מה שהוא

מדגיש זה שהקביעות שם נקבעו ללא אזכור, ללא סייג שמפנה לעובדות של אותו מקרה, כשאכן בעובדות של אותו מקרה באמת הייתה העמסת מחירים גם לצד השני, זאת אומרת -

היה תמחור בוטה גבוה של סעיפים. אז הוא אומר זה בעצם לא משנה, כי פסק הדין אמר שעצם התמחור הנמוך לסעיפים רבים הוא פסול. ובהקשר הזה שאנחנו תוהים מה היה לטלקוד להרוויח מכך, אז אומרת מלם: הרווח שלהם הוא בעצם זכייתם במכרז, בהצעה שהיא נמוכה יותר. זה הרווח שלהם כשמחפשים איפה טלקוד מרוויחה מכך שהיא תמחרה סעיפים רבים בסכום אפס או בסכום קרוב לאפס.

עו"ד אריאלה קרולי: לא הבנתי. הטענה היא שהרווח שלי הוא בזה שזכיתי במחיר נמוך?

עו"ד ירון מאיר: נכון.

עו"ד אריאלה קרולי: טענה מעניינת.

עו"ד ירון מאיר: זה שההלכה שבפסק דין כאלדי, לטענתם, לא מחייבת חיפוש של סעיפים אחרים שבהם היה

תמחור גבוה במיוחד, לצורך הוכחת תכסיסנות.

עו"ד אריאלה קרולי: זאת השאלה, עו"ד מאיר?

עו"ד ירון מאיר: כן. התייחסותך לטענה הזאת.

עו"ד אריאלה קרולי: אני אתייחס ברשותך גם לפסק דין כאלדי וגם לעוד כמה פסקי דין בהקשר הזה, כי חשוב

לראות את התמונה במלואה. א. הטענה שהרווח שלי הוא הזכייה במחיר נמוך, זאת טענה באמת מקורית. לא ראיתי אותה בעיקרי הטיעון, לא ראיתי אותה במסמך הטיעון וגם לא ראיתי אותה בעתירה. אולי ההבנה שלי לא מספקת. אני סיימתי את הלימודים שלי לפני 25 שנה. לימדו אותי לקרוא פסקי דין, אני קוראת פסקי דין ומאבחנת אותם, ואין דבר כזה להגיד "יש פה הלכה שלא קשורה לנסיבות". אני לא מכירה כזאת דרך משפטית של הלכה שלא קשורה לנסיבות. אפשר להגיד הנסיבות אולי הן שונות ובכל זאת ההלכה צריכה לחול.

אבל אין דבר כזה שאומר ההלכה לא קשורה לנסיבות. עכשיו אם אתה רוצה לדבר על כאלדי, עמוד 58 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

בשמחה. קודם כל אני אגיד הערה מקדמית, אולי לא הכי קונפורמיסטית אבל אני אגיד אותה

בכל זאת: האם אפשר היה להציע במכרז הזה מחירים יותר גבוהים? כן, אפשר היה להציע.

גם היה אפשר להציע, אגב, מחירים יותר נמוכים, בהחלט. יותר גבוהים ראינו שהציעו. 64 אחוז מעל האומדן, 80 אחוז מעל ההצעה שלנו. יותר נמוכים - גם אפשר היה להציע. אבל האופן שבו נבנתה ההצעה הוא אופן לגיטימי ביותר. להגיד שהרווח שלי הוא זכייה במחיר נמוך, אני פשוט לא יכולה אפילו להתמודד עם הטענה הזאת, כי היא כל כך מופרכת. כי הרי מה מטרת המכרז? מטרת דיני המכרזים היא לעשות תחרות מאורגנת כדי לקבל בסופו של יום את ההצעה הטובה ביותר עבור הרשות. במקרה שהרשות משלמת במחיר הנמוך ביותר, כאשר הרשות מקבלת בתמורה הגבוהה ביותר. מה קרה כאן? יש הצעה איכותית, ישימה, מעשית ממציע שכבר עובד לא יודעת 19 או 15 או 20 שנה עם העירייה במחירים סופר אטרקטיביים, שעומדים רק על פער של 12 אחוז מהאומדן, והרווח שלו שהוא הצליח לזכות ב-12 אחוז פחות מהאומדן. אני לא מצליחה להבין מה העבירה. אם הזכייה מערבת תכסיסנות בלתי הוגנת, הפסדיות, גרעוניות כל הדברים שעליהם דיברנו שאין פה, אז אני יכולה להבין. אבל עצם הטענה שהרווח שלי זה שזכיתי במחיר נמוך, כאשר המכרז מיועד לקבל את המחיר הטוב ביותר, כאשר נוסחת השקלול מחברת את התמורה שמגיעה בסופו של יום של הספק, באמת נשגב מבינתי איך אני אמורה להתמודד עם הטענה.

דורון זמר: נקודה נוספת שהועלתה ע"י מלם היא שהפריטים שאתם תמחרתם במחיר מאד, מאד נמוך,

וגם בשימוע אמרתם שתעמדו מאחוריהם, התמחור הזה נכון למועד הזכייה, אבל ברגע שייווצר פער מאד, מאד גדול בכמות הציודים, כי יש גידול מאד דרמטי בכמות הציודים בעירייה, אז תבואו ותגידו חברים רגע התבלבלנו זה שינוי מהותי בהיקף המכרז, אנחנו לא יכולים לעמוד בזה וכל מיני דברים כאלה.

עו"ד אריאלה קרולי: אוקי. אני אתחיל מהפסיקה ואני אגיע גם לזה, כתבתי לי את הנקודות.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: אז עוד שאלה לגבי התמחור שלגביה הוא שאל, הייתה שאלת הבהרה. באה העירייה ואמרה

שלצורך המוקדים של קהילה צריך שני מוקדנים ושני טכנאים.

דורון זמר: התחייבות לאיוש מינימלי. הייתה טבלה של התחייבות לאיוש מינימלי.

עמוד 59 מתוך 66

פרוטוקול ועדת מכרזים (כ') מס' 47 מישיבתה מיום 03.11.2020

עו"ד ירון מאיר: יש להסתמך על כוח אדם קיים ו-4 המשרות הן בנוסף ולטענתו מדובר במיליונים בסופו של

דבר.

עו"ד אריאלה קרולי: מיליונים. אוקי.

עו"ד שני לוי-גצוביץ: ובתשובה שנתתם לנו, נאמר שהתחזוקה תהיה חלק מהתחזוקה של המוקד הרגיל.

עו"ד אריאלה קרולי: אני אתחיל דווקא מזה, ותזכירו לי אם אני אשכח משהו כי רשמתי לי נקודות אבל זה

בערך כל הטיעון שלי עכשיו אני צריכה לחזור עליו. אז אני אתחיל לפי הסדר מהנושא של אתרי הקהילה. בעניין הזה, של אתרי קהילה התייחסתי לזה בסעיף 98 לטיעון שלי ואני אחזור. אתרי הקהילה במכרז הוגדרו כאופציה. זה אומר שגם טבלה 4 וגם טבלה 5 הם אופציה שנתונה לעורך המכרז. כמובן שאנחנו לקחנו בחשבון שהאופציה נתונה לעירייה ולכן אנחנו צריכים להיערך, זאת אומרת אנחנו לא יכולים להגיד בדיעבד: "אה, עכשיו לקחתם את זה, אז המחיר הוא אחר". אני מציעה את המחיר מראש וכמובן נערכת מראש לדבר הזה.

בניגוד לטענה של מלם שהסעיף הזה עומד בפני עצמו - הסעיף הזה לא עומד בפני עצמו.

הסעיף הזה הוא אופציונלי וצירפתי גם נספחים. אם ראיתם בתשובה שלי בסעיף .98 טוענת מלם שנדרש לתמחר כ"א מינימלי של 4 משרות בגין התוספת הזאת של הפעלת המוקד והשירותים לאתרי קהילה. כפי שטענו גם בשימוע וגם בטיעון בסעיף 98 ח', הפעילות הזאת היא פעילות נספחת. זו לא פעילות שעומדת בפני עצמה, לא היו עושים מכרז רק לזה, ואם היו עושים מכרז רק לזה אז ההצעה שלי כמובן הייתה אחרת. הפעילות העיקרית היא פעילות החינוך וזו פעילות נספחת. לגבי כ"א, המכרז כלל דרישה לכ"א מינימלי. דורון בוודאי מכיר את זה היטב. יש למשל מכרזים שאין בהם דרישה לכ"א מינימלי או יש מכרזים שאומרים תביא לי 4 אנשים. מה שהאנשים האלה עושים - הם עושים. פה הדרישה הייתה לכוח אדם מינימלי, כאשר אנחנו היינו אמורים להציע את המבנה הארגוני שאנחנו מציעים לצורך מימוש הפרויקט. זה הופיע בסעיף 4.1.2.4.6 בעמוד 127 למכרז. והיו שם דרישות מינימום לגבי טכנאי מוקד, מנהל פעילות וכו'. כשטלקוד ניגשה לבצע את התכנון לגבי איך היא תבנה את הפרויקט, היה ברור לה שלא מספיקים שלושה טכנאי מוקד ועוד טכנאי מוקד עבור כלל האתרים. ההצעה שלה עומדת, אני לא רוצה שתתפוס אותי במילה, על 11 טכנאי שטח ו-4 עמוד 60 מתוך 66