מליאת ועה מקומית 20-0004 לתאריך 28.12.20

0

לי

-%. תליפד %

: % אביבעוש

10 2

הי טבת' תשפ'א

0 דצמ 2020

מינהל הנדסת

אגף תכנון העיר

לכבוד

חברי הועדה המקומית לתכנון ולבניה

הנדון: כינוס מליאת הועדה המקומית לתכנון ולבניה

מספר ישיבה: 20-0004

אבקש להודיעכם על כינוס מליאת הועדה המקומית לתכנון ולבניה שתיערך בתאריך 0 בשעה 16:00 במרכז עיגב גן העיר.

הנושאים על סדר היום :

1 תא/מק/9133 מדיניות תכנון - מרחב כיכר אתרים,מרינה תייא, בריכת גורדון בקשה לדיון חוזר הוגשח ע"י חברת המועצה שולה קשת

2 תא/מק/4466 התחדשות עירונית שדרות ירושלים 203,205,207 בקשה לדיון חוזר הוגשה ע"י תברת המועצה שולה קשת

העתקים :

מר רון חולדא?

מנחט לייבה

הראלה אברהם אוצן,

עו"ד

אלי מוסקוביצ

עוזי סלמן, עו"ד

אורלי אראל

לריסה קופמן, אדרי

אירית טייג, אדר!

אלון מטוס, אדרי

שלומית זונינשטיין,

אדרי

אלה דוידוף

ראש העיריית

מנכ"ל העירייה

משנה ליועמייש לענייני תכנון ובניה

סגן מהנדס העיר

היועץ המשפטי

מנהלת אגף תכנון העיר וסגנית מהייע

מנהלת מחי תכנון מרכז אגף תכנון העיר

מנהלת מח' תכנון דרום אגף תכנון העיר

מתכנן בצוות תכנון מרכז אגף תכנון חעיר

מתכננת בצוות תכנון דרום אגף תכנון העיר

מזכירת ועדת המשנה ומליאה לתכנון ובניה

ודרב,

אהוד כףמלי, אדרי

מה עיר

שדי בן גוריון 68 תל-אביב - יפו 64514, טלפון: 7247262 - 03, פקס: 7241949 - 03, אתר: [80%.1.ע101-8/1. שאואי

3

110

לכבוד

עוזיד דורון ספיר, יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובניה תל אביב יפו עו"ד הראלה אברהם-אוזן, יועמ"ש וועדת המשנה לתכנון ובנייה תל אביב יפו

בקשה לדיון חוזר במליאת הוועדה המקומית בהמשך להחלטת וועדת המשנה לתכנון בנייה מיום 04.11.2020 תא/מק/9133 - מדיניות תכנון - מרחב כיכר אתרים,מרינה תייא, בריכת גורדון

א.ג.נ. שלום רב,

בישיבה מספר 0020- 20ב מיום 04.11.2020, דנה ועדות המשנה לתכנון ובנייה (להלן : 'יהוועדה'') בנושא שבנדון, והחליטה לאשר את מדיניות תכנון - מרתב כיכר אתרים,מרינה תייא, בריכת גורדון - מתחם תופי 301ג (להלן:

'ימסימך המדיניות').

מסמך המדיניות חינו דרישה של תכנית המתאר העירונית, תא/5000, שאושרה בשנת 2016 (להלן: '"תבנית המתאר'י). תכנית המתאר תוקנה בתאריך 31.07.2019 במתחם תכנון 301ג להלן : '"המתחם') בהתאם להתלטתת וועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית.

בהתאט לסעיף 18 (1) לחוק התכנון והבניה, התשכייה- 1965 (תיקון מסי 101) תשע"ד-2014) ובהתאם לסעיף 2 בתקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חור במוסד תכנון), תשס"ג-2003, הריני לדרוש קיום דיון בבקשה שבנדון במליאת הועדה המקומית לתכנון ובניה.

אבקש להדגיש, כי טרם הגיע לידיי הפרוטוקול המלא של הדיון, ונכון להיום, טרם פורסם הפרוטוקול המלא באתר האינטרנט העירוני. לפיכך, אני שומרת לעצמי את הזכות לעדכן בהמשך את בקשתי לדיון חוזר ואת הנימוקים לבקשה.

להלן צילום מסך מאתר האטרנט העירוני שבוצע חיוס :

פרוטוקולים מלאים

תאריך הועדהי כ7 האפטדויות ל מספר תוכנית: כל האפשרייות ש שם השכונה: כל האפשרויות * חיפוש .₪

5 פרוטוקול מזוטד 20-00198 מיום 21-10-20 [י ו

0 ₪ וקול הלות 20-0016 יו 30-56-2020 0

, 1 |

שו 891 1 | אא 1 ₪ ןש

לשכת חברת המועצה שולה קשת, עיריית תל אביב-יפו, רחוב אבן גבירול 69, תל-אביב-יפו 64162

טלפון: 03-7244686, 03-7244615, מייל: 11.שסם. טנשה-[600811.66 8[ט5

בקשה לדיון חוזר -- מסמך מדיניות כיכר אתרים, עמ' 2 מתוך 4

4 להלן תמצית חלק מנימוקיי:

א.

מסמך המדיניות אינו מסמך מדיניות, אלא מסמך שנועד להפשיר את הקרקע לתכנית מפורטת:

מסמך המדיניות מתייחס לשטח קטן מאוד (מתחם תכנון 301ג) מכלל רצועת התוף העירונית, ולמעשה לא נועד להתוות 'ימדיניות תכנוניתיי, אלא נועד להכשיר את הקרקע לפרסוט תכנית מפורטת, שלמיטב ידיעתי כבר מוכנה לפרסום.

ניתן לראות, כי המסמך לא נערך בהתאם להנחיות מינהל התכנון, אינו דומה למסמכי מדיניות מקובלים של מוטדות התכנון, ובכלל זה, שונה ממסמכי מדיניות אחרים של הוועדה המקומית תל אביב-יפו.

כתוצאה מכך, וכפי שאפרט בדיון התוזר, מצד אחד המסמך כולל הוראות והנחיות מדוקדקות שאמורות להיבחן בשלב התכנון המפורט, ומצד שני הוא אינו מתניייחס לנושאים עקרוניים ולא מציג ראייה תכנונית רחבה.

קשה להתרשם מהתחושה, כי תחת האיצטלה של הנימוק הראוי, שיש לשפר את הנגישות להולכי הרגל לים, המסמך למעשה מכשיר בנייה בהיקפים עצומים ופוגע קשות באלכות המרתב הציבורי בכיכר, שגם כלום איכותו נתונה בספק.

כדי לא להעמיס על פנייה זו, ומכיוון שאני ממתינה לקבל את הפרוטקול המלא של הדיון, אפרט בדיון התוור את הנושאים התכנוניים שלא קיבלו התייחטות מספקת במסמך המדיניות, ואת הנושאים שקיבלו התייחסות מודגשת ולא היו אמורים, לדעתי, להיכלל במסמך.

מסמך המדיניות אושר בניגוד להנחיות תמא/1:

1 מסמך המדיניות נערך בניגוד להנתיות תכנית תמא/1, שאושרה בינואר 2020.

כתוצאה מכך, מסמך המדיניות אינו מכיל נושאים מהותיים הנגזרים מחוק שמירת הטביבה התופית (תשס"ד-2004) שתמא/1 מנחה כיצד יש להתייחס אליהט.

בנלגוד לתשובה שקיבלתי בדיון בוועדת התכנון, הוראות המעבר בתמא/1 אינן פוטרות מהצורך להתייחס לנושאים אלו, בטח ובטח כשמסמך המדיניות נועד להכשיר את הקרקע לתכנית מפורטת עתידית.

במאמר מוטגר אציין, כייגם אם יש מי החושב/ת, כי בחיבט המשפטי, הוראות המעבר פוטרות מחובת התייחטות כזו (ואינני מקבלת פרשנות זאת כלל וכלל), הרי שהדבר מעיד על בעייתיות הראייה התכנונית של מסמך המדיניות וניסיון להיאחז בפרשנות משפטית כדי להימנע מהתמודדות עם נושאים תכנוניים מחותיים.

2) על פי הוראות תמא/1, יש לאשר את מסמך המדיניות בולחוייף לאחר פרסומו לציבור, טרם

התקדמות עט התכנית המפורטות למתחם חופי 301ג.

הנתייה זו אינה כלולה בהתלטת הוועדה, ואבקש לתקנה בדיון החוור.

במאמר מוסגר אציין, כיגם אס יש מי החושב/ת, כי בהיבט המשפטי, חוראות המעבר פוטרות מחובת אישור מסמך המדיניות באופן זה (ואינני מקבלת פרשנות ואת כלל וכלל), הרי שלא ניתן להתעלם מהמצב הליתודי במתחם התכנון: כידוע לכם, תכנית המתאר תוקנה בשנת 2019, באופן חריג מאוד, כתוצאה מהליך משפטי שעסק במדיניות התכנון במתחם. מהדיונים שהתקיימו בהליך

8

]

/ו) | 5 --

לשכת חברת המועצה שולה קשת, עיריית תל אביב-יפו, רחוב אבן גבירול 69, תל-אביב-יפו 64162 טלפון: 03-7244686, 052-2342449, מייל: 11.וסם. ע1ש101-8 60811 ב|גוםפ

ד

הי

בקשה לדיון חוזר - מסמך מדיניות כיכר אתרים, עמ' 3 מתוך 4

משפטי זה עולה כי קיים צורך ברור לאשר את מסמך המדיניות בולחוף ולקייט הליך שימוע ציבורי למטמך, וכי כל החלטה אחרת לא רק שתטתור את תמא/1, אלא תהיה החלטה בלתי סבירה בעליל.

מסמך המדיניות סותר את הנחיות מינהל התכנון, תפנית המתאר המחוזית ותכנית המתאר העירונית בכל הקשור לצורך לשמור על השטח הציבורי הפתוח בטביבה עירונית צפופת:

חן תכנית המתאר המחוצית (תמיימ/5) והן תכנית המתאר העירונית קובעות כי בתכנית מפורטת, ניתן להחליף שטת פתוח אחד במישנהו רק במידה והשטח החליפי הינו באיכות שוות ערך. המסמך מתעלם מהעובדה כי מדובר בשטת לתכנון בעל חשיבות לאומית, וכי הפגיעה באפשרות ובאיכות מרחב זה, אינה עניון של מה בכך.

מיותר לציין, כי כיכר עירונית הנמצאת בקו ראשון לים, כפי שקיים היום, אינה שוות ערך כלל ועיקר לשטח פרטי פתוח עם זיקת מעבר לציבור, הנמצא בין שני מגדלים סחירים. כשבוחניס כיצד אמור הציבור להגיע לאותו שטח פתות במצב המוצע במטמך המדיניות (מנהרה תת קרקעית להולכי רגל!), מה שטחו של אותו שטח פתות וכן הלאה וכן הלאה, רואים בבירור, כי השטח המוצע במסמך המדיניות נחות באיכותו מחמצב הקיים.

ללא ספק, התלטה זו נעשתה כדי לאפשר בעתיד להגדדיל את סך השטח בייעוד קרקע סחיר בתכנית המפורטת, במטרה לאפשר אחוזי בנייה נדיביס בסמכות מקומית. אס מסמך המדיניות היח מנחה להקצות את ייעודי ושימושי הקרקע בצורה התואמת להיגגיון ולהנחיות התכנוניות, הרי שהשטח הסתיר בתכנית מפורטת עתידית יהיה קטן יותר, ואחוזי הבנייה הנדיביס שמסמך המדיניות מבטית יצטרכו להבחן בסמכות מחוצית, כיוון שהם תורגיס מהרחייק המאושר בתכנית המתאר.

צר לי על המילים הקשות, אך יש להעמיד דברים על דיוקם: צמצום השטח הציבורי הפתוח במסמך המדיניות ואיפיונו ב'ישפיפ'י, אינו נובע מחשיבה תכנונית טהורה, ואינו מבטא מדיניות הרואה את האינטרס הציבורי הרחב. זהו מהלך שנועד לזרז ולקצר דרך בהליך התכנוני העתידי וסותר תכניות תקפות.

ברצוני להזכירכם, כי ניסיון דומה להשאיר את התכנון המפורט בסמכות מקומית נעשה במתחם זה גם בעת אישור תכנית המתאר, וסופו של ניסיון פושל זה ידוע לכולנו.

מסמך המדיניות סותר את המדיניות התכנונית בכל הקשור לשימור מתחם 'העיר הלבנה':

עוד בשנת 2017 פנה ארגון אונסקו לעירייה, כיוון שלפי הכרזת העיר הלבנה, לא ניתן לבנות מגדלים חדשים ברובע 3, ומכיוון שהכיכר סומנה בהכרזה כשטח פתות שלא ניתן לבנות בו.

למרות שהובטח בעבר שבנייה בכיכר אתרים תתואט מול אונסקו, ממסמך המדיניות מתעלט מהלבט וה לתלוטין. בדיון שנערך בוועדה אף טענו חלק מחברי הוועדה כי כלל לא שמעו על בעיה זו.

יש לתקן את מסמך המדיניות בהתאם לסיכומים עס ארגון אונסקו, אס יש כאלו בכלל.

יש לקיים דיון נוסף בכל המדיניות העירונית בקו החוף:

לוועדת התכנון מובאים בחודשים הבאים תלקיט-תלקיס של מסמכי מדיניות בקו החוף העירוני, במקום להקדיש לכך יום אחד מרוכז, בו תינתן לחברות ולחברי וועדת התכנון האפשרות לבתון את הסוגיות השונות בראייה רחבה, כפי שדרשה תכנית המתאר לעשות עוד לפני 5 שנים, וכפי שתמא/1 מנחה לתכנן.

0 מש

לשכת חברת המועצה שולה קשת, עיריית תל אביב-יפו, רחוב אבן גבירול 69, תל-אביב-יפו 64162 טלפון: 03-7244686, 052-2342449 מייל: 11.טסם. צ1 עה-10600811061 18 טם 5

.5

/ ר'

בקשה לדיון חוזר -- מסמך מדיניות כיכר אתרים, עמ' 4 מתוך 4

אבקש כי התלטת וועדת התכנון תעודכן, וטרם אישור המסמך בולחוייף, כמפורט בסעיף 4ב לעיל, יתקיים דיוו מתכלל בוועדת התכנון בכל המדיניות העירונית.

ור | הפעלת משמעת קואליציונית פסולת:

לקראת הדיון במסמך המדיניות בכיכר אתרים הופעלו על חברות וחברי המועצה לתצים פוליטיים החורגים מגדר הרגיל והמקובל, ואף הגיעו אליי ידיעות כי לחציט אלו מופעלים תוך דריסת הצורך בעצמאות שאמורה להישמר עבור חכרות וחברי מוסד תכנון.

ראוי לקיים דיון נוסף, בו תבהיר היועמייש לחברות וחברי הוועדה המקומית את זכותם לשיקול דעת עצמאי. כמו כן ראוי שיתקיים דיון נוסף, כדי לאפשר לחברות וועדת התכנון שנעדרו מהדיון הראשון (אס בגלל לחצים אלו ואם מסיבות אחרון) ושבעבר היו מעורבות עמוקות בהליך התכנוני במתתם, להסביר את עמדתן בנושא כה חשוב במליאת הוועדה המקומית.

לאור כל האמור לעיל, יש חשש כי מטמך המדיניות עלול להכשיר, הלכה למעשה, סטייה מחוק החופים, חוק התכנון והבנייה, תנחיות מינהל התכנון, הוראות תכנית המתאר המחוזית והוראות תכנית המתאר העירונית.

יש לתקן את המטמך ואת הליך אישורו.

האבסורד הוא, כפי שראינו בניסיון להתחמק מאישור הולחוף למתחם בשנת 2015, שאותם לחצים המוביליט להליך לא תקין לא באמת ישרתו את היזמים הפרטייט בכיכר ובטח לא ישרתו את הציבור: הליך לקוי צפול לחוביל את התכנון המפורט לשניט רבות של מאבקים משפטיים, שימנעו את שיפור המצב הקיים. הניסיון לקצר דרך כעת, יוביל לסירבול ההליך התכנוני בעתיד.

אבקש כי בקשה זו תובא לדיון בהקדט האפשרי במליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

מפאת רצוני שלא לעכב את עבודת הוועדה המקומית, הזדרזתי והכנתי פנייה זו טרם פורסם פרוטוקול הדיון.

כמו כן, טרם השלמתי את ההתילעצויות עס מומחיות ומומחיס בנושא.

לפיכך, הטענות המובאות לעיל הינן מקדמיות בלבד, ואני שומרת לעצמי את הזכות להביא נימוקים נוספים ולהוסיף לאלו המובאים לעיל בישיבת מליאת הועדה המקומית אשר תדון בנושא.

בכבוד רב,

שולה קשת

חברת מועצת העיר והוועדה המקומית תל אביב-יפו

העתקים:

מר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו ויוייר הוועדה המקומית חברות וחברי הועדה המקומית לתכנון ובנייח

אדרי אודי כרמלי - מהנדס העיר

8 ||

אש

לשכת חברת המועצה שולה קשת, עיריית תל אביב-יפו, רחוב אבן גבירול 69, תל-אביב-יפו 64162 טלפון: 03-7244686, 052-2342449, מייל: ]001-810 660811 5018

מס' החלטה התוכן

20( תא/מק/9133 - מדיניות תכנון - מרחב כיכר אתרים,מרינה ת''א, בריכת גורדון 0- - -8 | דיון באישור מדיניות

מדיניות תכנון

מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית: הועדה המקומית לתכנון ובניה

מרחב חופי

כיכר אתרים, מרינה תייא, בריכת גורדון וחמלונות הסמוכים מתחם חופי 301ג/ בתכנית המתאר תא/5000

מיקום: (ראו מפה 1)

מסמך מדיניות זה מתייחס לרחוב הירקון בין הרתובות גורדון לארלוזורוב, כולל שיקוע אליעור פרי וכיכר אתרים, על שטתי הבנייה שתוכננו כתלק ממנה, בכלל זה מלון ליאונרדו ארט (במקור מלון ימרינחי). המדיניות מתייתסת למרתב כמכלול, בכלל וח מלונות רצועת החוף הסמוכים לכיכר מדרום (הרודס, קראון-פלוה, ורנסנס)

ומצפון (קרלטון), ולשטח בריכת גורדון ומרינה תייא.

כתובות:

הירקון 131-161 (אי זוגיים בלבד)

שיקוע אליעזר פרי 8-14 (זוגיים בלבד)

כיכר נמיר - אתריט 2-32

מפה 1 : מפת התמצאות - תחום המדיניות

עמ 75 מבאיית ספטמבר 2007

מס' החלטה

(20

8 -- 0

גושים וחלקות בתכנית:

מספר סוג גוש חלק/כל מספרי חלקות בשלמותן מספרי חלקות גוש הגוש בחלקן

07 מוסדר חלק 83 115

33 מוטדר חלק 27

06 מוסדר חלק 5 6

מתכנן: מחי תכנון מרכז, אגף תכנון העיר, מנהל ההנדטה. בשיתוף: מחי מדידות (מידול תלת מימד), אגף התנועה, אגף הכנסות בנייה ופיתוח. ייעוץ תנועה: אייל קראוס הנדסת כבישים בע"מ; ייעוץ א10ם/50806-8

וקישוריות: פלאנט תכנון עירוני ותתבורתי; ייעוץ כלכלי: פו כלכלה והנדטה; *יעוץ שיתוף ציבור: ענת ברקאי נבו תכנון עירוני, שיתוף ציבור וניחול פרוייקטים.

יזם: [הושמט]

בעלות: עירייה + פרטייט

א. תיאור המצב קיים:

עיקר השטחים בתחום המדיניות תוכננו כמכלול שבמרכזו שיקוע אליעזר פרי, כיכר אתרים ושטחי הבנייה שמעליה ותתתיה, בכלל וה שטחי מסחר, מלונאות וחניון. המלונות שדרומית וצפונית לכיכר תוכננו כהמשך לפרויקט השיקוע והכיכר, ומערבית לה פרוס שטת בריכת גורדון ומרינה ת'/א.

לאורך השנים תפקודו של המרתב התדרדר, בפרט שטתי כיכר אתרים הבנויים והפתוחיס, מעל ומתחת לקרקע.

השטתים הבנוייט והפתותיס מתפקדים כיום באופן חלקי בלבד, השטח הפתוח לא מנוצל, המעברים הציבוריים ברובם לא בשימוש, והמצב התתזוקתי ירוד. המבנה ותפקודו הלקוי של המקום משפיע על סביבתו.

הכיכר מחברת את שדי בן גוריון עס חוף חים למעבר הולכי רגל, אך המבנה גס מייצר נתקיס במרחב. רחוב הירקון ושיקוע אליעזר פרי אינם נוחים למעבר הולכי רגל בתחום המדיניות, לאורך הרחוב ובתצייתו.

המלונות שמדרוט ומצפון לכיכר אתרים ותיקים אך מתפקדים, לאורך השנים שופצו, וחס מטופלים גם כיום.

השטח שסביבס מנוצל בעיקר לצרכי מעברי רכב וחניות, ואינו מותאם למעבר או שהייה של הולכי רגל.

מרחב בריכת גורדון ומרינה תייא כולל שני מבנים מרכוייס ומספר מבנים ארעיים, בהם פועלים שימושים עירוניים לספורט ימי וחינוך ימי. המרתב שופ לפני כעשור, אך המבנים והשטחים הקיימים לא נותנים מענח מספק לשימושיט. המרחב הציבורי פעיל אך השימוש בו לא מממש את הפוטנציאל שבו.

ב. מדיניות קיימת:

1. תכנית האסטרטגית לתל אביב- יפו (עדכון 2017)

התכנית האסטרטגית מנחה את מדיניות התכנון:

> רצועת החוף מאופיינת כמרכיב חשוב בוהות והאופי העירוני, עמוד שדרה תפקודי ועיצובי ומוקד פעילות מרכצי. רצועת התוף תמצב את ת'יא-יפו כעיר חוף מובילה ברמה הארצית וחבינלאומית.

> התכנית האסטרטגית מגדירה את קווי המדיניות לתכנון בחוף - יש לחזק את הקשר בין המרקם הבנוי למרחב תוף הים, לשפר את איכות חזית הבינוי העירוני לאורך החוף, ולהרחיב את מגוון הפעילויות לאורכו.

2. תכנית המתאר תא/5000 (מתן תוקף 2016) (ראו מפות 2-5)

התכנית מגדירה את מסגרת התכנון שבתתוס המדיניות - בחוף חים, בטיילת, ברחובות וברצועת הבינוי שבין הירקון והרברט סמואל.

עמ' 76 מבאיית ספטמבר 2007

מפה 4: תא/00

עמי 77

0 נטפח תנועת

מפה 5: תא/5000 נספת אזורי תכנון

מבאיית ספטמבר 2007

מט' החלטה

ברצועת הבינוי לאורך חוף הים קובעת תכנית המתאר תא/5000 :

> אזור ייעוד מגורים בבניה רבת קומות (כמפורט בתא/5000 סעיף 3.2.5) - בשימוש ראשי למגורים,

זכויות הבניה המקסימליות כמפורט:

גודל מגרש רחייק בסיסי רחייק מירבי

עד 2 דונט 25 5

מעל 2 דונם 25 0

> אוור מוטה למלונאות (כמפורט בתא/5000 סעיף 3.7.2) -- בכפוף להוראות הבאות ניתן להגיע לרתייק 6:

לא פחות מ-30% משטחי הבניה בתכנית חדשה ליעודו לשימושי מלונאות, כאשר בחישוב שטחי הבניה לשימושי מלונאות - מתוך כלל שטחי הבניה שבתכנית העתידית מהם מתושב התמהלל, לא לקהו בחשבון שטתי בניה המיועדיט בתכניות קודמות למלונאות.

* חזיתות מסחריות לרחובות הירקון והרברט סמואל (כמפורט בתא/5000 סעיף 3.4.3) - בשימוש ראשי מסחר 1 ו/או תעסוקה 1 לאורך לא פחות מ80% מחצית המגרש.

* גובה (נספח עיצוב עירוני) - עד 25 קומות.

* נספת אזורי תכנון - טיילת וחוף מרכז תייא מחולק לשלושה תחומיט: 301 בי, 01 פבי, 502 בי. לכל אחד

מהאזוריס חלות ההוראות המיוחדות בטבלה 4. בשלושתס נדרש אישור הועדה המקומית למסמך מדיניות למרחב חופי (לפי תא/5000 סעיף 5.3.1) לצורך קידום תכניות מכוח תכנית המתאר.

מסמך המדיניות שמובא לאישור הועדה המקומית נערך במסגרת זו.

ג. מצב תכנוני קיים: (ראו מפח 6)

המצב הקיים היום הוא תוצר של רצף תכניות, רובן משנות -70, להלן העיקריות שבהן:

מפה 6: סקירה סטטוטורית

1. תא//121 (מתן תוקף 1970) - התכנית קבעה את העברת הכביש בתת הקרקע, הקמת

מדרכה/כיכר/טיילת במיקומה של כיכר אתרים, הקמת שטחי הבנייה שמעל ומתחת לכיכר, כולל שטתל מלון 'מרינהי (לשעבר, היום ליאונרדו-ארט) שצפונית לכיכר ומלון יקרלטון' שצפונית לו.

עמ'7% מבאיית ספטמבר 2007

מט' החלטה

(0

8 - 0

תא/1211א (מתן תוקף 1976) -- התכנית שינתה את תכנית 1211 וקבעה את הבינוי כפי שחוא חיום. כמו כן הוטיפה שטח מיובש מחיס מערבה צפונה ודרומה לבריכת גורדון והוסיפה בו מועדון שייט על מתקניו. בריכת גורדון בייעוד קרקע לתכנון בעתיד.

תא/1211ב-ג (מתן תוקף 1978,1985) - תוספת זכויות וקומות למלון קרלטון.

תא/974/א-ג (מתן תוקף 1975-1982) - התכנית הראשית 974 קבעה את המגרשים לשלושת בתי המלון שדרומית לכיכר, מעבר ציבורי מרחוב הירקון אל חוף הים ביניהם ואת הרתבת רח' הירקון. בהמשך לה נערכו שלושת התכניות 976/א-ג להקמת שלושת בתי המלון.

תא/1430 (מתן תוקף 1977) -- תכנית לשטח הטיילת ורתי הרברט סמואל מרחי אלנבי עד רחי גורדון.

התכנית קבעה את תיבור רח' הרברט סמואל לרח' הירקון בצומת גורדון, כפי שהוא חיוס.

ד. רקע למדיניות המוצעת:

במסגרת הכנת המדיניות, וכשלב מקדים לקביעת המלצות מדיניות זו, נבחנו חלופות שונות לתכנון במרחב.

החלופות שנבתנו נקבעו בהמשך ובהשפעת הליכי שיתוף הציבור שנערכו במקביל להליך הכנת המדיניות, ועוד טרם הכנתו בתחליכיס קודמים.

במטגרת הכנת המטמך נבחנו החלופות תוך קיוט פגישות התייעצות עס גורמים מקצועיים ואזרחיים ובכליס מקצועיים, בכלל וּה - בדיקות ואומדניס כלכליים, בדיקות תנועתיות מקומיות וניתוחיס מרחביים בין השאר בעורת מודל פרמטרי א9)מץ 5 80806. הטיעונים השונים בעד ונגד החלופות השונות נאספו יחד

ושימשו כבסיט לדיונים בנושא ולקבלת החלטות .

החלופות המרכציות שנבתנו נוגעות לשטת כיכר אתרים ושיקוע אליעוּר פרל:

41

עמ' 79

שמירה על המצב הקיים

החלופח כללה - שיפוץ עומק כולל למרתב הציבורי, למבנה כולו ולקונסטרוקציה. שיפוץ הכביש, השיקוע ומערך התנועה והחנייה כולו. תוספת שטת ציבורי בנוי. התערבויות מקומיות לטיפול בממשקים עט השדרה והים. תוספת שטתי מגורים ומלונאות.

בעד נגד

שטח פתוח רחב מעל החוף המבנה מורכב ויקר מידי לשיפוצ פוטנציאל למרחב עירוני פעיל לא קיימת ישימות למימוש

מעבר הולכי רגל ישיר אל חיט ללא חציית כביש | מבנה הבעלויות לא יפורק

השיקוע ממתן השפעות טביבתיות של הרכב לשיקוע השפעה שלילית על הסביבה

מבנה עם ערכים אדריכליים ליחודיים הכיכר המוגבהת אלנח מחוברת לרשת וחיסטורייט העירונית

תצפית ייחודית אל הים המבנה יוצר יותר ניתוקיס מאשר חיבורים

מסיבות אלה חלופה זו אינה מומלצת

הארכת השיקוע

החלופה כללה - הריסה ובנייה מחדש. הקמת מנהרה לרכב ארוכה ועמוקה מהשיקוע חקיים.

בעד נגד

יצירת שטח פתוח נרתב בעורף התוף ומעליו מורכב הנדסית, כלכלית ותנועתית

פיתות מעברי הולכי רגל ללא חציית כביש הגדלת נפחי הבנייה ביחס לחלופות האחרות

הסטת השפעות ההפרדה המפלסית והרחבתן

השקעה גדולה בתנועה זורמת לתוף חים

איכות השטח הציבורי על גג המנהרה

מסיבות אלה חלופה זו אינה מומלצת

מבאיית ספטמבר 2007

מס' החלטת

(20

8 - 0

3

ביטול השיקוע

התלופה כללה - הריסה ובנייה מחדש. העברת הכביש במפלס הקרקע. יצירת רציפות של חללים ציבוריים וירידה ישירח אל הים. יצירת מרחב מוטה חצייה רגלית במפגש השדרה עס הרתוב. תוספת בינוי מצדדי הירידה אל היטס בהתאמה לתכנית המתאר. יצירת שטת ציבורי בנוי בעורף ובתזית.

בעד נגד

הירידה הישירה אל הים היא החיבור הטבעי חציית כביש בדרך אל הים

רצף מרחביט ציבוריים איכותיים מהקייס הגברת ויהוס הרכב כתוצאה מעיכוב התנועה יצירת רשת חיבורים רציפיס והמשכיים ביטול חוויית התצפית הקיימת היום

פתיחת המבט אל הים צמצום שטח פתות קלים

קיימת ישימות למימוש תוספת של נפתי בנייה גדולים על חוף חים

מסיבות אלה חלופה זו היא המומלצת

ה. עקרונות המדיניות המוצעת :

1. רחוב הירקון ושיקוע אליעזר פרי

1 בללי

הוראות אלה יחולו על כל תכנית שבתתוס שיקוע אליעזר פרי, רתי הירקון ורחי הרברט סמואל, מצומת ארלווורוב בצפון עד לקו רתוב מאפו בדרום.

תכנון הרתחוב מחדש יעשה במקביל בכל תחום זה.

שיקוע אליעזר פרי יבוטל, במקומו יוקם רחוב אליעור פרי במפלס הקרקע שיתוכנן מחדש תוך מימוש העקרונות המפורטים להלן.

לתכנון הרחוב יצטרף השטח בשולי הרחוב שמאושר ביעוד דרך ואת מכוח הפקעות קודמות.

2 תתך הרחוב

המיסעה תכלול עד שני נתיבים לכל כיוון.

שביל אופניים רציף ייסלל לאורך הרתוב כך שיחבר את מפגשי הרחובות ארלוזורוב, שדי בן גוריון וגורדון עס שביל הטיילת במורד הרברט סמואל.

המדרכות יורחבו ככל הניתן ויתוכננו תוך הקפדה על רציפות.

רצועת הדרך שבחזית מלונות הרודט, קראון פלאזה ורנסנס תצטרף לחתך הרהוב.

ככל שיידרש יתוכננו מפרצי הורדה והעלאת נוסעים בסמוך לכניסות לבתי המלון, וואת ללא פגיעה ברציפות המדרכות ובמקביל לביטול חניות ונתיבי נסיעה לרכב בתחומי בתל המלון.

במסגרת התכנון המפורט יינתנו פתרונות ראויים להפרשי הגבהיט שבין צדדי הרחוב.

3 מפגש שד' בן גוריון

מפגש הרחוב עס שדי בן גוריון יתוכנן כמרחב מוטה חצייה רגלית, תוך שימוש בכלים תנועתייס ועיצוביים. במסגרת התכנון המפורט ייבתן השימוש במעבר חצייה רחב, הגבהת הצומת וריצופה, שימוש בגיאומטריה של הכביש למיתון התנועה, רימזור והפעלת עדיפות למעבר הולכי הרגל וכדי.

יתאפשר תכנון מעבר תת-קרקעי שיעבור מתחת לרחוב החדש כך שיחבר בין שדי בן-גוריון וטיילת החוף ללא חציית כביש.

4 צומת רח' גורדון

עמ' 80

במסגרת תכנון הרחוב תתוכנן צומת גורדון-חירקון מחדש כמרתב מוטה חצייה רגלית, תוך שימוש בכלים תנועתיים ועיצובייס.

במסגרת התכנון ייבחנו האפשרויות לפיתוח והרחבת חיבורי הולכי רגל בין רתי הירקון ותוף הים.

במסגרת זו תבחן האפשרות לביטול נתיבי פניית הפרסה הקיימים, וזאת כדי לפתח את השטח כשטת פתוח לשימוש הציבור אל מול הים.

מבאיית ספטמבר 2007

מס' החלטה

(0

8 - 0

2. כיבר אתרים ומלון מרינה (לאונרדו-ארט כיום) (ראו איורים 1-2)

1 בללי

ההוראות המפורטות בפרק זה יחולו על שטת כיכר אתרים ומלון ליאונרדו-ארט, על שיקוע אליעור פרי ותחום השפעתו.

בשטח זה תערך תוכנית איחוד וחלוקה.

הכיכר והשטתים הבנויים, מתחתיה, לצידה ומעליה יהרסו לטובת פיתוח מחדש של המקום.

עקרונות תכנון התנועה, המרחב הפתוח ווכויות הבנליה יהיו כמפורט במסמך וה.

עקרונות הבינוי, פריסת וכויות הבניה והשימושים המפורטים במטמך וה *היו מנחים, וניתניס לשינוי בכפוף לבדיקות מפורטות שיעשו במסגרת הכנת תבייע או כשלב מקדים לה.

2 תנועה

שיקוע אליעזר פרי יבוטל ובמקומו יוקם רחוב במפלס הקרקע שיתוכנן תוך מימוש העקרונות המפורטים במדיניות צו.

שטח רחוב אליעזר פרי החדש יוקצה לשימוש הציבור ויהיה בייעוד דרך.

תחום תכנון הרחוב יכלול התייחטות למקטע הרחוב כולו שבגבולות המדיניות.

תכנון התנועה ייתן פתרונות לשלבי המימוש, בכלל זה פתרונות זמניים לתנועה עוברת ופתרונות זמניים לכניטות ויציאות רכב לבתי חמלון הסמוכים.

3 המרחב הפתות

בקצה המערבי של שדרות בן גוריון, מארחית לרחוב אליעזר פרי החדש, יוקצה שטח לטובת פיתוחה של רחבה ציבורית.

לצד הרחבה הציבורית ומצפון לה, מזרתית לרחוב אליעזּר פרי החדש, יוקם מבנה (מבנה 4 באיור

1) אשר השטת סביבו יהיה פתוח לשימוש הציבור ויתוכנן כתלק מהרחבה הציבורית.

מערבית לרתוב אליעזר פרי החדש, כל השטח שאינו מבונה יהיה בויקת הנאה למעבר, שהייה ושימוש הציבור. השטת יתוכנן המשכי למדרכות הרחוב ויפותת בפרט לשהייה ותצפית לכיוון מערב ודרום.

בהמשך שדרות בן-גוריון, מערבית לרתוב אליעור פרי החדש, יתוכנן גן שיקשר את השדרה עט

מפלט חטיילת ובריכת גורדון. רוחבו של הגן יהיה בחלקו העליון לפחות ברוחב השדרה, בכלל זה רוחב המסעות והמדרכות, ולתרחב לכיוון מערב ודרום.

4 זכויות בנייה

מערבית לרתוב אליעזר פרי החדש ירוכו מגרש להקמת שני מבנים, ממנו יחיה ניתן לתשב וכויות בנייה בהתאמה לתכנית המתאר תא/5000 (מבנים ו באיור 1).

מזרחית לרחוב אליעור פרי החדש יתוכנן מגרש לבניין בנפת שיהיה בהתאמה לנפחי הבניית המותרים ברובע 3 (מבנה 4 באיור 1).

מתחת למפלס רחוב אליעזר פרי החדש תתאפשר הקמת קומות תת קרקעיות, בכלל זה שטחים עיקריים וחציתות פעילות למפלס הטיילת.

5 בינוי

בשטח התכנית יוקמו שלושה מבנים :

מבנה 4

עמי 81

המבנה ימוקם בהמשך למבנים שבדופן הצפונית של שדרת בן-גוריון וקו הבניין הדרומי שלו ישמור על רציפות קו הבינוי בדופן זה.

קו הבניין לכיוון צפון ישמור על מרתק סביר מהמבנה שצפונית לו, כך שיישמר מעבר איכותי להולכי רגל.

מבאיית טפטמבר 2007

מס' החלטה

(0

8-0

קומת הקרקע תכלול בעת הצורך כניסה ויציאה מחניון תת-קרקעי, וואת מבלי לפגוע באיכות החזית הפעילה בתלקה הדרומי של קומת הקרקע.

מבנה 3

מערבית לרחוב אליעזר פרי וצפונית לגן היורד אל החוף, יתוכנן מבנה בגובה עד 25 קומות מעל מפלט רחוב אליעזר פרי החדש. תכטית המבנה מעל הקרקע לא תעלה על 1400 מ"ר.

המבנה ימוקם בהמשך למבנים שבדופן הצפונית של שדרת בן-גוריון וקו חבניין חדרומי שלו ישמור על רציפות קו הבינוי בדופן זו.

קו הבניין לכיוון בפון ישמור על מרתחק סביר מהמבנה שצפונית לו, כך שיתאפשר פיתוח איכותי של המרתב שביניהם למעבר ושהייה של הציבור.

בדופן המערבית של קומת הקרקע יישמר מעבר לשימוש ושהייה של הציבור. חריגח מהוראה זו תישקל במידה והערך שיעלה מחביטול יהיה בעל משמעות ציבורית.

המבנה ימוקם על בסיט בעל חזית לכיוון מערב, פונח למפלס הטיילת. החזית תהיח המשכית לזו שמצפון לה.

קומות הקרקע במפלס רתוב אליעור פרי החדש תהיה בגובה של עד 6.5 מי ברוטו. קומת ביניים אס תתוכנן (קומת מגדל שמשתמשת בגג מסד) תהיה בגובה של עד 6 מי ברוטו. קומות טכניות יחיו בגובה עד 6 מי ברוטו. שאר הקומות שמעל הקרקע יהיו בגובה של עד 3.6 מי ברוטו.

מבנה 6

.

מערבית לרחוב אליעזּר פרי ודרומית לגן היורד אל החוף, יתוכנן מבנה בגובה עד 25 קומות מעל מפלס רחוב אליעזר פרי החדש. תכסית המבנה מעל הקרקע לא תעלה על 1200 מ"ר.

קו הבניין לכיוון דרוט ישמור על מרחק סביר מהמבנה שדרומית לו, כך שיתאפשר פיתוח איכותי של המרתב שביניהם למעבר ושהייה של הציבור.

בדופן המערבית של קומת הקרקע יישמר מעבר לשימוש ושחייה של הציבור. תריגה מהוראה זו תישקל במידה והערך שיעלה מכך יחיה בעל משמעות ציבורית.

המבנה ימוקם על בסיס בעל חזית לכיוון מערב, פונה למפלט הטיילת. החזית תחיה המשכית לזו שמדרוט לה.

קומות הקרקע במפלס רחוב אליעזר פרי החדש תהיה בגובה של עד 6.5 מי ברוטו. קומת ביניים אס

תתוכנן (קומת מגדל שמשתמשת בגג מסד) תחיה בגובה של עד 6 מי ברוטו. קומות טכניות יהיו בגובה עד 6 מי ברוטו. שאר הקומות שמעל חקרקע יהיו בגובה של עד 3.6 מי ברוטו.

6 שימושים

מלונאות, מסחר ומגורים

עמ 82

תמהלל השימושים יעמוד בהגדרות תכנית המתאר תא/5000 לאזור מוטה מלונאות.

בנוסף, לפחות 50% משטתי הבנייה הסחירים יחיו לטובת שימושי מלונאות ומטתר.

חזיתות קומות הקרקע שבמפלס רחוב אליעזר פרי ותזית קומות תת-הקרקע שפונות למפלט הטיילת, יכללו לפחות 80% חציתות פעילות במסחר, שימושים ציבוריים ושימושים תומכי פעילות ים.

תמהלל יחייד ייקבע בתיאום עם היחי האסטרטגית.

מבני ביבור

במסגרת התכנית יוקצה שטת למבנה ציבור משמעותי אשר יירשם עייש העירייה.

גודל השטח, השימושים ומיקומו חסופי, יקבעו במסגרת התכנית ובתיאום עם צוות התכנון העירוני, היחי האסטרטגית והגורמים העירוניים הרלוונטיים.

השטת הציבורי ימוקם בחלק המערבי של התכנית ויכלול חזית הפונה מערבה. במסגרת התכנון

ייבחנו האפשרויות לשילובו באחד מהמבנים ₪ או 6 או לחילופין לפצל אותו ביניהם, וזאת בתיאום עם גורמי העירייח הרלוונטייסם ובהתאם לצרכיט העלרונייס. ניתן יהיה לבתון אפשרות

מבאיית ספטמבר 2007

/

מט' החלטה

(2

8 - 0

לריכוו השטח הציבורי בבניין ., והקצאת המגרש עליו יעמוד מבנה 4 כשטח קרקע למבני ציבור (ראו איור 3).

+ השטח הציבורי הבנוי יכלול כניסות במפלט חטיילת ובמפלס רחוב אליעזר פרי, וימוקס במספר קומות בהתאם לגודלו ולצרכים הציבורייט. השטח יתוכנן לפי הנתיות גורמי העירייה הרלוונטיים.

ככל הניתן יעוצב השטח כך שתחיה לו נוכחות ציבורית במרחב.

*+ תבחן האפשרות לאופן שילובס של שימושים ציבוריים משלימיט לאלו הנדרשים במרחב בריכת גורדון-מרינה תייא.

תת הקרקע

* שטח קומות תת-הקרקע הפונה לטיילת יתוכנן עס שימושים עיקריים פעילים כגון מסחר, פעילות תומכת שימושי ים, ושטחי ציבור.

*+ שטת לחנייה, תפעול וטכני יתאפשר בחלק המזרחי של תת-הקרקע, בכלל וה בשטח שמתחת לרתי אליעזר פרי.

7 חנילה, חניונים ותפעול

* לא תתאפשר תנייה במפלס רחי אליעור פרי החדש ורחי הירקון.

* תקן חנייה יהיה בהתאם למדיניות הועדה המקומית או לתקן התקף לעת הוצאת החיתר בנייה, הקטן שביניהם.

* התכנית תכלול תניון ציבורי עירוני בהיקף של כ-350 מקומות חנייה.

* מיקום כניסות לחניוניט ייבחן וייקבע במסגרת התכנון המפורט - בקומת הקרקע של מבנה .4 ייבחנו כניסה מדרום ויציאה לכיוון צפון. כניסה מצפון תתוכנן כך שתכלול כניסה משותפת גס לשטתי תת הקרקע וגם לאצור המרינה ובריכת גורדון. ככל הניתן, תשולב יציאה לכיוון דרום עם דרך השירות התת קרקעית הקיימת.

* שטח לתפעול ימוקם בתת הקרקע בלבד. במסגרת תכנון תת הקרקע תבחן האפשרות להקמת מרכז תפעולי שייתן מענה ככל הניתן גס למלונות הסמוכיט, למרינה, לבריכת גורדון ולתוף חים.

מימוטים

דרסיט וחניות ‏ בשש

צוטחפתוח מוטה מש

הלינה רגלית.

מלונאות/מגורים מש

מסחר

איור 1 : כיכר אתרים ורח' אליעזר פרי - סכמה עקרונית

עמי 83 מבאיית ספטמבר 2007

מט' החלטה

(20

- 0

₪

חן וס ה

5

בש בםן צינדי

=

=

ב \

בשה 8

3 כ

-

1

7

[שם -

58

4

בו 5

איור 3: אפשרויות טכמתיות לפריסת השטח הציבורי תבנוי (מסומן בחום)

3 מלונות החוף

1 כללי

> ההוראות המפורטות בפרק צה יחולו על מגרשי המלונות הרודס, רנסנס, קראון-פלאזה וקרלטון.

> במגרשים אלה יתאפשר תכנון בחתאמה לתכנית המתאר תא/5000.

2 תנועה חנייה ותפעול

* בחצית בתי המלון לכיוון מזרת, תצטרף הרצועה שבייעוד דרך לחתך רחוב הירקון שיתוכנן מחדש בהתאם להוראות מדיניות זו.

> חניית רכב תהיה בתת הקרקע. חניות במפלס רחוב הירקון *בוטלו ובמקומם יפותת השטת שבין הבניינים כמרחב פתוח לשימוש הציבור.

> הורדה ותעלאת נוסעים תתקיים לאורך רחוב הירקון, במפרצים ייעודיים. נושאים אלה ייבתנו במסגרת תכנון מפורט להתחדשות רתי הירקון במקטע שמול בתי המלון.

עמי 84 מבאיית ספטמבר 2007

מס' החלטה

(220

8 -0

*= בכל שלבי מימוש של תכניות סמוכות יינתנו פתרונות זּמניים לכניטות ויציאות רכב לבתי המלון הסמוכים.

3 המרחב הפתוח

* השטת שבין הבניינים יפותח מחדש כך שיותאט ככל הניתן להולכי רגל ומשתמשי רצועת החוף, ויפותח כשטח לשהליה ותצפית.

4 זכולות בנייה

*= תתאפשר תוספת וכויות בנייה לפי הנחיות תכנית המתאר תא/5000 באזור :יעוד וּה, בכפוף להוראות במסמך מדיניות זח.

5 בינל

> תכסית הבנייה וממדי הנפחיט יהיו בדומה למצב חקייס היום.

6 שימושים

* תמהיל השימושים יהיה בהתאמח לתכנית המתאר תא/5000 באצור ייעוד זה.

* בכל תכנית חדשה קומת תת-הקרקע הפונה לטיילת תכלול לפחות 80% חציתות פעילות לא כולל כניסות לובי למבנים.

מרינה ת''/א ובריכת גורדון (ראו איור 66

1 בללי

* ההוראות המפורטות בפרק זה יחולו על טיילת החוף, שטח מרינה ת'יא ובריכת גורדון

* בתחום וה תקודם תכנית להתחדשות הבינוי והשטת היבשתי הפתוח, בהתאמה לתכנית המתאר תא/5000 ועל פי חוראות מדיניות זו.

* מטרות התכנון מחדש יהיו: שיפור התנאים למשתמשים השונים ושיפור תפקודו כנקודת ציון ציבורית משמעותית לאורך חופי מרכז העיר ובקצה טבעת השדרות של מרכז העיר.

* במסגרת התכנון יוסדר ייעוד הקרקע בבריכת גורדון.

* עקרונות הבינוי והפיתותח המפורטיט להלן יהיו מנחים, וייבתנו בכפוף לבדיקות מפורטות שיעשו במטגרת הכנת תבייע או כשלב מקדים לה,

2 תנועה ותנייה ותפעול

= כניסת רכב תפעולי ותחירוס מרתוב הירקון/אליעזר פרי החדש תתוכנן מתדש. בתכנון מפורט תבחן האפשרות לשינוי מיקום הכניסה, הכל בהתאמה לצרכל חמרינח, בריכת גורדון ושאר המשתמשים.

= כל תכנון מחדש של הכניסה לאזור זה ותכנון התנועה בתחום התכנית, ישפר את בטיחות העוברים והשוהיס במרתב הפתוח.

3 המרחב הפתותח

= תכנון השטח יכלול שני מפלטיט - מפלס הטיילת ובריכת גורדון במזרת, ומפלס חזית הים והמרינה במערב (ראו איור 3).

> הציר הירוק שבמפלס חזית הים יתוכנן בהתאם להוראות תכנית מתאר תא/5000, ברותחב שלא יפחת מ-10 מי , ויחיה המשכי לציר הירוק שלאורך הטיילת. חיבוריו את מפלס הטיילת והמעבר בו לישמרו חופשיים לשימוש הציבור, ויתוכננו באופן רציף ומזמין לשימוש.

> במפלס חטיילת יישמר המעבר החופשי והרציף שבהמשך ציר הטיילת, בכלל וה מעבר שביל האופניים ומדרכות, סה"כ ברותחב שלא יפחת מ-10 מי.

> עיקר השטח הפתוח ירוכז בתלקו הדרומי של המרתב וואת כדי ליצור כיכר עירונית במפלס הטיילת, שתהווה נקודת ציון לאורך חופי מרכז העיר. הכיכר תתוכנן בתיאום עם תכנית בכיכר אתרים ככל שתקודס, כך שתהיה בהמשך רציף לציר שדרות בן-גוריון.

עמ' 85 מבאיית ספטמבר 2007

מס' החלטה

4 זכויות בנייה

= תתאפשר תוספת זכויות בנייה לפי הנחיות תכנית המתאר תא/5000, ובכפוף לצרכים ולבדיקה הפרוגרמתית המקדימה, ולפי הוראות במסמך מדיניות זה.

5 בינוי

> התכנית תכלול שני מבנים מרכזיים - צפוני ודרומי, ומספר מבנים משניים (ראו איור 3).

= המבנה חדרומי (2) יתוכנן בקומה אחת שתמוקס בהפרש הגבהים שבין מפלס הטיילת והמרינה, כך שגג המבנה יתוכנן כתלק מהמרתב הציבורי שבמפלס הטיילת, בגובה שלא יעלה על 1.5 מי ממפלס החטיילת.

* המבנה הצפוני (5) יתוכנן בשתי קומות לכיוון מפלס המרינה ובקומה אחת למפלס הטיילת.

במטגרת תכנון מפורט תבחן האפשרות לשימוש בגגות כחלק מהמרחב הציבורי שבמפלס חטיילת.

* בבריכת גורדון יתוכנן מבנה משני בצמוד לשטח הבריכה (1) אשר ירכז את השירותים הנדרשים למשתמשי הבריכה.

* תכנון מבנים משניים נוספים ייבחן באופן נקודתי במידה וישרת את מטרות התכנון.

6 שימושים

* השימושים הקיימים יישמרו בכלל ה שטח לשימושי מרינה, שטח לשימושי מרכצ בריכת גורדון ושטח לחינוך ימי. ככלל, השימושים יהיו ציבוריים ותפעוליים, בהתאמה להוראות תכנית המתאר תא/5000.

* גודל, פריסת השימושים והיחס ביניהם יקבע במסגרת התכנון ויעשה על פי פרוגרמה שתוכן כשלב מקדים לתכנון, ותכלול התייחטות לשטת הבנו? והפתוח. הפרוגרמה תוכן תוך איוון הצרכים בין המשתמשים השונים ובתיאום איתם, ותוך מימוש תפקידו של המקום כמרכו עירוני וציבורי מרכני.

* הפרוגרמה תתייתס לאפשרות לשילוב שימושים גם בשטחיט הציבוריים שיהיו חלק מתכנית עתידית בכיכר אתרים, ככל שתקודם.

שימוטים

בטי --]

בגוי עם שימוש בגנ שת

שטח פתזח. ==

שטח תפעול ממוח | בכש

מפלט

ס :

מפלם ביבר הטיילת

המרינה

חתך ב-ב

איור 4 : מרינה ת''א ובריכת גורדון - סכמה עקרונית

עמי 86 מבאיית ספטמבר 2007

מס' החלטה

(20

85 -0

5. הקצאות לצרכי ציבור ותועלות ציבוריות

כל תכנית במרחב המדיניות תעמוד בהנתיות הבאות :

הקצאות לצרכי ציבור יחושבו עבור תוספת כלל השימושים בהתאמה להוראות תכנית המתאר.:

פרוגרמה לשטתי ציבור ותכנון השטת למבני הציבור יעשה בתיאוט עס גורמי העירייה הרלוונטיים ובהתאם להנחיותיהם, בכלל זה צוות התכנון העירוני, היחידה האסטרטגית, אגף מבני ציבור, ואגף נכסים.

תועלות ציבוריות יהיו בהתאמה להוראות תכנית המתאר. לא יחושבו תועלות עבור תוספת השימוש המלונאי. יחד עם ואת השימוש המלונאי לא ייחשב כתועלת ציבורית בתכנית זו.

6. איכות סביבה (בנייה ירוקה, חילחול והשהיית מי נגר, צל, מיקרו-אקלים וכד)

כל תכנית במרחב המדיניות תעמוד בהנחיות הבאות :

.

כל הבניינים בתחום התכנית (ובפרט המגדלים) יעמדו בתקנים ובדרישות גורמי העירייה הרלוונטיים, בכלל זה המחלקה לתכנון בר קיימא ואנרגיה באגף אדריכל העיר, וחרשות לאיכות הטביבה.

% משטת כל מגרש בתחום התכנית יהיו פנויים מבינוי מעל ומתחת לקרקע, וישמשו לנטיעות ולגלנון וכן לחשהיית מי נגר וחלחול,

כל מגדל יחויב בביצוע סקר אנרגיה בשלב התבייע, בו יידרש להציג תמהיל אנרגטי כפי שזה נקבע ע"י היחידה לתכנון בר קיימא ואנרגיה, אגף אדריכל העיר באותה עת. הסקר יציג פתרונות לתסכון

באנרגיה לפי המדרג הבא: התייעלות אנרגטית, ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים (0), אצור

בטכנולוגיות נקיות (קוגנרציה), ניחול אנרגיה מתחמי (משותף). מסקנות הסקר יוטמעו בשלב תכנית העיצוב האדריכלית.

כל מגדל יחויב בביצוע סקר השפעה על סביבתו עייפי המתודולוגיה להערכת טנוור וקרינה, שפורסמה ע"י אדריכל העיר בפברואר 2010. מסקנות הסקר יוטמעו בשלב תכנית העיצוב האדריכלית.

כל תכנית תעמוד בתקן הצל העירוני עייפי מסמך המדיניות ''הנחיות צל במרחב הציבורייי שפורטס ע"י אדריכל העיר בנובמבר 2017.

7. התייעצות עם הציבור

הכנת מטמך המדיניות לוותה בתהליך שיתוף ציבור לאורך כלל שלבי הכנתו, לפי המסגרת שנקבעה ע"י תת הועדה לשיתוף הציבור.

עמי 87

ברקע להליך שיתוף הציבור שנערך במסגרת מטמך המדיניות , התקיים תהליך היוועצות אשר התייחס בלעדית לתכנית שקודמה דאז בכיכר אתרים וקודמה ע"י קבוצת הנכסים ‏ 111 המחזיקה ברוב הנכסיט בכיכר אתרים (הנכטים מאוגדים כבית משותף). התכנית הוצגה בפני בעלי עסקים ומלונאות סמוכים ולתושבים הגרים באזור הכיכר, ושאלון אינטרנטי שהופצ לציבור הרחב שעליו השיבו כ-400 תושבים.

לאור אי שביעות הרצון מהתכנית כפי שבאה לידי ביטוי במפגשים ובשאלון האינטרנטי התקיים שולחן עגול בראשות מהנדס העיר לשעבר, אדרי עודד גבולי בו השתתפו חברי עמותת יילא למגדלים בכיכר אתריסיי, נציגי עמותת האדריכלים, נציגי עסקים ומלונאות טמוכים, הצוות העירוני ואדרי אבנר ישר נציג קבוצת /,111. בסוף התהליך הוחלט לקדט מסמך מדיניות אשר יגבש ראייה רחבה ויכלול את הציבור הרחב בתהליך ההיוועצות. יש לציין שקידומו של מסמך כזה נדרש מתוקף תכנית המתאר, ובהתאמה אליה הותלט לערוך את המסמך שמוצג כאן.

תהליך הכנת מסמך מדיניות זה נפתת בכנס ציבורי שהתקיים ב-18.12.19 בהשתתפות כ-180 איש.

במסגרתו נערכו דיונים בשולתנות עגולים בהנתיית אנשי מקצוע ממנהל ההנדסה, בהם נערכו ניתותי חזקות וחולשות של האזור וגיבוש אפשרויות לתמונות עתיד של מרחב התכנון על ידי

מבאיית ספטמבר 2007

.

מס' החלטתה

המשתתפים. תוצרי הכנס הביאו בין השאר להתלטה לבתון מספר חלופות תכנון בכיכר אתרים, וההערות השונות שעלו השפיעו על עיצוב חלופות התכנון.

> בהמשך לכנס ולהחלטה לבחון מספר חלופות תכנון הוצגו התלופות בפני 14 קבוצות בעלי עניין

המייצגים אינטרסים שונים: תושבים, נציגי ארגונים, גופים ואנשי מקצוע עובדי עיריית תייא יפו.

במהלך הדיונים התבקשו המשתתפים לעלות טיעונים בעד ונגד החלופות השונות ולהעיר הערות פרטניות לכל אחת מהן. ההתייחסויות השונות רוכוו במסמך מסכם, נכללו בהשוואה בין החלופות

וסייעו בקבלת ההחלטות.

= כפי שהותלט מראש, עס קבלת החלטה על חלופה מומלצת הוצגה החלופה על :די צוות התכנון העירוני בפני הציבור בכנס ציבורי שנערך ב-17.08.20. בשל הקורונה והנחיות משרד הבריאות לא ניתן היה לקיים כנס פרונטלי אלא במתכונת מקוונת, ולנהל את שלב השאלות ותשובות באמצעות צ'אט. לאור ואת הוחלט לאפשר לקבוצות חמעוניינות לקיים מפגשים קטנים (מקוונים) בהם תתאפשר שיחה והסברים נוספים. פגישה כזו התקיימה עם עמותת יילא למגדליס בכיכר אתריסיי, אשר בה הובע חוסר שביעות רצון מהחלופה שנבחרה להיות מומלצת ע"י הצוות המקצועי. חברי העמותה קיבלו אפשרות להציג חלופה משלהם לחברי הועדה המקומית במסגרת הדיון על מסמך מדיניות זה.

איור 5: סכמה מסכמת

עמ 88 מבאיית ספטמבר 2007

> מט החלטת...-

(20

- - --0

מבטיס סכמתייס להמחשה:

עיבוד הדמיות: אשר פריים שטרן -- מעצב ואמן תלת-מימד

דימוי 2 : מבט מדרום מערב - סכמה עקרונית לתכנון

עמ' 89 מבאיית ספטמבר 2007

מס' החלטה

04/11/2020

8 --0

עמי 90 מבאיית ספטמבר 2007

מס' החלטת

(20

8 - 0

חו'יד הצוות: (מוגש ע"י בוות מרכז)

מסמך מדיניות וה תואם ומממש את התכנית האסטרטגית לעיר תל אביב-יפו ואת תכנית המתאר תא/5000. המדיניות נועדה לטפל במרחב שסובל לאורך שנים מבעיות רבות ואינו מממש את הפוטנציאל הגלוס בו - לאורך רצועת התוף של מרכז העיר תל אביב ובקצה טבעת השדרות של מרכז העיר.

במטגרת הכנת המסמך נבחנו מספר אפשרויות לטיפול במקום, תוך התייחסות למגוון השיקולים והרבדיס התכנוניים והאורבנייס בראייה מרתבית כוללת, ומתוך כוונה לאפשר לעיר ולתושביה לעשות בו שימוש מיטבי.

ההמלצה המקצועית היא על שינוי מבני במרחב, שיאפשר מימוש הפוטנציאל ויצירת רצף מרחבים ציבוריים איכותיים שיקשרו בין העיר וחים. על מנת ליצור שינוי משמעותי במקום וח, מומלצ לחברי הועדה המקומית לתכנון ובנייה לאשר את מסמך המדיניות ועקרונותלו.

ועדת המשנה לתכנון ולבניה ישיבה מספר 20-0020ב' מיום 04/11/2020 תיאור הדיון:

אלון מטוט: נותן הקדמה לקידום המדיניות.

מציג שלוש חלופות שנבחנו בכיכר אתרים, עס הסברים ליתרונות וחטרונות של כל חלופה

מסביר את החלופה שנבחרה ומפרט אותה

מפרט על הוראות מסמך המדיניות לכלל תחוט המדיניות בכלל זה כיכר אתרים, שיקוע אליעור פרי ורתי חירקון מארלוזורוב ועד גורדון, אזור מרינה תיא ובריכת גורדון, והמלונות הסמוכים מדרום ומצפון.

אסף חראל: מסמך המדיניות מאפשר גס חלופת ולכן הוא מזכיר גם את החלופה.

אלון מטוס: מסמך המדיניות מצביע על החלופה השלישית שהורסת את הבינוי הקיים ולהרוס את

השיקוע. התלופה שאנחנו מציעים היא מנתה.

ראובן לדיאנסשי: מסמך המדיניות הזה כולל בתוכו 3 אפשרויות שבסופו של תהליך בשלב התבייע תבחר

אפשרות תיכנונית מסוימת, או שמסמך המדיניות ממליץ על פורמט מסויים ואת האתריט הוא מאוכר

עמי 91 מבאיית ספטמבר 2007

= מס' תחלטה....

ל

באופן תאורטי. הועדה מתבקשת לקבל את המלצת הצוות של ביטול השיקוע ויוצרים דרך רציפה בין שדי בין גוריון לים.

אודי כרמלי: כן

אלון מטוט: ממשיך בהצגת המדיניות.

מאיה נורי: אני נדחמתי לשמוע שהמילה נגישות לא הופיעה ולא נאמרה פעם אחת במצג. היום יש מאסת

מדרגות גדולה שאין אפשרות לרדת בהם. אני מבקשת להבין איך תהיה נגישות משדי בן גוריון ועד לחוף היום?

אסף הראל: כיכר אתריט וכל האזור חולים ומחייבים טיפול. השיקוע מגורדון ועד ארלוזרוב יוצר נתק,

איו קישוריות, ולכן ההחלטה לבטל את השיקוע זו החלטה מבורכת. יש כאן הודמנות לתקן ולפתור את המקום. אמנם יש לפרוייקט איכויות אדריכליות פנומנליות אולם נעשו בו גס טעויות תכנוניות אדירות.

כיכר אתרים התמסרה לציר מזרת מערב וזנחה לגמרי את ציר צפון דרום. מי שצריך ללכת לתוף הילטון או לגן העצמאות ימצא שאין קישוריות, אין התייחסות. הטיילת היא חלק חשוב במרקם העירוני אבל הכיכר מנותקת ממנה. זו ההזדמנות לתקן את המצב ולחבר בין כל הצירים. תטתכלו על כיכר דיזינגוף -

ברגע שהורידו אותח קיבלנו חיבור לעיר, מבטיס פתותיס מצד לצד. וה יכול לקרות גס כאן.

חדיון התקשורתי הוא דיון מפוספס שמתמקד בשאלות הלא נכונות. למשל שאלת המגדלים. אנחנו היום אחרי תוכנית מתאר מאושרת המאפשרת 25 קומות. לבוא היום ולהגיד יילא יחיו פה מגדלים '' זו אמירה שאין לה היתכנות לא כלכלית ולא חוקית. גם אם תגיד את וה - ועדת ערר יכולה להגיד כן. אין כיכר אתרים משופצת בלי מגדל ולכן השאלה צריכה לחיות איה מגדל, מה התכסית, איזח שימושים - אלו השאלות שצריך לדון בהן. לכו חשוב שמטמך המדיניות יאפשר מרחב תמרון נרחב ככל האפשר.

לעניין התכסית. המדיניות ברצועת החוף הדרומית לכיכר אתרים היא מגדלים עד 700 מ ( 'אלון מתקן 0 --מ"ך ) עיקרי בלי מרפסות . אם רוצים שחפרוייקט יהיה כלכלי צריך לבחור איך מגיעים לוּה.

לטעמי במקום הזה בקו החוף השימושים פתות קריטים מהנפת. אני מעדיף לראות 2 מגדלים מצומצמים :ותר בתכטית קטנה יותר ובשימושיס גמישים. אס כרגע מדובר במגדל אחד למגורים ואחד למלונאות אני מעדיף מגדלים יותר קטנים רק למגורים, כי חטיילת מלאה במלונות ואפשר לוותר פה על מלונאות. יש להסתכל על המעטפת. השימושים פחות קריטים. חייתי שמח לראות 2 מגדלים צרים בתכסית של 700 מ"ר בגובה 20 קומות ושימושים של מגורים.

בנוגע למרחב הציבורי השאלה המרכזית היא מה הציבור מקבל כאן . חייתי רוצה להחמיא לך אלון על התובנה לגבי שימוש השטת ביחס לצפון דרום . כמו שאמרתי מי שמגיע משד 'בן גוריון משתמש בכיכר אבל מי שמגיע מהטיילת הכיכר למעלה ווה לא משרת את הציבור ולא חלק מהמרחב . ההבנה של הורדת הכיכר למטה והכיכר תהפוך למן משפך גינה/אמפי וההתרחשות והמקום שאליו מגיעים הוא למטה זו תובנה מאוד טובה למרתב הוה ותשפר ותחזק את החשיבות העירונית שלו .המקום ימרכז את התנועה ממצרח, צפון ודרום ויכול להיות מקום עירוני עס הישג אדיר.

חשוב להבהיר, אנתנו עדיין לא בתב"ע שרק אחריה תבוא תוכנית מפורטת. אנחנו עוד רתוקיס מרחק רב מתכנון סופי. המלחמות הגדולות עוד לפנינו. חיומיס ואתם יודעים את עמדתי. המיקוט של הבנין הציבורי - בנין 4 - צריך להיות על הים צמוד לקרלטון עם כיכר ציבורית גדולה . היזמים טוענים שה יפגע בכלכליות . יכול להיות. אני לא פוסל את האפשרות שבטוף הפתרון יהיה מבנה ציבורי גדול על כיכר ציבורית ומעליו מגדל. נקודת המוצא שלי היא מרחב ציבורי טוב עס מבנה ציבורי ורתבה ציבורית שתחבר לים, מרחב שיוביל לכיכר למטה. ברגע שזה יעבוד אז נסתכל מה יש למעלה ובשאיפה שיהיה כמה שיותר קטן ורתוק .הענין הוא לייצר את המרתב הציבורי הטוב שיעבוד למטה ואצ יכול לחיות שנשתכנע.

אני מרגיש שאם יסתכלו על הטיילת ויהיו שס מגדלים ומלונות לעשירים ופתאום להיה בליבה במקום מרכזי מבנה ציבור עט רחבה ציבורית - אין לה מחיר והעיר תברך על כך. אט המחיר יהיה מגדל -

נצטרך לשלם אותו ולקוות שהוא יחיה כמה שיותר קטן.

ראובן לדיאנסקי: ראשית התפלאתי שאין סקר סביבתי לגבי הצללה והרוחות. במיוחד נוכת המדינות

שרוצה לקבע את עצמה אופן חד ערכי, וגם לגבי נושא התנועה של רכבים וחולכי רגל. יולי אוגוסט היה זמן מצויין לערוך את הסקר של הולכי הרגל וכלי הרכב כדי שנוכל לדעת אם שיקוע כן או לא ואם הוא יוצר עומסים או לא. היום אנחנו צריכים לנצל יותר את התת הקרקע. החלופת לבנות מנחרה תת קרקעית לכלי רכב משרתון ועד ארלוזורוב שנוכל לקבל שטח פנוי במפלס הקרקע. ולבנות מעבר תת קרקעי זהו שטת נהדר של מפלס קרקע שטח נהדר שהעיר יכולה לקבל ותתשבו מה אפשר לבנות שס - מבתי קפה מסעדות ומקומות לאומנים הכל במפלס הקרקע בואך לים ועדיין להשאיר בפני הולכי הרגל את הרצון התכנוני שמי שמגיע משדי בן גוריון יגיע ישירות לים. אני מבין שבכיכר אתרים יש סדר גודל של סמייר שטחים סתירים והרחייק הוא 6 ומגיעים לטדר גודל של 80,0000 מ"ר בנוי אז איך מתיישבת שאלת המספרים האם

עמי 92 מבאיית ספטמבר 2007

= מס' החלטה -

(0

8-0

יש רחייק 6 כפול 4500 מ"ר המס' 27,000 מ"ר המדיניות אומרת 80,000 מ"ר איך מתיישב כל הזכויות הגדולות שמקבלים היומים? כמו שאומרים על בנין שהוא חבנין הציבורי ולא אומרים איפח יוקם ומשאירים פתוח אפשר להשאיר פתוח את השיקוע/המעבר הראשי לים ועדיין המדיניות מלאה בסעיפים והתייחסויות וזה מאפשר לנו שיקול דעת יותר רחב בשנים הקרובות לקראת גיבוש התבע. לכן הדבר הנכון גם תוכנית להשאיר את הגמישות אלא גס כן שיקוע או לא. הייתי מבקש ששלושת האופציות אחרי העבודה המאומצת והצגתם אותה במדיניות ולשנות את תווייד הצוות, באופן שהשיקוע/לא שיקוע והפתיחה יקבע בשלב התבייע . נושא בריכת גורדון בסוף דברי אלון דובר על הרחבת המרינה האם יש שטח אם נרצה בעתיד לפתח את בריכת גורדון האם משאירים מספיק מקום לזה?

מיטל להבי: השתתפתל במפגשי ציבור באופןו האישי אני לא תומכת בשיקוע אלא בחיבוריות. השיקוע הוא

סוגיה ציבורית שנוגעת לרציפות לנגישות. הנושא של הכיכר הציבורית שמוגדרת איזה גן ואפילו לא ציבורי ועם ויקת הנאה יש לשים לב לכך. אני מצטרפת לשאלות של ראובן ע"פ שאני בעד השיקוע. בגלל המיקום של הכיכר ואותה חוליה מקשרת בין הים ללב העיר, והסוגיות לגבי תסקיר תנועת: וסביבתי טרם קבלת החלטות מבין השלוש יש השלכות מאוד מהותיות. יש כאן אי בהירות לגבי מה שנקרא זכויות בניה נכנסות לעומת זכויות בניה יוצאות בתתייחט לבעלויות. יש כאן שטת מוגבל של יזמים בין אס זה 4200 מ"ר או יותר שזה המרינח + הפטריות. לעומת שטח מאד גדול שהוא שטח ציבורי. נראה שנותנים זכויות על גבי השטח הציבורי והשטח הציבורי נשאר שטת עם ציקת הנאה בערכים הרבה יותר נמוכים לטוותיס הארוכים. יש לי שאלות למסמך מדניות והשלכות על כל הרצועה הזו לא רק מבחינת היקף בניה גס מבחינת השימושים מכניסים שימושים מגורים לרצועת החוף דבר שלא היה בעבר וזה משמעותי שמשנה את התפיטה לחוף פתוח לכולם,

שולה קשת: אנו עוטקיס במסמך מדיניות לתוכנית המתאר ורק בוכות התערבות של הוולחוף העיריה

הכינה את מסמך המדיניות. זהו מטמך שלכאורה הוא לא סטטוטורי למרות שהוא תנאי מקדים מחיליבת לתוכנית מפורטת לפי תוכנית המתאר כך שלמעשה הוא כן סטטוטורי. הוא אמור להציג מדינויות בראיה רחבה אבל מראה הנתיות פרטניות שבמקרה או לא במקרה נוחות ליאמים. מדוע מוצג לנו רקע תכנוני חלקיו מטמך המדיניות לא מתייחס להכרות אונסקו שסימנה את הכלכר כשטח שאין לבנות עליו. האם אנחנו יכולים להיות שלווים שיקומו מגדלים דווקא באזור שסומן בחכרזה בשטח שלא בונים בו לא יפגע במעמד שלנו באונסקוז נושא שני ההתייתסות לתמייא 1 שמתכננת במגוון תחומים ובין היתר קובעת מדיניות בניה בסמוך לבניה לחופים. הנחיות איך אפשר לאשר תוכנית מפורטת לבניה בחופים. מסמך המדיניות לא עונה לדרישות לתכנון בקרבת חוף היט כפי שקבע מינהל התכנון. דוגמאות שהמסמך לא

עונה לדרישות: בעמי 125 לתקנון תמייא 1 ייבעורף חוף עירוני נקבעה התייחסות לקו הראשון לחזית הים

בו תנתן העדפה לשימושים ציבוריים ותובטח שמירת צירי קשר ומבט מתוך העיר אל חיסיי. אין התייחטות במסמך המזדיניות לכך. מסממך המדיניות מציע להקים את 2 המגדלים בחצית לים ומבנה הציבורי בעורף של החוף. מסמך המדיניות לא מדבר על שמירת צירים פתוחים אל החוף אין מעבר חופשי לציבור הרתב וידוע שהמושג זיקת הנאה היא בדיחה. בנוסף ביטול השיקוע לא מייתר שוט פתיתת ציר ממזרת למערב. גרוע מזאת מציעים שהולכי הרגל ילכו בתוך מנהרה משדי בן גוריון. אני מציעה שכולם יקראו שוב את תמייא 1. לפי הבנתי אפשר לאשר את מסמך המדיניות הזה רק לאתר שנפרסם אותו להתנגדויות לציבור ולאישורו של הוולתוף זו ההוראה של התמייא שרשומה בסעיף 4.4 לתמייא מדבר על מסמך ראיה כוללת אשר אמור להערך ע"י הועדה המקומית לחוף היטס שבכללותו או חלקי ממנו ויאושר ע"י הוולחוף שהובא לידיעת הציבור (מצוטטת את התקנה 4.4 מתוך התקנון). עוד נאמר בתמ'ייא 1 אס משנים את חיעוד הכיכר אפילו באופן חלקי ליעוד מגורים כל תוכנית מפורטת צריכה לעבור באישורה של המועצה הארצית. המועצה הרצית צריכה לראות שהתוכנית משפרת באופן מפורש את המצב התכנוני המאושר לטובת הציבור. יש לשים לב שהמסמך לא מביא אותנו למבוי סתום. בנוסף מדוע לא מובא בפרק רקע תכנוני שלפי הוראות תמייא 1 שלפי תוכנית מפורטת שתכלול מגורים חייבת לשפר את המצב לטובת הציבור כפי שהתמא 1 דורשת. אני רוצח להציע חלופה מדוע לא לקבוע עקרונות שכל מה של תציבור בחזית לים וכל מה שפרטי שיהיה בעורף אני חושבת המדיניות היא מאוד חשובה. אני נגד השיקוע אבל מה יתן לנו ביטול השיקועז נראה לי שלא השקעתם במעבר הולכי הרגל. אתט כותבים במסמך לאפשר מינהרה להולכי רגל שתאפשר מעבר משדי בן גוריון והטיילת, וה רעיון לא הגיוני לדעתי. אס אתם רוציסל בטל את השיקוע בשביל מה לאפשר מינהרת לכלי רכב! אתם חופכיט את המצב ליותר גרוע לשים למעלה את הרכב ולמטה את הולכי הרגל. שאלה שצריך לשאול את עצמנו האם אפשר לתמוך במסמך חמדיניות הזה בשביל הוא טובזאיך אנחנו משפרים את העיריניות עס הפרויקט הזהז בסופו של דבר ביטלנו רמפה של הולכי רגל והמחיר זה 2 מגדלי ענק וביטול כיכר ציבורית. האם אנחנו עושים את הפרויקט הוה רק בשביל החיטלי השבתה. אט ככה בואו נהרוס את הצפון הישן ונבנה עליו מגדלים. כמובן שהתשובה חיא לא, אנחנו חושבים על הערך העירוני. לכן צריך להטביר לתושבים לחצות את רחוב חירקון מזרתה מערבה ולהקל על מעבר לטיילת בעוד רחובות לא רק בשדי בן גוריון. המסמך צריך לקבוע עקרונות כמה שטח פתות על הקרקע מה הציבור מקבל מבתינת נוף וזוויות ראיה ומה היומיס יקבלו. מה שייך לציבור בספו של דבר .

בעייני מרח' פרי רק שימוש הציבור וממזרח אפשר מגורים. אנתנו רואים שמידי פעם מגיעות לועדה

עמי 93 מבאיית ספטמבר 2007

= מס' החלטת...-

220(

( ו

מקטעים עירונים ולמרות שכיכר אתרים הוא פצע עירוני שדרוש טיפול שבסופו של דבר יחיה דיון כולל שיציגו לנו את כל קו התוף העירונית מתל ברוך עד לשעון.

עו"ד קולודני נועִם- עמותה לא למגדליס: העמותה מתנגדת למסמך המדיניות ולאמור בו ומוצאת שיש לבטל את מסמך המדיניות. מסמך המדיניות הוא מסלול עוקף למסלול תכנוני וכמסלול עוקף תכנוני הוא לא חשוף לכל המעצורים והביקורות של ההליך התכנוני. מעבר לוה אפרט מה חסר במסמך המדיניות גט כאשר בוחנים אותו לעומקו. מסמך מדיניות הוא מסמך המוכר לוועדה *ותר, הרעלון של מסמך מדיניות רבות נכתבו עליו בפסיקה, נחיצותו, מתי הוא נדרש ומתי הוא לא נדרש.

לעיתים מסמך מדדיניות משמש רק זכות הרשות לנהוג במסלול שלא תשוף לביקורת תכנונית תוך ניסיון מאולא ליצור חזות של מדיניות לטובה. הקושי בשימוש במסמך מדיניות הוא ברור, לעת הזו, בישייבת היום לדוגמא, המסמך יאפשר לרשות מדיניות לעסוק כחודשי חופשי, בעתיד לבוא בבואה הן בפני רשויות התכנון והן בפני בי המשפט כאשר חיא תפנה בעתיד לאותו מסמך , מדיניות מיתולוגית שנכתבה אי שס ב2020,ההבתנה בין מסמך מדיניות אותנטי ללא לכוה, הוא כמו מבחן הברווז- נשמע כמו ברווז, הולך כמו ברווז ות ברווז.

המסמך הזה הוא לא מסמך מדיניות כלל ועיקר, הוא ברמה של כמעט תבייע, למרות מה שנאמר על ידי הדוברים לפני, מסמך זה ברמה מאוד מפורטת, נוגע בפרטים הקטנים וחוא אינו מסתכל על הגובה מעוף ציפור, אלא נכנס לגובה הקומות היקף הבנייה, הוא הלכה למעשה אפשר לומר שחוא תבייע.

מסמך המדיניות למרות הניסיון ליצור לו תזות על כל קו החוף, רצועת החוף, הוא לא כזה, הוא מאוד פרטני מאוד ממוקד, בעצם הישיבה פה מושכת תשומת לב היא מושכת כי חיא ממוקדת בפרט אחד מרכזי ועיקרי כיכר אתריט- ועליה מדובר. זה לא מסמך מדיניות שאומריט קו התוף מיפו ועד נמל תל אביב, מדובר פה על מסמך מדיניות מאוד מאוד מפורט ונקודתי. אגע בכשליס במסמך עצמו, ציין חבר מועצה כל אין דות סביבתי, בעייני, מונע התקדמות של הדיון הוּה, אין מטמך סביבתי לבניית מגדלים על קו התוף של העיר תל אביב אין אפשרות לבחון את מסמך המדיניות בלי מסמך סביבתי. אין דוח כלכלי, הדוח שהוצג הוא לא ראוי לשם של דו"ח כלכלי, התואר דוח כלכלי עושה ביזיון למילה דוח כלכלי, אפרט עוד מעט.

אין התייחסות עניינית לבסיס חישוב השטחים לבינוי והחלוקה הניתנת בין היעוד הציבורי לפרטי, התחשיב במסמך מתבסס על שטחים ציבוריים ובשביל לבחון באופן ענייני כל הדובריט לפני הבינו שיש בעיה בתחשיב שלמה פרטי מה ציבורי, מה חייעוד הפרטי מה הציבורי, אין דוח אמין שאומר מח פרטי מה ציבורי ומח נגזר מכל הזכויות של הצדדים. שינוי חיעוד שמבוקש ששטחים ציבורים ופרטיים ככל שהוא אכן מבוקש צריך לעשות באופן גלוי וברור, ולקבל אישור כנדרש. לא ניתן לבצע הצרכה בעיוני הקרקע בפרט שמדובר מת ציבורי לפרטי ולא להיפך. כפי שיוצג בהמשך והעלו חלק מהדוברים אין התייחסות לגבי מגבלות אותן יוצרת ת.א 5000 לגבי מסמך חמדיניות ובעצם יש התעלמות מתוכנית המתאר.

אפרט לגבי חוות הדעת :

חוות דעת תחבורתית- ברור לתלוטין שחייבים חווייד על תחבורה מבוטסת אמינה לפני שממשיכים לדון בתוכנית הזו, אי אפשר לתסוס את עורק התחבורה הראשית של קו החוף של תייא ורובע 3 ולקוות שיהיה בטדר. בפרט ומאחר שבאותו מועד הולכים לתטום את ציר בין יהודה לעבודות נתייע, אין דרך לעצור את ציר קו החוף ולקוות שיהיה בסדר בלי שלפחות לפני שנכנס לשדה מוקשיט נמפה ונדע לאן הולכים.

חוסר חווד טביבתי- היקף וגובה חבנייה יצור השפעה אקלימית ברורה. כל אחד שעמד ליד מגדל גבוה, ו/או מגדל גבוה בקו החוף, יודע שיש מבנה רוחות מרתק בבניית המגדלים האלח.

בניית שני מגדלים כאלה בתכסית רחבה מאוד בשטת הכיכר על קו החוף לצור השפעה על משטר הרוחות והצללה לא רק בסביבה הקרובה אלא על העיר כולה. לכן נדרשת חוות דעת טביבתית אקלימית יסודית ורצינית, ולא מסמך שבו אומרים אנו מקווים. כלומר, אחד הדוברים כאן אמר בדקנו אני לא ראיתי את הבדיקות האלה, למרות ההערכתל למהייע אני רוצה לראות את חבדיקות, שמישהו חתום עליהם כתב את שמו ועומד מאחוריתסם.

חוסר בחווייד כלכלית- אין פת תווייד כלכלית, יש פה מסמך שמאי חצי אפו? לא ניתן לחתייחט ברצינות בכלל. לבינוי שמבוקש פח ברור תהיה החצנה כלכלית משמעותית- לצורך הדוגמא- חטימת ציר הירקון ל-

4 שנים או לתקופה לא ברורה ממסמך המדיניות, היא החצנה כלכלית אדירה של הפרויקט הזה על העיר תל אביב מישהו צריך לקתת את גה בתשבון. לקחת בחשבון לא רק את נזקי התחבורה אלא את הניתוק שמבקשיסם לעשות בין שדי בן גוריון לתוף הים. יש לוה עלות סביבתית שניתן לחשב אותה- אפשר להגיד יש תועלות ליום, מקבל מגדלים יותר טובים מגדלים יותר יפים, אבל צריך לעשות את החישוב כלכלי ולבתון אותו, לתת את הדעת ולשים תג מחיר על כל דבר, תג מחיר פותר דברים.

חטרה חוונייד עניינית משפטית- יש פה מתלוקות משמעותיות שעלו מפי הדוברים לפני, מה ייעודיי הקרקע מי בעלי הזכויות, מה השימושים המותרים, מה בסיס לחישוב, ?וס אחד ירצו לבצע פה תחשיב רחייק על בסיס מה יבוצע הרחייקז על בסייס שטחים פרטיים, על בסיס ציבוריים, על בסיס גם זה וגם זה.

מדוע לחיכנס לשדה מוקשים הזח! צריך מסמך שיגיד מה ציבורי מה פרטי מה הזכויות הלום. מיפול נתונים היום נעשה אצבע מול הרות, כל אתד מהדוברים לפני התייחס לבעייתיות אבל יוצאים מתוך הנחה שיש זכויות לא ידועות שרשומות איפשהו. אני כתושב וגם כבא כות העמותה רוצה לדעת מה זכויות של מל

עמ 94 מבאיית ספטמבר 2007

>= מס' תחלטת...-

(2000

8 - 0

כמת ואיך.זו לא עבודה קשה, יש עורכי דין, שידעו לעשות מיפוי כוּה, גס אלה שמנסים לקדם את הבינוי הזה, ואלו שרוצים לעצור אותו, צריך לדעת את הנתונים.

לסיכומו של עניין מסמך המדיניות כאן הוא לא כמו שחוא מוכר בפסיקה, לא מסמך עקרונות הוא תבייע זה נסיון לעקוף את גופי התכנון של תבייע פרטנית במסמך שקוראים לו מסמך מדיניות. הקושי באישור מסמך כזה, אתם כחברי הוועדה נותנים יד להליך לא תקין ולא ראוי ואני מבקש לא לאשר את המסמך הזה לפני שיש את כל חוות הדעת הנדרשות- אקלימית תתבורתית כלכלית משפטית, שהם הבסיט למסמך מדניות כזה. דיברו פה על לבטל את השלקוע וחסימת הקשר בין שדי בן גוריון לים, נראה לי שהמגמה של המסמך הזה הפוכה תכנונית למה שנדרש. בעצם רוצים להעלות כביש למטה שלא מפריע לתנועה ולעלות אותו למעלה וליצור קשר טוב במקוט הוה, קשר טוב בין שד' גוריון ליס, גישה חופשית. ברור לחלוטין שאם יעלו את הכביש למעלה ייחסמו את הגישה לים, אנשים לא יוכלו לעבור ליס. התוכנית הזו הפוכה, במקום ליצור קשר בין העיר ליס היא מנסה לתסוס קשר בין העיר לים, במקום להמשיך את השיקוע של חכביש מעלה אותו למעלה, המסר שהתוכנית מעבירה היא הפוכה.

אסף הראל: ומי ישלם!

קולודני נועם: יש בעיר מספיק כסף למנוע את כל המחדלים.

מאירה מור עמותת לא למגדליס: מציגה במצגת את טענותיה.

כיכר אתרים אחד המקומות הכי חשובים בעיר חיות והעיר הזו היא עיר יס, עיר שהיא בלעדי חים לא תהיה תייא שאנו מכירים, והמשפך של שדי בן גוריון ליס מרכז אליו את כל התנועה של שדרות בתא עד אל חים.

המקום הוא מוקד מאוד חשוב שראוי לתת עליו את הדעת מבחינה תכנונית לא לפתור בעיות 1 2 ,3 ובזּת נגמור עניין, אלא לעשות מהמקום הזה את המקום הכי המדחיס בעיר.. שהעיר תרווית לדורי דורות קדימה, גם מבחינה תיירותית יהיו הכנסות לתיירות, יהפוך להיות מקום שכל העולם ידבר עליו, הנה בתייא עשו פה תכנון יוצא דופן לצירתי שישמש את התושבים ואת התיירות.

אז אני רוצה להראות לכם תמונה של כיכר אתרים בימיה הטובים, כמה הציבור משתמש בה, כולל בכיפור האחרון שהתפללו שס אנשים במרחב הפתות הגה שכרגע מה שמציעה העירייה היא לבטל אותו, תכף נתייחס לעניין הזה.

ועכשיו נדבר על מה שהולכים לאשר. יש פה תבייע קיימת בכיכר הזאת היא מגדירה את חייעוד של המקום חוה. המקום הוא שטת ציבורי לפי היעוד של התבייע תייבים להתייחס לזה, אי אפשר למחוק את תליעוד, ולקרוא לו בשט אחר זה שטח ציבורי פתוח, כל הצבע התכלת שטח שליך לציבור, שייך לרובע שלוש ונמצא בבעלות העירייה.

חתבייע הקלימת מגדירה את שטח המגרשים הסחיריט והציבורייס בכיכר, אתם רואים שסחייכ שטת של הציבורי בכיכר בניגוד למה שאמר אלון מטוס בתחילת הדברים שלו, שרוב השטת הוא פרטי שזה באמת מרים גבה, לאור העובדה שהשטח הציבורי הוא 80% מהשטת של המתתס שבו אנתנו רוצים להחליט מדיניות. 80% הוא שטת ציבורי ואם תחשבו את השטחים מגרש מיוחד ואיוור מלונאות אי לא נכלל במדיניות אבל במגרש מיוחד הזה, שגה מלון מרינה איוור מסחר מיוחד גי שזּה הקולוסאום ו-3 מסעדות 0 מטר, סתייכ שטח 4570 מטר סחיר, רק מהשטח הזה ניתן לגזור וכויות לפי תוכנית המתאר של תייא ותקנות התכנון והבנייה ותמיימ 5 והתייתסות של כל הוועדות- וועדת שמירת המתוז וועדת השמירה וולחוף ומשנה לעררים כולם התליחסו וראול שגם חברי הוועדה הנכבדים ליתיחסו לעניין הזה.

אפשר לגזור זכויות רס משטח טחיר אלא אם כן עושים שינוי ייעוד לשטח הציבורי.

אני רוצה להראות מה תוכנית המתאר אומרת אט רוצים לשנות ייעודו של מגרש משטת ציבורי פתות לייעוד אחר, ניתן לעשות את וה רק אם אותה תוכנית משנה את יעוד הקרקע או בתוכנית אחרת נותנת ככל הניתן שטחים חלופיים למטרות אלה בעלי גודל ורמת אטרקטיביות דומה ופריסה עירונית מאוזנת .

ואם יקודמו 2 תוכניות במקביל הראשונה לשינוי קרקע מיעוד ציבורי לסתיר. והשנייה ייעוד קרקע מסחיר לציבורי רק בתנאי הזה ניתן יחיה מתן תוקף לתוכנית.

המצב פה מאוד תמוח- איך צוות התכנון לא מתייחס להוראות תוכנית המתאר של תיא 5000 שקובעת מה התנאים לשינוי יעוד לשטת ציבורי.

וה מה שקורה פה, אס חיו גוזרים זכויות של השטח הסתיר חיו מקבלים נפתיס אחרים לגמרי של בנייה.

גס ההחלטה של המחוז וגם החלטה הוועדה למשנה להרריס אמרו שלמרות החלטת הולתוף לאחרונת-

למרות מה שהעורריט אמרו שככר אתרים לא מיועד לשטתים ציבוריים. רוב התוכנית המאושרת מעלה שקיימים במתחט שימושים סחירים הרי שמרבית השטח המתחם מיועד בשימושים ציבוריים של הכיכר טיילת דרכים וכן הלאה.

רובע 3 תסתכלו על הטבלה המופיעה בתוכנית המתאר של תייא, 1,6 מטר מרובע קרקע לנפש לבנליני ציבור לעומת כל הרובעים האחרים הנמצאים ברמה יותר גבוהה מרובע 3 שזה המקום שכיכר אתרים נמצאת בו רובע 3. לא רק המצב היום הכי גרוע אלא לוקחים את הכיכר הציבורית שיש חיוס נותנים אותה במתנה ליוּמים עושים לה שינוי יעוד לשטח פרטי גוזרים ממנה זכויות ומקטיניס את השטת הציבורי של חציבור, במקוט לא רק לא להקטין, אלא לתת שטח ציבורי נוסף בהתאם לתוכנית המתאר. על כל מטר מרובע שבונים יש אחוז מסוים של שטת ציבורי פתוח שצריך לתת לציבור ושטח ציבורי בנוי שצריך לתת לציבור.

עמ' 95 מבאיית ספטמבר 2007

>= מס' החלטה -

(20

8 -0

אותו דבר קיים בשטח הציבורי הפתוח, 168 דונם ברובע 3 לעומת רבעים אתרים הכי נמוך וה רובע 3.

דבר חשוב לתשומת ליבכם. אני רוצה להמחיש את הנפתיט שהתוכנית של המדיניות, מסמך מדיניות מציע שיהיה לנגד עיניכם מה יהיה פה. זה נפת 1400 מטר תכסית בגובה 25 קומות- 28 קומות כל קומה יותר גבוה ממה שההנתיות המרתביות מאשרות לכל תתושביס בעיר.3.30 גובה לקומה ופה וה 3.6 קומת קרקע 6 וחצי במדיניות לעומת 4 וחצי בכל העיר, בעצם כשמחשביס את התוספת מקבלים עוד 3 קומות בגובה צריך להתליט במדיניות מה גובה מקסימלי וגובח אבסולוטי ולא קומות.

אני רוצה להראות לכם בצורח מומתשת מה הנפחיט הנכונים שראוי לבנות פח לפי גזירת הזכויות משטת סתיר לעומת הנפתיט שהמדיניות מציעה. למעלה רואים- תכסית של 800 מ"ר שטח כולל 27,420 , מח וה אומר אט אנו מתרגמים למגדלים- לא חייבים, אפשר תכטית רחבה יותר בשטח נמוך יותר, רק כדי להמחיש אחד מול אחד, זה באותו קנח מידה, תראו מה מוצע ומה מותר לפי תוכנית המתאר ולפי כל חוות הדעת של המועצה הארצית. העניין שמתקבל שטת של 27,420 מ"ר בלבד ברחייק 6 ואין כאן וויכוח, שהמגדלים יהיו ככה או כמו שאסף הראל אומר נקטין את התכסית ואת הגובה וניתן הכל למגורים, אין להם את השטח המבוקש. אז תנאי הסף, מסמך המדיניות מפורט ברמת תבייע ועוקף מסלול תכנוני ראול..

אין חווד תחבורתיות כלכליות, משפטיות כדי שחברי הועדה ידעו לקחת התלטה.

דורון ספיר: את צריכה להציג חלופה.

מאירה מור: אני חושבת שמה שראובן הציע שצריך לאפשר 3 חלופות הוא רעיון טוב ומעולה ווח מאפשר

לבדוק ואת באופן מדוקדק וראוי בומן התכנון. היינו 3 שנים בשיתוף ציבור במדיניות הזו אין שום היבט והטמעה של רצונות של הציבור ושל מה שהוא רוצה בכיכר הזו. זו לא חלופה, אנו מציגים אופציה, לא חלופה אלא איך המקום המדהים הזה יכול לקבל ביטוי. הכביש הוה שהוא הולך לעבור פה, וקוראים לו רחוב עירוני וטבוע בסכמה של המדיניות בצבע ירוק ונתפט כתלק מהשטח הציבורי הפתוח, צריך להדגיש שעוברת שט תנועה רגילה ואדירה כל יום, כי אין שום תלופה אחרת לתנועה הזו היא תמשיך להתקיים אין חלופה לתנועה הזו.

לא רק שהמדיניות לא מנגישה את העיר לים אלא יוצרת חיצ מטורף בין העיר לים ע"י עומס תתבורתי רב ביותר, ויהוס אויר, רעש והוא ליד שטח ציבורי מטורף מהכיכר- תראו איוה שטת הולך לכביש ומה נשאר מהכיכר הגו מדרגות לים רק בגלל הכביש- הכביש הזה, מפגע ויהיה בכי לדורות ראוי למנוע את הדבר הזת והדרך אל הים במקוט היתיד שאפשר להגיע ליס בלי לחצות כביש.

מה שאנו מראיט זוהי חלופה תכנונית שממשיכח את התנועה של שדי בן גוריון ליס ללא חציית כביש, והשיקוע שאנחנו מציעים זה שיקוע רק מצפון לדרום ומדרוס לצפון אנו רוצים להמשיך את רחי חירקון הקיים שייתן הנגשה לרחובות אחרים הניצבים לו ויסתייס בשדי בן גוריון ויחיה רחוב עירוני שיאפשר חיים משותפים בינו ובין השטחים הירוקים של המלונות- ובין שד' בן גוריון ליס, הוא לא יחצה את שדי בן גוריון. התלופה הזו, אתם רואים מה התכסיות, לקחנו תכסית של 800 מ"ר, איך התכסיות באות לידי ביטוי בתוכנית כמה מרתב יש כשאין את הכביש באמצע, השטח הצלבורי שיכול להיות שטח ציבורי פתות, בנוי, ופתוח, אפשר להוסיף עוד שטתי ציבור, אפשר לעשות רמפה שיורדת אל הים לאופניים ועגלות, שתהיה בשיקועיס נכונים ותאפשר את הגישה ליט בדרך הכי נוחה נכונה ובטותה וראויה למקום הזה, וה לא תוכנית אלא רק מצגות של ההשלכות של הכביש אס הוא איננו, הכביש לא מאפשר בנוי גמיש כי הוא תקוע באמצע. לגבי המרינה ובריכת גורדון

מאירה מור: אראה את זה תכף, אני רוצח להתייחס למרינה ובריכת גורדון, עצוב לראות איך במדיניות

הגו לקחו את כל השטחים שטביב הבריכה, כל השטחים של המרחב הפתוח הציבורי סביב הבריכה, כולל חדר הכושר וחמלתתות הקיימים ליד הבריכה, והעניקו אותח למרינה.

מרינה שמשמשת 800 בעלי יאכטות ואלי קצת פעילות ימית.

במקום זה לקחו את בריכת גורדון, המדיניות היא לעתיד של תייא- במשך כל השנים של העיר תייא הבריכה לא תוכל לגדול, לא יוכלו לתגדיל למרות הביקוש הרב וגדל מידי שנה, חשוב לחתייחס לצמיחה עתידית, מה יקרה לבריכה בעתיד! בחלופה הזו מראים תוספת של שטתי מיט, מלתחות בשטח הזה ועדיין להשאיר למרינה הרבה שטת פתות ונוסף לזה.

עכשיו אני אראה את התנועה- לשאלתך דורון, העיקרון התנועתי הוא לא שיקוע דו סיטרי של שנל הכיוונים, הוא שיקוע רק מצפון לדרום- הוא ממש לא בעייתי בקטע מארלוזורוב לכיכר אתרים, מפני שרתי עירוני זה לא יהיה, מצד אחד בנליני מגורים שחכניסה אליהם הוא מרתי הירקון הקיים וגבם לרהוב ומצד שני יש לנו את גן העצמאות, הירידה טבעית, בירידה משמשת את הכניסה למרינה, ירידה טבעית שאין בעיה איתה.

בהמשך שלו, בפורטל שנמצא כיום דרומית לכיכר ראוי כן לחשוב על מנהרה של תנועה חד כלוונית מצפון לדרום שיוצאת ליד שרתון במפלס הנמוך של הים ועוקבת אתרי הטופוגרפיה הקיימת ומאפשרת פיתוח של כל שטת במרתב הציבורי שייווצר פה, ולעומת זאת רחי חירקון הקיים לא ישתנה ולא יחפרו בו

ולא יהיה פורטלים מדרום לצפון אלא ימשיך כמו חיום, ייתן שירות לכל הרחובות הניצביס אליו ולגמר בשדי בן גוריון, ובזח להיה רחוב עירוני פר-אקסלנס. רחוב עירוני שמי שרוצה להגיע אליו יגיע וייסע בו. מל שרוצה להגיע מדרום העיר לצפון העיר לא ייסע פה, ואצ יחיה מיתון תנועה אמיתי, ולכן ראוי לשקול את הפתרון הזה מבתינה תחבורתית, הצענו לאירית לב הר לבדוק זאת. פה מראים את החלופה שתואמת את

עמי 96 מבאיית ספטמבר 2007

>= מס' החלטה -

"20

8-0

החלופה של אסף לרמן שהצענו בזמנו בשיכון ציבור, חלופה שראו? לבתון אותח נותנת פתרונות עצומים לכיכר רק שזו עוד אפשרות בתוספת זכויות- ואלא הוכויות חמותרות, אין פה מעבר לזכויות המותרות (בורוד). פה מראים מה הקטע מארלוזורוב לכיכר אתרים מצד אחד יש דופן מערבית שהיא גן העצמאות ודופן מזרחית של מגוריט. מה ערים עושות בעולם ואיוו השקעה אדירה איך הערים רואות את התשיבות הגדולה של שטחים שנמצאים קרוב לים כדי למנוע ניתוק של צד אחד ליס והצד השני של העיך עיל אוטוסטרדות. איזו השקעה עצומה במדיניות שתוזרת על עצמה לאורך השנים לביטול אוטוסטרדות שחוצות תנועת הולכי רגל במיוחד על קו הים. מציגה את דוגמאת בוסטון וושינגטון ופורטלנד

מנכל העיריה מנתס לייבה אמר ב- 2005 הדבר הכי נכון לעשות היא ששדי בן גוריון ישפכו

לים דרך כיכר אתרים בכל מקרה לא יהיו שס מגדלים ציטוט לפנל שבאו יומיס והציעו את התוכנית שלהם לעירייה ואני מקווה שהאמירה הזו שלו תחרט בראשכם ותודה רבח.

מיטל להבי: מאחר ואסף דיבר שהבניינים יוחלפו מלבד שזה כרוך בשינוי תבעי האם צריך לשנות את

המסמך המדינות! שכל תכניטות ל

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]