החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - ינואר 2024 2
| ןה
בפני ועדת הערר לעניינ? ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב- יפו ערר מס': 140025061
בפני חפרי ועדת הערר:
לור -- עוייזד אפרת קפלן
חבר - ערייד ראובן תרך
חבר -- רוח יעקב ילשראלי
העוררת: רנטל פרופרטיז בע'/מ
- נגד -
מנהל האדנונה, עיריית תל-אביב-יפו
החלטה
עניינו של הערר בנכס הנמצא ברתוב הנציייב 20 , תל אביב- יפו, חרשוס בספרי העירייה כנכס מסי 60 החן ארנונה מס' 11123028 +
הנכס קיבל פטור בהיותו לא ראוי לשימוש לפי סעיף 330 לפקודת העיריות עד ליום 31/12/2020 בשל שיפוצים שנערכו בו. העוררת טוענת כי יש להאריך את תקופת הפטור לששה תודשלס נוספים
ביום 28/1/2021 השלב מנחל הארנונה להשגה שהגלשה העוררת ביחט לשלושה נכסיים. ביחסי לאחד.
הנכסיט השיב מנהל הארנונה כי לא נמצאו ליקויים בנכס וה ולפיכך הארכת תקופת הפטור לא אושרח. ביתס לנכס נוסף השיב מנהל הארנונה כי הנכס פעיל ומשמש למגורים ולכן הבקשה לא אושרה. ביחס לנכס נושא הערר מנהל הארנונה השיב כי ייבמעמד הביקורת מצאנו כי הנכס מרוצף, מטבח, כלים סניטריים ודלתות מותקנים. כמו כן נראו במקום מוצרי חשמל. לפיבך, הבקשה להאריך את תקופת הפטור לא אושרחיי. כנגד החלטה זו הוגש הערר.
ביני וביני העוררת פנתה שוב למשיב, וקיבלת ביום 11/3/2021 תשובח מאת מנחל המתלקה באגף שומה שאינה מהווה תשובה להשגה.
התליכים בפני הוועדת
+ הערר הוגש ביום 1/6/2021.
כתב התשובה לערר הוגש ביום 3/10/2021. במסגרת כתב התשובה נטען כי יש לדחות את הערר על הטף בשל האלחור בהגשת הערר.
% ביום 8/12/2021 התקיים דיון מקדמי במהלכו טענה העוררת כי קיבלה את התשובה להשגח רק ביום 29/4/2021 לאור פנייתה לעירייה וטענה כי קיבלה אישור שחתשובת להשגה לא הגיעה ליעדה. בהמלצת הוועדה המשיב תזר בו מטענות הסף וחתיק נקבע להוכחות.
ביום 23/1/2022 הוגש תצהיר מטעם העוררת וכן חוות דעת המהנדט ארז אלמוג.
> ביום 3/3/2022 הוגש תצהיר מטעם המשיב: תצהירו של התוקר מר מאור שמאי אליו צורף דו"ח ביקורת מיום 26/1/2021,
> דיון הוכחות נקבע ליום 29/5/2021 בשעה 8:30. בשעה 09:00 הודיעה העוררת כל הלא מאחרת ותגיע טמוך לשעה 9:30 ולכן חדיון נדחה למועד אתר. בהחלטת הוועדה נקבע כל העוררת ציינה בתצהירה כי עקב תקלה טכניות יצורפו תמונות מטעמה בהקדם אולם לא הומצאו תמונות כאמור. העוררת חויבה בהוצאות המשלב בטך 1,000 ₪.
* דיון מיום 12/7/2022 נדחה לבקשת העוררת שלא חשה בטוב. דיון מיום 26/10/2022 נדחת לבקשת המשיב. דיון מיום 14/12/2022 נדחה לבקשת המשיב. בבוקר הדיון שנקבע ליום 3, כבכרבע שעה לפנל הדיון, הודיעה העוררת כי אינה מרגישח בטוב ולא תוכל להתייצב לדלון. מאחר ומדובר בבקשה וחה לבקשת הדחייה הקודמת הוחלט כי הדיון יבוטל והעוררת לשא בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪.
> בפתח דיון ההוכחות מיום 19/4/20 הודיע בייכ העוררת כי קיבל את ייצוגה יום קודם, ומאחר ובנה של העוררת חולה הלא לא יכלה להונייצב לדיון. הוצג אישור רפואי ביחס לקטין יליד 2022. לאור האישור הרפואי הדיון נדחה.
* ביום 28/6/2023 התקיים דיון הוכחות. בפתח הדיון נשאל בייכ העוררת, ביוזמת הוועדה, בדבר התמונות שאמורוות היו להיות מוצגות בתיק הערר, על פי ההצהרות שניתנו בתיק כשנה וחצי קודם לכן, והוא חשיב כי יוכל להגישן רק לאחר חדיון. בעקבות כך, החליטה הוועדה כי לא ניתן לחהגיש ראיות נוספות בתיק וכי בייכ העוררת יוכל להציג תמונות במסגרת תקלרתו הנגדית של העד מטעם חמשיב. - \ ,
* ביום 6/9/2023 הוגשו סיכומים מטעם העוררת. ביום 18/10/2023 חוגשו סיכומים מטעם המשיב,
הראיות בפני הוועדה
* דויח הביקורת מטעם המשיב מיוט שנערך ביום 26/1/2023. לטענת העוררת התמונות הרלוונטיות הן בפרט תמונות 49-64 ולא רק תמונות 60-70.
> העוררת לא המצלאה תמונות וסרטונים.
> תצחיר מטעם נציגת העוררת, גבי דיאנח פדצוק.
+ חוות דעת מיום 10/5/2021 של המהנדס ארז אלמוג מטעם העוררת לפיו הנכס לא ראול לשימוש בשל רטיבויות ועובש הנובעים מבעיות איטום בגג והצורך שהיה לחבר את הנכס למערכת ביוב ומים.
דיוו ותכרעת
,אין תולק כי המשלב הכיך בנכס כלא ראוי לשימוש עד ליום 31/12/2021. המשלב צירף את דויית הביקורת מיום 20/6/2020 על בסיסו הוכר הנכס כלא ראוי לשימוש.
בדוייח הביקורת שערך חמשיב ביום 26/1/2022 נרשמו הממצאים הבאים:
יינראה שטח זה מחולק למספר יחידות. נראה כי הנכס מצוי בשלהי העבודות, קיימים חדרי שירותים ומקלחונים, הנכס מרוצף, יש דלתות+משקופים, יש מטבח. בעת הביקורת לא נראו פועלים במקום או חומרל בנייה. לדבריה צפי סיום עבודות בשטה הקומה עוד שבועיים ימים עד חודש ימים. תמונות 60-70
בחוות דעת המהנדס מר ארז אלמוג , בהתבקש לתוות דעתו בעניין נזקי מים במבנח, צוין כל:
ייאף אחת מהדירות אינה מחוברת לתשתלת מים וביוב. מחוצ למבנה נראים צינורות בולטים כהכנח לחיבור התשתיות שעל מנת לחברן לתשתית יש צורך בהעברת צנרת מים המים וקריס וכן צנרת ביוב עד לבור שופכין קרוב לבנין, עוד נמצא כי הזיירות טרם חוברו לתשתית חשמל של הבניין... נמצאו שברי טית וסימני רטיבות רבים שנבעו ממי גשמים שחדרו דרך גג חבנלין. תקרת הדירות משמשת כגג הבניין, בבדיקה נמצאו קילופי צבע רבים ופנליס שהתנתקו ממקומס עקב הרטיבות. משקופי חלק מהדלתות נמצאן ספוגי מים ומסיבה זו יש קושי לסגור את חדלתות, במסגרת הביקור ערכתי בדיקת של גג הבניין ונמצאו ליקויים רבים באיטוס המבנהיי.
המהנדט פירט בחוות הדעת את העבודות שנדרשות לעמדתו על מגת שהדירות יהיו ראולות לאכלוס.
המהנדס העלד כי לא צירף תמונות / סרטונים לדוייח והשיב כי הדבר תרלג.
עלינו בתמונות שצורפו לדוייח המשיב 60-70 וגם בתמונות שבייכ העוררת טען כל הן רלוונטיות לנכס 9-66 בתמונות נראח נכס לאחר שיפוצ, שבהלק ממנו (שנטען כל הוא רלוונטי לנכס זה) מרוכצים חומרי עבודה ופסולת. השיפוצ נראה לקראת טיום, בהתאמה לדברי נציגת העוררת בפני התוקר, מותקנים כלים טניטריים, הקירות מסולדיס וישנן דלתות וחלונות.
לאחר שקראנו את חוות דעת המהנדס ולאחר שקראנו בעיון את סיכומי הצדדים, ובהיעדר ראיית נוספת למעט חוות הדעת, שתעיד כי נזקי הרטיבות החמורים שבמבנה קשורים לנכס נושא ערר, לא נוכל לקבוע כי הוכת שהנכס נהרס או ניווק במידה שלא ניתן לשבת בו,
המהנדס הנכבד העיד על נוקי רטיבות חמורים, קירות ותקרה מתקלפים ועוד, כמתואר, בעוד התמונות בדוייח הביקורת מטעם המשיב אינם מלמדים על נזקי רטיבות חמורים במועד הביקורת, ולא ניתן לקבוע כי הנוקיס שתוארו קשורים לנכס נושא הערר. ככל שהנוקים התגלעו בשלב מאוהר יותר, היה על העוררת להציג תיעוד מצולם של הנזקים כדי שניתן יהיה להתרשט מחוזמרתס, מיקומם וחיקפם.
אילו היו בפנינו תמונות ו/או סרטונים התומכים בטענה בדבר נזקי רטיבות חמורים, היה מקום לשקול בכובד ראש את טענות העוררת, אולם חוותת הדעת ההנדסית, כשלעצמה, אינה מלמדת כל הנכס הספציפי נוש הערר (אחד מתוך כמה נכסים בקומה, כאשר באחד מהם למשל במועד הביקורת התגוררו דיירים בפועל) לא ראוי לשימוש. העוררת אף לא המציאה קבלות או ראיות על כך שביצעה את כלל חתיקוניס / התאמות / שיפוצים שהמהנדס סבור שיש לבצע כדי להשמיש את הנכס ושלכלו ללמד כי נדרשה תקופת שיפוף מאסיבית נוספת לאחר התקופה בה הנכס הוכר כלא ראוי לשימוש.
| טעיף 330 לפקודת העיריות קובע כך:
בהתאט לפסיקת בית המשפט העללון כבריימ 10313/07 חברת המגרש המוצלת בע"מ מ עיריית תק-
ינהרס בנלין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניאוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מתזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ולחולו חוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוקיי.
אניב- יפו, נקבע כך:
ימשהגענו למסקנה כי אין לבחון עלות שיפו ייסבירתיי או ייכדאיות כלכליי!
במסגרת השאלה האם בנלין ינלוק במידה שאי אפשר לשבת בויי עדיין יש לבחון כיצד בסופו של דבר בכל זאת תוכרע השאלה. לדעתי מדובר בשאלה עובדתית והמבחן שיש לקבוע חוא מבחן פיסי אובייקטיבי בעיני האדם הלביר. ואכן, כפר שנקבע בעניין אתר ייקרקע יש לשום בהתאם לתנאים אובייקטיבייסיי,... השאלה אינח כיצד רואה את חבניין באופן סובייקטיבי המישום ואין די בכך שיטען בהודעה מטעמו בעלמא כי הבנלין ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו. השאלה חיא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר כי הבנלין יניק במידה שאי אפשר לשבת בויי, אכן, ייתכנו מקרים ייאפוריסיי וגם אס לא נלך לשיטת יילכשאראנו אכירנריי (כתרגומו של השופט רובינשטיין ב- ע"פ 2358/06 סלימאן ני מדינת ישראל, פסקה קיו (טרם פורסם, 17,9,2008) לביטרי יש! 306 1 מסעו 1 שוסםא זיי) עדיין ניתן יהיה לתכריע בשאלה לפי מבחן השכל חישר. כפי שציין חשופט רובינשטיין בפרשח
אחרת:
יימשאין בחוק או בתקנות הגדרה למושג שפירושו נדרש, יש לפרשו על פר המשמעות הרגילה שמייחטות לו הבריות, ולהיעזר במבחן השכל הישר: יכלל יזיוע חוא, שכאשר ביטוי השגור בפי חבריות אינו מוגדר בחיקוק, יש לפרשו לפ המשמעות הרגילה שמייחסים לו בני-אדםי (עייא 753/68 מלכה פרנסיס, ואתי מ בנימין רוזנברג, פייד כג(?) 182, 187 (1969) - השופט, כתארו אצ, *י כהן); 'באין הגדרה מיוחדת בחיקוק מטויים מניתיס שהמחוקק דיבר בלשון בני-אדם והתכוון למובנו המקובל של המונתי...
ודוק: אין לומר כי כל בניין מוזנת הוא בהכרת בגיין בלתי ראוי לשימוש, ומקובל עליי כי הנוק בו עוסק טעיף 330 הוא נזק משמעותי. לעניין מס שבח התעוררת כאמור השאלה מחל דירה המיועדת למגורים לפי טיבה. הפסיקה שעסקה בעניין קבעה כי יייש לבדוק את הדירה, כמות שהיא, לצורך מבחן זה, ולראות, אם היא מיועדת ועשויה לשמש בפועל למגורים מבחינה פיסית, דהלינו, מבחינת המבנת ומבחינת חימצאותם של מתקנים המצויים בדרך כלל בדירות מגורים והחיוניים לשם שימוש רגיל וסביר של הדיירים, כגון מתקני חשמל ומים, שירותים, מטבת וכיוצא באלה/י ..-
הפטור שלפי סעיף 330 מדבר על ייבנגןיי ולאו דווקא על דירת מגורים. חמונת ייבניןיי הוא מונח רחב יותר ואין הוא מוגבל אך למגורים. כפי שנקבע ייהמונח בניך הינו מונח חב ביותך, הכולל מבני מגורים, משרדים, בתי עסק, בתי מלון וכדומהיי...על כן, גם אם בניין אינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בהכרה יהנה הוא מפטוך לפי סעיף 330. יתכן בניין שאינו ראול לשימוש לצרבל מגורים אך ניתן להשתמש בו בהתחשב בדינ? התכנון והבניה, למשל, לצרכי משרדים, מלאכה, תעשייה או כל סיווג אחר שהוא כדין לגבי הבניין. על כן, כדי להיכנט בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך להיות יניזק במידה שאז אפשר לשבת בויי לכל סיווג חוקי שהוא לגב הבנלין..."-
על פי הפסיקה; יש לפרש אףי חוראות סעיף 330:לפקו/ת העירגות צצמפום, והשומוש בתוראת גר
נוסיף גט חפעם, את שציינרלא- את לאהרוכת; הולעית (קלול במקריט רבום מפעף בי הצכות
המצומצמתלפטור מארמונה לפל: 330 לבו מתפלטה המלטעית:כל כל שיפןמקנת ופות לפטגר
5 בו שלם / 0 מ 0-5
מלמדות על כוונת המחנקקילמצב של הרס - או מקום ו קרדזנלמס;/ שאעט במתוות. שיפ שגרתי והפנוג נכטי לשוגול בשימנש. בה. לש גכ לוכו שאף רו שירנתל' העירילחן: המקוניס את ההצדקהד להטלת: חוארגונה, ממשיכה סעורולה לטפקי גט לנכט שאיך בו שימוש; בר 0 דוו :
עושלם שלממאהבסעןף'330 מגמישומ מסרימת, על מכת לְהַקַטּץ מאסל אנלט יש לגבור כי צחר הלוצא מך תכלל שא ל
מינת, רק במקרים המתאנמיטו\לתקופה-המלנימלותהסטרתית.
במקףה שלפנננב לא סורס. הגטל להרכוח כל מנצדק להאריך את יהקנפותפטור כמבנקש" מעפר לתקופמ בה הנכך כלא ראהל לשלמוש,
הער נפתת. אל צר לתנגאות (מלמדההוצשות שנפסקו במהלך המליך):
לת בחילהף הצא 4 יטיביום 2-1 / 6/1 / / /
בת לטו .5( למנל הללוס השקב 77002000 -07.23 3800107 3 די ידסוריתי דרי יי משפט לעננ מכקליים (טדרי צי)-תשטזיא- 2000, קגלמת:לאזידיט גכותועףעור הפנ בית ממשפט:
777-ל( ל לטימ לנהולולסיבותרך-80 לושוכנלרסימלוירתיתת תלטה
תאש לת קנ 0() לכות הרשרכרת תמקרמננת (ערר על קביעת:אוסנכנת שללרת) דבל זילך. ות ערכ]יהתשלייר- 2077 הפורט התלכוה זויבאתר האנטרגט שליהמשם.
קלוימת ענת ל"
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב-יפו עררים מס': 140023258
1
בפנ? חברי ועדת הערר:
לו'/ר - עו'יד אפרת קפלן
חבר - עו''ד אהוד פלדמן
חבר -- רו'/ח יעקב ישראלי
העוררת: איי אס או קליימסרצי ישראל בע'ימ
איי אס או פתרונות בישראל בע'ימ
- נגד -
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו
החלטת
עניינו של הערר בנכס הנמצא ברתוב יגאל אלון 120א, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכט מס' 2000268732 ח-ן ארנונה מס' 10686520.
העוררת. טוענת כל יש לסווג את. הנכס כיבית. תוכנה בחת אס לסעלף.3.3.3. לצו הארנונה.. המשיב....
סיווג את הנכס בסיווג בניינים שאינם משתמשים למגורים לרבות משרדים, שירותניס ומסחר.
ההליכים בפני הוועדה
> כתב הערר הוגש ביום 8/8/2021. כתב התשובה מטעם המשיב הוגש, לאחר מתן ארכה, ביום 27/12/2021.
> ביום 9/3/2022 התקיים דיון מקדמי והתיק נקבע להוכחות.
> ביום 23/5/2022 הוגש תצהיר מטעם העוררת: תצחירו של מנכ"ל העוררת, מר אבנר פרייברגר.
> ביום 12/6/2023 הוגש תצהיר מטעם המשיב: תצהירו של חוקר השומה מר נועם אדלר אליו צורף דו"ח הביקורת בנכס מיום 13/6/2021.
> ביום 28/7/2022 ניתנה ההלטה לבקשת הצדדים לאיחוד ערר 140023258 לשנת 2021 עם ערר 140024101 לשנת 2022.
> ביום 21/9/2022 התקיים דיון הוכהות בו נתקרו המצהיריס מטעם הצדדים. בפתח הדיון הבהירה העוררת כי היא עזבה את הנכס בסוכות ולכן העררים רלוונטים עד למועד עזיבת הנכס. בסיום הדיון נקבעו מועדים להגשת סיכומים מטעם הצדדים.
> ביום 29/11/2022 הוגשו סיכומים מטעט העוררת. ביום 10/1/2023 הוגשו סיכומים מטעם המשיב.
עיקר טענות הצדדים
טענות העוררת
> העוררת מצביעה על הפערים בין דו"ח הביקורת שצורף לתצהיר ודויית הביקורת המוקלד שהוגש במהלך דיון ההוכחות וסומן מש/ 1, ועל כך שחלק מטיוטת דו"ח הביקורת נשמט מהתצהיר וצורף לסיכומי העוררת כנספח 2. בתלק שחושמט צוין מפורשות כי העוררת זכתה בשנת 2014 במכרו של איגוד חברות הביטוח, ובמקביל להפעלת המערכת החדשה עוסקת בבניית מערכת תוכנה חדשה. עוד צוינו בחלק שהושמט השפות בהן מפותחת
התוכנה והתוכנות המפותחות: 31, אכ, מערכת 1כ1. לטענת העוררת מדובר בסילוף
העובדות והסתרת מידע.
> שתי העוררות (להלן - ייפתרונות'' ו- ייקליימסרצייי) נמצאות בנכס ללא תלוקה פיצית. הן חולקות מטבח והנהייח ומדובר בשטח אינטגרלי ורציף. לטענת העוררת, יש לבחון את הפעילות הנעשית בנכס ללא קשר לאיוה ייכובעיי -- חברה נעשית הפעילות, ממי מקבלים המתכנתים שכר ועל מי נרשמו הוצאות השכירות והארנונח.
> בנכס מתבצעות פעילויות ייצוריות / תעשייתיות על ידי שתי חברות אחיות :
איי אס או קליימסרצ' ישראל בע"מ - רשומה כמחציקה בנכט, מפתחת ומייצרת תוכנה לטובת מניעת הונאות. ביטוח. בתחום. הרכב.. בנוסף,. מפתחת. מוצר. חדש. ילחודי. וסודי...
בשיתוף פעולה עם 131 (להלן - ייקליימסרצייי).
איי אס או פתרונות בישראל בע"מ - מייצרת ומפתחת מוצרי תוכנה טכנולוגיים בתחום הטלמטיקה (מידע, שליחת, קבלת ואחסון מידע באמצעות מערכות טלקומוניקציה שונות.
בתחום הרכב מדובר במערכות המשלבות תקשורת אלחוטית עם יכולות איתור). עובדי חברה זו עבדו בחברת סנסומטיקס טכנולוגיות בע"מ שעובדיה עברו לעבוד אצל העוררת לאחר טגירת פעילות התוכנה של החברה (להלן - ''פתרונות').
> העוררת צירפה רשימת עובדים, ממנה עולה, לטענתה, כי רוב העובדים הס עובדי פיתוח, ייצור, אנליטיקה, מחשוב, אבטחת מידע, 17, .248), ומדענים העוסקים בפיתוח וייצור המוצרים והתוכנות. מלבד מנחלת האדמיניסטרציה והכספים, כל העובדיט, לרבות המנכיילים, עוסקים בפיתות תוכנה.
% לחברת קליימסרצי ישנו מוצר קיים שהכניס לחברה הכנסות מתמיכה ושירות, אולם בשלוש השנים האחרונות, בעקבות וּכייה במכרז של איגוד חברות הביטוח לפיתוח גרסה חדשה לתוכנה, עובדי התברה עוסקים בעיקר בפיתוח המוצר החדש ומרבית הפיתות הינו פיתוח חדש.
> לחברת פתרונות אין הכנסות כלל, היא עוסקת בפיתוח תוכנה, כאשר הכנסותיה הן מתברת האם בשיטת קוסט-10%.
> קליימסרצ' מפתחת מערכת חדשה, גס אס 80% מהכנסותיה הן מהמערכת חישנה.
6 חוקר העירייה קיבל פירוט של הפעילות בנכס ושפות התכנות שמשתמשים בהן.
> שתי החברות הפועלות בנכס עוסקות בפיתוח תוכנה חדשה והשאלה אינה מה מודל ההכנסה ומיהס לקוחות החברה (אצל קליימסרצי - איגוד חברות הביטוח, בעוד לפתרונות אין הכנסות כלל, והחברה האם מכסה את הוצאותיה).
> מאחר ועל פי הסקירה ההיסטורית שהביאה העוררת בפתח סיכומיה התנאי היחיד בצו הארנונה הינו ייצור תוכנה, יש לבדוק את העובדים בנכס ופעולתס (כתיבת תוכנה ולא שיווק, מכירות תמיכה וכיוייב).
לאור כל האמור העוררת טוענת כי יש לחייב את הנכס על פי סיווג ייבית תוכנה'י.
טענות המשיב
> חברת קליימסרצ' חיא המחזיקה בנכס ויש לבדוק את פעילותה. חברת פתרונות אינה מחזיקה בנכס, כפי שהעיד העד מטעם העוררת, לכן אין מקום לבחון את פעילות חברת פתרונות. מדובר בשתי יישויות משפטיות שונות והעוררת לא ביצעה הפרדה ברורה בין השתליס: החברות בעלות כח אדם משותף וחלקים משותפים לשתי החברות. לאור זאת, לא ניתן לקבוע מהו השטת המשמש את העוררת קליימסרצי ומהו השטח המשמש את פתרונות.
> העוררת קליימסרצ' אינה עושה שימוש בכל שטח הנכס לפיתוח התוכנה ולא ברור אס חיא עושה ואת ברובו של השטח. גס העוררת אינה מכתישה כי אין חלוקה ברורה בין שתי החברות היושבות בנכס והוא משמש עבורן בערבובלת 35 .
= הראיות שצורפו אינן תומכות בטענות העוררת כי בנכס מתקיימת אך ורק פעילות של בית תוכנה.
= אי צירוף עמוד אחד מתוך הדוייח על ידי המשיב הוא שגגה מזכירותית.
> העד מטעם העוררת חוא מנכ"ל פתרונות, שאינה מחזיקה בנכס, והוא העיד כי אינו יודע מדוע לא הוגש תצחיר מטעם חברת קליימסרצי.
* העד מטעם העוררת העיד כי לא צירף חוזה התקשרות עס לקוחות לתצהיר, לא צירף תעודות הסמכה של עובדים, ולא צירף תשריטים של הנכס. בנוסף, הוא לא ידע לאשר את האמור בדו'יח הכספי של חברת קליימסרצי.
> העד מטעם העוררת העיד כי אין בדוייח הכספי של חברת קליימסרצ' ואין בדוייח הכספי של חברת פתרונות הוצאות מתקר ופיתוח. לכן אין כל אינדיקציה לכך שמתקיימת בנכס פעילות *יצורית.
6 חברת פתרונות מקבלת את הכנסותיה על בסיט קוסט פלוס בלבד. כל הכנטתה מתקבלת מן החברה האם, לה היא מעניקה את שירותיה, וחיא אינה מייצרת תוכנה לצורך מכירתה כסחורה.
= על פי הפסיקה, על העוררת להוכיח כי היא מפתחת ומוכרת תוכנה כסתורה, במובחן מפעילות עסקית המבוססת על תשלום על בסיס שירות שניתן ללקוח באופן שוטף וקבוע.
אין די בכך שנטען באופן סתמי כי בנכס כותבים תוכנה, יש להצביע על מסמכים המעידים על כך.
> על פי הפסיקה, על העוררת לעמוד במבחן הכמותי, גודל השטח בו מתבצעת פעילות של ייצור תוכנה ביחס לכל שטח הנכס, ומספר עובדי הפיתוח ביחס לכלל העובדים בנכס.
העוררת לא צירפה כל ראייה ביחס לעיסוק, ההכשרה והניסיון של עובדיה וגם אם הס בעלי ויקה לתחום המחשבים, אין הדבר מלמד כי הס עוסקים בייצור תוכנח. אין די ברשימת עובדים כפי שהוצגה כי לצאת ידי חובה. התחתומים שציינה העוררת כגון 11 , אנליטיקה, מחשוב אבטתת מידע אינם מהווים בהכרח עדות לייצור תוכנה. לאור כל זאת העוררת לא עומדת במבחן הכמותי.
* בנוסף, העוררת אינה עומדת במבחן המהותי ולא הוכת כי פעילות ייצור התוכנה חיא הפעילות העיקרית בנכס. על הנישוט להוכיח כי אופן קבלת התקבולים מלקוחות מאופיין בתשלום חד פעמי בגין רכישת התוכנה עצמה, ולא בתשלום עתי מתמשך, של קבלת שירות.
אין מדובר בעניין טכני, כי אס מהותי היורד לשורש הפעילות.
> העוררת קליימסרצי אינה מכחישה כי רוב הכנסותיה -- 80% אינן מתקבלות ממכירה של תוכנה. העוררת לא הצביעה על הכנסה כצו והדוייח הכספי אינו מלמד על הכנסות מפיתוח תוכנה.
= המשיב מפנה לביאור 1 ב לדוייח הכספי של קליימסרצי, בו נכתב, כי החברה עוסקת בהפעלת מאגר מידע לחברות ביטוח, לאיתור הונאות בביטות חובה. ובהמשך: החברת קשורה בחווה בינה לבין איגוד חברות הביטוח... חוזה זה מגדיר את שירותי מאגר המידע אותם על החברה לספקיי. לטענת המשיב, הפעילות עליה מצהירה העוררת קליימסרצי בפני >רשויות-המס: חינה פעילות- שירותית+ מובהקת>> העוררת" לא -הצלגה:את>ההסכם-וגם=לא--
ראייה אחרת להכנסות מייצור תוכנה.
6 בנוסף, אין ראיות להכנסות מייצור תוכנה ואין ראיות להוצאות מחקר ופיתוח בדוייחות של חברת קלימסרצי.
= למעלה מן הנדרש, המשיב טוען כי גס חברת פתרונות אינח מחווה פעילות של בית תוכנה.
אין לחברה הכנסה מלבד הכנסה בשיטת קוסט+ שמתקבלת מן החברה האם. המשיב מפנה לפסק הדין בעמיינ 11802-01-17 האניבוק איוונט פלנינג בע"מ ני מנחל הארנונה בעיריית תל אביב . לטענתו, לאור פסיקה זו יש לראות בפתרונות כחברה שאינה עוסקת בפיתות תוכנה למטרות מכירתה כסחורה, אלא במתן שירותים לחברה האם תמורת הוצאותיה, בתוספת רכיב רווח קבוע. גם בדוייח הכספי של פתרונות אין הוצאות מחקר ופיתוח ואין הכנסות ממכירת תוכנה, אלא רק הכנסות משירותיס בלבד. בדוייח הכספי נכתב כי 'יהחברה פועלת בתחום מתן פתרונות לחברות העוסקות בתחום הביטוח. החל מחודש לוני 3 חהחלה התברה לספק שירותי פיתוח מוצר מכירות ושיווק לחברה האסיי. פעילות זו אינה מהווה פעילות *יצור תוכנה.
לאור כל האמור המשליב טוען כי דין הערר להידחות.
דיון ותכלעה
הנכס נושא הערר משמש את שתי החברות כלחלן:
איי אס או קליימסרצי ישראל בע"מ (ייקליימטרצייי), רשומח כמחזיקה בנכס, ועל פי הנטען מפתחת ומייצרת תוכנה לטובת מניעת חונאות ביטוח בתחום הרכב, ומפתחת מוצר חדש ייחודי וסודי בשיתוף פעולה עם ]18
איי אס או פתרונות בישראל בע"מ (ייפתרונות''), על פי הנטען מייצרת ומפתחת מוצרי תוכנה טכנולוגייסם בתתוס הטלמטיקה (מידע שליחת, קבלת ואהסון מידע באמצעות מערכות טלקומוניקציה שונות).
בסיכומים מטעם העוררת נטען כי הנכס משמש את שתי החברות ללא חלוקה פיוית ביניהן ומדובר בשטח אינטגראלי ורציף.
על פי דו"ח הביקורת מטעט המשיב, שנערך בעקבות ביקורת מיום 13/6/2021, אין חלוקה פיוית בין שתי החברות. עוד צוין בדוייח כי אין פיתוח משותף של שתי החברות אלא כי ייהחברה האם הינה הבעליט של שתי ההברותיי, כלומר, מדובר בחברות אחיות.
לאור וּאת, החלטנו במקרה זה לבחון את השימוש שנעשח בנכט על ידי שתי החברות, ולא רק את השימוש שנעשה על ידי החברה הרשומה כמחציקה בנכס.
הצדק עס החעוררת כי מוטל על חמשיב, וכעת גס על הוועדה, לבחון האם החברות הפועלות בנכט עוסקות בעיקר בייייצור תוכנהיי, אלא שהפסיקה קבעה את המבחנים והאינדיקציות לכך, ולכן לא נוכל להטתפק בהצהרות החברות עצמן, כי הן עוסקות בפיתות וייצור תוכנה, מבלי להתייחס לראיות ו/או אינדיקציות אחרות לכך, כגון המודל העסקי, הדוייחות הכספיים, הסמכות העובדים,
השטח המשמש לייצור תוכנה וכלוייב. :
סעיף 3.3.3 לצו הארנונה קובע כך:
/3.3,3 בתי תוכנה
בתי תוכנה, שעיסוקם העיקרלי הוא ייצור תוכנה...".
התנאים לסיווג נכס כבית תוכנה נדונו בפסק הדין בעמ"נ 22761-02-10 וזב סנס בע'למ ני עיליית תל אביב-*פו (להלן - ייעניין ווב סנסיי), בו נקבע כי סעיף 3.3.3 לצו הארנונה כולל שלושה תנאים מצטברים: יבעיקריי, 'יייצוריי וייתוכנחיי. מכאן כי מוטל על העוררת הנטל להוכיח כי בנכס
מתקיימת בעיקך פעילות ייצורית של ייצור תוכנת.
'/בעיקר'' - בפסק הדין ווב טנס נקבע כי מדובר חן במבתן כמותי והן המבחן איכותי. במטגרת המבתן הכמותל ייבתן גודל השטח בו מתקיימת פעילות של ייצור תוכנה לעומת שאר השטח המשמש לפעילות שאינה ייצורית. במסגרת המבחן המהותי תיבתן השאלה האם הפעילות הייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות המבוצעת בנכס.
''פעילות *יצודית'י -- נקבע כי המבחנים המשמשים לצורך סיווג ייבתי מלאכה ותעשייהיי הם המבחנים המשמשיסם לבתינת קיומה של פעילות ייצורית לצורך סיווג כבית תוכנה; מבחן יצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר, מבחן טיבו של ההליך העסקי, מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר, מבחן השבחת הנכס ומבחן ההנגדה.
בהקשר וּח, בפסקי הדין בע'/א 1960/90 פייש תיא 5 ני חברת רעיונות בעימ ובבריימ 1676/15 ברודקאסט (ידאו ש.ב בע'ימ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- *פו נקבע מבחן נוסף לצורך ההבחנה בין פעילות עסקית -- שירותית לבין פעילות ייצורית: מבחן *הקשר המתמשדיי לפיו קשר מתמשך מאפיין מתן שירות להבדיל מקשר חד פעמי או קצר מועד המאפיין עסק ייצורי.
לאור מבחנים אלו, בחינת הסיווג כייבית תוכנהיי כוללת שני שלבים: האם הפעילות בנכס עונה להגדרת ייייצור תוכנהיי, ובמידה והתשובה היא חיובית, האם פעילות ייצור התוכנה היא העיסוק העיקרי של העוררת בנכס.
הראיות שהונחו בפני הוועדת
הראיות שהמציאה העוררת לתמיכה בטענותיה הן: תצהירו של מר פרייברגר, מנכ"ל פתרונות, רשימת עובדים בשתי החברות (נספת אי), טפסי בקשה לטלווג כבית תוכנה שהוגשו עבור שתי החברות (נספת ב), דוייחות כספיים של שתי החברות ליום 31/12/2019. לא הוגשו דוייחות כספיים לשנים 2020-21-22,
המשיב המציא דו"ח ביקורת מיום 13/6/2021.
קליימסדצ:
העוררת טוענת כי לחברת קליימס:רצי מוצר קיים, שהכניס לה הכנסות מתמיכה ושירות, אולם לאחר שוּכתה במכרו של איגוד חברות הביטוח, לפני כשלוש שנים, לפיתות גרסה חדשה לתוכנה, עובדי חברה צו עוסקים בעיקר בפיתוח המוצר החדש. אין בפנינו ראיות הנוגעות למכרו וּה ולטיב ההתקשרות עס איגוד חברות הביטוח.
על פי הנטען על ידי העוררות בסיכומים, קליימסרצי מפתתת תוכנה חדשה גם אס 80% מהכנטותיה הס מן המערכת הישנה. מכאן כי גם על פי טענת העוררת עצמה, עיקר הכנסות החברה אינן מתקבלות ממכירת תוכנה. בהתאמח, גסט חדויית הכספי של חברת קליימסרצי אינו מלמד על הכנטות ממכירת תוכנה.
לא הוגש תצחיר מטעם מנכ"ל / עובד אחר מחברה וו (בפני הוועדה העיד רק מנכ"ל פתרונות). לא צורף הסכם התקשרות של קליימסרצי עם איגוד תברות הביטוח, או עס לקוחות אחרים התומכים בטענה כי עיקר עיסוקה של העוררת הוא בפיתות תוכנה.
בדו"ייח הכספי של חברת קליימסרצ' אין הוצאות מחקר ופיתוח, ולכן אין בפנינו אינדיקציה חשבונאית לטענה כל פעילות התברה הינה בעיקר ייצור תוכנה.
לערר אמנם צורפה רשימת עובדים, ממנה עולה כי בקליימטרצי שבעה עובדים ובפתרונות ששה עובדים, אולם לא הוצגה כל אבחנה בין העובדים בכל אחד מן התחומים (ייצור תוכנה/ מתן
שירותים לאיגוד חברות הביטוח): בחיעדר תעודות הסמכה של העובדים, אלא רק בהתבסס על תפקידיהם, לא ניתן להגיע למסקנה מי מהם עובד בפיתות התוכנה החדשה ומי לא, או למסקנה כל רוב / כל העובדים עוסקים בייצור תוכנה. כך, למשל, מחשוב, אבטחת, מידע, 11 יכולים להעיד על מגוון רחב של תחומי עיסוק, בין במסגרת מתן שירותים לאיגוד חברות הביטות ובין אס בייצור תוכנה. בנוסף,מן התמונות שצורפו לדוייח הביקורת של המשיב עולה כי אין התאמה מלאה בין התפקידים שצוינו ברשימה שצורפה לבקשה, ובין השילוט בחדרי העובדים, עובדה המקשה על מסקנה בדבר מספר העובדים העוסקים בייצור תוכנה בלבד. כך, למשל, בתמונות מן חנכס מופיע לצד שמה של דוידה בן צור התפקיד תביעות ו [511, לצד שמחה של עדי טליאס התפקיד חיתוס ופיתוח ולצד שמו של אבי אדמון התפקיד הלפ דסק. כך שלא הוכת אצל עובדים אלו מה היחס בין מעורבות בפיתוח וליצור תוכנה ובין פעילות בעל אופי שירותכ.
על פי חדוייח הכספי של קליימסרצ' לשנת 2019 החברה עוסקת בהפעלת מאגר מידע לחברות ביטוח לאיתור הונאות בביטוח חובה. מן הביאור לדו'/ח הכספי גם עולה כי החברה קשורה בחוזה עם איגוד חברות הביטוח המגדיר את שירותי המידע שהיא מספקת. על פי הניסות בדוייח הכספי, חברת קליימסרצי מעניקה שלרות* מידע לאיגוד חברות הביטוח.
לכל האמור מצטרפת העובדה שעל פי דו"ח הביקורת מטעם המשיב, במהלך הביקורת מיום 1 נמטסר לו ביחס למודל העטקי של חברה זו כי מודל הינו 'ימכירת רישיונות שנתיים לחברות הביטוח לשימוש בפלטפורמת"י.
לאור כל האמור; תיאור פעילות החברה בדו'יח הכספי, הלעדר הוצאות מוייפ והיעדר הכנסות מייצור תוכנה, ובחיעדר כל אינדיקציה אחרת - טענת העוררת כי חברת קליימסרצי עוסקת בעיקר בייצור תוכנ -- לא הוכחה; לא הוכת כי העוררת עוסקת בעיקר בייצור תוכנה על פי המבחן המהותל או על פי המבהן הכמותי ולא הוכת כי במבחן ההנגדה פעילות העוררת נוטה בעיקר לייצור תוכנה. מן החומר שבפנינו עולה כי פעילותה של קליימסרצי.נוטה.דווקא. לפעילות.שירותית. מתמשכת עבור
לקוח מרכצי אחד: איגוד חברות הביטוח.
מתדונות
בדוייח הכספי של חברת פתרונות אין הוצאות מחקר ופיתות, ולכן אין בפנינו אינדיקציה חשבונאית לטענה כי פעילות החברה הינה בעיקר ייצור תוכנה.
ההכנטה ה*לחידה של חברת פתרונות הינה מחברת האם בשיטת +0/0871.
על פי חדוייח הכספי של פתרונות לשנת 2019 'החבדה פועלת בתחוט מתן פתרונות לחברות העוסקות בתחום הביטוח. החל מחודש וני 2013 החלה החברה לספק שירות* פיתוח מוצר, מכירות ושיווק לחברה האטיי. גם אס נניח בהתאם לפסק חדין בעמיינ 60985-07-20 פריאמפט סקיוריטי בע"מ ני מנהל הארנונה של עיריית רמת גן, כי אין בעצם שיטת התשלום כדי לאיין את הטענה כי מדובר בייצור תוכנה, בענייננו לא הוכת שהחברה האט משלמת לעוררת בשיטת +20281)
עבור ייצור תוכנה, שכן על פי הדוייח פתרונות מעניקה לחברה האם גם שירותי שיווק ומכירות.
העוררת לא המציאה ראיות כלשהן לפיהן עיקר השירות שמעניקה פתרונות לחברה האם הוא ייצור תוכנה.
באשר לרשלמת העובדי, כפי שציינו בקחס לקלפימטרצי, לא הוצגה כל אבחנה בקן העובדלם- בכק.
אחד מן התתומים (ניצור תוכנה/ מתן שירותים בתתוס תשיווק ובתחום המכירות). בּנוסף, בחיעדר תעודות הסמכה של העובדים, אלא רק בהתבסט על תפקידיהם, לא ניתן להגיע למסקנה מי מהם עובד בפיתות התוכנה החדשה ומי לא, ארלמסקנה כי רוב / כל העובדים עוסקיסיבייצור תוכּנה. כפל שציינו לעיל, מחשוב, אבטחת, מידע, '17 לכולוס להעיד על מגוון רוזב של תתומלעיסוק. בנוסף, בשים לב לכך שפתרונות מעניקה שלרות* שיווק ומכירות לחברה האכ, ולהצהרת מנכ"ל פתרונות בדלון, כי לש לשתי החברות כח אדם משותף, מתקבל הרושם כי לא הוצגו בפנינו נתונים כלשהם אודות העובדים שהעניקו שירותים אלו. הצחרת: מגפייל פתרונות כל פעילות. השיווק והמכירות בוצעה ייבעבריי ואינת מתבצעת היום -- לא הוכתת. הדוייה:הכספי לשנת 2019 אינך תומך בטענת זר ולת הוצגו דמייחות לשנים-2020-21-22.
לאור כל האמור; תלאור פעילות החברה בדויית הפספי, היעדר הוצאזות מרייפ והלעדף הפנטות מייצור תוכנה, נפחיעדריכל.אינדיקציה לכך שהתשלום מהחברה האם בשיטת: +-087 הינור בעיקר עבור ייצור תוכנה/אלא גכ עבור שיווק ומכירות - הטענה כי חברת:פתרונות עוסקת בעיקר בייצורונוכנה - לא הוכחה; לא הוכת כל העוררת עוסקת בעיקר בייצור תוכנה על פִּי המבחן המהותי או על 59 המבתן הכמותל, ולא הנכת כי במבתן ההנגדה, פעילות: העוררת:נוטה'בעיקר לליצור תוכנה ולא למתך שורותים.
טיבומם של דברים
בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, לא הוכת:כי בנכסו נעשיף. פעילות שהוא בע?קר וצור תופבת,
לא הוכח מחוי השטת בו עושה שימוש כל אחת מהחברות, ומח עלקר הפעילות: של כל אחת.ימך החברות, ולכן לא ניתן לקבוע כל הפעילות. בנכס נכללת/בסעיף 3.3.3 לצו הארנונת.
הערר נדחה. אלן צו להוצאות.
ניתן בחועדר הצדדים ביום 06/7
בהתאם לטעיף-2(5) לחוק בתי:משפט לענייניט' מינהליים התשייס--2006 ותקנה 25 'לתקנות בתל"
משפטילעניינים מינתלייכו (סדרי דין) תשס"א- 2000, קיימת לצדדים זפות ערעוך בפני בית המשפטי לענלינים מינהללים בתוך 60-יוט'מעט מסירת ההחלטה.
בהתאםס לתקנה 20(ג) לתקנות הרשניות וקמקומיות (ערר על קביעת:ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלר" 7 תפורסם התלטה גו כשתר האינטרנט של המשלב.
1
]| 3
לו'יר: אפרת א..קפלן עריד חבך: אחוד פלדמן, שיד חבר; לעקב לשראלל, רוייה
-
קלרנית: ענת לופ
-
ועדת הערר לענייני ארנונת
שליד עיריית תל אביב עררים מט': 140020123
ליי
בפני חברי ועדת הערר:
ייר: עו"ד יהושע דויטש
חבר: אודי ויינריב, כלכלן
חבר: עו"ד אהוד פלדמן
העוררת: שובל ניהול והשקעות
- נג 7
מנהל הארנונה, עיריית ת''א יפו
החלטת
הקדמה וגדר המחלוקת
10
.1
2
3
16
העוררת מחויקה בבניין ברתוב יגאל אלון 76, בתל אביב (להלן: ''הנכסיי), בו החויקה העוררת, הכל כאמור בסי 28 לסיכומי העוררת (כאשר המשיב מפנה לסי וה בסי 2 לסיכומיו),
תמצית המחלוקת עוסקת בשאלה אס וכאית העוררת לפטור יינכס לא ראוי לשימושיי לפי סי 0 לפקודת העיריות והכל בהתאם לשטחים והמועדיס חמצוינים בסעיף 28 לסיכומים כאמור לעיל.
העוררת הינה חברת נדליין, אשר מחזיקה נכסייט ומשכירה אותם. לצורך כך היא עורכת בנכטיה השונים שיפוצים והתאמות מפעט לפעם.
במענה לפנלות של העוררת למשיב דחה זה את בקשתה-בנוגע:-לפמה קומות:בנכסי בלום:25:3:19:< בשלב מאוחר יותר דחה גם את בקשתה בנוגע ל 2 קומות נוספות.
מכאן שני העררים שהוגשו ונדוניס בפנינו.
ביום 6.5.19 הוגש ערר 140020123 העוסק בקומות 2-4.
מאוחר יותר הוגש ערר 140020422 העוסק בקומות 1 ו- 5.
כתב תשובה הוגש ביום 26.8.19 ובו הועלו טענות כל הנכס אינו מגיע לכדי יילא ראוי לשימושיי מכוון שיש בו רצפה, הוא מקורה, קירות חוץ שלמים, מטבח, חלונות וגופי תאורה מותקנים, תעלות מיווג ומתחובר לתשתלות.
ביום 9.9.19 התקיים דיון מקדמי והתיק הועבר להוכחות.
ביום 23.1.2020 אוחדו העררים.
ביום 18.2.21 הוגשו ראיות העוררת. העוררת הגישה תצהיר מטעם מר יצחק לאטי, חשב העוררת. מדובר בתצחיר קצרצר ובו נטען בכלליות כי חנכס לא ראוי לשימוש עקב עבודות בינול ממושכות ולקרות. לתצהיר צורפו תמונות ותשבוניות.
ביום 16.6.21 הוגשו ראיות המשיב.
מדובר ב 4 תצהירים של חמשיב אליהם צורפו דו"ח הביקורת וצילומים.
.5
.6
7
.8
9
.0
1
2
.3
4
.5
6
7
תצהיר ראשון היה של מר תנעמי רכו חיובים של המשיב שסקר את ההיסטוריה של בקשות העוררת בנוגע לנכס.
הוגש דו"ח של מר גרינבלט שביקר בנכס בימים 5.3.19 ו- 1.4.19.
הוגש דו"ח מיום 4.11.19 של ביקורת שנערכה על ידי מר חנוך.
הוגש דו"ח מיום 3.2.2020 של ביקורת שנערכה על ידי מר דניאל בקומת הקרקע.
הוגש דו"ח מלוס 30.4.2020 של ביקורת שנערכה על ידי מר דניאל בנוגע לקומות 1,3,4,5.
הוגש דו"ח מיוט 14.5.2020 של ביקורת שנערכה על ידי מר דניאל בנוגע לשטחים המשותפים וקומות 1,3,6,5.
צורפו צילומים רבים של הנכס לדותות.
ביום 1.11.21 התקייט דיון הוכחות ראשון בו נחקר עד העוררת, מר לאטי.
בחקירתו הנגדית העיד בנוגע לפעילות החברה כחברת נדליין המשפצת נכסים ומשכירה אותם.
ביום 25.4.22 הושלם שלב ההוכחות כאשר נחקרו תלק מעדי המשיב.
ביום 2.11.22 הגישה העוררת סיכומיה. כאמור לעיל, במסגרתם הבהירה את התקופות והחלקים בנכס בנוגע אליהם מבוקש הפטור.
ביום 26.1.23 הוגשו סיכומי המשיב.
. ביום 12.3.23 הוגשו סיכומי תשובה מטעט העוררת.
מקור גורמטיבי
8
29
. סעיף 330 לפקודת העיריות, שנוסתו, לאחר תיקון 131 לפקודת העיריות, חינו, כדלהלן:
'י330. נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק...
. בבריים 5711/06 חברת המגרש המוצלת בע"מ ני עיריית תל אביב (לחלן: ייפסייד המגרש
המוצלתיי), קבע בית המשפט העליון הנכבד כדלהלן:
'יהגענו לכלל מסקנה כי לצורך טעיף 330 ולעניין התנאי שבניין יוק במידה שאי אפשר לשבת בו' די בכך שלא ניתן לשבת בבניין, דהיינו שהבניין לא ראוי לשימוש, ואין כל מקום להמשיך ולבדוק בתנאי למתן הפטוור האם לא קיימת כדאיות כלכבלית 'אובייקטיבית' או עלות 'סבירה' אחרת ב'הפיבות' הבניין הלא ראול לשימוש לבניין ראוי לשימוש. העיקר הוא מצבו הנוכחי של הבניין ולא התנהגותו של הנישום והאפשרויות השונות העומדות בפניו.
0. יחד עס ואת, בפסהייד הבהיר בית המשפט העליון, כל:
ייאין לומר כי בל בניין מוזנח הוא בהכרח בניין בלתי ראוי לשימוש, ומקובל עליי בי הנזק בו עוסק סעיף 330 הוא נזק משמעותליי
1. נטל ההוכחה בנוגע למצבו הפיסי של הנכס מוטל על שכם העוררת (ראה: פסייד ונונו; עייא
8 בידור נאה ני עיריית חיפה, עמיינ 114/05 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב ני חברת עדן יפו ; עייש 417/95 מפעל מתכת חניתה ני מנהל הארנונה שלומי).
דיון
2. לאחר שמיעת העדיס ובחינת הראיות שהוגשו לנו אנו סבורים, כי צדקה העוררת בטענותיה וכל
דין הערר להתקבל:
3. נדמה כי בתיק זה אין מחלוקת עובדתית לגבי מצב הנכס.
6. הנכס חלה מצוי בתקופות הרלבנטיות בשיפוצים מאסיביים ונראה כבמצב מעטפת.
5. התמונה המצטיירת היא כי בנכס נעשו עבודות שיפוץ וחשמשה נרחבות. מסקנה ואת עולה
מהתמונות, החשבוניות ודותות הביקורת. מכלל הדותות עולה כי בנכס נעשו עבודות איסנטלציה וחשמל, קירות פנים פורקו ונבנו, כלים סניטריים הותלפו, התקרות האקוסטיות הוחלפו, הריצוף הותלף ועוד.
6. מסקנה זאת עולה מתמונות העוררת (למרות הדלות של התצהיר מטעמה), אך גס נתמכת בצורה
משמעותית בביקורות השונות בנכס, מטעם המשלב.
7. חמשיב לא הצליח להראות כל בנכס, או בחלק ספציפי בו, לא נעשו עבודות שיפוף או שהוא לא
היח כבמצב מעטפת במועדים הרלוונטיים או בחלק מהט.
8. כאמור לעיל, מסקנה ואת מוכחת באמצעות עד העוררת אך גם מ- 4 ביקורות שנעשו לאורך
כשנה.
9. בנקודה ואת תשוב לציין כי במחלוקת ספציפית את העוררת מבקשת את הפטור בגין תקופות
מוגדרות (כאמור בטבלה בס' 28 לסיכומיה). מדובר על תקופות שנעות בין מספר חודשים ספורים לבין תקופה של כשנה. נתון זה מחוּק את המסקנה כי מדובר בייתקופת שיפוצים''.
מטבע הדברים בתקופה כזאת יהיו שינויים ושלבים שונים של המצב העובדתי. ברס אין בכך בכדי לשנות את המסקנה כי באותה מסגרת זמן שנוהל השיפוץ הנכס לא היה ייראוי לשימושיי.
0. אנו סבורים שבמקרה כזח של שיפוצים על המשיב לבוא ולהראות כל מדובר בתקופה לא סבירה
או כי במועדים ספציפיים הנכט היה שמיש לחלוטין (תוך התייחסות לכך שבעת שיפוצים יש תקופות שהנכס נראה שמיש אך הוא עדיין בתהליך).
1. בתיק בריימ 42/12 עיריית הרצליה ני תברת גב ים לקרקעות בע"מ (פורסם בנבו 05.05.2013)
נקבע:
ייבסוגיה זו, קבע בית המשפט המחוזי הנכבד, כבר בפתח דבריו כי: ''ימתוך תצלומים שהוגשו לבית המשפט, ניתן להתרשם כי מדובר בשטח המצוי במצב של מעטפת בלבד, מבלי שנעשו בו פעולות כלשהן, על מנת להבשירו למצב של שימוש"'. כלומר, בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי במהלך התקופה הרלבנטית הנכס, מושא המחלוקת, לא היה ראוי לשימוש, ומכאן - ועל פי הלכת המגרש המוצלת -- גם לא היה חייב בארנונת.
2, טענת נוספת שראוי לתתייחס אליה עוסקה בסוגלית טופט 4. לטעמנו נקודה זאת בעלת חשיבות, שכן טופס 6 - על פניו-- מייצג מניעות משפטית. ברם, ניתן לראות זאת גם מזוית אחרת, דהיינו שטופס 4 הוא כשלעצמו אמנם מצב משפטי, אך הוא מהווח ראיה לכאורה, כל יש מניעות עובדתית בנכס, שמונעת את קבלת אישור האכלוס. לכאורה יש בכך להעביר את הנטל למשיב לבוא ולהסביר וליתן טעם טוב מדוע הנכס 'יראוי לשימושיי.
3. דבר וה גם נכון מבחינת פרשנות משפטית אחידה, שמונעת מצב שבו, מצד אחד ורוע אחת של
העירייה קובעת שלא ניתן לאכלס נכס ומצד שני, ורוע שנייה, סוברת שאפשר כבר להתחיל לגבות ארנונה.
4. כך או כך, חדבר נאמר מעבר לנדרש שכן קביעתנו התבססה על המצב העובדתי כפי שהוכת
בפנינר.
סוף דבר
5, לסיכום האמור לעלל, אנו סבורים, כי דין הערר להתקבל במובן של קבלת הפטור המבוקש בהתאם לתקופות והחלקים בנכט כאמור בס' 28 לסיכומי העוררת.
6. המשיב יישא בהוצאות העוררת בסך 5,000 ש"ח.
-
ניתו בהעדר הצדדים היום "4
בהתאט לסעיף 5 (2) לתוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי
לע /וכות ערעור לפני בית
המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 60 יום מ:וס קבלת הההלטה.
בהתאם לתקנת 0 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת אךנונה כללי
ערר) התשלייו -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האלנטרנט של חמשל
ש
לוייר: עו"ד קו רו ש חבר: אודי ו855%, כלכלן חבר: עו אה ד פלדמן
(סדרי דין בוועדת
קלדנית : ענף לוי
ועדת הערר על קביעת ארנונת כללית
מספר ערר: 180023827
בפני חברי ועדת הערר:
לן'/3: עו"ד יהושע דויטש
חבר: אחוד פלדמן, עו"ד
חבר: אודי וינריב, כלכלן
העוררת: תל אביב הילטון בע'ימ
-נגד-
מנהל הארנונה בעיריית ת''א- יפו
החלטת
הקדמה וגדר המחלוקת
1. העוררת מחציקה במלון הילטון תל אביב (להלן:'יתמלוןיי), ברחוב הירקון 205, בתל אביב, הרשום בספרי
העירייה כנכס 2000113109 חשבון לקות 10137231.
2 החל משנת 9 תהתל המשיב לסווג שטח של 5,370 מ"ר כייאולס אירועיסיי (סי 3.3.10 לצו הארנונה להלן: ייהצויי) (להלן: ייהנכס שבמחלוקת''), להבדיל מיתרת 37,704 מ"ר, אשר נותרה מסווגת כייבית מלון 5 כוכבים'י (ס' 3.3.6 לצו).
3 ביום 14.3.22 חגישה העוררת ערר זה ובו טענה שורח של טענות, שרובן לא רלוונטיות בשלב צה.
4. בין חיתר טענה טענות בנוגע לשנות מס קודמות וכן טענות בנוגע לסיווג הכוכבים של המלון. הלכה
למעשה-לתרה=-העררבת--על- מבבכת- טענגת--אלר-ב/אר שכר לקבלו.- (בך למשל. טעגות. בנוג לשנת מס קודמות). הטענה העיקרית והיחידה, שנשארה לבירור הינה שאלה סיווגו של אולם האירועים במלון.
[
ו
5. בתמצית ניתן להבחיר כי העוררת טוענת שיש לסווג את אולם האירועים בהתאם לסי 3.3.6, שכן הינו
חלק מהמלון, ולעומת זאת המשיב טוען כי יש לסווג את האולם בהתאם לסי 3.3.10, שכן יש להתריגו מתחולת סעלף 3.3.6.
6. העוררת מעלה שורה של הנמקות בכדי לקבל את עמדתה ובין היתר בנוגע לשינוי מדיניות של חמשיב
בנוגע לחיוב אולמות דומים.
7 ביום 19.3.22 הוגש כתב תשובה מטעם חמשיב בו טען כי יש לדחות את טענת העוררת בנוגע לאולם, עקב קיום מעשה בית דין, דחלינו החלטת מותב אחר בראשות עו"ד אפרת קפלן (1400203539) ביחס לשנת 2019, אשר בגין איחוד תיקים, הורתב לשנתלים נוספות.
8 ענלינית טען המשיב כי אולם האירועים הלנו לחידה עצמאית, שאינה משרתת רק את אורחי המלון, ולכן יש לראותו כעסק נפרד שיש לסווגו בהתאם להוראות הצו.
9 ביום 20.6.22 חתקיים דיון מקדמי במסגרתו ביקש המשיב להעביר את התיק לדיון בפני מותב אחר שכבר נתן החלטה בנוגע לנכס. העוררת התנגדה ולבסוף הוחלט שלא לעשות כן, וחתיק נקבע להוכחות בפני מותב זח.
0. ביום 9.8.22 הוגשו ראיות העוררת. הוגש תצהיר מטעם מר אליהו ויו, אשר הצחיר כי חיה מנכ"ל
התאחדות המלונות בתל אביב ואת'יכ כיוע\ ההתאחדות. בחינת התצהיר מלמדת כי לא ניתן לתת לו כל משקל משמעותי, שכן למעשה חינו עדות סברה ופרשנות משפטית של צו הארנונה. בתצהיר מפרט המצהיר על דברים שקרו בשנות ה-90 ועל כוונת המתוקק דאו.
1
.1
2
.3
6
.5
.6
17
.8
9
0
כך למשל בסעיף 7 לתצהלר הצחיר: 'יכל פרשנות אחרת לסעיף (סי 3.3.6 לצו [י.ד]) הניתנת כיום לסעיף חוטאת לכוונה המקורית ולאמתיי.
בנוסף הוגש על ידי העוררת תצחיר של מר הרצל שלם המשמש כסמנכייל כספים של העוררת. הוא הצהיר כי חמשלב חייב את האולם כחלק מהמלון לאורך השנים עד לשנת 2019. עוד הצהיר כי אולם הכנסים ממוקם בקומת חקרקע, כי אין מניעת גישה אליו, כי חוא משמש לעיתים כהרתבה לחדר האוכל, כי מרבית ממזמיני האירועים באולם לנים במלון כמו גס אורחיהם, כי חוא הלק מהמלון גס ברמה החשבונאית, מתוחזק על ידי עובדי חמלון וכי האולם בסיכומס של דברים חינו חלק מהפעילות של המלון.
עוד טען כי יש לסווג את כל המלון לפי סיווג של 4 כוכבים מכוון שאין במקום אולם ואין בידי חהמשיב נוחל מסודר. כבר בשלב וה נאמר כי דחינו את הטענה הזאת.
ביום 24.11.22 הוגשו ראיות המשיב. מדובר בתצהיר תוקרי שומח של המשיב. מר אריאל שרעבי הצהיר כי ערך ביקורת בנכס ביום 8.2.22 וצרף את דו"ח חביקורת ממנו עולה תמונה של אולם אירועים.
לתצהיר צורפו תמונות.
כמו כן צורף תצהיר מטעם מר ניר לוי שערך ביקורת ביום 13.11.22 ואליו צורף דו"ח הביקורת וצילומיס.
ביום 26.11.22 התקיים דיון הוכהות. במסגרתו הובהרה וחודדה המחלוקת בין הצדדים.
מר זלו נתקר והסביר על פעילות התאחדות בתי המלון, אישר שהמלון הוגדר בעבר כ 5 כוכבים וחזר על התנגדותו לשינוי בצו הארנונה.
מר הרצל שלם נחקר והסביר כל ייאדם שאינו אולח המלון יכול להיות באירועים ובי מי ששולט במוזמנים לאולם הינו בעל האירועיי. דהלינו כי אורחי המלון לא רשאים להיכנס באופן חופשי לאירועים באולם.
מר הרצל נחקר באריכות וענה גם לשאלות הועדה והסביר על אופי הפעילות, הנהלת החשבונות וכיויב.
מצהיר אחד של המשיב נחקר בקצרה וחפנה לדויית שלו ואילו על תקירת המצהיר השני ויתרה עוררת
.1
2
ביום 4.1.23 חוגשו סיכומי העוררת שס חזרה על מרבית טענותיה בנוגע לאולם. העוררת מבקשת כי יקבע שהאולס הינו חלק מפעילות המלון וממכלול פעילותו בצורה בלתי נפרדת. העוררת ביקשה להפנות להחלטות אחרות של ועדה ואת וללמוד מהן. עוד חזרת על הטענה כי כדי שמלון יהיה מסווג בסיווג של 5 כוכבים, המלון חייב לכלול אולם.
המשליב הגיש סלכומיו ביום 9.2.23 ושם טען כי: הערר חל רק על שנת 2022, כי היה על העוררת להוכית כי האולם משרת בעיקר את אורחי המלון והיא כשלה מעשות כן, כי עצט מהות האולט כפי שתוכחה מלמד כי הינו אולם אירועים נפרד ומוגדר מיתר פעילות המלון . עוד טוען חמשיב כי בענליננו הפיצול חינו הכרת המציאות, שכן מדובר במקרה מובחק של נכס רב תכליתי, שבתוכו פועל אולם אירועים עצמאי וכי חדבר תואם את ההלכה הקובעת כל יש להעדיף סיוג ספציפי לנכס (אולם אירועים) על פני סיווג כללי (חלק מבית מלון), וכי אחרת חדבר יפלה לטובה את העוררת מול בעלי אולמות אירועים ירגילים!י.
מקור נורמטיבי
.3
סי 8 (א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני תקיקה להשגת יעדי התקציב) תשנ"ג-1992 (להלן:
ייחוק ההסדריסיי) קובע את סמכותה של העירייה להטיל ארנונה על בסיס העיקרון כל: ייהארנונה
תחושב לפי יחידת שטח, בהתאם לסוג הנכט, לשימושו ולמקומו, ותשלום בידי המחזיק בנפטיי.
תקנות הטדריס במשק חמדינה (ארנונת כללית ברשויות המקומיות) תשסיו -2007 (להלן:
יתקנות ההסדרים) הגדירו '/בית מלון- לרבות בית הארחה ואכסניה.
4. מכח חוק ההסדרים ותקנות ההסדרים קבעה מועצת עיריית תל אביב את סיווג בתי המלון בסעיף 5.3.6
לצו הארנונה בשיטה של יילרבות' , כהאי לישנא: יבתי מלון...לדבות אותו חלק מהמלון המשמש במסעדה או כבית קפה והמשרת בעיקר את המתאכסנים בו וכן שטחים בנויים המשמשים למטרות ספורט ונופש והצמודים לבית המלון. חנולות, משדדים ועסקים אחרים המצויים בתוך המלון יחוייבו לפי שלמושם".
5, העוררת הפנתה להחלטה של ועדה ואת מיוט 9.2.21 בענלין מלון דיוויד אינטרקונטיננטל. שם נקבע כל:
יילאור האמור לעיל ולאחר שמצאנו כי דינו של אולם האירועים (ובפרט אולם המנוהל על ידי המלון), בדין המסעדה או בית הקפה, עלינו לבחון האם אולם האירועים משרת בעיקר את המתאכסנים במלון'י.
6. וחד עם זאת בהמשך ההחלטה הובחר כי: '...גבהלר; כי להבנתי המשפט בצו הארנונה: 'והמשרת
בעיקר את המתאכסנים בו'', אינו חייב להיבחן במבחן כמות? בתקופה נתונה (כמו יום, שבוע, חודש או שנה), אלא עדיפה הפרשנות התכליתית לפיה הייעוד המצופה מן המסעדה או בית הקפת, המוזכרים בדוגמה בצו, לשרת בעיקר את המתאכסנים במלון'.
7, עיון בצווי הארנונה, של שת? הערים הגדולות בישראל, (זולת תל אביב), ירושלים וחיפה, מלמד, כי תקנות הארנונה של עיריות ירושלים וחיפה הגדירו בית מלון; בכל שטחו, מקשח אחת בלא שיור, תוך בחינת סוגיית חיימתקן הרב תכליתליי על פי מבחני הפסיקה. צו הארנונה של עיריית תל אביב, שונה בכך שיש בו אפשרות לחלק את שטחי בתי המלון של תל אביב, לשתי הקטגוריות שהזכרנו לעיל ובכך לחותיר לוועדת הערר לההליט במחלוקת הפרשנית של הוראות הצו העמומות ויישומן, במקרה של אולם אירועים, כפי שתואר והוצג, בפני הועדה.
8. אנו מציינים הפרדה ואת בכדי להבהיר שהמחוקק בתל אביב ביקש לחפריד שימושים שונים בתוך
מתחם של יימלוןיי וזאת בשונה מרשויות אתרות.
דלו
9 לאחר שמלעת העדים ובחלנת הראות שהוגשו לנו אנו סבורים, כי במקרה וּה, צודק המשיב בטענותיו
וכל דין הערר לחידחות :
-30;. הלכה למעשה אזין מחלוקת עובדתית רחבה;
1. מדובר באולם שחינו אולם אירועים ונמצא בתוך המלון.
2. יחד עם ואת, אין מחלוקת כי לא מדובר בייעודיי חלק של המלון, שכן מצד אחד חוא לא פתוח לשימוש
של אורחי חמלון אלא באם הס אורחי האירוע ומצד שני אין בעובדה כי אדם כלשהו אורתיי באירוע בכדי להוביל לפתיחת השימוש ביתר מתקני המלון.
3. כאמור לעיל, המבחן לבחינת האולם אינו מבחן כמותי (גם אם נתונים כמותיים יכולים לעזור בהבנת
הסיווג) אלא מבחן של מהותו של השימוש. כך למשל בריכת שחייה במלון משמשת במחותה לשימוש לאורחי המלון ואינה פתוחה למשתמשים חיצוניים גם אם משתמשים בה, בתשלום, כאלה, מפעם לפעם. אדם חלצוני לא יכול לעשות מנוי לבריכה לדוגמא. במובן זה חדבר מאבחן את מהות השימוש בה.
4. כך באותו מובן גס חדר אוכל של מלון.
5. דוגמא הפוכה הינה מסעדה הנמצאת בתלל המלון אך פתוחה; בתשלוסם נפרד, לשימוש כלל חציבור ואין
לאורחי המלון זּיקה מיוחדת אלית.
6. במובן זח המבחן הכמות: אינו מכריע אלא רק כלי לתמוך בעמדח.
7. לא מצאנו כי אולם אירועים משמש ייבעיקר את המתאכסנים בויי. אורתי המלון אינם קשורים או
וקוקים, ככלל, לאולם אירועים. ההיפך תוא הנכון- אדם שמשמש באולם אלרועים יכול להתארת / לחשתמש במלון (אך גס במלון אחר או לא להתארת בכלל במלון כלשהו).
0 בניגוד לעמדת נוייר הועדה, בפרשת קלאסיק הוטל מנגימנט (מלון דילויד אינטרקונטיננטל), כאן כל חברל הוועדה, רואים , עין בעין, כי האולם משמש - ואף נועד לשמש- את כלל הציבור ולא את אורתי המלון.
1. העובדות שהוכתו בפנינו מובילות אותנו לאותת מסקנח אליה הגיע המותב בראשות עו'יד קפלן ביחס
לשנים 2019 עד 2021.
2, כך גס הטענות בנוגע לשינוי מדימיות- טענות אלו מקומן בחליך אחר (מנהלי) ולא בגדרו של ערר, תוך כדי שיהוי ניכר ממועד שינוי המדיניות וממילא דמח כי מדובר במהלך אחיד של חמשיב בכלל העיר דבך שחינו בסמכותו.
3, באמור לעלל, אנו גם דותיס את הטענות בנוגע לסיווג המלון כמלון 5 כוכבים. אין קיומו של אולם אירועים תנאי לסיווג מלון כמלון 5 כוכבים במובן דיני הארנונה וממילא שאין בשינוי סיווג בכדי להוציא את האולם מתחולת המלון במובן חפטי שימושי.
4 לסיכום האמור לעיל, אנו סבורים, כל על פי הנסיבות שהתבררו בפנלנה, דין הערר להידחות.
5. בכל הקשור לערר בעניין סלווג האולם, החלטנו שלא להטיל על העוררת הוצאות, שכן נושא זת נראה
כבלתל מוסדר בפסיקה ובפרשת מלון אונטרקונטיננטל הובעו בו דעות שונות. ראו דעת תבר הועדה הכלכלן מר אודי ולנריב, אשר התליחס גם לחוק שירותי תיירות. מנגד, משבחרה העוררת לעמוד גם על טענתה בנושא סלווג הכוכבים של המלון, החלטנו לחייבה בהוצאות על סך 4,000 ₪.
ניתן בהעדר הצדדים היום 2 /
לענלינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קלימ מנחליים וזאת בתוך 60 לום מיום קבלת ההתלטה.
בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה התשלייו - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.
/
| 6 / |
0% 2
נמיך: עו"ד יהושע דויעש חבר: אודר ויינריב-כלכלן הבר: עו"ד אהוד פלצ
קלדנית: ענת לול
משפחתי בפארק...
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית תל אביב- יפו עררים מס': 140009754
בפני חברי ועדת הערר: 14
יף'/ר - עו'יד אפרת קפלן
חבר - עו'יד ראובן הרן
חבר - רו''ח יעקב ישראלי
העוררת: שבט ספורט בע"מ
- נגד -
מנהל הארנונה, עיריית תל-אביב- יפו
צדדים שלישיים:
1. ד.א.ג.ש מוצרי ספורט בע'ימ
. דניאל שניוק
. אריה גוריון
חברת גני יהושע בע"מ
חברת הכהנים בייקרי בע''מ (לא התייצבה)
בר ת%
החלטת
עניינו של הערר בחמישה נכטסים הנמצאים ברתוב ראול ולנברג 2, תל אביב- יפו. מדובר בנכסים הממוקמים בשטח פארק הירקון, בבעלות עיריית תל אביב- יפו, אשר הוחכרו לחברת גני יהושע בע"מ (צורפה כצד שלישי להליך) והושכרו על ידה לעוררת למטרת הקמת מרכז ספורט ובילוי
העוררת טוענת כי לא החזיקה בנכסיט אלו בין השנים 2008-2012 וכי יש להשית את התיובים על צדדי גי שונים, להם הושכרו הנכסים על ידה, כמפורט להלן. לטענתה, הודעות החיוב נשלחו לכתובת שגויה והגיעו לידיה רק בשנת 2013.
המשיב טוען כי העוררת היא בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכסים כולם, בהתאם לחוזה שכירות בו שכרה את הנכסים מחברת גני יהושע בע"מ, לאחר שנרשמה כמחזיקה בארנונה בנכסים אלו ולא הודיעה למשיב על העברת החצקה בהם לצדדים שלישיים בזמן אמת. בנוסף, נטען כי מדובר
₪ השלישיים שהעירייה אינה צד להם. כל השוכרים
שנטען כי החציקו בנכסים בשנים הרלוונטיות צורפו כצדדיס שלישיים לחליך.
הנכסים רשומיט בספרי העירייח כך:
1. נכס מט' 2000268716 ח-ן ארנונה מס' 10188520 בשטח 550 מ"ר בסיווג מגרש חניה (להלן
- ''מגרש החנליה''):
העוררת רשומה כמחזיקה בנכס מיום 1/2/2008 ועד ליום 24/3/2014 - מועד העברתו
לחזקת י: אתגרים'י לאחר תקופת הערר.
העוררת טוענת כי לא החזיקה בנכס, שכלל אינו מחווה חלק מן המושכר, אלא חברת גני יהושע.
חברת גני יהושע צורפה כצד שלישי להליך ביחס לנכס זה.
נכס מס' 2000268726 ח-ן ארנונה מסי 10430114 בשטח 220 מ"ר בסיווג ייבנייניס שאינם משמשים למגוריסיי. העוררת רשומה כמחזיקה בנכס וה מיום 16/9/2009 ועד ליום 1
העוררת טוענת כי חברת ד.א.ג.ש. התזיקה בנכס החל מיום 11/10/2009. חברת ד.א.ג.ש נרשמה כמחזיקה בנכס וה לבקשתה החל מיום 1/1/2012.
חברת ד.א.ג.ש צורפה כצד שלישי להליך ביחס לנכס זה.
נכס מטי 2000268721 ח-ן ארנונה מסי 10504076 בשטת 175 מ"ר בסיווג 'יבניינים שאינם משמשים למגורים'י ונכס מסי 2000268711 ח-ן ארנונה מס' 10504075 בשטח 35 מ"ר בסיווג ייקרקע תפוסהיי.
העוררת רשומה כמחציקה בשני נכסים אלו מיום 6/12/2010.
העוררת טוענת כי יש לרשום את הנכסים על שם מר דניאל שניוק שהחציק בהם החל מיום 0 ועד ליום 31/12/2011. \
דניאל שניוק צורף כצד שלישי להליך ביחס לנכסים אלו.
נכס מס' 2000268706 ח-ן ארנונה מס' 10188505 בשטח 279 מ"ר המסווג כי/בניינים שאינם משמשים למגורים'י.
העוררת טוענת כי שטח בסך 79 מ"ר בקומה הראשונה נבנה ללא היתר ומדובר בשטת שאינו בר חיוב בארנונה. העוררת רשומה כמחזיקה בשטח זה מיום 1/1/2008 ועד ליום 1
העוררת טוענת כי שטח בסך 200 מ"ר בסומת הקרקע הוחזק בידי חברת הכהנים בייקרי בע"מ ולש לרשום אותה כמחציקה בנכס.
חברת הכהנים בייקרי בע"מ צורפה כצד שלישי להליך ביחס לנכס וה אולם לא התייצבה לדיונים.
=
למען שלמות התמונה נציין כי הערר כלל במקור טענות ביחס לששה נכסים במתחם נושא הערר.
טענות העוררת התייחסו גס לנכס שמספרו 2000268706 ח-ן ארנונה מסי 10649857, שהועבר לחברת סקוטר טנטר בע"מ. מאחר וחברת סקוטר סנטר הגישה ערר כנגד חיובה בארנונה, העוררת ונחה את טענתה בערר כאן ביחס לנכס וה וטענותיה נדונו במסגרת ערר 140010594. במסגרת ההחלטה בערר, בפני הרכב בראשות עו"ד שלומית ארליך, נקבע כי חברת סקוטר טנטר עיימ החזיקה בכלל הנכס בשנת 2013. בנסיבות אלו, נכס וה לא נדון בפני הוועדה במסגרת החלטח זו.
נעיר, כי מקריאת החלטת הוועדה בערר 140010594 לא ברור מהו שטח ייכל הנכסיי שהושכר לחברת סקוטר סנטר בע"מ אשר נקבע כי היא החזיקה בו, שכן ההחלטה מתייחסת, בין היתר, גם לתוצי שכירות של העוררת (בערר שס - הצד השלישי) עס חברת הכהנים בייקרי על הפארק בע"מ. מכל מקום, בסיפא להחלטה נקבע כי ההחלטה מתייחסת רק לצדדיט לערר וה ואין בה לקבוע מסמרות באשר למחציקיס נוספים בנכס. בעקבות החלטת הוועדה בערר וּה, הוסר שמה של העוררת מן הנכס הרשום על שס חברת סקוטר סנטר בע"מ.
ההליבים העיקריים בפני הוועדת
החלטת הוועדה בערר 140009754 מיום 25/5/2016
הערר הוגש בשנת 2013. בכתב התשובה לערר מיום 30/12/2013 המשיב טען כי יש לדחות את הערר על הסף בשל הגשתו באיחור. ביוט 13/2/2014 התקיים דיון מקדמי בפני ההרכב בראשות עו"ד יהודה מאור והתיק נקבע להגשת תצהירים והוכחות. ביום 15/1/2015 התקיים דיון הוכחות בפני הוועדה בראשות עו"ד אהוד גרא.
ביום 25/5/2016 ניתנה החלטה בערר על ידי ההרכב בראשות עו"ד גרא, בה נקבע כי הערר הוגש באיחור של למעלה מחודשלייס והעוררת לא הגישה בקשה לקבלת ארכה וממילא לא קיבלה ארכה להגשתו. נקבע כי העוררת התאגדה על ידי יומי נדליין, נהנתה מייעוצ משפטי צמוד לרבות בתחום הארנונה. עוד נקבע כי טענות חעוררת משנת 2013 מתייחסות לשומות חלוטות מלפני שנת 2011 שלא ניתן להשיג עליהן ולערור כנגדן. הוועדה סברה כי העוררת נהגה ברשלנות רבתי בכל הפרויקט ולא רק בנושא הארנונה, והוחלט לדחות את הערר על הטף מבלי לעסוק בכל נכס ונכס. למרות זאת, מצאה הוועדה לנכון לציין בהחלטתה, הגם שקבעה כי מדובר בשומות חלוטות, כי בתקופה מיום 0 ועד ליום 31/11/2011 הוחוק נכס מס' 10504073 בידי חברת ד.א.ג.ש ומר דניאל שניוק על פי הודאתם.
ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בעמ''ג 16- 30481-07
העוררת הגישה ערעור כנגד החלטת הוועדה בערר מיום 25/5/16 לבית המשפט לעניינים מינחליים (עמ''נ 30481-07-16). ביום 3/5/2017 ניתן פסק דין על ידי כבי השופטת שטופמן, לפיו בהסכמת הצדדים הערעור יימחק והמערערת תגיש לוועדת הערר בקשה להארכת מועד להגשת הערר אשר תידון כדין. ביום 25/5/2017 העוררת הגישה בקשה להארכת מועד שנפתחה במסגרת תיק ערר
4. ביום 14/6/2017 הגיש המשיב תגובה לבקשה להארכת מועד. ביום 2/7/2017 הגישה
העוררת תגובה לתגובת המשיב.
החלטת הוועדה בערר מיום 7/9/2017
--
בעקבות החלטת כבי השופטת שטופמן כאמור, ביום 7/9/2017 החליטה הוועדה בראשות עו"ד שלומית ארליך כל העוררת לא איחרה בהגשת הערר ולפיכך מלכתתילה לא היה צורך בהארכת מועד להגשתו. על אף שהוועדה סברה כי שגתה הוועדה משדחתה את הערר על הסף מחמת איחור בהגשתו, הוועדה קבעה כי אינה בטוחה שיש בכך כדי להועיל לעוררת; שכן בהתלטה מיום 6 נימקח הוועדה את דחלית הערר גם מן הטעם שטענות העוררת בערר שהוגש בשנת 2013 מתליחסות לשומות חלוטות הקודמות לשנת 2011, אשר לא ניתן להשיג עליהן עוד. לאור האמור, קבעה הוועדה כי נדמה שאין בהגשת הערר במועד כדי לשנות את הקביעה הסופית בדבר דחיית הערר. לאור וּאת, הורתה הוועדה לעוררת לפרט מדוע יש לדון בערר הגם שנדחה מנימוק חלופי נוסף כאמור בסעיף 28 להחלטת ההרכב בראשות עו"ד אהוד גרא. נקבע כי חמשיב יגיש את עמדתו לתגובת העוררת.
ביום 24/9/2017 הוגשה תגובת העוררת.
ביום 10/10/2017 הוגשה תגובת המשיב. ביום 27/12/2017 ביקשה העוררת להורות על המשך חדיון בערר.
לאחר קבלת תגובות הצדדים החליטה יו"ר הוועדה דאז, עו"ד שלומית ארליך, כי לא נמצאה בתגובת תשובה לשאלה מדוע יש לדון בערר לאחר שנדחה מנימוק נוסף שאינו נוגע לאיחור בהגשת הערר ולכן קבעה כי הצדדים יוומנו לדיון מקדמי בשאלה זו.
כעולה מפרוטוקול הדיון המקדמי שנערך ביום 15/3/2018, לאחר שהתברר כי המשיב שלת תגובה מיום 30/10/2017 שלא נמצאה בפני הוועדה, ולאחר עיון ראשוני בה, נקבע כי התצהירים שהוגשו בתיק ישמשו כתצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ולאור חילופי תברי הוועדה יישמעו ההוכתות מחדש. עוד נקבע, כי היות וההחלטה עלולה לפגוע בצדדים שלישיים, יוומנו לדיון הצדדים השלישיים: חברת גני יהושע, אריה גוריון, דניאל שניוק, חברת ד.א.ג.ש ספורט וחברת הכהנים בייקרי על הפארק בע"מ. נקבע כי הצדדים השלישיים יחיו וכאים להגיש תצחירי עדות מטעמם. -
הליכים בעניין צירוף הצדדים השלישליים בצד להליך
ביום 17/6/2018 הוגשה בקשה לביטול צירופם של חברת ד.א.ג.ש ספורט, דניאל שניוק ואריה גוריון כצדדים שלישיים להליך. ביום 3/2/2019, לאחר קבלת תגובת חמשיב, החליטה יו"ר הוועדה עו"ד שלומית ארליך לדחות את הבקשה.
הצדדים השלישיים האמורים הגישו ערעור מינהלי כנגד התלטת הביניים של הוועדה לדחות את הבקשה לביטול צירופס כצדדים שלישיים (עמיינ 33023-02-19),
ביום 14/2/2019 הגישו הצדדים השלישיים בקשה לעיכוב ההליכים בערר עד למתן פסק דין בערעור מינחלי שהגישו כנגד החלטת הביניים של הוועדה. יו"ר הוועדה, עו"ד שלומית ארליך, נענתה לבקשה וההליכיט עוכבו כמבוקש.
ביום 11/4/2019 הומצאה לוועדה החלטת בית המשפט המחוזי בעמיינ 33023-2-19, בה ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים לפיהם בייכ המערעריס (הצדדים השלישייס בפנינו) יקבל את החומר
-
1
הרלוונטי משני תיקי הערר עד ליום 17/4/2019 והצדדים יודיעו לבית המשפט אס נותר צורך לדון בערעור עד יום 15/5/2019.
ביום 16/7/2019 נתן בית המשפט לעניינים מינהליים תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה המערערים (הצדדים השלישיים בפנינו) יגישו כתבי טענות לתיק הערר, המשיבה (העוררת בפנינו)
תגיש תגובה לטענותיהם, המערעריס יהיו רשאים להגיש לתגובת חמשיבה ויתקיים דיון מקדמי נוסף בפני הוועדה אשר תיתן הוראות ביחס להמשך ההליך.
ביום 25/8/2019 הוגשה תגובה מטעם הצדדים השלישיים. ביום 10/9/2019 הוגשה תגובת העוררת.
ביום 6/10/2019 הוגשה תגובת הצדדים השלישיים לתגובת העוררת. ביום 29/10/2019 הוגשה תגובה מטעם חמשלב.
ההליכים בפני ההרכב הנוכחי
ביום 30/10/2019 התקיים דיון מקדמי בפני הוועדה בהרכב הנוכחי. חמשיב הודיע כל אינו מוותר על טענותיו המקדמיות. בייכ העוררת טען כי יש לקבוע את התיק להוכחות. בסיום הדיון החליטה
הוועדה כך:
"התלבטנו ארוכות בדבר מתן ההוראות ביחס להמשך ניהול ההליך שכן ברור שנטיית הלב הינה להענות לטענות הצד השלישי ולדון תחילה בטענות המקדמיות בתיק. יחד עם זאת לאור העובדה שהמחלוקת נושא הערר הובאה פעמיים לפתחו של בית המשפט המחוזי, ובשתי הפעמים הוחזר הדיון, בהסכמת הצדדים, לדיון בפני הוועדה, ולאור המשכות ההליכים בתיק זה החל משנת 2013 כמו גם העובדה שזהו ההרכב השלישי שדן בערר, החלטנו על המשך ניהול ההליך
כלהלן:
אנו קובעים את התיק להוכחות כדלקמן:
המזכירות תדאג לרישום לצדדים השלישים "הכוהגים בייקרי" וחברת "גגי יהושע
בע"מ" בתיק הערר שכן צדדים אלו מעולם לא נמחקו מהתיק. ותוודא כי כלל [ [ ו [
המסמכים בתיק הומצאו גם להם לרבות החלטה זו.
העוררת תגיש תצהירי עדות ראשית תוך 30 יום מהיום הן באשר לטענות המקדמיות והן לגופן של דברים.
צדדי ג' לרבות חברת "הכוהנים ביקריי" ו"חברת גני יהושע בע"מ" שלא קיבלו זימון לדיון שהתקיים היום יגישו תצהירי עדות ראשית בתוך 30 יום ממועד קבלת תצהירי העוררת.
המשיב יגיש תצהיריו תוך 45 יום ממועד קבלת תצהירי העוררת.
עם קבלת תצהירי הצדדים יקבע התיק להוכחות למשך שעתיים והמצהירים יתייצבו לדיון".
ביום 15/12/2019 הוגשו תצהירים מטעם העוררת: תצהירו של עו"ד רועי שובל ותצהירו של ירון
שטרית.
ביום 2/8/2020 הוגשו תצהירים מטעט המשליב: חוקרי החוצ מוטי מקדשי וליאור מלקי ותצהירו של צחי עדיקה.
ביום 16/6/2020 הוגש תצהיר מטעם חברת גני יהושע בע"מ: תצהירה של עו"ד מאיה כהן, יועצת משפטית (ביום 12/5/2022 הוגשה הודעה מטעט העוררת אליה צורפה עדותה של עו"ד מאיה כהן מטעם חברת גני יהושע בהליך אחר).
ביום 22/1/2020 הוגש תצהיר מטעם הצדדים השלישייס חברת ד.א.ג.ש, דניאל שניוק ואריה גוריון:
תצהיריהס של אריה שניוק ואריה גוריון.
ביום 4/11/2020 התקיים דיון הוכחות.
במהלך דיון ההוכתות החליטה הוועדה בעניין שטח החניון, כי חברת גני יהושע בע"מ תמציא את נספח א להטכס השכירות מיום 30/11/2006 בינה ובין מר דני בן מנחם (שהצד השלישי נכנט בנעליו)
אליו מתייחס טעיף 3א להסכם, ולחילופין תצהיר שנוגע להעדרו של המסמך. ביום 4/1/2021 ביקש בייכ חברת גני יהושע בע"מ לדחות את מועד הגשת השרטוט ב- 30 יום ובקשתו נענתה. ביום 1 הוגש תצחיר מאת עו"ד מאיה כהן. ביום 22/12/2020 הוגשח בקשח מטעם העוררת להכריע במחלוקת בינה ובין חברת גני יהושע בע"מ. ביום 4/1/2021 החליטה יו"ר הוועדה כל המחלוקת תוכרע במסגרת ההחלטה הסופית בערר.
ביום 25/2/2021 הוגשה הודעה מטעם העוררת אליה צורף תצהירו של מר אלי שטרית. הצדדים השלישיים וחמשיב התנגדו להגשתו. העוררת הגישה הודעה נוספת ביום 27/3/2021. בהתחלטה מיום 1 נקבע כי מאתר ובתיק הערר נמצא תצהיר של מר אלי שטרית מיום 17/11/2014 על המשיב וחצד השלישי להודיע האם הס מעוניינים לחקור עד וה בפתת הדיון הקבוע ליום 17/3/2021 והחקירה תתייהס לתצהיר מיום 17/11/2014. ביום 15/3/2021 החליטה יו"ר הוועדה כי לא יתקיים דיון בשאלת תקירתו של מר אלי שטרית וכי המצהיר ייחקר על התצהיר משנת 2014.
ביום 17/3/2021 התקיים דיון הוכחות נוסף. בפתח הדיון הורתה הוועדה על מחיקות התצהיר מטעם עו"ד מאיה כהן מיום 2/3/2021 מאתר והוגש שלא בהתאם להחלטת הוועדה מיום 4/11/2020 ונטענו בו טענות חדשות שלא ניתן להעלות בשלב זה של הדיון. ניתנה לתברת גני יהושע ארכה להגשת נספת אי להטכס השכירות ולחילופין תצהיר ביחס להיעדרו.
בהתייחס לחקירתו של מר אלי שטרית, ולאחר שבייכ גני יהושע בע"מ ביקש לעיין מחדש בהחלטת הוועדה מיום 11/3/2021 ומיום 15/3/2021 לחתיר את תקירתו, החליטה הוועדה כך:
ב"כ הצד השלישי עו"ד יובל ווילדורף ביקש לעיין מחדש בהחלטתנו בעניין חקירתו של מר אלי שטרית. לצערנו החלטת הוועדה מיום 30/10/19 לא הייתה בפנינו בעת מתן ההחלטה לאפשר את חקירתו של מר אלי שטרית
מטעם העוררת. בהחלטה מיום 30/10/19 הורתה הוועדה כך:
"התלבטנו ארוכות בדבר מתן ההוראות ביחס להמשך ניהול ההליך שכן ברור שנטיית הלב הינה להיענות לטענות הצד השלישי ולדון תחילה בטענות המקדמיות בתיק. יחד עם זאת, לאור העובדה שהמחלוקת נושא הערר הובאה פעמיים לפתחו של ביהמ"ש המחוזי, ובשתי הפעמים הוחזר הדיון, בהסכמת הצדדים, לדיון בפני הוועדה, ולאור המשכות ההליכים בתיק זה החל משנת 2013, כמו גם העובדה שזהו ההרכב השלישי שדן בערר החלטנו על המשך ניהול ההליך כלהלן: אנו קובעים את התיק להוכחות כדלקמן..."
בהתאם לסעיף 11 ד (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) תשל"ז -- 1997 "התמנה הרכב חדש - יקיים את הדיון מתחילתו".
בשים לב להחלטה שניתנה ביום 30/10/19 במסגרתה הוועדה הורתה על
הגשת תצהירים בתיק ע"י כלל הצדדים ובשים לב לכך שתצהירים קודמים הוגשו לפני למעלה מ- 7 שנים בפני הרכבים אחרים יש לראות בהחלטת הוועדה כהחלטה המורה על הגשת התצהירים מחדש.
לאור האמור ולאחר ששקלנו מחדש את החלטתנו אנו מורים על מחיקתו של התצהיר שהוגש מטעם מר אלי שטרית. למען הסדר הטוב אלו הראיות
שהוגשו ע"י הצדדים ואשר נמצאות בפני הוועדה:
תצהיר מאת מר ירון שטרית מיום 15/12/19.
תצהיר מטעם עו"ד רועי שובל מיום 15/12/19.
תצהיר מטעם צדדי ג' 1 עד 3 מר אריה גוריון ומר דניאל שנייוק.
תצהיר מטעם הצד השלישי 4 חברת גני יהושע מאת גב' מאיה כהן מיום 00
תצהירים מטעם המשיב: חוקר החוץ מר מוטי מקדשי, מר ליאור מלכי ונציג
הגביה מר צחי אדיקה שהוגשו ביום 8/8/2020.
כל תצהיר נוסף שנמצא בתיק עובר להחלטת הוועדה בהרכב זה ולאחר שקיבלה את התיק לדיון מחדש לא יובא בחשבון במסגרת הדיון ובעת מתן ההחלטה ע"י הרכב זה,
תצהירה של הגב' מאיה כהן מיום 3/2/2021 ותצהירו של מר אלי שטרית יימחקו מן התיק.
הבקשה לעיון מחדש מתקבלת".
בהתאם להחלטה זו, תצהיריהם של מאיה כהן ואלי שטרית נמחקו מתיק הערר. בסיום הדיון נקבעו מועדים להגשת סיכומי הצדדים.
כעולה מהודעה ובקשת העוררת שהוגשה ביום 28/4/2021, חברת גני יהושע בע"מ הגישה פעם נוספת את תצחירה של גבי מאיה כהן לתיק הערר. לטענתה, התצהיר לא עוסק בהסבר להיעדרו של המסמך. העוררת ביקשה למחוק את התצהיר בשנית. ביום 6/5/2021 החליטה הוועדה כי בשלב זה של הדיון התצהיר לא יימחק וטענות הנוגעות למשקלו והאמור בו ייטענו בסיכומים. לאחר עלון בכלל ההחלטות והתצהיריס בתיק הערר הוועדה מחליטה במסגרת ההתלטה כאן למחוק תצהיר וה, בהמשך לההלטה מיוט 17/3/2021 מאחר והוא כולל טענות עובדתיות שלא ניתן להעלות בשלב זה של הדיון.
ביום 2/5/2021 הוגשו סיכומים מטעם העוררת. ביום 12/7/2021 הוגשו טיכומיס מטעם חברת גנל יהושע בע"מ, ביום 15/7/2021 הוגשו סיכומים מטעם הצדדים השלישיים חברת ד.א.ג.ש, דמיאל שניוק ואריה גוריון. ביום 9/11/2021 הוגשו סיכומים מטעם המשיב. ביום 29/12/2021 הוגשו סיבומי תשובה מטעם העוררת.
טענות מסדמיות
בפתח ההכרעה נדון בטענות הסף של המשיב: הראשונה, כי מדובר בשומות חלוטות, השנייה, כי הערר הוגש באיחור, והשלישית כי מדובר בסכסוך מחזיקים שהעירייה אינה צד לו.
המשיב טוען כי בהחלטת הוועדה מיום 30/10/2019, לאחר שהמשיב עמד על טענותיו המקדמיות, הורותנה הוועדה לצדדים להגיש תצחיריט הן ביחס לטענות המקדמיות והן לגופם של דברים ולכן יש לדחות את טענת העוררת כי אין להידרש לטענות המקדמיות של הצדדים.
א. שומות חלוטות
המשיב טוען כי יש לדחות את העררים על הסף מפאת האלחור בהגשת ההשגה ומאחר והשומות נושא העררים הן שומות חלוטות. המשיב מפנה לפסיקה שעניינה עיקרון סופיות חשומה ומפרט את ההגלונות בבסיס עיקרון זה.
המשיב טוען כי העוררת הגישה השגה לראשונה רק ביום 17/7/2013 ובמסגרתה העלתה טענות בעניין חיובי ארנונה מן השנים 2008-2012.
המשיב טוען כי יש לדחות את טענות העוררת כי לא הגישה השגה במהלך השנים מהסיבה שלא קיבלה הודעות שומה והודעות תשלום במהלך השנים הרלוונטיות וכי הגישה השגה במועד הראשון בו נודע לה על כך;
העוררת לא הוכיחה את טענתה, והמצהיר מטעמה, מר ירון שטרית, העיד כי אין לו כל ידיעה אישית בנוגע לחיובי הארנונה והדבר נודע לו מדברים שנאמרו לו על ידי אתיו, מר אלי שטרית, בהסתמך על עדכונים שקיבל מעוייד ארוגטי, בייכ העוררת. מר שטרית העיד כי הוא אינו יודע האם אחד מבעלי העוררת, מר יוסי טל צייל, קיבל הודעות שומח ודרישות תשלום. מדובר בעדות שמועה בעלת משקל אפסל.
מן הראיות שהוצגו בפני הוועדה עולה כי העוררת ידעה כי היא רשומה כמחזיקה בנכסיט ומחויבת בארנונה בגינם ; לעוררת נשלחו במהלך השנים הודעות למספר כתובות ובכלל וה לכתובת שמסרה לנציג העירייה על ידי מר יוסי טל ז'יל במחלך ביקורת מיום 26/12/2007, כמו כן, בייכ העוררת הגיש במהלך שנת 2008 השגות על החיובים בגין הנכסים, עובדה
המלמדת שהעוררת: דעה על חיוביה. המשיב מפנה למוצגיס מש / 1, מש / 2 ולתשובת
העירייה מיום 14/8/2013 נספה 2 לסיכומים. בנוסף, ננקטו כנגד העוררת הליכי גבייה והוטלו עיקולים על נכסיה בגין חובות ארנונה בשנת 2012. המשיב מפנה למוצג מש/ 3 ולאישור של העד מר גוריון כי החל משנת 2011 דיווח לאלי על דרישות הוצאה לפועל שחגיעו לנכס.
גם אט טענת העוררת כי לא קיבלה את הודעות התשלום נכונה (ועל אף שנסתרה) העוררת אינה יכולה להבנות מכך, מכיוון שהתיוב בארנונה לא נוצר מהודעות התשלום כי אס מצו הארנונה עצמו. המשיב מפנה לפסיקה בנושא, ובין היתר לעמיינ 24194-12-13 מ-י.א.ד בע"מ ואחי ני עיריית תל אביב- יפו בעניין נטל ההוכחה בטענה שלא התקבלו הודעות תשלום במהלך השנים.
--
-
לאור כל האמור, המשיב טוען כי העוררת בחרה שלא להשיג על הודעת השומה במהלך השנים, כשלה מלהוכית כי לא קיבלה אותן ולכן חל עיקרון סופיות השומה ומדובר בשומות חלוטות שלא ניתן עוד להשיג עליהן.
ב. איחור בהגשת הערר
המשיב טוען כי העוררת הגישה ערר באיחור של חודשיים שכן תשובת המשיב נשלחה לעוררת ביום 3 והעוררת לא הציגה כל טעם לשיהוי בהגשת הערר.
ג. | היעדר סמכות עניינית
המשיב טוען כי העוררת לא מסרה מעולם הודעה בדבר חילופי מחציקים למשליב כנדרש על פי הדין.
בנסיבות אלו, ככל שהעוררת טוענת כי קיימים צדדי גי שעליהם לשאת בתוב הארנונה בגין חנכסים, הרי שמדובר בסכסוך בין מחציקים, אשר יש לברר באמצעות כלים משפטיים של המשפט האורח?
ולא באמצעות מנהל הארנונה / ועדת הערר.
בהתאם לפסיקה, המשיב אינו צד ליחסים בין מחציקים, שכן הוא גוף מינהלי ללא סמכויות שיפוט, והוא אינו אמור להתיימר להכריע בעניינים שהם במובחק בתהוס המשפט הפרטי. המשיב מפנה בין היתר לפסק הדין בבריים 1008/06 יצחק טרכטינגוט מ מנחל הארנונה של עיריית תל אביב יפו.
לאור האמור, המשיב טוען כי הטענות הנוג
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]