פרוטוקול ישיבת מועצת העיר מספר 37

עיריית תֿלאביב-יפו

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

היו"ר ל. שפירא : השתתפו

א. ארד פנקס מ. שלומות מ. רייפ : וה"ה

ר. לדיאנסקי ר. חולדאי א. גלעדי ש. קשת

ע. אבו שחאדה ח. גורן ד. ספיר ש. דביר

א. יוחנן וולק ר. אלקבץ צ. ברנד פרנק א. הראל

ג. שרעבי י. בנישו ויצמן ח. קראוס א. זבולון

ש. מסלאוי א. אקרמן מ. חיים מ. נורי

ס. ויצמן מ. להבי נ. וולוך א. פורז

נ. לוברט , ח. אריאלי , א. בדראן נעדרו:

מנחם לייבה מנכ"ל נכחו בישיבה:

העירייה

וה"ה:

ע. אברהמי , סמנכ"ל תכנון , ארגון ומ"מ ,א. בנימיני , ס' בכירה ליועמ"ש , א. בסון , ס' דובר ,

מ. גילצר גזבר העירייה , ע. גולן , מזכירת ועדת כספים , א. וייסלברג ,ע' בכירה לרהע , ש. זינגר ,

ע' יועמ"ש , א. לוי, מנהל אגף נכסי העירייה , ע. סלמן, היועמ"ש, ג. קיסר, ס' מנהל אגף תקציבים וכלכלה , א. שוורץ , דובר העירייה.

הישיבה נפתחה בשעה

סטנוגרמה מזכירת המועצה ישראלה אגמון גלילה בן-חורין

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

2 -

עיריית תֿלאביב-יפו

סדר היום:

על רקע zoom - אפליקציית VCהשתתפות חבר/י מועצה בישיבה באופן מקוון .1 מגפת הקורונה (עמ

הצעות לסדר יום (עמ .2

דברי ראש העירייה (עמ .3

(עמ פרוטוקול ועדת נכסים מס .4

חוק עזר לתל אביב-יפו (מניעת רעש)(תיקון), התש"ף .5 חוק עזר לתל-אביב – יפו (מניעת רעש) (תיקון .6

צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א .7

פרוטוקול ועדת כספים מס .8

מינוי נציג העירייה לוועדה הציבורית לפי תמ"א .9 בחירת ועדת רשות (עמ .10

מינויים ושינויים בתאגידים ואיגודים (עמ .11

נאומים מהמקום (עמ .12

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

3 -

עיריית תֿלאביב-יפו

על zoom - אפליקצייתVC309

רקע מגפת הקורונה

מר שפירא- היו"ר:

. OK אני יכול

אני מתכבד לפתוח את מועצת העיר, ישיבה מס

. ZOOM כי אין לנו אף אחד שמשתתף בZOOMהפעם אנחנו נדלג על העניין של השתתפות ב

310

אנו מתחילים בהצעות לסדר היום

גב' שולה קשת בבקשה.

מיטל, איתן, חיים, שבו.

מר גלעדי:

מיטל, את מפריעה לשולה, קצת חברות, קוליגיאליות.

גב' שולה קשת , חברת מועצה - ביטול וגניזת תוכניות להפרדה גזעית במערכת החינוך .1 בתל אביב יפו

גב' קשת:

חברות וחברי המועצה. , יו"ר המועצה, כבוד ראש העירייה ביום חמישי האחרון פרסמה העיתונאית לי ירון את מה שכולנו יודעות ויודעים - בעיר שלנו ישנם מוסדות חינוך המיועדים לקהילה הזרה בלבד. הדבר אולי היה עובר בשוויון נפש לולא העירייה היתה מפעילה את כל יכולת השכנוע והתעמולה שלה על מנת לשכנע את הציבור שבתל-אביב- יפו לא מתקיימת הפרדה, כלומר סגרגציה בין תלמידות ותלמידים שחורים ולבנים. הטבלאות שנמחקו ושונו כדי להסתיר את העובדה שיש בעיר מספר גדול מאוד של מוסדות חינוך המיועדים אך ורק לאוכלוסייה הזרה לא ישנו את העובדה שפורסמה לפני כמה שבועות כי וילדי מבקשי המקלט בעיר לומדות ולומדים בבתי ספר שבהם אין ולו תלמיד או תלמידה ישראלית אחת.

כדי שנבין על מה אנחנו מדברות ומדברים כמה מילות רקע:

אוכלוסיות ילדות וילדי מבקשי המקלט בישראל היא פגיעה במיוחד. כמו הוריהם גם הם חסרות מעמד ורבות מזכויותיהן הבסיסיות מופרות מידי יום. כפי שטוענים גורמי הרווחה בעיריית תל-

אביב יפו, הרוב המכריע של ילדות וילדי מבקשי המקלט עונים להגדרה של ילדים בסיכון.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

4 -

עיריית תֿלאביב-יפו

למרות שמרבית ילדות וילדי מבקשי המקלט אכן משתלבים במערכת החינוך כחוק, הילדות, ההורים והצוותים החינוכיים מתמודדים עם אתגרים רבים. רבים מהילדות והילדים המשולבים בגנים העירוניים החל מגיל

התנהגות ובעיות רגשיות.

הקשיים והעיכובים איתם הן מגיעות לגני העירייה הינם, בין היתר, תוצאה של השנים בהן שהו במסגרות הפיראטיות של הגיל הרך. בהיעדר גישה למסגרות מוזלות התפתחו בקהילות של מהגרות והפליטים מסגרות בלתי רשמיות לפעוטות, המכונות, כפי שכולנו מכירות, בייביסיטרים.

צוותי ההוראה בבתי הספר היסודיים טוענים שהילדות והילדים מגיעות לא מוכנות לכתה א', הן ברמה הרגשית- ההתנהגותית והן ברמה הפדגוגית. הם נמצאים בפיגור משמעותי בכל הקשור לחיברות, התנהלות בקבוצה, עיצוב התנהגות חברתית ועוד. הן מתקשות ומתקשים לשבת בכתה, לא יודעים ויודעות כיצד לעבוד בצוות והם בעלי סף תסכול נמוך.

למרות עבודתם הקשה והמסורה של הצוותים החינוכיים, בהעדר תכנון וחשיבה אסטרטגיים, בהיעדר הקצאת משאבים , בהיעדר מענה לצרכיה הייחודיים של קהילת מבקשי המקלט ובהיעדר מענה מערכתי ברמה הארצית והמוניציפלית- המציאות הקשה הקיימת היום בבתי הספר היסודיים תמשיך להידרדר ובסופו של דבר עלולה להגיע לנקודת אל חזור.

למרות שילובן לכאורה במערכת החינוך הישראלית כבר למעלה מעשור ניכר שאין הלימה בין פרופיל הילדות והילדים, מאפייניהן וצרכיהן השונים, לבין המשאבים והמענים הקיימים וכי טרם גובשה תכנית פדגוגית ומערכתית לשילובם הראוי.

הרי אנחנו יודעות ויודעים שחינוך הוא בסיס לתהליכי סוציאליזציה. אם נרצה ואם לא, ילדות וילדי קהילות מבקשי המקלט הגדלות בישראל הם חלק ממערכת החינוך והחברה הישראלית, ולמצב הקיים יש השלכות חברתיות חמורות על כלל החברה. לכן חובה להשקיע בחינוך אוכלוסייה זו, ויפה שעה אחת קודם. ואולם כל הקשיים המתוארים אינם יכולים להיות הסיבה להפרדתן, מילדי וילדות בנות הארץ, ילידות המקום. להפך, רק שילוב ראוי תוך התייחסות מערכתית לצרכים הייחודיים של מבקשי המקלט יוכל להביא בשורה חינוכית שנוכל להיות גאות וגאים בה.

בתל-אביב יפו מתקיימת הפרדה כמעט מוחלטת בין ילדות וילדי מבקשי המקלט לילדות וילדים ישראליים, החל מהגן ועד התיכון. רובם ככולן מרוכזים בגני ילדים ובבתי ספר נפרדים, כי לעתים מוסדות החינוך הסמוכים יותר למגוריהם סגורים בפניהם ומיועדים רק או כמעט אך ורק לילדות ולילדים הישראלים. ההפרדה היא הפליה פסולה ואינה חוקית. היא פוגעת בזכות לשוויון בחינוך והיא אסורה על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, פסיקת בתי המשפט ואמנת זכויות הילד שישראל חתומה עליה. ההפרדה גם מעודדת גילויי גזענות כלפי ילדות וילדי מבקשי המקלט ומותירה אותם חשופים לגילויים אלה ללא התמודדות נאותה של מערכת החינוך. מודל ההפרדה אינו יכול להיות מודל בר קיימא לחינוכם ולעתידם של ילדות וילדים אלה, שרובם למעשה נולדו בישראל ונראה כי מן הסתם הם יחיו בה כל חייהם.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

5 -

עיריית תֿלאביב-יפו

כל גני העירייה שבהם לומדים ילדות וילדי מבקשי המקלט והמהגרים, למעט אחד, פועלים בהתאם למדיניות ההפרדה של עיריית תל-אביב יפו. ילדות וילדי מבקשי המקלט והמהגרות לומדות ולומדים בכתות גן נפרדות שילדות וילדים ישראלים לא לומדים בהן.

הגדילה עיריית תל-אביב יפו לעשות כאשר בשנת הלימודים תש"פ הסיעה את ילדות וילדי מבקשי המקלט והמהגרות בגילאי גן לאשכולות גנים בצפון תל-אביב מפאת מחסור בכתות גן בדרום העיר, אך הקפידה לשמור על הפרדה בינם. כך, היו אשכולות גנים בצפון תל-אביב שבהם חמש כיתות גן לילדי ישראלים ועוד כתת גן מופרדת לילדי וילדות מבקשי המקלט.

בנוסף לבתי הספר ביאליק, רוגוזין והירדן הוקמו בתי הספר גוונים וקשת, המיועדים אך ורק לילדי האוכלוסייה הזרה. בתי הספר האלה ממוקמים מחוץ לשכונות בהן מתגוררות מרבית קהילות מבקשי המקלט, ולמרות שקיימים בתי ספר סמוכים יותר לבתיהם כגון דרויאנוב, נופים, בלפור , בית הספר לטבע והגליל, שובצו ילדות וילדי מבקשי המקלט לבתי ספר אלה.

מהאמור עולה כי מדיניות ההפרדה של ילדות וילדי מבקשי המקלט ומהגרות בעיר תל- אביב יפו היא גלויה וחד משמעית ואי אפשר להסבירה בקשיי שילוב הנובעים מריכוז אוכלוסייה זו בשכונות מסוימות בדרום תל-אביב. ריכוז מבקשי המקלט, המהגרות והמהגרים בשכונות מסוימות אינו מצדיק גטו חינוכי, ומה שנכון עבור פתח תקווה ואילת , שבהן בעקבות הליכים משפטיים בוטלה ההפרדה והילדות והילדים שולבו, נכון גם לתל-אביב יפו.

חשוב להבין שמחקרים בעולם מראים שהשקעה בבנייה מערכתית של קשרים וגשרים בין פליטים לאוכלוסייה המקומית ומאמץ משותף מצד שתי האוכלוסיות מצד שתי האוכלוסיות מעודדים הליכי שילוב והכלה מוצלחים. הן האוכלוסייה המארחת והן אוכלוסיות הפליטים יוצאות נשכרות משילוב מוצלח שכולל השתלבות של הפליטים בתרבות החדשה לצד שמירה על הזהות העצמית ולמידה הדדית בין התרבויות.

להרכב התלמידות והתלמידים במוסד החינוך יש השפעה רבה על איכות החינוך הניתן בו. תופעה זו ידועה כאפקט קבוצת השווים. מאחר שחינוך נוצר בדו-שיח, איכות החינוך בכתה עולה כאשר היא כוללת תלמידות ותלמידים סקרנים, בעלות מוטיבציה, הון תרבותי ויכולות גבוהות. שילוב תלמידות ותלמידים מרקעים חברתיים וכלכליים שונים ובעלי יכולות שונות עשוי לשפר את ההישגים הלימודיים של התלמידות והתלמידים המוחלשות והמוחלשים.

בעולם מגוון מבחינה אתנית, רב תרבותית, המרוויחים בשילוב ילדות וילדי פליטים בבתי ספר של ילדות האוכלוסייה המארחת הם לא רק ילדות הפליטים כי אם גם ילדות וילדי האוכלוסייה הקולטת.

בחינת מודלים של שילוב ילדות וילדי מהגרים שנוסו בעולם מעלה כי יש כמה מאפיינים המשותפים לכל המודלים. כדי שהשילוב יצליח ,יש לבצעו בגיל צעיר. ככל ששילובן נעשה בגיל

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

6 -

עיריית תֿלאביב-יפו

צעיר יותר כך גדל הסיכוי שהן יגדלו לבגירות ובוגרים עובדים ותורמות לחברה, ומצטמצם הסיכון שיידרדרו להתנהגויות מסוכנות ולחיי פשע. שילוב אינו רק הסעת הילדים המשולבים אל מוסדות החינוך המשלבים. מחקרים מראים כי המפתח להצלחת השילוב הוא הכשרת צוותי ההוראה, וכי הכשרה לא מספקת לחינוך מכיל של ילדות וילדי פליטים היתה למעשה המכשול העיקרי להשתלבות. על צוותי החינוך על כל רבדיהם- מורות ומורים ,מנהלות ומנהלים, גננות, סייעות וסייעים והצוות הפרא-רפואי- להכיר את התרבות והשפה של ילדי וילדות הפליטים ולתת לה מקום בתהליך השילוב, ועל השילוב להיעשות בהדרגתיות ובקצב מותאם.

נוכח כל האמור, על מערכת החינוך לפעול לשילוב והכלה של ילדות וילדי מבקשי המקלט במוסדות החינוך שבהם לומדים ילדות וילדי אזרחים ישראלים. לא רק שהסגרגציה הנהוגה היום בפועל בחלק מהרשויות המקומיות אינה חוקית, היא גם פוגעת ומנציחה את העיכובים ההתפתחותיים הקשים שמהם סובלים ילדות וילדי מבקשי המקלט.

מר שפירא- היו"ר:

אנחנו מסיימים שולה? תודה.

גב' קשת:

שתי דקות.

את השילוב יש להפעיל על פי העקרונות הבאים:

תהליך שילוב הדרגתי של הילדות והילדים במסגרות חינוך שבהן לומדות ולומדים ילדות וילדים עם אזרחים ישראלים, בדגש על שילוב כבר בכיתות הצעירות א' וב'. באשר לגני הילדים , מוצע להתחיל בשילוב אם הדבר אינו כרוך בהסעתם לגנים מרוחקים ואם נטל השילוב בגיל הגן לא ייפול על קהילות מוחלשות בשכונות שבהן מתגוררים מבקשי המקלט, כגון שכונות דרום תל-

אביב.

שילוב

הוספת סייעות, מורות ומורים בכיתות משלבות.

השתלמויות והדרכה למורים.

גיוס מגשרים שפתיים לצוות המשלב לבניית קשר ומעורבות של הורים.

פעילות קהילתית לחיזוק המעורבות ההורית.

כל אלה הינם שלבים והצעות שיש לדון עליהם בכובד ראש ובאופן מעמיק עם גורמי המקצוע בעיר. אולם ההכחשה של העירייה כאילו אין הפרדה פסולה מעכבת כל דיון רציני בנושא. לא מספיק שנחזור פעם אחרי פעם על שקר כדי שהוא יהפוך למציאות.

לפיכך אני קוראת למועצת העירייה לתמוך בקיומו של דיון משמעותי במועצת העיר הבאה, ולפעול באופן מיידי לשילוב והכלה של ילדות וילדי מבקשי המקלט במוסדות החינוך,

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

7 -

עיריית תֿלאביב-יפו

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה.

גב' קשת:

בהם לומדים הילדות והילדים של כולנו.

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה שולה.

גב' קשת:

תודה על ההקשבה.

מר שפירא- היו"ר:

אדוני ראש העיר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כבוד היו"ר, חברי מועצה נכבדים.

אני עומד בפניכם עם גב זקוף ועם מצפון נקי לגבי הדרך שבה מטפלת העירייה שלנו במבקשי המקלט , במהגרי עבודה, מסתננים, כל שם שימצא לנכון מישהו לקרוא לכל אותם אנשים שאין להם מעמד חוקי במדינת ישראל, ונמצאים, ברובם הגדול, בעיר שלנו-תל-אביב יפו.

אני מדבר כמי שהיה הראשון שהכיר בעובדה שיש אנשים כאלה שאינם שקופים, כמי שנלחם לתת להם חינוך, כמי שפתח את מסיל"ה, כמי שנתן תקציב מטעם העירייה לאנשים שמדינת ישראל זרקה אותם כאן, במרכזה של העיר, והתעלמה מקיומם.

קל מאוד לדבר בעולם תיאורטי, קל מאוד לדבר בעולם אידיאלי, קל מאוד לדבר בעולם שמדברים בסיסמאות, אבל כשצריכים- כל אחד ואחד- לעמוד בפני המציאות ולעשות את מה שנאמר מסתבר שלא מוכנים לו.

אבל מי שאומר לקחת אנשים שגרים בשכונה אחת ולפזר אותם בכל העיר- בגני הילדים, משמעות הדבר השקעה של

מדינת ישראל לא נותנת להם את כל אותן זכויות שיש לבני אדם במדינת ישראל בכלל, היא משאירה חלק גדול מהדברים לפיתחנו, כולל העובדה שיש לנו היום משפחות שלמות על סף רעב, שאנחנו צריכים לספק להן מזון, להן ולילדיהן, מפני שהתעשייה שבה הם עבדו היתה התעשייה הראשונה שהפסיקה לעבוד , ואין להם חל"ת, ואין להם חסכונות, ואין להם סבא וסבתא, והם נמצאים כאן. לחלקם אפילו צריך לעזור בשכר דירה כדי שלא יזרקו אותם לרחוב. בכל זה אנחנו מטפלים היום. בלי צלצולים, בלי דיבורים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

8 -

עיריית תֿלאביב-יפו

אז כשעולים כאן ומצקצקים בלשון, תסלחו לי, לגבי הצורך לעמוד בתנאים של אנשים שאינם מוכרים במדינת ישראל ולתת להם סל קליטה שאיננו, אני עומד חסר אונים מול הקשקשת הזאת שמקריאה מאמרים שאני מכיר את כולם, ושזה היה מקצועי לאורך הרבה מאוד שנים. אבל במסגרת חוקי מדינת ישראל אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמישהו עושה בכלל לגבי אותם מסכנים שנמצאים כאן.

ולכן, אחרי שפרקתי את התסכול הגדול, כי תמיד יש מישהו שאומר שאפשר לעשות קצת יותר טוב, ואתה לא עושה מה שצריך, הוא רק לא מראה לך איך לעשות.

מערכת החינוך בתל-אביב יפו פועלת על פי אזורי רישום גיאוגרפי. כלל המוצא לכל ילדי הארץ הוא שילד לומד בשכונת מגוריו. ילדי שכונת הדר יוסף לומדים בבית הספר דוד ילין. ילדי שכונת ביצרון לומדים בבית הספר בלוך. ילדי קריית שלום לומדים בבתי הספר נופים או דיזנגוף, כולל מבקשי המקלט הגרים בשכונה, וכך הלאה. עם זאת, לילדי תל-אביב יפו יש אפשרות לבחור בבתי ספר דתיים, או בעת הצורך- בבתי ספר לחינוך מיוחד, וכן לבקש העברה לבתי ספר ייחודיים או אחרים על בסיס מקום פנוי.

בשכונות נווה שאנן והתקווה יש רוב מוחלט של ילדי מבקשי מקלט התקווה ושפירא, לא אמרתי. נווה שאנן, התקווה ושפירא. כל ילדי השכונות האלה משוייכים אוטומטית לבתי ספר הקרובים לביתם. שכונת נווה שאנן, בהיעדר ילדים ישראלים בחינוך הממלכתי הרגיל, בשילוב עם מספר בקשות העברה, בתי הספר בשכונה זו מכילים רק ילדי מבקשי המקלט.

ואני אשאל מישהו. לא, אני אפילו לא אשאל כי זה גם כן, ולכן בתי הספר בשכונה זאת מכילים רק ילדי מבקשי מקלט, בשכונת נווה שאנן.

לעומתם, חלק מבתי הספר בשכונת התקווה ובשפירא מכילים הן ילדי וותיקים והן ילדי מבקשי מקלט.

לאור האמור, בניגוד לנטען, לא נהוגה בעיר תל-אביב יפו מדיניות של הפרדה גזעית בחינוך.

ולכן אני מציע להוריד את ההצעה מעל סדר היום.

תודה.

מר שפירא- היו"ר:

תודה. תודה רבה לאדוני ראש העיר.

אנחנו עכשיו.

מה?

מר גורן:

אני רוצה להגיד כמה מילים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

9 -

עיריית תֿלאביב-יפו

מר שפירא- היו"ר:

זה לא הולך ככה.

מה? מר גורן:

מר שפירא- היו"ר:

זה לא הולך ככה, אתה לא יכול לדבר אחרי ראש העיר.

זה סדר יום.

מר גורן:

זה בקשר להצעה.

קריאה:

אין דבר כזה.

קריאה:

טוב, הוא חדש.

מר שרעבי:

נאומים מהמקום אחר כך.

מר גורן:

זה לא נאום מהמקום, רציתי להגיב להצעה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא מגיבים להצעה.

מר שפירא- היו"ר:

אנחנו עכשיו יוצאים להצבעה.

מי בעד ההצעה של שולה קשת לדון בזה במועצה הבאה, יצביע בעד.

מי ש, רגע, רגע, תנו לי צ'אנס להציג.

מי שבעד ההצעה של ראש העיר יצביע נגד.

עכשיו אנחנו מצביעים:

מי בעד ההצעה של שולה קשת. בעד. עכשיו אתם.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

10 -

עיריית תֿלאביב-יפו

3

מי נגד

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

יניב וגורן?

מר שרעבי:

שלמה, אתה לא התבלבלת?

מר מסלאווי:

לא, אני רוצה לדבר, יש לי מה להגיד. פה אני לא יכול להגיד.

מר שרעבי:

מה קרה לך שלמה? זה הצעה לסדר היום.

מר מסלאווי:

אני רוצה להגיד דברים אחרים.

מר שפירא- היו"ר:

18

ה צ ב ע ה

בעד הצעת הגב' קשת

נגד

נמנעים-אין

החלטה: ההצעה לסדר ירדה מסדר היום.

: סכנת הקורקינט החשמלי בכבישים מר שלמה מסלאוי , חבר מועצה - .2

מר שפירא- היו"ר

מר שלמה מסלאווי בבקשה.

מר מסלאווי:

לגבי קודם, יש דברים שאני לא מסכים אז אני רוצה שתהיה לי אפשרות לומר אותם, זה הכל.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

11 -

עיריית תֿלאביב-יפו

מר שפירא- היו"ר:

שלמה, הזמן רץ. קדימה.

מר מסלאווי:

אדוני ראש העירייה, כבוד יו"ר, כמעט אמרתי הכנסת.

מר שפירא- היו"ר:

אולי.

מר מסלאווי:

חברי המועצה.

אני רוצה להתייחס לבעיית הקורקינטים והאופניים החשמליים.

אנחנו עדים לאין ספור מקרים של פגיעות חמורות, מאושפזים בדרגות קשות, ולצערי הרוגים.

ראיתי צורך להעלות דיון זה כי יצא לי לבקר, לנחם שתי משפחות שאיבדו את ילדיהן. דוגמא לשני מקרים שקרו בדרום תל-אביב: הראשון התרחש בתאריך, ב קורקינט ברחוב משה דיין פינת דרך חיים בר-לב ונהרג מפגיעת מערבל בטון. דניאל התגורר בשכונת כפיר.

המקרה השני קרה בתאריך

על הקורקינט ברחוב יגאל אלון במזרח העיר. נהג רכב שלא הבחין בו פגע בו ישירות. אברהם התגורר בשכונת יד אליהו.

ברצוני להביא שני ציטוטים. האחד, של האחות האחראית בחדר המיון באיכילוב, מסוף דצמבר, והשני מדובר בית החולים שמצטט מנתח מוח: חייבים לעורר את עניין הקורקינטים שוב. פשוט נורא מה שהולך בזמן האחרון. פגיעות קשות, נכות לכל החיים, רוכבים בלי קסדות, בלי אחריות, צעירים, מבוגרים, פשוט מכה. עכשיו שלחנו ילד בן ופתיחת חזה-לטיפול נמרץ ילדים, והוא ימות או שילך לתרומת איברים. יודעת שכולם סביב הקורונה, אבל חייבים שוב לעורר את העניין.

ציטוט של מנתח מוח: ילד בן

כדי לעשות עיסוי לב, הצליחו, אבל המוח מת. הורים עומדים כעת לידו, ממש עכשיו, אני רואה אותם במצלמה החדרית, האחות בדיוק לוקחת להם בדיקת קורונה. פעם ראשונה מאז האירוע שהם רואים אותו. הם גמורים, החיים שלהם השתנו, הם לעולם לא יהיו מי שהיו קודם לכן.

עצוב, מיותר, חבל.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

12 -

עיריית תֿלאביב-יפו

לפני שעתיים-שלוש התקשרתי למנהל המיון באיכילוב, מי שמכיר אותו-ד"ר סרוב. אמרתי לו, אני הולך להעלות הצעה במועצת העיר בנושא הזה. אז הוא אומר: אשתי ואני ביומיים האחרונים מנהלים דיון בעניין הזה, כי הבת שלנו רוצה קורקינט. אין שום מצב בעולם שאנחנו ניתן לה. הוא אמר, יש עוד דבר שלא יודעים או שיותר נכון לא מדברים עליו, זה הנושא של הפצועים. יש מלא פצועים שאנשים לא שומעים עליהם, כי על הרוג- אז מדווחים, על פצועים לא. הוא אומר- זה לא צעצוע, זו מכונת הריגה.

העירייה מעודדת את המעבר להליכה ולרכיבה על אופניים וקורקינטים. מתחת לחתימה של כל עובד עירייה כיום מצורף קישור עם המשפט: השינוי בדרך. בואו ללמוד על כל מה שצפוי בתל-

אביב יפו בתחום התחבורה וההתניידות בשנים האחרונות. כשלוחצים על הקישור ועוברים למידע נוסף נחשפים לפירוט אודות פרויקטים תחבורתיים: אוטוסטרדה לאופניים, רחובות להולכי רגל ורוכבים בלבד. החזון התחבורתי כבר פוגש את המציאות.

רחובות מוטי הליכה: כחלק מהמדיניות העירונית לעידוד הליכה ברגל, לאחרונה נפתחו ברחבי

תל-אביב יפו

תכנית אסטרטגית לאופניים בעיר: אופנים בעיר- הדור הבא. עיריית תל-אביב יפו פועלת ליישום

תכנית עיר אופניים ב

העירוני לשנת

באופניים ובקורקינטים מ

האופניים יחדיו. נוסף על כך, עד שנת

נכון לנובמבר

30%

אופנידן: אוטוסטרדת האופניים של מטרופולין תל-אביב. הקמת שבילי אופניים רחבים, נוחים ובטוחים לגישה מערי גוש דן אל מרכזי התעסוקה ומוקדי העניין בתל-אביב יפו.

אבל:

החזון עוד רחוק. צריך לטפל בבטיחות, באכיפה, בחינוך, לפני ובמקביל לתכניות אסטרטגיות לקידום החזון.

בינתיים אנחנו שומעים על אין ספור תאונות, בהם מעורבים בעיקר הרוכבים עצמם, אך גם עוברי אורח תמימים, לרבות קשישים וילדים, ונהגים.

חלק מהתאונות מסתיימות בפציעות, חלקן בנכות או פגיעות לטווח הארוך. חלק מהפגיעות מסתיים במוות.

מה בעצם יש לנו כאן:

העדר תשתית בטוחה לרוכבים, להולכי הרגל, לנהגים בכביש.

רכיבה על הכביש, שביל רכיבה, מדרכה תוך כדי סיכון הולכי רגל, הרוכבים עצמם ונהגים.

רוכבים שלא מצייתים לחוקי התנועה ולתמרורים.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

13 -

עיריית תֿלאביב-יפו

רכיבה פרועה במהירות מופרזת בניגוד לתקנות.

רכיבה ללא קסדה.

התעסקות בטלפונים ניידים תוך כדי רכיבה.

שימוש באזניות.

הרכבת נוסע נוסף, ולפעמים שניים.

רוכבים קטינים, ללא רישיון נהיגה, ללא מבחן תיאוריה.

בני נוער שלא מודעים לסכנות, חושבים שלא מסוכן, משוויצים.

עברתי על כמה תגובות ברשת, אביא כמה דוגמאות בקצרה:

העירייה מעודדת שימוש קורקינטים ואופניים חשמליים וזה פשוט לא מתאים לתרבות בישראל.

הפקרות של העירייה, הציפו את העיר בקורקינטים, ללא תשתיות וללא אכיפה.

מפחיד ומתסכל שכלי הרכב המסוכנים האלה ממשיכים לקבל תמיכה מעיריות כמו תל-אביב, במקום להוציא אותם מחוץ לחוק.

עצוב וכואב לשמוע על הנער שנפטר, לצערי הוא לא יהיה האחרון אם לא ישתנה כאן משהו דרסטי בחקיקה והאכיפה.

בניו יורק הוציאו את הקורקינטים מחוץ לחוק. אם אנשים לא מסוגלים לנהוג באחריות אישית, אין סיבה לאפשר להם. הם מסכנים גם אחרים.

כמי שנפגעה מרוכב אופניים חשמליים, צעיר שדרס אותי פגע וברח ב אותי עם פציעה קשה בכתף וברגל ושיקום של למעלה משנה, לאחר ניתוח בהרדמה מלאה, אני מתכווצת בכל פעם שאני רואה מישהו על קורקינט ואופניים חשמליים.

ילדים בני

לצמתים וכבישים, דורסים, עוקפים והכל בלי קסדה ובלי שום אמצעי מיגון.

באופן קבוע כשאני נוהגת נוסעים מולי קורקינטים נגד כיוון התנועה. צצים פתאום משום מקום, עוברים חופשי באדום.

באופן קבוע כמעט אני נדרסת על המדרכה.

הורים שקונים כלי נשק ואומרים לילד: קח, שחק עם זה.

מתי הורים שמים לב שזה מסוכן? כשמאבדים ילד. חבל.

דורית אברהם ששכלה את בנה רועי ז"ל לפני כשנה, כשנפגע עת רכב על קורקינט ללא קסדה,

כתבה:

מרתיח לי את הדם שהכניסו את הכלי הארור הזה. כמו ברווזים במטווח הם חשופים לפגיעות על הכביש. אין חובה וגישה לקסדות, אפוד זוהר ואורות. המינימום של המינימום. אבל אל תעצמו עיניים, כי המחיר שאני משלמת היום לא צריכה אף אמא לעבור.

לסיכום: אני מבקש להביא לדיון בוועדת תחבורה , וכמובן להזמין את כל הגורמים הרלבנטיים, והייתי כאן גם מציע שנזמין נציגים מבית חולים איכילוב, משטרה, מינהל שירותים חברתיים, קהילה, חינוך ועוד.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

14 -

עיריית תֿלאביב-יפו

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה שלמה.

אני מבקש מסגנית ראש העיר- מיטל להבי, מחזיקת תיק התחבורה, יכולה להשיב.

גב' להבי:

אדוני ראש העיר, יו"ר המועצה, חברי מועצה נכבדים.

ראשית תודה שלמה מסלאווי- שהעלת את הנושא הכה חשוב הזה, של בטיחות בדרכים בעיר והמחיר היקר שאנחנו משלמים בעקבות תאונות דרכים.

שני המקרים שתארת אותם, של הילדים שהלכו לעולמם בעקבות תאונות קורקינט, מצערים, ואין ספק שאנחנו צריכים לפעול ופועלים כדי למנוע הישנות של תאונות כאלה.

לי אישית התאונות דרכים זה חוויה מאוד קשה. אני יוצאת לבקר בבית של כל הרוג ויוצאת לתחקיר של כל תאונת דרכים. גם שתי התאונות האלה, כמחזיקת התיק, הייתי בבית של המשפחות- כדי לנחם אותם אחרי התאונה הקטלנית, ואני אומרת שאני עושה את זה וזה חוויה רגשית מאוד קשה. הייתי גם אצל משפחת כהן וגם אצל משפחת מזרחי, ולפגוש אמהות ואבות ששיכלו את הבן שלהם, את הילד שלהם, את מאור חייהם, זה לא דרך הטבע שאבא מספיד לבן.

וכמובן גם בקטע של אברהם מתתיהו מזרחי- שהוא שכב צמח שבוע ימים בן חיים ומוות, הפגיעה במשפחה וכל הטראומה שנמשכה זמן ארוך, אני לא מאחלת לאף אחד לעבור חוויה נוראית כזאת.

שעובר בתקשורת, זה בהחלט משהו ITEMומבחינתנו בעיריית תל-אביב וגם מבחינתי זה לא שאנחנו פועלים.

אז אמרתי, אנחנו באמת יוצאים לתחקירים, כי בעינינו תאונת דרכים זה לא גזירת גורל, זה משהו שאנחנו צריכים לפעול כמה שיותר למנוע אותו. יש פה את האלמנט האנושי, יש פה את תנאים, היסח דעת ועניינים, אבל אנחנו עושים מה שאפשר, ובגלל זה אנחנו יוצאים כל הזמן לתחקירים האלה.

יש גם ערים בעולם שעשו מהפכות מאוד גדולות בתחום של תאונות דרכים. באוסלו למשל, לא היו בשנה שעברה הרוגים מקרב האוכלוסיות הפגיעות- לא הולכי רגל ולא רוכבי אופניים. בניו- יורק הפחיתו בשנים האחרונות ב

השנים האחרונות את כמות התאונות ב

אז אם נחזור לשתי התאונות הספציפיות שאתה הזכרת, אני יכולה להגיד שחקרנו אותם בשיתוף עם משטרת ישראל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ואנשי המקצוע כמובן- מאגף התנועה, יצאנו לשטח כדי ללמוד מהם ולהשתפר.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

15 -

עיריית תֿלאביב-יפו

בעקבות התאונה הראשונה למשל, שאז היה ילד בן

תחקיר שלם עם החברות של הקורקינטים כדי לפתח כללים חדשים שלא יאפשרו לילד בן למישהו לא מורשה לעלות על קורקינט. כל אמצעי הזיהוי שהיו מבוססים בעבר רק על תעודת זהות, היום מתבססים גם על הפרצוף של המשתמש וגם על תעודת זהות. זאת אומרת, אי אפשר לרמות, לקחת את תעודת הזהות של האבא ולעשות דברים.

התאונה השנייה שקרתה ביגאל אלון, אני חייבת להגיד שהשבילי אופניים באזור הזה נמצאים בתכנון מתקדם, ורוב הרחוב יבוצע כבר השנה. מפני שאנחנו יודעים שתשתיות, תשתיות זה מפתח.

אז בתל-אביב יש לנו כ

השתנו לגמרי. בשנת

ושניים באופניים, מתוך ה

שאנחנו לא עוסקים במספרים אלא בחיי אדם, ואנחנו עוסקים, במיוחד בקדנציה הזאת, אני יכולה להגיד באופן אישי, בנושא הבטיחות יותר- כדי ליצור שינוי.

VISION אנחנו מגבשים חזון ותכנית עבודה, והכנו תכנית אסטרטגית לבטיחות בדרכים , עם היחידה האסטרטגית. פה באמת המקום להגיד תודה גם לראש העיר וגם למנכ"ל ZERO העירייה – שתקצבו את הכנת התכנית, שהיא צריכה לקחת אותנו-לא כמה מדרגות למעלה בשיפור הבטיחות אלא ממש תקפיץ אותנו לפנטהאוז של בטיחות בדרכים ותהליכים נכונים ליצירת בטיחות בעיר.

אז קודם כל יש את העשייה הגדולה שלנו בנושא תשתית רכיבה על אופניים. זה לא משפיע רק על הרוכבים בעצמם אלא על כל משתמשי הדרך. במחקרים מובילים בעולם הוכח שהוספת תשתיות לרכיבת אופניים תורמת להורדת כ

כזה מוריד את כלל התאונות, לא של הרוכבים בלבד, של הולכי הרגל, של תאונות של הולך רגל ורכב פרטי. זה משפר את הבטיחות וזה מעודד את המעבר לשימוש בכלים זעירים, אבל בצורה, על תשתיות בטיחותיות.

אני חייבת להגיד על העיר תל-אביב שהיא פורצת דרך בכל מדינת ישראל בכל הנושא של מיתון תנועה. אנחנו העיר היחידה בארץ שהכריזה על אזורי מיתון תנועה בהם הנסיעה מוגבלת ל קמ"ש. איפה שהנסיעה מוגבלת במהירות שלה יש פחות פגיעות כי אנשים רואים אחד את השני, אבל גם כשיש פגיעה היא פחות עוצמתית.

אנחנו נכנסים עכשיו,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מיטל, מיטל, נדמה לי שהוא ביקש לדון בדבר הזה בוועדה, אז צריך להביא את זה לוועדה,

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

16 -

עיריית תֿלאביב-יפו

אני מנצלת את ההזדמנות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה לא הרצאה עכשיו על כל מה שאנחנו עושים בתחום הזה. הוא ביקש לדון בנושא הזה בוועדה.

גב' להבי:

טוב, אז אני לא אמשיך לפרט לך, ביקשת לדון בוועדה, אנחנו נעשה את זה בוועדת הבטיחות בדרכים ולא בוועדת התחבורה, כי זו וועדה גם סטאטוטורית- שיש גם ערך למסקנות שלה, ואני אשמח מאוד שתיתן יד להביא את גורמי הרווחה והקהילה, כי עם המשטרה ועם איכילוב אנחנו יושבים כל הזמן, וגם עם גורמי המקצוע.

אז אם אנחנו רוצים לפתח את זה לשיח יותר קהילתי, בגלל למשל שהילדים האלה חרדים וצורת ההסברה והחינוך בבתי הספר לעניין תעבורתי קצת שונה, אז באמת עם גורמי הקהילה והרווחה.

תודה רבה.

מר שפירא- היו"ר:

תודה.

אז אם אין מתנגדים, אנחנו נעביר את זה פה אחד לוועדת תחבורה ובטיחות.

מישהו מתנגד? לא. אז עברנו.

החלטה: ההצעה לסדר היום מועברת לוועדת תחבורה ובטיחות.

מר גל שרעבי , יו"ר הקואליציה - קהילה , תרבות וספורט בעיר ת"א- יפו ביום .3 שאחרי הקורונה

מר שפירא- היו"ר:

מר גל שרעבי בבקשה. יומך הגיע.

מר שרעבי:

מכובדי ראש העירייה רון חולדאי. יו"ר המועצה, חברי מועצה נכבדים.

הקורונה הביאה אתה אתגרים רבים ברוב תחומי החיים: כלכלה, חברה , משפחה, בריאות ועוד.

כמו בחיים, גם המערכות העירוניות נדרשו לחשב מסלול מחדש ברבים מהשירותים הניתנים לתושב. נדרשנו גם לשינויים מבניים וארגוניים ועשינו ככל יכולתנו על מנת להתמודד עם האתגרים שהמגפה הביאה אתה. בנוסף לקשיים ולמורכבות היו גם הצלחות, משדרוג השירותים

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

17 -

עיריית תֿלאביב-יפו

ועד חשיבה מחוץ לקופסה. הערעור והקשיים במצב הקיים הובילו אותנו לחשוב, לנתח, לחקור וליזום אלטרנטיבות אשר ייטיבו עם התושב.

כמי שמחזיק בתיק המרכזים הקהילתיים ומרחבי הקהילה אני יכול לומר לכם שעובדי המנהל עשו לילות כימים על מנת למצוא פתרונות למתן השירותים, וזאת לאור האתגרים הרבים שנחתו חדשות לבקרים. בנוסף, עובדי מינהל קהילה תרבות וספורט מצאו פתרונות ואלטרנטיבות, על מנת ליצור ולייצר שירותים חדשים מהיום למחר לאור האתגרים השונים והחדשים שהתמודדנו מולם.

חבריי, החיסונים כבר כאן, ולכן אני פונה אליכם לאור המציאות שעתידה שוב לשנות את פניה.

זה עניין של כמה חודשים עד שנחזור לשגרה. כל מערך בעיר הנותן שירות לתושב יידרש לבנות תכנית עבודה מסודרת לחזרה לשגרה, ותכנית עבודה מסודרת למציאות בה הקורונה חוזרת ונידרש לסגר נוסף. מהנסיון הקצר שלנו עם נגיף הקורונה אנו יודעים לזהות שהמצב הוא הפכפך גם במסגרת החיסונים.

במהלך הקורונה נערכו שינויים בשירות הניתן לאזרח ובמבנה הארגוני. יש לבחון לעומק שינויים אלו, האם הם יכולים לייעל את השירות גם בזמן שגרה? העולם הארגוני פועל על פי קו מנחה קבוע פחות או יותר, הקורונה נדרשה ודרשה לצאת מאזור הנוחות, לייעל תהליכים ולהתנהל בצורה שונה משהכרנו. האם כל השינויים בשנה האחרונה ראויים להמשיך אתנו הלאה? וכיצד ישפרו את פני השירות לתושב.

אין ספק, לאחר מגפה של אחת ל

לעשות עבודה מעמיקה ולחקור ולנתח ולבחון את התנהלות הגופים המקנים שירות לאזרח לטובת שימור, שיפור ושדרוג.

לכן אני מבקש להעביר את הנושא לוועדת מרחבי קהילה ומרכזים קהילתיים. יחד נוביל תכנית סדורה לחזרה לשגרה ותכנית למקרה של סגר נוסף. בנוסף אנו נציין מספר שירותים ושינויים ארגוניים שנערכו במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה, אשר ימשיכו אתנו הלאה ואף עשויים להתפתח.

בהזדמנות זו, אם אנו מדברים על אתגר קורונה ועל היום שאחרי, אני רוצה לברך את המארח-

את תומר – מנכ"ל מרכז ענב וצוותו, על שצלחו בגאון את אתגר הקורונה, הוציאו לפועל את פרויקט "ישראל מחוברת", אשר יצר הכנסה לאומנים בשווי מליון וחצי שח'. היה גם פרויקט "אקווריום", המקום בנוסף שימש כבית לאומנים לחזרות ולהקלטות, וכמובן, אחת לחודש אירח אותנו כאן בנוחות. אני בטוח שחלק מהפרויקטים שנולדו בתקופת הקורונה ימשיכו עם מרכז ענב גם בהמשך. אגב, מה ראש העיר אומר על כך שישיבות המועצה יתרחשו כאן באופן קבוע? וכמובן, מרכז ענב יהיה הראשון שיפתח את עולם התרבות עם מופעים.

תודה רבה.

מר שפירא- היו"ר:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

18 -

עיריית תֿלאביב-יפו

מה אתה מבקש? מה אתה מבקש?

מר שרעבי:

להעביר לוועדת מרכזי קהילה ומרחבים קהילתיים.

מר שפירא- היו"ר:

, אנחנו רוצים להעביר את זה לוועדת מרחבים ומרכזים קהילתיים. OK מישהו מתנגד? מישהו נמנע? אז אנחנו מעבירים את זה פה אחד חברות רוב העיר, ציפי, שלי- תשמרו בבקשה על ריחוק. מאיה בחודש מאוד מתקדם של ההיריון והיא מבקשת שנשמור כולנו על הכללים ומסכות, אז אני מזכיר שוב.

כן.

החלטה: ההצעה לסדר מועברת לוועדת מרכזי קהילה ומרחבים קהילתיים.

מר עבד אבו שחאדה , חבר מועצה - בטחון האישי ביפו .4

מר שפירא- היו"ר

עבד בבקשה. איפה אתה? בוא

למקרופון.

מר אבו שחאדה:

טוב, אדוני כבוד ראש העיר מר רון חולדאי, יו"ר המועצה ליאור שפירא, חברי וחברות מועצה הנכבדים.

אתחיל את דברי בלומר שהתלבטתי רבות אם להעלות את ההצעה לסדר הזו, הן בשל מורכבות הסוגיה והן בשל העומס הרגשי שעומד מאחוריה.

מר שפירא- היו"ר:

ששששש.

מר אבו שחאדה:

במיוחד בשל מקרה הרצח האחרון בעיר בו נרצח אחד מהמנהיגים החשובים בעיר לאור יום- שייח מוחמד אבו נג'ם .

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

19 -

עיריית תֿלאביב-יפו

התלבטות שמאחוריה עומדת השאלה איך ניתן להסביר את המציאות בקרב החברה הערבית ביפו בכדי לשכנע את העירייה לקחת יוזמה במציאת פתרונות בהתמודדות עם תופעת האלימות בחברה הערבית.

איך אפשר להסביר לא רק את העדר הבטחון האישי אלא התפרקותה של הקהילה. אותם משפחות ערביות שעברו את השנים הקשות של יפו בזמן ואחרי הזנחה ממסדית, וכנגד כל הסיכויים הצלחנו לבנות קהילה לתפארת. אך דווקא בשנים האחרונות אנחנו עדים להתחזקות התופעה בה צעירות וצעירים, הקהילה הערבית ביפו, החלו לעזוב את העיר, לא רק בגלל יוקר המחייה אלא בגלל היעדר האמונה שמשפחה ערבייה יכולה לגדל משפחה באופן בטוח ביפו. כי הרי במשך שלושה העשורים האחרונים תופעת הפשיעה המאורגנת התחזקה בעיר עד לכדי שאין משפחה אשר לא איבדה בן או בת למקרי רצח. ככה שחשוב לציין שתופעה זו אינה חדשה אלא מדובר בתהליך שרק החריף לנקודה בה התושבים לא יכולים עוד.

אוכל לעמוד פה ולתת הסברים, אך הדברים הידרדרו למצב בו קיבלנו את המציאות הזו כדבר נורמלי. אך לפני, לדעתי חשוב להכיר את המספרים, אותם מספרים שמייצגים את האבסורדיות של המציאות בה אנחנו חיים.

מכובדי הנכבדים, הקהילה ביפו מונה פחות מ

פילוח ונוציא מתוך המשוואה את הילדים, את הקשישים ואלו הרשומים בעיר אשר לא מתגוררים בה, נמצא שמספר זה הינו עוד יותר זעיר. עם זאת נוצרה שגרה בה מידי שנה בממוצע ביפו יש בין שלושה לארבעה מקרי רצח.

ובכדי להבין לעומק את הנתון הזה, הסטטיסטיקה לגבי תל-אביב הינה שלכל מאה אלף איש יש חמישה מקרי רצח. כלומר, למרות שאנחנו

20%

נתון נוסף הוא שמרבית החברה הערבית גרים בסה"כ בשתי שכונות. בין רחוב שדרות ירושלים שכונת אל נוזהא, לרחוב קדם, שכונת אל עג'מי. עם זאת, מרתק לראות כיצד במרחקים של כמה קילומטרים בודדים את ההבדלים ברמת הביטחון האישי בין אלו שמתגוררים ברחוב רוטשילד לבין אלו שגרים ברחוב יפת.

מכובדי, איני פה בכדי להאשים, ולמען האמת איני מעוניין במאבקים פוליטיים. כי המציאות ביפו היא שהגענו לנקודה בה דמנו מותר. דמו של כל מנהיג, מנהלת בית ספר ואיש דת וכל אזרח מותר ואין מי שיגן עלינו. ואין מילים שיכולים לתאר את ההרגשה בו אנו מסתכלים על איך הקהילה שלנו מתפרקת ואין ביכולתנו לעשות דבר.

כפי שאין מילים שיכולות לתאר כיצד בתוך הקהילה הערבית זה הפך להיות נורמטיבי שאיבדנו חברים ובני משפחה חפים מפשע. איך לתאר את מקרי שבני גילי עברנו בעיר כאות שגרה, או אפילו לתאר את הלחץ המתמיד של האמהות שלנו, שמתקשרות אלינו באמצע הלילה כל פעם שהן שומעות יריות ורוצות לוודא שהבן שלהם לא נרצח בטעות.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

20 -

עיריית תֿלאביב-יפו

אך גם אין מילים לתאר את הציניות שנשמעת , שמאשימה את הקהילה הערבית למצב בו אנו נמצאים, ואף מפצירים בנו לקחת את החוק לידיים. ציניות שמסרבת להבין את האחריות של המדינה כלפינו בלי קשר לזהותנו או עמדתנו הפוליטיות. ציניות שמתעלמת מעמוד תווך של המדינה המודרנית במחויבותה לשלום וביטחון אזרחיה, מחויבות שאינה מותנית בדבר. שלא יהיה ספק בעניין, אני מתנגד בכל תוקף שתושבים ייקחו את החוק לידיים.

אבל אני לא מקבל את הטענה שחוזרת על עצמה גם בערוצי התקשורת, שהמדינה צריכה לעשות משהו בנדון כי זה יגלוש לחברה היהודית. חברי, עם כל הכבוד, ישנה מחויבות מוסרית לחברה הערבית בשל עצמה ואין שום צורך בהצדקה שזה יכול להשפיע על היהודים.

הלוואי ויכולתי לעמוד פה ולהגיד לכם מה הדבר שצריך לעשות בכדי לחזק את תחושת הביטחון האישי של התושבות והתושבים ביפו. לצערי אנחנו עדיין לא שם. ועוד לפני שמתקבלות החלטות בירוקרטיות, אני עומד פה היום בבקשה שתשמעו ותכירו בעוול שנגרם לחברה הערבית. כיצד חברה שלמה עוברת טראומה אחר טראומה במשך עשורים ואף אחד לא עושה דבר בעניין, ולא עוצרים לשאול האם יש פה משהו לא הגיוני.

המדינה נכשלה כשלון חרוץ בכל הנוגע לאלימות בחברה הערבית מהצפון לדרום, ובמקום להכיר בהשלכות הפשיעה והאלימות על החברה הערבית עדיין נצמדים באותם תפיסות עולם שמאמינות שניתן לפתור זאת בעוד תחנת משטרה ועוד כוח, ומסרבים להבין את החשיבות בבניית אמון הדדי בינם לבין החברה הערבית, כי רק ככה ניתן לקדם פתרונות לבטחון, בטחון אישי בכל העיר.

לשם כך ארצה להציע שהגיע הזמן שהעירייה תרים את הכפפה ותפעל איפה שהמדינה נכשלה, ולא עם עוד אכיפה ודוחות אלא בכדי לקדם תפיסה אחרת בה עיריית תל-אביב יפו מתחילה לחשוב באופן יותר הוליסטי ומשלים על השלכות הפשיעה בחברה הערבית, ואף פועלת במישורים הרגשיים, החינוכיים וניצול הכלים העירוניים בכדי להציג מודל יותר טוב מזה הקיים שפועל לשיקום החברה הערבית.

אבקש שנתחיל לשנות את הטרמינולוגיה ודפוסי החשיבה כלפי החברה הערבית, ונשמע מאותם מנהיגות ומנהיגים, מנהלי בתי ספר ואנשי דת על הדרכים שלמרות החילוקי דעות בינינו נוכל לקדם מרחב יותר בטוח.

אני מבין שהדבר יקח זמן, אך עדיין, עצם הצהרת הכוונות וניצול המשאבים הקיימים ישדר לחברה הערבית שאנחנו לא שקופים, וכן, יש מי שמאמין שמגיע לנו לחיות בבטחון.

לשם כך ארצה להציע קיום דיון בהנהלת העירייה בהקדם האפשרי סביב הנושא, ובחינת דרכים בהן העירייה כן יכולה לתרום, והקהילה כן יכולה לשתף פעולה בבניית מציאות יותר טובה.

תודה.

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה עבד, נושא בהחלט חשוב.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

21 -

עיריית תֿלאביב-יפו

אדוני ראש העיר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כבוד היו"ר, חברי מועצה.

אני חושב ששמענו כאן מחבר המועצה ,הוא קריאת השכמה לכולנו. הנושא הזה מעסיק אותי ואני מודה שנכשלתי , או שנכשלנו. למרות השקעות עתק והתייחסות לא הצלחנו להביא לידי כך שביפו נצליח להגיע למצב שבו יש בטחון אישי, כפי שעבד הביע את זה בצורה כל כך נרגשת.

הנושא הזה הוא נושא מורכב והוא מחייב פעולת רוחב, הוא לא יכול להיפתר בדרך אחת-לא רק על ידי משטרה ולא רק על ידי חינוך, לא רק על ידי, זה קשור גם לכלכלה וגם לדברים אחרים, ולמבנה חברתי ועוד

הרצח האחרון קרה ברחוב שבו אדם נורמטיבי לחלוטין יצא החוצה ופשוט נורה למוות. ושיחות שהיו לי עם עבד הביאו אותנו כבר עכשיו להתחלה של שיח בנושא הזה, ואנחנו נכין תכנית מסודרת שתגיע לוועדת הנהלה, מתוך כוונה להשקיע משאבים. אני בעצמי כבר ניהלתי שיחות אישיות עם חלק ממנהיגות מקומית ביפו, אני מקיים בשבוע הבא, אולי עוד השבוע, עם עוד קבוצה של מנהיגות מקומית. לא אגיד שזה הולך בקלות, רובם מפחדים לדבר, הדבר מאוד מורכב, אבל אני מאוד מקווה שאני אוכל לעמוד בעוד שנה שנתיים במועצה פה ולהגיד שעשינו משהו. כי אני מתכוון שכולנו נשנס מותניים ונעשה כמיטב יכולתנו כדי שבחורים צעירים כמו עבד ירגישו יותר טוב במדינה שלנו ובעיר שלנו.

תודה רבה.

מר שפירא- היו"ר:

תמתין כאן אדוני ראש העיר. אדוני ראש העיר, רון,

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה?

מר שפירא- היו"ר:

תמתין כבר, אתה כבר מתחיל עוד פעם.

אני מציע שנעביר את זה בהתאם לבקשה- לוועדת הנהלה.

האם מישהו מתנגד? נמנע.

אז פה אחד החלטנו להעביר.

החלטה: ההצעה לסדר היום מועברת לוועדת ההנהלה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

22 -

עיריית תֿלאביב-יפו

. דברי ראש העירייה:311

מר שפירא- היו"ר

אדוני, דברי ראש העיר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

יו"ר המועצה, חברות וחברי מועצה נכבדים:

קורונה בעיר:

רמות התחלואה גבוהות ומסוכנות. אני לא אפידמיולוג , לכן אינני מתיימר לספר לכם על מקדמי ההידבקות, על מוטציות, על מספרי חולים קשים או קריטיים, על העלייה בשיעורי חולים צעירים, על סיבוכים של המחלה או על השפעות בריאותיות ארוכות טווח. קטונתי. אני יודע רק לומר דבר

אחד פשוט: כל תקוותנו לחזרה לשגרה ושיקום הנזקים - תלוי בהתחסנות המונית. התחסנות של

אנשים, של בני העיר הזאת, של עובדי העירייה הזאת, של מורים, של סייעות. לכן אני קורא לכולן וכולם – א. לכו להתחסן! וב. תתחילו לעקם פרצוף למי שלא התחסן. לדאבוני, ואני אומר את זה בגלוי, מדינת ישראל היתה צריכה לחוקק חוק ראשי שאומר שכל אחד חייב להתחסן נקודה. כדי להגן על עצמנו אין ברירה. היה פעם חוק כזה במדינת ישראל. מבחינתי כרגע הדבר הזה הוא משימה עירונית ואנו פועלים לקידומה ונפעל עוד יותר.

הקמנו את מרכז החיסונים לקהילה הזרה בנווה שאנן. המרכז הוקם בשיתוף עם בית החולים איכילוב לטובת מבקשי מקלט ומהגרי עבודה מגיל

אלא רק דרכון או ויזה. במקביל אנחנו פועלים להגברת המודעות בקהילת הזרים והבאתם 800-למתחם – מאמץ שבינתיים מוכיח את עצמו. רק היום נדמה לי התחסנו איזה בנוסף, עוד השבוע יצאו לדרך ניידות חיסונים שיחנו בנקודות אסטרטגיות: בשכונות אדומות. אני לא אוהב את המילה אסטרטגיות, אני לא יודע איך היא נכנסת לדברים שלי. זה יכול להיות טקטי? לא אסטרטגי? זהו.

שיחנו בנקודות מסוימות בעיר, בשכונות אדומות, במרכזי תעסוקה, בכיכרות הומים וכיו"ב'. כבר מחר יגיעו הניידות ליפו ולקריית שלום ואפילו יחלקו גם מתנות טעימות למתחסנים מחזיקי כרטיס דיגיתל – שבאותה הזדמנות מחזקות גם את העסקים המקומיים.

כל אלו מתווספים למרכז החיסונים הענק שפועל בכיכר רבין, לשירות כלל האוכלוסייה.

מערכת החינוך:

קוראים לזה נפתחה? אני לא יכול לקרוא לזה פתיחה אבל אני יכול לקרוא לזה בלגן. אבל בכל זאת, בהתאם להנחיות משרד הבריאות: ברובעים כתומים ואדומים נפתחו הגנים בקבוצות של עד

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

23 -

עיריית תֿלאביב-יפו

עשרה באוויר הפתוח, לשישה ימים בשבוע ללא צהרונים. בבתי הספר הלימודים נמשכים באופן מקוון, ובנוסף נערכים מפגשים במרחבים פתוחים בקבוצות של עד עשרה.

ברובעים צהובים נפתחו הגנים לשישה ימים בשבוע, כולל צהרונים וללא מגבלת קפסולות;

וכיתות א׳-ב׳ נפתחו בכיתות אורגניות מלאות, כולל צהרונים, לחמישה ימים בשבוע; כיתות ג׳-ד׳

נפתחו בקפסולות של עד

והבגרויות. בכיתות ה׳-י׳ המתכונת נותרה זהה לזו של הרובעים הכתומים והאדומים.

החינוך המיוחד ומסגרות הילדים והנוער בסיכון ממשיכות לפעול ברצף כרגיל.

מי שחושב שאפשר ככה לנהל מערכת חינוך טועה. המנהלים לא מצליחים לעמוד בקצב ההוראות שהם מקבלים.

ברווחה ושירותים חברתיים :

נמשכת פעולתם של מרכזי מיצוי הזכויות העירוניים. המרכזים ממוקמים בכל רחבי העיר ומסייעים לתושבי העיר למצות את זכויותיהם בתחומים רבים ומגוונים, והיום, דרך אגב, יש הרבה מאוד אנשים כאלה, ולא מדובר רק בסיוע למעגל "לקוחות הרווחה המסורתיים", כי אם בסיוע גם לתושבים שפוטרו או הוצאו לחל"ת, שנקלעו למשברים ולחובות או לקשיי דיור, ומספרם הולך וגדל.

ולצדם פועל מרכז הזדמנות, המספק שירותי ייעוץ והכוונה תעסוקתית לתושבי העיר בגילאי עד

פותחו ערוצי מענה ושירותים ייעודיים לאוכלוסיית "מפוטרי הקורונה", ביניהם שירות לצעירים בשיתוף מרכזי הצעירים, סדנאות ייעודיות למעבר משכירות לעצמאות ולהיפך .

תמיכה בעסקים המקומיים :

קופסאות לביתם מקבלים הרוכשים התושבים שבמסגרתו "הקופסה" מיזם תאוצה תופס עמוסות הפתעות בצירוף קישור לסדנא מקוונת משלימה. מעל עכשיו למיזם, ובין היתר בזכות הקמפיין המדובר בהשתתפות השף אייל שני - ההזמנות הן "סולד אאוט" תוך דקות ספורות בלבד מרגע פרסום הקופסאות.

לאור הפופולריות הרבה של ארגזי הפלסטיק שלנו ,המשמשים לישיבה במרחב הציבורי, רכשה עיריית תל אביב-יפו מעל

למעלה מ

קפה באיסוף עצמי. עסקי מזון נוספים המעוניינים בהצבת ארגזי ישיבה בסמוך אליהם מוזמנים לפנות לעירייה.

מה זה היה?

מר שפירא- היו"ר:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

24 -

עיריית תֿלאביב-יפו

אפצ'י.

ק ר י א ו ת

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

והנה כבר כתבתי מראש- סדר ציבורי וביטחון אישי ביפו.

שבועיים חלפו מאז הרצח של רו"ח ופעיל בולט- אבו נג'ם. ואת הדברים כבר אמרתי, אני לא אכנס עוד פעם לעניין הזה.

במהלך ינואר נרשמו ביפו

באמת הכנסנו לשם את סל"ע ואת המשטרה ועוד

רבותי ,אנחנו עכשיו מדברים על הארכת ימי הלימודים, נראה מה אנחנו יכולים לעשות.

בהזדמנות זאת אני מנצל את הבמה כדי לאחל הצלחה למפקד המחוז החדש. יש לנו מפקד מחוז חדש - עמיחי אשד – הוא החליף את הממ"ז היוצא דוד ביתן. אני רוצה להגיד מילה אחת לגבי דוד ביתן, הממ"ז שעזב אותנו, שהיה איש עבודה, איש נבון, שקט, מאוזן, שעבדנו אתו בשיתוף פעולה ברמות שלא הכרתי בעבר, ובאמת מגיע לו הרבה הערכה מכולנו על העבודה המסורה שהוא עשה. לא שלא היו תקלות ולא שלא היה, אבל הנכונות להקשיב, לשנות מדיניות, להסיט מאמצים- היה דבר מאוד מיוחד.

הממ"ז החדש- עמיחי אשד שמחליף אותו, הוא בן אדם שאין לו שום נסיון בתל-אביב בעבר, ויש לזה חסרונות ויש לזה גם יתרונות. נראה איך יהיה, אני אפגש אתו בכבוד. בכל אופן אנחנו נשתדל מאוד לעבוד בשיתוף פעולה כמו שהיה.

רבותי:

הוועדה המקומית אישרה לאחרונה שתי תכניות להתחדשות עירונית בשכונת יפו ג' ובכפר שלם.

אלו הם פרוייקטים משמעותיים שכוללים הקמת כ

מודל חדשני שלפיו העירייה – באמצעות "עזרה וביצרון" –היא שמארגנת את הדיירים, היא שמתכננת את התב"ע, מביאה לאישורה והיזם מבצע. יתרה מכך, הם מבוצעים במתכונת

יצירתיות במיוחד: התכנית ברחוב יפת ביפו ג' היא במתכונת חדשה, שאני כבר הרבה שנים מבקש

שתקרה, והיא לא פינוי- בינוי אלא בינוי-פינוי-בינוי. כלומר, קודם כל בונים בניין, אליו מעבירים 3 -את הדיירים, והם את התקופה של

במיוחד לאנשים מבוגרים שאומרים- אנחנו לא רוצים עכשיו לנו. לכן, התכנית ברחוב יפת-קודם כל נבנה המגדל שאליו יוכלו לעבור הדיירים הוותיקים, לאחר מכן ייהרסו הבניינים הקיימים, ואז מוקמים בניינים חדשים התכנית הזאת, מכיוון שהיא תכנית כללית על אזור מסוים, מקצה שטח למבני ציבור, דירות לדיור בר השגה, שטחי מסחר וחניה תת קרקעית. הפרויקט ברחוב מעפילי אגוז בכפר שלם יבוצע בשילוב עיבוי-בינוי ופינוי-בינוי, זאת בניין אחד יחוזק, ישופץ ויורחב, והבניין השני ייהרס ובמקומו יוקם חדש. אומרת שני הדברים:

שני הפרויקטים תואמים את מסמך המדיניות החדש שאישרנו ואני גאה ומברך על הגישה המשלבת בין כלים שונים להתחדשות עירונית תחת קו כחול אחד, בתוך אזור מסוים אחד.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

25 -

עיריית תֿלאביב-יפו

רבותי, קודם כל אני רוצה לבשר לכם שעכשיו, כשאנחנו מנתחים את שנת לא כל כך עוזבים את העיר למרות כל מיני הספדים שעשו לעיר שלנו.

"מגדל בפרויקט מוזל להשכרה במחיר דירות 48 להגרלת ההרשמה נפתחה שעבר בשבוע הצעירים" ברחוב מנחם בגין. בזכותכם, חברות וחברי מועצת העיר, הוקלו תנאי הסף כך שעוד צעירים מורשים להתמודד.

הקריטריונים משקפים שיקולי מדיניות ובראשם עידוד יחידים וזוגות צעירים להשתקע בעיר במגורים יציבים ולאורך זמן. זה נדבך נוסף בתחום הדיור בר ההשגה שאנחנו מובילים, מתוך הבנה שיש לאפשר לאוכלוסיות אלו להישאר בעיר חרף יוקר הדיור.

בשעה טובה נפתח החודש "ולנברג

הצעירים הפזורים בעיר: מזא"ה

עירונית". בחודשים האחרונים יחידת הצעירים העירונית עושה מאמצים רבים על מנת לייצר מענה לקושי אליו נקלעו צעירים בעקבות הקורונה, בעיקר בנושאים כלכליים, רגשיים. אנחנו כל הזמן חוזרים על הנושא-קשיים כלכליים, זה וזה, זה כל כך נכון וזה כל כך אמיתי כשנפגשים עם הבעיות בעצמם, זה אחרת נשמע מן מנטרה כזאת שכולם חוזרים עליהן, עד שפוגשים את הבעיות בעיניים ורואים את האנשים שנפלו, אנשים שפתאום חווים. אתם יודעים כמה צעירים מגיעים היום לבעיות של אכילה? איך קוראים להרזיה הזאת? אנורקסיה. זה תופעה מדהימה שקורית פשוט, אתה לא יכול להבין. אנשים נמצאים בבית, בן משפחה פתאום מפסיק לאכול והמשפחה עומדת חסרת אונים. אתם יודעים כמה עולה טיפול באנורקסיה? זה תופעות שאני כל פעם מחדש, כשאני עומד מולן.

אנחנו מתעסקים גם בנושא התעסוקה ומשתדלים לעסוק בנושא של להחזיר צעירים לתעסוקה, ואפילו התקיים שבוע תעסוקה וירטואלי, בו לקחו חלק אלפי תושבים.

מאמצינו בתחום הצעירים בעיר כנראה משתלמים: ערכנו בדיקה מעמיקה באמצעות המרכז העירוני למחקר כלכלי-חברתי ואגף חיובי ארנונה ומצאנו שבניגוד לכל מידע הלא מבוסס שפורסם לאחרונה – תל אביב-יפו ממשיכה למשוך אליה צעירים גם בעידן הנוכחי. בחנו את נתוני כניסת ועזיבת צעירים לפי חתך גילאים וגילינו שבמאזן הסופי, ב מאשר עזבו אותה. נכון שהעלייה היא קצת יותר קטנה מאשר היתה בשנה שעברה, אבל עדיין הגידול במספר הצעירים נמשך.

שיפור פני העיר והמרחב הציבורי:

סיימנו את עבודות הפיתוח של מתחם המשחקים בפארק המסילה, מאוד ממליץ ללכת לראות;

השלמנו את חידוש גן אסא קדמוני בכפר שלם , הכנסנו שיפורים במרכז המסחרי ברחוב ברודצקי.

בכל פרוייקט כזה אנחנו מקפידים על היבטי נגישות ובטיחות; שימושים רב-גילאיים: עידוד כושר והליכה; הצללה; שתילת עצים וכיו"ב. הכל תוך שיתוף ציבור.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

26 -

עיריית תֿלאביב-יפו

הפכנו את מדרחוב נחלת בנימין ל"מוזיאון רחוב": אמני גרפיטי הוזמנו להפוך את ריהוט הרחוב ליצירות אמנות. מציע לכם להשתתף בסיורי דיגיתל שאנחנו עורכים במקום, כי כיאה למוזיאון -

בעוד כמה חודשים התערוכה תתחלף בחדשה. ככה זה דינו של גרפיטי, הוא מתחלף.

בחודש ינואר הסתיימה סלילת שבילי אופניים ברחובות בן יהודה, יורדי הסירה וארלוזורוב.

החלה סלילת השביל ברחוב דיזנגוף במקטע שבין הכיכר עד שדרות בן גוריון. גורם הרבה סבל, הרבה טינה, הרבה קשיים עם עסקים ותושבים, כל העבודות, ואנחנו למרות זה ממשיכים. אנחנו נמצאים בקשר רצוף עם התושבים ובעלי העסקים- להקל עד כמה שניתן בתקופת העבודות, לקצר אותן עד כמה שאפשר ולאפשר את המשך הפעילות.

למרות משבר הקורונה, גם בתחום הספורט "תל אביב-יפו לא מפסיקה". בחודש פברואר

מתקיימים שני אירועים מאוד משמעותיים בתחום הספורט:

האחד הוא תחרות הג'ודו הבינלאומית והיוקרתית "גראנד-סלאם" מגיעה בפעם הראשונה לישראל ותתקיים אצלנו בעיר, נדמה לי שזה מתחיל ביום חמישי הקרוב לחמישי-שישי-שבת.

ודרך אגב, משתתף בה,

מר לדיאנסקי:

האיראני.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

האיראני שברח, כן.

בתחרות משתתפים האלופים והאלופות הישראלים לצד

בעולם, שיגיעו מכ

ממשלת ישראל על מנת להחריג את הגעתם לנתב"ג. אז הצלחנו, מה שנקרא.

מרתון סמסונג תל אביב הולך להיות ביום שישי הקרוב, בגרסה הדיגיטלית: "רצים כולם יחד וכל אחד לחוד". באירוע צפויים לקחת

.עד כה נרשמו רצים מ

רחבי העיר – זרקו מילה טובה לעידוד!

יש לנו בעיר ארבעה, ארבעה שערים, שבמידה ואנשים רוצים להתחיל בשערים אמיתיים את המרוץ, הם יכולים לבוא אל השערים ששמנו אותם בעיר, בכל מיני פינות בעיר. זה באמת יצירתי-אני מוכרח לומר- הסיפור הזה.

חנכנו את שירות "סטודיו דרום": הרכבנו מערכת שעות עשירה ומגוונת של אימוני ספורט ותנועה אונליין. המערכת מציעה מגוון אימונים עם המדריכות והמדריכים האהובים ביותר בעיר.

המדריכים המפורסמים ביותר בעיר, בואו נגיד את זה ככה. המדריכים חוזרים לעבודה והתושבים חוזרים לכושר.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

27 -

עיריית תֿלאביב-יפו

תגידי- זה סיפריות או ספריות? סיפריות.

גם הספריות לא מפסיקות. בשבוע שעבר נפתחו כל

משאילים בחלל בכל רגע נתון. ושב לפעילות שירות ה"ספר בטייק אווי" שהיה מאד פופולרי לפני הסגר. זאת בנוסף למיזם "ספר עד הבית" שממשיך להביא ספרים לתושבים המרותקים לביתם מחמת נכות או גיל.

אתם מוזמנים להשתתף ביוזמה "תרבות בימי קורונה" - תכנית ראיונות עם מנהלי התרבות בעיר.

הראיונות ישודרו בזום במהלך פברואר והם יאפשרו לכם כניסה אל מאחורי הקלעים של עולם התרבות בשנה האחרונה.

היה לי השבוע, לפני שבוע מפגש עם מנהלי מוסדות התרבות, ואני מוכרח לומר שזה לא פשוט להחזיר את התיאטרונים והתזמורות לעבודה. כולם חושבים שזה מהיום למחר, זה יקח הרבה מאוד זמן להחזיר אותם. צריך גם לזכור שברגע שאתה מחזיר אנשים לעבודה, מאותו רגע, אחר כך, אם מכריזים שבועיים אחרי זה סגר, אז הם כבר לא יכולים להישלח פעם נוספת לחל"ת. ולכן החזרה האמיתית, כשאתה מסתכל מתי יכולים לחזור- אם מחר בבוקר יגידו פותחים את מוסדות התרבות, אז אירועים בברבי יכולים לקרות מחר, ופה אפשר לקרוא לאביב גפן שיופיע מול מספר נתון של אנשים, את זה אפשר לעשות, אבל המוסדות הממוסדים יוכלו לחזור כנראה רק אחרי פסח. כי יש הרבה, החודשים האלה הם מועדים של חגים ושל אירועים ושל כל מיני דברים , פסח.

אז לכן זה לא פשוט. מצאתי אנשים שכבר באים ואומרים, אחרי כל מה שהם חוו בשנה האחרונה שבהם כל פעם אמרו להם-זה ייפתח וייפתח כזה, ויכול להיות ככה ויכול להיות ככה. אנשים שאיבדו אמון במערכת בצורה קיצונית ולכן אומרים: חבר'ה עזבו אותנו, תפתחו אז אנחנו נפתח, אנחנו אין לנו כוח יותר, ככה זה בגדול, לחטוף כל הזמן.

ואת פורים נציין בצניעות, אבל אנחנו לא מוותרים על פרויקט החמוד הזה שנקרא "פרגן לשכן".

משלוח מנות לתוך בתים בין השכנים . הוא יוצא לדרכו בפעם החמישית- הפרויקט הזה, הפעם הוא יותר רלוונטי דווקא. חיזוק הקשר עם השכנים הוא משימה קהילתית וחברתית ממעלה ראשונה. והשנה בתמיכה בעסקים יזמנו גם מתכונת נוספת של עסקים שיציעו אלפי מארזי קרטון לתושבים שמצדם יוכלו לפרגן לעסקים ברכישות בבתי העסק.

אז אני מקווה שבאמת יהיה חג שמח לכולנו. משנכנס אדר מרבים בשמחה, אז מעכשיו אנחנו שמחים.

תודה רבה.

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה אדוני ראש העיר.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

28 -

עיריית תֿלאביב-יפו

312

מר שפירא- היו"ר

אנחנו עוברים לסעיף

מוריה.

גב' שלומות:

אני מסירה.

מר שפירא- היו"ר:

. OKאת מסירה

אני לא משתתף בהצבעה.

יש מישהו שמתנגד לפרוטוקול ועדת נכסים?

מישהו נמנע

מי בעד?

מר לדיאנסקי:

מה אנחנו מצביעים?

מר שפירא- היו"ר:

נכסים. פרוטוקול ועדת.

מאיה.

20

כן. תודה

ה צ ב ע ה

בעד

נגד- אין

נמנעים

1

החלטה: פרוטוקול ועדת נכסים מס

המועצה החליטה ברוב של

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

29 -

עיריית תֿלאביב-יפו

מתאריך

נספח א'))

313

מר שפירא- היו"ר

אנחנו עוברים לסעיף

מישהו מתנגד?

מישהו נמנע?

עבר פה אחד.

החלטה: חוק עזר לתל אביב-יפו (מניעת רעש)(תיקון), התש"ף

1 ולפי סעיףהמועצה החליטה בתוקף סמכותה לפי סעיף 2 , להתקין חוק עזר זה 2 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א חוק עזר לתל אביב-יפו (מניעת רעש)(תיקון), התש"ף 3 (להלן: "חוק העזר"), בסעיףבחוק עזר לתל אביב-יפו (מניעת רעש), התשמ"ג1 תיקון סעיף 4

במקום .1

במקום המילים "ובימי מנוחה" יבוא: "והחל משעתיים לפני כניסת יום .2 מנוחה ועד ל

בסעיף 2 תיקון סעיף

כניסת יום מנוחה ועד ל

דברי הסבר

1 דיני מדינת ישראל (נוסח חדש

2 ס"ח התשכ"א, עמ

3 ק"ת-חש"ם, התשמ"ג, עמ

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

30 -

עיריית תֿלאביב-יפו

סעיף

השעות

על מנת לשפר ולהבטיח את איכות חייהם של התושבים בימי חול בשעות הערב, מוצע להחיל את האיסור לבצע עבודות תיקונים ושיפוצים באזור מגורים החל מהשעה 22:00

סעיף

"בימי חול בין השעות

הגדרת "ימי מנוחה" בחוק העזר, המפנה לימים שנקבעו בסעיף והמשפט, מתייחסת ל"שבת ומועדי ישראל" ואיננה כוללת כל התייחסות ליום שישי. פירוש הדבר כי יום שישי כמוהו כיום חול (שיפוצים עד

על מנת לשפר ולהבטיח את איכות חייהם של התושבים ביום שישי (הוא ערב יום המנוחה), אישרה ועדת ההנהלה ביום

מפגעים), ולאסור את הפעילות "בין השעות

המנוחה". עתה, ועל יסוד המלצת מהנדס העירייה, מוצע לאסור את עבודות הבניה כבר החל משעתיים לפני כניסת ערב יום המנוחה.

2020 314

מר שפירא- היו"ר

חוק עזר לתל-אביב – יפו (מניעת רעש) (תיקון

אדוני ראש העיר, אתה רוצה לומר משהו?

אני קורא לך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

החוק הזה, חוק העזר הזה שעולה פה, הוא תוצאה של עבודה שבוצעה במשך שנים כדי להסדיר את הנושא של עבודה עם מפוחי עלים, נושא שהטריד ומטריד עד היום את תושבי העיר הזאת.

החוק הזה מגביל את השימוש אך ורק במפוחי עלים חשמליים, אוסר על שימוש במפוחים עם מנועים של בנזין, אלה שעושים את הרעש. וחוק העזר שמופיע מיד אחריו הוא בעצם חוק העזר שמקנה את הסמכות החוקית והמשפטית לתת קנסות על השימוש במפוחים, דבר שלא היה לנו.

כלומר, החוק הזה משפר בצורה דרמטית את כל הנושא של שימוש במפוחים, נושא של רעש ובעיות אקולוגיות במרחב הציבורי בעיר.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

31 -

עיריית תֿלאביב-יפו

בהמשך, אנחנו נצטרך לשבת ולהכין גם נהלים מסודרים- מתי, כמה ולמה וכן הלאה, וגם להקפיד שאמנם השימוש במפוחי עלים הרועשים האלה. היום למשל הלכתי בהליכת בוקר ובאחד הבתים עמד בחוץ, השעה היתה

מר לדיאנסקי:

שם מותר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה?

מר שפירא- היו"ר:

שמה מותר, הוא אומר.

מר לדיאנסקי:

שם מותר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ועמד שמה מישהו שעשה עם המפוח הזה, זה באמת רעש נוראי.

בכל אופן, זה החוק הזה שעומד כאן, והיה חשוב לי להגיד שהוא הישג גדול בעניין הזה של הקטנת רעש ומניעת זיהום.

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה אדוני ראש העיר.

יש מישהו שמתנגד?

מישהו שנמנע?

אתה מתנגד?

מישהו נמנע?

מי בעד, נא להרים את היד.

אז

עבר.

ה צ ב ע ה

בעד

נגד

נמנעים-אין

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

32 -

עיריית תֿלאביב-יפו

החלטה: חוק עזר לתל-אביב – יפו (מניעת רעש) (תיקון

1 (להלן - הפקודההמועצה החליטה בתוקף סמכותה לפי סעיפים 2 2 ולפי סעיף

2020 חוק עזר לתל-אביב – יפו (מניעת רעש) (תיקון

33 בחוק עזר לתל אביב-יפו (מניעת רעש), התשמ"ג

6 .1 הוספת

סעיף

6

6

באזור מגורים, למעט שימוש במפוח עלים חשמלי בימים שאינם ימי"מפוחי 08:30-מנוחה, בין השעותעלים

16:00-בין השעות

לעניין סעיף זה -

מכשיר ממונע המשמש לאיסוף עלים, "מפוח עלים" לניקוי רחובות, חצרות וכיוצא באלה, - באמצעות נשיפה של אוויר;

מפוח עלים הפועל בעזרת מנוע חשמלי עם

סוללה נטענת נתיקה". "מפוח עלים

חשמלי" -

דברי הסבר

בשנת

איסור גורף על הפעלה של מפוח עלים הגורם לרעש באזור מגורים.

מאז התיקון ועד היום חלו התפתחויות בשוק מפוחי העלים, כך שכיום קיימים מפוחי עלים חשמליים, שקטים יותר, המאפשרים שימוש ראוי וסביר גם באזורי מגורים.

1. דיני מדינת ישראל, נוסח חדש

2 ספר החוקים תשכ"א מס

3 ק"ת חש"ם

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

33 -

עיריית תֿלאביב-יפו

התיקון המוצע בחוק העזר נועד לאפשר הפעלתו של מפוח עלים חשמלי באזור מגורים בימים 08:30-שאינם ימי מנוחה, בין השעות

16:00-19:00

315

מר שפירא- היו"ר

צו העיריות (עבירות קנס

מישהו מתנגד?

מישהו נמנע?

עבר פה אחד.

החלטה: צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א

1, בהסכמת שר המשפטיםהמועצה החליטה בתוקף הסמכות לפי סעיף ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לפי סעיף 2 , 1982 –משולב

בתוספת הראשונה לצו העיריות (עבירות קנס), התשל"א .1 יפו, אחרי פרט

.2

טור ג טור ב' טור א'

דרגת קנס הסעיפים חוקי עזר

א' 6 (מניעת אביב-יפו לתל עזר חוק 16

רעש), התשמ"ג

דברי הסבר

סעיף

הגורם לרעש באזור מגורים.

בעקבות הסכמה שהושגה עם המשרד להגנת הסביבה ובד בבד עם תיקונו של חוק העזר לתל אביב-יפו (מניעת רעש), התשמ"ג

1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש עמ

2 ס"ח התשמ"ב, עמ

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

34 -

עיריית תֿלאביב-יפו

(אבחנה בין מפוח עלים הגורם לרעש לבין מפוח עלים חשמלי), מוצע לקבעו כעבירת קנס בגובה 730

316

מר שפירא- היו"ר

פרוטוקול ועדת כספים מס

מישהו מתנגד?

מישהו נמנע?

עבר פה אחד.

החלטה: פרוטוקול ועדת כספים מס

לאשר את פרוטוקול ועדת כספים מס המועצה החליטה

(נספח ב')

317

בן גוריון

מר שפירא- היו"ר:

מינוי נציג העירייה לוועדה הציבורית לפי תמ"א

אנחנו מבקשים למנות את תא"ל במיל' רועי אלקבץ.

מישהו נמנע?

מישהו מתנגד?

עבר פה אחד.

החלטה: מינוי נציג העירייה לוועדה הציבורית לפי תמ"א

המועצה החליטה למנות את תא"ל במיל' רועי אלקבץ לשמש כנציג מטעם עיריית תל-אביב יפו בוועדה הציבורית שהוקמה לפי הוראות פרק ט' לתכנית מתאר ארצית חלקית תמא התעופה בן גוריון.

318

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

35 -

עיריית תֿלאביב-יפו

מר שפירא- היו"ר:

בחירת וועדת רשות.

אני מבקש לצרף לוועדת מבני דת את סגנית ראש העיר אופירה יוחנן וולק, ואת חבר המועצה מר שלמה מסלאווי- כחברי וועדה.

מישהו מתנגד?

מישהו נמנע?

עבר פה אחד.

החלטה: בחירת ועדת רשות- מ א ו ש רת.

המועצה החליטה בתוקף סמכותה בהתאם להוראות סעיפים [

ועדת מבני דת

משה חיים (ש"ס) – יו"ר

איל אקרמן (רוב העיר)

מיטל להבי (מרצ)

לזלי זקס ("חי חילונים ירוקים")

נעם קיעביץ (מאמינים)

אופירה יוחנן וולק (תא

שלמה מסלאווי (גמלאים)

לדיוני הוועדה יזומנו באופן קבוע נציג אגף נכסי העירייה ונציג/י המועצה הדתית

319

מר שפירא- היו"ר

מינויים ושינויים בתאגידים ואיגודים:

מישהו מתנגד?

מישהו נמנע?

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

36 -

עיריית תֿלאביב-יפו

עבר פה אחד.

החלטה: מינויים ושינויים בתאגידים ואיגודים- מ א ו ש ר.

המועצה החליטה מתוקף סמכותה לפי סעיף

תקנות העיריות (נציגי העירייה בתאגיד עירוני), התשס"ו העיריות (נוסח חדש) ובכפוף לאישור הועדה לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונה מטעם עיריה בגוף המנהל של תאגיד עירוני (להלן - ועדת המינויים) בדבר כשירות המועמדים לשמש בתפקיד דירקטור, למנות את נציגי העירייה במועצת המנהלים של התאגידים כמפורט

להלן:

מינויים במועצות המנהלים של התאגידים

המשכן לאמנויות הבמה

מר יהודה לוי מושיוב – נציג ציבור

בניין הקאמרי

מר יהודה לוי מושיוב – נציג ציבור

עזרה ובצרון

גב' חן קראוס – חברת מועצה

מינוי נציג העירייה לאיגוד ערים (אזור דן) (תברואה וסילוק אשפה)

עידן גביש מנהל אגף התברואה , במקומו של ארז ניסים.

320

מר שפירא- היו"ר

אנחנו עושים עכשיו נאומים מהמקום.

אני מבין שרק מיטל ושולה.

גב' קשת:

לא, אני מוותרת.

מר שפירא- היו"ר:

שולה מוותרת.

מיטל בבקשה. ושלי, בסדר גמור.

חברים, אני מזכיר לכם- נאומים מהמקום זה דקה. זה שזה כאן זה לא משנה את הדקה.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

37 -

עיריית תֿלאביב-יפו

גב' להבי:

טוב.

מר שפירא- היו"ר:

לכי על זה.

גב' להבי:

אתה סופר לי דקה?

מר שפירא- היו"ר:

כן.

גב' להבי:

בשבוע שעבר הלך לעולמו בגיל

כיו"ר הכנסת, כשר הפנים והמשטרה בממשלות ישראל וקיבל את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשנ"ח.

אם לא שלמה הלל אני לא הייתי מגיעה לשום דבר. לא להיות אזרח ישראלי, לא לגדול בקיבוץ, לא לשרת בצבא ואחר כך בכנסת. מן הראוי להנציח אותו בכל דרך אפשרית.

אמר לי השבוע חבר הכנסת לשעבר וחברי רן כהן- שאחיו והוא היו חברים במחתרת היהודית שפעלה בעיראק ושהלל היה בין ראשיה.

משפחתי שלי – גם היא חבה רבות להלל, שכן אימי- ילידת עיראק, חוותה את זוועות הפראהוד, ואחיה- גם הוא פעיל במחתרת היהודית- נעצר ונכלא עקב שהיה ציוני. הם וכל המשפחה עלו לארץ במבצע עזרא ונחמיה ואני זכיתי להיוולד בארץ, בארץ ישראל , ולגדול כאן כיהודיה וישראלית.

גם ראש העירייה – רון חולדאי-כתב בפוסט: "איפה ישנם עוד אנשים כמו שלמה הלל, איש ציבור משכמו ומעלה", וגם פרט לגביו: "איש אמיץ היה כשלחם למען הקמת המדינה, כשפעל למען העלאת יהודי עיראק, כמוני, ארצה, וכשנאבק על ביצורה של הדמוקרטיה. איש שתרומתו למדינה לא תסולא בפז. יהי זכרו ברוך.

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה.

גב' להבי:

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

38 -

עיריית תֿלאביב-יפו

מה? נגמר הדקה? אז אני רק,

מר שפירא- היו"ר:

נגמר הרבה מעבר לדקה.

גב' להבי:

משפט אחרון.

נתבקשתי על ידי ח"כ לשעבר רן כהן, מתוקף תפקידי- כיו"ר הפורום המוניציפאלי של מר"צ, לפעול להנצחתו של שלמה הלל בכל הערים שבהם יש נציגי מר"צ, ומעבר לכך.

בכוונתי לעשות בעניין הזה ככל יכולתי כדי להנציח את זכרו ומורשתו של אחד האישים הדגולים שפעלו במדינת ישראל ולמען אזרחיה ולמען הדמוקרטיה.

יהיה זכרו ברוך.

ואני מקווה,

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה.

מר לדיאנסקי:

הוא לא איש מר"צ, הוא איש מפלגת העבודה, תזכירי את זה.

גב' להבי:

מפא"יניק.

מר שפירא- היו"ר:

מיטל תודה.

ק ר י א ו ת

מר שפירא- היו"ר:

שלי בבקשה.

מר גל שרעבי:

הוא פעל במרץ.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

39 -

עיריית תֿלאביב-יפו

מר שפירא- היו"ר:

חברים, חברים לשמור על שקט. סגני ראש העיר.

כן, שלי בבקשה.

גב' דביר:

אהלן,

כמו שאנחנו יודעים וראש העירייה התייחס לזה, הוא אמר: בואו כולנו נעודד התחסנות גלובאלית של תושבים בעיר. אז אני חושבת שהרי אסור לנו חוקית לאכוף חיסונים ואסור לנו לעשות שום פעולה שאוכפת חיסונים, אבל אני קוראת לכולנו כאן לחשוב ולתת רעיונות יצירתיים על איך אפשר לעודד בצורה וולנטרית-עירונית חיסונים.

מה שנעשה , איזשהו סוג של, אני לא יודעת מה, אנחנו כל הזמן מעלים דברים, אבל פעולות וולנטריות שהן לא פעולות של אוכפות אלא להפך, הן פעולות שהן תמריצי חיסונים, בטח בתחום התרבות- לאנשים שהתחסנו ויכולים להביא פנקס, להוכיח חיסונים- פנקס ירוק. זה משהו שהוא אפשרי. זה משהו שאני לא יודעת, אפשר כמובן להעביר את זה, צריך כמובן להעביר את זה ייעוץ משפטי, אבל כל דבר כזה שיעבור ייעוץ משפטי שהוא תמריץ חיובי-אני פשוט מרימה את הכפפה

ואני אומרת לכולנו ביחד: בואו נחשוב על תמריצים חיוביים כאלה.

בבני ברק חילקו טשולנט, אנחנו יכולים לחשוב,

נכון, אז סבבה, זה דוגמא, אבל אפשר לחשוב גם באירועי תרבות, גם בזה, כל דבר שהוא חוקי ומעודד תמריץ חיובי לחיסון-בואו נרים את הכפפה.

תודה.

מר שפירא- היו"ר:

תודה רבה שלי.

חברים, אין עוד נאומים מהמקום.

אני נועל את הישיבה, מועצה מן המניין מס

תודה רבה.

לילה טוב לכולם.

פרוטוקול ישיבות המועצה העשרים ואחת

ישיבה מן המניין מס

מתאריך ג' אדר תשפ"א

40 -

עיריית תֿלאביב-יפו

הישיבה ננעלה בשעה

______________ ______________

מנכ"ל יו"ר

ערכה: גלילה בן חורין, מזכירת המועצה