החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - אפריל 2021

עיר: תל אביב-יפו
קטגוריה: ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך: 05/04/2021
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

ווה

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : כג בניסן תשפא

מספר ערר: | 11:33 / 140021301

מספר ועדה: - 12241

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

המשיב:

נוכחים:

ב"כ המשיב:

העורר:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

ווידסלבסקי אסף עידו מרדכי תעודת זה וה וקו

חשבון לקוח: 10223767

מספר חוזה: 70590

כתובת הנכס: חיי אדם 9

-1 ג ד ד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: נטלי בן דוד

העורר/ת: ווידסלבסקי אסף עידו מרדכי, ווידסלבסקי טובה

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: נטלי בן דוד

פרוטוקול

הנכס הוא נכס בן 3 קומות המסווג כולו כמגורים. המחלוקת היא בשאלה האם יש

לפצל את הנכס למספר נכסים נפרדים כבקשת העורר. לטענתנו שאלת פיצול הנכס למספר נכסים איננה בסמכות ועדת הערר, כפי שנקבע במספר החלטות של ועדת הערר. לגופו של עניין, קיימים טעמים טובים לדחיית הערר: שלא יצא חוטא נשכר (אין היתר בניה למגורים בקומות אלה, ולפיצול) ויעלות הגביה.

אני רוצה להציג את דוח החוקר בערר קודם שהגשתי ששם יש שרטוט של הקומות שם רואים את הדירות. בהיתר בניה כל קומה היא בנפרד. אני מציג היתר בניה.

העירייה עושה איפה ואיפה. ברחוב חפץ חיים 10 שזה ממש לידי זה היה בגיין תעשייתי והוא חולק לדירות. שם העירייה פיצלה את הנכס. פניתי לעירייה וביקשתי שיסבירו לי מה נעשה עם הנכס השני על מנת שאוכל לעשות אותו דבר ולקבל את הפיצול, אבל העירייה לא מסכימה להגיד לי. אני מפנה לתשובה להשגה ששם העירייה כותבת שהיא ראתה את הנכס מפוצל וגם התמונות שצורפו לתשובה לערר, ניתן לראות שמדובר בדירות. על סמך זה נתנו לי סיווג של מגורים.

אני מפנה גם להחלטה של כב' הנשיאה אסתר חיות.

טענת הפליה לא נטענה בכתב הערר וממילא איננה בסמכות הוועדה.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| כג בניסן תשפא

מספר ערר: | 11:33 / 140021301

מספר ועדה: | 12241

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד אהוד פלדמן

העורר: ווידסלבסקי אסף עידו מרדכי

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) מפרט את סמכותה של ועדת הערר. בהתאם לסעיף זה ניתן להגיש השגה וערר בגין 3 טעמים: אזור נכס, סוג הנכס, גודלו או השימוש בו וכן הטענה שאינני מחזיק.

מן ההשגה והערר וכן תשובת המשיב עולה כי המחלוקת בין הצדדים במקרה זה היא בשאלה האם ראוי שהמשיב יישום את הנכס כנכס מפוצל לכמה נכסים קטנים, באופן שכל דירה תקבל מספר נכס נפרד. המשיב מתנגד לפיצול המבוקש מטעמים שונים שפורטו לעיל. העורר טוען שהפיצול מתחייב מהיתר הבניה שניתן לבניין. כך או כך מחלוקת זו אינה נכללת בסעיף 3 לחוק לעיל ומשכך אין בסמכותינו להכריע בה. יש להדגיש שלא מדובר כאן בעניין של פיצול הסיווג של הנכס לכמה סיווגים שונים, שכן אין מחלוקת בין הצדדים שהנכס בכללותו צריך להיות מסווג כנכס למגורים. המחלוקת היא בשאלה האם ניתן לפצל את הנכס לכמה נכסים נפרדים.

עוד נוסיף שאין בסמכות הוועדה לדון גם בטיעונים של אפליה.

בנסיבות אלו אין לנו אלא לדחות את הערר ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 05.04.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדתי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ר: עצציפרינץ רוית חבר: ויינריב א)", כלכלן חבר: עו"ד/פלדמן אהוד

שם הקלדנית: ענת לוי

וזו

תאריך | : ב באייר תשפא

מספר ערר: | 11:52 / 140020401

מספר ועדה: | 12247

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, רו"ח

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת: \

ליף יהושע דרכון שא ליף רהל דרכ ו

חשבון לקוח: 10703908

מספר חוזה: 571095

כתובת הנכס: שדרות ירושלים 140

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: נטלי בן דוד

נוכחים:

העורר/ת: ליף רחל, ליף יהושע - אין נוכחות

יהודה שחר -- נציג העוררים - אין נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: נטלי בן דוד

פרוטוקול

השעה 12:00. אין התייצבות מטעם העוררים רחל ויהושע ליף או מטעם מי שטען שמייצג אותם מר יהודה שחר.

ב"כ המשיב: | אבקש למחוק את הערר.

ועדת ערר לענייני ארגונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| ב באייר תשפא

מספר ערר: | 11:52 / 140020401

מספר ועדה: | 12247

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, רו"ח

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת: ליף יהושע, ליף רחל

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

העולה מהחומר בתיק העורר לא פעל בהתאם להחלטת הוועדה מיום 27/11/2019. אין בתיק יפוי כח מטעם העוררים השוהים בחו"ל.

בנסיבות אלה ולאור דחיות חוזרות ונשנות בתיק ובהעדר התייצבות מטעם העוררים אין סיבה להשאיר את התיק תלוי ועומד בפני הוועדה.

הערר נמחק ואין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב בלבד היום 14.04.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התֶשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

7 --

4 -.,

)/ ז\0/ 2 4 7 0-5 רין

יו"ר: עו"ד קפלן אפו[ת חבה:עו"ד הקן ראובן:יהּודה חבר: ישראלי יעקב, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

תאריך | : ב באייר תשפא

מספר ערר: | 12:02 / 140021942

מספר ועדה: | 12247

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת:

מרכוס רפאל תעודת זהות ש₪₪₪₪ ₪88 טורגמן קלרה נגה תעודת זהות

בן ישי מלכה תעודת זהות קממשמווות

חשבון לקוח: 11120596

מספר חוזה: 1022626

כתובת הנכס: הרצל 89

-נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: נטלי בן דוד

נוכחים:

העורר/ת: מרכוס רפאל

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: נטלי בן דוד

החלטה

החלטתנו מיום 11/11/2020 הורינו לצירופו של מר חיים קרנדזי כצד שלישי לערר.

אין מחלוקת כי השוכר בנכס נפטר ולטענת העורר הוסכם עם בנו של המנוח כי הוא ימשיך להחזיק בנכס עד ליום 30/6/2020. המזכירות ניסתה לזמן את הצד השלישי באמצעות הכתובת שמסר העורר, אולם הדואר חזר.

הועדה אינה מוסמכת לדון בסכסוך מחזיקים ועל אף זאת היא עשתה ניסיון לצרף את בנו של המנוח כצד שלישי לתיק וזאת לפנים משורת הדין בכדי לסייע לעורר בין היתר בשל היותו לא מיוצג.

לשאלתנו השיב העורר כי אין לו כל ידיעה כיצד לאתר את בנו של המנוח היום.

בנסיבות אלו משמדובר בסכסוך מחזיקים ולאור העובדה שהעירייה פעלה בהתאם להודעת סיום חזקה בנכס מיום 1/6/2020 ובהתאם להוראות סעיף 325, 326 לפקודת העיריות לא נוכל להתערב בהחלטת המשיב.

בפני העורר עומדת האפשרות לתביעה אזרחית כנגד בנו של המנוח.

לאור האמור אין מנוס מדחיית הערר.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 14.04.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט צעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנו המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) תשל/ז - 1977 תפורסם"החלטה זו הַאינטרנט של המשיב.

4 י

תּ חבר: עו"ד ההן.ראובן-יהודה חבר: ישראלי יעקב, רו"ח

7 שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לעגייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך :| ז באייר תשפא

מספר ערר: | 09:32 / 140021899

מספרועדה: | 12248

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

המשיב:

בנוכחים:

ב"כ המשיב:

ב"כ העורר:

ב"כ המשיב:

ב"כ העורר:

העורר/ת:

עובדיה יעקב תעודת כב -.

חשבון לקוח: 10833272

מספר חוזה: 993291

כתובת הנכס: לובטקין צביה 25

ע"י ב"כ עו"ד: זבולוני שמואל

-נג ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: מור רוזנבויים

העורר/ת: עובדיה יעקב

ב"כ העורר/ת עו"ד : זבולוני שמואל

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: מור רוזנבויים

פרוטוקול

הערר הוגש ביחס לשני נכסים (600, 584) והטענה היא שיש לסווגם כמגורים.

לאחר שבחנו את טענות העורר ולצרכי פשרה בלבד אנו מוכנים לקבל את העררים ככל שהדבר יתייחס לשנוז 2020 היא השנה ביחס אליה הוגשו ההשגות והעררים.

אני מפנה בעניין זה להשגות שהוגשו.

אנו מבקשים להכיל את הערר גם על שנים עברו שכן החיובים שקיבלנו ביחס לשני [ ו

הנכסים מתייחסים גם לשנים קודמות.

אנו מתנגדים להחלה רטרואקטיבית של ההסדר המוצע על ידינו לעיל שכן הדבר לא נמצא בסמכות ועדת הערר. בנוסף למיטב ידיעתי נכס 600 היה מוחזק ע"י מחזיק אחר עד לשנת 2020. רק בשנת 2020 המשיב ערך ביקורות בנכס בהן עמד על השימוש שנעשה בנכס בעקבות פניות העורר לגבי הסיווג.

הליך בירור החיובים ביחס לנכסים נשוא ערר זה ונכסים נוספים שיש לעורר נמשך מזה זמן לא מבוטל וטרם הסתיים. מבלי להודות בטענות המשיב ומבלי להסכים להם ככל שהדבר נוגע לתקופה שקדמה לשנת 2020 ומבלי לפגוע בזכותו של העורר לטעון כל טענה ביחס לתקופה זו, אנו נקבל את הצעת המשיב ביחס לשנת 2020 שחחיוב של שני הנכסים יהיה תחת סיווג של מגורים.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך | : זבאייר תשפא

מספר ערר: | 09:32 / 140021899

מספר ועדה: | 12248

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת: עובדיה יעקב

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

הוועדה מברכת את הצדדים על כך שהגיעו להסדר ביחס לחיובי שנת 2020.

כפי שהוסבר לצדדים הואיל וההשגה והערר נוגעים לשנה זו בלבד ממילא אין לועדה סמכות לדון בטענות הנוגעות לשנים קודמות.

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכמה דלעיל.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 19.04.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

2 וש

חבר: ויינריב אוז//5 לכלן חברה: רו"\] מלי אורלי

שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

מיכאלי יוסף תעודת זהו רה >

חשבון לקוח: 10983890

מספר חוזה: 878206

כתובת הנכס: אבן גבירול 192

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: מור רוזנבויים

העורר/ת: מיכאלי יוסף

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: מור רוזנבויים

פרוטוקול

וו וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

ז באייר תשפא

********* / 8

העורר: אני אטמתי את חלק מהגלריה לאחר שהיה אצלי פקח של העירייה שאמר לי שאני אצטרך לשלם על החלק הזה. יש לי עסק לתיווך וסגרתי אותו. לא היו עסקאות ולא היו הכנסות בגלל הקורונה. בכמה ימים שהיה פתוח הגיע פקח.

ב"כ המשיב:

אנו חוזרים על הטענות שבכתב התשובה לערר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : ז באייר תשפא

מספר ערר: | 12:08 / *********

מספר ועדה: | 12248

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת: מיכאלי יוסף

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

העובדות בתיק זה אינן במחלוקת. העורר מודה שאטם חלק מהגלריה שכן סבר בתום לב שככל שהוא אינו עושה בה שימוש הוא לא יחויב בארנונה. הדין אינו עם העורר כעולה מפסקי הדין אליהם הפנה המשיב בכתב התשובה לערר. לא ניתן להכליל בסעיף 330 מצב שבו נאטם חלק מהנכס ע"י הנישום.

בנסיבות אלה לאחר שהדבר הובהר לעורר בדיון אין לנו אלא לדחות את הערר.

בהסכמת המשיב לא ניתן צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 19.04.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ב א 2 6

--וו"ר: 0 4 חבר: ויינדיביאו), כלכלן חברה: רו"ח מִלי אורלי

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תארי | : ח באייר תשפא

2.0001

מספר ערר: | 12:04 / 140022502

מספר ועדה: | 12249

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

המשיב:

נוכחים:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

ארמה וינטורה ורדה תעודת זהוה שושוששושפט

חשבון לקוח: 10214440

מספר חוזה: 558788

כתובת הנכס: קהילת ורשה 9

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליאת אדלר ועו"ד אמיר מורצ'קי

העורר/ת: ארמה וינטורה ורדה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליאת אדלר ועו"ד אמיר מורצ'קי

פרוטוקול

הגעתי להסכמה עם העוררת שמאחר שלטענתה נעשתה פניה לרשות המיסים לבקשה להנחת קורונה נוספת היא תיצור אתנו קשר להעביר את המסמכים הרלבנטיים ומאחר ואין לוועדה סמכות בעניין הנחת קורונה החליטה העוררת למחוק את הערר מאחר ואין לה יותר טענות בעניין סיווג הנכס ובעניין הנחת הקורונה אנחנו נטפל בזה לפי המסמכים.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך :| ח באייר תשפא

2201

מספר ערר: | 12:04 / 140022502

מספר ועדה: | 12249

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת: ארמה וינטורה ורדה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו מורים על מחיקת הערר ללא צו להוצאות ומאחלים לעוררת בהצלחה.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 20.04.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתףיהאימטרנט של המשיב.

4 ו /

יו"ר: עו"ד ויסמך גדעון, חבר: רו"ח ז'יטניצקי| שמעו חבר: עו"ד קורן משה

/ 1 1

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : ח באייר תשפא

2201

מספר ערר: | 12:20 / 140022471

מספר ועדה: | 12249

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

המשיב:

נוכחים:

העוררת:

העורר/ת:

שניר חוה תעודת זהוה ששאאאששש 6, הירשפלד איטה תעודר הש

חשבון לקוח: 11154717

מספר חוזה: 1058183

כתובת הנכס: סוקולוב 75

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליאת אדלר ועו"ד אמיר מורצ'קי

[

העורר/ת: הירשפלד איטה, שניר חוה

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליאת אדלר ועו"ד אמיר מורצ'קי

[

פרוטוקול

אמא שלי ניצולת שואה ונפטרה לפי שהגיע לגיל 100. הבאתי דוגמא למסמכים אישיים של אימי ז"ל. חיפשנו קונה לדירה ומצאנו קונה אם יחידנית לילדה קטנה. היא רכשה את הדירה עם החדר שינה והארונות קיר שהיו בו, היא רכשה את השולחן שהיה במרפסת ורכשה עוד ארון קיר ושולחן עבודה, עציצים וכסאות. אנחנו ניתקנו את הגז, הוצאנו את התנורים והכיריים גז, הוצאנו את המקרר מהחשמל והוא נשאר עומד, פינינו את המיקרוגל. התוצאה הייתה שרוב הדברים נשארו בידי הקונה והייתי צריכה להשאיר אותם בנכס. כשבא החוקר מטעם העירייה צילם כל מה שיש. הוא לא הקשיב להסברים שרציתי להגיד לו. אי אפשר היה להשתמש בדירה, כל מכשירי החשמל היו מנותקים. אי אפשר היה לנתק את המים כי היינו צריכים את השרותים.

יש לי כאן את החשבונות שכמעט אפס תצרוכת. בחשבון החשמל ל- 10 חודשים היה 2 ₪. כלומר ברור שהיה כמעט 0 שימוש בחשמל. הטלפון היה מנותק. לפי דעתי היו חפצים שנמכרו ביחד עם הדירה והיו צריכים להישאר ולכן הדירה הייתה ריקה משימוש. שילמתי את כל המיסים. אני ואחותי פנסיונריות ועברו את גיל 70. אמא שלי הייתה עיוורת וניצולת שואה ולכן קיבלה את כל ההנחות וארנונה. עם פטירתה כל ההנחות בוטלו ע"י העירייה. לא הצלחתי להתמודד עם העירייה ואני מבקשת פטור מנכס ריק ל- 6 חודשים.

העוררת הנוספת איטה: הוצאתי מכתב ביום 1/12 וכתבתי להם שכל הדברים שהיינו אמורים לפנות

פונו מהדירה, כלומר מה שלא הועבר לקונת הדירה וביקשתי שנקבל את הפטור בארנונה.

ב"כ המשיב: כעולה מהביקורת שנערכה בחודש נובמבר בדירה היו כל החפצים וכל הריהוט

שמפורט בדוח. למעלה מזה יש לנו מכתבים אפילו מסוף חודש דצמבר שכותבות העוררות ביחד שבדירה ישנם חפצים. גם היום אנוּ שומעים מהעוררות שהדירה מעולם לא היתה ריקה מחפץ או אדם כפי שהחוק והפסיקה מחייבים על מנת שתהיה זכאית להנחת נכס ריק. פורטו מפי העוררת חפצים רבים שלא פונו מהדירה.

בנסיבות אלה אנו מוכנים לוותר על שמיעת ראיות ואפשר לעבור לסיכומים.

העוררות: אנחנו מבקשות למחוק את הערר בנסיבות אלה ללא הוצאות.

ב"כ המשיב: אנו מסכימים.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : ח באייר תשפא

2.201

מספר ערר: | 12:20 / 140022471

מספר ועדה: | 12249

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת: שניר חוה, הירשפלד איטה

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו מורים על מחיקת התיק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 20.04.2021.

"לב 4 9 4 /

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון".,.. חבר: ₪ שמעון חבר: עו"ד קורן משה

7 שם הקלדנית: ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

המשיב:

נוכחים:

נציגי העוררת:

ב"כ המשיב:

העורר/ת:

נזריאן תמר תעודת זהו הת ששה

חשבון לקוח: 10047412

מספר חוזה: 44715

כתובת הנכס: לוינסקי 108 ג

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: יאיר וידנה

העורר/ת: נזריאן תמר

נזריאן לבנה -- בת העוררת

וו

תאריך ט באייר תשפא

22.2

מספר ערר: | 13:51 / 140022382

מספר ועדה: | 12250

ציון קרטה - בעלה של בת העוררת

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יאיר וידנה

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

פרוטוקול

העוררת נכה 100% וחולת אלציימר ולכן אנו מייצגים אותה. אין אפשרות פיזית להביאה.

אני מבקשת לומר שמעקלים של העירייה פרצו לביתה ועיקלו כספים מהחשבון לפחות פעמיים.

הטענה בדבר הפריצה היא הרחבת חזית שלא נכללה בערר.

לגופו של עגיין היו עררים שהיו ונמחקו. אני אוכל לסייע לה לגבי תשלומי העבר.

החנות במתחם סגור. בוצעו ביקורות ונמצא שהוא לא ראוי לשימוש. הוא סיים תקופה שנייה ונכנס לתקופה שלישית.

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך | : ט באייר תשפא

2.0201

מספר ערר: | 13:51 / 140022382

מספר ועדה: | 12250

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת: נזריאן תמר

- נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

כעולה מדברי ב"כ המשיב ומתשובת מנהל הארנונה להשגה מיום 3/11/2020 הנכס קיבל המשך פטור מארנונה החל מיום 1/1/2020 בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות.

בנסיבות אלו ומשלטענת נציגי העוררת ככל הנראה מלוא החוב בגין התקופה השנייה לפי סעיף 330 - שולם מתייתר הצורך לדון בערר.

לאחר שהסברנו לנציגי העוררת את התקופות הקבועות בסעיף 330 לפקודת העיריות וכי מעתה ואילך הם לא יחויבו בארנונה בגין הנכס, הם ביקשו למשוך את הערר.

ב"כ המשיב בנדיבותו הסכים לסייע לנציגי העוררת לברר ולוודא כי אין יתרת חוב ארנונה בגין הנכס ביחס לתקופה השנייה.

הערר נמחק. אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 21.04.2021.

8 ה 0 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(דרי דין בוועדת

ערר) וו פורסם ; זו באתר האינטרנט של המשיב.

₪

: 0 4" ר: עו"ד הה]

ובן-יהודה. חבר: ישראלי יעקב, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

וו

1 22

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

תאריך | : יד באייר תשפא

מספר ערר: | 13:09 / 140022122

מספר ועדה: | 12252

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: כלכלן, ויינריב אהוד שכנא

חבר: עו"ד פלדמן אהוד מרדכי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

סוויצ אפ בע"מ הברה פרט רומו

חשבון לקוח: 11121683

מספר חוזה: 1024104

כתובת הנכס: השרון 10

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: מור רוזנבויים

העורר/ת: סוויצ אפ בע"מ- תום סמנכ"ל כספים ואחד מהבעלים

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: מור רוזנבויים

פרוטוקול

העורר: אני מבקש להצהיר כי פירוט המטלטלין שנמצאים בנכס הינם: כי רוב הציוד הנמצא היום במחסן משמש את העסק של העוררת.

ב"כ המשיב:

על רקע הדברים האמורים ולאור המלצת הוועדה ולפנים משורת הדין לסווג את הנכס כמחסן החל מיום 1/8/2020.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ יד באייר תשפא

מספר ערר: | 13:09 / 140022122

מספר ועדה: | 12252

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: כלכלן, ויינריב אהוד שכנא

חבר: עו"ד פלדמן אהוד מרדכי

העורר/ת: סוויצ אפ בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

כמוסכם בין מהצדדים יסווג הנכס מיום 1/8/2020 בסיווג של מחסן ובכך תם הדיון בערר זה.

הוועדה מברכת את ב"כ המשיב על הסבלנות ועל ההסכמה המיוחדת בתיק זה.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 26.04.2021.

\ 4 2 | / ( 7

יו"ר: עו"ד דויטש י חבר: כלכלן, יינ הוד שכנא | חבר: עו/ד פלדמן אהוד מרדכי

שם הקלדנית: ליטל כליפה

וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!ו

תאריך ‏ : טז באייר תשפא

מספר ערר: | 11:00 / 140022494

מספר ועדה: | 12254

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

המשיב;

בוכחים:

העורר/ת:

אהרוני אליהו תעודת זהוהק₪₪ ₪ אהרוני אלישבע בסי תעודת זהות

חשבון לקוח: 10791849

מספר חוזה: 660735

כתובת הנכס: הרצל 72

-נ ג ד-

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: שרון רפאלי קלר

העורר/ת: אהרוני אלישבע בסיף אהרוני אליהו

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: שרון רפאלי קלר

פרוטוקול

העורר: העוררת היא אמי בת 91. היא סיעודית. אני מייצג אותה. החנות ברחוב הרצל היא בבעלות אמי. לחנות צמודות שתי חצרות. החצרות רשומות ע"ש אמי. אני מבקש לפטור מחצית משטח החצר מאחר והשטח לא ראויה בשימוש. מדובר רק בחלק מהחצר. אגי מציג בפני הוועדה חלק מהתמונות של החצר.

ב"כ המשיב:

העירייה הכירה בכך שהנכס לא נמצא בשימוש. כרגע הוא נמצא בתקופה השנייה ועד ליום 31/12/2025 ואלו הוראות החוק לא ניתן לפטור את העורר מתשלום.

העורר: לאחר שקבלתי הסבר מפורט, אבקש למחוק את הערר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך :| טז באייר תשפא

2201

מספר ערר: | 11:00 / 140022494

מספר ועדה: | 12254

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד קפלן אפרת

חבר: הרן ראובן-יהודה, עו"ד

חבר: רו"ח ישראלי יעקב

העורר/ת: אהרוני אליהו, אהרוני אלישבע בסי

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

מדובר בנכס שקיבל פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות וכעת נמצא בתקופה השניה ויש לשלם בגינו תעריף מזערי.

הסברנו את האמור לעורר וכן כי אין אפשרות לפטור את העוררת כליל מתשלום ארנונה לאור הוראות הפקודה.

בנסיבות אלו העורר ביקש למחוק את הערר.

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 28.04.2021.

זו "

יו"ר: עו"ד/קפלן פרת חבר: עו"ד הרן ראובן-יהודה...,, | חבר: ישראלי יעקב, רו"ח

שם הקלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית עררים מס': 140021276

שליד עיריית תל- אביב -- יפו 107

בפני חברי וועדת הערר:

יו"ר - עו'יד אפרת א. קפלן

חבר - עו'ייד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העוררת: חברת פא. לו פרויקטים 2015 בע"מ

‎ -‏ נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב - יפו

החלטה

1. עניינס של העררים שבכותרת בנכס הנמצא ברחוב המסגר 18 בתל אביב - יפו, חרשום

בספרי העירייה כנכס מסי 2000222449 ח-ן ארנונה מט' 10804088 בשטח 785 מ"ר (להלן = ייהנכסיי) בו פעל מועדון בשם יימונאמוריי עד לסגירתו בנסיבות שיפורטו לחלן.

2. לטענת העוררת יש לסווג את הנכס בהתאם לסעיף 3.3.8 לצו הארנונה ייאולמות המשמשים

לתיאטרון, מחול וקונצרטיטיי, ולחילופין לסווגו בהתאם לסעיף 3.3.9 לצו הארנונה ייאולמות המשמשים לריקודיסיי. את בעוד חמשיב טוען כי סיווגו המתאים של הנכס הוא ייבניינים שאינם משמשיט למגוריסיי בהתאם לסעיף 3.2 לצו הארנונה.

3 בהחלטת הוועדה מיום 9/7/2019, בהרכב קודם בראשות עו"ד רוית פרינצ, נקבע כי חמשיב יערוך ביקור נוסף בנכס בשעות הפעילות של חנכט בתיאוט העוררת ובא כוחה ויגיש עמדתו בתוך 45 יוט בנוגע להמשך ניהול ההליך. בהחלטה נקבע כי העוררת תאפשר למשיב לתעד את הפעילות בנכס על מנת שניתן יהיה לעמוד מקרוב על סוג הפעילות והנראות של הנכס.

4. ביום 23/9/19 הודיעו הצדדים כי עקב נסיבות שאינן קשורות לתיק הופסקה באופן זמני

הפעילות בנכס ולכן אין אפשרות מעשית למלא אחר התלטת הוועדה. לפיכך התבקשה הוועדה להאריך את המועד להגשת תגובת המשיב.

5. ביום 5/11/2011 הגיש המשיב בקשה למחיקת הערר מן הנימוק שעד מועד הגשת הבקשה

לא עלה בידי המשיב לערוך ביקורת כאמור חרף ניסיונות רבים מצידו לתאם וּאת. בייב המשיב ציין כי הוא שותח עם בייכ העוררת מספר פעמים בהן הוא השיב כי לא עלה בידו ליצור קשר עם הגורמים הרלוונטים אצל העוררת. במצב דברים וּה, ולנוכת היעדר שיתוף הפעולה, התבקשה הוועדה למחוק את הערר. ביום 6/11/2011 התבקשה העוררת להגיש תגובה לבקשה זו בתוך 14 יום. במסגרת תגובתה מטרה העוררת, בין היתר, כי ישנה מניעה משפטית / עובדונית לקיים ביקורת בנכס עקב אילוצים שאינם קשורים בתיק וה והוסיפה

כי אין מקום למחוק את הערר מטעם וּה. בעקבות כך הורתה יו"ר הוועדה על קביעת התניק לדיון מקדמי נוסף.

בדיון בעררים שנערך ביום 13/1/2020 הודיע בייכ העוררת כי העטק טגור מזה מספר חודשים בשל צו סגירה של העירייה, לאחר שרישיון העסק של העוררת לא חודש. בייכ המשיב טענה כי הסיבות בגינן לא חודש רישיון העסק של העוררת נוגעות לערר שבפנינו.

בעקבות הנימוק שהציגה העוררת להיעדר שיתוף הפעולה בתיאום הביקורת הודיעה בייכ המשיב כי היא חוזרת בה מהבקשה למחיקת הערר על הסף. בעקבות כך, התיק נקבע לדיון הוכחות מבלי שתואמה ביקורת נוספת בנכס.

תמצית טענות העוררת

מדובר בשאלה פרשנית הנוגעת לסיווג הארנונה בהתחשב באופי הפעילות בנכס אשר פעל כמועדון להופעות מוסיקאליות ומחול ארוטי בפני קהל.

חקירתו הנגדית של המצהיר מטעם העוררת התמסדה בעניינים טכניים בלבד והפסיקה שצורפה לראיות המשיב - שאלות שאינן קשורות לאופי הפעילות במועדון לצורך ההכרעה על סיווגו.

דוייחות המשיב מציגים תמונת מצב של המועדון שלא בשעות הפעילות כך שלא ניתן לראות בהם כראייה רלוונטית לתיק. הביקורת מיוט 26/2/19 נערכה בשעות הבוקר והדוייח משנת 7 כלל לא רלוונטי להשגה שהוגשה בשנת 2019. במועד הביקורת בתודש פברואר 2019 המועדון היה פעיל ופתות לציבור, וזאת עד חודש אפריל 2019, כך שלא חייתה מניעה אצ לערוך בו ביקור בשעות אלו כפי שביקשה העוררת בשעתו.

העובדה שהמשיב נאות לקיים ביקורת בנכס רק לאחר הדיון המקדמי, כאשר המועדון נסגר, אינה צריכה לעמוד לחובת העוררת אלא לחובת המשיב. המצהיר מטעם העוררת הכחיש בחקירתו את הטענה כי הוא לא איפשר לערוך ביקורת נוספת בנכס לאחר חודש אפריל 2019.

המצהיר מטעם העוררת לא נשאל כל שאלה בנוגע לאופי הפעילות האמנותית במועדון, מהות וסוג הריקודים בו וזהות הרקדניות ולכן טענות העוררת בתצהיר אודות הפעילות במועדון לא נסתרו. משלא נטתרו טענותיה העובדתיות של העוררת בנוגע לאופי פעילות המועדון לא נותרו עובדות שנויות במחלוקת אלא שאלה פרשנית בלבד.

העוררת טוענת כי בניגוד למועדונים דומים אחרים, לא חתקיימו בנכט ריקודים פרטיים,

6 כ18, לא היו חדרי ריקודי אינטימייס ולא התקיים מגע מיני בין הרקדניות ובאי המועדון, והתקיים בו ריקוד אמנותי שהוא גם ארוטי בפני קחל על במח בלבד. לטענתה, צוות הרקדניות לווה על ידי כוריאוגרפית מקצועית לקיום הפקות ריקוד בשילוב תלבושות ובליווי די גייי בקו מוסיקלי.

טיווג העוררת בסיווג השיורי של 'כניינים שאינם משמשים למגורים' אינה מתיישבת עם היותו של המועדון בעל מאפיינים ייחודיים וברורים העונים לאמור בסעיף 3.3.8 לצו הארנונה. גם לפי פרשנות חמשיב לסעיף וה מדובר ביימופעי בידוריי, ומחול חוא כל סוג ריקוד המבוצע מול קהל ונתפס כאמנות.

העוררת הפנתה להגדרות 'ויקיפדיהי לערכים סטריפ דאנס וריקוד עמוד והוסיפה כי לא ניתן לקבל את טענת המשיב כי אין מדובר באולם לאור גודלו.

לאחר שהמשיב הגיש לתיק הערר את פסק הדין בעמיינ 67306-05-20 בעניין בייבי דולס העוררת הגישה הודעה בה היא תזרה על טענתה כי אין מדובר בסוג פעילות אהה והוסיפה כי פסק הדין בעניין בייבי דולס דחה את הערעור בשל האלחור בהגשתו וההתייחטות לטיווג באה כאמירה אגבית בלבד.

לאור כל האמור טוענת העוררת כי יש לקבל את הערר ולהורות על סיווג חנבס לפי סעיף 3.3.8 לצו הארנונה ולחילופין לפי סעיף 3.3.9 לצו.

תמצית טענות המשיב

.16

.17

לטענת המשיב בשנת 2007 שונתה הגדרת הסיווג בסעיף 3.3.9 לצו הארנונה כך שתכלול נכסים המשמשיט אך ורק לריקודים. בכך בוטל הנוסח הקודם שהעניק סיווג מופחת לאולמות המשמשים לריקודים ו/או למופעי בידור. המשיב מפנה לפסיקה שהפנתה למטרת התיקון, שנועדה להימנע מלהעניק תעריף מוזל לאולמות המשמשים למופעי בידור. המשיב טוען כי הרציונאל בדבר הוצאת מופעי בידור מסעיף וה לצו הארנונה רלוונטי גם לסעיף 8 לצו שעניינו אולם תיאטרון ומתול. המשיב מפנה את תשומת הלב לכך שהתעריף בסעיף 3.3.9 לצו, אולם תיאטרון ומחול, נמוך משמעותית מזה של אולם ריקודים בסעיף 8 לצו.

המשיב מפנה להתלטת הוועדה בעניין מועדון הבייבי דולס, בה נקבע כי פעילות מסחרית של מועדון חשפנות בה מגיעים לצפות בנשים למטרת גירוי מיני. בהמשך, ולאחר הגשת הסיכומיט, הגיש המשיב הודעה על מתן פסק דין על ידי בית המשפט המחווי בעניין מועדון בייבי דולט (עמיינ 67306-05-20) והפנה לאמירה האגבית של בית המשפט בעניין סיכויי הערעור המתייחסת לסיווגו.

המשיב מפנה לביקורות שנערכו בנכס נושא הערר ,כאשר באחת מהן ציין נציג העוררת כל במקום מועסקות 9-10 בנות אשר רוקדות מול ועם לקוחות בלבוש מינימאלי. וויתור בייכ העוררת על חקירת עדי המשיב מוביל לכך שהאמור בדוייחות לא נסתר ובכלל וח הקביעה כי חנכט משמש כמועדון חשפנות.

המשיב מפנה להתלטות שצורפו לתצהיריו, מהם עולה כי תוצא לעוררת צו סגירה מינהלי עוד ביום 27/1/2019 ולכך שהעוררת מבקשת טלווג נמוך בגין עסק שפעל שלא כדין. המשיב

מפנה לאמור בהחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, בה מתואר העסק כמקום בו מתקיימים מופעי חשפנות.

המשיב מפנה לפסיקה בעניין פעילות של בידור מיני הכוללת תצוגה של נשים בתנועה בעירום מלא או חלקי לצורך גירוי של גברים אינו יכול לחיכלל בתכנית בניין העיר של הבורסה. בפסק חדין נקבע כי המונחים מועדון ובידור לא כוללים מופעי מין כגון חשפנות לשם גירוי מיני, הצצה על מופע חי בעירוס או על מעשה מיני. המשיב מבקש להחיל פרשנות זו מטעמי חרמוניה חקיקתית גס על צו הארנונה של העיר תל - אביב יפו, לאור החקיקה שנועדה לאסור ולמנוע החפצה של נשים, פגיעה בכבודן, ביזוין והשפלתן.

המשיב מדגיש כי פעילות של צפייה בריקודים בעלי אופי ארוטי אינה כזו שצו הארנונה התכוון לעודד באמצעות תעריף ארנונה מופתת. המשיב הפנה אף הוא להגדרתו של המושג מחול ביוויקיפדיהי וטען כי העוררת השמיטה חלק מן ההגדרה, לפיה צורות ריקוד שאינן אמנויות אלא משמשות למטרות אחרות (דוגמת בילוי, טקסים חברתיים, מסורתיים או דתילם, פולחן, ספורט, ריפוי וכדומה) אינן נכללות במונח מחול.

המשיב מוסיף כי הנכס אינו מהווה אולם כהגדרתו בצו הארנונה שכן הנכס מחולק למספר חדרים, ורחבת הישיבה היא בגודל 40 מ"ר בלבד כשהבמה המרכצית היא בגודל 20 מ"ר.

ביתר החלל ישנם בר משקאות ועמדת די גייי, שולחנות סנוקר, ספות, שולחן, עמוד ריקוד, חדר ובו מיטה מסך טלוויציה, מטבת, מקררים ועוד.

המשיב מוסיף כי בנכס מתקיימת פעילות מרכזית נוספת, שאינה כוללת רק צפייה במופע המרכני, אלא משחקי שולחן, מכירת מזון ואלכוהול חדרים פרטיים לאירועים מצומצמים וכיוייב.

לאור כל האמור המשלב טוען כי לא הוצגה תשתית עובדתית הנוגעת לפעילות שמתקיימת בנכס לטענת העוררות.

המשיב מוסיף כי העובדה שלא התקיימה ביקורת בנכס עומדת לעוררת לרועצ ולא לחיפך, מאתר והמועדון נטגר בתשד לפעילות בלת: חוקית. גס בהעדר ביקורת נוספת בנכס העוררת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את טענותיה.

לאור כל האמור המשיב טוען כי מדובר במועדון חשפנות המקיים פעילות עסקית לכל דבר ועניין ואינו תואם את הסיווגים הכלולים בסעיפים 3.3.8 ו- 3,3,9 לצו הארנונה.

דיון והכרעת

באמור בפתח הדברים, לטענת העוררת יש לסווג את הנכס בהתאם לסעיף 3.3.8 לצו הארנונה *אולמות חמשמשיס לתיאטרון, מחול וקונצרטיסיי, ולתילופין לסווגו בהתאם לסעיף 3.3.9 לצו הארנונה ייאולמות המשמשים לריקודיטיי. זאת בעוד חמשיב טוען כי סיווגו המתאים של הנכס הוא ייבנייניס שאינם משמשים למגורים'י בהתאם לסעיף 3.2 לצו הארנונה.

בעקבות צו הסגירה שהוצא כנגד העוררת לא התאפשרה ביקורת נוספת בנכס בשעות הפעילות בנכס, כפי שהחליטה וועדת הערר בהרכבה הקודם, ועלינו להכריע ביחס לטיב תפעילות בנכס ולסווגה על פי החומר שבפנינו.

בדוייח ביקורת שנערך בנכס ביום 9/11/2017 (מדובר בתקופה מוקדמת להשגה נושא הערר)

תואר הנכס ככולל חלל מרכזי גדול ובו במה ועליה עמוד ריקוד, ספות, בר, משקאות חריפים, קופה. בנוסף נראו מספר חדריט שבחלקם עמוד ריקוד. עוד תוארו בפירוט מטבח, מחסן, חללים ובהם שולחנות סנוקר, מכשיר כספומט למשיכת מזומנים. בכניסה שלט עליו נכתב: יימופעים בלעדיים, חדר קריוקי, שולחנות קריוקי... מסיבות רווקים, ימי הולדת, אירועי חברה... לפרטים והזמנות :...".

בדוייח הנייל נרשמה התליחסות הלקוח, איציק, כך:

*י1. המקום משמש כמועדון חושפנות.

2 במקום נערכיט מופעי חושפנות בלבד....".

(כך במקור - הערת הוועדה).

בדוייח ביקורת שנערך בנכס ביום 14/2/2019 תואר המקום כמורכב מחלל מרכצי גדול, בו מקומות ישיבה ביחס של כ- 35% משטח הנכס, כאשר באחד ממקומות הישיבה נראה עמוד ריקוד מותקן. במקום נראתח במה שגודלה כ- 20 מ"ר עליה עמוד ריקוד, ספות / כורסאות ושולחן. בנוסף נראתה רחבה שגודלה כ- 80 מ"ר, בר משקאות ועמדת די גייי. בנוסף, תוארו חדר ובו שולחנות סנוקר, מטבח, חדר המשמש לאחסנה של שתליה חריפה וכן חדר בו מיטה מוצעת ומטך טלוויויה.

בדוייח וה צויינה התייחסוות העוררת, ובכלל ה של העד מטעם העוררת כך:

ייהנכס משמש כמועדון חשפנות וריקודים...

במקום מוגשת שתייה חריפה ופרט ל: פלטת ירקות, צייפסף נאציוס, אדממה לא מוגש אוכל במקום.

במקום מועסקות 9-10 בנות אשר רוקדות מול ועם לקותות בלבוש מינלמלייי.

לדוייח צורפו תמונות בהן נראה חלל ובו ספות רבות. על הבמה נראה עמוד ריקוד ובסמוך לו ספות ושולחנות שנראה שמאפשרות צפייה יימקרוביי גם על הבמה, אזור אחר בחלל ובו ספות מסביב לעמוד ריקוד, ובסמוך לו בר עתיר משקאות, חדר ובו שולחנות סנוקר, אזור אחסנה של משקאות וכוסות, ומטבח מצויד.

כעולה מן החומר שבפנינו ביוט 27/1/2019 הוצא כנגד העוררת צו סגירה מינהלי בהתאם להוראות סעיף 23 (א) לחוק רישוי עטקיט התשכייח -- 1968 נוכח קיומו של חשד כי המקום

מאפשר לבאי המקום ועובדיו שימוש תדיר בסמים ובהם סמים מסוכנים כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים התשליע -- 1973.

בפנינו החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב - יפו מיוט 3/2/2019, כלומר בטמוך למועד הביקורת בנכס, בברייש (ת'/א) 72300-01-19 בבקשת העוררת לבטל את הצו האמור.

בית המשפט ציין בהחלטתן כי:

ייהמבקשת 1 (העוררת כאן - הערת הוועדה) מנהלת פאב בילוי למבוגרים בשט יימונאמוריי ברתוב ריבייל 32 בתל אביב (לחלן -

ייעסקיי). בעסק מתקיימיט מופעי חשפנות ונמכרים משקאות משכרים. לעסק אין רישיון עסק בתוקף מעל שנח בשל טירוב מצד משטרת ישראל. העטק נחלק לשני מתחמים - מתחט 1.2 שומתהס המבואב הפתוח לכלל הבליינים בעסק. המבקש 2 (העד מטעם העוררת שבפנינו - הערת הוועדה) הוא המנהל הרשום והמנהל בפועליי.

כעולה מהחלטה זו, בעקבות חיפוש שבוצע בנכס נחקר העד מטעם העוררת תחת אוהרה בחשד להתזקת מקום לשם ונות, סרסרות והחזקת סם לשימוש עצמי.

במסגרת הבקשה לביטול/ עיכוב צו הסגירה המינחלי טענה העוררת כי לא נמצא בדל ראליה להוכחת חשד בדבר סחר בטמים ווּנות. בהחלטתו קבע בית המשפט כי קיים יסוד סביר לחשד שהנכס משמש לביצוע העבירות שצוינו בצו וכי קיים יסוד סביר לחשש שהעסק ימשיך במתכונת עבריינית זו אם לא גבל השימוש בעסק. בהתאם למבחן הראיות המנהליות נקבע כי אלו הוכתו כדבעי והבקשה לביטול / עיכוב הצו נדחתה.

העוררת הגישה ערעור כנגד החלטה וו לבית המשפט המחוצי בתל אביב (עפמק (תייא)

9 מהחלטת בית המשפט המחוצי בערעור עולה כי ביום 14/2/2019 הוגש כתב אישום כנגד העוררת וכנגד העד מטעם העוררת הכולל שלושה אישומים בגין עבירות של ניהול עסק - מועדון לילה ללא רישיון והפעלתו תחת סירוב המשטרה. הערעור נדחה תוך שנקבע כי ייאין תולק כי בית העסק נשוא הדיון - מועדון לילה, פועל ללא רישיון במשך שנה וחצי וכי יש סירוב משטרה למתן רישיון....*.

העוררת אמנם טוענת כי בנכס מתקיימת פעילות מחול / ריקוד, אולם היא לא המציאה כל ראייה התומכת בטענה כי הבנות הן רקדניות המלוות על ידי כוריאוגרפית מקצועית ובהן אלופת אירופה לשעבר בריקודי בלט. אלו טענות שנשמעו ללא כל תימוכין.

מכלל האמור עולה באופן ברור כי מדובר במועדון לילה המשמש לטוגי ייבילוייי ועונג שונים; בית המשפט בשתי ערכאות תיאר את המקום כיימועדון לילהיי, לדברי בעליו בשנל דוייחות ביקרות מדובר ביימועדון חשפנותיי בו הייבנווניי (שלא כונו באותו מועד יירקדניותי)

רוקדות מול ועם הלקוחות, בו נמצאים שולתנות משחק - סנוקר, בר משקאות חריפים, חדר פרטי ובו מיטה ומסך מטבח מאובר ועוד. לכך מצטרף התשד לביצוע עבירות פליליות

כמתואר לעלל, כלומר בחשד המבוסס מבחינת כלל הראליה המינהלית לביצוע פעילות בלתי חוקית בנכס, שהוביל לסגירת המקום ולביטול הפעילות בגינה מבוקש כיום סיווג מופחת.

אלו מתיישבים עם התמונות שצורפו לדוייחות הביקורת בהן מוצג חלל שאינו דומה כלל וכלל לאולם ריקודים או קונצרטים או מחול אלא נראח כמועדון בילוי המאפשר סוגי בילוי מגוונים. לאור כל אלו אנו קובעים כי מדובר בנכס המשמש כמועדון לילה ומועדון חשפנות.

התשובה לשאלה האם סעיפים 3.3.8 ו- 3.3.9 לצו הארנונה מיועדים לטיב פעילות מסוג מועדון לילה ומועדון חשפנות היא ברורה. המקום נושא הערר אינו משמש למחול וריקוד"* ואיו לראות במועדון לילה / מועדון חשפנות כאולס המשמש להצגות תיאטרון מחול וקונצרטים.

תכליתו של סעיף 3.3.8 לצו הארנונה, שעניינו ייאולמות המשמשים להצגות תיאטרון, מחול וקונצרטיסיי, נועדה לחקל על נכסים מסוג צה, ולא נועדה עבור נכסים כגון וה של העוררת, אשר משמש לשימושים אחרים. סעיף 3.3.8 לצו הארנונה כולל שתי דרישות מצטברות;

האחת - שיהא מדובר באולם, והשנייה - כי הנכס ישמש לפעילויות הספציפיות המפורטות בסעיף. כעולה מלשון הסעיף, מדובר ברשימה סגורה וברורה של פעולות באולם, ולשונו מצמצמת. מן הסעיף עולה שהמחוקק ביקש לעודד פעילות תרבותית ספציפית, מסוגים מסוימים, באמצעות הקלה בתשלום הארנונה. לא נוכל לקבוע כי הפעילות מסוג וה שהפעילה העוררות היא כזו העונה על רשימת הפעילויות הסגורה המנויה בסעיף.

באשר לסעיף 3.3.9 לצו הארנונה שעניינו ייאולמות המשמשים אך ורק לריקודים למעט סטודיו למחוליי; לשון הסעיף מתייחסת לנכס שבו מתקיימת אך ורק פעילות של ריקודים, ואף העוררת עצמה אינה טוענת כי במקוט מתקיימת פעילות בלבדית של ריקוד מסוג זה או אחר. מכלל הראיות ברור, גם ללא קשר לשאלה האם מופע חשפנות הוא ריקוד, שאין מדובר בשימוש בלבדי כאולס ריקודים. ברור כי במקום פועל בר, קיימים שולחנות משחק ומבוצעת בו פעילות ייבילוייי מסוגים שונים שאינה חוסה, ללא קשר לטעמו האישי של מאן דהוא, לא תחת המונת אמנות ולא תחת המונת ריקוד.

בשולי הדברים נוסיף כי העובדה שלא נערכה ביקורת נוספת בנכס בשעות הפעילות לאהר הגשת העררים אינה נזקפת לחובתו של המשיב במקרה צה, כי אס לחובתה של העוררת, ואת לנוכח הצהרת העזד מטעם העוררת בחקירתו כי הנכס פועל ללא רישיון עסק מחודש נובמבר 2018. העררים שבפנינו מתייחסים לתקופה החל מחודש ינואר 2019 ועד לחודש מר 2020 כלומר לתקופה בה העוררת פעלה שלא כדין. פעילותה של העוררת, אשר הובילה בסופו של דבר לסגירת המקום בחודש אפריל 2019, אינה יכולה להיוקף לזכותה, שהרי יהא בכך בבתינת יחוטא לוצא נשפרי.

סיבומו של דבר, במקרה ּה אנו קובעים בהתייתס לתקופת המחלוקת כי הנכס שפעל כמועדון לילה וכמועדון חשפנות א*נו משמש להצגת מופעי תיאטרון, מחול או קונצרטיט ואינו משמש כאולם לריקודים בלבד, כנדרש בסעיפיט 3.3.8 ו- 3.3.9 לצו הארנונה. לפיכך סיווגו על ידי חמשיב נעשת כדין. העררים נדחיםט. העוררת תישא בהוצאות המשיב בטך 2,500 ₪.

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס''א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועד ערר) התשלייז- 1977 תפורסם החלטה וו באתר האינטרנט של המשיב.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום 7/4/2021.

חבר: יעקב ישראלי, רו''ח

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית עררים מס': 140020523

שליד עיריית תל- אביב - יפו 101

בפני חברי וועדת הערר:

יו'יר -- עו'יד אפרת א. קפלן

חבר -- עו''ד ראובן הרן

חבר -- רו'/ח יעקב ישראלי

העוררת: במת חוצות ע'/ר 580-6-6-598

- נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב - יפו

החלטת

1. עניינו של הערר בנכס הנמצא ברתוב לינקולן 16 בתל אביב - יפו, הרשום בספרי העירייה

כנכס מס' 2000445694 ח-ן ארנונה מס' 11049504 (להלן -- ייהנכסיי). לטענת העוררת יש לסווג את הנכס על פי סעיף 3.3.8 לצו הארנונה - ייאולמות המשמשים להצגות תיאטרון, מחול וקונצרטיסיי. לטענתה, לא ניתן לסווג את הנכס תחת הקטגוריה יימשרדים, שירותים ומסתריי בהיותה מלכייר ובהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון בעעמ 9662/16 התיאטרון הלאומי הבימה ני עיריית תל אביב - יפו (להלן - ייעניין הבימחיי). לטענת המשיב, הנכס מסווג על פי סעיף 3.2 לצו הארנונה -- ייבניינים שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים שירותים ומטחריי מאחר והוא אינו עונה על אחד מן הסיווגים הקבועים בסעיף 3.3 לצו, ובכלל זה אינו עונה על טעיף 3.3.8 לצו. באשר לטענות בעניין הבימה, המשיב טוען כי טענת העוררת נוגעת לתוקיות צו הארנונה וסבירות התעריף, ולכן היא איננה בטמכות הוועדה.

2. העוררת היא עמותה ללא כוונת רווח, אשר על פי תעודת רישום העמותה שהגישה עוטקת

בייהנגשת תרבות לכלל שכבות האוכלוסייה, לרבות קידום אירועי תרבות הפתוחים לקהל הרחב ו/או במרתב הציבורי, יצירת אירועי תרבות ואמנות לרבות בחללים אלטרנטיביים'י.

על פי תעודת הרישום, העוררת הציבה לעצמה כמטרה לפעול להגדלה ופיתוח המקצועיות והאמנות של האמניט ולחתור להפקות משמעותיות ובעלות תוכן אמנותי ותרבותי. כעולה מן התצהיר שהוגש מטעם מליסדת העמותה והמנהלת האמנותית, גבי יוליה גיניט (לחלן -

ייהמצהירה מטעם העוררתיי), עיקר פעילותה של העוררת ביצירת מופעי רחוב חווייתייס הפתוחים לכלל הציבור במרתביס אורבנייס - ציבורייסם בתחומי העיר תל אביב.

3 לתצהיר מטעם העוררת צורפה טבלה המתארת את פעילות העמותה מן השניט 2014-2015 בה צויינו, בין היתר, פעילות תרבותית עבור חיילים, מפגש עס עיתונאים, מפגש צלמים, אירוע השקה לכבוד תערוכת גרפיטי, סיור אמנות בתערוכות הגלריה חמרכצית, סיור

אמנות עס 811 8ם1א181, מופע במטגרת בתים מבפנים, תכנון אירועי תגיגות לתמחיית ועוד.

עוד הוצג מכתב תודה מאת התחנה המרכצית החדשה המשבת את פעילות העוררת בתחומי התחנה. לא הוצגה רשימת מופעים או הצגות רחוב או תיעוד של אלו. נעיר, כי אלו אינם מלמדים בהכרת כל העוררת היא ייתיאטרון ציבורייי, כטענתה, בהתייתס לעניין הבימה אלא מלמדים על פעילות אמנותית מגוונת.

באשר לפעילות בנכס נושא הערר; מחקירת המצהירה מטעם העוררת עלה כי העוררת מפעילה בנכס אולם חזרות לצורך הפקת הצגות תיאטרון ומחול וכן בית מלאכה המשמש את בעלי המלאכה, המעצביט והתופריט לצורך יצירת תפאורה ותלבושות המשמשים פעילות אמנותית צו. מעדותה עולה כי הנכס כולל למעשה שני חלסים עיקריים ; האחד -

אולם חזּרות והשני - כוּה המשמש לדבריה כבית מלאכה שבו מסומן על גבי התשריט ייכלי עבודה, שולתן עבודה, ציוד הגברה ותפאורה, מחסויי. לפי דבריה, התוצרים שנמצאים בבית המלאכה אינם מיועדים למכירה אלא משמשים לעבודה השוטפת של התיאטרון. במקום מיוצרים לדבריה בובות ענק ותלבושות. בהיבט של אתזקת התלבושות - תפירה מלאה של התלבושות נעשית אצל ספק חיצוני ואילו אחזקה של התלבושות ותיקונים כתוצאה מבלאל מבוצעיט במקוט. המצחירה העידה כי למעשה עיקר שטת הנכס הוא מדפים על גביהם מאוחסנות בובות ואלמנטים שונים המשמשים להופעות ואשר מיוצריס בבית המלאכה במקום. בנוסף לשטח וּה, ישנו שטח בו נמצא ציוד טכני כמו ציוד הגברה.

באשר למופעים עצמם, המצהירה מטעם העוררת העידה כל ייההופעות עצמן אינן מתקיימות במקום. אין לנו בשנים האחרונות כל מופעים באולמות סטנדרטיים וכל המופעים של התיאטרון מבוצעים בתללים אלטרנטיביים כגון התלל של התמחיית, ברחובות, בית העיר ועודיי.

עדותה של המצהירה מטעם העוררת מתיישבת עם ממצאי הביקורת בדוייח שנערך על ידי חוקר מטעם המשיב ביום 3/3/2019 וצורף לתצהיר מטעם המשיב. בדויית זה צוין תחת התייחסות הלקוח - אורי מעמותת ייבמת חוצות'י כי ייחלק מהשטח משמש כחלל חזרות של השחקנים וחלקו משמש להכנת התלבושות והתפאורה של המופעים ולמקוס לא מגיע קהל ולא מתבצעות בו הופעותיי. תיאור הנכס עצמו ופעילות העמותה מתיישבים גם עס הממצאים בדוייח הביקורת שנערך על ידי חוקר מטעם המשיב ביוםט 13/5/2019.

השאלה העומדת בפנינו היא מהו הסיווג המתאים לנכס זה.

בפתח הכרעתנו נציין כי אנו מברכים על פעילותה הייתודית של העוררת אשר פועלת כעמותה במרחב העירוני הציבורי ומעריכיס את מקוריותה. *חד עס ואת, ייחודיות פעילותח של העוררת אינח מובילה למסקנה כי הנכס בו היא מחציקה, על פי הפעילות המתוארת בו, עונה על תנאי הסיווג הספציפי המבוקש על ידה.

טעיף 3.3.8 לצו הארנונה כולל שתי דרישות מצטברות; האחת - שיהא מדובר באולם, והשנייה - כי הנכס ישמש לפעילויות הספציפיות המפורטות בסעיף - תיאטרון, מחול, קונצרטים. כעולה מלשון הסעיף, מדובר ברשימה סגורה וברורה של פעולות הנערכות

.10

באולם, ולשונו מצומצמת וברורה. מן הסעיף עולה כי מתקין הצו ביקש לעודד פעילות תרבותית ספציפית, מסוגים מסויימים, באמצעות הקלה בתשלום הארנונה, ולא כל פעילות שהיא שעושה שימוש ישיר או עקיף באמנויות כלשהן או במרחבים אחרים מלבד אולמות.

מן הראיות שהוצגו בפנינו עולה כי בנכס מבוצעת פעילות התומכת במופעי הרחוב שמבצעת העוררת במתתס הציבורי ולא בנכס. אין חולק כי אין בנכס אולם וכי בנכס עצמו לא מוצגות הצגות תיאטרון או מופעים אחרים. בנכס מבוצעות חזרות ומלוצרים האביזריס המשמשים למופעים וכוללים בובות ענק ותלבושות. בנוסף, נעשית בו תחווקה של אביזרים ותלבושות אלו. כל אלו, מחוויס פעילות המייצרת ומלווה את הפעילות האמנותית המבוצעת בחוצות העיר אלא שהמופעיס עצמם מבוצעים בתוצות העיר ולא בנכס. העובדה שהמופעיט/ הצגות של העוררת מתקיימים במרחב הציבורי אינה מלמדת על הפעילות בנכס אשר בו, כעולה מן הראיות שבפנינו, מבוצעת פעילות אחרת שאיננה הצגת התיאטרון עצמה. כבר קבענו בעבר כי אין די בקיומה של וּיקה לאחד משלושת התחומים המנויים בסעיף 3.3.8 בצו הארנונה, כדי להפוך את הנכס לאולם בו מתקיים תיאטרון/ מחול/ קונצרט שכן אין חולק כי הפעילות העיקרית- הצגת התיאטרון עצמה - אינה מבוצעת בנכס עצמו.

לשונו הברורה של סעיף 3.3.8 לצו הארנונה קובעת כי סיווג זה יחול על אולם התיאטרון עצמו, כלומר אך ורק על המרחב בו מוצג בסופו של דבר התוצר האמנותי. בהיעדר אולם, כסאות, במה, בהעדר הצגה או מופע ובהעדר קהל במקום -- לא ניתן לראות בנכס כאולם תיאטרון כנטען... העוררת סבורה כי יש לעודד את פעילותה, שהיא ללא כוונת רווח ולפי חזונה היא לתועלת הציבור, אולם כפי שעלה בדיון המקדמי קיימות דרכיט אחרות לכך (העוררת הגישה בקשה להכרה כמוסד מתנדב למשל. יחד עם זאת, אין בטעם וח כדי לצקת ללשונו הברורה של צו הארנונה את שאין בו.

על פי הפסייקה, ככלל יש להעדיף הכללה של נכס תחת סיווג ספציפי, ואת ככל שהלשון והתכלית של הסיווג הספציפי מאפשרים זאת, על פני הכללתו בסיווג השיורי, שבצידו תעריף גורף שאינו מתחשב בטיבט ומהותס הייחודית של נכסים שהמשותף להם הוא היעדר קטגוריה ספציפית. אלא שהשימוש בסעיף השיורי נועד למנוע התחמקות מתשלום בהיעדר סיווג ספציפי וכאשר ישנו נכס שאינו מתאים לאף לא אחת מהקטגוריות הספציפיות (ראו בריימ 4021/09 מנחל הארנונה של עיריית תל אביב יפו ני חברת מישל מרסייה בע"מ (פורסם במאגרים). לאור כל האמור, ובחיעדר סיווג ספציפי התואם את פעילותה של העוררת, סיווגה בסיווג השיורי כאמור בסעיף 3.2 לצו - בניינים שאינם משמשים למגוריםיי, נעשה כדין.

העוררת הוסיפה בשולי סיכומיה טענה כי יש לסווג את הנכס למצער כבית מלאכה. העוררת לא נימקה טענח זו, אולם מכלל החומר שבפנינו עולה כי אין ראשית ראיה לכך שהעוררת מעניקה שירות לכלל הציבור אלא לכל היותר עולה כי היא מתחזקת בו ציוד המשמש אותה עצמה. לכן בעניין זה העוררת לא הרימה את הנטל להראות כי הנכס עונה על התנאים לסיווגו כבית מלאכה.

3. באשר לתחולת פסק הדין בעניין הבימה; טענת העוררת היא כי בהתאם לפסק הדין בעניין

הבימה לא ניתן לסווגה כיימשרדים, שירותים ומסחריי ולכן לטענתה יש לראות בה כיינכסים אחריסיי. העוררת לא הצביעה במסגרת טיעון אה על סעיף כלשהו בצו הארנונה לפיו יש לחייבה בארנונה, מה גס שכלל לא ברור, לא נטען ולא הוכח כי מכלול פעולותיה הופך אותה לייתיאטרון ציבורייי כאמור בעניין הבימה. הטענה כי העוררת הינה עמותה ולכן חיובה הוא בשיעור בלתי סביר אינה בסמכות הוועדה. ברור כי אין בעצם העובדה שהעוררת היא עמותה כדי לקבוע את טיב הפעילות המבוצעת בנכס שהיא מחזיקה, וכי הפעילות היא וו שתקבע את סיווגה לצורך תשלום ארנונה. כך או כך, סמכות הוועדה כפי שנקבעה בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשלייו -

6 היא לדון בטענה כי יינפלה בהודעת התשלוסם שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בויי. לפיכך, סמכותנו מצומצמת לשאלה הנוגעת לסוג הנכס והשימוש בו.

הטענה שנטענה בפנינו נוגעת לחוקיות צו הארנונה ולעוררת שמורה הוכות לפנות בטענה הנוגעת לחוקיות הצו לבית המשפט המוסמך. טענות העוררת בעניין ה נדחות בשל היעדר סמכות עניינית לדון בהן.

4. סוף דבר; משאין מחלוקת כי בנכס אין אולם תיאטרון הרי שלא ניתן להורות על סיווג

הנכס על פי סעיף 3.3.8 לצו הארנונה. מכאן מסקנתנו כי סיווג הנכס על פי הסיווג השיורי כ''בניינים שאינם משמשים למגורים'', בהתאם לסעיף 3.2 לצו הארנונה, נעשה כדין.

הערר נדחה. אין צו להוצאות.

לנוכח הערת המשיב בסיכומיו, נציין כי אכן לא היה מקום לחריגה מחיקף הסיכומים שקבעה הוועדה מבלי שתוגש בקשה מתאימה, אולם קראנו את סיכומי העוררת עד תומם.

ניתן בהעדר הצדדים ביום 14.4.2021.

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשסי'א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועד ערר) התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו'יר: אפרת א. קפלן, ל חבר: ראוצן ה5 ? עו > חבר: יעקב ישראלי, רו''ח

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית

שליד עיריית תל- אביב - יפו ערר מס' 140019931

בפני חברי וועדת הערר:

יור - עו'יד אפרת א. קפלן

חבר - עו'/ד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העוררת: דייר רמון בע'ימ

- נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב - יפו

החלטת

עניינו של הערר בנכס הנמצא ברחוב לינקולן 16, תל אביב- יפו, הרשום בספרי העירייה כנכס מט' 2000393278 ח-ן ארנונה מט' 11007180 בשטח 190 מ"ר בסיווג בתי קפה ומטעדות. לטענת העוררת יש להעניק לנכס פטור בגין נכס לא ראוי לשימוש לפי טעיף 330 לפקודת העיריות בשל ביצוע עבודות שיפוצים בנכס.

העוררת פנתה למנהל הארנונה בבקשה להעניק לה פטור בגין נכס לא ראוי לשימוש לאור שיפוצים שנערכו בו בין התאריכים 1/5/2018 - 24/10/2018,

ביום 7/2/2019 השיבה מנחלת המחלקה גבי תמי לוי במכתב לבייכ העוררת כי על מנת שיוענק לנכס פטור בגין נכס שאינו ראוי לשימוש, עליו לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף 330 לפקודת העיריות, קרי, שהוא נהרס או ניווק במידה שלא ניתן לשבת בו ואיו יישבים בו והמחציק מסר הודעה בכתב על כך לעירייה. עוד ציינה גבי לוי כי מאחר ולא נמטרה הודעה בכתב במועד בו החלו העבודות בנכס, העירייה אינה יכולה לאמת כיום את מצבו העובדתי של הנכט לתקופת עבר והתאמתו לקריטריונים הקבועים בטעיף 330 לפקודת העיריות.

לפיכך, הבקשה למתן פטור בגין נכס לא ראוי לשימוש לא אושרה.

בדיון המקדמי שהתקיים בערר טען בייכ המשיב, בין היתר, כי הוועדה אינה מוטמכת לדון בערר מאחר והודעת העוררת בדבר מצב הנכס נמטרה למשיב לאחר סיום השיפוץ ומאחר ותשובת המשליב שניתנה לעוררת לא ניתנה על ידי מנהל הארנונה עצמו.

לאחר שהוגשו סיכומיט בטענה המקדמית החלטנו לדחות את הבקשח לסילוק הערר על הסף בהיעדר סמכות עניינית מן הטעם שככלל, כללי הסמכות העניינית נשענים על מבחן הסעד ולא על מבחן העילה או השאלה המשפטית. משטען בייכ המשיב כי הוועדה מוטמכת לדון בסעד המבוקש, שהינו פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות, הרי שבמסגרת וו היא

בעלת סמכות עניינית לדון בכל עילה או טענה משפטית שהיא הנוגעת לסעד המבוקש (מופרכת ככל שתהיה לשיטת המשיב). קיבלנו את טענת העוררת כי חיא וכאית ליומה בפני ועדת הערר וכי תינתן לה הודמנות להוכיח את טענתה, גם אם על פני הדברים, לנוכח הפסיקה אליה הפנה המשיב, סיכויי הערר אינם גבוהים. אלא שלא ניתן למנוע מהעוררת לנסות להביא את ראיותיה ולנסות להוכיח את טענותיה רק בשל העובדה כי במועד פנייתה למשיב כבר נטתיימו העבודות, ובכלל זה להצביע על הטיבה הגינה הוגשה הבקשה באיחור רכיוייב.

נותר אם כך להבריע בערר לגופו,

תמצית טענות העוררת

.10

חמשיב אינו חולק על הטענה כי בתקופה מיום 1.5.2018 ועד ליום 24.10.2018 הנכט לא היה ראוי לשימוש ולא סתר את ראיות העוררת.

משהעוררת הוכיחה את תנאי הפטור יש לפרש את טעיף 330 באופן תכליתי גס אס התיעוד המובא בפני המשיב בדיעבד,

הבקשה לפטור הוגשה ביום 3.2.2019 לאחר שהעבודות בנכס הסתיימו אולם העוררת הציגה מסמכים המעידים על השיפוץ, היקפו ומשכו.

מנהל העוררת, מר יותם דוקטור, נחקר על תצהירו והאמור בו לא נסתר. מנחל הארנונה לא הגיש תצהיר מטעמו ולא הציג מטמכים או מידע שיש בידו בנוגע לנכס. לאור זאו הוכח כי בתקופה הרלוונטית לא ניתן חיה לעשות בנכס שימוש.

העוררת הפנתה לפסיקה ממנה ניתן לטענתה ללמוד על אפשרות להעניק פטור מארנונה גט בדיעבד. העוררת מפנה לפסייקת ועדת הערר בערר 140021329 בה נדרשו מהעוררת פרטים נוספים - קבלות על חיקף השיפוץ ואישור תביעה מחברת הביטוח אשר בעקבות הגשתם אושר לנכס פטור לפי סעיף 330.

בחתייחס ללשון טעיף 330 לפקודה אין צורך במתן הודעה מראש או בזמן השיפוצ דווקא ודי במסירת הודעה בכתב. העוררת מפנה לפסיקה בעניינם של שלושת התנאים הקבועים בטעיף 330 לפקודה; הנכס יצוק מבתינה אובייקטיבית, מידת הנוק והעובדה שאין *ושבים בו. התנאי הרביעי הוא מתן חודעה בכתב מבלי שנקבע מועד מתן ההודעה.

בפקודה לא נקבע כי הרשות המינהלית ניוונה אך ורק ממראה עיניה ובומן אמת. גם אם ההודעה המאותרת אינה מקלה על עבודת הרשות, עליה להפעיל שיקול דעת בדרכים

נוספות מלבד מראה עיניים.

כאשר אין מחלוקת עובדונית בדבר מצב הנכס אין משמעות יתרה למועד מסירת ההודעה.

לאור כל האמור העוררת טוענת העוררת כי יש לקבוע שבין התאריכים 1.5.2018 ועד ליום 8 תנכס ענה על התנאים הקבועים בסעיף 330 לפקודת העיריות ויש להעניק לו פטור בהתאם לסעיף ות.

תמצית טענות המשיב

.15

יש להוציא את הראיות שצירפח העוררת לסיכומיה מאחר וצורפו שלא כדין לאחר שלב ההוכחות.

אין חולק כי העוררת לא מטרח הודעה למשיב בזמן אמת אלא רק חודשים ארוכים לאחר סיום השיפוצים, כעולה מעדות העד מטעם העוררת בדיון ההוכחות -- בתודש פברואר

9. הסיבה לאי הגשת ההודעה על פי העד היא היותו יילא מסודר מבחינה בירוקרטיתיי.

העוררת עצמה לא חשבה שהיא זכאית לפטור ויועצ ארנונה שהגיע למסעדה לאחר פתיחתה הפנה את תשומת לב העוררת לכך.

המשיב מציין כי במסגרת החלטת הוועדה שלא לדחות את הערר על הטף, נקבע כי למשיב שמורה הזכות לטעון טענות מקדמיות נוספות בסיכומיו. המשיב מפנה לפסיקה, ובכלל וה פסיקת בית המשפט העליון, לפיה מטירת ההודעה היא מהותית לשם תחולת הפטור. על פל הפסיקה מדובר בחובה מהותית פוזיטיבית במטרה להקל על העירייה ולמנוע מצב שבו תצטרך לעמוד בעצמה על מצבו של כל נכט ונכס המצוי בתחומה.

המשיב מפנה לכך שפטור מתשלוט נקבע במשורה, בשל היותו החריג הלוצא מן הכלל, ויש לפרש סעיפים אלו בצמצום וליתן פטורים וחנתות במשורת.

הטענות לגבע מדיניות המשיב לא הוכחו וממילא מדובר בטענת אפליה שאינה בסמכות הוועדה.

לגופו של עניין; העוררת לא הוכיחה כי הנכס עומד בתנאי סעיף 330 לפקודה. המצהיר מטעם העוררת לא פירט את העבודות שבוצעו, מתי החל כל שלב, מתי הסתיים, והטסתפק בטענה אודות שיפוץ אשר כשלעצמה אינה מצדיקה מתן פטור. העוררת לא הציגח כל ראיה בנוגע לתחילת העבודות ו/או מועד סיומן. באשר לתמונות שצורפו, לא ברור מתי הן צולמו ואילו חלקים בשיפוצ הן מתארות. במהלך השיפוץ הנכס היה מקורה עם ריצפה.

החשבוניות שהוצגו קשורות גם לרכישת ציוד ולא רק לשיפוצ. לא הוגשו תצהירים של בעלי מקצוע או על ניתוק הנכס מתשתיות. מן התמונות נראח כי בנכס ריצפה, תקרה וקירות תקינים ומחופים. לכן מיתן להתרשם כי דובר בעבודוות התאמה ולא בשיפוצ מאסיבי ההופך את הנכס ללא ראול לשימוש.

לאור בל האמור המשיב טוען כי יש לדחות את הערר.

דיון והכרעה

1. לטענת העוררת יש להעניק לה פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות בגין הנכס נושא הערר

החל מיום 1.5.2018 ועד ליום 24.10.2018 את בעוד אין מחלוקת כי בקשתה הוגשה רק באמצע בחודש פברואר 2019.

2. סעיף 330 לפקודת העיריות קובע כך:

'נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניווק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכט הרוס או ניזוקיי.

3. בהחלטת בית המשפט העליון בבריימ 10313/07 חברתת המגרש המוצלח בע"מ ני עיריית תל

אביב - *פו, נקבע כך:

'ימשהגענו למסקנה כי אין לבחון עלותת שיפוי ייסבירת'י או ייכדאיות כלכליתיי במסגרת השאלה האם בניין ייניוק במידה שאי אפשר לשבת בויי עדיין יש לבחון כיצד בטופו של דבר בכל ואת תוכרע השאלה. לדעתי מדובר בשאלה עובדתית והמבחן שיש לקבוע הוא מבחן פיטי אובייקטיבי בעיני האדם הסביר. ואכן, כפי שנקבע בעניין אחר ייקרקע יש לשום בהתאם לתנאים אובייקטיביים'י.... השאלה אינה כיצד רואה את הבניין באופן טובייקטיבי הנישום ואין די בכך שיטען בהודעה מטעמו בעלמא כי הבניין ניוק במידה שאי אפשר לשבת בו. השאלה היא האם מבחינה אובייקטיבית ניתן לומר כי חבניין ייניזק במידה שאי אפשר לשבת בויי. אכן, ייתכנו מקרים ייאפוריסיי וגם אם לא נלך לשיטת 'ילכשאראנו אכירנויי (כתרגומו של השופט רובינשטיין ב- ע"פ 2358/06 סלימאן ני מדינת ישראל, פסקה קייו (ערס פורסם, 17.9.2008) לביטול יי 1 םעו )1 סג [ 860'') עדיין ניתן יחיה להכריע בשאלה לפי מבחן השכל הישר. כפי

שציין השופט רובינשטיין בפרשה אחרת :

יימשאין בחוק או בתקנות הגדרה למושג שפירושו נדרש, יש לפרשו על פי המשמעות הרגילה שמייחטות לו הבריות, ולהיעזר במבחן

השכל הישר: 'כלל ידוע הוא, שכאשר ביטוי השגור בפי הבריות אינו

מוגדר בתיקוק, יש לפרשו לפי המשמעות הרגילה שמייחטים לו בני-

אדסי (עייא 753/68 מלכה פרנסיס, ואת' ני בנימין רוזנברג, פייד כג(?)

2, 187 (1969) - השופט, כתארו אצ, יי כהן); יבאין הגדרה מיוחדת בחיקוק מסויים מניחים שהמחוקק דיבר בלשון בני-אדם והתכוון למובנו המקובל של המונתי...

ודוק: אין לומר כי כל בניין מוונח הוא בהכרת בניין בלתי ראוי לשימוש, ומקובל עליי כי הטוק בו עוסק סעיף 330 הוא טק

משמעותי. לעניין מס שבת התעוררה כאמור השאלה מהי דירה המיועדת למגורים לפי טיבה. הפסיקה שעסקה בעניין קבעה כל יייש לבדוק את הדירה, כמות שהיא, לצורך מבחן זּה, ולראות, אם היא מיועדת ועשויה לשמש בפועל למגורים מבחינה פיסית, דהיינו, מבחינת המבנה ומבתינת הימצאותם של מתקנים המצויים בדרך כלל בדירות מגורים והחיוניים לשם שימוש רגיל וסביר של הדיירים, כגון מתקני חשמל ומים, שירותים, מטבת וכיוצא באלתיי

הפטור שלפי סעיף 330 מדבר על יבנין' ולאו דווקא על דירת מגורים. המונח ייבנין'י הוא מונח רחב יותר ואין חוא מוגבל אך למגורים. כפי שנקבע ייהמונת בנין הינו מונח רחב ביותר, הכולל מבני מגורים, משרדים, בתי עסק, בתי מלון וכדומהיי...על כן, גם אם בניין אינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בהכרת יהנה הוא מפטור לפי סעיף 330. יתכן בניין שאינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אך ניתן להשתמש בו בהתנחשב בדיני התכנון והבניח, למשל, לצרכי משרדים, מלאכה, תעשייה או כל סיווג אחר שהוא כדין לגבי הבניין. על כן, כדי להיכנס בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין בריך להיות יניווק במידה שאי אפשר לשבת בוי' לכל סיווג חוקי שהוא לגבי הבנילן...".

מכלל החומר שבפנינו עולה כי העוררת לא הגישה הודעה בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות לפני ביצוע עבודות השיפוצ בנכס ו/או במהלכן. העד מטעם העוררת השיב בחקירתו כל ייאני מאשר שפניתי לראשונה לעירייה לאתר שהסתיימו השיפוצים בחודש פברואר 2019, ומן ניכר לאחר סיום השיפוציםיי. באשר לטיבה לכך הוא חשיב כי ייהסיבה לכך שלא הגשתי בקשה במועד היא שאני אדם לא מטוד מבחינח בירוקרטיתיי.

לאור ואת, אין עילה להתערבותנו בהחלטת המשיב שלא להעניק לעוררת את הפטור על פכ הוראת פקודת העלריות, שכן הפסיקה קבעה שלצורך קבלת פטור כאמור, על המחציק בנכס להודיע למשיב על מצב הנכס בומן אמת ועל פי הפטיקה מסירת ההודעה היא תנאי קונסטיטוטיבי, והפטור מוחל ממועד מסירת ההודעה בלבד. ראו למשל עמיינ -46146/02 3 ליאורח מיכקשוילי ני עיריית תל אביב ועמיינ 21629-06-10 חי יעקב ני מנהל הארנונה של עיריית תל אביב (פורסם בנבו).

*חד עם ואת, בנסיבות מקרה גה בחנו גם את טענותיה של העוררת לגופן, ומצאנו כי ממילא העוררת לא חרימה את הנטל להראות, בדיעבד, כי הנכס עונה על התנאים הקבועים בפסיקה למתן פטור בהתאם לסעיף 330 לפקודה.

בהתליחס לתמונות שצורפו לתצהיר מטעם העוררת, העד מטעט העוררת העיד כי ייבהתייחס לתמונות שצרפתי בנספת 3, אני לא בטוח שאני בילמתי בעצמייי. בהמשך, השיב

העד לשאלת הוועדה כי ייאין לי יכולת לתת תאריך מדויק בו צולמו התמונות שצורפו לתצהלרייי. מכאן שתמונות אלו, גם אילו חלו מלמדות כי הנכס נהרס או ניאוק במידה שלא ניתן לשבת בו, כלל לא יכולות ללמד על תקופת השיפוץ שכן אין כל אינדיקציח למועד בו צולמו ובפרט לא בשאר מצבו העובדתי של הנכס על פני כששה חודשים, כמבוקש.

עיינו בכלל הראיות שצורפו לתצהיר מטעם העוררת. העוררת צירפה הצעת מתיר לשירות שנתי עבור מערכות סינון אוויר שאינה מלמדת על עבודת שיפוץ. חלק ניכר מן החשבוניות, שלא לומר רובן, מתייחסות לרכישת ריהוט וציוד - קרמיקה, מקררים, תנורים, תאורת חימום, כירייס, דלפקים, שיש, כסאות, כסאות בר ועוד. לתצהיר צורפו קבלות על עבודות תשמל שונות, עבודת איטום בהיקף כ- 40,000 ש"ח, ביצוע עבודות שיפו עייס כ- 60,000 שייח מטעם תלתל בנייה וחשבונית נוספת על ביצוע עבודות הנדסה מטעם ארמה את בנט בע"מ בהיקף של כ- 100,000 ₪ שהעוררת לא פירטה את טיבן. עוד עולה כי העוררת הסתייעה בשירותי ניהול פרוייקט / פיקות בנייה בסך כ- 25,000 ₪. (האחת מחודש יולי, כלומר לפני תחילת השיפוץ הנטען והשנליה מראשית חודש טפטמבר). העד מטעם העוררת אישר בחקירתו כי יייש חשבוניות שצורפו לתצחירי שמתייחסות לרכישת ציודיי.

לתצהלר צורף ביטות עבודות קבלניות אלא שכעולה ממנו תקופת הביטוח לעבודות הינה מיום 1/8/2018 ועד ליום 10/9/18, תקופה בת כתודש אחד, שאינה חופפת לתקופה הנטענת לביצוע העבודות. באופן כללי ניתן להתרשם כי חשבוניות הנוגעות לעבודת השיפוץ עצמה (ניהול, פיקוח, שיפוץ, הנדסה, קרמיקה) הן מחודש אוגוסט (למעט האיטום שנעשה מאוחר יותר שאין בו כדי להשליך בהכרח על מצבו הפנימי של הנכס) והחשבוניות שצורפו בגין רכישות ציוד ועבודות חשמל הן ממועד מאוחר יותר.

העוררת לא פירטה את שלבי השיפוץ שלטענתה נמשך ששה חודשים, ומן החומר שבפנינו לא ברור האם כלל הריסת קירות רצפה חלונות ובאילו מועדים והאם התשתיות בנכט --

מים וחשמל נותקו. מן התמונות שצורפו לא ברור איה חלק מן הנכס נראה בהן והאט כלל הנכס היה במצב הנראה בתמונות או רק חלקו. כך או כך, בתמונות הנכס נראים רצפה, קירות וחלונות ואף נראח כי קיים בו מיזוג אוויר.

מכאן מסקנתנו כי ללא ספק בנכס בוצעו עבודות שיפוץ, אלא שלא הוכח בפנינו מהי תקופת השיפוץ, האם מדובר בשיפוץ שאינו מהווח יירקיי עבודות התאמה למסעדה ומה היה משך התקופה בח הוא לא היה ראוי לשימוש.

כידוע, על פי הפסיקה אין די בהוכתת הטענה כי בנכט בוצעו עבודות שיפוץ אלא יש לחוכית כי מדובר בשיפוץ יסודי שמתייב הריסת קירות ותקרות, פרוק צנרת מים וחשמל, פרוק רצפות ובניית פנים הנכס מחדש. רק במקרה כזה ניתן לקבוע כי מדובר בשיפו\ שהפך את הנכס ליינהרס או ניווק במידה שלא ניתן לשבת בויי. בהודמנות זו נציין כי החשיבות למסירת הודעה למשיב במועד השיפוץ נועדה לכך שתיערך בדיקה עובדתית של הנכס ויהיו בידי המשיב כמו גם בידי מבקש הפטור ראיות מלאות וברורות אודות מצבו העובדתי של הנכס עובר להפעלת שיקול הדעת וקבלת התלטה בעניין עמידתו בתנאי הפטור. ראיות

כאמור כוללות תמונות ברורות מכלל חלק הנכס שמועד צילומן ידוע, והן מתייחסות לחיבטים העובדתיים השונים אליהם התייחסה הפסיקה ובכלל וה מלוא רצפת הנכס, התקרות, החלונות, הדלתות וכיוייב.

3. בשולי הדברים נעיר כי בהחלט ייתכן וגם בעניינו של נכס וּה, ככל שהמשיב היה עורך

ביקורת במקום בומן אמת, חיו בפניו מכלול הנתונים עובדתיים שיכלו להוביל למסקנה כי הוא לא ראוי לשימוש בחלק מן התקופה הנטענת או כולה. אלא שבחינת הראיות על ידינו במסגרת הערר, ובדיעבד, גס אס נעשתה בבחינת למעלה מן הצורך, אינח מובילה למסקנה זו

4. מכלל האמור מסקנתנו היא כי אמנם הוכח כי בנכס בוצעו עבודות שיפוץ והתאמה

למסעדה, אולם העוררת לא הניחה בפנינו תשתית עובדתית המלמדת כי הנכס נהרס או ניווק במידה שלא ניתן לשבת בו ומחו משך הזמן בו בוצע השיפוץ.

לאור האמור הערר נדחה בהיעדר עילה להתערב בהחלטת המשיב, כמו גם לגופו. אין צו להוצאות.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום 14.4.2021.

בהתאם לסעיף 205) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועד ערר) התשלייו- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

/ ]

*ו''ר: אפרת א. קפלן, עו'יד חבר: ראובן הרן, עו"ד < חבר: יעקב ישראלי, רו''ח

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר לעניין ארנונה כללית

שליד עיריית תל- אביב - יפו ערר מס' 140019048

בפני חברי וועדת הערר:

יור - עו''ד אפרת א. קפלן

חבר - עו'יד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העוררות: מ.ט, אטליז אבו חלוה 2016 בע"מ

אטליז אבו חלוה 2013 בע'/מ

- נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב -- יפו

החלטת

1. העוררות מחזיקות בחנות (אטליו) ברחי יפת 240 בתייא - יפו נכס מס' 2000384469,

בעקבות ביקורת שנעשתה בנכס הוציא המשב לעוררות תיוב ארנונה מתוקן ובו חייב אותן

בגין שטחים נוספים במתחט בו פועלת החנות כדלקמן:

1 שתי חניות בשטח 12.5 מ"ר כ"א ובסהייכ 25 מ"ר הנמצאות בסמיכות פיוּית לחנות - מסי נכס 2000437306 (להלן: *יהחניות'י).

2 לחידה בגודל של כ 29 מ"ר הנמצאת בחצר בסמוך לחניות, נכס מס' 2000437303. שטת זה המשמש בין היתר לכניטה ויציאה לחניות וכן לחניה נוספת המותזקת ע"י העוררות ואיננה במסגרת ערר זה. יחידה זו תיקרא להלן: *השטח התפעולייי,

3 כמו כן שינה המשיב את השטח המחויב בנכס מס' 2000384469 מ 151 מ"ר ל 158 מ"ר, בעקבות גריעת 11 מ"ר בגין מחסן שהתברר שאינו קיים, והוספת שטח של 19 מ"ר בגין טככה.

2. העוררת הגישה ערר זה כנגד חיובה בארנונח בגין התניות, בגין השטח התפעולי, ובגין

מחטן בשטת 16 מ"ר הנמצא בחצר במפלס התנות ומחויב במסגרת נכס מט' 2000384469 (להלן : ייהמחטןני). העוררות טוענות בכתב הערר כי הן איגו מחזיקות באף אחד מהנכסים האמורים.

* לעניין החניות טענו העוררות כל מדובר בחניות הצמודות לדירות שמעל לתנות, כי בעלי הדירות הללו חונים שם

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]