החלטות ועדת ערר לענייני ארנונה - יולי 2021

עיר: תל אביב-יפו
קטגוריה: ועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך: 03/05/2021
מקור: הקובץ המקורי באתר תל אביב-יפו

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית עררים מס': 140020925 שליד עיריית ת''א - יפו 1353

בפני חברי ועדת הערר:

יויר: עו"ד יהושע דויטש

חבר: אודי ויינריב, כלכלן

העוררים: 1. סרגיי קונרט

2. סובול מרק

3. ויימן סטניסלב

- נגד-

מנהל הארנונה בעיריית ת'"'א- יפו

החלטת

1 בטרם נדרש להחלטתנו נקדים ונאמר כי בהסכמת הצדדים כפי שנשלחה בכתב אל מזכירות הוועדה, ע"י בייכ הצדדים, ביוט 3.5.21, ההתלטה בערר זה תינתן במותב קטוע, בהתאם לתקנה 1 ד לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר), תשל"ו-1977.

2 הקדמה וגדר המחלוקת

העוררים מחציקים בנכס ברחוב קרליבך 25, תל אביב שמספרו 2000393402 בשטח של 179

מייר, המסווג על ידי המשיב כ:ייבניינים שאינם משמשיט למגוריטיי בעוד העוררים טוענים כי לאור שינוי בפעילות העסקית יש לסווג את הנכס על פי הסיווג הקבוע בסעיף 3.3.8 לצו הארנונה: אולמות המשמשים להצגות תיאטרון, מחול וקונצרטיםיי, ולחלופין בסיווג הקבוע בסעיף 3.3.9 :ייאולמות המשמשים לריקודים'י.

לבקשת הצדדים אוחד, הלכה למעשה, ביוט 2.11.20 ערר 140021703, שעניינו בשנת 2020 עם ערר 140020925 שעניינו בשנת 2019.

3 טענות הצדדים

טענות העוררים

לטענת העוררים, הפועלים במטגרת שותפות בשם ייאס.אמ.אס. השקעותיי, הותלט על ידם, במהלך שנת 2019, לשנות את אופי הפעילות העסקית בנכס ולהפוך את המקום לעסק של חיי לילה תחת השם יידיוייר קלאביי הכולל מסיבות והופעות חיות מטוגיס שונים. לטענת העוררים בתום המופע נוצרת רחבת רלקודיס למול הבמה, תוך פינוי השולחנות והכסאות והפיכת המקום לאולט ריקודים.

עוד טוענים העוררים כי במקוט עמדת די-גייי ובר משקאות.

העוררים מפנים ללשון סעיף 3.3.9 לצו הארנונה :''אולמות המשמשים לריקודים'י וטוענים כי לא קיימת הגדרה לשטחה של רחבת הריקודים כתנאי לקבלת הטיווג.

העוררים טוענים כי עצם ההופעה המוסיקאלית עונה להגדרת סעיף 3.3.8 לצו הארנונה, דהיינו:

אולם המשמש ל: :יהצגות תיאטרון, מחול וקונצרטיםיי.

העוררים טוענים כי ממצאי הביקורת של המשיב מיום 20.9.19 מאוששים את טענתם כי התקיים מופע מוסיקאלי הנכנס תחת הגדרת אולם המשמש למחול וקונצרטים.

בעררס מפנים העוררים להגדרות שבויקיפדיה למילים: יקונצרטיי, ייתיאטרוןיי, 'מחוליי.

לטענת העוררים הפעילות העיקרית הנעשית ביחד ולחוד במקום הינה של קונצרטים, מחול, מופעי תרבות והופעות חיות מוסיקאליות, כאשר בהופעות המוסיקאליות, הקהל משתתף באופן פעיל של שירת'י.

העורריט טוענים כי בכתב התשובה להשגה התעלס המשיב מן הטענה העיקרית להחלת סעיף 8, דהיינו אולמות המשמשים להצגת תיאטרון, מחול וקונצרטיס ודחה את ההשגה אך ורק בהתייחסו לטענה החלופית לעניין החלת סעיף 3.3.9, דהלינו אולמות המשמשים לריקודים.

רחץ

העוררים מוטיפים וטוענים כי משהתעלם המשיב מן הטענה העיקרית יש לראותו כמי שקיבל את ההשגה, ביחס לטענה העיקרית לתחולת סעיף 3.3.8.

העוררים טוענים כי דינו של הנכס המוחזק על ידם וחה לדין אולמות בהם מתקיימת פעילות דומה, כאשר אין בסעיף 3.3.8 איסור על הגשת מצון במחלך ההופעה.

טענות המשיב

לטענת המשליב סלווג הארנונה נקבע בהתאם לשימוש בפועל. חשימוש בפועל שעושים העוררים בנכס אינו תואם את חטיווגיס המבוקשים על ידם,

הנכס אינו עומד בשני התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 3.3.8 לצו הארנונה שהם: דרישת 'יאולסיי, ושימוש יילהצגות תיאטרון ו/או מחול ו/או קוצרטיםיי.

לטענוז המשיב מביקורת שבצע בנכס נמצא כי הוא משמש כבר-מטעדה בו מתקיימות הופעות וערבי מוסיקה מסוגים רבים וביניהם אירועים פרטיים ועסקיים, אירועי השקה, ימי הולדת, שמחות, ערבי קריוקי ועוד.

המשיב מפנה לאתר האינטרנט של המקום בו מפורט מגוון הפעילולות ותפריט חמזון המוגש בו.

המשיב טוען כי גם אם מדי פעט נערכות מדי פעם בנכס הופעות של מוסיקאים, אין זו הפעילות העיקרית והיתידה.

המשיב טוען כי הפעילות המתבצעת בנכט דומה לותר לפעילות מסחרית/שירותית מאשר ייהצגת מחול תיאטרון וקונצרטיםי'י.

המשיב דוחה את טענת העוררת כי לא התייחס בתשובתו להשגה, לטענת העוררים להחלתו של סעיף 3.3.8, וטען כי על פי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) על המנהל לחשיב להשגה ואין הוא חייב לנמקה. מכל מקום טענות העוררים בהשגה נבתנו ללא רבב, נערכה ביקורת מקיפה והתייחסות אשר דחתה את הבקשה לשינוי סיווג הנכס

באשר לסעיף 3.3.9, דהיינו אולמות המשמשים לריקודים חאר המשיב על תשובתו שבהשגה כל על פי לשון הצו על המקום לכלול אך ורק פעילות של ריקודים, בעוד הפעילויות המתקיימות בנכס רבות ומגוונות. בביקורת שנערכה בנכס נמצא כי הנכס אינו משמש לריקודים שכן במקוט לא נראתה כלל רחבת ריקודים.

לטענת המשיב במקום מטבת מאובזר בתנורים, כיריים, מקררים ומשטתי עבודה לצורך הכנת תפריט עשלר ומגוון.

המשיב הוטיף והפנה לציטוט של העורר 2, מרק סובול, בדוייח התקירה.

ההליכים שבפנינו

ביום 2.1.20 התקיימה ישיבת מקדמית.

ביום 9.3.20 התקיימה ישיבת הוכחות בה נחקר העד מטעם העוררים מר סטניסלב ויימן, על תצהירו. יצויין כי בישיבה נכת גם העורר, מר מרק סובול אשר לא הגיש תצהיר. הואיל והעד ויימן טען בעדותו כי עובדות מסויימות מצויות בידיעתו של מר סובול, כמי שעוסק בלוגיסטיקה, נתבקש מר סובול להשיב על שאלות הועדה ואחייכ גס נחקר על ידי בייכ המשים, ובעקבות חקירתו נחקר גם ע"י בייכ העורר בחקירה חוזרת.

בישיבת יום 1.6.20 התקיימה ישיבת חוכתות משלימה, בה נחקר העד מטעם המשיב, חוקר התוץ מר ניר לוי, על תצהלרו.

דיון והכרעת

השאלה העומדת להכרעתנו היא כיצד לסווג את הנכט והאם הפעילות המתקיימת בשטחו עונת על ההגדרות בטעיפים 3.3.8 ו- 3.3.9 לצו הארונה.

יצויין כי התקופה שבמחלוקת מתייחסת לתקופה שמיום 22.9.2019 (מועד ביקורת המשיב בעקבות פניית בייכ העוררים מחודש ספטמבר 2019, בלא תאריך), וכן ביחס לשנת 2020, בזיקה

.10

לתשובת המשליב מלוס 17.5.20 בהשגה לשנת 2020, המתייחטסת לפטור קורונה בשיעור של 100% לתקופות המפורטות בה.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, את עדיהם וקראנו את כתבי בי הדין הגענו לכלל מטקנה כי דין הערר להידחות.

לעניין הטענה לסיווג הנכס לפי סעיף 3.3.8 לצו הארנונה ייאולמות המשמשים להצגת תיאטרון, מחול וקונצרטיסיי.

בשנים 2019 ו- 2020 התמצתה הגדרה בצו, כהאי לישנא: יאולמות המשמשים להצגת תיאטרון, מחול וקונצרטים'י.

יצויין כי בשנת 2021, בעקבות פסהייד שניתן בביתת המשפט העליון (כבוד השופט מווז) ביום 9 בעעיימ 9662/16 התיאטרון הלאומי חבימה ני עיריית תל אביב יפו, בוצע שינוי בלשונו של הסעיף וחלה הבתנה בין אולמות המשמשים להצגות, המוחזקים על ידי גוף מפעיל שלא למטרות רווח ואשר נתמך על ידי הרשויות, לבין אולמות מסוג אחר.

הבחנה זו אינח רלבנטית לערר שבפנינו, אך יש בה כדי לתוק את המובן מאליו, כי חיסוד הראשון לתחולתו של סעיף 3.3.8, הוא קיומו של אולם מטעם מפעיל כוה או אחר, לצורך עידוד צריכת תרבות.

גם אס נשתדל למעט בקביעת מטמרות, בכל הקשור לאופיו המדוייק של האולם הוכאי להנחה משמעותית במיוחד בשיעור הארנונח, הרי עלינו להסתפק במבחן הכללי, כפי שתורה וקבעה בפסק הדין מיום 26.10.17, כבוד השופטת רות לבהר שרון בעמיינ (תייא) 17209-02-15 סקאנר לייט בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו. בפסייד וה, נדונה שאלת סיווג והה ונקבע כי בכלל סיווג נכס לצרכי ארנונה וקביעת תעריף הארנונה יעשה לפי האזור בו הנכס נמצא ועל פי אופי הנכס והשימוש שנעשה בו.

בטרם נפרט ונפנה לראיות שבפנינו נוסיף ונציין כי בתיק ערר 140017625 מיום 26.11.18 (בראשות עו'יד אלון צדוק) אססייפ סיטי בידור בע"מ ני מנהל הארנונה בעיריית תל אביב נקבע כי: 'יהשפרת האולם לחברות עטקיות או הזמנת מופעים לעתים כמו סטנד'אפ או מופע אחר, אינה הופכת את הנכס לאולם תיאטרון. לא כל חדר או אולם בהם מוצבים במה וכסאות ומועליס בהם מופעים מדי פעם, עומדים בתנאים לסיווגם כאולם תיאטרון. '/

בפנייתו של בייכ העוררים מחודש ספטמבר 2019 בו מסר למשיב: יילאחרונה התקבלה החלטה על ידי מרשיי לשנות את אופי הפעילות העסקית בנכס, לפני כחודש ימים החלו לפעול בעטק מדי לילה הופעות חיות של אמנים... פעילות המועדון מתחילה בימי שלישי עד שישי בשעות הלילה, אשר על כן אודה לתיאום ביקורת... בשעות הפעילות בלבד של המועדון (לילה)'י.

נמצא כי בגמן אמת העוררים מגדירים את הנכס כיימועדון לילהיי או לתלופין כיימועדוןיי, ולא כאולם ובוודאי לא כאולם קונצרטים, תיאטרון או מחול.

בהתאם לפנלית בייכ העוררים ולימי ושעות הפעילות שציין בפנייתו, נערכה ביקורת במקום ביום 9, דהיינו יום שישי בערב בשעה 22:30.

ממצאי הביקורת היו כדלקמן: ''הנפס נמצא פעיל ובו מבלים. בנכס נראה בר וסביבו כסאות,

עמדת 121 במה שעליה הופיעה להקה, שולחנות וכסאות (על השולחנות נראו צלחות עם מנות אוכל וכוסות שתיה), מטבח ובו תנורים, כיריים גז, מטגנת שמן עמוק, מקררים, משטחי עבודה מנירוסטה, כיורים ציוד וכלי מטבח (נראה טבח מכין מנות אוכל ועובד גוטסף שוטף כלים). נראו במקום מלצריות. מצורף צילום תפריט של המנות המוגשות במקום. לא נראתה רחבת ריקודים.

העד, חוקר השומה, מטעם המשיב מר ניר לוי, אשר ערך את הביקורת צירף לביקורת שערך את התפריט המוגש במקום. התפריט כולל, בין השאך, גיוון של מנות ראשונות, מטוגנים, סלטים ומנות עיקריות רבות.

בתצלומים שצורפו לביקורת נראה בבירור המטבח המצויד וכן בר המשקאות חמגוון.

כמו כן ציין העד בדויית הביקורת כי: יילדברי מרק הנכס משמש בבר מסעדה, המקום פעיל משעה 20:00 אין תשלום בכניסה, משעה 23:00 מפנים מספר כסאות בקדמת הבמה (ב-30 מ'יר) לריקודים'י.

כפי שצויין לעיל מר מרק סובול לא הגיש תצהיר, אלא מר סטניסלב ויינמן. משנשאל ולינמן על

דברים אלה השיב: ''כתוב ששותפי מרק מסר לביקורת שאין תשלום בכניסה, אני עונה, מרק

נמצא פה ואפשר להפנות את השאלה אליו. אני הייתי במטבח באותו זמן. קשה לי להאמין שלא היה תשלום בכניסית'י.

מרק סובול היה בדיון והשיב לשאלת הועדה: ''אינני זוכר באיזה מופע מדובר, בעיקרון אין אצלנו הופעות בחינם, זה הרווח שלנויי.

עד המשיב, החוקר מר ניר לוי נחקר על הדברים האמורים שכתב בדוייח הביקורת וחור על

עמדתו מזכרונו: י'מרק אמר לי שאין תשלום בכניסה והמקום משמש כבר מסעדת'י.

בחקירתו חור והעיד כי ראה אנשים יושבים, אוכלים ותלקם צפו בהופעה וחלקם סביב הבר.

העד העריך שהיה במקום כ-20 דקות ולא נתבקש להמתין בטרם ילך.

העד עמד על כך כי לא ראה רחבת ריקודים.

עיון בתצלומים שצירף המשיב, מתוך אתר האלנטרנט של המקום, מעלה כי במקום מטבח פעיל המטפק ארוחות מלאות למתארחים בו, לרבות משלוחי מזון. עוד עולה כי במקום נערכות מסיבות פרטיות לרבות ימי הולדת וכן נערכים בו אירועים פרטיים ועסקיים, אירועי השקה, ימי הולדת, שמחות קריוקי ועוד.

באתר פורסם: ייצוות המועדון בעל ניסיון רב באירוח והפקת מגוון רחב של אירועים... ואפילו

חתונות. המטבח שלנו בראשות שף יתנו מענה לכל תפריט שתבחרו, וצוות ההפקה שלנו ידאג שכל אורח יצא מהאירוע מרוצה'.

הפרסום באתר מתאים לממצאיט העולים מדוייח הביקורת כפי שבצע המשיב.

אין בשינוי אופי הפעילות, לכאורה, המתואר בפניית בייכ העורריט למשיב מחודש ספטמבר 9 הנושאת את הכותרת : ייהודעה בדבר שינוי באופי הפעילות בנכסיי, כדי להכניס את הנכס לגדרי סעיף 3.3.8 הנוגע לאולמות קונצרטים, מחול והצגות תיאטרון.

עד העוררים, מר סטניסלב ויינמן, אישר בחקירתו כי: ''אנחנו מפרסמים שהמקום גם מיועד לאירועים שונים, בפועל מתקיימים מדי פעם ימי הולדת, *מי גיבוש, השקות וחתונות. כאשר יש אירוע, לפעמים עומד לרשותו הבר ולפעמים לא. כאשר יש הופעות ולא אירועים פרטיים, לעיתים המלצרים משמשים באירוע ולפעמים לא'י.

בעניין הסתירה שבין קביעות הימים המיועדים להופעות, לבין ההצעה הגורפת לציבור, לערוך אירועים בלא הגבלת ימיט השיב: ''אני לא עוסק בנושא זה והתשובה לשאלה זו יכול לענות שותפי שעוסק בלוגיסטיקה'י.

העד מרק סובול נשאל ופטר את הנושא במילים: *יש לנו הופעות חיות לפחות שלוש פעמים בשבוע, חמישי שישי ומוציישיי. שמע מיניה, כי שאר הימים עומדים לרשות ציבור הפונים.

מן הראיות עולה בבירור כי השימוש המרכזי של המקום הינו בר ומטעדה לבליינים ולתוגגיס באירועים שונים. הופעה מוסיקאלית או הופעה אחרת, המתקיימות במקום מדי פעם ולא באופן קבוע, נעשים כפעילות רקע, המשנית לתכלית הפעלת המקום, ואינן מהוות את עיקר השימוש במקום, לא מבחינת התוכן, ולא מבחינת משך ההופעה ביחס לשעות הפעילות של המקום.

לעניין הטענה לסיווג הנכס לפי סעיף 3.3.9 לצו הארנונה י"אולמות המשמשים ריקודים'י.

סעיף זה הגדיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים :יאולמות המשמשים אך ורק לריקודים (למעט סטודיו למחול)'י.

יצויין כי בעבר ועד לשנת 2007 הגדרת הסעיף היתה רחבה יותר וזה היה לשונה: ''אולמות המשמשים לריקודים ו/או למופעי בידור, אולמות המשמשים כדיסקוטקים ו/או למופעי בידור (למעט סטודיו למחול).

תכלית השינוי בצו הארנונה היתה להגביל את הזכאים לתעריף מופתת לאלה המשתמשים באולם באופן בלעדי לריקודים.

העוררים מודים בכתבי טענותיהם ובעדותם כי הנכס אינו משמש ייאך ורקיי לריקודים, ומכאן שדין טענתם בדבר החלת סעיף 3.3.9 להידחות.

בפרשת סקאנר לייט בע"מ הנייל ציטוט מתיק ערר 2007-03-001 סופרנו ארגון אירועים בע"מ ני מנהל הארנונה של עיריית תל אביב (בראשות עו"ד טלי בסון) בסעיף 6 להחלטת ועדת הערר נאמר :'י מכאן מבקשת העירייה לאשר לה, כי התעריף הנ''ל יתייחס רק לאולמות המשמים לריקודים. כאמור שר הפנים ושר האוצר אישרו את הבקשה. רוצה לומר, מחוקק המשנה ביקש לשים ק\ לתופעה שכל מסעדה או פאב המקיימים פעילות נוספת בצד הגשת הארוחות או המשקאות האלכוהוליים (שירותי ההסעדה), יפנו אליו בבקשה לסיווג 'אולמות המשמשים לריקודים ו/או מופעי בידור'. העוררת נופלת בקטגוריית הפאבים בה קיימת פעילות נוספת של הופעות וריקודים במעברים, ולפרשנותו של ב''כ העוררת לפיה שינוי הצו מתייחס רק למטסעדות, המגישות ארוחות, אין אחיזה בלשון הצו ובדברי ההסבר לשלנוי. /

מחומר הראיות שבפנינו שוכנענו כי הפעילות בנכט הינה פעילות מסחרית שירותית ובדין סיווג אותה המשיב כייבנייניס שאינם משמשים למגורים'י.

העוררים טוענים, הן בהודעת הערר, הן בישיבה המקדמית מיום 2.1.20 והן בקצרה בסיכומיחט כי המשיב לא התייחס בתשובתו להשגה לטענתם העיקרית לההלת סעיף 3.3.8 ומשכך, לטענתם, יש להחיל את הוראת סעיף 4/ב) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן :ייהתוקיי) הקובעת כי בהיעדר תשובה יחשב הדבר כקבלת ההשגה.

המשיב מפנה להוראת סעיף 3 לחוק וטוען הן בכתב תשובתו להשגה והן בטיכומיו כי סעיף זה קובע ייכי על מנהל הארנונה רק להשיב להשגה, מנהל הארנונה אינו מחוייב לנמק , אלא להשיב וכך עשחיי (סי 30 לסיכומי המשיב).

תחילה נבהיר את הדברים ונציין כי סעיף 3 לתוק הוא הסעיף המקיס את זכות ההשגה, הא ותו לא.

סעיף 4 הוא הסעיף הקובע כי: יימנהל הארנונה ישיב למשיג תוך 60 יום מיום קבלת ההשגה'/י.

סייק (ב) מוסיף וקובע: יילא השיב מנהל הארנונה תוך 60 יום- ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה, זולת אם האריכה ועדת הערו...

במקרה שלפנינו השיב המנהל להשגה במכתבו מיום 22.9.19. המשיב פירט בתשובתו להשגה כי על פי לשון סעיף 3.3.9 אין האולם משמש י:אך ורק לריקודיטיי הוסיף והפנה לביקורת שבוצעה בעקבות ההשגה על ממצאיה, וסיכם: יילאור כל האמור לעיל, בקשתך לשינוי סיווג הנכט לא אושרה והחיוב *וותר על כנו''.

נמצא איפוא, כי משהשיב מנהל הארנונה במועד על ההשגה, בחר לנמק במפורט חלופה אחת ולדחות כליל את שתי החלופות, אם כי בלא לנמק מפורשות את אחת חהחלופות, התבסט במפורש על ממצאי ביקורת שנערכה מטעמו, בעקבות ההשגה, הרי ביצע את חמוטל עליו, לכאורה, דהלינו, להשיב להשגה, ואין לראותו כמי שלא השיב על ההשגה.

רק אם חיה המשיב נמנע מלהשיב על ההשגה, אז :''יחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגת"

תשובת מנהל הארנונה אכן לא פירטה במפורש את הנימוקים לדחיית ההשגה לענייו סעיף 3.3.8 ומוטב היה לו היתה עושה כן, אך הסנקציה של קבלת ההשגה, נקבעה בסעיף 4 (ב) לחוק רק למקרה בו לא השיב מנחל הארנונה כלל.

לעניין חובתה של הרשות המנהלית לנמק התלטותיה ועל חשיבותה רי עמדת פרופי דפנה ברק-

ארו בטפרה משפט מנהלי (כרך א) תשייע 2010 423-424, כדלהלן: "חובתה של הרשות לנמק את החלטותיה היא ביטוי נוסף להגינות בהליך המינהלי. חובת ההנמקה של הרשות חשובה

לוייר: עו"ד

מכמה טעמים. ראשית, החובה לנמק מסייעת לקבלת החלטה רציונלית ולא שרירותית, משום שהיא מחייבת את הרשות לבסט את ההחלטה על תהליך מסודר שבו נשקלים טעמיה. שנית,

החלטה מנומקת מסייעת להסתמבות נכונה עליה, משום שהיא מאפשרת להבין טוב יותר את

משמעותה של ההחלטה ואת השלכותיה התקדימיות לגבי מקרים אחרים. שלישית, ההנמקה מספקת תשתית עובדתית לביקורת על פעולתה של הרשות - הן ביקורת מינהלית (של גורמי ביקורת מינהליים), הן ביקורת שיפוטית והן ביקורת ציבורית. כאשר ההחלטה מנומקת, הביקורת מסוגלת להתייחס לטעמיה, וכן להעריך אותה מהיבט השוויון, ביחס להחלטות אחרות שהתקבלו בעניינים דומים. רביעית, ההנמקה מבטאת יחס אנושי ומכבד לפרט שההחלטה המינהלית עוסקת בו. חמישית, ההחלטה חשובה לביסוס אמון הציבור בשלטון, משום שיש בה כדי להסיר, ולו באופן חלקי, חשדות לשיקולים לאדענייניים או לשרירות. שישית, תוכן ההנמקה יכול להיות בעל חשיבות לתדמיתו הציבורית והאישית של הנוגע בדבר. [...] כמובן, על מנת שההנמקה תוכל לשרת יעדים אלה, היא חייבת להיות מפורטת, ובכל אופן - להימנע מניסוחים כללים וסתמיים. למותר לציין כי חובת ההגינות המוטלת על הרשות מחייבת אותה לחשוף את הטעמים האמיתיים שעמדו ביסוד ההחלטה'י

חשיבותה של ההנמקה שבתשובת מנהל הארנונה נכונה הן כלפי הנישום, המבקש לכלכל את המשך צעדיו והן כלפי ועדת הערר או, בהמשך, ביהמייש לעניינים מנהליים בבחנס את החלטת המשיב.

בתיק עמיינ (מינהליים ת'א) 34669-10-10 מנהל האונונה בעיריית גבעתיים נ' עמוס וסרמן (נבו 30.08.2011) , מקרה בו דחה מנהל הארנונה את ההשגה במילים ספורות, כלליות :

ייובלא התייחסות מלאה לטענות שנטענו על ידי המשיב בערריי. קבע ביחמייש המחוגי (כבוד

השופטת שטופמן): "בענייננו, כאמור, אין ספק כי מנהל הארנונה לא קיים באופן מספק את חובת ההנמקה המוטלת עליו. יחד עם זאת, איני סבורה כי מסקנה זו בהכרח מאיינת את תשובת מנהל הארנונה, ומביאה להחלתה של התוצאה הקבועה בסעיף 4(ב) לחוק - קרי קבלה אוטומטית של השגת הנישום. סבורה אני כי אין דומה ענין שבו החוק מכתיב את התוצאה המשפטית של הפרת חובה המנהלית המוטלת על הרשות, כגון התוצאה המשפטית המעוגנת בסעיף 4(ב) לחוק הנלווית לאי מתן תשובה במועד על ידי מנהל הארנונה, למצב משפטי שבו

החוק שותק בעניין, שאזי שומה על בית משפט לקבוע מהי אותה תוצאה" .

לאור האמור לעיל מסכמת כבוד השופטת שטופמן: ''לפיכך, סבורה אני בי בל עוד לא נקבעה בחוק התוצאה הנובעת מהפרת מנהל הארנונה את חובת ההנמקה המוטלת עליו, במתן תשובה להשגה, אזי לא כל הפרת חובת הנמקה תאיין את תשובתו של מנהל הארנונה. לשון אחר: לא כל הפרה של חובת ההנמקה תביא למסקנה לפיה מנהל הארנונה לא השיב לחלוטין להשגת הנישום, ותתקבל אוטומטית השגת הנישום, עפ'י'י הוראות סעיף 4(ב) לחוק הערר'י.

אשר על כן התוצאה היא כי אנו דוחים את העררים. בנסיבות העניין ולנוכח העובדה כי תשובת המשיב להשגה, על פי נוסחה, גרמה להרחבת התדיינות בפנינו, בכל הקשור לסעיפים 20-24 לעיל, אין בו להוצאות.

ניתן בהעדר הצדדים היום 12/7/2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש''ס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס'/א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 65 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז -

7 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

ו ( .2

0( 0%

יהוש יטש חבר: אודי ויינריב, לו

קלדנית : ענת לוי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

המשיב:

בוכחים:

העורר/ת:

וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

יעקובוב ציון-חי תעודת זה וה עפומו

חשבון לקוח: 11113666

מספר חוזה: 1042966

כתובת הנכס: בן יהודה 78

-נ ג ד -

מנהל הארגונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: יניב טוירמן

העורר/ת: יעקובוב ציון-חי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: יניב טוירמן

פרוטוקול

ד באב תשפא

140022402 / 8

ב"כ המשיב: | לצורך פשרה אציע כי ביטול החיוב בגין שטח הגלריה האטומה והמונמכת יוקדם מיום

1 ליום 7/1/2021 ובכך תסתיים המחלוקת.

העורר: אני מסכים.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : ד באב תשפא

מספר ערר: | 10:08 / 140022402

מספר ועדה: | 12296

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת: יעקובוב ציון-חי

- גב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים.

אין צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 13.07.2021.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ש 3 לקי

יו"ר: עו"ד ויסמן 5 חבר: רו"ח ז')טניצקי שמעון חבר: עו"ד קורן משה

שם הקלדנית: ענת לוי

עיריית ת"א-יפו - חשירות המשפט"

נכת ק ב ל

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית 1 -07- 15 ליאורה קלנטר

שליד עיריית תל- אביב -- יפו שעה 2 <-22<2:22נ--\גב בס ' : 140020714

בפני חברי וועדת הערר:

*ו'/ר - עו''ד אפרת א. קפלן

חבר - עו''ד ראובן הרן

חבר - רו''ח יעקב ישראלי

העורר: פלס יוסף

‎ -‏ נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב - יפו

החלטה

עניינו של הערר בשני נכסים הנמצאיט ברחוב אילת 49 בתל אביב - יפו, ח-ן לקות 10361613 בשטת 7 מ"ר ות-ן לקוח 10361669 (על פי החלטת ועדת ערר קודמת בעניינו של העורר, שהמציא המשיב, רשום ככל הנראה בטעות בכתובת אללת 47 בתל אביב - יפו).

בייכ המשיב טענה כי העורר רשום כמחזיק בנכסים אלו החל מיום 1/1/2006 ועד ליום 30/4/2008 בלבד. העורר טען כי הוא אינו מחויק בנכסים וכי הוא פינה אותם בעקבות תביעת פינוי שהוגשה כנגדו על ידי הבעלים של הנכסים - חברת גת עגב בע"מ. יצוין, כי העורר מתגורר בבניין בו נמצא הנכס.

בייכ המשיב תזרה וביקשה כי הוועדה תורה על מחיקת הערר על הסף, וזאת בנימוק כי העורר לא הגיש כלל השגה כדין, כמפורט להקן.

סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו 1976 קובע את וכותו של נישום להגיש השגה בפני מנהל הארנונה, בין היתר ביחס לשטח החיוב וביחס לסיווגו, כלהלן:

3 (א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה :

(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום ;

(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו;

(3) הוא אינו מחויק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 (-269 לפקודת העיריות ;

(6 היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדרים התשנייג -- שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחנציק בנכס...".

בהתאם לסעיף 4 לחוק הערר על מנהל הארנונה להשיב להשגה בתוך 60 יום.

סמכותה של וועדת הערר נקבעה במסגרת סעיף 6 לחוק כלהלן:

ערר וערעור

(א) הרואה עצמו מקופת בתשובת מנהל הארנונה על השגתו רשאי, תוך שלושים יוסם מיום שנמסרה לו התשובה, לערור עליה לפני ועדת ערר.

מן האמור עולה כי וועדת הערר מוסמכת לדון אך ורק בטענות עליהן הגישה העורר השגה ובתשובת מנהל הארנונה לטענות אלה. בהעדר השגה ובהעדר תשובה להשגה - הוועדה כלל לא מוסמכת לדון בטענות העורר. ראו בעניין וח: עמי: 02/114 מנחלת. הארטונת בעיריית תולון ג יחידרת שגרותי הנדסה בע"מ, עמייג 09-08-4219 תשתנות נפט ואנרגית בע"מ ני עירית חיפה, בריים 08/793 ריבוע כחול - ישראל בע"מ נ ימנהל הארנונה עיריית הרצליה.

לאור האמור, נראה כי אין מנוס מדחיית הערר על הסף בהתאם לבקשת המשיב.

על אף האמור, ובבתינת למעלה מן הצורך, ובהיותו של העורר לא מיוצג, נוסיף את השתלשלות העניינים להלן, הנובעת מטענתה החוזרת של בייכ המשיב, בדיון ובכתב, כי העורר רשום כמתזיק בנכסים אך ורק בתאריכים המפורטים לעיל, טענה אשר מעיון וניתוח המסמכים שבפנינו, אינה ברורה בהכרח.

כעולה ממכלול המסמכים שהמציאו הצדדים, ועל אף שלא התקיים דיון הוכחות בתיק, עולה כי ביום 1/1/2006 מטרה חברת גת ענב בע"מ, הבעלים של הנכס (להלן - ייהבעליםיי), הודעה למשיב, בה ציינה כי העורר מתציק כפולש בנכסים שתוארו במכתב: *יתרת השטת (למעט חנות המוחזקת בידי חברת בלו לוק - הערת הוועדה) המהווה יחידה נפרדת בת 31 מ"ר ונמצאת ברתי אילת 47, ביחד עם הסככה, המהווה את יחידה 3570-049---0009-25...'י. הבעלים ציינה כי במהלך השנים היא נקטה בהליכים לפינויו של העורר מן הנכס, אשר לא צלחו.

כעולה מן המסמכים שהמציאו הצדדים, בהתאם להודעה וו של הבעלים, נערכה ביקורת בנכס.

בדוייח הביקורת מיום 15/2/2006 צוין כי ייבביקורת במקום ובנוכחות חיים הנייל הראה לי את הטככה ומסר לי כי פלס יוסף פלש למקום. פלס לא נוכח במקוסיי. מן החומר עולה כי חיים הוא חיים נוימן, נציג הבעלים - חברת גת ענב בע"מ. נציין כי על פי חדוייח, הביקורת התייחסה לשטת בסך 90 מִייר. בעקבות ביקורת גו פנתה נציגת המשיב במכתב לעורר ביום 15/2/2006, ובו ביקשה תגובתו לכך שבביקורת האמורה לעיל התברר כי הוא מחזיק בו כפולש. במכתב וה צוין כי בהעדר תגובה מטעם העורר בתוך 15 יום החשבון יועבר על שמו.

מהודעת בייכ המשיב ומכלל החומר עולה כי ביום 6/3/2006 חתם העורר על מסמך ייסיכום פרטים על נכס'י בו צוינו פרטייו, מטפר תעודת הזהות שלו וחתימתו, ובו הצהיר כי: ייהנני מאשר בזאת שאנל מתזיק בנכס בשטח 37 מ"ר כמופיע במכתבכם מיום 15/2/06 אבקש לחייב אותי בהתאסיי. הודעה בדבר תילופי מתזיקיט נשלחה מטעם המשיב לעורר ולבעלים - חברת גת ענב בע"מ ביום 27/3/2006 וכך נרשט העורר כמחויק בשטח של 37 מ"ר.

ביום 22/3/2006 פנתה חברת גת ענב במכתב למשיב, בו ציינה כי בנוסף לסככה אשר בה נערכת הביקורת, מכתבה ביחט לפולש מתליחס גם לשטח נוסף המהווה יתידה נפרדת בת 31 מ"ר וטענה כי התוקר לא ביקר ככל הנראה בסככה זו.

באשר לשטח נוסף ה (כך נראה מן החומר), מונחות בפנינו שתי החלטות של וועדת הערר בראשות עייד נסים שקר בתיק ערר 2006-07-13 שהמציאח בייכ חמשיב. בתיק וה העורר צורף כצד שלישי לערר שהגישה הבעלים - חברת גת ענב בע"מ, בו טענה כי המשיב העביר רק אחד משני נכסים אליהם פלש על שמו של העורר, וביקשה מהוועדה להורות על רישומו של חעורר כמחציק בנכט נוסף אליו פלש. ביום 21/5/2007 קבעה הוועדה כי העורר, מר יוסף פלט, יצורף כצד שלישי לתיק והתיק נקבע להוכתות. בהחלטה נקבע כי הערר יתקבל במידה וצד גי (העורר בערר שבפנינו) לא יגיש מצידו תצהיר המפרט את נושא החזקתו ביחידה זו תוך פרק ומן של 14 <וס. כעולה מהחלטת הוועדה בראשות עו"ד נטיס שקר מיום 10/3/2008, המחלוקת הגיעה לסיומה שכן בתיק אישורי מסירה לפיחט ההחלטה מיום 21/5/2007 נשלחה לצד השלישי, הוא העורר שבפנינו, אולם הוא לא הגיש כל הודעה מטעמו. בנסיבות אלו קבעה הוועדה כי ייהרי שעל פי החלטתנו מיום 21.5.07 מר יוסף פלס ירשם כמחזיק בשתי היחידות נשוא הערר ואת מיום 1.1.06 ואילך, כל עוד לא נעשה שינוי בשטח בסיווג ו/או בדיןי.

כאמור, מאחר והעורר לא התייצב בתיק ערר 2006-07-013 בעניינה של היחידה הנוספת, ובהתאם להחלטת הוועדה, שטח נוסף זה נרשם על שמו. העורר אף לא הגיש ערעור כנגד ההתלטה.

לאור כל האמור נראה כי בעקבות המתואר לעיל העורר נרשם כמחזיק בשני הנכסים נושא הערר, הן על פי הודעתו והן על פי החלטת וועדת הערר, וּאת החל מיום 1/1/2006.

באשר למועד חדילת ההזקה של הערר בנכסים; בייכ המשיב טענה בהודעותיה כי העורר רשום כמחציק בנכסים נושא הערר עד ליום 30/4/2008.

בפנינו החלטת בית משפט השלום בתל אביב - יפו בתיק תא (תייא) 23834/07 מיום 19/11/2007 (להלן - 'יפסק הדין בתביעת הפינוליי), ממנו עולה כי הוא עוסק בשטת פתוח המשמש כמעבר וכסככה, וכי לטענת התובעת, חברת גת ענב בע"מ, העורר פלש לנכס ואחסן בו גרוטאות ללא רשות.

בהחלטת בית המשפט נקבע כי ייהנתבע (העורר בתיק הערר - הערת הוועדה) טוען לעומת זאת כל הינו מחזיק בנכס מכח הרשאה שניתנה לו על ידי מנהלה הקודם של התובעת ובידיו זיקת הנאה בנכס מכת שניםיי. בפסק הדין הפנה בית המשפט לכך שהנתבע, דהיינו העורר בפנלנו, ייהודה בפה מלא בבית המשפט בישיבת יום 21.10.07 כי ב 3 השנים האחרונות הפך את השטת למקום מגוריו לכל דבר ועניין...'". לאחר דיון בטענות העורר בדבר וּכותו בנכס, קבע בית המשפט כי: ייחובה על הנתבע לפנות את הנכס ולטלק את ידו משם לאלתר ולפנים משורת הדין נקצבים לו לשם כך 60 לום...'י. כעולה מפסק הדין היה על העורר לפנות את הנכס בעצם עד ליום 19/1/2008.

העורר טען בדיון שבפנינו, בהיותו לא מיוצג, כי הוא פינה את חנכט בהתאט לפסק הדין בתביעת הפינוי וכי הוא ממשיך לקבל חיובים בגינו.

בדיון שהתקיים בערר ביום 11/12/2019 הורינו לבייכ המשיב לבדוק האם היו פניות מטעם העורר למשיב המבססות את טענתו כי הוא פינה את הנכס בהתאם לפסק הדין האמור. עוד הורינו על צירופה של הבעלים - חברת גת ענב בע"מ כצד שלישי בתיק והורינו לה להודיע האם העוררת פינה את הנכס בהתאט לפסק הדין בתביעת הפינוי שהיא הגישה כנגדו. הצד השלישי לא הגיש הודעה כלשהי בתיק הערר.

בהמשך להחלטת הוועדה, ביום 15/12/2019 הגיש המשיב הודעה לפיה העורר מעולם לא הודיע ולא מסר לעירייה הודעת חדילה בנכס בהתאם לסעיפים 325-326 לפקודת העיריות. יחד עם זאת, על פ?

הודעת העירייה, ביום 30/4/2008 בוצעו חילופי מחזיקים באופן ששמו של העורר הוסר מן הנכסי, וזאת בעקבות הודעת הבעלים, חברת גת ענב בע''ימ, על כניסת שוכר לנכס - מר אסף יעקובובי\.

כעולה מן המסמך שצורף להודעת המשיב, ביום 25/5/2008 הודיע המשיב לתברת גת ענב בע"מ כי חשבון הארנונה בשטח 90 מ"ר הועבר מחברת גת ענב בע"מ על שם אסף יעקובוביצ וחשבון ארנונה בשטת 37 מ"ר הועבר מהעורר יוסף פלס על שס אסף יעקובוביצ'. בייכ המשיב ציינה בהודעתה כי פניותיו של העורר לעירייה היו במועדים מאותריס למסירת ההודעה על חילופי מתזיקים ולאחר ששמו הוסר מן חנכט -- בשנים 2014 ו - 2018.מכאן מתקבל הרושם כי ככל שמדובר, בטענה בייכ המשיב, בשטת נושא הערר, שטח זה אכן פונה על ידי העורר והוחזר לחזקתה של חברת גת ענב בע"מ עוד לפני 30/4/2008 ועוד לפני בקשתה של חברת גת ענב לחילופי מחזיקים.

בהמשך להודעה זו ניתנה החלטה לפיה העורר יגיש תגובה לאמור בהודעת המשיב ובפרט לעניין התקופה בה הוא רשום כמחציק בנכס, שאינה תואמת את טענותיו בדיון.

העורר לא הגיש תגובה בהתאם להחלטת הוועדה וביום 5/2/2020 ביקשה בייכ המשיב להורות על מחיקת הערר. ביום 19/2/2020 ניתנה ההלטה לפיה ניתנת ארכה לעורר להגשת תגובתו וכי בהיעדר תגובה הערר לימחק. ביום 13/5/2020 התקבלה החלטה לפיה התיק ייקבע לדיון מקדמי נוסף. ביום 0 הוגשה בקשה נוטפת מטעם המשליב למחיקת הערר. ביום 24/5/2020 בה נומקה בשנית ההחלטה לקיים דיון מקדמי נוסף בערר וצוין בח כי מידת החסד והרחמים היא חלק משיקול הדעת ולכן יתקיים דיון מקדמי נוסף בערר.

ביום 22/7/2020 התקיים דיון מקדמי נוסף בערר במסגרתו קבענו כי התיק יועבר לכתיבת התחלטה זאת לאחר שלא עלה בידינו לקבל תשובה לשאלה האם הודעות המשיב מתליחסות לשני הנכסים שצולינו בהודעת הערר.

מכלל האמור עולה כי העורר לא המציא פניה כלשהי שלו לעירייה בבקשה למתוק את רישומו כמחזיק בנכס קודם לכן, ואין חולק כי העורר החזיק בנכס בעבר, עובר לתביעת הפינוי כנגדו. יחד עם זאת, אנו מפנים את תשומת לב המשיב לכך שבהודעת בייכ המשיב צוין כי העורר רשום כמחציק בנכס החל מיום 1/1/2006 ועד ליוט 30/4/2008, אלא שההודעה שצירפה בייכ המשיב להודעתה מתייחסת להעברת התזקה מידי העורר לידי מר אסף יעקובוביצ' רק בנכס ששטתו 37 מ"ר (השטת השני הועבר מהמחציקה חברת גת ענב ולא מהעורר ולכן נראה כי החזקה הועברה מהעורר לבעליט עוד קודם לכן).

בשיט לב לבקשותיה התוזרות ונשנות של בייכ המשיב למחיקת הערר, והיעדר הסמכות לדון בו, ובשים לב להשתלשלות העניינים האמורה, לרבות התייחסות חלקית של המשיב לשני נכסים כאילו מדובר באחד, המשיב מתבקש לוודא כי שמו של העורר אכן נמחק בשני הנכסים אליהם מתייחסי הערר, כלומר גם בח-ן לקוח 10361669 במועד שאינו מאוחר מיום 1/5/2008.

בכפוף לכך שתקופת החזקה של העורר בשני הנכטים נושא הערר הינה, כפי שהצהירה ב'יב המשיב, מיום 1/1/2006 ועד לא יאוחר מיום 30/4/2008 - אנו דוחים את הערר.

ניתן בהיעדר הצדדים היום 14/7/2021.

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס''א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 *וס מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשלייז- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו'יר: עו''ד אפרת א. קפלן חבר: עו'ד/ראובן הרן - חבר: רו''ח יעקב ישראלי /

קלדנית: ענת לוי

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית

שליד עיריית תל- אביב - יפו עיריית ת"א-יפו ‏ השירות המשפט" ערר מס': 140020910 גת קב ל

בפני חברי וועדת הערר: 71 -07- 15

לוייר - ערייד אפרת א. קפלן ליאורה קלנטר

חבר - עו'יד ראובן הרן

חבר - רו'/ח יעקב ישראלי

העוררים: אבו סייף מחמוד ואבו סייף מחמד

‎ -‏ נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב -- יפו

החלטת

עניינו של הערר בשני נכטים הרשומים על שס העורר ברחוב המתרוצת בתל-אביב יפו; נכס מס 6% בשטח 100 מ"ר ונכס מס' 2000386732 ששטחו 80 מ"ר. העורר מתגורר ברחוב המחתרוצת 5 וטען כי אינו מחויק בשני נכסים אלו.

בדיון המקדמי שהתקיים בפנינו ביום 1.1.20 העורר טען כי הוא מתגורר ברח' המחרוצת 5 וכי הוא מעולם לא החציק בנכס ברחוב המתרוצת 15 או ברחוב המחרוזת 33. העורר אף טען כי מעולט לא התנהל כנגדו הליך כלשהו בגין נכס בכתובות אלו כפי שנטען על ידי המשיב.

לאור הצהרות העורר בדיון, בייכ המשיב הסכימה לערוך בירור נוסף בנוגע לחיובי הארנונה של העורר.

ביום 5.2.20 הודיעה בייכ המשיב כי המשיב מקבל את הערר באופן חלקי, באופן ששמו של העורר כמחציק בנכס מספר 2000386732 ברח' המחרוצת 33 יוסר החל ממועד רישומו כמחזיק בנכס.

באשר לנכס שמטפרו 200235394 ברחי המחרוזת 15, בִייכ המשיב טענה כי יש לדחות את טענות העורר כי הוא לא החציק בנכס זה, לאור טופס שינוי שם מחציק הנושא את שמו, חתימתו ותעודת הזהות של העורר.

בהמשך להודעה זו, הודיע העורר ביום 26.2.20 כי הוא מעולם לא חתם על טופס כאמור.

בהמשך להודעת העורר, הורינו לבייכ המשיב להעביר לעורר העתק מן ההודעה על חילופי מחזיקים עליה הוא חתום. בייכ המשיב המציא לעורר את ההודעה מיוט 25/11/2015 לפיה הוא נרשם כמחזיק בנכס.

העורר הודיע כי הוא עומד על טענתו כי הוא אינו מחזיק בנכס בכתובת ברחוב המחרוות 15. לפיכך, ובהיותו של העורר לא מיוצג, וימנו את העורר לדיון מקדמי נוסף בערר.

בדיון מקדמי שהתקיים ביום 8.7.20 הודיעה בייכ המשיב, לשאלת הוועדה, כי ניתן לראות בהשגה שהגיש העורר בטענת איני מתזּיק כהודעת חדילה מן הנכס שבמחלוקת והוסיפה כי היא תוודא כי העורר אינו רשום כמחזיק בנכס החל ממועד הגשת ההשגה, קרי, החל מיום 20.6.19. בהחלטה מיום 8.7.20, ולאחר שהסברנו לעורר בפירוט את גדר סמכותה של הוועדה, ובפרט את העדר סמכותה לדון בטענה כי חתימתו על גבי ההודעה בדבר חילופי מתזיקיס שהוצגה בפנינו מזויפת (סמכות הנתונה לבית המשפט), קבענו כי העורר יודיע בתוך 30 יום האם הוא עומד על ניהול התיק.

המלצנו לעורר לפנות לייעוץ משפטי באשר לאפשרות להוכיח את טענתו בפני בית המשפט המוסמך.

עד למועד כתיבת החלטה זו לא הודיע העורר דבר. נציין כי על אף בקשות חוזרות מטעם ב''ב המשיב, המתנו במתן החלטה זו, ובשים לב גם לחלוף הזמן, אנו רואים את העורר כמי שזנח את הערר.

בנסיבות אלו, ולא בלי שבחנו, למען הוהירות, את עניינו של העורר גס לגופו, אנו קובעים כך;

בכל הנוגע לנכס מס' 2000386732 - על פי הודעת המשיב הערר מתקבל, באופן ששמו של העורר יוסר מנכס גה החל ממועד רישומו כמחזיק.

בכל הנוגע לנכס מס' 2000295394 -- לאחר שהוצגה בפנינו הודעה על חללופי מחזיקים הנחצית להיות חתומה על ידי העורר, בה מצוינים פרטיו ומספר תעודת הזהות שלו, בהעדר סמכות לדון בטענת העורר כי הודעה גו וויפה, בהעדר תגובה מטעם העורר כאמור בהחלטתנו מיום 8.7.20, ובכפוף להודעת בייכ המשיב כי שמו של העורר כמחגיק בנכס הוסר החל ממועד הגשת ההשגה על ידו, קרי, החל מיום 20.6.2019 - הערר נדחה.

לאור ההודעה על קבלת הערר ביחס לנכס ברחוב המחרוזת 33 - המשיב ישא בהוצאות העורר בסך 0 ש'יח.

ניתן בהיעדר הצדדים היום / / / 9

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת

ערר) התשלייץ- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של החמשיב.

יו 1

4 ש / "

יו''ר: עו'יד אפרת א. קפלן חגלענ/ד לאונ הרן חבר: רו''ח יעקב ישראלי /

קלדנית: ענת לוי

7/2

וו וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ 'באב תשפא

מספר ערר: | 12:28 / 140022683

מספר ועדה: | 12299

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

אבו מנה אנטון תעודת זה הקושקש אבו מנה גמיל תעודת זהות

חשבון לקוח: 11054513

מספר חוזה: 952663

ע"י ב"כ עו"ד: הרמלין גיא

-נ1 ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: מור רוזנבוים

העורר/ת: אבו מנה גמיל,אבו מנה אנטון

ב"כ העורר/ת עו"ד : הרמלין גיא

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: מור רוזנבוים

פרוטוקול

ב"כ העורר: הצעתי היא לאור הסיבוך שנוצר היא לאפשר לכבד את החלטת בית המשפט השלום

לאפשר לו לדון בטענות נגד חוקיות השומה שנשלחה למנוח לראשונה לאחר מותו. אם בית המשפט השלום יקבל את טענותיי שאלת החזקה מתייתרת. אם בית המשפט יקבל את טענת העירייה כי השומה הינה חוקית הוא יוכל לדון גם בשאלת החזקה מכוח סעיף 3 ג' לחוק הרשויות או שיורה לועדת ערר לדון בשאלה לפי שיקולו. לכן הפתרון הוא למחוק את הערר ולא לדון בשאלות אקדמיות.

ב"כ המשיב: אין לנו התנגדות למחיקת הערר, למען הסדר הטוב אבקש להבהיר שאין בכך כדי להוות

הסכמה להעלות טענות אשר לא נטענו במועד ושאיגן בסמכות.

וזו

תאריך ‏ : 'באב תשפא

מספר ערר: | 12:28 / 140022683

מספר ועדה: | 12299

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד דויטש יהושע משה

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: עו"ד פלדמן אהוד

העורר/ת: אבו מנה אנטון, אבו מנה גמיל

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

לבקשת העוררים ובהסכמת ב"כ המשיב הערר ימחק בלא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 19.07.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה. /

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי/דין בוועדת ערר)

התשלייץ - 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

ז ]

0 2 4

ה שו חבר: ויינריב או)/2 לכלן חבר: עו"ד פלדמן אהו

שם הקלדנית: שני סדן

וו

תאריך | : יא באב תשפא

ו2]|(]0

מספר ערר: | 10:21 / 140022159

מספר ועדה: | 12300

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת:

אברהמי עמנואל תעודת זה ה668₪₪₪₪₪₪, הלרמן גדעון תעודת זהות 9 בש אבינועם תעודת זהוה 688896099 בן כנען טוקר חדד סוני תעודת זהות שש גוטפריד שרה תעודת זהות ₪₪99₪₪₪8 ובן פורת מנוחה קרינה תעודת זה ה08₪₪₪,מור איתן תעודת זהות 0 , זרניצקי יצחק תעודת זהות אפפמשעעפשאטדות בלאופלד יוסף נחום תעודת זהות ‏ 8996 דותן אסתר תעודת זהות ********* וולך יפה תעודת זהות ₪08 גוטפריד רן תעודת זהות ₪989 906 בן פורת רזיאל תעודת זהוה ₪906 לב מרדכי תעודת זהות *********6 גל סברדלין דליה תעודת זהוה שפפשש 0 צרפת' משה תעודת זהוה 88898 טזרטס אטל תעודת זהוה ששושששמש₪ש), פטרקצישוילי ראובן תעודת זהות 2 אברהמי משה תעודת זהות (₪פפשששפדבי צבי תעודת זהות 6, קה רוני תעודת זהות ששפפפפשמפבלייש משה תעודת זהות אברהמי יצחק תעודת זהות ******** דותן יוסף תעודת זהות ₪908 נרומני גיל תעודת זהות |שפפששששסבן אלי תעודת זהות ,קופרשטין דורון תעודת זהות ₪88986₪68₪6 מולדבסקי איתי תעודת זהות ש0₪6₪%₪6₪8₪₪ גולדברג יעקב תעודת זהות 0₪608₪89686, פריד צבי תעודת זהוה 688₪00₪₪₪₪9, מזור דוד תעודת זהות *********6 כה| אמיר תעודת זהות 00008 מזור ליז תעודת זהות ******** יצחק שלמה תעודת זהות שפונה יעל תעודת זהות שלב אילנה הלנה תעודת זהות 80/000000880, בן מיכאל סיגלית תעודת זהות 680066 שפירא שחר ראובן תעודת זהות *********9 רייס עדי תעודת זהות *********9 שפרנט טל תעודת זהות *********9 בן חמו רפאל תעודת זהוה ₪889 'צחק דפנה תעודת זהות ********* גרנות עמית תעודת זה | הש 6069090₪9₪006, ברקוביץ ענת תעודת זהות 88₪090889688 לב מיכאל תעודת זהות 608₪60968₪, אלג'מוב גלית תעודת זהוה 888₪₪9090₪88)קונורטי ג'קי תעודת זהות 08606₪009₪₪, זעירא אורי תעודת זהוה 8868888 כפרי-דנון הודיה תעודת זהות 889₪8₪₪9₪66₪ גרינהולץ עדי תעודת זהות *********6 אנגליסטר גיל תעודת זה \68₪₪₪8, בקי הראל אירית תעודת זהוה 868888986 פריד פרץ רחל תעודת זהות 869 פין לייזר גיל תעודתזהות ₪066 נובק אליאב ליאת תעודת זהוה 0899889 כפרי לוטם תעודת זהות 99668₪טובי אסף תעודת זהות *********9 שבתי גיל תעודת זהות *********8 בורשטיין ירון תעודת זהות 809;, פלאוט בן חיים תמר תעודת זהו ז0888060966₪69 בן כנען חדד ציון תעודת זהות לב עדי תעודת זהוה ‏ 88998889 אפרתי אסתר תעודת זהוה שמשפששפ 0₪ הלפרין עוזי תעודת זהות ₪869 קמינר משה דוד תעודת זהות ₪886 לנדה אריאל תעודת זהוה 8909989 לביא אפרים תעודת זהות ******** גראואר גילה גולדה תעודת זהות ******** שגב יוסף תעודת זהות שש טובי קרן תעודת זהות *********0 שומר לה לי רחל תעודת זהות ₪889998₪. סלע זעירא יעל תעודת

הור ₪08 הלפון רפי תעודת זהוהה 6889 קשתי אברהם תעודת זהוה 8869 סלומון שגב איריס תעודת זהות 088₪868, שטינלאוף אורנה תעודת זהוהת 6800 הוכמן מיכל תעודת זהות ₪988 קידר משה תעודת זה ולב ליאור תעודת זהוה 086889899 ירדן אדורם תעודת זהות ********* מלך מנדלסון גילת תעודת זהות ******** קמינר הניה תעודת זהוה ₪899 שביט רמי רחמים תעודת זהות תושמשה גלר אלרואי דפנה תעודת זהות 08 שומר פיני תעודת זהוה 88 גולדברג שפרינצה חיה תעודת זהות 09 בש עדנה תעודת זהות *********8 רן מיכאל עופר תעודת זה\ת ‏ 88899 סיקורל שלומית תעודת זה השוא גלר שמואל תעודת זהות

008 שטינלאוף עודד תעודת זהוה 88868888 יונה יצחק תעודת זהות ₪900 גנס אהוד תעודת זהות פא ברהמי צפורה תעודת זהות שו 0, שרבן שגיא תעודת זה | ,880868 מרדכא צרפתי אמה עמנואלה תעודת זה וה שש סער ברוך תעודת זהות

89, הלפרין שרה תעודת זהות ששפשקידר דפנה שרי תעודת זהות |

ע"י ב"כ עו"ד: חברת עורכי דין פז יצחקי- וינברגר

-נב ג ד-

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: מור רוזגבוים

נוכחים:

העורר/ת: ברוך סער

ב"כ העורר/ת עו"ד : פז יצחקי- וינברגר

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: מור רוזנבוים

פרוטוקול

ב"כ העורר: לשאלת יו"ר הועדה מדוע ההליך נמשך לאחר שהעירייה הבהירה שאין חיוב על העורר כי

ניתן פטור לפי סעיף 330 (נכס 1 עד 31/08/22, נכס 2 עד 16/03/22), קודם כל מרגע שניתן פטור לפי סעיף 330 מתחלק לשני תקופות תהיה תקופה עם חיוב כספי כרגע אומנם אין חיוב אבל צפוי שכן יהיה חיוב. בנוסף הנכסים עצמם לא קיימים פיזית (נהרסו ונותרו קירות בודדים שמרחפים באוויר ללא יסודות, מים וחשמל, שלד וגם בבנייה שתבנה בעתיד יבנה נכס חדש שהשרידים מהמבנה יהיו חלק ממנו הוא יצטרך להימדד מחדש ולקבל חיוב ארנונה חדש) ונכון היה לגרוע אותם ממערכות העירייה.

ממילא למר סער אין חזקה פיזית במקרקעין אלא בעתיד אמורה להיות לו חזקה ב3 דירות.

לשאלת יו"ר הועדה היכן בערר מופיעות הסוגיות של מחיקת הנכסים וכיוצ"ב, אני עונה שאין לי בפני את כתב הערר אלא רק את התצהיר ואני מפנה לתצהיר בסעיף 10 שם מצוינת הריסת המבנים.

לשאלת יו"ר הועדה איפה בסעיף 10 לתצהיר*הוא רואה אזכור לטענה בנוגע למחיקת נכסים להבדיל מטענה שהנכסים לא ברי חיוב, אני עונה שמצוין שהנכסים נהרסו ולפיכך ברור מאליו שצריך למחוק אותם. עכשיו שאני מעיין בערר שחברתי נתנה לי אני מפנה לסעיף 6 לערר שמצוין בו "אין למרשי נכס כלשהו במקום ולא ברור מדוע הוא מחויב בארנונה כלשהי", גם בסעיף 8 מופיעה בקשה לבטל את החוב בספרי העירייה ואת החיוב בארנונה כלשהי.

אני גם רוצה להגיד שמרשי אמר לי שהוא ממשיך לקבל הודעות על הליכי גבייה וקיומו של חוב ארנונה.

לשאלת היו"ר האם הוא מבין שהליכי גבייה הם לא חלק מהליכי הערר, אני משיב שהסעד מופיע כפי שאמרתי בסעיף 8 לערר וככל שיבוטל חיוב הארנונה אנחנו נתמודד היכן שצריך להתמודד עם הליכי הגבייה.

ב"כ המשיב לשאלת יו"ר מדוע הפתרון שמצאה העירייה הוא לפי סעיף 330 אני אדייק, אני אסביר שבמתחם היו מס' נכסים בהתאם להיתר הבנייה שניתן חלק מהנכסים נהרסו לחלוטין והם לא מחויבים בארנונה בכלל ויש מס' נכסים שהם נכסים לשימור שלא ניתן להרוס במלואם ולכן הם מקבלים פטור לפי 330, המשרד שפנה בשם קבוצת הרכישה כולם זה משרד כץ גבע איצקוביץ'

תשובת מנהל הארנונה ניתנה במענה להשגה הזו, על התשובה הזו לא הוגש ערר. לכן אני לא בטוחה בכלל שאפשר לדון בסוגיה הזאת במסגרת הערר הזה, ככל שהועדה תסבור שלא מדובר בטענה בהרחבת חזית העורר לא הביא אפילו ראיה אחת בנוגע למצב הפיזי של הנכסים ולכן גם מהסיבה הזאת צריך לדחות את הטענה.

אני רוצה להתנגד להרחבת חזית, הטענה בנוגע לביטול חיוב הנכסים לא נטענה בהשגה כלל שגם במסגרת הערר לא הועלתה.

ב"כ הצדדים: אנו מתנגדים לכל עדות מפי השמועה, עדות סברה וכיוצ"ב לשמור את הטענות

לסיכומים מפני לא להפריע לרצף החקירה.

לאחר שהוזהר כדין משיב לשאלות ב"כ המשיב:

ת: כן אני חלק מקבוצת הרכישה שרכשה את הקרקע נשוא הערר. אני מפנה אותך לסעיף 4 לתצהירי שם כתוב שאני מעולם לא קיבלתי חזקה כלשהי במקרקעין הספציפי נשוא הערר, לא חזקה פיזית ולא חזקה משפטית וזאת בהתאם להסכם השיתוף שדווח לכם.

לשאלת היו"ר איפה נטען ואיפה הוכח שהסכם שיתוף דווח למשיב, אני עונה שהרי החיוב ושמי נודע למשיב מכוחם של ההסכמים שדווחו ע"י עו"ד זהבי לעירייה אחרת ברור ששמי לא יכל היה להיות בידיעת המשיב. ההסכמים מעולם לא הומצאו לי, ולכן הדעת נותנת שעו"ד זהבי שהוא זה שדיווח לעירייה ולכן גם ההתכתבות משנת 2019 מול המשיבה.

יו"ר: אני מפסיק רגע את התשובה ומבקש להמשיך לענות לשאלות ב"כ המשיב.

ת: שאת מפנה אותי לנספח 3 לתצהיר המשיב, חוזה החכירה מ30/10/17, אני אומר שאני רוצה לענות במשפט שלם ואני לא רוצה לענות לשאלת כן ולא ואני לא יכול להשלים.

יו"ר: אני מבקש מהעד לא להתפרץ לדברי ולאפשר את קיום ניהול החקירה בהתאם להוראותיי.

ת: אני אענה בדרך שאני רואה לנכון,

יו"ר: מבקש מהעד להפסיק לדבר ללא רשות אחרת גאלץ להפסיק את הדיון.

ת: האווירה מאוד עוינת. הועדה לא מאפשרת לי לענות בצורה הוגנת, מלאה ואמיתית. רכשתי חצי אחוז מהמקרקעין...

יו"ר: אני מבקש להפסיק לדבר ללא רשות.

ב"כ העורר: לאחר דברים עם היו"ר אני מבהיר שהלקוח שלי מעוניין להמשיך את הדיון ולהתנהל

בהתאם להוראות הועדה. ויותר מכך אוסיף שהוא כבר ענה לשאלת היו"ר שהוא מכיר את ההסכם והוסיף שהוא רכש חצי אחוז מהמקרקעין.

יו"ר: אנחנו נמשיך בחקירה ונקוה שלא נצטרך לעשות עצירות יותר.

ת: אני עונה לשאלה מקודם שאני מכיר את ההסכם, ראיתי העתק ממנו לפני מס' שנים. עכשיו אני רוצה להסביר להסכם צורף גם הסכם שיתוף שמייחד לכל אחד מחברי הקבוצה את מה שהוא רכש.

ת: בהפניה לעמוד 368 לנספחים של המשיב לפסקה 6 יום אישור העסקה ביחס לזה שמופיע שם

סוגיית החזקה, אני משיב קודם כל שאני לא מכיר את הנספח הזה למרות שאמרתי שאני מכיר את ההסכם אני לא מכיר כל סעיף וסעיף בהסכם רב עמודים שכזה.

ת: אכן עו"ד זהבי יצג את קבוצת הרכישה.

ת: היה ייפוי כוח שלי לעו"ד זהבי לפעול כמייצג של קבוצת הרכישה, אני חלק מקבוצת הרכישה.

ת: בהפניה לנספח 6 לתצהיר מכתב מ10/08/20 אני משיב, אני לא ראיתי את המכתב לפני הדיון, אני אומר שמה שכתוב במכתב בהחלט נכון, אני לא ידעתי על פניה של משרד כץ אלא רק על פניה של עו"ד זהבי לעירייה.

ת: בהפניה לנספח 8 לתצהיר עמוד 58, אני משיב שאני מכיר את התשובה של המשיב לב"כ עו"ד פז יצחקי

צחקי.

ת: בהפניה לפסקה 5 שם מוזכרת הפנייה של משרד כץ למשיב, אני משיב שלא שמתי לב לתשובה בנוגע לכץ אלא למהות, שאתם מגדירים את הנכס כלא ראוי לשימוש כאשר אני סבור שהנכס לא אמור להיות בר חיוב כי הנכס נהרס ואין נכס.

ב"כ העורר: לאחר הפסקה ודיון קצר שנערך מחוץ לפרוטוקול בו הובהרו לי ולמרשי מס' סוגיות אנו

מבקשים למשוך את הערר ללא צו להוצאות.

ב"כ המשיב: אין לי התנגדות.

החלטה

הערר נמחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 20.07.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי'א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

| ב 0

יו"רי מן גדעון חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון חבר: עו"ד קורן משהי. !

שם הקלדנית: שני סדן

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

המשיב:

העורר/ת:

וו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

וו

יא באב תשפא

2|.|1

5 / 140022605

איתן טולדו עיצוב אירועים בע"מ חברה פרטית אווש

חשבון לקוח: 11143536

מספר חוזה: 1046969

כתובת הנכס: רוקח שמעון 37

עידן דמרי

-ג ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ע"י ב"כ עו"ד: ליאת אדלר

נוכחים:

עידן דמרי

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליאת אדלר

פרוטוקול

הצדדים: לאחר שהובהרו הדברים בין הצדדים החליט העורר למשוך את הערר והמשיב מוכן לכך ללא

צו להוצאות.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : יא באב תשפא

.20

מספר ערר: | 11:55 / 140022605

מספר ועדה: | 12300

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת: איתן טולדו עיצוב ואירועים בע"מ

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

אנו משבחים את הצדדים על ההידברות ביניהם.

הערר ימחק ללא צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 20.07.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייו - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

יו"ר: ו 5 חבר: רואה ₪ חבר: עו"ד קורן משה

4" | שם הקלדנית: שני סדן

]וו וו

תאריך ‎ :‏ יא באב תשפא

2.0200

מספר ערר: | 11:31 / 140021990

מספר ועדה: | 12300

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפ!

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר/ת:

עוזרי יחיאל תעודת זה הווח

חשבון לקוח: 10237501

מספר חוזה: 170839

כתובת הנכס: קהילת סלוניקי 13 !

עוזרי יהיאל תעודת זהוה ₪89 ₪0

חשבון לקוח: 10237506

מספר חוזה: 170844

כתובת הנכס: קהילת סלוניקי 13 1

ללא נוכחות

-נ ג די

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: ליאת אדלר

נוכחים:

העורר/ת: עוזרי יחיאל -- ללא נוכחות

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: ליאת אדלר

פרוטוקול

ב"כ המשיב: מבירור במזכירות הועדה נאמר לי שהתקיימה שיחה טלפונית עם העורר ואמר שלא יכול

להגיע כי לו התקף.

אני רוצה לעדכן ששוחחתי עם העורר ביום 21/04 בשעה 12:00 והסברתי לו את המשמעות של הנכסים שאינם ריקים ומה עליו לעשות אם הוא מעוניין לזכות בהנחה לנכס ריק או לנכס שאינו ראוי לשימוש ואיזה מסמכים הוא צריך להעביר על מנת שנוכל לבחון את הבקשה שלו, נתתי לו את מס'

הטלפון שלי והוא אמר שיטפל בזה ויחזור אליי ועד היום לא שמעתי ממנו, בנסיבות האלה ומכיוון שמדובר בפעם 2 שאין התייצבות אבקש למחוק את הערר.

לשאלת היו"ר מה עמדת המשיב לטענה שלאור התמונות שצורפו נראה לכאורה שאכן מדובר בנכס הרוס, אני עונה שבהתאם לביקורת נמצא שיש קירות שלמים ורצפה שלמה שהנכסים מלאים בציוד כגון מכוניות, מלגזה, שולחן, עגלות וכדומה. ולכן על מנת לזכות הן בפטור בנכס לא ראוי לשימוש והן להנחת נכס ריק על הנכס להיות ריק מכל חפץ ואדם ורק לאחר מכן המשיב יוכל לשקול את בקשת העורר.

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך : יא באב תשפא

207011

מספר ערר: | 11:31 / 140021990

מספר ועדה: | 12300

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעון

חבר: רו"ח ז'יטניצקי שמעון

חבר: עו"ד קורן משה

העורר: עוזרי יחיאל

-נב ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

החלטה

בנסיבות העניין עם כל ההבנה והצער אין מנוס מלמחוק את הערר, לפנים משורת הדין לא נורה על צו להוצאות.

ניתן והודע בנוכחות ב"כ המשיב היום 20.07.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים ואת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

2/7

9 0/

יו"ר: עו"ד ויסמן גדעו| > חבר: רו"ח ₪ שמעון חבר: עו"ד קורן משה

\ שם הקלדנית: שני סדן

בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית

שליד עיריית תל- אביב - יפו ערר מס' 140021584

בפני חברל וועדת הערר:

ירייר - עו''ד אפרת א. קפלן

חבר - עו'יד ראובן הרן

חבר - רו'/ח יעקב ישראלי

העוררת: מלונות פתאל בע''מ

‎ -‏ נגד-

מנהל הארנונה, עיריית תל - אביב - יפו

החלטת

עניינם של הערריט בנכס הנמצא ברחוב הירקון 167 בתל אביב- יפו, הרשומים בספרי העירייה כנכט מס' 10799445 ת-ן ארנונה מס' 11041162, ששטתו 9,762 מ"ר. העררים אוחדו ביום 23.06.2021.

בכתב הערר טענה העוררת כי הנכס מחויב בסיווג ייבית מלון 4 כוכביסיי בעוד בעבר חויב הנכס על פי סייווג ייבית מלון 3 כוכביםיי. בסעיף 8 לכתב הערר טוענת העוררת כל:

ייאופי בית המלון ושטחו לא השתנה במהלך השנים ולא בוצע בו שיפו\ מהותי (נעשה שיפוצ קל וקוסמטי בקומות 4 ו- 5 בלבד). בעבד שם המלון היה יימלון מרינהיי וכעת שט המלון שונה ליילאונרדו ארטיי לאחר שנרכש ע"י רשת פתאל. מלבד שינוי שם המלון לא נעשה כל שינוי בשטח או אופי המלוןיי.

(ההדגשות שלנו - הערת הוועדה).

המשיב הגיש כתב תשובה לערר ובקשה לסילוק הערר על הסף. המשיב טען כי טענות העוררת עומדות בניגוד גמור להסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים ביום 6/11/2019, לפי בית המלון יסווג בסיווג של ייבית מלון 4 כוכביסיי החל מיוט 15/7/2018 ועד ליום 31/12/2022. הסכם פשרה וה נחתם פתות משנה לפני מועד הגשת הערר. המשיב טען טענות גם לגופו של עניין, וטען כי סיווגו של המלון תואם את רמת השירות של בית מלון 4 כוכבים.

בדיון המקדמי מיום 28/10/2020 חורתה הוועדה על הגשת סיכומים בשאלת סמכותה של הוועדה לדון בשאלת הסיווג במקרה בו ישנו הסכם הפשרה בתוקף בין הצדדים ושמחלף ומן קצר מעת חתימתו.

העוררת טענה בסיכומיה כי היא מסכימה עס הטענה כי הסכם הפשרה וכל סעד מבוקש הנגזר ממנו אינה מצויה בסמכות וועדת הערר שכן סמכויות הוועדה נקבעו במפורש בסעיף 3(א) לתוק הרשויות המקומיוו (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשלייו - 1976 (להלן - ייחוק הערריי). לטענתה, טענות הנוגעות במישרין או בעקיפין להסכם הפשרה ותוקפו הנטען אינן נמנות על הטענות שניתן לברר במסגרת הליך זה. העוררת מפנה בעניין זה לפסק הדין בבריים 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ ני עיריית תל אביב - יפו (פורטם בנבו) ולהחלטות נוספות בנושא.

העוררת טענה בסיכומיה כי בהתאם לסעיף 3 להסכם הפשרה, ההטכמות יעמדו בתוקף ייבכפוף לשינויים בשטת, בשימוש ובדיןיי. לטענתה, השירותים הניתנים במלון בשנת המס בגינה הוגש הערר אינם מתאימים למלון בדרגת ארבעה כוכבים, קל וחומר בימי קורונה בהם חמלון סגור ולא פעיל.

לטענתה, שינוי השימוש שולל את תוקפו של הסכם הפשרה.

העוררת טוענת כי מן הראו? שוועדת הערר תיתן החלטתה בנוגע לטענות המקדמיות של הצדדים במסגרת החלטה סופית, ולאחר שתערוך בירור עובדתי מקיף בקשר למחלוקת העובדתית בתיק.

המשיב טען בסיכומיו כי במסגרת ערר 140019195 שהוגש במהלך שנת 2018 הגיעו הצדדים להסכמות שיעמדו בתוקפן עד ליום 31/12/2022 בכפוף לשינויים בשטח, בשימוש ובדין. חמשיב הדגיש כי העוררת בחרה בחוסר תום לב להטתיר את קיומו של הסכם הפשרה מעיני הוועדה וליצור בפניה מצג כאילו הסיווג של ארבעה כוכבים נקבע ע"י המשיב ואינו תולדה של פשרה אליה הגיעו הצדדים. המשיב סבור כי מדובר בהתנהלות שאינה ראויה.

המשיב טוען כי יש לדחות את הערר על הסף דווקא מכיוון שהדיון בו לגופו יחייב דיון בסוגיות שאינן מצויות בסמכות הוועדה, זאת מכיוון שיהיה צורך לדון בתוקפו של הסכם הפשרה ובנסיבות בהן ניתן לשנות את סלווג הנכס נושא הערר חרף הסכם הפשרה. המשמעות של קבלת טענות העוררת היא כי על הוועדה יהיה לדון האם התקיימו הנסיבות המנויות בטעיף 3 להטכס הפשרה באופן המאפשר לעוררת לבטלו. מדובר לטענת המשיב ביימסלול עוקף'י לביטול הסכם הפשרה מבלי לפנות לבית המשפט המוסמך. המשיב טוען כי בהתאם לפטיקה אליה הפנתה העוררת עצמה אין לוועדה סמכות לדון בהסכם הפשרה שנחתם על ידי הצדדים. ועדת הערר מוסמכת לדון אך ורק בנושאים שנקבעו במסגרת סעיף 3(א) לתוק הערר והמטלול המתאים לטעון כל טענה אחרת הוא בית המשפט לעניינים מינהליים. המשיב מוסיף כי כאשר נבחנת סוגיית השתחררות מהסכם פשרה שנתתט בענייני ארנונה, יש לבחון בין היתר גס שיקולים הנוגעים לכיבוד הסכמים, לתכלית ההסכמה ולנסיבות עובדתיות ומשפטיות בעטין ניתן להצדיק את השינוי בסיווג, ושיקולים וטענות מתחום דיני החוצים אינט מנויים במסגרת סעיף 3 לחוק הערר. לאור כל ואת טוען המשיב כי יש לדחות את הערר על הסף ולחייב את העוררת בהוצאות בגין הגשתו.

דיון והכרעת

לאחר שעיינו בכתב הערר ובכתב התשובה לערר, וקראנו בעיון את סיכומי הצדדים, אנו טבורים כי בנסיבות מקרה וה אין מנוס מדחיית הערר על הסף.

כאמור, הצדדים חתמו על הסכט פשרה ביום 6/11/2019. ביום 7/11/2019 קיבל הסכם גה תוקף של התלטה על ידי יוי/ר וועדת הערר עו"ד אבי סטוקהולם. נציין, כי הערר הוגש בידי אותו בייכ שחתט

על הסכט הפשרה. מכאן, כי מדובר בהסכמות שקיבלו תוקף של החלטה של ועדת הערר. בחינתן העובדה כי בפנינו החלטה של ועדת הערר אשר על פי האמור בה תוקפה הינו עד ליום 31/12/2022, לעובדה שהערר הוגש ביום 3/6/2020, כחצי שנה לאחר התתימה על הסכם הפשרה בין הצדדים, והעבודה כי מדובר בהסכם שמשכו ומן סביר, ואינו בלתי מוגבל, יש לראות בהחלטת הוועדה כמעשה בית דין.

טענות הצדדים בסיכומיהם נגעו בעיקר לפן ההטכמ?י; שני הצדדים טענו כי אין וה בסמכות הוועדה לדון בתוקפו של הסכם הפשרה ביניהט. מטעם זּה הוועדה אינה מוסמכת לקיים בדיקה עובדתית האם חל שינוי נסייבות, כאמור בטעיף 3 להסכם, המצדיק את ביטול ההסכם ו/או את ביטול החלטת וועדת הערר. על מנת לבטל את הסכם הפשרה, עומדת בפני העוררת האפשרות לביטולו של ההסכם מחמת כל פגט המביא לביטול ההסכם ועליה לפנות לבית המשפט המוסמך. באשר לפן המעיין שיפוטי; האישור שניתן להסכמות הצדדיט בידי הוועדה, פותח, לכאורה את הדרך לפנות בהליכי ערעור כנגד ההחלטה או בבקשה לביטול החלטה. כל עוד לא בוטלה החלטת ועדת הערר בידי בית המשפט המוסמך הרי שהיא שרירה וקיימת.

לכך מצטרפת העובדה, המכריעה את הכף בענייננו, כי בכתב הערר העוררת טענה באופן מפורש ביותר, שאינו משתמע לשתי פנים, ביחט לרמת השירות וסיווגו של המלון, כי אופי בית המלון ושטחו לא השתנו במהלך השנים, וכי גס לאחר שנרכש ע"י רשת פתאל, מלבד שינוי שס המלון, לא נעשה כל שינוי בשטח או אופי המלון. בשים לב לדברים אלו, העוררת מנועה מלטעון בסיכומיה כי חל שינוי נסייבות כאמור בסעיף 3 להסכם הפשרה המצדיק את ביטולו/ דיון מחודש בסיווגה.

בשולי חדברים נעיר כי בפנינו מעשה בית דין מכח השתק פלוגתא, ולא מכח השתק עילה, שכן נתנו את הדעת לכך שכל שנת מט לכאורה מקימה עילת תביעה חדשה. כידוע, התריג לכלל מעשח בית דיו בעניינים פיסקאליים מוגבל רק למקרים בהם חל שינוי נסיבות בין ההתדיינות הראשונה והשנייה בכדי למנוע תוצאות שאינן מניחות את הדעת. לאור טענות העוררת עצמה בכתב הערר הרל שממילא לא מתקיים בעיננו החריג לכלל של מעשה בית דין.

נדגיש כי בכתב הערר העוררת לא טענה דבר אודות שינוי נסיבות בשל תקופת הקורונה כמצדיק סטייה מן הכלל של מעשה בית דין. ההחלטה המורה על הגשת סיכומים בדבר סמכותה העניינית של הוועדה לא התירה הרחבת חצית וטענות חדשות לגופם של דברים, שלא נטענו בהשגה בפני מנהל הארנונה ו/או בכתב הערר.

לפני סיום ברצוננו להעיר שתי הערות נוספות :

א. מן הראוי היה כי הסכם הפשרה שנחתם בין המשיבח לבין העוררת ביום 06.11.2019 ושקיבל

תוקף של החלטה ע"י ועדת הערר בתיק 140019195, יוגש לוועדת הערר יחד עס כתב הערר נושא

החלטה זו. הסכם הפשרה נחתם בין אותם צדדים, כאשר העוררת הליתה מיוצגת ע"י אותם

באי כח, ועוסק באותו עניין ממש. גם אס העוררת סבורה, מטעמיה, כי הסכם הפשרה אינו מחייב לשנת חמט 2020, חובת ההגינות כלפי הוועדה וכלפי המשיב מתייבת צירופו לערר.

ב. הסכם הפשרה נחתט כאמור ביום 06.11.2019. הדיו טרם יבשה על הטכס הפשרה והעוררת

חגישה ביום 16.02.2020 השגה לשנת 2020 בגין אותו נכס.

ג. | קיים מתח מובנה בין עקרון דיני החוצים כי הסכמים יש לכבד לבין העיקרון בדיני המיסים

לפיו כל שנת מס עומדת בפני עצמה. בתי המשפט נתנו דעתם למתח הוה. ראו לעניין אה את עת''מ (ב''ש) 02-14- 30367 מדינת ישראל נ' עיריית אילת (פורסם במאגרים), שס היה מדובר בהסכם פשרה בין הצדדים שלא היה מוגבל בזמן והעירייה ניסתה להשתחרר ממנו לאחר שחלפו שנתיים. כבי השופטת חני סלוטקי איוכרה את הפסיקה הרלבנטית וקבעה כי האינטרס הציבורי מתקשה להשלים עס הנצחת הסדרים בלתי מוגבלים בזמן, וכי והשאלה היא מהו הזמן הסביר שלאחר חתימת ההסכם, המאפשר לרשות הציבורית (במקרה ההוא - ולמעשה לשני הצדדים כפי שראינו בפסיקה שהפנה אליה המשיב בסיכומיו), להשתחרר מההסכם.

כבי השופטת סלוטקי קבעה כי פרק ומן של שנתיים בלבד שחלף מאו חתימת ההסכם ועד לניסיונה של המשיבה להשתרר ממנו היא תקופה קצרה שאין בה להצדיק השתחררות מההסכם.

על פסק הדין הוגש ערעור מטעם העירייה לבית המשפט העליון (עע''מ 6532/14) בדיון בערעור העירו שופטי ההרכב לבייכ העירייה כי ייתקופת ומן של שנתיים היא תקופה קצרה מדי להשתחררות, יהא אשר יהא הדין בעניין הסיווג בחוקיי. לאור הערת ביהמייש חזרה בה העירייה מן הערעור והוא נדחה.

בענייננו מדובר בהסכם פשרה שתקופתו קצובה (עד סוף 2022) ולכן הקושי המוזכר בפסהייד הנייל בעניין הסכמים ללא הגבלת ומן, אינו רלבנטי. התקופה שחלפה מיום ההסכם ועד תחילת שנת המס שבגינה הוגשה ההשגה היה פחות מחודשיים. בנסיבות אלו לא ניתן להתעלם מהסכם הפשרה.

לאור כל האמור, אנו דוחים את הערר על הסף. העוררת תישא בהוצאות המשיב בסך 2500 ₪.

בפני העוררת עומדת הזכות לפנות לבית המשפט המוסמך בטענות כי ישנה עילה מוצדקת להשתחררותה מההסכם ו/או בבקשה לביטול ההחלטה שנתה תוקף של החלטה להסכמות.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום יל

בהתאם לסעיף 2(5) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התשייס- 2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000, קיימת לצדדים וכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) [סדרי דין בוועד ערר) התשֶלִייּ- 1977 תפורסם החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

0 8 1

[ ₪

לו'/ר: אפרת א. קל עויד פבדרואונ חרן, ה חבר: יעקב ישראלי, רו''ח

שם הקלדנית: שני סדן

וו וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך

מספר ערר :

מספר ועדה:

בפגי חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

המשיב:

נוכחים:

העורר/ת:

מואס יעקב תעודת זהוה פפועמותתווט

חשבון לקוח: 10940433

מספר חוזה: 832314

כתובת הנכס: איגר 5 1

-נ ג ד ד

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפ!

ע"י ב"כ עו"ד: מור רוזנבוים

העורר: מואס יעקב

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

ב"כ המשיב עו"ד: מור רוזנבוים

פרוטוקול

העורר: אני מבקש לשנות את האזור הסיווזג של הנכס.

ב"כ המשיב: נושא זה אינו בסמכות ועדת הערר.

יז באב תשפא

27.1

140022720 / 1

712

וו וו

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

תאריך ‎ :‏ יז באב תשפא

2.].((1

מספר ערר: | 12:51 / 140022772

222

מספר ועדה: | 12303

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד פרינץ רוית

חבר: ויינריב אודי, כלכלן

חבר: רו"ח מלי אורלי

העורר/ת:

מואס יעקב

-נ ג ד -

מנהל הארנונה בעיריית ת"א-יפו

החלטה

עם כל ההבנה למצוקת העורר נושא של קביעת אזור החיוב איננו מצוי בסמכות ועדת הערר.

ולכן אנו נאלצים לדחות את הערר.

ניתן והודע בנוכחות הצדדים היום 26.07.2021.

בהתאם לסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בוועדת ערר)

התשלייז - 1977 תפורסם החלטה או באתר האינטרנט של המשיב.

הוור וולוו

ו"ר: עו"ד פרינץ א חבר: ויינריב אוד//לכלן ₪ ח מלי אורלי

שם הקלדנית: שני סדן

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד עיריית תל אביב-יפו

ערר מט': 140018304

1007

בפני חברי ועדת הערר:

*ו'יר: עו"ד רוית פרינצ

חבר: אודי וינריב, כלכלן

חברה: אורלי מלי, רו"ח

העוררת: סימילארווב בע''מ

נגד

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו

החלטה

הנכט נשוא הערריט שבנדון נמצא ברחוב מנתס בגין 121 בתל אביב (י'הנכסיי).

המחלוקת בין הצדדים נסובה על סיווגו של הנכט המטווג על יד המשיב תחת סיוווג ייבנייניס שאינם משמשים למגורים'י.

איחוד עררים לשנים 2017-2020

בהחלטה שנתנה תוקף להסכמת הצדדים מיום 25.5.2020 אוחדו הערריט שבכותרת, כך שההלטה זו חלה על השנים 2017-2020 לשם הנוחיות יקראו שלושת העררים להלן ביחד- ייהערריי.

הערר וההליכים שבפני הוועדה

1. | ביום 28.5.2018 נערך דיון מקדמי.

2 | ביום 15.7.2018 הגישה העוררת תצהיר עדות ראשית מטעמה של מר אברהם ישראל (ייתצהיר העוררתיי) וביום 10.2.2019 הגיש המשיב תצהיר של חוקר שומה מטעמו אליו צורף דוח ביקורת מיום 19.12.2019 (יילהלן : יידו''ח הביקורת').

₪ ₪ כ

ביום 26.3.2019 נערך דיון הוכחות ובמסגרתו נחקרו המצחיריט.

לאחר דיון ההוכחות הגישה העוררת יימסמך הבהרותיי לתצחירה.

ביום 20.1.2020 נערך דיון הוכחות נוסף.

הצדדים הגישו סיכומים ולאחר מכן הגישה העוררת טיכומי תשובה.

הסוגיה הטעונה הכרעה

המחלוקת נשוא הערר שבנדון נוגעת לסיווג הנכס. הנכס מסווג על ידי המשיב תחת סיווג יימשרדים, שירותים ומסחריי ואילו לטענת העוררת יש לסווגו בסיווג ייבתי תוכנהיי בהתאם לסעיף 3.3.3 לצו

הארנונה.

טענות הצדדים בתמצית

טענות העוררת

.10

העוררת טוענת (ראו תצהיר העוררת) שהיא עוטקת בפיתוח פלטפורמה טכנולוגית העוסקת בניתוח מידע מאתרי אינטרנט הנותן בידי לקותחותיה כלי סטטיסטי המסייע בשיפור קבלת

החלטות אסטרטגיות (ניהול אסטרטגיה). המידע אותו מספקת העוררת ללקוחותיה כולל

מידע בדבר תגובות הגולשים לאירועים המתרתשים באינטרנט, משך זמן הגלישה שלהם, השפעת קמפיין פרסומי כזה או אחר על התנועה באינטרנט ופופולאריות שלו ועוד.

הפלטפורמה מנתחת כמויות עצומות של מידע שנאטף ברשת האינטרנט, באמצעות מודלים סטטיסטיים.

השימוש בפלטפורמה של החברה נעשה באמצעות ממשק משתמש הנמצא ייבענןיי ובאופן אה יכולה הפלטפורמה לשרת אלפי משתמשים (כיום לחברה כ- 3,000 לקוחות), שאין להם קשר ישיר לעובדי החברה. העוררת עוסקת בפיתוח הפלטפורמה ולא במתן שירות ללקוחות החברה.

הכנסות החברה מתקבלות מכך שהעוררת מוכרת ללקוחותיה רישיונות לשימוש בפלטפורמה לתקופת משתנות (מחודש ועד שלוש שנים).

פעילוות השיווק והמכירה של העוררת מבוצעת בארהייב על ידי חברת הבת היושבת שם.

ממצבת כח האדם של העוררת (נספת הי) ומן הדוייחות הכספיים שצורפו לתצהיר מנהל הכספים של העוררת (נספיס ב, ג, ד) עולה, שמרבית עובדי החברה הס עובדיט מוצר ופיתוח

ועלויות השכר שלחס היא ההוצאה העיקרית של החברה. עיסוק החברה מתמקד בפיתוח הפלטפורמה וכל יתר פעילות החברה היא פעילות נלווית לפיתות.

לטענת העוררת, היא אינה עוסקת במתן יישירותיטיי ומפנח לעניין זה לפסק חדין בעניי\אליתו ותד שם פירש בית המשפט העליון את המונח יישירותיסיי במתן שירות אישי בהתאם לצרכיו של לקוח ספציפי. בענייננו, עוסקת העוררת כאמור בפיתוח תוכנה ומקור הכנסותיה ממכירת רישיונות שימוש בתוכנה שהיא מוכרת ללקותותיה. מכירת רישיונות שימוש בתוכנה שמפתחת העוררת אינם בגדר מתך יישירותיםיי שכן העוררת לא נמצאת בקשר ישיר עם לקוחותיה ואינה מעניקה להם שירות אישי.

לטענת העוררת, היא הציגה שלל ראיות לכך שפעילותה המרכזית היא פיתוח תוכנה וכי יתר

הפעילות הנעשית בנכס היא פעילות הנלווית לפעילות הפיתות:

חווייד רואה חשבון הקובעת שפעילות העוררת היא פעילות של יימפעל תעשייתייי כהגדרה בצו המיסים ועלקר פעילותה ייייצו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]