ישיבת הנהלת העירייה 19 - שנת 2021

	ראש העירייה	ר. חולדאי	השתתפו :
ד. ספיר	ג. שרעבי	ר. אלקבץ	וה"ה: א. זבולון
ר. אלקבץ	א. יוחנן וולק	מ. להבי	ר. לדיאנסקי
		ל. שפירא	ח. אריאלי
וה"ה: מ. לייבה , מ. גילצר, א. פרץ , ע. אברהמי , ע. סלמן , א. קטקו ,א. שוורץ ,א. לוי , מ. ריטה גפני , ש. זינגר, א. וייסלברג צור , א. בסון, ש. שביט, א. סראג' , ג. בן חורין.

עיריית תלֿ אביב-יפו

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות הנהלה

ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

Text Dummy

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 2 -

סדר היום:

.1חוק עזר לתל אביב יפו )פיקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים( )תיקון( התשפ"א-.2021

2. הקצאת מקרקעין.

3. השפעת הקורונה על פעילות התאגידים העירוניים בשנת .2020

******************

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 3 -

46. חוק עזר לתל אביב יפו )פיקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים( )תיקון(

התשפ"א-.2021

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שלום לכולם.

יש פה 8 חברים.

יום שני.

הסעיף הראשון על סדר היום הוא חוק עזר לתל-אביב יפו )פיקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים( התשפ"א- .2021

השירות המשפטי, מי מציג?

עו"ד סלמן:

אני יכול להציג.

יש הצעה, זה הוצג כבר לפני לא מעט חודשים, להסתייע באכיפה נגד צואה של כלבים במרחב הציבורי באמצעות דגימות של DNA של הצואה של הכלבים. כאשר המשמעות המעשית של זה היא שזה יכול לסייע ל-%100 אכיפה על ידי זיהוי הכלב.

זה לא חף מבעיות ומקשיים, אבל אחרי שבחנו את כל המכלול הגענו למסקנה שנכון לחוקק חוק עזר, ואולי זה יהווה גם איזושהי דחיפה גם למשרד החקלאות ללכת עם זה בחקיקה הראשית של כל הנושא של פיקוח על כלבים, ובאמצעות זה לייצר מרחב ציבורי יותר נקי.

מר שרעבי:

זה יעבור מבחינה משפטית? יכולים לתבוע אותנו על דבר כזה?

עו"ד סלמן:

לתבוע לא, ממש לא. לכל היותר.

מר שרעבי:

בדקנו את זה מכל ההיבטים המשפטיים?

עו"ד סלמן:

בדקנו את זה. זה מורכב, יש כמה משוכות שצריך לעבור בדרך, זו התחלה, וגם לא בטוח שזה יאושר. יכול להיות שמשרד החקלאות, שהוא בעצם אחראי על החקיקה שנוגעת לפיקוח על כלבים, הוא חוקק למשל בחקיקה את השבב שמשתילים לכלב על מנת לזהות אותו לכל מיני צרכים. יכול להיות שהוא יתנגד לעשות את זה בחוק עזר והוא ירצה בכלל לעשות את זה עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 4 -

בחקיקה ראשית. אנחנו חושבים שיש לנו סמכות לעשות את זה בחוק עזר, אבל אני אומר- יכול להיות שיהיה פה וויכוח על הנושא. אבל זה התחלה.

מר לדיאנסקי:

איך זה עובד בפתח-תקווה? בקצרין? בראשון? בנתניה?

עו"ד סלמן:

על פי הבדיקות שאני עשיתי הם עשו את זה בתור PILOT נקודתי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אין, זה לא קיים.

מר לדיאנסקי:

זה קיים, קיים.

עו"ד סלמן:

לא לא, זה לא קיים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

תקשיב. זה מסוג הדברים שבאים ואומרים. זה לא קיים בשום מקום בארץ.

עו"ד סלמן:

החברה שעשתה את זה אצלם זה אותה חברה שגם דיברו אתנו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

איך אומרים: אוט אייר גזועקט.

עו"ד סלמן:

הם עשו ,PILOT הם לא ייצרו באמת מאגר. אם רוצים לייצר באמת מאגר של דגימות של DNA צריך להסדיר את זה , וזה לא נעשה בשום מקום עדיין. ואין ספק שאנחנו עם חקיקת העזר הזאת- אנחנו החלוצים וכולם יושבים ומסתכלים מה יקרה אצלנו.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 5 -

גב' יוחנן וולק:

אנחנו יודעים מה יהיו העלויות כדי להקים מאגר כזה?

עו"ד סלמן:

יש עלות לכל אחד שיידרש לתת את הדגימה, ואנחנו מציעים לו בחוק העזר או לעשות את זה בעצמו, או שאנחנו נעשה את זה עבורו והוא ישלם לנו עבור הבדיקה.

גב' יוחנן וולק:

אני אדייק: השאלה שלי היא האם זה משהו חד פעמי כדי להקים את המאגר הזה?

עו"ד סלמן:

כן.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

חד פעמי בחיי הכלב.

גב' יוחנן וולק:

אתה מחזיק את זה באיזשהו ענן? באיזשהם משהו?

עו"ד סלמן:

לא. אני מחזיק את זה במאגר לפי כל הכללים של מאגרי מידע, אנחנו מחזיקים את זה במאגר מסודר. וה-ISSUE פה יהיה כאשר אנחנו נעשה דגימה ונרצה להציג אותה בבית משפט לצורך העניין, אם מישהו יתווכח אתנו לגבי הדגימה, אז זה יהיה מעניין לראות איך זה יסתדר מבחינה ראייתית.

גב' יוחנן וולק:

כאשר יסרקו בצ'יפ זה אמור?

עו"ד סלמן:

נכון.

אם אנחנו נוכיח בסופו של יום, על פי הדגימה, שזו באמת הדגימה של הכלב של אותו אדם, שזה הרעיון, הוא יצטרך בנוסף לקנס הנורמטיבי הרגיל שהוא משלם,

גב' להבי:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 6 -

זה 500 שח'?

עו"ד סלמן:

הוא יצטרך לשאת בעלות הבדיקה שהיא לדעתי משהו כמו 250-300 שח'.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מעבר לקנס.

אבל מי שאוסף את צואת הכלב, אין לו הוצאות.

מר שרעבי:

אני רוצה לשאול שאלה אחרת:

על פניו הדבר הזה מצויין, הוא גם יגרום קודם כל לאזור יותר נקי.

אבל אני רוצה לשאול שאלה, איתן, שאלה אליך: איך אנחנו נראה היום מבחינת העיר שהולכת היום לעשות את הדבר הזה. האם בדקנו האם אנחנו הולכים לחטוף איזשהו משהו ציבורי- כן, אתם הולכים להשית עלינו עוד איזה צרה עכשיו, אחרי תקופת קורונה. תמיד יחפשו, אבל זה יכול להיות גם "טריגר" שיבואו יתקפו אותנו. אנחנו ערוכים לדבר כזה? ראיתם מה עשו לנו כאשר פרסמנו את כל השלטים האלה של-אתה מלכלך ואתה עושה. חטפנו. חטפנו.

גב' להבי:

חטפנו לטובה, לא לרעה.

מר שרעבי:

בסדר גמור, ואנחנו גם לא מודאגים מלחטוף. השאלה היא האם אנחנו ערוכים לכל המצב הזה שיבואו ויגידו- הנה, אתם הולכים להשית עלינו עכשיו עוד משהו שאנחנו – בעלי הכלבים- עתידים לשלם. אנחנו צריכים גם את זה לדעת.

גב' להבי:

איתן, מותר לי לענות במקומך?

מר שרעבי:

לא. אני שואל אותו.

גב' להבי:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 7 -

איתן יחזק.

מר שרעבי:

סליחה, אבל את לא תתמודדי עם זה, הוא צריך להתמודד עם זה, לא את.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הוא לא צריך להתמודד עם זה, זה אנחנו צריכים להתמודד עם זה.

מר שרעבי:

אז בואו נשמע.

מר שוורץ:

זו תופעה כל כך מרגיזה,

מר שרעבי:

ברור שזו תופעה מרגיזה.

מר שוורץ:

שאם אתה תצליח למגר את הדבר הזה, אז ימחאו לך כפיים.

גב' להבי:

בניגוד לדברים אחרים שהפושע אולי לא יכול להתחמק מהפשע, פה אפשר להתחמק. סליחה, אני לא מתכוונת פשע. זה מאוד בידיים שלך להרים את הצואה. אם תרים את הצואה לא תקבל את הקנס, זה מאוד פשוט. זה אפילו יותר קל מחנייה, זה אפילו יותר קל מלא לנסוע על נת"צ.

מר זבולון:

זה לא שמי שעשה והשליך שיקבל קנס, הבעיה היא שאת צריכה לחייב את כל האנשים פעם ראשונה לשייך אותם. זו העלות.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

זה 150 שח', אני חושב שזה 50 דולר, כך אמרו לנו.

גב' להבי:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 8 -

זה מאות שקלים, ואנשים שמחזיקים בעלי חיים לפעמים מחזיקים אותם משאריות מזון.

עו"ד סלמן:

זה סכום שיצטרכו לשלם, אין מה לעשות.

להחזיק כלב זה עסק לא זול, ווטרינר, יש הרבה מאוד הוצאות. זו הוצאה חד פעמית שאתה מוציא- שזה ה-DNA של הכלב שבבעלותך.

גב' להבי:

זה מאוד מעניין, אתה מתייחס לכלב אחרת מבן-אדם. אם היית מבקש DNA של בן אדם, כולם היו מתקוממים.

עו"ד סלמן:

לא הייתי מבקש.

מר ספיר:

יש לי שאלה לעו"ד סלמן:

קודם כל הנושא מבורך, זה ידייק את האכיפה וכו'.

אני מבין שכל הנושא של כלבים וכו' מוסדר על ידי חוק הסדרת הפיקוח על כלבים.

עו"ד סלמן:

גם, וגם אצלנו בפקודת העיריות.

מר ספיר:

ולפי החוק הזה יש בעיה לחוקק חוק עזר עירוני שיתנה מתן רישיון לכלב בתנאי מסוים. כלומר, אנחנו עושים פה איזשהו הליך שהוא לא בדיוק תואם חקיקה ראשית. האם אתה יכול להרחיב על זה, לפרט את זה או להסביר את זה?

עו"ד סלמן:

אני אסביר: פקודת העיריות מסמיכה אותנו לחוקק חוקי עזר גם בהיבט הזה. יש התנגשות

מסוימת, אבל אנחנו הגענו למסקנה שכן יש לנו סמכות לחוקק את זה בחוק עזר. אם משרד החקלאות יבוא ויטען שזה אולטרה וירס,

מר ספיר:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 9 -

נדמה לי שהוא כתב כבר חוות דעת לעיריית פתח- תקווה, יש לי אותה.

עו"ד סלמן:

אני אומר, אחד הדברים שאנחנו רוצים זה באמת לחדד את המחלוקת הזאת. אם אנחנו נצליח להראות שיש לנו סמכות ואנחנו עושים את זה כדין וזה בסדר, יכול להיות שלמשרד החקלאות זה יהיה "טריגר" ויהיה DRIVE לעשות את זה בעצמו, שזה גם חשוב כשלעצמו, כדי למנוע את התופעה.

מר ספיר:

לטענתך אין סתירה לחקיקה ראשית?

עו"ד סלמן:

לא במידה כזאת שאני חושש לקדם את חוק העזר. זה חוק עזר. בסופו של דבר אנחנו חוקי עזר לטוב ולרע, אנחנו כפופים לרגולציה, והרגולציה גם תגיד לנו מה היא חושבת על זה בסופו של יום.

אני חושב שיש לנו בסיס להגיש את זה מבחינת סמכות.

מר לדיאנסקי:

אני רוצה להגיד משהו באופן עקרוני:

א. אין שום קשר בין רווחת בעלי חיים, אהבת חיות לבין לכלוך העיר. זאת אומרת, אדם שלא

מרים את צואת הכלב שלו הוא בהכרח פוגע במעמד בעלי החיים בהיבט הזה שאנשים יוצאים מנקודת הנחה שכלב הוא חיה מלוכלכת שמלכלכת את העיר. אבל לכלב אין ברירה, הוא לא יכול לעשות בבית, הוא עושה את זה במרחב הציבורי ואנשים צריכים להרים את הצואה של הכלבים, זה תפקידם.

הייתה לי מחלוקת לגבי הסגנון של הקמפיין, אמרתי את זה גם לאיתן, אני חושב שזה היה בוטה מידי, אבל אין ספק שזו אחת הבעיות המרכזיות בכל מה שקשור ללכלוך העיר וצריכים להתמודד עם זה.

אני לא מתנגד לאקט הזה של חקיקת חוק העזר, למרות שאני חושב שיש בזה המון בעיות משפטיות וזה לא יחזיק מים, חייבים לעגן את זה בחקיקה ראשית. אתה רוצה לשים רגל בדלת, שמת רגל בדלת, בסדר, יתחיל תהליך, אולי זה יגיע, כי שאמרת, לחקיקה ראשית וכן הלאה, על-

הכפאק.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 10 -

הבעיה שלי היא בגבייה הראשונית של 150-200 שח' מכל תושבי תל-אביב , עבור הכניסה בשערי ה-.DNA מה זה יצור בעצם? זה יכול ליצור שני דברים: האחד, אנשים לא יבואו לחדש רישיון לכלב. הרי אתה כורך את ה-DNA עם חידוש הרישיון. ברגע שאדם יצטרך לשלם עוד 150 שח',

עו"ד סלמן:

זה ימנע ממנו להוציא רישיון לכלב?

מר לדיאנסקי:

כן, לחדש רישיון.

לפני מספר שנים הכנסת באה ואמרה, אם בעלי הכלבים יסרסו ויעקרו כלבים שהם מחזיקים אצלם בבית הם ישלמו אגרה מופחתת, בגובה של 50 שח' פחות או יותר, לעומת אדם שלא ייעקר את הכלב, שאז הוא ישלם 300-400 שח' חידוש רישיון כולל הכלבת. ואז זה היה איזשהו מקדם על מנת לעשות את העיקור והסירוס.

עו"ד סלמן:

זה נשאר על בסיס וולנטרי.

מר לדיאנסקי:

נכון. אבל היה לך צ'ופר שאתה משלם פחות, והלוגיקה הייתה ש-300-400 שח' זה הרבה כסף לעומת 50 שח' שזה סכום יחסית צנוע. אני חושב שאם אנחנו רוצים ללכת על מסלול של חוק עזר כזה שיצריך בניית מערכת של ,DNA אנחנו נצטרך בסופו של דבר לסבסד ב-150-200 שח' את העלות. יש משהו כמו 40,000 כלבים רשומים בעיר, תכפיל, כמה שזה לא יהיה זה הסכום שנצטרך לצבוע כסכום שבו אנחנו באמצעותו מקימים את מאגר ה-.DNA אדוני ראש העיר, להשית את ה-150 שח' או 200 שח' על הציבור זה דבר לא נכון. לקבוע בחוק שמי שלא ירים- ישלם את הדוח פלוס את בדיקת ה-DNA זה בסדר גמור מבחינתי.

מר אלקבץ:

רק שתי מילים אולי. נכנסה עכשיו לכנסת חברת כנסת שזו כל האג'נדה שלה, חיות, ויהיה קל יחסית לקדם חקיקה בתחום הזה. זו חברת כנסת שזה הנושא היחיד שלה- חיות והגנה על בעלי חיים, ואני גם מכיר אותה מצוין.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 11 -

בדבר אחד אני מצטרף למה שראובן אמר: אם הולכים על מסלול שזה יהיה מס על התושבים, והיקף בעלי הכלבים והיקף הכלבים בעיר רק גדל, נצא מזה מופסדים פעמיים. אנחנו יכולים לבחון משהו סימלי אבל אם זה יהיה 400 שח'- לא ישלמו..

מר לדיאנסקי:

המחוקק ישלם ואז המלכלך ישלם.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

הוא ישלם קנס יותר גבוה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני בדקתי והתברר לי שבעל כלב צריך לשלם סביב ה-375 שח' כל שנה תמורת חידוש הרישיון.

ואני אקריא מתוך חוק העזר.

מר לדיאנסקי:

זה לא נכון.

גב' להבי:

רק אם הוא לא מסורס.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה פעם שנייה שאתה אומר לי לא נכון, זה בסדר.

מר לדיאנסקי:

לא, אני אומר לך את זה פעם ראשונה שזה לא נכון ואני יודע שזה לא נכון, כי לי היה כלב, עד שהוא נפטר, ואני מכיר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מאז שהיה לך כלב והוא נפטר כנראה משהו השתנה בחוק העזר.

מר לדיאנסקי:

לא השתנה כלום. זה 37 שח' פלוס הכלבת, זה משהו כמו 50 ומשהו שח'.

גב' להבי:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 12 -

50 וקצת שח' , אומר לי גיסי.

מר לדיאנסקי:

איך אומרים, אין הרבה דברים שאני מבין, אבל בכלבים אני מבין.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני קורא: אגרות ותעריפים:

אגרת רישיון וחיסון כלבת לכלב מעוקר ומסורס זה 52 שח' לשנה, אם הוא מעוקר ומסורס.

מר לדיאנסקי:

נכון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אגרת רישיון וחיסון לכלב שאינו מעוקר ומסורס-373 שח'.

אגרת רישיון וחסון לכלב הפטור מעיקור וסירוס- 66.5 שח'.

אגרת סימון כלב בשבב אלקטרוני- 75 שח', תשלום חד פעמי.

התשלום יתבצע בכרטיסי אשראי בלבד ולמעט כרטיס דיינרס.

יש להצטייד בתעודה מזהה של בעל הכלב.

זה חוק העזר של העיר תל-אביב יפו,לא כן ולא לא.

זה אחד.

2. מדובר בחידוש רישיון מידי שנה. כלומר, לאורך חיי כלב, בהנחה שהוא גם מסורס, לאורך 10

שנים ישלם בעליו תמורת הרישיון, רק תמורת הרישיון שלו, גם אם הוא מעוקר ומסורס, כ-600 שח'.

אם מישהו מבין מה זה העלויות של אחזקת כלב בכלל, מבין ש-175 שח' לאורך חיי כלב של 10 שנים, מדובר במקרה הטוב על 17.5 שח' לשנה תשלום. זה פחות מהדוגיז האלה הקטנים שמגישים לו בצלחת. לכן צריך להבין את הנושא בפרספקטיבה רחבה, כאשר מדובר על קנס גדול של 170 שח' לתקופת חיי כלב כהוצאה. כל מי שביקר אצל ווטרינר יודע שכל מה שאמרנו פה הוא בטל בשישים לעומת מה זה להחזיק כלב בכלל והוצאות החזקת כלב. ולכן, להתייחס לזה כאל מס, וכן הלאה וכן הלאה.

אבל אם מתייחסים לעיריית תל-אביב יפו והצורך של תושביה במדרכות נקיות, הרי שעד היום לא מצאנו, לא מצאנו את הדרך איך להגיע למציאות שבה הנושא הזה יהיה. ודרך אגב, הקנס היום על מי שתופסים אותו, ואני לא מדבר על ההוצאות שנגרמות לנו כתוצאה מהמארבים של הסיירת עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 13 -

הירוקה לתפוס אותו בזמן אמיתי ולהוכיח שהוא אמנם האיש וכן הלאה, ההוצאות שלנו הן כנראה גדולות מאוד.

לכן אני מנסה, לפני שאני עוסק בנושא ומדבר עליו הרבה, אני מנסה לשים את הדברים בפרספקטיבה. אין פה מס ואין פה עול ואין פה מספרים קשים, ולא צריך להגיע לחברת הכנסת אפילו.

מר אלקבץ:

אם זה כל כך זול, שהעירייה תשלם. אם זה זניח.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא שמעתי שהעירייה משלמת את הרישיון לרכב, לא העירייה משלמת אותו. כל נהג מחויב באגרת רישיון רכב. כל תושב מחויב בארנונה. כל אזרח מחויב גם היום באגרה, ודרך אגב, מותר לעיריית תל-אביב היום להחליט בדיון הזה, ולבוא ולהגיד: חברים, בואו נעלה את האגרה מ-62 ש"ח, ל-80 ש"ח, ונגמר העניין. ואז זה היה מופיע בתור זוטי דברים.

מה שאני רוצה זה לבוא ולשים לכולם את הדברים.

ולכן, יש לי הצעת פשרה: בואו ניקח ונחתוך את זה לחצי, חצי תיקח עיריית תל-אביב וחצי ייקח הנמען. זה יענה על הצרכים של כולם.

קיבלנו החלטה.

מר ספיר:

בתנאי שזה יהיה לחצי שנה, כדי שאנשים יזדרזו ויעשו את זה. מי שלא יעשה את זה תוך חצי שנה ישלם את הכל.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

רעיון טוב של דורון.

גב' להבי:

לא. בשנה הראשונה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חבר'ה, זה 170 ש"ח לאורך כל תקופת חיי הכלב, זה הנושא.

מר אלקבץ:

זה לא סופי.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 14 -

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אנחנו עוד צריכים לסכם את המחירים כמה זה בדיוק.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

200 ש"ח.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

דורון בדק , זה היה 50 דולר, 50 דולר זה משהו כמו 200 ש"ח, חצי חצי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ולהטיל קנס של 1,000 ש"ח למי שעושה את זה, כדי להרתיע.

מה שאנחנו עושים זה כדי לקבל הרתעה טובה.

גב' להבי:

אני חושבת שהרעיון מצוין, אני רק מציעה שזה יהיה אולי בשנה הראשונה כדי לא להזניק אנשים במיוחד. אם אנחנו אומרים שתוך חצי שנה אתה חייב לבוא ולעשות את זה,

מר ספיר:

מכניסת החוק לתוקף.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אם אתה לא עושה, אנחנו לא משתתפים בזה.

גב' להבי:

אם כבר יש לי תאריך של טסט לכלב, זה צריך להיות באותו תאריך, למה להזניק אנשים פעמיים?

גב' יוחנן וולק:

יש בזה היגיון, כי אם אתה אומר שזה חידוש רישיון אתה חייב לתת להם שנה. אחרת איך הוא יחדש את הרישיון, חצי שנה לפני הזמן? ברגע חידוש הרישיון בפעם הראשונה, זה שנה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 15 -

עוזי, כשעוסקים בנושאים המשפטיים בהחלטה, מעלים כאן נושא ואני לא רוצה להיכנס לזה, כי כאן לקיים על זה דיון זה מצחיק. איך לקיים את הדבר הזה - צריך יהיה לשבת ולשכלל את הסיפור כך שזה יהיה ביום חידוש הרישיון לכלב או חצי שנה, המוקדם ביניהם. כלומר לקבוע תאריך תפוגה להנחה.

גב' להבי:

להשתתפות של העירייה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

וחוק העזר יחול חצי שנה מהיום.

מר זבולון:

וכל מי שיקנה כלב מהיום ישלם מחיר מלא. כל מי שיקנה כלב מהיום- גם יקבל את ההנחה?

קריאה:

כן.

מר לדיאנסקי:

איך אתה אומר שחוק העזר יחול חצי שנה מהיום? אתה צריך עדיין לעבור משוכה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מרגע שהוא יאושר, הוא לא אומר מהיום, מהיום שהוא יאושר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מתכוון לזה ברצינות, כי חשוב להגיד את זה עכשיו, אחרי כל הדיונים.

לפני שבוע הייתה אצלי אישה, תושבת לוס-אנג'לס, היא מכירה את תל-אביב, הנכדה שלה חיה פה, והיא אמרה לי: "אני תמיד שמחה לבוא לתל-אביב, זאת עיר נקייה". זה לא הלך בקלות להגיע לזה שהעיר הזאת תהיה נקייה. ובתוך הסיפור הזה שהעיר הזאת נקייה יש דברים שהם מיטרד במובן הזה של עיר נקייה, שלא פטורים. אחד הדברים האלה שמטריד הרבה מאוד אנשים, דרך אגב, בעיקר, בעיקר בחלק הזה שבין הירקון לבין יפו ובין נמיר ובין הים, זה הסיפור הזה של צואת כלבים, כשהולכים ברחוב, דורכים עם הרגל ועכשיו יש בעיה לכל היום. אם אנחנו בעניין הזה, במחיר הזה נגיע לתוצאה שתושבינו יבינו שזה נושא אמיתי וחשוב, זה שווה כל מאמץ. דרך עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 16 -

אגב, זה נושא שמדברים עליו במוסד הזה שנקרא הנהלת העירייה מימיו של דיזנגוף ועד היום, כי הוא באמת נושא.

לכן אני חושב שאם נצליח לחסל את הפרשה של דיון במועצת העיר בנושא הזה כי הוא פטור, אנחנו עושים היסטוריה.

רציתי להגיד את זה ככה מהלב, מעבר לוויכוחים.

תודה.

החוק יובא לאישור המועצה.

47. הקצאת מקרקעין:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הנושא השני, קוראים לו הקצאת מקרקעין, ואלי לוי יציג אותו.

מר אלי לוי:

יש לנו שישה נושאים, כולם זה המשך מתן רשות שימוש, בעיקר מעונות.

הנושא הראשון הוא המשך מתן רשות שימוש לעמותת ויצ"ו- הסתדרות עולמית, להפעלת מעונות יום במבנה בן 3 כתות ברחוב התקווה 70 בשכונת התקווה.

הנושא השני גם הוא ויצ"ו, מעון בן 3 כתות, בנכס שנמצא ברחוב אלמגור .3 הנושא השלישי גם הוא ויצ"ו, ובו אנחנו מעניקים לויצ"ו רשות שימוש להפעלת מעון בן 3 כתות ברחוב ליוויק .7

הנושא הרביעי הוא מתן רשות שימוש לויצ"ו בנכס שנמצא ברחוב דרך ההגנה ,118 להפעלת מעון יום בן 3 כתות.

הנושא החמישי גם הוא ויצ"ו, ברחוב פינשטיין ,20 מעון יום בן 5 כתות שמחולק לגילאים שונים.

הנושא השישי הוא: עמותת הצמיחה היפואית שמנהלת מעון בשם "אחבאב אללה" ברחוב הצרי

,3 יחסית נכס חדש.

רוב הנושאים של ויצ"ו מגיעים יחד כי לויצ"ו היה פעם חוזה חכירה על כל הנכסים האלה, שהסתיים, ואנחנו המרנו את כל חוזי החכירה להקצאות של 5 שנים ולכן הם באים כעת באגדים שלמים.

אלה הנושאים.

מר שרעבי:

אני רוצה לשאול משהו לגבי המעונות של ויצ"ו, במיוחד בדרום העיר.

מישהו מהאנשים שלך, אלי, ביקר במעונות האלה לפני שאנחנו מאשרים את כל הדבר הזה?

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 17 -

מר אלי לוי:

לא רק אני. היום כל נושא של מעונות בכלל מטופל במינהל החינוך, ואנחנו מבקשים המלצה והולכים ובודקים בשטח. חלק מהנכסים,

מר שרעבי:

אני רוצה להגיד לך שהמצב של חלק מהנכסים הוא קטסטרופלי.

מר אלי לוי:

לכן אמרתי קודם שאחת הבעיות שלנו במעונות האלה כולם- שהם כולם היו בחכירה של ויצ"ו.

הם היו בחכירה של 49 שנה שהסתיימה, כלומר אלה מבנים מאוד ישנים, שהתחזוקה שלהם הייתה סבירה או פחות מסבירה, אבל אנחנו בודקים. נכס שאנחנו רואים שהוא בעייתי מבחינה פיזית- או שנותנים הנחיה לויצ"ו לעשות שם טיפול בדברים המחויבים, ואל תשכחו שמעון כזה מקבל כל שנה רישיון מחדש.

מר שרעבי:

הרגולטור לא מצליח, והרגולטור זה משרד הכלכלה ומשרד התמ"ת. הוא לא מגיע למעונות האלה, הוא לא בודק אותם, אין לו זמן לבדוק אותם, יש לו מפקח אחד אולי, אזורי לכל אזור, והילדים שלנו נמצאים במקומות שזה מתקן עירוני, אבל הרגולטור לא מצליח להגיע ולבדוק את המעונות.

יש לו מפקח אחד לכל אזור, ומה קורה? הילדים נמצאים במעונות שהקירות סדוקים,

מר ספיר:

אי אפשר לדרוש מהם שיפוץ?

מר שרעבי:

הקירות לא צבועים, החצרות נראים קטסטרופה אחת גדולה, ולא שם אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו. לא יתכן שאנחנו, העיר תל-אביב יפו נותנת להם רשות שימוש בנכס, הם, אני לא אגיד שהם עושים מזה עושר אבל מתפרנסים מזה ומפרנסים את כל ההנהלה הגדולה והרחבה שיש להם, ואנחנו צריכים קודם כל לדאוג. לא מעניין אותי מה קורה, אותי מעניין שילד בעיר תל-

אביב יפו מגיע למתקן, מגיע למעון, הוא יקבל את המתקן ברמה הגבוהה ביותר. ושם אנחנו צריכים להתנות שיפוצים, להתנות שהמתקן יהיה הולם ומתאים לילדים שלנו.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 18 -

מר אלי לוי:

אנחנו עושים בדיקות, אנחנו מוציאים מכתבים על דברים שאנחנו רואים שהם לא סבירים ורוב העמותות האלה מתקנות. מנחם יכול להגיד לך שכמעט אחת לתקופה, כשיש בעיה בנכס כזה –

אנחנו משקיעים. אנחנו מקבלים תקציב. למשל, אחת הפעולות הגדולות שעשינו עכשיו, בשנים האחרונות, ואנחנו ממשיכים אותה, כל נושא הנגישות: אם צריך מעלית, אם צריך נגישות, כל דבר שיש פנייה בנושא תחזוקת המבנה אני לא לוקח סיכונים. גם סוגיות בטיחותיות אני עושה, אני לא מחכה שהם יעשו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

אבל נבדוק מה שגל אמר. נבדוק, אין בעיה, נבדוק.

מר אלי לוי:

נכון. אנחנו בעקרון כן עושים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

צריך ללחוץ עליהם ויותר ואולי גם לעשות איזה מטשינג.

מר אלי לוי:

אני מסכים שאחרי 49 שנה צריך לעשות איזה רביזיות מאוד גדולות.

מר שרעבי:

המעונות שלהם מלאים, יש דרישה למעונות. המעונות שלהם מלאים וחשוב שאנחנו נדאג לכך שזה יהיה מקום שמכבד את הילדים שלנו ומקום שהוא טוב עבור הילדים שלנו.

מר אלי לוי:

אתה צודק.

גב' להבי:

אני יכולה להגיד לך בתור אמא, שאני מעדיפה גן ישן עם צמחיה ועם קצת זה, על גן חדש ומתוקתק.

מר שרעבי:

אז את חייה בשנות ה-.40

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 19 -

גב' להבי:

בסדר.

ודבר שני אני אגיד לך, שויצ"ו ונעמ"ת זה לא ארגונים רווחיים ממעונות היום.

מר שרעבי:

די, די, די, בסדר, בסדר.

מר אלי לוי:

בסדר גמור.

מר שרעבי:

שבו עם הצוותים שלהם ותראו את ההתעמרות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כולם אמרו דברים נכונים, כולם אמרו דברים נכונים אבל עכשיו הסיפור הוא הקצאה.

אני יכול להגיד שבגדול יש לנו מחסור גדול בגני ילדים מ-0 עד .3 וזה הולך ומחריף - הקושי של גננות למצוא מקום ראוי. המחסור הזה מעיק וגם משפיע על המחיר בעיר של גנים פרטיים למיניהם.

בסה"כ ויצ"ו ונעמ"ת, אותם אלה שם הארגונים המסורתיים- גם להם זה עולה.

והצורך בפיקוח הוא נושא ארצי שאולי עכשיו ישתנה, כאשר המערכת הזאת שהייתה עד היום, מערכת של משרד העבודה והרווחה, או משרד הכלכלה כפי שהוא נקרא היום, הנושא הזה יעבור על פי החלטת הקואליציה למשרד החינוך. כל הנושא הזה קם כעזרה לאנשים עובדים, ארגון אמהות עובדות- למי שזוכר את ההיסטוריה, ומשם הוא התפתח, והתנאי היה שהורים עובדים.

והיום אומרים שזה נושא חשוב בהיבט החינוכי.

ההערה של גל היא הערה נכונה, אבל ההערה הזאת לא צריכה להיות אליו,

מר שרעבי:

ברור, ברור.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

היא צריכה להיות אלינו – שאנחנו נפקח יותר טוב.

אם אין התנגדות אנחנו מקצים את ההקצאה כפי שהייתה, הלוואי שהיו עוד כאלה שמבקשים הקצאות כדי לבנות פה מעונות.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 20 -

גב' להבי:

יש לי שאלה: אתם מעריכים שעם שינוי החקיקה וכשזה עובר למשרד החינוך, זה ישית עלינו את

החובה לבנות?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה תלוי בחקיקה והחקיקה עדיין לא בוצעה. החקיקה עדיין לא בוצעה ומה שלא בוצע אני לא יודע ואני לא יכול לענות. אני לא בקיא בפרטים, אנחנו לא יודעים. אני גם לא בטוח שהדבר יתקיים בסוף, אני לא יודע כמה זמן הממשלה תחזיק מעמד ועוד כמה דברים.

גב' להבי:

אני אופטימית.

החלטה: הקצאת מקרקעין מאושרת כדלהלן:

א. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת ויצ"ו- הסתדרות עולמית, להפעלת מעונות

יום במבנה בן 3 כתות ברחוב התקווה 70 בשכונת התקווה.

ב. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת ויצ"ו- הסתדרות עולמית להפעלת מעון יום

בן 3 כתות בנכס ברחוב אלמגור .3

ג. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת ויצ"ו- הסתדרות עולמית להפעלת מעון יום

בן 3 כתות ברח' ליוויק .7

ד. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת ויצ"ו- הסתדרות עולמית להפעלת מעון יום

בן 3 כתות ברח' דרך ההגנה .118

ה. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת ויצ"ו- הסתדרות עולמית להפעלת מעון יום

בן 5 כתות ברח' פינשטיין מאיר .20

ו. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "הצמיחה היפואית" למעון יום הידוע בשם

"אחבאב אללה", ברחוב הצרי .3

48. השפעת הקורונה על פעילות התאגידים העירוניים בשנת .2020

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 21 -

יש לנו סעיף שאבי קטקו ידבר עליו, של השפעת הקורונה על פעילות התאגידים העירוניים בשנת .2020

מר קטקו:

מיכל תציג, היא עשתה את העבודה.

גב' מיכל גפני:

אני מיכל גפני, לשכת התאגידים.

)הצגת הדברים מלווה במצגת( אנחנו מציגים לכם את דו"ח פעילות התאגידים העירוניים בצל משבר הקורונה לשנת ,2020 גם על פי בקשתו של גל שרעבי מישיבת המועצה,

מר שרעבי:

מישיבת המועצה לפני 4 חודשים.

גב' מיכל גפני:

מדצמבר נדמה לי, דצמבר .2020

גם זה ישמש בתור דוח התאגידים השנתי שלנו שאנחנו מחוייבים להציג אותו במועצה- על פי דרישת משרד הפנים, וגם יש עכשיו עבודה עירונית כוללת להסקת מסקנות ממשבר הקורונה ואנחנו נשתמש בממצאים של הדוח הזה גם לצורך הזה.

המטרה, כמו שאמרתי, היא סקירת פעילות התאגידים לשנת 2020 בצל משבר הקורונה.

בחרנו לסקור את התאגידים בנושא הזה ב-4 פרמטרים:

האחד הוא סטטוס פעילות החברה נכון לסוף שנת ,2020 איפה החברה עומדת ומה קורה.

תכנית העבודה -2020 תכנון מול ביצוע.

נתונים כספיים- הפסדים, רווחים, סיוע ותביעות.

ונתוני כח אדם, גם עם איזה מצבת כוח אדם הם הגיעו לסוף השנה וגם מה הם עשו באמצע השנה- בהיבטים של כמה יצאו לחל"ת, איך הם עבדו, מה היתה צורת העבודה, קפסולות, עבודה מהבית וכו'.

שלושה דגשים שחשוב להגיד:

האחד, מה שאני מציגה כאן זה למעשה דוח מספר. כל תאגיד מילא דוח לפי תבנית שאנחנו שלחנו, שסוקר את 4 הקריטריונים שדיברתי עליהם קודם. כל תאגיד מילא דוח כזה ואתם קיבלתם בחומר לישיבה את כל הדוחות הפרטניים. כאמור, הדוח הזה הוא דוח מסכם.

הדוח מתייחס רק לשנת 2020 ולמעשה הקורונה המשיכה עוד קצת אחרי, אנחנו המשכנו עוד 3-4 חודשים אחרי. אנחנו עדיין חושבים שהמסקנות שאנחנו הגענו אליהן בתוך הדוח הזה כנראה עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 22 -

יתאימו לכל משבר הקורונה, אם כי הטענה הזאת תצטרך להיבחן ואנחנו נעשה את זה בסוף השנה הנוכחית, ונציג לכם את הממצאים בתחילת שנת .2022

ועוד דגש אחד חשוב: הנתונים הכספיים שהדוח הזה מדבר עליהם הם טרם אישור הדוחות

הכספיים, לחלקם אפילו לא הייתה עדיין הטיוטה של הדוח הכספי. זאת אומרת, אנחנו מדברים על הערכות. אלה היו אומדנים, כי הנתונים נאספו ברבעון הראשון של שנת 2021 ועדיין לא היו את הדוחות הכספיים. עכשיו כבר יש, וכהשלמה אתם כמובן יכולים לצפות בדוחות הכספיים, כמעט כולם, %95 כבר נמצאים בפורטל העירוני.

לצורך הדו"ח סיווגנו את התאגידים ל-4 סוגי תאגידים. הסיווג הוא לפי הפעילות שלהם ביחס לדו"ח הזה, רלבנטי לדו"ח הזה, זה לא אומר שכך אנחנו מתייחסים אליהם בדרך כלל בסיווגים האלה אלא ביחס לקריטריונים שנבדקו בדוח הזה.

הקבוצה הראשונה זה קבוצת הניהול והתפעול: זה 9 תאגידים שמטפלים בעיקר בניהול של מתחמים, נכסים, מתקנים, ומיד נפרט.

הקבוצה השנייה זה פיתוח תשתיות בנייה וניהול פרויקטים עירוניים, וגם דיור ציבורי, זה שני תאגידים בלבד.

הקבוצה השלישית זה תאגידים שיש להם פעילות משולבת, כלומר גם ניהול ותפעול, אבל בצד זה הם מבצעים גם פרויקטי פיתוח, תשתיות ובנייה עבור העירייה.

והקבוצה הרביעית היא קבוצה שהכנסנו לשם את התאגידים שמתעסקים בתרבות, בידור, חינוך ורווחה, יש 8 תאגידים כאלה.

ולמי אביבים התייחסנו בנפרד , בגלל האופי הייחודי של התאגיד.

נתחיל עם ניהול ותפעול:

כמו שאמרתי, לכאן הכנסנו את כל התאגידים שמנהלים מתקני ספורט, נכסים, חניונים, מתחמי תרבות, בילוי וחינוך.

הרשימה כאן:

אוצר מפעלי ים

אתרים

היכלי הספורט

אקספו

מרכז הספורט הלאומי

עתידים

החברה לפיתוח יפו

מינהלת עיר עולם ותיירות

ויובל חינוך.

הממצאים לגבי הקבוצה הזאת היו כאלה:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 23 -

בפעילות השוטפת שלהם כל התאגידים שנכנסים לקבוצה הזאת נפגעו בצורה מאוד מאוד משמעותית. אנחנו יודעים שלא היו תערוכות, לא היו כנסים, לא הייתה פעילות תיירות, שימוש פחות בהרבה בחניונים. זכיינים ששכרו במתחמי התאגידים- גם הפעילות שלהם ירדה מאוד. כאן היתה פגיעה מאוד מאוד משמעותית, גם בפעילות, וכפי שתכף תראו-גם בנתונים הכספיים.

מנגד הייתה הזדמנות לאותם תאגידים להשקיע בפעילות תשתית. בפעילות יזומה, בפעילות תשתית, לטפל בתשתיות שלהם- הן בהיבט הפיזי, וגם לא רק בהיבט הפיזי, ואני מיד אציג כמה דוגמאות.

נתונים כספיים וכוח אדם:

היו כמובן הפסדים רבים מאוד כתוצאה מירידה בהכנסות, כתוצאה מהקלה לזכיינים ולשוכרים.

בחלק מהתאגידים הייתה הפחתה מאוד מאוד משמעותית כמובן בפעילות שלהם, ובחלקם עצירה בכלל. כמו למשל אקספו שכל הפעילות העסקית שלהם נעצרה לחלוטין.

מנגד היה צמצום בכוח האדם וצמצום בהוצאות שלהם. בתאגידים האלה הוציאו הרבה מאוד לחל"ת, והייתה גם ירידה בהוצאות התחזוקה והתפעול.

תאגיד אחד מתוכם קיבל גם סיוע מהעירייה, היכלי הספורט.

כמה דוגמאות לפעולות יזומות:

אקספו, למרות שבאמת מרכז הפעילות שלהם נסגר לחלוטין, בכל זאת היה שם מרכז חיסונים שנפתח, עשו שם בחינות לכל מיני גופים שהיו צריכים מרחבים גדולים לבחינה, ובחלק מהמתקנים שלהם אחסנו ציוד רפואי, גם זה היה איזשהו מקור הכנסה.

עיר עולם ותיירות- השיקו קמפיינים לעידוד תיירות פנים , בשיתוף פעולה גם עם גורמי תיירות בארץ, גם עם עיריית חיפה. הוציאו מסמך למידת עמיתים בנושא הקורונה-שהופץ ברמה בינלאומית. סיורים בתקופות שבין הסגרים, והשקעה בתשתיות.

אני עוברת לקבוצה הבאה, זו קבוצה של פיתוח תשתיות , בנייה ודיור ציבורי.

יש לנו שני תאגידים, שתי חברות בקבוצה הזאת:

חלמיש, חברה שלנו בשיתוף עם המדינה

ועזרה ובצרון.

בגדול הפעילות של התאגידים האלה לא נפגעה, כי הם עוסקים בעיקר בבנייה ופיתוח ובדיור, ופה לא הייתה עצירה, והייתה אפילו האצה. זאת אומרת, זאת הייתה הזדמנות גם להאיץ פעילות בנייה.

עזרה ובצרון אפילו מציגים צמיחה בהכנסות החברה.

העירייה לא נדרשה לתמוך בתאגידים האלה.

מבחינת כוח האדם, הם לא הוציאו לחל"ת, אבל כן השקיעו בתשתיות כדי לאפשר לאנשים לעבוד מהבית, ועבדו בקפסולות. בעזרה ובצרון, לדעתי במשך חודשים היו שם שתי קבוצות שלא ראו אחת את השנייה.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 24 -

הקבוצה הבאה: תאגידים משולבים, שעוסקים גם בתפעול וגם בפרויקטי פיתוח ותשתיות עבור

העירייה.

יש לנו בקבוצה 4 תאגידים:

חברת גני יהושע.

אחוזות חוף

המשכן לאמנויות הבמה

והרשות לפיתוח כלכלי.

מה שמאפיין את 4 החברות האלה, שהייתה כמובן ירידה בפעילויות התפעול. בכל התאגידים האלה, בצד שעוסק בתפעול כמובן שהייתה ירידה בפעילות, כמו בקבוצה שדיברנו עליה, של התאגידים שמטפלים רק בתפעול. אבל, בצד של הבנייה והתשתיות הייתה האצה. המשמעות של האיזון הזה באה לידי ביטוי גם בהיבטים הכספיים, כי הצד הזה של פרויקטי הפיתוח החזיק מבחינה כספית את הירידה בהכנסות מפעילות התפעול. וזה החזיק אותם והשאיר אותם. למשל, גני יהושע השקיעו המון המון בפרויקטי ביצוע, בנייה ותשתית. ובתאגידים כמו הרשות לפיתוח כלכלי, שיש להם פרויקטי תפעול- כמו למשל השילוט של הפרסום- ששם הייתה ירידה משמעותית, שוב, כל הנושא של הפיתוח איזן אותם באיזושהי צורה, למרות ששם הייתה ירידה גדולה מאוד.

בהיבטי כח אדם: גם פה מיעוט עובדים בחל"ת, אבל כן שילוב של עובדים בעבודה מהבית,

וקפסולות כמובן. פה שוב אין ברירה, בכל מה שקשור בפיתוח צריך היה עובדים בעבודה.

תרבות ורווחה:

כאן הכנסנו 9 תאגידים, למרות שמת"ש- אני אומר עליו כמה מילים בנפרד, הכנסנו אותו לקבוצה הזאת אבל הוא טיפה שונה.

7 מתוך 8 התאגידים שבקבוצה הזאת זה תאגידי התרבות:

היכל התרבות

תיאטרון בית לסין

בית ראובן

התיאטרון הקאמרי

מוזיאון ארץ ישראל

הסינמטק

ומוזיאון תל-אביב.

כמובן , בתאגידים האלה הפעילות נעצרה או הואטה, ובחלקם היא הופסקה כמעט לגמרי. תכנית העבודה שלהם בוצעה באופן חלקי ביותר, ולמרות זאת הייתה קצת פעילות.

המוזיאונים נסגרו לחלק גדול מאוד מהשנה, אבל כן כדאי להגיד שהם היו מוכנים בכל רגע נתון לפתיחה. זאת אומרת, ברגע אמרו שאפשר לפתוח שני המוזיאונים נפתחו, וזה ניכר מאוד בפעילות עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 25 -

שלהם. היו הרבה מאוד מבקרים במוזיאונים בתקופות שבין הסגרים. בביאנלה במוז"א היו עד סוף השנה, עד סוף השנה, לא כולל שנת ,2021 120,000 מבקרים.

התיאטראות היו סגורים במרבית שנת ,2020 הייתה פעילות חלקית שעיקרה הייתה חזרות.

מוזיאון תל-אביב ניצל את הזמן והשקיע בשימור המבנה ויצירות האמנות, כדי שהם יוכלו להיות מוכנים לפתיחה ברגע שיתאפשר.

נתונים כספיים: כמובן ירידה בהכנסות. מנגד הייתה גם ירידה מאוד מאוד משמעותית בהוצאות,

רוב העובדים היו בחל"ת רוב השנה. ומה שהציל בעצם את התאגידים האלה חוץ מהירידה בהוצאות- זה המענקים והסיוע, גם מהעירייה וגם מהמדינה, שהיו מאוד מאוד משמעותיים. לא רק שהם לא הופסקו, הם אפילו גדלו, וזה בהחלט השאיר את התאגידים האלה בצורה מאוזנת.

חלקם אפילו סיימו עם איזשהו רווח קטן כתוצאה מפעילות יזומה.

כח אדם, כמו שאמרתי קודם, מרבית העובדים היו בחל"ת.

כמה דוגמאות מאוד מאוד יפה לפעילות יזומה , שהיו לה שתי מטרות: גם להגדיל הכנסות, וגם להשאיר את התרבות בתודעה הציבורית.

מוזיאון תל-אביב העלה אתר חדש לאוויר, ועם עוד פלטפורמות דיגיטליות זה איפשר לו להפיץ תכנים לקהל.

לבית ראובן הייתה סדרה של מפגשים מודרכים, וירטואליים. יצירה לילדים לעבודה מהבית, סדנאות יצירה מצולמות ועוד.

היכל התרבות הפיק מופעים יחד עם כאן ,11 גם זה לשימור התרבות בתודעה הציבורית ופחות להגדלת הכנסות.

וסינמטק תל-אביב בכלל הגדיל לעשות: הם יצאו בפסטיבלים מקוונים, הקרנות ב-VOD , דרייב אין, סינמה על המים יחד עם גני יהושע, באמת היה פה כר פורה של יצירתיות בסינמטק.

כמה מילים על מת"ש:

מת"ש מופיעים בתוך הקבוצה שדיברתי עליה כרגע.

הם כן שמרו על רציפות תפקודית ונתנו מענה לכל המשתקמים בצורה רציפה כל השנה. העובדים שלהם עבדו בקפסולות ואיפשרו את התמיכה הזאת במשתקמים, והם זכו לשבחים גם מהמדינה בהיבט הזה.

התוצאות הכספיות בהתאם, דומות לשנה שלפני.

במי אביבים, שלהם שמרנו פינה נפרדת, לא הייתה פגיעה משמעותית, כי זה תאגיד שיש לו פעילות רציפה , שלא משתנה, צריכת מים כל הזמן. קצת השתנה, ורואים את זה בדוחות הכספיים שלהם, הייתה ירידה בצריכה לעסקים ועלייה בצריכה הביתית, אבל בסה"כ אין הרבה שינוי. התאגיד נערך עוד לפני משבר הקורונה למתן שירותים מגוונים בערוצים דיגיטליים, וכמובן שהם המשיכו לתת שירות שוטף לציבור.

אם אנחנו מסכמים:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 26 -

בתפעול התאגידים מאוד מאוד נפגעו בפעילות שלהם, אבל כתוצאה מניהול נכון , יוזמות יצירתיות והשקעה בפעילויות חלופיות הם כן הצליחו לצמצם את הנזקים.

בתאגידים המשולבים, כפי שאמרנו קודם, הייתה האצה בפרויקטי תשתית ובנייה לעומת ירידה בתפעול, וזה עזר להם להיות מאוזנים.

בנייה ותשתית לא נפגעו בכלל והפעילות שלהם אפילו הואצה.

ותאגידי התרבות-שרדו גם כתוצאה מירידה משמעותית וצמצום בהוצאות שלהם, ומענקי סיוע ותמיכה- גם מהעירייה וגם מהמדינה.

ואם אנחנו מסכמים את כל הדוח, הודות לניהול נכון גם לפני המשבר וגם במשבר, וגם ליווי ופיקוח מאוד מאוד צמוד של העירייה ושל הדירקטוריונים ופעילות מאוד אינטנסיבית של הדירקטוריונים , הם היו כל הזמן בתמונה, הדירקטורים היו בתמונה, כל הזמן עם יד על הדופק, בסה"כ התאגידים הצליחו להישאר מאוזנים מבחינה פיננסית, וגם אלה שנפגעו- אנחנו משערים שאנחנו לא נראה את הנזקים האלה נגררים לשנים הבאות.

תודה.

שאלות?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חברים, שאלות.

מר שרעבי:

כן, לי יש שאלה:

אומרים שהקורונה לא כאן, אומרים שהיא עוד תחזור, כל אחד אומר משהו אחר. אבל לי יש שאלה מאוד מאוד חשובה, והשאלה שלי היא כזאת: האם אנחנו למדנו. אתם הרי מלווים את כל החברות העירוניות, האם למדנו מהסיטואציה המאוד מאוד קשה שהייתה, זו הייתה סיטואציה לא מוכרת. למדנו? האם יש לנו איזשהו ערך מוסף? האם אנחנו יודעים איך להתמודד בסיטואציה אחרת? כי היו חברות שבאמת היו צריכות לאכול את היתרות ואת הכסף שהיה להן על מנת להמשיך ולתפקד בצורה מסודרת, ואם לא היה להן את הכסף הזה הן היו בסיטואציה קצת שונה ואחרת. קחו לדוגמא את חברת אקספו תל-אביב, שהמשיכה לשלם ארנונה כרגיל כי החלטנו שהיא תמשיך לשלם ארנונה כרגיל, והיא עשתה עבודה מאוד משמעותית, וההוצאות שם הן מאוד מאוד גדולות. השאלה שלי היא האם עשינו איזושהי למידה, האם אנחנו מקיימים איזושהי למידה עם המנכ"לים בחברות העירוניות ובעלי התפקידים- על מנת להבין שאם חוזרת סיטואציה כזאת איך אנחנו מתמודדים.

כי בתחילת הקורונה היו הרבה מאוד שאלות. מהי המדיניות העירונית לגבי שוכרים. ואיך עובדים עם אולמות אירועים בתוואי הים, ומה אנחנו עושים עם אולמות אירועים שנמצאים פה. ולמדנו עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 27 -

תוך כדי נהלים חדשים, השכם והערב, אבל כל בוקר משרד הבריאות הוציא נוהל חדש ואז הולכים אחורה.

והשאלה היא האם נוכח כל הדבר הזה הוצאנו איזשהו משהו מבחינת נוהל עבודה. הרי אנחנו בלשכת התאגידים יודעים להוציא נהלי עבודה מסודרים באופן חד משמעי, בנושא שכר ובכל הנושאים האחרים, ואני רוצה לדעת האם בנושא הספציפי הזה של איך מתנהלים, אחרי שלמדנו איך התנהלנו, יצא איזשהו נוהל והמנהלים יודעים איך לעבוד אם דבר כזה קורה.

מר קטקו:

אני אתייחס בשתי תשובות:

תשובה ראשונה, אני לא בטוח שאפשר לכתוב נוהל להתמודדות עם דבר כזה כנוהל.

מה שכן, העירייה כרגע נמצאת בתהליך שהיא הקימה צוותים בראשותו של ערן, למה שנקרא-

לקחים מהקורונה בכל ההיבטים. כמו שאמרתי, הדוח הזה ישמש אותנו גם כבסיס, ואת העבודה העירונית אנחנו ניקח גם לתאגידים, כלומר, יחד עם התאגידים. כהשלמה לעבודה העירונית נעשה גם עבודה בתאגידים, יש לנו צוות כזה, מיכל מובילה צוות כזה. זה לגבי הנושא הטכני.

לגבי התשובה השנייה, אני חושב שמתוך התהליך שהתאגידים עברו, המנכ"לים עברו וגם אנחנו,

עצם ההתמודדות שלהם: כלומר, היה צריך לשבת פתאום ולעשות תכנית עבודה מחדש, היה צריך

לחשב מסלול מחדש בחלק מהדברים, וכמו שאתם אומרים – דיון מול שוכרים, זה נתן גם איזשהו נסיון בהתמודדות.

מר שרעבי:

סליחה שאני קוטע אותך, אבל מדיניות מול שוכרים זה דבר שלדעתי היה צריך להיות אחוד לכל החברות העירוניות.

נושא של כח אדם לדוגמא, לא פעם אני שמעתי בחברות עירוניות, מנכ"לים של חברות עירוניות בשיחות פנימיות שהיו לנו, אמרו לי: כן, אתם בעירייה – העובדים שלכם מסודרים, לא אכפת לכם מהעובדים שלנו – שאנחנו צריכים להוציא אותם לחל"ת. דבר כזה לא יכול להיאמר, מנכ"ל לא יכול להגיד דבר כזה, כי הוא גם צריך להבין שיש קצת שוני בין הרשות המקומית והנהלים ברשות המקומית לבין חברה עירונית, וההתנהלות צריכה להיות מעט שונה ואחרת.

אבל הדבר הזה של שכירויות וכל הדברים האלה, אני כן חושב שצריכה להיות הנחיה עירונית איך אנחנו מתנהלים ואיך אנחנו עושים את זה.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

המדיניות שלנו היא פר המצב המדויק של הקורונה ומצב העסקים כתוצאה מהמדיניות. זה לא דבר שאני יכול להגיד לך שבסיטואציה של מגפה כזו יהיה מצב עסקים כזה או אחר, כן סוגרים או לא סוגרים.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 28 -

אנחנו ישבנו על מדיניות המחירים של כל החברות לפחות 3-4 פעמים, וקבענו מדיניות אחידה עם ההתאמות הנדרשות לחברות כאלה ואחרות.

מר קטקו:

וגם בהתאם למועדים השונים.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

ובהתאם למועדים.

אגב, אנחנו גם הסתכלנו מה קרה במקרים דומים, למשל מסעדות, קניונים-עזריאלי, קניוני עופר, מה המדיניות שלהם, והתאמנו את המדיניות בצורה שבסופו של דבר אפילו תהיה יותר מכילה, יותר ליברלית, מאשר המדיניות של השוק הפרטי.

יש לנו את הנסיון. יש לנו כל מיני מודלים של כך או אחרת, ואנחנו בעניין הזה יותר מוכנים לכל מקרה שלא יהיה, והלוואי שלא יהיה.

יחד עם זאת, אחד הדברים שאנחנו כן מחייבים , שעוזר לנו מאוד, זה לדווח על המחזור ולא רק על השכירות. זו אינדיקציה מאוד מאוד חשובה- שכאשר אנחנו נמצאים בסיטואציה כזאת, כיוון שיש לנו כאן את המחזור השוטף- אנחנו עושים שכירות או %7 על פי הגבוה ביניהם, המחזור, וזה עוזר לנו מאוד לגבש מדיניות ולא להסתמך רק על משהו,

מר שרעבי:

מחזור, זה כולל גם פיצויים שאנשים קיבלו.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

מחזור זה כולל כל מה שאנחנו קובעים.

בגדול, אני חושב שבסה"כ לגבי מדיניות המחירים, אם יהיה חלילה עוד פעם סיבוב כזה, אני מקווה שלא, אני חושב שיש לנו הרבה מאוד כלים טובים יותר ונסיון שהצטבר, להתמודד עם העניין. בכלל, אם חס וחלילה תהיה עוד פעם קורונה, אני חושב שהעירייה גם מרכזת את כל הלקחים, התובנות וכל הדברים, ואנחנו מקיימים עכשיו סדרת דיונים על העניין, כדי שאם נצטרך להתמודד עוד פעם עם העניין הזה נוכל להתמודד אתו בצורה יותר קלה וטובה. אני מקווה שלא יהיה.

מר שרעבי:

תודה.

גב' מיכל גפני:

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 29 -

אני רוצה להוסיף עוד משהו לגבי השאלה שלך.

אחרי הגל הראשון כבר עשינו איזשהו תחקיר, כדי לבדוק מה היה בסדר או לא בסדר בגל הראשון, ואת המסקנות כבר יישמנו בגל השני. למשל, להביא את כל המנכ"לים, וזה בא מהם.

אפרופו הנחיות עירוניות, קיימנו ישיבה קבועה אחת לחודש, אתם, כל עוד היה משבר הקורונה, כדי לתת להם את ההנחיות העירוניות, כדי לדבר ביחד על אותן בעיות שהן רלבנטיות לכולם. זו הייתה אחת המסקנות, אבל יש מסמך שיצא עם כל המסקנות כתוצאה מהגל הראשון, שיישמנו אותו כבר בגל השני והלאה.

גם אותה ישיבה אצלך על מדיניות השוכרים, גם היא הייתה תוך כדי, ולאורך כל הדרך אצל מנחם, כמו גם פעילויות אחרות שהיו גם אצל ראש העיר, גם אצל מנחם, לגבי תאגידי התרבות, שיישמנו אותן תוך כדי, למדנו את הלקחים תוך כדי.

כמו שאבי אמר, בסוף אנחנו גם נארוז את הכל באיזשהו מסמך אחד.

מר שרעבי:

תודה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חברים, נדמה לי שגם בתוך דבריך אמרת את המילים הנכונות: כל מנהל וכל דירקטוריון למד במהלך השנה והפיק לקחים כתוצאה ממה שעבר. זה לא שזה עבר ונעלם, אני מניח שכל אחד מאתנו למד משהו. האם ניתן לתרגם את הדברים שלמדנו לכדי "פק"לים" - זו כבר שאלה קצת בעייתית. יש בעייתיות עם זה, ולמרות זה, בכל זאת היו ישיבות לראות את הדברים.

איך אומרים? גם התאגידים שלנו הם כל כך שונים מבחינת התפקוד והעשייה שלהם - שזה כל כך לא דומה אחד לשני. לא דינו של תיאטרון כדינו של מת"ש או כדינה של "אתרים".

מישהו עוד?

מר אלקבץ:

רק משפט אחד:

הקורונה, מעבר לזה שיש לקחים ואיך לתפקד בדבר כל כך גדול, אני חושב שיש גם דברים טובים בקורונה. כלומר, הרבה ארגונים עשו דברים שבהם כן ניתן לנצל הזדמנויות, וזה אולי דבר שכן אפשר לקחת. ואני חושב שהרבה מאוד ארגונים בשוק הפרטי עושים את זה היום, שוב- בצורה מאוזנת, בצורה מושכלת, אבל אני חושב שזה לא פחות חשוב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני מודה לכם.

עיריית תלֿ אביב-יפו

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 19

מתאריך י"א תמוז תשפ"א )(21/6/2021

- 30 -

תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה