ישיבת הנהלת העירייה - 20

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 3 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת ההנהלה, 21 לחודש, .16:10 נושא ראשון על סדר היום -

51. הקצאת מקרקעין

מר לוי:

יש לנו 4 קבוצות של הקצאות מקלטים לשימושים דו-תכליתיים, עפ"י נוהל הקצאת מקרקעין והקצאת נכסים.

1. קבוצה ראשונה היא קבוצה של נושא מספר 1 לעמותות, שמחזיקות בפעילות במקלטים

בשימושים דו-תכליתיים כמו קבוצת ,A-A התנועה המסורתית, עמותת מכבי צעיר (יש פה רשימה מאוד גדולה בנושא מס' 1 ).

2. יש את הנושא של קבוצה מספר ,2 שאנחנו נותנים לתקופות קצובות כמה מקלטים שמשמשים

כבר כמה שנים כבתי כנסת. מכיוון שבאותן שכונות יש מצוקה של בתי כנסת או שיש אוכלוסיות מסוימות שמתפללות כקבוצה, ואנחנו הקצנו להם והעמדנו להם את המקלטים האלה במסגרת שימושים דו-תכליתיים.

3. יש את הקבוצה השלישית שזה הקצאת מקלטים בשימושים דו-תכליתיים לאומנים. ויש פה

את רשימת כל המקלטים שאנחנו מקצים לאומנים.

4. נושא מספר 4 הוא שמות האומנים, שנבחרו במסגרת הוועדה להקצאת מקלטים, שהיא וועדה

אומנותית שבחרה את האומנים וזו הרשימה המלאה של כל האומנים שהוקצו להם השנה מקלטים.

5. נושא זה מדבר על עמותה לקידום החינוך ביפו, שאנחנו מעמידים להם את הנכס ברח' סומקן .13

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

זה הארכת חוזה?

מר לוי:

כן, המשך מתן רשות שימוש - מועדונית לילדים. 1

6. נושא מס' 6 - גם כן המשך מתן רשות שימוש לעמותת 'לשובע', שעושה פעילות מאוד יפה במבנה

ברח' התיבונים 28 בשכונת שפירא, בשיתוף עם הצופים. יש שם פעילות משולבת, כאשר כמה פעמים הצופים ויתר הפעילות היא ע"י 'לשובע'.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 4 -

אלה הנושאים שלי להיום.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

יש הערות?

אין הערות.

א ו ש ר.

מחליטים לאשר הקצאת מקרקעין כמפורט במסמך של אגף הנכסים מיום ,26/10/2016

שהוגש לחברי ועדת הנהלה.

מר להט:

סתם שאלה לידע; מי זו הועדה שקובעת את האומנים?

מר מנחם לייבה:

צלילית בן נבט שהיא מנהלת מחלקת האומנויות ועוד, זאת אומרת זה אנשים מתחום האומנויות.

מר שרעבי :

מי זה חברי הועדה?

מר מנחם לייבה:

אנשים מתחום האומנות.

מר לוי:

בראשות צלילית ומנהלת האגף ואיריס.

מר שרעבי:

מי שעוסק באומנות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 5 -

52. חוק עזר לתל אביב – יפו (העמדת רכב וחנייתו) (תיקון) התשע"ז 2016

עו"ד סלמן:

זה תיקון די מינורי. בזמנו תיקנו את חוק העזר, התאמנו אותו לפקודת התעבורה, שרכב שנזנח במרחב הציבורי שלנו בשטחי חניה, ואין לו רישיון רכב, זה בגדר עבירה. זו עבירה לפי פקודת התעבורה והכנסנו את זה גם לחוק העזר. מה שלא תיקנו בחוק העזר, זה שזה לא חלק מעילות הפקיעה של התו חניה האיזורי שלו. ואז היינו בבימ"ש לעניינים מקומיים והשופט העיר לנו והציע לתקן את הבעיה הקטנה הזאת. זאת מהות התיקון. זאת אומרת אחת מעילות הפקיעה של תו החניה האיזורי, תהיה היעדר רישיון רכב.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

את זה הבנו. יש למישהו הערות? אם לא - אישרנו.

מר ספיר:

אפשר להרחיב בתחומים אחרים?

עו"ד סלמן:

אין צורך להרחיב.

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

אושר.

מחליטים לאשר את חוק העזר לתל אביב – יפו (העמדת רכב וחנייתו)(תיקון) התשע"ז .2016

חוק העזר יובא לאישור המועצה.

53. חוק עזר לתל אביב – יפו (שמירת הסדר והניקיון) (תיקון) ,התשע"ז 2016

מר מנחם לייבה:

ביקשת לדחות את הדיון בחוק השני?

עו"ד סלמן:

כן, אני רוצה לעשות עוד בדיקה.

מחליטים לדחות את הדיון בנושא חוק עזר לתל אביב – יפו (שמירת הסדר והניקיון) (תיקון), התשע"ז

.2016

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 6 -

54. הצעה לשינוי כללי השילוט

מר רון חולדאי – ראש העירייה:

הנושא העיקרי - שילוט בעיר תל-אביב יפו - עדכון מדיניות השילוט העירוני.

מר זלוף:

אומר מילת פתיחה; הסיפור של השילוט הוא גורם מאוד מכריע בחזות העיר ובאיכות החיים פה בכלל.

במהלך השנים האחרונות עשינו פה עבודה מאוד אינטנסיבית על כל מערך השילוט הפרסומי והשילוט ההכוונתי וכו' וכו', כולל שילוט המוסדות ובעצם יצרנו עקרונות ודרכים מאוד בנויות נכון, אפשר להגיד, ע"מ ליצור בקרה ושליטה על כל מה שנעשה פה בעיר. היום אנחנו נותנים את אותה התוכנית גם לרשויות אחרות ואנו סמן ימני ברשויות אחרות. גם בתי המשפט – ויושבים פה היועצים המשפטיים (שפלאית מלווה את זה שנים לא מעטות), מכירים את העניין ואנחנו לאט-לאט משתבחים אפילו בהחלטות בתי המשפט שמייצרות בסוף לנו, בסיסים טובים לכל מערך השליטה שלנו בתחום השילוט והעקרונות שלנו הופכים להיות חשובים יותר מיום ליום, לאופייה, לאיכות החיים בעיר ולחזותה.

הבאנו כאן את עדכון המדיניות, שבעצם נותנת קצת עידון בכל מיני דברים, כדי לייצר בסוף משהו יותר נכון מבחינת העיר, וגם להתפתח עם נושאים חדשים שהתפתחו בשנים האחרונות בתחום השילוט.

ומכיוון שאנחנו לא רוצים להביא לוועדה כל פעם דברים חריגים, החלטנו לפתוח את זה, להביא את זה לעיונכם, לקבל את אישורכם ולהחליט שאנחנו יוצאים לדרך חדשה.

איציק, בבקשה.

מר חן:

קצת נתוני רקע: הלקוחות שלנו – אנחנו מדברים בסה"כ על %97 מהלקוחות, שהם לקוחות פרטיים,

אותם בעלי החנויות, כשהיתר בעיקר זה חברות הפרסום.

בטבלה צריך לראות, איך זה נראה מבחינת כמויות וחיוב - אנחנו מדברים על היקף גיוס של כמעט 52 מיליון ש"ח בשנה, כשהלקוחות הפרטיים מהווים אמנם חלק ארי מסך כל הלקוחות, אבל בחיוב זה קצת יותר מ-%,50 כשחברות הפרסום והזכיינים מהווים את היתרה שמרכיבה ל-52 מיליון כמעט.

אני אבקש מגיורא, אדריכל השילוט שלנו, לתת קצת תמונת מצב של השנים האחרונות ואז אחזור לדבר על השינוי בכללים שאנחנו מציעים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 7 -

מר בוס:

תודה, חלק מהדברים אני אראה בשקופיות. אחד המהלכים הכי חשובים שעשינו בשנים האחרונות ובכלל, שהוא משמש דוגמא גם לעצמנו וגם לערים אחרות, הסרנו כ-110 בילבורדים. כל השלטים הישנים האלה שהיו תקועים לנו בכל מיני גדרות, על מתקנים מאוד ישנים, חלקם לא בטיחותיים.

מר שרעבי:

סליחה, מה תפקידך?

מר בוס:

אני אדריכל השילוט, אדריכל וועדת השילוט מטעם אדריכל העיר.

זה מהלך מאוד דרמטי שבהתחלה אמרו לנו שהוא לא יצליח, שאנחנו פוגעים בעסקים, הגענו עד ביהמ"ש העליון, קיבלנו גיבוי לזה והיום המקומות האלה נראים אחרת לגמרי. מקומות שהיו פעם בשולי העיר ובזכות המהלך הזה הם בעצם הפכו להיות במרכז העיר, עם כל מה שמשתמע מכך, עסקים מתחדשים שם וכו', דווקא באיזור של הרכבת, שסובל מהצד השני ממעורבותה של הרכבת - דווקא פה קיבל פנים חדשות.

נוסף על העניין הזה של שילוט לא חוקי, של קבלנים על בנייני מגורים – שילוט כזה הוא לא חוקי – אנחנו מאשרים אותו רק לתקופת בניה של בניין ואח"כ הוא צריך לרדת. מה שקורה, שיש תופעה שקבלנים ויזמים מציבים שלטים כאלה ולא מסירים אותם, ולרשות מאוד קשה להגיע לקומה (במקרה של שרונה זה קומה 30 ומשהו), ולהסיר את השלטים האלה. במקרה הזה הגענו עד קומה ,7 העירייה בעצמה, והסרנו את זה.

מר דוד:

סליחה שאני קוטע, בהחלטה של וועדה מקומית, אנחנו בזמנו פנינו אליכם,

מר בוס:

נכון,

מר חן:

אמרנו אנחנו רוצים להוריד את שלטי הקבלנים. ברגע שהבניין סיים את ההקמה שלו, אין סיבה שבראשי מגדלי מגורים בת"א, יתנוססו שמות של חברות בונות. זה ה-line sky של ת"א, זו החזות שלנו. ילד שגר בדירה שגינדי בנו, אז בסדר שגינדי בנו - לא צריך לגור במגדל גינדי כל החיים עם הלוגו הענק על הראש ויש החלטת וועדה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 8 -

מר להט:

ככה זה בראשון.

מר דוד:

בכל הארץ. בהיתרי בניה היו שמים את זה בגרמושקה האחרונה, ואחרי זה לך תוריד את זה. עכשיו זה נגמר.

מר זלוף:

אנחנו כבר שנתיים בהליך של כתב אישום. דרך אגב, אין פה פשרות בעניין הזה. אנחנו שולחים מנופים, אנחנו מורידים, אנחנו לא משאירים, אנחנו מסבירים להם שזה לא יילך אתנו. לאט לאט הם רואים שהם כבר התרגלו למצב, חוץ ממקום אחד, שגם אותו אנחנו נסיר.

מר ספיר:

אי אפשר להכניס את זה להיתר, בצו הריסה?

עו"ד סלמן:

זה הסיפור, זה כתב האישום.

מר בוס:

יש סנקציה, מחייב בטופס .4

מר דוד:

לא מקבלים תעודת גמר,

מר שרעבי:

אם מחר בבוקר יבואו יגידו לנו, סתם לדוגמא – אנחנו הרי משפצים בתים בסיוע חברת 'עזרה וביצרון', כשאנחנו כותבים על כל מבנה "הבית שופץ בסיוע חברת עזרה וביצרון" - שזה לא יפגע בנו.

מר בוס:

לא, זה לא יפגע. אין בעיה שגם הוא יכתוב 'הבניין נבנה על ידי חברת ...".

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 9 -

מר דוד:

הורדנו את השלט של גינדי פה במגדל השופטים גם (סליחה שאני נטפל לגינדי) על מגדל השופטים.

ירד, קצת צניעות.

מר בוס:

וברקע הדברים רציתי להגיד, מאז כתיבת ההנחיות החדשות 2010 ועד היום, למעשה לא זכור לי עתירות שנפלנו בהן והיו עתירות ותביעות מאוד מורכבות וקשות. להזכירכם את 'ג'יי סי דקו'.

'ג'יי סי דקו' לפחות הוכחנו שאין לנו שום עניין בהפסדים שלהם, אין לנו שום נגיעה. האכיפה שלנו הייתה טובה, העבודה שלנו מאוד מסודרת ומאוד עקבית, וזה מוכיח את עצמו גם באיך שהמרחב הציבורי נראה ובוודאי איך שאנחנו נראים מבחינה משפטית. וכמו שאמרתי גם קודם, דוגמה לערים אחרות. לפחות בדברים שראיתם עד עכשיו, באמת אנחנו דוגמא ומופת. אין שום עיר בארץ – ואני מסתובב הרבה בארץ, ואני רואה קווי רקיע של ערים בארץ – זה לא לכבוד של אותה עיר ואני מאוד גאה להיות חלק מהתהליך הזה פה.

המגמות העתידיות שאנחנו רואים בעצם, אם אמרתי מקודם שהסרנו 110 בילבורדים, תסתכלו על השלט הזה (בשקף), השלט הזה אפשר להכניס בתוכו 166 בילבורדים, וזה שלט זמני שמוצב על אתר בניה למעשה, שהוא יוסר בסופו של דבר כשהבניין ייבנה. זאת המגמה שאנחנו בעצם רואים לפחות בעשר שנים הקרובות עוד, עם הבניה המאסיבית שיש על נתיבי איילון ובכלל, ואנחנו מאוד מעודדים את התופעה הזאת, כי היא חוסכת לנו הרבה מאוד כאבי ראש ועניינים קנייניים וענייני קרקע וכו'. מובן שזה גם לא מחוייב בהיתר בניה. ובמקביל, אנחנו קצת קצת התגמשנו – שוב, עוד בלי לשנות את ההנחיות התגמשנו קצת יותר בהיבטים של שירות אלקטרוני, כי צריך בכל זאת ללכת עם הטכנולוגיה ולאפשר קצת יותר ממה שאיפשרנו קודם - שלטים שהם על מסכים או שלטים אלקטרוניים, אנחנו מאפשרים אך ורק בתוך חלונות ראווה, בתחום בית העסק הפנימי. גם הבנו שאנחנו, מן הסתם, לא יכולים לתקוף את זה עד כדי כך, לא יכולים לגרום לבעל עסק להסיר שלט שנמצא בתוך העסק עצמו, אבל כן יכולים להבטיח שלא יהווה הפרעה למרחב הציבורי וזה אנחנו עושים בקפידה, וגם הסרנו כמה שלטים וכיבינו תאורה בשלטים רבים שגררו תלונות.

ברקע הדברים גם יש לנו שילוט עירוני שיש לו כל מיני פנים: יש את השילוט חסות שעשינו בהיכל 'קבוצת שלמה' שהוא מאוד מוצלח. אני לא חושב שמישהו צפה שהוא יהיה כל כך מוצלח; שילוט שעשינו בפרוייקט רחב היקף ושעד היום הוא ממשיך בעצם, של שילוט מוסדות הציבור בלוגו העירייה ובכיתוב אחיד ורציף, כך שכל בנייני העירייה מובחנים; מערכת של שילוט הכוונה והתמצאות במרחב הציבורי, שכוללת את הדגלונים שאתם רואים לפניכם וגם טוטמים עם מפות, עם תמונות, עם רקע היסטורי.

מאוד מעניין, יוצר רצף מאוד יפה בתוך העיר. ועכשיו אנחנו לוקחים את השילוט הזה לתוך שכונות כמו שפירא ומקומות אחרים, שהם נתפשים כחלק רציף מהעיר ולא איזשהי שכונה כזאת או אחרת.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 10 -

קצת טעימה מדברים אחרים, שיפרנו קצת את חזות שילוט ההנצחה בעיר ואיחדנו את אופיו מבחינה עיצובית; שילוט פארק מנחם בגין (זאת מערכת ההכוונה וההתמצאות שראיתם מקודם); שילוט מבנים לשימור שהוא גם מואר והוא מאוד יפה; שילוט באינטרנט. אגב, הרבה מאוד עבודה ברקע, גם בנושא התשתיות שהרצנו על העמודים כדי שהעיר לא תיראה כמו איזה בסיס צבאי. החבאנו את כל התשתיות, אם זה בשביל מצלמות ואם זה בשביל אינטרנט – החבאנו אותם בתוך העמודים; שילוט אחוזות החוף וכו'. בעדכון תחנות השילוט, עכשיו אני אחזיר את השרביט לאיציק.

מר חן:

למעשה, למה אנחנו משנים את הכללים, מה אנחנו רוצים להשיג בזה.

מר להט:

רגע, אתה דווקא פסחת בעיניי, על אחד הנושאים החשובים שזה שילוט באתרי הבניה.

מר בוס:

נכון, עכשיו איציק ידבר על זה,

מר חן:

נדבר על זה, נגיע, אני מקווה שנקלע למה שאתה רצית להציע.

המטרות - המשך מגמת השיפור במרחב העירוני, אלה המטרות שקבענו כדי שנפעל לאורן בשינוי הכללים.

ראיתם את מגמת השיפור בשנים האחרונות, ואנחנו כמובן רוצים להמשיך בה, לשמור על העיר כמובילה בתחום השילוט.

מתן מענה לצרכי הלקוחות במציאות המשתנה – הלקוחות שלנו הם מגוונים, מצד אחד יש לנו את חברות הפרסום ומנגד בעלי החנויות הקטנים. ישבנו עם כל חברות פרסום לפני כשנה, כדי לשמוע כל מיני רעיונות ודברים שמפריעים להם, ומה הצרכים שלהם. מנגד, יש לנו את הזכיינים שהם גם לקוחות גדולים שלנו ויש את בעלי החנויות ואנחנו מנסים למצוא את האיזונים בין כל הלקוחות האלה ולתת פה איזשהו מענה לצרכים שעלו.

חדשנות בטכנולוגית השילוט – תראו את זה בהמשך, אבל כן אנחנו רוצים גם לנצל את הטכנולוגיות החדשות ולבצע שינויים ולייעל את תהליכי האכיפה והבקרה. האילוץ שלנו הוא, כמובן, איזון בין כל צרכי המפרסמים והאינטרס הציבורי.

אלה הנושאים שבהם אנחנו מבקשים את השינויים. עכשיו נעבור ונסביר כל נושא בנפרד.

פרסום על גדרות באתרי בניה – היום במצב הקיים, מותר לפרסם על %50 מאורך הגדר באמצעות מדבקות ובילבורדים. הפרסום של %50 יוצר מרווחים, כשבמרווחים האלה נכנסים כל מיני גרפיטי וכל מיני דברים שמייצרים גם בצורה ויזואלית מראה לא יפה וגם בעיות תחזוקה שצריך לטפל בהם. לאור מה

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 11 -

שגם שמענו מחברות הפרסום, שביקשו לאפשר להם לפרסם על שטח יותר גדול. אמרנו בואו נמצא איזשהו פתרון שנותן מענה גם לצורך האסתטי, גם לצורך חברות הפרסום וההצעה שלנו היא לאפשר במדבקות, פרסום של עד %100 מאורך הגדר. כך זה אמור להיראות (מציג בשקף) לעומת המצב היום, שאתם רואים אותו בצד ימין בשקף שלפניכם. תשימו לב, %50 שיש מרווחים גדולים ולתוך זה נכנסים כל מיני דברים, לבין מדבקה אחת שמצד אחד היא נותנת יותר מענה ויותר איזור פרסום, ומצד שני זה גם נראה הרבה יותר טוב. יותר אסתטי.

מר זלוף:

והם גם דואגים לתחזק את זה הרבה יותר טוב, כי הם רוצים לשמור על זה. זה חלק מהסיפור.

מר שרעבי:

כמו שעשינו באזור הרכבת הקלה ברחוב הרכבת, אותו דבר בדיוק.

מר זלוף:

נכון.

מר דוד:

נכון, נת"ע תיאמו אתנו את זה,

מר להט:

לפני כ- 3-4 שנים ישבתי עם המנוח אביגדור לוין. הבאתי לו תכנית מניו-יורק, ששם לקחו את אתרי הבניה והפכו אותם למיצגים של אומנות בצורה מאוד יפה, ונתנו לזה ממש במה לאומנים. זה דבר מדהים, ממש דבר מדהים.

מר זלוף:

אנחנו התחלנו.

מר מנחם לייבה:

עשינו את זה,

מר דוד:

התחלנו, בהבימה, בבית אריאלה גם יצא מצוין.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 12 -

מר זלוף:

אני נפגשתי עם הבחורה הזאת, להזכירך, (לי יש זיכרון) ועשינו פעם אחת בהיכל התרבות ועשינו גם בבית אריאלה ואנחנו מאוד רוצים להמשיך לעשות את זה. יש קצת בעיה בתחזוקה מכיוון שאם פעם אחת מייצרים איזשהו גרפיטי, זה משבש את כל העניין.

מר להט:

הם גם קבעו סטנדרטים של,

מר זלוף:

כן, אז אנחנו דווקא בעד, אנחנו מחפשים אנשים שיעשו אומנות, כבר יש אפילו עקרונות לעניין הזה וקריטריונים עם צלילית.

מר בוס:

אבל מה שחשוב לי להגיד, אנחנו אגב מהדקים את שיתוף הפעולה עם יחידות עירייה אחרות שפעם זה לא כל כך היה ככה. גם פיקוח על הבניה שקשורים קשר גדול לאישורים שוועדת שילוט נותנת לשלטים על הגדרות האלה, וגם יחידות אחרות. ובמקומות כאלה שנתבקש שילוט כזה במדבקה רציפה, אנחנו גם מחייבים דרך הנחיות מרחביות גם מפרט גדר יותר טוב וגדר חלקה. מה שיקל גם על התחזוקה שלה.

מר להט:

אני רוצה לומר שהיום בעולם, גם בלונדון כשאתה רואה את הגרפיטי שזה דבר מדהים וכל העולם עובר לזה, ואנחנו לא עושים את זה מספיק, אני חושב. אני מפנה את תשומת לבכם, שאני חושב שזה דבר נכון.

מר חן:

לאפשר גרפיטי.

מר דוד:

אנחנו בעניין של גרפיטי מתחבטים כבר הרבה. בעקרון, גרפיטי הרבה מאוד פעמים זה אנטי ממסדי. לבוא ולמסד את הגרפיטי ולהגיד העירייה מזמינה,

מר להט:

בלונדון הם עשו את זה ברובע שלם, מדהים. מדהים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 13 -

מר דוד:

אני יודע, בסאות'המפטון, יש איזורים מוגדרים. אנחנו מדברים על זה כבר הרבה, לנסות למצוא איזה קטע, או איזשהו מקום בעיר, להגיד 'בקטע הזה תשתוללו'.

מר חן:

דן, תראה בהמשך במצגת, גם דברים אחרים שאנחנו כן לוקחים למקומות אחרים.

שילוט בתחנות דלק - היום אנחנו מאפשרים הצבה של עמוד שילוט לפרסם את תחנת הדלק בלבד. מה שאנחנו מציעים זה לאפשר באותו עמוד פרסום גם לפרסם כל מיני דברים שמוכרים באותה תחנת הדלק, למשל אותו קפה ומאפה שנמכר בתחנות הדלק, אנחנו נאפשר לפרסם את זה באותו עמוד של תחנת הדלק, מה שלא מאפשרים כיום.

מר זלוף:

לא, לא, תחנות הדלק התפרעו והחליטו שהם הופכים את העמוד הזה לעמוד פרסום מסחרי כדי לקבל כסף עליו, להכניס להם הכנסות טובות, ואנחנו אמרנו 'זה לא יקרה'. מה שיקרה הוא, שאתם יכולים אך ורק לפרסם את מה שאתם מוכרים בתחנת הדלק.

מר שרעבי:

במתחם שלכם.

מר בוס:

בדיוק. אמרנו - אתם לא יכולים לפרסם את קוקה-קולה אבל אתם יכולים לפרסם קפה ומאפה שאתם מוכרים פה בתחנה. את ה'YELLOW' שלכם אתם יכולים לפרסם.

מר ספיר:

ואם הם מוכרים קולה?

מר בוס:

לא, אז זה בדיוק הסיפור, אנחנו לא ניתן להם. כי זה לא- זה לא פשוט אבל אנחנו לא רוצים שזה יהיה פרוץ לגמרי.

מר חן:

שלמה סיקסט למשל, היו לנו תחנות כאלה ונאלצנו להסיר את הפרסום הזה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 14 -

מר ספיר:

בשלמה סיקסט לא מוכרים.

מר זלוף:

לא, אתה טועה, דורון, הם מוכרים. הם עשו שלמה סיקסט ועשו חץ למשאבת דלק, לטנק הדלק שלו, באוטו. הם חיברו את זה לתחנה כדי שנגיד שהנה,

מר להט:

אני חושב שמה שאנחנו צריכים לשים לב, שלא למסחר את עצמנו למוות.

מר זלוף:

ברור, זה הסיפור.

מר להט:

אם אני חוזר לנושא של האומנות, אני חושב שאם נכניס קצת גם אמנות וגם מסחר, זה ייראה יותר טוב.

אנחנו לא יכולים להיות כל דבר במסחר.

מר חן:

אמשיך,

שילוט על קירות מבנים בהיתרים - במצב הקיים היום, אין התאמה מלאה בין תקופות רישיון השילוט לבין ההיתרים השונים. בהיתר הריסה, היתר השילוט ניתן כתקופת היתר ההריסה, בשיפוץ לא בהכרח.

מה שאנחנו מציעים פה, להתאים את תקופות רישיון השילוט לתקופות ההיתר כי כיום אין אחידות בנושא הזה.

שילוט בהקרנה ושילוט אלקטרוני – זה למעשה הדבר החדש שאנחנו מציעים פה. היום אנחנו מאפשרים שילוט אלקטרוני מאחורי חלונות ראווה בלבד. שמה שמוצע פה, זה הצבת שילוט אלקטרוני בחזיתות חוץ באיזורי מסחר ותעסוקה. הדבר הזה זה דבר חדש שאנחנו למעשה מביאים מכל מיני מקומות אחרים שיש בעולם, לא קיים עדיין,

מר להט:

כמו הטיימס סקוור בניו יורק.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 15 -

מר חן:

בדיוק. אז לפני שנה כשישבנו עם חברות הפרסום, ביקשנו גם כל מיני רעיונות חדשניים. אמרנו: אנחנו קהילה שמוכנים לשמוע כל מיני רעיונות. אחת החברות באה והציעה לנו איזשהו רעיון ובסופו של דבר החלטנו ללכת עליו. אני מנסה להעלות את הסרטון הזה,

מר דוד:

עד שזה יעלה, אני רוצה לסייג ולהגיד שאנחנו רק בוחנים את הדברים האלה בשלב הזה. בכל מקרה צריכים להקפיד שזה לא באיזורי מגורים, לתת בקרה מלאה על המטרדיות של זה ולתת את זה רק לאיזורים שהם ספציפיים לאיזורי תעסוקה, אולי בדיזנגוף סנטר, אין פה מטרדיות כי זה תחום ע"י שני הקירות האלה.

מר חן:

(מציג סרטון) זה בדיזנגוף סנטר למשל, תראו.

מר בוס:

מה שחשוב לי להגיד בהקשר הזה, זה שאנחנו קודם כל גם היום יש איזשהו שיקול דעת שקיים גם בוועדה ואנחנו יודעים לאשר כשצריך, אתם בטח מכירים דוגמאות שאישרנו בסמכות של שיקול דעת ובצורה זהירה שלא ניפול לתוך מלכודות משפטיות. גם פה אנחנו נצטרך לנסח את הדברים בצורה מאוד זהירה, כדי לא ליצור מהפיכה ביום אחד, אלא לקחת את הדברים צעד אחד קדימה ולא יותר, ללכת עם הטכנולוגיה אבל עדיין להבטיח, אגב, גם דברים, שחברות פרסום לא בהכרח יודעות. למשל, שלא ניתקע עם כל מיני מתקנים שיהיו תקועים על בניינים שאין להם דורש.

גם נושא האגרות פה, זה מאוד יקר. זה לא פשוט להציג כזה שלט פרסום וגם להרוויח עליו כסף.

ובבקשות קונקרטיות שקיימות היום על השולחן, אנחנו יודעים שיש בעיה עם זה. האגרות הן מאוד גבוהות, ולא בטוח שזה בכלל ישים ולכן המתקנים האלה מאוד מורכבים, הם מאוד יקרים ואנחנו צריכים מאוד להיזהר, שוב, גם משפטית וגם פרקטית שלא ניתקע עם עומסים יותר מדי גדולים במרחב הציבורי, או דברים שלא נוכל להתמודד איתם בביהמ"ש.

מר חן:

מנסים להעלות רעיון כזה, רק להמחיש את זה. (מציג סרטון)

כשלמעשה כמו שאמרו פה גם גיורא וגם יואב- הכללים יהיו מגבילים. אנחנו לא הולכים למלא את העיר בכל מיני דברים כאלה אלא כן לבחור איזה שנים-שלושה מקומות כאלה, וכן לנסות ולבחון איך זה משתלב שם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 16 -

שלטים הנשקפים מחוץ לבית עסק, זה הנושא האחרון. היום אנחנו מאפשרים שלטים פנימיים המאושרים במידות, מה שאתם רואים, 0.32 על 2 מ' בלבד, כשמה שאנחנו רוצים לעשות, זה לאפשר שלטי לד ללא הגבלה של גודל השלט ובלבד שזה לא יהווה הפרעה למרחב הציבורי.

מר בוס:

כמו שראיתם קודם בקסטרו את השקופית, בדיזנגוף סנטר.

מר חן:

כל שלט כזה לפני שמאשרים אותו, יש וועדה בראשות רובי שאנחנו רואים את זה ומאשרים. יושב שם השירות המשפטי, אדריכל העיר, אדריכל השילוט ואנשים שלנו, שלמעשה הפרעה למרחב הציבורי זה סובייקטיבי, זה נכון, אבל כן להפעיל שיקול דעת פה, שלא לעשות איזשהן מהפיכות בן-רגע. הכל יהיה מאוד מדורג, נשים לב באמת שזה לא איזשהו משהו שבועט בעין, שזה לא יהיה איפה שיהיו בנייני מגורים, שיהיה בבנייני עסקים בלבד, כשהמטרה פה למעשה, זה כן לאפשר לתת ביטוי להתפתחות הטכנולוגית, להביא כל מיני רעיונות שקיימים במקומות אחרים וכן ככה לרענן את העיר בדברים חדשים.

הרב אלנתן:

הרי זה לא המתקן עצמו. המתקן עצמו יכול להיות גם גדול ולא להפריע, ותלוי מה מקרינים עליו.

כל הקרנה של הכל,

מר דוד:

נכון, אז חלק מזה זה בהנחיות,

הרב אלנתן:

אז כל הקרנה של הכל, משהו חדש שהוא מכניס, הוא יצטרך להוריד,

מר דוד:

לא, זה לא ככה. אז בוא ניתן שני מקרים שהיו באבן-גבירול. אחד זה בנק לאומי בצומת השופטים שקיבלו שלט טלויזיה מאוד גדול בתוך העסק, מקרין אור כחול על הצומת. בשבוע הראשון קיבלנו טלפונים ואמרו שזה מפריע ומסנוור וזה, קיבלו מאיתנו הנחיות: א. למתן את עוצמת ההקרנה;

ב. לעשות את זה בשעות מאוחרות, למתן את זה לגמרי כי יש שם סביבת מגורים; ובשלט של וואלה היו

מסרים, כל מיני חדשות צהובים ומסרים שאנשים התלוננו שלא נעים להם לעבור שם. פנינו אליהם, ביקשנו מהם, עם כל הכבוד שיפרסמו חדשות, שימתנו את המסרים.

יש לנו שליטה וגם דיאלוג עם אותם מקרים בודדים שאנחנו מוודאים שהמסרים, העוצמה שלהם, התוכן שלהם, כל הדברים האלה באיזושהי בקרה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 17 -

מר זלוף:

אבל גם חשוב להבין שיש כל מיני בעלי עסקים קטנים שמשלמים כל כך הרבה כסף בשביל שלט ועוד שלט ועוד שלט. ברגע שיש לו שלט מרצד אחד, בעל עסק קטן שכותב - 'אני פתוח ב-' 'יש לי זה',

הרב אלנתן:

עם זה אין בעיה, אבל את ההם לא מגביל בכלל, כלומר שאתה לא מגביל שום הגבלה של גודל.

מר בוס:

אני מסתכל לגופו של עניין. גם אנחנו מסתכלים ברמה של האיזור - האם זה איזור מסחרי כבד, האם יש בו הרבה פעילות יומיומית, האם הוא איזור עסקים, מה נדרש, מה גודל השטח שאפשר לפרסם. אנחנו עושים עבודה גדולה מאוד עם תכנון, עד שזה עובר את כל מה שנדרש לעבור, רק אז אנחנו מאשרים את העניין. אנחנו גם בודקים את האיזונים, זה לא כל אחד יכול לשים 'מפלצות' על קירות. יש לנו פה וויכוחים וניסיונות לא פשוטים.

הרב אלנתן:

העניין הוא שאתה משאיר את הכל כזה באוויר ואין וודאות לאותם אלה שרוצים לעשות את השלט -

האם יאשרו להם או לא יאשרו לנו. אתה לא קובע איזשהם כללים ברורים, מה כן?

מר בוס:

אני אגיד לך מה הבעיה, כי הבעיה היא שהשלטים האלה מוצבים בתוך בתי העסק, זה מאוד טוב לנו כי זה מייצר בעצם חזית שהיא שקופה ושומרים עליה. יש אינטרס לשני הצדדים לשמור עליה נקיה ושקופה, כי אחרת לא רואים את המסרים. מצד שני, אנחנו לא יכולים להיכנס לבית העסק כדי למדוד ממש את המתקן, את המרחק שלו מהחלון ואת גודל המתקן עצמו. זאת המצוקה שלנו ולכן העדפנו להשאיר את זה ככה ולא להגביל את הגודל, אבל להבטיח להשית על המשתמש או על המבקש, את האחריות להקפיד על זה שהשלט לא יהווה שום הפרעה. ועד כה זה עבד לנו בסדר, עבד לנו בסדר.

מר דוד:

אפשר להדק את זה, אפשר לכתוב שצריך להשתלב בחזית, וויטרינה. יכול להיות שצריך להדק ולתת לו עוד כמה פרמטרים שאפשר יהיה לשלוט בזה יותר אחרי זה, אם יש חשש שזה כבר פרוץ מדי.

מר שרעבי:

יש לי שאלה לרובי, כי רובי טיפל בנושא הזה. אנחנו לוקחים בחשבון גם את המדיניות שלנו כלפי החברות העירוניות כמו לדוגמא, הבעיה שהתעוררה במשך חודשים רבים במרכז הירידים, כשהייתה בעיה

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 18 -

עם השילוט - כן שילוט/לא שילוט. כי אתם יודעים במרכז הירידים, נתח מאוד גדול של כסף והכנסה מאוד גדולה. נכנסנו לנושא של השילוט, כמה מיליונים מאוד רציניים. אנחנו לוקחים בחשבון שאנחנו לא פוגעים בהכנסה הזאת?

מר זלוף:

ההיפך, אנחנו שומרים כל הזמן על אותם עקרונות גם כלפי מרכז הירידים, לענייננו אנו וגם לחברות פרסום ואחרים.

הוא צודק.

מר שרעבי:

הייתה איזושהי בעיה שמנעה והיו דיונים מאד ארוכים.

מר לייבה:

בעיה של חוק.

מר להט:

יש חוק והחוק חל על כולם אותו דבר.

מר זלוף:

אתה צודק בחשיבה שאתה אומר, בעצם הרי הם חיים מזה. על זה אתה מדבר, ומצד שני אנחנו לא יכולים לעשות 'איפה ואיפה'. ואנחנו מנסים, דרך אגב, אנחנו יושבים ומנסים להתאים ורואים מה אפשר לעשות והאם אפשר לעשות שינויים בגדלים והאם אפשר להציב את זה במקומות שיהיו מותרים עפ"י חוק ולעשות שינויים במיקומים. אנחנו לא נגד, אבל אנחנו לא יכולים לעשות דברים שהם בעייתיים.

מר בוס:

חשוב לי לענות לך שגם בצד השני של מרכז הירידים, בשטחים שנשקפים לנתיבי איילון, של 'נור' -

הגבוהים האלה, השלטים האלה הם שם עדיין ועוזי יודע את זה ופלאית יודעת את זה, כי אנחנו נלחמנו כדי שהם ישארו שם, כשהם הסירו 5 שלטים באיזור רמת השרון, באיזור גלילות וכו'. אנחנו נלחמנו, אבל לעומת זאת אנחנו חייבים לדאוג שזה יהיה לפי חוק והם יהיו חייבים להיות מועתקים יותר רחוק

עו"ד שפירא:

אני לא הצלחתי להבין את ההיגיון של הורדת ההגבלה של השלט הפנימי. למה צריכים להקטין/להוריד את המידות לחלוטין?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 19 -

מר בוס:

כי המידה הזאת של 32 ס"מ היא לא סתם נכתבה. היא לא מידה קריטית אלא מידה של מתקן שהיה פעם לפני איזה 5-10 שנים עם מתקן כזה שמציבים אותו, שמציבים אותו והוא המרצד, המגעיל הזה (סליחה על הביטוי). אנחנו רוצים גם לתמרץ את איכות השלטים. והשלטים האלה הם כבר לא השלטים שאנחנו רוצים לראות אותם. הגודל שלהם לא הופך אותם לפחות נוראיים. להיפך, מסך שהוא גדול, אם הוא מקרין בצורה איכותית ואם יש לו יותר בקרה, וויסות על עוצמת ההארה שלו, הפיזור שלו וכו', הוא יהיה יותר איכותי. ושוב אני אומר, עצם העובדה שהוא מוצב בתוך העסק, מקשה עלינו קצת באכיפה ולכן עדיף,

עו"ד שפירא:

כן, אבל ברגע שאתה קובע מידה, כל דבר מחוץ למידה הוא החריג. ברגע שאתה לא קובע מידה, זה החריג.

איך תסביר לבעל עסק שהוא לא שם על כל החלון שלו עכשיו, שלט?

מר בוס:

קודם כל זאת הערה חשובה. אני חושב, אולי, היה כדאי שניקח את זה לתשומת ליבנו ולהקטין. למשל במדבקות, יש לנו איזשהו כלל שאומר %,50 שליש משטח החלון – כדי לאפשר לבית העסק לפרסם. אולי צריך להגיד את זה גם פה, אתה צודק. לשמור את אותה לוגיקה גם בשלטים.

מר חן:

בקסטרו איך זה?

מר בוס:

פחות או יותר זה. זה עומד בכללים. לשמור את אותה לוגיקה,

מר חן:

שעדיין רוב החלון יהיה חשוף. או.קיי.

קצת על התהליך, ואני אקח את ההערה הזאת לתשומת ליבנו, בשינויים פה.

בעבודה הזו, מעבר לזה שישבנו עם חברות הפרסום, עם הזכיינים לשמוע רעיונות, לפני שהגענו לפה, גם הצגנו להם את זה כדי לשמוע אם יש משהו שפספסנו. היה פה תהליך מאוד שקוף וגם הזדמנות טובה להגיד, שיש כמה שותפים לתהליך הזה, זה היה בניהולה של רובי, ביחד עם יואב דוד וגיורא -האדריכלים שלנו, והשירות המשפטי – פלאית שיושבת פה – ומימיני יושבים החבר'ה שלנו באגף אגרות ודמי שירותים. עוד דבר אחד, זה הנושא הזה של מה שהוגש לכם בחוברת, זו הייתה וורסיה כמעט אחרונה,

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 20 -

היא לא בדיוק תואמת למצגת, בגלל זה פרסמנו גם על השולחנות את הוורסיה האחרונה, שתואמת את המצגת. זה הכל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הזדמנות אחרונה להעיר הערות.

מר המאירי:

ראיתי פה את החומר, מבחינה זאת באמת כל הכבוד. הנקודה היחידה שחסר לי זה הקטע של האכיפה.

קיבלנו גם לא מעט הצעות מתושבים שאומרים שאם על כל שילוט יש סימון שהוא מאושר ע"י העירייה, הציבור יוכל לעזור איפה שלא מסומן סימון הזה. וגם לאכוף את הצורה של השלטים, אני אראה לכם דוגמא מכוחותינו, מי שיראה את השלטים של 'איגודן' על המזח שלהם מסביב, זה לא לתפארת 'איגודן'

לא לתפארת העיר. לכן אני אומר שהצד של האכיפה פה מאוד חשוב להוסיף.

מר חן:

נכון. צריך לחשוב- אם זה עובד במבחן הריאלי, כל שלט כזה.

מר זלוף:

קודם כל יש פה מערכת אכיפה מאוד אינטנסיבית שמהווה הרתעה גם מאוד גדולה. אין צורך בלייצר כל מיני סימנים שמהווים איזשהו משהו שהוא בעצם שלט, שאושר או לא אושר ע"י העירייה.

אנחנו מאוד מסודרים בעניין הזה גם מבחינת גורמי האכיפה שלנו, ברמת מסופונים שהם יודעים בדיוק על כל שלט מהו, איך הוא, למה הוא ואיפה הוא צריך להיות. אבל איפה שמפריע, אנחנו מקבלים כל מיני 'דרישות שלום' מהתושבים, אנחנו בודקים. אבל בסה"כ אני חושב שיש פה שליטה. אתם יודעים, גם יש פה כל מיני אנשים שלפעמים ההוא עשה לו וההוא עשה לו, ויתחילו פה סיפורים. אני אתעסק בלי סוף, האם כן יש את המדבקה/אין את המדבקה. אנחנו כבר מכירים את זה. אבל דרך אגב, יש פה מערכת אכיפה רק לשילוט. כלומר יש פה מערכת אכיפתית שעוסקת אצל איציק אך ורק בשילוט. וזה תפקידה.

מר המאירי:

גם בזמנו כשדיברנו על סיירת, סיירת סל"ע, נאמר שאם זה יהיה מסומן, הם תוך כדי הנסיעה שלהם יוכלו לדווח.

מר זלוף:

תראה, סיירת סל"ע לא יודעת כבר במה להתעסק קודם, אם בזה או בזה או בזה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך כ' בחשוון תשע"ז ()21/11/2016

- 21 -

הרב אלנתן:

גם את זה רוצים לתת להם???

מר המאירי:

אני מציע לך שתלמד ותראה מה עושה הסיירת המקבילה בראשון, הזכירו קודם לכן את ראשון.

מר זלוף:

דרך אגב, אני אומר לך שהסיירת שלנו עושה %50 יותר, מאשר עושים בראשון.

מר שרעבי:

תאמין לי, אני רואה מה הסיירת בראשון עושה, הם יושבים ברחוב התקווה.

מר רון חולדאי – ראש עירייה:

חבר'ה, עבודה מאוד טובה, אנחנו בדרך הנכונה, יש עוד הרבה מה לעשות. יש לזה משמעות עצומה באיך נראית העיר ואיך היא מנוהלת, והכל בסדר, וגם אסתטיקה ועוד דברים חשובים. לא לוותר, להמשיך בדרך הזאת, תודה רבה לכם.

* * * הישיבה נעולה * * *

______________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת המועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה