ישיבת הנהלת העירייה 22 - שנת 2021

	ראש העירייה	ר. חולדאי	השתתפו :
ד. ספיר	ג. שרעבי	ר. אלקבץ	וה"ה: א. זבולון
צ. ברנד	ר. לדיאנסקי	מ. להבי	א. הראל
		א. יוחנן וולק	ח. אריאלי
וה"ה: ר. זלוף , א. פרץ , ע. סלמן , ש. הרשקו , א. כהן ,ע. רחמני, א. לוי , א. בנימיני, ש. זינגר , א. וייסלברג צור , א. בסון , ח. ירון , א. כהן , י. נחום , ע. רודניצקי , א. סראג' , נ. לוי, ג. בן חורין.

עיריית תל אביב - יפו

פרוטוקול ישיבות הנהלה

ישיבת הנהלה מס' 22 שנערכה באופן מקוון באמצעות אפליקציית zoom )(vc

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 2 -

סדר היום:

1. חוק עזר לתל אביב יפו )הגנה על גדות הירקון והסדרת השיט בירקון(\)תיקון(

התשפ"א – .2021

2. חוק עזר לתל-אביב יפו )מבנים מסוכנים( )תיקון(- התשפ"א-.2021

3. הסדרי התנועה העתידיים והשפעתם על המרחב הציבורי.

***********************

56. חוק עזר לתל אביב יפו )הגנה על גדות הירקון והסדרת השיט בירקון( )תיקון(

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 3 -

התשפ"א – :2021

מר שרעבי:

נמצאים אתנו: דורון ספיר, מיטל להבי, רועי אלקבץ, אסף הראל, זבולון אלחנן, אופירה יוחנן

וולק וחן אריאלי, וניתן להתחיל את הישיבה אדוני ראש העירייה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

קודם כל שלום לכולם.

ישיבת הנהלה, יש לנו שלושה נושאים.

הדבר הראשון הוא אישור של חוק עזר לתל-אביב יפו- הגנה על גדות הירקון, הסדרת שייט בירקון.

כל הנושא של הירקון, בעידן הזה יותר מידי אנשים רוצים להיכנס לירקון ולשוט בו. הירקון בסופו של דבר הוא נחל מאוד צר וצריך להסדיר את הנושא של הפעילות בו לגבי שייט לתחרויות, הנאה וכד', מי כן ומי לא, ועל סמך ניסיון חיים מידי פעם מתעדכן חוק העזר הזה.

לאחרונה נעשתה עבודה על ידי השירות המשפטי יחד עם הגורמים שעוסקים בנושא האכיפה והספורט, והם הוציאו תחת ידם חוק עזר שעכשיו יוצג, ואני מבקש מהשירות המשפטי , בבקשה.

עו"ד איילת בנימיני:

ערב טוב.

ראש העירייה באמת אמר נכון, אנחנו עדכנו את חוק העזר באופן כזה שיאפשר לנו בצורה מיטבית להתייחס לשיקולים שלא נלקחו בחשבון כאשר חוק העזר המקורי נכתב.

הסוגים של כלי השייט השתנו, לכן גם ביטלנו את חובת הרישיון שהייתה קבועה בחוק העזר אבל לא הייתה מיושמת בפועל. ביטלנו את האגרה בגין ההיתר, אבל כן הרחבנו מאוד וחידדנו מאוד את היכולת שלנו לתת היתר על בסיס שיקולים של עומס תנועה, של בטיחות, של סוגי כלי השייט, של עצימות השימוש. הרעיון הוא שאנחנו נוכל באמת, גם מבחינה תפעולית וגם בטיחותית, להסדיר את השייט בצורה שתהיה מיטבית מבחינת הקיבולת שלו והבטיחות של המשתמשים.

זה בעיקר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

האם יש למישהו הערות או שאלות לגבי החוק הזה?

מר ספיר:

כן, יש לי שאלה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 4 -

יש עוד רשויות שנמצאות על הציר הזה של הירקון.

עו"ד איילת בנימיני:

נכון. אבל גבולות הנחל קבועים והם גבולות העיר. יש מקומות שבהם הגבול עובר בתוך הנחל, זה נכון.

מר רובי זלוף:

מעבר לכך דורון, אנחנו מתואמים עם רמת גן. אנחנו יוצרים קשר גם עם רמת גן ואנחנו מתואמים עם השירות המשפטי של רמת גן.

מר ספיר:

זה מה שרציתי לשאול.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

שאלה טובה.

אם אין הערות אנחנו מאשרים את חוק השייט בירקון.

החלטה: חוק עזר לתל אביב יפו )הגנה על גדות הירקון והסדרת השיט בירקון( )תיקון(

התשפ"א – -2021 מ א ו ש ר.

החוק יובא לאישור המועצה.

57. חוק עזר לתל-אביב יפו )מבנים מסוכנים( )תיקון(- התשפ"א-:2021

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הנושא השני שעולה כאן הוא נושא רגיש, והוא חוק העזר למבנים מסוכנים.

הנושא של בתים מסוכנים עלה בחומרתו עם התמוטטותו של הבניין בחולון, והנושא הזה עלה בחומרתו בתקשורת. עיון שלנו בחוק הספציפי שלנו העלה שיש 2-3 נקודות שיש לשפץ אותן ולחדד אותן-הן מבחינת האחריות והן מבחינת היכולת להתערב בתוך הסיפור שנקרא טיפול במבנים מסוכנים, והדבר הזה שונה.

ואני מבקש מהשירות המשפטי להסביר את המצב הקודם, את השינוי ומה השתנה בעקבות השינוי.

תודה.

עו"ד איילת בניימיני:

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 5 -

חוק העזר שלנו הוא מ-2001 ובעצם הסעיף העיקרי שבו זה סעיף 2 שקובע את עריכת הבדיקה.

הסעיף בנוסח הקיים הוא בעצם אימוץ של חוק העזר לדוגמא-שנכתב על ידי המדינה, אבל הוא לא מוצלח, בלשון המעטה. הוא כן קובע באופן ברור שבעל בניין יחזיק את הבניין והוא זה שאחראי לנכס, אבל זה קניין פרטי והאחריות העיקרית היא שלו.

אבל בסעיף קטן ג' הוא קובע איזושהי חובת סקר שלא ממש הצלחנו להבין מה המשמעות שלה.

לפיכך התיקון בעצם מטרתו להכניס תוכן למונח הזה סקר, על ידי כך שבעצם הוא קובע את הסמכות של המהנדס לקבוע תבחינים שיגדירו מיהם הבניינים שיש חובה לבדוק אותם. זה בעצם נועד לחדד, מצד אחד, את החובה של בעל הבניין לנכס שלו , אבל מצד שני בא לסייע לו להבין מתי ואיך הוא צריך לעשות את זה.

העירייה תייצר מעת לעת תבחינים שמבוססים על שיקולים שיש להם השפעה על יציבות ומסוכנות הבניין, כמו למשל גיל הבניין או שיטת הבנייה , ותודיע לבעלי הנכסים שהגיעה שעתם לבדוק את הנכס.

התיקון המשמעותי הנוסף שאנחנו מציעים הוא לאפשר סיוע כספי למי שיידרש לביצוע בדיקה כזאת.

מר לדיאנסקי:

ואיפה התבחינים כרגע?

גב' ברנד-פרנק:

מהם התבחינים כרגע?

עו"ד איילת בנימיני:

אנחנו קובעים בחוק העזר אך ורק את המסגרת שמאפשרת לקבוע תבחינים. מי שיקבע את התבחינים זה הגורם המקצועי- מהנדס העירייה.

גב' ברנד פרנק:

אבל בתוך איזו מסגרת של שיקולים? את לא צריכה לתת לו מסגרת של שיקול דעת? את צריכה לדעתי.

עו"ד איילת בנימיני:

א. אני לא צריכה, משום שמבחינה משפטית אני צריכה לתת לו את הסמכות, שיקול הדעת

המקצועי הוא שיקול הדעת שלו. אם לפי שיקול הדעת המקצועי שלו יש רשימה מסוימת היום ומחר נכנס שיקול נוסף, זה מקובל עלינו לחלוטין מבחינה משפטית. אין לנו יתרון כמשפטנים בהנחיה של גורם מקצועי לתבחינים. כל קביעה של תבחינים תכבול את ידו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 6 -

גב' להבי:

אפשר לשאול כמה שאלות בבקשה?

יש לך פה שלושה סעיפים. הסעיף הכי כבד לדעתי כרגע זה: רשאי המהנדס להורות כי בעליו של בניין אשר נבנה במועד או בשיטת בנייה, הוא יכול להורות לבצע בדיקה. כרגע המדדים שנזכרים פה זה שנת בנייה ושיטת בנייה, זאת אומרת כל הבניינים שנבנו לפני 1980 או לפני 1960 או אני לא יודעת מה. כל הבניינים ובתנאי שלא ניתן להם צו מבנה מסוכן במהלך 20 השנה האחרונות שטופל.

אני סתם אומרת שהייתה לי דליפת מים בבית, ובשביל בדיקה של בדיקת מים הייתי צריכה להביא חברה כזאת שבודקת רטיבות בקירות וכו', וזה עלה אלפי שח'. אני מניחה שבדיקה קונסטרוקטיבית של בניין עולה אלפי שקלים. ולכן, מאחר שהתבחינים הם: רשאי המהנדס להורות, אז אולי שווה להביא את זה לאישור איפה שהוא- של התבחינים האלה, כי זו הוצאה כספית. אולי לוועדה המקומית תחת דורון ספיר, או למקום כלשהו.

עו"ד איילת בנימיני:

אני רוצה רק להביא רק לתשומת הלב. נכון להיום אין מחלוקת שהחובה קיימת על בעל הנכס, זה הנכס שלו. זה לא גורע מזה ואין ספק בדבר האחריות והחובה שמוטלות על בעל הנכס היום. אני מנסה לעזור לו, לומר לו שמדדים כאלה ואחרים הם אינדיקציה לכך שכדאי שהוא יעשה את זה עכשיו ולא ידחה את זה, אבל החובה קיימת על בעל הנכס. בעל הנכס הוא פשוט הדיוטה בתחום ההנדסי, הוא לא יודע מתי החובה דחופה יותר.

גב' להבי:

אני אומרת עוד פעם: שנת בנייה, יכולים להיות שני בניינים משנת בנייה 1940 לצורך העניין. בניין

אחד שמתוחזק יפה ולאורך השנים עבר שיפוצים, אז השנה לבד היא לא מדד.

עו"ד איילת בנימיני:

אף אחד לא אמר שהשנה לבד. הרשימה תהיה רשימת תבחינים.

גב' להבי:

ומה שאני שואלת, האם אפשר , רשימה כזאת להביא לאישור דרך דורון ספיר. מאחר שזה מהנדס העיר, לוועדה המקומית את רשימת התבחינים שמתוקפם דורשים מאנשים להוציא כסף כדי לעשות בדיקה, שתגן על החיים שלהם, בוודאי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 7 -

עו"ד איילת בנימיני:

אין מניעה לעשות שום דבר, אפשר לקבוע הכל, אני רק אומרת עוד פעם: אני לא דורשת ממנו לעשות, אני עוזרת לו, אני אומרת לו שלדעתי כמי שמבינה בתחום ההנדסי יותר ממנו לצורך העניין- נדרשת בדיקה. הוא גם היום חייב.

גב' להבי:

זה לגבי הסעיף הראשון. אני חושבת שאת מורה לו ואת מורה לו לעשות הוצאה.

לגבי הסעיף השני, אני חושבת שאם זה פורסם באתר האינטרנט והוצג במקום בולט בנכס זה לא מספיק, כי בהרבה מאוד דירות במרכז העיר או בכלל גרים אנשים בדירות שכורות-שרואים מודעה כזאת ולא טורחים אפילו להודיע עליה. אני חושבת שזה מחובתנו הודעה כזאת להעביר לבעל הנכס ולא סתם לתלות את זה בבניין כי זה יכול שלא להגיע לבעל הנכס. אז לא הייתי פוטרת את עצמנו מחובת ההודעה לבעל הנכס, כדי שבאמת הוא יצטרך לתת מענה. זה מענה של בעל נכס וזו האחריות שלו ולא סתם מי שגר בדירה.

ולגבי הסעיף השלישי: העירייה רשאית לקבוע תבחינים, זה תבחינים בטח סוציאליים או

תבחינים לסיוע לאנשים במצוקה או לאנשים שאין להם יכולת כלכלית, זה משהו שכשיהיו תבחינים כאלה , תבחינים חיוביים שנותנים עזרה לחלק מהאוכלוסייה, גם זה, אולי בגלל שזה עירייה זה נכון שהתבחינים האלה יובאו להנהלת העירייה. כמו שעכשיו אתם מביאים לנו את החוק הזה, שנאשר אותו, ונאשר אותו, אולי רק את התבחינים תביאו אחר כך, אחרי שתעשו את העבודה. החוק יאושר, אבל הפרטים שלו, התקנות שלו, הפרוט שלו- אולי שיבואו לאיזו אינסטנציה, לפחות של יידוע שלנו.

גב' ברנד פרנק:

יש לי שאלה: ערך הדירות בעיר הוא כל כך גבוה שאיזה הנחות כבר יכולות להיות? הרי בעלי

נכסים בסופו של דבר הם בעלי נכסים שמחזיקים פה, אין פה דירה לדעתי בפחות ממיליון.

עו"ד איילת בנימיני:

זה נכון, אבל מצב סוציו אקונומי זה לא רק הנכס שיש לך, יש אנשים שיש להם נכס ששווה אולי מיליון אבל אין להם כסף לשלם ועד בית, והבית שלהם הוא משנות ה-60 והוא ישן.

התבחינים ככל הנראה יהיו סוציו-אקונומיים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 8 -

גב' ברנד פרנק:

אני אומרת את זה בגלל המורכבות של זה.

עו"ד איילת בנימיני:

אני מבינה לחלוטין מה שאת אומרת.

גב' ברנד פרנק:

של ערך הנכס מול זה.

מר לדיאנסקי:

כן, אבל אנשים לא אוכלים את הקירות. אנשים חיים לפעמים, בן אדם גר ברמת אביב הירוקה או בהדר יוסף, יכול להיות שהדירה שלו שווה ,1.5 2 ו-,3 וזה זוג קשישים שגר שם כבר 60 שנה והם חיים מביטוח לאומי. את הרי לא מציעה שהם ימכרו את הדירה וילכו לבת ים.

גב' ברנד פרנק:

אני מציינת את זה בגלל המורכבות של הסיפור הזה, שיהיה להם מענה.

מר לדיאנסקי:

לגבי העניין של החובה על בעל הנכס, אני מבין שהחובה היא על בעל הנכס ואנחנו נכנסים פה למעין מימד וולנטרי, ואנחנו- מתוך תפיסה ערכית ולא תפיסה בהכרח רק משפטית אלא תפיסה ציבורית וערכית אנחנו באים ואומרים- נייצר תבחינים כאלה, וגם אפילו נהיה מוכנים לסייע בכסף על מנת שתעשו את עבודת השיפוץ או התחזוקה או החיזוק של הנכס.

אני חושב , ואני מתחבר למה שמיטל אמרה, צריך שהחוק הזה יקודם במקביל עם התבחינים עצמם, כי אנחנו צריכים להיות כבר מוכנים בסופו של יום שאם וועד בית ברחוב X שחלה עליהם החובה לחזק את בניין המגורים- יעשה את פעולת החיזוק, שאנחנו נוכל לראות איך הם יכולים לפנות, ואיך הם יכולים לקבל דרך התבחינים שאנחנו נייצר, איזשהו סיוע. כי זה בסופו של דבר הצד האופרטיבי של החוק-שאתה רוצה שאנשים יעשו את מלאכת החיזוק שאנחנו רוצים להטיל עליהם, או שלא רוצים להטיל עליהם אלא שחובתם לעשות את זה כבעלי הנכס.

עו"ד איילת בנימיני:

אתם מדברים על התבחינים של הסיוע הכספי? זו הכוונה?

מר לדיאנסקי:

כן.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 9 -

לכן צריך לעשות את זה במקביל ובהחלט להביא את זה כאן לאישור ההנהלה. אני גם חושב שזה חלק מהעניין. אני מניח שמשרד הפנים ישאלו- בסדר, עשיתם חוק ואתם נותנים את האפשרות שאנשים יוכלו לקבל איזשהו סיוע, אבל איפה התבחינים האלה? אז מה קודם, הביצה או התרנגולת? אז צריכים לעשות את זה במקביל ובתיאום.

מר אלקבץ:

אני רוצה לומר 2-3 אמירות קצרות

א. כל הסוגיה כאן היא ממש לא רק משפטית. היא קשורה לאחריות שלנו ציבורית. העניין הוא גם

לא מול היועץ המשפטי, הוא עניין שלנו- גם ציבורי של מדיניות.

אני חושב שכולנו יודעים שמדובר בדרום העיר וגם בצפון, בכל חלקי העיר, בכמות נכבדת מאוד של בניינים במצב לא טוב, שאני מניח שעם השנים זה יהיה יותר גרוע.

אני מסכים מאוד לגבי התבחינים. אנחנו צריכים לומר כאן אמירה ערכית. וזה שמהנדס העיר רשאי להורות זה בסדר, אני חושב שצריכים להגיד את זה בצורה אקטיבית, לומר: מהנדס העיר יורה לבעלי הבניין שיש בו מסוכנות. כי אחרת מה שנכתב כאן זה ממש ממש חלבי, או ממש כאילו כללי-משפטי ואנחנו לא ממש נוגעים בזה.

אני חושב שצריכים להיכנס לעובי הקורה, מהנדס העיר יורה על בדיקה בכל מקום שיש בו מסוכנות, וצריך לרשום גם שסדרי העדיפויות ייקבעו בעיר, אולי זה ברור. ודבר אחרון- התבחינים צריכים להיות קבועים ולא מידי פעם, וגם אז העירייה רשאית לקבוע האם זה גורם מקצועי או שזו וועדה- וועדת הנהלה או וועדת תכנון ובנייה. אנחנו צריכים להיות ממוקדים כאן ולדבר בצורה ברורה.

זה סוג של 2-3 משפטים שזה אמירות משפטיות מאוד פורמליות, וברגע שיפול לנו בניין אחד באזור של אנשים זקנים שאין להם כסף לשלם יותר מ-50,000 שח', ואני נפגש אתם כל הזמן, אני אישית כל הזמן פוגש אנשים כאלה, יגידו- מה רציתם? שבבניין כזה אנשים יוציאו אלפי שקלים על בדיקות של קונסטרוקטורים? הם לא מסוגלים.

אסור לקחת את כל האחריות עלינו, זה ברור לי, אני יודע את זה מצוין. אני חושב שצריך פשוט להעניק, להיות יותר ברורים וגם לקחת אחריות מסוימת על הסיפור הזה, אחרת אנחנו לא יוצאים את חובתנו. זה מבחינה ציבורית-ערכית, זה לא קשור לקטע המשפטי בכלל.

זו דעתי.

גב' ברנד פרנק:

אני רוצה רק להוסיף עוד שני משפטים:

קודם כל אנחנו צריכים להיות מודעים שזה יהיה כלי מאוד חזק של שכנים מול שכנים. זאת אומרת, יש את אלה שרוצים לשפץ ולהריץ קדימה, יכול להיות שזה באינטרס שלנו אבל זה אחד

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 10 -

הדברים שיהיו. יהיה ריבוי של תלונות או פניות למהנדס העיר של חצי בניין או חצי אחר, במיוחד אני יכולה להעריך במרכז העיר- שזה מאוד מאוד חזק.

דבר נוסף: האם תבחין הממ"ד הוא משהו שנשקל? קיום ממ"ד. איילת, זו שאלה אליך.

עו"ד איילת בנימיני:

זה לא שאלה אלי, זו שאלה למהנדס, אני ממש לא מוסמכת לומר מהם שיקולים הנדסיים.

גב' ברנד פרנק:

נושא של ממ"ד, שהוא גם בעצם מאפשר את הנושא של חיזוק בפני רעידות אדמה.

מר שרעבי:

אבל מה זה קשור לחוק פה עכשיו?

עו"ד איילת בנימיני:

אנחנו מדברים על חובת הבדיקה, אנחנו עוד לא מדברים על הביצוע של העבודות.

גב' ברנד פרנק:

אבל את אמרת שבניין מגיל מסוים או משהו כזה, אז גם קיום ממ"ד או אי קיום ממ"ד הוא סוג של תבחין.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אין קשר לעניין של ממ"ד.

גב' ברנד פרנק:

אני חושבת שזה יכול להיות סוג של תבחין, הנושא הזה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אין קשר לממ"ד. יכול להיות בית שמצבו רעוע מאוד ויש לו ממ"ד, אבל כל הבית שהוסיפו לו ממ"ד הוא רעוע ויכול ליפול ליד הממ"ד.

גב' ברנד פרנק:

לא לא, חד משמעית, אני מבינה את מה שאתה אומר.

אני אומרת שיש בתים שאין להם גם וגם, כלומר מהבחינה הזאת.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 11 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אין קשר אם יש להם גם או גם או גם ולכן אין קשר לממ"ד. יכול להיות בניין רעוע ועל ידו בנוי ממ"ד, יכול להיות בניין חזק שהממ"ד רעוע. יכול להיות בית שאין לו ממ"ד והוא רעוע. לכן השאלה אם הבית רעוע או לא בית רעוע, נוטה ליפול או לא נוטה ליפול, האם יש סכנה ליושביו או אין סכנה ליושביו, אין קשר אם יש לבית ממ"ד.

השאלה היא סה"כ, צריך להבין. כל אלה שרוצים לקחת את האחריות על מה אין להם אחריות

צריכים להבין: זה בדיוק הפוך. אני לא לוקח אחריות על מצבו של האוטו של מי שאיננו עושה לו

רישיון ונוסע בלי רישיון. אני הגדרתי בחוק שצריך להיות רישיון, ואם מישהו נוסע ללא רישיון האחריות היא עליו. והדבר נכון גם לגבי בית. החוק אומר שיש לבן אדם אחריות להחזיק את הבית שלו כמו שצריך.

ולכן, אנחנו מנסים, בדיוק בגלל הסיבה הזאת, להגדיר את גבולות הגזרה ולומר איפה קיימת האחריות , והיא אחריות אצל בעל הבית, ואיפה עיריית תל-אביב יפו יכולה לסייע לבעל הבית

באמצעות שני מרכיבים: .1 הבדיקה, סקר, ולבדוק כדי לבטא מה מצבו של בניין. והשני, בהנחה

שאנחנו אומרים לו שיש סכנה וכן הלאה, לאפשר לנו בדרך מסוימת גם לסייע לו, בדרך כזו או אחרת, לבצע מספר דברים.

אלה שני הדברים. זה לא בא ואומר שמהיום אנחנו עכשיו מתחייבים על אחריות התחזוקה של הבתים. את זה צריך להבין. מי שמחפש לקחת אחריות- רבותא לו, שייקח באופן אישי.

ולכן, החוק דווקא דייק את הסיפור פעם אחת בכך שהוא בדיוק הגדיר איפה האחריות של בעל הבית ואיפה האחריות של העירייה. למשל, כבר עכשיו אנחנו מבצעים סקר של איזה 1,000 בתים , על פי תבחינים של גיל ושל פה ושל שם, ואזור וכן הלאה, על פי סדרי עדיפויות שמינהל ההנדסה קובע לעצמו. 1,000 בניינים כרגע על סקר, כדי להגיע למציאות שבהם אנחנו יכולים לפחות להגיע למציאות שאנחנו יודעים את המצב העובדתי של אותם הבתים.

מי שרוצה עכשיו לכתוב תבחינים, תבחינים משתנים לאורך הזמן, הם כל פעם משתנים, הם לא חלק מהחוק.

מר לדיאנסקי:

תכתוב עכשיו ואחר כך תשנה אותם אם יהיה צורך.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אז בסדר, מהנדס העיר יכתוב את התבחינים.

מר לדיאנסקי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 12 -

אני רוצה להבין משהו. אתה עושה סקר על 1,000 בתים, בסופו של סקר תצא רשימה של X בתים שצריך באופן מיידי לבצע חיזוק. אז הם יקבלו מכתב, ואז, על פי התבחינים, למרות שזה באחריות בעלי הנכסים הם יוכלו לפנות לעירייה ולהגיד להם: חבר'ה, על פי התבחינים שלכם אני רוצה לקבל סיוע של, לא יודע, 10,000 שח'.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לכן אני מציע לא להיות כל כך מדויק, כי אנחנו כל הזמן מתעסקים בדברים כאלה בצורה כזאת ששיקול הדעת ברגע נתון הוא הקובע. כשאני עכשיו נמצא במצב שבו אני צריך להתעסק עם משפחות בגן השניים אני צריך גם את הגמישות במציאות כזאת או אחרת לתת קצת יותר, לתת קצת פחות, להתערב פה, להתערב. אי אפשר להישאר בקרב של איזה שני תבחינים קבועים שגורמים את העניין.

אבל, לאור הדברים אני אבקש ממינהל הנדסה לנסח את התבחינים ולהציג אותם בוועדת בניין ערים. בסדר?

מר ספיר:

יש לי שאלה לפני זה, אם אפשר.

המצב היום בעצם הוא שמהנדס העיר קובע שמבנה מסוים הוא מבנה מסוכן ונותן הוראה להסיר את הסכנה, ואם לא – מוגשת תביעה נגד בעלי הנכסים על זה שהם לא מלאו אחרי דרישת השיפוץ והסרת הסכנה. זה המצב נכון להיום. היום אנחנו בעצם נכנסים צעד אחד יותר פנימה, לפי מה

שאני מבין ואומרים: ,OK מהנדס העיר גם יכול לדרוש דרישות נוספות לפני.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לפני מה?

מר ספיר:

לפני זה שהוא דורש להסיר את מצב הסכנה לדעתו, ממבנה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הוא יכול היה גם קודם.

מר ספיר:

אבל מה הסנקציה? נניח שאנחנו קובעים חוק עזר שהוא יכול לדרוש.

עו"ד איילת בנימיני:

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 13 -

אנחנו שוקלים לקבוע את העבירות האלה כעבירות קנס ולא להגיע לכתב אישום, כדי לתמרץ את האנשים לעשות את הבדיקה. כי אם אתה מקבל קנס ועלות הבדיקה היא פחות או יותר דומה או לא גבוהה בהרבה, הוא יבין שעדיף לו לבצע את הבדיקה.

מר ספיר:

מה שחסר פה בחוק זה הסנקציה.

עו"ד איילת בנימיני:

לא. הסנקציה נקבעת בצו העיריות- עבירות קנס, אם נחליט. אנחנו צריכים להתייעץ בנושא הזה, זה נושא מאוד מורכב.

מר ספיר:

כשאת מביאה חוק בלי שיש איזושהי סנקציה בצידו, אנשים לא יעשו את הבדיקה. מה עשינו עם זה?

עו"ד איילת בנימיני:

לא, אין דבר כזה אין סנקציה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתם נכנסים כבר למעטפת שלמה.

לא רק שיש, גם אפילו , למיטב זכרוני, בחוק נאמר שאם מישהו לא מבצע מה שהוא צריך לבצע, רשאית העירייה אפילו להיכנס לנעליו, לעשות ולדרוש ממנו תשלום. נכון יש משהו כזה?

עו"ד איילת בנימיני:

זה בפקודת העיריות קיים לגבי כל חוקי העזר, בהחלט.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בבקשה.

זאת אומרת שלצורך העניין אפילו אפשר להחמיר ואפשר להגיד- אנחנו יכולים לקחת, לבצע את העבודה במקומם ולדרוש במקומם. אבל אנחנו לא רוצים להגיע לשם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 14 -

מר ספיר:

אבל לא תמיד זה קל, כי יש לך אנשים, יש לך דיירים.

עו"ד איילת בנימיני:

אבל מה שראש העיר מנסה להגיד, כל הסנקציות קבועות כבר היום. התיקון לא התייחס לאותן סנקציות משום שהן לא חלק מהמנגנון שנדרשנו לשנות. אתה יכול להגיש כתב אישום ואתה יכול לבצע את העבודות ולהגיש תביעה כספית, הכל קיים.

גב' להבי:

מה משתנה למעשה? שתהיה לנו התפרצות של דרישות, יהיו לך קריטריונים, כל בניין משנת -1940 1980 יקבל הוראה, גל של בדיקות בכל העיר, צריך להבין מה הקריטריונים ואיך אנחנו פוטרים כאלה שכבר עכשיו צו מבנה מסוכן או עשו שיפוצים עם "עזרה ובצרון", איך פוטרים אותם מזה.

לכן מאוד חשוב לראות את הקריטריונים של מהנדס העיר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

ייעוץ משפטי, אני מבקש:

יש חוקי תכנון ובנייה, לא השתנה שום דבר, היה חוק עזר קיים ובחוק העזר הקיים היה כתוב .X ואם יש לי הערה לייעוץ המשפטי-שהוא לא הראה את המשפטים שהיו והשתנות המשפטים של היום. והדבר הזה לא מופיע פה. פשוט שיבינו מה שינו , ואז מבינים את כל הסיפור. כי כאן אנחנו לכאורה דנים בנחיצותו של החוק, מה השתנה וכל מיני דברים, וכך לא מגישים שינוי בחוק העזר.

זה לעתיד. זה מה שנהוג. כאשר משנים חוק עזר מביאים: שורה זאת השתנתה, שורה זאת השתנתה, זה כל השינוי. וזה מה שקרה פה, השתנו פה ניסוחים שנועדו סה"כ לחדד את סיפור האחריות של עיריית תל-אביב יפו ואת היכולת של מהנדס העיר או של עיריית תל-אביב,

מר לדיאנסקי:

את האחריות של בעל הנכס התכוונת , לא של עיריית תל-אביב יפו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

של שנינו. להפריד בין שני סוגי אחריות. הוא – אחריותו על הסיפור שנקרא אחזקת הנכס ותקינותו, ואנחנו- באחריות שלנו על התהליך שמביא לתשומת לבו שיש לו בעיה, אם בכלל. זה

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 15 -

הסיפור האמיתי, ובדיוק בשביל זה זה נועד. כי בנוסח הקודם היה ספק ספיקא של אחריות של עיריית תל-אביב במקום שפשוט אי אפשר להחיל את האחריות עליו.

מר לדיאנסקי:

זה מובן.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה הסיפור.

ולכן אין לזה קשר לעונשים ולכל הדברים האחרים שמופיעים בפקודת העיריות או בחוק התכנון והבנייה.

אבל אני זוכר שכתוב במפורש שבמידה שמישהו לא עושה את זה ואת זה רשאית עיריית תל-אביב לקחת ולבנות במקומו, ולדרוש ממנו את התשלום.

מר ספיר:

היום יש לנו אחריות להודיע לו? לכאורה לפחות?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא. זה בדיוק הסיפור.

עו"ד איילת בנימיני:

זה לא ממש ברור איפה החובה שלו נגמרת ואיפה שלנו מתחילה, אם בכלל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

וכאן זאת הנקודה, וכאן זאת בדיוק הנקודה- האם אני, יש לי חובה שמוטלת עלי לבצע את הסקר הזה. כי עד היום זה היה מבוסס על תלונות ובקשות. מישהו ראה סדק בביתו, היה מרים טלפון לעיריית תל-אביב למינהל הנדסה, ומינהל הנדסה היה שולח מהנדס, בודק ואומר להם: חבר'ה מצב המבנה הוא כזה, הוא תקין או דרוש תיקון, וכותב להם מה צריך לתקן. אבל זה לא היה בדחיפה. זה היה הסיפור. ואנחנו אומרים, לא, וצריך לקרוא את זה כדי להבין.

בקיצור, מה שאני מציע זה קודם כל לאשר את זה. אנחנו נשב במינהל הנדסה ונתקן תבחינים כדי להביא בפני וועדת בניין ערים את התבחינים כפי שנוסחו על ידי מהנדס העיר.

גב' ברנד פרנק:

.OK

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 16 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

OK? תודה.

מר לדיאנסקי:

בסדר גמור, אפשר להמשיך.

החלטה: חוק עזר לתל-אביב יפו )מבנים מסוכנים( )תיקון(- התשפ"א-2021 – מ א ו ש ר.

החוק יובא לאישור המועצה.

58. הסדרי התנועה העתידיים והשפעתם על המרחב הציבורי:

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אופיר כהן.

מר אופיר כהן:

אחר צהריים טובים לראש העיר וההנהלה.

אתנו פה שרונה הרשקו – מינהל בינוי ותשתית.

יורם נחום- מרכז תיאום הנדסי.

עירית רחמני ונדב לוי- אגף התנועה.

וחגי ירון – מינהלת הרכ"ל.

יש בהחלט הרבה מאוד שינויים, עירית תכף תציג את כל השינויים שקורים בחודשים הקרובים במערך התחבורה במרכז העיר בגלל עבודות הרכבת הקלה. יש לנו הרבה שינויים בגלל הקו הירוק וגם בגלל הקו הסגול.

ברקע ובמקביל אנחנו נמצאים בדיאלוג עם משרד התחבורה , שאני מקווה שיבשיל, לשיפור השירות של התחבורה הציבורית, לתוספת של תשומות. ייקח עוד זמן אבל יש לפחות רצון טוב וגם תקציב מדינה, אז אני מקווה שלצד העבודות והסדרי התנועה הקשוחים אנחנו נראה גם שיפור בתחבורה הציבורית בקרוב.

גב' עירית רחמני:

)הצגת הדברים מלווה במצגת( ערב טוב.

כולם רואים את המצגת?

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 17 -

אני מניחה שכולם מרגישים את תנופת הבנייה ואת העבודות שמתפרסות על פני כל העיר. גורם משמעותי לעבודות הם אותם קווי רק"ל- ירוק, סגול, ואדום שעוד מעט מסתיים.

פה אנחנו רואים על ציר הזמן את האירועים המשמעותיים, שחלקם קרו-כמו סגירת רחוב בן יהודה בקטע בין בוגרשוב לגורדון ומקטעים אחרים שייסגרו בקרוב, ותחילת עבודות על תחנות תת קרקעיות באבן גבירול- שהתחילו כבר השנה. בהמשך מחכים לנו סגירת רחוב השומרון.

צמצום נתיבים וגם סגירה הרמטית של מקטע מסוים של שד' הר ציון.

הקו הסגול- סגירת רחוב אלנבי שזה אירוע משמעותי, במיוחד לתחבורה הציבורית, ועקב כך השפעה על כולם.

סגירה של מקטע בארלוזורוב, בלוינסקי.

יש לנו אירוע חשוב מאוד שהוא פתיחת הקו האדום, וכמובן ברקע פתיחת הקו הסגול והירוק במהלך .2027

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לפי מה שאת הראת, מי ערך את המצגת הזאת? אתם?

גב' עירית רחמני:

זה שקפים שנלקחו ממצגות קיימות, קיבלתי הערה על גודל פונט והגדלתי את זה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא לא, זה לא השאלה. מדוע פתיחת הקו האדום רשומה כבר ב-2023 ולא עדיין ב-.2022האם יש לך וודאות שזה לא יתחיל ב-2022?

גב' עירית רחמני:

האמת שזה דבר שדנתי בתוך העירייה, עם מינהלת הרק"ל, עם אופיר לגבי המידע שיש לנו, ועד כמה שאני הבנתי זה התאריך שכרגע נאמר.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

איזה תאריך? אני לא יודע.

גב' עירית רחמני:

הוא מדבר כרגע על אוקטובר .2022

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 18 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אז אם זה אוקטובר 2022 למה פתיחת הקו האדום מופיעה ב-2023? אני שואל- האם מישהו הזיז את תאריך פתיחת הקו האדום רשמית?

מר נדב לוי:

לא. הוא לא הוזז רשמית.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אם לא הוזז רשמית מדוע זה מופיע ב-2023 ולא ב-2022 במצגת של עירית רחמני?

גב' עירית רחמני:

לקחנו את זה מנת"ע או שהשקף הוא שלנו?

מר נדב לוי:

לא לא, זה טעות שלי. זה אמור להיות בין 2022 לבין .2023

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

מה זה נקרא בין לבין?

מר נדב לוי:

זה טעות, טעות, טעות שלנו.

מר לדיאנסקי:

טעות, טועים, טעו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

כל פעם אתם טועים במקום הכי רגיש.

גב' הרשקו:

אנחנו נתקן, לא יחזור במצגות הבאות.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אתם נותנים עכשיו לגיטימציה לדחיית הקו. כל מי שצופה במצגת הזאת וישאלו אותו מתי ייפתח הקו, יגיד ב-.2023

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 19 -

גב' עירית רחמני:

אנחנו נתחיל במקטע התת קרקעי בכלל ורחוב אבן גבירול בפרט.

במקטע התת קרקעי יש לנו את תחנת קרליבך שהיא בביצוע עוד מיני הקו האדום, ותהיה בה כידוע גם תחנה של הקו הירוק, באזור צומת מעריב.

מדרום לצפון, בלוינסקי יש לנו את התחנה בפורטל. אחר כך באזור השומרון יש לנו עבודות שנקראות COVER AND CUT בגלל המינהרה הרדודה, ויש לנו פיר שילוח של ה-.TBM

מר לדיאנסקי:

מה זה TBM?

גב' עירית רחמני:

TBM זה MACHINE BORING ,TUNNEL זה מכונה שחופרת. יש לנו בקו הירוק, כמו באדום, שתי מינהרות מקבילות לשני כיווני תנועת הרכבת, לכל המקטע התת קרקעי.

צמד מינהרות, אמרנו בין השומרון לקרליבך, ועכשיו אני קופצת צפונה, הצפון הוא בצד ימין.

באזור נורדאו יש לנו פורטל שבו הרכבת מהקרקע יורדת למפלס התת קרקע, פיר שילוח של הTBM מהצד השני של המקטע התת קרקעי, ותחנה של נורדאו. יש לנו עוד 3 תחנות תת קרקעיות על המקטע של אבן גבירול- הצפונית ארלוזורוב, בין ארלוזורוב לז'בוטינסקי, באמצע יש לנו את רבין- ליד העירייה, ויש לנו את תחנת קפלן שמשתרעת דרומה מקפלן עד לסקוב מרמורק.

יש לנו מינהרות מקשרות בין התחנות התת קרקעיות. יש עבודה שנקראת בסלנג שלנו JET ,GROUTהמשמעות של זה זה חיזוק הקרקע על מנת שיוכלו לבצע מינהרות מקשרות בין שתי מינהרות הרק"ל. אלה עבודות שבחלקן מתבצעות מעל פני הקרקע, במקומות שבהם אי אפשר לבצע את זה מתת הקרקע, אני אציג את זה גם בהמשך.

נתחיל מההסדרים של התחנות התת קרקעיות באבן גבירול.

התחנה הצפונית-אזור נורדאו, אתר קיים, כולם מכירים. ביטולי הפניות שמאלה לנורדאו ולפנקס. אלה ביטולי פניות שהתחילו עם תחילת העבודות ויימשכו למשך כל זמן העבודות, למשך מספר שנים. הדברים האלה נעשו, כל ביטולי הפניות שנראה גם אחר כך, גם על מנת להרוויח את השטח של נתיבי הפנייה וגם על מנת לתפעל את הרמזור ולהזרים תנועה בצורה מיטבית.

העיקרון של כל התחנות התת קרקעיות שבמקטעי אבן גבירול וגם של ה-GROUT JET הוא נתיב תחבורה ציבורית רציף. בניגוד להסדר התנועה הקודם שיכולנו שנתיב התחבורה הציבורית יהיה בשעות, ברגע שאנחנו עוברים לשני נתיבים ואנחנו רוצים לשמר רמת שירות טובה לתחבורה

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 20 -

הציבורית אנחנו חייבים שנתיב התחבורה הציבורית יהיה רציף כל היום, ולידו אנחנו משמרים תמיד נתיב לרכב פרטי. שבילי אופניים במידת האפשר. פה , במקטע הזה אנחנו מצאנו פתרון במרים החשמונאית, יש מקטעים שהנושא של שבילי האופניים הוא יותר מורכב, ומדרכות מצומצמות.

האתר הבא: תחנת ארלוזורוב, בין ארלוזורוב לז'בוטינסקי. בשבוע שעבר בוצע הסדר תנועה חדש

אבל העיקרון זה אותו עקרון- של שני נתיבי תנועה בכל מסלול. פה יש לנו מקרה מיוחד כי יש לנו בעיה עם המדרכה המזרחית, אין לנו מדרכה רציפה. המדרכה היא מאזור מגדל המאה וצפונה, אנחנו מתמודדים עם זה בעזרים שונים אבל זה בהחלט לא פשוט.

מר לדיאנסקי:

את יכולה לפרט איך אתם מתמודדים עם זה?

גב' עירית רחמני:

שילוט, פקחים, הסברה לתושבים ,לציבור באזור.

מר לדיאנסקי:

יש שם בן אדם שפיזית עומד?

גב' עירית רחמני:

יש בן אדם פיזית בשני הקצוות.

גב' ברנד פרנק:

עירית, אין שם. עירית, אני מצטערת לומר לך, אני עוברת שם לפחות פעם ביום, אין שם אדם שעומד פיזית, אין שם גישה לאנשים על כסאות גלגלים, אין שום גישה. המקום הזה לא פתור.

גב' עירית רחמני:

אין גישה כלל, לא לכיסאות גלגלים ולא לאנשים.

מר לדיאנסקי:

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 21 -

הבעיה מובנת. העניין הוא שהאזור שם חסום להולכי רגל וצריך שמישהו יעמוד שם ויגיד- חברים יקרים, תחצו לצד השני, לצד המערבי של הרחוב ותלכו משם ברגל. פה אתם לא יכולים לעבור כי אתם מסכנים את עצמכם ואת המכוניות. השאלה אם יש מישהו כזה, ש.ג. שעומד ואומר את זה.

מר אופיר כהן:

זה הסיכום שלנו מול חברת נת"ע, אמור לעמוד בן אדם בכל אחד מהצדדים.

מר לדיאנסקי:

אנחנו בודקים שזה קורה?

מר אופיר כהן:

מדגמית כן.

גב' ברנד פרנק:

אופיר זה לא קורה, אני מתעקשת אתכם שהנושא הזה לא קורה.

אני מתעקשת , כי המקום הזה מאוד מאוד בעייתי.

מר אופיר כהן:

ציפי, איפה את ראית שאין? באיזו נקודה?

גב' ברנד פרנק:

אני הולכת. מארלוזורוב צפונה בכלל אין גישה. מי שצריך לעבור שם, עוברים אנשים על הליכונים, על מקלות, לא משנה מה, אי אפשר בכלל. שינו עכשיו, לא מזמן את מעבר החצייה. אני מוכנה ללכת אתכם, אין שם אף פיקוח עירוני או של נת"ע או לא משנה מה, המקום הזה הוא פרוץ לחלוטין ואין שם בכלל שום גישה. יש שם קופ"ח, אתם יודעים את כל הדברים שיש במגדל המאה, יש שם צופים שצריכים לעבור את הדרך, יש שם ילדים שעוברים, זה סכנה בטיחותית אמיתית, הסיפור הזה. ושאף אחד לא יספר לי שיש שם מישהו. אני דוגמת את המקום לפחות 4 פעמים בשבוע ברגל.

מר ספיר:

אני הייתי שם וראיתי שלושה אנשים לפחות שעומדים עם מדים כחולים ועוזרים להכווין את התנועה, בשבוע שעבר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 22 -

גב' ברנד פרנק:

אז אני לא ראיתי, ואני אומרת לך, אני לפחות 4 פעמים בשבוע נמצאת שם באיזושהי רמה הליכתית כזו או אחרת, צפונה דרומה או דרומה צפונה.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אבל הגיע הזמן שנבין שכבר הבנו את הנושא. הבנו את הנושא, יש בעיה.

מר לדיאנסקי:

צריך לוודא שיש שם מישהו.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הלאה, הנושא הבא, להתקדם.

גב' עירית רחמני:

אני רק אגיד שעשינו פה שינוי. בנושא הפניות, מכיוון שאנחנו ביטלנו פניות מצפון למזרח- גם בפנקס ובהמשך אנחנו הולכים לבטל בצייטלין ותקופה מסוימת בדוד המלך, ראינו חשיבות כן לתת פנייה מצפון לכיוון מזרח פה בצומת ז'בוטינסקי, וזה על חשבון הפנייה מז'בוטינסקי דרומה.

זה גם עוזר לתחבורה הציבורית, פותר לנו קווים. אנחנו גם יכולים לתת פנייה שמאלה בארלוזורוב מכיוון מזרח לדרום, אנחנו ניתן אותה בזמן הקרוב. אנחנו ככה מנסים לאזן בין הכיוונים השונים כדי שתהיה זרימת תנועה.

מר אלקבץ:

עירית, יש לי שאלה:

למה מה שאתם מציגים פה עכשיו זה רק תחבורה, כאילו זה רובד מנותק מכל הפרויקטים האחרים שנמצאים שם. כי התושב חווה הכל ביחד. פה אתם מציגים לנו מימד אחד , הכי קל בעולם, ואנחנו אף פעם לא נראה את התמונה הכוללת של האזרח, והם צועקים עלינו, כולם יודעים. אפשר גם להגיד שהכל בסדר .

גב' הרשקו:

רועי, פשוט זה מה שהתבקשנו להציג.

גב' ברנד פרנק:

אני לגמרי מסכימה אתו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 23 -

מר אלקבץ:

כדי שאנחנו נבין, ואני לא רוצה לפתוח את זה כאן. אני רק אומר שאנחנו, כדי להבין את המצב, צריך לשים את כל הפרויקטים הרלבנטיים ואת כל הרבדים, כדי שכל אחד יוכל לראות את כל הבעיה כפי שרואים התושבים וכמו שהם צועקים לכולם היום.

גב' עירית רחמני:

אני מסכימה אתך לגמרי, ואני פתחתי ואמרתי שכל העיר היא בתנופה. ויש לנו שבילי אופניים ופרויקטים של תמ"א, ופרויקטים אחרים של תשתיות. אני פה ניסיתי רק ככה לדלות את המשמעותיים ביותר שבהם, אבל בהחלט יש דברים נוספים.

גב' ברנד פרנק:

סליחה, רק עוד משפט. אני ממש רוצה להרחיב רגע את מה שרועי אומר. אני חושבת שבתחילת השקף רשמתי לי את זה פשוט בצד, בואו תביאו לנו בפעם הבאה, או לא משנה מתי, או אפילו עוד קודם, את שלושת הנושאים. את ניהול התנועה, את ניהול ההלכתיות של מרכז העיר. אני רוצה להבין איפה נמצאים הפתרונות ההליכתיים למרכז העיר. איך מטפלים בהולכי הרגל, ואולי גם את זה כעירייה נפיץ. כמו שאנחנו מפיצים את נושא התנועה בואו נפיץ את נושא ההליכתיות.

גב' עירית רחמני:

קודם כל, כאשר אני מציגה פה את אותם שקפים אני מתייחסת לכלל משתמשי הדרך. אני מתייחסת לפתרונות להולכי הרגל, לרוכבי האופניים, לתחבורה הציבורית וגם לרכב הפרטי. ואני יכולה לתת דוגמאות, אולי לא הדגשתי מספיק את נושא הולכי הרגל אבל גם הוא בהחלט מסומן פה בכל המפות. ואני יכולה לתת דוגמא למשל פה, כשאנחנו קיבלנו את התכניות מנת"ע בתחילת הדיאלוג- לפני כחודש וחצי חודשיים, הרי ככר רבין-רובה הולכת להיות שטח אתר עבודה, ואין לנו באבן גבירול מדרכה בצד המערבי, מתוך הנחה שיכולים איפה שהוא ללכת לכיוון מלכי ישראל או במדרכה המזרחית. גם כלקח ממה שאנחנו דיברנו לפני רגע בתחנת ארלוזורוב אנחנו דרשנו להשאיר מעבר פתוח בככר רבין. ובעצם אנחנו הפכנו את זה לשני אתרי עבודה ויש מעבר באמצע כדי כן לאפשר להולכי רגל לחצות מצפון לדרום בככר כי ראינו חשיבות מאוד גדולה לנושא הזה.

זה היה מאבק לא פשוט מול נת"ע וזה קרה בחודש האחרון. אז אנחנו כן מתייחסים להולכי הרגל.

גב' להבי:

אני רוצה לומר משהו.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 24 -

אני חושבת, מתוך המעקב שלי אחרי עבודת הצוותים, באמת, בראשותו של אופיר שעושה פה את העבודה יחד עם עירית ועם יורם נחום, ובאמת כל הצוותים פה, נעשית עבודה סזיפית מאוד מאוד רצינית- לרדת לפרטים, לבדוק בפינצטה את כל מה שאפשר לעשות לטובת כל משתמשי הדרך.

באמת באמת מושקעת עבודה.

אבל פה, בין המילים ובין השורות שמעתם, יש גם נת"ע, ולחלק מהדברים גם נת"ע אחראית. זאת אומרת, לפעמים אנחנו באים ועושים סיור באבן גבירול, ורוצים לסייע לעסקים בצורה כזאת או אחרת. אני לא מדברת על כספית, אני מדברת על ארגונית, על עגלות חשמליות שיסיעו. זה דברים שכאילו התפקיד של נת"ע הוא לתת מענה לדברים האלה והם מתקשים. בתוך כל הפרויקט הגדול, בתל-אביב באמת יש את התשומת לב הכי גדולה לפרטים.

אני גם שומעת את מה שאנשים פה אומרים, חברי המועצה, והם גם כן מכוונים ללב של התלונות שהם מקבלים ושנוחתות על שולחננו, כמו ליד מגדל המאה, או בעבירות, שלפעמים אנחנו רואים שהולך הרגל, למרות שהוא בראש הפירמידה, בתקופת עבודות הוא לא בראש סדר העדיפויות.

הזרמת התנועה היא מאוד דומיננטית, מאוד חשובה פה לאי הפיקוק של העיר, ותשומת לב לאזרחים צריכה להיות מאוד במרכז שלנו.

אני מעירה את זה כי גם היום יצא שמבקר המדינה, היום הודיע שהוא רוצה לבדוק את התנהלות הקמת הרכבת הקלה בתל-אביב ובגוש דן, ולהסתכל גם בראי האזרחי, האם תוך כדי העבודות טיפלו בבעלי העסקים ובאזרחים.

ולכן אני באה ואומרת, אני קודם כל מחזקת אותנו, את אנשי המקצוע של העיר תל-אביב יפו, שבאמת עובדים מאוד מאוד קשה, במצב נתון שהוא קשה. קשה עכשיו, תהיה הקלה אחר כך אבל קשה עכשיו, ומצד שני אני באה ואומרת- צריך להקשיב פה גם לחברי המועצה שמבטאים את הכאב הציבורי שאומר – בתוך כל סדרי העדיפויות – גם הקשיש והעיוור. ועירית, את יודעת כמה אני פונה בקשר לעיוורים , בגלל עבודות שמתבצעות בעיר, ובסוף את הטיק-טק לא מחברים, שזה מטריף אותי הטיק-טק הזה. צריך להוריד איזשהו דף תבחינים בפקודות למטה שאומר שבכל אתר שיש עבודות גם בודקים את הטיק-טק לעובר , גם בודקים את הנגישות לעגלת נכה, גם בודקים את המעברים, גם בודקים את ההגעה של הלוגיסטיקה, כל הדברים שכבר צברנו ניסיון בשד' ירושלים ונצבור ניסיון באבן-גבירול, כדי שכשכבר נגיע לאלנבי וזה הולכת להיות קטסטרופה, אז נהיה מוכנים עם האמצעים מעבר למה שקיימים בידינו היום.

ואני מאוד שמחה ומודה על ישיבת ההנהלה הזאת כי אני חושבת שנאמרים בה דברים חשובים שצריכים להילקח בחשבון בכל ההסתכלות הזו.

גב' ברנד פרנק:

אני רוצה גם להגיד תודה,

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 25 -

מר אופיר כהן:

לא סיימנו.

מר לדיאנסקי:

התודה חשובה, אבל אולי היא תמשיך. בואו נראה את המצגת.

גב' עירית רחמני:

אני ממשיכה.

היינו בתחנה של ככר רבין.

יש פה פניות שמתבטלות, מדרום אל מתחת למרפסת, לבן גוריון, ומצפון לכיוון צייטלין. הפניות שאני מציינת הן פניות שמתבטלות, לא לפרק זמן של שבועיים או חודש, זה פניות שהולכות להתבטל לתקופה מאוד מאוד ארוכה.

אנחנו, במאמץ רב ובניגוד לתכניות המקוריות, הצלחנו לשמור על הפנייה שמאלה בדוד המלך, גם בגלל שהיא מאוד חשובה לתחבורה ציבורית. נראה כמה זמן נצליח לשמור עליה, כי בסוף גם בדוד המלך צריכה להיות כניסה לתחנה התת קרקעית.

מר אופיר כהן:

וזה קורה ממש בימים האלה, היום, מחר, מחרתיים.

גב' עירית רחמני:

כן. העבודות התחילו, העברת התנועה הגדולה קורית בלילה בין רביעי לחמישי, מה שאנחנו רואים מולנו.

התחנה הדרומית האחרונה היא תחנת קפלן בקטע בין קרליבך לקפלן. יש ביטול פנייה שמאלה בקפלן ממזרח לדרום. פה, בניגוד לתחנות האחרות, יש רק נתיב אחד צפונה והוא מיועד לתחבורה ציבורית ולגישות לאותם חניונים – מגרשים פרטיים שאנחנו חייבים לאפשר להם את הגישות.

הרכב הפרטי ברוב שלבי הביצוע ייסע דרך לסקוב. בגלל שיש לנו בית ספר פה,

גב' ציפי ברנד:

עוד לא הסדרתם את הרמזור שם.

גב' עירית רחמני:

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 26 -

הרמזור שם הוא מחויבות של נת"ע, בזמן הכניסה לעבודות פה הם מחויבים להסדיר פה את הרמזור. אני כל פעם מוודאה שזה בלו"ז.

גב' ברנד פרנק:

אבל עירית, אנחנו מדברים על זה ממרץ או אפריל. ילדים שם עוברים יום יום. אני אראה לכם ווטסאפים של הורים שעוברים שם, זה משהו שהוא לא ייאמן ברמת הסיכון הבטיחותי.

מר אופיר כהן:

זה יוסדר בחודש הקרוב ציפי.

גב' עירית רחמני:

אנחנו פשוט לא יכולים לחייב את נת"ע לבצע פה רמזור אם הם לא נכנסו לעבודות פה. הכניסה לעבודות באמת כבר הייתה צריכה לקרות , והיא לא קרתה .

גב' ברנד פרנק:

תנסו לזרז, כי זה סכנה שם.

מר חגי ירון:

מדובר בשטח התארגנות, הכניסה לשטח ההתארגנות בלסקוב היא רק בפברואר, יש עוד כמה חודשים וזה יהיה תנאי לכניסה שלו.

גב' ברנד פרנק:

זה הרבה יותר מורכב. הרמזור קשור לכל הסיפור שם של אלקטרה, ויש שם טונות משאיות.

גב' עירית רחמני:

אני מסכימה. ציפי, מכיוון שאנחנו מעבירים את התנועה מאבן גבירול ללסקוב אנחנו צריכים לתת מענה לתלמידים שחוצים לבית הספר , שזה אחד הצמתים שהם חוצים דרכו.

גב' להבי:

המחויבות שלנו כעירייה היא שהפתרונות יחכו לעבודות ולא העבודות יחכו לפתרונות. זאת אומרת, לא יכול להיות שאנחנו פתאום רואים אותם עובדים והרמזור יבוא אחר כך. היה לנו את זה ב-.TLV פתרנו את זה, אבל צריך שהפתרונות יחכו, במיוחד כשמדובר בתלמידים.

מר הראל:

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 27 -

עירית, לגבי שקף קודם, אפשר לשאול למה בקרליבך לא מצוין שביל האופניים? חשבתי שבמהרה בימינו נזכה לראות אותו במקטע של קרליבך מרמורק.

גב' עירית רחמני:

האמת כן, בתכנית העבודה של שבילי האופניים יש לנו את שביל קרליבך. מכיוון שזאת מפה של נת"ע לאתר העבודה- לא הראנו פה. גם את שביל מרמורק לא רואים פה כולו אלא חלקית, והוא כבר קיים בשטח. שביל קרליבך הוא בתכנית העבודה ל-.2022

גב' ברנד פרנק:

וההסטה של קפלן?

מר אופיר כהן:

כרגע דצמבר .2021 יכול להיות שהם ידחו בכמה שבועות , כמו שהם רגילים.

גב' עירית רחמני:

הזכרתי לפני כן את הנושא של הצורך בהזרקת חומר לקרקע, שזה בעצם מבחינתנו אתרי עבודה.

זה צריך להיות כל 250 מ' בין תחנות, בין התחנות התת קרקעיות זה ק"מ, זה אומר שזה פחות או יותר 3 נקודות בין התחנות, כאשר מה שמסומן כאן ב- Xזה אותם מקומות שהם יכולים לעשות את זה מתת הקרקע. לא בכל מקום, בגלל יציבות הקרקע, יש יציבות לעשות את זה מתת הקרקע ואז פותחים אתר עבודה למעלה, במקומות שהם בין התחנות. המשמעות של זה זה עבודה באי התנועה, בנתיב מכל צד, נתיב שמאלי. זאת עבודה קצרת מועד- חודשיים-שלושה, ולאחר מכן מחזירים מצב לקדמותו, אבל צריך לדעת שגם זה יהיה.

הסדרי תנועה בשומרון והר ציון, זה אירוע שקורה ממש או-טו-טו, ב-10 בדצמבר, רחוב השומרון נסגר בדצמבר, הר ציון-מקטע צפוני נסגר בינואר. המשמעות של זה לתחבורה הציבורית היא גדולה. אנחנו הופכים את סלומון לדו סטרי, מסיטים את התחבורה הציבורית לדרך סלומון-

הגליל, יש תכנית, אנחנו עושים נת"צ בצ'לנוב, יש תכנית כוללת להסדרת מערך התחבורה הציבורית בעקבות אותן סגירות, אירוע שקורה בדצמבר ובינואר.

אירוע שהוא אולי המשמעותי ביותר, סגירת אלנבי. במועד המקורי של נת"ע, אופיר אתה זוכר, זה היה צריך להיות השנה מתי שהוא.

מר אופיר כהן:

יולי .2021 זה תוכנן במקור לפני 3 חודשים אבל דחינו את זה.

גב' עירית רחמני:

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 28 -

כרגע אין לנו תאריך, עד כמה שידוע לי, של חודש מסוים, אבל זה אמור לקרות במהלך ,2022 ובעצם אלנבי נסגר. המשמעות של זה –שכל נפח האוטובוסים הזה של 100 אוטובוסים בשעת שיא לכל כיוון, ואפילו יותר,

מר אופיר כהן:

.200

גב' עירית רחמני:

,200 כן, זה 100 בכל נתיב, זה ,200 יש שם שני נתיבים לכל כיוון, בעצם אמור להיות מוסט לצירים שהמשמעותיים ביותר זה רוטשילד , בן ציון, קינג ג'ורג', ודיזנגוף, יהודה הלוי, למרות שביהודה הלוי יעבדו בדואליות, כיוון אחד יהיה רוטשילד- לצפון, יהודה הלוי לדרום. ההסדר הזה, האוטובוסים כנסיעה רצופה וודאי לא יחזרו לאלנבי. יכול להיות, עדיין עד כמה שאני מבינה אין סגירה סופית אם לא יהיו איזה מקטעים שהם כן יסעו באלנבי, "למדים" "חתים", זה דברים שעוד יכולים לקרות בהמשך.

מר אופיר כהן:

רק נגיד עירית, שלבקשת סגנית ראש העיר אנחנו בוחנים את האפשרות בכל זאת להסיע פה אוטובוסים בשלב העבודות וגם אחרי זה, יש בחינה נוספת בנושא, נעדכן בקרוב.

גב' עירית רחמני:

ברחוב ארלוזורוב יש לנו שני אירועים. אירוע אחד הוא קרוב ויותר קצר, יש לנו צורך בסגירה הרמטית בגלל עבודות מובל ניקוז, העבודות האלה צריכות לקרות באביב-בקיץ אז הם יקרו החל מאפריל ,2022 יש לנו מקטע שצריך להיסגר.

אבל, צריך לראות ברקע שבשלב מסוים אמורה להיות סגירה הרמטית של אבן גבירול במקטע הקרוב לאבן גבירול-כהסדר תנועה סופי של הרק"ל. המשמעות של זה היא לתחבורה הציבורית בעיקר. אני מזכירה שבמקור ארלוזורוב היה דו סטרי לתחבורה ציבורית, היום התחבורה הציבורית נוסעת כיוון אחד בארלוזורוב, כיוון אחד בז'בוטינסקי. יש מספר אפשרויות לפתור את זה, או לעשות את ז'בוטינסקי דו סטרי , אולי דרך הדסה, זה משהו שעוד מצריך עבודה על מנת לראות את מסלולי התחבורה הציבורית הסבירים ועם מינימום עבודות.

יש אירוע נוסף, סגירה של לוינסקי בקטע המערבי שלו והפיכת לוינסקי לחד סטרי בקטעים היותר מזרחיים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 29 -

חשוב להזכיר גם, או-טו-טו אנחנו פותחים את שיקוע קרליבך. אני רק רוצה להגיד שזה כניסה חשובה לעיר.

גב' הרשקו:

שיקוע קרליבך אמור להימסר לעירייה, העבודות של נת"ע אמורות להסתיים באמצע דצמבר, "אחוזות החוף" שעובדים על השיקוע כבר ערוכים ומוכנים, זה אומר שפלוס-מינוס יום אחרי שנת"ע ימסרו לנו את השיקוע אנחנו נוכל לפתוח אותו. זה אומר שאנחנו מחכים לנת"ע. זה חשוב שכולם ידעו שאנחנו כבר השלמנו ועשינו.

הצפי שלי הוא מחצית שנייה של דצמבר, בואך סוף דצמבר, כמו נת"ע.

גב' עירית רחמני:

וכחלק מאותה פתיחת שיקוע יש טיפול בצמתים הסובבים, ברמזורים במסגר יצחק שדה, כדי שבאמת השיקוע הזה יתפקד כמו שצריך.

העבודות בוולנברג – מבחינת הסדרי תנועה הן לא משמעותיות, אבל חשבנו לנכון לציין את זה מכיוון שיש פה השפעה על רמת החייל. כבר היום יש עומסים בכל הכיוונים על וולנברג-שטרית, היציאה לכיוון אם המושבות לבני ברק, צפונה דבורה הנביאה, תהיה פה השפעה על הציר של וולנברג. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מצליחים פה להזרים באמת את התנועה בוולנברג למרות העבודות.

ויש פרויקט שהוא פרויקט חשוב לנו ופרויקט גדול, זה פרויקט שדרת קריה, שכולל את רחובות בגין, המסגר, הרכבת. הפרויקט הזה כבר נמצא בביצוע והוא כולל מדרכות רחבות, הוא כולל מערכת שבילי אופניים ונת"צים.

גב' הרשקו:

מי שרוצה להתרשם איך ייראה המרחב הציבורי באמת כבר יכול להסתובב באזור של תחנת יהודית, באזור של רחוב הארבעה- כבר אפשר להתרשם מהמדרכות, בתי הגידול לעצים, שבילי אופניים, זה בעצם הפרויקט שעוטף את כל המרחב הציבורי שבעצם מעל ומשיק לרכבת הקלה.

מר לדיאנסקי:

שרונה, הרבה עצים, הרבה עצים וקרוב קרוב קרוב,

גב' הרשקו:

הרבה , בגלל זה אמרתי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 30 -

מר לדיאנסקי:

לכו ברגל.

גב' הרשקו:

זה נכון, זה נראה טוב.

גב' להבי:

עם בתי גידול מיוחדים.

גב' ברנד פרנק:

זה באמת מתחיל להראות טוב יותר.

גב' להבי:

בקיצור, קשה עכשיו, הקלה אחר כך.

מר אופיר כהן:

או השינוי בדרך, אם את רוצה.

מר לדיאנסקי:

אני רוצה לשאול את עירית או את אופיר או את שניהם: אין ספק שהאתגר הזה של באמת אתגר התנועה בעיר יחסית קטנה מבחינת הממדים שלה, כשרוב הדברים מתרכזים באזור המרכז, עם ריבוי של עבודות תשתית, ולא אכנס לזה עכשיו אם זה היה נחוץ שבעת הזו כל עבודות התשתית ייעשו – בזמן שעושים גם את הרכבת הקלה, זה כבר מה שנקרא- הוחלט ונעשה אז אני לא אעסוק בזה כרגע. השאלה היא האם מבחינת הכלים שנוסעים בכביש, זאת אומרת- יש לנו בעיה של צפיפות ורעש וזיהום אוויר, האם אנחנו יכולים והאם אנחנו עושים את זה ועושים נסיונות אמיתיים של להעביר אוטובוסים למשל לאוטובוסים חשמליים, שלא יכנסו לפה אוטובוסים שהם לא בדרג היורו הכי גבוה של 6 ו-.7 איך אנחנו מתארגנים סביב העניין הזה של באמת צמצום הרעש, כי זאת הזדמנות גם בהקשר הזה לבוא למדינה ולהגיד: חבר'ה, העיר הזאת חפורה, העיר הזאת קטנה, העיר הזאת צפופה, בואו לפחות נקטין את זיהום האוויר , נקטין את הרעש וכן הלאה.

מר אופיר כהן:

אני חושב שדווקא רובי יכול להתייחס ברמה האסטרטגית- עם הקידום של חוק אוויר נקי.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 31 -

מר לדיאנסקי:

לא קידום של חוק אוויר נקי, אני שואל אותך לגבי אוטובוסים. אתה שולח אותי, אני יודע להגיע לרובי.

מר אופיר כהן:

לא. כי המענה האסטרטגי הוא במסגרת תחום אוויר נקי.

מר לדיאנסקי:

אני שואל לגבי הרעש של האוטובוסים.

מר אופיר כהן:

אנחנו בדיאלוג עם הממשלה לגבי הבאה של אוטובוסים חשמליים.

גב' להבי:

זה לא יקרה בשנתיים הקרובות, ראובן.

מר אופיר כהן:

החסם המרכזי הוא אפשרויות טעינה חשמלית במסופים, שם עיקר הקושי שלנו ברשות מקומית.

המסופים שלנו, להזכירך, הם ברובם לא מוסדרים סטאטורית. האפשרות לייצר במסוף שהוא לא מוסדר סטאטוטורית פתרונות טעינה בהספקים של עשרות מגו"טים היא מאוד קשה.

מר לדיאנסקי:

את התשובה הזאת אני שומע כבר 4 שנים.

מר אופיר כהן:

זו המציאות.

גב' להבי:

התקדמנו ברגולציה, עכשיו אין חשמל מספיק.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

חבר'ה, הבעיה היא לא חשמל ולא טעינה, הבעיה היא הבאת אוטובוסים חשמליים. אם יהיו אוטובוסים חשמליים יהיו פתרונות של טעינה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 32 -

קריאה:

נכון מאוד.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא מביאים מספיק אוטובוסים ולא מפנים מספיק אוטובוסים לכאן. כשיהיו אוטובוסים תהיה טעינה.

מר לדיאנסקי:

מי שיכול להגיד את זה זה מי שעבר לאוטו חשמלי.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה לא ככה, אבל לא חשוב.

מר לדיאנסקי:

אבל יפה מאוד.

גב' להבי:

בכל אופן אני יכולה לעדכן שהיו לפחות אוטובוסים חשמליים של "דן" בחניונים שלהם- שלא יכלו להכנס לתיפקוד כי לא היו עמדות טעינה. רדפנו אחרי השקע והתקע הרבה זמן ואנחנו עדיין רודפים.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

בסדר, בסדר, כמה אוטובוסים חשמליים עם שקע ותקע יש?

גב' להבי:

היום, 20 בערך בתל-אביב.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

זה היקף תחבורה? 20?!

גב' להבי:

לא, זה לא.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 33 -

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אז כשיהיו כאן 500 תהיה טעינה.

גב' ברנד פרנק:

אפשר להגיד משפט? אפשר שאלה?

אני רק רוצה, אם אפשר, את נושא הנראות של העמדות האלה של נת"ע. אני לא יודעת מי אחראי על זה בדיוק, אם זה שרונה או רובי, זה נראה לא טוב, עדיין זה נראה לא טוב אחרי הרבה מאוד זמן. אז אם אפשר, גם הגדרות פתוחות, גם אין גישה, אני חושבת שאפשר היה לעטוף את זה, זה חפירות שמתוכננות לזמנים יותר ארוכים ואני חושבת שהעיר יכולה להיראות יותר טוב. את הנושא הזה- אם אפשר לשפר.

גב' עירית רחמני:

יורם, אתה רוצה להתייחס?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

לא לא לא, לא מתייחסים יותר.

גב' להבי:

משהו אחד רון, אולי איזה הצעה שאולי תישמע לך הגיונית, אני לא יודעת. אפשר או לא? לא עכשיו?

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אין לי זמן, תעבירי לי את ההצעה, נשקול כל הצעה לגופו של עניין.

גב' להבי:

תודה, תודה, מקובל.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני רוצה להגיד רק שזה נכון לגבי הצורה והפיקוח שלנו, אנחנו לא מצליחים לעמוד לדעתי עדיין בקצב של ריצה אחריהם, קצב השינויים הוא עצום. זה אבן גבירול מצד אחד, אבן גבירול מצד שני, ואכן זה אינם אתרים שעובדים קבוע עדיין ולכן זה נכון לגבי הצורה. אנחנו משתדלים מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד להקפיד על זה שאתרי העבודה יהיו אתרים מסודרים ויפים ומצוחצחים.

דרך אגב, האתרים הקבועים נראים בסדר.

פרוטוקול ישיבת הנהלה מס' 22

מתאריך י"ח כסלו תשפ"ב )(22/11/2021

- 34 -

גב' ברנד-פרנק:

נכון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

הבעיה היא עם אותם אתרים שיש בלגן, ודרך אגב, אלה האתרים שאנחנו נוסעים על ידם כל הזמן, ומי שעובר באבן גבירול באופן קבוע וכל הזמן מסתובב באבן גבירול ישנה הרגשה שהוא נוסע באתר בנייה. הנושא הזה ידוע, משתדלים לעשות את זה, משתדלים להקפיד, לא תמיד מצליחים, אנחנו בישראל רבותי ויש מגבלות גם לדמוקרטיה. כמי שהגיע מדובאי ואבו דאבי בשבוע שעבר, תאמינו לי – בהיבטים של יעילות יש יתרונות לדיקטטורה. אז צריך לבחור בין איך ניראה לבין חופש.

אני מודה לכולם שהשתתפו ומקבל את כל ההערות. כולם יודעים שאנחנו נמצאים בתקופה קשה מאוד, נשתדל בכל ההיבטים לקבל גם את ההערות.

אני מודה על ההצגה, ונעשה בהמשך עוד הצגות כאלה- לעשות עדכונים לאורך הזמן.

אני שמח, ודרך אגב אני אומר לכם עוד דבר אחד חשוב מבחינתי, כל מה שנת"ע מבקשים אני נותן להם, זה שיהיה ברור. אצלי התחבורה הציבורית בעדיפות ראשונה, אנחנו נעשה כל מה שהם יבקשו. כמובן, אנחנו יודעים להציג גם את האינטרסים של העיר תל-אביב, אבל אנחנו עושים את הכל כדי ששום דבר לא יתעכב.

גב' ברנד פרנק:

נכון.

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני לא יכול להגיד שזה קורה בכל מקום.

תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה

____________

גלילה בן-חורין

מזכירת מועצה

ע' מנכ"ל העירייה