פרוטוקול ועדת איכות סביבה - 30.12.21

פרוטוקול ועדת איכות סביבה מתאריך 30.12.2021

הדיון התקיים באפליקציית ה"זום"

נושאי הדיון:

• אנרגיה מתחדשת בתל אביב-יפו

• סיכום שנת 2021 ותכנית העבודה לשנת 2022 של הרשות לאיכות סביבה וקיימות

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העירייה (חי – חילונים ירוקים) ויו"ר הוועדה: שלום לכולם. היום נעסוק בשני נושאים

עיקריים: הנושא הראשון, שיוצג על ידי דורי לזר – ממונה אנרגיה עירוני ברשות לאיכות הסביבה וקיימות – הוא אנרגיה מתחדשת בעיר, מה עושים בתחום ומה האתגרים שלנו בהמשך. יש לנו התחייבות כלפי ה-C40 שעד 2030 יופעלו %100 ממבני הציבור שלנו על ידי אנרגיה מתחדשת, ואנחנו רוצים לעמוד ביעד. נתחיל עם ההצגה של דורי.

אנרגיה מתחדשת בתל אביב-יפו

דורי לזר, ממונה אנרגיה עירוני, הרשות לאיכות סביבה וקיימות, עיריית תל אביב-יפו (מצגת): שלום לכולם.

אני אציג את נושא ההתייעלות האנרגטית וייצור החשמל על ידי פאנלים סולאריים בעיריית תל אביב.

המצגת הזו מתמקדת בניהול וייצור אנרגיה בעיריית תל אביב- יפו, ולנושא הזה יש כמה כיוונים. ראשית זו התייעלות אנרגטית, כלומר הורדת צריכת החשמל, הסולר והדלקים של העירייה. לשם כך אנחנו עוסקים בבקרת תאורת הרחוב על מנת לחסוך באנרגיה, משום שתאורת הרחוב מהווה כ-%50 מצריכת האנרגיה של העירייה. צריכת האנרגיה העירונית היא סביב 75,000,000 קילו-ואט שעה. ואם מחשבים גם את המוסדות שלא בניהול ישיר והתאגידים העירוניים, מגיעים לכ-120,000,000 קילו-ואט שעה.

כיוון נוסף בתחום האנרגיה הוא ייצור אנרגיה סולארית טבעית (.)PV רוב המתקנים הללו מותקנים על גגות של בתי ספר ועל מבנים נוספים בעיר כמו מוזיאון ארץ ישראל והיכל שלמה. אנחנו גם מחנכים להתייעלות, ובמוסדות החינוך הנושא הזה קיבל דגש והוא מאוד בולט לאחרונה. כאשר מתחילים מערכת בקרה על מוסד מסוים, אפשר לראות שעם הזמן פחות צריך אותה כי החינוך הוא נכון ויש פחות בזבוז. גם נושא תאורת הלדים הוא חשוב, זה "להיט"

היום בתאורת הרחוב ותאורת הפנים. עם שימוש בלדים אפשר להגיע לחיסכון של %50 בצריכת האנרגיה וגם לקבל איכות תאורה טובה יותר.

כדי להגיע לכל הנושאים האלה ולטפל בהם יש מספר שלבים. קודם כל שלב התכנון, בו נקבעת אסטרטגיה ואחריה נקבע התכנון העירוני בפועל. אחריו מזהים בעלי עניין שיפעלו איתנו יחד ובשיתוף הפעולה הזה אפשר להגיע להישגים יותר גדולים, כמו למשל שיתוף הפעולה עם ארגון .C40 לאחר שיש לנו את כל הנתונים הללו עוברים להתייעלות עצמה, בשלושה מישורים: בינוי, תשתיות ותחבורה.

נושא הבינוי כולל בנייה ירוקה, שימוש בחומרי בידוד חדשניים ואנרגטיים; בנושא התשתיות ציינתי את תאורת הרחוב עצמה ויש גם את בקרת התאורה – כיום כל התאורה בתל אביב מבוקרת במרכז בקרה אחד. כעת אנחנו הולכים לבנות מערכת לניהול וניטור אנרגיה במבנים העירוניים. כרגע אנחנו נמצאים בשלב טרום פרסום מכרז.

ביצענו שלושה פיילוטים, שניים מוצלחים מאוד ואחד פחות. יש לנו כבר תקציב מאושר של 3,000,000 שקלים לטובת 21 בניינים גדולים שתותקן בהם מערכת הבקרה.

נושא התחבורה גם הוא במוקד הנהלת העירייה. יש ועדה קבועה שעוסקת בתחבורה חשמלית, מהתקנת עמדות טעינה לתושבים ועד תחבורה ציבורית חשמלית עם טעינה דינמית. בוצע פיילוט בעליה לאוניברסיטה מכיוון נתיבי איילון, כאשר המטען עצמו הוא מתחת לאספלט והאוטובוס נטען תוך כדי נסיעה מבלי להתחבר לשום עמוד.

כיוון נוסף הוא הייצור עצמו – במדינת ישראל האנרגיה הדומיננטית היא סולארית, והעירייה פועלת על פי תכנית סדורה שהתחילה לפני 7-8 שנים. קיימים כבר 49 גגות סולאריים בעיר, רובם על מוסדות חינוך כי צורת הבנייה וגודל השטח מאפשרים זאת. עוד בנושא הייצור, בהמשך לגילוי הגז הטבעי בשטחי ישראל, יש את תחום הטרי-גנרציה. זה בעצם ייצור של חשמל, חום וקירור בו זמנית. אם לתחנת כוח יש ניצולת של כ-%,40 על ידי טרי-גרנציה ניתן להגיע ל-%.80 הנושא הזה מעט הוקפא משום שמעדיפים לתת דגש לאנרגיות מתחדשות על פני שריפת גז. בנוסף אנחנו משתפים פעולה עם גורמים שונים בנושא חדשות, חיפוש שיטות חדשות לייצור ושימור אנרגיה.

כל הדברים הללו מובילים ליחידות העירוניות – הרשות לאיכות הסביבה וקיימות, האגפים והמינהלים בעירייה.

אנחנו מתכוונים לבנות מערכת עם מסד נתונים ראשי שתשרת את כל יחידות העירייה הרלוונטיות שעוסקות בנושא, לא רק הרשות לאיכות סביבה וקיימות אלא גם מהנדס העיר, אדריכל העיר וכל מי ששותף לפרויקטים בתחומים הללו.

בשנת 2022 אנחנו מתכוונים להעלות את ייצור האנרגיה הסולארית ב-MW5 עם תקציב של 20 מיליון שקלים שאושר לשם כך, נוסף על הייצור הקיים נכון להיות של MW4 המהווים כ-%4 מצריכת האנרגיה של העירייה. זה קצת פחות מהממוצע הארצי שעומד על %.5.6

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה: כלומר בשביל %100 צריכה מאנרגיה מתחדשת אנחנו צריכים 400 מילון שקלים?

דורי לזר, ממונה אנרגיה עירוני: %100 זה יעד מאוד שאפתני וגם לא ריאלי משום שהשטח הדרוש לשם כך הוא גדול...

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה: תסביר לי איך מגיעים לזה, ולא למה אי אפשר. התחייבנו ליעד הזה והשאלה שלי מגיעה ממקום מקצועי.

דורי לזר, ממונה אנרגיה עירוני: היעד הארצי הוא %.30 אני לא מכיר %.100

איתן בן עמי, מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות, עיריית תל אביב-יפו: אנחנו מחויבים ליעד הזה ואתה חייב

לעשות את כל מה שניתן לעשות מבחינה טכנולוגית ותקציבית כדי לקדם את היעד הזה.

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה: אנחנו לא נדון ביעדים הללו עכשיו, אבל נשאיר את זה להמשך.

דורי לזר, ממונה אנרגיה עירוני: בנושא בקרת התאורה, יש לנו חיסכון מוכח של %15 בצריכה, ואנחנו ממשיכים לפתח את התוכנה כדי להגיע לביצועים גבוהים יותר. יש תוכנית להחלפת את כל הפנסים במרחב הציבורי לפנסי לד, היא כבר בביצוע ותוך כמה שנים כל תאורת הרחוב בעיר תהיה עם פנסי לד.

בדו"ח האנרגיה ההשוואתי בין השנים 2018 עד 2020 רואים שהצריכה הכללית יורדת משנה לשנה בכמיליון קילו-

ואט שעה, והפער הזה שווה מיליון שקלים בשנה. אותו דבר גם בצריכת התאורה – החיסכון הוא של כ-500,000 ₪ בשנה. בבניין העירייה הראשי המצב פחות טוב ונדרשת בדיקה יסודית כדי לשפר. ייצור החשמל עלה מ-2,000 מגה וואט בשנת 2018 ל-4,000 בשנת .2020 כל אלה קרו במקביל לגידול במספר פנסי הרחוב בשנים הללו – מ-69,423 בשנת 2018 ל-71,456 בשנת .2020

בנושא המעבר לרכבים חשמליים, נכון להיום קיימות 40 עמדות טעינה בחניונים של אחוזות החוף, ובכל עמדה ניתן להטעין 2 רכבים חשמליים. מתוך 40 העמדות יש רק 3 עמדות מהירות, שממלאות את הסוללה תוך שעה. הוועדה שהזכרתי קודם מתכנסת אחת לחודש כדי לקדם את הנושא.

יואב קרמר, תושב, חבר הוועדה: מה שהיה חסר לי בסקירה הזו הוא הממשק בנושא של זיהום אור. יש כיום מחקרים מדעיים מוכחים על ההשלכות של זיהום אור על ההתרבות של צמחים ובעלי חיים, אנחנו יודעים שאחת הסיבות למשבר האקלים היא גם המשבר האקולוגי ושל המגוון הביולוגי. יש בעיר כיום כמה אתרי טבע עירוניים, חלקם בממשק לשכונות מגורים. חסרה התייחסות לנושא הזה, בין אם במניעת זליגת אור, ובין אם בממשק בין בטיחות לתאורה מוגזמת. יצא קול קורא לאחרונה לתושבים ששואל אותם איפה חסר להם אור, וזה לדעתי היה צריך להיות בליווי מקצועי יותר כי לא כולם מודעים לחסרונות של הדבר הזה.

דורי לזר, ממונה אנרגיה עירוני: יש 3 מפרטים בנוהל עירוני – תאורת חוץ, תאורת פנים ותאורת מגרשי ספורט, וכולם נוגעים בנושא של זיהום אור. כל ספק שמספק כל גוף תאורה חייב לעמוד בתנאי המפרט, אני כתבתי אותו והוא עומד בכללים ובדרישות של התקנים הקיימים, לרבות שמירה על הסביבה. לדוגמה, לפנסי לד יש תכונה שלא הכרנו בפנסי פריקה רגילים, וניתן לחתוך בהם את האלומה כך שמטר אחד מאחורי הפנס יש חושך מוחלט וכל האור נזרק קדימה ולמטה, ולא באופן סביבתי.

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה: נשמח לשמוע באופן ספציפי לגבי ההיערכות וההנחיות של תאורת מתחמים ירוקים כמו אתרי טבע עירוני ופארקים. מהי עוצמת התאורה ומהן ההנחיות לגבי התאורה שם?

דורי לזר, ממונה אנרגיה עירוני: רמות ההארה הן נגזרת של תקן תאורה .13201 התקן הזה מפורט מאוד ומפרט את רמות ההארה המקסימליות על פי סוג השטח המואר. בפארקים יש רמות מאוד נמוכות, בין 5 ל-7 לוקס. יש מדיניות בעיריית תל אביב, ורק של העירייה, שבשטחים ירוקים מאירים אך ורק את השבילים המסודרים שחוצים את השטח הירוק. אם יש דשא ענק ללא שבילים אז הוא לא מואר, אלא אם זה מקום המיועד לאירועים, ואז הוא מואר רק באירועים. בנוסף, גוון הצבע הוא צהבהב משום שאור לבן עלול לגרום לצמחים לאבד את השעון הביולוגי, ואנחנו מאוד שומרים על זה.

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה: תודה. איתן, אני מציע שנעשה סיור – יחד עם דורי ואם יואב ירצה כמובן שהוא מוזמן להצטרף – באתרי טבע עירונים כדי לבדוק את נושא התאורה ולראות אם יש בעיה של תאורה חזקה מידי, וכמובן לטפל באופן נקודתי במידת הצורך.

איתן בן עמי, מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות: לאחרונה התחלנו להתערב במקרים שבהם אנחנו מקבלים תלונות מתושבים על שלטי פרסום ושלטי רחוב מוארים מידי.

סיכום שנת 2021 ותכנית העבודה לשנת 2022 של הרשות לאיכות סביבה וקיימות ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה תודה דורי. רואים שנעשית עבודה מקצועית ועניינית ושיש התקדמות. צריכים להתקדם יותר אבל זה כבר ברמת השקעת המשאבים וסדר העדיפויות. תודה רבה. עכשיו איתן יציג את הדברים העיקריים שהרשות עשתה ב-2021 ואת תכנית העבודה לשנת .2022 לפני זה אני אגיד כמה דברים.

אני חושב שהשנה הבאה תהיה שנת בוחן לתכנית האקלים שפרסמנו לפני שנה. השנה זו השנה הראשונה שבה היחידות העירוניות היו אמורות להתחיל לעסוק בנושאים ששמנו על השולחן במסגרת תכנית האדפטציה של משבר האקלים. ב-2022 כבר צריכים לראות כל מיני תוצרים לפי השלביות של התכנית. זה השלב הראשון. נצטרך להיות עם היד על הדופק ולראות מה נעשה על ידי איזו יחידה. התכנית שלנו היא תכנית האקלים הכי רצינית שנכתבה במדינת ישראל, טובה יותר מזו של המדינה עצמה. אני קורא למדינה מכאן להשקיע יותר בנושא הזה, לחוקק את חוק האקלים, להקצות יותר משאבים לנושא ולהתחיל להניע את העגלה הזו שתקועה כבר הרבה מאוד זמן.

דבר נוסף שעשינו, ונמשיך ביתר שאת, זה להגדיל בצורה משמעותית את נטיעת העצים במרחב הציבורי. מי שמסתובב בעיר רואה שיש שיפור גדול בנושא הזה. נגיע השנה לכ-7,000 עצים חדשים במרחב הציבורי, לעומת כ-

2,000 שהיינו רגילים בשנים קודמות. לרשות יש גם פרויקט יפה של נטיעה במרחב הפרטי, אנחנו חייבים גם את החצרות של הבתים המשותפים כדי להגיע ליעד של 100,000 עצים עד שנת .2030 זה יעד שאנחנו חייבים להגיע אליו, והלוואי שנוכל בעוד חמש שנים גם להגדיל אותו. אני מכאן קורא לכל מי שיש לנו עניין בנטיעת עץ בחצר משותפת לפנות אלינו. יש כאן גם ערך מוסף של צל במרחב הציבורי כי העצים נשתלים בקדמת הבניינים.

בעניין פרויקט שכונות מקיימות – יש לנו כיום 11-12 שכונות בפרויקט הזה, ובשנה הבאה אנחנו הולכים לפתח את זה בצורה מאוד משמעותית עם השקעת משאבים בלתי רגילה וכוח אדם איכותי שמתווסף. הרשות עובדת עם מינהל קהילה וזה מתבצע מתוך מרכז קהילתי בשיתוף מנהל המרכז.

טבע עירוני וגינות קהילתיות – לדעתי הגענו כבר ל-60 גינות קהילתיות, שרון שנמצאת פה מנהלת את כל המערכת של הגינות הקהילתיות. כנ"ל גם באתרי הטבע בעירוניים, והאחרון שחנכנו הוא "אקו פארק" גלילות עם 2 בריכות חורף ושבילים וזה נראה מקסים.

הרשות תשקיע גם הרבה מאוד ברתימת עסקים וחברות גדולות לתוך מעגל העשייה והקיימות. להפוך את המתחמים שלהם ליותר סביבתיים ומקיימים. זה חשוב מאוד, כי הצלע של עסקים ומגזר עסקי בעיר כמגזר שמשקיע יותר בצד המקיים היה חסר, וכעת ניכנס אליו בצורה יותר משמעותית.

אפשרי בריא, תכנית המזון – הייתי באוקטובר בכנס של פורום אמנת מילאנו, 219 ערים מרחבי העולם שמדברות על מזון מקיים ובריא יותר. גם כאן יש השקעה עירונית, וזה מכוון לא רק לנושא הקיימות אלא גם ליוקר המחיה. יש לנו לא מעט אפשרויות לסייע, בכל מה שקשור בכלכלה מעגלית, הפחתת צריכה ושימוש חוזר. צריך עוד להגביר את המעורבות שלנו כדי לסייע לציבור.

לפני שבועיים קיבלנו מנשיא המדינה פרס על היותנו העיר הממחזרת ביותר מבין הערים הגדולות. אנחנו עומדים על %42 מיחזור. אנחנו צריכים להדק יותר ולפעול באופן יותר עוצמתי בכל הקשור למיחזור ליד הבית, שם אנחנו ממחזרים בסדר גודל של %,17 וכל היתר מופרד באתר הפרדת הפסולת בחירייה. אגף התברואה עושה את הפעולה התשתיתית והטכנית, והעבודה היא טובה. צריך להגדיל עוד את אחוזי המיחזור.

איתן בן עמי, מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות (מצגת): הרשות היא יחידה מגוונת שמטפלת באיכות הסביבה והקיימות, והיא נעה על גבי הרבה תחומים, מזיהום קרקע, אסבסט, קרינה, רעלים ותכנון סביבתי ועד לחקלאות עירונית ועסקים למען הקהילה. לכן היא פועלת בשיתוף פעולה עם הרבה מאוד מחלקות וגורמים בעירייה, ואחד הדברים המשמעותיים ביותר הוא קידום המדיניות ותכניות ההיערכות לשינויי האקלים.

יש לנו בתכנית העבודה לשנת 2022 84 משימות ל-16 יחידות שונות. כדי לקדם את התוכנית שעליה התחייבנו אנחנו מתכללים את כל העבודה והגברנו את הדרישות שלנו בנושא של תכנון ובניה כדי למנוע כמה שיותר בעיות בעתיד ולעבוד בצורה סביבתית ומקיימת. אנחנו עובדים מול העסקים בעיר, מול הקהילה, מקדמים חקלאות קהילתית כמו הדוגמה של אקו פארק, נושא שכונות מקיימות והממשק מול התושבים בעיר גם נמצא תחת אחריותנו, פרויקט "בתיאבון" למניעת בזבוז מזון, קידום אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית, חינוך סביבתי וקידום חדשנות סביבתית.

אני אפרט לגבי מספר דברים משמעותיים שעשינו וקידמנו בשנת :2021 הטמעת תכנית הפעולה היערכות לשינוי אקלים בתכניות העבודה העירוניות, כולל בקרה על יישומה. זה ללא ספק שינוי גדול, וגם מאמץ גדול מאוד כדי שכל העירייה תשנה את התפיסה ותעבוד לפי התכנית. יש לנו צוות מאוד גדול שחולש על הרבה מאוד יחידות שכולן מתחילות לדבר בשפה אחת. השינוי כבר כאן.

אחד הדברים היפים שקרו הוא שהבנו שמערכת התיעול העירונית אינה מספיקה כדי להשתלט על כמויות גשם גדולות בזמן קצר, ולכן התחלנו להתמודד עם זה בדרכים אחרות כמו בריכות ההשהיה, חורשת דרזנר ופתרונות נוספים מבוססי טבע. אם לא נעשה את הדברים הללו, מערכת התיעול העירונית לעולם לא תצליח להתמודד עם הכמויות.

כתבנו תכנית חינוכית לתכנית ההערכות לשינוי האקלים כדי להעביר אותה בבית הספר, על מנת שגם התלמידים יבינו על מה אנחנו מדברים, מה קורה בעיר ומה הם יכולים לעשות כדי להשתתף במאמץ.

פרויקט ניטור אוויר על האיילון, שהוא רצועה חשובה מאוד לפיתוח העיר, וכרגע האופן שבו מנטרים שם את האוויר מגביל את העירייה ביכולת הפיתוח משום שזה מודל ישן. בתחילת אוקטובר פיזרנו 7 תחנות ניטור אוויר על האיילון שינטרו בחודשים הקרובים את נתוני האוויר ויאפשרו לנו לכתוב מודל חדש לניטור אווי שיוכל לחזות מה יקרה בשנים הבאות מהבחינה הזו.

דרישה לסקרי והיתרי אסבסט – עשינו מיפוי של כל הבתים בתל אביב, לפי השנה שבה הם נבנו, והצלחנו למפות את הבניינים שבהם יש חובת בדיקת אסבסט לפני הריסה. ברגע שיש לנו מדיניות לטיפול באסבסט זה מונע פגיעה חמורה בתושבים מסביב. אנחנו מטפלים באלפי תלונות של תושבים בשנה והצלחנו להגיע לשביעות רצון של 4 פלוס, בסולם של .5 זה שינוי מבורך וחשוב לנו מאוד.

נטיעות עצים במרחב הפרטי והציבורי – כרגע עובדים בשכונת הדר יוסף ושפירא. ממש עוברים ברחובות ומאתרים מקומות לנטיעת עצים. גם אגף שפ"ע באופן העבודה שלהם נוטעים עצים בוגרים יותר עם בתי גידול ראויים, השקיה וליווי.

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה: צריך לציין בהקשר זה גם את הפעילות של אגף בינוי ותשתיות, שזה אגף שמסדיר את התשתיות במרחב הציבורי. מי שיצא לו לנסוע בשדרות קק"ל ממערב למזרח יכול לראות את הכמות המרשימה של עצים שנשתלו. בשנתיים האחרונות האסימון נפל והיחידות השונות הבינו שזה אכן חשוב. יש חשיבה שונה, היערכות אחרת וקונצנזוס בנושא העצים והצל.

איתן בן עמי, מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות: דבר נוסף שעושים זה הרחבה של ערוגות ובתי גידול קיימים, והעירייה משקיעה המון כסף על הדבר הזה.

חקלאות עירונית – כ-60 גינות בעיר שכל אחת היא עולם ומלואו עם השתתפות של תושבים, והיו אפילו אירועים וחתונות בגינות.

אירועים שנתיים – אנחנו עושים לא מעט אירועים עירוניים שנתיים, האחרון שבהן היה בנובמבר, אירוע קונטרה ל"בלאק פריידי" בשם "לא צריך לא צריכה", עם שוק קח תן של החלפות מוצרים. הרבה מהאירועים הם למעשה קול קורא לתושבים שמדרבן אותם להציע רעיונות ולהוביל אותם.

הוצאת דרישה לכל הפנצ'ריות לשליחת הצמיגים למיחזור. בשנה הבאה נתחיל לעבוד עם המוסכים כדי להפוך אותם למוסכים יבשים.

ועידת טבע אזורי – ועידה של כל נציגי איכות הסביבה מהערים במטרופולין וחתימה על אמנה משותפות שבה הוסכם איך מטפלים יחד בטבע עירוני ומסדרונות אקולוגיים, תוך הבנה שקווי הגבול בין הערים לא מדברים אל הטבע.

ראשי הערים מכל המטרופולין יחתמו על ההצהרה הזו.

ייצוב והרחבת תכנית הקומפוסטציה, על ידי טיפול טוב יותר בתלונות ובקשות.

אבני דרך לשנת: 2022

כתיבת תכנית מיטיגציה עירונית – בהובלת היחידה לתכנון אסטרטגי.

הטמעת מערכת בננ"א לניהול ניטור ובקרת אנרגיה במבנה ציבור.

הכנת מודל אוויר מעודכן, כולל הערכה לבינוי עתידי.

החוק לאיסור השימוש בחד פעמי התקבל ואנחנו נערכים ליישום שלו. בעירייה כבר השנה כמעט ולא נקנו כלים חד פעמיים. עוד אין לי המספרים המדויקים אבל אני מעריך שהם יראו ירידה של קרוב ל-%80 בהצטיידות של כלים חד פעמיים במוסדות העירוניים.

נקדם את ברית ערים למען הסביבה, ונטפל בעיקר במתחמים מנוהלים ברחוב כמו קניונים, האוניברסיטה, הקריה, איכילוב וכו'.

יישום תכנית שנתית לצמצום צריכה והטמנה – "אוטובגד" (רכב שאוסף טקסטיל ובדים מרחבי העיר לשימוש חוזר והחלפה); מרכזי מיחזור שכונתיים; פרויקט בשיתוף "כתר" לאיסוף פלסטיק מהרחוב; פרויקט "צעד ראשון לברלין" (מרכז החלפות ואיסוף של חפצים לשימוש חוזר); הקמת מערך לאיסוף ומיחזור של סוללות ומצברים.

קידום תכנית מוסכים ירוקים – המוסכים בעיר יהפכו ל"יבשים" שבהם כל השמנים והחומרים נאספים ואין זליגה שלהם לקרקע.

הרחבת תכנית שכונות מקיימות כולל מרכזי הנוער והצעירים – קיבלנו תוספת תקציבית משמעותית לעניין, יותר מפי 4 לעומת השנה הקודמת, תוספת תקנים וכוח אדם ושדרוג של הקיים למשרות מלאות.

הרחבת תכנית המזון לחינוך ולקהילה, כולל כניסה עם הדרכות לקבוצות הספורט בתל אביב על תזונה נכונה לספורטאים כחלק מאורח חיים בריא.

קידום תכנית הקלינטק / פוד טק – לדוגמה, השבוע נחנוך סככה מבד שמאחסן בתוכו פאנלים סולריים גמישים שמעניק צל ביום ותאורה בלילה. זה מיזם שזה בתחרות "נשים למען אקלים" של .C40 דיון

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה: תודה לאיתן. אני אוסיף ואומר שלפני שנה ושבעה חודשים העברנו במועצה את התיקון לחוק העזר שאוסר על שימוש ומכירת כלים חד פעמיים בחוף הים. לקח המון זמן עד ששרת הפנים חתמה על החוק, וזה קרה לפני חודשיים. לפני מספר ימים בישיבת המועצה העברנו תיקון שני לחוק כדי לאפיין בצורה ברורה יותר מהם החומרים שנכנסים תחת ההגדרה של כלים חד פעמיים. הבשורה הכי גדולה לדעתי היא שהכנסנו להגדרה הזו בצורה ברורה את שקיות הניילון החד פעמיות, שהן אסון אקולוגי מהשורה הראשונה. זה ממתין שוב לחתימת השרה, וכעת צריך לראות איך אנחנו מתמודדים עם הביצוע של החוק הזה, גם בכל מה שקשור לחינוך והסברה וגם בעבודה מול המסעדות על קו החוף.

זו גם הזדמנות טובה מבחינתי להודות לכל אנשי הרשות לאיכות סביב והקיימות. אני מאוד מעריך את העבודה שלכם, וההתקדמות בנושאים שהרשות אמונה עליהם היא פנומנלית. העירייה – מהבכיר ביותר ועד הזוטר ביותר –

מבינים כיום את החשיבות של עיר מקיימת ועוסקת בדאגה לסביבה. יש לכל אחד ואחת מכם הרבה מאוד מניות בשינוי הזה, ומחכה לנו שנה מאוד מאתגרת, אופטימית עם אתגר להמשיך ולהביא את הנושאים הללו לקדמת הבמה.

איתן בן עמי, מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות: תודה לך על התמיכה והדחיפה.

ריקה, תושבת נווה עופר: הקשבתי בעניין לכל מה שנאמר, והעשייה שלכם היא באמת ברוכה. ברקע שלי אני מורה למדעים והסביבה מאוד חשובה לי, ואני מוטרדת מההזנחה של הטבע העירוני באזור שלי. יש את בריכת החורף בתל גיבורים, שמצבה הוא בכי רע בלשון המעטה, ויש את אתר הטבע במתחם פנורמה שם מדברים על האזור כאילו האתר לא קיים בכלל, כולל דיבור על הקמת מסוף אוטובוסים. אני שואלת את עצמי האם מישהו עוצר לחשוב על הטבע העירוני שמוכרז שם?

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה: לגבי האתר בפנורמה, אני באופן אישי וגם רבים בעירייה תומכים תמיכה גדולה בסגירת התחנה המרכזת החדשה. יחד עם זאת, אני מתנגד להעברת הבעיה ממקום למקום. אי אפשר להקים מסוף אוטובוסים עוצמתי וגדול במקום שבו עשרות אלפי תושבים עלולים להיפגע מזה. יש שם אתר טבע מדהים שניסו לגמד אותו בפרסומים שעושים חטא למקום הזה. לצערי המקום מוזנח ויש שם פסולת בניין ופלישות.

במשרד שלי ביקשו משפ"ע לנקות את המקום ומבחינתי צריך לטפח את המקום הזה.

ורד קריספין, סגנית מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות, עיריית תל אביב-יפו: אני אשמח להבין על מה מדובר

בעניין תל גיבורים. זה אזור שמחולק בינינו לבין עיריית חולון וככל הידוע לי הושקעו שם מאות אלפי שקלים בשנים האחרונות. אם יש הפרה נקודתית נשמח לדעת כדי לטפל.

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה: אנחנו נתאם איתך סיור במקום כדי להבין טוב יותר.

איתן בן עמי, מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות: אני אוסיף רק שכל השטחים של אתרי הטבע המוכרזים (7 דונם) הם "על השולחן". ברור שיש כאן אתרי טבע מוכרזים שצריך להתייחס אליהם אחרת.

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה: תודה רבה לכולם ושנה טובה.

הישיבה ננעלה

רשם: יפתח שוע